פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ישיבה משותפת של הוועדה לביטחון לאומי ושל הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 20/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 130 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי ופרוטוקול מס' 52 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, י"א באדר התשפ"ד (20 בפברואר 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> מניעה וטיפול בפשיעה של מסתננים – ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – יו"ר הוועדה לביטחון לאומי אליהו רביבו – יו"ר הוועדה המיוחדת לעובדים זרים גלעד קריב מוזמנים: נדב גולני – רפרנט אוכלוסין (ייעוץ וחקיקה), משרד המשפטים הילה טנא-גלעד – עו"ד, ממונה – זכויות אדם, משרד המשפטים אורלי ענבר – ראש מדור ארגון ותקינה, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק חן סאו – סגן מפקד תחנת שרת, המשרד לביטחון לאומי אמיר דוד – ראש זירה מבצעית, מג"ב תל אביב, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ זהבית בן משה – סגן ראש חטיבה גיוסים, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק תומר ארבלי – משאבים, אגף תקציבים, המשרד לביטחון לאומי גילי ויליאן – מחלקת קש"ח וזרים, משרד החוץ חן גולדברג – רע"ן במחלקת קשרי חוץ וזרים, משרד החוץ איציק עמרני – סגן ראש מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה שונית שחר – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה יוסי אדלשטיין – מנהל מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה יצחק אלקסלסי – עו"ד, יועץ מקצועי לשר, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ניר שער – מנהל תחום מסגרות לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות שרית ברקוביץ' – מחלקת משאבי אנוש, משטרת ישראל בקסין בן צבי – רמ"ח חטי"ש, שב"ס גוורה נהין – רת"ח חקיקה, שב"ס אורית שוחט מנדל – מדריכה ראשית, שב"ס גל פילק – מנהל מסיל"ה, עיריית תל אביב-יפו חיים מאיר גורן – יו"ר סיעת דרום העיר וחבר מועצת העיר, עיריית תל אביב-יפו שפי פז – פעילה חברתית, החזית למען דרום תל אביב דורון אברהמי – דרום תל אביב, החזית למען דרום תל אביב גלעד הלחמי – פעיל, החזית למען דרום תל אביב מונים אהרון – מנהל קשרי ממשל ושותפויות, HIAS ישראל, ארגון בין-לאומי המסייע לפליטים קיברום טוולדה גברמאריאם – מנהל קו חם, המוקד לפליטים ומהגרים ד"ר ברהנה הגוס – יו"ר עמותת תקווה חדשה אורלי לוינזון סלע – מנהלת המחלקה הציבורית, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט שולה קשת – מנכ"לית אחותי למען נשים בישראל שירה עבו – עמותה לפליטים ומהגרים מנהלות הוועדה: לאה גופר – מנהלת הוועדה לביטחון לאומי דיקלה טקו – מנהלת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. מניעה וטיפול בפשיעה של מסתננים – ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לעובדים זרים << נושא >> << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> מכובדיי, צוהריים טובים, וברוכים הבאים לדיון המשותף של הוועדה לעובדים זרים והוועדה לביטחון לאומי. ישבנו חברי הכנסת אליהו רביבו ואני – אנחנו גם חברים טובים ביום-יום – דיברנו על נושא עובדים זרים. הבנו שיש לנו הרבה מן המשותף, והחלטנו לקיים דיון משותף כי יש בזה רק יתרונות. אין פה אגו, אין פה חלוקת תפקידים. שנינו ננהל את הדיון הזה ביחד, בתקווה שנעשה את זה מספיק טוב ומספיק תכליתי. אני פותח את הדיונים שלי בדרך כלל, ומזכיר לכולנו שאנחנו ביום ה-137 לחרבות ברזל. כמו בכל יום אני מתעורר בבוקר ומקווה לא לראות את ההודעה "הותר לפרסום". אבל הבוקר זה היה. סמל ראשון מעוז מורל, זיכרונו לברכה, שנפצע בשבוע שעבר ונפטר הלילה. אני, כאיש צבא לשעבר, מסתכל על המציאות כפי שאני מבין אותה מהשטח. אני גם איש פיקוד דרום הרבה מאוד שנים, ואני רוצה להדביק אתכם בקצת אופטימיות הבוקר. אני מתחיל לראות את הסוף. אני מתחיל לראות את הסוף ברצועת עזה; אני מתחיל לראות את ההצלחה. אני מרגיש הרבה יותר זכות לומר היום תודה לכל אותם חיילים ומפקדים שפועלים בשטח, ואין לי שום ספק שהפעילות הזאת תקדים ותביא לנו את אותם 134 חטופים הביתה, עם כמה שיותר מהם בחיים, אני מקווה. הבוקר אני קצת יותר אופטימי, ואני יודע שגם כשתיגמר המשימה בדרום, יופנו כוחות ותתאפשר גם לחימה בעוצמה שתרחיק את החיזבאללה מהגבול הצפוני. אני גר בצפון, אני גר באצבע הגליל. מאוד לא הייתי רוצה להיות מפונה או מרגיש צורך להיות מפונה, אלא להרגיש שאנחנו מכים במי שצריך, ומאפשרים לנו לחזור לשגרת חיים נורמלית. אם הצלחתי להדביק אתכם קצת באופטימיות שלי, אשריני, ועשיתי את שלי היום. התכנסנו כאן כדי לדון בהצעת ממשלה, שהתקבלה, אם אני זוכר נכון, אי שם ב-23 ספטמבר שנה שעברה. החלטת ממשלה 916, אם אני זוכר נכון את המספרים. שם התקבלו מספר החלטות, ובין השאר, להקצות תקציבים לעידוד של יציאה מרצון של מסתננים מהארץ. אני יודע שחבר הכנסת אליהו רביבו בקשר חזק מאוד עם קנדה. אני לא יודע אם זה בגלל שהוא רוצה לנסוע לשם לבקר, או בגלל שזה באמת יעד טוב להעברת מסתננים. זאת אחת המשימות. אני יודע שגם ניתנה הנחיה לגבש תוכנית שתכליתה להגביר את מצבת השוטרים בתחנת שרת, שמתעסקת בעניין הזה. אני יודע גם שניתנה הנחיה מצד הרפואה, נדמה לי, להעביר את המרפאה הזאת למקום שיקל על הלחץ. בקיצור, לעשות מספר פעולות שתכליתן גם להתנהג כמו שצריך מול המסתננים, ולא לגרום לזה להיראות כמו משהו שאנחנו לא רוצים, כי אנחנו יהודים ועם ערכים של יהודים במדינת ישראל. מצד שני, לאפשר לתושבי מדינת ישראל לחיות בכבוד במקום שבו הם חיים. לפני כחודש הייתי אורח של מחוז תל אביב, ויחד עם מפקד המחוז ומפקד תחנת שרת עשיתי שם סיור והתרשמתי מהפעילות הענפה שמתבצעת שם. בעקבות הניסיון שיש לחבר הכנסת רביבו, החלטנו לקיים את הדיון הזה, כשהמטרה היא לבחון את פעולות הממשלה שמתבצעות בהתאם להחלטה, כדי לאפשר לתושבי מדינת ישראל לחיות כמו שצריך, ולהעביר את מי שלא צריך להיות פה, למקום שבו הוא כן רוצה להיות וצריך להיות. אלה מילות הפתיחה שלי. חבר הכנסת רביבו, בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה, חברי הטוב. צוהריים טובים לכולם, ברוכים הבאים. אני מתכבד לפתוח את הישיבה המשותפת לוועדה לעובדים זרים עם הוועדה לביטחון לאומי, בנושא: מניעה וטיפול בפשיעה של מסתננים. אני רוצה להודות לחברי הטוב והיקר, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת צביקה פוגל על הירתמות לנושא. אני מבקש לשוב ולהודות לך על כך שפגישת ההכנה האחרונה צללה אתמול לעומק הלילה. כבר אז יכולתי להבין עד כמה דיון משותף הוא לא רק נכון, הוא אפילו הכרחי, כי כך באמת נוכל למקסם את הסיכויים לעלות לשיח הציבורי את הצורך הברור. לפעמים נדמה שמדינת ישראל ויתרה על דרום תל אביב, ואני כאן, יחד עם חברי חבר הכנסת פוגל, באים ואומרים: לא ולא. אנחנו לא נאפשר לאף אחד לוותר על אף חלק ממדינת ישראל, בטח לא במרכז ישראל, בטח לא במרכז תל אביב. אגב, דרום תל אביב הוא עוד דוגמה לכך שהמציאות הכואבת והמתסכלת מתפשטת לאזורים נכבדים במדינה. כידוע, הוועדה לעובדים זרים סיירה בדרום תל אביב, ושם שמענו מהמשטרה ומנציגי הציבור המסורים מאוד – אני מקדם אותם בברכה בהגיעם לכאן – על האתגרים של תחנת שרת בהתמודדות עם הזרים בדרום תל אביב. למשל, איוש של 94 תקנים מתוך 154 תקנים בפועל בתחנה, קושי בגיוס שוטרים, היעדר תקציבים ועוד. הוועדה ראתה במו עיניה את הפשיעה ברחובות בשידור חי – הסמים, הזונות. את היעדר יכולת האכיפה, ובנוסף לכך, ראינו את מקומות העבודה של המסתננים, בחלקם את החמארות. דיברנו עם המפעילים של החמארות, עם המתארחים בחמארות, עם התושבים והעסקים המקומיים. לרגע אנחנו שוכחים, תוך כדי הסיור, שאנחנו נמצאים בלב מדינת ישראל. כאמור, בספטמבר 2023, ממש לפני פרוץ המלחמה, קרו שני דברים: האחד, התרחשו מהומות בדרום תל אביב וגם בנתניה על ידי מסתננים מאריתריאה. עימותים התרחשו בין תומכי המשטר האריתריאי לבין מתנגדי המשטרה. בפוגרומים האלה נפצעו 170 אנשים, בהם כ-50 שוטרים, והיה נזק רב. מינימום תחושת הביטחון שעוד הייתה, נפגמה עוד יותר כתוצאה מאותם אירועים. כל הנוכחים, אני מבקש מכם שתבינו, יש בישראל אלפים רבים של אריתריאים שהם תומכי משטר באריתריאה. תקשיבו טוב, אני חוזר על זה. אלפים רבים שהם מסתננים מאריתריאה, שהם תומכי משטר. אנחנו נדון באבסורד הזה. בישיבה הבא, כשנדבר על עידוד יציאה מהארץ, אני אשמח להבין – יש לכם שעתיים להתכונן – איך תומך משטר אינו בר-הרחקה באופן מיידי ולאלתר. לצערי, אנחנו עוסקים בעידוד ובתמרוץ ובמציאת דרכים יצירתיות. זה לגבי מי שאינו בר-הרחקה. איך תומך משטר, שאין מניעה מצידו לחזור לארץ מולדתו, לא מורחק מהארץ באופן מיידי? הסוגיות היום לדיון הן סקירת המשטרה על פעילות המינהלת שהוקמה במחוז תל אביב לטיפול בפשיעת מסתננים. זה המקום להודות ולהכיר תודה והערכה רבה לידידי הטוב ניצב פרץ עמר, שאחת הפעולות הראשונות והמבורכות שבהן הוא נקט מרגע המינוי שלו, היא הקמת המינהלת הזאת. אני מצר על כך שקודמיו לא הצליחו להבין ולפעול כך, אבל לפחות עדיף מאוחר מאשר בכלל לא. כמו כן, אני אבקש תשובה לגבי העברת המרכזים לחלוקת תחליפי סם, מה שנקרא מתדון, כפי שהוועדה ביקשה וציפתה בהחלטות, כתוצאה מהסיור שקיימתי כבר ביוני. תוצרי עבודות הצוות הבין-משרדי למניעת פגיעה של מסתננים באיכות החיים של תושבי אזורים בעלי שיעור מסתננים גבוה, בהתאם לסעיף 4(א). החלטת הממשלה, כפי שחברי חבר הכנסת פוגל ציין, מס' 916, התקבלה ב-10 בספטמבר 2023, ואם חלילה, חלילה אין תוצרים, אז אנחנו נדרוש במשותף לוח זמנים מיידי ומחייב מתי כן יהיו. מצב כוח האדם והגיוס בתחנת שרת, לאחר תוספת התקציב שקיבלו ביוזמת הוועדה על ידי חברנו הטוב והמסור כבוד השר וסרלאוף. הוא הגיע לחלק הארי של הסיור שקיימנו ביוני, הבין את המצוקות, הבין את האתגרים, וכתושב השכונה גילה רגישות יתר והחליט להירתם. הוא אמר: אם הבעיה היא כסף, אני יודע להקדיש לטובת העניין סכום. אני מצפה שבתקצוב העודף הזה ניתן יהיה לתמרץ שוטרים להיקלט בעבודה המאוד מאוד חשובה הזאת. השאלה הראשונה שלי לרשות האוכלוסין, למינהל האכיפה, היא כמה מסתננים יש היום בישראל. אני מבקש מכם לציין את החלוקה שלהם לערים המרכזיות או לאזורים מרכזיים. מה מקור הנתונים על החלוקה, כמה מהם מוגדרים זרים שאינם בני-הרחקה, וכמה מהם כאלה שהגיעו לכאן או כתיירים ונטמעו בעבודה בלתי חוקית, או סיימו את תקופת עבודתם החוקית כעובדים, והמשיכו לשהות כאן באופן בלתי חוקי. אבקש גם לדעת האם יש חלוקת עבודה לעניין אכיפת פשיעת המסתננים בין המשטרה לבין רשות האוכלוסין. אם כן, מהי החלוקה ובאיזה אופן חלוקת העבודה הזאת מעוגנת ובאה לידי ביטוי בשטח. אני מכיר שהנוהל בטיפול במסתננים מעורבים בפלילים הוא משנת 2013. אני מבקש לדעת אם הוא עדיין בתוקף. אם לא, האם הוא דורש עדכון ותיקוף מחדש. לקראת סיום המקטע הזה, אני מציין שוב שבהחלטת ממשלה מס' 916 מספטמבר 2023, הוחלט להקים צוות בין-משרדי בראשות רשות האוכלוסין, יחד עם משרד האוצר, משרד החוץ, המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד הרווחה ומשרד הנגב והגליל. אני מבקש לדעת האם הצוות התכנס, ואם כן, תפרטו מהן ההמלצות העיקריות שהובאו עד כאן, ומהן התוכניות. בבקשה. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> צוהריים טובים, אני ראש מינהל אכיפה וזרים. היום יש במדינת ישראל כ-20,000 נתיני סודאן ואריתריאה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הוא הוריד את כל אלה שקיבלו מעמד, והוא לא סופר את הילדים. תן את המספרים האמיתיים. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> זה לא מספר אמיתי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יוסי, תן את המספרים האמיתיים. תוסיף את הילדים, תוסיף את כל הסודנים שקיבלו מעמד. אלה לא המספרים האמיתיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שפי, שפי היקרה, בוקר טוב. מכובדיי, אני אתן לך לדבר. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אני אתן לכם את זכות הדיבור ותוכלו להעיר הערות. אתם יודעים איך מתנהלים אצלי הדיונים. אל תתחילי איתי עכשיו על הצוהריים. בבקשה, אדוני, תמשיך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תציינו לעצמכם את ההסתייגויות מהסקירה, ואז תתייחסו. אני מבקש לקבל סקירה מלאה ובאופן משוחרר. אני רק מבקש, ברשותך, מכובדי יוסי היקר, כשאתה סוקר נגעת בינתיים באריתריאים וסודנים. אני מבקש שתתייחס לכלל הזרים הבלתי חוקיים. אותם תחלק גם לגבי סיווגים, מעמד ואזורים. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני אשתדל לפרט כמיטב יכולתי. אני חוזר, יש כ-20,000 נתיני סודן ואריתריאה בארץ; יש עוד כ-4,000 נתינים סודנים בעיקר, שמחזיקים במעמד של תושב ארעי במדינת ישראל, מחבל דארפור. על פי הנתונים שבידינו, כ-40% מסך האוכלוסייה הזאת גרים באזור תל אביב רבתי, והשאר מפוזרים בחלקי הארץ. יש במדינת ישראל עוד כ-25,000 שוהים בלתי חוקיים שהגיעו לכאן כתיירים, ונשארו כאן באופן בלתי חוקי. אני מפריד את הנתינים האוקראינים שנמצאים פה כרגע. מעבר לזה, יש עוד כ-26,000. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, לא את האוקראינים שלא נמצאים כאן בחסות המלחמה. אותם כן תכניס. << דובר_המשך >> יוסי אדלשטיין: << דובר_המשך >> כל האוקראינים נמצאים פה תחת אי-החזרה בגלל המלחמה. חלקם הגיעו לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה, עדיין נמצאים עם רישיון התייר שלהם, ב'2, שמוארך מעת לעת, וגם עכשיו הוארך עד סוף השנה. יש עוד קבוצה של כ-8,000 אוקראינים שהיו בארץ לפני המלחמה, ויש פסיקה של השופטת אגמון, שהורתה לנו לתת גם להם רישיונות. בסך הכול מדובר על כ-20,000 אוקראינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> במעמד שאתה מדבר עליהם, יש כ-8,000. << דובר_המשך >> יוסי אדלשטיין: << דובר_המשך >> יש כ-8,000 שאין להם רישיון כלל, והם נמצאים בארץ מלפני פרוץ המלחמה באוקראינה. יש את אלה שהגיעו לאחר המלחמה, והם עם רישיון תייר בתוקף, שהוארך עד סוף השנה. מעבר לאוקראינים, כפי שציינתי, יש פה עוד כ-25,000 תיירים שהגיעו למדינת ישראל ולא סיימו את הטיול מחוף לחוף. הם עדיין מסתובבים פה. מעבר להם יש עוד כ-26,000 שוהים בלתי חוקיים שהגיעו לישראל עם אשרות עבודה, ונשארו. אלה עיקרי הנתונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לגבי 25,000 השוהים ללא היתר הנוספים, ו-26,000, אלה שפקעו להם הרישיונות, יש שם מובהקות גיאוגרפית מבחינת אזורי מגורים? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> לגבי האוכלוסייה של שוהים בלתי חוקיים, גם מתוך אלה שהגיעו לכאורה כתיירים וגם אלה שהגיעו כעובדים זרים, אין לנו רישום לגביהם. אני לא יודע לגעת בהם ולא יודע לציין. לגבי שאר האוכלוסיות, שהן נתיני סודן ואריתריאה ומבקשי המקלט האחרים שנמצאים איתי בקשר שוטף, כי הם מקבלים ממני רישיון שמוארך מעת לעת, לגביהם אנחנו אוספים את הנתונים כמיטב ההצהרה שלהם, ולכן אני יכול לתת עליהם מידע. לגבי השאר, אין לנו נתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו אומרים תמיד כ-20,000 אריתריאים וסודנים, כ-4,000 דארפורים. << דובר_המשך >> יוסי אדלשטיין: << דובר_המשך >> ויש עוד כ-8,200 ילדים, שהם נתיני סודן ואריתריאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 20,000 אוקראינים שהם פליטים, 8,000 אוקראינים שהגיעו לפני כן. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> לא. יש בסך הכול 20,000 אוקראינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, 12,000 ועוד 8,000? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> משהו כזה. יש 25,000 תיירים, כלומר שוהים בלתי חוקיים שהגיעו לארץ מכל העולם באשרת תייר ולא יצאו, ועוד כ-26,000 כאלה שהגיעו באשרת עבודה ונשארו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 26,000 שהגיעו באשרת עבודה, הופסקה אשרת העבודה שלהם תוך כדי, או כאלה שסיימו ונשארו? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> יש כאלה שסיימו, יש כאלה שהפסיקו, נטשו את המעסיק מסיבות כאלה ואחרות, והלכו לעבוד בתחומים שהרישיון לא מאפשר להם. עם הזמן הם הפכו להיות פה שוהים בלתי חוקיים. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> חלקם גם כאלה שהגישו בקשות למשרד הפנים, לקבל תושבות או משהו כזה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני לא יודע. יכול להיות שאנשים הגישו בקשות, אבל אין לי נתון כמה מתוכם הגישו בקשות וכמה נדחו. בסך הכול הם נמצאים כרגע בסטטוס של שהייה בלתי חוקית. גם אחד שהגיש בקשה, זה לא הפך אותו לחוקי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מי שמגיע לגיל 18 עובר לרשימה אחרת? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> מי שהופך להיות בגיר מהקטינים, נכנס לרשימה של הבגירים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו מדברים על קצת יותר מ-100,000, אבל מכיוון שכל אחד מהם מיותר, נציין שכ-103,000 באופן מצרפי. תרצה לעבור לשאלה השנייה, בנושא חלוקת העבודה לעניין אכיפת פשיעת מסתננים בין המשטרה לרשות האוכלוסין? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> בעיקרון, אנחנו אוכפים את השהייה הבלתי חוקית. אנחנו לא אוכפים עבירות פליליות נגד שום מגזר. מי שאוכף את התחום הפלילי זה המשטרה. אנחנו מנסים לסייע בידם כמיטב יכולתנו, במסגרת נוהל המעבר בין הפלילי למינהלי, כמו שאדוני ציין. << אורח >> שפי פז: << אורח >> בקיצור – אין. אין פקחים. תשכחו מזה. אין. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אנחנו משתדלים לסייע כמיטב היכולת במסגרת הנוהל הזה, אבל אנחנו יכולים לאחוז בשוהים בלתי חוקיים או בנתיני סודן ואריתריאה שעברו עבירות פליליות תחת הצווים שלנו, רק אם אנחנו יודעים להוכיח שיש מסוכנות לציבור. אנחנו לא עוסקים בתחום הפלילי אלא רק בקטע של המסוכנות לציבור. אלה שני מקרים שהמשטרה מטפלת באירוע פלילי כזה או אחר, והיא מעבירה אלינו את הנתינים. אנחנו, תחת הכותרת של מסוכנות לציבור, אחרי שבחנו וקיבלנו חוות דעת, אנחנו משאירים אותם במשמורת על מנת להרחיק אותם מהחברה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כמה כאלה יש? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> בשנת 2023 טיפלנו בלמעלה מ-400 נתינים זרים, שהועברו אלינו. אני מחדד שמי שמועבר אלינו מהמשטרה והוא לא נתין סודן ואריתריאה אלא מכל המגזרים האחרים, אנחנו מרחיקים אותו ממדינת ישראל. כלומר, אנחנו מקבלים אותו, מחזיקים אותו במשמורת - - - << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> 103,000 אנשים זה בערך עיר בתוך עיר. כאילו לקחו את לוד ושמו אותה בדרום תל אביב. יש להם זכות בחירה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> רק מי שיש לו מעמד של תושב ארעי א5 רשאי לבחור לרשות המקומית. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> לכמה מתוכם יש מעמד כזה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> כ-4,000. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ל-100,000 אין אפילו זכות הצבעה. << אורח >> שירה עבו: << אורח >> אני מהמוקד לפליטים ולמהגרים. בנוגע למשמורת, אמרת שבשנת 2023 מעל 400 איש עברו ממאסר פלילי למשמורת מינהלית? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> כן. הם משוחררים בסוף. אני לא יכול להחזיק אותם כל החיים. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> הם משוחררים מייד כמעט, כי השופטים משחררים אותם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כי המוקד וכדומה מייד שולחים עורכי דין, מערערים, מגיעים לבג"ץ וכו'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותכם, תכף נצלול לשם. ביקשתי לפעול ליצירת מנגנון למספר מזהה אחיד בין כל הרשויות הרלוונטיות לכל השוהים. אני יודע שהבקשה שלי נמצאת בתהליכים מואצים ליישום, ואני מבקש לדעת עד כמה להערכתכם זה יכול לסייע בממשק העבודה לאכיפה, לטיפול רציף ולאפיון אותם שוהים. אני מבקש לשמוע גם את חוות דעתך וגם את נציג המשטרה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מדברים על זה כבר שנים. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> שהמשטרה תענה. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> צוהריים טובים, אני סגן מפקד תחנת שרת. יש מנגנון זיהוי, והתגברנו על כמה קשיים טכנולוגיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, הוא עדיין לא קיים. << דובר_המשך >> רפ"ק חן סאו: << דובר_המשך >> הוא קיים באופן כמעט מלא, עוד לא לגמרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא עדיין לא מוטמע. גם אם הוא קיים, הוא עדיין לא מוטמע. << דובר_המשך >> רפ"ק חן סאו: << דובר_המשך >> לא תמיד זה מוטמע ברמת הניידת בשטח. אם תגיע למתקן, כבר תוכל בגישושי מחשב לצמצם את הפער. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חשוב שנציין, כדי ששאר החברים ייכנסו לאירוע, שהדרישה שלי היא שיהיה מספר מזהה אחד בכלל המערכות שאיתם השוהה מגיע לתקשורת – רפואי, ביטחוני, אזרחי, חינוכי. << דובר_המשך >> רפ"ק חן סאו: << דובר_המשך >> זה לא קיים, אדוני. היום יש לנו אפשרות להקיש מספר זהויות שזה אותו אדם, אבל זה לא חונה לפתחה של המשטרה. אנחנו לא מנפיקים מספרי זיהוי לאנשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא חונה אצלכם, אבל אני ביקשתי שמנגנון כזה יוקם לאלתר. אגב, אלה שחששו מראש לתת להם מספר מזהה – היה חשש של הוכחת זיקה ושיוך למדינה. אני סבור שבזמן הזה הם בינתיים נטמעים, וככל שחולף זמן, קשה יותר לעזור להם לעזוב את הארץ. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אדוני היושב-ראש, הנושא הזה עלה במספר פורומים, גם לפני כשלושה שבועות. היה ביקור של מנכ"ל משרד ראש הממשלה במרחב תל אביב, והסוגיה הזאת עלתה שוב. מנכ"ל הרשות מטפל בסוגיה הזאת. לגבי המשטרה, הם קיבלו מאיתנו את בסיס הנתונים הביומטרי של הזרים, ודרך זה הם מצליחים לזהות אותם באופן יותר ממוקד. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> הייתי רוצה לדעת מה התפקיד של מינהל אכיפה וזרים בכל שאר ימות השנה, חוץ מאשר כשהמשטרה מביאה להם כל מיני מעצרים או פושעים. מה הם עושים בעצם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תצטרך להתאפק לתחילת הדיון הבא. הוא עוסק בנושא הזה. << דובר_המשך >> דורון אברהמי: << דובר_המשך >> אף פעם לא ראיתי אותם בשטח. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כבר שנים לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נתייחס לזה בדיון הבא. אני אבקש מנציגי המשטרה להציג לנו נתונים על הפשיעה של מסתננים בשנת 2023, תיקים שנפתחו, תיקים שנסגרו, כמה מתוך התיקים בתחנת שרת הם נגד מסתננים, והאם פשיעת מסתננים היא בעיקר כלפי מסתננים או כלפי כלל האוכלוסייה. לפני שתשיב לזה ואני אשאל את יתר השאלות, אני אבקש לתת את רשות הדיבור לחברי, חבר הכנסת גלעד קריב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה, אדוני. צוהריים טובים לכולם, ראשית, אני מברך על קיומו של הדיון. אני לא בטוח שהייתי מסתפק בכותרת שאתם נתתם, אבל אין שום ספק שתושבי שכונות דרום תל אביב מתמודדים שנים ארוכות ותחת מגוון של ממשלות ושל שרים לביטחון לאומי או שרי ביטחון פנים, עם מציאות שאזרחים במדינה מתוקנת לא צריכים להתמודד איתה. זאת אמירה שמחייבת את כולנו לא רק לומר את הדברים, אלא גם להתגייס. מי שבממשלה – לפעולה, ומי שבכנסת – לפיקוח פרלמנטרי ולחקיקה. חשוב לי לומר זאת, מכיוון שאומר גם דברים שלא כל מי שמסביב לשולחן יסכים איתם. אני מקווה שתאמינו לי, שהדברים נאמרים מתוך מודעות מלאה למציאות שהיא באמת בלתי נסבלת. אני לא מקל בה ראש לרגע. מכיוון שהיושב-ראש, חבר הכנסת רביבו, הזכיר בפתח דבריו את הסיור שהתקיים ביוני, ולקחתי חלק בדיון שלו, אני מתחבר לנקודת המוצא שאתה הצעת, ולכן גם ביקשתי לדבר לפני נציגי המשטרה. לפני שחבר הכנסת רביבו והשר וסרלאוף יצאו לסיור ברחובות – אני לא הייתי בשלב הסיור, אם כי סיירתי בסיורים שונים באותן שכונות – התקיים דיון בתחנת המשטרה במרחב. בדיון הזה הוצגה מצגת נרחבת לחברי הכנסת. הדיון לא הוגדר כחסוי, ונטלו בו חלק גם הרבה מאוד נציגים מעיריית תל אביב, וגם נציגי ארגונים אזרחיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא, לא. חשוב שנעמיד את הדברים על דיוקם. חבר הכנסת קריב, מכיוון שהנציגים האזרחיים לא קיבלו אישור לקחת חלק בדיון ובסיור, הגעתי בחמש לפנות בוקר, זכיתי להתפלל בשכונה והתחלתי את הבוקר בסיור שארגנו נציגי השכונה. לאחר מכן הגעתי לדיון, ומשם יצאנו לסיור בליווי המשטרה. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> אני רק אומר שהדיון לא הוגדר כדיון חסוי. לא הוגדר. מה לעשות, יש נהלים בכנסת מתי מגדירים דיון חסוי. הדיון הזה לא הוגדר כדיון חסוי. הוצגה לנו מצגת, ובמצגת הזאת נמסרו נתונים מספריים. המצגת הזאת לא הועברה לאחר ההצגה לחברי הוועדה, שלא השתתפו בדיון, והיא גם לא נכללה בפרוטוקול הדיון. אני, כחבר הוועדה לענייני עובדים זרים, ביקשתי לקבל לידיי את המצגת. קיבלתי אותה באופן חלקי – הסירו מהמצגת מספר שקפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את השקף האחרון. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> מייד אני אומר. באמצעות דיקלה, מנהלת הוועדה, שסייעה לי, פניתי מספר פעמים בכתב על מנת לקבל את הנתונים כולם. משעה שאחרי שבועות נמסר מטעם המשרד לביטחון לאומי, מלשכת השר, שהנתונים שהוסרו הם חסויים, למרות שהם הוצגו בדיון לא חסוי, ביקשתי שהם יועברו אחר כבוד לכספת בכנסת, וכל חבר כנסת שירצה לראות את הנתונים, יוכל לעיין בהם. הדבר הזה לא קרה עד היום, למרות פניותיי גם ליושב-ראש הכנסת, גם ליועצת המשפטית של הכנסת. הנתונים לא הועברו לכנסת. מתוך כבוד לתשובה הקצת מוזרה שקיבלנו מלשכת השר – הרי בכל זאת, הנתונים הוצגו בדיון לא חסוי – לא אפרט את הנתונים. אני זוכר אותם. אני רק אומר שני דברים לגבי הנתונים שהמשטרה הציגה. נתון אחד שלא הוגדר כחסוי, כי הוא היה בחלק שהגיע אלינו, ואתה הזכרת אותו עכשיו, מדבר על תת-איוש קיצוני של התקנים במרחב הרלוונטי של המשטרה. הנתון הכללי דיבר על איוש של 70%, אבל כששאלנו מה האיוש של שוטרי השטח, של הסיירים, לא של האנשים שיושבים בתחנה, אלא של אלה שנמצאים ברחובות, הגענו לנתון המדהים של 50% איוש. זאת אומרת, יש רק מחצית מהשוטרים שמתוקננים. בדקנו האם ניתנות כל מערכות התמריצים שהמשטרה יודעת לתת. הן ניתנות בתחנות אחרות מאתגרות. יש תחנות משטרה מאתגרות ברחבי הארץ, חלקן, למשל, ביהודה ושומרון, שזה אזור מאוד מאתגר, נכון? מחוז ש"י הוא מחוז מאתגר לשירות. גילינו שבמחוז ש"י ניתנים תמריצים מאוד נרחבים לשוטרים, כדי שיהיה קל לגייס שוטרי סיור באותן תחנות. התמריצים הללו, נכון ליוני, לא ניתנו בשכונות דרום תל אביב. לכן, תושבי דרום תל אביב פוגשים מחצית מהשוטרים שהם אמורים לפגוש על פי התקנון, כאשר כולנו יודעים שצריך להכפיל את התקן. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> לא שאלת את עצמך למה מלכתחילה יש 50%. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמו שכולנו יודעים, יש בעיית איוש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני סקרתי את זה. אמרתי שיש קושי בגיוס. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> חברים, הכול נכון. יש מציאות קשה, ואנחנו יודעים. אני אומר את הנתונים, ואני יודע שבתחנות מורכבות של המשטרה יש מערכות תמריצים, והם לא ניתנו בשכונות דרום תל אביב. זה נתון גלוי – איוש של 50% ביוני. לגבי הנתון החסוי, לא הייתה שום הגדרה פורמלית של נתונים חסויים, ועקרונית, מכיוון שזה הוצג בדיון אני יכול לחזור עליו, אבל מתוך כבוד אני לא אדבר על המספרים – גם אותם אני זוכר. אני רוצה לומר את הנתון הבא, על פי נתוני משטרת ישראל, אחוז המעורבות של מהגרי העבודה ללא רישיון, השוהים הלא חוקיים, בפשיעה בשכונות, על פי נתוני המשטרה, נמוך בצורה משמעותית מתחת לשיעור. הנתונים שהוצגו לנו דיברו על כלל אוכלוסיות השוהים ללא רישיון, לרבות האוכלוסייה של הסודנים והאריתריאים, שההגדרה שלהם אחרת. אני לא מביא את הנתונים האלה; אני לא המצאתי אותם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יש לזה תשובה מאוד פשוטה, אם תיתן לי לענות לך. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> שפי, את לא אמורה לענות לו. תני לו לסיים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> המשטרה לא מגישה תלונות. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> שפי, לא, לא. תנו לחבר הכנסת להציג את הדברים שלו, ואחרי זה נתייחס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא. צר לי. זה לא נכון כי את השאלות האלה שאלנו. המשטרה לא פועלת רק על פי תלונות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם יזום. << דובר_המשך >> גלעד קריב (העבודה): << דובר_המשך >> נכון. אני רוצה לומר שאני לא מקל ראש לרגע. מי שנוסע ברחובות דרום תל אביב רואה שיש שם מציאות – גם בגלל שתי תחנות מתדון, שהועמסו על שטח גיאוגרפי קטן. לכל הערים בגוש דן היה נוח לטאטא את הסיפור הזה לשם. המציאות קשה, בלתי נסבלת. שאלתי את השאלות, ויש פשיעה גם בקרב האוכלוסייה של השוהים הבלתי חוקיים ושל מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן, כי יש פשיעה בכל אוכלוסייה. אוכלוסייה שבהגדרתה היא אוכלוסייה מהגרת, שאין לה מערכות ותשתיות של רווחה, של בריאות וכו', יש שם - - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> גם זה לא נכון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שפי, אני מסיים בעוד דקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שפי, סיכמנו משהו ויש לנו איזשהו קילומטרז' משותף. תצייני לך את כל ההסתייגויות לגבי הסטיות, השגיאות והעיוותים, ותתייחסי אליהן ברשות הדיבור שלך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שפי, אני מסיים בעוד דקה. אני אומר לך, ראיתי מה שקרה ברחובות דרום תל אביב באותן שתי שבתות מאוד מאוד קשות. אסור להקל ראש בשום דבר; אסור להקל במציאות ברחובות. צריך להתייחס במלוא הרצינות. לצערי, יותר מדיי פוליטיקאים מכל הצדדים עסקו בנושא הזה ברמה פופוליסטית והפריחו סיסמאות. יותר מדיי מפלגות השתמשו בנושאים האלה, במצוקה, בשביל קמפיינים של בחירות, ואחרי שהם נבחרו, עשו מעט מאוד. לשכת השר לביטחון לאומי סירבה להעביר את הנתונים, ואני אומר שוב, המשטרה היא זאת שהציגה נתונים, ששיעור המעורבות של האוכלוסייה, שהוגדרה כאן בכותרת, בפשיעה, נמוך מהשיעור שלה באותן שכונות. זה לא אומר שהבעיה לא קיימת, זה לא אומר שלא צריך לטפל בפשיעה. הכול נכון. אני רוצה התייחסות של המשטרה, ושהמשטרה תאמר כאן באיזה אוכלוסיות בדיוק באותם אזורים יש איתור של שיעורי פשיעה חריגים ומוגברים. תתייחסו לזה. הרי אנחנו פה בכנסת, וצריך לדבר על נתונים. תנו, בבקשה, את הנתונים המלאים, ואל תאמרו רק כמה תיקים פתחתם. תנו אחוזים של שיעורי הפשיעה מקרב האוכלוסייה. אני רוצה לומר לכם, שבהרבה מקרים הקורבנות הראשונים של הפשיעה הם האזרחים והתושבים הישראלים שחיים בשכונות הללו. הם הקורבנות הראשונים. לאחר מכן, יש עוד מעגל של קורבנות מקרב האוכלוסייה שפה הוגדרה במילה אחת – מסתננים. גם בתוכם יש הרבה מאוד קורבנות של פשיעה, וזה לא צריך לגרום לנו להקל ראש לרגע בצורך לטפל. אם אתם רוצים דיון רציני, אני רוצה את הנתונים שהצגתם ביוני, ולשמוע אם יש שינוי. תציגו אותם פה. מה שיעור האוכלוסייה שהוצגה על ידי מר אדלשטיין בקרב גורמי הפשיעה, בערים שבהן הם נמצאים. משם נמשיך את הדיון מה עושים כדי לטפל בפשיעה. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תודה. אני חייב הערה אחת לגלעד, גם החיילים שמשרתים בתל אביב מקבלים פחות כסף מהחיילים שמשרתים בלבנון, בעזה וביהודה ושומרון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מדבר על שכונות בכל תל אביב. כשבאה המשטרה ואומרת פעם אחר פעם: יש לנו מצב חירום - - - << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> דיברת על תגמול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני יודע. ההחלטה לתמרוץ שוטרים היא לא החלטה שאומרת: כל יהודה ושומרון. ביהודה ושומרון יש תחנות שיש בהן תמרוץ מוגבר, למשל, בתוך חברון. כשאנחנו נמצאים במצב שבו במרחב שרת יש תת-איוש הרבה יותר גבוה מתת-איוש בלב תל אביב, אתה מצפה שיהיה מאמץ בין אם בתגמולים, בין אם בהבטחת קידום יותר מהיר לשוטר מקוף בדרום תל אביב. תביאו שוטרים. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> בבקשה, סגן מפקד התחנה. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> אני מתנצל, אין לי פה נתונים. אלה לא הנתונים שהתבקשנו להביא לדיון. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> יש לנו נתונים מ-2017. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> לא, אני לא צריך נתונים מ-2017. הייתי אצלם לפני חודש, וראיתי נתונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חבר'ה, יש למשטרה נתונים מעודכנים עד יוני 2023, הם פשוט לא העבירו אותם לכנסת. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> תושבי דרום תל אביב כבר גמרו להתלונן. הם חיים ככה כבר מעל עשור, ופשוט לא מתלוננים. כל הנתונים לא נכונים, ולא יעזור לך שום דבר. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> אין גם נתונים על ילדים. הילדים עושים טרור בשכונה. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> הסטטיסטיקות שאתה עושה לא נכונות. גמרנו להתלונן אצל המשטרה. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אני אתן לכם את זכות הדיבור בצורה מסודרת. בואו נשמע מה שכן אפשר לשמוע. בבקשה, המשטרה. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> שוב, אני מתנצל. לא התבקשנו להביא את הנתונים האלה. הפילוחים שביקש חבר הכנסת קריב לעשות, הם לא משהו שאני יכול לעשות אד-הוק, לאתר מתוך התיקים מי מופיע ברשימות שלו, מי בסטטוס קורבן, מי בסטטוס חשוד. אין לי פה אמצעים לעשות את זה, וזה לא עלה בזימון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם רואים את הכותרת של הדיון? << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> לא רק את הכותרת, גם הדברים שהתבקשו מראש להגיש. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> זה לא היה כתוב בזימון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש פה נציג מלשכת השר? הוא שולח נציגים כמעט לכל דיון. << אורח >> אורלי ענבר: << אורח >> אני מהמשרד לביטחון פנים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש נציג מלשכת השר? בכל דיון שהייתי באיזושהי ועדה בכנסת, למשל בנושא רפורמת הנשק, היה נציג של המזכיר הביטחוני של השר. אם השר חשוב לו הנושא, שישלח נציג, ואז נשאל אותו למה הוא לא העביר את הנתונים. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> חבר הכנסת גלעד קריב, תנו לי לנהל את הדיון הזה, בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, אדוני היושב-ראש. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אני מבין שלא הבאתם את הנתונים, למרות שלפחות מהמסמכים שנשלחו, כן התבקשתם להציג את הנתונים. מה אנחנו יכולים לדעת עכשיו? האם יש גיוס מסיבי לאחרונה? האם יש נתונים על עלייה בפשיעה? ירידה בפשיעה? נשמח לשמוע. בין השאר, שמעתם ברקע צעקות של תושבי דרום תל אביב. אם אתם יכולים להתייחס להערות שהם העירו, אני אשמח. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> רק הערה, אני גם תושבת דרום תל אביב. אני לא צועקת, אבל ביקשתי גם זכות דיבור. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אני אתן לך, בוודאי. כל מי שנמצא פה, ידבר. בבקשה. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> נתוני עשייה של המינהלת שהקים מפקד המחוז, אמיר יציג מייד. אלה נתונים מהחודשים האחרונים של מינהלת שמחוז תל אביב הקים מכוחותיו, כדי לטפל בתופעות פשיעה, לא לפי מי מבצע את הפשיעה, אלא בתופעת הפשיעה בתא השטח שבו היא מתבצעת. לגבי אחוזי האיוש, תחנת שרת, שמו שנאמר פה – ללא שינוי. 70% איוש, אבל במקצועות הליבה ובתפקידי השטח, לדוגמה בסיור, זה פחות מ-50% איוש. הדברים נכונים. לצערי, אנחנו לא מצליחים להתגבר על זה. אני באופן אישי עוסק בגיוס שוטרים, וצריך להבין שגם שוטר שאני מגייס, והתגייסו חמישה כאלה החודש, עד שאני אראה אותו עצמאי בשטח, זה כמעט שנה. הליך הגיוס לוקח גם עוד כמה חודשים. גם אם מופיעים במצבה 110 שוטרים, כמו שאדוני אמר, זאת לא מצבה פעילה. אני לא רוצה להיכנס לזוטות האלה. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> חשוב לי שהציבור יבין שאנחנו כן מצליחים. אומנם לא בקצב שרצינו ולא בכמויות שרצינו, אבל כן מצליחים לגייס שוטרים נוספים למשטרת ישראל. לא כמו שרצינו, לא כמו שצריך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 2,700 עזבו, 600 הצטרפו. יש ירידה. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> בתחנת שרת אין ירידה במספר השוטרים, ורק החודש התגייסו חמישה שוטרים לתחנת שרת, מחוז תל אביב. באופן ספציפי, מפקד המחוז וסגנו משקיעים המון אמצעים בתחנת שרת. אני יכול לפרט, אבל הם אצלנו חדשות לבקרים. שיפצו את חדר האוכל, את חדר הכושר, את חדרי המנוחה. משקיעים בתחנה כל מה שהמחוז יכול לעשות in house – אנחנו מקבלים הכול. נושא התמריצים לא חונה אצלנו. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> זה חונה אצלנו, וזה בסדר. כבר קיימתי על זה דיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> חייבים להבין את התשובות מתוך אמונה שזה יטופל. במיוחד כשיש יו"ר ועדה שלא ירפה מהנושא. צריך לומר שביוני, בדיון באחת משתי הוועדות, הועלה נושא התמרוץ. ישבו שם נציגים בכירים של המשטרה. ישב שם, אם אני לא טועה, נציג לשכת השר. הגיע שר נוסף ממפלגתו של השר לביטחון לאומי, ואחרי שמונה חודשים אנחנו שומעים היום שנושא התמרוץ לא טופל. או שיש. אם יש – נברך אתכם. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> בואו נמשיך. אני אשמח לשמוע גם את המינהלת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין שום נתונים לגבי שיעורי הפשיעה? << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> צוהריים טובים, כאחד שנמצא בשטח יום-יום, אני לא יודע על מה מתלוננים או לא מתלוננים – אני חש את זה על בשרי. מדי יום אנחנו עוסקים באירועים שקשורים לאוכלוסייה הזרה, בדגש על בני הנוער. האירועים האלה מאופיינים בעיקר באירועי ונדליזם כאלה ואחרים, גם במוסדות ציבור, גנים, פארקים וכל מה שקשור בכך, וגם כלפי אזרחים שגרים בשכונה. מיידים אבנים. מניתוח של מצלמות והתחקות אחר הצעדים, זה נראה משהו שהוא על הדרך, לא סימון יעד ספציפי כזה או אחר. מדי יום יש אירועי אלימות, בעיקר ביניהם, על רקע של מה שדובר עליו פה בהתחלה. בנוסף, יש אירועי שוד שהם אירועים חוצים, לא רק של אוכלוסייה זרה – בואו נשים את הדברים כהווייתם. יש אירועי שוד שקורים, בדגש על תחנת שרת ותחנת תל אביב דרום, כפי ששינו את שמה. יש אירועים רבים בתא השטח הזה. התפקיד שלי בחוויה של כולם הוא לנהל איזושהי מפקדה. הבאתי כוח חיצוני, שהוא לא הכוח של התחנה. זה כוח משמעותי של 80 לוחמי מג"ב, שפועלים 24/7 בתחום שרת והשכונות או תל אביב דרום. אפשר אחרי זה אולי לשמוע את התחושות של האזרחים בעקבות הפעילות שלנו. אנחנו עושים כל שביכולתנו בצורה של מבדיל ומדייק – עושים הבחנה בין שומר החוק לבין העבריין. בסוף, כולם בני אדם, ואני יושב פה גם עם ארגונים של העירייה, כמו מסיל"ה. גל חברה שלי לסיעור המוחות שאנחנו עושים בפורומים, כדי לראות שאנחנו באמת בכיוון. אנחנו מנסים לעשות כל שביכולתנו למצב את המצב, כאשר המטרה שהגדיר הממ"ז היא להחזיר את תחושת הביטחון לאזרח, יהיה אשר יהיה. אזרח הוא אזרח. להחזיר את תחושת הביטחון לכל מי שגר בדרום תל אביב. אנחנו יודעים שההשפעה שלנו היא לא רק כלפי אזרחי מדינת ישראל. שמעתי מהלכי רוח מודיעיניים – דברים שאפשר לומר – שגם תומכים ומתנגדים מרגישים יותר בטוח להלך ברחובות בעקבות הפעילות שלנו. אנחנו נוכחים בשטח ואנחנו יודעים לתת מענה קריאטיבי-מבצעי. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> כמה זמן עובדת המינהלת? << דובר_המשך >> אמיר דוד: << דובר_המשך >> המינהלת עובדת 107 ימים שאנחנו נמצאים. אגב, חשוב לי להגיד שזה בליבו של מפקד המחוז. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> מי עוד שותף למאמץ הזה, חוץ מתחנת שרת ומג"ב? הבנתי שיש שם גם מתנדבים וגם את סל"ע. << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> השותפה הכי מרכזית היא עיריית תל אביב. באמת שותפה מרכזית מאוד, שנותנת מעטפת יחד איתנו בכל מה שקשור. זירת תל אביב, על כלל הגופים שלה, מהתקנת מצלמה נוספת דרך הכוחות המבצעיים שלה, מה שנקרא סל"ע, אופנועים, ריידרים – כל מה שקשור, הם איתנו בחוויה על מלא. זאת אומרת, יום-יום ושעה-שעה הם שותפים, ואנחנו כתף אל כתף באירוע. יש לנו מינהלת גז, משרד התשתיות, ביטוח לאומי, ובין יתר הפעולות של העירייה היא גם תיאוריית החלונות השבורים, כפי שאנחנו אימצנו. בואו נתחיל לעשות סדר ברחובות, ואולי המאפיינים של הסדר והניקיון ישליכו. חברת החשמל, הפדרציה. אנחנו עובדים אפילו עם פקחים של חברת דן, כשעולים אנשים לאוטובוס ולא משלמים, תוקפים ומשפיעים על אזרחים. אני יכול להצטרף למה שנאמר פה, שאנשים לא מתלוננים. קורים אירועים מדי יום, ואנשים לא מתלוננים. אנחנו מכירים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, אני מתנצל בפניך ובפני כל הנוכחים. בשל אילוץ פרלמנטרי בוועדת הכספים, שעוסק בדיוני התקציב, אני נאלץ לצאת להפסקה. הוועדה תתכנס בעוד כמה דקות בחזרה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:59 ונתחדשה בשעה 13:10.) << הפסקה >> << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אני מחדש את הישיבה. אמיר, אתה תמשיך ומייד אחרי זה ידבר נציג עיריית תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהזמנה שקיבלתם מהוועדה התבקשתם להציג נתונים והתייחסות עומק, ובכל זאת הגעת ללא נתונים מספקים. מה הסיבה? << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> התבקשנו להציג את נתוני העשייה של המינהלת שהוקמה, והוא מציג אותם. זה בדיוק מה שרשום בסעיף 2, אדוני. << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> ביקשו שנדבר על תיקים וכמה מעורבות וכו'. עם זה לא הגענו, אבל נתוני עשייה יש. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> התבקש פילוח של סך הזרים בתיקים כקורבנות וכחשודים. זאת שאלה מאוד ספציפית שצריך לדעת לענות עליה. מה שרשום בזימון זה עדכון על עבודת המינהלת שהוקמה במחוז תל אביב, ונתוני כוח אדם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת לא שאלה שיכולתם להניח שתישאלו לגביה? זה בסיס הדיון. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> הוא התייחס למצגת ספציפית מחודש יוני. אני לא יודע מה היה שם באותה מצגת. הוא כל הזמן דיבר על זה. יש לנו נתוני אמ"ש עדכניים, מאוד קונקרטיים, ונגענו בזה באחוזי איוש, באחוזי תקינה, במצבה פעילה, וכל נתוני המפקדה פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נצטרך לחלק את ההתייחסות שלכם לשני חלקים: עניין מצבת כוח האדם, עם האתגרים והדרך שלכם להתגבר על אותו קושי בגיוס. החלק השני הוא נתונים סטטיסטיים לעניין מעורבות בפשיעה של שוהים זרים. השוהים הזרים מחולקים למסתננים ולכל השאר. בניתם את זה לאורך השנים בגרפים מאוד מאוד ברורים, שצבועים בכחול, אפור ואדום. האדום הוא אריתריאים, סודנים ודארפורים, האפור הוא יתר הזרים הבלתי חוקיים, והכחול הוא אזרחים ישראלים. לכן אני מבקש שיהיה רצף המשכי בסקירה כי זה מדד שמספר לנו סיפור מלא. יש נתון שאני וחברי חבר הכנסת פוגל שמנו לב אליו, והוא נתון מדאיג מאוד ולא מרבים להתייחס אליו. יש עלייה מתמדת, גם אם זוחלת, באחוזי הפשיעה בקרב הזרים, שהם לא מסתננים. בעבר היקף המעורבות שלהם היה נמוך יותר משל הישראלים, עד כדי אפסי, והוא הולך ומטפס. בחלק מהשנים הוא אפילו עובר את אחוז הישראלים המעורבים בפשיעה. בדרך כלל, מי שאין לו מעמד, הוא שוהה בלתי חוקי והוא כל-כך חרד כי הוא בר-הרחקה, אמור להיות לו איזשהו רצון להישאר מאחורי הקלעים ולא להתבלט כמי שמבצע עבירות. הנתון הזה מדאיג אותי מאוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מאיפה הנתונים האלה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המשטרה פרסמה ואיגדה לאורך השנים. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> לא, היא לא פרסמה. ביקשנו לפי חוק חופש המידע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, זה נקרא שהיא פרסמה. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> ביקשנו את זה, ואז היא נתנה. << אורח >> אורלי לוינזון סלע: << אורח >> אפשר לראות את הנתונים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לומר שהתחושה, כמו בהרבה מאוד ועדות בכנסת, שהדיון לא יושב על תשתית של נתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני דיברתי כרגע על נתונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז שיציגו אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפני שהגעת ביקשת את מה שאתה מדבר עליו, ואני הערתי על כך שמגיעים לדיון ללא נתונים מספקים. אבל אני לא מסתמך על ההכנה המקדימה של הנציגים, ואני משתדל לקבל נתונים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש את הנתונים של המשטרה כבר שמונה חודשים ולא מקבל אותם. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אבל זה בגלל שזה אתה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אין לי ספק שאצל המנהיגות של המשרד זה קשור בעיקר לשאלה מי ביקש. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא, זה לא קשור. גם אנחנו מבקשים כל הזמן ולא מקבלים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גם במקרה שלך, שפי, זה קשור במי שביקש. בעניין הזה אנחנו באותה סירה, את ואני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה, יסיים נציג המינהלת. << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> ברשותכם, שאל חבר הכנסת פוגל לגבי השותפים לעניין מינהלת הזרים. דיברתי על משרד התשתיות, דיברתי על העירייה. אני אחזור בשבילך, אדוני, ואומר שהעירייה שותפה מלאה כתף אל כתף, בעיקר הכוחות המבצעיים של העירייה, ולא רק. גם גורמי רווחה כמו ארגון מסיל"ה, וגל חברתי יושבת פה לימיני, ואולי תתייחס לזה בהמשך. ביטוח לאומי, חברת החשמל, הפדרציה, פקחים של חברת דן כי גם שם יש כל מיני אירועים שאנחנו מקבלים, מרכז הקנסות ובסוף הלקוח, שהוא מאוד מאוד חשוב, ואלה התושבים. אני בקשר יומי עם תושבי דרום תל אביב. אני לא מחליף את מוקד 100 ולא מתיימר להיות שם, ועדיין אני איתם בקשר יומי בהיבט של תחושות, הלכי רוח גם שלהם וגם של הזרים דרך ארגון מסיל"ה, כדי לראות שאנחנו באמת פועלים במידתיות, בערכיות וכפועל יוצא של הסמכויות החוקיות שלנו, ולא משהו אחר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אמיר, עלתה פה שאלה לגבי הקשר עם ארגוני הקהילות השונות. אני רוצה לשאול, מבחינה מבצעית-פיקודית, מדובר במינהלת שהוקמה על ידי מפקד המחוז? << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> כן. מפקדה משימתית שהוקמה בהנחיית מפקד מחוז תל אביב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ומה בינה לבין המרחב? << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> אני כפוף לממ"ר איילון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה חלק מהכוחות שם? << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> כן, בוודאי. אני לא פועל בחלל ריק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדובר במינהלת שהוקמה לפרק זמן מסוים? << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> מפקד המחוז נתן הנחיה על הקמת מפקדה. אמרתי שהיום זה 107 ימים למפקדה, מה-8 בנובמבר. מפקד המחוז, על אף כל מעללי הפשיעה בתל אביב, ויש המון כאלה, לא מוותר על המפקדה הזאת, כי הוא מבין שצריך לתת קשב לדרום תל אביב. זה בנפשו. מי שפוגש ושומע אותו, באמת מרגיש את זה. זה לא אחד בפה ואחד בלב. אני כפוף בשגרה לממ"ר איילון, שהוא הריבון בשטח, ופועל לצד מפקד תחנת תל אביב דרום, ולצד מפקד תחנת שרת. יחד אנחנו בחוויה, בודקים את עצמנו, מכוונים ועושים fine tuning תוך כדי תנועה. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אחרי 107 ימים, מה חסר לך? << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> אני חושב שצריך להיות איזשהו טיפול אחר. בסוף זה נשאר במקום. אני מטפל להבנתי בסימפטום ולא בבעיה. אני שם, אני נוכח, ואת זה אי-אפשר לקחת מאיתנו. יהללך זר ולא פיך, ואני לא אעיד על העשייה המשטרתית, אבל אני אומר שצריך לקבל איזושהי החלטה ברמה האסטרטגית. עוד מילה, ברשותכם. מפקד המחוז קיים מספר מפגשים כדי לרתום ארגונים ומוסדות. היה ביקור של השר לביטחון לאומי, פרקליטות המחוז, ראש העיר, המנכ"ל וכל השדרה הניהולית של העירייה, רשות האוכלוסין, רשות המיסים, גם אתה ביקרת אותנו, יושב-ראש הוועדה לביטחון לאומי, ואתה, יושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. היה גם ביקור של מנכ"ל משרד החוץ וביקור של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הם גם היו חלק מהחוויה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על פי כמות הביקורים שמתקיימים אצלכם, אתם יכולים להניח עד כמה הנושא בוער בעצמותינו. אנחנו נשמח לדעת האם אתם יודעים לזהות איזשהו גרף עלייה באחוזי הפענוח, תפיסה, ענישה מאז שהוקמה המינהלת? << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> כל עשיית המינהלת מתורגמת לחקירות של התחנה. מאחר וזה רק נדבך אחר, כלומר יש מעל 20 חמארות שסגרנו במסגרת פעילות המפקדה בצווים שיפוטיים, בריתוכים. יש דוחות – אני לא יודע כמה – יש נתוני עשייה, הורדה של ריקשות וכלים דו-גלגליים ומיקרו-מוביליטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה נושא שנדבר עליו בדיון הבא. << דובר_המשך >> רפ"ק חן סאו: << דובר_המשך >> כדי להעלות את נורמות הציות לחוק בהיבטי השטח, אנחנו פועלים לא רק בתיק פלילי. אנחנו פועלים בציר של רישוי עסקים, פועלים בציר של תנועה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בדיוק מה שאני מבקש לדעת. האם ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, לדוגמה, אתם יכולים להגיד לי שיש יותר עסקים בלתי חוקיים שנסגרו, יש יותר פענוחים, יש יותר תפיסות. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> המפקדה מביאה לתפוקות חד-משמעית. צריך להגיד שהמפקדה הוקמה ב-7 בנובמבר, ועוד היינו בלב ליבה של המלחמה. היו אירועים בשטח שחייבו את הקמת המפקדה בזמן מלחמה. האירועים שהתחילו ב-2 בספטמבר לא פסקו, וזאת הסיבה לכך שמפקד המחוז לקח כוח יקר של 80 לוחמים, והטיל אותם על דרום תל אביב. זה חלק מהקונטקסט הכללי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פעילות 24/7. << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> אם לדייק, זה לא בדיוק 24/7 אלא בשעות הרלוונטיות לפי שעון הפשיעה. בין חמש בבוקר לעשר בבוקר אין כוח וגם אין צורך. אתה מוזמן לחלוק עליי בהקשרים הללו. אין פשיעה וכולם ישנים, וזה מהבדיקות היום-יומיות שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה שוהים בלתי חוקיים, שהם בני הרחקה, המינהלת תפסה והעבירה לידי רשות האכיפה? << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> אין לי את הנתון הזה. אני יכול להגיד שבחודש ספטמבר, בהמשך למהומות, העברנו כמה עשרות לאדון אדלשטיין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נעזוב את מהומות ספטמבר. אני מבקש לדעת האם בהכרח כל שוהה בלתי חוקי שנתפס, והוא בר-הרחקה, לפני שהוא שוחרר הוא הועבר לטיפול רשות האכיפה. זה מה שאני מבקש לדעת. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> כן, בהחלט. כל נתין זר שמבצע עבירה פלילית, והוא בר-הרחקה, מועבר אלינו. אנחנו פועלים להרחקתו בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא יכול להיווצר מצב שבן אדם נחשד בעבירה כלשהי, ובלי שום קשר לאישוש החשדות כלפיו, כשמסתיים הטיפול בעניינו הוא הועבר אליכם? לא יכול להיות מצב אחר. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אלא אם המשטרה, מטעמים שלה, לא העבירה אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שאני שואל. לא שאלתי שאלה אחרת. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> מבחינתי, אני מקבל כל נתין שהמשטרה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכן, השאלה לא מופנית אליך, מר אדלשטיין. אני מבקש לדעת מהמינהלת, האם בהכרח כל מי שתושאל ומסתבר שהוא נתין זר, אינו חוקי, בר-הרחקה, האם בהכרח הוא הועבר למינהל האכיפה? << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> אני מקווה שהבנתי את השאלה. אני אגיד כך, על מנת שיהיה אפשר לכלוא אותו בהליך מינהלי, צריך לעמוד בתנאים מסוימים. היכן שעמדנו בתנאים האלה והייתה להליך המינהלי עדיפות על ההליך הפלילי, עשינו את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אני שואל מה התנאים שצריכים להתקיים. אגב, אם אני מציג את זה פחות מדויק, תעזור לי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אבל זה לא להתעסק במסתננים. אתם מדברים עכשיו על אחרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, תעצרו. אני לא רוצה לדבר רק על המסתננים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> בעיקר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. אני רוצה לדבר על כולם, על כל הנגעים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה נגעים? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא נגעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נגעים, נגעים. זה שבזכותם את במועצה, לא אומר שהם לא נגעים. בואו נתקדם הלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מבקשי מקלט הם לא נגעים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר. בשבילך הם מבקשי מקלט. תארח אותם במקלט שלך. בואו נתקדם קדימה. תארח אותם במקלט שלך. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שקט מכולם, בבקשה. תודה. אני שואל שאלה, ניידת שלך עברה ונתקלה בבחור שהעלה איזשהו חשד. הכול היה בסדר איתו, אפילו באור אדום הוא לא עבר. אבל תוך כדי הבדיקה הסתבר שהוא שוהה בלתי חוקי והוא בר-הרחקה. האם באותו רגע זאת סיבה מספיק טובה לכך שאתם מארחים לו חברה, עד שהצוות של מר אדלשטיין מגיע לקבל אותו מכם? זאת השאלה היחידה ששאלתי בשמונה-תשע וריאציות. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> אני מצטער, אני לא מתחמק מלענות לך. מה שתיארת זה לא סצנריו ישים, כי זה לא עובד ככה. המושג בר-הרחקה הוא לא מושג קיים. כדי שאני אוכל להעביר בן אדם לשימוע ברשות האוכלוסין, צריכה להיות עבירה מסוימת שהוא ביצע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואני אומר שהעבירה היא עצם שהותו במדינת ישראל באופן בלתי חוקי. זאת העבירה. תקשיבו, חברים, אתה מבין - - - << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> לא הוא אמור לעשות את זה, אלא פקחים של יוסי אדלשטיין. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> זה לא תפקידה של המשטרה; זה התפקיד של יחידת עוז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, אל תסיטו את הדיון. גילוי נאות, אני מכיר את התשובה, ועדיין אני שואל כדי שכולנו נפנים. כשאנחנו מדברים יותר קל להבין את המשמעות של מה שאנחנו אומרים. שוהה בלתי חוקי, שאין מניעת הרחקה לגביו – מהי מניעת הרחקה? מי שקיבל מעמד כלשהו בחסות בית המשפט. זאת אומרת, שוהה בלתי חוקי שהגיע מצרפת, הוא בדוקאי. זאת אומרת, שוטר במדים, כפי שמוקנה לו בסמכויותיו, עצר אותו לקבל פרטים בשביל לבדוק שהאופניים שהוא נוסע עליהם, לא גנובים. מציאות אפשרית? מסתבר שהבן אדם רכש את האופניים במיטב כספו, אבל תוך כדי הבדיקה מסתבר שהוא שוהה בלתי חוקי. האם לגישתכם זאת סיבה מספיק טובה להעביר אותו לטיפול מינהלי במינהל האכיפה או לא? זאת השאלה. לא שאלתי משהו מעבר לזה. רק את זה אני שואל. << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> כידוע לי, ולהבנתי, רק מי שביצע פשע עובר ליוסי ולאנשיו. אני לא מכיר משהו אחר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> זאת התשובה, וזה בגלל שאין פקחים של רשות ההגירה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא רלוונטי, זה לא רלוונטי. את צודקת שכל עוד שמינהל האכיפה לא מתוקנן ולא מתוקצב, יוסי אדלשטיין לא יגיע בחמש בבוקר ביום שבת עם הרכב שלו, בשביל לאסוף אנשים. בסדר? בואו נעזוב את זה בצד. << אורח >> שפי פז: << אורח >> גם אם תתקשר למשטרה ותגיד שמתחתיך בבניין גרים אנשים שאתה יודע בוודאות שהם שוהים בלתי חוקיים, והם גם עושים רעש בלילה, עדיין זה לא מעניין אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש להעביר מכאן לכל גורמי משטרת ישראל הרלוונטיים, שלצד העובדה שאני - - - << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> יש גורם שאחראי לחפש את אותם אנשים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, זה מינהל האכיפה, שכרגע לא מתוקנן מספיק ולא מתוקצב מספיק. יוצא שכל מבצע, חשוב ככל שיהיה במשרד הפנים, שדורש כוח אדם מיידי, אותם עובדים של מינהל האכיפה מקבלים צו 8 ומגיעים לבצע את המשימה. לדוגמה, כשהשר הנמרץ והמדהים ארבל החליט לתת מענה למצוקת הדרכונים, היה צריך כוח אדם, וכוח האדם הראשון וכמעט היחיד שנווט ונותב לטובת אותה משימה מדהימה, היה אנשי המינהל של יוסי אדלשטיין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני אשמח להעיר משהו. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> הבנתי שיש יחידה שנקראת יחידת עוז, וזה תפקידה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא הדיון הבא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוקם מינהל אכיפה, שנכנס לנעליה של יחידת עוז, והלך לאיבוד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בעיניי, זו דוגמה מצוינת למה שקרה כאן. ישנה מציאות קשה מאוד בשכונות דרום תל אביב. המציאות הזאת מורכבת מכמה וכמה גורמים, ואחד מהגורמים הללו קשור בזה, שזה האזור הגיאוגרפי בתל אביב, שבו חי שיעור מאוד מאוד גדול של אוכלוסייה של מהגרי עבודה עם רישיון, בלי רישיון, עם מניעה, בלי מניעה וכו'. בדיון הזה אנחנו מדברים על הדיון הבא, כשאנחנו לא ממצים את הדיון, לא במה התשומות שהמשטרה, עם כל הפעולות החשובות של הממ"ז יכלה לעשות שם, מה התשומות הנוספות, איך מטפלים בבעיה שהיא אמיתית, קשה וכואבת, של דפוסים עברייניים שמתפתחים בקרב בני נוער, וטיפול. << אורח >> שפי פז: << אורח >> תנו לנו לדבר. אנחנו רוצים לדבר על זה. אתה תופס את כל הזמן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מצטער, שפי, ורק עוד משפט אחד. התלמוד הזהיר אותנו מפני צביעות. אדוני יושב-ראש הוועדה, אתה מניף את הדגל של הבאת עשרות אלפי עובדים זרים בימים אלו למדינת ישראל. אתה זה שמוביל את זה. בינתיים אתה לא מצליח. אתה לא מצליח, אתה לא מצליח. בינתיים – מה לעשות – שוק הנדל"ן במדינת ישראל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסוף אני אצטרך להתייחס למה שאתה אומר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה, זה לא הנושא עכשיו. תראה, אדוני, יש בעיה לומר שהדגל שלי הוא להביא לפה עוד עשרות אלפי עובדים זרים, שחלק מהם יישארו כאן אחרי שיפקע הרישיון שלהם. מה אתה חושב? ומצד שני, בדיון אחר לעשות את מה שאתה עושה כאן. אולי במסגרת המחשבה של מה שאתה אומר, במקום להביא עוד עשרות אלפי עובדים זרים חדשים, בוא נראה אם יש במדינת ישראל עובדים זרים שפקע רישיונם, אבל הם לא הסתבכו בפלילים ופעילות עבריינית. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יאללה, באמת. אתה לא מכיר אותם. הם לא יעבדו בחקלאות, הם לא עובדים בבניין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אל תטעו. לא מביאים לבניין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, סליחה, סליחה. אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת קריב לסיים את דבריו. << אורח >> אורלי לוינזון סלע: << אורח >> אני מכירה אותם. דיי, דיי להכתים אוכלוסייה שלמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת קריב לסיים את דבריו. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא משכירים להם ברמת אביב. לא משכירים להם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא זקוק לעזרה מכם. אני לא זקוק מכם לעזרה, תודה. בבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסופו של דבר, לא מנסים להביא לכאן עובדים זרים רק לבניין. יש פה זרימה מתמדת של מהגרי עבודה ממדינות זרות עם רישיון. מדינה שרוצה להתמודד עם הבעיות שמדברים עליהן כאן, לא מזרימה כל הזמן אלפי עובדים זרים במגוון רחב של מקצועות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> בשביל לבנות לכם בתים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואז גם לא עושה שום דבר בתחום ההרחקה. עוד לא הבנתם שלא מרחיקים אותם, מכיוון שבסופו של דבר הם חלק מהכלכלה הישראלית, ומעלימים מזה עין? << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז בסדר, תמשיכו לבוא לוועדות ולצעוק על רמת אביב, ותתעלמו מהעובדה שלא מוציאים אותם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הם לא חלק מהכלכלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, חברים, שפי, שפי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הם לא חלק מהכלכלה. דיי, באמת. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> הם לוקחים לנו את הכספים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שפי, שפי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> תן לי לדבר, תן לי לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תסתכלי כמה חברים מהקואליציה נמצאים פה בדיון. שמענו. אלה סיסמאות. איפה כל החברים שלכם מהקואליציה? למה הם לא בדיון הזה? << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - תן לי לדבר כבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מכיוון שעמדותיי בנושא ידועות, ואני לא מפסיק לבטא אותן בשנה ומעלה האחרונות, חזור ואמור, כרגע לא אגזול מזמן הדיון החשוב בשביל להשיב לך, אבל אני חייב לך תשובה. יכול להיות שעוד היום, אם יהיה זמן. גברתי, בבקשה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני ילידת ותושבת שכונת נווה שאנן, יושבת-ראש ועד שכונת שאנן וחברת מועצת עיריית תל אביב-יפו. הייתי איתך בסיור ולא נתת לי לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הינה, אני נותן לך עכשיו. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> הבטחת לי שתזמין אותי לפה ותיתן לי לדבר. קודם כול, תודה רבה, ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני רוצה להתחיל ולהגיד שנכון, יש פשיעה. יש פשיעה קשה בדרום תל אביב. מי כמוני יודעת, כמי שנולדה וגדלה שם, שיש פשיעה כבר עשרות שנים. פשיעה נוראית. נשים מפחדות להסתובב בלילות. אני גם מנכ"לית של תנועת אחותי למען נשים בישראל, ויש לנו מרכז בשכונת נווה שאנן. אנחנו בקשר עם הרבה מאוד נשים, והן באמת חוששות להתהלך ברחובות. אני רוצה לומר שהפשיעה במהלך כל השנים, כולל עכשיו, רובה פשיעה תוצרת כחול-לבן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> בוודאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיבי, גברתי. שולה, תקשיבי. אני ויתרתי על התייחסות מאוד מאוד חשובה שלי לחבר הכנסת קריב, כדי לאפשר ליתר הנוכחים להתבטא, אבל יש אצלי תנאים. בשיח מכבד – את עושה את זה מאוד, אבל להיצמד לעובדות ולא להמציא עובדות. אם את תמציאי עובדות, אני לא אתן לך אפשרות לדבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היא לא ממציאה. אלה הנתונים שראינו במרחב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא אתן לך אפשרות לדבר. חבל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אלה הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או שתיצמדי לעובדות, או שתסיימי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אלה העובדות. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני יכולה להמשיך? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק אם תיצמדי לעובדות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אלה העובדות. זה מה שראינו ביוני. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מה אתה יודע מה העובדות? למה אתה נותן לה לדבר קודם? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי אני מחליט. בבקשה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אמרת, ובצדק, שאתה רוצה באמת לראות במבט על כל מיני תופעות שמייצרות פשע או אלימות. אני רוצה להוסיף לזה משהו שלא נאמר כאן. דובר פה על מרכזי המתדון. לגבי זה, אני חייבת לומר שאותם מכורות ומכורים זקוקים לשיקום. כלומר, צריך לסגור את זה, אבל גם לדאוג להם לשיקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמובן, כמובן. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> הם קורבנות שמתבוססים ברחובות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את זה נחלק לשני חלקים, ואסור אף פעם להתבלבל. כל אזרח ישראל זכאי לשיקום, ואנחנו מחויבים לשקם אותו ומבקשים לשקם אותו. זה תפקיד מחלקת הרווחה בכל עיר ועיר. כל מי שהוא לא אזרח ישראל, אני אשמח לדעת שהוא משוקם בארץ מוצאו, ואני אעזור לו להגיע לשם לשיקום כמה שיותר מהר. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> כן, ברור. ועד אז? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני רוצה להעלות לידיעתך ולידיעת כולנו, שזה הפיל באולם הזה. התחנה המרכזית החדשה. כבוד היושב-ראש, זה המוקד של הפשיעה והעבריינות והאלימות כלפי נשים העצום ביותר בישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך זה קשור? << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אין דבר כזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את רוצה להשליך מנתונים של מסתננים? << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> המקום הזה מייצר פשיעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על ידי מי? על ידי מי? שאלתי על ידי מי. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> על ידי כל הפושעים והעבריינים באזור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא. כנראה יש פה בלבול. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> למה בלבול? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש פה בלבול. אני רוצה לעזור לך, גברתי. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> בבקשה, אני אשמח שתעזור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הדיון הזה עוסק אך ורק בשוהים זרים במדינת ישראל, עם כל ההשלכות שלהם. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> אז למה הכנסת את נושא המתדון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר מייד. ההתייחסות של הדיון הזה ושל כלל הדיונים אצלי היא אך ורק בנושאים שהם סביב שוהים שהם לא אזרחי מדינת ישראל – פלסטינים, אריתריאים, יפנים. כל שוהה, שאין לו תעודת זהות כחולה, עם כל האינטרפרטציות של השהות שלו – פשיעה, רווחה, רפואה וכן הלאה. בין חוקיים לבין לא חוקיים. אם את רוצה להתייחס לנתוני הפשיעה והשפעותיה בחסות ובתרומת השוהים הזרים, אני אשמח להקשיב. אם לא, הסתיים זמן השידור שלך. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> אני רוצה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לך על זה? << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> דקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפילו לא שנייה. את יודעת להתייחס לזה או לא? << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> אני תושבת דרום תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. כנראה לא רק אני לא שומע טוב. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> למה אתה לא נותן לי לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי אני קובע על מה מדברים. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> זה לא נשמע לך בסדר, מה שאני אומרת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא עושה עליי רושם. גברתי, גברתי. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> אני צריכה לדבר רק על - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק על זרים, רק על זרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה רק על זרים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה הדיון, זה הדיון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, לא, אבל אם היא אומרת לך שהמניעה והטיפול בפשיעה כוללת מהלכים מסוימים, על מה אתה מדבר? זהו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זהו, זהו, הסתיים זמן השידור שלך. הסתיים זמן השידור. תודה רבה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזו בושה. חוסר כבוד בולט לנבחרי ציבור ברמה המקומית. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני רוצה להוסיף משפט אחד. משפט אחד ממש. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העיקר שהליכוד מריץ רשימה בתל אביב. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הופה, הופה, הופה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני נציגת הציבור. << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני נציגת דרום תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את מוזמנת להגיע לישיבת המועצה אצל חולדאי, ולבטא את מאווייך ותפיסות העולם שלך. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני רוצה לומר שהרבה מאוד שכנים ושכנות שלי, מכלל הקהילות הזרות, אנשים מדהימים ברובם, ודיי ללכלך עליהם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יופי, יופי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את בקריאה ראשונה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בושה וחרפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את בקריאה שנייה. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> באתם לשפר את המצב או לייצר דמוניזציה למבקשי מקלט? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את בקריאה שלישית. החוצה, בבקשה. תוציאו אותה החוצה מייד. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> אני יוצאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מייד, מייד. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> גם לי אין פה רשות דיבור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> החוצה. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> אין בעיה, אני יוצאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> החוצה. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> אני את שלי אמרתי, ואני אמשיך להגיד בלי פחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא פה, לא פה. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> תעברי לאחד הקיבוצים, תגידי מה שאת רוצה. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> בכל מקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני קובע מה מדברים פה. << דובר_המשך >> שולה קשת: << דובר_המשך >> בכל מקום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני קובע באיזה נושאים דנים כאן. << אורח >> שפי פז: << אורח >> יאללה, צאי כבר. את מפריעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ועכשיו גם חבר הכנסת פוגל. << אורח >> שולה קשת: << אורח >> אני יוצאת, שנייה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז יאללה, נו, תזדרזי. << אורח >> אורלי לוינזון סלע: << אורח >> חבל מאוד שהדיון מתנהל כך. אנחנו בוחרים לצאת יחד עם שולה קשת, אחרי שהשתיקו אותה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך. (מחיאות כפיים באולם) << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא למחוא כפיים. אני לא מוחא כפיים. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> אנחנו גם נשמח שתצאו - - - כל הארגונים האלה שמקבלים כסף - - - << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לעצור את זה כאן מייד. לעצור את זה כאן מייד. מה זה הדבר הזה? פרופגנדה פוליטית תעשי במועצת העיר, לא פה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת פרופגנדה פוליטית? היא מייצגת ציבור כמו שאחרים מייצגים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> היא מייצגת ציבור שבלעדיו היא לא חברת מועצה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על מה אתה מדבר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מזמין אותך לבדוק נתונים מספריים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> על מה אתה מדבר? תבדוק אתה את התוצאות שם בדרום תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוועדה מבקשת להמשיך את הדיון. בבקשה, שפי פז. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מי שעושה פרופגנדה פוליטית זה אתה. << אורח >> חיים מאיר גורן: << אורח >> סליחה, כבוד יושבי-הראש, אני ממש מבקש להתחשב - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי אדוני? << אורח >> חיים מאיר גורן: << אורח >> אני נציג עיריית תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תכף אנחנו מגיעים אליך. אתה גם רוצה לצאת? << דובר_המשך >> חיים מאיר גורן: << דובר_המשך >> לא רציתי לצעוק כמו שולה, אבל גם אנחנו נמצאים שבוע לפני בחירות. עזבנו הכול כי הדיון מאוד מאוד חשוב לנו, ואני אשמח אם אוכל לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוודאי. אתה רשום הבא בתור. לפני שאת מדברת. באופן נעים, שיח מכבד ולא מתלהם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מאוד מאוד מכבד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ענייני. תדברי בבקשה רק על מה שלא דיברו עד עכשיו, ותעסקי אך ורק בנושא שוהים זרים. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> ברור. קודם כול ולפני הכול אני רוצה להגיד תודה לאמיר, כי באמת הם עושים עבודה מסוג שאנחנו כבר לא זוכרים הרבה הרבה שנים. אני רוצה לדבר על נושא שלא אוהבים לדבר עליו, ואמיר אמר עליו כמה מילים. אני רוצה להרחיב. זאת הבעיה העיקרית של דרום תל אביב היום, והיא הדור השני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מזל שלשפי נתנו לדבר. << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> בטח. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> לכי תבכי בקיבוץ. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הנוער והילדים. אין מספרים באמת, כלומר המספרים נעים בין 8,000 ל-10,000 ילדים ונוער, ובכל שנה נולדים עוד כ-1,000. התרענו על זה. << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> אני חייב להגיד שזה לא מדויק. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אנחנו התרענו על זה לפני המון המון שנים. אמרנו שהדור הבא הולך לגדול, ותהיה פה צרה צרורה, והתשובה שנתנו לנו האנשים האלה שעכשיו יצאו מפה, הם קראו לנו גזענים. בוא נדבר קצת על מה שקורה עם הנוער והילדים. כשאני מדברת על נוער וילדים, אני מתכוונת לילדים מגיל 7-6. הילדים האלה, ותעיד על זה המשטרה, מסתובבים ברחובות בכנופיות. הילדים האלה מבצעים פשעי שנאה, אין לי מילה אחרת להגיד על זה. הם מיידים אבנים על אנשים, הם עוצרים רכבים, תופסים צומת בשכונה – 30, 40, 50. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> בשביל שיעשו את זה, את מסתובבת עם מצלמות ואת מקליטה אותם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני לא מסתובבת בכלל עם מצלמות, אחרים מצלמים בשבילי. << דובר_המשך >> ד"ר ברהנה הגוס: << דובר_המשך >> את הודפת ילדים ואת משדלת אותם להגיד ככה. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> הילדים האלה עושים חיסולים ממוקדים בבתי ספר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אתה מוכן להשתיק אותו? פה הוא לא ייקח ממני את זכות הדיבור. אני לא מצלמת. כל השכנים וכל התושבים שולחים לי תמונות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את לא צריכה לצלם, אני מכיר את המציאות. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני הכנתי סרטון של דקה וחצי של ילדים שזורקים אבנים ומקללים. לצערי, היועץ המשפטי של הוועדה לא הרשה להקרין את זה. אני אעלה את זה בטוויטר ובפייסבוק, וכל מי שירצה יוכל לראות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> להבא, אני מבקש בדיון הרלוונטי, תדאגי להביא את זה, אבל תדאגי לפני כן לטשטש. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אמרו לי שגם טשטוש אסור. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> מותר לה לצלם ולרדוף ילדים, בשביל להביא את זה לוועדה? << אורח >> שפי פז: << אורח >> כן, מותר לי. לך למשטרה אם לא טוב לך. אנחנו מדברים על כנופיות של ילדים. הם מסתובבים בחבורות מ-10 עד 50-40. ילדים מגיל שש עד 12, 14 ו-16. הם מטילים טרור על השכונה, ואתם פשוט לא מבינים. הם עוקרים רמזורים, הם נכנסים למקלטים ועושים בהם ונדליזם, הם זורקים אבנים על חלונות, הם עוצרים רכבים וקופצים עליהם. אני כבר לא מדברת על זה שהם נוסעים באוטובוסים בחינם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך בחינם? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> הם עולים ולא משלמים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת? << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> הם לא משלמים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את זה אני לא מכיר. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> זה חלק מהדברים שאמיר מטפל בהם. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הייתי בסיור בשכונה עם המג"ב, ודיבר איתנו בחור שהוא שמאל-שמאל רדיקלי. בטח מצביע לשולה. הוא אמר, במילים שלו, שפירא זה אזור מוכה אסון. השמאלנים של השכונה, כל אלה שכל הזמן חיבקו אותם, אהבו אותם וליטפו אותם באים לפגישות עם המשטרה ובוכים שאי-אפשר לחיות בשכונה. שהילדים שלהם פוחדים להסתובב. יש פה טרור של ילדים. אני אומרת את זה בהכרה מלאה במילים שאני משתמשת. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> אני לא מצליח להבין למה הם מקבלים מענקי לידה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש כאן נציגות של קב"סים בעיריית תל אביב? << אורח >> שפי פז: << אורח >> שנייה, שנייה. מסיל"ה אמורה לטפל בהם, הארגונים אמורים לטפל בהם, המשטרה מטפלת בהם. התחילו לזמן הורים לתחנה, אבל מדובר בקטינים. הם שמים עלינו פס אחד ארוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פאוזה, פאוזה. את נציגת עיריית תל אביב, מחלקת הרווחה? << אורח >> גל פילק: << אורח >> כן, אני מנהלת מסיל"ה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מסיל"ה זה חלק מאגף רווחה? << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ותחתיכם שירות הקב"סים? << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> לא. שירות הקב"סים לא תחתינו. תחתינו חוק הנוער. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את מכירה את המציאות שגב' פז מדברת עליה? << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> בהחלט, והיא לחלוטין על שולחננו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אותנטית? << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. אני שואל אם הסקירה הזאת אותנטית? אם היא אקוויוולנטית למצב בשטח? << דובר_המשך >> גל פילק: << דובר_המשך >> אני חושבת שהיא מקצינה את המצב בשטח. אכן, יש בעיה בשטח, וצריך להגיד את זה. היא לחלוטין על שולחננו, ואנחנו עסוקים בזה ברמה העירונית בצורה מאוד מאוד רחבה. כמו שאמיר אמר, יש שיתוף פעולה רחב עם המשטרה, וגם חשיבה מתמדת מה ניתן לעשות בשעות אחר הצוהריים כדי לתת מענה אלטרנטיבי לילדים האלה. רוב הפעילות הזאת היא פעילות שנובעת משעמום ומחוסר מעש. גם על זה אנחנו נותנים את הדעת כל הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נראה לי שיש לי פתרון מדהים עד המטוס. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הפתרון שלהם זה להשקיע בהם עוד ועוד ועוד. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אוקיי. תאפשר לה, בבקשה, לסיים. עוד מעט תהיה לך רשות דיבור. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אתמול דיברתי עם בחור שבמשך עשרים שנה עוסק בנוער בסיכון בדרום תל אביב. זה מה שהוא עושה בחיים. הוא בעצמו היה נער בסיכון. הוא אמר לי שאם הוא היה מקבל 10% מהתקציב שהם מקבלים, הוא היה מאושר. תבינו את זה. יש פה נציג עירייה ואני מקווה שהוא יספיק לדבר. חשוב שהוא יספיק לדבר. מושקעים בהם המון כספים – גני ילדים מסובסדים, אחר כך חינוך חינם, מועדוניות, העשרה אחר הצוהריים, מדריכי רחוב, מתנ"סים והכול. זה לא יעזור. זה לא יפתור כלום. לא משנה כמה תשקיעו בהם, הבעיה לא תיפתר ויש רק פתרון אחד, וזה הביתה. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> אנחנו נציגי הקהילה, תינתן לנו רשות דיבור? נרשמנו לדבר. << אורח >> שפי פז: << אורח >> איזו קהילה? על איזו קהילה אתה מדבר? מה זה קהילה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מקבל את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה זה? יש איזשהם כללים של דיבור, או שיש אנשים פה בחדר שצריכים לפחד לפתוח את הפה, ואחרים לא? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אני לא מקבל את זה. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא מקבל את זה, רק בנינוחות. אנשים שנמצאים פה כדין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, סליחה, תעצרו את זה כאן, בבקשה. יש הבדל עצום בין פולשים בלתי חוקיים - - - << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> גנבי גבול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצור את זה, בבקשה, כאן. יש הבדל עצום בין פולשים - - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצרי את זה כאן. תודה. אני לא אאפשר לכם לערבב ולבלבל. יש הבדל עצום בין פולשים בלתי חוקיים, שאנחנו צריכים לעשות הכול, אבל הכול, כדי שלא תהיו פה עשר שניות. לבין זה שאתם תחשדו בשאר כשרותם ויושרם, ותגדירו אותם כגנבים. מי שגנב – בשביל זה יש משטרה. הם לא גנבים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> גנבי גבול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם לא גנבים. תעצרי. הם מסיגי גבול. תעצרו. לא שופכים את התינוק עם המים. תנהגו בכבוד, דרך ארץ ונועם. יש גבול, ובלי הערות ביניים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> בסדר, תן לו לדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לפחות לנהל את הישיבה אני משתדל להסתפק בסיוע של חברי חבר הכנסת פוגל. אני לא זקוק לאישור שלך. תודה. בבקשה, נציג עיריית תל אביב. << אורח >> חיים מאיר גורן: << אורח >> שלום לכולם, אני סגן ראש העיר, מחזיק תיק הביטחון העירוני. קודם כול, אני רוצה לברך אתכם, את כל חברי הכנסת שיושבים פה, על הדאגה האמיתית שלכם. אני רואה שאתם מגיעים, חושבים ומקיימים דיונים. אני אומר את זה ברצינות. זאת ועדה לביטחון לאומי, ומאוד חשוב שנבין שגם אנחנו, עיריית תל אביב-יפו, עם כל הכוח שלה וכל העוצמה שלה, בסוף זה נושא לאומי שחייבים לטפל בו בכלים לאומיים. אנחנו נעשה את מה שמוטל עלינו ואת מה שאנחנו יכולים במסגרת זאת, אבל יש גופים שצריכים לתת מענה. ברשותכם, אני אתייחס לדברים שאנחנו עושים ולדברים שבהם נצטרך את שיתוף הפעולה של שאר הגופים שיושבים פה. נשמח מאוד לעזרתכם, שתקדמו ותתמכו כמו שאתם עושים לטובת העניין, כדי שבאמת נוכל להתמודד כמו שצריך עם התופעות שהועלו פה. קודם כול, בוודאי כל תופעה עבריינית וכל פשיעה לא רצויה. אנחנו נשתדל בכוחותינו, בסמכויות שלנו וביכולות שיש לנו לסייע כמה שיותר למשטרה. כמו שאמיר ציין, אנחנו מפעילים את כל הגופים העירוניים, את הסיירת הירוקה, את אגף הפיקוח וכמובן את אגף סל"ע, שאנחנו הולכים ומגדילים אותו כל הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מצלמות פזורות באזור דרום תל אביב? << דובר_המשך >> חיים מאיר גורן: << דובר_המשך >> באזורים שאנחנו מדברים עליהם יש כ-1,000 מצלמות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד כמה זה מסייע למשטרה ועד כמה זה מסונכרן עם המשטרה? << דובר_המשך >> חיים מאיר גורן: << דובר_המשך >> זה מסונכרן לגמרי עם המשטרה. << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> אם תרצה, אני אענה על זה, כי אני עוסק בזה רבות. יש שוטר שיושב בחפ"ק המחוזי, ואנחנו איתו בקשר ישיר. אנחנו מגדירים לו פוליגונים לצפייה, כדי שנוכל לצפות את האירוע טרם יצא משליטה, ונוכל גם לתת מענה מקצועי ויעיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בפרעות ספטמבר המצלמות לא עבדו, או שהפוליגונים לא היו מכוונים? << אורח >> אמיר דוד: << אורח >> למי שמכיר, זה התחיל כאירוע לגיטימי לכאורה, שהיה מסודר, ובן רגע זה התפרץ. לא הגיעו אחדים, אלא שתי קבוצות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם המצלמות עזרו לכם לאתר חשודים בפרעות? << דובר_המשך >> אמיר דוד: << דובר_המשך >> חד-משמעית כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והגעתם אליהם? << דובר_המשך >> אמיר דוד: << דובר_המשך >> כן. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כמה כתבי אישום? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה כתבי אישום הוגשו בעקבות זה? << דובר_המשך >> שפי פז: << דובר_המשך >> זה היה לפני הקמת המפקדה, ואני לא יודע לענות על זה. << אורח >> חיים מאיר גורן: << אורח >> אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש. אני מכיר את הנתונים. יש 14 כתבי אישום שהוגשו. ביקשת נתונים? הינה נתונים. מאות אנשים נתפסו, מתוכם כולם כמעט שוחררו, ורק נגד 14 הצליחו להגיש כתבי אישום בסופו של דבר, וגם הם נשפטו לחודשים ספורים. כלומר, תוך כמה חודשים עד שנה, כל מי שהיה שותף באותם אירועים, יהיה בחזרה אצלנו ברחובות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבקש את התייחסות משטרת תל אביב לעניין. << דובר_המשך >> חיים מאיר גורן: << דובר_המשך >> זאת לא משטרת תל אביב; זה בית המשפט. ברשותכם, זה חלק מהדברים שאני רוצה להגיד, ברשותכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מצלמות אמורות, בין היתר, לעזור בתיעוד, ולשמש כראיה. 1,000 מצלמות אמורות לספק כמה זוויות תיעוד, שניתן להסתייע בהן ולהגיש כתבי אישום. אם כל ההוכחות וכל העבודה הנמרצת הצליחו להשלים פעולה של 14 – כאשר אבדנו, אבדנו. << דובר_המשך >> חיים מאיר גורן: << דובר_המשך >> אנחנו בבעיה. אני אגיד יותר מזה, כבודו. לא סתם אמיר הזכיר שמפקד המחוז הביא את הפרקליטות לסיור בשטח, כי חלק מהבעיות שאנחנו מזהים – אני אומר את זה גם כנציג עירייה וגם כתושב דרום תל אביב, כמו החברים שיושבים פה – הן שהעונשים וההתייחסות של בתי המשפט מאוד מאוד מקלה, וזה מונח גם לפתחיכם. עונשי מינימום, למשל במאבק בסחר בסמים, שמאוד נפוץ, והוא חלק מהסיפור של פשיעת מסתננים. הן נוטלים חלק בסיפור הזה. אין עונשי מינימום לזה, וגם כשהמשטרה עושה – חן יודע, עושים עבודה רבה, מפעילים שוטרים סמויים וכן הלאה – בסופו של דבר, הם משתחררים תוך מספר חודשים בודד בחזרה לרחוב. זה דבר שחייבים להתמודד איתו. אנחנו כעירייה לא יכולים לעשות הכול, ואנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, מר אדלשטיין, שוהה בעל מעמד, אריתריאי שביציע עבירה, מאיזו דרגת חומרה של עבירה מוקנית לכם הסמכות להרחיק אותו מהארץ, חרף העובדה שבית המשפט חמל עליו. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אין להם לאן להרחיק אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, את דוברת בשם כולם וזה בלתי מתקבל על הדעת. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני יודעת הכול, מה לעשות? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אין מדרגה כזאת. אנחנו לא מרחיקים אריתריאים מהארץ. מי שעבר עבירה פלילית, דינו ללכת בהליך הפלילי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאדם שנתפס גונב, מרביץ, רוצח או אונס, יישב בכלא, ונממן גם את השהות שלו בכלא. הוא ייצא החוצה ויחזור לקהילה, לשיקום וכו'. זה מה שאתם אומרים? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> שונית היא היועצת המשפטית. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> כמו שציין יוסי, מדיניות אי-הרחקה לאריתריאה קיימת, ואין חריגים שמאפשרים לנו להרחיק קבוצה כזאת או אחרת או אדם ספציפי. << אורח >> שפי פז: << אורח >> הגיע הזמן לשנות את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> מה שכן, כשמדובר במבקשי מקלט, וגם מי ששוהה תחת עיקרון אי-ההרחקה שקיים באמנת הפליטים, בין היתר, מדבר על רף מאוד מאוד גבוה של עבירות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תני לי דוגמה. << דובר_המשך >> שונית שחר: << דובר_המשך >> פשע נגד האנושות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כלומר, אונס ורצח לא מספיקים. צריך גם ביתור גופה. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> זה כדי להחריג. אני יכולה להגיד שלשר הפנים יש שיקול דעת האם לתת מעמד או לא. אם לאותו אדם יש המלצה חיובית - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה צריך לעשות כדי לשנות את המציאות העגומה הזאת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לשנות את הדין הבין-לאומי. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> מדינת ישראל חתומה על אמנת הפליטים, וההתחייבויות שלנו הן בהתאם לאמנה. לכן, אנחנו מחויבים גם לכלל הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ההגדרה של פליט? << אורח >> שפי פז: << אורח >> להקים מחדש את מתקני השהייה. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> אדם שנרדף במדינתו, לאחר שהוכיח פחד מבוסס לרדיפה על בסיס - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם תומך משטר מכהן חוסה תחת ההגדרה הזאת? << אורח >> שונית שחר: << אורח >> אלה טענות שיצטרכו להיבחן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל שאלה כהגדרה. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> אלה טענות שנבחנות במסגרת בחינה פרטנית של בקשה למקלט פרטני, לא במסגרת טענות כלליות להחרגה מאי-הרחקה או לא. כרגע, כמו שאמרתי, יש מדיניות כללית ביחס לכל האריתריאים, ואין החלטה להחריג קבוצה זו או אחרת מאותה מדיניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> של מי ההחלטה? בסמכות של מי? << אורח >> שונית שחר: << אורח >> זאת החלטה שהתקבלה על ידי ממשלת ישראל עוד ב-2008. << אורח >> שפי פז: << אורח >> צריך לבטל אותה. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> אני חושבת שצריך מאוד להיזהר בהקשר של תומכי משטר ומתנגדי משטר. ראינו את זה בספטמבר, כשהיו מחאות מאוד גדולות והיה מאוד ברור מי לובש חולצה כחולה ומי לובש חולצה אדומה. בסופו של דבר, כשאותו אדם בא בפני היחידה לטיפול במבקשי מקלט מדיני, היחידה צריכה לבדוק אם הוא באמת תומך משטר או לא תומך משטר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם אדם מוכן להסתכן, להיפצע ואף למות בפרעות בגלל תפיסתו והזדהותו, זה לא מספיק? << אורח >> שונית שחר: << אורח >> זה בהחלט מספיק. הבקשה שלו למקלט מדיני תידחה אם הוא תומך משטר. בדרך כלל, ראינו שיש קשר בין השגרירות האריתריאית לאותם אנשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נניח שאדם כלשהו הצליח להערים על המערכת, ומוגדר כמבקש מקלט זכאי. כפליט. בדיעבד מסתבר שהוא תומך שלטון. האם יש מציאות כזאת? << אורח >> שונית שחר: << אורח >> בחינה של בקשה למקלט מדיני, גם אם אדם מוכר כפליט, היא בחינה שמתוקפת מדי שנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מעולה, מעולה. נציג המשטרה, כמה אריתריאים לקחו חלק כלשהו בפרעות ספטמבר? << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> לגבי המוטיבציה של משטרת ישראל לחקור, להגיע לחקר האמת ולהעמיד לדין, אני רוצה להגיד שיש לי שוטר שלפני עשרה ימים הרכיבו לו חלק בגולגולת כתוצאה מאותן פרעות. ראיתי שצחקת, אבל זה לא כי אנחנו לא רוצים להעמיד אנשים לדין. עצרנו מאות אנשים. אני אישית נפצעתי באירוע הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ראשית, רפואה שלמה לך, לאותו שוטר ולכל המעורבים. אני מבהיר שהצחוק היה תוצאה של תסכול, הדרך שלי לבטא את התסכול שלי. עיקרו של התסכול לא מופנה כלפי משטרת ישראל. הינה, אני מבהיר. יש לי הסתייגויות וציפיות, אבל עיקרו של התסכול לא מופנה אליכם. יש לי שאלה, ואני אשמח, בבקשה, לתשובות ברורות, חותכות וקצרות. כמה אנשים היו מעורבים בפרעות תשפ"ג בספטמבר? << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> ההערכה שלי היא בין כמה מאות לכמה אלפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך כמה מאות? איך כמה מאות? יודעים כמה אנשים יש בשטח. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אבל הם היו בתנועה. << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> כי זה היה בכל העיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בין כמה מאות לכמה אלפים? אולי תגיד בין 1 ל-100,000? << אורח >> רפ"ק חן סאו: << אורח >> לא, אבל בין 800 ל-1,500 – אני לא יודע לאמוד את זה בדיוק. לא ספרתי כמה היו. האירוע היה בכל רחבי העיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה תומכי משטר אריתריאים אתם מזהים? << דובר_המשך >> רפ"ק חן סאו: << דובר_המשך >> אין לי את הנתון הזה, אדוני. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> נציגי רשות האוכלוסין מוזמנים לאירועים ששגרירות אריתריאה מארגנת כמעט בכל שנה. למה להתעלם מהפתרון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מגיעים לאירועים כאלה? << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> בערך 2,000. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אלפים. אנחנו היינו שם באירועים. אלפים. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> אני לא סופר אותם אחד-אחד. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> הוא צודק. בשנים האחרונות זה ירד ל-2,000. בהתחלה היו כ-6,000-5,000 בגני התערוכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני חוזר למר אדלשטיין. כמה מהגרי עבודה אריתריאים שלקחו חלק בפרעות ספטמבר תשפ"ג - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> ונובמבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - בפרעות ספטמבר תשפ"ג - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> היו גם בנובמבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - ונובמבר, אשר מזוהים או במקור או בדיעבד כתומכי משטר, אתה הצלחת להרחיק מהמדינה? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני חוזר ומחדד את הסוגיה הזאת. זה לא משנה אם הוא תומך משטר או לא תומך משטר. ברגע שיש אי-הרחקה, זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אי-הרחקה היא כלפי מי שמקבל מעמד. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אדוני, זה קבוצתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשביל זה צריך לבדוק מעמד. << אורח >> שפי פז: << אורח >> צריך לשנות את ההגדרה שלהם. כרגע יש להם הגנה קבוצתית, ולכן אי-אפשר להרחיק אותם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ישראל לא רוצה לבדוק באופן פרטני ולהעניק מעמד פליט. מה, אנחנו עוצמים עיניים? << אורח >> שפי פז: << אורח >> הם לא פליטים. תשחרר. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> בשביל לא להכיר במישהו נרדף – למעשה זה אני - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא, אנחנו הנרדפים. לא אתם. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> - - בשביל לא להכיר בנו רשמית - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה זמן אתה בארץ? << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> מספטמבר 2008. 16 שנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי יצאת מאריתריאה? << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> במאי 2008. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך הגעת לכאן? << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> זה סיפור ארוך. ברחתי לסודן, מסודן לסיני, מסיני לישראל. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> הוא היה גם במצרים, דרך אגב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, אין זיקה ישירה. בבקשה, תמשיך. << אורח >> << דובר_המשך >> יוסי אדלשטיין: << דובר_המשך >> אני מבקש לחדד. מבקשי המקלט שהגישו בקשות מקלט והם נתיני אריתריאה, חלקם נבדקו ומצאנו שהם לא עונים לקריטריון. בקשתם נדחתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עשיתם איתם? << דובר_המשך >> יוסי אדלשטיין: << דובר_המשך >> לא עשינו איתם כלום. הם שוהים פה בארץ ונמצאים פה, בגלל ההחלטה של הממשלה על אי-הרחקה. לכן, זה לא כל-כך משנה כרגע אם הוא תומך משטר או לא תומך משטר. כל עוד ההחלטה הזאת קיימת, אני בודק את הבקשות ואני יכול לדחות את הבקשה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה החליטה המדינה על מדיניות קבוצתית? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא רלוונטי, לא רלוונטי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בוודאי שרלוונטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא גורם מקצוע, לא גורם פוליטי. תעזוב. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני גורם מקצועי, אני לא מחליט. יש ממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מאפשר לך לענות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא מאפשר לו לענות לשאלה של חבר כנסת? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אתה יודע בדיוק מה שאלת, ואני אענה לך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול את האחראי מה פשר המדיניות של אי-הרחקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא אחראי אכיפה. << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני גורם ביצועי, אני לא המחליט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תשאל אותו על פוליטיקה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה להבין מבחינה משפטית מה בין צו אי-הרחקה קבוצתי לבין בחינה פרטנית של בקשות מקלט? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק אני מאשר מי שואל ומי עונה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> האמת שגם אני אשמח לדעת מי נתן את ההגנה הקבוצתית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לך זמן לבדוק. אני שואל אותך שאלה, בפועל, מה ההבדל בין מי שהוכרה בקשת המקלט שלו לבין מי שלא הוכרה בקשת המקלט שלו, הואיל ושניהם לא יורחקו? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> מי שבקשת המקלט שלו הוכרה, והוא הוכר כפליט, מקבל פה מעמד של תושב ארעי, עם כל הזכויות הנלוות. מי שבקשתו נדחתה, שוהה פה מתוקף אי-הרחקה, והוא זכאי לרישיון שהייה עד שיימצא פתרון אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עד שיוחלט על פתרון אחר. יש פתרונות, ועוד לא הוחלט לגביהם. ועדיין אני שואל, מה יהיה הגבול של עבירה, פשע ששוהה בלתי חוקי עובר - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> אין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - ובעקבותיה הוא לא נשאר בארץ? << אורח >> יוסי אדלשטיין: << אורח >> אני לא מכיר אירוע כזה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> מסתובבים אצלנו אנסים, רוצחים ופדופילים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי היועצת המשפטית – חבר'ה, תשמעו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתה לא נותן לי לשאול שאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה דיברת 40% מהזמן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 40%? זה בערך כמו הנתונים העובדתיים שמוצגים בוועדה שלך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גברתי היועצת המשפטית, בבקשה. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> כמו שהסברתי, לפי סעיף 33 לאמנת הפליטים – זה גם כלל במשפט הבין-לאומי באופן כללי – אדם צריך להיות מורשע בפשע חמור או בפשע נגד האנושות כדי שיהיה אפשר להרחיק אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי קובע את הברומטר בסקאלה של חמור יותר או פחות? << דובר_המשך >> שונית שחר: << דובר_המשך >> אפשר להגיד שזה עוד לא קרה. עוד לא הגיע אלינו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד לא היה מספיק חמור בשביל להרחיק. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> היו מקרים של עבירות פליליות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל לא מספיק חמור. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> לא לצורך הרחקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו אומרים שגניבה, פריצה, אונס, רצח – זה לא מספיק חמור בשביל להרחיק. תודה, הבנו, נתייחס לזה. תסיים את הסקירה שלך. << אורח >> חיים מאיר גורן: << אורח >> אני אתמצת מאוד, ואתייחס לסוגיית הנוער שעלתה פה על ידי גל, ומאוד מטרידה גם אותנו כעיריית תל אביב. גם פה, אנחנו חושבים שהמדינה צריכה להתגייס לטובת העניין. העלינו בעבר רעיונות, ויכולים לחשוב על מוסדות רווחה שיקלטו כפנימיות נוער בסיכון וכדומה. בסופו של דבר, צריך להרחיק גורמים עברייניים מהשכונות, כדי שהתושבים לא יסבלו כמו שהם ציינו. לכן, צריך למצוא את כל הדרכים החוקיות, כמובן, כדי לעשות את זה. זאת המחויבות שלנו כלפי התושבים שלנו – להרחיק גורמים עברייניים מהשכונות, וברור שיש מורכבות עם טיפול בנוער. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך אפשר להרחיק גורמים עברייניים מהשכונות, כשחלק גדול מהם מהשכונה עצמה? אתה יכול להחליט שאם הגיע מישהו מהפזורה לסחור בסמים, וגונבה לאוזניי שמועה שהמציאות הזאת לא דמיונית, אתה יכול להחליט שאתה מרחיק אותו. איך אתה יכול להחליט שאתה מרחיק בן אדם שגר שתי קומות מעל מקום הפשע שלו? << דובר_המשך >> חיים מאיר גורן: << דובר_המשך >> אתה צריך להרחיק את מי שהוא גורם עברייני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאן תרחיק אותו? << דובר_המשך >> חיים מאיר גורן: << דובר_המשך >> היו בעבר מתקני משמורת, היו בעבר פנימיות רווחה לנוער בסיכון. היו פתרונות והם התמוססו עם השנים. היום אנחנו מתמודדים עם התופעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. יש גורם עברייני בן 28, ולא תפסו אותו כרגע מבצע פשע. ידוע שהוא גורם עברייני. מה אתה רוצה שיעשו איתו? << אורח >> שפי פז: << אורח >> בזמנו השתמשו בחולות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין היום חולות. נבכה על זה בכל רגע? אין חולות. בג"ץ לא מאפשר לנו. << אורח >> שפי פז: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> אז שישימו אותם בבג"ץ. << אורח >> חיים מאיר גורן: << אורח >> אדוני, אתה צודק. אתה שואל על אנשים ששוהים פה שלא כחוק. אני יכול לספר לך שמדי פעם אני יוצא לסיורים עם המשטרה והשיטור העירוני שלנו. באחד הסיורים האחרונים שיצאתי הגענו בעקבות תלונה לשני אנשים שנראו חשודים, והם לבשו וסטים של קבלן ניקיון. בדקנו את התעודות שלהם, והם אזרחים מצריים. אזרחיים מצריים. שאלתי את המשטרה מה עושים איתם, האם יש רשות אוכלוסין והגירה? האם יש פקחים? אמרו לי: לא, אין לנו למי לפנות, אין לנו מה לעשות איתם. הם לא עברו עבירה שראינו בעיניים, ועזבו אותם ככה. זאת המציאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה לא הבאת להם מטאטא, אם יש להם כבר וסט? << אורח >> חיים מאיר גורן: << אורח >> היה להם מטאטא. היה להם גם מגב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אני אתייחס לזה לקראת סיום. בבקשה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אני מנהלת מסיל"ה בעיריית תל אביב. התחלתי קודם ואמרתי שהסוגיה הזאת יושבת על שולחננו. אני רוצה לתת הקשר רחב לדברים. קודם כול, אני אפתח ואגיד שיש השקעה רבה בדרום העיר באופן רחב בכל ההיבטים. ספציפית, השקעה בקהילת מבקשי המקלט נובעת מתוך הבנה שזאת השקעה שמיטיבה עם כל תושבי דרום העיר וכל מי שחי שם, בין אם זה ברווחה, בין אם זה בבריאות ובין אם זה בכל היבט אחר, למשל חינוך ופעילות בשעות אחר הצוהריים. המצב של קהילת מבקשי המקלט בעיר באופן כללי בישראל לא משתפר עם השנים. הילדים שנולדו מתבגרים, יש הזדקנות של האוכלוסייה, יש הרבה חולי, ומול זה יש מצוקה מאוד מאוד גדולה שצריך לתת עליה את הדעת. העירייה פועלת שם באופן מאוד מאוד רחב, בשיתוף כל הגורמים, כולל המשטרה. אנחנו עסוקים בזה בצורה רחבה. התייחסו פה לסוגיית הנוער, וזאת סוגיה שמאוד מעסיקה אותנו. צריך לזכור שמדובר בילדים ובנערים ללא עתיד וללא אופק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש להם עתיד, למה לא? מה זה אין להם עתיד? חלילה. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> שילכו להקים מדינה. << אורח >> גל פילק: << אורח >> כרגע מדובר בילדים ללא עתיד וללא אופק, ללא מעמד אזרחי. במובן הזה, נתיב ההידרדרות הרבה יותר מהיר, וזה משהו שצריך לשים על השולחן כשדנים בסוגיה. במקביל, צריך לפעול בצורה מאוד משמעותית ונרחבת למניעה של פעילות עבריינית. שוב, אנחנו מדברים על קומץ של נערים. << אורח >> שפי פז: << אורח >> זה מאות, מאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יודעת מה מתסכל אותי? שבגישה הטיפולית שלכם, גברתי, אתם בוחנים איך לעודד את הגעת המסתננים. אני לא שומע ממך מילה איך צריך להרחיב משאבים כדי לגרום לאותם מסתננים ושוהים בלתי חוקיים להבין שלא משתלם להגיע לישראל, כי אנחנו לא רוצים אותם כאן. << אורח >> גל פילק: << אורח >> אדוני, אנחנו לא הבאנו אף אחד. הם נמצאים בשכונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, אבל בטיפול כל-כך הוליסטי עם משאבים ותשומות כל-כך גבוהות, יש עידוד דה-פקטו להבאת עוד ועוד. מה שהתחיל עם כמה מאות, היום אנחנו עם למעלה מ-100,000. << אורח >> גל פילק: << אורח >> פה אני חולקת עליך. אני חושבת שהמצב ללא המענה - - - << אורח >> שפי פז: << אורח >> למה אתם לא מחלקים להם אמצעי מניעה? << אורח >> גל פילק: << אורח >> לתפיסתי, ככל שהמצב יחמיר ויהיו פחות מענים, גם המצב של כל תושבי דרום העיר יחמיר. זאת התפיסה שלי, והמענה הטיפולי ניתן, בין היתר, כדי להיטיב עם החיים של תושבי דרום תל אביב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> אני יושב-ראש עמותת תקווה חדשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם ארגון יציג? << דובר_המשך >> ד"ר ברהנה הגוס: << דובר_המשך >> כן. זאת עמותה שהתגייסה מה-7 באוקטובר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם חברים בהסתדרות הלאומית. << אורח >> שפי פז: << אורח >> בוא, בוא - - - על ההמצאות האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> שפי, לא הפרעתי לשום דבר, לא דיברתי, בבקשה. << אורח >> שפי פז: << אורח >> לא מעניין אותי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אותי זה מעניין. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> זכותך. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> אני רק אגיד שכבר עלו על השקר שלהם, שהם הצטלמו באיזשהו קיבוץ בשרון ואמרו שהם הלכו להתנדב בעוטף. זה גם פורסם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא זקוק לכל התוספות האלה. תאמין לי שאני מכיר קצת יותר ממה שאני מראה כאן. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> אני אחד האנשים שהקים חמ"ל ב-8 באוקטובר בכיכר רבין. אחרי זה עברנו לתל גיבורים 5, ואחרי זה לצפון תל אביב. << אורח >> שפי פז: << אורח >> כן, הם הצטלמו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שפי, אני יכול להתחייב בפנייך דבר אחד. << אורח >> שפי פז: << אורח >> אני יוצאת. ניתן לו לדבר, לשקר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. התפקיד שלי לשמוע הכול. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> אני נציג של אנשים שהם לא פושעים. אני נציג של אנשים שתרמו ותורמים, וחיים בשקט במדינת ישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מכיר את זה לחלוטין. אם להודות על האמת, אני לא קונה את כל זה. כל התרומה והמעורבות החברתית היא כדי להיטמע יותר בארץ. זה לא עושה עליי רושם. אני אומר לך ביושר ובצניעות, שאני מוכן לעשות הכול כדי לוותר על התרומה שלכם ועל השהות שלכם כאן. אני לא רוצה אתכם כאן. אני לא מתכוון שתפרשו אותי לא נכון. כל זמן שאתם כאן, צריך להתייחס אליכם בצורה מכובדת, נעימה, בטוחה ולאפשר לכם להתקיים פה באופן מכובד. אסור לערבב בין הדברים. << דובר_המשך >> ד"ר ברהנה הגוס: << דובר_המשך >> זכותו של כל אדם לחשוב מה שהוא יכול לחשוב. לא באתי למכור אף אחד. תחנת שרת ותחנת המסגר לא נזכרות הרבה. אמיר, לא הכרתי אותך. הקמנו עם משה אביאל – המפקד של המסגר – ביחד עם הקהילה כדי לעצור את האלימות. לא הזכרת אותו. אנחנו עושים סיורים ועושים הכול נגד הפשיעה. גם אם אמיר או 80 אנשים יגיעו, זה לא יעצור את הפשיעה. אני לא חושב. בבית הספר של מבקשי המקלט יש מבקשי מקלט בנפרד, והם לא מכירים שום ישראלי אחר. מזה נובע שכל הצעירים שהולכים להיות פושעים. בדרום תל אביב יש חמישה בתי ספר שבהם לומדים רק מבקשי מקלט ומהגרי עבודה. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> כי לא נשארו ישראלים בשכונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה התלונה לגבי הנתון הזה? << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> זאת לא תלונה. אני אומר שיש פשע חמור בדרום תל אביב, וגם אנחנו סובלים מהפשע הזה. שלושה אנשים נרצחו לנו, אנשים טובים, בפשע של אחד לשני. אנחנו סובלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יכול לשאול אותך שאלה, אדוני? רק אני ואתה מדברים. אני לא יודע אם בחנת את זה פעם, אבל חלק לא מבוטל מאזרחי מדינת ישראל, אם לא הייתה להם זיקה לאומית, שורשית, אמונית לישראל, היה להם הרבה יותר כייף לחיות בהמון מדינות בעולם. המון. באירופה, בארצות הברית, בקנדה, בגרמניה. זול, גדול, מפותח, טכנולוגי. העולם הגדול. הם לא עושים את זה בגלל שיש להם פה הרבה שורשים, כי כל המשפחה שלהם נמצאת כאן, כי יש להם אמונה שורשית דתית למקום. לכם אין את כל זה, למה אתם נדבקים לפה? מקום מסוכן, לא נעים, צפוף, יקר. למה אתם לא מגיעים כמו מלכים למקום כמו קנדה? תרגישו אמריקאים, קנדים. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> למה אדוני לא מתייחס לזה, שאנחנו כאן בגלל שהגענו ממקום שהוא יותר מסוכן מישראל? אנחנו נמלטנו. אדוני מבין שאנחנו נמלטנו ממקום מסוכן? אנחנו לא מחפשים איכות חיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה בדיוק מה שאני שואל. קודם כול, אתם כן מחפשים איכות חיים. אולי אני קצת מטעה אתכם, אבל עליי אי-אפשר לעבוד. << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> כבוד היושב-ראש, אני לא ראיתי את אימא שלי 25 שנה. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תעצור רגע, סליחה. הערה אחרונה ואתה בחוץ. אל תבדוק אותי. אני רוצה לספר לכם משהו. האנשים שאמונים על שלומי וביטחוני המליצו / אסרו עליי להגיע לאזורים מסוימים בעיקר בדרום תל אביב, ללא ליווי משטרתי ראוי. אני בעטתי בהחלטה הזאת. אני לא מקבל את זה, ולכן אני מגיע אפילו לבד, בלי הצוות שלי. ככה יצא שבאופן עקבי, אחת לכמה שבועות עד חודש, אני מגיע גם בשעות לא שגרתיות לדרום תל אביב. אני מסתובב באזור התחנה הישנה, החדשה, בשכונות. אני רואה שבאמת לא כייף לגור שם. לא כייף לכם. הגעתם ממקום שמסוכן להיות בו. לא הגעתם כי אתם מבקשים להיטיב עם עצמכם. בוא נאמר, עזוב את הנקודה הזאת. אבל אתם מגיעים למקום שהוא מסוכן, צפוף ויקר לחיות בו. אנחנו אומרים לכם: קחו כסף, טיסה בחינם, תטוסו למדינה שכייף להיות בה. חלום של הרבה ישראלים להיות שם. למה אתם לא רוצים? מה הסיבה? << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> רגע לפני שהם נותנים לך תשובה, אני מתנצל מראש, חברי יושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים. לא ידעתי כמה הנושא הזה חשוב לפני שנכנסנו אליו, רק מהשיחה בינינו. אני מבין כמה טעם יש לעשות דיון המשך לעניין הזה. אני רוצה להבהיר לאנשים שיושבים פה, מדינת ישראל מנציחה פה חבית חומר נפץ. החבית הזאת, יש גם חבית קטנה לידה שהולכת וגדלה, וקוראים לה נוער, קוראים לה הדור השני. זה משהו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לגדל אותו פה. אנחנו חייבים למצוא פתרון. אני אומר לך, אדוני יושב-ראש הוועדה המיוחדת לעובדים זרים, חבר הכנסת אליהו רביבו, חברי הטוב, אנחנו בבעיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו בצרה. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> ולבעיה הזאת יש גם שם משפחה, וזה כדאיות. כי מישהו כדאי לו שיהיו בתל אביב העובדים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מקבל את מה שאתה אומר. << יור >> צביקה פוגל (יו”ר הוועדה לביטחון לאומי): << יור >> אתה ואני חייבים לעשות יד אחת ולראות איך אנחנו מקטינים את הסיכון הזה, כי בסופו של דבר זה עלול לפגוע בכולנו. תודה רבה על הזכות להיות איתך פה שותף, ואני מתנצל מראש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> אני מודה על המעמד. בכל זאת, באנו ממדינה דיקטטורית שלא מאפשרת לנו לדבר במרחב כזה. אני מודה לכולכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם תוכל להתייחס, בבקשה, לשאלת הסקרנות שלי. << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> אני אשאל את אדוני אם יש לך מדינה כזאת שמאפשרת לנו, שתכבד את אמנת הפליטים ותכיר בזה שנשקפת לנו סכנה. יש לך מדינה כזאת? בני הקהילה שלי ישמחו. הדבר הכי חשוב לנו זה שאנחנו נהיה מוגנים ולא תישקף לנו סכנה לחיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מודה לך, אתה מחמם את ליבי. אנחנו נתקדם מפה ולא נשחרר את ההזדמנות הנפלאה שמתפתחת כאן כרגע. << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> שלא נתבלבל. יש להכחיש את המציאות במדינה שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. עזוב, עזוב. בוא נעזוב את זה. זאת עובדה קיימת. אני מקבל את מה שאתה אומר, ואני נענה להזמנתך. אני מתכוון למלא אותה אחר כבוד באופן מידיי. כשאני אומר מיידי, זה מיידי. << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> זאת אומרת, להכיר בעילת המקלט שלנו, להכיר בנו כפליטים ולהעביר אותנו למדינה שכן תכבד את אמנת הפליטים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תתנה לי תנאים. חד-משמעית. << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> זאת אומרת, מדינת ישראל לא מוכנה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אתה לא מראיין אותי כאן. << דובר_המשך >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << דובר_המשך >> אני שואל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מסביר פשוט. אתה אומר שאם הייתה מדינה שתכיר בסטטוס שלכם ותסכים לקבל אתכם עם אותו סטטוס, תשמחו לעבור אליה. אני נעניתי להזמנתך ואני מתכוון לצקת לתוכה תוכן באופן מיידי. מיידי זה מיידי. זה לפני שאתה יוצא מפה. אתה ממשיך איתי. תעצרו. אני הולך לסייע ולהיענות לבקשתך, חד-משמעית. יוסי, בסדר? << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> אנחנו אומרים שמדינה דמוקרטית שיכולה לכבד, לא כמו שהיה אז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא. מדינה דמוקרטית. מדינה דמוקרטית. אני מדבר על מדינה דמוקרטית. << אורח >> דורון אברהמי: << אורח >> אני רוצה להגיד כמה דברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יכול להישאר פה בדיון הבא. זה דיון המשך. בבקשה, אדוני. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> אני מארגון HIAS. זה ארגון יהודי בין-לאומי, ויש לנו משרד גם פה בישראל. אני רוצה להתייחס לדברים שעלו כאן, וגם רוצה לשבח אותך על כך שאתה עוסק בנושא של הפליטים ומבקשי המקלט באופן עקבי. למרות שאני לא מסכים עם הגישה, אני אומר את זה מתוך כך שאני מייצג ארגון שדואג לאוכלוסייה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני גם רוצה לדאוג לה. אל תתבלבל. אני דואג לה מאוד. שאני לא אובן, חלילה, לא נכון. אני מאוד מאוד מאוד דואג לה. מאוד. אני רוצה לתת לה מענה, אבל לא אצלי. << דובר_המשך >> מונים אהרון: << דובר_המשך >> אני מכיר את זה מקרוב. ישבנו מספיק זמן, ואני מכיר את הדעות שלך. בנושא הפשיעה שיש בדרום תל אביב, כולנו מסכימים שכולנו לא רוצים את הפשיעה הזאת באזור, כי גם הקהילה שלנו סובלת מזה. אני רוצה להתחבר למה שאמיר אמר קודם, שזה סימפטום. גם גל אמרה שזה סימפטום. זה סימפטום לנושא אחר, שבצער רב, למשך שנים, הממשלות מתנערות מזה ולא רוצות לקחת אחריות. אלה העובדות. יוסי אדלשטין חזר פעם אחר פעם על זה שמבקשי מקלט מסודן ואריתריאה נמצאים תחת מדיניות אי-הרחקה. עובדה שאנשים נמצאים פה. בזמן הזה, באופן כזה או אחר הם משפיעים על החברה כולה, לטוב או לרע. בנוסף לזה, יש גם ילדים שגדלים פה. אין מדיניות להרחיק אותם למקום כלשהו, כי לצערי הרב, גם סודן בקריסה, ולאריתריאה אף אחד לא מגרש. לכן, האנשים האלה נמצאים פה. כדי לטפל בסימפטום הזה, המדינה צריכה לתת פתרונות. פתרונות רווחה לילדים שגדלים פה ולאוכלוסייה באופן כללי, ולתת מעמד או כל טיפול אחר שגורם לאנשים האלה לחיות חיים נורמליים כדי להקטין את כל הסימפטומים האחרים שדיברנו עליהם עכשיו. כל עוד אין הרחקה באופק, האנשים האלה יהיו פה, ואני חושב שאת העובדה הזאת צריך להכיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה צריך לעשות כדי שתהיה הרחקה? << דובר_המשך >> מונים אהרון: << דובר_המשך >> אני חושב שמדינת ישראל צריכה לקחת אחריות. אלה שהגישו בקשות מקלט, לבחון את בקשות המקלט שלהם. מי שיוכר כפליט, מגיע לו להיות פליט. מדינת ישראל יש לה אחריות מוסרית מתוך זה שהיא הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם, שחתמה על אמנת ז'נבה לפליטים. מי שלא יוכר כפליט בסופו של ההליך, אני מניח שהמדינה יכולה למצוא פתרונות. או שהאנשים האלה ילכו למדינות אחרות, כי מן הסתם, לסודן ולאריתריאה אי-אפשר להחזיר או להרחיק. אני חושב שצריך להכיר בעובדה, שהאנשים האלה לא מורחקים. הם יהיו פה, והמדינה צריכה לטפל ולהכיר בעובדה הזאת. תודה. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> אני רק אומר שאריתריאים לא מורחקים מפה. אני מקווה שכבוד היושב-ראש יזכיר שמדינת ישראל יש לה אינטרס מאוד גדול עם הדיקטטורה באריתריאה בעניין ביטחוני. רק בגלל זה היא לא מעזה לעשות שום דבר לתומכי המשטר בארץ, שרודפים גם אותנו. בואו לא נסתיר, זה הדבר היחיד. אנחנו לא מתנגדים לאינטרס של מדינת ישראל עם אריתריאה, אבל השלטון שרדף אותנו שם, רודף אותנו גם פה. מדינת ישראל לא מעזה לעשות שום דבר, ובסופו של דבר מסכנים השוטרים, משפילים אותם. מסכנים עובדי האוכלוסייה וההגירה, משפילים אותם. הקהילה שלי סובלת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שאתה אומר חמור מאוד. חמורה שבעתיים העובדה שיש לך ביטחון עצמי כל-כך גבוה לדבר בכנסת ישראל, בית הפרלמנט הישראלי, לבושתה של המדינה ועל האינטרסים הלאומיים שלה. אבל זה רק יכול להבהיר את התסכול. אשמח לדעת, בעקבות דרישתי והחלטת הממשלה לעניין העתקת המקום המרכזי לתחליפי סם, לאן העתקם אותם? משרד הבריאות, בבקשה. << אורח >> ניר שער: << אורח >> שלום, אני מנהל תחום מסגרות לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מדבר על 916. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> על מרכזי מתדון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, כן. לא על השנים שעברו. אני אסביר שוב. במהלך הסיור שהוועדה בראשותי קיימה ביוני בדרום תל אביב, דרשה הוועדה באופן מיידי מציאת מקומות חלופיים ואפילו סיפקה כאלה, למרכזי חלוקת תחליפי סם. בעקבות זאת, יצאה החלטת ממשלה, תזכיר ממשלה 916, מה-10 בספטמבר 2023, שנותנת עד 180 יום לביצוע ההחלטה הזאת. נשמח לדעת לאן העתקתם אותם. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> כרגע זה לא נעשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא נעשה? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> לצערי זה לא נעשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת לצערך? לא הבנתי. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> המרכז שלנו בתל אביב, שהיה ברחוב המסגר, רצינו להעביר אותו למקום אחר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אני לא מדבר על רחוב המסגר. עזוב, נו. אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר. יש החלטת ממשלה, ואתה רוצה לומר לי שפקידי משרד הבריאות, על מנהליו, החליטו להמרות את פי החלטת הממשלה שהיא תולדה של דרישת הוועדה? זה מה שאתה אומר לי? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז מה אתה אומר לי? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> אני אומר שזה התעכב, וזה יעבור למכרז מתדון שאמור לצאת השנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, מה פתאום? קיבלתם 180 יום. כל עוד שלא הסתייגתם באמצעות הנציגים שלכם בישיבת הממשלה, ויש החלטת ממשלה, היא חלוטה. אני רוצה לדעת מה הסיבה לכך שבתוך המסגרת המאוד מאוד ארוכה של 180 ימים, לא העתקתם את המרכזים. מה זאת אומרת? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> אני לא יכול לענות על השאלה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי יכול? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> צריך להעביר את זה הלאה לבדיקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למי? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> אני אעביר את זה הלאה לבדיקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למי? << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> למנכ"ל אצלנו, לבדיקה של שר הבריאות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> החלטה פשוטה, לא משהו כזה רציני. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> היא לא בוצעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת לא בניית בית חולים. זה להעתיק מרכז חלוקה. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> זה מורכב מראשי ערים שמסרבים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. יש כמה חלופות מדהימות. אפשר להעביר את המרכז, כמו שהמלצתי, לפאתי בית חולים. זאת דוגמה אחת, ולא אמורה להיות התנגדות של רשות מקומית. איפה נמצאים המרכזים שאני מדבר עליהם? באיזו עיר? אני מדבר על תל אביב. תעביר אותם במסגרת השטחים המוניציפליים. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> זה כבר קיים באיכילוב. יש כבר אחד באיכילוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אני מדבר על דרום תל אביב. לדוגמה, המרכז שפגשתי בסיור שלי באזור התחנה הישנה. מה הסיבה שאתם לא מעתיקים אותו בתוך השטח המוניציפלי של עיריית תל אביב? יש לי מכר שיש לו שני נכסים במרכז מסחרי ברודצקי, והוא מחפש למי להשכיר אותם. גדולים, ממוזגים, עם דרכי גישה למוגבלי ניידות. תעתיקו אותם לשם. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> המרכז שהיה ברחוב המסגר נסגר, והעבירו אותו לרחוב בגין. היה ניסיון שלנו לדבר עם עיריית תל אביב שייתנו לנו חלופה אחרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה עיריית תל אביב? לא הבנתי. << דובר_המשך >> ניר שער: << דובר_המשך >> אני אומר שוב שההחלטה לא בוצעה. מה הסיבה בדיוק, אני לא יודע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קח לך עשר דקות, ובדיון הבא תיכנס אליי עם תשובה בת-סמכות, מה הסיבה לכך שהחלטת הממשלה לא יושמה. האם הממשלה עודכנה בעניין הפרת ההחלטה על אי-יישומה? ושאלה שלישית, מה בכוונתכם ותוך כמה זמן ליישם? לא לספר מה ניסיתם ולא הצלחתם. ליישם את ההחלטה הזאת. משפט סיכום, בבקשה. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> שאלת על רצח ועל דברים כאלה – יש פה עניין שאנחנו צריכים להתמקד בו, שלמדינה יש זכות חוקית להשאיר במשמורת לאחר ריצוי העונש, עד שהוא יחליט לעזוב מרצון לבד. הבעיה היא ששופטים מסוימים, פעם אחרי פעם – הייתה דוגמה לאריתריאי שהטריד מינית ילדה. הוא נכנס לשנתיים לכלא, והשתחרר. המדינה אמרה שהוא מסוכן, אנחנו רוצים להשאיר אותו במשמורת, והשופט החליט שהוא לא מסוכן, ושחרר אותו. בא בפעם השלישית. יש המון דוגמאות כאלה. אני לא מכיר מישהו שנשאר במשמורת, עד שהוא עזב מרצון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מספר לי כרגע על הריקבון התפיסתי במערכת בתי המשפט. מה זה רלוונטי לכאן? מה הוא יכול לעשות עם זה? << דובר_המשך >> גלעד הלחמי: << דובר_המשך >> לא, הוא לא יכול לעשות כלום, אבל אני מניח שכבר התייאשנו מראש מבתי הדין למשמורת. אפשר להביא דוגמאות ולהגיד שיש זכות חוקית למדינה, אבל בגלל שופט ספציפי או שופטת כמו מיכל אגמון או כמו רג'א מרזוק בבתי הדין למשמורת, אנחנו לא מצליחים ליישם את החוק. החוק הוא בין-לאומי בנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם בעקבות החלטת שופט אתם מערערים בכאלה מקרים? << אורח >> שונית שחר: << אורח >> המתווה להעברת מסתננים מהליך פלילי למינהלי מתחלק לשניים: יש חלק שמדבר על טרם הגשת כתב אישום, ואלה מקרים שמועברים אלינו מהמשטרה, לפני שהיא הגישה כתב אישום, בכוונה להגיש כתב אישום. כמובן, צריך להוכיח שיש מסוכנות כדי שאנחנו נוכל להחזיק אותם במשמורת מינהלית מכוח מסוכנות. החלק השני מדבר על מסתננים שסיימו לרצות את העונש הפלילי שלהם, והם מועברים אלינו משב"ס. יש כל מיני סוגים של עבירות, ובהקשר של עברייני מין, יש פסיקה של בית המשפט העליון, וזה לא קשור לדיין זה או אחר, או לשופט מחוזי זה או אחר. כמובן, אני גם לא אתייחס בשמות. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> כן, אבל הם הסמכות, בתי הדין למשמורת. אלא אם כן הוא ערער לעליון. << אורח >> שונית שחר: << אורח >> כרגע יש פסיקה של בית המשפט העליון, וזאת בעצם הלכה מחייבת גם את הערכאות שמתחת לבית המשפט העליון, שבהקשר של עברייני מין, יש הסדר ספציפי שמדבר על חוק הפיקוח. יש יחידה מיוחדת או יחידת צור, שמוציאה צווי פיקוח נגד עברייני מין. ברגע שיש הסדר ספציפי, הוא מאפשר למשטרה לפקח על האוכלוסייה הזאת. ברגע שאותו אדם מפר את הסדר הפיקוח שלו, אפשר להעמיד אותו לדין על הפרת הסדר הפיקוח. בית המשפט העליון קבע שברגע שיש הסדר ספציפי, החלופה הזאת עדיפה על פני ההסדר שקיים בחוק הכניסה לישראל, לעניין מסוכנות. אני חייבת לציין שברגע שאנחנו מעבירים למשמורת, אנחנו צריכים לתקף את עניין המסוכנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, עוד איזשהו מנגנון, איזשהו כלי רבע קלאץ'. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> לגבי מסיל"ה, ולגבי הכספים שדיברנו עליהם, יש פה הנחה שהילדים מסכנים או המבוגרים מסכנים ולא מרוויחים הרבה, ובגלל זה גם הפשיעה גבוהה. תנו לי לתקן אתכם, ילד אריתריאי או ילד סודני מקבל הרבה יותר מכל ילד ישראלי מבחינת עמותות שעוזרות לו אחרי שעות הלימודים, מבחינת מסיל"ה, ומבחינת העלויות. יש פה בעיה שלא מדברים עליה, כי אנחנו לא רואים את זה בקונגולזים, אנחנו לא רואים את זה בניגרים. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> זה לא נכון, זה לא מדויק. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> אני לא הפרעתי לך. יש בעיה תרבותית. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> זה לא נכון. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> יש בעיה תרבותית בכל העולם. הנתינים מאריתריאה עושים מהומות בכל העולם, גם במקומות שנותנים להם פליטות. << דובר_המשך >> מונים אהרון: << דובר_המשך >> הם למדו במערכת החינוך הישראלית. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> אין בעיה במערכת החינוך הישראלית, יש בעיה בתרבות מסוימת. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> הם נולדו בישראל, גדלו בישראל, חונכו בישראל. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> בדיוק. הבעיה היא תרבותית, מושרשת מהבית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> משפט סיכום. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> מי שבא ממדינה ברברית, אלימה, בלי זכויות להט"ב ובלי זכויות נשים, רוב הסיכויים שבמדינה מערבית שהוא יגיע אליה הוא יפשע וינהג באותה דרך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מאפשר תגובה לאף אחד. << אורח >> גלעד הלחמי: << אורח >> זה לא עניין של צבע. << אורח >> מונים אהרון: << אורח >> אמירות מאוד מאוד גזעניות, אדוני. << אורח >> קיברום טוולדה גברמאריאם: << אורח >> גם אם יש פערים של תרבות, המינימום של המינימום היה אחריות של המדינה. אם המדינה כבר הסכימה להכניס אותנו, קצת ללמד אותנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, המדינה לא הסכימה להכניס אתכם. אל תיתן לי לממש את ההחלטה שלי. המדינה לא הסכימה. אל תשכתבו את ההיסטוריה ואל תכפו עלינו. << אורח >> ד"ר ברהנה הגוס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש לי הערכה גדולה לחיילי צה"ל. חיילי צה"ל קפצו מעל הגדר, הצילו אותנו, הכניסו אותנו לפה, והמדינה יודעת. אולמרט בזמנו הגיע. ציפור שנכנסת למדינת ישראל היא לא מסתננת. בודקים אותה, מי זאת, איך. אם אנחנו מסתננים באמת, ועושים פשע במדינת ישראל, ונכנסנו בגבול של מדינת ישראל, וואלה, זה חמור שאתם לא יודעים. לא בדקתם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חמור, חמור. אתה רוצה עוד דוגמה לחמור? לך ל-7 באוקטובר. אני עובר לדברי סיכום. הוועדות המשותפות מבקשות מרשות האוכלוסין וההגירה לסיים את עבודת מנגנון המספר המזהה האחיד ולדווח על כך לוועדה בעוד כחודש. עד חודש. עבר כבר הרבה זמן מאז שאני דרשתי את זה. דרך אגב, מספר מזהה מחייב לכלל הרשויות והגורמים הרלוונטיים. הוועדות מודאגות מהסקירה שהועברה בדיון על פשיעת ילדים והדור השני של המסתננים, ויקיימו על כך דיון המשך נפרד. הוועדות יקיימו דיון בקרוב על חלק גדול מהנושאים שדנו בהם. הוועדות רואות בחומרה את העובדה שמסתננים שפשעו והורשעו בפשעים חמורים כמו גניבה, פריצה, אונס, רצח, התעללות, לא משמשים סיבה מספיק טובה כדי שיורחקו, כך שהם חוזרים לרחובות בדרום תל אביב, לקהילה, ולא ניתן להרחיקם ולהחזירם לארצם או לכל הפחות, לארץ שממנה הם הגיעו כפי דרישת הדין הבין-לאומי. וכן, לא ייתכן שאין אכיפה כלפי המסתננים הבלתי חוקיים שמסתובבים, ולא מובאים על ידי המשטרה לרשות האוכלוסין. כשאני אומר מסתננים, אני מתכוון לשוהים בלתי חוקיים, שהם לא מסתננים. אני מחלק את זה. כל זאת, מבלי שהם מובאים לטיפול, אלא אם כן הם ביצעו עבירות מספיק רציניות. אני מתכוון לדבר בנושא גם עם ניצב פרץ עמר, ולמצוא פתרונות בנושא. המשטרה ורשות האוכלוסין חייבות לשתף פעולה באכיפה, ולהרחיק את מי שאין לו אישור לשהייה בישראל, גם אם מוצאים אותו לא כתוצאה מעיכוב בעקבות ביצוע עבירה או עוון. הוועדה יוצאת להפסקה ותחדש את דיוניה בדיון ההמשך הקבוע בעוד כעשר דקות. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:46. << סיום >>