פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
18/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 60
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שני, ח' באדר ב התשפ"ד (18 במרץ 2024), שעה 9:00



סדר היום:
 << נושא >> הצורך הדחוף בהקמת מנהלת תקומה בצפון << נושא >> - דיון מעקב


נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
ששון ששי גואטה
יצחק קרויזר


חברי הכנסת:
יוראי להב הרצנו
דבי ביטון
מאיר כהן
שרון ניר
גלעד קריב


מוזמנים: 
	איתמר בן ישראל
	–
	מנהל צוות שלטון מקומי, משרד ראש הממשלה

	גיל גלרון
	–
	ראש מנהלת פרויקט מגן צפון, משרד הביטחון

	דוד סויסה
	–
	ראש מנהלת אופק צפוני, משרד הביטחון

	ידידיה גרינוולד
	–
	רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

	ישי רובין
	–
	ראש אגף בכיר גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

	ד"ר שלומית אבני וקנין
	–
	מנהלת אגף בכירה מינהל אסטרטגיה, תכנון כלכלי, מחקר, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	איתן ברושי
	–
	חבר כנסת לשעבר

	אורן בלק
	–
	סמנכ"ל תכנון ושליטה, מנהלת תקומה

	ליאור שמחה
	–
	מזכ"ל, התנועה הקיבוצית

	יפתח בנבנישתי
	–
	מנכ"ל מרכז משאבים המפעיל את מרכזי חוסן בצפון

	יוסף משק
	–
	התנועה הקיבוצית

	רפאל סלאב
	–
	ממייסדי הלובי 1701, ארגוני חברה אזרחית

	ד"ר אורית דגני דיניסמן
	–
	נציגת ציבור מהגליל העליון, מרצה במכללה האקדמית תל חי, מומחית לקהילות

	אנה סלוצקין
	–
	אחות של ישראל סוקול, פורום הגבורה

	חנה כהן
	–
	דודה של החטופה ענבר היימן

	לימור אכמון זהבי
	–
	חברה של החטופה ענבר היימן

	נופר בוכשטב
	–
	אחות של החטוף יגב בוכשטב

	אופיר יחזקאלי
	–
	מ"מ וסגן ראש העיר, קרית שמונה





	מוזמנים באמצעים מקוונים:

	אלי רצ'בסקי
	–
	מנהל קהילה קיבוץ כפר בלום




מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


<< נושא >> הצורך הדחוף בהקמת מנהלת תקומה בצפון << נושא >> 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוקר טוב, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל. לצערי אנחנו במציאות שאין תשובות ברורות של הממשלה באשר לפעולה החברתית כלכלית אזרחית בצפון. אנחנו פנינו, קבוצת חברי כנסת, ביוזמת חבר הכנסת קרויזר ואנוכי, ביחד עם מעל 50 חברי כנסת, בדרישה לראש הממשלה ושר האוצר, שיקימו במיידית את מנהלת תקומה בצפון, כפי שנעשה בדרום. עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה. תקציב המדינה אושר ואין תשובה מי מטפל באזרחי הצפון, במשבר כלכלי חברתי אזרחי מהחמורים שידענו, בהיחלשות הקהילה ונטישה של מפעלים ועסקים את קו הגבול. 

לצד הפניה לראש הממשלה ושר האוצר, גיבשנו הצעת חוק עליה חתומים עשרות חברי כנסת, שדורשת מהממשלה להקים את מנהלת תקומה בצפון. בינתיים החוק הזה מבקש שיונח במליאה הכי מהר שאפשר, אבל אנחנו נחשוב על עוד כלים כדי להקים את מנהלת תקומה בצפון, לא נוותר. 

הדבר הזה חמור, האזרחים זועקים ואם אנחנו מנהלים לחימה בחמאס באופן אפקטיבי ומסבירים שאנחנו מנהלים את המלחמה על כל היבטיה כראוי, הרי שאת האזרחים בצפון, לצערי, אני אומר בשלב הזה, הפקרנו. ככה אני אומר וזה חמור אבל הפקרנו את אזרחי הצפון. 

מדינה שידעה מיידית להקים את מנהלת תקומה בדרום, לתקצב אותה ולהסמיך אותה לקבל החלטות, לא יודעת להרחיב את המנדט של אותה מנהלת צפונה, או להקים לצידה מנהלת אחרת. מספיק שישימו 10-20 תקנים במנהלת תקומה בדרום ויגדירו את הסמכויות שלה מחדש באופן שהיא יכולה לפעול גם בצפון. והנזק הכלכלי המתפתח בצפון, ייתכן שהוא יהיה גבוה יותר וחמור יותר ומעמיק יותר וארוך טווח יותר מאשר בדרום. בדרום שבים תושבים לביתם, ובצפון עדיין סימן שאלה גדול. 

לפני שנתחיל את הדיון, אני מבקש לאפשר לנציגי משפחות החטופים – כי אנחנו כולנו גם בימים האלה וגם בעיסוקים השוטפים שלנו, רוצים להעלות על נס ולזכור שהמשימה הכי גדולה במלחמה להשיב את החטופים, טרם הושלמה – אז חנה כהן ולימור אכמון זהבי ידברו גם בשמה של ענבר היימן ואנה סלוצקין בשם פורום הגבורה וגם בשמו של ישראל סוקול השם יקום דמו. בבקשה תחלקו את זה ביניכם. 

<< אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

בוקר טוב, תודה שנתתם לי את הזכות לדבר, להופיע בפניכם. שמי כהן חנה ואני הדודה של ענבר היימן שהשתתפה במסיבה בנובה. היא עבדה כהלפרית שם, כמו תמיד. בזמן חדירת המחבלים הם נסו על נפשם וענבר רצה לכיוון קיבוץ בארי. קיבוץ בארי היה מלא במחבלים באותה העת, ענבר לא ידעה את זה ולכן היא רצה לאותו כיוון. לפי עדויות שאנחנו יודעים, ענבר נלקחה בחיים והועלתה על אופנוע, ומאז לא שמענו כלום. 

אירוני להגיד שפשוט שמחנו שהיא נפלה שבויה בשבי האויב, זה מזעזע להגיד שזה יכול לשמח, אבל באותו הזמן זה באמת היה הרע שבמיעוטו. למחרת בבוקר פורסם סרטון באינסטגרם של החמאס שענבר שלנו נגררת על ידי ארבעה מחבלים כשראשה שמוט לאחור ופלג גופה העליון ירוי. ענבר נרצחה בשבי חמאס באותו יום שנלקחה בשבי. פה עדיין אי אפשר היה לקבוע מוות בוודאות, נתנו לנו 10% שייתכן ואם היא קיבלה את הטיפול הנכון, ייתכן שהיא שרדה. 70 ימים נעו הוריה של ענבר בין תקווה לייאוש. הם עלו לפה לרגל, פגשו כמעט את כל השרים, התחננו שהצלב האדום ייכנס לטפל בענבר ובשאר הפצועים, אבל הבקשה לא נענתה. ביום ה-70 אותה נקישה מפחידה בדלת שבישרה לנו שלפי מידע מודיעיני ענבר נרצחה ב-7 באוקטובר בשבי חמאס. זה הסיפור בכלליותו. 

אנחנו מבקשים, לאור כל העסקאות שאנחנו שומעים פה לאחרונה, עסקה כוללת שתיקח בחשבון גם את הנרצחים שלנו, הנרצחים שלנו אינם גופות. הנרצחים שלנו אולי עבורכם, עבור מקבלי ההחלטות הן גופות, בשבילנו, עבורנו, הם היהלום שבכתר. אנחנו לא מתפקדים, אנחנו עזבנו את העבודה, גם המשפחה המצומצמת וגם המשפחה המורחבת. אנחנו עסוקים אך ורק בלהחזיר ובלהיפגש עם אנשים שיסייעו לנו להחזיר את גופתה לקבורה בארץ ישראל. 

הכאב שלנו הוא עצום. אנחנו מתמודדים גם עם מוות אכזרי, רצח אכזרי של בחורה בת 27 שהופקרה על ידי מדינת ישראל ונרצחה בשבי החמאס. אנחנו מתמודדים עם הכאב הנורא הזה, יש לנו סיוטי לילה. אנחנו מדמיינים איך היא הגיבה באותו רגע מה היא הרגישה באותו רגע? בנוסף לכך, אתם זורים מלח על הפצעים שלנו בזה שזרקתם אותנו אחרונים בעסקה ואין לדעת מתי אנחנו נקבל את גופות יקירנו. 

אנחנו מבקשים שוב עסקה אחת כוללת שתכלול גם את יקירנו שהם לא גופות, הם פשוט לא גופות, הם עולם ומלואו עבורנו. אנחנו צריכים לסגור את המעגל הזה. אם לא נסגור את המעגל הזה, לא נוכל להמשיך לחיות. פשוט לא נוכל להמשיך לחיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >> 

אני רוצה לציין עוד משהו. אתמול חל יום פטירתו של משה רבנו שמקום קבורתו לא נודע. נשיא המדינה דיבר והעלה את נושא החטופים הנרצחים שמקום קבורתם לא נודע כרגע – אנחנו נמצא אותם, אין לי ספק, אם לא תשאירו אותם לסוף העסקה – והוא אמר שצריך להתחיל לשלב אותם בשלבים הראשונים של העסקה. הצורך בקבר לעלות אליו, הצורך לסגור מעגל, הצורך לדלות כל בדל מידע על רגעיו האחרונים של האהוב הם צרכים אנושיים ומהותיים כל כך והם הכרחיים, לא רק עבורנו משפחות האהובות אלא גם עבור החוזה הנצחי והערכי שבין המדינה לאזרח. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה לך. מישהו רוצה להוסיף?

 << אורח >> לימור אכמון זהבי: << אורח >> 

רק דבר אחד.

בתור נבחרי ציבור, אני אשמח אם בכל יום תחשבו מה היום אני עשיתי לטובת ענבר והחטופים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. 

כן, אנה. 

 << אורח >> אנה סלוצקין: << אורח >> 

אנחנו מצטרפים, כמובן, לכאב של המשפחות. אני אחות של ישראל סוקול. ישראל יצא מהבית בשמיני עצרת להילחם, ונהרג בעזה לפני חודש וחצי. הוא יצא למלחמה, הוא הבין שזה מלחמה קיום, זה לא עוד סבב, ואני רוצה להקריא לכם הודעה קצרה שהוא כתב לחבר חודש לתוך הלחימה ב-15 בנובמבר. 

חבר שלי נהרג אתמול. חבר אחר חטף נ"ט והטען של הטנק שלו נהרג. אני לא חושש ממראות, המראות של העוטף בימים הראשונים זה לא מראות של שדה קרב, אלא של זירת פוגרום. אני חושש ממוות, ברור שהחשש קיים. אבל אסור לחשוב על זה כשיוצאים לקרב. אנחנו יוצאים לקרב בשביל להילחם. 

הוא יצא גם בשביל להחזיר את כל החטופים, את כל ההרוגים, ולהשיג את כבוד ישראל. 

יוצאים להילחם ולא בשביל למות, כמו שאמר הגנרל פטון. מלחמה זה לא למות למען המולדת שלך, זה לגרום לממזר בצד השני למות למען המולדת שלו, זה כשכבר יוצאים לקרב. והשאלה אם אני רוצה להגיע לשם? התשובה היא כן, כי אני לא חושב שלעם ישראל יש אנשים אחרים שיעשו את זה במקומי, כדי שמעגל ההרג הזה ייגמר, כדי שההורים שלי, החברים שלי, האחייניות והאחיינים שלי יחיו כאן בשלום ושלווה, אנחנו חייבים לצאת לקרב הזה. והאמת שיש עוד כמה קרבות שנהיה חייבים ליזום אם לא יתפתחו מעצמם. 

הוא דיבר כמובן גם על הצפון, שחלק מהעניין של הוועדה פה הוא לדאוג לאנשים במצב הזה. 

ואני רוצה להיות מהאנשים שהופכים את העניין הזה לטוב יותר עבור השאר. לא, אני לא רוצה למות. כן, אני רוצה להילחם ולהרוג את כל החלאות בצד השני. מבטיח לך שהיד שלי לא תרעד.

היד של ישראל לא רעדה כשהוא עמד בחיפוי של המבנה שמיקשו אותו בשביל לייצר רצועת ביטחון עבור הקיבוצים של עוטף עזה. היד שלו לא רעדה כש-RPG של המחבל פגעה בבית והוא עלה בסערה השמיימה ביחד עם עוד 20 מחבריו. למענו, ולמען כל הקרובים ולמען כל האנשים שהוא נלחם בשבילם, אנחנו מחויבים ומבקשים מכולם, עד הניצחון. תודה

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה לך. יש פה נציג משרד ראש הממשלה? לא הגיע. משרד האוצר?

 << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> 

אני אשמח לעוד נקודה אחת, אני יכולה? אני אעשה את זה מאוד קצר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, אבל אתם צריכים לסגור ביניכם נציגות, אבל בסדר, ככה בקצרה. 

 << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> 

אני נופר בוכשטב, אחות של יגב, אחי הגדול, באה לפה למען האמת די הרבה. אני רוצה להתחבר לנושא שאנחנו מדברים עליו, לתקומה בצפון. אני באה מהדרום, מקיבוץ נירים בעוטף, אבל יוצא לנו בתקופה האחרונה לדבר עם המון בני נוער, המון קבוצות באמת מכל הארץ, ובשבוע שעבר באה קבוצה מהצפון, באו מהמועצה שחצי ממנה מפונים חצי לא, ושאלתי את בני הנוער, לדעתי היו בכיתה י"א, איך עוברת עליכם התקופה הזו? וחלק ענו, חלק פחות. 

תוך כדי שדיברתי אני רואה שהם כל הזמן עם הפלאפונים מקבלים התראות על אזעקות. ואמרתי להם תקשיבו, זה בסדר, תסתכלו, אם הייתה לי עכשיו התראה בקיבוץ נירים הדבר הראשון שהייתי עושה זה פותחת את הפלאפון. ושאלתי אותם באמת מה איתם ואיך הם מתמודדים? וכולם מאוד גיבורים, והכול בסדר זו רק אזעקה ולא קרה שום דבר. ובאמת הם אומרים הכול בסדר ורואים בעיניים שלהם את הדאגה ואת הפחד למשפחה שעכשיו בצפון ולחברים ולכל הקרובים, ואני חושבת שבאמת זה נושא חשוב מאין כמוהו. סליחה, אמרתי שאני אקצר. 

אני רוצה רק לדבר קצת על התקופה האחרונה שאנחנו עוברים אנחנו חמישה חודשים, אפילו יותר, בתוך סבל נוראי וזה נשמע כבר כמו קלישאות, זה נשמע קלישאה בכל פעם שאני אומרת טוב יגב בעזה והוא סובל, וזה כבר עובר ליד כולם, ובסדר יש 134 חטופים שעדיין שם, נמקים במנהרות אבל כבר נהיינו אדישים לזה, אנחנו שומעים את הסיפורים וממשיכים הלאה. רואים את התמונה ואומרים אוי חבל. 

