פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
19/02/2024


מושב שני
פרוטוקול מס' 325
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י' באדר התשפ"ד (19 בפברואר 2024), שעה 11:30


סדר היום:
 << הצח >> הצעת מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי – מ"מ היו"ר
ולדימיר בליאק
אלי דלל
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
נאור שירי

מוזמנים: 
	אסף וכסלר
	–
	משרד האוצר

	מתן יגל
	–
	משרד האוצר

	רואי זרנצנסקי
	–
	מנהל תחום בכיר מקצועית - מיסוי מקרקעין, רשות המסים

	ראול סרוגו
	–
	נשיא התאחדות הקבלנים, התאחדות הקבלנים בוני הארץ

	שי כהן
	–
	חבר וועדת מיסים, לשכת רואי החשבון בישראל

	יוסי אלישע
	–
	עו"ד ורו"ח, לשכת עורכי הדין

	אלי שתיוי
	
	

	יזהר ליפשיץ
	
	

	אשר גדליה
	
	

	הראל בוצחק
	
	

	דורית יהושע
	
	

	יאיר מור
	
	

	איתי סגל
	
	

	הדר דניאל
	
	


דריה גונן

ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הדס צנוירט

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> הצעת מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד-2024,  מ/1715 << נושא >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שלום רב, אני פותח את הישיבה. 

קרובי החטופים מבקשים לדבר. עשינו את זה קודם, אבל אשר גדליה. 

 << דובר >> אשר גדליה: << דובר >>   

שלום, אני אח של יוסף מלאכי גדליה שנהרג בקרב בכפר עזה, פורום הגבורה. אדבר ממש בקצרה – אני רוצה ששאר האנשים מהפורום גם ידברו ושאר המשפחות פה, אבל באנו להעביר את המסר הברור שהיקירים שלנו והאחים שלנו נהרגו בשביל משימה מאוד חשובה, להגן על כולנו, שנצליח לקיים פה את הדיונים ולהתעסק בכל מיני דברים פחות חשובים, וכל הדיונים האלה לא שווים כלום אם אנו לא יודעים להשלים את המשימה שלשמה הם נשלחו, ואני יושב פה עם כל האחריות שהוא שם עליי כדי לומר את האמירה הברורה הזו – תנו לצה"ל לנצח. צה"ל חזק, צה"ל יודע לעשות את העבודה. תנו להם להשלים את המשימה שלהם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. הראל בוצחק, בבקשה.

 << דובר >> הראל בוצחק: << דובר >>   

שלום, תודה רבה על רשות הדיבור שאתם נותנים לנו כל פעם מחדש, לכל המשפחות שבוחרות להמשיך – גם משפחות החטופים, גם אנחנו. אני אח של אושרי משה בוצחק, קצין בסיירת נחל. בנופלו בן 22. התארס לא מזמן. התבשרנו בבשורה לפני כחודש וחצי. אושרי נכנס ראשון לבית שהוא נפל. לפני כן היו מלא בתים שהם כבשו והרגו את כל המחבלים. בבית הזה, בו הכריעו אותו. הצליחו להכריע אותו. היה קצין, נכנס ראשון. לא היה צריך להיכנס ראשון. הגן על כל החיילים שלו, לא משנה מי, איזו עדה הם, שמים כיפה, לא שמים כיפה, דתיים, חילוניים, דרוזיים. כל מי שתומך במדינה - בסוף שם את החיים שלו בשביל כולם, בשביל שכולנו נחיה פה כולם, לא משנה מי, אז חובתכם לשמור על האחדות. אנחנו מאוד מבקשים להמשיך את האחדות שהייתה לנו במשך השבעה. כל עם ישראל הגיע במהלך השבעה שלנו, ופתאום אתה קם אחרי השבעה, מתחיל לראות תקשורת, שלטי חוצות. זה קצת מפלח את הלב אז חובתכם לדבר אחדות כל היום ואולי אפילו לחקוק בנושא.

שנית, אושרי נהרג בסוף בעזה. הם כבשו בית. הדם שלו נשפך שם. אני בא להגיד את הקול שלו, להציג את התמונה שלו. כמו שמשפחות החטופים שמים את התמונות של יקיריהם, וכל הכבוד להם שעושים את המעשה בשבילם, אנחנו רוצים להראות את התמונות שלהם. כל הזמן יש לשים מול עינינו את התמונות של החטופים וגם את התמונות של החיילים. כל הזמן לשים מול עינינו את זה. אחי כבש שטח מסוים, ואנו צריכים לשקול את זה כחוט השערה האם אנו רוצים לצאת משם את מה שכבש, ואז עוד דם יישפך ועוד משפחות. משפחה שכולה זה לא רק משפחה; זה אלפי מעגלים שנפגעים מזה. קשה לחזור לשגרה כמובן. אתם יכולים לתאר מה זה. ליבנו עם כל משפחות החטופים. נשמח שתפעלו בנושא. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. דורית יהושע, אימא שכולה.

 << דובר >> דורית יהושע: << דובר >>   

שלום, אני מחבקת את משפחות החטופים. לא בחרתי להיות אימא שכולה. כך אומר הבן, גיא. סרן איתי יהושע בעצם לא היה אמור בשבת להיות בשום פעילות צבאית. הוא היה אמור לעבוד במסגרת עבודתו במוצ"ש. במילואים היה במספר יחידות, באחת היחידות קיבלו הודעה בסביבות 07:00 בבוקר, מי יכול להגיע להתנדב לאבטח את אוגדה 36. החברים אמרו – איתי תמיד ראשון. השאיר את היילי – דפני הייתה בעבודה והוא רץ עם שאר החברים הגיבורים. גיבורים – זה יותר מגיבורים. הם רצו, נלחמו בנתיב העשרה, ראו מראות זוועות. כל היקירים שרצו, רצו רק ליהנות במסיבה בסוף שבוע, איבדו את חייהם. מדובר על בחורים צעירים, משפחות. 

האובדן הוא קשה. אי אפשר לתאר את זה במילים. איתי שלנו נהרג במוצ"ש בקיבוץ בארי בסביבות 21:00 בערב, כשבחצי הבוקר הראשון אני חושבת שהוא נותן לי מידע שהוא בטלוויזיה כמוני. כותב לי: אימא, תבקשי מהמשפחה באופקים להסתגר בבתים ואני לא מבינה מה הוא אומר לי כשהוא בשטח ואני מול הטלוויזיה חושבת שהוא יושב ברעננה, אבל איתי שלי לא ראה כלום. פשוט רצה להציל משפחות. מדינת ישראל החזקה שלנו הגיבורה, הצבא החזק, מה קרה לנו? אני כל בוקר קמה, הכאב עצום, ושואלת את עצמי: מה קרה למדינת ישראל? איך איבדנו כל כך הרבה גיבורים ואת היקר לנו?

בשבת השחורה הפסדנו. לא נפסיד עוד. לא נרים ידיים. לא נוותר. אנו רוצים לחיות במדינה שלנו עם ראש מורם. בחרנו בחיים. אני מחבקת את תושבי בארי ואת תושבי העוטף. אני עושה הרבה דברים כדי לחזק ולהתחזק. אבל אני רוצה שתחזקו אותנו, רוצה שתהיו אתנו בימים הקשים. אנו לא רוצים להיות לבד. אנחנו נחזק אתכם במה שאפשר. אל תשכחו אף אחד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. יאיר מור.

 << דובר >> יאיר מור: << דובר >>   

שלום, אני בן 21. זה אח שלי הגדול איתן. איתן גדול ממני בשלוש שנים. איתן היה מאבטח בנובה, ועד 14:30 בצהריים הציל פצועים. חילץ גופות, עד ששילם על זה בחטיפה שלו. 

יש כל מיני גורמים, שאומרים שאסור שיהיה אסון הומניטרי בעזה. מחו"ל, מהארץ. הם אומרים שזה יפגע בנו. טעות. יש לנו אינטרס ליצור משבר הומניטרי בעזה, כדי שהעזתים הפלסטינים יכריחו את חמאס להחזיר את החטופים. ביניהם אחי, 134 חטופים תלויים כרגע במנוף לחץ של הסיוע ההומניטרי, שמדינת ישראל משום מה פשוט החליטה לנטוש את מנוף הלחץ הזה באופן לא מוסבר. אין עוד מדינה בעולם, שנלחמת באויב שלה ומביאה לה סיוע הומניטרי, תרופות. כולכם ודאי עוקבים אחר התקשורת. הגיעה אליי לווטסאפ תמונה של ארגז שנועד לחטופים, וחיילים שמצאו את הארגז בבית חולים בעזה. אתה רואה את הארגז פתוח. תרופה בתוך החפיסה שלה, תמונה של החטוף והשם שלו. איך הגענו למצב כזה, שהמדינה סומכת על טרוריסטים, שייתנו לאח שלי, לסבא שלו, לאח שלה, לבעלה, לכל החטופים, שהם כאילו ידאגו לחטופים שלנו?

