פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



28
ועדת העבודה והרווחה
31/01/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 156
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום רביעי, כ"א בשבט התשפ"ד (31 בינואר 2024), שעה 10:08



סדר היום:
<< נושא >> דיווח בהתאם להוראות סעיף 56(י) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 - דווח של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת 2022 (דיווח על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן) << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר


חברי הכנסת:
קארין אלהרר
ירון לוי
לימור סון הר מלך
יסמין פרידמן


מוזמנים: 
	סימונה שטינמץ
	–
	נציבת תלונות ילדים בהשמה חוץ ביתית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	מדיאן אבו עיסא
	–
	נציבות פניות ילדים ונוער, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	רחל איגר לוין
	–
	מנהל שירות לילדים ולמשפחות אומנה, משרד רווחה והביטחון החברתי

	מיראל חורני פאטמה
	–
	מנהלת תחום עבודה סוציאלית, מנהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	תהילה פריצקי
	–
	עו"ס, מנהלת שירות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	רונית צור
	–
	מנהלת שירות ראש תחום דיור חוץ ביתי, מנהל שירותים, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	אביטל גליל
	–
	מתמחה לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	רון פריזלר
	–
	מנהל אגף חינוך והדרכה בפנימיות, משרד החינוך

	לינא סולטאן בשארה
	–
	עו"ד, ממונה חברה ערבית, יחידת התיאום הממשלתית, משרד המשפטים

	חוי כהן
	–
	עו"ד, מפקחת ארצית רווחת עולים, משרד העלייה והקליטה

	שירלי בן ארוש
	–
	הבטחת הכנסה ממונה בכירה, המוסד לביטוח לאומי

	ורד וינדמן
	–
	עו"ד, מנכ"לית, המועצה הלאומית לשלום הילד

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית, בית חם לכל חייל

	עופר פרגי צבאן
	–
	עמותת עוגן למשפחות האומנה

	מירב בן עמי נבון
	–
	עמותת עוגן למשפחות האומנה

	סיגל דניאל
	–
	עמותת עוגן למשפחות האומנה

	לייזר אליעזר שור
	–
	אבא, עמותת אבות למען צדק

	היידי מוזס
	–
	שדלנית


	 



ייעוץ משפטי: 
איילת וולברג

סגנית מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


<< נושא >> דיווח בהתאם להוראות סעיף 56(י) לחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 - דווח של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת 2022 (דיווח על התלונות שהתקבלו ותוצאות הליך בירורן) << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברוכים הבאים לדיון בוועדת העבודה והרווחה, כ"א בשבט התשפ"ד 31 בינואר 2024, הנושא היום הוא דיווח שנתי של נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית לשנת 2023 בהתאם להוראות סעיף 56(י) לחוק האומנה לילדים התשע"ו-2016. אנחנו נרצה לשמוע דיווח, זה הדבר הכי חשוב בדיון, ואחר כך נוכל לשמוע את ההערות על הדברים האלה. 

יש איזו הודעה שאני חייב לומר היות וזה נושא שנוגע בילדים: כידוע ישיבת הוועדה מוקלטת ומשודרת. הפרוטוקול וגם שידור הישיבה יפורסמו באתר האינטרנט של הכנסת. לפי סעיף 120 לתקנון הכנסת ניתן באופן חריג לחסות פרטים מזהים של אנשים או דברים שנאמרו בדיון בין היתר אם הדבר דרוש לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע, או אם פרסום הפרוטוקול יגרום נזק למוזמן בוועדה או לאדם אחר. אבקש להודיע כי ככל ויעלה הצורך או שתהיה בקשה לכך, יימחקו מהפרוטוקול המפורסם לעיון הציבור פרטים מזהים של דוברים, או חלקים מסוימים מתוך הדברים שנאמרו לפרוטוקול. 

זה הנוסח שאני חייב להקריא, ובשפה פשוטה מדובר פה בעניינים של חיסיון של ילדים, של משפחות לא להזכיר שמות, לא להשכיר שום פרט מזהה. מי שרוצה לדבר בתורו שיזהר לדבר בלי להזכיר, בלי לחשוף, בלי לזהות שם או כל דבר שיכול לזהות את הילד אם את המשפחה. תודה רבה. 

