פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



86
ועדת הכלכלה
26/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 343
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 13:30


	
סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, (פ/4182/25) << הצח >>, של חה"כ אופיר כץ, חה"כ חנוךדב מלביצקי, חה"כ מירב בן ארי, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ זאב אלקין, חה"כ ינון אזולאי


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
שלום דנינו


חברי הכנסת:
אופיר כץ
חמד עמאר
עודד פורר


מוזמנים: 
	לילך שלום
	–
	היועצת המשפטית לרשות האכיפה במקרקעין, משרד האוצר

	דניאל סרגי
	–
	רפרנט רמ"י באגף תקציבים, משרד האוצר

	רוסלאן עותמאן
	–
	רפרנט תכנון ובנייה, המחלקה למשפט אזרחי, משרד המשפטים

	רתם אבין
	–
	מנהלת תחום בכיר מדיניות חשמל, משרד האנרגיה והתשתיות

	דלית זמיר
	–
	יועמ"ש, משרד האנרגיה והתשתיות

	רועי גולדשטיין
	–
	סגן יועמ"ש, משרד האנרגיה והתשתיות

	גלעד אלון
	–
	יועץ ליו"ר מטה התכנון הלאומי, משרד הפנים

	אסתי ליס
	–
	אדריכלית, מנהלת אגף תורת הבנייה ופיתוח הנדסי, משרד הבינוי והשיכון

	מולא סלמאן
	–
	ראש מועצת ירכא

	והיב סיף
	–
	ראש מועצת ינוח ג'ת

	רפיק חלבי
	–
	ראש מועצת דלית אל כרמל

	יאסר ג'דבאן
	–
	ראש מועצת כסרא סמיע

	אנוור עאמר
	–
	ראש  מועצת חורפיש

	רא'אד שנאן
	–
	מנכ"ל המועצה הדרוזית

	מאיר שפיגלר
	–
	מנכ"ל החברה, חברת החשמל

	דנה גרוסמן
	–
	עובדת קשרי ממשל בדירקטוריון, חברת החשמל

	דרור וגשל
	–
	סגן היועצת המשפטית, רשות החשמל




ייעוץ משפטי: 
איתי עצמון
נעמה דניאל



מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024 << נושא >>   

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה לפתוח את הישיבה בנושא: הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, של חה"כ אופיר כץ ואחרים. המצב הוא כזה – בעצם ניסחנו את הצעת החוק מחדש בגלל כל מיני בעיות שצצו וראינו שאנחנו לא יכולים לחיות עם ההצעה הקודמת, ועשינו הצעה שוויונית יותר עם פרמטרים אובייקטיביים, והכנסנו גם את הדרישות של חברת החשמל כי הגענו למסקנה שבלי הדברים האלה לא יהיה כלום, ואז נעשה חוק פריילוף כזה שרק יהיה חוק, אבל לא תראו חיבור אחד של חשמל. אז כל הדרישות של חברת החשמל נכנסו להצעת החוק שלנו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא כל הדרישות. רובן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה שצריך. אם הכנסת סעיף שאומר שצריך למכור את חברת החשמל, את זה לא הכנסנו. אבל דברים אחרים כן.

לא נתחיל את כל הדיונים מהתחלה. אני רוצה לקרוא על-מנת לסיים את זה ולהעביר את זה בקריאה ראשונה עוד במושב הזה. לכן תסלחו לי אם אני לא נותן לכם לדבר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

זה לטובתכם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ומי שירצה לדבר באמצע, הערות וכולי, כן, אין בעיה. לא נתחיל עכשיו עם כל ראשי הערים והמועצות. נקריא סעיף-סעיף.

משפחות החטופים, מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה.

 << דובר >> מיכל קינן: << דובר >>   

אני מיכל קינן, בת-דודה של שגיא דקל חן שכבר 172 ימים חטוף בעזה. 172 ימים של סיוט. 172 ימים מיותרים שיכלו להיות הרבה פחות, אם רק הייתם תופסים את המציאות כמו שהיא בצורה הגיונית; אם רק הייתם מבינים שכל יום שהם בגיהינום זה עוד ניצחון לחמאס; אם רק הייתם מבינים שבאותה מידה זה יכול היה להיות אח שלכם או הבת שלכם; אם רק הייתם מבינים שכרגע בעזה נמצאים עשרות אלפי פעילי חמאס, וכנראה המחליפים של סנוואר כבר עומדים בתור לתפוס את מקומו.

אז להיות מונעים מהפחד שסנוואר הבא יושב דווקא בכלא שלנו, זה התירוץ הכי גרוע ששמעתי. אבל לשחרר להם עוד כמה אלפים תמורת האחים שלנו נשמע לי עסקה מאוד הוגנת כשמדובר בעסקה עם השטן. איך יש לכם סימן שאלה בכלל? הרי סנוואר שוחרר בעסקת שליט, ותראו לי אחד במדינה הזאת שחושב שלא היה צריך לשחרר את גלעד.

אם לא הבנתם, כל יום שהם לא חוזרים, המחיר עולה, והמחיר כבד בכל המובנים, אם זה מזערי כמו הגוף והנפש שלהם, ואם זה החיים שלהם שכל יום עומדים בסכנה ממשית; ושלא נדבר על המחיר של החיילים שלנו שכל יום מסכנים את חייהם, או על הכאב של כל העם הזה.

כולנו זוכרים את האושר שהיה במדינה כשהחטופים חזרו. איך לכמה דקות בתוך כל האפלה כולם בכו מאושר. אף אחד לא יבוא אליכם בטענות. זה הדבר הנכון לעשות. תראו לנו שאכפת לכם מהמדינה הזאת ומאיתנו. תחזירו אותם ותחזירו את האור שלהם, ותנו לו לנצח את החושך.

אני מרגישה שהמילה עכשיו מתחילה כבר לאבד משמעות. לקום כל בוקר ולהסביר לכם שהם צריכים לחזור עכשיו, כנראה כבר נהיה חלק מהשגרה שלכם. אם לא הבנתם, אין שגרה. לא הבנתי אם זו בדיחה שאתם יוצאים לפגרה בזמן מלחמה, בזמן שהאזרחים שלכם חטופים בעזה. אם לא הבנתם, המילה עכשיו זה עם סימן קריאה, לא סימן שאלה. טעות אחת כבר קרתה והיא ה-7 באוקטובר. שלא תקרה פה שוב טעות. לעשות מה שצריך בזמן, והזמן הוא עכשיו.


 << דובר >> גילת פיש: << דובר >>   

שלום, אני גילת פיש. אני דודה של שגיא דקל חן. הבוקר קמנו לשתי כותרות, אחת על הבוקר ואת השנייה ראינו בהמשך היום. כותרת ראשונה נמצאת פה בעיתון הארץ, שמסבירה לנו שחלון ההזדמנויות שכל הזמן דיברו עליו, חלון ההזדמנויות לסיום המלחמה, חלון ההזדמנויות לשחרור החטופים, הולך ונסגר, אם לא כבר נסגר.

בהמשך היום התבשרנו שהמשלחת בקטאר חזרה, וגם המו"מ הזה ירד לטמיון. אלה אומרים או אלו אומרים. זה לא משנה כרגע מי אומר ומה אומר, המו"מ הפסיק. אין יותר משא-ומתן כרגע לשחרור החטופים.

האו"ם לא יצא לפגרה, אבל הכנסת שלנו מרגישה שזה זמן נכון לצאת לפגרה בזמן מלחמה, בזמן שכולם עדיין עומדים מסביבנו, וממשיכים בסדר-היום, אנחנו, פה, הכנסת, אתם, נבחרי הציבור יוצאים לפגרה. אנחנו דורשים שהכנסת ונבחרי הציבור ימשיכו את עבודתם וכולם ימשיכו למען עסקה מהירה ועכשיו, כי אין זמן. פשוט אין זמן. תודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עוד מישהו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב. תודה. ברשותכם, אני אמשיך בישיבה. מי יקרא?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מקריא מתוך נוסח שהופץ ביום חמישי באתר הוועדה, ואת השינויים לעומת הצעת החוק המקורית ניתן לראות ב'עקוב אחר שינויים' על גבי הנוסח.
"הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ד–2024

	הגדרות
	1.
	בחוק זה –

	
	
	"בעל מבנה" – מי שרשאי להגיש בקשה להיתר בנייה לגבי המבנה;

	
	
	"החברה" – חברת החשמל לישראל בע"מ;

	
	
	"ועדה מקומית" – כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה;

	
	
	"חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965;

	
	
	"מבנה" – בניין של קבע ששימש למגורים ערב תחילתו של חוק זה, גם אם אין לגביו היתר בנייה לפי סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שלא נוספה לו תוספת בנייה לאחר יום י"ד בטבת התשע"ח  (1 בינואר 2018);"



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אסביר את ההגדרה הזו של מבנה. מדובר כאן על מבני קבע שמשמשים היום למגורים, ונקבנו בתאריך 1 בינואר 2018 מכיוון שהתאריך הזה נקוב גם במסגרת מה שמכונה: חוק החשמל, תיקון מס' 138 לחוק התכנון והבנייה, שנקב במועד הזה ושם את קו הגבול הזה, בין היתר גם בהסתמך על מסמך מדיניות שיצא לעניין חוק קמיניץ, החוק לאכיפת דיני התכנון והבנייה. גם שם דובר על בנייה שנבנתה לאחר 1 בינואר 2018, ושנוקטים לגביה מדיניות מחמירה יותר.

לא התייחסנו כאן לתנאי שנוגע להוצאת צווי הריסה לגבי המבנה, ואני אסביר למה. גם בתיקון מס' 136 לא נקבע בחקיקה ראשית התנאי הזה. התנאי הזה קיים היום במתווה ליישום התיקון. שם נכתב שככלל, לא ייבחנו בקשות לעניין מבנים שהוצאו בעניינם צווים מינהליים או שיפוטיים, אבל יש חריג לעניין צווים שיפוטיים.

חשבנו שלא נכון לכתוב בחקיקה ראשית את ההסדרה הזו בהתאם למה שנקבע גם בתיקון מס' 136. אני מניח שככל שהצעת החוק הזאת תתקדם ותעבור גם בקריאה שנייה ושלישית, אז יהיה איזשהו מתווה ליישום גם של התיקון הזה.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אבל עם חוק קמיניץ עד היום, כמעט 65% נבנו ללא היתר. אז מה עשינו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

נשארנו באותו מקום.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אם אתם אומרים, 1 בינואר 2018 - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא. אמרתי, מבנה שלא נוספה לו תוספת בנייה לאחר 1 בינואר 2018.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אבל יש בנייה חדשה מ-1 בינואר עד היום. אם אתם מגדירים 1 בינואר 2018, זאת אומרת, מתי התחילה הבעיה? כשיצא חוק קמיניץ, מ-2018 עד היום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא. אמרתי, בניין של קבע ששימש למגורים ערב תחילת החוק החדש הזה, גם אם אין לגביו היתר. זאת ההגדרה. התוספת שהוספנו כאן היא – ובלבד שלא נוספה תוספת בנייה למבנה הקיים הזה, לאחר 1 בינואר 2018.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

סליחה, זה לא ברור. אפשר להסביר שוב?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני גם יכול להסביר. הכוונה היא שאם יש מבנה שנבנה אחרי 1 בינואר 2018, אז החוק לא יחול עליו. זאת הכוונה. אם נוספה לו תוספת, אז קל וחומר אם כל המבנה נבנה אחרי 1 בינואר 2018.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני לא בטוח.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

זאת הייתה הכוונה גם בתיקון מס' 136, ואני אגיד מה היה הרציונל. הרי זה עלה גם בדיונים הקודמים, והרעיון הוא לא להביא לתמריץ שלילי. זאת אומרת, מי שיבנה עכשיו, שלא יחשוב שהוא הולך להתחבר לפי החוק הזה. זה היה הרציונל.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אבל בין 2018 לעכשיו עברו שש שנים.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני מבין. אני מדבר רק על הרציונל, לא על התקופה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

החוק הזה בא כדי לפתור את הבעיה, לא את הרציונל.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אם אנחנו לא מעודדים - - - את זה ב-2024.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בתחילת הסעיף אתה מדבר על בנייה עד התחלת החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מבנה שמשמש למגורים ערב תחילת החוק.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ערב תחילת החוק הזה. אתה לא מדבר על מתי נבנה, ואחרי זה אתה מדבר על 2018. אני חושב שלא צריך להוסיף את מה שאתה מוסיף באדום, כי זה מסרס את כל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא כל המבנים יתחברו לפי החוק. אבל רוב המבנים יתחברו. אתם רוצים למנוע מ-90% להתחבר בגלל בעיה של - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עד התחלת החוק, כל מי שבנה בית, ולא קשור ל-2018 - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מבנה קיים, אבל אם לא נוספה לו תוספת בנייה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

תשאירו עבודה ליועצים המשפטיים אחרי אישור החוק.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

איתי, מה אתה רוצה למנוע או לגרוע בזה שאתה אומר שלא נוסף לו משהו? מה אתה רוצה להגביל?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. הוא העתיק את זה מהחוק הקיים שעבר כבר בכנסת. זאת הייתה הערה של מינהל התכנון. אם המבנה קיים והוא נבנה לפני 2018, אבל לא עשו לו תוספת, אז הוא בפנים. ואם עשו לו תוספת, הוא לא בפנים.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין ויכוח כאן. שנינו אומרים אותו דבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. אם מישהו בנה לפני שנה בית שלם, אני לא מוכן לתת לו חיבור חשמל. פה לא נותנים יד לעבירות בנייה בלתי-נגמרות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל החוק הזה בא להיטיב עם אנשים. אנחנו לא רוצים לתת מעכשיו והלאה. בוא נקבע עד ינואר 2024 - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא. לא 2024. אם מישהו בנה עכשיו, הוא לא יקבל חיבור חשמל. זה הכול. מספיק עם זה. אין עד אין סוף.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אתם אמרתם שרוב הבתים האלה הם בתים שנבנו לפני שנים אחורה, ולא מלפני שנתיים או שלוש שנים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל יש לך שש שנים שאנשים בנו בהם. אתה לא מתייחס לזה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

כמה כאלה יש?

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

עשרות בתים. מאות בתים.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אופיר, בכסרא סמיע 160 בתים לא מחוברים, ו-150 מהם נבנו מ-2018 עד היום. אז למה אני צריך את החוק?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אצלי יש 100 בתים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה ללכת על שנת 2018? אם אנחנו רוצים לחוקק חוק שייטיב עם אנשים - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בוא נחבר את כולם. לא צריך חוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן, תחבר את כולם, אדוני היו"ר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החוק הקיים אומר: לא יחולו בשטח פלוני לגבי מבנה שמשמש למגורים הנמצא באותו השטח שבנייתו הסתיימה עד 1 בינואר 2018, ולא נוספה לו תוספת בנייה מאותו מועד.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מתי חוקק החוק?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה ב-2022.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה חזר ארבע שנים אחורה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ניסיתי להסביר שהמועד הזה הוא לא סתמי. הוא מועד שנשען על המתווה ליישום חוק קמיניץ, בין היתר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בשביל להקשות.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

אבל כל הוויכוח וכל הדיון הזה כאן, כל הצעת החוק הזאת היא כדי לפתור את הבעיה של קמיניץ.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל הבניינים אצלכם חדשים? הכול נבנה עכשיו.


 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אצלנו בירכא יש יותר מ-1,000 בתים לא מחוברים לחשמל. ב-18 השנים האחרונות לא הצלחנו לאשר אף מתחם בתכנון ובנייה, ואנשים גרים בלי חיבורי חשמל. בוא תראה את בעיות הבטיחות שיש לנו. אנשים ימותו רק בגלל הבטיחות. מ-2018 עד היום נבנו יותר מ-600 בתים בירכא. אז תתעשתו.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

למה אתם בעמדה שלכם על 2018? מה הרעיון?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אם אתה רוצה לסיים את חוק קמיניץ בחוק הזה, אז החוק הזה לא ישרת אותנו.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה משרד המשפטים מתנגד ל-1 בינואר 2024?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יהיה 1 בינואר 2024. לא יהיה.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל למה להקשות? אני לא מבין. הרי אתה בא לפתור בעיה, אז תפתור את הבעיה לכולם.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

מ-2018 עד היום, תעשו בדיקה קטנה בכל היישובים כמה זוגות התחתנו. בכל חתונה שהייתה נבנה בית ללא היתר. אז מה אתם אומרים לי? שמ-2018 עד היום לא יהיו חתונות בעדה הדרוזית? הם לא גרים בעיר. כולם בנו וגרים בתוך הבתים האלה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה תוציא כאן מאות אנשים החוצה, אם לא אלפים.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

ומה הטעם שאתה מחבר בית אחד ובית שני אתה לא מחבר? וזה אחד ליד השני.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

ההגבלה של 2018 צריכה לרדת. זו שטות אחת גדולה. אני לא יודע מאיפה הכנסתם אותה עכשיו. זה לא היה בחוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אולי זו הבקשה של חברת החשמל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, לא. זו לא בקשה של חברת החשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוא נמשיך לקרוא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל מה מחליטים כאן?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מחליטים כלום כרגע.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

לא, אי אפשר לא להחליט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמשיך לקרוא.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

סליחה, עם כל הכבוד.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אתה מוכן לגור שש שנים בלי חשמל? אל תגיד לי, עם כל הכבוד.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

הוא אומר לך שנתקדם. אתה לא תגיד לחברי הכנסת איך לעבוד ומה להגיד, עם כל הכבוד לך.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אתה אומר לי שאנשים יישארו בלי חשמל בגלל הכבוד שלך עכשיו?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

חוצפן.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בואו נתקדם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני ממשיך להגדרה הבאה.

