פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 53 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 07/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 68 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (07 במאי 2024), שעה 14:15 סדר היום: << נושא >> 1. דיון דחוף-פינויים הכפוי של הקיבוצים -אורים, גבולות וצאלים והמענה של משרד ראש הממשלה, הביטחון, צה"ל ומשרד האוצר לקיבוצים אלה << נושא >> << נושא >> 2. אי פינוי ישובים סמוכי גדר בקו העימות הצפוני << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי יונתן מישרקי יסמין פרידמן חברי הכנסת: מאיר כהן יואב סגלוביץ' חוה אתי עטייה מטי צרפתי הרכבי אלון שוסטר מוזמנים: גלבוע זינגר – מנהל צוות תכנון ופיתוח מרחבי, משרד ראש הממשלה מגל אוקנין – מנהלת מל"ח מחוז דרום, משרד הביטחון אורלי אלמגור לטון – מרכז המחקר והמידע של הכנסת לירון סביון – רפרנטית פנים אגף התקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – רפרנט פנים באגף תקציבים, משרד האוצר רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המיסים אורן בלק – סמנכ"ל תכנון ושליטה, מנהלת תקומה אלון ביטון – ראש תחום ביטחון, מרכז השלטון האזורי יורם אבן צור – חבר מליאת המועצה גליל עליון, יועץ לענייני תקשורת מומי ברקליפה – יו"ר ועד מקומי מנות דינה שוטן – מנהלת המחלקה הפוליטית בתנועה הקיבוצית איילת סלע – קשרי ממשל, התנועה הקיבוצית דודי אלון – סגן ראש מועצה אזורית אשכול בר צ'פט – תושב קיבוץ אורים בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני ד"ר אורית דגני דיניסמן – מרצה ויועצת ארגונית, מומחית לקהילות, נציגת ציבור הגליל העליון אהרון גמזו – ממייסדי הפורום להצלת היישובים אשר לא פונו, פורום מגן עוטף לבנון מירב בן זקן – חברת פורום אלעזר סלע – מייצג את אשכול, חבר קיבוץ צאלים אייל מולינה – יועץ חהה יסמין פרידמן תמר עשת – בת דודה של אביתר דוד החטוף בעזה קובי בן עמי – אח של אוהד בן עמי החטוף בעזה אסתר בוכשטב – אמא של יגב בוכשטב החטוף בעזה חנה כהן – דודה של ענבר היימן ז"ל שנרצחה בשבי חמאס בעזה נטע אפטלון ברוך – תושבת עוטף עזה משתתפים באמצעים מקוונים: ענבר בזק – חכ"ל, מנכ"לית החברה הכלכלית, מועצה אזורית גליל עליון מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים, מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> אי פינוי ישובים סמוכי גדר בקו העימות הצפוני << נושא >> << נושא >> דיון דחוף-פינויים הכפוי של הקיבוצים -אורים, גבולות וצאלים והמענה של משרד ראש הממשלה, הביטחון, צה"ל ומשרד האוצר לקיבוצים אלה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם. אנחנו מתחילים דיון מעקב על סוגיות גם ביישובים בעוטף וגם בצפון. יישובים שטרם נמצא להם פתרון. הוועדה קיימה דיון במוזאון לוחמי הגיטאות ביום חמישי, גם בנושאים שקרובים לנושאים הללו. הוועדה התחייבה להיות פעילה בפגרה ואני רוצה להוקיר את חברי הכנסת שגם נמצאים פה, שגם היו איתי בצפון ועובדים איתנו גם בפגרה באופן רצוף על הסוגיות. אני עברתי איזה ניתוח קטן בשיניים, אז יכול להיות שאני אתן לאחד מחברי הוועדה להחליף אותי עוד מעט. בפתח הדברים אנחנו תמיד זוכרים שעוד לא השבנו הביתה 132 חטופים. זאת המשימה העליונה של החברה הישראלית ומדיינת ישראל בעת הזו. אנחנו מתפללים שהימים הקריטיים האלה של עסקה שנרקמת, שהיא קרובה לסיום תמומש ונתחיל לראות חזרה הביתה של החטופים בשבוע שבועיים הקרובים. אני רוצה לתת למשפחות החטופים לפתוח את הישיבה. בבקשה. << אורח >> תמר עשת: << אורח >> אני תמר, בת דודה של אביתר דוד שנחטף ממסיבת הנובה ברעים. אנחנו כאן כבר יותר מידי שבועות, כבר הפסקנו לספור בשבועות. מרגישים כמו תקליט שבור, כי אצלנו שום דבר לא זז. אנחנו מחכים למשפחה שלנו. אני מחכה לאביתר כבר 214 ימים. פעם אחרונה שראינו אותו, ששמענו ממנו, זה מסרטונים של חמאס ב-7 באוקטובר, שהנוכלים האלה צילמו אותו והעלו אותו לטלגרם. אבל אני פה כי אני מאמינה שמי שכאן יש לו כוח והוא קיבל אותו מאתנו, מהעם. ובנקודה הקריטית הזאת חייב להבין את משמעות הכוח שלכם. כולם פה, כל החטופים אזרחים של המדינה, גם חיילים, מבחינתי אזרחים שמילאו את החובה שלהם למדינה ועכשיו המדינה צריכה להחזיר את החוב שלה. אנשים שנחטפו מהמיטות שלהם. אנשים שנחטפו מהבתים, מהחג, מהמסיבה. אין לנו זכות קיום כאן אם לא נחזיר אותם. לא יהיה לנו ביטחון לעולם. לא משנה כמה יעדים נתקוף, תחושת ביטחון לא תחזור בלעדיהם. כי כל אחד במדינה הזאת ידע שאם קורה לו משהו הוא לא בראש סדר העדיפויות. ואי אפשר לחיות במדינה שבה אתה יודע שהחיים שלך הם לא בראש סדר העדיפויות. זו החובה של המדינה ואני מצפה שכל אחד כאן יקום כל בוקר ויחשוב איך הוא תורם להחזרה שלהם. לא להסתכל על זה ולהגיד זה גדול מידי, זה מסובך מידי, זה מפחיד מידי, מי אני שאשפיע. יש לכם השפעה. אתם כאן כי יש לכם אותה. ואני מצפה שתשתמשו בה. בין אם זה לחץ בתוך הבית כאן ובין אם זה כל קשר שיש לכם למדינות בחוץ שיכולות לעזור ולהפעיל את הלחץ בשביל שנוכל להגיע לעסקה שתחזיר אותם בחיים, כל עוד יש את מי להחזיר בחיים ואת המתים לקבורה ראויה. שלא נגיע למצב שיש 132 אנשים שמקום קבורתם לא נודע. שאף אחד לא יחזור לגור ליד הגבול, כשהוא יודע שהמשפחה, השכנים והחברים שלו נמצאים שם. שאף אחד לא החזיר אותם. שהוא הבא בתור. שלא נדבר על הגבול בצפון. אנשים לא יחזרו לגור בגבולות אם לא יגנו עליהם כשהם צריכים. וזה הרגע להגן. המחירים קשים, זה נכון. אבל איך שאני רואה את זה יש כרגע פיגוע שאפשר למנוע. יש כרגע פיגוע שמתרחש ל-132 אנשים. שקרוב ל-100 מהם בתקווה עוד בחיים. אבל המספר הזה יורד כל יום. והאחריות של המדינה היא למנוע אותו. היא להחזיר אותם הביתה. היא לאפשר להם איזה שהוא סיכוי לשיקום פיזי ומנטלי. כל המדינה עדיין בטיפול. עדיין בפוסט טראומה. איפה השיקום שלהם, איפה השיקום של המשפחות? זו החובה של המדינה. זה לא אפשרות בכלל לשים אותם אחרי המלחמה. לא יהיה לנו ניצחון בלי זה. אנחנו לא נוכל לספר לילדים שלנו ולנכדים שלנו איך ניצחנו אם השארנו שם את האזרחים שלנו. אנחנו לא נוכל לספר את זה כסיפור ניצחון לעולם. זה יהיה כתם למדינה שלנו ששום דבר לא יוכל לתקן. זה יערער את העתיד. אני אומרת את זה בתור צעירה שצריכה להמשיך לחיות כאן. שצריכה להחליט אם היא מביאה כאן ילדים, משפחה. לא יהיה לי ביטחון לעולם לעשות את זה אם לא נדאג לאזרחים שלנו. זה השיקום של כל המדינה הזאת וזו החובה של כל מי שיושב פה לקחת חלק בזה. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך תמר. קובי בן עמי. << אורח >> קובי בן עמי: << אורח >> שלום לכולם. אני אח של אוהד בן עמי. זו התמונה של אחי, נחטף מקיבוץ בארי עם בוקסר וטי שירט קרועה. כך הוא נחטף לפני 214 ימים, כך הוא נראה אז. מי יודע איך הוא נראה עכשיו אם כך הוא נראה אז. מי יודע? אשתו של אחי רז נחטפה גם וחזרה מהשבי אחרי 54 יום, מרוסקת, שבורה. לא איתנו. יש לאח שלי שלוש בנות שלא ראו אותו 214 ימים. המשפחה שלנו מרוסקת, חצויה. אני רוצה לשאול אתכם עד מתי? עד מתי המצב הזה יכול להימשך? עד מתי הממשלה לא תבין ולא תגיד שיש דילמה שיש בשבי תינוקות, זקנים, נשים שנאנסות. איזה דילמה יכולה להיות למדינה? איזה דילמה יכולה להיות למנהיג במצב כזה? אני לא מצליח להבין. הייתי שמח אם מישהו היה מצליח להסביר לי את זה. עכשיו אנחנו יודעים שיש איזה שהיא עסקה על השולחן. וכשאני אומר עסקה יש לי צמרמורת גם על המילה עסקה וגם על המילה מחיר. אח שלי הוא לא מניה בבורסה. אח שלי הוא ישות חיים כמו 132 חטופים. הם לא נתונים למחירים ולסחר וחליפין, זה לא שוק. זה אנשים שנחטפו מהבית שלהם והופקרו. אי אפשר להשאיר אותם שם. אי אפשר. ממשלת ישראל, ראש הממשלה עכשיו צריך לשים את כל הפוליטיקה בצד, להתגבר על כל המכשולים שיש ולהביא אותם הביתה. לא תהיה תקומה למדינת ישראל אם יחזרו 132 ארונות. זה כתם שילווה אותנו להמון שנים. מחיר של הפקרה הוא דבר שאי אפשר יהיה לגשר עליו. החברה שלנו תתמוטט ולא נעמוד בזה. מפה אני קורא לכם חברי הכנסת שתפעילו את כל הכוח שלכם ואת כל העוצמה שלכם. ואתם נבחרי ציבור שלנו ושל אחי ושל כל 132 החטופים בשביל להחזיר אותם הביתה. כרגע זו המשימה הכי חשובה שיש. לא שום דבר אחר. אני רואה פה דיונים וזה, אני לא מזלזל בשום דבר חס וחלילה. אבל זה המטרה העליונה. שבוע הבא יום העצמאות. אי אפשר להגיד "לתפארת מדינת ישראל" אם הם לא פה. אי אפשר פשוט. שמישהו יבין את זה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה קובי. אסתר, אמא של יגב. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> תודה. אני אסתר, אמא של יגב. אני חברת קיבוץ נירים. יגב גדל והתחנך בקיבוץ נירים, הוא דור שלישי בקיבוץ נירים. הסבים שלו הקימו את הקיבוץ. הסבא שלו היה מראשוני החקלאים באזור. יגב ורימון אשתו בחרו להמשיך לחיות בנירים. אנחנו חשבנו שהקיבוץ שלנו זה המקום הכי טוב. הכי בטוח. למרות שב-20 שנים האחרונות חווינו את המתח הביטחוני שהיה, את המצב הלא טוב. בכל זאת, התחושה שלנו הייתה שאנחנו גרים במקום בטוח. עד אותו בוקר של ה-7 באוקטובר, 6:29, הקסאם הראשון, קולות המחבלים מאחורי הבית והטלפון ליגב ולרימון, כשהם אומרים שגם אצלם יש מחבלים מאחורי הבית. והבנה שהעוטף כולו בוער. אני לא יכולה להסביר אפילו את התחושות של אמא שיודעת שהבן שלה לא נמצא, שהוא נעדר. בשבוע הראשון הם היו נעדרים. וההודעה שהם חטופים בשבי החמאס. קשה מאוד להסביר את הרגשות. אני אפילו לא מנסה לפתוח אותם, כי אני מנסה להתמודד מאותו בוקר בהבנה שאני צריכה להיות זאת שמובילה את המאבק. וזה אחד הדברים שאני רוצה לשאול פה. למה אנחנו, המשפחות, אלה שמובילות את המאבק ולא המדינה? אני לא מרגישה שהמדינה מבינה עד כמה המאבק הזה חשוב. אומרים לנו בפגישות שאנחנו רצים משרד אחד לחבר כנסת, לכל מי שמוכן לשמוע אותנו. אנחנו רצים אליהם, הם לא רצים אלינו. מעט מאוד רצים אלינו. אני פשוט אגיד כדי לא לטעות. אבל שרים לא, אף שר לא הגיע אליי ביוזמתו. אנחנו אומרים לנו תשבו בבית, סעו לארצות אחרות, דברו שם. פה בארץ תהיו בשקט, אל תפגינו. תהיו בשקט. ככה הבנים שלכם יחזרו יותר מהר. בני המשפחות שלכם יחזרו יותר מהר. אז נכון הוא שאנחנו לא שותקים. אנחנו מהיום הראשון במאבק, אנחנו עוסקים בזה יום וליל. ואנחנו לא מוותרים. אבל אני לא רואה שמשהו קורה. שמשהו קורה בממשלה הזאת, שהיא עושה איזה מעשה שיביא את הבנים שלנו, את בני המשפחות שלנו. את החיים ואת הנרצחים. לצערי הרב הנרצחים שם רבים כבר. אני מבקשת שכל מי שיכול לעשות מעשה שיעשה משהו לקדם את העסקה. יש עסקה. נכון, היא לא הכי טובה. גם ה-7 באוקטובר לא היה הכי מוצלח למי שלא יודע. המצב של החטופים שם הוא איום ונורא. אתמול פגשתי את רימון. אנחנו נפגשים איתה די הרבה וזה כאב גדול להיפגש איתה. כי היא עדיין בתחושה, רימון אשתו של יגב, הבן שלי, שחזרה במתווה הראשון, בשבוע שהנשים חזרו. היא עדיין שם. היא עדיין ביום החטיפה שלהם ב-7 באוקטובר, שעה 8:30 כשהם נחטפו מהבית שלהם. היא עדיין לא חזרה בתחושה שלה. היא חשבה שהיא חזרה, שבוע, שבועיים היא הייתה בתחושה של אופטימיות. אחרי שהיא הבינה שיגב לא חוזר, לא הוא ולא הזקנים שהיו איתם במנהרה, האנשים הצעירים שהיו איתם. הכאב כל כך גדול שקשה לי בכלל לתאר אותו. אני מציעה לכל מי שהוא איש ציבור להיפגש עם החטופות שחזרו, לשמוע את העדויות. לשמוע את הדברים שלהם. להבין עד כמה המצב הזה הוא קשה. כי אנחנו פה יושבים ומספרים. אבל אנחנו בני המשפחות מתקשים לספר את הסיפור האמיתי. כי אנחנו לא היינו שם, כי אנחנו מתקשים לדבר על זה. אני חושבת שכל אחד שהוא איש ציבור חייב להיפגש עם אנשים שחזרו. עם החטופות. זה חובה. היו פה ועדות שהיו פה עדויות של החטופות. אני ישבתי, שמעתי את העדויות מתחילת היום ועד סופו. הלב שלי נקרע. חברי הכנסת שהיו היו מעטים. אז אני חושבת שצריך להבין, לשמוע מה קורה שם. להבין שבן אדם בן 86 לא יכול לחיות במנהרה. לא יכול. מבחינה בריאותית אין סיכוי שהוא שורד שם. השבוע הוציא פרופ' חגי לוין מסמך שהוא כתב על סמך העדויות של הנשים על המצב הבריאותי של החטופים. אני מציעה לכם לקרוא את המסמך הזה. למי שאין את המסמך אני מוכנה להעביר לו אותו. להבין מה מצבם הרפואי. הם נמצאים שבעה חודשים בתוך מנהרות ללא אור שמש. ללא תזונה מתאימה, ללא טיפול בריאותי. אנשים בני 80, 86. גם הצעירים כבר לא בריאים. גם מי שהיה בריא כשנכנס לשם לא בריא. הוא לא יכול להיות בריא. אי אפשר לחיות בתנאים כאלה. ואני מבקשת מכל אחד שיחשוב טוב טוב מה המעשה שהוא יכול לעשות כדי להחזיר אותם. אני רוצה להגיד עוד משפט אחד לגבי יום העצמאות. אנחנו כמשפחות עברנו את חנוכה, ט"ו בשבט, פורים, פסח. עברנו את החגים האלה. לא חגגנו שום חג. ולי היה ברור שחג כמו פסח אני לא אחגוג, אבל חלק מהמדינה יחגגו. כי זה חג דתי, אנשים מאמינים, הכול בסדר. אנחנו לא חגגנו. אנחנו ישבנו בכיכר החטופים, כל המשפחה. אמא שלי בת 89, פעם ראשונה בחייה לא חגגה. אבל יום העצמאות יש לו משמעות אחרת. זה יום העצמאות. אני חושבת שהמדינה מתבלבלת בדרכה כשהיא הולכת לעשות טקס משואות. גם אם טקס המשואות הוא סגור, הוא לא פתוח לקהל. הוא טקס משואות. איזה תפארת יש למדינה שיש חטופים, שילד בן 10 חודשים חטוף בעזה? למה לבזבז את הכסף ואת הזמן ואת האמצעים על מיצג, על סרט, על מופע כזה. תשקיעו את כל המאמצים בלחפש דרך להחזיר את כפיר ביבס. להחזיר את שלמה מנצור בן ה-86. להחזיר את כל החטופים. את מי שבחיים לשיקום ארוך ארוך ומי שנרצח לקבורה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה אסתר. אני בטוח שכל חברי הכנסת שנמצאים כאן גם הקשיבו וגם מזדהים ומחויבים לכל הדברים שאמרתם. ברור לכל שמשימת השבת החטופים היא עליונה והיא עליונה על פני משימות אחרות. והיא דחופה ומיידית על פני משימות אחרות. כל יום שעובר אנחנו עלולים לאבד ומאבדים חטופים ומאבדים חיים של חטופים. המאבק בחמאס ובג'יהאד ובחיזבאללה יימשך שנים. אין לנו שנים להביא את החטופים. אנחנו מכאן שולחים גיבוי מלא לקבינט ולקבינט המצומצם שישלים את עסקת החטופים ושנוכל לראות בימים הקרובים עסקה בביצוע. אני חושב שכלל הכנסת מגבה את הקבינט בהכרעה שלו ובסמכות שלו לאשר עסקה כזאת. תודה לכם. << אורח >> חנה כהן: << אורח >> שמי חנה ואני דודה של ענבר היימן. ענבר השתתפה במסיבה בנובה. היא התנדבה שם כהלפרית. וברחה לקיבוץ בארי. היא נחטפה בחיים, הועלתה על אופנוע ונרצחה באכזריות שאין לתאר בשבי חמאס. ענבר היא דור שלישי לשואה וסבא שלה עובר שואה שנייה. אנחנו עוברים שואה ראשונה יחד עם מה שקרה לענבר. אני רוצה להגיד שבשבת השחורה הופר החוזה הקיים בין האזרח למדינה. 132 חטופים בשבי חמאס הופקרו, הופקרו. פשוט הם נחטפו בגלל שהם הופקרו על ידי מדינת ישראל. מדינת ישראל אחראית לכל אחד שנמצא שם. אם זה לנשים, אם זה לגברים, אם זה לחיילים ואם זה לנרצחים. הילדה שלנו טמונה או זרוקה בעזה, אין לנו מושג מה נשאר מהילדה היפה הזאת. אין לנו מושג מה אנחנו נקבור. אין לנו מושג אם אנחנו נזכה לקבור את הילדה. אנחנו בעצם לא עובדים, עזבנו מקומות עבודה ואנחנו נרתמים להחזיר את ענבר לקבורה בארץ ישראל. צריך להחזיר את כל החיים ואת כל הנרצחים עד האחרון שבהם. לא תהיה תקומה למדינת ישראל אם אחרון החטופים לא יוחזר. אני באמת חושבת שאתם לקחתם, אתם הפקרתם, אתם חייבים להחזיר. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. אנחנו נתכנס לנושאים של הוועדה, שהיא ועדת מעקב על סוגיה אחת מרכזית ואני מניח שגם קצת ניגע בדברים שנושקים. ביום פתיחת המלחמה, לא באותו יום, אבל כמה ימים אחר כך, פונו יישובים רבים בצפון. בדרום פונו חלקם מיידית. ויש יישובים שנופלים בין הכיסאות, מסוגים שונים. יש יישובים שבהחלטה מנהיגותית של ראש רשות מקומית כשהוא שומע מפיקוד העורף שזה לא מקום להיות בו מפנה מספר יישובים שהם על קו הגבול הזה של הטווח שהוגדר. והטווחים שהוגדרו הם כמובן לא מעשה ידי אלוהים, מעשה ידי בני אדם. והטווחים של המרחק מהגבול הוגדרו בימים אחרים ובימים שהנשק של הטרור היה קצר יותר. מעבר לנימוקים הללו מועצות אזוריות שרוב תושביהם פונו בעצם היישובים שנשארו אין להם חיים. אין להם בית ספר, אין להם מרפאה, אין להם מתנ"ס, אין להם מועצה, אין להם רווחה, אין להם פעילות כלכלית. בצפון הייתי בגולן במהלך פסח ויצא צו איסור לטייל בנחלים שיורדים מהגולן ומלבנון. הנחלים האלה צמודים ליישובים שלא פינו אותם. אז לאזרחים הכלליים אנחנו אומרים אתם לא יכולים להיות פה ולכמה אזרחים בודדים אנחנו משאירים אותם. הדבר הזה ידוע לממשלה ולאוצר כבר חצי שנה. צריך פתרון יצירתי. מצד אחד האוצר והממשלה לא רוצים לפרוץ את גבולות הכללים שהם קבעו ומה שעוגן בהחלטות של ממשלה בוועדת כספים. מצד שני יש גופים שיכולים לעשות את העבודה הזאת עבור הממשלה. רשות מקומית או היישוב עצמו יוכל לטפל באנשים שלו ללא תמיכה ישירה של ממשלה באזרחים, אלא בהעברת מענק לאותו יישוב שנפל בין הכיסאות להתמודד עם הקשיים שלו. נזקים כלכליים, עם בעיות של פינוי שלא מומן לאנשים. אנחנו כבר לצערי מקיימים על זה כמה דיונים. זה מבט ספציפי על הבעיה הזאת שהוא חלק ממבט כולל על זה שרצנו להגדיר את מנהלת תקומה לדרום, כשהדרום במצב ביטחוני וכלכלי משתפר ולא רצנו לממש את ההתחייבות לתושבי הצפון ואין עדיין החלטת ממשלה על הצפון. ולא תהיה מנהלת תקומה לצפון. וכמות הבתים הנפגעים בצפון גדולה יותר והמשבר הכלכלי אזרחי בצפון מעמיק וארוך יותר. ואין שיבה לבתים. אין שיבה של עשרות אלפי אנשים לבתים. רוב תושבי הדרום שבו לבתיהם. אין שיבה של התושבים בצפון. ואנחנו מנסים לזעוק את הזעקה של תושבי הצפון. << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> מי זה רוב התושבים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בדרום חזרו הביתה. אשקלון ושדרות. המסה הקריטית. << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> בשדרות כי עשו עליהם מקל וגזר. אני מבארי, אנחנו אפילו לא קרובים לחזור. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע שלא חזרתם. אמרתי רוב תושבי הדרום. << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> אני מכירה עוד הרבה שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רוב תושבי הדרום חזרו לביתם. העוטף לא חזר, סמוכי הגדר לא חזרו. זה אנחנו לא בוויכוח. << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> אשכול לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל התחלתי עם זה. << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> מה עם הנגב? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שמעת את הפתיח שלי על מועצה אזורית אשכול? << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> שמעתי, אבל זה לא נשמע לי הגיוני כל כך. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> מועצה אזורית אשכול חזרו 50%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיברתי על מועצה אזורית אשכול. אבל קודם התייחסתי למועצה אזורית אשכול שפונתה ולא שבה. << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> תדייק בנתונים בבקשה. אני לא בטוחה שאתה צודק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שרוב תושבי הדרום שבו? << אורח >> נטע אפטלון ברוך: << אורח >> צריך לבדוק את זה, כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אומר לך שאני צודק. אבל למה שנתווכח? לפני שדיברתי על זה, דיברתי על מועצה אזורית אשכול ועל זה שיש שם יישובים שהם לא פונו והם עדיין מפונים בפועל. שמועצה שלמה לא שבה הביתה. קודם כל דיברנו על הדבר הזה. לפני שעסקנו בשדרות ואשקלון. אבל ניסינו להסביר שמול זה יש 80,000 תושבי בצפון שהמדינה לא השיבה בקריית שמונה ובשלומי ובמועצות האזוריות הביתה. זה כמות אדירה שהמדינה עוד לא החזירה הביתה. אנחנו שואלים מה עוד תושבי הצפון והדרום צריכים לעשות כדי שהממשלה תתייחס לבעיות שלהם במהירות? מי הקול שלהם פה בכנסת? יש הרבה חברי כנסת שמנסים לפעול למנעם והוועדה הזאת מנסה לפעול למענם. אבל אנחנו לא ועדת כספים שאנחנו יכולים לעצור לכם את תקציב המדינה. אנחנו אפילו לא ועדת כלכלה שיש לה שמונה משרדי ממשלה שכפופים אליה. אנחנו ועדה מיוחדת שמנסה לזעוק את הזעקה. למה שמדינה שרוצה לפחות להגיד שהיא מנהלת את המצב הביטחוני לא תנהל באופן סביר את המצב האזרחי והכלכלי? הבעיה הזאת של היישובים שנפלו בין הכיסאות זה כמה עשרות מיליונים. המדינה ידעה להיות נדיבה בתחומים מסוימים וחסרת פעולה בתחומים אחרים. מי שפונה וקיבל שיפוי להישאר באיזה מקום, ממשיך לקבל. אבל עסק בצפון שיכול היה לקבל מקדמות באוקטובר, נובמבר, דצמבר לא יכול להגיד לינואר פברואר. דווחתי על ידי רשות המיסים שהם יוכלו להגיש בקרוב, ממש בימים הקרובים. ושאלתי מה עם מרץ, אפריל, מאי? אמרו לי זה לא אושר בוועדת כספים. למה האנשים האלה צריכים לרדוף אחרי המדינה? המדינה קיבלה החלטה לפנות. אין תיירות בצפון, אין עסקי פנאי. שואלים מה המענה לתיירות? דיברתי עם שר התיירות אתמול. הוא מחכה לוועדת כספים. שר התיירות מחכה לוועדת כספים שתפתור לו בעיה. אז אלה השאלות וזה המעקב שאנחנו רוצים. אני מבקש התייחסות ספציפית ליישובים הללו שפונו על ידי ראשי המועצות. שהם חלק ממועצה אזורית שרובה פונתה, מה הפתרונות? ואחרי זה נדבר על שאר הדברים. בבקשה אוצר. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> צהריים טובים, ידידיה גרינוולד אגף תקציבים. אני אתייחס פה למה שאמר יושב-הראש בהתחלה, כי זה גם קצת הנתונים שאנחנו מכירים. שאנחנו מתייחסים לשני הנושאים האלה באמת בשני אירועים שונים. כי בעוד שבדרום גם הנתון שאנחנו מכירים זה שרוב התושבים חזרו. לא מדבר על מועצה ספציפית כזו או אחרת. ולכן האירוע של אותם יישובים שלא פונו במסגרת החלטת ממשלה, ישובים מרוחקים מעבר לטווח של 7 ק"מ, השיח שלנו גם מול ראש מועצה אזורית אשכול אנחנו מדברים בעיקר על מה שהיה. כלומר איך אנחנו בוחנים את ההסדר של אותו תשלום שהוא כבר שילם. ואנחנו עובדים על זה גם מול משרד הפנים וגם מול תקומה בדברים האפשריים. כי בכל זאת זה יישובים שהם לא תחת המנהלת. אז זה קצת מורכב בהיבט הזה. בעוד שבצפון אנחנו מדברים כמובן על אירוע שהוא עדיין מתנהל בהיבט של הפינוי לפחות. בהיבט הזה. ושם אמרנו את זה פעם קודמת, שאנחנו עמלים על החלטת ממשלה לצפון מאוד גדולה. ואני כן רוצה להגיד שזה לא שעד שההחלטה תעבור הרבה מהדברים מתעכבים. בינתיים דברים שהם דחופים, דברים שהם מיידיים כבר קרו. יושב-הראש הזכיר פה כמה פעמים את הנושא של אותו מענק עידוד למועסקים. אמור לעבור השבוע גם של חודשים אפריל, מאי, יוני ממה שאני מכיר. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> ינואר עוד לא עבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם מדברים על שני דברים שונים. הוא מדבר על מענק לעידוד עובד בתעשייה שעובד בקו הגבול שהוא מקבל מענק. הוא קיבל את זה עד פברואר וזה הוארך עד יוני. אתה מדבר על עסק בצפון שיכול היה לקבל מקדמות גם אם הוא לא יישוב מפונה ונחסמה לו המערכת והוא כבר בינואר לא יכול היה להגיש. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> כי הוא כמו תושב רמת גן מבחינת המדינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. אבל הוא לא כמו תושב רמת גן, כי אין כלום בצפון. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> ולגבי מענק עידוד, אנשים היו צריכים להגיע פיזית למשרד. אז אפריל ועוד מעט מאי גם לא רלוונטי. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אני רק אסיים. בנוסף הזכרנו פה בנושא הקודם שגם בהיבטים של מענקים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת שאתה בשיח עם ראש מועצת אשכול על העבר. על ניקיון שולחן נקרא לזה. מול היישובים הללו שנפלו בין הכיסאות. יש אירוע כזה גם בגליל עליון, דומה, עם גיורא זלץ. עם כמה יישובים בודדים שנפלו בין הכיסאות. מה הרעיון שלכם המסדר לנקות שולחן? גם אם לא תרצו להיות מעורבים בהעברה ישירה לתושבים. שיפוי ליישוב או למועצה. אבל השיפוי יהיה מיועד ליישובים האלה. לא לתת לרשות מקומית סתם כסף. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> העמדה שלנו היא שככל שמשרד הביטחון לא הורה על פינוי אנחנו לא נעמיד שיפוי. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> זה פשוט הפקרות. הפקרות. סליחה, נעים מאוד, לי קוראים איילת סלע, אני מהתנועה הקיבוצית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע. איילת, ניתן לך איילת. חכי, הוא לא סיים. אני עצרתי אותו. ניתן לך. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> הנושא של מי מתפנה בסוף הוא צריך להיות בעמדה שלנו בצורה מאוד מסודרת. זאת אומרת אנחנו לא יכולים לבוא ולהגדיר קבוצת אוכלוסייה שלפחות ברמה, זה נקרא ודאי ברמה המשפטית כמעין הטבה לפרט שבה אנחנו מתעדפים יישוב במועצה אחת לעומת מועצה אחרת שהם בעלי אותם קריטריונים בדיוק. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל יש בית ספר בכפר בלום שנופלים עליו כטב"מים. אתם לא יודעים את זה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> ההחלטה את מי לפנות - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> עזוב החלטה. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> 13 דיונים מדצמבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> עזבו את המילים הגבוהות. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> 13 דיונים מדצמבר. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש 25,000 תושבים בצפון הארץ בשתי מועצות אזוריות, לא מטופל כל משרדי הממשלה. אתה רוצה ללכת לרופא משפחה - - - << אורח >> איילת סלע: << אורח >> קיבוץ שמיר הוא כמו גדרה. אין, 13 דיונים, ועדת חוץ וביטחון, ועדת כספים. אלף ועדות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הוא לא הכתובת פשוט. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> ואותן תשובות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם לא האוצר אז מי הכתובת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הוא לא הכתובת. זה שר אוצר צריך לשבת פה. או מנכ"ל משרד האוצר. עם כל הכבוד, לא רפרנט. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> יו"ר הוועדה, חבר הכנסת ביטון, אני חייבת להגיד משהו. אני כמי שמלווה גם את משפחות החטופים מהתנועה הקיבוצית כבר 28 שבועות ומדצמבר את קיבוצי הצפון, רוצה להגיד לכם שיש תחושה שיש לאזרחים הממוצעים שפשוט יש להם הרמת מסך על איך המדינה מתנהלת. פתאום אזרחים שחיים להם בפריפריה בכל מיני מקומות, בטוחים שהכול מתנהל כשורה. שכל משרד ממשלתי נותן את מה שצריך, שרואים את האזרח. שהוא קודם כל מול העיניים של נבחר הציבור. פתאום הם מגלים מדצמבר שלא, ממש לא. הם מגיעים לפה פעם בשבוע, פעמיים בשבוע. מבקשים רשות דיבור, מדברים בנימוס. מתאפקים. נבחרי הציבור, חלקם מקשיבים, נמצאים, נוכחים ואומרים שמעו, אין לנו מה לעשות, זה לא אנחנו. זה לא אנחנו. זה משרדי הממשלה. לא, זה לא פיקוד הצפון. שנייה, לא, זה פיקוד העורף. לא, זה פיקוד צפון. לא, זה האוצר. לא, עכשיו משרד הפנים מטפל בזה. מה יהיה? מי מנהל את האירוע הזה? מי מנהל את האירוע הזה? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אף אחד. צר לי להגיד לך שאף אחד. ככה זה נראה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> משרד האוצר יכול היה לפנות לפיקוד צפון ולפיקוד העורף ואל משרד הביטחון בכל הנושא של העסקים ואמנם באיחור של שלושה חודשים, ועדיין לעשות לו עבודה. אבל פתאום פה, מצטערים, משרד הביטחון. אני לא יודע כלום. לא יודע. אין כטב"מים, אין שם מלחמה, אין שם כלום. די, כמה פעמים אתה יכול לבוא עם אותו משפט לפה? די כבר. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> זה גם לא אישי כלפיך כפקיד ממשלה בכיר. זה לא אישי כלפי אף אחד מכם. זה פשוט כלפי המדינה, כלפי משרד ראש הממשלה. איפה אתם? מי מנהל את האירוע הזה? לא בצפון ולא בדרום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האירוע הזה לא מנוהל. הצפון לא מנוהל. בדרום קבעו את מנהלת תקומה ויש כמה תיקוני לעשות. בצפון אין כלום. בצפון אנחנו בקטסטרופה ללא תשובות. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> כבוד היו"ר, אם אפשר ברשותך לחזק את העניין. שני דברים. באמת שאין שום דבר נגדך, אתה בטח הכנת את עצמך נפשית גם לאירוע הזה, אתה בטח עם שכפ"צ גם. על כל פנים, תקשיב. בוא, נחזור אחורה רגע. היה חשש שהיה נורא כבד מחדירת מחבלים. זה היה החשש שהוא היה בתרחיש. הוא נשאר התרחיש. יש היום איום רקטי. מה שעשתה המדינה פינתה 3.5 ק"מ בהנחה שעד 3.5 ק"מ כוח רדואן יוכל להיכנס. ופה זה נתקע. היינו פה בוועדות. היה פה נציג של פיקוד צפון שאמר את הדבר הבא: אנחנו מבחינתנו פינינו 3.5 ק"מ מבצעית. מעבר ל-3.5 מבצעית זה טיפול אזרחי. זה הרעיון. תראה, אין כבר מילים לתאר את האירוע. זה לא פחות מאוקראינה. זה לא פחות, אני אומר לך בוודאות מבלי להגזים. זה אזור מלחמה. עכשיו אני חייב להגיד לכם משהו. אין אומרים שבחו של אדם בפניו. האיש שפתח לנו את הנושא של סיוע מול מס רכוש שנרתמו לעניין באופן מדהים זה חה"כ מיכל ביטון. הוא לא נמצא פה עכשיו, הוא רק יושב-הראש, אבל באמת ובתמים, זה האיש שמגיב, עונה לווטסאפים, עוזר כמה שהוא יכול והוא חיבר אותי בשביל תושבים שלא מקבלים כלום, כי אומרים להם אתם קו, אתם צבועים ירוקים אצלנו. שאלתי את הממונה, את אמיר דהן על קרן הפיצויים. אמרתי לו מה זאת אומרת ירוקים? הוא אומר לי אתם כמו תושבי תל אביב וכמו תושבי רמת גן. ואז אנחנו צריכים להתחיל לעשות כל מיני מארבים וכל מיני מאמצים כדי להתחיל לטפל פרטני. איך אמר חה"כ מיכל ביטון? יורם, תתחילו פרטני. בואו נתחיל לטפל פרטני, אין מה לעשות. למה? כי אין משהו מלמעלה לאירוע הזה. יש עכשיו תוכנית הצפון. אנחנו הגשנו בג"ץ בעניין שלנו. והתשובה של המדינה זה שאנחנו נכללים בתוכנית הצפון. לא דובים ולא יער. אנחנו לא נזק עקיף שדוחים אותנו. יש עכשיו כרגע מצב של שבעה חודשים של עסקים שלא עובדים. של ילדים שלא לומדים בעצימות גבוהה. של מצב מלחמה לחלוטין. איפה החוזה בין המדינה לתושב? עוד דבר כדי להדגיש לכם את הסיטואציה. 200 מטר ממני יישוב מפונה. אז בואו, אני לא מתייחס כרגע למתווה מה הם מקבלים, לא מקבלים, זה לא העניין. אני מאחל בריאות לכולם, שכל תושבי הצפון יחזרו חזרה. אבל תבינו את המשמעות מה קרה פה. וזה מה שיוצר את כל הכאוס שאנחנו נמצאים בו. אני גם בקשר, אגב, עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי שלי. שמאוד רוצה לעזור. באמת. יוסי שלי מאוד רוצה לעזור. אבל יש הרבה מחסומים בדרך של בירוקרטיה. וכמו שאתה אמרת, אתם לא רשומים בשום מקום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אתה רציני, יורם? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מנכ"ל משרד ראש הממשלה הוא יש לו בעיות של בירוקרטיה? סליחה שאני מתפרצת ככה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> תקשיבי, זו הסיטואציה שהגענו. אני נעזר ואנחנו נעזרים באנשים מסוימים. מה לעשות? הוא עזר לי, מה לעשות? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מאיר, סגלוביץ', יסמין וטטיאנה, לפי הסדר. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> ידידי, אני מאוד מאוכזב. אני מרגיש איזה תחושה של דז'ה וו. אני עוסק בזה כבר כמה חודשים, מיכאל עוסק עם זה, אנחנו ישבנו פה לפני ארבע חמש פגישות על הסיפור הממוקד שאי אפשר לפנות חצי מיישובי המועצה. שמה שחל על מועצה צריך לחול על כל יישוביה. על זה עלה. בדרום זה צאלים וגבולות ואורים. בצפון זה כל הקו של גונן ושמיר. << אורח >> קריאה: << אורח >> שמונה קיבוצים. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יצאנו מכאן בתחושה שבאמת אתה הולך לטפל בבעיה הזאת ולבוא עם תשובה. עכשיו, היות ואתה לא בא עם תשובה אחרי כמה פגישות אני מפנה את זה אליך, מיכאל. גנץ וגדי יושבים בממשלה. אני מבקש ממך, אנחנו מבקשים ממך לפנות לגנץ. הוא הנציג של השולחן הזה, הוא הנציג שלך. לפנות לגנץ ולפנות לגדי ולהגיד שיקבלו, יביאו את זה כהצעה לסדר היום הממשלתי. היות ואני ישבתי שני סבבים בממשלה, אין דבר אחד, אני אומר לך, אין דבר אחד שאני רציתי ולא הצלחתי להעביר. אם אתה יושב בממשלה ואתה מנסח את הבקשה כמו שצריך, גם כשהייתי צריך 2.4 מיליארד שקלים השגתי את זה. עכשיו מה שנראה לי שפשוט אנחנו באים לוועדה, מאוד נחמד, מחמיאים אחד לשני, מתקשקשים, יוצאים החוצה, חוזרים אחרי שבוע ושום דבר לא קורה. פרט לעבודה היפה מאוד של מיכאל, שאנחנו באמת נותנים לו חיבוק גדול. הוא כל שבוע נוסע לחניתה. אני פוגש אנשים מכיתות כוננות, הם מדברים בשבחו. אבל זה עדיין לא פותר את הבעיה. זה אחד. הדבר השני, אתם צריכים לדעת תושבי הצפון, אני בשבוע שעבר הייתי עם יואב, היינו בצפון. עמדנו, וכאן אני מאחל, מעבירים את תנחומנו לרבש"צ של כפר גלעדי שהדריך אותנו שבוע שעבר והבן שלו, איש מדהים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שולחים לו נחמה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שמעתי אותו היום ברדיו. הכוח שיש לאיש הזה לדבר על השגרה ולספר את מה שעובר כשאתמול הוא קבר את בנו. אז זה אולי מתחבר לאנשים המיוחדים שנמצאים שם בצפון. החברה מקריית שמונה והחבר'ה משלומי ומהקיבוצים. ואני רוצה שאתם תדעו, וידידיה, אתה יודע את זה וגם אתם יודעים את זה, לפני שאתם חולקים שבחים למזכיר הממשלה. זה נחמד שבאים לכאן, אבל אתם מכניסים גול עצמי. מנכ"ל משרד ראש הממשלה זה האיש שתפקידו לפתור את כל הבירוקרטיה. זה ייקח לו יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא גם לא היה מוכן שמנכ"ל משרד הבריאות יתכלל. ראש הממשלה הטיל בצפון באותה פגישה שהוא הודיע תוך 10 ימים החלטת ממשלה, שעברו שלושה חודשים מאז, הוא הטיל על מנכ"ל הפנים שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, רונן פרץ, עם ניסיון ויכולת לעשות. ורונן התחיל ואסף את העסקים והתחיל לרוץ. משרד ראש הממשלה אמר אני מתכלל, אני אביא החלטה. ערב החג שבוע לפני אמרו יש לנו החלטה אבל ראשי הראשויות רוצים עוד לדייק אותה. עבר זמן. אנחנו צריכים החלטה. הפשע הכי גדול של ההחלטה הזאת תהיה אם היא תבוא בלי פתרון לתיירות בצפון. אם היא תבוא בלי פתרון לעסקי פנאי. אם היא תבוא בלי אלה שנפלו בין הכיסאות. אנחנו מדברים על נטישה של עסקים. אנחנו לא מדברים על סגירה של עסקים. מפעל עדשות בחניתה יורד 10 ק"מ. מפעל למשקאות בחניתה עוזב. מפעל באדמית עוזב. אלביט הודיעה שהיא עוזבת את קריית שמונה. הם לא ייסגרו המפעלים האלה, הם נוטשים. אנחנו שאלנו מה המענק לשימור המפעלים האלה. איזה מפה יש למשרד הכלכלה, מפת האיום על עסקים שרוצים לסגור את עצמם? ואגב, האנשים האלה הם לא חסרי אחריות. במשך שישה חודשים מגיעים כל יום 200 עובדים לגבול, לחניתה, למפעלים. בלי לפחד. כל מה שהם צריכים זה כמה ממ"דים שאין להם עד היום. אומרים להם תקנו בעצמכם את הממ"ד. למפעל שהוא בגבול, שהוא 0 ק"מ. בטווח טיל מהגבול. בכינון ישיר של חיזבאללה, 200 אנשים באים לעבוד כל יום. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> זה רק מחזק את מה שאני אומר לגבי תפקידו של משרד ראש הממשלה. עכשיו, היות ומההיכרות האישית שלנו אנחנו מבינים את הקושי ואנחנו בשעת מלחמה ובכמה חזיתות ולא הייתה סיטואציה כזאת אף פעם. בגלל זה היה חשוב להעביר את הטיפול בעסקים ובכל מה שקשור לבעיות של הצפון למשרד הפנים. והוויכוח, אני רוצה שאתם תדעו, שהכול הוא ויכוח על אגו. אני אסכם את הדברים. אחד, אנחנו מבקשים שהוועדה הזאת תפנה כמושיע אחרון, לגנץ. ולבקש ממנו, אתה יכול לעשות את זה, אדוני, אתה יושב-ראש הוועדה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גנץ ואייזנקוט וחילי מעודכנים מלא על מלא במצב הכלכלי. והם העלו את זה בקבינט. העלו את הסוגייה. ולא רק זה, אמרו יותר מזה מאיר. הם דרשו שספטמבר הצפון יהיה עם תושבים בבית. כן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שמעתי גם את קיש אומר את זה, הכול בסדר. אבל אני אומר, מעבר לזה, אין שום ויכוח פוליטי. אני פונה מהכיוון הטוב של העניין. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שמשרד הביטחון יגידו לך שזה בסדר, שהם בתהליך והם פותרים את זה. אני, לא שמענו אותם עדיין. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלוואי, הלוואי. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> משרד הביטחון לא פותר את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בואו נשמע אותם. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא יודע, לא שמענו עדיין. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא פותר את זה. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> אולי זו הבשורה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, משרד הביטחון לא אחראי על כלכלה ואזרחים. << דובר >> יונתן מישרקי (ש"ס): << דובר >> לא, אבל אמר לך ידידיה אם זה יהיה בתוך הגבול שקבעו אני מוכן. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל זה לא בגבול שהם קבעו. מה, צאלים רחוקה 18 ק"מ. לא, זה מחוץ לגבול. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מישרקי, מה עושה תושב שמיר שהמפעל בקריית שמונה לא עובד. הוא שכיר בקריית שמונה. הוא לא מפונה. אין לו הכנסה. החל"ת שלו נגמר. אין לו כלום. אין מפעל, אין לו עבודה. ואין מערכות לימוד. אלה נפלו בין הכיסאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין כתובת לאנשים האלה. אין כתובת ואין מנהיגות. זאת אומרת, הבעיה ידועה. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אין. וגם המדינה אומרת להם אין לכם בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באוצר אומרים לי אנחנו מבינים הרבה בעיות, הם אומרים אנחנו לא המשרדים המבצעים. מי מבצע? כולם נושאים עיניים להחלטת הממשלה הזאת שצריכה לבוא. ואם היא תהיה עם חורים בגבינה זה יהיה אסון. אם לא יהיה בה את הטיפול הפרטני הזה שדיברנו עליו. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה שתדעו, אין תוכנית לצפון. יש שורה שכתוב עליה כותרת. בסוף בנושא המספרי כתוב 3.5 מיליארד שקלים. אין ל-3.5 מיליארד שקלים האלה מקורות תקציביים, עדיין מחפשים אותם. מקווים, אני יודע על מה הם בונים, הם בונים על כל מיני שינויים בדצמבר. תזכור, בדצמבר. אין שום תוכנית לצפון. תדעו את זה. עכשיו, אני לא אומר את זה כי אני אופוזיציה, לעזאזל. זה ממש לא לעניין. אני נמצא שם, מיכאל נמצא שם, כל חברי הכנסת נמצאים שם. אנחנו פעם בשבוע נוסעים ומטיילים שם. מאביבים ושתולה ועד כשמג'דל שמס. אין תוכנית לצפון. ומוכרים את זה וחבל שאתם שבאים מהצפון מדברים. אין תוכנית. אתם צריכים להבין שאין תוכנית. יש מיכאל ביטון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התוכנית גם לא תעזור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> שנייה, אל תפריע לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לעסקים שעזבו היא לא תעזור. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> יש מיכאל ביטון, הוועדה הזאת שמנסה בכל כוחה, ככה כל הזמן לעשות יש מאין, אבל זה לא מעניין את ועדת הכספים. לא מעניין את ועדת חוץ וביטחון. לא את האנשים. שר הביטחון הוא זה שמחליט מה מפונה ומה לא מפונה. וכל עוד שר הביטחון לא יגיד שאני מגדיל את הטווח שום דבר לא יקרה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפילו בלי פינוי לתת זכויות לתושבים שלא פונו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אתן לכם, בואו נשמע תושבים מהצפון. נעשה שילוב, זה בסדר? מירב מכפר בלום. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> כן. קודם כל תודה רבה. אני פשוט מקריאה את זה, כי אני לא רוצה שדברים ייצאו מההקשר. זה כבר מעל חצי שנה שהתושבים הלא מפונים שבגדול הצפון זועקים ומשתפים בקשיים ובהתמודדות היום יומית עם שגרה הזויה ותחנות רוח. נדמה שמעל חצי שנה אתם מאפשרים לנו לבטא את עצמנו, אתם קשובים, מראים אמפתיה ומסכימים שאכן נעשה עוול ומבטיחים לטפל. יתכן והכול נעשה עבור מראית עין? << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה שאנחנו מפריעים לך. לומדים בכפר בלום בבית הספר היסודי? << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אני תכף אגיע גם לזה. << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >> סליחה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> יתכן והכול נעשה עבור מראית עין? הרי אנחנו כבר מעל חצי שנה באירוע וכלום לא קורה. יתכן שאתם רק אומרים שאתם מבינים, אבל לא באמת מבינים? תרשו לי להשמיע לכם משהו. באמת, זה כמה שניות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את רוצה למצוא את זה ונחזור אלייך בהמשך? << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> זה פה, אתה יודע איך זה. דווקא כשאתה צריך אז זה מתעכב. (מושמע קובץ אודיו עם אזעקה מוקלטת) << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמל כבר רצה לקפוץ לרצפה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> אמל, זה בוקר, צהריים וערב, כן? << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אמל, זה הסאונד של החיים שלנו מה-7 באוקטובר. ואם אני אומר לכם שאני מתכוונת להשמיע לכם שוב פעם את האזעקה? אתם תהיו דרוכים. נכון? אז הדריכות הזאת זו התחושה שאנחנו חווים אותה יום יום, שעה שעה מה-7 באוקטובר. מצטערת. וחסכתי מכם את קולות היירוטים, המרגמות, הנפילות, המטוסים, המזל"טים וצרחות ההיסטריה של הילדים. אתמול היה יום השואה. יש סרטון שאפשר לראות ברשת של תלמידי בית ספר יסודי שבאחד הקיבוצים הלא מפונים ממתינים לצפירה וברגע שמתחילה הצפירה הם רצים למרחב המוגן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש את התמונה הזאת, איפה היא? רצינו לעלות אותה כאן. אתה יכול לעלות אותה בבקשה? << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אני יכולה להראות לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קיבלתם את זה? << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> תמונה משמיר שצולמה בזמן הצפירה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אז תראי להם את הסרטון, זה הרבה יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה המדריכה שלהם מי שנמצאת שם? חדר בלי מיגון. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> יש עוד תמונה אחת מלהבות שאני יכולה להראות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיא עוברת בין הילדים ככה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> הסרטון מראה בעצם את הילדים שהתבלבלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה ביישוב לא מפונה. איזה יישוב? << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> שמיר. תראי, יש שם עוד תמונה מאותו אירוע. כולם חולצות לבנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שעצוב זה שזה כמה עשרות מיליוני שקלים. ואנחנו כבר מוכנים לשים במלחמה הזאת לצה"ל עוד 100 מיליארד ולשים בתקומה עוד עשרות מיליארדים. אנחנו לא יודעים לפתור בעיות קטנות. כדי לפתור בעיה קטנה צריך מישהו שמעמיק ומבין שזו בעיה קטנה ומיוחדת. ושיש ועדת חריגים ויודעים להחריג ולהקשיב ולא לחשוב שכולם רמאים. זאת זעקה אמיתית, היא נמשכת, היא כואבת. אנשים נפלו פה בין הכיסאות. הם לא עשו שום מעשה זדוני, פשוט נשארו לבד. המועצה שלהם הלכה והם נשארו לבד. מירב, אם את יכולה משפט סיום, שנאפשר לאחרים גם. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> זה ממש קצר וזה מאוד חשוב. הנחיות פיקוד העורך שחלות על הקיבוצים הלא מפונים הם אותן הנחיות שחלות על עיר המחוז שלנו קריית שמונה שפונתה. אני לא כאן כדי לדרוש פינוי. אני כאן כדי שתכירו את צמודי הגדר של רצועת הביטחון שמדינת ישראל יצרה בתוך שטחה. אנחנו שחיים כבר מעל חצי שנה בשטח לחימה, אנחנו המגן האנושי של הצפון ולאף אחד לא אכפת מאתנו. אני כאמור גרה בקיבוץ כפר בלום הלא מפונה ומקום העבודה שלי מפונה. ב-7 באוקטובר מדינת ישראל סגרה את מקום העבודה שלי ואילצה אותי לצאת לחל"ת ולממש את הזכות שלי לאבטלה, אחרת לא תהיה לי הכנסה. לפני חודש הסתיים לי החל"ת וכמוני יש כ-1,500 איש בגליל העליון שלא מפונים, שהסתיים להם החל"ת, שזה כ-40% מאוכלוסיית הלא מפונים בגליל העליון. בזמן שעובד שגר במקום מפונה ועובד איתי באותו מקום עבודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מכיר את זה, גרינוולד, את העניין הזה של חל"ת? בן אדם, העבודה שלו בקריית שמונה. אין עבודה בקריית שמונה. מה הוא יעשה? אזור לעבוד בקריית שמונה. נגמר החל"ת, אבל אסור לעבוד בקריית שמונה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> עובד שעובד איתי באותו מקום עבודה מפונה, שגר באזור מפונה, הוא מקבל הארכה לחל"ת. איזה לא מקבלת הארכה וזה אותו מקום עבודה. שהמקום עצמו מפונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מכיר את הסוגייה הזאת, פגשת אותה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אני לא מכיר את הסוגייה הזאת ספציפית. הרפרנטית של תעסוקה כמובן מתעסקת אצלנו, אבל אני יכול להשיב לוועדה. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> ומה קורה עם ישובים שהאמא עובדת בחיפה? בחיפה אין מלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני משתדל בוועדה הזאת לשמוע את כולם, גם אם אני מתעכב פה. מה שאני כן מבקש זה מאנשים לקצר. שניתן הזדמנות לכולם. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> באמת חשוב לי להגיד את הדברים האלה. אנחנו לא מקבלים הרבה הזדמנויות כאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את תקבלי עוד הזדמנות. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> כ-70% ממקומות העבודה בצפון סגורים מאה אחוז, עסקי התיירות סגורים. אני חד הורית לקטין במערכת חינוך שמתנהלת במתכונת חירום, בשעות לימוד מצומצמות. כך שבברוטו יש לי ארבע שעות לעבוד. ומה יהיה בסוף המלחמה אחרי שכבר יש לי עבודה שארצה לחזור אליה? מי יעסיק אותי לזמן מוגבל? בזמן שמתווה העסקים מורחב לטווח של 9 ק"מ הסיוע לשכירים נותר בטווח הפינוי של ה-5 ק"מ. בזמן שעסקים מקבלים שיפוי מלא ובצדק, השכירים נאלצים להסתפק ב-60%. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם לא מקבלים. מירב, אל תעשי השוואה כזאת. הם לא מקבלים. העסקים בצפון לא מקבלים מה שמגיע להם. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> העסק שאני עובדת בו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כי הוא על הגבול, הוא מפונה. אנחנו מדברים על הרבה עסקים שלא מקבלים. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> העסק שאני עובדת בו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר, אבל לא צריך להשוות את הצרות שלך, כי לעסקים יש צרות גם כן. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אני מבקשת להשוות את הצרות שלי לצרות של המעסיקים ואני כבר אגיד לכם תודה. כשניסיתי להיכנס אל מחילת הארנב ולהבין איפה הנתק במשרדי הממשלה הופתעתי לגלות את גודל הנתק. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. סילוף והסתרה של נתונים מכוון, ואתה יודע על מה אני מדברת. גרירת רגליים וגלגול אחריות מאחד לשני. וכל הדרכים מובילות למקום אחד – משרד האוצר, שנדמה ששם הזמן עומד מלכת. הרי כולם מקבלים שם משכורת בסוף החודש. אז למי אכפת? שלא נתבלבל בין חגורה שלוחצת קצת על המותן לבין חבל שכרוך על הצוואר. תושבי הצפון אמנם הם אנשים נחמדים, אבל כמו שציינתי קודם, אנחנו המגן האנושי של הגבול. כבר עשרות שנים. ואנחנו למודי קרבות. ואם נצטרך לקום ולהילחם על מה שמגיע לנו אנחנו נקום ונילחם. לפני יומיים ראש העיר של קריית שמונה אמר שההפגנות של כוח קפלן יהיו משחק ילדים לעומת מה שתושבי הצפון מתכננים. לדעתי הוא היה עדין. אני מגיעה משם, מהשטח. לא רק השמים בוערים בצפון. גם הקרקע בוערת והייאוש ניכר ולאנשים מיואשים אין מה להפסיד. אבל כמו שאנחנו יודעים להגיע לירושלים לכנסת ולהעביר ביקורת כשצריך, כך אנחנו גם נדע להודות למי שידאג לשינוי וכמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. סגלוביץ'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד דבר אחד כללי ושני דברים קטנים. דבר כללי: זה פשוט לא מעניין אף אחד. זה לא מעניין אף אחד והצפון, עזבו, אפילו בתקשורת, למעט כמה תוכניות לא יודעים מה קורה בצפון. פשוט לא יודעים. אין תמונה לאזרחים מה קורה. אבל למי שחייב להיות תמונה זה למשרדי הממשלה. אני שם בצד רגע עכשיו, לחלוטין שם בצד אפילו את השרים. כמה משרי הממשלה היו בביקורים? לא שהגיעו לאיזה שהוא מקום מרוחק ואספו את ראשי המועצות? הלכו וראו בעיניים. כמה אנשים ראו, האם ראו במשרד הביטחון שאין מיגוניות ליד גני משחקים. מיגונית, לא תגיד מקלט. לכן אני חושב שלהיות קונקרטי ואופרטיבי, אני מציע, למרות שעשית כמה וגם סיור בצפון, אמנם לא הייתי בו, לעשות מפגש שם. לוודא שכל נציגי משרדי הממשלה יהיו בדיון ואנחנו נשתוק כולנו והם יקשיבו, ימצאו פתרונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הנה אני מעמת אותך עם בעיה, סגלוביץ'. יש משרדים שלא הופיעו, שלא התייצבו. מה אתה עושה במצב הזה? אם הייתה ועדת כספים הם היו באים. אבל הסנקציות של הוועדה הזאת מוגבלות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז מאחר ואני הייתי גם ועדת ביקורת המדינה, שיש לה את כל, יש לה גם את האפשרות לתת סנקציות וגם שם הקואליציה הצביעה נגד לזמן עובדי ציבור בדרג בינוני, אז לא נשתמש בכוח, נשתמש במה שיש לנו. ומה שיש זה להשתמש אולי בכוח של אחרים. ואני מציע שני דברים אופרטיביים: את רשימת הבעיות שאני יודע אותן, וזה בושה שאני יודע ומשרדי ממשלה לא יודעים אותם. זה אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע כי אתה הולך ומקשיב לאנשים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל מה שאני חושב שנכון לעשות זה לעשות שני דברים: אחד זו ועדה משותפת עם ועדת כספים. ישיבה משותפת בהקשר הזה, בצפון. להביא את ועדת הכספים לצפון עם הוועדה שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נציע את זה. נקווה שנקבל שיתוף פעולה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ונעשה לפני זה גם ישיבה מקדימה עם יושב-ראש ועדת כספים, שיידע את הפרטים לפני. שהדיון הזה לא יהיה עוד דיון שמדברים עליהם, אלא דיון שבו אתה שם לו על השולחן את כל הבעיות שלא מצאנו פתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני קונה את הרעיון שלך ואנחנו ניזום אותו. נתחיל איתו בסיור ובסוף בישיבת עבודה שאליו גם נקווה שיגיעו מנכ"לי המשרדים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> דבר נוסף שאני מציע שגם הוא פרטי, ופה אני פונה אליך כמובן, אבל גם לדוברת הוועדה. שנעשה מה שבכוחנו לעשות. להוציא הודעת דוברות מסודרת מטעם הוועדה, שזאת ועדת משנה שעובדת ופוגשת אנשים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, מיוחדת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> בסדר, מיוחדת. ויש שם מה שאפשר לעשות לנבחרי ציבור, שיימינג. לא הגעתם, לא ראיתם, לא נפגשתם, לא נסעתם, לא באתם, לא אכפת לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע מה ראית, סגלוביץ', במלחמה? כמה נבחרי ציבור שאפילו שיימינג לא מזיז אותם. אנחנו מנסים. תאמין לי, הוועדה הזאת כשהיא עמדה ריקה פתאום אנשים הגיעו. אבל אני אומר לך שאני לוקח את הראשונה ביצענו ונמשיך ואת השנייה אנחנו ניזום עם ועדת כספים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הדבר האחרון שרציתי להגיד זה בסוף בסוף, אני אומר את זה בחצי חיוך חצי כאב, בסוף אני באופוזיציה, אתה לא, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ואני אגיד את זה בצורה יותר בוטה מחברי מאיר כהן. שיסגרו את הדלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אז אתה עושה את זה פוליטי ואתה טועה בהדגשה הזאת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי המטרה שלנו משותפת. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, לא, אני עושה את זה, מיכאל, אל תתבלבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שהשולחן הזה כולו אופוזיציה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, לא, לא, לא. אני עושה את זה לגמרי, לגמרי פוליטי. בוא, תהיה איתי. לא כאילו פוליטי, לגמרי פוליטי. אתם שם. אם אתם רוצים תשפיעו ואם לא תהיו איתנו באופוזיציה. אי אפשר לבלבל את המוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אשיב לך פוליטית. אנחנו בחרנו להיות שם. ואנחנו בחרנו ולהיות שם כדי להשפיע על המלחמה, לפני הכול. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כל החלטת ממשלה אתם שותפים לה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה אמרת את דבריך, אל תפריע לי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אתם שותפים לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני הקשבתי לך, אל תפריע לי. אנחנו נכנסנו למלחמה ואתם לא. אנחנו נכנסנו למלחמה להשפיע על מצב המלחמה ועל החטופים. זה היה בראש מעייננו. והמציאות האזרחית כלכלית היא קטסטרופה. והתיקון שלה לא יהיה בחצי שנה של הצטרפות לממשלה של מלחמה. ואנחנו בכוחותינו עושים גם בהיבט האזרחי כלכלי כל מה שאנחנו יכולים לעשות. גם כחברי כנסת וגם כשרים ואף אחד לא יטיף לי על עשייה למען הצפון. אני שלם עם מה שעשיתי למען הצפון בחצי שנה אחרונה. ולהפוך את זה למאבק ביני לבינך על פוליטיקה זה טעות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא טעות בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי אתה הצעת עבודה משותפת למען תושבי הגליל והצפון ותישאר בנושא הזה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> את החיבוקי אני סיימתי כבר מזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא חיבוקי, אבל גם אני אומר לך - - - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> - - - שמי שהוא לא רוצה להיות בממשלה שלא יטיף. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז אני כן אטיף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואם הייתם נכנסים לממשלה אולי היה יותר כוח. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לקבוצה הזאת לפעול מול גופים אחרים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אני אגיד את דעתי עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להגיד את דעתך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שיש שם שרים בממשלה, לא נכנסתם רק לקבינט. אתם שותפים לכל דבר. יש אחריות משותפת על הראש שלכם. אני לא אומר על הראש שלך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסכים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> יש שם אנשים. תסגרו את הדלת, תעצרו את מה שעושה סמוטריץ'. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסכים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ובן גביר, תאיימו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד, אתה לא עקבת אחרי השבוע בתקשורת? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> עקבתי. הוא גלגל אותו מכל המדרגות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא, לגביי בתקשורת. לא עקבת. כנראה לא עקבת, אבל לא משנה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אני צריכה לצאת, ממש שתי דקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טטיאנה בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו היינו שם בסיור. כן? וראינו מה מצבם. היינו גם אזור 0-5 וביקרנו גם במרחק 5 והלאה. המלחמה מתנהלת. העסקים לא מתנהלים כמו בשגרה. ואם שר הפריפריה, שר ווסרלאוף מגיע לאזור לשם ואומר לתושבים שלא מפונים אתם צריכים לצעוק יותר חזק בתקשורת – זאת לא התנהלות של הממשלה. סליחה, זו לא צריכה להיות אמירה של השר שנמצא בממשלה הנוכחית. זה דבר אחד. דבר שני לגבי דמי אבטלה של אנשים שלא יכולים לחזור לעבוד כפי שעבדו לפני המלחמה. יש החלטה להאריך את דמי האבטלה, את הזכאות לדמי אבטלה לאלה שנמצאים בקו 0 עד 5. ומה עם אלה שנמצאים מ-0 עד 10? למה לא מאריכים להם את הזכאות לדמי אבטלה? << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> קו עימות, תושבי קו עימות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אגב, האמירה שלו הייתה מיותרת, אבל כמשרד הם אחד המשרדים שהגיבו יפה לצפון ולדרום. ומקבלים קרדיט גם מראשי הרשויות וגם מגופים. אבל הוא לא יכול להציל את הצפון. ולא את הדרום, כי אין לו את המשאבים. זה משבר של כלכלה, של אוצר, של מיליארדים. למשרד נגב גליל יש מאות מיליונים בודדים, הוא לא יכול. אגב, היה מכתב של עשרות ראשי רשויות, שביקשו שיפעילו דרך נגב גליל את הפתרונות, כי הוא הוכיח תפקוד. אבל העניין הזה שמירב דיברה עליו שכבר הזעקה הזאת נשמעה פה די והותר בוועדות. וחצי שנה עברה. כן, כנראה הגיע הזמן שהזעקה הזאת תהיה חמורה יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, זה לא סוד שהכנסת חלשה. איבדה את כוחה כגוף מפקח, כגוף מבקר. משרדי הממשלה מצפצפים על הוועדות. לא מגיעים. לא סתם אמר יואב שמשרד מבקר המדינה רצה לעשות צו הבאה והוועדה הצביעה נגד צו הבאה של פקידות בדרג בכיר נמוך. זה באמת מתסכל מאוד. אבל עד כמה יכולה להיות האטימות ועד כמה היעדר החמלה ועד כמה קשיות הלב יכולה להיות של משרדי הממשלה שנניח שמה שהיה נכון לפני שבעה חודשים הרי כבר לא נכון עכשיו. עברו שבעה חודשים. אז רגע כל הזמן צריך לשאול מה השתנה ואיך צריך לתקן תוך כדי תנועה. לא להיצמד לאיזה שהיא מדיניות שהייתה לפני שבעה חודשים או שישה חודשים. הנסיבות משתנות כל הזמן. פרק הזמן הזה. תמיד נגמר החל"ת. אמרו חל"ת, חל"ת. אבל נגמר החל"ת. אז מה עכשיו? אז תקבלו החלטה. באמת האטימות היא זועקת לשמיים. והבית הזה לא מצליח לנער את משרדי הממשלה, על כל כמה? 36-38, ומיכאל, אחריות היא לא סלקטיבית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מסכים איתך. אבל ייאוש זה לא מתכון לכלום. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, ולכן אנחנו זועקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עצם בגרון של הממשלה ואנחנו נהיה העצם הזאת. ואנחנו הזזנו כמה דברים בוועדה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל באחריות, מיכאל, האחריות היא לא סלקטיבית. אתה לא יכול לבחור על מה אתה אחראי ועל מה אתה לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ודאי שלא. אבל הוועדה הזאת הביאה את המענקים לעסקים שנפתחו היום בינואר פברואר. זה מאבק שאנחנו ניהלנו. הוועדה הזאת הביאה את המענקים שנשלחו הביתה ערב פסח. הוועדה הזאת האריכה את המענקים לעסקים. אנחנו יודעים איפה אנחנו לא הצלחנו ואנחנו יודעים את כוחנו הרשמי ואת גודל הוועדה הזאת ועוצמתה. אבל אנחנו לא מוותרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> העניין הוא שבכל החלטה שמתקבלת, מיכאל, ויש לה דד ליין מבחינת לוחות זמנים צריך לשאול את המשרד הממשלתי אוקיי, בהנחה שלא נחזור להיות שוויץ מה אחרי? כי מה שקורה, נגמרים המועדים וזהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את צודקת. לכן התכנסנו היום. לכן התכנסנו. אני רוצה לתת לענבר בזק, ממש קצר, בזום, בבקשה. לא עובד, בקי, בבקשה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה. אני רוצה שני דברים להגיד. אחד, חוץ מלהודות לך מיכאל ולכל אחד מחברי הכנסת, עכשיו כבר חלק הלכו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא צריך להודות, תאמיני לי, לא צריך להודות. צריך לעבוד, לא להודות. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אז אנחנו מסכימים. אבל בכל זאת, זה שנכחו שמונה ח"כים בכל זאת בפגרה לפה סימן שלמישהו כן אכפת. ואני מקווה שמשרדי הממשלה ישימו לב שיש פה בכל זאת שמונה ח"כים ממגוון מפלגות שהגיעו לפה ואכפת להם מהנושא. נקודה שנייה שאני רוצה להגיד, ואני פונה פה לחברי המכובד מהאוצר. בנושא, יש פה בעיה גדולה ויש פה בעיה קטנה. הבעיה קטנה יחסית והיא קטנה מבחינת כסף אני מדברת. והיא מיידית לפתרון, זה מה שאמרו, דיברו פה על דמי האבטלה שנגמרו. אני רוצה להגיד על זה עוד שלושה משפטים קצרים, כי זה קריטי בעיניי. המדינה נתנה, הייתה פנייה לאוצר, כיוון שיש הסדר שונה להחזר, הסדר שונה למפונים וללא מפונים. המפונים קיבלו גם פתרון ישיר וגם פתרון עקיף. הפתרון העקיף זה שיש מסלול ירוק, מבטיח החזר רק למפונים ולא לאחרים. ויש הסדר ישיר שמאריך קצבה בגובה דמי אבטלה לכל מפונה. עכשיו, האנשים הללו כפי שהבנת, הם לא יכולים לעבוד. אבל גם לא האריכו להם לא את דמי האבטלה ולא הארכה בשם של קצבה. לצערי קיבלנו תשובה לא הגיונית, שזה בסדר, המעסיק רשאי להמשיך לשלם שכר. המעסיק תמיד רשאי לחלק שכר תוספות למי שלא מגיע לעבוד, אם חפצה נפשו ואם יש לו תזרים מזומנים שכזה. אבל ברגע ש-א' הוא לא במסלול שמבטיח לו בכל מקרה החזר, אלא בסוף הדרך אם יהיה לו קשר סיבתי וכו', יוכיח הפסדים. אין חיוב ישיר. ובעינינו יותר חשוב, אין לעובד הספציפי שום מענה. אנחנו לא חושבים שעובדים צריכים להיות משועבדים גם לרצון וגם ליכולת של מעסיק לשלם. חייב להיות בעינינו, ושוב פונה אליך, אם אתה יכול לבדוק את זה ספציפית. לא מדובר במיליוני אנשים. מדובר ב-1,500 אנשים עובדים, שרוצים לעבוד למחייתם. שגם דמי אבטלה, כידוע לכולנו, זה חצי בסך הכול. זה אנשים שעובדים שהגיעו למצב שמביאים להם ארגזים של אוכל, כי נגמר האוכל החודש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקורונה דאגנו ל-2 מיליון מובטלים. אנחנו לא יודעים לדאוג ל-1,500 איש שנופלים בין הכיסאות. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> 1,500 אנשים שאם אפשר להאריך להם את דמי האבטלה, עד שיהיה פתרון כולל. זה לא פתרון מלא לכל הצרות שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה גרושים. במונחים של מה שהמדינה תוציא על המלחמה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> זה לא פותר את הכול. אבל זה ישירות פותר ל-1,500. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה רעש זה עושה בציבור על בעיות שכמה מאות מיליונים היו פותרים אותם. כמה רעש. בזמן מלחמה. ואתה אומר, מדינה יודעת להזיז אוגדות, להביא תוכנית, לכבוש, לזוז. והיא לא יודעת להביא תוכנית אזרחית כלכלית חצי שנה. מה הכשל פה? וסגלוביץ' צודק, זה לא נערי האוצר. זה לא אשמתם, חבר'ה. זה מדיניות ממשלתית. זה ראש ממשלה שמקדיש לזה זמן וזה הקבינט החברתי כלכלי שקיים. שהיה צריך להקדיש לזה זמן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הוא מתכנס? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה שר אוצר שאומר עליי, אני אפתור בעיות. במקום שאני אהיה איש. כי בלי האוצר לא יהיה כלום בשום משרד. ואנחנו עוד מחכים למנהיגות הזאת. מחכים להחלטת הממשלה. ומה שמדאיג אותי זה לא שלא תהיה החלטת ממשלה, כי נראה שתהיה. היא לא תהיה טובה. איך שהיא תתקבל יהיו לנו פה 20 דיונים על בעיות בהחלטת הממשלה. ביקשתי שזה יהיה לשביעות רצון ראשי הרשויות. אבל לא רק ראשי הרשויות. לשביעות רצון של התיירות, של העסקים, של ראשי היישובים. יש דברים שכאשר אתה מטפל נכון ביישוב בצפון הוא יודע להעריך את זה. אתה מגמיש לו את סוגיית החינוך והסעות, ופותח בית ספר זמני. נותן לו כסף להתמקם ולשכור בית לבד. אתה מתגמל את זה באופן סביר, הוא יודע להעריך את זה. אבל למה לא להשלים את הפעולות? למה לעשות חלקי דברים. אנחנו רוצים לשמוע עוד נציגי משרדי ממשלה. מי עוד נמצא איתנו פה? קדימה. רוה"מ, החלטת הממשלה מתי תתקבל והאם יהיה את התוכן הזה של השיחה שהייתה פה? האם הנושאים האלה אצלכם בשולחן? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> שלום לכולם, גלבוע זינגר, משרד ראש הממשלה. אני יכול לעדכן שיש טיוטת מחליטים שנמצאת בשלבים מתקדמים שאנחנו מגבשים ביחד עם האוצר. שנותנת מענה לרוב הדברים שעלו כאן בישיבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן סקירה. מה עלה כאן ומה המענה. << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> מישהו מהיישובים מעורב בתהליך הזה של המחליטים, מכיר את הטיוטות? אתם נמצאים בקשר עם השטח או שאתם ביניכם ומשרד האוצר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא אמר, הוא שמע פה סוגיות ושיש כיוון למענה בחלק. מה הסוגייה ומה המענה, מה הכיוון? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> דווקא בהערה האחרונה שאמרת לגבי ההחלטה עם חורים, אני לא שותף לעמדתך. לפי דעתי עדיף להביא החלטה שהיא 80% מלאה ומהר מאשר לנסות להגיע להחלטה שהיא 100% אבל כנראה שמאוד קשה לרצות את כולם כל הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי שיבקש משהו לא סביר בהחלטת הממשלה אני גם לא אגבה אותו. ושביעות רצון באווירה הציבורית באמת אפשר להגיד 80% שבעי רצון. זה בסדר. כי אף פעם לא כולם שמחים. אבל אם עלתה בעיה אמיתית, עובדתית, עם מספרים, עם היגיון בריא ולא טופלה – זאת בעיה של מאה אחוז. זאת לא בעיה של עכשיו בוא נשאיר אותה כי היא לא מעניינת. אמרת שעלו סוגיות כאן שלדעתך יהיה פתרון בהחלטה. תגיד את הסוגיות ואת הפתרון ומה עוד אין לו פתרון. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> רק אני אשלים את חילוקי הדעות שלי. << אורח >> קריאה: << אורח >> יש חילוקי דעות על המהר. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גם אחרי שהחלטת ממשלה עוברת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מהר זה כבר לא יהיה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה כבר לא יהיה מהר. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גם אחרי שהחלטת ממשלה עוברת ותוכנית עוברת בשלב הניהול ניתן עדיין לתקן אותה ולהוסיף. והרבה מאוד מהבעיות והמענים אנחנו מדייקים אותם תוך כדי ניהול ההחלטה. כך אנחנו עשינו בהחלטות ממשלה אחרות בממשלות קודמות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> 7 במאי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תן לנו את הסוגיות שעלו פה שיש סיכוי לפתרון. אחת אחת, כן. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> מטי, שאלת לגבי נושא שאני באופן אישי לא הכרתי. עובדים שלא פונו, לא זכאים לפינוי, שעובדים במפעלים שהם כן פונו. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אנחנו דיברנו אתכם על זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רגע, בסדר, בסדר. מה זה משנה עכשיו מי צודק, בקי? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> כי הוא אמר שהוא לא יודע מזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זה משנה אבל עכשיו הדקדוקים האלה? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אתה לוקח את זה לבדיקה. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> גלבוע, לפני שלושה חודשים שלחתי לך מכתב חמישה עמודים וענית לי שיש עבודת מטה ותודה רבה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אנשים מתוסכלים, מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אין לי בעיה. אתם רוצים לגמור את הדיון הזה בתסכול? יאללה, כל המיקרופונים פתוחים וקדימה, תסכול. מה, אנחנו לא היינו פה ביחד בתסכולים? אבל אני רוצה תשובה לשאלה הזאת. האם היא תיפתר? בואו נקשיב לפתרון. מה נפתר ומה לא. על מה צריך להמשיך להיאבק ועל מה לא. בואו נשמע מה ישים בהחלטת הממשלה. ומה שהוא לא ישים נשקול כמה צריך להיאבק על כל דבר. אז מה שאמרת שאדם שלא פונה מביתו, אבל המפעל שלו באזור מפונה ימשיך לקבל חל"ת? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא נמצא בהצעה. לא, זה לקונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה אחת. הוא אמר שכן יש פתרון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, הוא אמר שזה פעם ראשונה שהוא שומע. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> עניתי לשאלה של חברת הכנסת מה אני לוקח מכאן מהדיון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא. אני לא שאלתי מה אתה לוקח. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אתה שואל מה יש בהחלטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת קודם ששמעת פה בעיות שאתה מאמין שלחלקן יהיה פתרון בהחלטת הממשלה. שאלתי איזה בעיות עלו כאן שאתה יודע שייפתרו בהחלטת הממשלה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אז אני יכול לספר שבטיוטת הצעת המחליטים ניתן דגש על סיוע ומתן שירותים אזוריים לפרט גם לתושבים שמתגוררים ביישובים שלא פונו שנמצאים במועצות אזוריות שפונו מהם יישובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה אופן זה יבוצע? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> יש היום את טיוטת הצעת המחליטים שיש, שהיא כמו חוזה עד שהסעיפים לא סגורים אין טעם לפתוח אותם, כי חלק מהדברים שמופיעים בטיוטה לא יאושרו בממשלה וחלק מהדברים שיאושרו בממשלה לא מופיעים בטיוטה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אתה אומר יינתן פתרון לאנשים שלא פונו רשמית, אבל שהם פונו בפועל. נכון? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> יינתן מתן שירותים אזוריים. << אורח >> קריאה: << אורח >> מה השירותים? לא הבנתי. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> זה מתייחס בעיקר לבתי ספר וחינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא לאדם, זה למועצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אם המרפאה נסגרה ויש אנשים שאין להם מרפאה זמינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה שירותים. אבל זה לא אלו שלא קיבלו שקל חצי שנה והוציאו עשרות אלפי שקלים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גם ייפתחו ויינתנו ויתוגברו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עוד? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לגבי גוף ייעודי, לא נקרא לזה מנהלת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא משנה, עזוב את הדקדוקים האלה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> בטיוטה גם יש גוף יישום שהוקם, שהמטרה שלו תהיה גם ליישם את החלטת הממשלה ותאושר למענים המיידיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזה אופן הוא יוקם הגוף הזה? איך הוא ייראה? מה, מה הדבר הזה באופן מעשי? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> גם כאן זה יהיה גוף שיורכב ממספר אנשים שטרם הוחלט על כמות האנשים. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> אנחנו שבעה חודשים שום דבר כבר, לא הגיוני. משפחות קורסות. אתה מדבר איתי יש לנו בעתיד, יש לנו בעתיד, יש לנו בעתיד. מה קורה עכשיו? אנשים אין להם מה לאכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גלבוע. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> על מה אתה מדבר איתנו? מה קרה לכם? אנשים הפסידו את מקומות העבודה שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אדוני, אני רוצה שתגיד את דברך באופן סדור. ניתן לו לסיים ואתה גם תתבטא. אני אתן לך. אתה רוצה עכשיו להגיד כמה דברים? << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> כן. אני חושב שהם מנותקים לגמרי. קודם כל, אני חייב לציין שרק לפני חודש נפגשנו פעם ראשונה עם חבר כנסת. פעם ראשונה, יוסי טייב הגיע ודיבר איתנו. לא עם ראשי מועצות. אני ברקליפה מומי. אני יושב-ראש ועד יישוב מנות. שנמצא 4.8 מהגבול. לא מפונה. כינון ישיר לפני שבועיים וחצי טיל ישיר פגע אצלנו בבית, שמזל לא היה מאוכלס. 10 מטר ימינה, 10 מטר שמאלה, היינו במקום אחר. יש אצלנו כבישים שהם מאוימים נ"ט, אין אצלנו מוסדות חינוך. כיתות א' וכיתות ד' - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה מועצה אזורית אתה? << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> מעלה יוסף. כיתות א' ו-ד' ארבעה חודשים, כי שלושה חודשים בכלל לא היה בית ספר. ארבעה חודשים לומדים תחת קורת גג אחת. פעוטונים אין אצלנו ביישוב. כל מערך הביטחון, כל רצועת הביטחון נמצאת מתחת לבית שלי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> פגזים, ארטילריה. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> תקשיב, אני חייב להשמיע לך. היא השמיע משהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול להשמיע. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> אני אשמיע לך משהו אקטואלי מעכשיו, מלפני 10 דקות. ככה, בשביל שאנחנו, התושבים יידעו אם זה יציאות שלנו או נפילות, אז ככה זה נשמע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היית 3.9 היית גם מפונה ומטופל ואתה 4.2 אתה לא זה ולא זה. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> לא מפונה. עכשיו תקשיב, יש אצלנו קבוצה, ככה זה נשמע כל היום. (נשמעת הקלטה) ככה זה כל היום. זה היה ב-14:15, ב-14:30 עוד פעם, יש לנו סמל כבר. לא נעים כל הזמן לדבר. אז יש סמל "ירי כוחותינו" שיידעו שזה שלנו. עכשיו, כל ירי כוחותינו זה מתחת לבית שלי. הילדים שלי ב-2:00 בלילה נדבקים בתקרה. כל המפונים מקבלים טיפול נפשי. הוא יושב בבית מלון והילדים שלו מקבלים טיפול נפשי. הבת שלי בת 12, << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> הבת שלי חצי שנה לא יצאה מהחדר. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> שבעה חודשים איתי בחדר ישנה. שבעה חודשים, בת 12. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם אני רוצה, אנחנו צריכים לטפל בממשלה ומחדליה. אבל טיפול נפשי אנחנו יכולים לארגן גם ליישובים כאלה, במרכזי חוסן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כרגע אין. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> אין. << אורח >> קריאה: << אורח >> אין כלום, נו. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> עכשיו תגיד לי, אמא שעובדת בחיפה, ששם אין מלחמה. אין מלחמה בחיפה. יכולה לצאת לעבודה כשהילד שלה בגיל 8, הבת שלה לומדת 4 שעות, יכולה לצאת? לא יכולה לצאת. אנשים הפסידו את הפרנסה שלהם. אני לפני החג הגעתי לעמותה בארצות הברית, אני, אני, מקבץ נדבות. הגעתי לעמותה בארצות הברית, הוצאתי 180,000 שקלים, חילקתי לאנשים לחשבונות הבנק שלהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יכול לדבר, שישמעו את זה. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> אני כיושב ראש ועד הגעתי באופן פרטי לעמותה בארצות הברית לפני החג, הוצאתי 180,000 שקלים, חילקתי לחשבונות הבנק של התושבים שלי, כדי שיהיה להם עם מה לעשות את החג. לא הגיוני שאנחנו משלמים ארנונה על צימרים. בוא אליי לצימר, אני מזמין אותך בחינם. מי? עם המשפחה, עם הילדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם עדיין משלמים ארנונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא, משלמים ארנונה. ראש הרשות לא יכול לפטור מארנונה, ארנונה זה מס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקורונה פטרנו את האנשים מארנונה. הם משלמים ארנונה על צימרים במלחמה, שאין צימרים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תשפו את הרשויות בארנונה. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> חמישה חודשים כל הצבא היה אצלנו ביישוב. אני אכלסתי אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברקליפה, תודה, הזעקה שלך הייתה חזקה ואמיתית. תודה שהתאפקת. אבל כשלחצת על ההדק זה יצא כמו שצריך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בצרורות, ירי כוחותינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מעריך אותך מאוד. אני שמח שבאת להיות איתנו, תודה רבה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני יכול? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמשיך רק את הסקירה שלך. מה כן שעלה פה יכול להיות שייפתר? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אז לגבי אותו גוף גם הוא יוקם. << אורח >> קריאה: << אורח >> מתי? כשכטב"מ ינחת עלינו? מתי? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> כשהחלטת הממשלה תאושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, זה כבר נאמר. בוא תמשיך דברים אחרים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> יש נושאים אחרים שנוגעים לכל תחומי החיים. ההחלטה כרגע מתמקדת במה שנקרא במענים המיידיים. כל תחומי החיים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מצוין. אנחנו בעד מענים מיידיים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> חינוך, רווחה, בריאות. יש מענים לחקלאים, מענים לבעלי עסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא ניקח בעלי עסקים רגע, בוא נחפור רגע. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> אבל הכול זה ליישובים מפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שנייה אחת, אנשים. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> שידייקו רק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנשים, תתאפקו. מענקים, מקדמות לעסקים שאין בהם פעילות כלכלית. עסקים מפונים אז יש מסלול ירוק. באזור מפונה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תן לי רק לדייק אותך, הוא לא מדבר על היישובים שלא מפונים. זה לישובים מפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, החלטת הממשלה היא חלה על מועצות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, לא. היא חלה על היישובים המפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא רק על יישובים, גם על מועצות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אני שואל עוד פעם, אני יודע מה שאני שואל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני בכיוון, תן לי, אני איתך, אנחנו באותו דבר. יישוב מפונה שיש בו עסק הוא במסלול ירוק. יישוב לא מפונה, אבל שאין בו פעילות, כמו תיירות. אין בגולן תיירות, אין בגליל עליון תיירות, אין בכל הגליל כרגע תיירות. הוא לא היה במסלול ירוק, מסלול אדום. והוא יכול היה להגיש עד דצמבר. היום פתחנו להם את ינואר פברואר. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אתה מדבר על מתווה הפיצוי שאושר לטווח 0 עד 9? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו זה מקדמות. כי הפיצוי ניתן בדיעבד על אובדן בפועל של הכנסה. והם מקבלים עדיין מקדמות כדי לשרוד. ניתנו להם מקדמות עד דצמבר. זה היה פתוח בפניהם. היום דווחתי על ידי רשות המיסים, פנינו אליהם כשהיינו בצפון שינואר פברואר נפתח היום ואפשר להגיש בקשות גם על ינואר פברואר. האם החלטת הממשלה מגבה עסקים שנפגעו בצפון, לאו דווקא ביישובים מפונים? לפחות עד יוני. כמו שיש מענקים לתגמול על עבודה בצפון. כמו המענק לעובד, שאם הוא מתמיד במקום עבודתו בגבול הוא מקבל מענק. האם יש מענקים או מקדמות וגיבוי תקציבי בהחלטת הממשלה עד יוני, לעסקים עצמם. ולא רק לעסקים בשטח המפונה, אלה בשטח שנפגע כלכלית. זה אמנם באותן מועצות של קו העימות, אבל גם באותן מועצות יש מעמדות. וההיגיון הוא שכל העסקים בקו העימות שנפגעו בפועל כתוצאה מהמלחמה יזכו למקדמות האלה עד יוני. האם הדבר הזה מגובה בהחלטת הממשלה? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אתה מדבר על מתווה הפיצויים לעסקים שאושר לטווח 0 עד 9 ק"מ? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. והוא אושר רק עד פברואר, מאתמול. זאת אומרת במחשבים אנשים יכולים היו לפנות למקדמות עד דצמבר. ולא הסבירו להם למה זה נסגר. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> שנייה. יש מסלול פיצוי ויש מסלול מקדמות. פיצוי נפתח גם ליישובי ספר. מסלול מקדמות רק ליישובים מפונים. מקדמות. יש לכם תשובה לזה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. מה זה המקדמה? מה היא עושה? היא שומרת על העסק בחיים. עכשיו, עסק שלא נפגע לא מבקש מקדמה. רק עסק שהוא יודע שהוא נפגע הוא מבקש את המקדמה הזאת. והם ביקשו את המקדמות עד דצמבר ועכשיו פתחנו להם ינואר פברואר. אבל אנחנו במאי. זאת אומרת הפגיעה היא עוד שלושה חודשים קדימה. צריך לפתוח את זה. צריך להביא ועדת כספים שתאריך את התאריך. צריך להביא, גרינווולד, צריך להביא את ועדת הכספים מיידית לדבר הזה. אבל אתה צריך לגבות את המשאבים לדבר הזה בהחלטת הממשלה. אז האם יש סעיף ברור בהחלטת הממשלה לבעיה הזאת? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> למיטב הבנתי כעת זה לא נכנס להחלטת הממשלה רק בגלל שזה מבוצע באמצעות קרן מס רכוש בדרך כלל. גם נושאים שהיה עד עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מס רכוש בהיבט הישיר שמישהו חטף טיל בדרך כלל מתפקדת טוב, למעט הבושה ששלחתם אנשים לעשות ביטוח תכולה לבית במימון עצמי. זו בושה וחרפה, צריך לבטל את הדבר הזה ולהגדיל את תקרת השיפוי בגין תכולה ביתית שנפגעה מ-120,000 שקלים לכ-200,000 שקלים. ולא לשלוח אזרחים לעשות ביטוח תכולה במידה והם ייפגעו מטיל. זה דבר, ועושים על זה פרסומות. מי שעשה את זה הוא אידיוט. לא רק בגלל שהוא עשה פעולה לא נכונה, הוא גם מפרסם את השטויות שלו. זה פעולה שרלוונטית לכמה אלפי בתים בודדים שאולי חטפו טיל. כל עם ישראל רואה בטלוויזיה לכו לעשות ביטוח, שאם תחטפו טיל לא ניתן לכם 120,000 שקלים, ניתן לכם יותר. זה לא רציני. ואם החלטתם שצריך ביטוח כזה, תעשו אותו בעצמכם. זה היה עולה למדינה 3-4 מיליון שקלים לבטח את כל התושבים הרלוונטיים האלה. מה זה הדבר הזה? כאילו המחדל הזה, לא הבנו אותו עד היום. אם אתה מבין אותו, תסביר לנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אפשר רק שאלת המשך לגבי החלטת ממשלה שמתישהו תתקבל, אותה הצעת מחליטים, אחרי שיישבו על הסעיפים. שאלה מאוד מדויקת ככל שאני מסוגל. האם הצעת המחליטים הזאת נוגעת בכל אותם פערים שבוועדה של מיכאל שעלו פה מהתושבים לתת להם פתרון? עוד פעם, האם היא כוללת את כל 25,000 התושבים או ה-30,000 שלא מפונים והיא מטפלת בבעיות שלהם? כן או לא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כנראה שלא. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> אז למה נתת לו לדבר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נתנו לו לדבר כי הוא הכתובת. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> הוא יכול להגיד פשוט כלום לא רלוונטי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אגיד לך משהו אחד, מירב. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אנחנו יכולים ללכת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת שאני יודע להכות את משרדי הממשלה שלא מתפקדים. אבל הייתה פה נציגה שלהם בוועדה שלנו. הטלנו עליה להשיב בכתב לוועדה על סעיפים שונים והיא נתנה תשובה: זה בוצע, זה לא בוצע. תשובה כתובה. אנחנו יכולים להפיץ לכם את זה. אנחנו עובדים לפי בוצע, לא בוצע. כששאלנו מה עם הלא בוצע, עוד בבדיקה. אז הבדיקה אנחנו ממשיכים לבדוק מה לא בוצע. אבל כן ייאמר לזכותם שקיבלו מאתנו דרישות של 10-20 סעיפים וענו סעיף סעיף וגם טיפלו בבעיות. גם תמיד תזכרו שהוא מבצע מדיניות של שרים. הוא כפוף לראש הממשלה. אם ראש הממשלה היה מטיל את כובד משקלו על המצב הכלכלי אזרחי בצפון היינו מתקדמים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, אתה צודק. אבל בסוף אני רוצה גם לעשות משהו אופרטיבי בעניין. הרי בסוף בהחלטת הממשלה או בהצעת המחליטים יש את הקטע הראשון שהוא למעשה כמו אומר את הסיפור הגדול. והשאלה שלי או התשובה שלי כרגע שאני יודע שזה לא. מה שצריך לעשות זה שלוש שורות בפנים: שהחלטת ממשלה זו מכילה בתוכה טיפול בבעיות של אותם תושבים שלא נמצאים כמפונים. מדוע? כי זה ייתן את הפתח לעשות את התיקונים אחר כך. אם זה לא יהיה בהצעה למעלה לא יהיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל אתה הלכת אפילו ספציפית מידי. יש ויכוח, אני אספר לך על ויכוח. למשל נהריה לא פונתה. איש מנהיגות אמר אני לא מפנה. יש עוד מקומות שלא פונו, שהם קרובים. << אורח >> קריאה: << אורח >> וחיזבאללה לא יורה אליהם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וכנראה שיצא שאיפה שפונה יורים ואיפה שלא מפונה לא יורים. אבל המשבר התיירותי בנהריה --- << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא, אין שאלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני איתך ואני מוסיף לך מחשבה רחבה יותר. נהריה רשמית בסכנה לא להיות בהחלטת הממשלה הזאת, על אף שאין שום תיירות בנהריה. למה היא נענשת על העבודה שלא פונתה? אבל המשבר הכלכלי שם גדול אבל אין מענה. ראש עיריית נהריה אמר לנו במוזיאון לוחמי הגטאות לפני כמה ימים אני מתנגד להחלטת הממשלה. מה שאנחנו הצענו שם שהחלטת הממשלה בכותרת שלה, במדיניות הכללית שדיברת, היא תיקרא החלטה ממשלה על כלל יישובי כלל העימות. זה גם יפתור לך כל נפילה בין הכיסאות. כי היא תהיה מוסכמת לטפל בכל האוכלוסיות של קו העימות, המפונים והלא מפונים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> מיכאל, אתה לא מדייק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני יודע שזה בוויכוח. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> לא בוויכוח. למה העמדה הזאת היא לא נכונה גם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אה, לא נכונה זה אפשר להיות בוויכוח. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> יישובי קו העימות זה 0 עד 9 ק"מ. מי שיש לו עסק תיירות ב-9.1 ק"מ לא ייגעו בו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אז מה ההגדרה? מה תכולת ההחלטה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> היום החלטת הממשלה הזאת זה לא משנה, סליחה שאני אומר את זה ככה, לא משנה איזה תשובות הם נתנו לוועדה. אם לא יהיה בסעיף הכוללני הרחבה לא תוכלו לצאת עם פתרונות נקודתיים כי ההחלטה לא תעלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הגדרת מרחב הפעולה של החלטת הממשלה? בוא נשמע, מה? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> באופן כללי יש פלטפורמות שונות לתת מענים שונים. ולפעמים שמערבים בין אג'נדות שונות באותה מסגרת לא יוצא מזה כלום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסדר. על מה היא חלה החלטת הממשלה? על מה ועל מי? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> על שתי אג'נדות: אחת זה עסקים שנפגעו בטווחים גדולים, כרגע אין לנו --- << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שם זה רחב. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> שם זה רחב. ויש את אותה אוכלוסייה ואותם יישובים, אותן מועצות שמהן פונו יישובים, חלקם פונו, חלקם נשארו, חלקם יישובים כלואים, שלהם ההחלטה שנדבר עליה נותנת להם מענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם אלה שלא פונו יקבלו מענה? זה מה שהוא שואל. הוא שואל על שמיר ועל כפר בלום. ועל אורים וצאלים. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> היישובים הכלואים. מה אתה אומר למישהו ששילם 100,000 שקלים מכיסו וחי במקום אחר כי אי אפשר לחיות איפה שהוא חי. מה יש בהחלטת הממשלה על זה? << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לחדד. תנו לי, אנחנו לא מתווכחים. אני רוצה שלא נדבר על פריילוף. ממה שאני יודע החלטת הממשלה שאתם עובדים עליה לא מטפלת בנושא הדיון הזה. החלטת הממשלה על הצפון חד וחלק --- << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, היה שם משפט שיש בו כיוון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני יודע מה שאני אומר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מה שהוא הקריא זה אפשרות לפתרון. אבל הם השאירו את זה בשירותים לאזרח ולא בפגיעה באזרחים. שירותים זה חינוך, רווחה, בריאות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> זה לא בין אג'נדות, זה בין בעיה. יש בעיה כוללת שהתוכנית לצפון צריך להיות לזה מענה. כרגע במה שאתם הולכים, אתם לא נותנים מענה לנושא הדיון, נקודה. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> צודק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל גרינוולד אמר שאתם בוחנים פתרון רטרואקטיבי לאותם יישובים שנפלו בין הכיסאות, שזה מונח על שולחנכם. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> יישובים או תושבים? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יישובים. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> אז יישובים לא עוזר לנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה תושבים. קיבוצים עם שמות, בואו נגיד ככה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> קיבוצים ייקחו את הכסף, לא נראה שקל. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> בדיוק. זה כמו שנותנים כסף למועצה. זה לא עוזר לי כסף למועצה. << אורח >> דודי אלון: << אורח >> הוא לא נותן תשובה על זה, הוא אומר שאין. תשאל אותו עוד פעם, אני ניסיתי להבין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הוא אומר שהדבר הזה מונח על שולחננו. << אורח >> דודי אלון: << אורח >> אין לו פתרון. תשמע מה הוא אומר. תשאל את השאלה כמו שצריך ותביא תשובה נורמלית. כי אני יצאתי פה בלי שום תשובה. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אז אני אחדד. אני אמרתי שאנחנו עושים את החלוקה הזאת בין האירוע של אשכול ספציפית שאנחנו בוחנים מה אפשר לעשות עם אותו חוב שנוצר. אמרתי שעקרונית העמדה שלנו היא שאנחנו לא נותנים את המימון עבור יישובים שמשרד הביטחון לא פונה. אבל עם זאת, כן אנחנו רוצים גם בהחלטת הממשלה של הצפון לבוא ולתת באמצעות הרשויות המקומיות מענה למתן הפוגות ודברים כאלה. אבל לא פינוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל על הוצאות קודמות שלהם? << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> מה עושים עם הכסף אחורה? אנחנו התחייבנו. מה עם זה? << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> מה עם לשלם שכר דירה? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אז אני אומר, יש פה באמת את החלוקה הזאת בין הדרום לצפון. נשקול לראות איך מטפלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ידידיה, אתה עכשיו צריך לצאת אני מבין. אני רוצה שתגיד לי, מהסוגיות שעלו פה מה אתה לוקח לטיפול. << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אני רשמתי את כל הנושאים. גם של החל"ת ודברים נוספים שלא מטופלים אצלי ספציפית אבל צוותים אצלנו באגף. אני חושב שגם בדיונים קודמים, דברים שעלו, אנחנו כבר רואים --- << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תגיד לנו מה רשמת, אנחנו כמו בתלמוד תורה. מה שנית, ילד? כן. זה צריך להיות גרסה דינקותא, תגיד לנו מה למדת. מה אתה הולך לטפל? מה המשימות שלקחת מכאן? << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> אני חושב לבוא וכמובן לבחון את הטיוטות כדי לוודא שנושאים שעלו פה, אם זה של תיירות, אם זה הנושא הנטישה של עסקים וגם הנושא של הפוגות והנושא של החל"ת, ששוב, לא מטופל אצלי אז פחות הכרתי. לראות איך נותנים להם מענים בהחלטה. רוב הנושאים האחרים, אני אומר בגדול, אנחנו לא מדברים על פינוי בהחלטה הזאת. זה לא משהו שקורה ואני לא בא להטעות. רוב הנושאים האחרים אני חושב שמקבלים באיזה שהוא אופן ביטוי ואפשר לטייב אותם. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> כלום, שום ביטוי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כל, בדברים שאתה לקחת לבדוק תשיב לנו במייל תוך שלושה או ארבעה ימים. האם זה ייכלל . מה את רוצה לשאול, אותו או את ראש הממשלה? את מי את רוצה לשאול? את האוצר או משרד ראש הממשלה? << אורח >> אורלי אלמגור לטון: << אורח >> את האוצר. אורלי אלמגור, ראש צוות ממ"מ. רק שאלה ואולי זאת הכוונה שלך בהפוגות. העלינו את זה גם בדיונים קודמים שלגבי הדרום היה איזה שהוא מודל ביניים שזה המודל של אשקלון. המודל של אשקלון היה החלטת ממשלה ייעודית לעיר אשקלון שלא פונתה. שנתנה מענה של ריענון לתושבים, שבעצם המשמעות הייתה לקבל איזה שהוא מענק כספי לתושבים שהתפנו עצמאית. אני לא יודעת אם לזה אתה מתכוון בנושא של הפוגות. מה שהיה וכן צריך להגיד את זה שוב לפרוטוקול, באשקלון, מענה מותאם אישית, שנעשה לפחות להבנתנו אחרי איזה שהוא שיח אל מול הרשות המקומית, שאנחנו לא יודעים אם נעשה פה או לא נעשה פה, בהקשר של הצפון. ולקח בחשבון גם את הנושא של הירי וגם את הנושא של היקפי המיגון והיקפי האוכלוסייה שהיא חסרת מיגון. היום אם מסתכלים על תשובת המדינה לבג"ץ בהקשר של העתירה של יישובי הצפון אפשר לראות שם את התפלגות היישובים בצפון לפי המיגון שיש להם ואפשר לראות שבחלק מהיישובים אחוז די גבוה מהמיגון וההחלטה לגבי אשקלון לא ספרו אותו בתור הבתים המוגנים. אני מדברת על מקלטים ציבוריים. השאלה אם גם כאן כשאתם הולכים כאן לאיזה שהיא החלטה בצפון יש איזה שהיא מחשבה ללכת למודל אולי דומה מבחינת הקונספט למה שנעשה לעיר אשקלון. כלומר, לא 1 או 0. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאורלי אומרת בקיצור, מצאתם מסלול חריג לאשקלון. תמצאו מסלול חריג ליישובים האלה, זה כמה יישובים בודדים במדינה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חייבים לעשות הבחנה בין רשויות מקומיות וסל המענים, כן מפונים, לא מפונים, חלקית, לא משנה מה. המענים שנותנים לרשות המקומית לבין התושב שבקצה. התושב שבקצה הרבה מאוד מעולמות התוכן והסוגיות שצריכות טיפול לא חונות ברשות המקומית. תעסוקה לא חונה ברשות המקומית. לכן כל שאלה או כל מענה שנותנים חייב להיות במשקפיים כפולים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מטי, את צודקת במאה אחוז. אבל כאשר מנסים לעגל את הפינה שהמדינה לא רוצה להגיד עכשיו אני אשלם לתושבי אורים באמצעות ביטוח לאומי. היא לא רוצה להגיד את זה. כי הם לא היו בהגדרת הטווחים וזה יפתח לה פתח. היא יכולה להגיד למועצות האזוריות או ליישובים עצמם אתם מקבלים ממני מענק חד פעמי, תעזרו למי שנפגע. זה גם מסלול. אבל האויב של הטוב זה המושלם. זאת אומרת אם הם אומרים אין לנו דרך לשפות בן אדם פרטי שהפסיד כסף. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין לי בעיה. את המנגנון, אם אתה רוצה שהצינור תהיה הרשות המקומית. אבל זה צריך להיעשות בעיניים של התושב ובעולמות התוכן שהם לא תמיד חונים ברשות המקומית. מיכאל, אתה יודע את זה. לא הכול ברשות המקומית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה יכול ללכת ליישוב עצמו, אבל מיועד לבעיה הזאת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. כמו שאתה יודע טוב מאוד שרשויות מקומיות לא בונות ממ"דים לתושבים, אבל זה יכול לעבור דרך. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני חוזר ואומר, אני שואל את השאלה ורוצה תשובה. הכי פשוטה, כן או לא. האם 25,000 תושבי הצפון שנמצאים ביישובים שלא פונו ונמצאים שם הם חלק מתוכנית הצפון הכוללת? כן או לא? אני יודע מה הקריטריונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התשובה היא לא. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> הם התשובה היא 'לא' הדיון הזה מיותר. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> מיכאל, אני רק אגיד שהתשובה שהמדינה נתנה בבג"ץ שזה כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אגיד לך את ההתחמקות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אז קחו את הפרוטוקול של הדיון, תנו לעורך הדין שלכם ושיביא מענה לבג"ץ. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> זה מה שעשינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כשאתה בא לבג"ץ, אתה אומר לא כולם טופלו כראוי, ולא כולם שופו ותושבי שמיר וכו'. והם נפגעים אמיתיים ואתה מביא את כל הטיעונים. אתה אומר תושבי שמיר במועצה אזורית גליל עליון. באה המדינה ואומרת אני אדאג לתושבי שמיר וגליל עליון. היא לא אמרה באיזה מרכיבים היא תדאג. היא יכולה להגיד כן, עשיתי להם מרכיבי ביטחון, פתחתי להם בית ספר למפונים. היא תגיד לבג"ץ הנה, טיפלתי בהם. אבל לא בבעיות שאתה פנית עבורם בבג"ץ. לחל"ת, לאובדן הכנסה, להוצאה שלא קיבלת שיפוי כי פינו אותך בהוראת ראש מועצה. על זה שנשארת שם לבד ולא הייתה לך ברירה אלא להתפנות. על זה לא קיבלת תשובה. קיבלת תשובה מתחכמת 'אנחנו נדאג לתושבי שמיר וגליל עליון'. אבל לא קיבלת תשובה במרכיבים הבאים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מיכאל, לא, הם אמרו שעובדים על תוכנית שתיתן פתרון לבעיות הקונקרטיות. והם אומרים דבר לא נכון. קחו את הפרוטוקול, תביאו לבג"ץ. << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אני רוצה רגע לקרוא משפט אחד מתוך ההחלטה. כתוב בסעיף 2(2) "שיפור המענים הממשלתיים לאוכלוסיית המפונים". << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כללי מידי. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> אני אגיד לך מה העניין, מיכאל. אין פה התייחסות דיפרנציאלית. עזוב שאנחנו עד 3.5 ק"מ בעצם מוכרים במועצה ומעבר לזה כלום. אבל כדי שתבינו כרקע: מועצה אזורית גליל עליון זה 21,000 תושבים. 9,500 מהם מפונים. נותרו אוכלוסייה כלואה, כמו שאתה אמרת, אני מה זה מבסוט על היציאה שלך, אוכלוסייה כלואה, כי זה מה שאני מנסה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> תגיד את זה למנכ"ל משרד רוה"מ שאמרת הוא סבבה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> תקשיב, אני אגיד לך אחר כך משהו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיד לי עכשיו. בכל מקום שהוא נוגע – תקלה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> שים לב, אני לא יודע מה הוא עושה מערכתי כללי. כמו שחה"כ מיכאל עזר לי, הוא עזר לי וגם מס רכוש עזר לי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מה, זה משהו פרטי? מה זה עזר לי? << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> זו הבעיה שלכם כמדינה, כהתנהלות. זו הבעיה. אנחנו נאלצים כמו מנדבים, שבאים בשער כדי להיעזר באנשים טובים. לא מעבר לזה. זה הסיפור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וזה לא הכסף שלו, זה שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מטי, את יודעת מה היה מדהים בצפון שעשינו דיון שבוע שעבר? אפילו הרשויות של הצפון לא מאוחדות ביניהן. בשולחן שלי הם רבים ביניהם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כי זה חלק מהשיטה. הפרד ומשול זאת שיטה. מיכאל, זאת שיטה, אנחנו מכירים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל מי שמשלם את המחיר זה האזרחים. אני חייב לסיים את הדיון, יורם. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> אני חיי ברשותכם, אני חייב לסיים רגע כדי שתקבלו רקע ואני אסביר לכם מה התשובה של המדינה לבג"ץ. 21,000 תושבים, 9,500 מפונים, עוד 7,000 נותרו כלואים. הם עד 9 ק"מ צמודי גדר אני קורא לזה, חוטפים את הנ"ט, חוטפים את הכטב"מים, חוטפים הכול. יש אוכלוסייה, יש קיבוצים נוספים שהם רחוקים מהגבול. מה אומרת המדינה? אנחנו, סדר הגודל של השמונה קיבוצים שסופגים אנחנו בעצם יתר המועצה. כאילו מי שנפגע זה מפונים. כל היתר בסדר גמור, הכול טוב. זה חוסר דיפרנציאליות שקיימת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יורם, תודה רבה. יש אנשים שלא דיברו, המתינו שעתיים. ואני חייב לסיים את הדיון הזה. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> תודה מיכאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי שמדבר עכשיו ידבר קצר. אז אתה אחרון מדבר וגם גרינוולד. אנחנו צריכים לסכם, להטיל עליכם כמה משימות. בואו כל השאר לדבר קצר. בזק זמינה בזום? קצר בבקשה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> אני אגיד מהר. כל מה שאמרתם פה אני מסכימה. על חוסר הטיפול והכול. אבל כשיש דברים שכבר אושרו וטופלו והמדינה אישרה, גם אותם לוקח זמן ליישם. אני רוצה לדבר על בעיית היישום. מענקים של ינואר פברואר שאושרו. היום זה נפתח וגם אחרי הרבה מאוד מלחמה של הוועדה, כמו שמיכאל אמר. למה במאי צריך לפתוח את המענקים לינואר פברואר? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גרינוולד, זה לך. אם המלחמה נמשכה עד מאי שזה יהיה פתוח עד מאי. לא השתנה כלום. הנסיבות רק החמירו, לא השתפרו. זה היגיון בריא, זה לא מאבק על שטות. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> מיכאל, יותר מזה, לא עד מאי. אתם צריכים להחליט שכל עוד לא מחזירים את התושבים כל המענקים שהוחלטו ירוצו עד החזרת התושבים. כאילו, לא צריך כל חודש. אנחנו כמו קבצנים פה כולם אומרים, באים ומתחננים בשביל פיצויים שלושה חודשים אחורה. זה דבר ראשון. עוד דבר: משרד התיירות, יצאה הנחיה גם של ועדת כספים מה-2 באפריל וגם של הוועדה שלך, מיכאל, למשרד התיירות, לגבש מתווה פיצויים לעסקים בתחום מעל 9 ק"מ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דיברתי עם שר התיירות אתמול וגם היום. והוא עובד על הדבר הזה. שמעתי מגרינוולד שהאוצר לוקח את הסוגייה הזאת. זה לא לקרוא לזה תיירות. זה תיירות ועסקים תומכי תיירות. מסעדות גורמה, פנאי, אטרקציות, עולם שלם שנפגע. והתיירות הפורמלית, מלונות, צימרים. גם שר התיירות על זה וגם האוצר מבין את הבעיה. אבל אנחנו רוצים שזה יעוגן בפרק בהחלטת הממשלה עם תשובות טובות. הם טוענים שהם בסוף עסקים והם גם צריכים את מקדמות האלה. ואם הם אל יישוב מפונה הם לא במסלול ירוק וכרגע המקדמות האלה לא מגיעות אליהם. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> נכון מאוד. מה שאני אומרת, מיכאל, כולם כבר מבינים את הבעיה. ולא יכול להיות שחזרו על זה, שאנו עולים שוב ושוב ומציגים את הבעיות וכשמתקבלות ההחלטות אז לוקח למשרדים עוד חודש, עוד חודש וחצי ליישם. צריך להבין שיש פה אנשים שכבר שבעה חודשים חיים חלקם ממש בלי משכורות, על פת לחם. משרדי הממשלה חייבים להתעורר ולהבין שאי אפשר להתנהל בשגרה כשאנחנו בחירום. אז באמת, כאשר מתקבלות החלטות לפחות שיישום יהיה יישום מיידי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. ענבר, אנחנו באיחור טוטאלי. תרחמי עליי. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> התייחסות אחת לנציג משרד האוצר, כשהוא דיבר בהתחלה הוא שוב חזר על העניין הזה, על המשפט שאנחנו שומעים אותו כבר שבעה חודשים, שמשרד הביטחון יחליט. חייבים להפסיק עם הטרמינולוגיה הזאת ולחבר את קו הפינוי עם קו הפיצוי. זה ברור שאלה שפונו זו החלטה ביטחונית. ולא יכול להיות שכל מה שאומרים פה שהפיצויים עוצרים ב-3.5 ק"מ. יש פה חבל ארץ שלם שפגע כלכלית, שנפגע חברתית. הכול, כל מה שנפגעו המפונים נפגעו גם הלא מפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה ענבר. אנחנו חייבים להמשיך. אורית בבקשה. << אורח >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << אורח >> תודה רבה. אני לא אחזור על הדברים, אני אדגיש את הדברים המרכזיים שחשוב לסכם אותם. אחד, ראינו את התמונות. תמונה שווה אלף מילים, לא צריך להוסיף. דבר שני, זה תוכנית צפונה. תוכנית צפונה חייבת להכיל את היישובים הלא מפונים וללכת לפי מועצות ולפי אשכולות אזוריים. ולא להסתכל לפי קו גבול. הדבר השלישי, דובר פה על להיפגש בצפון. חשוב לקחת בחשבון שמי שהעביר את ההערות זה הפורומים האזרחיים. לקחת בחשבון פגישות עם אנשים, עם אזרחים. לשמוע גם את ראשי הרשויות, אבל גם את האזרחים בשטח. הדבר השלישי זה באמת שיפוי. ראינו בפסח שנעשה מאמץ גדול לתת מענקים. אם היו רגע נותנים את זה גם ליישובים האלה זה אוויר לנשימה לתושבים. ואפשר היה, זה לא סכומים גבוהים. ומענקים כאלה יכולים לסייע. אני מאוד מסכימה. דיברנו על זה כבר בישיבות הראשונות של הסתכלות דיפרנציאלית ולא להסתכל שחור או לבן. צריך לחזור לזה. והדבר הנוסף שלא דובר פה היום, על קצה המזלג, על הנושא של ה-1.9. זה תאריך, שנאמרה אמירה אומללה על ידי ראש הממשלה על הסיפור של ה-1 בספטמבר, זה עוגן עבור התושבים. יש פה תושבים שכבר רשמו את הילדים שלהם במקום אחר. אז גם האפשרות לרשום רישום כפול, גם במקום שהם פונו או התפנו באופן עצמאי וגם ברשות שמהם הם יצאו, כדי שאנחנו נראה את העתיד. ולהיכנס ללוחות זמנים הרבה יותר מהירים כדי לאפשר לתושבים לחזור, לאלה שפונו, וגם התושבים שלא פונו ודאות. כי מערכות החינוך לא יכולות לחכות ליולי-אוגוסט, הם צריכים תשובה עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. משרד הביטחון, יש משהו להגיד לנו, בשורות? רמי, רשות המיסים. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אותה בשורה שהצגת פה. אני יכול להגיד שכרגע המערכת עולה לגבי ינואר פברואר. מענקים לאזור קו העימות. אני יכול לומר בנוסף לכך שאנחנו ממש באופן כמעט אפשר להגיד אפשר להגיד קבוע, אחת לשבוע או שבועיים מכנסים תושבים רבים, בעלי עסקים רבים בצפון ובדרום, מקיימים איתם כנסים. יושבים גם באופן כללי וגם באופן פרטני אחד מול אחד. מנסים לתת מענה, והדרכות. ולהנגיש את המערכות שלנו לכל אותם בעלי עסקים. משתדלים לעשות את המיטב כדי שבאמת כולם יקבלו את המגיע להם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קודם כל אני רוצה להודות לכם שגם בפניות פרטניות אתם מתייחסים ומטפלים. אני כן מבקש שיבטלו את הסיפור הזה של הביטוח ויביאו הצעת מחליטים שתקרת התכולה של בית --- << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני חושב שזה בא דווקא להיטיב. אני לא רוצה כרגע לפתוח את הסוגייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל על חשבון הבן-אדם. להיטיב, תשלמו אתם. אז תשלמו אתם. אם זה גרושים, אמה זה יוצא בשקלים? לאדם. לשנה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לתקרה. אני אגיד לך, אם רוצים להגדיל את זה ל-800,000 שקלים זה פחות מ-2,000 שקלים פרמיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא אתם תיקחו את כמה אלפי האנשים האלה? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא, לקבל מושגים רק. הרי על 120 בערך מקבלים 200,000, זה תוספת של עוד 80,000. תעשה 0.3% זה 200 שקלים, פחות מ-200 שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה אזרח צריך לשלם 200 שקלים? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> כי יש תקנות שנקבעו, יש תקרה בתקנות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה לא הקדוש ברוך הוא. אתה אדם מאמין. בני אדם קבעו שהאזרח ישלם ולא המדינה תבטח. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> במצב הנוכחי, עד שתתקן תקנות ועד שתשנה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, זה כלום. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בכבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם המדינה רוצה להביא תיקונים בוועדת כספים באותו יום היא עושה את זה. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אבל הכסף באמת הוא מזערי פה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה שישלמו? כמה עשו ביטוח מאז? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא בדקתי. אני לא יכול להגיד סתם מספר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תבוא לדיון הבא, אתה תראה בודדים. זה לעג לרש. בן אדם חוטף טילים, בן אדם מפוה. תגיד, בן אדם מפונה מהבית שלו. אין לו חיים, אין לו עבודה. אומרים לו לך תעשה ביטוח לתכולה, שאולי תקבל טיל. זה אפילו מסר שאין בו ערבות הדדית. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני יכול גם לומר עוד פעם. הסכום הזה הוא לא סתם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה פטנט גרוע. עזוב את הסכום, עזוב את הכסף. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא, אני לא מדבר על הביטוח. אני אומר, התקרות עצמן הן אמורות לשקף את מרבית בעלי הבתים. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אז מי שיש לו יותר מזה אומרים לו לך תבטח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל אם יש לו פחות שידווח פחות. אם יש לו יותר. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לא, אבל נוצרת תמונה כאילו לכאורה לכולם זה פחות. אז אני רוצה לומר שלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל למה לא להשאיר את זה לפי הדיווח של האדם? אדם שידווח על תכולה גבוהה יקבל החזר גבוה. ואדם שיש לו תכולה נמוכה יקבל החזר נמוך. האירוע הזה שם את המדינה בבושות. היא לא מביאה החלטת ממשלה של מיליארדים. היא לא פותרת חצי שנה בעיות לתושבי הצפון. היא עושה פרסומת לכו לבטח את התכולה של הבי תשלכם מטילים, כי אם תחטפו טיל תקבלו רק 120,000 שקלים. אם תעשו ביטוח על חשבונכם תקבלו יותר. זה ערבות הדדית של מדינת ישראל בעת הזאת? זה המסר בפרסומת? כך הממשלה רוצה לצאת? לצאת יפה בעיני הציבור? שחצי שנה אין לה כלום לצפון, ואין לה שיטה ואין לה תפיסה והיא מגמגמת. אבל הדבר שהיא אפקטיבית בו זה פרסומת לכו לבטח את התכולה של הבית שלהם. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> כמה עלתה הפרסומת? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הדבר הזה לא נתפס. אני אומר למי שהמציא את זה, תוריד את הבושה הזאת מעל סדר היום. תבטל את הדבר הזה. ותגידו לי אתם בעדות אמיתית כמה עשו ביטוח בעקבות הפרסומת. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> זה פרסומת של 400,000 בערך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא יודע כמה. אבל כמה עשו ביטוח? 400,000 חלקי 2,000 שקלים? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> המטרה היא לא גיוס הכסף, אדוני. זה ברור הרי, אף אחד לא נהנה מהכסף. המטרה היא לתת להם מענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני אומר לך שהאירוע הזה טעות. הבעיה אמיתית, אבל הפתרון גרוע. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אבל זה שלא ביטחו הרבה אומר שהמענה של התקרה הוא מענה נכון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבעיה אמיתית, הפתרון גרוע. אני חייב לסיים את הדיון. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> אם אפשר, דקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אהרון, קצר, בבקשה. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> תודה. זה כל האירוע פה. הם באים, הם קיבלו החלטות, החלטות גרועות. החלטת הפינוי היא החלטה גרועה. היא לא מיושמת. להחלטת הפינוי יש צד אזרחי שאתם מתעלמים ממנו לחלוטין ואני אגיע לפה גם בפעם ה-40 ואתה תבוא תתחיל עם אשכול, ואז תבוא תגיד זה משרד הביטחון ואתה תגיד אני לא מכיר ואורלי תבוא ותגיד יש מודל דיפרנציאלי באשקלון. אתם באים פה לעבוד או באים לבלבל לנו את המוח? די כבר. תגיעו לפה עם תשובות. אני או כל אחד כמוני שהוא מפונה, כבר הלך לו 100,000 שקלים מהכיס, כי אי אפשר לחיות שם. הילדים בלי חינוך, הילדים בלי מענה לשום דבר. אתמול היו כטב"מים בכל האזור הזה. אתם רוצים שאני אראה לכם את הווטסאפ שלי מה קרה עם כל ההסעה אתמול? די כבר, תגיעו לפה תתחילו לעבוד. כמה אתם יכולים להתגונן מאחורי "זה משרד הביטחון וזה משרד האוצר"? מספיק. גלבוע, אני שלחתי לך את כל החומר. איך אתה אומר שאתה לא יודע? אתם יודעים מה הוא ענה לי? אני אגיד לכם מה הוא ענה לי. 