ואני רוצה להזכיר שברגע הזה, כשאנחנו מדברים, אני מדברת, הם עכשיו יושבים במנהרות, אנחנו לא יודעים אם הם אוכלים אם הם שותים אם קר להם, מה עובר עליהם עכשיו? וחייבים לזכור את זה וחייבים לספר את הסיפורים שלהם כמה שאפשר ולחזור על זה בכל פעם. 

אנחנו יודעים שיש עסקה עכשיו שמדוברת, ואני רוצה להזכיר שמדברים איתנו על מחירים, זה יותר מידי מחבלים, זה פחות מידי, עם דם על הידיים או לא דם על הידיים, צריך לזכור שיש שם אנשים שאפשר להציל, יש שם חטופים.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

כולם.

 << אורח >> נופר בוכשטב: << אורח >> 

כולם, זה בדיוק המשפט הבא שלי. יש שם חטופים שעדיין חיים וצריך להחזיר אותם כמה שיותר מהר, וגם את החטופים הנרצחים צריך להחזיר לשיקום כמו את ענבר ושאר הנרצחים, ואין דבר יותר חשוב מזה. ואני כתושבת העוטף צריכה לחזור לחיות שם בביטחון וצריכה לחזור בתחושה שאני אלך לישון ואוכל לקום בבוקר כשמחבל לא עומד לי מחוץ לדלת. אבל אנחנו לא נוכל לחזור בתחושה שהמדינה לא עושה הכול כדי להחזיר אותנו בחיים. וזה מה שצריך לזכור, אנחנו צריכים את הביטחון, אבל לא יהיה לנו את הביטחון הזה כל עוד 134 חטופים לא חוזרים לפה וחוזרים עכשיו. וזהו, סליחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

את לא צריכה להתנצל, תודה רבה לך. ואני יודע שכל חברי הכנסת יתמכו בהחלטה שהקבינט יביא, ובכל עסקה, גם אם יש לה מחירים גדולים. לא תהיה עסקה שאין לה מחיר, ואני חושב שמהכנסת יש רוח גבית גם לממשלה וגם לקבינט לפעול הכי מהר כדי להחזיר את החטופים הביתה. נציג האוצר נמצא?

אני רוצה לעדכן אותך כי אתה נכנסת עכשיו, נכון? גם בסיכום הקודם של הוועדה ביקשנו בהירות מהממשלה מי הולך לטפל בצפון בצורה כוללנית? שמענו שמועה שדי מדאיגה אותנו, שיש מאבק בין משרדי ממשלה מי ירכז את הטיפול בתושבי הצפון. והמאבק הזה בולם את פעולות הממשלה בצפון, מה גם שלא ברור לנו למה לא מרחיבים את סמכויות מנהלת תקומה צפונה עם עוד 20 תקנים ומתחילים לטפל באותה שיטה כפי שמטפלים בדרום?

הנזק הכלכלי בצפון בהיבט החברתי אזרחי יימשך יותר זמן מהדרום וכנראה בהיקפים יותר גדולים, ואנחנו רואים עזיבה של מפעלים ועסקים את היישובים על קו הגבול. דרשנו, חברי כנסת, גם במכתב שהובלנו לראש הממשלה ושר האוצר – עד רגע זה לא קיבלנו תשובה – שיקימו כבר את מנהלת תקומה צפון, או כמנהלת נפרדת או כהרחבת סמכויות של המנהלת הקיימת. גם שמנו בפניכם הצעת חוק של עשרות חברי כנסת להקמת מנהלת תקומה צפון. הדבר הזה יכול לשמש אתכם, אתם יכולים להביא חקיקה והרחבת סמכויות גם בהחלטת ממשלה, ולהצמיד את הצעת החוק של הכנסת. 

לצערי, עד רגע זה הוועדה לא קיבלה תשובות טובות ממשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה כמי שאמונים על התמונה הכוללת בסוגיות הכלכליות האזרחיות והחברתיות. אז היום אנחנו רוצים תשובה ברורה מי מטפל בתושבי הצפון?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

בוקר טוב, ידידיה גרינוולד, אגף תקציבים. מה שהתקבלה החלטה, על ידי הממשלה, שמי שמתכלל את המענה לטיפול בצפון כעת זה משרד ראש הממשלה. אנחנו כבר עשינו גם איתם וגם עם ראשי הרשויות בצפון לא מעט ישיבות. אנחנו כל הזמן מדברים ובוחנים את הצרכים, גם מול משרד הפנים, גם מול משרד נגב גליל וכל השותפים הרלוונטיים, אם זה משרד החינוך בנושאים של חינוך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע, ידידיה, לפי הפורמליסטיקה של ממשלה, לדעתי החלטת הממשלה האחרונה הסמיכה את מנכ"ל משרד הפנים לרכז את העבודה? זה הנוסח שאני מכיר. איפה התקבלה החלטה שזה ראש הממשלה ירכז, שזה המשרד שלו? ואיפה תיקון החלטת הממשלה הזאת? 

לפי הידוע לי, כשהגיעו הממשלה לצפון, הנחה ראש הממשלה את מנכ"ל משרד הפנים שלשעבר היה משרד ראש הממשלה, לרכז את עבודת המשרדים. האם יש מאז החלטת ממשלה אחרת שמחזירה את זה למשרד ראש הממשלה?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

להבנתי, מה שאדוני יושב-הראש מציין, לא הייתה החלטת ממשלה, אולי אתה מתכוון כנראה לאיזושהי טיוטה שהתגבשה או הייתה. לא ההתקבלה החלטה רשמית בשום שלב להעביר את זה למשרד הפנים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל לפחות ראש הממשלה, עם הממשלה בצפון, אמר גם לראשי הרשויות שמנכ"ל משרד הפנים ירכז עבודה בין-משרדית. אתה מכיר את זה?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני לא רוצה להתייחס לנושאים שהם לא בליבת הפעילות שלנו כאגף תקציבים, מי יהיה אחראי ומה נאמר? אני יכול לומר מה אני מכיר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איפה הוחלט שמשרד רוה"מ ירכז את זה?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני לא יודע אם זה נעשה במסגרת איזו החלטה פורמלית, זה מה שקורה בפועל בשטח. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל ידידיה, אתם ידעתם לעשות החלטה סדורה ויפה על הדרום, מוסכמת, מנוסחת היטב בהחלטת ממשלה. למה אנחנו על הצפון במציאות בלתי פורמלית?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

זה מה שהתחלתי לומר בהתחלה. האתגר הגדול שלנו בצפון הוא בעצם החלוקה בין הטווח המיידי לטווח הבינוני והארוך, כשבטווח המיידי אנחנו עדיין לא באמת יודעים כל-כך מה צריך לעשות, להיכן הדברים הולכים? ואנחנו כגורמי מקצוע לכן מנסים לתת את ההיבטים המיידיים. נתנו תקציב מאוד משמעותי למשרד החינוך כדי לתת פעולות חינוך. עברה בשבוע שעבר החלטת ממשלה שתקצב 85 מיליון שקלים לתקציב השוטף של הרשויות. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מה מספרה?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני עוד שניה אגיד לך. בשבוע שעבר עברה החלטה לתקציב השוטף של הרשויות המקומיות לצורך מענים מיידיים מבלי לבוא עכשיו ולגבש את החזון, כי באמת בהיבטים האלה אנחנו באתגר מאוד משמעותי כדי לדעת מה צריך לעשות בטווח הבינוני והארוך, ולכן אנחנו כל הזמן יושבים עם ראשי הרשויות. כשעיקר הפעילות שלנו היא באמת הטווח המיידי, וטווח ארוך כמו שאמרתי האתגר הוא הרבה יותר גדול. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שניה, הרצנו אני אתן לך. שניה ידידיה, בביקור הזה של ראש הממשלה, הוצהר שיישמרו 3.5 מיליארד שקלים לשיקום הצפון, האם הדבר הזה עוגן בתקציב המדינה שאושר?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

המספר הזה קיים?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

עם מקור תקציבי?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן. זאת אומרת חלק ממקור תקציבי נמצא כבר במשרדי הממשלה. חלקו.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

ידידיה, אנחנו קצת יודעים לקרוא תקציב, בסדר? מה שנמצא במשרדי הממשלה זה מה שממילא תוכנן בשגרה. אין עוד 3.5 מיליארד שקלים בתוך קופסה בשביל הגליל. 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מופרדים, כמו שיש לתקומה דרום. יש סעיף כזה לדרום שמוצמד אליו הסכום הזה?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

יש תוספת תקציבית ייעודית של 3.5 מיליארד שקלים לנושאים של הצפון, חלקם הובאו כתוספת במשרדי הממשלה הספציפיים, כתוספת, לא כמקור שכבר קיים. אבל לדוגמה אם אנחנו יודעים שבנושאים של כל מיני ציוד חירום וביטחון, שמשרד הביטחון כנראה יבצע לפחות בסכום מסוים תקציב, אז זה כבר נמצא בתקציב המשרד. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תגיד, עם יד על הלב. אתה כאיש מקצוע אתה מרגיש שיש בהירות ועולם ברור בפעולות הממשלה בצפון? שיש יד מכוונת? או שאלה אחרת, ניטרלית יותר, אתה לא חושב שראוי היה שתורחב הסמכות של מנהלת תקומה גם צפונה? המשבר הכלכלי האזרחי שם הוא גדול יותר. גם בהיקפי הפינוי, גם בהיקפי הזמן, גם במרחבים, גם באיום, כמעט בכל פרמטר אנחנו הולכים למשבר כלכלי גדול יותר שם. 


 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

זה לא תחום שהוא בסמכותי לענות כעובד אגף תקציבי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר, תענה מה שאתה יכול.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

ידידיה, זה לא אישית אליך.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

בסדר גמור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו אוהבים אותך בכללי, אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בממשלה הזאת זה שיני בנים מצוחצחות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, הוא מבחינתו לא צריך לספוג את מה שאחרים צריכים לספוג.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לגבי השאלה של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, מספר ההחלטה הוא 1506, יש שם 85 מיליון שקלים למענקים שוטפים לרשויות המקומיות, ו-50 מיליון נוספים לרשויות שקולטות מפונים. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

בהמשך לשאלתו של יושב-הראש, שאין החלטה כמו שיש בדרום בעניין מנהלת תקומה שעושה עבודת מטה מול כלל משרדי הממשלה, יש חשיבות גדולה יותר בכך שהמשרדים יעבדו באופן מסודר. 

העדכון של ההחלטה שאתה מדבר עליה בוצעה באמצעות משאל טלפוני ולא באמצעות ישיבת ממשלה סדורה, מה שלא אפשר, לפי מה שהיועצת המשפטית קבעה אתמול כי היא שיגרה מכתב לשר האוצר ולשרי הממשלה, מאחר ועבודת המטה של הממשלה בעניין הצפון לא הוסדרה לפני שפקעה ההחלטה האחרונה, לא התאפשר לעשות דיון מסודר במשרדי הממשלה, ללבן את כל הסוגיות שעל הפרק ולוודא שהדברים מבוצעים כמו שצריך. 

אני שואל, אפרופו מכתבה של היועצת המשפטית של הממשלה מאתמול, מדוע זה לא הובא לישיבת ממשלה כמו שצריך ואושר בממשל טלפוני בצורה שמעוררת שאלות האם הדברים מבוצעים בצורה רצינית או לא?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני מבסוט על הרצנו, כי הוא הביא שאלה ארוכה, מה שנקרא. ידידיה תחשוב על השאלה שלו, אנחנו הולכים לעשות סבב ח"כ ומישהו מהשטח. אז נתחיל עם מאיר ואחרי זה מישהו מהשטח ותאסוף את השאלות. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בוקר טוב אדוני יושב-ראש הוועדה. אנחנו צריכים להגיד את הדברים באשורם ובלי למצמץ, וידידיה ושאר הנציגים, היו צריכים לשבת כאן שרים, היה צריך לשבת כאן ראש הממשלה. זה מביש, אבל הממשלה הגרועה הזאת בכל פעם מגיעה לשיאים חדשים. יש 80-90 אלף איש שנמצאים מחוץ לצפון, בתוכם משפחתי הגדולה שגרה בקרית שמונה. המצב הוא נורא, אין שום תכנון אדוני, אין שום התארגנות לצפון.

מה שאמר ידידיה ואני מכיר את זה, זה כל משרד בכל שנה יש לו את התקציבים שהולכים לצפון לתחבורה, לחינוך. על זה הוסיפו קצת, איזה משהו מאוד לא משמעותי, ומציגים את זה כ-3.5 מיליארד שקלים לצפון. אין דבר כזה. הממשלה הזאת צריכה להתבייש. 

אבל אני קושר את זה לפגישות עם משפחות החטופים. כנראה שמישהו קהה לבבו בממשלה הזאת, ומתייחסים למצב הקטסטרופלי בצפון כאילו וזה שגרה. אנחנו לא נמצאים בשגרה, יש מלחמה. ומיכאל, אני יותר מאשר מודה לך על זה שאתה, ברגישות החברתית, עושה בדיוק את הישיבות שצריך לעשות שאחרים מעלינו לא עושים אותן.

	צריכה לצאת מכאן קריאה ובקשה, המעמד של הוועדה הזאת יכול להביא לכאן את ראש הממשלה. ראש הממשלה צריך להתבייש, לבוא לכאן ולתת תשובות למה אין תקומה בצפון? למה אין תקומה בצפון?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה מאיר, והדבר הזה באמת, תחושת הנטישה של תושבי הצפון. כשאתה מקים את מנהלת תקומה בדרום, אתה מעביר מסר לתושבי הדרום, יש ריבון ויש חשיבה כוללת ואנחנו משקיעים וקשובים. כשאנשי הצפון רוצים לפנות לגורם המתכלל, אומרים להם זה אולי האוצר, זה אולי רוה"מ, זה אולי משרד הפנים, והם נופלים בין הכיסאות. ממש אין יכולת, אפילו לראשי רשויות, לפנות לגורם אחד ממשלתי שיתכלל את המציאות, והם צריכים ליפול בין הכיסאות בין משרדי ממשלה. 

ואני אומר לך – ולצערי אתה לא נושא באחריות לכך ידידי ידידיה אז הסר דאגה מליבך – אבל בתוך הסיפור של הצפון יש גם מלחמת שליטה וטריטוריות בין משרדי ממשלה מי יוביל את הדברים, וזה לא זז בגלל מלחמות שליטה. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו במלחמה שאגו של משרדי ממשלה לא יריץ קדימה את מה שצריך? וזה המצב שאנחנו נמצאים ואני אומר את זה בידיעה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

קטסטרופה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ליאור שמחה, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, קודם כול ברוך הבא, ברכות לבחירתך לתפקיד, אחריות ומשימה גדולה על כתפיך, אבל כפי שעשית בתחומי החקלאות, אתה תעשה טוב גם במשימה החדשה הזאת. בבקשה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> 

בהצלחה. 

 << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> 

תודה ליושב-הראש, אני ראשית רוצה לומר לכל נבחרי הציבור ולכל הבית, תהיו מיכאל ביטון. מיכאל פעם בשבועיים עולה לחניתה, נמצא עם כיתות הכוננות, נמצא עם האנשים, נוגע, עושה, שומר. ידידיה, אתה היית בחניתה?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> 

לאחרונה?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

בשבוע שעבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו ביקשנו ממנו ללכת והוא הלך. 

 << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> 

תהיו עם האנשים. אני מכיר את האנשים מתקומה, אני מכיר את העבודה שלהם. יש הבדל גדול מאוד באנרגיות, באנשים, בכמות של משרדי הממשלה, בכמות של הפקידות שנמצאת בדרום לעומת הצפון. הצפון מוזנח. מוזנח.

רק לאחרונה לפני שנה אגף תקציבים עשה את הרפורמה בהטלה, ועכשיו היחידים שנמצאים שם הם הלולנים, היחידים, והם מרגישים חסרי אונים, והתפקיד שלכם – דבר ראשון של הפקידות ורק אחרי זה של הפוליטיקאים –זה לדאוג לתושבי הצפון, לדאוג לכיתות הכוננות, לדאוג לטווח הקצר אבל גם לטווח הבינוני. אנשים נמצאים במלונות יותר מ-160 ימים ואין מושיע. פשוט הקהילות האלה מתפוררות, אף אחד לא מסתכל להם בעיניים – ידידיה זה מופנה אליך – אף אחד לא מסתכל עליהם בעיניים ואומר להם, בדיוק כמו שמשה אדרי הסתכל לתושבי הדרום, התפקיד שלנו במדינה שבמקום הזה יהיה יותר טוב מה-6 באוקטובר. זה התפקיד שלנו. והתפקיד שלכם להיות שם ולהגיד לכם את זה.

שנית, תושבי קיבוצי השמונה. שמונת הקיבוצים שאמרו להם שהם לא מפונים כי המדינה אין להם כסף, ואני חושב שצריך להתייחס אליהם, ואני חושב שצריך להגיד להם אנחנו איתכם, אנחנו נדאג לכם, ואם אנחנו לא נפנה אתכם אנחנו נדאג לכם למיגוניות ואם אנחנו לא נדאג לכם למיגוניות אנחנו נדאג לכם לתחושת הביטחון ואם אנחנו לא יודעים לעשות את שני הדברים הבסיסיים האלה, אנחנו נפנה אתכם.

תושבי הגליל העליון וגם הגליל המערבי, בכלל תושבי הגדר, בניגוד לתושבי הדרום, לא יודעים לעבוד תחת אש. הם לא יודעים. בדרום, לצערי הרב, הסבבים האלה לימדו אותם, יש בכל צומת מיגונית. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

לא לימדו אותנו שום דבר, אני לא מסכימה איתך. אנחנו בדיוק משלמים את הנזק של מה שלא לימדו אותנו, בואו נדייק. גם לכם מגיע בצפון, זו הזעקה שלנו בגלל שאנחנו למודי ניסיון, אז בואו תכבדו גם את אזרחי הדרום.

 << אורח >> ליאור שמחה: << אורח >> 

עדיין בכל צומת בנגב המערבי יש מיגונית, עדיין בכל גן שעשועים יש מיגונית. בצפון יש קיבוצים שלמים עם מיגונית אחת. אין ממ"דים, אין. וזה התפקיד שלנו, שלכם, של אגף תקציבים להגיד, אנחנו לא מפנים, אנחנו דואגים למיגון עכשיו. עכשיו. אנחנו לא יודעים לדאוג למיגון עכשיו? אנחנו נפנה, לא ניקח סיכון יותר. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה ליאור. 

מה שהדגשת על ישובים שלא פונו אבל הם חלק מהמועצה האזורית גליל עליון והם סובלים, כי כל המועצה רובה מפונה, ואז מערכות לא עובדות, בתי ספר, הכול סגור, והעיר סגורה, ועדיין אומרים להם החיים כרגיל. ולא רק זה, יש להם למשל 10 קילומטר מהגבול גוף תיירותי שנותן שירותים כמו ג'יפים או הסעה או לינה אומרים לו עכשיו תעשה תיירות, אתה לא מקבל עזרה כי עכשיו התיירות תחזור, איך היא תחזור? הנפילה בין הכיסאות היא מחייבת עבודה יסודית. 

יש צוותים של משרדי ממשלה, גם ידידיה הולך ומקשיב אבל אין תכלול, אין ראייה כוללת, באים לאותו ראש רשות משלחת ממשרד הפנים, משלחת ממשרד ראש הממשלה, משלחת מהאוצר, משלחת מהחקלאות, והוא אומר לכולם את מה שהוא צריך לומר, ואומרים לו לא זה ההוא וזה לא אני וזה ההוא, וככה הם צריכים לעבוד מול כל העולם ואשתו בלי לקבל תמונה שלמה. 

יוראי רוצה שתשיב לו ואולי הוא יוסיף עוד משהו אחר כך.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

אני אוסיף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

לגבי ההחלטה שהתקבלה – אני כמובן לא אתייחס לסדרי דין איך הממשלה מקבלת את ההחלטה, אני פחות יודע לענות על זה – אני כן אומר שאני יודע שההחלטה שהתקבלה היא החלטה שכן דנו בגורמי המקצוע, היא החלטה שהיא באה להוסיף כסף בשנת 2023, בסוף שנה הקצנו 105 מיליון שקלים לתקצוב שוטף של הרשויות בצפון, והיא בעצם מתקנת את אותה החלטה ומוסיפה תקציבים גם לרשויות בצפון וגם לרשויות שקולטות מפונים. זאת אומרת אין שם באמת איזושהי החלטה שהיא מחודשת או משהו בהיבט הזה. 

כמו שהזכרתי מקודם, מבחינת העבודה לקראת ההחלטה היותר גדולה, אנחנו יושבים עם משרד רוה"מ שהוא מתכנן את ההחלטה, יושבים עם ראשי הרשויות ועם המשרדים הרלוונטיים כל הזמן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אמורה להיות החלטת ממשלה גדולה, זה מה שאתה אומר?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי? כי הזמן עובר. 

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

נמצא פה נציג משרד ראש הממשלה אולי הוא יוכל לענות בצורה יותר מדויקת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בוא נשמע את נציג ראש הממשלה, איתמר בבקשה. 

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

בוקר טוב, תודה רבה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

מה תפקידך?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אני מנהל צוות פנים בשלטון מקומי במשרד ראש הממשלה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איתמר, לפני שאתה משיב, כשאתה אומר צוות פנים שלטון מקומי, קיבלת אחריות על כלל משרדי הממשלה? או רק על פנים ורשויות מקומיות?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

זו הגדרת התפקיד שלי, כלומר אנחנו מתעסקים ביום-יום בסוגיות שהן בין-משרדיות שקשורות לשלטון מקומי או לסוגיות של פנים. כל מה שדורש בעצם מאמץ בין-משרדי באופן כללי נמצא במשרד ראש הממשלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שאלנו פה כשלא היית קודם. זכרנו – תקן אותנו גם איפה שטעינו – שראש הממשלה הטיל על משרד הפנים לתכלל צוות בין-משרדי ברשות מנכ"ל משרד הפנים, כשהוא היה בצפון. הבנו שהדבר הזה היה בוויכוח והשתנתה ההחלטה והמשימה הוטלה על אנשי רוה"מ ועל מנכ"ל רוה"מ.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האם הדבר הזה נעשה במקום פורמלי? בהחלטת ממשלה? בדיון? איך זה קורה הדברים, איך ההחלטה מתקבלת?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אני לא יודע בדיוק. מהבחינה הזאת אני יודע שזה דין ודברים שהיו פשוט ברמת המנכ"לים, ומרגע שהתקבלה ההחלטה, אנחנו, מה שנקרא, היינו כמו קפיץ דרוך להתקדם עם החלטת הממשלה. כי את הרשויות, אנחנו שומעים את זה הרבה בשיחות בשבועיים האחרונים, זה לא מעניין שזה היה בהתחלה במשרד הפנים, ולכן אנחנו לא מתחילים מאפס, כלומר, אנחנו לוקחים את כל החומרים שאספו במשרד הפנים ובאופק צפוני ומלבישים עליהם רמה נוספת.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

אבל למה לא נערכתם והבאתם את החלטת הממשלה מעודכנת לישיבת הממשלה? ההחלטה פקעה ואז הבאתם את ההחלטה. לא הייתה אפשרות לעשות דיון בממשלה כמו שצריך, ללבן את הסוגיות. זה אושר במשאל הטלפוני כי עבור תושבי הצפון - - -

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אני לא בטוח על איזו החלטה אתה מדבר?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

1506. זו האחלט היחידה שעוסקת בסיוע ליישובי הצפון. 

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

לדעתי זו החלטה של תקצוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה חינוך.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

תקצוב לשוטף.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זו החלטת הממשלה היחידה.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

כן אבל העבודה שאנחנו עושים עכשיו היא לא רק לסוגית התקצוב השוטף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רגע יוראי, אני אתן לך להשלים את דבריך, אבל אני רוצה שתעשה לנו סדר.

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זו ההחלטה היחידה שעוסקת בנושא.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

נכון, אבל היא נוגעת בנושא מאוד ספציפי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני מדייק בזה שהטילו את מנכ"ל משרד הפנים לרכז צוות בין-משרדי, ההחלטה הזאת השתנתה, ומטילים את זה על מנכ"ל רוה"מ.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ועכשיו נאמר פה שתבוא החלטת ממשלה?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מתי?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אנחנו עובדים עליה. אני רק סיפרתי לצוות כאן, אנחנו עובדים עליה 24/7. אני רק אתמול עד 02:00 כתבתי עוד סעיפים בהחלטת הממשלה. המורכבות שלה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איזה מנגנון יבצע אותה? הרי המנגנון בדרום הוא מנהלת תקומה, וגם פה אנחנו פוגשים יותר מידי שמות. מה זה המושג המרחף הזה אופק צפוני? איזה מעמד יש לדבר הזה? יש פה איזה ברדק, רוצים להבין אותו. 

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

שוב, לא סגרנו את הרכיב של מנגנון היישום, זה צריך להיות מנגנון יישום שמצד אחד הוא קיים, כלומר הוא קם בבוקר בשביל הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתם חושבים, למשל, להרחיב את סמכויות מנהלת תקומה גם לצפון? או להקים מנהלת מקבילה?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אז אני אגיד, לגבי מנהלת תקומה, אני לא חושב שזה משהו שהם היו מעוניינים בו, כלומר לקבל את האחריות על חבל הארץ הצפוני, זה באמת דברים שנסגרים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה, זה תוכנית כבקשתך? היו מעוניינים? אנחנו שואלים את המנהלת במה את מעוניינת? את אנשי הצפון שאלו אותם אתם מעוניינים בפינוי או לא מעוניינים? לא הבנתי את הנוסח. 

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אלו לא החדרים שאני נמצא בהם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא החדרים?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

לא החדרים שאני נמצא בהם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז תשמע, אנחנו פה תושבי הצפון רוצים תשובות. מנכ"ל משרד רוה"מ צריך לבוא, תגיד לו. אם הוא יודע מה הוא עושה.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אני יכול לספר על העבודה שאנחנו עושים, ברגע שקיבלנו את ההחלטה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל מה זה עוזר לנו אם אני לא יודע מתי תהיה החלטת ממשלה ומי יבצע אותה? מתי תהיה החלטת ממשלה? אנחנו עניינים של החלטות ומעשים, לא של תהליכים. במלחמה זה לא עניינים לתהליך אסטרטגי. אז מתי תהיה החלטת ממשלה על הצפון, ומי יוציא אותה לפועל? שתי שאלות פשוטות. 

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אני אגיד, הייתה לנו דילמה, ברגע שקיבלנו את האחריות לפני כשלושה-ארבעה שבועות, האם לעשות החלטה הצהרתית שרק משריינת תקציב, או שיש בה כבר סעיפים, מה שנקרא, יישומיים, שכל משרד יודע בדיוק מה הוא צריך לעשות? אחרי שיח עם הרשויות המקומיות והצרכים הבנו שאנחנו לא רוצים לקדם עוד החלטה הצהרתית שיכולנו לקדם, כלומר שהייתי יכול לנופף בה פה כבר לפני שלושה שבועות, אלא לעשות עבודה שכל משרד יודע מה הוא עושה וגם בלוחות זמנים מאוד מסוימים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש לך את הגיבוי הכספי?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

יש את הגיבוי הכספי, גם לצרכים המיידיים וגם לתוכניות הפיתוח לשנה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה יכול להגיד לנו בערך מתי תתקבל החלטת ממשלה?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

אנחנו עובדים על זה כדי שזה יהיה ממש באחד מימי הראשון הקרובים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עברו חודשים, אתה יודע.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסוף אתם צריכים לעורר את אמון הציבור. מתי הייתה הפעם האחרונה שראש הממשלה היה בצפון ואמר אני אביא החלטת ממשלה? לדעתי עבר מעל חודש.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

נכון. זה היה בפגישה שלו עם הרשויות של הצפון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הוא אמר אני מביא החלטת ממשלה לצפון, אז עברו יותר מחודש מאז. אז יוראי תשלים את דבריך בבקשה. 

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

כן. למה לא מוקמת מנהלת תקומה לצפון? כי צריך לומר את האמת, תושבי הצפון משעממים את הממשלה הזאת, שיעממו אותה לפני המלחמה, משעממים אתכם אחרי המלחמה. מדברים פה על החלטות ממשלה, קחו את הזמן. קחו את הזמן. כאילו עשרות אלפי תושבים של הצפון לא מסתובבים בארץ כגולים בארצם. לא מוצאים את עצמם במלונות, עוברים ממלון אחד למלון שני, מבית דירות אחד לבית דירות אחר. הילדים שלהם לא מסתדרים במערכות החינוך, החיים שלהם קרסו עליהם, על עצמם, על המשפחות שלהם, ואתם לוקחים את הזמן. 

קחו את הזמן, תייצרו החלטת ממשלה, היא פוקעת, אתם אפילו לא טורחים לעדכן אותה בזמן, לא לכנס את ישיבת הממשלה לדון בסוגיות, ללבן אותם. איפה שרי הממשלה? למה הם לא יושבים פה סביב שולחן מקבלי ההחלטות הזה? למה הם שולחים דרגי ביניים שלא יכולים לתת את התשובות לא ליושב-הראש ולא לחברי הכנסת, למתי תתקבל ההחלטה על הקמת מנהלת תקומה בצפון? היכן התקציבים? מה קורה עם העתיד של התושבים האלה? 

אני באמת שואל איפה האחריות הבסיסית? הפקרתם את התושבים פעם אחת, ואתם מפקירים אותם בכל יום, בכל דקה, בכל שניה כשלא מתקבלת החלטה שמדברת על מה קורה איתם בעתיד הקרוב, בעתיד הבינוני, ובעתיד הארוך טווח. 