	
	
	""המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, ביום כ"ד בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);

	
	
	"מתחם" – מבנה או כמה מבנים הסמוכים זה לזה המשמשים למגורים, וממוקמים במקרקעין שאינם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, שאין לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף;"



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמו שאמרתי קודם לכן, מדובר רק על מבני מגורים שבנויים על מקרקעין פרטיים. כלומר, לא מדובר על קרקע שפלשו אליה.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

נכון מאוד. אין בעיה. בסדר. בזה אנחנו איתך.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

ומה קורה במצב שבו קיבל מישהו אישור לעלות על הקרקע כדת וכדין, לא קרקע פרטית, אלא קרקע מינהל, והוא רק לא הצליח להשיג טופס 4 וטופס - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אצלם הכול פרטי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אם הוא קיבל אישור לבנות אז יש לו אישור מהמינהל, מאיר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

דרך המינהל, אצל הדרוזים, אין בעיה. כל מי שמקבל דרך המינהל זה חלקות לחיילים משוחררים וכולם יכולים להוציא טופס 4.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אם אין בעיה, אז למה להתנות את זה? ואני אומר לך שאתה טועה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כל מה שיש אצל הדרוזים במינהל, יש אפשרות להוציא היתר - - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

לא נכון, מכיוון שהיתר תלוי בעוד גורמים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל זה משהו טכני.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אגב, אני אומר את זה בשבילכם. אתם טועים בענק.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

הוא עוזר לכם במה שהוא עושה פה. הוא לטובתכם.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אתם טועים בענק. אני אומר לך את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חבר'ה, תקשיבו. יש גבול גם למה שאני יכול ללכת לקראתכם. אמרתם שהקרקע היא פרטית, אז מה עכשיו אתם רוצים קרקע לא פרטית?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

את זה מאיר אמר, לא אנחנו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא אנחנו. אמרתי, אין לנו בעיה עם זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על מה שלא פרטי, המינהל לא חותם.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

יש כוונה מאחורי העניין הזה. זה בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה להסביר. הכוונה שלנו כאן היא להחיל את ההסדר הזה על מקרקעין פרטיים, מכיוון שלפי מה שהבנו יש קשיים ייחודיים בתכנון לגבי המקרקעין האלה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז אמרתי שאין לנו ויכוח עם זה.

 << דובר >> והיב סיף: << דובר >>   

לא, חמד. גם עם אדמות מינהל יש בעיה. ברגע שיש לך בעיה של פתרון קצה, אז הם לא נותנים אישור ב', טופס 4.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה חל רק על קרקע פרטית. זה לא לכל החיים. זה חוק מיוחד על-מנת לפתור את הבעיה העכשווית. כל העסק הוא שהרשויות התחילו לתכנן תכנונים ולעשות תב"עות. אבל אתם לא עושים, אז תבואו בעוד חמש שנים ותגידו עוד פעם, יש לי בעיה? תתיישרו. מה זה הדבר הזה?

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אנחנו עושים תב"עות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ההגדרה הבאה –

	
	
	""מתחם מזכה" –מתחם שנקבע בצו לפי סעיף 4;"



 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

מה זה סעיף 4?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף 4 מסמיך את שר הפנים לקבוע בצו את המתחמים המזכים, שלגביהם יחול ההסדר המיוחד הזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בהמשך הכול מחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיכף. כרגע אנחנו בסעיף ההגדרות.

	
	
	""רשות מאשרת" – כהגדרתה בסעיף 157א(א) לחוק התכנון והבנייה;"



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אסביר. זה הסעיף שמגדיר היום רשות מאשרת שהיא יושב-ראש ועדה מקומית יחד עם מהנדס הוועדה או יושב-ראש ועדת משנה לפי סעיף 18 לחוק התכנון והבנייה, יחד עם מהנדס הוועדה המקומית. זו גם ההגדרה שנעשה בה שימוש היום בתיקון מס' 136.

ההגדרה הבאה –

	
	
	""תוכנית מפורטת" – תוכנית הכוללת הוראות המאפשרות מתן היתר בנייה מכוחה, בלא צורך באישור תוכנית נוספת טרם מתן ההיתר;"



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אסביר. תוכנית מפורטת היא תוכנית שמכוחה ניתן להוציא היתר בנייה, ומטרת ההגדרה כפי שניסחנו אותה כאן היא שבעצם לא יוצאו צווים לפי החוק החדש במקרה שבו התוכנית המפורטת לא סופית, כלומר, אם המצב התכנוני עוד לא סופי ויש צורך באישור של עוד תוכניות לצורך הוצאת היתר בנייה. כלומר, המטרה היא שיהיה מדובר כאן על תוכנית מפורטת שמגדירה מצב תכנוני סופי.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אפשר לבקש בקשה? אני לילך שלום, מרשות האכיפה במקרקעין. אפשר להוסיף בהגדרה שהתוכנית תכלול גם התייחסות לאיחוד וחלוקה?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

לילך, זה בדיוק מה שהוא אומר וזה במתווה. הרי יש מתווה. המתווה הקיים היום מתייחס לאיחוד וחלוקה.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

ואז זה יחול?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איחוד וחלוקה את עושה אחרי שיש תוכנית. לא לפני.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

זה חלק מהתוכנית המפורטת בהרבה מקרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה מסבך את התוכנית.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אבל זה החסם העיקרי בתוכניות המפורטות, במיוחד בחברה הדרוזית. כשיש קרקע פרטית, איחוד וחלוקה הוא חסם משמעותי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכן אני אומר שאם את מכניסה את זה לתוכנית המפורטת, אז זה ייקח יותר זמן.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

אני לא מבין. אנחנו מתעסקים עכשיו בהוראת שעה לחבר בתים לחשמל, בתים שמחוץ לתוכניות מתאר ותוכניות מפורטות, או שאנחנו מביאים עכשיו את כל חוקי התכנון לשים אותם על החוק? זאת אומרת, כל מה שאנחנו עושים כאן וכל החוק הזה לא שווה כלום. כלום הוא לא שווה. אפילו ההצעה של ווליד טאהא יותר טובה מזה. מה חדש כאן, אם מחכים לתוכנית מפורטת? - - -

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

זה לא מה שכתוב בחוק. זאת רק שאלה מה היא ההגדרה של תוכנית מפורטת.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

ואם אנחנו עושים איחוד וחלוקה ואין לנו כסף לעשות תצ"רים, ולא רושמים אותם ולא בטאבו, ולא מקבלים טופס 4, אז מה הם יעשו? אתם תנתקו אותם מהחשמל? טופס 5? אני פשוט לא מבין מה אתם עושים.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

המטרה בסוף היא לעשות איזון בין התכנון - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם אני לא טועה, יחידת אכיפה היא לא יחידת תכנון. אז בואו נתקדם, חבר'ה.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

לא הבנתי את מהות ההערה. אנחנו אחראים גם על אכיפה של תכנון. אנחנו אכיפה תומכת תכנון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתם אכיפה מעכבת תכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חבר'ה, מה קרה לכם? הם יכולים להעיר מה שהם רוצים. כל העניין זה להקל על התהליך. אם את מכניסה איחוד וחלוקה – ולוקח זמן להכניס את זה בתוכנית מפורטת, כי את צריכה לשבת עם האנשים, לראות ולעשות איזונים. במקרה הזה, לתוכנית המפורטת ייקח עוד שנתיים-שלוש, ולכן עדיף שתהיה תוכנית מפורטת ואחר-כך לעשות תוכנית איחוד וחלוקה. את מבינה מה שאני מתכוון?

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אני מבינה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני יכול להגיד משפט בנושא התוכנית המפורטת, רק בשביל להבהיר את התמונה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, בבקשה.

 << דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >>   

הרי המצב לפי תיקון מס' 136, זאת אומרת, לפי החוק היום התנאי להוצאת צו על-ידי שר הפנים הוא הגשתה של תוכנית מפורטת שאפשר להוציא מכוחה היתר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מאה אחוז. אבל אם יכניסו לתוך התוכנית את האיחוד וחלוקה כבר סגור, זה לוקח כמה שנים איחוד וחלוקה.

 << דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >>   

המתווה הנלווה לתיקון מס' 136 קובע שכשהשר בא להוציא היתר, אז צריכה להיות תוכנית מפורטת שאפשר להוציא מכוחה היתרים. למה זה רלוונטי? היום יש סיטואציות שבהן תכנון מפורט מקודם בשני - - - זאת אומרת, הולכים לוועדה המחוזית, היא מאשרת תוכנית מפורטת וקובעת בתוכנית שתנאי להוצאת היתרים הוא אישור תוכנית לאיחוד וחלוקה בסמכות ועדה מקומית. כלומר, הסטטוס התכנוני הסופי לא ייווצר אחרי אישור תוכנית בוועדה המחוזית, אלא אחרי - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא סותר, ואתם מצטטים לי עכשיו הוראות חוק. זה אומר שהוא יכול להוציא היתר מכוח התוכנית, וזה אומר, כשהתוכנית המפורטת מאפשרת את זה בכפוף לאיחוד וחלוקה, אבל אני לא חייב להכניס את - - - לתוך התוכנית כי זה מעכב את התוכנית בארבע שנים. אז מה עשינו בזה? לא עשינו כלום. האיחוד והחלוקה פה יותר פשוט כי אנשים כבר יושבים על החלקות שלהם. אתה מבין למה אני מתכוון?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני התייחסתי למצב היום. היום, אם שר הפנים רוצה להוציא צו חיבור לחשמל, כשיש תוכנית מפורטת לפני איחוד וחלוקה, הוא לא יכול. זה לפי המצב היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תוכנית מפורטת אפשר עדיין בלי איחוד וחלוקה.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אז אתה מבקש להבהיר שזה להוציא את? - - -

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני הבהרתי את המצב היום.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

רוסלאן, יש as is, יש מצב קיים והרבה מאוד תוכניות מפורטות לשכונות ותיקות וישנות, ואתה לא צריך איחוד וחלוקה. אי אפשר לעשות שם איחוד וחלוקה, ועשינו את זה בכמה שכונות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הוא מנסה לעזור לנו. הוא אומר שהיום, לפי החוק, שר הפנים לא יכול להוציא צו אם לא יהיה לו מכוח התוכנית המפורטת. אבל אני חושב שהוא מנסה לעזור לנו ולהגיד, רגע, אולי צריך להבהיר פה שזה לא מחייב איחוד וחלוקה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אבל פה בכלל אין תנאי של הגשת תוכנית. אז זה לא רלוונטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, הבנו. הוא הבהיר לך את התמונה. אני הוספתי והוא הוסיף עוד. אין צורך כרגע בנושא של איחוד וחלוקה בתוך התוכנית המפורטת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הגדרה אחרונה –

	
	
	""השר" – שר הפנים."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כפי נראה בהמשך הצעת החוק, מי שיהיה מוסמך לקבוע את התנאים לקביעת מתחם מזכה, שהם תכנוניים, ומי שמוסמך בעצם ליישם את החוק החדש יהיה שר הפנים, ולא כפי שהוצע במקור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אוקיי. אין בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף הבא הוא סעיף המטרה, סעיף 2 –

	"מטרה
	2.
	חוק זה נועד לקבוע הסדר זמני שיאפשר אספקת חשמל למבני מגורים במתחמים שאין לגביהם תוכנית מפורטת בתוקף, בין היתר נוכח המצב הביטחוני המיוחד, המביא לצורך דחוף לשמור על שלום הציבור ולתת מענה לבעיות הבטיחות המתגברות ביישובים מסוימים בהיעדר חיבור לחשמל, והכול בהתחשב בכך שחשמל הוא מצרך יסוד ובכך שאספקת חשמל סדירה היא בעלת זיקה מובהקת לזכות לקיום מינימלי בכבוד."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

קיבלנו הערות ממשרד האנרגיה לגבי הסיפה שמדברת על החשיבות של אספקת חשמל ועל הזיקה שלה לזכות לקיום מינימלי בכבוד. הכנסנו את התיבה הזאת בעקבות פסק-דין של בית-המשפט העליון מלפני כשנתיים, שדיבר על אספקת חשמל, אומנם בהקשר אחר, אבל כבעל זיקה לזכות לקיום מינימלי בכבוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה רוצה משרד האנרגיה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אסביר. הם טענו שלא נכון לכתוב בחקיקה ראשית את התיבה הזו, כלומר, לחבר את הזכות לחשמל לזכות לקיום מינימלי בכבוד. הם הציעו לכתוב שבהתחשב בכך שחשמל הוא מצרך יסודי או שירות חיוני - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מצרך יסוד – הם כן מוכנים לכתוב?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא. אני חושב ששירות חיוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה משנה לנו?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

הסיפור של מחיה בכבוד זה הביטוח הלאומי. חברת החשמל מספקת חשמל שהוא מוצר קיומי, וגם אנחנו חושבים שהדבר הזה לא רלוונטי מבחינתנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם אני חושב ככה. תכתוב: והכול בהתחשב בכך שחשמל הוא מצרך חיוני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אוקיי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

הוא מדבר על בג"ץ רוזנצוויג, ינואר 2022.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבג"ץ אל פוסל. מה שכתוב בבג"ץ כתוב. לא צריך להכניס את זה בחוק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תוסיפו זכות יסוד. זה הכי טוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא צריך זכות יסוד. זכות יסודה – בסוף יגידו שזה חוק-יסוד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   


	"אי-תחולת סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה
	3.
	החברה תהיה רשאית לספק חשמל למבנה במתחם, אם הומצא לה אישור מאת הרשות המאשרת לפי סעיף 5, אף אם לא התקיימו הוראות סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שהתקיימו התנאים המקובלים בחברה לגבי חיבור מבנים לרשת החשמל."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כידוע, סעיף 157א כנוסחו היום מחייב הוצאת היתר בנייה כתנאי לחיבור מבנה לחשמל, והסעיף המוצע נועד להתגבר על הוראת הסעיף הזה, בכפוף לכל התנאים שייקבעו עכשיו בחוק המוצע.

יש לי כאן הערה נוסחית. מה שנכתב בהצעת החוק הוא שהחברה תהיה רשאית לספק חשמל, ואני חושב שצריך לכתוב: תחבר את המבנה לחשמל ותספק. כלומר, קודם כול, החיבור, ולא רק האספקה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

מבחינתנו, זה לגרום לכך שהמבנה יוכל להיעזר בחשמל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז לא לרשום לספק?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

תרשום מה שאתה רוצה. לחבר ולספק וכל מה שאתה רוצה, העיקר שיהיה חשמל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כשמנסחים חקיקה, כותבים בצורה מדויקת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה חוק. מה אתה רוצה לכתוב?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני אומר: לחבר את המבנה לרשת החשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

המילה 'לספק' לא מתאימה פה. לחבר את המבנה לרשת החשמל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסדר. עוד שאלה, לגבי הסיפה – "ובלבד שהתקיימו התנאים המקובלים בחברה לגבי חיבור מבנים לרשת החשמל", אם אני לא טועה, זה לקוח מהחוק הישן מ-1996, חוק אספקת חשמל שכבר איננו בתוקף. השאלה היא אם יש עדיין צורך בסיפה הזאת, ואני שואל גם את מנכ"ל חברת החשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איזה תנאים יש?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני אגיד איזה. יש אפשרות להניח תשתית לאותו מבנה על בסיס מצב קיים - - - ודיברנו על זה גם בפעם הקודמת, שאם אתה נותן את המבנה, זה ברור שלא בהכרח יש מצב אובייקטיבי בשטח שמאפשר לי לחבר את החשמל. זאת אומרת, אנחנו רוצים לחבר אבל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

המילה 'המקובלים' לא מתאימה לחוק, אלא: ובלבד שיתקיימו התנאים שמאפשרים חיבור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

השאלה אם יש צורך בכך, כי יש לנו בהמשך סעיף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ובלבד שיתקיימו התנאים לצורך חיבור חשמל. זה הכול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

איזה תנאים?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

באופן כללי, אני אסביר לך מה זה אומר. אם אתה לא כותב 'המאפשרים', זה אומר שמתחת לאדמה גם מהמאדים אני צריך לחבר את החשמל, גם אם אין לי איך להוביל אותו לשם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נכתוב ככה: ובלבד שיתקיימו התנאים המאפשרים את חיבור החשמל לרשת. זה הכול. פשוט מאוד. לא 'המקובלים'.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מי קובע את התנאים? איזה תנאים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החברה קובעת.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

התנאים שלנו זה רק להגיע למקום. יש לי אחר-כך הערות כלליות על כל החוק הזה.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

מאיר, יקירי, אתם דורשים חדרי טראפו.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

נו, בוודאי.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

אז זה תנאי בעייתי. דבר שני, אתם אומרים, כשאין עמודים ושנאים, ויש מקומות שבהם אי אפשר בלי עמודים ושנאים.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני אסביר. קודם כול, מבחינת חברת החשמל, תאמין לי, לנגד עינינו עומדת מטרה אחת בלבד, לחבר מבנים ודיירים לחשמל. נקודה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

במקום שיהיה חיבור פרוביזורי, שהוא מסוכן לציבור.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אין לי בעיה שתעבירו כאן בחוק שאנחנו יכולים להציב בלית-ברירה שנאים על עמודים. חדרי טראפו – אם מורידים את הכבלים ומטמינים אותם בקרקע, אם אתם יודעים לעשות את זה, עלא כיפאק. אני לא יודע איך לחבר חשמל בלי חדר טראפו. אני לא יודע לעשות את זה. אין דרך אחרת.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

רק על עמודים, מאיר.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

עמודים, בבקשה. תכניס את זה. אני בעד.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

רק על עמודים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא אכניס את זה לחוק. כתבנו: ובלבד שיתקיימו התנאים.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

רשות החשמל מונעת ממני לעשות את זה.

 << דובר >> דרור וגשל: << דובר >>   

היו"ר, יש סעיף כזה מפורש בחוק. הכנסתם את זה אתם לחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מה שאמרתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז כתבנו: שיתקיימו התנאים האפשריים.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

זה יכול להיות גם על עמודים וזה יכול להיות גם תת-קרקעי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני אומר בריש גלי, מבחינתנו, אין לנו בעיה לשים שנאים על עמודים, רק יש גוף שנקרא רשות החשמל שמונע ממני.