אני חושב שזה מצב הזיה. אני חושב שהמדינה צריכה לקחת אחריות על כל מנופי הלחץ האפשריים שאפשר להפעיל מול החמאס. זה כולל לא רק את הסיוע ההומניטרי. יש לי חברים, שנלחמים ברצועה, יש לי חברים שעוד מעט כנראה ייכנסו ללבנון, ואני מעריץ אותם. אליהם אני לא בא בטענות, אבל כשאני רואה את האסטרטגיה הכוללת של המדינה להחזיר את החטופים, זה מעלה בי סימני שאלה כי לפי מה שאני רואה, האסטרטגיה - הכול הולך ביי דה בוק. אם היינו נלחמים מול מדינה ריבונית או משהו, הגיוני לסמוך רק על חילופי שבויים או על פעולות צבאיות. אנחנו מתמודדים מול הנאצים המודרניים, מול חמאס דעאש. מי שחושב שאפשר להחזיר את החטופים, שאפשר להביס את ארגון הטרור הרצחני הזה בלי להפוך את השולחן פשוט חי בסרט. אם לא נהפוך את השולחן בזירה הבין-לאומית, בזירה הצבאית, ונפעיל את כל מנופי הלחץ האפשריים שאפשר להפעיל על חמאס, אם לא נעשה את זה - לא רק שהחטופים לא יחזרו חיים, אם יחזרו בכלל הגופות שלהם – גם במלחמה הזאת אנחנו לא ננצח. אני לא מבין למה המדינה כבולה לדין הבין-לאומי שארגון הטרור שמחזיק את אח שלי אין לו אלוהים? כשחמאס נלחם בנו, לא שואל את עצמו: מה החוק הבין לאומי אומר לי לעשות עכשיו? אני יכול להפציץ פה, לשלוח לפה רקטה, אותו לרצוח, אותה לאנוס? אין לו כל הדברים האלה. למה המדינה מבחירה בוחרת להגביל את עצמה, לפי החוק הבין-לאומי כשאנו מתמודדים מול ארגון טרור? תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. יזהר ליפשיץ.

 << אורח >> יזהר ליפשיץ: << אורח >>   

שלום, אני הבן של עודד ליפשיץ ויוכק'ה ליפשיץ ששוחררה אחרי שבועיים ללא כל תרומה. אני מסכים שמדובר פה בארגון רצחני ובאמת נשאלת השאלה למה בכלל צריך תמורה כדי להחזיר זקנים ותינוקות ולא אנשי הדת האיסלאמית, שהם לא מהטרוריסטיים האיסלאמיים הקיצוניים, לא מחזירים אותם ומבקשים סליחה? 

יש פה משהו שנרמלנו אותו, שאפשר לסחור בזקנים, בתינוקות, בנשים, לאנוס ונקבל את זה. אבל זה הארגון, והארגון שמאכיל אותו זה אונר"א אז חלק מהארגון הזה גם השתתף ברצח בקיבוץ ניר עוז וחלק מהעובדים שלו ששייכים לאו"ם גם חטפו אנשים. כלומר אין מי שיגן עליו ולא בחרנו את הארגון ואיתו אנו צריכים לדון. 

לכל האחים והאימהות השכולות אין לי מה לומר חוץ מזה שלאף אחד אין מנדט על הכאב, וכל מי שהייתה לו הזכות להיות בשבעה – אנו נלחמים על זה. תנו לנו להגיע לשבעה או לשיקום. ההמתנה הזו הורגת אותנו. לא יכולים יותר. אנשים מתפרקים. זו לא חולשה. אנו נמגר את הטרור, מ-67' אנו ממגרים את הטרור וכמעט מנצחים אותו וכנראה שגם בדורות הבאים נמגר אותו וכמעט נראה לו פעם אחת מה שצריך ואז הכול ייגמר. עכשיו פשוט אנחנו רוצים את היקירים שלנו בבית ושמי שימגר את הטרור לא ימגר אותו כשיש לו יד קשורה מאחורי הגב ויש לו מלא בני ערובה או חסמים. שימגר כמו שצריך למגר בפקודה מסודרת עם הגדרת יעדים מסודרת. זהו. 

אני מבלה פה שלושה חודשים ולפי איך זה שזה נראה, גם כשיחזירו יהיו בטח כמה נעדרים שנבלה עוד לחפש אותם כי אולי נקברו או מה שקרה, וכנראה מזה נובע ההבדל שאם אתה בכוח מנסה להחזיר אותם וסומך עליו שהוא זה שישמור עליהם מגן אנושי, בדרך פשוט נושרים לנו, נקברים בתוך הריסות, נהרגים, בין אם ממחלות, בין אם-  - - ולי אין שום מחלוקת פה עם פורום תקווה או עם אלמנות של בעלים או אחים. אנו באותה סירה. פשוט לנו יש סיכוי להחזיר מישהו חי, ואנו רואים זאת אחרת. אבל כולנו פה באותה סירה. אחדות. ניפגש שבוע הבא לצערם של כולנו פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. נקווה שלא נצטרך להיפגש. בנסיבות האלה. שיחזרו כולם לשלום. איתי סיגל.

 << דובר >> איתי סיגל: << דובר >>   

שלום, אני אחיין של קית סיגל. נחטף מכפר עזה ביחד עם אשתו אביבה. אני בטוח שכולם פה מכירים את אביבה, לא מפסיקים לראות אותה בכל אתר חדשות. היא לא מפסיקה לדבר ולתאר את הזוועות שהיא עברה ועוד נוספות ונוספים עוברים שם.

אני רוצה להשתתף בצערן של המשפחות השכולות ולהודות לכל הלוחמים והלוחמות שנלחמים ברגע זה ומגנים עלינו בכל הגזרות, וגם לכל העוסקים במלאכה הקשה של מו"מ מול השטן. זה קשה אבל זה הכרחי.

אני לא הולך לפרש ולנסות לתת פתרונות צבאיים וכו', ואני חושב שמה שרווח פה מבחינת האזרחים, איך שאני רואה את זה, שיש אכזבה מוחלטת מהממשלה, מהשרים ומחברי הכנסת. אף אחד מאתנו לא מרוצה ממה שאתם עושים, מההחלטות שאתם לוקחים. אני חושב שאתם צריכים להקשיב לעם שלכם, ולשמוע וקצת לרדת מהעץ שלכם ולהקשיב לכאב שלנו. אתם לא מקשיבים לאף אחד מאתנו. זה בכלל הזיה שאנחנו מחולקים. הכאב שלנו אותו דבר, אנחנו נלחמים באותו אויב וצריכים לעבוד יחד ולא לחוד. זה אבסורד כפי שחברי אמר – אתם צריכים לעסוק יותר באחדות. אתם לא מתעסקים באחדות, זה נוח לכם, כך אתם שומרים על הכוח שלכם, כך אתם מפצלים אותנו ושומרים על הכיסאות שלכם.

לסיום, איני רואה למה אין פה אף תמונה של חטוף, חטופה, לוחם, לוחמת שנפלו. אין פה שום דבר שמזכיר את המלחמה שקורית בחוץ. נוח לכם פה בכיסאות ושזה ימשיך עד כמה שזה נשמע נורא. אשמח שתצטרפו אליי, אולי נעיר פה קצת את הכנסת עם איזו צעקה. מי שהיה בעצרת מכיר אותה. אשמח שתצטרפו אליי. את כולם – עכשיו. את כולם – עכשיו. את כולם – עכשיו. חברים, המקום הזה ישן ולא עושה מספיק כדי להחזיר את כולם, כולם, גם החטופים והחטופות וגם החיילים והחיילות הביתה לשלום וחיים. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אני מוכן לתת את הכיסא שלי הכנסת, להתפטר מהכנסת - שכל החטופים יחזרו. אני נותן את זה עכשיו. דריה גונן.