אתם יודעים, זה כל כך בזיוני שהחלטת הממשלה היחידה שהתקבלה – ואמרת את זה נכון איתמר, נציג משרד ראש הממשלה – עוסקת בעניין צר תקציבי, החלטה 1506. גם אותה לא עדכנתם כמו שצריך, נתתם לה לפקוע, לא הבאתם את העבודה בין משרדי הממשלה הרלוונטית. היועצת המשפטית לממשלה העירה לכם אתמול שלא אפשרתם לעבודה המקצועית להיעשות כמו שצריך, שנתתם לזה להפקע. 

איפה תושבי הצפון ואיפה אתם? קחו אחריות, תתחילו לעבוד, תביאו החלטת ממשלה שמיישמת מנהלת תקומה בצפון, תאפשרו לאנשים קצת אורך רוח, קצת אופק, קצת שליטה על החיים שלהם שפשוט נלקחו מידיהם. זה פשוט בלתי נסבל וזה בלתי נסלח ההתנהלות הזאת של הממשלה, שפשוט הפקירה וממשיכה להפקיר את תושבי צפון מדינת ישראל, תתביישו לכם, באמת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה יוראי. תגיד, אתה קיבלת את המכתבים מאיתנו איתמר?

 << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 

זה מעצבן אותי. איפה המכתבים מיכאל?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

המכתבים ששלחנו מהוועדה, למשרד ראש הממשלה, הגיעו אליכם?

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

לדעתי כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו עוד מחכים שישיבו לנו עליהם.

 << אורח >> איתמר בן ישראל: << אורח >> 

לדעתי כבר ניסחנו תשובה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

מיכאל אני באמצע דיון, אני יכול רק שני משפטים?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה יכול אבל רק אם החברים יסכימו, כל אחד יש לו את העניינים שלו, גם דבי לחוצה קצת.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

יש לי הצבעות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אם אחרים יסכימו, תהיה אחרי דבי. בבקשה, קדימה דבי. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כבוד יושב-הראש, זה כל כך לא מפתיע אותי מה שקורה כאן, כי צריך שזה יהיה 20 שנים שתחטוף רקטות, שירצחו 1,200, שייחטפו לנו אנשים, שנמשיך לנסות להביא את השבויים, את החטופים שלנו, זו הסיבה שמקימים עכשיו תקומה. 

אני רוצה לומר לאדוני כתושבת שדרות, שימו לב כמה זמן לקח, כאילו שזה היה ברור מאליו שאנחנו צריכים לחיות בצל הרקטות, זה כאילו ברור מאליו שהילדים שלנו יוצאים לחצרות והנכדים, ורואים ממ"דים – ואגב לא בכל מקום, זאת אומרת גם כשאתה הולך היום ברחוב יכול מאוד להיות שלא יהיה לך ממ"ד ותצטרך להסתדר ולהסתכן במוות – אני כבר עוד לפני הטבח הנורא הזה זעקתי את זעקתי כתושבת שדרות ואמרתי תתעוררו על מה שקורה בצפון, זה הולך להיות שדרות ועוטף עזה מספר שתיים עוד לפני הטבח. 

כבוד יושב-הראש, היינו גם בסיור בצפון אם אתה זוכר, וראינו שם איזושהי מנהרה שאני לא העזתי להיכנס, נבהלתי מאוד מהמראה, ועוד ממולי ראינו את החברה מהחיזבאללה מטיילים שם מעל החומה וחשבתי לעצמי וואו אני בדרום, ואני עזה ואני חושבת שהם כל כך קרובים, תראה את הדבר המזעזע שקורה אצלם, ולמה מחכים שם? ואז שמעתי שביטלו החלטה על הקמת ממ"דים שם, ביישובים סמוכים, לא רק סמוכים זה לדעתי בהליכה. זה לא יעלה על הדעת שתהיה את ההפקרות. 

שדרות, העוטף שילמו מחיר מאוד מאוד יקר, מדינת ישראל שילמה מחיר יקר, שואה מספר שתיים, שואה חד וחלק. למה מחכים? לשואה בצפון? זו שיטת הלימוד? במקום לסגור משרדים מיותרים, לפזר כספים מבוזבזים על כלום ושום דבר תרימו את האנשים בצפון. וכמפונה שבילתה איתם במלונות – אני בסך הכול שבוע חזרתי לשדרות – אין לנו שם תקומה עדיין, ואין שם צחוק של ילדים, והעיר אפלה ומלאה חיילים, זה לא מה שהצפונים צריכים שוב לחוות. די, אנחנו משלמים במחיר, ולא יעלה על הדעת שרק במחיר דמים המדינה הזאת מסוגלת לעשות תיקונים. 

אני קוראת מכאן ליושב-הראש לא לוותר, ובישיבה הבאה שיגיע לכאן ראש הממשלה וייתן תשובות לאנשי הצפון, תודה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה. אתה יודע, לפעמים בסוף הכלי האחרון שנשאר לחברי הכנסת, שאילתה עשינו, מכתב עשינו, הצעת חוק עשינו, מכתב משותף מחברי כנסת עשינו, דיונים בוועדה הזאת עשינו, ואני צריך לעשות בג"ץ נגד המדינה על למה אין מנהלת תקומה בצפון?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אני מציע שנכניס לתקנון הכנסת את הכלי הפרלמנטרי של שביתת רעב, אולי חברי כנסת ישבתו אצל נתניהו בלובי.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

שהוא ישבות רעב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אני חושב שהחברים מאפשרים לך לדבר. גלעד בבקשה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 

אדוני, אני אהיה מאוד קצר, אני כמובן מצטרף לדברים של יוראי ושלך ושל דבי ברמה העקרונית. אני רוצה רגע לומר משהו מעשי. עצם העובדה שלא יושב כאן מנכ"ל משרד ראש הממשלה אומרת את הכול. יש כאן זלזול עמוק גם בכנסת, אבל אנחנו לא חשובים, אלא המשך הזלזול בתושבי הצפון. 

אני שמח שנמצא כאן – הוא יצא לרגע, אבל תכף הוא יחזור – המזכ"ל הנבחר של התנועה הקיבוצית, מכיוון שאני חושב שאנחנו נמצאים באירוע שלא נוגע רק לתושבי הצפון המפונים, אלא יש פה אירוע ברמה הלאומית של הפקרה, אין מילה אחרת – ליאור בירכתי אותך על היבחרך, ועל הימצאותך כאן – יש איתנו בחדר כרגע שני מזכ"לים, אחד בדימוס של התנועה הקיבוצית, ואמרתי שזה אירוע ברמה הלאומית, כי היום אנחנו רואים לנגד עינינו את הפקרת תושבי הצפון, ומחר זה יכול להיות באזור אחר בארץ שקרה בו איזשהו אסון לאומי. של פגיעה במפעל תשתית וזיהום רחב או אירוע אחר רב נפגעים, ואנחנו רואים פה דפוס פעולה של הממשלה.

אני רוצה לומר את הדבר הבא. אתם לא מסוגלים, זה לא רק שאתם לא רוצים. משרד ראש הממשלה, מהרגע הראשון של המלחמה לא מתפקד. אני רוצה לומר את הדברים במלוא חריפותם. משרד ראש הממשלה, שהוא המשרד הממשלתי שאחראי על תכלול עבודת הממשלה, על החיבור בין המשרדים השונים, קרס ב-7 באוקטובר. אני אומר את זה שבוע אחרי המלחמה, ובינתיים זה רק מתוקף. ההנהגה המקצועית של משרד ראש הממשלה צריכה להתפטר או להיות מפוטרת. כל משימה שהחבורה הזאת לקחה על עצמה בתכלול עבודת הממשלה מה-7 באוקטובר קרסה וכשלה. אין במשרד ראש הממשלה היום את האנשים שמסוגלים להוביל טיפול ממשלתי ביישובי הצפון. אין. גם אם הם היו רוצים וזה לא היה משעמם אותם, ואני חושב שהרבה אנשים במשרד ראש הממשלה זה לא משעמם אותם, אבל הגענו למצב שבו המנהיגות הממונה במשרד ראש הממשלה היא חדלת אישים, צר לי שאני אומר את זה. 

מינו את יושב-ראש החברה למתנ"סים או את מנכ"ל החברה למתנסים כדי לעבוד בדיוק על יישובי הצפון, לא העבירו לו סמכויות, לא נתנו לו לעבוד, הוא עזב. לפני כמה שבועות הייתה ידיעה בתקשורת שראש הממשלה החליט לא להקים מנהלת תקומה, ושמנכ"ל משרדו, יוסי שלי, ינהל את האירוע של יישובי הצפון, אבל כעבור כמה ימים יצאה ידיעה שראש הממשלה מתכנן להחליף את כל צמרת משרדו בגלל רמת התפקוד הנמוכה. אז על מה אנחנו מדברים? 

הסיפור של מנהלת תקומה הוא לא cut&paste מהדרום, רוצים בצפון מה שהקימו בדרום. הסיבה שצריך להקים מנהלת תקומה זה כי בחמשת החודשים האחרונים הוכח שמשרד ראש הממשלה לא מסוגל לנהל את האירוע, והרעיון של הקמת מנהלת הוא להוציא את הטיפול מהידיים הרגילות של משרד ראש הממשלה, כי הם נכשלו, ועד שאנחנו לא נעבור לשיחה שהיא לא ברמת הכותרות של הם לא רוצים, הם משעממים, כל הכותרות הפוליטיות, אלא נצביע אנחנו חברי הכנסת על העובדה שמדובר בהנהגה כושלת במשרד ראש הממשלה, כושלת, שצריכה להתפטר או להיות מפוטרת, שום דבר לא יקרה. שום דבר לא יקרה. 

הציפייה שלי שגם חברי הקואליציה, אני מבין שהמילים הללו לא קלות להם, אז אני לא מצפה מהם לתקף אותם ציבורית, אני מצפה שהם יעשו את העבודה מאחורי הקלעים, צריך להוציא את משימת הטיפול ביישובי הצפון מידי הצוות השוטף של משרד ראש הממשלה, כי הם פשוט לא מסוגלים לבצע את המשימה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה גלעד. תודה רבה. אני רוצה לשמוע את - - -

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

לפני שחברי הכנסת יוצאים יש לי שאלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עכשיו אתה התפרצת, אבל רציתי לתת לך לדבר, אבל אתה לא מקבל, אתה תחכה. 

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

אין כמוך, אני רק רציתי לשאול לפני שחברי הכנסת יצאו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אתה לא שואל, אני רציתי לתת לך את זכות הדיבור אבל אתה מתפרץ, אז אתה תמתין. שרון ניר בבקשה. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני חיכיתי בסבלנו רבה, אבל אני חושבת שהנושא הזה הוא כל כך חשוב וכל כך מקומם, כי באמת מה שקרה זה שממשלת ישראל איבדה את הצפון תרתי משמע. פשוט איבדה את הצפון. ומה שאנחנו רואים כרגע זה שתושבי הצפון מופקרים, ואני אומרת את זה בצער רב. 

אתמול ביקרתי במועצה אזורית גליל עליון, ראש המועצה שטח בפניי את המצב, צריך להגיד את זה ביושר, תושבי הצפון נכנסו ל-hold מה-7 באוקטובר, פשוט ב-hold. החיים נעצרו. אפס שגרה, אפס ביטחון, אפס יכולת לקיים חיים נורמליים. 60% מהאנשים בכלל לא מועסקים, אין שם שירותים בסיסיים למי שכבר נשאר שם, שלא נדבר על כך שכ-50% פשוט פונו משם, אבל מי שנשאר שם לא מקבל שירותים בסיסיים. 

כדי לקבל שירותי רפואה, בני היישוב צריכים לנסוע לכרמיאל שזה שעה וחצי. יש כל מיני סידורים שהם לא סידורים. בסופרים אין מוצרים בסיסיים כי החברות לא מוכנות לנסוע לשם כי זה אזור מסוכן ושטח פתוח ועלולים לחוות שם נפילות. אני מסתכלת על זה כי אני אומרת לעצמי רגע, מי מתכלל? מי לוקח את כל האירוע הזה ובונה איזשהו אופק לאותם תושבים? מי נותן להם איזושהי תקווה? 

ממשלת ישראל מחויבת, מחויבת להקים מנהלת, וזה ממש לא משנה הטרמינולוגיה ואיך יקראו לה, אבל המנהלת צריכה לתת מענה לשני דברים בסיסיים, בטווח הקצר, קודם כול לסעיף הביטחון, סוגיית המיגון שכבר בשנת 2018 אביגדור ליברמן הוביל אותה עם תוכנית צופה פני עתיד שמדברת על 5 מיליארד, שבכל שנה יינתנו 500 מלש"ח למיגון כדי לצמצם את הפער הזה, פשוט נעלמה. פשוט התגמדה. אנחנו לא רואים שום מימוש. פשוט לא רואים שום מימוש. עכשיו, אם תהיה מנהלת היא תיקח ותתרגם את זה לתוכנית עבודה של מיגון, של איך אפשר לצאת מהברוך הזה בסעד זמן שהוא יחסית נורמלי. גם מיגון וגם כיתות כוננות וזה בסעיף הביטחון. 

בסעיף יתר עולמות השגרה שאלו עולמות הביטחון הלאומי שמדינה מחויבת לכל תושביה שזה כלכלה, תעסוקה, עסקים עצמאיים שקרסו, חקלאות שקרסה, אלו דברים שחייבים להסתכל עליהם בראייה הוליסטית של כל מרכיבי הביטחון הלאומי. ואני מצרה על כך אדוני יושב-הראש, שהממשלה מסתכלת בסוף רק על אסונות. מה, אנחנו צריכים שיהיה לנו אסון כדי שנקים מנהלת? מה, אנחנו לא מבינים שמתרגש עלינו אירוע מורכב ביותר בהסתכלות לזירה הצפונית? כל בר דעת רואה את זה. 50% מהבתים במנרה הם לא ברי שימוש. על מה אנחנו מדברים? למה מחכים? חייבים. חייבים להקים מנהלת תקומה בצפון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה שרון. מייסד לובי 1701, רפאל סלאב.

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

שלום לכולם, באמת יש לי שאלה לחברים שהבאתי איתי מהצפון את השאלה, מי יודע איזה יום ממלכתי מצוין השבוע?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תל חי, י"א באדר. 

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

י"א באדר, יום תל חי, בשבילנו יום מאוד משמעותי, עם מורשת, עם חינוך, עם מורשת קרב. אני רוצה להקריא לכם אחד מגיבורי תל חי שאתם ודאי מכירים, אולי הגיבור, יוסף טרומפלדור כותב לוועד ההגנה באיילת השחר מכתב שהוא בדיוק קשור לוועדה הזו. 

דור חדש, דור יהודים בני ארץ ישראל, בני חורין עומדים על הגבול מוכנים להקריב את נפשם על שמירת הגבול הזה, ושם, בפנים הארץ נושאים ונותנים בלי סוף אם לאשר את התקציב או לא לאשר? זאת אומרת אם לעזור למגיני המולדת או לא?