 << דובר >> דרור וגשל: << דובר >>   

אין לך גוף של רשות. יש מדיניות של שר האנרגיה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אגב, חה"כ אופיר כץ, במושבים אין בעיה ואין איסור להתקין שנאים על עמודים.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

לגבי סוג היישוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שפיגלר, מספיק. יש לנו בהמשך סעיף שמתייחס לזה. נדון בזה אז.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אדוני היו"ר, רק הערה למנכ"ל חברת החשמל. אצלנו נכנסו פיראטים שהיום מחברים חשמל על שמאל וימין, עם עמודים ובטונדות, וכל בטונדה שוקלת בערך טון ומסכנת חיי אדם, חוץ מהגבייה הלא-חוקית, בלי חשבוניות ובלי כלום. כל זה קורה כי אנשים רוצים להתחבר לחשמל בכל מחיר. גם זה שיקול שצריך לקחת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה אחד השיקולים של חיבור החשמל הזמני. אנחנו נותנים את זה בגלל הסיכון לחיי אדם, כי אנשים חייבים חשמל. תמשיך לקרוא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני עובר לסעיף הבא. זה בעצם הסעיף המהותי והחשוב בהצעת החוק –

	"קביעת מתחם מזכה
	4.
	(א)	השר רשאי לקבוע בצו, ביוזמת הרשות המקומית הנוגעת בדבר, כי מתחם בתחומה של רשות מקומית מסוימת יהיה מתחם מזכה, אם ראה כי התקיימו תנאים אלה:"

	
	
	
	(1)	הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם," - - - 



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שימו לב שהיוזמה באה מהרשות המקומית לשר, ואז הוא יוצא לפעולה.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

למה לא מתכנן הוועדה המקומית?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יותר טוב שזה רשות. אתה יכול ליזום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה מה קרה? אתם מפחדים לבקש ממנו? מה הבעיה? ראש רשות שיש לו עניין פה לתושבים, שיגיש את הבקשה. לא צריכים לשחרר אתכם מאחריות. אני מאוד מצטער. פתאום אתם דואגים לעצמכם? לא הבנתי את זה. ראש הרשות יקבל ממהנדס העיר שלו, והעיקר שזו תהיה בקשה שלכם. זה הכול.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

אבל מדובר כאן במתכנן המחוז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אני לא רוצה מתכנן המחוז.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הינה, כתוב.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

כתוב: מתכנן המחוז של משרד הפנים. הם צודקים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ביוזמת הרשות המקומית.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אבל מי שאמור לתת את חוות-הדעת לחתימת שר הפנים על הצו הוא מתכנן המחוז של משרד הפנים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

זה לא טוב.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני עושה דקה הפסקה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:17 ונתחדשה בשעה 14:18.) << הפסקה >>   

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עם מתכנן המחוז לא נהיה עם חיבורים. אנחנו מכירים את מתכנן המחוז.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כול, בסעיף 4, ראש המועצה ייתן את ההודעה לשר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	
	"4.
	(א)	השר רשאי לקבוע בצו, לפי בקשת ראש הרשות המקומית הנוגעת בדבר,"



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יושב-ראש המועצה יפנה. לא מהנדס ולא כלום. אם רוצה ראש המועצה לקבל חוות-דעת מהמהנדס, שייקח.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שראש המועצה ייקח אחריות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

פתאום אתם מפחדים?

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

אנחנו לא מפחדים. לא, לא.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הם מפחדים. אל תפחדו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תנו לי רגע להשלים להקריא את הפסקה ואז תעירו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	
	
	
	"(1)	הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם, בתוכנית מפורטת; חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של תוכנית כאמור לתוכניות מיתאר ארציות, ובכלל זה לתוכניות לתשתיות לאומיות ולתוכניות מיתאר מחוזיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור – את ההצדקה לכך; חוות דעת כאמור תתייחס, בין השאר, לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים שיש בהסדרת התכנון במתחם; חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום שהשר או הרשות המקומית הנוגעת בדבר ביקשו זאת ממתכנן המחוז;"



 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם נלך למתכנן המחוז, לא נקבל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא יהיה חשמל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני מכיר את העבודה עם מתכנני מחוזות, וזה דבר שלא יתקדם. שום מתכנן מחוז לא יקדם את זה. אני מכיר את זה שנים רבות. אם נשאיר את מתכנן המחוז, לא יהיו חיבורי חשמל.

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אסור שזה יקרה. הלך החוק לפח.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה לא מתכנן הוועדה המקומית? הרי לאף רשות דרוזית אין ועדה משלה, הכול איזורי. ואז למה אני אלך למחוז? למה אני צריך ללכת לנצרת וחיפה שיאשרו לי את זה, ולא מתכנן הוועדה המקומית?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אין סיכוי במדינה שלנו, עם הביורוקרטיה, שמשהו יצא מכאן. גם שיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים, חברתיים, טופוגרפיים, עתודות קרקע, יש משהו שאיננו נמצא?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כשזה מגיע למחוז אנחנו נתקעים. כל הרשויות המקומיות הדרוזיות הן אזוריות.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אתם תקבלו אישורים בשנת 3540 לספירה.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

לפני זה אמרתם תוכנית מפורטת. תוכנית מפורטת נמצאת בתוך קו כחול, ובכל השלבים עברנו אותם, גם חקלאות וגם סביבה וגם כל הירוקים למיניהם. עכשיו צריך את כל הדברים האלה גם כדי לחבר את החשמל? למה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לפני התוכנית המפורטת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אבל יש תוכנית מפורטת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לפני. אל תגידו סתם דברים. כרגע הוא נותן לו חיבור לפני התוכנית המפורטת.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

למה לא נתנו להם עד עכשיו? בין היתר, בגלל הסיבות האלה. אז למה שייתנו להם עכשיו? הרי המבנה קיים - - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

זה נכון. אתה לא יודע מה זה לעבוד עם המתכננים האלה.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

רוסלאן, אני לא יודע על מי אתה מגן. אני עובד אותם. אם אתה מכניס לכאן את השיקולים החקלאיים, הסביבתיים, התחבורתיים והחברתיים, הוא יצטרך להביא יועצים לכל המקומות האלה, זה שנה שלמה ולא ייתנו לו חוות דעת.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה לא ילך. הם לא יקבלו כלום ולא נחבר בית אחד.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם אתה תישאר עם מתכנן מחוז, לא נקבל כלום. מאיר יודע כי יש לו ניסיון.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

איתי, הסעיף שאומר בתוך 30 ימים, בכחול, מה הוא אומר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

חשבתי שנכון יהיה לקבוע לוח זמנים למתי חוות-הדעת תינתן.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אוקיי, נגיד שהמועצה פנתה ועברו 30 ימים. מה קורה אז?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו שאלה, אבל אני לא בטוח שניתן להתקדם בתהליך בלי חוות-דעת מקצועית.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה אומר אישור אוטומטי.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

האופציה היחידה שלנו זה לתחום אותו בזמן.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אגב, יש את זה בוועדות תכנון ובנייה. אישור אוטומטי אחרי זמן מסוים.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

דוד, ניתן למתכנן 30 יום, ואם הוא לא נותן אז ההמלצה של המועצה היא זו שתעבור ישירות.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בואו נעשה כמה תיקונים.

הוגשה חוות דעת בכתב מאת מתכנן הוועדה המקומית או האזורית, לפי העניין – יש כאלה שאין להם ועדה מקומית – ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם, בתוכנית מפורטת. נקודה. עד כאן זה בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אני חושב שכן צריך התייחסות לפרמטרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע.  חוות דעת, כאמור, תכלול התייחסות גם למידת התאמתה לתוכניות קיימות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מה שכתבנו, פחות או יותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא. לעזוב את סביבתיים וכל והדברים האלה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

תורידו את זה, כי לא יצא מזה כלום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אגיד למה כן צריך התייחסות סביבתית, בעיניי. היו כאן בדיונים הקודמים גם הערות לגבי מבנים שממוקמים היום בשטח שמוכרז כשמורת טבע או גן לאומי.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אבל אין לנו את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי אמר שאין? אתה רוצה שאני אסתמך על זה שאתה אומר לי דבר כזה? לא הבנתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש ויש.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור שיש. קיבלנו על זה חומר שיש. למה אתם אומרים שאין?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה אחד הפרמטרים שאנחנו אומרים בהמשך שהם לא יחוברו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא רציתי לכתוב באופן דווקני שלא ייקבע צו לגבי מבנים שממוקמים בשטח שמורת טבע, כי יש היום הליך לגריעת שטח משמורת טבע. יש היום מבנים שקיימים בשטח שמורת טבע. לא בהכרח יהרסו אותם. יכול להיות שתהיה הסדרה תכנונית עתידית כי יגרעו. לכן רציתי לכתוב כאן שחוות-הדעת תתייחס גם לשיקולים סביבתיים, חקלאיים, תחבורתיים וחברתיים - - -

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה לאו דווקא שמורות טבע. זו רק דוגמה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בין היתר.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

יש אדמות שהן אדמות מדינה שפלשו אליהן.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

לא, לא. אין.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

בסדר, אני יודע שאין. אנחנו רוצים מקומות אחרים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה אין? לא הבנתי.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

הוא אומר שאין לנו פלישה לאדמות מדינה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כל הבנייה באדמות פרטיות.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

אבל חבר'ה, תבינו, יש צד אחד שאנחנו עכשיו מנסים לקדם, ויש צד אחר עברייני שאנחנו לא רוצים לקדם. אז זה צריך להיות בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכן אני כולל את זה רק לקרקע פרטית.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אם יש קרקע פרטית בשמורת טבע ויש בית – מחברים או לא מחברים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. שמורת טבע אני לא מחבר.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אבל יש קרקע פרטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מחבר. גם על פרטית, אם זה שמורת טבע אני לא מחבר.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

למה לא? למה לא?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ככה. אני לא רוצה לחבר.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

קרקע פרטית בתוך שמורת טבע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מחבר. אם הם בשמורת טבע, אני לא מחבר אותו.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

זו קרקע פרטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרתי, לא כל הבניינים יתחברו. מספיק כבר עם זה. די. אז יש לך איזה אחד ביישוב שהלך לשמורת טבע, אותו נהרוס. מה הבעיה עם זה? לא הבנתי. מה, אני חייב לחבר את כולם? אני לא מבין את ראשי המועצות. אם אתה מחבר 95% זה לא בסדר מבחינתכם? מה קורה לכם? מספיק כבר עם זה. יש גבול לכמה אפשר ללכת לקראתכם. מספיק.

מי שעלה על שמורת טבע או על קרקע חקלאית, יעוף החוצה. הינה, אני אומר לכם את זה חד וחלק. לא מתאים לכם, תגידו לי עכשיו. אני עוצר את הישיבה, וזהו. מה העניין הזה? לא הבנתי. אני לא אתן חיבור חשמל למישהו שעלה על קרקע חקלאית מוכרזת, ולא על קרקע שיש לה שמורת טבע. זו בעיה שלו. שיגיש בקשות, ואם לא, שיהרוס את המבנה. זה הכול. מה קרה לכם? אתם חושבים שבגלל העניין הזה נעשה בלגן בהכול?

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אבל מה ההבדל? רובם בנו על קרקע שלהם שהיא פרטית והיא חקלאית. איפה הבעיה? חקלאית זה שמורת טבע, חמד.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא דיברו על חקלאית. דיברו על שמורת טבע.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

הוא דיבר על חקלאית עכשיו.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

הצלחנו לגרוע בהסכמת שלטונות הפארק 1,200 דונם. זה לא אסון. הבעיה היא אחרת. הבעיה היא הסיבוך כאן והסרבול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מתקן את זה, אבל אני לא מוכן שקרקע שעלה על שמורת טבע, ניתן לה חיבור חשמל. זה הכול.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בסדר, אני איתך. לשמורת טבע לא ניתן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם יש מישהו שעלה, שיהרוס את המבנה וילך הביתה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בוא נכתוב שמורת טבע באופן ברור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נכתוב את זה. ומה עם קרקע חקלאית?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

הכול זה קרקע חקלאית, אדוני היו"ר.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

קל לשנות ייעוד מחקלאי - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מחקלאי לבנייה זה קל לשנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז שישנה, אבל אני לא נותן לו כרגע. אני נותן לו פה חיבור חשמל זמנית, לפני התוכנית. אם הוא עלה על קרקע חקלאית, אני לא נותן לו בינתיים חיבור חשמל זמני. שיגיש תוכנית, שישנה. מה הבעיה? אני לא מבין.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

דוד, בוא נתקדם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה תחליט כפי שתמצא לנכון, כמובן. אני רק אגיד מה היתרונות והחסרונות בהסדר הזה. כאן לא כתבנו כתנאי סף שבכל מקרה לא יינתן צו לגבי מבנה שקיים בשמורת טבע - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תקשיבו, ככל שנכתוב דברים לא הגיוניים, החוק הזה ייפסל. אנחנו יכולים לכתוב מה שאנחנו רוצים, אבל יש על זה גם ביקורת. זה לא הולך ככה. רבותיי, קודם כול, נפשט את התהליך, כי מדובר פה על אישור זמני עוד לפני שיש תב"ע וכולי. לכן כל הדברים האלה הם יפים, אבל הם רק מקשים.

אז נעשה ככה, הסעיף הראשון בסדר, עד שורה שנייה, ושם זה יהיה מתכנן הוועדה המקומית ולא מתכנן המחוז כי הוא לא ייתן כלום, ועד שהוא ייתן יעברו שנתיים.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אדוני היו"ר, אני חייב להגיד משהו על זה. כל התוכניות הן תוכניות שמשנות ייעוד מקרקע חקלאית למגורים. התוכניות האלו הן בסמכות ועדה מחוזית. הוועדה המקומית לא רלוונטית.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו לא מדברים על שינוי תוכנית עכשיו, רוסלאן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו מחברים חשמל. לא מדברים על התכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הם לא ייתנו.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

דוד, בגלל זה נתחום אותם בזמן ואז נעבור לשלב הבא. אם הוא רוצה, תן לו את האפשרות, אבל בזמן מסוים, ואם לא, אז זה עובר למקומית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מתכנני המחוז לא ייתנו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מנהלי מחוזות לא ייתנו. אתה תוקע את החוק.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אדוני היו"ר, אפשר להציע הצעה? אפשר שנדבר על תחום התוכנית הכוללנית של היישוב. ל-99% מהיישובים הדרוזיים יש תוכנית כוללנית, וכשאנחנו בתוך תוכנית כוללנית, אז אנחנו נמצאים באיזושהי מסגרת תכנונית, ואז אפשר לראות את מי אנחנו יכולים לאשר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ראשי הערים מוכנים לזה?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

שזה יחליף תוכנית מפורטת?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא, לא. זו דווקא בעיה. בעוספיא זה בעיה - - -

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

לי אין בעיה. יש תוכנית כוללנית מאושרת - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לך יש. אבל אם אני רושם בחוק: תוכנית כוללנית?

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בעוספיא אין כוללנית.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אז אמרתי, ב-99% יש. המקום היחיד שאין בו זה עוספיא - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

וגם מע'אר.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

בדקתי את זה היום מול מינהל התכנון.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

לילך, מע'אר זה מ-2008 ולא רלוונטי. בירכא התוכנית היא מ-2015.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אבל יש לירכא גם תוכנית מפורטת.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

אבל מה שפורץ קו כחול זה קרוב ל-800 בתים, אז זה לא יפתור את הבעיה. זה עיקר הבעיה.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אבל המטרה שלנו היא לאזן בין הדבר הזה לבין התמריץ לתכנון, ואז אפשר יהיה לייצר תוכנית מתאר כוללנית בזמן קצר.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

איזה זמן קצר? 20 שנה בשביל לאשר תוכנית. איזה זמן קצר?

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אני מציעה לבדוק את זה, אדוני.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני משאיר את זה בינתיים למחוז בגלל שמשרד המשפטים מעיר לי שאי אפשר להעביר את זה - - -

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אז נתחם את זה בזמן, אדוני. כתוב, 30 ימים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נתחם את זה. נשאיר את הסעיף הזה – מתכנן המחוז. ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה – המילה סבירה נכונה?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

צריך להבין שבסוף ההחלטה היא של השר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתי, אבל עדיין, אם יגידו לו שאי אפשר, הוא לא יחתום על זה גם אם הוא מת.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

עקרונית, הוא יכול.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יכול, אבל הוא לא יחתום.

אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם – זה בסדר. חוות דעת מתכנן המחוז תכלול התייחסות גם למידת התאמתה של התוכנית לתב"עות קיימות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לתוכניות מתאר ארציות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, אל תכניס את זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

תחייב אותו בזמן, אבל לא במה לעשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עזוב, למה אני צריך לכתוב לו למה להתייחס?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ככל שזה יהיה יותר ספציפי, יהיה קל יותר - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא. בוא נגביל אותו בזמן ולא צריך לכתוב לו בדיוק. אני צריך להגיד לו מה הוא צריך לבדוק?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אם אני מגביל אותו בזמן, מה אכפת לי?