אנחנו נאפשר לגברת סימונה שטייניץ, נציבת תלונות ילדים בהשמה חוץ ביתית, להגיש לנו את הדיווח. בבקשה. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני מתנצלת, אני צרודה היום, ואני אעשה את כל המאמצים בכל זאת להישמע. אני רוצה להגיד שהשנה הדוח הזה מוגש בתקופה קשה שבה ילדים נפגעו קשה מאוד ב-7 באוקטובר, אם באופן ישיר ילדים שנחטפו לעזה, ילדים שנרצחו, 21 ילדים נשארו יתומים מאב ואם. למי שלא יודע היו 30 ילדים חטופים בעז, שנחטפו ב-7 באוקטובר, התשובה היא כן. 

צריך להגיד את הקונטקסט, הנציבות הוא מנגנון שמיועד והוא ייחודי למדינת ישראל, שמדבר ילדים ועל זכויות ילדים, לא על זכויות מבוגרים, ולא על זכויות הורים ולכן היה לי חשוב לציין שהדוח הזה מוגש בתקופה מאוד קשה שבה רבים הילדים שנפגעו אם באופן ישיר או באופן עקיף, ומצאתי לנכון שצריך לציין את זה לפני שאנחנו מדברים על הדוח עצמו ועל איך שנת 2023 הייתה. 

אז קודם כול חשוב לי לציין את הפעילויות המרכזיות שהנציבות עשתה בשנת 2023, השנה נתנו מענה ל-800 ילדים במסגרת של 296 פניות. המשמעות היא שיש פניות שהן קבוצתיות של מספר ילדים, ולכן המענה שאנחנו נתנו השנה הוא ל-800 ילדים. השנה כמו בשנה הקודמת המשכנו את המסורת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

המענה הוא בפנימיות או באומנות או ביחד?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

(הצגת מצגת)

גם בפנימייה וגם באומנה. המנגנון הזה נותן גם מענה לפנימיות וגם לאומנה, אנחנו נדבר על הנתונים האלה קצת יותר מאוחר. גם השנה כבשנה הקודמת, היות והמנגנון הזה הוא מנגנון לומד ומשתפר כל הזמן – ואני הראשונה שאגיד שעוד לא הגענו למצב האופטימלי במנגנון הזה – אבל הוא חלק מהלמידה שאנחנו עושים גם השנה, ואנחנו מתכוונים להמשיך את זה, אנחנו נעזרים בוועדה בקבוצה של ילדים שהיא מייעצת לנו, לנציבות. אנחנו נעזרים בילדים שבעצם מלמדים אותנו לגבי החיים שלהם ולגבי איך הם רואים את החשיבות של בדיקת התלונות, ומה הם מצפים שתהיה התוצאה. במובן הזה אותם ילדים לא מביאים את מה שקורה בחיי היום-יום, אנחנו אלה שמביאים בפניהם את הפניות שקיבלנו ואנחנו שואלים אותם איך לדעתם נכון לברר את הפנייה הזאת ואיך להסתכל. 

אני אתן למשל דוגמה כשילדה שתמיד קיבלה ליווי והתלוננה על זה שמלווים אותה לכל מקום ואמרה שלא נעים לה, אותה ועדה מייעצת באה ואמרה שאם אלה הכללים אז חשוב שזה מה שיקרה משום שאחרת זה מסמן את הילדים הבעייתיים. השנה למשל, דיברנו עם הילדים על סוגי ענישה. קיבלנו תלונות על סוגי ענישה שילדים מקבלים. הוועדה המייעצת היא זאת שבאה וייעצה לנו האם התגובות שהילדים קיבלו מותאמות או לא מותאמות. אני חייבת לומר שהיו פעמים שבהם ילדים באו ואמרו שהתגובה שניתנה היא לא תגובה מספקת, בעיקר במצבים של חרמות. ילד שעשו עליו חרמות והתלונן על זה שהצוות לא מספיק מטפל בזה, אז אחד הדברים שהילדים דיברו זה בעצם איזה דרכים הצוות צריך לעשות כלפי יתר הילדים. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

רק שאלה בהמשך לשאלה שכבוד יושב-ראש הוועדה שאל, האם את יכולה להפריד בין משפחת אומנה לפנימיות? אנחנו מתחילים את זה לפי האומנה או לפי הפנימיות?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אנחנו כרגע מדברים באופן כללי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אפשר להניח שאם יש תלונות כאלה של חרמות, זה לא באומנה אלא בפנימייה. אבל תתקדמי לדברים המעשיים.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

עוד דבר שאנחנו למדנו כחלק מהגורם המנגנון הלומד – אני מזכירה אפרופו למי שהיה בשנה שעברה, שבשנה שעברה סיימנו חונכות של האיחוד האירופאי שליווה אותנו בהתפתחות של הנציבות – כחלק מהלמידה הזאת אנחנו יישמנו שני דברים והתמקדנו הרבה מאוד בהדרכות והרצאות לצוותים של אומנה ושל פנימיות, קיימנו 65 סיורים יזומים בפנימיות. 