 << דובר >> דריה גונן: << דובר >>   

שלום. אין יום שאני לא חושבת על החיילים שלנו. אני בת 18, וגם אמורה להתגייס. מחכה לאחותי שתחזור. עוד יום שאני פה, כל שבוע אני מגיעה, ולא מבינה למה אני נמצאת פה. אני שואלת מתי זה ייגמר. מה, נגיע ליום ה-200? אנו עוד שנייה בחצי שנה. אחותי בגיהינום חצי שנה עוד מעט. ואני לא מבינה איך זה הגיוני, מתי יתעוררו, מתי יבינו שאני לא אמורה להיות פה, שאני לא אמורה לעשות את זה. לא כאן ולא בחו"ל ולא באף מקום. כבר ארבעה חודשים נלחמת על זה שתחזור, ועל זה שהיא צריכה להיות בחיים ושלא יקריבו אותה ואני לא מבינה איך זה הגיוני. מה עוד אני צריכה לעשות כדי שמשהו כאן יזוז? כי אני לא מרגישה שעושים מספיק. לא עושים מספיק כדי שהיא תחזור.

אני מגיעה לפה כל יום שני ושואלת את זה. זה לא נגמר. אהיה פה עד שהיא תחזור, עד שכולם יחזרו אבל כמה זה עוד יכול  להימשך? תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. הדר דניאל.

 << דובר >> הדר דניאל: << דובר >>   

שלום, אני אחותו התאומה של עוז דניאל. הוא חטוף בעזה 136 ימים. עוז לא נחטף מהקיבוצים ולא מהנובה. הוא חייל, הוא נחטף מהטנק. הלב שלי עם כל אחד ואחת מהמשפחות השכולות. לא יכולה לדמיין מה אתם עוברים, ומקווה גם לא להבין, אבל תודה גם שאתם כאן. כפי שאמרתם, אנו כוח אחד וכולנו פה בדיוק לאותה מטרה. 

לא באתי להתלהם או לצעוק, רק באתי להבהיר שזה לא נהיה קל יותר. לא למשפחות, לא לחברה הישראלית ובטח ובטח שלא לחטופים שם. אין לנו שום מושג מה קורה איתם. אין לנו שום הוכחה לזה שהם בחיים עם כל יום שעובר. רק מזה אנו חייבים להבין שאנו חייבים לקדם ולמהר מצב של עסקה. כי השטח מדבר בעד עצמו. רק כך הם חוזרים. הרוב חוזרים ככה.

בנימה אישית יותר, להדהד את הקול הזה, שחיילים לא אמורים להישאר לסוף. הם לא אזרחים סוג ב' ואין סיבה שמשהו שהוא כל כך רגיל בחברה הישראלית, לשרת בצבא, יהפוך אותך לאזרח שלא צריך לחזור בדיוק כמו כל אחד אחר – כמו הנשים, כמו הזקנים, כמו הילדים. הם צריכים להיות פה אתנו יחד וזה חלק מהכוח של החברה שלנו בישראל שכולנו עוברים את זה. תודה לכל מי שהקשיב והלוואי שלא נצטרך להמשיך להיפגש פה עוד כל כך הרבה ימי שני.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אלי שתיוי. דיברת קודם, נכון?

 << אורח >> אלי שתיוי: << אורח >>   

דיברתי בוועדה לפני. קודם כל, אני אבא של עידן שתיוי שנחטף, שהלך לחלץ זוג שנהרגו בחילוץ שלו, והוא חטוף שם בעזה כל כך הרבה זמן, שאני כבר לא סופר. אנו דומעים לימים שהם נמצאים שם. 

רציתי לומר לאימא של איתי, שאנחנו מרגישים שהם הרוגי מלכות, שאנחנו כן מרגישים שזה מלחמת קיום, ואנחנו בוכים איתם, ובטוח שנעשה להם את הכבוד המגיע להם אחרי שיחזרו החטופים. חייבים באמת להתמקד באחדות ולא להתעסק בפילוג. אולי אפילו בניסיון של התקשורת לעשות סנקציות על מי שעושה פילוג בתקשורת, לחקור ולעמת ולעצור את זה כי אנו המשפחות כל הזמן מנסות למרכז את כל הדעות ולהיות במרכז. תמיד יהיו שוליים, אבל אותם שוליים קיצוניים, או אנו או מוקיעים אותם או הם יצטרפו אלינו בלית ברירה. אך כולנו חייבים להיות מאוחדים. יש לנו מלחמה בפתח נוספת בצפון, ואנו לא רוצים שנגיע לזה לפני שהחטופים יגיעו, כי אז הם ייקברו שם, ונשכח אותם. חייבים להילחם, להביא אותם, היום ואת כולם. לא בפעימות אלא עסקה אחת, שכולם כולל המתים יגיעו אלינו. בעסקה אחת. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אנו עוברים להמשך סדר-היום. על סדר-היום: הצעת מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון מס' 104), התשפ"ד-2024. 

מי מסביר את החוק?

 << דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

קשה לעשות את השינוי החד הזה מהדברים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מאוד קשה.

 << דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

והזדמנות טובה להזכיר את יונתן צור, אח של קולגה שלנו עשהאל – עשהאל במילואים. יונתן נהרג במסגרת הלחימה.

הגענו לפה עם מצגת. נציג אותה. בסופו של דבר אנו מסתכלים על שוק הדיור. בסיום שנת 23', אחרי ירידת מחירים משמעותית, כ-5% ירידת מחירים ריאלית. הירידה הזו לא באה סתם. היא באה בין היתר, בשל עליית הריבית שהשפיעה פה על הביקושים אחרי שנים של עליות מחירים מאוד גבוהות, 20', 21', 22' היו שנים מאוד גבוהות במחירי הדיור בישראל. בסוף מטרת המדיניות היא לעצור את המגמה שך העלאת מחירים ואף לאפשר ירידת מחירים מתונה והדרגתית.

אותה ירידת מחירים באה בין היתר, בגלל ירידה בביקושים. אפשר לראות פה את הירידה בכמות העסקאות בדירות חדשות – זה ברמה חודשית החל מתחילת 20' עד סוף 23'. מתחילת העלאות הריבית ב-22' אחרי הפיק הגדול מאוד סביב הפעולות שנעשו אחרי משבר הקורונה, התחלנו לראות את הירידה והתמתנות וחזרה להיקף עסקאות שהוא כפי שהכרנו בעבר ב-2016, 2017, 2018, 2019. 

בסוף נשאלת שאלה, למי אנו מכוונים את הדירות החדשות ואת הדירות בשוק הדיור – האם לזוגות הצעירים, לאפשר להם לרכוש דיור, למוחסרי דיור או למשקיעים. פה עשינו ניתוח שמראה את השיעור של הרוכשים המשקיעים ביחס לשוק, ביחס לתקופות שבהן שיעור המס רכישה השתנה. בתקופה הראשונה של עד 2015 שיעור המשקיעים בשוק היה כ%305 מהרכישות. ב-2015 שר האוצר דאז כחלון הוביל מהלך להעלאת מס הרכישה. ראינו שלאורך שנים מס רכישה היה ב-8%, שיעור המשקיעים עמד על כ-16%. זה שיעור שאנו חושבים שיש בו היגיון סביר, אנו ודאי רוצים את המשקיעים, חלק מהשוק, אבל השאלה מה הפרופורציה הנכונה שלהם. נוצר ניסוי טבעי מעניין עם פרוץ משבר הקורונה והוא שהתקבלה החלטה להוריד שוב את מס הרכישה לאותם 5% וזו הוראת השעה שפגה עכשיו אחרי התיקון של זה. ראינו – ברגע שהורידו את מס הרכישה, שיעור המשקיעים קפץ חזרה ל-24% ואף הגיע לפיק יותר גבוה לקראת סוף התקופה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתה מדבר כשהורידו באותו פיק של הקורונה? בתקופה הזו?

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

כן. רואים את זה בגרף – רואים פיק, גבעה מאוד קיצונית. זה רגע לפני ההעלאה. זה סביר שיקרה.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אתה אומר שלפני ההעלאה, בזמן הקורונה הייתה עלייה שזה היה הרציונל כי שוק הדיור היה תקוע ולכן כשהבאנו את זה פה בקורונה אמרנו: זה צריך להיות בהוראת שעה לסדר את זה כדי שתהיה התנועה של הקנייה של הדירות.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

נכון. ואז בקורונה עשינו ניתוח גם של ההחלטה הזו. בסופו של דבר ההחלטה הזו והחלטות נוספות במצב שהיה אז בשוק היא בין היתר מה שתרם לעליית מחירים של 30% בשוק הדיור. ברגע שפגשנו היצע כסף זול וזמין ואנו אומנם לא בסביבת ריבית כפי שהייתה אז אבל הריבית החלה לרדת ואנחנו מאמינים שתמשיך לרדת במהלך 24' ותחזור לסביבה קצת יותר מתונה, הופחת מס הרכישה בזמנו – עכשיו אנו מקווים שלא יופחת, בוטלה מגבלת הפריים, הסטטוס החוקי הזה עדיין קיים. בזמנו היינו עם היצע נמוך יחסית של דירות זמינות. היום בהקשר הזה – זו הכוכבית היחידה – מצבנו קצת יותר טוב, ההיצע קצת יותר טוב. נכנסנו למעגל קסמים של עליית מחירים - ביקוש נמוך, תמריצים לביצוע עסקאות, הורדת מיסוי. פוגש שוב את הביקוש נמוך, גורם לעליית מחירים. זו משוואה כלכליות פשוטה.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

למשל הדירות להשכרה, מה קרן איתן. השכירות – ירדה? עלתה מאז? נתון מאוד חשוב שנראה, מה קורה. מאז שהעלו, מאז שירד, איך זה השפיע על השוק?