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

ואם הוא נותן תשובה שלילית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואם אני כותב שחוות-הדעת תינתן תוך 30 יום, בלי לכתוב על מה. זה התפקיד המקצועי שלו.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

ומה קורה אחרי 30 יום?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חכה רגע. לגבי הנושא שלפיו יש סטייה מתוכניות קיימות, אז ההצדקה זה בסדר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שכל מה שכתוב כאן הוא בסדר. זה טוב לכבד את שיקול הדעת של - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם אני לא מגביל אותו בזמן או אם הגבלתי אותו בזמן והוא נתן חוות-דעת שלילית, השר לא יחבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אני צריך לכתוב את כל ההתייחסויות האלה, כמו סטייה ניכרת וכולי?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אם לא תגידו לו למה להתייחס, אתם מרחיבים את שיקול הדעת שלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מה שרציתי להגיד. עדיף לכוון את שיקול דעתו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל אתה נותן לו להתייחס להכול ולא מגביל אותו.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

איתי, אולי צריך לקבוע בחוק שהוא צריך לתת חוות-דעת חיובית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו לא הגבלה, נתת לו את כל האופציות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה נותן לו את הכול, דה דבר אחד. ודבר שני, מה אם נתן חוות-דעת שלילית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לכן אני מעדיף לא לכתוב מה, כי אתה נותן לו פה הכול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ברגע שחוות-הדעת תהיה הרבה יותר מפורטת, לשר יהיה קל יותר לקבל אותה. תהיה לו חוות-דעת מקצועית ומבוססת שיש בה התייחסות לכל הפרמטרים. בעיניי, כדאי להשאיר את הנוסח כפי שהוא. זאת העמדה שלי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ואם מנהל המחוז מחליט שהוא לא מאשר אף תוכנית, מה קורה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז השר לא יוכל להוציא את הצו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

השר לא יוכל לתת צו, וזה מה שיקרה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז החזרנו את הכוח לוועדה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל יש כאן התבססות גם על שיקול מקצועי.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אבל ממילא הוועדה כרגע נגד, אז עוד פעם אנחנו נותנים לה את הכוח. אתה צריך לתת חוק שיכול לתת לנו אפשרות וילך לכיוון החיובי, ולא להגביל אותנו עוד פעם.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זאת המטרה של החוק. לכן יש סעיף מטרה, אבל תמיד מסתמכים על פרמטרים מקצועיים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מניסיון על מנהלי מחוזות, ועם הזמנים שעובדים איתם והשנים שהם מושכים, אני אומר לך, הוראת שעה לא תספיק לשנתיים כי לא יחובר אף בית.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

תראו כמה אנחנו רגישים לתכנון בוועדה מחוזית, כי הם עושים לנו את המוות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הנוסח הזה חייב להשתנות. אין מה לעשות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אחרת, החוק לא שווה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. הוא שווה. לא צריך להגזים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא עם ההמלצה של מהנדס המחוז – אני אומר לכם, ולא רק אני אמרתי, גם מנכ"ל חברת החשמל אמר אותו דבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חמד, זה מת. משרד המשפטים אומר שמכיוון שמדובר בתוכניות מחוזיות, זה חייב להיות מתכנן המחוז. אני לא יכול ללכת נגד משרד המשפטים בעניין הזה. הוא צודק.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

איפה משרד המשפטים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יצא רגע.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

משרד המשפטים התייחס לשינוי ייעוד – המחוז משנה ייעוד – ולא לחיבור חשמל. אנחנו לא דנים בחוק לשינוי ייעוד. אנחנו דנים בחוק לחיבור חשמל, וזה הבדל אדיר משינוי ייעוד. משרד המשפטים התייחס לשינוי ייעוד ומהנדס המחוז אחראי על שינוי ייעוד, אבל כאן אני לא משנה ייעוד. כאן אני מתעסק בחיבור חשמל.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אדוני, אני חושב שצריך לתת למנהל חברת החשמל לקבוע, ולא לוועדת התכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה שייך?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

את המצב הקיים בשטח אף אחד לא ישנה – בואו נשים את הדברים על השולחן, פעם אחת ולתמיד. המבנים שקיימים כנראה יישארו על תילם כל עוד מבחינה פיזית הם יכולים לעמוד שם. ולכן, אם החוק הזה בא כדי לגרום לכך שחשמל, שהוא מוצר קיומי, יוכל לשרת את אלה שגרים שם, שייתנו אפשרות לחבר את החשמל. נקודה. בלי כל מיני דברים נוספים. זה כל הסיפור.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

בדיוק. זה מה שצריך. נכון. נכון מאוד. תגיד את זה לאיתי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

משרד המשפטים לא משפטים – הם יודעים על מה מדובר בכלל?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

איתי, המטרה שלנו, גם של אופיר וגם של יו"ר הוועדה שאני מכיר אותו שנים, היא לחבר את האנשים לחשמל. הסעיף הזה, עם כל הכבוד למשרד המשפטים – אנחנו לא משנים ייעוד. אנחנו מחברים לחשמל. כשעשו את תקנת שחל לא התייחסו בכלל לקרקע חקלאית, לשום דבר לא התייחסו, אלא רצו להגיע למטרה שאנשים יתחברו לחשמל, וזו המטרה של החוק הזה. זו המטרה של המחוקק עכשיו, לחבר את האנשים האלה לחשמל. הסעיף הזה עושה בדיוק את ההיפך ממטרת החוק.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

היו"ר, אני רוצה להגיד במשפט אחד מה קרה כאן. באו פוליטיקאים עם רגישות חברתית, ציבורית ואזרחית, כדי לפתור בעיה כואבת בקרב בני העדה הדרוזית. גם כץ וגם היו"ר וגם אחרים, וכל מי שיושב כאן, תמכו בהצעות האלה. מה שקרה מאז ועד היום, בשלוש הישיבות האחרונות, שמשרד המשפטים השתלטו על החוק הזה ובסוף אנחנו מקבלים נדה.

כאשר משה שחל הביא את תקנת שחל, הוא לא חשב במושגים האלה. כאשר אתם באתם יחד עם ווליד טאהא והוספתם עוד תיקון קטן, גם לא התייחסתם לדברים האלה. והיום פתאום אנחנו חוזרים 50 שנה אחורה במקום להתקדם 10 שנים קדימה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

ואני אוסיף  לך. גם אריק שרון עד שנת 2007 העביר צו לחיבור עשרות אלפי בתים, בהוראת צו שאריק שרון חתם עליה. זה היה ב-1996.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

קמיניץ השתלט על הישיבה הזאת.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אני חושב שאת כל הכוח צריך להעביר לך, שפיגלר מנהל חברת החשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אז היה לכם חשמל ולא חיבורים פיראטיים.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אז אני אומר שמבחינתי אתה צריך להחליט, כי זה חיבור חשמל.

 << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >>   

משרד המשפטים, כל הרעיון של החוק הזה בא לא כדי לחבר את זה לחוק התכנון.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אתה צודק במאה האחוזים. אם בסוף כורכים את זה בחוק התכנון והבנייה, אז לא יהיה כלום. לא יהיה שום דבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רבותיי, אני מקריא לכם את הסעיף עוד פעם.

הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכן המחוז, ולפיה יש על פני הדברים אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם בתוכנית מפורטת
, חוות הדעת תתייחס, בין השאר, גם להתאמת התוכנית לתוכניות קיימות או עתידיות, ואם יש סטייה מתוכניות כאמור, את ההצדקה לכך. חוות הדעת תינתן בתוך 30 ימים מיום שהשר או הרשות המקומית הנוגעת בדבר ביקשו זאת ממתכנן המחוז.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

לא יחברו אף אחד. הינה, אני אומר לכם – אחד לא יחברו, כי יש גם את המילה סטייה. הינה, זה מוקלט.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא נכון. למה אתה אומר את זה?

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

חדר אחד לא יחברו. נחיה ונראה.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

יש לי מתחם שאושר, באה חברת החשמל ורצתה מתווה דרך, על-פי התכנון, בשביל להגיע לבית ולחבר אותו לחשמל. עכשיו בצורה כזאת אנחנו לא יכולים לחבר אף אחד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה אתה לא יכול? לא הבנתי. אתם סתם מדברים בשביל לדבר. עזוב אותי.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל הינה, בעל הבית כאן, תשמע מה הוא אומר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עם כל הכבוד לשפיגלר פה, הוא לא צודק.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא צודק ב-100%.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

כתוב כאן בצורה מפורשת שאם תהיה סטייה, כלומר בהתחשב בסטיות מהתכנון – הרי הכול שם סטיות. הכול-הכול סטיות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם יש סטייה - - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

- - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם מטרת החוק היא שינוי ייעוד, החוק צודק. אם מטרת החוק היא לחבר לחשמל, אז הסעיף הזה לא במקום. המטרה שלנו היא לחבר לחשמל עכשיו, ואחרי זה, מי שרוצה לשנות ייעוד תוך כדי ובשביל לקבל היתר, הוא ישנה את הייעוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה יודע למה לא? אני אסביר לך. אנחנו נותנים עוד לפני שיש תוכנית אפילו. על זה אין ויכוח – זה כתוב. מעבר לזה, הם צריכים לבדוק מה קורה מבחינת תוכניות קיימות ומבחינת תוכניות עתידיות, ומה האפשרות לעשות שינוי תוכנית. כתוב: בתוכנית מפורטת. אם אי אפשר להגיש את התוכנית המפורטת הזאת במתחם, אז לא, אי אפשר לעשות חיבור. אם אפשר, אז כן אפשר.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל מה קשור תוכנית מפורטת לחיבור? אבל אתה בא פה לעקוף את התנאי, זו המטרה. המטרה שלך היא לעקוף את התנאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תגיד לי, אתה נורמלי? מה כתוב? אפשרות סבירה לתוכנית מפורטת. גם לא אומרים שיש תוכנית מפורטת. עוד לא הגישו תוכנית מפורטת. על מה אתם מדברים? די, תפסיק. אל תדבר סתם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בוא נדבר עכשיו על עיר מסודרת. המחוז מתערב אם אתה משנה ייעוד. המחוז לא מתערב בתוך התכנון בפנים. אנחנו לא מדברים עכשיו על שינוי ייעוד. אני מדבר על חיבור חשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני רוצה שכבוד היו"ר ידע, מבנה שהוקם לפני 1969, ואם אני לא טועה, אז חוקקו את חוק התכנון והבנייה, גם אם הוא מהמאדים ואין בינו לבין התכנון העתידי שום קשר, יש לו חשמל ואני רשאי לחבר אותו. אתה יודע את זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נו, בסדר. אז מה?

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז למה לא להחיל את זה פה?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אז יש כאן מצב קיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל יש פה עבירות על החוק.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אלה שאמונים לאכוף מניעת עבירות – שהם יטפלו בזה. למה לא לספק את החשמל?

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

חברת החשמל היא הגורם המקצועי, ואנחנו שומעים אותו - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל זה לא חוק רק על חברת החשמל, עם כל הכבוד לחברת החשמל. זה חוק על חיבור חשמל למרות עבירות הבנייה.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רשויות התכנון משתמשות בחברת החשמל ובאספקת החשמל - - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

בעצם הפכו את חברת החשמל לקלגס. אתם הפכתם את חברת החשמל לקלגס. זה הסיפור האמיתי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

חברת החשמל היא המקל היום.

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

משתמשים בחברת החשמל כדי לאכוף את חוק התכנון והבנייה, וזה לא קשור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה אתה אומר? לא משתמשים בזה בראשון-לציון וברחובות?

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

משתמשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה אתה מדבר סתם?

 << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל בסוף, אתה אומר לחזור חזרה לחוק התכנון והבנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, זה מה שאפשר לכתוב, ולדעתי, אין עם זה בעיה.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אדוני היו"ר, אני רוצה להעיר הערה קטנה. אני מכבד מאוד את מנכ"ל חברת החשמל, שהוא הגורם המקצועי והוא אומר שאפשר לחבר את כל הבתים. אני ראש רשות רק שבוע, וראיתי את כל השרים שהגיעו אלינו בשיירות, לרחם ולבכות איתנו, ולהגיד שנעשה את הכול. הסרבול של החוק הזה והאורך של החוק הזה – בוועדה המחוזית החוק הזה ייפול - - - וייקח שנים לחבר - - -

הסיפור הזה שבתים לא יחוברו מ-2018 זה מאות בתים שלא יחוברו. אני מבקש להתייחס לנושא הזה, לעשות חוק קצר מאוד - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה רוצה שנוותר על החוק?

 << דובר_המשך >> מולא סלמאן: << דובר_המשך >>   

לא, אבל אני רוצה שיחברו אותי לחשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בוא נעשה חוק: כל היישובים הדרוזיים יחוברו לחשמל.

 << דובר_המשך >> מולא סלמאן: << דובר_המשך >>   

כן, תעשו חוק כזה. זה החוק הכי טוב. אתם הבטחתם את ההבטחה הזו.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אגב, כולם מחוברים, רק בצורה פיראטית.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אל תגיעו ותבטיחו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה חושב, אדוני היו"ר, שיש בית שלא מחובר לחשמל?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אין מנורה שלא מחוברת. ואם היא לא דולקת, היא שרופה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שמעת את ירכא. היום אנשים התחילו להיות יותר פיקחים והתחילו להיות ספקי חשמל בעצמם. מי שיכול להוציא היתר, בעצמו מספק חשמל. ומי יכול לאכוף אותו? הוא קונה את זה ב-10 שקל מחברת החשמל ומוכר את זה ב-15 שקל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

משחקים בנדמה לי. אני אומר לך את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו בקריאה ראשונה וזה מה שאפשר לעשות כרגע. אי אפשר לעשות דברים נוספים. אני מאוד מצטער.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה? אנחנו יכולים לתת את זה למהנדס הוועדה המקומית. הרי הוא לא כפוף למועצה והוא לא בתוך המועצה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אנחנו בלופ.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמשיך. אנחנו בקריאה ראשונה כרגע. יש גבול גם לבקשות שאפשר לבקש.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

הורדתם את הסטיות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא הורדתי. הסטייה קיימת.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

תשמע מה שאמר מאיר, אם הסטייה קיימת אז לא יהיה חיבור אחד.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה מה שיש בפועל. אם לא הייתה סטייה, היו נותנים טופס 4 - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא. רק את האספקה, חוות-הדעת צריכה להתייחס לאספקה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מוגזם מה שקורה פה. מספיק. כתבנו: אם יש הצדקה, אז שיכתוב למה הוא סוטה. זה הכול. לגבי אם מתכנן המחוז או לא, נדבר על זה. גם מתכנן הוועדה המקומית לא יכול לסטות מהחוק. אתם צריכים להבין.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אבל אם רוח החוק היא לאפשר חיבור של חשמל, הוא צריך להבין שזה העיקר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו מדברים על בניינים קיימים. אנחנו לא מדברים על בניינים שנבנים עכשיו כשאנחנו מדברים על סטייה, אלא על מבנים קיימים. אם הוועדה המחוזית הייתה רוצה לקדם את זה וללכת לקראת הציבור, היא הייתה עושה את זה. אם תיתן לו את הסטייה, אף אחד לא יתחבר כי אף שכונה לא נבנתה לפי החוק.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

תראה לי בית אחד שהלכו ועשו איתו משהו, מאז הקמתו. בוא נראה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא עשו כלום, אבל אם אומרים לך שיש סטייה, אז אתה לא יכול לקדם תוכנית מפורטת שם ואז אני לא יכול לחבר אף בית שם. שום בית לא יתחבר אם אנחנו לא נהיה גמישים בחוק הזה, ומטרת החוק היא לחבר חשמל ולא להסדיר בנייה. יש הבדל אדיר בין להסדיר בנייה לבין לחבר חשמל. בוא נגדיר את החוק: הסדרת בנייה, ואז אני אבין. אני אצא מהוועדה ותסדירו את הבנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חמד, הייתה לך הזדמנות לעשות את החוק הזה 15 שנה. נו, באמת. אני לא רוצה לפטפט.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה לא יודע למה לא קידמנו את החוקים האלה? אתה יודע מי מתנגד, ועכשיו אנחנו חושבים על מי שלא רוצים לחבר? אם הייתי עם 10 מנדטים או עם 35 מנדטים, הייתי עושה את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אי-אפשר כל דבר לדבר רק בשביל לדבר. עזוב.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל אני אומר לך, החוק הזה יהיה לא שווה אם תשאיר את המחוזית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא נכון. לא נכון.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אם תשאיר את מנהל המחוזית, אני אומר לך, זה יהיה לא שווה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. אמרתי, בינתיים אני כותב את זה וממשיך הלאה. אחר-כך נראה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני עובר לפסקה 2:




	
	
	
	"(2)	קיימים חסמים משמעותיים מיוחדים להסדרת התכנון ברשות המקומית שבה ממוקם המתחם, הנובעים בין היתר מסוג הבעלות במקרקעין שבמתחם, מהיעדר עתודות קרקע לבנייה עבור תושבי הרשות המקומית שהמתחם ממוקם בתחומה, וכן מהתנאים הטופוגרפיים של הרשות המקומית המביאים לעלויות משמעותיות להסדרת התכנון והבנייה בה;"



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמו שאמרתי, החוק המוצע נועד לתת מענה ליישובים שיש בהם קשיים לקדם תכנון מכל מיני סיבות, ולעתים, גם אם החלו לקדם הליכים להסדרה, הם אורכים הרבה מאוד זמן. התנאי הזה נועד לתת סמכות בשיקול דעת שר הפנים, לתת מענה לאותם חסמי תכנון ייחודיים שקיימים ומקשים מאוד על ההסדרה התכנונית בכמה וכמה יישובים, ובהם היעדר עתודות קרקע לבנייה, למשל, ביישובים שמוקפים בשמורות טבע, תנאי שטח שמייקרים מאוד את עלויות התכנון והבנייה. ושוב, זה אחד התנאים לקביעת המתחם המזכה בצו של שר הפנים.

	
	
	
	"(3)	יש היתכנות להסדרה תכנונית של המבנים במתחם; לעניין זה, ישקול השר בין היתר את אלה:" 



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

פעולות או אינדיקציות שנועדו לסמן שיש צעדים רציניים או ממשיים מצד הרשות המקומית, לקראת הגשת תוכנית למוסד התכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אם יש את סעיף (3), אז למה אני צריך את חוות-הדעת של המתכנן?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כי סעיף (3) לא מדבר על חוות-דעת מקצועית. הוא מדבר על פעולות שנעשות בשטח. לא צריך חוות-דעת מקצועית בשביל זה. אלו פעולות שנעשות בשטח מטעם הרשות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בשבילי זה במקום חוות-דעת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שבסוף צריך גם חוות-דעת מקצועית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

חוות-דעת מסבכת לי את העניין לגמרי.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אני חושב שהיא חשובה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תקרא את הסעיף קודם.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

אני אקרא את הסעיף, ומדובר כאן על אינדיקציות בשטח. פסקה (א) מדברת על פעולות שהרשות עושה כדי להתחיל לקדם תכנון, בין היתר, לפי מה שהבנו, רשויות מקומיות מתקשרות עם צוות מקצועי שאמור להכין את התוכנית לקראת הגשה למוסד התכנון, וברגע שיש התקשרות כזו מצד הרשות המקומית, השר יכול לראות שיש אינדיקציה ממשית שהרשות הולכת לקראת תכנון. לשם כך, לא צריך חוות-דעת של מתכנן המחוז. אלה דברים שאפשר להתרשם מהם בפועל, בשטח.