'יש הליך בג"ץ, אני לא יכול לענות לך'. ככה אתם מתייחסים אלינו. אז תתחילו להתאפס על עצמכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה עצוב שבשביל לטפל בכמה אזרחים בודדים בזמן מלחמה שהם סובלים מטילים הם צריכים להגיש בג"ץ נגד המדינה. שרק אז היא תתייחס. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> ואז הם מסבנים את בג"ץ ואז הוא מגיע לפה ושזה יהיה בפרוטוקול, שהוא אמר שזה לא מופיע בתוכנית. כי הודעתם לבג"ץ שזה כן מופיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרתי לך, אלוקים נמצא בפרטים הקטנים. מי שאמר שהחלטת הממשלה תטפל ביישובים של המועצה האזורית גליל עליון הוא לא שיקר. אבל היא תעשה לך בית ספר ומרפאה. היא לא תחזיר לך הפסדים והיא לא תציל אותך, מי שנפל בין הכיסאות. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> גם המרפאות, אני רואה לראות את הפסיכיאטרים בבקשה מתייצבים והפסיכולוגים, ויש שישה חודשים שמחכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בקי, אני עסקתי ברפואת נפשית וחירום. אבל אל תיקחו אותי עכשיו בסוף הדיון לעוד נושאים. יש פה אדם שהמתין בכבוד. בר צ'סט. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> אוקיי. אז גילוי נאות, אני גם הדובר של חה"כ סגלוביץ', אבל מהכובע השני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לי בעיה, אתה יכול לדבר. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> עכשיו אני מהכובע של קיבוץ אורים, כי אני בן קיבוץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם היית דובר של ח"כ אחר היינו נותנים לך לדבר, אבל סגלוביץ' זה בעייתי. אנחנו אוהבים אותו. דבר. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> אני שומע על הצפון ואני מאוד מתחבר, כי אנחנו עברנו את זה לפני כמה חודשים, ב-7 באוקטובר,ב-8. ואני נורא אוהב את הצפון. אבל חורה לי שאין פה אף אחד לא מקיבוץ אורים וגבולות וצאלים, כי מדברים גם על הקיבוצים הללו. ואני רוצה לתת בעיקר למשרדי הממשלה, והתנועה הקיבוצית שאנחנו באמת מעריכים את העבודה שלכם. ואני רוצה לתת איזה זווית קטנה, נקודה למחשבה, איך מפרקים קהילה. שימו לב: עד ה-7 באוקטובר קיבוץ אורים היו, גם גבולות וצאלים, אבל אני אדבר עכשיו מהכובע של אורים. היו חלק בלתי נפרד ממועצה אזורית אשכול. בקיבוץ מגן, ליד קיבוץ מגן יש מרכז ששם מתקיים הכול. משרדי הממשלה נותנים לנו שירותים שם, יש את חדר הכושר, חינוך, בית ספר אחד לכל המועצה. אנחנו גבולות, אורים, צאלים, כמו כיסופים, נירים, מגן, עין השלושה, ניר עוז – היינו ממש כקהילה אחת. לואיס הר למשל הוא מקיבוץ אורים, הוא נחטף מניר יצחק, כי הוא היה אצל בת הזוג שלו קלרה. ישן אצלה בקיבוץ ניר יצחק. החזירו אותו, הוא עכשיו בגאווה של קיבוץ אורים כמובן. מה-7 באוקטובר כשהמחבלים סיימו את מה שהם סיימו לעשות לצערנו במסיבות הנובה ברעים, שזה חמש דקות מקיבוץ אורים, הם באו לכיוון קיבוץ אורים. הם הגיעו לקיבוץ אורים והם החליטו שקודם כל לפני אורים הם נכנסים לבסיס ועושים את מה שהם עושים. גם ראינו את התחקיר אצל אילנה דיין בעבודה. הם עשו את מה שהם עשו בבסיס אורים כי הם רצו להגיע לבור שם של 8200 ולאחר מכן על המפות להמשיך לקיבוץ אורים. למזלנו הם נערצו שם. נרצחו לנו, נהרגו לנו אזרחים שם בבסיס וגם חיילים בסדיר, במילואים. ולמזלנו הם לא הגיעו לקיבוץ אורים. אין לנו ממ"דים בקיבוץ אורים, אגב, זה משהו ביזיוני ביותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוועדה ביקרה בקיבוץ אורים. וכל מה שאמרת עכשיו נאמר לפני שלושה חודשים. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> נכון, אבל שום דבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אולי המתינות שלך והמכובדות שלך תפתח את הלבבות. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> כן. אבל שום דבר לא עזר. הבטיחו לגבי ירקוני, ראש המועצה שלצערי לא נמצא פה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> הסגן שלו היה פה עד לפני כמה דקות. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> כבר לפני שבעה חודשים הבטיחו לו שאורים, גבולות וצאלים ייכנסו ויהיו כלולים בכל הפיצויים. כי עד ה-7 באוקטובר המדינה התייחסה אלינו כחלק ממועצה אזורית אשכול. וההרגשה שלנו הייתה ביום ראשון, ב-8 באוקטובר, שפתאום, פתאום בגלל עניינים כספיים אנחנו כבר לא מועצה אזורית אשכול. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> הם לא מבינים את זה. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> אני יודע שלא מבינים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משפט סיום. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> משפט סיום. לא סתם אף אחד לא הגיע לכאן היום מקיבוץ אורים. כי חברי הקיבוץ גם בגבולות, גם בצאלים וגם באורים, כבר הותשו. הם עכשיו מתארגנים על החיים החדשים שלהם, נותנים שירותים פסיכולוגיים לילדים שלהם. הם הותשו, הם לא מתעסקים בכספים, מתעסקים בחיים עצמם. << אורח >> דינה שוטן: << אורח >> והיום זה שבעה חודשים והם מכנסים את כל מועצה אזורית אשכול ושער הנגב בבאר שבע לציין שבעה חודשים למלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני בטוח שלא רצית להגיד משהו רע על גדי ירקוני. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> לא רציתי משהו רע על גדי ירקוני. אני מעריך והוא עובד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גדי עובד ונאבק וישן באוטו. גם הסגן שלו היה פה, שתדע. והיום הם עושים מחאה בבאר שבע, מחאה גדולה. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> נכון. נגד משרדי הממשלה שהבטיחו לגדי ירקוני ולא קיימו. אז שימו לב, ככה מפרקים קהילות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה צודק. הוא קיבל הבטחה מפורשת לפני חודשים רבים שיפתרו לו את הבעיה. << אורח >> בר צ'פט: << אורח >> ולא קיבל כלום. לא קיימו שום דבר. עכשיו שים לב, 51 חטופים ממועצה אזורית אשכול עדיין בשבי החמאס, חברים שלנו, שלמדתי איתם, עדיין בשבי החמאס. ואתם רוצים לפרק קהילה שהיא גם ככה מפורקת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> רמי מתקומה, רוצה להגיד משהו? אורן? הדבר המיוחד שלכם, אנחנו ניסינו להביא אתכם גם לצפון, לא הצליח. << אורח >> אורן בלק: << אורח >> קודם כל, החלטת הממשלה שדיברו פה גלבוע חייבת שתעבור מהר ככל שניתן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. אבל לגבי ההיבט של היישובים האלה שנפלו בין הכיסאות לא קיבלתם סמכויות. אז אולי בתוך ההחלטה על תקומה תקבלו סמכויות מיוחדות לחריגים או משהו? << אורח >> אורן בלק: << אורח >> אני אגיע לזה. כשהקימו את תקומה אז הסתמכו על החלטה 462 שהגדירה בעבר מטעמים ביטחוניים את גבולות העוטף. ההחלטה הזאת עומדת לפוג בסוף השנה הזאת וכרגע יש החלטה שאומרת שמשרדי ממשלה של האוצר, רוה"מ וביטחון צריכים להגדיר מחדש את גבולות החבל. לא בהיבטים הביטחוניים בהכרח, אלא להגדיל את כל החבל, שזה גם בהתייחס להגדלה של כל המועצות האזוריות וייתכן גם לחלק מהערים. אז כרגע נמצא על המדוכה, ברגע שתקבלו החלטה אנחנו כתקומה נהיה ערוכים לזה. אנחנו לא מתנערים מזה. אבל לנו כרגע עד שלא תתקבל החלטה. אבל זה עלה ממש לפני שבועיים בישיבת הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זאת אומרת אם יסמיכו אתכם לטפל באירוע של מי שנפל בין הכיסאות ויגבו אתכם במשאבים וסמכויות תוכלו לעזור שם. << אורח >> אורן בלק: << אורח >> עוד לפני, עוד אפילו לא מדבר על משאבים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שזה גם אחד המסלולים האפשריים. << אורח >> אורן בלק: << אורח >> אנחנו נדע לטפל בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> שתי הערות קצרות, אחת לפרוטוקול. שאמרתי יישובים כלואים הכוונה הייתה ליישובים שנמצאים בטווח של 3.5 עד 5 ק"מ. והערת סיכום, אני מקווה שבדיון הבא כשנגיע לכאן כבר נוכל לדון בחורים בהחלטת הממשלה המאושרת שתאושר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיף עם פחות חורים. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> בוודאי. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> מיכאל, אני רק אגיד שהוא אומר 3.5 עד 5 זה משאיר את כל - - - וגליל עליון בחוץ. הוא לא קורא לי יישוב כלוא. אוקיי? שזה יהיה מדויק. זה איזה שהוא מונח מכובס. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני אשאל אותך כך: נניח שאתה באת במקרה מהירח ובאת לוועדה שלנו. והנה המקרה – המועצה פונתה, נסגרו בתי הספר. אין מועצה, אין מרפאה, אין מתנ"ס, אין כלום. ואומרים לאיש תישאר לגור פה. יש פה תותחים, אתה תחטוף טילים, אזעקות כל יום. האם לאיש הזה לא מגיע שיהיה פתרון? עזוב אותי מה הממשלה ואת מי אתה מייצג. האם הטיעון הזה אין בו היגיון בריא? שאדם נשאר בלי המועצה שלו. בלי בית הספר שלו, בלי המרפאה שלו, בלי המתנ"ס שלו. בלי הרווחה. בלי מרכז החוסן שלו, בלי הטיפול הנפשי. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> ושהוא מוגדר קו עימות ופתאום לא. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> מיכאל, במשפט שהרגע אמרת, אתה צודק. בהצעת המחליטים שאנחנו מגבשים עכשיו נותנת מענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד 5. הוא מעל 5 והוא באותה מועצה. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> נותנת מענה למתן שירותים אזוריים: חוסן, רווחה, חינוך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את מה שהיה עד עכשיו היא לא יכולה לתת. ואת מה שהיה תשפה בעתיד ייקח זמן להפעיל את הכסף הזה. בינתיים הוא לא פונה, בינתיים הוא לא מפונה והוא מפסיד כסף. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> יש תושבים בחמש. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> תקשיב, חצי מהיישוב שלי לא נמצא בכלל. על מה אתה מדבר? 5 ק"מ לא נמצאים בכלל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם פינו את עצמם או שהמועצות פינו אותם. אגב, אני סומך על ראש מועצה, הוא לא אדם פזיז. כשצה"ל או גדי ירקוני אומר אתם תפונו זה לא מפזיזות, הוא לקח סיכון. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> זה מאחריות ציבורית. << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> הוא מכיר את זה. די, הם מיתממים פה כל הזמן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, הוא לא מיתמם. הסמכות שלו לא רחבה לפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> רגע מיכאל, אי אפשר לבקש מהם שיגיעו לצפון? בואו נתחיל עם זה, קודם שיגיע לצפון. שיראה בעיניים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הם יגידו שהם הגיעו. מנכ"ל משרד ראש הממשלה היה בצפון. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> לא, הוא לא היה אצלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אצלך הוא לא היה, אבל כל עוד הוא לא יגיע אצלך שלא יביא החלטת ממשלה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> אבל הם הולכים למפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את צודקת. את יודעת, אין לדבר סוף. << אורח >> מומי ברקליפה: << אורח >> מיכאל, עוד פעם הם מציינים כל הזמן מדברים על המפונים. ואם זה לא מפונים אז מדברים על המועצות. לא על הקצה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ברקליפה, אתה זעקת את זעקתך תאמין לי יותר מכל אדם. 4.3, אם היית 3.9 מצבך היה טוב. 400 מטר והפסדת. וחוטף טילים ובכיתת כוננות והילדים שלך היו בלי בית ספר כמה חודשים ופינית אותם לבד. והמועצה שלך פינתה אותם. ובמלון יש טיפול נפשי ובמועצה אין טיפול נפשי. << אורח >> איילת סלע: << אורח >> מיכאל, עוד כמה דיונים וכמה צעקות? כמה, עוד כמה? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כמה שצריך, איילת. כל מה שיש לי זה דיונים וללכת לשטח. אין לי סמכויות ואין לי צ'קים. אבל להילחם ולא לוותר אנחנו נעשה את זה. << אורח >> מירב בן זקן: << אורח >> פעם הבאה כשאתה מגיע תביא איתך נציג ממשרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הלוואי שהיו באים איתי. בדיון האחרון במוזיאון לוחמי הגטאות הם לא באו. לא באו. << אורח >> יורם אבן צור: << אורח >> היה מפנה 97. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מסכם את הישיבה. הוועדה לחיזוק הנגב והגליל מודאגת מאוד באשר למצב הכלכלי אזרחי בצפון; לאחר שבעה חודשים של מלחמה אין מענה אמיתי כוללני בראייה ממשלתית לתושבי הצפון. אוזלת היד של הממשלה חמורה שבעתיים. בעוד בדרום תושבים שבים לביתם ורובם חוזרים למקום עבודתם והעסקים מתחילים לזוז ולתפקד – הצפון שומם. שומם מתושבים, שומם מתיירות, שומם מעסקי פנאי. רווי בכוחות ביטחון, רווי בארטילריה, רווי בפעילות צבאית, רווי באזעקות כל יום. כל יום כל תושבי הצפון מקבלים אזעקות. בין אם 4 ק"מ וגם 9 ו-10 ק"מ הם מקבלים אזעקות. הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה והאוצר להביא את אותה החלטת ממשלה ולהביא אותה בלי חורים בגבינה. במיוחד אותם מענים מיידיים ומענים לעוולות רטרואקטיביות שטרם מצאו את פתרונם ובתוכם: שיפוי רטרואקטיבי, בין אם זה באמצעות הממשלה או הרשויות או היישובים עצמם לאותם תושבים שפונו על ידי המועצות ללא גיבוי תקציבי של הממשלה. הוועדה דורשת להמשיך את החל"ת עבור כל אותם עובדים ביישובים מפונים שאין להם לאן לחזור ואין להם איפה ללכת לעבוד ואסור לעבוד ביישוב המפונה. הוא אמנם לא גר ביישוב מפונה, אבל הוא עובד ביישוב מפונה והחל"ת שלו נגמר. הוועדה דורשת להרחיב את המענקים והמקדמות לעסקים בצפון, בשל אובדן הכנסה, גם במסלול האדום ליוני ולא כפי שנעשה עד עכשיו, שהיום נפתח רק לפברואר; הוועדה דורשת פתרון כוללני לתיירות עם משאבים אמיתיים למשרד התיירות לשמור על העסקים; הוועדה מודאגת מבריחת מוחות ומקומות עבודה ועסקים גדולים ותעשייה, בשקט, בהיחבא, בזמן המלחמה. אלה העסקים שלא נסגרים. הם פשוט מעתיקים את מקום עבודתם למרכז הגליל ונוטשים את קו הגבול. כדוגמת עדשות חניתה, כדוגמה משקאות ג'ולס בחניתה, לדוגמת אדמית, מפעל שחושב לעזוב. כדוגמת אלביט שעוזב את קריית שמונה ועוד ועוד. האוצר הוא הראשון שצריך לשמור על הפעילות הכלכלית שהיא העתיד האמיתי למיסים ולתפקוד והכנסות למדינה. לאן ישובו אותם עשרות אלפי תושבים? לבתים פגועים ללא מקומות עבודה? גם אם משרד הכלכלה לא הגיע לאירוע ולא טיפל בעסקים האלה, מי שאחראי על כלכלת ישראל ועל היציבות שלה זה האוצר. הוא צריך להיכנס לאירוע של נטישת עסקים את קו הגבול. בין אם זה תעשייה ובין אם זה עסקים. הוועדה מבקשת דיווח כתוב, גם של האוצר וגם של משרד ראש הממשלה, על כל הנושאים שעלו פה לפי הסעיפים שעלו פה; הוועדה תיזום עם ועדת כספים באם תחפוץ ועדה משותפת בצפון לאחר סיור בצפון שאליו יוזמנו מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטיים, לדיון לפחות. מי שירצה שיבוא גם לסיור, לא יזיק שיישמעו במסלול ישיר את האנשים בשטח. הוועדה לא תשקוט עד שיהיו פתרונות. תושבי הצפון שאומרים אנחנו נבעיר את המדינה – הם צודקים. במהלך של שיח מכבד שראש מועצת קריית שמונה וראש מועצת אשכול פונים לאוצר, משרד ראש הממשלה, הם קיבלו תשובות 'נפתור לכם את הבעיות'. לא פתרו להם כלום. השיח המכבד לא עבד. שיח בכנסת חצי שנה – לא עבד. בג"ץ עובד, אבל אפשר שהוא יהיה בג"ץ מזויף, כי נתנו תשובות מורחות ולא תשובות ספציפיות על הבעיות הישירות. אלא תשובות כלליות של הממשלה. לכן הבג"ץ הזה לא יהיה אפקטיבי, אבל צריך להמשיך אותו. וזעקת הצפון צריכה להישמע ברחובות, בתקשורת, בכנסת. ממשלה שיודע להזיז אוגדות מהר, תוך שבוע, צריכה לדעת לטפל באזרחים תוך שבוע. הפער הזה בין החלטות מהירות בסוגיות ביטחוניות לבין החלטות איטיות בעצלות והזנחה בהיבטים כלכליים ואזרחיים הוא פער בלתי מתקבל על הדעת. הוועדה הזאת בנחישות תעקוב ותעשה כל מה שהיא יכולה להביא את התוצאה הראויה לאזרחי הצפון. אני נועל את הישיבה. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:32. << סיום >>