זה לא משהו חדש, אבל הפעם שמנו הרבה יותר דגש, בהינתן עובדה שלצידי יושב – לא הצגתי, סליחה, אני מתנצלת – מדיאן אבו עיסא, שהוא כוח נוסף שהגיע אל הנציבות, ומשהפכנו ליותר מאחת אפשר יותר לשים דגש על הסיורים היזומים. סיורי ההיכרות היזומים האלה מאוד חשובים כי אחד הדברים שלמדנו מהאיחוד האירופאי, שלילדים מאוד חשוב לראות את האדם שעומד מעבר לטלפון במידה והם מתקשרים מאוד חשוב שיראו מי האדם. 

הדבר השני שלמדנו, את זה ידענו לפני זה אבל עכשיו יכולנו להגביר את הסיורים האלו זה גם משום שחשוב לנו ליידע - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם תרצי במשך הדיווח לאפשר לחברים האחרים אם יהיה להם יותר קל לדבר מאשר לך, אז אנחנו נאפשר את זה.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני אשתדל לעשות את זה מהר. והמשכנו בהפצת האמצעים המונגשים עבור הילדים עם מוגבלות. פה אני רוצה לבוא ולהגיד שאנחנו עובדים מאוד קשה על הנושא של ילדים עם מוגבלות. אנחנו עדיין לא הגענו למצב, אני אגיד שאנחנו אפילו רחוקים מהמצב האופטימלי של מתן מענה לילדים עם מוגבלות, אני חייבת לומר את זה בכנות וביושרה. 

יש לנו היום תקן, אני מסתכלת, אנחנו כבר שלושה תקנים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

וואו, סימונה.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

כן, גדלנו, יש לנו כרגע תקן פנוי שעדיין לא הצלחנו לגייס, של מישהו שמתמחה בשיח עם ילדים עם מוגבלות, אבל כן התחלנו כבר באמצעים מונגשים. מה שאתם רואים פה למשל, זה שילוט שגם עבר שיפורים שמיועד לילדים עם מוגבלות, מדובר פה בשילוט מונגש. 

אני רוצה לצלול תכלס לעשייה הפרטנית של טיפול בפניות. אז קיבלנו 296 פניות, מתוכן רק 231 פניות בעצם ענו להגדרת החוק כמצויות תחת סמכות בירור הנציבות. למה הכוונה? ילדים שנמצאים בבית ופונים אלינו, אנחנו לא בסמכותנו לברר את הקושי שלהם, אלו ילדים שאנחנו מלווים אותם עד שמישהו מהמחלקה יוצר איתם קשר. אגב, אותם ילדים פונים אלינו בעיקר בעקבות בקשה שהם רוצים להשמה חוץ ביתית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רגע, זה כן בסמכותכם לעזור לילד להגיע לאנשי הרווחה המתאימים שהם יעבירו אותם, שיוציאו אותם, שיחליטו בשבילם?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אנחנו נותנים סיוע, אבל המנגנון הוא מנגנון לבירור תלונות אוקיי? אם ילד מתלונן על העובדת הסוציאלית שלו במחלקה לשירותים חברתיים לנו אין סמכות מבחינת החוק. החוק מגדיר את הסמכויות שלנו כבעיה שנמצאת בחיי היום-יום בתוך המסגרת של השמה חוץ ביתית

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם זה בתוך הבית?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אם זה בתוך הבית אנחנו עוזרים לילד בקשר עם הפיקוח המחוזי ועם המחלקה לשירותים חברתיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אתם עושים את זה, אתם לא אומרים אנחנו לא עושים את זה?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

לא יקרה מצב שבו נגיד לילד זה לא אנחנו, תפנה למישהו אחר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה מה שרציתי לשמוע.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אנחנו נסביר לו שלנו אין סמכות ואנחנו נסביר לו גם מה אנחנו הולכים לעשות וגם נקבל את הסכמתו. לא קרה לנו, אבם אם יהיה ילד שיגיד שהוא לא מסכים שתפנו לפיקוח, אני אגיד לו שאני לא אוכל לסייע לו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברור, אני מדבר על ילד שכן רוצה.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

כל הילדים נותנים לנו את ההסכמה. אז אמרנו כך, ילדים שנמצאים בבית אנחנו מקבלים פניות. פניות של הורים הם לא בסמכות הבירור של הנציבות.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

למה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור > 

מעניין, גם אני רציתי לשאול. 

