פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



20
ועדת הכלכלה
27/12/2023


מושב שני



פרוטוקול מס' 254
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ו בטבת התשפ"ד (27 בדצמבר 2023), שעה 9:00



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצוקתם של אנשי המילואים, וביניהם בעלי עסקים ובעלי עסקים קטנים מול התנהלות הבנקים",  << הלסי >>של חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ שלי טל מירון, חה"כ יבגני סובה


נכחו:
חברי הוועדה: 
דוד ביטן – היו"ר
סימון מושיאשוילי – מ"מ היו"ר
שלום דנינו
שלי טל מירון
אלון שוסטר


חברי הכנסת:
ולדימיר בליאק
סימון דוידסון
אלמוג כהן


מוזמנים: 
	קרן אוהב ציון
	–
	ע' בכירה להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

	סא"ל אבישג סבג ראובן
	–
	ראש ענף מילואים באכ"א, משרד הביטחון

	תא"ל במיל' ארי סינגר
	–
	קמל"ר לשעבר, משרד הביטחון

	טלי קיסר סטויה
	–
	סגנית המפקח על הבנקים, הפיקוח על הבנקים בישראל, בנק ישראל

	עינת גרינפלד
	–
	מתאמת קשרי ממשל, הפיקוח על הבנקים בישראל, בנק ישראל

	טל זקר
	–
	היחידה לפניות הציבור, הפיקוח על הבנקים בישראל, בנק ישראל

	דורית מרקוביץ
	–
	אגף בנק לקוח, הפיקוח על הבנקים בישראל, בנק ישראל

	עינב הכט עמיר
	–
	מנהלת מח' פניות ציבור, הפיקוח על הבנקים בישראל, בנק ישראל

	איתי רן
	–
	מנהל מחלקת מכירות, בנק הפועלים

	עדי מרום
	–
	עו"ד, רגולציה מקומית, בנק הפועלים

	עירן פאר
	–
	מנהל יחידת הרגולציה, בנק הפועלים

	ברי רוזנברג
	–
	מנהל רגולציה, בנק לאומי

	אורי טוויג
	–
	ראש אגף אשראי קמעונאי מסחרי, בנק דיסקונט

	ד"ר ניר ימין
	–
	ראש אגף רגולציה, בנק דיסקונט

	אלון אזוגי
	–
	חטיבה קמעונאית, בנק מזרחי טפחות

	איתן מדמון
	–
	מנכ"ל, איגוד הבנקים

	גלי כספרי
	–
	מנהלת המחקר, איגוד הבנקים

	טיבי רבינוביץ
	–
	מנהל קשרי חוץ, איגוד הבנקים

	יוסי אלקובי
	–
	נשיא, התאחדות המלאכה והתעשיינים

	שי פרטוש
	–
	עו"ד, לשכת עורכי-הדין

	איתי נבו לנדסברג
	–
	חבר העמותה למען משרתי המילואים מיסוד פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

	שי אבו
	–
	יו"ר, איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה בישראל

	איריס שפירא
	–
	עו"ד, בונות אלטרנטיבה




מנהלת הוועדה:
עידית חנוכה

רישום פרלמנטרי:
הדר אביב


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצוקתם של אנשי המילואים, וביניהם בעלי עסקים ובעלי עסקים קטנים מול התנהלות הבנקים" << נושא >>   


 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. הצעה לדיון מהיר בנושא: "מצוקתם של אנשי המילואים, וביניהם בעלי עסקים ובעלי עסקים קטנים מול התנהלות הבנקים", של חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ שלי טל מירון וחה"כ יבגני סובה. סימון, בוא תנהל את הדיון. זה דיון שלכם, תנהלו את זה אתם.

 << מנהל >> (היו"ר סימון מושיאשוילי, 09:01) << מנהל >>   

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

בוקר טוב לכולם. התרגלנו שב-81 יום האלה לא כל-כך טוב. הבוקר התבשרנו שוב על שלושה נופלים, חללי צה"ל, יהי זכרם ברוך והשם ייקום דמם. כולנו כמובן בתפילה שהמלחמה תסתיים במהרה בניצחון עם ישראל, והחטופים כולם ישובו לביתם בריאים ושלמים בגופם ובנפשם.

ביקשתי את הדיון הזה, ואני מודה לכל מי שהגיע. אנחנו שומעים מה שלא התרגלנו לשמוע בשבועיים האחרונים את דובר צה"ל בכל תדריך – למעט יחידים – שאנחנו עובדים על חבילת מענק למשרתי המילואים. אותם אנשים שכל אחד מהם יצא למעננו, למען כל אחד ואחת מאיתנו, שנותנים מחייו והקטע המשני, הוא נותן מהכיס הפרטי שלו.

אני זוכר שכשאני שירתי פעם אחרונה במילואים לפני 13–14 שנה, כעצמאי, ואני יודע מה זה להיות עצמאי – יש את הדברים הקטנים שמעצבנים ומרתיחים מאוד בהתנהלות הבנקים. כשמילואימניק יוצא לאפטר ל-24 או 48 שעות, והוא אמור לקבוע תור על-מנת להגיע לבנק ולקבל שירותי בנקאי, וזה במקרה הטוב שיש שירותי בנקאי באותו סניף, למשיכת מזומן או הפקדת צ'קים, אז הוא לא צריך לנסוע 20 או 25 דקות לעיר סמוכה, במקרה הטוב. שיהיה עם החברים ועם המשפחה או שייסע 20–25 דקות ויתבשר: לא קבעת תור. ובזה התחלתי מהסוף.

בנוסף, יש דברים החשובים לא פחות. ביקשתי את הדיון הזה לפני 10 ימים בערך כי התקשרו ללשכה שלי מילואימניקים, ובהם מילואימניק אחד בעל עסק, ואמר, תשמע, אני בבעיה. הוא משרת בצפון והעסק שלו נקלע לקשיים. לאחר 45–50 יום הוא כבר לא ידע מה לעשות. הוא ביקש הלוואה ואמרו לו, לא אצלנו, לא בבית-ספר, וזה בנק שהוא עובד איתו למעלה מ-15 שנה.

הייתי שמח לשמוע מה אפשר כן לעשות. על הלוואות שניתנו בעבר אנחנו נבקש, אם אפשר, ואדוני, למדתי ממך שכל דבר אפשר, במיוחד בתקופת חירום כזו, תקופה קטסטרופלית שעם ישראל נמצא בה. אני לא מדבר על המצב-רוח. ראיתי סקר על מה העם שלנו מרגיש בימים האלו. על זה נדלג בשלב הזה. אבל הלוואות שניתנו בעבר, אם אפשר לדחות לפחות לתקופת החירום. כמובן, נשמח לשמוע את התשובות של בנק ישראל ושל נציג הבנקים, ואולי נבקש מעקב. שלי, בבקשה.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, חברי חה"כ סימון מושיאשוילי, על עצם קיום הדיון הזה. שמחתי מאוד להצטרף ליוזמה החשובה הזאת. אני רוצה להצטרף לדבריך, ולהשתתף בצערן של משפחות הנופלים שלנו. כמובן, לשלוח איחולי החלמה מהירה לכל הפצועים שלנו, וכמו בכל בוקר, להתפלל שהחטופים שלנו יחזרו במהרה ובחיים, כמה שיותר מהר.