אני אקרא, ואז נשמע הערות:

	
	
	
	
	"(א)	אם נעשות פעולות משמעותיות לקידום התכנון במתחם מצד הרשות המקומית או בעל הקרקע, ובהן התקשרות של הרשות המקומית הנוגעת בדבר עם צוות מקצועי לצורך הכנתה והגשתה של תוכנית מפורטת למוסד התכנון, פעולות שביצע צוות כאמור וכן הגשת טיוטת תוכנית על ידי הרשות המקומית לבחינה מקדימה של מתכנן המחוז;

	
	
	
	
	(ב)	אם נעשות פעולות לקידום הליכי התכנון במתחם מצד משרדי ממשלה, יחידות סמך שלהם או רשויות שהוקמו לפי חוק;

	
	
	
	
	(ג)	אם המתחם הוכרז כמתחם מועדף לדיור בהתאם להוראות חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (הוראת שעה), התשע"ד–2014;"



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זו אינדיקציה שמדברת על כך שלפי חוק הוותמ"ל הממשלה הכריזה על אותו מתחם כמתחם מועדף, ואז יש כנראה היתכנות להליכים מואצים לתכנון.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

בזה הרגע אני מודיע על פטירתו של החוק.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זה בהתאמה לסעיף הראשון שעשינו עם מתכנן המחוז. צריך לראות איך להתאים את זה לפי השינוי החדש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל השארנו את מתכנן המחוז.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל הגבלנו אותו בזמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל פה אין משמעות להגבלת הזמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני שוב אומר, זו מין אינדיקציה שמדברת על כך שהיא פשוט אותה תוכנית לבחינה מקדימה של מתכנן המחוז, ובעצם לראות אם הרשות הולכת לקראת תכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה הכנסת את זה? לא הבנתי.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

תיכף אני אסביר.
 
 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

איתי, תראה מה כתבת כאן – יש היתכנות להסדרה תכנונית של המבנים במתחם; לעניין זה ישקול השר, בין היתר, אם נעשות פעולות משמעותיות לקידום התכנון במתחם מצד הרשות המקומית. אמרתי בהתחלה, שנתיים עד להגיש תוכנית מפורטת. אמרתם את זה בהצעת החוק. אם היא כבר התקשרה, אז כבר לא צריך לחכות שנתיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אדוני, סליחה, אתה מתייחס לפסקה שעוד לא הקראתי. כתוב בה –

	
	
	
	"(4)	הרשות המקומית הנוגעת בדבר התחייבה לפעול להגשת תוכנית מפורטת לעניין המתחם, בתוך שנתיים ממועד מתן הצו.



 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

עכשיו תקרא מה כתוב ב-(3א): אם נעשו פעולות משמעותיות לקידום התכנון במתחם מצד הרשות המקומית – לא שנתיים, אלא עכשיו – ובהן התקשרות של הרשות המקומית הנוגעת בדבר עם צוות מקצועי לצורך הכנתה והגשתה של תוכנית מפורטת למוסד התכנון. אתה פעם ככה ופעם ככה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה מסבך את הכול.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בכלל לא.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

זה לא מסבך. שים לב, הסעיף הוא אחד מתוך שלושה, "לעניין זה, ישקול השר בין היתר את אלה". זה לא משהו שמחייב אתכם. בין הפרמטרים שישנם, ישקול בין היתר את אלה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

חה"כ כץ, ברגע שכותבים את זה, והיות שאנחנו מכירים את השירות הציבורי, שר שלא ישקול את הדברים האלו, יבואו אליו בטענות ויגידו לו למה לא התייחסת ל-א', ב', ג' ו-ד'.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אבל הוא לא חייב את א', ב', ג', ד', ה', ו'.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה כתוב.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

לא, הוא לא חייב את כולם, אלא "בין היתר את אלה".

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

הוא ישקול את הכול.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אז החוק לא מובן, אם יש לו פרשנות ככה ויש לו פרשנות ככה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תמחק את הטיוטה הזו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בפסקת משנה (א), אני מוחק את: וכן הגשת טיוטת תוכנית על ידי הרשות המקומית לבחינה מקדימה של מתכנן המחוז. את זה אנחנו נמחק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יופי. עכשיו אני רוצה להפוך את העניין. ברגע שיש לי את א', ב', ג', אני רוצה חוות-דעת. אני לא רוצה את חוות-הדעת הזאת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אלה שני דברים שונים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע. אני לא רוצה את חוות-הדעת הזאת. אני רוצה חוות-דעת שאומרת שסעיף (3) יתקיים. מבחינתי, זה מספיק טוב.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אלה שני דברים שונים. חוות-הדעת של מתכנן המחוז אמורה להגיד אם יש אפשרות סבירה להסדרה תכנונית עתידית, זו חוות-דעת מקצועית. בפסקה שהקראתי עכשיו על היתכנות להסדרה תכנונית, השר מתרשם אם הרשות המקומית הרלוונטית עושה צעדים רציניים לקראת הסדרה תכנונית, מכיוון שכפי שהקראתי בפסקה (4) – הרשות המקומית התחייבה לפעול להגשת תוכנית מפורטת לעניין המתחם – נגיד שהיא התחייבה, ואין כאן שום שוט או סנקציה אם בסוף לא נעשה תכנון.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

מה זה עשתה צעדים?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כמו שהסברתי קודם לכן וכתבנו – הפעולות שרשות מקומית עושה לקראת תכנון.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

ואם למועצה מקומית ירכא אין 3,000,000 שקל כדי לעשות תכנון מפורט, מה היא תעשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תגידו לי, ראשי מועצות לא צריכים לעשות כלום?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

צריך לראות שהרשות הולכת לקראת תכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם עכשיו הייתי סגן ראש עיר, והייתי יו"ר ועדת בניין, הייתי עושה מה שצריך לעשות. כל דבר אתם רוצים שיביאו לכם על מגש של כסף? אני לא הולך איתכם. הגזמתם קצת.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא היה חסר לך תקציב. אנחנו מדברים על רשויות חלשות מבחינה כלכלית. הם בלי תוכנית חומש עכשיו, ואין להם תקציב מ-1 בינואר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עזוב אותי. אני רוצה להפוך את החוק. אתם עוברים את הגבול. אל תעשו מעצמכם מסכנים.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

אני רוצה להגיד לך משהו. יש לי תוכנית מתאר כוללנית מאושרת, יש לי את כל המפורטות ואין לי שום בעיה של חשמל, לפי החוק הזה. אבל כל המסכנים האלה שיושבים כאן, אין להם כסף לתכנון והם יסבלו.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

החוק הזה לא טוב. אין מה לעשות. המטרה של החוק הזה הייתה לחבר אותנו לחשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אוקיי, תמשוך את החוק. אתם לא רוצים, לא צריך. לא קרה כלום. אל תעשו לי טובות. יש גבול לכל דבר. תמשוך את החוק, בבקשה. אנחנו מנסים למצוא דרך לאשר לכם את החיבור בצורה הגיונית. אם אתם לא רוצים לעשות כלום, אז עזוב, בחייך. זה לא יהיה. אומנם נבחרת עכשיו בירכא, אבל זה לא יהיה. אתם לא רוצים, לא צריך. אתם לא עושים לי טובה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אתם רוצים שתהיה כתובה שורה: בתים לחבר לחשמל. זה לא עובד ככה. אין מה לעשות. יש את משרד המשפטים, יש מינהל תכנון, יש חברת החשמל, יש להם הערות ואי אפשר להתעלם מזה בתהליך חקיקה. הכוונה של כולנו היא כן לחבר וכן לעזור, אבל אי אפשר שאתם תגידו, את זה אנחנו לא נעשה.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

המטרה של החוק הייתה לחבר אותנו כמה שיותר מהר. נכון?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

היא עדיין.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

אם אתה שולח למתכנן המחוז - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם אתה נותן למחוז, לא יהיו חיבורים.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

יש הרבה קשיים כאן עם החוק הזה.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

נכון, יש קשיים. לחוקק חוק זה לא דבר פשוט. יש עוד משרדי ממשלה. אני אגיד לך את האמת, היה לי מאוד קשה להעביר את זה בוועדת שרים. כולם התנגדו. כל משרדי הממשלה התנגדו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני הבנתי את הדרך שלך. אתה רוצה שייתנו וזהו. ככה זה לא יהיה. אתה כראש עיר תעשה את מה שאתה צריך לעשות. בין השאר, תגיש כתבי אישום לכל אלה שהפרו את החוק. בוא נראה אתכם, גיבורים גדולים. אל תהיה גיבור גדול עליי.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

תן להם חלקות לבנות, והכול יהיה בסדר, לא יוגש אף כתב אישום.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

חבר'ה, למה להיכנס לוויכוח? אמרת שתיתן ניסוח אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני רוצה את זה בצורה אחרת. "הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם". נקודה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

"בתוכנית מפורטת".

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

טוב, בתוכנית מפורטת. מעבר לזה, תוגש לשר חוות-דעת נוספת שייתן אותה אדריכל, מתכנן הוועדה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה המקומית או האזורית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

המקומית, כן – על כל הסעיפים האלה, שזה העיקר, שנעשו פעולות. הוא רק צריך להגיד אם זה אפשרי באופן כללי. אני רוצה לשנות את זה לצורה הזאת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אנחנו משאירים את האינדיקציות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, תשאיר את האינדיקציה. שתי חוות-דעת יהיו – חוות-דעת אחת של מתכנן המחוז שאומרת שבאופן כללי, אחרי שהוא בדק, יש אפשרות סבירה כזאת, אם תהיה תוכנית מפורטת, וחוות-דעת, לא של המחוז, שנותנת את הדבר הזה. מי יבדוק את זה? השר עכשיו יתחיל לבדוק את זה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לשר יש אנשי מקצוע. תמיד אנחנו כותבים ככה חקיקה. זה ברור שיש לו אנשי מקצוע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז שייתנו לו. אם נעשו פעולות לקידום התכנון במתחם – אבל מה קורה אם לוקח זמן לעשות את הפעולות האלה?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לפי מה שאנחנו הבנו, אלה פעולות שמתקיימות לקראת הסדרה תכנונית. יש פעולות כאלה שנעשות. זה דבר שקורה. לגבי פסקה (1), אנחנו משאירים את המועד?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

השינוי הזה מקובל עליכם?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עכשיו כן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ולגבי השני, תהיה חוות-דעת של המתכנן המקומי שאומר שנעשו וייעשו, וכל הדברים האלה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

במקום חוות-דעת אחת, עכשיו שתיים, ועכשיו זה מקובל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה הרבה יותר פשוט. כי את הבדיקה שכתובה בסעיף (3), ייקח לשר שנה לבדוק, ופה הוא יכול לעשות את זה מהר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

השר מקבל את חוות-הדעת?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם הוא לא יקבל את חוות-הדעת הזו מכם, ייקח לו שנה לבדוק. אתה יודע איך המערכת עובדת, לאט-לאט, יש לה זמן, ואז לא עשינו כלום. גם חוות-הדעת הזאת תוגש בתוך 30 יום.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שהדבר ייעשה במקביל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן, 30 יום שניהם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

שייעשה במקביל, לא בטור.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

30 יום מיום שפנה השר או הרשות המקומית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הרשות המקומית. ראש המועצה, כשהוא מביא את הפנייה, הוא מביא את זה כבר עם חוות-הדעת שלו, כי זה עניין שלו. ואז זה מפשט לכם את התהליך, וגומר עניין. יכול להיות שנתקן את הסעיף הזה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כי גם את זה צריך לפשט כי אתה נותן לו את זה עוד לפני שיש תוכנית מפורטת.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אחרת, מה האינדיקציה שלנו שבאמת הולכים לקראת הסדרה תכנונית? יש כאן מערכת איזונים עדינה, שבסוף אנחנו נותנים כאן חיבור חשמל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, מקובל עליי. אבל אם באמת צריך תקציב של 6,000,000 שקל כדי להגיש, אז איך הוא יגיש?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

התקציב זו סוגיה אחרת. יש סעיף אחר-כך לעניין הזה.

לעניין פסקה (1), נשאר לנו: הוגשה לו חוות דעת בכתב מאת מתכנן המחוז, ולפיה יש, על פני הדברים, אפשרות סבירה להסדרת המבנים במתחם, בתוכנית מפורטת; חוות דעת תינתן בתוך 30 יום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל רק סבירה, שימו לב. עוד אין תוכנית מפורטת.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

30 יום, בסדר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ושם הוא יביא גם חוות-דעת.

"הרשות המקומית הנוגעת בדבר התחייבה לפעול להגשת תוכנית מפורטת לעניין המתחם, בתוך שנתיים ממועד מתן הצו" – למה שנתיים? אי אפשר יותר זמן? שנתיים זה לא מעט זמן?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אפשר לקבוע מועד אחר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתוב שלוש שנים. שנתיים זה מעט זמן.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אפשר להעיר הערה לגבי סעיף (4), בבקשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. מה שאת רוצה להעיר, תעירי.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

בכל ההצעה הזאת אין תמריץ לתכנון. התמריץ היחיד פה הוא סעיף (4), שאומר שהרשות המקומית תסייע בתכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה? הרשות התחייבה. זו התחייבות של הרשות המקומית.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

זה הסעיף היחיד שהוא תמריץ לתכנון. כל שאר ההצעה לא מתמרצת תכנון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ומה עם האינדיקציות בסעיף (3)?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לכן כתבנו את האינדיקציות.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

קראתי את האינדיקציות. (ב) ו-(ג) הן אינדיקציות משמעותיות. (א) היא לא אינדיקציה מאוד משמעותית, גם כמו שהיא כתובה, ועוד מחקתם את הטיוטה, אז למעשה זה שלב מאוד-מאוד ראשוני בתכנון. אנחנו מציעים לצרף לעניין הזה ערבות של הרשות המקומית כדי שיהיה מנוף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה ערבות? זו התחייבות.

 << דובר_המשך >> לילך שלום: << דובר_המשך >>   

אבל גם ערבות כספיץ שתהיה בצדה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שהמועצה תיתן? לא מקובל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

למי היא אמורה לתת?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למי לתת ערבות? מעולם מועצה לא נתנה ערבות כספית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין דבר כזה באף חוק.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין דבר כזה בחקיקה.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אבל מה קורה אם המועצה או הרשות המקומית לא עומדת בסעיף הזה? אין שום סנקציה. אדוני אמר, חיבור זמני, אבל חברת החשמל לא מנתקת בתים מחשמל בלי איזשהו צו. כלומר, זה לא יהיה באמת חיבור זמני, מצד אחד, החיבור יהיה קיים. אין תמריץ לתכנון מהצד השני, כי אין שום התחייבות ממשית. אין דרישה שיהיה קידום תכנון ממשי, וגם אין דרישה שזה יהיה בתוך הכוללנית. אז למעשה, פרצנו פה את כל הגבולות בשביל שיהיה חיבור קבע. אנחנו מבינים שבסוף זה אירוע שממש לא מתמרץ אף אחד להגיע למוסדות התכנון. ולכן, אנחנו מציעים לחשוב על איזשהו מנוף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אין אף מקום שמועצה מקומית נותנת ערבות כספית להתחייבות כזאת. אין.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

קודם כול, הם נותנים למוסדות התכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

המועצה לא נותנת.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

משרד התכנון נותן את התקציב בשבילנו על-מנת לקדם את התכנון. איך את עושה את זה הפוך?

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אני מציעה שנחשוב על איזשהו מנוף, כי בעצם המצב היום ואם החוק הזה עובר כמו שהוא, אפשר לחבר את הבתים לחשמל, הרשות המקומית יכולה לא לעשות שום דבר וכולם מרוצים.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

מי שנותן את הצו זה שר הפנים. נכון?

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

לשר הפנים יש מחויבות לרשות, והרשות המקומית מחויבת לשר או לא? יש הרבה סנקציות של משרד הפנים שהוא יכול לעשות לטובת הרשות המקומית, מעל ומעבר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש לו את מענקי האיזון, יש לו את תקציב התכנון.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אז אולי כדאי לכתוב במפורש איזושהי סנקציה של שר הפנים?

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

את מהתכנון, נכון? אתם צריכים לשבת איתנו בשביל לתכנן, ולמהר עם כל התוכניות האלה שאתם מעכבים.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

סנקציה זה לא משהו ריאלי, לדעתי. סעיף של סנקציה הוא סעיף של אות מתה בחוק.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

צריך למצוא איזושהי דרך שההתחייבות הזאת תבוא לידי ביטוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, אבל מי מפריע לך עד היום להגיש הצעת חוק ממשלתית בעניין הזה, שאומרת שראש מועצה שלא עומד בהתחייבות – שיפוטר. אני לא מבין. אתם דורשים מאיתנו דברים שיכולתם לעשות לבד. מה אתם צריכים אותי בשביל זה? אז עכשיו בחוק הזה אתם רוצים להכניס עכשיו ערבות? את רוצה שהמועצה תיתן ערבות כספית?