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

כי אבא כבר הוא אבא? הוא לא יהיה אבא? האמא היא לא אמא?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא לא, השאלה למה היא מספיק חזקה.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

אפשר להגיד אולי לפי החוק, שבסעיף 56(ה) לחוק אומנה לילדים שקובע את הסמכויות של מנגנון הבירור, כתוב שתלונה, ככל שתוגש על ידי הילד, זה ילד שהושם במסגרת השמה חוץ ביתית.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

השאלה אם הילד הוא אנוס שם.

 << דובר >> איילת וולברג: << דובר >> 

או ידיד קרוב שלו וכן על ידי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמונה בית המשפט לקטין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז ידיד קרוב לא יותר מאשר? האבא גם יכול להיות ידיד קרוב, גם האמא.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

נקודת המבט היא של הילד, לא של ההורה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני יוצא מתוך הנחה שלילד יש קושי לגשת להתלונן. אבל הורים שרוצים עזרה, רוצים סיוע יכולים כן לגשת לבקש. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

צריך להסתכל על המרחב שדרכו הוקמה אותה נציבות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה לא מעניין אותי.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

זה מאוד מעניין.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אותי לא. אני רוצה לדעת את טובת הילד, טובת הקטין וטובת המשפחה. 

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

טובת הילד, זו נקודת המבט.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם הורים למשל, חושבים, רוצים עזרה וסיוע שהילד יקבל באומנה או בפניה.

<< דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

מה הבעיה שלהם לפנות לרווחה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כי הרווחה לא עונה להם, הרווחה לא - - - 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אבל הנציבות והרווחה זה היינו הך, זה גוף בשר מבשרו של הרווחה. איך מצפים בכלל שגוף כזה יבקר את הרווחה? הם כולם מקשה אחת, מה, הם יצאו נגד החברים שלהם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הייתי באמצע להסביר לחברת הכנסת אלהרר.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

דרך אגב, מספרי התלונות ירדו השנה, כנראה שהכול פיקס בפנימיות ביחס לשנה שעברה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את פשוט מפריעה לי ואני לא ארשה פה הפרעות. אני רוצה לומר שאם יש נציבות ויש מנגנון שלטוני, אז לפעמים יש הורים שיש להם בעיה עם הרווחה, לפעמים באמת הם חושבים שהם רוצים שהילד ילך לאומנה או שיש לילד מצוקה אחרת בבריאות או משהו אחר, שלא יגידו להם אתם לא מוסמכים לדבר איתנו בשם הילד, הם ההורים שלו. לא פחות מידיד קרוב שמופיע בחוק. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הרבה פעמים עצם המחלוקת היא לגבי היכולת של ההורים להיות הקול של הילד. 

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

על סמך מה הם קובעים שהם לא יכולים להיות הקול של הילד?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה את זה כאופציה אפשרית, לא כאופציה מחייבת. 

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

חברת הכנסת אלהרר, סליחה שאני מעיר, אבל כבר כשהעלית את החוק ב-2016 הנושא הזה עלה על הפרק, ואנחנו כמשפחות אומנה והורי אומנה העלנו את הנושא הזה ואני מצטער שבשנת 2024 זה עדיין תקוע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תאמר את שמך לפרוטוקול.

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

עופר צבאן, עמותת עוגן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עוגן – מה זה?

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

עוגן זו עמותה שהוקמה לטובת משפחות אומנה ומונה משפחות אומנה בלבד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתה האומנים? 

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

האומנים כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הבנתי. תמשיכי.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

גם אליהם לא מתייחסים.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

כי הילדים הם רכוש של המדינה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

ממש לא.

 << אורח >> רונית צור: << אורח >>  

אני אולי אסביר את המנגנון של הנציבות, הוא נחקק מתוך חשש שילדים שהוצאו מביתם לא יעזו להתלונן, לא יעזו לדבר, ולכן כל המנגנון הזה לתת לילד להשמיע את הקול של הילד.