אני חושבת שנושא המילואים באופן כללי הוא נושא חשוב ביותר. אנחנו רואים שסדר-היום הציבורי סובב סביב זה, ולא סתם. גם המילואימניקים וגם בני משפחותיהם – חשוב לי תמיד לצרף את זה אליהם, כי יש שתי חזיתות, יש חזית של מלחמה ויש חזית בעורף שמחזיקה את הבית, את הילדים, את הפרנסה, את המשק, ואסור לנו לשכוח את זה.

הדיון הספציפי הזה עוסק בנושא הבנקים, ואתה תיארת מצב שלפני 12 שנה כשהיית במילואים.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

בזמנו זה לא היה. היית נכנס, תולש את התור שלך, והיום – לא קבעת תור, והוא יצא ל-24 שעות.

 << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

נכון. מתסכל מאוד.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

ובמצב טוב שכן יסכימו לשבת איתו – תשמע, לא נותנים לך הלוואה. הרי אפשר לתת הלוואה. ראינו על סמך המענקים שהם עומדים לקבל.

 << דובר_המשך >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר_המשך >>   

תיכף ניגע בנקודות הספציפיות. גם אני מילואימניקית, ועשיתי מילואים שנים רבות, גם אחרי שהבנות שלי נולדות. אומנם אני רק תומכת לחימה, אני לא לוחמת, אבל אני זוכרת את התחושה, בטח במבצעים גדולים, שמשאירים את הבית והולכים למילואים. והיום, בניגוד לזמנים אחרים, אנחנו במצב מלחמה. זה שונה ממילואים בעת שגרה. גם אם אתה יוצא לתעסוקה מבצעית או למילואים ממושכים של חודש, זה לא אותו דבר כמו במלחמה.

זו מלחמה שאין לה דד-ליין, ואנחנו לא יודעים כמה זמן חיילי המילואים שלנו יישארו במילואים. חלקם הגדול כבר שלושה חודשים כמעט במילואים. חברים רבים שלי מספרים לי מהשטח שלפעמים הם יוצאים לאפטר, אפילו לא ל-24 שעות, והם אמורים לראות את הילדים שלהם, את המשפחה שלהם, להתקלח, לישון, לאכול משהו נורמלי, והם צריכים לחשב מסלול איך הם יסתדרו ללכת לבנק.

אני מצפה שבסיטואציה של מלחמה, שתהיה פה חשיבה קצת אחרת, קצת יותר גמישות מחשבתית, וללכת לקראתם. קודם כול, בהיבטים הלוגיסטיים הפשוטים – תורים, איפה הם יכולים להפקיד צ'קים ולהיכנס לסניפים שהם לא סניף הבית שלהם, כשהם יוצאים להתרעננות לא בבית. צריך לאפשר להם, להוריד אותם מהתורים, הם לא צריכים לעמוד בשום תור. הרי אנחנו יודעים לעשות את זה כשאנחנו רוצים. וכמובן, יש את בעלי העסקים.

יש כל-כך הרבה מילואימניקים שהם בעלי עסקים או שיש להם עסק משפחתי עם בת-זוגם שצריך לקחת אותם בחשבון, בין אם בהלוואות קודמות ובין אם בהלוואות שהם צריכים עכשיו. חלק מהעסקים שלהם קורסים, עסקים קטנים, וצריך לתת להם תנאים מועדפים, גם בריבית וגם בהקפאה של החזרים. פשוט לגלות גמישות מחשבתית, ואני בטוחה שהבנקים יכולים לעשות את זה. הם פשוט צריכים לרצות, והתפקיד שלנו פה זה לדרוש את זה ולתת למילואימניקים ובני משפחותיהם את מה שמגיע להם.

אני ממש אשמח לשמוע את כל הגורמים, ואנחנו נתייחס בהתאם. אבל זה באופן כללי. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

תודה, שלי. חה"כ סימון דוידסון, בבקשה.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

תודה, אדוני. בוקר טוב. לפני נושא הבנקים, אני קמתי היום בתחושה מאוד לא נעימה. יש לנו שר אוצר שלא מבין את האירוע, לא מבין איפה הוא נמצא. הדבר הראשון שהוא עשה כשהוא נכנס לתפקיד שלו, הוא ביטל את המס על השתייה הממותקת. הדבר השני שהם עשו, ביטלו את המס על הכלים החד-פעמיים. אדוני היו"ר, אתה יודע כמה כסף זה למדינה? זה הפסד של מיליארד שקל על השטות הזאת. 

השטות הזאת פוגעת בבריאות הציבור. בשתייה הממותקת, יש מספרים שמראים שבעקבות עליית המס צרכו פחות שתייה ממותקת. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל מדינת ישראל היא מס' 1 בעולם בקטיעת איברים לחולי סוכרת ומקום שלישי בעולם בהשמנת ילדים. בא שר האוצר, ואני יודע שזה בניגוד מוחלט לקואליציה, כי אף אחד לא חושב שזה הגיוני, ומאריך את ביטול המס על הדבר הזה – לפגוע בילדים, לפגוע בעתיד שלהם ולפגוע בקופה הציבורית.

מיליארד שקל, וכשאנחנו מדברים פה על מילואימניקים, צריך להבין שקופת המדינה צריכה כל שקל, והשקל הראשון צריך ללכת קודם כול למילואימניקים, לאלה שהשאירו את החיים שלהם בצד, את המשפחות שלהם ואת העסקים שלהם, ונלחמים בשבילנו. החוצפה הזאת של שר האוצר לא לראות אותם, ולבטל דברים שחשובים לבריאות של הילדים שלנו, וכל זה בשביל פופוליזם. זה רק פופוליזם, כי אין פה שום היגיון.

עכשיו אני רוצה לעבור לנושא הבנקים. הדבר הכי מצחיק שראיתי בתחילת המלחמה היה פרסום של בנק אחד ואחרי זה עם בנק שני, בנושא הקפאה של המשכנתאות בעוטף עזה. היה להם מאוד-מאוד חשוב להסביר את נושא ההקפאות. אז תסבירו לי, הבנקים, מי בכלל לוקח משכנתאות בקיבוצים בעוטף עזה? מי? מי לוקח משכנתה? מה אתם כל-כך גאים בזה? הרי זה סתם, כאילו אתם תומכים במישהו, אבל אתם לא תומכים. אני לא רואה את הבנקים כחלק מהמאמץ של הציבור הישראלי. אני לא מרגיש אותו, ודיברתי עם הרבה מאוד חברים שגם הם לא מרגישים אותו.