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

השכירות – יש לנו את זה במצגת לדיון הבא. אבל יש לומר - מחירי השכירות עלו במתינות הרבה יותר רבה ממחירי הדיור בישראל לאורך שנים, ודאי גם בתקופה האחרונה. מחירי השכירות ביחס להכנסה בישראל הם נמוכים. שיעור המתגוררים בשכירות בישראל בהשוואה בין לאומית הם סביב הממוצע של ה-OECD. לכן שוק השכירות מתפקד טוב.

תעלה פה כנראה הטענה עוד מעט על ידי חברי ראול סרוגו יושב-ראש התאחדות הקבלנים – למה אתם מעלים את מס הרכישה? תתמרצו עכשיו את השוק, זה מה שהשוק צריך. תנו לו תמריצים. אענה על השאלה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זו השאלה שלי אגב.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

נענה על זה. בשקף הקודם ראינו שבפעם הקודמת זה עשה העלאת מחירים. אבל יותר מזה, למה אנחנו לא חושבים שזה הדבר הנכון בשביל התחלות בנייה? כולנו רוצים התחלות בנייה, כולנו רוצים להגדיל את ההיצע. אולי לא כולם. יש מי שנוח לו שהמחירים יעלו. אנו כממשלה רוצים שההיצע יגדל כדי שהמחירים לא יעלו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אגב רמ"י רוצים קודם כל לשווק את הקרקעות, ליצור איזו בעיה בשוק כדי שיצטרכו אותם יותר.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

לא מסכים איתך.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

אני מביא את המציאות של רמ"י. הדעה שלי ידועה על רמ"י - שוק אפור, צריך לחסל את רמ"י אחת ולתמיד. אומר את זה עד שיקרה.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

כן גם במסגרת הצעדים של רשות מקרקעי ישראל היה מהלך מאוד משמעותי וניגע בו של הורדת מחירי המינימום על הקרקעות כדי להגביר את השיווקים ואת ההיצע של קרקעות לדיור. אמשיך ואפשר להגיע לזה אחר כך.

 << דובר_המשך >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר_המשך >>   

ארצה לדעת אם באמת אתם רוצים לפתור את הבעיה של רמ"י אחת ולתמיד, כי אם כן, הם לא צריכים לשווק גם את הקרקעות של קק"ל ואז הם תופסים את כל השוק. גם את האחוזים הבודדים שיש לקק"ל הם לא צריכים לשווק אותם. הם לא צריכים שהתקציב שלהם יהיה מהמכירות. צריך שיהיה להם תקציב מדינה ואז לא יצטרכו לספסר בקרקעות האלה. אבל עזוב, הדעה שלי על רמ"י ידועה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לאן אתה שואף להגיע? מצגות לא מעניינות.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

עוד שניים שלושה שקפים מסיים. נאמרת האמירה שאם נוריד את מס הרכישה זה יתמרץ התחלות בנייה. אנו יכולים לראות – זה לא נכון. רק כשליש מהעסקאות שמבצעים משקיעים זה בדירות חדשות כלומר אם נוריד את מס הרכישה, על כל שקל שנשקיע במהלך של הורדת מס הרכישה שליש ממנו יגיע אולי לעודד התחלות בנייה ודירות חדשות. בסופו של דבר, יש לנו דרכים הרבה יותר יעילות, ואנו עושים אותן לעודד ולתמרץ את השוק. במסגרת החלטת הממשלה האחרונה בהיקף של כ-2 מיליארד שקל- -

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

איפה זה? אני שומע דיבורים על 1.1, 2 מיליארד שקל. איפה זה? הסתכלתי בתקציב, במסמך שאתם הבאתם שמסביר את התקציב, ושם מדובר רק על ירידה בהיקף ההשקעות. איזה 630 מיליון, משהו היה שקשור לרשויות המקומיות. הסכומים האלה לא קיימים בתקציב.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

זה בתקציב, סעיף 70 לתקציב המדינה. משרד השיכון, פעילות פיתוח.

 << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >>   

תראה לי. יש ירידה. מה שאתם מציינים בהסבר שלכם לתוכנית ששלחתם לנו, לא שאין עלייה אלא שאתם מורידים. קראתי במקרה. אשמח לראות איפה זה נמצא. זה טווח בינוני, על איזו שנה אתה מדבר?

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

התקציב יצא כבר עכשיו. ההשפעה של זה בטווח בינוני.

 << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מתי מכניסים כסף? מתי מוציאים כסף?

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

מכניסים כסף ב-24' – זה מופיע. אשמח לעבור איתך על המספרים. זה בתקציב המדינה. בטווח הקצר עשינו מספר מהלכים. קודם כל 300 מיליון שקל לתמרוץ היתרים ברשויות המקומיות שזה תוספת ביחס למה שקיים במשרד הפנים היום וברשות להתחדשות עירונית לעידוד הסכמי גג בהתחדשות עירונית שמתמרצות את הפעילות הזו. חוץ מזה, יש המהלך המשמעותי, שנערך פה לפני כשנה, ועכשיו מתחיל להיכנס לתוקף – מהלך קרן הארנונה, תמרוץ הדיור. מלבד זה יש מהלך שהתחלנו לקדם, מקווה שיבשיל בשבועות הקרובים שהוא מתן ערבות מדינה לפרי סייל כדי לעודד מכירות מוקדמות.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מה יהיה גידול המחירים בקרן הארנונה? יש לכם מספרים?

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

הקרן נכנסת לפעילות רק עכשיו ב-2024. אין לנו עוד נתונים על איך השפיעה. המשמעות שלו כאלפיים שקל יחידות דיור.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

מה היה הגידול בהיתרים בשלושה חודשים אחרונים או בחצי השנה האחרונה? אתם לא מבינים ששוק הדיור נמצא במשבר עמוק, בקיפאון. מה שאתם עושים עכשיו זה בדיוק ההפך.


 << מנהל >> (היו"ר ינון אזולאי, 12:28) << מנהל >>   

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

מתן הטבות במס רכישה ודאי לא יתמרצו את השוק כפי שאנו רוצים. יש לנו כלים והם משמעותיים לתמרוץ השוק. אנו פועלים בהם. 

בטווח הבינוני יש מהלך משמעותי של סבסוד עלויות הפיתוח כדי להבטיח את הצלחת שיווק המגרשים. זה יתגלגל בטווח הבינוני כי ביום שאתה משווק מגרש עד היום שנוצרת ממנו דירה לוקח בין שנתיים, שלוש, ארבע שנים ולכן משפיע לטווח הבינוני ולא קצר וגם דיברנו בהקשרי רמ"י על דחייה ופריסת תשלומים כלומר גם כדי להצליח לשווק כמה שיותר קרקעות, להגדיל את היצע יחידות הדיור ולא להאט אותו בתקופה הנוכחית - גם המהלך הזה.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

הטענה שלך – כרגע נשאיר את זה - אתה רוצה לקבע את זה, עוד עניין. זה יפתח את השוק לדירות לכולם. תן בהתייחסות שלך על המצב. כרגע אין בנייה בכלל. אז תעלה גם מס רכישה ל-30 - לא בטוח שתקבל.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

הנתונים שאולי הוצגו לכם לא נכונים. כמות ההיתרים ב-23' היא מהגבוהות שהיו פה היסטורית. אומנם לא כמו שהיה ב-22' אחרי הפיק המאוד גדול, אבל- - -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

כמה התחלות בנייה אם אין עובדים?

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

עובדים זה בהחלט אתגר משמעותי של השוק, ואנו עושים הכול כדי לחזור לפסים. ודאי הובלנו מהלך מאוד משמעותי להגדלת כמות העובדים הזרים, הובלנו מספר מהלכים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף, מענקים של 10,000 שקל לכל עובד שמצטרף.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

כמה כאלה הצטרפו?