הרי הם מקבלים מהממשלה את הכסף על-מנת לעשות משהו. אז שהממשלה תיתן להם כסף לתת הם ערבות?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תדרשי מהממשלה ערבות כספית.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

החוק הזה הופך את היוצרות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מבין את ההערה שלך. כל התהליך הוא בעייתי - - -

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אפשר לייצר סנקציה שהיא לא סנקציה כספית. אפשר לקבוע כאן שרשות הרישוי לפי סעיף 157(ו) תנתק את החיבור לחשמל אם אחרי שלוש שנים אין תוכנית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני חושב שזה בעייתי מאוד.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני אומר לך, לא ננתק את החשמל.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

זו סמכות שקיימת היום לכל רשות רישוי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני לא מנתק חשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זו סמכות שקיימת לבית-המשפט.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

לא. ממש לא. זו סמכות שקיימת לרשות הרישוי, אפשר לעתור נגדה - - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

מאה אחוז. שהיא תנתק.

 << דובר >> מולא סלמאן: << דובר >>   

חברת החשמל לא תנתק. שמעת מה הוא אמר לך. שמעת מה הוא אמר לך? אף אחד לא ינתק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ההערה שלך היא הערה נכונה, אבל הפתרון שלך לא נכון.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש פה קושי חוקתי, בעיניי.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

שהיא תנתק.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

הפתרון קיים בחוק היום.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אני חושב שיש איתו קושי חוקתי. לכתוב דבר כזה בחקיקה היום?

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אני לא מבינה איזה קושי חוקתי אם זה מופיע בחוק.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

ללא קשר לקושי חוקתי, אני חושב שסעיף של סנקציה הוא לא סעיף פרקטי, מהסיבה הפשוטה שהוא הופך להיות אות מתה. אני לא רואה שיבוא שר פנים ויטיל סנקציה על רשות מקומית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא יהיה גם. הוא צריך להביא להם את הכסף כדי לעשות את זה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם ייתן סנקציה, הוא צריך לשלם את זה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני כן מתחבר לתחילת הדברים של לילך, שכן צריך להבטיח קידום תכנון. ואני חושב שזה אינטרס משותף. אין פה מישהו שלא רוצה לקדם תכנון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין אחד שלא רוצה לקדם תכנון.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

אבל מה זה שייך להוראת שעה? מה אתם מכניסים את כל התכנון עכשיו לכאן? אני לא מבין את הקטע.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הסיבה שנותנים את החיבור נובעת מזה שכל ראשי הרשויות הולכים לטפל בעניין. היא אומרת, מה יקרה אם לא תטפלו בעניין? מה שהיא אומרת זה נכון. כתבנו התחייבות של הרשות. לא כותבים את נוסח ההתחייבות. שר הפנים יקבע את נוסח ההתחייבות.

את צריכה לתת פתרון. הבעיה היא נכונה. הפתרון שאת אומרת הוא בעייתי, גם תקציבית. הרי אין להם כסף. מי ייתן להם את הכסף? משרד האוצר והפנים. אז מה עשינו פה? ואחר-כך הוא גם ימשוך את הכסף.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף שהפנית אליו הוא מחקיקה ישנה מאוד. אני לא חושב שהיום חקיקה עובדת ככה.

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

איתי, אני לא יודעת אם אתה יודע, אבל היום משתמשים בה. זה לא שהיא ישנה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אני לא זוכר דבר כזה בחקיקה - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

במדינת ישראל משתמשים עדיין בחוקים של העות'מאנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נוסח ההתחייבות ייקבע על-ידי שר הפנים. בסדר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אז, עד שאין נוסח התחייבות, אי אפשר ליישם את הסעיף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. מיישמים ללא קשר.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אבל מה הבעיה, שהאכיפה ינתקו את החשמל אם - - -

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אין סמכות לאכיפה לנתק את החשמל.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

אתם תעשו את זה. אתם האשמים בכל - - - תגידי לאבי כהן ולכולם. אתם אשמים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אפשר להציע לשים כסף ייעודי על-פי חוק זה, שמתחם שיאושר, שיהיה לו כסף ייעודי, ואז יהיה תמריץ לרשות לקחת את הכסף ולקדם, חוץ מהתקציב האחר. לשים פה קרן לצורך קידום התכנון באותם מתחמים.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

צריך להבטיח קידום תכנון. סנקציות זה חבל על הזמן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז בואו שימו כסף על החוק הזה, לצורכי תכנון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נכתוב שהשר רשאי לקבוע את נוסח ההתחייבות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בתקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא בתקנות. מה פתאום בתקנות?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

איך הוא יקבע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא בתקנות. הוא רשאי לקבוע. היועץ המשפטי של המשרד ייתן לו את הנוסח. יש מנכ"ל משרד הפנים, לא? מה תקנות? תקנות זה שנתיים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

להביא תקנות זה ייקח לנו שלוש שנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מה שאמרתי, ולכן חשבתי שזה לא נכון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אל תשים תקנות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתוב שהשר יהיה רשאי להורות על נוסח התחייבות ושייתן הוראה. שהמנכ"ל ייתן את זה, זה מקובל. אין בעיה. תמשיך. חייבים להזדרז.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסעיף קטן (ב) מוצע למנות שיקולי מדיניות נוספים שהשר יהיה מוסמך לשקול כשהוא קובע את המתחם המזכה. אני אקרא –

	
	
	"(ב)	בקביעת צו לפי סעיף קטן (א), רשאי השר להביא בחשבון בין היתר את המצב התכנוני הקיים באותה רשות מקומית, ובכלל זה אם לאורך תקופה ממושכת לא קודמו הליכי תכנון באופן מספק ברשות כאמור, וכן את החשיבות שמצאה הממשלה בסיוע לאותה רשות מקומית בשל השפעותיו הייחודיות של המצב הביטחוני המיוחד על תושביה ואת השלכותיו של המצב הביטחוני המיוחד על שלומם וביטחונם של תושבי הרשות המקומית המתגוררים במתחם ללא חיבור לחשמל."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הבנתם? לא צריך להסביר. נכון?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בסעיף הקודם דיברנו על ההתחייבות, שלוש שנים ממועד מתן הצו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלוש שנים, כי זה לוקח זמן. שנתיים זה מעט זמן.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הרשות המקומית התחייבה לפעול תוך שלוש שנים להגשת תוכנית מפורטת.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

איך מסתדר סעיף (א) עם סעיף (ב)?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה השיקולים שלו, לא שלכם.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

דוד, העיכוב של שלוש שנים כתוצאה מהתכנון, לא כתוצאה - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סעיף (ב) לא קשור לסעיף (א).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

סעיף קטן (א) זה התנאים לקביעת השר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לטובתכם. עזוב את זה. הלאה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"ערר
	5.
	בעל מבנה במתחם שלא נכלל בצו לפי סעיף 4 רשאי לערור בפני השר בתוך 30 ימים מיום פרסום הצו; השר רשאי להחליט בערר על הכללת מתחם נוסף בצו; החלטה מנומקת של השר בערר תישלח למגיש הערר בתוך 45 ימים מיום הגשתו."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

יש הערות לסעיף?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה ערעור לאותו שר שמנע את זה לפני כן. אז מה הרעיון כאן?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה אתה רוצה, ללכת לבית-משפט?

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

לשר האנרגיה. בוודאי, לשר האנרגיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

מה פתאום? שר האנרגיה יהיה מעל החלטה של - - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

הוא לא צריך להיות מעל שר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה מודל לא מקובל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אז אין טעם בערעור, מכיוון שאותו שר שקיבל את ההחלטה, בודק גם את הערעור עליה. נראה לך הגיוני?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

מעולם לא נתקלתי במנגנון כזה שמערערים על החלטת שר X לשר Y.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אין דבר כזה. אין אפשרות. שר יחליט במקום שר אחר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בוודאי שלא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם יש ערעור על שר, זה תמיד בממשלה. אבל פה מגישים ערר על החלטה שלו.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אולי המילה ערר לא נכונה. זו מין השגה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אולי לא צריך את כל הסעיף הזה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, לא. תשאיר את הסעיף. אולי יביא שיקולים אחרים, אותו בעל נכס מהמועצה, שיקולים אחרים שישנו את החלטת השר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אוקיי, אז במקום ערר – השגה. זה מונח טוב יותר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קיבלנו את ההערה שלך, שפיגלר, במובן מסוים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"אישור לאספקת חשמל למבנה
	6.
	(א)	רשות מאשרת תיתן אישור לבעל מבנה במתחם מזכה הנכלל בצו לזכאותו לאספקת חשמל, בכפוף לכך שבעל המבנה צירף לבקשתו ערבות בנקאית לטובת הוועדה המקומית והרשות המקומית הנוגעות בדבר, להבטחת תשלום החיובים כמשמעותם בסעיף 145(ד)(1) לחוק התכנון והבנייה, שהיה חב בהם אילו הייתה מאושרת למבנה תוכנית שמכוחה הייתה מוגשת בקשה להיתר למבנה, בסכום החיובים שיעריכו שמאי הוועדה המקומית וגזבר הרשות המקומית, לפי העניין, או שהמבקש הפקיד בקופת הוועדה המקומית סכום בגובה החיובים כאמור.

	
	
	(ב)	על אף האמור בסעיף קטן (א), המבקש רשאי להפקיד סכום חלקי מהחיובים ולצרף לבקשתו ערבות בנקאית בגובה ההפרש שבין מלוא סכום החיובים לחלק שהופקד, ויחולו לעניין זה הוראות אלה:

	
	
	
	(1)	לעניין סכום החיובים כאמור, בחישוב החיוב הנוגע להיטל ההשבחה יראו את מועד מתן הצו כמועד שבו אושרה התוכנית לגבי המבנה; 

	
	
	
	(2)	ערבות בנקאית כאמור תוצמד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

	
	
	
	(3)	בעל המבנה התחייב כלפי הוועדה המקומית כי יגיש בקשה להיתר לגבי המבנה בתוך ארבעה חודשים מיום אישור התוכנית המפורטת, יפעל להוצאת היתר כאמור בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה להיתר, ככל שהדבר בשליטתו, וישקיע את מרב המאמצים ואת המשאבים הנדרשים לשם כך;

	
	
	
	(4)	הערבות הבנקאית או הסכום שהופקד בקופת הוועדה המקומית, יחולטו אם המבקש לא יגיש בקשה להיתר למבנה בתוך התקופה האמורה, או לא ישלם את מלוא החיובים לפי דרישה שתומצא לו בקשר עם מתן ההיתר למבנה בתוך ארבעה חודשים מיום הוצאתה.



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אגיד רק משפט. מדובר על חובה לצרף לבקשה ערבות בנקאית. הסעיף הזה שאוב בנוסחו מהחוק הקיים, מסעיף 157א לחוק התכנון והבנייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החוק החדש או הישן?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

החוק שהיה לפני שנתיים, ובגלל זה - - - שלא שווה שום דבר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה החסם הראשי שהיה לקידום החוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה פתאום החסם הראשי? לפני זה אמרתם דברים אחרים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא. אני אמרתי את זה כל הזמן.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

הסיפור של הערבויות בעצם מעקר את המוטיבציה לאפשר לקדם חיבור חשמל, ואנחנו יודעים את זה מניסיון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

משרד המשפטים, יש להם כבר חיבור פרוביזורי, פיראטי. ואתה אומר לו עכשיו, בשביל לחבר את זה רשמית, כי כולם מחוברים, תביא לי ערבות בנקאית של חצי - - -

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

ויחלטו לך אותה אם כתוצאה מהביורוקרטיה והרגולציה לא תצליח לעמוד בלוח הזמנים.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

זה בדיוק מה שרציתי להגיד.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אין דבר כזה. אף אחד נורמלי לא יעשה את זה. אגב, גם ביישובים יהודיים אין את זה. אני אומר לך את זה.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

זה מוקש רציני לאזרח.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה יודע, הכול זה מוקש.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אדוני, רציתי להבהיר משהו חשוב מאוד. כשאתה רוצה ערבות כספית שהבן-אדם ישלם לוועדה, והתכנון תלוי בי, ואם אני לא מתקדם בתכנון, אותו אזרח גם הוא נפגע. אז מה אנחנו עושים? נותנים לו לשלם? זה משהו באמת לא מתקבל על הדעת.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

זה שמשרד המשפטים נהיה פה חוד החנית של הממשלה זה בסדר, אבל זה תנאי שמי שביקש להוסיף אותו זה מינהל התכנון. הם לא התייצבו היום לדיון - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש להם כנס.

 << דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >>   

הרציונל שעומד מאחורי הדרישה הזו של מינהל התכנון היא ההשוואה בין בן-אדם שמתחבר לפי המסלול הזה לבין בן-אדם שמתחבר היום לפי החוק, מי שהולך, מוציא היתר ומשלם היטלים. ואז נוצר מצב שדווקא אותו בן-אדם שפועל כחוק, משלם 100,000 שקל היטלים, ולעומתו, מי שיתחבר לפי המסלול הזה לא משלם כלום.

זה מצב אבסורדי. אני מניח שכולם מסכימים. יבוא אותו בן-אדם שהתחבר כדת וכדין, ויגיד, אתם מפלים אותי. מה נגיד לו? אין לי תשובה בשבילו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קודם כול, הנוסח הזה מדבר על חיובים ולא רק על היטלים ואגרות. למשל, היטל השבחה זה 1,000,000 שקל – הוא יפקיד לך מיליון שקל?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

יו"ר הוועדה, אפשר לחשוב על משהו יצירתי יותר. תקבעו סכום.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני אומר לך, זה החסם הראשי שהיה לחיבורי חשמל בחוק הקודם.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

נכון, נכון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כי אנשים צריכים לשלם עשרות אלפי שקלים, ורובם מחוברים כבר לחשמל פיראטי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא עשרות אלפים, כי חיובים זה גם היטל השבחה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז מאות אלפים, אם זה גם היטל השבחה. בוא נקבע סכום מסוים שאותו אדם צריך לשלם על-מנת להתחבר לחשמל.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

ולחייב אותו אחרי שנתיים-שלוש מהתוכנית שיעשה - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מבין את ההערה. הבעיה היא שנוצרת כאן, כפי ששמענו גם מנציג משרד המשפטים, איזושהי בעיה של שוויון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בסדר, אבל מי שמתחבר כחוק, יש לו מדרכה, יש לו כביש, יש לו ביוב. לאותם אנשים עוד לא הגיעו כל התשתיות האלה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, יש כבר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ברוב המקומות עוד אין להם מדרכה, אין להם כביש, אין להם טיפת חלב, אין להם כלום, כי עדיין לא הגיע תכנון מפורט. ועכשיו אני רוצה לחייב מישהו לשלם היטל השבחה על מדרכה שתהיה לו בעוד ארבע שנים? בוא נקבע סכום מסוים שיכול לעמוד בו כל אדם שיתחבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אז אדם שפעל לפי החוק שילם סכום נכבד, ומי שיתחבר עכשיו לפי החוק החדש ישלם סכום נמוך?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה יודע למה אין פה בעיה? כי 90% בנו בלי היתר שם ואין פה מצב של הפליה. מצחיק, אבל זה המצב.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

איתי, תראה מה אומרת האכיפה – אם הרשות מתחייבת ואם היא לא עומדת בזה, תשלם ככה וככה, ואמרתם שהשר יקבע. במקרים כאלה, של אנשים עניים, האישה לא עובדת, ואני אומר לכם, אל תבנו הרים. אני אומר לכם, הם לא ישלמו את הכסף. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

סכום שהאדם יכול לעמוד בו.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

זה צריך להיות משהו סטנדרטי, קבוע, 10,000 שקל, ואותו תושב יהיה מחויב תוך שנתיים, ברגע - - - את התוכנית, יעשה את ההיטלים וישלם את מה שהוא צריך לשלם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה הוא נותן את הערבות? הרי הוא יכול להגיש בקשה להיתר רק כשהתוכניות יהיו מאושרות. זה לא תלוי בו. ברגע שיש אפשרות להגיש בקשה להיתר, אז הוא נכנס לתמונה. אז על מה הוא ייתן ערבות עכשיו ולכמה זמן הוא ייתן ערבות?

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

ויש גם מדד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מציע שנקבע סכום מסוים, שיהיה לו אינסנטיב לעשות פעולות כשיגיע מועד לעשות את הפעולות האלו.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני מתחבר לרציונל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא פוגע בצורך שלו בהוצאת ההיתר, לשלם את האגרות, ההיטלים וכולי.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

נכון. אנחנו רוצים להבטיח שהוא כן יגיש את הבקשה להיתר - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם נקבע סכום של 10,000 שקל, ואם הוא לא יגיש, נחלט לו את הכסף.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אז אין לו בעיה. נחלט לו 10,000 שקל. זה יותר משתלם לו. קח לו 10,000 שקל. הוא לא רוצה לשלם 100,000 שקל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בדרך-כלל לבתים בגודל שאצלכם, האגרות זה גרושים, זה 20,000 שקל, וההיטלים זה בערך 200,000 שקל.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

ב-200,000 אנחנו בונים את הבית.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אני חושב שצריך מיום - - - תוכנית המתאר המפורטת, אז הוא ייקח לו שנתיים עד שיגיש בקשה, ולא לפני כן כי זה לא הוגן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמה עולה בית אצלכם?

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

300,000.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בית עולה 300,000?

 << דובר_המשך >> יאסר ג'דבאן: << דובר_המשך >>   

כן. תביא לי 300,000 ותקבל בית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אולי נעבור גם לכפרים.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אם אתה תעבור, יהיה לנו חשמל ויהיה לנו מים, ויהיה לנו הכול נראה לי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה היטלים 200,000? לא הבנתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ואם נקבע ערבות כספית מסוימת ורישום הערת אזהרה בטאבו?

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

לא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם לזה אתה לא מוכן? אבל זה לא כסף, אז מה הבעיה? תן ערבות שבסופו של דבר תירשם גם בטאבו, שאם לא תעשה, אפשר יהיה לממש אותה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ערבות בנקאית של 10,000 שקל.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אבל ערבות בנקאית מיום שאני מאשר את תוכנית המתאר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עשה את זה בוועדה 5,000 שקל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי עשה את זה?