אני רוצה לומר לכם, אנחנו, התושבים שחיים בצפון, בגבול, המפונים היום, אנחנו מגיני המולדת. בזה שאנחנו גרים שם אנחנו מגיני המולדת ואם לא יתייחסו לזה ככה ואם לא יתייחסו לזה ברצינות אנחנו לא נוכל לשקם את האזור. 

עוד דבר קטן אני רוצה להקריא, אהרון שר, אחד מגיבורי תל חי שעל שמם קרויה קריית שמונה אמר משפט מאוד חזק – שאני מאוד קשה לי עם זה שעזבתי את קריית שמונה בגלל שמירה על ילדיי – את המקום אין עוזבים, על הבנוי אין מוותרים. 

כידוע באותה תקופה הייתה באמת פולמוס האם להישאר שם להילחם? האנשים האלה אמרו אנחנו נשארים להילחם, אנחנו רוצים להילחם. כולנו רוצים לנצח, כולנו רוצים לחזור בשלום הביתה, אבל בואו נתחיל, באמת, אנחנו כבר באנו לדיון שני זה מריבות, זה קואליציה, אופוזיציה, זה הופך להיות הצגה. אף אחד לא נשאר לשמוע פה את תושבי הצפון. אנחנו חייבים להשמיע את קולנו, אנחנו רוצים שישמעו אותנו גם ברמה הביטחונית וגם ברמה הכלכלית, כל מה שמגיע לנו. 

צריך להבין כבוד יושב-הראש וכל החברים הנכבדים פה צריך להבין משהו מאוד פשוט, אם אנחנו מוותרים על הצפון אנחנו מוותרים על המדינה. חבל הארץ שאני גר בו, קריית שמונה לצורך העניין, קריית שמונה היא שלי כמו שהיא שלכם, כמו שהיא של תושבי ירושלים, כמו שהיא של תושבי תל אביב. זה שהם ממשיכים בחיים שלהם, אני לא יכול להגיע לאנשים מה לעשות, אבל המדינה חייבת לקחת אחריות ולהילחם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רפאל, רק לדייק אותך, הנושא של להקים מנהלת תקומה לצפון הוא בקונצנזוס, אני החתמתי מעל 50 חברי כנסת גם על המכתב וגם על הצעת החוק, יש שם את כל המפלגות. המחשבה שצריך לעשות מעשה ראוי לצפון ולהתחיל לנהל את המשבר הזה היא של כלל הכנסת. 

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

חד משמעית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ותמיד, אל תאשים את אלו שבאו.

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

לא, אני מאשים את אלו שהלכו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

שרון ניר היא עוד שומעת אותך. ואתה צודק, אתה צריך לדרוש מחברי הכנסת תשומת לב אליכם, ואני גם הבטחתי לכם שאני אגיע לקריית שמונה ואני אעשה את זה. 

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

רק להשלים בשביל האבסורד, אני ביררתי למה אין טקס י"א באדר השנה, משרד ההסברה.

 << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >> 

תציגי את עצמך לפרוטוקול בבקשה. 

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

אורית דגני דיניסמן, אני תושבת הגליל העליון, מגיעה גם כנציגת ציבור, גם מומחית לתחום הקהילות והשלטון האזורי. ובאמת מה שאמרו, זה פשוט לא עניין אף אחד. ולנו י"א באדר מסמל את כל מה שרפאל ציין פה וצריך לקחת בחשבון שזה עוד משהו סמלי שרגע מדבר על זה שאנחנו, התושבים, כבר מעל חמישה חודשים נמצאים מפונים או במצב כלאיים, כמו שהוא הוגדר ככה, של תושבים שנמצאים תחת אש, מלחמת התשה, מנסים לנרמל את המצב, אפרופו מה שקרה בדרום, יש אחת החששות הגדולים שיקרה גם בצפון ביום שאחרי, שהמציאות הזאת תהפוך להיות נורמלית ואנחנו נצטרך להתרגל אליה. מה שקרה ב-7 באוקטובר הזכיר לכולנו שאסור לחזור ולהגיד שזה בסדר שיורים וזה רק טפטופים וזה רק משהו כזה שאפשר להתרגל לזה. 

אני מצטרף לכל מה שנאמר פה קודם על המצב של חוסר מיגון, של חוסר שירותים. אני מוסיפה עוד כמה דברים שלא נאמרו. יש לנו ילדים, נערים, שלומדים 12 שעות בשבוע. תבינו איזה פערים מצטברים בשנה האחרונה בין תושבי הצפון לבין כלל המדינה שנמצאים בשגרה רגילה. זה מקום אחד. 

כנ"ל שירותי רפואה הוזכרו פה ודברים אחרים. והדבר הנוסף זה הנושא הנפשי. לצערי – ויש פה אנשים מקרית שמונה ומקומות אחרים – אנחנו נמצאים בלא מעט, אני אגיד את זה, הלוויות, בתקופה האחרונה, של אנשים מבוגרים שפונו ופשוט בכאב לב נפטרו בתדירות הרבה יותר גבוהה ממה שאנחנו רגילים בשגרה. אנחנו מקבלים נתונים גם ממחקרים שכבר מצטברים על מצב נפשי פוסט טראומתי של קבוצה מאוד גדולה, נוער בסיכון והיבטים ממש של תחלואה הולכת וגדלה, ואנחנו ממש בדאגה. והתחושה הכללית של האנשים שלאף אחד לא אכפת, וזו תחושה נוראית, תקווה. 

אנשים מרגישים שאין תקווה, שאין תמונת עתיד. אנשים אומרים לי כבר לא מעט קבעו את מרכז חייהם מחוץ לאזור, ובאמת היכולת שלנו לשקם את הצפון ולחזור, ואנחנו מאלה שאומרים שאנחנו נחזור, ונקים את מה שגם תושבי מנרה לשמחתי אומרים, שיחכו שנתיים ויחזרו אחרי שמנרה תשוקם, אבל חשוב שקודם כול המדינה תהיה בתמונה. כרגע המדינה לא בתמונה, ובעיקר בשביל שהתושבים ירגישו שמישהו אכפת להם, שאנחנו מעניינים, וכו'. 

המנהלת הזאת זה לא רק סמנטיקה, זה צורך, כמו שנאמר, של תכלול משרדי הממשלה, של הקשבה לקולות בשטח. הצרכים הולכים וגדלים כל הזמן, בכל יום שעובר הצרכים הולכים וגדלים כי אין פתרון ואין מענה. ובאמת הפתרון הוא גם בטווח המיידי, גם בטווח הביניים וגם בטווח הארוך. אז באמת אל תאבדו את הצפון, וזה כבר נראה כאילו איבדנו את הצפון, תקבלו החלטה אמיצה.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה אורית. 

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

אם אפשר רק להוסיף, תודה באמת למיכאל.

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

חבר הכנסת ביטון אם יורשה לי.

אני רוצה לשמח אותך באמירה אחת פשוטה. אנחנו לא נפקיר את המקום. אנחנו, ביום חמישי הקרוב, בעזרת השם הלובי 1701 יקיים טקס, לא ממלכתי, אבל טקס שלנו, בתל חי, זו אמירה חינוכית, זו אמירה ערכית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ביום חמישי?

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

ביום חמישי הקרוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באיזו שעה?

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

אנחנו נקיים טקס בשעה 11:00, אני אעדכן אותך בפרטי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יכול להיות שאני מגיע. אני בא. אני מזמין את חברי הכנסת לבוא, לא לשכוח לא את קריית שמונה ולא את תל חי בי"א באדר. אני אגיע. אני מבקש מיפתח בנבנישתי, מנכ"ל משאבים מוביל מרכזי החוסן בצפון, בבקשה. 

 << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> 

תודה רבה, קודם כול אני אגיד שאני תושב ראש פינה, אני 12 קילומטר פחות או יותר, מהגבול, 70% מצוות משאבים, צוות המטה, מפונה, ביחד עם כל התושבים שגם אנחנו נותנים להם שירות. 

אני רוצה להתחיל באיזה מזל, ואיזה מזל שב-1 ביולי השנה הוסדר מעמד מרכזי החוסן בצפון. 40 שנים מרכז משאבים בהובלה של פרופסור מולי להד המייסד, עשה את זה יש מאין. ב-2006 לא הייתה מדינה, היו תקציבי תרומות ושהם נגמרו גם זה נגמר. והפעם, בעזרתה האדירה של הוועדה ברשותך, משרדי הממשלה בעיקר הרשויות, הקהילות, הדבר הזה קרה. ועם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר מרכזי החוסן יצאו לפעול בכל הכוח, ואנחנו מרכז משאבים כך או כך, מגזר שלישי קלאסי, יצאנו לפעול בלי לחכות, ולשמחתנו לפחות בהיבט הזה ביחד עם הרשויות, גם הגיעה באיחור, אבל הגיעה הממשלה והיא נוכחת בהקשר שלנו. בעיקר משרד הבריאות והמשרדים השותפים, ואנחנו יום-יום עובדים על לשקף להם את המצב. 

אנחנו בעצם פרוסים עם עשרות ומאות עובדים ממטולה, מג'דל שמס בגולן וראש הנקרה, עד אילת עם תושבי הצפון ונותנים שירותים לאלפים, וכל מה שאת אמרת אני לא אחזור קודם הוא פשוט נכון, תופעת החרדה, תופעות המצוקה, הסימפטומים הפוסט טראומתיים, התפוררות של קהילות, הכול אנחנו רואים לנגד עינינו. אנחנו עובדים מאוד קשה ברמה הקהילתית, הרשותית, והפרטנית, הטיפולית, הקבוצתית, המשפחתית, בשביל לסייע לאנשים, למנוע התפתחות של זה, ובסוף זו באמת עבודה מאוד אינטנסיבית, ואנחנו ארגון שגדל פי חמש בחמישה חודשים, תבינו את המשמעות. 

חוסן היום זה הכול, אתם יודעים כל פרסומת מדברים על חוסן היום, נכון, זו מילה מאוד פופולרית. אני רוצה להגיד משהו. חוסן הוא לא טיפול בטראומה. טיפול בטראומה זו מניעה אחרי שבן אדם נחשף וחווה מצוקה. חוסן זו היכולת של קהילה, של רשות, של קבוצה של אנשים להתמודד בצורה יותר טובה עם משבר ברמה הנפשית וככה בעצם למנוע חוסר תפקוד ופוסט טראומה וכל מה שאנחנו מכירים. 

בשביל זה צריך לעבוד בחוסן, ואנחנו עוסקים בזה באופן אינטנסיבי, ויש עוד המון גורמים, באמת, ויש מנהיגות מדהימה בצפון גם אם הוחלפה עכשיו חלק ממנה בעקבות הבחירות, באמת אנשים מסורי נפש. אבל חוסן, יש לו כמה רכיבים מוכחים מחקרית, יש לזה מדד שאנחנו תיקפני לפני עשור עם מספר אוניברסיטאות, היחיד בעולם שמודד חוסן קהילתי ואני חייב להגיד שאחד המדדים האלה זה באמת התחושה שיש מישהו שדואג לי, שברמה המקומית זה קיים קצת, ככה או ככה אבל זה קיים. אבל היום אנחנו מדברים ברמה הלאומית. וכשתושב או ראש רשות צריך להתרוצץ מפה לשם בשביל להקים בית ספר במדרון אחורי, בשביל לסנכרן פעילות כי המשרד הזה עושה איזשהו פרויקט נורא חשוב ואז המשרד השני עובד בטעות חופף עליו. 

אני אומר שאנשים באמת מנסים אבל כשאין גוף מתכלל, אין גמישות ואין אמירה לתושב שקם בבוקר אנחנו ברמה הלאומית מחזיקים את העתיד שלך ברמה המיידית, הבינונית והארוכה, איתך ביחד, ואין לנו תשובות, החוסן נפגע. ואנחנו יכולים לעבוד מאוד קשה, מרכזי החוסן בהובלת מרכז משאבים ועוד מלא גופים, הרווחות, בריאות הנפש, אני מדבר מהאספקט שלנו, עבודה קהילתית, עמותות נוספות,you name it, זה בפנים מכרסם. סיימתי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני לא יודע, אתה יודע, מעטים יודעים פה שהיה מלא כסף במלחמת לבנון השנייה ואז נתנו את זה לגופים לתרומה וקמו מרכזי חוסן בצפון. נגמר הכסף , נסגרו מרכזי החוסן. כשבאתי לתפקיד כשר במשרד הביטחון אני רואה שאין מרכזי חוסן, פתחנו אותם ובאמת מי שהוביל אותם זה מרכז משאבים, אבל היה לנו תנאי שהרשויות ייקחו אחריות. באמת הייתה שם שותפות וחשיבה אזורית ודרך האשכולות הקמנו שניים לדעתי, ואז עוד פעם אין כסף, ולקראת סוף שנה אולי לא תהיה פעילות. והנה מלחמה, ואתה שואל את עצמך מה? כל הברדק הזה היינו צריכים לעשות כדי שבמלחמה יהיו מרכזי חוסן? שנהיה מוכנים? ואז אתה שואל מה לא עשינו עכשיו שהיה צריך להיות כבר ממזמן מוכן עבור האזרחים בקרית שמונה? עבור האזרחים בגליל העליון, ברמת הגולן? ואנחנו ממש פוגשים את האזרחים. 

אגב, הכנסת עובדת למען הצפון, עוד מעט יש פה דיון בצהריים בוועדת פנים על הכנה לחירום. אנחנו כל היום עוסקים בצפון. אבל הכנסת היא לא הריבון, היא הריבון אבל היא לא הממשלה. הממשלה צריכה להראות נמרצות, שיטות עבודה. כשאתם פוגשים שר שעוזר לצפון אז ראשי הרשויות יודעים להגיד לו תודה, יודעים להגיד לו אתה אפקטיבי, אתה שולח את הכסף בזמן ומהר, ככה הם נתנו תשובה לשר נגב גליל שבא ונתן אבל זה משרד קטן. 

הבעיות הן משרד הכלכלה. יש מפעל שעזב את חניתה, כבר העתיק את פעילותו. והייתה עבודה בחניתה במלחמה, מעל 100 פועלים באים בכל יום לעבוד על הגבול, חניתה זה 300 מטרים 100 מטרים מהגדר, ואנשים באים לעבודה. וחטפו טילים ופצמ"רים ורחפנים, הכול חטפו, ובאים לעבודה, אבל המפעל עוזב. ובאדמית רוצה לעזוב ועסקים נסגרים. מי יחזור לקו הגבול אם כל החוסן הכלכלי שלו נעלם? 

ידידיה, אני ביקשתי שיחקרו את זה באוצר, וגם פניתי לשר האוצר על עזיבת העסקים, אמרתי תבנה מודל שיתגמל אותם, שאומר תישארו אנחנו איתכם. אומרים לאזרחים בואו תחזרו לשדרות קבלו 50,000 שקלים אם אתם חוזרים הביתה. בוא נבנה מענקים של 2-3 מיליון או מיליון לפי גודל המפעל, תישאר בשטח, אנחנו איתך. תבדקו כמה מבקשים להעתיק את מקומם עמוק דרומה ולהשאיר את התושבים בלי פעילות כלכלית. זה אסון שלא נוכל לתקן אותו. 