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

עשרות עד מאות. חסרים עשרות אלפי עובדים. ודאי שהממשלה תעשה הכול כדי להביא כמה שיותר עובדים לענף אבל זה לא קשור לדיון הזה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

עובד זר הוא כמעט פי שניים מהעובד הפלסטיני.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

- - 

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

וגם לא רוצח אותך.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

זה אני לא נכנס לדיון. בסופו של דבר ברור שיש לנו אתגר מאוד משמעותי בשוק ואנו 100% מטפלים בו ורוב הזמן שלנו מקדישים לאתגר הזה, עובדים, עובדים בשיתוף פעולה בכל הממשלה בהקשר הזה כדי להביא לפה כמה שיותר עובדים. התחילו להגיע לפה עובדים מהודו, אנחנו עובדים גם בשיתוף פעולה עם ההתאחדות. זה אתגר שהממשלה צריכה להתמודד איתו. 7.10 שינה פה תפיסה. כרגע עובדים פלסטינים לא נכנסים. אני לא רואה צפי שבטווח הקרוב ייכנסו והמטרה שלנו לפתור את זה עם הגעת עובדים זרים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

מה המטרה שלכם בחוק הזה? להכניס כסף, נכון? אתם לא רוצים שיישאר על הנייר או במגירה.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

הצעד הזה גם מכניס הכנסות לקופת המדינה. עשינו ניתוח כלכלי מה יכולה להיות ההשפעה. יש מודל כלכלי – נקרא עקומת לה פר, שאתה קובע את שיעור המס ואיפה זה משפיע על גביית- - 

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אתם עושים בדיוק הפוך. התאחדות הקבלנים לא אכפת לה במירכאות מה יהיה המס כי היא לא קונה דירות.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

זה טיעון לא נכון.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

לכאורה. אבל היא רוצה לבנות ולמכור דירות. כדי לעודד מכירת ובניית דירות, והשוק היום נמצא בקיפאון ובמשבר עמוק מאוד, כדי להפשיר את הקיפאון הזה, יש לעשות צעדים הפוכים. היתרים זה לא אומר שתהיה מחר מכירה. הלוא אתה בעצמך אומר שמרגע ההיתר עד רגע שבו תהיה מכירה זה 3, 4 שנים ואולי יותר. יש לטפל בכשלי השוק שקיימים כיום. זה שאתה נותן לרשויות המקומיות עידוד להיתר - זה רק צעד אחד. לא בטוח שעושה משהו. כי ברגע שנתת היתר ושיווקת זה עדיין לא אומר שהמכירה תהיה תוך שנה, שנתיים, שלוש, ארבע.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

הרעיון הוא שלא ימכרו דירות בהעלאת מחירים. הרעיון הוא שימכרו דירות ויורידו מחירים. זה מה שאנו מחפשים. אם נוריד את המס, הדירות ילכו למשקיעים, הביקוש יעלה והמחירים יעלו. אי אפשר להתעלם מזה. אם לא נעלה מס רכישה - המחירים בישראל יעלו.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

אבל היום המשקיעים לא נמצאים בשוק כלל.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

הם נמצאים בשוק בשיעור של כ-20%. יש לנו נתונים. יותר מזה, בדצמבר האחרון היו בהיקף של 40% מהשוק.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

למה אנו הולכים נגד המשקיעים? היום זוג צעיר לא יכול לקנות דירה לא ב-2 או ב-3 מיליון שקל. הוא הולך לשכור דירה.

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

ביקוש מעלה מחיר. ככל שהמס יהיה נמוך יותר- - - 

<< יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

אבל התפקיד שלכם גם להביא היצע – לא רק מחיר. 

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

אנו חושבים שהתפקיד הכי גדול של הממשלה, אפרופו שרמ"י היא גוף ממשלתי ששולטת על חלק ניכר מהקרקעות – היא קודם כל להגדיל מה שיותר את ההיצע. אגב בזה אנו עושים את מרבית המאמץ כי בסוף אנו חושבים שצריך שכמה שיותר ההיצע יגדל, גם במחיר- -

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אבל מי יקנה? קבלנים צריכים לקנות ולבנות. אם הם רואים שיש אי ודאות בשוק והשוק קפוא – לא יקנו.

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

אתה צודק. אני חושב שיש דרכים לטפל בזה ואנו מטפלים בהם, בדרך שלאו דווקא גורמת לעליית מחירים ולאו דווקא מעלה ביקושים. אם למשל קבלן היום כדי לצאת לפרויקט חייב לעשות 30% מכירות מראש וכרגע יש ירידה במכירות אנו למשל מציעים צעד שיוכל לקבל ערבות מדינה על חצי מהדירות האלה וכך גם יוכל במכירות הרבה יותר נמוכות לצאת לפרויקט.

 << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>   

מי יקבל את הערבות?

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

הבנק יקבל. אפשר לעשות צעדים נוספים שיגרמו להתחלות בנייה בלי להעמיס המון ביקושים שרק יעלו מחירים, וראינו מה קרה פה בשלוש השנים האחרונות. זה לא סוד. היה לנו ניסוי במציאות. המס עלה, הביקושים קפצו, המחירים קפצו ואנו לא רוצים לחזור על הטעות הזו.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני עדיין חושב שהאוצר, המטרה שלו להכניס יותר כסף. הצעדים האלה פשוט הפוכים כי יש הרבה מאוד חישוקים כמו הנושא של היצע קרקעות שדיברנו עליו, כוח אדם, ריבית. כל הדברים האלה הם חישוקים שלא יביאו את המטרה שאתם רוצים.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה. בבקשה.

 << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>   

ב-7.10 אחת המסקנות שהגענו אליהן, זה שאנו נלחמים תמיד את המלחמה האחרונה. הקודמת. אנחנו לא נלחמים את המלחמה העכשווית. את המלחמה הקודמת. היום הבעיה של ענף הבנייה זה לא מתן היתרים על ידי ראשי הרשויות. היום הבעיה היא בחוסר כדאיות כלכלית של הקבלנים. אתם עושים חלק מהצעדים בכיוון הנכון. בנושא של תמרוץ, של פריסת תשלומי פיתוח, בנושא של קרן הארנונה. אבל עכשיו בצעד הזה של קיבוע מס הרכישה למעלה אתם עושים ההפך. אתם מחבלים במאמצים שלכם להגדיל את היצע הדירות.

נתייחס לנתונים שאסף הציג פה. מאז עליית מס הרכישה בנובמבר 21' על ידי ליברמן מחירי הדירות עלו ביותר מ-19%. עובדה. זה לא אומר, שאם אתה מוריד מס רכישה מחירי הדירות יעלו, על אותו היקש. אם מחירי הדירות עלו כתוצאה מעליית מס הרכישה, אולי ההיפך יגרום לירידת מחירים? אולי ירידת מס הרכישה יביא להגדלת ההיצע, שבעקבותיו מחירי הדירות לא יעלו? הרי המשקיעים הם אנשים מאוד מתוחכמים. יש להם כסף, יודעים מה הם עושים. אילו דירות הם קונים? הפרי סייל. את 20% הדירות הראשונות שהקבלן יוצא או שקונים דירות מוכנות שהקבלן מת למכור ואז מוריד את המחיר. לכן כאשר אנחנו מחזירים את המשקיעים חזרה לשוק הקבלנים יתגברו על הפרי סייל שהם עכשיו תקועים. יודעים שהיום בתל אביב יש 3,600 דירות שמחכות להיתר בנייה והן לא מתממשות? הקבלנים לא מושכים את ההיתרים, לא מושכים את האגרות וההיטלים כי יודעים שלא ימכרו את הדירות. 3,600 דירות מחכות שגמרו את כל הליך הרישוי. תגמול הרשויות המקומית הוא לא זה שיפתור את הבעיה. הוא חשוב, נכון. השוק שלנו כפי שאמר אלי – במצב קליני קשה. אנו צריכים לתת לו מכת חשמל. כל הצעדים הטובים שנעשו ישפיעו בטווח של שנה שנתיים אבל עד אז נמות. מה שצריך כרגע בשביל להגדיל את היצע הדירות וראינו שהתוצאות של דצמבר האחרון, הרבעון האחרון של השנה שפל של התחלות בנייה מתחילת שנות האלפיים ובין היתר נובע מהסיבות האלה שהמשקיעים לא בשוק.