כולם יצאו למאבק הזה, כל האזרחים במדינת ישראל הם חלק מהמלחמה הזאת. גם אנשים שאין להם תורמים, נתנו ונותנים. תצאו רגע מהבנקים ותראו מה קורה במדינת ישראל, כמה תורמים. איפה הבנקים? למה חייל מילואים צריך לקבל הודעה כשהוא יכול לפתוח את הטלפון, שהוא יצא מהמסגרת ב-200 שקלים? למה צריכים להתקשר לאשתו שלא יכולה להשיג אותו כי הוא בלחימה?

אתם חייבים להיות חלק משמעותי בנושא הלחימה האזרחית. חייבים, כי אנחנו גם רואים את הדוחות שלכם ויודעים כמה הרווחים של הבנקים גדלו משמעותית בשנים האחרונות. אז אני מודה לכם על הדיון הזה, ואני שמח שאמרת שיהיה דיון המשך ואני בטוח שיו"ר הוועדה יהיה על זה כי חייבים לשים פס אדום על הדבר הזה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

תודה, סימון. חה"כ בליאק, בבקשה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היו"ר. אני רוצה לברך אתכם על הדיון החשוב הזה. לפני יומיים נחשפנו למקרה של ליאור מושייב, מילואימניק מבאר-שבע, שבכה בישיבת ועדת הכספים על זה שאין לו כסף לסימילאק לילדה שלו. אבל זו רק דוגמה אחת. בימים האלה אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לעזור לאנשים האלה שעצרו את החיים שלהם, ונלחמים עכשיו למעננו.

אתמול הוצגה התוכנית הממשלתית. אנחנו הצגנו את התוכנית שלנו ביום שני האחרון. אני לא איכנס כרגע לפרטים. אני חושב שזה יגיע לחקיקה. אני רק מקווה שהממשלה לא תתמהמה וזה יגיע כמה שיותר מהר. אני אומר בשם האופוזיציה, אנחנו נעשה הכול בוועדת הכספים כדי לקדם את זה בהקדם האפשרי, והבנקים הם חלק מהסיפור, הם חלק מהמעטפת שאנחנו חייבים לתת למשרתי ומשרתות המילואים. ואני מסכים לחלוטין עם חבריי שאפשר לעשות הכול, ובטח בעת המלחמה. אפשר להתגמש ואפשר ללכת לצעדים מרחיקי לכת, וצריך לעשות את זה.

זו החובה המוסרית שלנו לאנשים האלה, ואנחנו צריכים לעשות הכול כולל הכול. זו החובה שלנו והאחריות שלנו, קודם כול, של הקואליציה, אבל גם של האופוזיציה. אני אשמח מאוד לשמוע היום על צעדים אופרטיביים. לא הצהרות ולא יכולים, אלא צעדים אופרטיביים איך אנחנו יכולים לסייע לאנשי המילואים היום. לא מחר, לא בעוד חודש, לא בחקיקה – היום, איפה הבנקים יכולים להתגייס ולהיכנס מתחת לאלונקה. הם יכולים לעשות את זה והם צריכים לעשות את זה. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

תודה לך. חה"כ שוסטר?

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

נשמע את הבנקים.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

חה"כ כהן הצטרף אלינו, בבקשה.	

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

בוקר טוב לכל המכובדים. אדוני היו"ר, אני מרבה לשוחח עם הלוחמים שנכנסים ויוצאים מהרצועה, ובסוף המטרה שלנו ברורה מאוד – ליצור לכל מי שעוסק כרגע בלחימה סוג של מעטפת שבה הוא יכול להתעסק רק בלחימה. אתמול, למשל, שלושה מקרים של בעלי עסקים שכרגע נלחמים והם נמצאים במצוקה.

לא ניתן להתנתק מהתחושה שהאסימון לא נפל עדיין בצורה מספקת, ולצערי, אני מבין שזה בא לידי ביטוי ממש בלחימה עצמה. זאת אומרת, אנשים באים ושואלים את המפקדים שלהם – וחשוב להבין שהם מנותקים מהעולם – ואז הם שואלים את המפקדים שלהם שאלות שקשורות להתנהלות הבנקים, להחלטות הממשלה, לעסק שלהם. לא פעם, חיילים שנמצאים באיזור ויש להם טלפון, מצלמים סרטונים שבהם הם מבקשים לבוא ולקנות מהעסק שלהם וכולי.

אני חושב שזה רע, זה חמור מאוד. אנחנו כמדינה מחויבים לספק להם את המעטפת ואת השקט, גם במחיר של להכניס את היד לכיס כדי שהם יוכלו להילחם. אנחנו שלחנו אותם. אז אני מברך על הדיון הזה, ואני אשמח, כמו קריאתו של חברי חה"כ בליאק, לשמוע החלטות והחלטות אופרטיביות, לקצץ ביורוקרטיות, להכניס מתחת לאלונקה גם את מי שלא רוצה להיכנס, כי אין ברירה, זה עולה בחיי אדם. אם נצליח לצאת מפה עם החלטות קונקרטיות ואופרטיביות, אנחנו נועיל וניטיב עם כולם. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

חה"כ בליאק, אתה יודע כמה אני מעריך את העבודה שלך, ואת הדוגמה של המילואימניק לא העליתי בכוונה. אני לא מהמפלגה של שר האוצר ואני לא סנגור שלו, אתה מכיר אותי, אבל אותו עניין של מילואימניק שהיה אצלנו בוועדת הכספים, שהוריד דמעות שם וזו קטסטרופה.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

מבאר-שבע? העניין נפתר.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

מושייב, כן. שר האוצר אמר אתמול שמגיע לו, הוא פשוט צריך להגיש בקשה. הוא לא ידע שהוא צריך להגיש בקשה. חשוב לציין ולסנגר בנקודה הזאת על שר האוצר, למרות שאני לא מהמפלגה שלו ולא מהסנגוריה שלו. זו הערת אגב.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אבל אתה מסכים איתי שהוא לא צריך להגיע לפה כדי שזה יקרה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה הרבה יותר מורכב. הוא רק דוגמה אחת. יש מצוקה אמיתית, ואנחנו חייבים להתייחס אליה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

ולדי, זו הערת אגב שלי. נציגת בנק ישראל, בבקשה.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

בוקר טוב, אני טלי קיסר סטויה, סגנית המפקח על הבנקים, וגם אני מברכת על הישיבה. אנחנו שותפים מלאים בעשייה, בטח לכוחות הביטחון ולאוכלוסייה רחבה בעקבות המלחמה. הצפתם כאן הרבה סוגיות, ואני אשמח להתייחס לצעדים שכבר נקטנו, לא הצהרות עתידיות, אלא בפועל.

התייחסתם לנושאים של דחייה ומסגרות אשראי ולסניפים ניידים, ואת כל הדברים האלה כבר עשינו ואני אשמח להרחיב כדי שכולנו נהיה מיושרים על אותו קו.