אני רוצה עוד כמה דוברים ולסכם בבקשה. יש לנו בזום את אלי רצ'בסקי, מנהל קהילה בקיבוץ כפר בלום. הוא עדיין על הקו?

 << אורח >> אלי רצ'בסקי: << אורח >> 

שלום לכם. כבר אמרו כמעט את הכול ובייחוד דורית אמרה הרבה מזה. אנחנו נפגשנו לפני שבוע עם נשיא המדינה ואנחנו במצב של קצת ייאוש. כי בכפר בלום, אנחנו מנסים להשאיר את השגרה כמו שצריך, לנסות לפתוח גנים, לנסות לפתוח מערכות חינוך, לדאוג לרווחה, לנסות שהכלבו יעבוד כמו שצריך, שנדאג לוותיקים, אבל אנחנו כל הזמן תחת איום. אגב, כמה דקות לפני שהנשיא הגיע גם היה יירוט שכנראה יועד לזה, ובסופו של דבר אנחנו לא מקבלים תשובות. אנחנו מקבלים המון המון אמפתיה והמון ליטוף בגב, אבל אנחנו לא מקבלים בסופו של דבר שום תשובה, לא על מיגון, לא על עזרה לחינוך, לא על עזרה לרווחה, לא על כל מיני סוגיות שהן יותר ספציפיות ליישובים שהמדינה נטשה אותם ואמרה אתם לא מתפנים, למרות שהמועצה והצבא המליץ להתפנות, וסובלים מזה. 

סובלים מזה שאין ממ"דים לחברים הוותיקים. אגב אני סתם אציין לכם, לפני שבוע וחצי נפל טיל בגינה של חברים ותיקים ושל חבר צעיר, לא היה להם ממ"ד. המזל הגדול שלא הגענו לשטח 13 קוראים לזה בכפר בלום, זה בגלל שהוא לא התפוצץ, זה עניין של מזל. באותו מטח היו עוד ארבעה טילים שנפלו בכפר בלום ובסופו של דבר כל הדברים הכלכליים, הביטחוניים, החינוכיים, הרווחתיים, אנחנו מרגישים שאנחנו צועקים ויש המון אמפתיה והמון הקשבה אבל בסופו של דבר לא קורה עם זה כלום. ואני אמרתי לנשיא בשיחה פרטית, יש גורם אחד שצריך לטלטל והוא מתחרז עם המילה לטלטל קוראים לו בצלאל, ועד אז לא יקרה כלום. כי באמת ההרגשה שלנו – ותודה לוועדה והכול – שהדברים תלויים והדרג המחליט נמנע מלהחליט. 


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה אלי, ואני מקווה שנוכל לבשר לכם שמעשים נעשים ואנחנו לא משאירים אתכם ככה באוויר. אופיר יחזקאלי, ממלא מקום וסגן ראש העיר קריית שמונה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, תודה מיכאל יושב-הראש על הדיון הזה. למרות שאני חייב להגיד לך בסיכום פה אני כבר דיון כמה? שני, שלישי, ומרגיש שאני מדבר כאילו ללמפה. אני לא בטוח שהבית הזה מבין את עוצמת השבר שעוברת על העיר קריית שמונה ועל אזור אצבע הגליל. אני לא זוכר את העיר שלי במצב כזה. אני יכול להגיד לך שפיזית כואב לי כשאני מסתובב בעיר, ואני רואה את העיר שלי בסיטואציה כזאת, אני רואה את העסקים סגורים, אני רואה את בתי הספר והגנים סגורים אני רואה את הכבישים ריקים. 

אני רואה את העזובה משתלטת, אני רואה את הפרות שמתחילות להסתובב לי בעיר, וזאת תחושה קשה. זאת באמת תחושה קשה, ואני מוצף בעשרות טלפונים של תושבים ומנסה יום-יום לעזור ולפתור בעיות. אם זה אנשים שיוצאים מבתי מלון לדירות וחוזרים עכשיו לדירות ובתי המלון עכשיו מלאים כי פסח ורוצים להרוויח יותר כסף, ואם זה חבר'ה שנגמרו להם ימי החל"ת ולא מקבלים דמי אבטלה וצריך למצוא פתרונות. אם זה ילדים שגם היום, חמישה חודשים אחרי עדיין חלקם לא במסגרות. 

עכשיו, אני לא אומר, באמת כולם משתדלים וכולם מנסים לעשות טוב, ומשרדי הממשלה, אבל צריך להבין שהשבר הזה הוא קשה, וצריך להבין שאם גם מוצאים פתרונות כמו חינוך לדוגמה ומקימים בתי ספר זמניים הם לא נותנים פתרון, עדיין השנה הזאת היא שנה אבודה. ולכן זה צריך להתחבר בכמה דברים, אחד, בבסיס זה באמת הקשב. ואני אומר לך עוד פעם, יכול להיות שאני לא מבין משהו, אבל הקטע הזה שכל פעם בדיון באים חברי הכנסת, אומרים את מה שיש להם להגיד והולכים, ולא נשארים לדבר הבסיסי, להקשיב. להקשיב לתושבים, להקשיב למי שרוצה שניה להשמיע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

רק להגיד לך שמצד אחד תזכור תמיד, אלה עוד באו לפה. תמיד תזכור אלה שלא באו, זה אחד, ולפעמים זה לא בסדר שהולכים אבל לפעמים ללמד עליהם זכות שבמקביל עכשיו יש עשר ועדות, והם מנסים ללהטט בין המקומות.

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אני מבין את זה, אבל אני אומר צריך רגע לחשוב באמת. ברור שהכול חשוב, אני חושב שכרגע בסיטואציה שנמצאת לפתחה של מדינת ישראל אני חושב שהדרום והצפון הם כרגע במרכז הכובד של מדינת ישראל כי אם לא יהיה ביטחון בצפון, ואם אנחנו לא נחזור לצפון ואם נאבד את קריית שמונה ואזור אצבע הגליל אז איבדנו את המדינה. ואני חושב שכרגע צריכים להתרכז בנושאים האלה, וזה מרכז הכובד שצריך להיות. 

צריכה להיות פה תוכנית בכמה שלבים, אחד בטווח הקצר שעוד פעם הנושא של תכלול, אם יש סיפור עם הדירות שאצל משרד התיירות, ואם יש בעיה בחינוך ואם יש בתעסוקה. אין לי איזה אבא מלמעלה שמסתכל ואומר רגע בוא נבין שניה איך היציאה מהמלונות לדירות בעצם פוגע כי הילד נמצא במסגרת והוא לא יכול לזוז עכשיו מתל אביב וטבריה כי הוא בתוך מסגרות ולא נוציא אותו באמצע השנה, זו נקודה אחת. 

נקודה שניה בטווח הארוך, אני שמח שמשרד ראש הממשלה מכנס את זה, אני כבר למוד ניסיונות של החלטות ממשלה, תעשו לי טובה עם ה-3.5 מיליארד שקלים האלה, שבתוך אלה לפחות 60-70 אחוזים בטח צבוע לביטחון, לתקומה, לטפל בממ"דים, נו אז מה עשינו בזה? זה מתוך 3.5 מיליארד, אז מה? צריך לראות שזה תוספתי ולא צבוע בתוך משרדי הממשלה לפרויקטים שכבר התקיימו, זה דבר ראשון. 

דבר שני, ואני נותן פה הערת אזהרה, אל תשפכו כסף סתם. צריך לראות באירוע הזה גם כהזדמנות. אם שמים כסף, צריך לראות שהוא כסף שמגיע למנועי צמיחה, שמייצר תעסוקה. אני אתן לך דוגמה, עכשיו במיגון, מה קרה לפני 20-30 שנים? באה מדינת ישראל ואמרה אני בונה חדרי ביטחון לכל הבניינים הישנים בקרית שמונה בנו חדרי ביטחון בשנות ה-70 וה-80. מה קרה 30-40 שנים אחרי? חדרי הביטחון מופרדים מהדירות במקרה הטוב הם מופרדים, במקרה הרע הם נסמכים עליהם, ומייצרים סכנה לדירות האלה, שהבניינים כבר עוד שניה מתפרקים. 

ואז בא לי פיקוד העורף ואומר טוב, בוא נבנה ממ"דים, אני רוצה לבנות לך ממ"דים – אני יושב-ראש ועדת תכנון ובניה – בוא נבנה ממ"דים לבניינים הישנים. אני אומר להם על מה אתם מדברים? הבניין הזה עוד שניה מתפרק, אתה רוצה לבנות לו ממ"ד? אז אם כבר שמים כסף, אז בוא נייצר תוכנית מסודרת של התחדשות עירונית שהיא גם חברתית, שהיא גם כלכלית, שהיא גם מיגונית, שכבר שמים כסף תדאגו שזה יהיה לדורות הבאים. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא רק זה, אחד רוצה לשים ממ"ד, וקריית שמונה יושבת על השבר הסורי אפריקאי, ואז אנחנו נבסס את הקרקע. 

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

אדוני יושב-ראש, בתיאום עם פיקוד העורף , זה כולל חיזוק לרעידות אדמה, אני אתייחס.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אדוני הדובר, אני הגיתי את זה, אוקיי? בזכותי לא שמו כסף רק על ממ"ד אלא גם ביסוס קרקע, כי אנחנו חיברנו את משרד הביטחון למשרד השיכון ועשינו פיילוט מאוד יפה בקרית שמונה שנכנסנו ליסודות של הבניין וביססנו אותו, אבל הוא מוסיף מרכיב אחר. הוא לוקח אותך למקום שעכשיו כשיש לי 100,000 שקלים ליחידה במשרד הביטחון ולשיכון עוד 30,000 , אולי עם ה-130,000 ליחידה, לראשונה אולי יש כלכליות להתחדשות עירונית בקרית שמונה, כי אין כלכליות. ואז נקבל בניין חדש עם מעלית למבוגרים. זאת אומרת זה השלב הבא של הפרויקט הזה. 

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

יותר מזה, גם קל להוסיף תוספת קטנה של כמה מיליונים מהאוצר ולאגם שלוש רשויות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה קשה, אתה חושב שזה קל? אנחנו שני משרדים לא הצלחנו לחבר פה, אתה מדבר איתי. אתה יודע כמה דם יזע ודמעות היה לחבר שני משרדים?

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

האמת שזה היה בצנרת של משרד הביטחון בהתחלה וזה נעצר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

עם הרבה כסף . משפט סיום אופיר. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

חבר'ה, אני חיברתי אישית בין רמ"ח פיקוד העורף לבין מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון שלא דיברו ביניהם. אני אישית יצרתי את השיחה הזאת ומשם התחלנו. אבל בגלל זה אני אומר, וצריך להסתכל על זה קדימה. לדבר הזה שאמרתי יש ים מרכיבים, לדוגמה בסוף אתה תיתקל בוועדה לתכנון ובניה, אבל בוועדה לתכנון ובניה יש לי שתי בודקות היתרים, שמרוויחות שקל וחצי, ומשרד הפנים לא נותן לי אופציה להגדיל להם את השכר. אז זה הזמן לשים כסף על כוח אדם כדי לחזק את הוועדה לתכנון ובניה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כוח אדם שמפתח את העיר, כוח אדם שמסיר חסמים של היתרי בניה. אתה ידידי, אחרי ששלחנו אותך לחניתה ושבת בשלום, אתה צריך לנסוע עם אופיר לקריית שמונה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אתה מוזמן בשמחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בסדר? עד הוועדה הבאה. תבוא איתי ביום חמישי, אני בא לטקס. אני לא יודע מה התוכנית שלי אבל אני אהיה בטקס. 

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

צלנו אין פוליטיקה בטקס. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני לא יכול לבוא?

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

אתה יכול לבוא, אין כמוך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז אני לא בא, אני הולך ישר לחניתה. 

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

נדבר, נדבר בעזרת השם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני לא בא למקום שאני לא.

 << אורח >> רפאל סלאב: << אורח >> 

אנחנו נדבר, אין עליך. אתה יודע כמה אנחנו מעריכים אותך? אתה לא מבין כמה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה השם ישמור אותך. חבר הכנסת איציק קרויזר שותף אמת שלי במאבקים למען הצפון ולמען הלומי קרב ונחוש איתי. עשינו אפילו הסתייגות בתקציב המדינה רק לא היה לו נעים להצביע נגד הממשלה על התקציב, אני מבין אותו, זה קשה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

חיברנו שתי הסתייגויות, אחת לחקלאות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, עשינו הסתייגויות, חלקית הצליחה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הצליחה חלקית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אנחנו יודעים לשתף פעולה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

קיבלנו אישור מהשר דיכטר להצביע בעד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

- - - כמה שקלים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כן, הצלחנו. ואני מקווה שגם נצליח פה. המאבקים שלנו נושאים פרי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

קדימה, חבר הכנסת קרויזר בבקשה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אז קודם כול להגיד לך תודה רבה, אדוני יושב-הראש, על זה שאתה לא מוריד את הנושא הזה מסדר-היום, הנושא הכל-כך חשוב הזה. המציאות בגבול הצפון היא מציאות קשה, לא פשוטה בכלל ואנחנו נמשיך לזעוק פה כחברי כנסת ולנסות להשפיע כפי שאתה ציינת בהסתייגויות וכמו המכתב ששלחנו ביחד לראש הממשלה ולשר האוצר, חתמו עליו מעל 50 חברי כנסת, קואליציה, אופוזיציה, לכולם ברור שבצפון מתחוללת מלחמה. יש שם עסקים, דיברנו על זה גם בדיון הקודם, אני מתנצל ככה שאני קופץ בין הוועדות שאני צריך להופיע גם בהן, אבל אני חוזר על שני דברים שהם חשובים לי. 

אחד, האמון שהלך לאיבוד ב-7 באוקטובר יכול לחזור רק על ידי שקיפות וודאות. ברגע שתושבי הצפון, שהם תושבים חזקים כולם, מי שגם במושב, בקיבוץ, בעיר, כולם אנשים חזקים, יכולים להתמודד עם מציאות ביטחונית לא פשוטה. ההיסטוריה כבר הייתה בצפון עם מציאות לא פשוטה, אבל מאוד קשה להתמודד בחוסר ודאות ולכן הצורך הזה בהקמה של המנהלת הזאת שתתוקצב ותתחיל לחזק את הקהילות, את אותם אנשים, את העסקים, שיהיה להם אחר כך לאן לחזור, לאן להתפתח, לאן לצמוח, את אותם התושבים, אני אומר מי שלא גדל בקהילה, במושג הזה של להיות חלק מקהילה, מאוד קשה לו אולי להבין את זה. ולכן אני חושב שדווקא זה שאתה שולח את החבר'ה מהאוצר לסיורים בצפון זה חשוב מאוד, ככל שהם ירבו הסיורים האלה אני מניח שגם העשייה עבור תושבי הצפון תגדל. 