אחוז המשקיעים בשוק הוא לא המטרה אלא מחירי הדירות, והם יתאזנו רק על ידי הגדלת ההיצע. לכן הצורך כרגע הוא בדיוק ההפוך – להוריד את מס הרכישה לממדים הרגילים שלו כדי להחזיר את המשקיעים לשוק. מדובר – חילקתי את הטבלה על אלף משקיעים כל חודש שיחזרו לשוק. כל חודש אלף משקיעים ייקנו דירות. כנגדם ייצאו לשוק 3,000 דירות, אז יהיו אלפיים דירות יותר לזוגות הצעירים. זה העניין, שהחזרת המשקיעים תוריד את מחירי הדירות, תגדיל את היצע הדירות ולא להפך. בין היתר, מדינת ישאל היום זקוקה להכנסות. אנחנו נמצאים בגירעון עמוק. הפחתת מס הרכישה תגדיל – ויש לכם הנתונים – את הכנסות המדינה ממיסי הנדל"ן והנלווים להם בסדר גודל של 3 מיליארד שקל בחישוב שמרני. לפי מחירי דירות של 2 מיליון שקל לדירה. ואם נעשה חישוב קצת יותר מקל – הרי דירות הן יותר מ-2 מיליון שקל, נגיע לתוספת של 4, 5, 6 מיליארד שקל בשנה. דווקא בזמנים שהמדינה צריכה את הכסף.

אסיים בדירוג האשראי. לא סתם מודיס הורידו את דירוג האשראי של מדינת ישראל – וזה נובע מכמה סיבות, כשסיבת המלחמה נכונה, כי המלחמה פוגעת בכלכלה, אבל גם השבוע הורידה את הדירוג של חמשת הבנקים המובילים בישראל. כל בנק מרוויח מיליארדים, אנחנו יודעים. אז למה הורידו את הדירוג שלהם, מודיס, של חמשת הבנקים הגדולים? בגלל החשיפה האדירה של הבנקים לנדל"ן, וכותבים זאת בדוחות שלהם.

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

זה לא נכון.

 << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>   

זה נכון מאוד. דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד מהרבה סיבות, וגם הדירוג של חמשת הבנקים ירד כאשר הסיבה של החשיפה בענף הנדל"ן והסיבה המרכזית למה הדירוג של חמשת הבנקים ירד. למה – כי החוב של הקבלנים לבנקים היום הוא לבנקים ולגופים החוץ בנקאיים זה 500 מיליארד שקל – אנו חייבים. זה 150 מיליון שקל ריבית ביום הקבלנים משלמים לבנקים ולגופים המוסדיים. זה מספרים מטורפים.

אם אנו הולכים למצב, שענף הבנייה והדיור ממשיך לדשדש בצורה כזו, אנו נכנסים למשבר כלכלי חריף ביותר. החבר'ה שנמצאים פה מוכשרים, באמת. אנשים רציניים, אבל לא מרגישים- - -

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

מוכן להעסיק אותם?

 << דובר_המשך >> ראול סרוגו: << דובר_המשך >>   

כן. יש להם ידע גדול מאוד. חושב שאם יעבדו אצלי שלוש שנים, ויחזרו לתפקיד שלהם באגף התקציבים - יהיו הרבה יותר טובים. 

נסתכל על המשקיע רגע כי הם טוענים שכשהם מקבעים את מס הרכישה על האחוז הגבוה, המשקיעים יחזרו לשוק – יבינו שמס הרכישה לא יירד יותר, ולכן יחזרו. נראה איך המשקיע חושב – אסף ומתן, תבינו את זה. מה המשקיע רואה לנגד עינינו – רוצה לקנות דירה אבל צריך לשלם 10% מס רכישה. יש לו תשואה שלילית. אם הוא ישים את הכסף בפק"מ יקבל 4.5%, 5%, והדירה נותנת לו תשואה של 2%, 3%, כלומר יש לו גם 2% נוספים גירעון בגלל התשואה בשנה, כלומר מחירי הדירות רק אם יעלו מעל 12%, 13% בשנה הקרובה, המשקיע יסכים לקנות את הדירה. אחרת לא כדאי לו – יפסיד כסף. לכן זו הבעיה – חייבים להוריד את מס הרכישה ולהחזיר את המשקיעים לשוק. זה מה שיציל את הענף.

 << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >>   

תודה רבה. חבר הכנסת סלומון. אחר כך תענו על הכול.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

תודה רבה. אני רוצה לקחת צעד אחד אחורה, בסוגית מס הרכישה בדירה ראשונה. אנו רואים שיש לקונה בתוך החוק עצמו, שבה אדם, שרוכש קרקע כדי לבנות – דיברתי על זה גם פעם קודמת – דירה למגורים, המס חל על הקרקע שהוא קונה. למעשה על המגורים - לא חל. אבל אנו יודעים לומר לכתחילה שכשאדם קונה קרקע מקבלן, וקבלן בא לבנות את דירת המגורים – הקרקע הזו היא רק לבנייה. כשהוא מקבל מס על הקרקע, לא מקבל מס על המגורים ובסופו של דבר בשקלול יוצא שדירה ראשונה שנבנית פחות מ-2 מיליון שקל אפילו לפי הנתונים שלכם, יצטרך לשלם מס רכישה כשמי שקונה מקבלן לא משלם מס רכישה. לא מבין למה החלוקה הזו קיימת.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

זו לא לקונה.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

זו כן. אם אני יודע שעלות הקרקע היא סכום מסוים, ועלות הבנייה היא סכום מסוים, וחיבור שני הסכומים האלה ייצא לי פחות מאותה דירת מגורים – למה אנחנו לא לוקחים את החיבור של שני הסכומים האלה? הרבה מאוד זוגות צעירים נפגעים מזה.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

גם ברכישת בית פרטי, אם יש רכישת קרקע עם התחייבות מוכר להשלמת בנייה זה בדיוק כמו דירת מגורים. מדרגות המס לפי דירת מגורים. אם הוא קונה קרקע והוא בעצמו רוצה לבנות – זה משהו אחר. אם קבלן מוכר זה לפי דירת מגורים. הוא שאל על התחייבות קבלן.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא, יש שני צירים. אחד הוא התחייבות קבלן, שרושם את זה על מישהו, על הדייר. אבל מתכוון לבנות.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

ברגע שיש קבלן שמוכר קרקע עם התחייבות לבנות את הדירה, לרוכש זה דירת מגורים.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל הוא משלם מס על הקרקע בנפרד.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

אם יש התחייבות מוכר להשלמת בנייה, זה בדיוק כמו רכישת דירה. אם זה דירת משקיע, המדרגות הגבוהות. אם אדם קונה לבד את הקרקע ומתכוון לבנות בעצמו – אם הוא קונה בעצמו את הקרקע ורוצה בעצמו ליזום את הבנייה, זו רכישת קרקע והשלמת שירותי בנייה. הוא גם לא חייב להשלים את שירותי הבנייה, גם יכול לקחת שנים.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם הוא מתחייב להשלים את שירותי הבנייה וסך הכול שלו יוצא- - -

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

אם המוכר הוא קבלן שמוכר קרקעות לבתים פרטיים- - -

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא הקבלן. הוא קנה קרקע מעצמו מרמ"י והיא רק לבנייה. מתכוון לבנות ועומד במדרגות שדיברנו עליהן - למה צריך לשלם מס על הקרקע? ידעו שזה למגורים.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

כי קרקע זה לא דירת מגורים. הוא גם יכול להישאר עם קרקע ולא יבנה.

<< דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל הוא התחייב. הוא לא יזם.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אם זה אדם בעצמו, הוא יזם. זה לא קשור. 

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

אנחנו יודעים לומר – שאלתי גם בפעם הקודמת.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

זה לא קשור לדיון, אבל- -

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה מס רכישה ואנו מעלים פה מס רכישה – נכון, בסוגיות נוספות. שאלתי פעם קודמת ולא קיבלתי תשובות. זה המצב בהתיישבות- - 

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

ביהודה ושומרון אין גבייה על קרקע, כמעט ולא. רק בעירוני יש.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >>   

ודאי שיש. אם אני יודע שזה לבנייה, הוא מתחייב שזה לבנייה.

 << אורח >> רואי זרנצנסקי: << אורח >>   

אם יש בהסכם מחויבות לבנות, כלומר המוכר מחייב אותו לבנות, והמוכר הוא שמחויב ומביא את הקבלן והכול זה יהיה לפי- - 

 << אורח >> שי כהן: << אורח >>   

הוא מדבר על בנייה עצמית, לא על קבלן. זה לא הדיון. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

זה לא הדיון. אנחנו סוטים מהנושא.