שבוע מפרוץ המלחמה, ב-15 באוקטובר, בנק ישראל יצא עם מתווה מנדטורי שאומץ על-ידי הבנקים לדחיית אשראי והקלות בנטל החוב ותזרים מזומנים. אנחנו רואים לנגד עינינו בדיוק את מה שאתם שמתם על השולחן; את התפעול, את נטל החוב, את האשראי ואת האוויר לנשימה. תיכף אני אגיד מה בדיוק יש במתווה, וכמובן, האוכלוסייה רחבה יותר, אבל אני ארחיב על המילואימניקים.

שבוע לאחר מכן, ב-23 באוקטובר, יצאנו כבר עם מתווה של חברות כרטיסי אשראי, ועוד רגע אגיד מה בדיוק יש במתווה. זאת אומרת, אחרי שבועיים למלחמה, גם הבנקים וגם חברות כרטיסי אשראי במתווה מקיף, משמעותי, שמסייע למילואימניק לנשום.

בנובמבר כבר הרחבנו את המתווה לצפון. שאלת אותנו אם זה גם הדרום וגם הצפון.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

כן, אתמול בשיחת הטלפון.

 << דובר_המשך >> טלי קיסר סטויה: << דובר_המשך >>   

בשבוע האחרון יצאנו – אפרופו צעדים בתכל'ס, ולא רק הצהרה – בהרחבה של המתווה גם לבנקים וגם לחברות כרטיסי אשראי.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

ברשותך, שאלה לפני שאת ממשיכה. האם יש גורם שיודע לקשר את האינפורמציה לחבר'ה שבפנים?

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

גם על זה שוחחנו אתמול, על כמה צריך לפרסם את זה ולתת לזה הד.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

אני אגיד מה עשינו ואיפה פרסמנו. אני חושבת שגם הפורום המכובד הזה והדיון הזה יציף איפה עוד אנחנו צריכים לפרסם, אבל כן עשינו ואנחנו מזמינים כל צעד לפרסם.

חילקנו שתי אוכלוסיות, האוכלוסייה שנפגעה במישרין ואוכלוסייה נוספת שהיא כלל לקוחות הבנקים. באוכלוסייה הראשונה יש את המילואימניקים, מי שמתגורר 30 ק"מ מרצועת עזה, מי שפונה מהבית גם בדרום וגם בצפון - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל איך אתם יודעים לפנות למילואימניק עצמו? איך אתם יודעים לסמן אותו?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

המילואימניק פונה - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

הוא צריך לפנות?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

הוא צריך לפנות. ברשותך, אני אתן את הקווים המנחים, ואז אני פתוחה לכל שאלה.

גם חטופים ונעדרים, גם האוכלוסייה שהשתתפה במסיבת הנובה. זו האוכלוסייה הראשונה. מה הם מקבלים? הם מקבלים דחייה של שלושה חודשים שאחר-כך הרחבנו לעוד שלושה חודשים, קרי: שישה חודשים פוטנציאלי במצטבר, של אשראי למשכנתאות, אשראי צרכני, אשראי עסקי, בלי ריבית ובלי עמלות. זו הקלה משמעותית מאוד.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל הם כן משלמים את הקרן?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

לא. דוחים גם את הקרן וגם את הריבית בשלושה חודשים, ולא לוקחים ריבית ועמלות. זה צעד אחד לכל המילואימניקים. כל המילואימניקים במתווה הראשון, וכמו שאמרתי, הרחבנו את זה. הייתה נגלה ראשונה של שלושה חודשים, ועכשיו נתנו עוד שלושה חודשים.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

נניח שאני מילואימניק ויש לי עסק שהוא חברה. גם החברה מקבלת את זה או רק המילואימניק באופן אישי?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

אם המילואימניק הוא בית העסק אז גם הוא מקבל.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

החברות שלהם, כשהם הבעלים של העסק, הרי אף אחד לא מנהל את זה לבד. אם זה מסעדה, למשל.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

כן. יש אשראי צרכני ללווה הפרטני, יש אשראי עסקי.

 << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >>   

אתם לוקחים את זה בחשבון?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

כן. זה גם דחייה לשלושה חודשים ועכשיו לעוד שלושה חודשים, בלי ריבית ובלי עמלות.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

מה לגבי בנות-הזוג של מילואימניקים שיש להם עסקים?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

אם נשות המילואימניקים הן חלק מהמשכנתה או חלק מהחשבון, אז הן נהנות מההטבה, ויש עוד הטבה. אם יש מינוס בחשבון במשך שלושה חודשים, ועכשיו הארכנו את זה לשישה חודשים, אז לא משלמים ריבית. ועכשיו נתנו דבר נוסף – אם יש מינוס בחשבון עסקי, עד 30,000 שקל, לא משלמים ריבית.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

בעסק קטן או זעיר?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

בעיקר עסקים זעירים וקטנים.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

ואם נשות אנשי המילואים מתנהלות בחשבונות נפרדים?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

אם החשבון משותף, אז היא נהנית מחלק מההטבה. אם החשבון נפרד, אז המערכת הבנקאית מולן וכל בנק נותן את המתווה הנוסף, את האקסטרה-מייל הנוסף, כדי להבטיח את האוויר לנשימה ואת תזרים המזומנים.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אתם כופים על הבנקים את האקסטרה-מייל החשוב הזה?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

המתווה מדבר כרגע על אנשי המילואים והאוכלוסייה הרחבה. אנחנו מדברים על אנשי המילואים, אבל האוכלוסייה פה היא רחבה מאוד. זאת אומרת זה לא רק עוטף עזה 0–7 ק"מ, אלא 0–30 ק"מ, ויש לזה תוספות.

ברשותכם, אני אגיד מה עוד ניתן ואז נראה מה עוד אפשר להרחיב. אז החל משבוע מפרוץ המלחמה יצאנו עם חמישה מתווים שכרגע הם בתוקף לעוד שלושה חודשים, ואיש המילואים יכול לקבל לא או את זה או את זה – הוא יכול לקבל גם על האשראי הצרכני, גם על העסקי, גם על המשכנתה, גם על המינוס בעו"ש, גם על עמלות, שלושה חודשים הוא פטור מתשלום עמלות גם בכל הבנקים שהוא פעיל בהם וגם בחברות כרטיסי אשראי. זו שמיכה אחת רחבה בתוך המתווה הזה שכל הבנקים וחברות כרטיסי אשראי אימצו.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

איך מקבלים את ההטבות האלו?

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

המטרה שלנו היא שהבנקים ייתנו מה שניתן בלי פנייה – עמלות ומינוס בעו"ש. אבל הבנקים לא יודעים מי הוא מילואימניק, אז הוא צריך להרים - - -

 << דובר >> אבישג סבג ראובן: << דובר >>   

אני אבישג, ראש ענף מילואים. אנחנו נשמח להיות שותפים ולהעביר את המידע ככל האפשר. יש הרבה דברים שאני כראש ענף מילואים בכלל לא הכרתי. בתיווך מידע למשרתי המילואים זה גם ההנגשה של הדברים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אם המילואימניקים לא יודעים, אז מה עשינו בזה?