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

מישלב, שהיה מנהל מחוז צפון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל תגיד דבר כזה.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

אני אומר לך. תבדוק. עכשיו יבוא - - - ויגיד. הוא אמר את זה גם בוועדה. אם הוא שם ערבות 10,000, ואם לא, יחלטו לו את הערבות - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין לי בעיה לכתוב ערבות מסוימת, והיא להבטחה שהוא יעשה את הבקשות להיתרים כשיתאפשר הדבר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל כל ערבות זה להבטחת תשלום של כל החיוב. זה ערבות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני עושה משהו אחר, לא להבטחת התשלום, כי ברגע שהוא - - - אלא להבטחה שהוא יעשה את כל הפעולות הדרושות מבחינתו להגשת הבקשה להיתר וכולי.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

ואם הוא לא יגיש את הבקשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אני מחלט לו את הערבות.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל מה הערבות? באיזה גובה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

50,000 שקל מינימום.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מי יש לו 50,000?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה הבעיה? אתה לא יכול לתת 50,000 שקל ערבות?

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אבל צריך להתנות את זה במשהו חשוב מאוד. אם אני מאשר תוכנית מתאר או תוכנית מפורטת, מאותו רגע שאני מקבל אישור, ניתן פרק זמן לאדם להוציא היתר בנייה. ואם לא יוציא היתר בנייה, להטיל עליו קנס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

קנס? אתה רוצה קנס?

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

לא, אבל אתה רוצה שהוא יחתום על ערבות וזה לא תלוי בו. זה תלוי בי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתם יודעים כמה עולה ערבות 50,000 שקל?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

עוד קנס.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא קנס. אני לא דיברתי על קנס.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

עזוב, ההצעות שלכם, אני לא רוצה להגיד לכם למה הן שוות. אתם כותבים הצהרות סתם. אבל אני לא אכתוב דבר שהוא שטותי. אתם חותמים על הצעות בלי בעיה, אבל אתם לא עושים אחר-כך מה שצריך.

ערבות הם לא יכולים לתת כרגע. זה גם הרבה כסף מבחינתם, וזה גם לא תלוי בהם. אני מקבל את העניין שאם אפשר להגיש בקשה להיתר אחרי שאושרו את התוכניות, והוא לא מגיש תוך תקופת זמן, הוא יקבל קנס.

 << דובר >> דרור וגשל: << דובר >>   

אבל זה מה שכתוב, אדוני. כתוב שארבעה חודשים אחרי אישור התוכנית, הוא צריך להגיש בקשה להיתר. זה מה שכתוב.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

קנס צריך לקבוע עכשיו ולייצר עבירה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בדיוק. לייצר עבירה ולייצר מנגנון. זה מסובך.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ערבות של 10,000 שקל, אני אומר לך, זו ערבות שאנשים יכולים לעמוד בה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא ערבות. נו, עזוב. אתם צריכים להסתכל גם על הצד שלנו. אנחנו לא יכולים לכתוב שטויות בחוק. אנחנו עוזרים, אבל יש גבול מסוים לעזרה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כמה יעלו אחרי זה היטלים על אותו בית?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

לא יודע. תלוי מה הוא בנה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עד איזה סכום זה יכול להגיע?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני לא יודע. זה תלוי וזה אינדיבידואלי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז בוא נגיד 10%.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

מה שחשוב זה שיהיה תנאי, שרק אחרי שהוא מקבל אישור לתוכנית מפורטת אפשר להטיל עליו את הערבות.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני לא מכיר כמה משלמים. שאלתי ראש רשות כאן, כמה היטלי השבחה אצלם ביישוב ברגע שמאושרת תוכנית, והוא אומר, 30,000–40,000 שקל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

היטל השבחה, בגלל ערך הקרקע, צריך להיות זול. אבל ההיטלים על בנייה, ואתם בונים הרבה כי כולם גרים בבית, קומה ראשונה, קומה שנייה, קומה שלישית, היטל השבחה אני לא יודע - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז בוא נלך לפי היטל השבחה, ולא לפי כמה הוא יבנה. אני לא יכול לקבוע היום שהוא בונה ארבע קומות. אולי הוא בונה 120 מ"ר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל הבנייה בפועל בנויה כבר. אתה רואה את זה בעיניים. וכשיש לך יותר דירות, אתה משלם היטל השבחה גם על עצם הדירות, מעבר לקרקע. אני לא יודע איך יצא היטל השבחה 30,000–40,000 שקל.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

עם איחוד וחלוקה ללא הסכמת בעלים, אין תשלומי היטל השבחה. מי שמבקש היתר אמור לשלם בבוא בעת פר מטר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על וילה על 200 מ"ר משלמים בראשון-לציון בין 100,000 שקל ל-200,000 שקל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אבל זה בראשון-לציון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה משנה? זה אותו מחיר.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

איזה אותו מחיר? בוא נתחלף.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

האגרה עצמה זה אותו מחיר. זה היטלים ארציים כמעט, דומים.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

זה משתנה לפי מחיר האדמה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. מחיר האדמה קובע היטל השבחה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז בוא נלך לפי היטל השבחה, כי זה מה שמעניין אותנו.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

אבל המנגנון פה מורכב. עדיף סכום מסוים שיוסכם עליו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו נעביר את הקריאה הראשונה ככה, ונכתוב סעיף כללי שאומר שבעל הבית יצטרך לתת ערבות כשהוא מקבל את הבית, בסכום שייקבע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ומי יקבע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוועדה האזורית, כרגע רק לצורך קריאה ראשונה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז בואו נקבע ועדה מקומית.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

אצלנו משלמים ערבות בין 5,000 ל-7,000 שקל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הרשות מטילה אגרות והיטלים, והוועדה האזורית דברים אחרים.

 << דובר >> רפיק חלבי: << דובר >>   

איתי, אצלנו משלמים ערבות הרבה זמן, או 5,000 שקל, או 7,000 שקל בבית גדול. מי שקובע את זה זו הוועדה המקומית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוועדה המקומית תקבע לגבי אותו בן-אדם?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. רק הוועדה המקומית. זה מקובל עליכם?

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

לא, לא. הוועדה המקומית והמועצה ביחד. 

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אנחנו חברים שם. אנחנו חברים בוועדה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אם יבוא מישהו שהוציא היתר כדין ושילם סכום של 100,000 שקל, והוא יגיש עתירה נגד החוק הזה, אז אין לי תשובה למה הוא משלם ככה ומישהו אחר משלם - - -

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

- - - וזה כבר כמה שנים, ואף אחד לא שאל.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני לא יודע מכוח מה זה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מכוח מנהל הוועדה האזורי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אסביר לך למה אתה טועה. גם אלה שמגישים בקשה להיתר צריכים לשלם. הוא לא יכול לטעון טענה אפילו הקטנה ביותר, כי כשהם מבקשים היתר גם הם משלמים את הסכום הזה. אתה לא עושה לו הנחה בהוצאת ההיתר, אלא רק לגבי איזו ערבות הוא שם כשהוא מקבל את החיבור הזמני.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

נכון, אבל הוא יכול להגיע לשלב של ההיתר ולעצור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הוא יכול הכול. הכול אפשר פה. אפשר גם שהמועצה לא תעשה כלום, ובעוד עשר שנים תבוא לממשלה ותגיד, דפקתם אותי. הרי הם קיבלו 20 פעם את הכסף של התוכניות ולא עשו כלום. בשביל זה החליפו את ראש העיר.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אל תכתוב ערבות. סכום הערבות ייקבע על-ידי הוועדה המקומית. ראש המועצה לא קשור לעניין.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

איזו ערבות עוד יש פה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יש ערבות הערת אזהרה, יש כל מיני ערבויות. הם יקבעו ויסדרו את זה לבד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אז זה יהיה בכפוף לכך שבעל המבנה צירף לבקשתו ערבות לטובת הוועדה המקומית?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. לטובת הוועדה המקומית והרשות להבטחת תשלומים שונים, להגשת הבקשה להיתר, לטיפול בה וקידומה, עד להוצאת ההיתר, כי זה לוקח זמן, יש הרבה דברים.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

אני אגיד דעה אחרת. עדיף שיהיה סכום, כי אם אתה משאיר את זה פתוח, זה יגיע למשרד הפנים, ליהודה זמרת, ועד שהוא יקבע איזה סכום זה ייקח כמה שנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז בסדר, תשלם.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

לא. עד שהוא יקבע את הסכום, זה ייקח כמה שנים. עדיף שאתם תקבעו סכום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מי יקבע? זה הוא קובע. תגיד לי, אתה נורמלי?

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

- - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

כתוב פה: הוועדה. מי הייעוץ המשפטי של הוועדה? זה משרד הפנים. מי היועץ המשפטי של משרד הפנים?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא קשור.

 << דובר_המשך >> ראא'ד שנאן: << דובר_המשך >>   

ועוד איך שזה קשור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה אתה רוצה? לא הבנתי.

 << דובר_המשך >> ראא'ד שנאן: << דובר_המשך >>   

עדיף שאתם תקבעו את הסכום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. אני לא רוצה לקבוע את הסכום, כי אם אני קובע אני נותן לכם סכום גדול, לפחות 50,000. אם אתם לא רוצים, אז תקבעו אתם. עזוב אותי.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

תשקלו את זה. יהודה זמרת – תחפשו אותו עוד שנתיים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה אתה עובד אתה? אתה עורך-דין, נכון? אתה לא יכול לתת ערבות?

 << דובר_המשך >> ראא'ד שנאן: << דובר_המשך >>   

אני אתן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מה הבעיה שלך? לא הבנתי.

 << דובר_המשך >> ראא'ד שנאן: << דובר_המשך >>   

אני מדבר על ההליך, על ההליך עצמו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כל אחד פה, עוד מעט אני שולח אותו לביטוח לאומי. מספיק כבר עם זה. די. אל תעשו מעצמכם מסכנים, כי אתם לא מסכנים. בסדר?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא מצביעים היום.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מצביעים היום, רק תקרא. תגמור לקרוא, שאני לא אצטרך לקרוא עוד פעם. לא כולם מסכנים. מספיק כבר עם זה.

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

אני לא מדבר על זה, יו"ר הועדה. אני מדבר על המנגנון עצמו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא קבענו את המנגנון. קבענו רק באופן כללי לקריאה שנייה ושלישית.

 << דובר_המשך >> ראא'ד שנאן: << דובר_המשך >>   

אני מציע שאתם תקבעו את המנגנון ולא תשאירו את זה למשרד הפנים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה גורם לי להגיע ל-16:00 בלי לסכם את זה. זו קריאה ראשונה. בקריאה ראשונה אני כותב את הסעיף, אני כותב בדברי ההסבר שאני הולך עוד לתקן את זה בקריאה שנייה ושלישית. אז כבר נביא את המנגנון, ואנחנו צריכים להתייעץ בינינו עם המשרדים. זו רק קריאה ראשונה. הבנו את הבעיה שלכם. רפיק, מה שאמרת, אני רוצה לראות את זה, שיינתנו לחיבור חשמל 5,000 שקל. נראה לי משונה מאוד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נביא את מישלב לכאן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ערבות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ערבות למה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לחיבור חשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות שנתנו את זה כשהיה חסר משהו לטופס 4, ואז נתנו ערבות זמנית עד לטופס 4. תראה לי את הערבות. בסדר?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נביא את מישלב שהיה מנהל המחוז, והוא יסביר את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שיגיד גם על מה ניתנה הערבות.

 << דובר_המשך >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר_המשך >>   

נביא אותו לישיבה הבאה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לפעמים חסר משהו קטן לטופס 4, ואומרים, תן ערבות בינתיים - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נביא אותו ונתייעץ איתו. הוא עשה את זה ועשה את משפטית בעבר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הלאה, תקרא.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"הקמת רשת ומתקנים לאספקת חשמל בשטח מתחם מזכה
	6א.
	קבע השר מתחם מזכה בצו לפי סעיף 4, יחולו לגבי המתחם הוראות אלה:

	
	
	
	(1)	יראו את שטח המתחם המזכה כשטח שחלה עליו תוכנית מפורטת מאושרת לצורך ביצוע עבודות והקמת מתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל, ובכלל זה לעניין ההוראות לפי סעיף 261(ד) לחוק התכנון והבנייה; 

	
	
	
	(2)	על אף האמור בכל דין, הוועדה המקומית תהיה רשאית לתת אישור להקמת מתקנים הדרושים להולכה, לחלוקה או להספקה של חשמל, ובכלל זה חדרי שנאים, בשטח המתחם המזכה כאמור;

	
	
	
	(3)	הקמתם של רשת חשמל עילית ושנאים על עמודים תותר במתחם מזכה כאמור בהתאם להוראות לפי סעיף 145(ו) לחוק התכנון והבנייה ובכפוף לקבלת הרשאה לפי סעיף 45 לחוק משק החשמל, התשנ"ו–1996, מאת מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה והתשתיות, ובלבד שלא ניתן להטמין בשטח המתחם רשת תת-קרקעית או להקים בו חדרי שנאים, לפי העניין, בשל תנאי השטח."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני אסביר בקצרה. הסעיף הזה נועד לתת מענה להערות של חברת החשמל, שנועדו לאפשר חיבור חשמל לאחר שייקבע הצו של שר הפנים. מדובר במתחמים שאין בהם תשתית חשמל ציבורית, ולכן, לצורך חיבור מבנה לרשת חשמל, צריך יהיה להקים רשתות ומתקני חשמל שכוללים בין היתר, רשת מתח גבוה, שנאים, רשת מתח נמוך, ארונות חלוקה וכולי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה חשמל זמני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא. אין חשמל זמני. ברגע שיש חיבור לחשמל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. הבנתי. אז זה זמני.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

החיבור איננו זמני.

לגבי פסקה (1), כדי לאפשר את המסלול של פטור מהיתר לגבי הנחת התשתית - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה מסובך. מה אתה אומר?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

שני דברים. אנחנו רוצים שיאפשרו לנו להציג גם תחמ"שים ניידים לצורך חיבור חשמל, מכיוון שאם אין תחמ"ש שאפשר באמצעותו לספק את החשמל, אז בעצם יש אישור, רק אין לי איך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל כל הסעיף הזה שאומר, אתה צריך לבקש אישור זה וזה - - -

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

לא. אני לא רוצה את האישורים. אז מורידים את הביורוקרטיה מצד אחד ומוסיפים אותה מצד שני? חברת החשמל לא תצליח לעשות את זה. מאותו רגע שיש את האישור, צריך לתת לחברת החשמל לממש את הייעוד שלו עם כל הכלים שעומדים לרשותה, ללא ביורוקרטיות ורגולציות נוספות. זו הבעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה מוגזם פה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אנחנו הגורמים המקצועיים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ההערות האלה נועדו להקל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, זה לא להקל.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה להקשות. אם אין לו מקום לבנות, יש לו אפשרות לעשות את זה נייד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נו, תסביר.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הפסקה הראשונה נדרשת כדי לאפשר פטור מהיתר לגבי הנחת התשתית. סעיף 261(ד2) לחוק התכנון והבנייה, קובע שהנחת תשתית תת-קרקעית ומבנים נלווים יהיו פטורים מהיתר אם העבודות נעשות, בין היתר, לפי תוכנית מפורטת מאושרת. אם אין תוכנית מפורטת מאושרת, הסעיף לא חל. לכן אנחנו צריכים להגיד: יראו את שטח המתחם המזכה כשטח שחל עליו תוכנית מאושרת.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

על זה הסכמנו.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה בסדר. אני מדבר על השאר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

סעיף (3).

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הוא מתייחס להקמה של רשת עילית.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

ברשת עילית אני נדרש לשים שנאים על העמודים. לשם כך, אני צריך עכשיו לקבל אישורים של רגולטורים שעל-פיהם כביכול מותר ואסור לבצע את זה. אני לא אצליח לעשות את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

בלי אישור של משרד האנרגיה?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

לא, של רשות החשמל ומינהל החשמל. בסוף חברת החשמל מבצעת. היא זו שאמורה ללכת ולהוציא את הדברים מן הכוח אל הפועל. אני לא צריך את האישור שלהם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שפיגלר, שהיועץ המשפטי שלך ידבר עם איתי, ואנחנו ננסח את זה באופן כזה שתוכל להיכנס לעבודה בלי כאב ראש.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל במהות, מה הבקשה?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

הבקשה היא שאנחנו נעשה את מה שנדרש כדי לחבר חשמל לזכאים לכך, ואנחנו נקבע מה צריך לעשות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

חופש פעולה לחברת החשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני לא רוצה לעבור דרך רשות החשמל ומליאת החשמל.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מי הביא את הסעיף הזה?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

לא אנחנו.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

חברת החשמל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה אתם, זה הערות שלכם.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

אז אתה נגד הסעיף שלכם?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני מייצג את חברת החשמל, ואני נגד.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אז תוריד את הסעיף הזה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

חה"כ כץ, אנחנו הוספנו את זה. אני מבקש לגרוע את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה נגד ההערה שלך?

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

לא, לא. אני נגד ההערה שאולי מישהו שם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

מנכ"ל חברת החשמל, המטרה שלו היא לחבר לחשמל. זו המטרה שלו.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

בדיוק. אנחנו רוצים לאפשר לנו מקצועית לבצע - - - נדרשת כדי לחבר חשמל, ובזה נגמר הסיפור.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

שפיגלר, איך אתה תעשה שנאים על עמודים בתוך החוק הזה?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

החוק ייתן לי את האפשרות לעשות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

החוק ייתן לו אפשרות.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

בוודאי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר, גמרנו. הלו, הוא יסגור את זה איתכם אחר-כך. תמשיך לקרוא.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

רק מילה אחת, כאן גם הנושא של התחמ"שים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אמרתי שיסגור איתך. הלאה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"תקציב להכנת תוכנית מפורטת
	7.
	משרד האנרגיה והתשתיות, משרד הפנים ומשרד האוצר יקצו תקציב לסיוע לרשויות מקומיות להגשת תוכנית מפורטת וכן יפעלו בתקופת הוראת השעה לסייע לרשויות מקומיות שמתחמים מזכים נמצאים בתחומן וכלולים בצו, על מנת שיתאפשר להן להגיש בהקדם האפשרי תוכנית מפורטת למתחמים המזכים."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא, לא רק בהקדם האפשרי, אלא במסגרת מה שכתבנו בחוק. לא בדיוק שנתיים, אלא שעד סוף הזה שהם יסיימו את כל העבודה. שייתנו תקציב לזה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מה עם תקציב לביצוע?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איפה משרד האוצר?