 << מנהל >> (היו"ר משה גפני, 12:50) << מנהל >>   


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

חנוך, בבקשה.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

פחות מטריד אותי כן משקיעים, לא משקיעים. אני יודע שצריך לאזן דירות לשוק, גם כי השוק נמצא במצב קטסטרופלי, וזה שיש הרבה היתרי בנייה - כשאנחנו רוצים להוציא דירות לשוק גם בגלל המצב של שוק הנדל"ן כרגע, יש לגרום לכך, שייצאו דירות החוצה כי מה שעשיתם עד עכשיו לא עובד. אנחנו אומרים: נמשיך לעשות אותו דבר, נקבע את זה, ועוד כמה שנים נראה, אולי להעלות או משהו אחר. זה לא נכון. 

סיפור העובדים הוא דרמטי. זה שזה אתגר – זה סופר דרמטי. וזה שיש אתגרי בנייה – יופי אבל אף אחד לא יתחיל לבנות ולא ישלמו אגרות בצדק, כשזה מיליונים, כשאתה לא יכול להתחיל בנייה. כל הסיפור של הפרי סייל על חלק מהדירות זה פלסטר. לא משהו שאפשר יהיה לעשותו במשך הרבה זמן, גם אין הצדקה לכך. זה טלאיים במקום לטפל במהות.

זו המהות: אל"ף, יש לנו ריבית גבוהה מאוד שאתם לא מטפלים בה. בי"ת, יש לנו מחירי קרקע מטורפים שאין כמוהם שום מקום בעולם. אין שום שוק נדל"ן במדינות המערביות שאחוז הקרקע הוא כל כך דרמטי בעסקת מקרקעין כמו שיש במדינת ישראל. גם זה יותר מדי זמן אתם לא עושים דבר איתו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם היית מכין את התקציב, היית מבטל את מינהל מקרקעי ישראל, כפי שינון מציע?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

גם אני הייתי מבטל.

 << דובר_המשך >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר_המשך >>   

תקציב משברי כזה הוא הזדמנות. יש לנו אתגרים עצומים אך זו הזדמנות לעשות מהלכים שאי אפשר היה לעשות קודם. 

מבחינת מיסוי, אתם טועים שאתם מקבעים את מה שקורה כרגע. כדי להזרים אתם צריכים להזרים דרסטית את מחיר מס הרכישה כדי שמי שלא קונה דירה עכשיו השתגע, ולקבוע עוד שלוש שנים מס לא של 10% - של 12%, 15%. במקביל תקפיאו את שוק השכירות אם אתם פוחדים מעליית מחירים של שכירות. תעשו הגנת הדייר, כמו שעשו קודם שנתיים, שלוש. שלא יהיה כדאי. תתחילו לייצר אפיקי השקעה אלטרנטיביים ל-2.7% של הנדל"ן. איפה כל הדברים הללו? כל הדברים הללו לא קיימים בתקציב. מה שיש זה קיבוע של מצב שלא עובד כרגע ואני מזכיר את 22', בין 21' ל-22' ששם מחירי הנדל"ן עלו בצורה מטאורית שעוד לא התאוששנו מזה, אז עכשיו אתם מקבעים עדיין את המצב.

הציפייה מכם, זה לצאת מהקופסה. ההזדמנות שיש עכשיו, לא תחזור על עצמה בהרבה מאוד שנים הקרובות. צאו מהקופסה, ואם אתם מרגישים שאין לכם במשרד בצמרת משרד האוצר רוח גבית לכך, תביאו לנו את זה לפה כי לא יכול להיות שמה שיש לנו לתת לשוק הנדל"ן בעת הזו זה קיבוע מס הרכישה והשקעה בטווח הזה של 1.1 מיליארד שקל. לא יכול להיות שזה מה שיש לנו לתת. תעשו משהו דרמטי. תטפלו במחיר הקרקע. תיכנסו, תתערבו בריבית. תעשו משהו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

היטלי השבחה שרשויות מקומיות מטילות – אני שמעתי על שתי רשויות מקומיות באזור הצפון שהכפילו את מחיר היטלי ההשבחה.

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

איך יכול להיות? זה 50% מהשבחה.

<< דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >>   

זה היטלים שיזמים משלמים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך לבדוק את זה. לא חושב שזה אפשרי.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

היטל השבחה אתה לא יכול לגבות ככה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

צריך לבדוק מה זה. חמד עמאר, בבקשה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשתף אותך בנסיעה מהצפון לכאן. 6 שעות. יצאנו ב-6:30 מפקיעין. הגענו ב-12:15. כביש 6. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אתה אומר את זה כל פעם. נסעתי לצפון בשבוע שעבר. נסענו במנהרה שליד יקנעם, נסעתי לכרמיאל. בצד השני לא היו פקקים. יצאתי ב- 09:00 בבוקר. 

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

היה מנוף תקוע בכביש 6.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לקחתי בחשבון את מה שאתה אומר תמיד ויצאתי יותר מוקדם. אני רוצה לשבח אותך שבזמן שהיית שר במשרד האוצר עשו שם את המנהרות. זה חוסך זמן באופן דרמטי.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

ומי עשה את המנהרות? ישראל כץ. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמו התפלת המים – הוא התחיל בה כשהיה שר התשתיות.

אדבר בשני כובעים. אחד, שהייתי בדיונים על הטלת המס, ושם נאמר לנו – אחת, שהמשקיעים השתלטו על השוק, הריבית היא אפסית ולכן אנו חייבים להגדיל את מס שבח וכו', כדי להתמודד עם המשקיעים. אבל אנו עכשיו במציאות אחרת לגמרי. כפי שאמרו, השוק מת. הריבית כל כך גבוהה, 4.5%. מי שיש לו כסף יכול להשקיע ולקבל ריבית יותר גבוהה. אנו רואים - אין לנו עובדים. המצב כל כך קשה בשוק הישראלי. אמרת – ההיצע גדול כי לאנשים אין כסף לקנות. אנשים פוחדים לקחת משכנתאות עם הריבית עכשיו. לכן אני לא מבין למה מביאים את המס הזה עכשיו.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

את הדירות שסרוגו דיבר עליהן בתל אביב – אף זוג צעיר לא יקנה. 3,600 – לא יכול לקנות בתל אביב. מעל מיליון שקל לחדר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה אומר: אנחנו רוצים להתמודד עם המשקיעים אבל בדרך כלל זוג צעיר לא יכול לרכוש דירה. לכן אני חושב, אנו צריכים לעורר את השוק עכשיו. המס הזה בא ממש לתקוע את השוק. 

שתיים, כל העניין זה כסף, כמה מכניס החוק הזה כסף. שמתם את זה בתקציב.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

חלק מזה. הצעד הזה מגדיל את הכנסות המדינה בחצי מיליארד שקל בשנה.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אדוני היושב-ראש, במצב הנוכחי, בריבית שאנו נמצאים בה עכשיו ובמשקיעים שאני רוצה גם משקיעים שיהיו בשוק עם הריבית הזו, לאפשר שיהיו יותר דירות - צריך לבטל את המס הזה עכשיו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. ינון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לשאול אתכם: לאן אתם ממהרים? יש לכם עוד שלוש שנים. זו הוראת שעה. 

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

המצב היום הוא שבסוף 25' המס יירד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בצו. למה למהר? אתם כמעט נמצאים בהוראת קבע. יש הבדל כי אתה תגיד - אנחנו צריכים ודאות.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

סטגנציה זה לא דאות.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

אין סטגנציה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בדיון הקודם דיברנו על ודאות ואמרתם שיהיה מספיק ודאות. בנוסף, זוכרים את צחי דוד? היה תותח פה. אמר: אנחנו נמצאים בסביבת ריבית מאוד נמוכה – המיסוי הוא דרך שלנו בסביבת ריבית כל כך נמוכה להגן על שוק הנדל"ן. אמר – יש ריבית נמוכה, לכן אנו צריכים את מס הרכישה הגבוה כדי להגן. כיום הריבית מאוד גבוהה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זו הייתה הסיבה שלהם שהריבית אפסית.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

היום הריבית מאוד גבוהה. אני אומר: אין בעיה. רוצה לשהאיר את ה-8%? תשאיר. אין סיבה שתגיד: אני רוצה את זה להביא את זה כהוראת קבע. גם אם אתה רוצה להשאיר את זה - לא בהוראת קבע - אנחנו לא יודעים מה יהיה עד שלוש שנים. ודאות מספיקה לשוק הזה כרגע במצב שהוא קיים, לשלוש שנים. אתה רוצה להועיל לשוק, להזרים דירות לשוק? גם אז אמרתי לכם וגם היום אומר – יש מס שבח. תורידו אותו לכל מי שמחזיק דירה שנייה, ותגידו: לא יכול לקנות ארבע שנים דירה. תתחיל להציף את השוק בדירות. 