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אני חושב שאפשר וחייב להקים צוות משותף, ולדברר את זה ללוחמים בשטח.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

בואו ניתן לה לסיים, ואז אני אתן לכם לדבר.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

דיברתם על אפשרות לתת שירות לא בסניף, ונתנו לבנקים היתר לסניפי חירום. הם יכולים להגיע לאיזורים מסוימים, וגם להתעסק עם הפקדת צ'קים ומזומנים.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אני דיברתי על שירותי קופה-מזומן על-ידי בנקאי, ואני אתן לך דוגמה. נציג הבנקים כאן, ואתה מכיר את איזור קרית-אונו, אור יהודה ויהוד. יש שם בנק מסוים, אחד הגדולים, שאין בו שירותי קופה-מזומן. אז המילואימניק אמור לנסוע לאחת הערים הסמוכות, לרמת גן או בני ברק. אנחנו יודעים שאחה"צ מקרית-אונו לבני ברק או רמת גן, זה לכל הפחות 25 דקות, ולחפש חניה וכולי. אנחנו מדברים על בזבוז שעה, שעה וחצי, ב-24 שעות שהוא יוצא. זה אולי דבר פעוט בעינינו.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

זה לא פעוט.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

חייבים להביא בן-אדם אחד לתקופת חירום, ואוטוטו אנחנו שלושה חודשים בעסק הזה. ועוד נקודה אחת שדיברת עליה – עסקים נקלעים היום לקשיים. את דיברת בעיקר על הלוואות שניתנו עד ל-6 באוקטובר. עסקים נקלעים היום לקשיים, ואנחנו נתקלים בזה ושומעים על זה השכם והערב בתוכניות הטלוויזיה. אנחנו רואים את זה בתקשורת. הבנקים לא מוכנים לתת הלוואות היום, ואני לא רוצה שהבנקים יתאבדו.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

הם לא יתאבדו, הם מרוויחים.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

מערכת בנקאית חזקה והצלחה, כמו שציינתי בפנייך אתמול, זה לא מילה גסה. אני בעד שהבנקים יצליחו והמדינה חייבת אותם חזקים. אבל בתקופות הקשות האלו, מעט להיכנס מתחת לאלונקה. ממש מעט, לא מעבר לזה.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

יושב לידי בעל עסק שניסה באחד הבנקים, ואין לו יכולת לקבל את ההטבות.
 
 << דובר >> שי פרטוש: << דובר >>   

אני עו"ד שי פרטוש, מטעם לשכת עורכי-הדין. מה שנאמר פה הרגע זה מתווה שיכול להיות שלא עבר למילואימניקים, אבל כנראה גם לא עבר לחלק מהסניפים. כשאנחנו מתנהלים גם כבעל עסק וגם כמייצג עסקים, הבנקים לא  משתפים פעולה עם הדבר הזה.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אפשר את שם הבנק?

 << דובר >> שי פרטוש: << דובר >>   

דיסקונט, והמזרחי באחד הסניפים.

אנחנו מבינים שהקשר בין מילואימניק לבין הבית נעשה באמצעות שיחות בודדות, וכשאנחנו כעורכי-דין שמייצגים מילואימניקים נתקלים בתופעה, אז אנחנו מבינים גם את הפערים. אבל כשאנחנו באים לבנקים, גם הבנקים לא מכירים את ההנחיות. בתוצר הסופי יש לוחמים שנמצאים בשדה, והראש שלהם לא רגוע להתעסק במלחמה.

יכול להיות שמה שעשיתם עד היום מספיק לחלק מהאוכלוסייה, ויכול להיות שהוא לא מותאם. ולכן דרוש תיאום ואיזושהי ועדה אופרטיבית שתדון ותעביר את המידע, והמידע הזה יהיה נגיש גם לצבא ולגם לציבור, ובעיקר לבנקים שאמורים לדעת מה הם אמורים לעשות.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

שי, פשוט מאוד, שבנק ישראל יעביר את זה לענף מילואים, והם ידעו מן הסתם להנגיש את זה לחיילים.

 << דובר_המשך >> שי פרטוש: << דובר_המשך >>   

אם הבנקים אומרים שיש מענה, והחייל או האזרח או המילואימניק לא מכירים אותו, אז החלופה היא קודם כול להעניק את זה, ואחר-כך להתמודד עם מהן הזכויות שלו.

 << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >>   

אבל הם לא יודעים למי.

 << דובר >> שי פרטוש: << דובר >>   

אפשר לקבל מצה"ל את הרשימה של כל המילואימניקים ולהעביר את זה, וכל אחד שמקבל משכורת, יש גם הוראת קבע, יש את הבנקים, ואפשר להבהיר את זה בצורה מכוונת ומהירה מאוד.

אני בטוח שהוועדה תוסיף עוד הקלות ועוד הטבות, אבל כרגע להעניק להם מסגרות רחבות – ואני מדבר על מילואימניקים כרגע – שלא יקבלו טלפון על שיחה של 200 שקל; להעניק להם מסגרות מראש, ולא להגיד להם: בתקופת הלחימה, לציין איזשהו תאריך או להגיד, 30 יום אחרי הלחימה, כי הוא עדיין עם איזושהי עננה שאם מחר זה נגמר, אז מה הוא עושה מוחרתיים. זה לא נותן לו שקט וזה מדיר את הראש מלהתעסק בלחימה, ואנחנו רוצים אותם שם מתעסקים אך ורק בלחימה.

לגבי בעלי עסקים שהם מילואימניקים, אם לא משלמים משכורות לעובדים שלהם והעסק לא מצליח לחיות, בסוף נסיים את המלחמה ונמצא המון גופות של עסקים במרכז. ולכן, אם אנחנו רוצים גם להחיות את הכלכלה, והעסקים הקטנים הם המנוע שמניע את הכלכלה במדינת ישראל, צריך לחשוב על כל מה שצריך בשביל אותם עובדים.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

שי, תודה רבה. סא"ל אבישג, בבקשה.
 
 << דובר >> אבישג סבג ראובן: << דובר >>   

שלום לכולם, אני אבישג, ראש ענף מילואים באכ"א, צה"ל. קודם כול, תודה רבה על ההתגייסות, זה באמת חשוב. 

משרתי המילואים התייצבו והתגייסו, והשאירו את הכול מאחוריהם, אפילו כשעוד לא הספקנו לקרוא להם. יש לנו מגוון רחב של אתגרים בתקופה הזאת מול המשרתים ומול המשפחות, ואנחנו מנסים לטפל בכל ויש עוד אתגרים לפנינו גם במתווה החדש והנפלא שהוצג.

אחד הדברים שאני מזהה כאן הוא שאני בעצמי, כמי שאחראית על העברה והנגשת המידע וטיפול במשרתים, לא מכירה את כל התנאים. קודם כול, אנחנו צריכים לקבל לידינו את כל המידע הקיים היום בפירוט, לראות אם יש עוד דברים שבנקים ספציפיים עושים, להעביר אותו למשרתים, לבחון את העברת המידע בינינו. חלק מזה אפשר לראות מי מקבל את התשלום מביטוח לאומי ומצה"ל ואז תבינו אצלכם שהוא משרת מילואים, וליצור איתו איזשהו קשר מהבנק, בלי לחכות בכלל למידע שלי, אלא להבין שאם נכנס לו כסף אז כנראה שהוא איש מילואים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בבנק הפועלים זה קורה כבר עכשיו.