נושא שני זה הנושא של רמת הגולן, רמת הגולן לא מוגדרת כיישוב קו עימות, אבל היא בעימות מתמשך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חוטפת טילים, פצמ"ר.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני רוצה להזכיר, אפילו בפסח שעבר שלא היינו בעימות, בגולן היו נפילות. גם הייתה מתקפה על הגליל, הייתה גם על הגולן. הגולן כרגע שומם בתקופה היפה שלו, הכול פורח, הכול ירוק. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

יש חיזבאללה בגבול.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין אנשים, אין תיירים, אין נופשים, אין מטיילים. הגולן שומם והתושבים שם נאבקים. אני חושב שדיברנו על זה כאן בוועדה שהגולן הוא עם אחוז העצמאים הכי גדול בארץ פר האוכלוסייה שנמצאת שם, והמציאות שם היא לא פשוטה ולכן אני חושב שיש כאן צורך להעלות מאבק נוסף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ידידיה, אתה צריך להקשיב לדברים האלה. אני מתכוון שמשרד הכלכלה היה צריך להיות האבא של העסקים. אבל קריסת הכלכלה בצפון זה יעלה כסף באוצר בדמי אבטלה, באובדן הכנסות. להחזיר עסק לחיים זה קשה, לשמור עליו זה עוד אפשרי. ואתם צריכים ללמוד מה קורה בצפון, ממש לקחת חברה שתחקור לכם מה קורה בעסקים בצפון, ואתה יודע מה? הכי קרובים לגבול, 2-3 קילומטרים. 

עסק שמוכן להיות על הגבול הוא לא כמו עסק של שני קילומטרים, הוא לא כמו ארבע, הוא לא כמו ששה. אתם צריכים לחקור את זה, מחקר כלכלי, מה קורה בפעילות הכלכלית? והוא לא טועה באגף המחקר של הכנסת שאני הזמנתי, שיעור העסקים הקטנים הגבוה במדינה פר אוכלוסייה זה ברמת הגולן. זו תופעה שיש לה כל מיני הסברים, אבל בעיקר הריחוק וכלכלה של סחר חליפין ושל ייצור פתרונות מקומיים. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני חושב, אדוני יושב-הראש, שהמאבק הזה עבור תושבי הגולן צריך לצאת כאן מהוועדה הזאת. אפילו הייתי מוסיף למשרד וגם לוועדה לחיזוק פיתוח הגולן הנגב והגליל, אבל יש עכשיו ברמת הגולן שני ראשי מועצות חדשים שנבחרו, אורי קלנר במועצה אזורית גולן, ויהודה דואה בקצרין – אאחל להם הרבה הצלחה, יש להם משימה גדולה מאוד להצעיד ולהוביל את רמת הגולן למחוזות טובים – ואני חושב שמכאן, מחובתנו, דרך הוועדה, דרך המשרד של השר וסרלאוף להמשיך ולדחוף. 

אני חושב שהדבר הראשון שאני מסמן לנו כאיזה יעד, כאיזו מטרה, להציב את רמת הגולן ליישוב קו עימות, שהתושבים שם, לפחות אם מצליחים לעמוד בגבורה אל מול הנפילות והכתב"מים, יוכלו לפחות גם לקבל מהאוצר את המענקים והסיוע הכספי. תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה רבה לך. משק אתה שקט, אתה רוצה להגיד משהו? לא. זה טוב לשתוק, איש מעשים. כתוב במסכת אבות לא מצאתי לגוף יפה יותר מן השתיקה. אשריך. רצית להגיד משהו, הרמת יד קודם?

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

ישי רובין משרד נגב גליל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

קדימה ישי. 

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

אני מתחילת חודש מרץ בתפקיד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בהצלחה.

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

אבל אני איש הגליל, ואני מסתובב בגליל כבר הרבה מאוד שנים, הייתי במשרד השיכון אז מכיר את היישובים, והייתי במטולה, והייתי בחניתה והכול. 

אז באמת, המשרד כמו שאתם יודעים כבר בתחילת המלחמה, לפני תקופתי, השקיע לא מעט כספים מהמקורות העצמאיים שלו, גם ברשויות המפונות וגם ברשויות הקולטות, עשרות מיליונים. גם עכשיו הולך לצאת קול קורא נוסף, לקול קורא של חירום. במקביל, אני נכנסתי לפני שלושה שבועות ישר לתוך הנושא של החלטת ממשלה. אנחנו בתקשורת עם משרד האוצר ומשרד רוה"מ, יש לנו תוכניות מאוד מפורטות שאנחנו חושבים שיכולים, גם מנועי צמיחה כמו שאופיר הזכיר וגם טיפול בחיזוק הקהילות, ולראות איך אנחנו דואגים שיחזרו לצפון התושבים, ולכן רוצם להתחיל את זה מעכשיו.

אנחנו בשיח, ולפחות לפי הדו שיח זה נשמע שבזמן הקרוב אנחנו מתכנסים לקראת איזו החלטה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

החלטה של כלל הממשלה?

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

עוד פעם, אני יודע מה אני, משרד הגליל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

נכון, אני רוצה להגיד לך שאני ישבתי גם עם הרשות לפיתוח הנגב, גם עם שר הנגב והגליל, ואני יודע שגם בצפון נעשית עבודה מעולה של משרד נגב גליל, ועכשיו הוא קיבל כמה שקלים גמישים, ניסו להעלים לו את הכסף, 100 ראשי רשויות חתמו מכתב שהם רוצים שהמשרד הזה יהיה מתוקצב. ועכשיו אין להם הרבה כסף, לא יודע, כמה עשרות מיליונים גמישים, אבל תלכו לייצר, לפחות לממשלה, את אותם פיילוטים או התחלות, שאחרי זה תצליחו להביא את כספי המיליארדים האלה. 

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

עוד פעם, יש לנו תוכניות שכולן נכתבו עם רשויות בצפון. אנחנו בקשר רציף עם מטה אשר, גליל עליון, קריית שמונה, עם כל הרשויות, זה לא דברים שמומצאים במוחנו הקודח, ואנחנו מקווים שנתכנס בקרוב ויצא משהו טוב, כי באמת פה אני אומר כתושב הצפון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

איפה אתה גר?

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

אני גר בעכו, אבל זה החלק הדרומי שלי, אני מסתובב בכל הצפון. ובאמת הזעקה שנשמעה פה, בלי להתייחס לכל הנושא, אני אומר את זה כאזרח שתרם הרבה מאוד למדינה בחודשים האחרונים, את הבן היקר שלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

וואו, לא ידענו את זה, אני משתתף בצערך.

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

כפי שהזכירו פה, לא זוכר את שמו, אנשי החוסן, באמת, הצפון זועק למשהו, תחושה של מסגרת, וכמו שאמרתי אנחנו ממש בימים אלו יושבים, אמורים לשבת מחר עם רוה"מ, ואנחנו מקווים שאנחנו מתקדמים לקראת החלטה בעזרת השם. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ישי, לא ידענו את הדבר הזה, שאיבדת בן. אתה יכול לספר?

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

כן, הבן שלי עמיחי רובין היה ב-7 באוקטובר בגדוד 51 של גולני, קו עזה. הותקפו, כמו כל המוצבים, במו"פ דרום הוא היה, נכנסו למרחב מוגן. לצערנו בלי מיגון יותר מידי, עם נשק אישי בלבד, חשבו שזה רק פצמ"רים. אחרי חצי שעה ב-06:45 בערך, RPG על חדר האוכל וקולות ירי. הקצין שלו שהיה באמת, איך אומרים, הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו, היו חברים מאוד טובים, שילה ראוכברגר שגם נהרג באותו יום, לקח את עמיחי - - - שם אותו, שניהם עמדו לא פחות מטרומפלדור, עמדו בפתח של חדר האוכל במשך שעתיים-שלוש ונלחמו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

זה חדר האוכל המפורסם שהיו עשרות חיילי גולני בפנים שניצלו?

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

יש הרבה חדרי אוכל. לא, זה היה אחר. גם שם ניצלו 30 חיילים. הבן שלי ושילה באמת הצילו לפחות 30 חיילים ואני לא מדבר על היישובים שצמודים עליהם מצפון שגם הם לא נפגעו, כי בסוף המוצב הזה לא נכבש. הבן נפצע קשה, היה יומיים בבית חולים, וב-10 באוקטובר נקבע מותו. זכינו לפחות לתרום את איבריו, חמישה איברים מצילי חיים. ואנחנו ממשיכים בעשייה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

קודם כול אנחנו רוצים לשלוח לך דברי נחמה, גם אם באיחור, וגם אנחנו עומדים נפעמים ומשתהים בכוחות הנפש שלך לשאת את האובדן העצום הזה ולבוא ולהציג ולפעול. ואולי אתה יותר מכל אחד מבין את הזיקה הזאת בין המחיר שאנחנו משלמים, האובדן, למה שאנחנו מחויבים כלפי אלה שנשארים פה, ומה המעשים הראויים. תודה ששיתפת.

 << אורח >> ישי רובין: << אורח >> 

אני יכול להשלים את זה במשפט, שהבן שלי עמד במשך שעתיים פצוע קשה ונלחם, לא הסכים שיחליפו אותו. אני לא מצליח להבין איך, גם הוא וגם שילה, פשוט הם ידעו שהם הכי טובים, והבינו שהם מצילים את החברים שלהם. ואני אומר הם לא עשו שום חשבון, את מי הם מצילים, מי החברים שלהם, מאיפה הם הגיעו, מאיזה עיר, מאיזה יישוב, עם כיפה אין כיפה. ובאמת אני מרגיש שליחות, א' הם הרימו לנו לרף שאנחנו לא יכולים לשבת בבית ולכן אני החלטתי שאני לוקח את התפקיד למרות שזה לא בדיוק הזמן הכי יציב לעבור לתפקיד בכיר, ודבר שני באמת אני קורא לכולם, עוד פעם חברי הכנסת כבר לא פה, אבל באמת כולם לשם מטרה לעזוב בימים אלו את הפוליטיקה וכמו שאמרת כמה פעמים, דוך למטרה, ואני שם, אני באתי בשביל זה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה ששיתפת אותנו. דוד סוויסה איתנו? 


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גיל ידבר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תן לנו עדכון מה מתקדם בתחום שלכם?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש, חברים יקרים בוקר טוב. גיל, ממשרד הביטחון, מנהלת מגן הצפון ואני גם מייצג פה את דוד סוויסה. עלתה פה השאלה בנוגע לאופק צפוני, אז אני רוצה קודם כול לומר שאופק צפוני זה גוף שהוקם ביוזמת משרד הביטחון. משרד הביטחון לא חיכה לאף אחד והקים את הגוף הזה כדי לתכלל את הדברים שחלק מהאנשים העלו פה, בעיקר בטווח הזמן המיידי אפשר לומר. הנזקים שנוצרו בכל יישובי קו העימות בגבול הצפון, וכמובן כל הנושא של מרכיבי הביטחון, חיזוק כיתות הכוננות, גדרות, הקצאת נשקים לכיתות הכוננות וכן הלאה. זה התפקיד העיקרי של אופק צפוני.

לצד אופק צפוני יש את המנהלת של מגן הצפון שאני עומד בראשה שהיא למעשה קיימת משנת 2020 לאחר החלטת הממשלה. לאחרונה בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, יוקצו 1.46 מיליארד שקלים להקמת ממ"דים וחיזוק או מיגון מוסדות ציבור בקו העימות, כאשר למעשה התקציב הזה כרגע מספיק לכ-6,500 ממ"דים כולל קריית שמונה. 

לשאלתך בנוגע לחד"בים שהוקמו בעבר, אתה צודק, הוקמו לא בצורה נכונה ולכן עכשיו בתכנון ההנדסי, הממ"דים מוקמים בצורה כזו שהם לא מושפעים על התזוזה של הבניין והבניין לא משפיע עליהם. יש פה אלמנטים של תכנון הנדסי נכון כדי באמת לא לפגוע בעניין הזה.

כמו שציינת אדוני יושב-הראש, לצד הקמת הממ"דים מסומנים כבר 50 - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני לא רוצה לרדת לפרטים, אני רוצה נתוני מאקרו. תקציב המדינה אושר עכשיו.

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

1.46 מיליארד לטובת מיגון הצפון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

מה מתוכו הולך למיגוניות פרטיות?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

6,500. 1.15 מיליארד שקלים לממ"דים פרטיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באיזה קו ובאיזה מיקומים?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

בקו של 0-2 קילומטרים כרגע. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

וכמה נוספים בקרית שמונה?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

מתוכם 1,700 בקרית שמונה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כמה בשלומי?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

בשלומי 750-800.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

באיזו שיטה? גם בשותפות עם השיכון?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אפשר למנף את הכסף הזה?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

כן, חד משמעית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אפשר לעשות פיילוט של התחדשות עירונית?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

יש פיילוט גם בקרית שמונה של התחדשות עירונית, יש ממש רובע שלם שעובדים עליו בהתחדשות עירונית ובשלומי התחדשות עירונית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כשהתגמול של המדינה היה 130,000.

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

132,000.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

והכלכליות תייצר גם יחידות דיור שיוכלו להוסיף?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

נכון מאוד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

על כל יחידה הוא יקבל מהמדינה סכום? המכרז יהיה בין?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

אני עוד לא יזם, אבל יש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא, איך יבוצע הדבר הזה?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

כן, יש שיפוי של משרד הביטחון למדינה.

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

יחד עם הרשות להתחדשות עירונית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אני ממליץ לכם לקחת את אופיר איתכם, הבן אדם בנה בתים בקרית שמונה. הוא מכיר את המצב.

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

היינו כבר בשלב של הקמת משרד קדמי של המנהלת אצלו בעירייה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הכי טוב לעשות את זה. אז זו בשורה יפה שגם נלחמנו עליה, אז מתחילים מחדש.

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

מתחילים ממש מחדש.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל איך נדע שלא תסתיים שנת התקציב ולא היה ביצוע? איך אנחנו מאיצים את הדברים?

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

גם הרחבה של הקילומטרים 0-2.

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש, אני מניח שאתה מבין שממ"דים אתה לא בונה בחודשיים וגם לא בחצי שנה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

ברור. מבחינתי בונה זה שהזמנת עבודה ממישהו, ושברור כמה זמן הוא מחויב בחוזה להקים את זה. 


 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

התקציב מקושר למשרד הביטחון. אנחנו בשבועיים הקרובים יוצאים במכרזים לקבלנים סופר גדולים כדי שייקחו מסות גדולות. אנחנו פתחנו את הראש ועברנו משיטת בניה קונבנציונלית לשיטה שהיא גם מתועשת, כלומר, אפשר יהיה לקשור כסף לקבלנים שיקימו את האלמנטים אצלם במפעלים, ולכשיתאפשר הם יגיעו לשטח וירכיבו את הממ"דים, זה הכיוון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן. אתה היית איתי בדיון של חוץ וביטחון, של היזמים שרצו להציג פיילוט לצבא וגם לממן בפילנתרופיה, לא היית בדבר הזה?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

לא הגיע אליך מרמ"ד מיגון?