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

אנחנו לא נגד לבטל את הלינארי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם שום דבר לא נגד. כשבאים לפה אתם מביאים רק מה שאתם רוצי ולא מה שאנחנו רוצים. אנחנו מדברים על רמ"י. הוא לא צריך לשווק את הקרקעות של קק"ל. אין סיבה שרמ"י ישווק למשל אזורי תעשייה. שמשרד התעשייה ישווק לאזורי תעשייה. למה רמ"י מחזיק בכל השוק הזה? למה הוא בעל הבית היחיד על השוק הזה ומזה מתפרנס? תשאיר את עם תקציב מסודר שהמדינה נותנת לו, ותקבע אתה את המחיר, תוריד את המחיר, תיתן את זה, יש עלויות פיתוח. אנחנו לא רוצים לפתור את הבעיה כי אם היינו רוצים לפתור את הבעיה, גם היינו פותרים את הבעיה של הפועלים שעדיין לא נפתרה. אתה הולך למסות ולא רואה שיש צפי לפתרון הבעיה. עם כל מה שאתה רוצה להביא מהודו – אני מכיר את הסיפור מהודו. אנו עדיין לא רואים את הפועלים הישראליים מגיעים.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

כי יש לך משרד המשפטים ומשרד הביטחון שעובדים נגד זה, כי הם רוצים פלסטינים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

עם כל זה, אם עדיין אין לנו הפתרונות האלה, אין שום סיבה לקבע את זה. לא תביא ודאות אלא תביא קטסטרופה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. ולדימיר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא רוצה לבזבז זמן. אני מרגיש שזה צעד לכיוון ההפוך ממה שצריך. על הסיבות דובר כבר כאן. לא רוצה לחזור על הטענות של החברים פה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

לא יודעת מה הפסדתי, הייתי בישיבת נשיאות. לא כל כך הבנתי את רצף הדיונים היום. אני מבינה שמדובר בהוראה – הערתי בבוקר על הרכב את ההערות שלי. אני גם לא מאוד שבעת רצון מההצעה לדווח על שכירות שלא פוטר שתהיה בהמשך וגם החקיקה הזו, במילא חקיקה ממה שהבנתי שהיא במילא בהוראת שעה כרגע אז למה להגיע לפה עכשיו ולבקש את זה כהוראה קבועה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. אני מציע, שהיות שאנו בהוראת שעה, המציאות – זה היה בדיון פה בוועדה. יש לכם שלוש שנים כפי שינון אמר וגם אחרים אמרו, אני מניח. יש לכם עד סוף 24', ואחרי זה השר יכול להאריך בצו לעוד שנתיים. אם אתם מחליטים שצריך לבטל את זה, לא יעשה את הצו. אם אתם מחליטים להאריך את זה או לעשות את זה קבוע, תביאו את זה עוד שנה לכאן.

 << אורח >> ראול סרוגו: << אורח >>   

למה לא להפחית השנה את מס הרכישה על הדירות? להזרים כוח לשוק. השוק מת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני חוזר על מה שראול אמר. אני בעד הפחתה.

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

גם אני בעד.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

גם אני בעד. יותר מזה - שיבואו עם רעיונות איך מפשירים את השוק הזה שנמצא בקיפאון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא בעד הפחתה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מדובר על זה שהממשלה מביאה את זה. אם אתם מביאים הפחתה, נדון בהפחתה. מה שראו אומר, יכול להיות שהוא צודק. לא זה הדיון. הדיון עכשיו, שאתם מבקשים להפוך את זה לקבוע. אני לא מסכים להפוך את זה לקבוע. לא יודע מה יהיה. יש בעיה ואין בעיה מיידית כי באופן מיידי זה קיים. אם השר ירצה בסוף השנה האזרחית להאריך את זה – יכול להאריך בצו לעוד שנתיים. לא עכשיו. עכשיו מספיק יש לנו בעיות. עוד יש לנו סיפור בדיון הבא עם הדיווח. זאת ההצעה שלי. מציע את זה להם. לא מביא את זה כמובן להצבעה. אני מבקש שתסתפקו- -

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

הרב גפני, חושב שאנו צריכים בעקבו מה שאנו רואים אולי כן לשבת, להביא איזו הצעה שלנו. כי אני לא רואה שיש כיוון. כל מה שנעשה פה כרגע זה לנסות לראות מאיפה אנו ממלאים איזה בור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

אני מסכים עם מה שאמרת הרב גפני, אבל הבקשה שלנו מהאוצר – בואו תהיו יצירתיים, איך יוצאים מהמשבר בשוק הדיור. תבואו לפה עם רעיונות, נעשה דיון. נוכל לשתף פעולה בדברם האלה.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

בסופו של דבר נאמר פה על ידי כמה חברי כנסת, ואנו מסכימים – המטרה היא להזרים דירות – אני רוצה להתייחס למה שהתייחסו הרבה חברי כנסת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לא רלוונטי. אנחנו הכי חכמים פה בחדר חברי הכנסת בגלל החסינות. לא נצביע על ההצעה שלכם.



<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

אשמח להתייחס למה שנאמר. בסוף אנו מסכימים – המטרה להזרים דירות לשוק, להגדיל את ההיצע, להוביל לירידת מחירים. אנו יכולים לעשות הרבה מהלכים שיגרמו למכירות מפה ועד הודעה חדשה של דירות.

 << דובר_המשך >> אלי דלל (הליכוד): << דובר_המשך >>   

60% ממחיר הדירה נמצא באוצר.

<< דובר >> אסף וכסלר: << דובר >>   

היינו בדיון הזה לפי כמה שנים בקורונה. הורדנו את מס הרכישה ואנו יודעים מה קרה – המשקיעים נכנסו לשוק באינטנסיביות, והמחירים עלו באינטנסיביות.

קריאות:

הפוך.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא משתלם להם.

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

הבעיה היום של שוק הדיור היא עובדים. כל יתר העובדים- - 

קריאות:

ממש לא נכון. הבעיה הייתה לפני 7.10.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עובדים? בסדר. לכן אני אומר, שאתם- -

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

אז אין טעם במיסוי אם אתם לא מביאים עובדים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תביאו את ההצעה בשנה הבאה.

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

היום הבעיה הכי גדולה בעולמות שוק הנדל"ן היא המצוקה של העובדים ואנו עושים מאמצים גדולים להביא אותם- -

 << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >>   

ומחיר הקרקע זה לא בעיה? 

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

נכון, שיש ירידה בכמות העסקאות אבל תזכרו, שירידה בכמות העסקאות גורמת ללחץ על הקבלנים להוריד מחירים, כי מחר בבוקר אתם רוצים להעלות ביקושים. עליית ביקושים תעלה את המחיר, ואם אתם רוצים היום, שיהיו פה דירות יותר זולות אולי לא כדאי לדחוף ביקושים פנימה שיעלו את המחיר.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >>   

שנה שלמה אתם מדברים שהקבלנים יורידו מחירים. הם לא מורידים.

 << דובר >> מתן יגל: << דובר >>   

הם מורידים. תסתכל על הנתונים. המחירים יורדים. שינוי במדד מחירי הדיור – המחירים יורדים. השאלה אם רוצים לתת לקבלנים היום חמצן שימשיכו להשאיר את המחירים גבוהים, או לומר: לא, תורידו מחירים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה. סיימנו את הדיון. לא אצביע על זה. 

 << אורח >> יוסי אלישע: << אורח >>   

רק כדי שחברי הכנסת יבינו – הירידה שאתם רואים פה היא פי שלושה בפועל. כי היזמים לא יכולים לשקף את הירידה במחיר בלבד. מה שאתם רואים זה ירידה במחיר. מעבר לזה יש מבצעים של השתתפות בתשלומי משכנתה, השתתפות בשיפוצים, השתתפות בהטבות נוספות. שיעור הירידה הוא הרבה יותר גבוה. הענף במצב קטסטרופלי. מנהל פה מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב - תשאל אותו כמה ירידה בהיקף  העסקאות – לא רק של דירות – היקף העסקאות בכלל יש לו במשרד שלו בכלל בישראל. אנו מדברים על 60% ירידה של כלל העסקאות. צריכה להיות פה הצעה להוריד את מס הרכישה. אחרת אנו במצב ממש משבר ולא בגלל העובדים.
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עם כל הכבוד, אין לנו מצב רוח גם בלי מה שאמרת. תודה רבה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>