 << דובר >> אבישג סבג ראובן: << דובר >>   

לייצר איתו קשר על-מנת לתת מענה בדחיפה. אני חושבת שהדבר שהם מתמודדים איתו הכי הרבה, ואני שומעת הרבה דברים על הבנקים, זה חוסר הוודאות, הם לא יודעים מתי הדקה שבה זה הולך להיגמר להם. הם לא יודעים באיזה שלב ואיך הם יסדרו את העניינים, ומאוד פוחדים מלקיחת כל ההלוואות שמציעים להם כי יש להם עניין לסמוך שזה באמת בלי ריבית, והם לא מספיקים לראות את הטפסים. לייצר את הוודאות הזאת זה הדבר הכי חשוב מבחינתנו, בטח כשאנחנו הולכים לשנה מאתגרת מאוד בעולם המילואים.

בנושא בני המשפחה – הרבה דברים עולים על זה שאישה רוצה לקבל שירות מהבנק, ונכון שהיא לא חתומה לפעמים בתוך החשבון, ולא מאשרים לבעל לתת לה אישור מרחוק, ואז היא נתקעת באיזשהו ציר שהיא אפילו לא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד איתו. וגם אם אנחנו מעבירים כסף לחשבון הזה בשביל שהיא תוכל להשתמש בו, היא לא יכולה כי הבנק בעצם סוגר עליה כי היא לא רשומה בתוך החשבון. אני מבינה שזו בעיה, אבל צריך לפתור אותה בעזרת משהו מרחוק. העברת המידע תפתור 20% או 30% מהלחץ שקיים, כי הם לא מכירים את זה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

בסך-הכול היא מציעה לעזור לנו.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

קודם כול, העזרה היא עזרה הדדית, וחברתי כאן מימיני היא מנהלת פניות הציבור, ויש לנו מוקד חירום בפייסבוק וברשתות החברתיות, ואנחנו יורדים לשטח. והינה, עוד מקום שלא יצרנו את הקשר, והוודאות והידע - - -

 << דובר >> אבישג סבג ראובן: << דובר >>   

אני מזמינה אתכם ללבנות ההתרעננות שלנו בשטח. מגיעים לשם אורחים קבועים מביטוח לאומי ומרשות המסים. תגיעו גם אתם.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

האמת היא שאנחנו מגיעים פעמיים בשבוע.

 << דובר >> אבישג סבג ראובן: << דובר >>   

אה, אני לא ראיתי. מעולה. 

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

טלי, למילואימניקים אין זמן ואין להם ראש, ולתפוס מישהו בטלפון לפעמים זה לא פשוט ולא קל, אז אנחנו חייבים להקל עליהם.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

לגמרי.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

וזו הדרך – ההנגשה שאבישג דיברה עליה.

 << דובר >> ארי סינגר: << דובר >>   

אני ארי, קצין מילואים ראשי ב'.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

מה זה ב'?

 << דובר >> ארי סינגר: << דובר >>   

ב' זה אומר שהייתי הקודם, ועכשיו במלחמה החזירו אותי לתפקיד.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אשריך.

 << דובר >> ארי סינגר: << דובר >>   

אני איש מילואים משנת 1984.

יש לי שלוש הצעות מעשיות. הראשונה, כמו שאבישג ציינה, היא הנגשת המידע ואנחנו יודעים להפיץ את זה לכל החיילים. השנייה, היא כתובת לפניות. והשלישית, אני אמליץ לחיילי המילואים לשלוח אישור לסניף הבנק, ככה לא צריכים לנבור דרך ביטוח לאומי, אם כי אפשר להוסיף אולי ייפוי כוח לאישה בתקופת החירום. שלושה הדברים האלו ידחפו אותנו קדימה למשהו אחר לחלוטין.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כולם פה אנשים מדהימים ומקסימים שרוצים לעשות טוב למילואימניקים המצוינים שלנו, ויש פה בעיה אחת שאין שיתוף פעולה. ממה שאני מבין, יש בעיה בהנגשה, יש בעיה בהוצאה לפועל של הדברים, יש בעיה בהבנה של הדברים.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

יש גם אכיפה. אנחנו צריכים לוודא שהבנקים באמת עושים את מה שאנחנו מתכננים לעשות.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

הבנקים עובדים לפי רגולציה של בנק ישראל.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אנחנו שומעים פה דוגמאות שזה לא קורה בפועל. אז מה קורה כאן?

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לכן, שלי היקרה, צוות שיוקם – וזה דבר מאוד פרקטי – מכלל הזרועות הללו, ואפילו שני זרועות זה מספיק, של יחידת המילואים המצוינת ושל בנק ישראל, שידע להבקיע את השער. השאלה שלי לאנשי המילואים היא אם יש לכם דרך להנגיש את המידע למ"פ שנמצא כרגע בתוך חאן יונס, ומטהר את הבית, והוא אומר למי  שמנהל עסק, אחי, תהיה רגוע, בנק ישראל על העסק שלך.

 << דובר >> אבישג סבג ראובן: << דובר >>   

אם צריך, נצניח לשם פנקסים עם המידע. הכול בסדר. מידע אנחנו יודעים להעביר למשרתים. אנחנו יודעים להעביר להם גם אוכל ואספקה, וכל דבר אפשרי. אני רק אומרת שאנחנו צריכים את הכלים האלה, ואנחנו צריכים שהם יהיו פרקטיים, בשפת העם, שנדע גם להבין את זה וגם לתווך את זה.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

זה הכי בשפת העם.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

לא, לא. חייבים להנגיש להם את זה.

 << דובר >> טלי קיסר סטויה: << דובר >>   

אני לגמרי לוקחת את המשך שיתוף הפעולה והמשך ההרחבה. תיכף הקולגה שלי תרחיב על הפניות, על המוקד, על הפייסבוק, על הרשתות.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

תודה. לפני זה אני רוצה לשמוע את יוסי אלקובי, בבקשה.

 << דובר >> יוסי אלקובי: << דובר >>   

שלום, אדוני היו"ר. אני יוסי, מהתאחדות המלאכה והתעשייה, מייצג 110,000 עסקים קטנים ובינוניים שמעסיקים 700,000 עובדים.

אני לא אגיד תודה על הישיבה. זה דבר שמתחייב, וגם את, הסא"ל, לא היית צריכה להגיד תודה. זה דבר שמתבקש. יש עוד הרבה דברים לעשות, אדוני היו"ר. לא רק הבנקים. מתחת לאלונקה צריכים להיות גם העירייה וגם - - -

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אני מסכים איתך, והיום הנושא שלנו הוא הבנקים.