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

רמ"ח מיגון, לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תשמע, יש יזמים שלי הם תרמו בירוחם 20-30 מיליון שקלים. אנשים נפלאים. והם באו ואמרו אנחנו רוצים לעזור למדינה לבנות ממ"דים. הם באו עם רעיון של ממ"ד משותף בשני בתים דרך חדר המדרגות. אמרנו לא, עדיף שיהיה לכל אחד את הממ"ד שלו. 

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

זה קורה גם אצלנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אבל הם מוכנים לשותפות. אז תבדוק רמ"ח מיגון פגש אותם, ואפילו לעשות פיילוט, כי אנחנו רוצים למנף את הכסף הממשלתי. אם יכולים להצטרף אליו יהדות העולם או הסוכנות היהודית או קק"ל, אפשר לעשות דברים מאוד מאוד יפים. אז תעשה לי את הבדיקה הזאת. בוא תגיד משפטי סיום גיל. 

 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

משפטי סיום, אנחנו על הפרויקט במלוא העוצמה. אנחנו מתואמים עם אגף התקציבים. אגב, בסיור שידידיה היה בחניתה אנחנו היינו איתו גם בחניתה וגם בשתולה. אני אגיד דבר נוסף, שגם כאן העלו איזושהי בעיה בנוגע להיתרים, אז מנהל התכנון במשרד הפנים התיר באוקטובר 2023 לחסוך את התהליך של ההיתרים, הוראת השעה הזו היא בתוקף לשנה. אנחנו מתנפלים על העניין הזה כדי להספיק כמה שיותר, ואנחנו באותה הזדמנות נבקש להאריך את הוראת השעה.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

חייבים להאריך את הוראת השעה. 


 << אורח >> גיל גלרון: << אורח >> 

כדי שנוכל להשלים את זה. עד כאן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אורן בלק פה? אתה במנהלת תקומה, האם אתם בוחנים כניסה לצפון או אפשרות שאתם תרחיבו את הסמכויות לצפון? 

 << אורח >> אורן בלק: << אורח >> 

בוקר טוב, התשובה היא לא, זה נבחן, אני אנסה להסביר למה. קודם כול אנחנו חושבים מהניסיון שלנו שרצוי שיהיה גורם או גוף שירכז את כל המאמץ הלאומי שנדרש בצפון, וגם יהווה כתובת לתושבי הצפון, זהו דבר שהוא נדרש, זה מהניסיון שלנו שלמדנו. 

לך אני אומר, אחרי חמישה חודשים בעיסוק המנהלת בקהילות בדרום שעברו אסון נוראי, אנחנו רק מתחילים, בראייתנו הסובייקטיבית, להבין אולי – גם אני לא בטוח שאנחנו מבינים עד הסוף – את הצורך של הקהילות שלנו, וחוששני שאם היינו עכשיו מתיימרים לקחת על עצמנו גם את הצפון שני דברים היו קורים, גם היינו פוגעים בקהילות שלשמן הקמנו בדרום לתת להם מענה, ולדעתי גם אנשי הצפון לא היו מקבלים את המזור שהם צריכים לקבל אותו. ולפיכך, אנחנו בעד שיוקם גוף, גורם או כלשהו, שירכז את המאמץ הלאומי, זה נדרש, אנחנו רואים את זה בדרום, אנחנו נשמח לסייע בכל דבר בניסיון הרלוונטי בחלק מהתחומים, ומשהו שייתן מענה לצרכים המיוחדים והייחודיים שיש בכל גזרה ובצפון. וזו הסיבה אנחנו לא מנסים להתחמק מהאחריות, אנחנו פשוט מנסים בכל כוחנו, מתוך אחריות לאומית לממש את המנדט שניתן לנו למול התושבים והקהילות שלנו. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה. שלומית אבני וקנין, משרד הרווחה והביטחון החברתי.

 << אורח >> שלומית אבני וקנין: << אורח >> 

בוקר טוב, דובר פה רבות לגבי המנגנון, מנהלת או לא. אני אשים בצד, עם כל הכבוד למנגנון וחשיבותו ליישום, אנחנו במשרד הרווחה מזהים וממשיכים לזהות צרכים מרובים של תושבי הצפון. אנחנו עם תקציבים מוגבלים לפינוי ולטיפול של האנשים במלונות, אבל אנחנו כבר נערכים ליום שאחרי. אנחנו עושים את העבודה עם הרשויות המקומיות בהיערכות ליום שאחרי עם כל המשברים שקשורים בתא המשפחתי, בחוסן הקהילתי, בשלמות הנפשית וכן הלאה, וזה ברור שבסופו של דבר צריך יהיה להיות תקצוב ייעודי לדבר הזה באיזשהו מנגנון יהיה אשר יהיה, אם אנחנו רוצים להיערך בדומה להיערכות שאנחנו עושים כבר בדרום.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האם אתם תוגברתם בכספי ממשלה לצפון בתקציב החדש?

 << אורח >> שלומית אבני וקנין: << אורח >> 

לצרכי הטיפול במלונות. לצרכי היום שאחרי כרגע - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

הרי ידוע שגל נפגעי הטראומה גם אם היא זמנית וגם פוסט טראומתיים שזה משהו ארוך טווח הוא הולך להיות עצום, אז האם יש לכם את הגמישות הזאת. כשבא, נניח, מרכז החוסן ואומר אני מזהה פה נוער בסיכון במלונות, אני מזהה פוגענות, אני מזהה תופעות שאנחנו חייבים להשקיע בהם עכשיו מיידית. האם יש לך גמישות עכשיו לבוא למרכזי החוסן ולהגיד מעבר לחובות הרגילות שלנו אנחנו רואים פה גל של טראומה ואנחנו רוצים לעשות יותר? יש לך גמישות תקציבית לסייע?

 << אורח >> שלומית אבני וקנין: << אורח >> 

אז אגיד שוב, הסיפור הוא כמובן מרכזי החוסן, אבל לא רק. יש טיפול היקפי הרבה יותר גדול בנושא של התא המשפחתי, גירושין, אלימות, פגיעות מיניות, נוער מנותק שלא מגיע לבית ספר שלא לומר לא לומד, וכן הלאה. החוסן הקהילתי. יש לנו תקציבים שניתנו במהלך החודשים האחרונים לטיפול בתופעות בהמשך לפינוי של האוכלוסייה. לא עבור היום שאחרי. עבור היום שאחרי, בדומה למה שקורה בתקומה שאנחנו יודעים להיערך לתקציבים משמעותיים כדי להיערך לעוד שנה שנתיים ושלוש, לתופעות ההיקפיות הרחבות, כרגע בצפון אין את הצפי הזה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

אז ידידיה, יש לך כספים בשבילה ב-3.5 מיליארד?

 << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> 

ברור לי שבין המענים שינתנו במסגרת החלטת ממשלה, זה גם נושאים של רווחה. אני ספציפית לא מכיר את הנושא, אני יכול לבדוק ולהחזיר תשובה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

האם אתם שותפים בעיצוב החלטת הממשלה לצפון, אגף הרווחה? האם פנו אליכם בצרכים?

 << אורח >> שלומית אבני וקנין: << אורח >> 

יכול להיות שהייתה פניה ללשכת מנכ"ל, לא שידוע לי, אפשר יהיה לבדוק את זה, למיטב ידיעתי לא.

 << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> 

אני אשמח להגיד מילה על הנושא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן.

 << אורח >> יפתח בנבנישתי: << אורח >> 

אני אתייחס לזה באמת בצורה דומה, גם מרכזי החוסן שקיבלו בעצם לשנת 2024 תוספת תקציבית חירומית, אין שום דבר מובטח ל-2025-2026, ואנחנו בנינו תוכנית בסיסית, פרופסור מולי להד והצוות גם על תהליך השיקום וכרגע אין לנו שום ודאות בהקשר הזה. אנחנו פועלים כרגע באופן מאוד נרחב, וכרגע בסוף השנה הזאת אנחנו נצטרך לצמצם בערך לעשירית. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תודה יפתח אני רוצה לסכם את הדיון. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

מיכאל אפשר להציע משהו פרקטי קטן?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

כן, בבקשה. 

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אפשר בבקשה לקבל מכל משרד ממשלתי את השם של הבן אדם מתוך המשרד שמתכלל את עבודת המשרד להחלטת הממשלה? כלומר, האם במשרד נגב גליל זה שי? מעולה, כי הוא ראש תחום גליל, אז נדע שהוא הבן אדם שמתכלל את החלטת הממשלה במשרד נגד גליל. במשרד הרווחה האם יש שם של מישהו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

טוב שאתה שם את סימן השאלה. כי יכול להיות שאין.

 << אורח >> אופיר יחזקאלי: << אורח >> 

אז אני מציע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

תראה, יש מחוזות, אני יודע שמנהלת מחוז צפון עושה עבודה אדירה בניהול העניין החינוכי, אבל יש אזורים כמו כלכלה שאני לא בטוח שהעסק מטופל מספיק טוב. אז זה תלוי באיזה משרד. בנגב גליל יש לך כתובת, אתה תפנה, וגם ראשי הרשויות מקבלים מענה שם די יפה ויודעים להעריך את מהירות התגובה של המשרד. יש פערים פה בין משרדים. 

אנחנו נכלול את זה בסיכום בתקווה שגם נקבל את התשובות. אז אני רוצה לסכם. 

בפתח הדברים אני רוצה שיובן שלוועדה הזאת יש הערכה גדולה לכל איש מקצוע במשרד ממשלתי שעושה את תפקידו ועושה מאמצים אדירים לקדם ולסייע לתושבי הצפון, וכל מי שעשה מעשה ועלה לצפון ולמד צרכים ונתן מענה בכלים המוגבלים שעומדים לרשותו, תבוא עליו הברכה ויש הערכה לעבודה הזאת.

שמענו פה גם דברים של אנשי מקצוע, גם התקדמותו של המיגון עכשיו, גם בנגב גליל, גם ברווחה, גם משרד רוה"מ שהאנשים, לא הבכירים אבל הזוטרים, עושים עבודה יום ולילה כדי שיהיו מענים. אז זה הצד החיובי. אבל הצד השלילי שאנחנו חמישה חודשים אחרי המלחמה, והאמת היא שאם הייתי תושב הצפון - - -

 << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> 

בתוך מלחמה, לא אחרי מלחמה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> 

בתוך מלחמה וגם לפני מלחמה. כי מה שקרה עכשיו בדרום יכול לקרות בצפון פי עשר וזה יכול לקרות בכל יום. לא מבינים את חומרת המתח שיש בצפון. וכשתהיה מלחמה בצפון, פתאום תראו את כל השרים בכל היישובים ותראו את הממשלה מתכנסת והיא תודיע על תוכנית אזרחית. אז למה אתם מחכים? מה שקורה עכשיו זה לא מספיק? הטילים והיישובים הריקים והפגיעה בעסקים, זה לא מספיק לפעולת חירום של הקבינט? יש קבינט חברתי כלכלי, הוא לא יכול להתכנס בכל יום עד שיגבש תוכנית לצפון?

אם הייתי תושב הצפון הייתי מרגיש שהמדינה הפקירה אותי. לא רק במובן הביטחוני שהיא נאלצת לפנות אותי מהבית כדי להגן על האזרחים ולנהל לחימה, אלא הפקירה אותי בהתייחסות, הפקירה אותי בידיעה שיש ריבון שמנהל מהלך שלם למען תושבי הצפון. ראש הממשלה עולה לצפון, אומר שהוא בתוך שבועיים יביא החלטת ממשלה, עברו אולי חמישה שבועות. שרים עולים לצפון, מבטיחים, הם אומרים שזה תלוי בהחלטת הממשלה, אבל אין החלטת ממשלה. 

תושבי הצפון בני ערובה של מאבקי שליטה בתוך הממשלה מי יוביל את הסיוע לצפון. זו חרפה. זו חרפה שאגו בולם מהלך. ואני יודע מתוך החדרים הפנימיים שחלק מהעיכוב בחבילת הסיוע לצפון זה מאבקי שליטה בין משרדי ממשלה, ובזה צריך להתבייש. מי שעוסק באגו ובשליטה בימים כאלה על גבם של תושבי הצפון, שיתבייש. וכשיש אגו ומאבקי שליטה צריך ראש ממשלה שידפוק על השולחן, צריך שר אוצר שיעבוד מעל הראש של כולם ויכנס את הממשלה ויקבל החלטה על הצפון. 

איך נדע שהתחלתם לעשות מעשה כוללני נכון לצפון? אנחנו נשמע פה את האנשים. נשמע את ראשי הרשויות, נשמע את ראשי הארגונים הגדולים, הם כבר יגידו לנו שהתחילו לעבוד בשבילם. כרגע המסר של כל ראשי הרשויות שהם נשכחים אבודים ומבולבלים, טובעים בבליל הכותרות סביב הצפון. פעם אחת כותרת רוה"מ יוביל, פעם אחת כותרת פנים יוביל, פעם אחת כותרת אופק צפוני ובכלל זה רק משרד הביטחון בנישות שלו, פעם אחת פרויקטור לצפון שנעלם. כמה הם יכולים לסבול את הדבר הזה? כמה עוד אפשר לשחק במילים על גבם של תושבי הצפון?

הוועדה תבצע מעקב. הוועדה דורשת מראש הממשלה לכנס את הממשלה ולהביא החלטה כוללנית על הצפון, מגובה בתקציבים בכלל מערכות החיים, החל משמירה על הכלכלה, יצירת הזדמנויות, פתרונות בהיבטים של ביטחון וביטחון אישי, והיערכות למרכיבי ביטחון בכל היישובים. האצת המיגון, פתרונות למפונים, גם זמניים וגם ארוכי טווח, ושיקום הצפון על כל היבטיו, הפיזי, החברתי, הקהילתי, והכלכלי. 

הוועדה תכנס ישיבת מעקב בהתאם להתפתחויות, שנדע מה קורה בימים הקרובים. הוועדה מבקשת מכלל נציגי הממשלה לפחות שבכל משרד ממשלתי יהיה מתכלל צפוני שייחשב ככתובת בכירה עבור ראשי הרשויות והגופים בצפון, בין אם זה סמנכ"ל, או מנכ"ל או ראש אגף, שיוגדר כמתכלל העשייה בצפון של המשרד. 

הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה להגיש לה רשימה בתוך שבועיים בכל משרד ממשלתי מי המתכלל הצפוני? מה תפקידו ומה תחום אחריותו של כל משרד ממשלתי?

אנחנו נעשה מעקב. אני מתבייש בתוצאות של הכנסת והממשלה למען אזרחי הצפון. לא בהיבטים הצבאיים כי אני לא חורץ דין, אנחנו באי ודאות, אבל בהיבטים האזרחיים כלכליים אני מרשה לעצמי לחרוץ דין ביניים, שהציון הוא נכשל, הוא אפילו לא עובר. והאמון יושב כשנראה ממשלה מתפקדת והחלטה כוללנית עם גמישות תקציבית ומהירות ביצוע, ובלי אגו ובלי מאבקי שליטה, ושנשמע פידבק מהשטח שהממשלה הייתה פה והתחילה לעבוד. זה מה שאנחנו מצפים. 

תודה רבה, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:54. << סיום >>