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

אני דניאל סרגי, מאגף תקציבים במשרד האוצר.

אנחנו מבקשים להתייחס לסעיף הזה. אנחנו מתנגדים לו וחושבים שאין לו מקום כאן, בנוסח הצעת חוק כזאת. הקצאה של תקציבים, תוכניות מפורטות – כשמדברים על היישובים הדרוזיים, יש החלטת ממשלה 959 בין השנים 2016 ל-2019, יש החלטת ממשלה 716 ו-717. אנחנו חושבים שהמקום להסדיר את התקציבים האלה הוא במסגרת החלטות ממשלה שכבר עברו בעבר ועוד יעברו בעתיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תעשו. אין לי בעיה.

 << דובר_המשך >> דניאל סרגי: << דובר_המשך >>   

ברגע שתגובש החלטת ממשלה נוספת, יוקצו תקציבים כמו שכבר הוקצו. אנחנו לא חושבים שיש לזה מקום בחקיקה הזו.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

מה שהוקצה בעבר בתוכנית חומש נוצל, וצריך תקציב חדש.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

מתי זה מגיע?

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

אני יכול לבדוק מתי תהיה עוד החלטת ממשלה בנושא היישובים הדרוזיים. זה לא משהו שבתחום האחריות שלי. אני יכול לבדוק, וכמו שהיו החלטות קודמות, יהיו החלטות נוספות - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

ואם תהיה החלטה בעוד שנה, מה זה עוזר לנו בחוק הזה?

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

כך או כך, המקום להקצות תקציבים כאלה, לעמדתנו, הוא לא במסגרת חקיקה פרטנית - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>   

עמדתנו היא שהם צריכים עזרה ביישום בחוק הזה. אם החלטת ממשלה שתגיע תגיע בעוד שנה, ואנחנו מעבירים את החוק הזה בחודשיים הקרובים – מה זה עוזר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תבינו דבר אחד. אם אתם לא נותנים את התקציבים, אז לא יהיה כלום.

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

אנחנו מבינים, וכמו שאמרתי, כבר ניתנו תקציבים בעבר ויינתנו עוד תקציבים בעתיד.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תוריד את הסעיף. אין בעיה. בעיה שלכם. אם אין תקציבים, הינה, אני אומר לכם, אתם תצהירו כשאנחנו נאשר את החוק, שאתם מתכוונים לתת את כל התקציבים הדרושים לצורך העניין הזה.

 << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >>   

חשוב לי להגיד לפרוטוקול. אני לא יכול להתחייב כאן בשם הממשלה איזה סכומים ומתי היא תקציב את אותם תקציבים, אבל כמו שכבר אמרתי, היו החלטות ממשלה קודמות, יהיו החלטות ממשלה עתידיות, ושם זה יקבל התייחסות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הם אלופים רק בגבייה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אתה אלוף רק בגבייה. רק בגבייה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

גם חברת החשמל תגיד שהיא - - - את התקציב הדרוש לעניין.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

תיכף אני אדבר על זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הלאה, תמשיך.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"שמירת דינים
	8.
	אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות השר לקבוע צו לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה,"



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני רוצה להוסיף את זה כדי לוודא שהסמכות שקיימת היום לשר הפנים לפי החוק הקיים נשמרת. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות השר לקבוע צו, לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבנייה – זו תוספת שהוספתי.

	
	
	"וכן מהחובה לקבל כל אישור אחר הנדרש לפי כל דין, ובכלל זה אין בהוראות חוק זה משום מתן היתר למבנה לפי חוק התכנון והבנייה."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה אישור אחר? אתה צריך להוציא היתר כדי - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה סעיף שהיה במקור - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין בעיה. אבל אם אתה כותב, אין בזה לגרוע – הוא צריך היתרי בנייה כדי לחבר חשמל.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

כל אישורים אחרים שניתנו על-פי דין.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למעט הנושא של היתר בנייה. הוא צריך היתר בנייה.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

ברור. זאת המטרה של החוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתה כותב סעיף כללי שדופק הכול. תראה איך אתה מנסח את זה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה הסעיף שהיה במקור. לא נגענו בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

יכול להיות שהכול היה במקור. עכשיו אנחנו עוברים על זה. זאת אומרת, בכפוף לאמור בחוק זה, לא יפגע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ברור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכתוב את זה ככה. בוא נמשיך. מה  נשאר לנו?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"ביצוע ותקנות
	9.
	השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

זה סעיף סטנדרטי לחלוטין.

	"תחילה ותוקף
	10.
	(א)	תחילתו של חוק זה 14 ימים מיום פרסומו (להלן יום התחילה). 

	
	
	(ב)	חוק זה יעמוד בתוקפו למשך שלוש שנים מיום התחילה (להלן – תקופת הוראת השעה); השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שלוש שנים."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שלוש ועוד שלוש שנים.

 << דובר_המשך >> איתי עצמון: << דובר_המשך >>   

זה מה שדובר בישיבות הקודמות.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כן. אין בעיה.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	
	
	"(ג)	צו שניתן בתקופת הוראת השעה יעמוד בתוקפו לתקופה שנקבעה בו או עד תום תקופת הוראת השעה, לפי המאוחר."



 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

הסעיף הזה נועד לתת מענה למצב שבו הוראת השעה פוקעת, אבל אנחנו כן רוצים שהצו שניתן  מכוחה ימשיך להיות בתוקף. בעצם זה צריך להיות גם הצו שיישאר בתוקף או אישור, גם האישור לחיבור.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נשאר לנו העניין של התאריך.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

רק רגע. כנראה פספסתי. מה לגבי העבודות שחברת החשמל צריכה לבצע? זה מושת על הרשויות המקומיות כאן, ואני חושב שזה לא נכון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

כן. תבדוק ותראה.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא מושת על הרשויות בשום סעיף. איזה סעיף ראית?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני תיכף אגיד לך.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זה לא רשום.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אם לא, אז אין בעיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז מי ישלם את - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

משרד האנרגיה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם לא רוצים לגבות כסף מאנשים על החיבור. אתם רוצים שהממשלה תממן את זה. נכון? הגזמתם הפעם.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

אני רוצה להקריא.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איזה סעיף?

 << דובר_המשך >> מאיר שפיגלר: << דובר_המשך >>   

אני לא יודע מה הסעיף. אתה יכול להסתכל, בבקשה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע, תן לו לקרוא. קראת?

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, עוד לא סיימתי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז תקרא רגע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

	"צו ראשון לקביעת מתחמים מזכים
	11.
	צו ראשון לפי סעיף 4 יפורסם תוך 30 ימים מיום התחילה."



 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה עכשיו הבעיה? מי משלם את חיבורי החשמל? מי מממן אותך? אתה יודע?

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה צריך להיות חלק בלתי-נפרד מהאופן שבו מממנים טיפול בתשתיות על-ידי חברת החשמל במסגרת התעריף - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. אין בעיה.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

זה לא כתוב כאן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

צריך אישור של השר, זה הכול.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

לא, לא של השר. לצורך העניין, נגיד שנצטרך להעתיק תשתיות כדי ללכת ולחבר את החשמל, בגלל אילוצים אורבניים, אז זה על חשבון אלה שמזמינים – במקרה הזה, הרשות – או זה מה שבדרך-כלל נהוג. היות שמדובר כאן בהעתקה משמעותית של תשתיות, ותלוי במצב של כל אחת ואחת מהרשויות הרלוונטיות, כשאנחנו מטמינים קווי מתח גבוה בקרקע, זה על חשבון חברת החשמל.

 << דובר >> דרור וגשל: << דובר >>   

על חשבון צרכני החשמל.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

כשמתוכננת הטמנת קו מתח גבוה בקרקע, זה על חשבון חברת החשמל במסגרת התעריף. זה צריך להיות גם לגבי הסיפור שכרגע מונח לפתחך.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אבל אני לא יכול לכתוב את זה בחוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

ברור שלא.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איך אני אכתוב את זה בחוק? צריך לסכם את זה עם שר האנרגיה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תסכם עם אלי כהן.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

כמו שהשר כ"ץ היה הולך לרשויות ואומר להם, אני אטמין לכם, תכניסו את זה לתעריף – גם פה אותו דבר. הם לא שונים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתה רוצה להצביע עכשיו?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא. הוא אמר שהוא הבטיח לשר לא להצביע.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

נציג משרד המשפטים מבקש להגיד משהו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

רגע. אותך אני יכול לשמוע אחרי שנסגור. נשאר לנו לקבוע את המועד.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אני מציע לכתוב: מבנה שבנייתו הסתיימה עד 1 בינואר 2018, ולא נוספה לו תוספת בנייה לאחר אותו מועד. זה גם מה שקבוע היום בתיקון 136.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תיקון 136 היה אז בשביל לתקוע את הכול. מאז נבנו הרבה בתים. אני לא יכול עכשיו להוציא יותר מ-1,000 בתים החוצה. אנחנו נדבר על מי שיעשה עבירה מעכשיו. אנחנו לא מעודדים, אבל מי שבנה כבר בנוי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מה זה לתקוע? זה חוק שאתם עשיתם. שכחת? הייתם בקואליציה כשכתבתם את זה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

עכשיו המטרה שלנו היא לחבר אנשים לחשמל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני מציע דבר כזה – קודם כול, אני מבקש מראשי הרשויות שיביאו לנו כמה מבנים נבנו אחרי 2018 ובאיזה שנים, לפי חלוקה, ושלא מחוברים לחשמל בהיתר. ואז נקבע את זה לקריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אפשר גם מהרשות לאכיפה, לילך.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אל תכניס אותם אתה - - -

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

נתונים. נתונים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אל תכניס לי אותם, אני לא רוצה אותם.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הוא ביקש מאיתנו, אנחנו ניתן לו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

הוא ביקש מהרשויות.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

נתונים. נתונים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לרשויות יש את הנתונים. עזוב אותי מהם.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

זה טכני.

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

לא, זה לא טכני. אתה מכניס עוד פעם גוף זר. תשאיר את זה אצלנו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

למה זה כל-כך חשוב, 2018? אתם מתעקשים על 2018?

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

לא, אבל הוא ביקש.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

למה אתה מתעקש על 2018?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

המועד הזה הוא לא מועד שהמצאנו עכשיו, אגב הצעת החוק הזאת. אני חושב שכולנו מסכימים שאנחנו לא רוצים שהמסר שיצא מהצעת החוק הזו היא לעודד אנשים בדרך - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

ברור. עכשיו נזכרתם? כולם כבר בנו לא חוקי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אנחנו מדברים על בתים בנויים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איזה מסר אתם מעבירים? בינתיים כולם בונים בלי היתר. איזה מסר אתה מעביר? מסר של מה? לא הבנתי. אתה יודע מה, גם להגיד דבר כזה צריך להיות גאון. למה? ואל תיעלב.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אני לא גאון.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הרי כולם בונים לא חוקי שם. אז איזה מסר אתה מתכוון להעביר? כולם בונים לא חוקי. מה המסר? איזה מסר?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

השאלה היא אם אני אומר, כן, כולם בונים לא חוקי ואין לי מה לעשות, או שאני מנסה לתקן - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל מה אתה יכול לעשות עכשיו אם אתה אומר 2018, ובית נבנה בשנת 2020 והוא קיים? איזה מסר אתה מוסר לו?

 << דובר >> אנוור עאמר: << דובר >>   

אצלנו לא בונים מעבר לקו הכחול. זה נגמר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אם זה מסר, אתה צודק בגדול, אבל התאריך הוא בעייתי פה. יש לכם התנגדות שנשנה את התאריך הזה?

 << דובר >> ראא'ד שנאן: << דובר >>   

2018 זה כלל אצבע שנקבע על-ידי אבי ניסנקורן. בואו ותתקנו את זה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

לא מה שהם אומרים, ינואר 2024, זה לא בא בחשבון. לשנות, לא 2018, אז מינימום 2022.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל צריך רציונל לתאריך.

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

אדוני היו"ר, אפשר להתייחס לתאריך?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אני חושב שעד 31 בדצמבר 2023.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

ביטן, רציתי להגיד שני משפטים כלליים על הצעת החוק, וזו גם עמדתה של המשנה ליועצת. חשוב לי להגיד את זה.

קודם כול, אין ספק שהצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כיום, לעומת הנוסח המקורי, היא הרבה יותר טובה, במיוחד לגבי היבטי שוויון. אין ספק שקביעת תבחינים אובייקטיביים נותנת מענה לשאלת השוויון, והמצב שנמצאנו בו בהתחלה לא קיים עוד.

יחד עם זאת, העמדה שלנו היא שנכון להישאר עם המנגנון כפי שקבע תקנון 136.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

איזה מנגנון?

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

בחוק הקיים, ויש דרישה להגשת תוכנית. המנגנון הזה מאזן בין כלל השיקולים. מחד, הוא מאפשר חיבור לחשמל - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה המנגנון שהיה כתוב בחוק הקודם. לקחתם בחשבון שלוקח זמן להגיש את התוכניות, ודבר שני, אף אחד לא התחבר בגלל זה.

 << דובר_המשך >> רוסלאן עותמאן: << דובר_המשך >>   

אני מבין. אני רק מציג את עמדת משרד המשפטים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אז אני עונה לך.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

תושב שלא מפריש, אין לו מה להפריש והוא בנה. מה עשיתם עם זה?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני ב-16:00 סוגר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אני סומך על היו"ר.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

בסוף אתה תחליט - - -

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני אומר כתשובה אליכם – זה נכון שהמנגנון הכי טוב הוא שיוציאו היתר כדין, אין ויכוח על זה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אבל אנחנו לא שם.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אנחנו לא שם. בפועל, המצב הוא שלפי המנגנון הקודם שקבעתם, האנשים לא קיבלו שום חיבור. אמרנו שנפשט את התהליך, ועל-מנת לפשט את התהליך הלכנו על מנגנון שונה קצת, ולא שונה בהרבה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

גם לפי המנגנון שקבע תיקון 136, הוצאו צווים על-ידי השר.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

מעט מאוד.

 << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >>   

בודדים.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

בסדר, אני רק אומר מה היה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסוף לא חיברו.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אנחנו חושבים שהמנגנון הזה הוא המנגנון הטוב ביותר, מהסיבה הפשוטה שהוא שומר על הזיקה לקידום תכנון. הרי בסופו של דבר, חיבור חשמל זה חשוב מאוד, בוודאי שהוא חשוב, ואף אחד לא מזלזל בזה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נציג משרד האוצר הלך?

 << דובר >> לילך שלום: << דובר >>   

נציג אגף תקציבים הלך, אבל אנחנו גם פה ממשרד האוצר, אם אדוני רוצה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

אדוני, אני אשלים בשני משפטים ואסיים. ולכן אנחנו חושבים שזה המנגנון הנכון וצריך להישאר במנגנון הזה.

אני רוצה להגיד לפרוטוקול ולהזכיר שוועדת שרים לענייני חקיקה החליטה שהצעת החוק הזו צריכה לחזור לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בסדר. מכיוון שעשינו פה חוק חדש, אין לי בעיה שזה יעבור לוועדת שרים. לא מתווכח. אבל אין ועדת שרים לחקיקה. נדמה לי שזה נגמר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

נגמר. אין חקיקה פרטית.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אין. זה רק אחרי הפגרה.

 << דובר >> רוסלאן עותמאן: << דובר >>   

נושא הצווים, כפי שאיתי ציין, זה משהו שצריך להיות מוסדר במתווה, ולא בחוק.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אני לא מצביע לקריאה ראשונה כרגע. אין לי התנגדות לוועדת שרים לחקיקה, אבל זו בעיה כי אין ועדת שרים לחקיקה עד אחרי הפגרה. אופיר סיכם עם השר שכרגע אני לא מצביע, והוא יחכה לאישור שלו. ברגע שהוא יאשר לנו להצביע, מבחינתי, זה כאילו ועדת שרים לחקיקה אישרה.

 << דובר >> יאסר ג'דבאן: << דובר >>   

איזה שר?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

שר הפנים.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל אתה רוצה שנכין נוסח להצבעות?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

תכינו הכול. תכניס 2022, ותכתוב בדברי ההסבר שהתאריך לא סופי וזה יידון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל על סמך מה לכתוב תאריך כזה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

איתי, תציין שנציגי העדה מבקשים מיד אישורו של החוק.

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

אבל עוד אין לנו אפילו נתונים. על סמך מה אני אכתוב?

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בינתיים אני חייב לרשום משהו. אני לא ארשום 2018. להגיד לך למה 2022? כי החוק היה לפני שש שנים - - -

 << דובר >> איתי עצמון: << דובר >>   

לא, החוק לא היה לפני שש שנים. הוא עבר ב-2022.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

2022 זה בסדר. עד 31 בדצמבר 2022.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

זה לא סופי. אנחנו נסתדר איתם על התאריך. חבר'ה, אני כבר אומר לכם, אני לא אבטל את החוק רק בגלל העניין הזה. אנחנו צריכים להסתדר עם משרד המשפטים ומשרד הפנים על התאריך. נכון שזה לא 100% מהבתים, אבל כמה שזה יכניס זה עלא כיפאק. 2018 זה לא. נשנה את התאריך, אולי 2020, אולי 2021, אבל אל תילחמו על זה.

יכול להיות שבכסרא סמיע יש בעיה, אני לא יודע. תביאו לנו את הנתונים ונראה. עם רוב המקומות אין בעיה. אז אולי לעיר מסוימת נאפשר - - - מסוימת. נראה. נקבל את הנתונים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ראשי מועצות, תעבירו גם לראשי מועצות אחרות, להעביר כמה בתים נבנו מ-2018 עד עכשיו.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

הישיבה הסתיימה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>