 << דובר >> יוסי אלקובי: << דובר >>   

זה נכון. הבנקים הם גוף עצמאי שצריך לקבל הנחיות. אתם צריכים לאסוף את כל מנכ"לי הבנקים של כל הבנקים ולהביא אותם אליכם לישיבה מיוחדת ולהטיף בפניהם תורה, מה צריך לעשות ואיך צריך לעשות. לא צריכים להביא אותי בשביל לשמוע מה קורה בשטח.

אני זועק פה את זעקתם של העסקים הקטנים והבינוניים שנאנקים. אפילו כשהמעסיק לא הולך למילואים, אבל שלושה או ארבעה עובדים מתוך 10 או 12 עובדים, הוא מתקשה לייצר והוא נכנס לבעיה תזרימית כי הוא לא מוציא סחורה והוא לא יכול לשלם צ'קים.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

ברור.

 << דובר_המשך >> יוסי אלקובי: << דובר_המשך >>   

אתם יודעים מה? זה בהחלט מאוחר. 90 יום של מלחמה – למה זה היום? לפני חודש ולפני חודשיים תטפלו בזה. לא היום, עד שרואים שאנשים נאנקים וזועקים, ולא מקבלים כסף, ואנשי מילואים ממש במתח, והאישה לא יכולה להוציא כסף. זה טיפול שצריך להיות היום? זה טיפול שהיה צריך להיות מזמן, אדוני היו"ר. לא היום.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אתה צודק. בגלל זה אנחנו כאן. אתה צודק. תודה רבה. איתן, נציג הבנקים, בבקשה.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היו"ר. אני איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים.

הבנקים בהחלט רואים באוכלוסיית אנשי המילואים מרכיב של חוסן בחברה האזרחית שצריכים לקבל את מירב העזרה, התמיכה וההבנה, ואני חושב שהכללתם במסגרת האוכלוסייה הראשונה במסגרת המתווה של בנק ישראל, כפי שסגנית המפקח הסבירה קודם, לא נעשתה סתם.

אני לא רוצה לחזור על מה שסגנית המפקח אמרה לגבי המתווה, שהוא מתווה רחב מאוד, וחבל מאוד שהוא לא מתווך מספיק טוב עד המילואימניק שנמצא בשטח. אבל אני כן רוצה להתמקד בהרחבה שנעשתה על-ידי המערכת הבנקאית מעבר למתווה של בנק ישראל, בשביל להדגיש כאן שהמערכת הבנקאית בהחלט רואה באוכלוסייה הזו אוכלוסייה זכאית ומחויבת המציאות לקבל את כל התמיכה האפשרית בתוך המערכת הבנקאית.

מעבר למתווה שהוצג פה על-ידי בנק ישראל, אני אציג את הדבר המרכזי כי אני לא רוצה להציג פה עכשיו שורה שלמה של הטבות וגם כי כל בנק עושה את זה לפי שיקוליו העסקיים. אבל בגדול, כל הבנקים מאפשרים מתן הלוואות מעבר למתווה ולדחיות שניתנו. אתה אמרת, זה בסדר לגבי ההלוואות שנלקחו, אבל השאלה מה קורה כלפי העתיד.

אני חושב שכמעט כל הבנקים, ושוב, יש פה קצת שונות אבל בגדול, ברמה העקרונית - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

למה אין מתווה אחיד לכל הבנקים?

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

ומה זה לפי שיקול דעתם?

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

סימון ושלי, אני אתן לכם לדבר עוד רגע. אני רוצה להקשיב לו.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

יש מערכת שהיא מערכת תחרותית. יש מתווה בסיסי שנקבע על-ידי המדינה. יש חקיקה שנקבעת על-ידי המדינה. באותה מידה אתה יכול לשאול - - -

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

גם בהשכלה הגבוהה יש תחרות, ועשו מתווה אחד.

<< דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

אתה יכול להגיד לי, למה מבצע שאתה נותן לאחד, לא כל הבנקים נותנים.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו באירוע דרמטי מיוחד.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אז אתה אומר, תתיישרו לפי המתווה של בנק ישראל ואל תיתנו מעבר לזה, גם אם אתם חושבים שצריך לתת? אני רוצה להבין מה האמירה שנאמרת פה.

<< יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

איתן, אני מבקש ממך להתמקד ולחזור להלוואות מה-7 באוקטובר והלאה.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

הבנקים נותנים הלוואות לתקופה של בין שלושה חודשים לשנה ללא ריבית.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

רק למשרתי המילואים או גם לבני-הזוג?

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

למשרתי המילואים.

אני רוצה להזכיר שנאמר פה על-ידי סא"ל אבישג לגבי נושא הוודאות. חלק מהדבר שנעשה פה, ואתם שמים לב שזה נעשה גם על-ידי בנק ישראל וגם על-ידי המערכת הבנקאית הוא שאנחנו כן רוצים לייצר ודאות, ולא נותנים הלוואות לטווח של שבוע או חודש כדי לפתור בעיה, אלא משתדלים לתת לטווח זמן קצת יותר ארוך. המתווים שמבוצעים על-ידי בנק ישראל הם מקדימים, הם מגיעים בשלב הרבה יותר מוקדם, שבוע-שבועיים מפרוץ המלחמה, ומסתכלים שלושה חודשים קדימה. אנחנו בהחלט מבינים שאנשי המילואים והעסקים הרלוונטיים שתחת בעלותם או בקשר כזה או אחר איתם, או החשבונות האישיים שלהם, צריכים זמן מסוים של ודאות.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

נציגי הבנקים מאשרים את הזה שהבנקים מעניקים הלוואות ב-0% ריבית לאנשי מילואים?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

כן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא כולם פה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

נשמע אותם.

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

דבר חשוב ומרכזי נוסף, גם בתוך המערכת הבנקאית יש בעיה של כוח-אדם, יש בעיה של גיוסים. גם אנחנו שותפים למאמץ המלחמתי הזה. אנחנו לא מנוטרלים ממנו או לא נמצאים בו.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אני חייב לקצר אותך. הייתי שמח לשמוע אותך יותר.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

אתם מעלים טענות ואתם רוצים תשובות.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

היה חשוב לי ההלוואות ב-0% ריבית לאנשי המילואים, הלוואות שניתנו לאחר ה-7 באוקטובר ומהיום והלאה, כמובן, שירותי קופה-מזומן ולוותר על להזמין תור מראש בבנק, כי מילואימניק שיוצא ל-24 שעות לא יכול לקבוע תור.

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

אז לזה אני רוצה להתייחס.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה נקרא פטור מתור.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

בנק הפועלים, שירותי קופה-מזומן בסניפים זו נקודה לרעתכם.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

אדוני היו"ר, אני רוצה להגיד שוב, גם המערכת הבנקאית נמצאת במצוקת כוח-אדם, הסניפים מתופעלים באופן חלקי.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אני מאמין שאפשר לגייס גברת או אדון שישבו - - -

 << דובר_המשך >> איתן מדמון: << דובר_המשך >>   

אתה לא מגייס מישהו מהיום למחר כדי שיטפל בנושאים פיננסיים מורכבים כאלה, שם אותו ישר בקופה והוא נותן טיפול.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אנחנו כבר שלושה חודשים באירוע.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

סליחה, המגמה של צמצום כוח-אדם בבנקים זה לא משהו חדש. זה ברור לכולם.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

בדיוק, זה לא קשור למלחמה.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

זה כבר שנה ומשהו או שנתיים שאתם רוצים שנדבר עם מחשבים.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אלמוג, אנחנו כבר שלושה חודשים באירוע, ומראש ידענו שזה הולך להיות לפחות חצי שנה או שנה. אליבא דשר הביטחון – שנה, אליבא דראש הממשלה – לפחות חצי שנה.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

אתם מעלים טענות, אבל תנו לי להשיב.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

מצוקת כוח-אדם שאתה מתאר לנו זה לא בלת"מ, זה מתוכנן. אתם רציתם שנדבר עם מחשבים במקום עם בני אדם, אז מה אתם באים בתלונות?

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כל משבר מוליד הזדמנות, והבנקים עושים את זה מצוין, בן פורת יוסף מרווחים הרבה כסף, גם בקורונה הרווחתם מצוין. אני אומר דבר פשוט, אם אתם לא יכולים להבין מבחינה ערכית שנדרשים פה שינויים מהירים, נדרשת פה גמישות מחשבתית ונדרשת פה הפעלה בצורה מהירה מאוד, אז אנחנו בבעיה קשה. אז תרוויחו פחות.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

אני רוצה להסביר כמה דברים. קודם כול, בנושא הפקדת צ'קים, יש היום פתרון דיגיטלי, פשוט, נגיש ורלוונטי לגבי כל אחד. אתה לא צריך ללכת לסניף, יש לך את הסניף אצלך בכיס.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אנחנו לא מדברים על הנקודות האלו. את הנקודות האלו הם יודעים לעשות. אנחנו מדברים בדיוק על אותן בעיות שהמילואימניקים נתקלים בהן, כי להוציא את הנייד הוא יכול גם בעוטף או בתוך רצועת עזה או בצפון.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

תנו לי להסביר. גם במלחמה הוגדל היקף הסכום – פעם זה היה עד 10,000 שקל, אחרי זה עד 50,000 שקל, עכשיו הגדילו את זה עד 100,000 שקל, בדיוק מתוך צורך לתת פתרון ולהנגיש את השירותים האלה לאנשים שנזקקים לזה כל-כך כשהם נמצאים בשירות מילואים.

דבר שני, בנושא התורים והזמינות של שירותי קופה. קודם כול, אם אתם חושבים שלגייס היום עובדים במדינת ישראל זה דבר פשוט – זה לא דבר פשוט. אדוני היו"ר, זה לא דבר פשוט. אבל בוא נשים את זה גע אחד בצד. זו אחריות שלנו, אנחנו נצטרך לפתור את הבעיה. אנחנו ניקח את זה הביתה ונבדוק, אבל אני מאמין שכל מילואימניק שרוצה - - -

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אין מה לבדוק. בנק הפועלים נמצא פה.

 << דובר >> איתן מדמון: << דובר >>   

רגע, רגע. כל מילואימניק שירצה להגיע לסניף, לא צריך להיכנס למתווה של תור מסוים שייצור בעיה כזו או אחרת. אנחנו ניקח את השיעורים האלה הביתה ונמצא פתרון לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

איתן, אני שמח על המשפט שלך – לכו הביתה ותעשו שיעורי בית.

 << דובר >> שלי טל מירון (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להגיד שני משפטים, בבקשה. נכון, הדיון הזה הוא על מילואימניקים, אבל ממש חורה לי שאתם כל הזמן חוזרים על זה – המילואימניק הוא חלק מיחידה משפחתית, הוא לא לבד, יש חזית ביתית, אשתו היא חלק מהמארג הכלכלי של הבית, גם העסק שלה גם קורס, הטיפול והריצות שלה לבנקים גם חשובים. למה אנחנו מתעלמים מהן? זה משק בית משותף, תפסיקו להפריד ביניהם, הן עובדות יותר קשה מכולם, גם הילדים, גם הפרנסה, גם משק-הבית, גם הריצות לסידורים. תתחילו להתייחס לקיום שלהן, הן לא שקופות. כל מה שמגיע למילואימניק, מגיע לאשתו.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אדוני היו"ר, פתרון של ייפוי כוח.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

כן, יש כאן דיון בנושא דומה.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כן, אבל הנושא פה זה להיות גמישים.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >>   

אתה יודע מה הדבר הכי חשוב שיצא היום? שסוף-סוף יהיה קשר בין הבנקים לבין אבישג והצבא. לא ייאמן שבמשך שלושה חודשים לא היה ביניכם ממשק.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

היא סגן אלוף, אבל היא אלופה.

 << דובר >> איריס שפירא: << דובר >>   

אפשר להגיד רק משפט?

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

משפט אחד ואנחנו מסיימים.

 << דובר >> איריס שפירא: << דובר >>   

אני עו"ד איריס שפירא, מבונות אלטרנטיבה. אני רוצה להתחבר למה שנאמר פה. עם כל הכבוד, עסקים עצמאיים צריכים הלוואות, אבל אלה אותם אנשים שנגרעו מביתם לשלושה חדשים, 300,000 איש, ומטילים עליהם שוב את האחריות. גם הלוואה ללא ריבית צריכים להחזיר. אז הם צריכים גם לצאת מההסכם, הם צריכים את ההלוואות כרגע בגלל שהם נקראו למלחמה, והם אלה שצריכים לקחת את ההלוואות ולהחזיר אותן. אז המדינה היא זאת שצריכה להיכנס תחת האלונקה גם כן.

ודבר נוסף, נשות המילואימניקים - - -

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

דיברנו על זה. אני מודה לך.

אבישג וטלי, איך אנחנו עושים את הקשר ביניכן? אתן כבר תתאמו ביניכן?

 << דובר >> אבישג סבג ראובן: << דובר >>   

לקחתי את הטלפון האישי של טלי.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

זה חשוב לי מאוד.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אדוני, עושים זום - - - לאישה ייפוי כוח.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

אנחנו נעשה את זה. ייפוי כוח זה דבר שחייבים לקחת בחשבון. נציגי הבנקים, תנסו לפתור את זה מבחינה משפטית. אני עו"ד ועסקתי בזה 20 שנה, הייתי עצמאי, ואני יודע שיש בעיות כשאדם ניגש בשם 'אני אשתו של' או 'אני בעלה של'. נציגי הבנקים, תנסו לפתור את זה.

אני מבקש מהיו"ר הקבוע, דוד, לעשות דיון מעקב פה.


 << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >>   

אין בעיה.

 << יור >> היו"ר סימון מושיאשוילי: << יור >>   

תודה רבה לכולם. איתן, תודה על שיעורי הבית. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:03. << סיום >>