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

אבל איך הם ישמיעו? ברוח הקודש?

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

231 פניות בשנה מתוך 30,000 ילדים זה מראה שהילדים מרגישים נוח לפנות? או הילדים נותנים אמון בגוף הזה? פחות מ-20 תלונות בחודש ל-30,000 ילדים שמוצאים. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

כשיש 10,000 הוצאות של ילדים בשנה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אבקש מהסדרנית: כל מי שידבר בלי רשות דיבור מעכשיו והלאה – לבקש ממנו לצאת. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

מתי שתחליט אני אצא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה כן להגיד. נכון מה שאמרת שהנציבות הזאת הוקמה אני מבין, לילד שמוצא מצוקה, לפעמים נגד ההורים, אני מבין. אבל לפעמים ההורה רוצה לטובת הילד, קורה גם שההורים רוצים לטובת הילד. למה שנציבות שלטונית, שהיא המוסד היחיד שיש בינו לבין האומנה לבין הפנימיה, בשביל תלונות, שההורים לא יוכלו כמו ידיד קרוב? זו שאלה אחת. השאלה היא האם הורה פונה מה אתם עונים לו? אנחנו לא מוסמכים?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

קודם כול אני רוצה להסביר את הרעיון ואחרי זה מה אנחנו עונים. היה פה רעיון שגם הוא מבוסס על הרבה ידע ממקומות אחרים שיש בהם. לבנות מנגנון שהוא ייחודי עבור הילדים, לא רק בפריזמה רק הילדים אלא גם שהוא ייבנה באופן שהוא מותאם לילדים. הרעיון במנגנון הזה שהוא יהיה פנוי לשרת את האינטרסים של הילדים, את המצוקה ואת האינטרס של הילד של מה שהוא רוצה ולא אינטרס של מישהו אחר שכן, לעיתים, הוא מנוגד גם לאינטרס של ההורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לעיתים, אבל לעיתים לא אני רוצה לומר ש-90% ההורה כן דואג לילד. את מדברת על 10%.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אבל יש מנגנוני תלונה במדינת ישראל שמיועדים למבוגרים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי זה המנגנון הזה?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

יש את מנגנון פניות הציבור גם במשרד הרווחה, יש את המנגנון של תלונות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני צריך נציבות שלמה להחזיק מדינה שיכולה לענות רק לילדים ולא להורים? בעיניי זה מיותר. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

גם לפי הנתונים אפשר לראות שזה מיותר. 


 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

אני רוצה לדבר כאחת שפנתה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה, רשות הדיבור אלייך. 

 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

שמי מירב, הייתי אם אומנה עד לפני ארבעה ימים, והילדה שלי שגידלתי רצתה לפנות, פחדה נורא ואני פניתי כדי לתווך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רצתה לפנות למה?

 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

לסימונה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

על מה?

 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

על בעיות שהיו בה מבחינת הרווחה זאת אומרת לא התחשבו ברצונות שלה, ניסו להכריח אותה לעשות מפגשים, כל מיני דברים שהיא לא רצתה. לא אני, לא אף אחד, היא לא רצתה. 

אני פניתי בשמה ואמרו לי אין אפשרות, את אם אומנה, התלונות הם נגדכם, הם לא איתכם. ואמרתי אבל אני רוצה לחבר את זה לילדה שהילדה תוכל לדבר איתך, לא נתנו לי וחסמו אותי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את מספרת משהו מזעזע. אם את רוצה לבוא בשם הילדה לטובת הילדה, אומרים לך את לא יכולה?

 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל לפי החוק כתוב שידיד קרוב כן יכול.

 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

זה עליי אישית, אני לא מספרת לך משהו מצד שלישי, אני מספרת על עצמי אישית. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הורי אומנה לא יכולים לייצג את הילד בשום מקום. 


 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

גם הורה טבעי, לגיטימי, כשר לעניין, לא יכול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו אני שואל עוד פעם גברת שטייניץ, מה קורה כשבאה אם אומנה שהמדינה הבינה שהיא מסוגלת להיות אומנה והיא מטפלת בילד, ולטובת הילד היא באה להתלונן, מה אתם עונים לה?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני רוצה לענות, א' אנחנו שומעים הרבה מאוד הורי אומנה. לא, סליחה אני אתקן את עצמי כי אין הרבה פניות.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

תחליטי, הרבה, מעט.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא להפריע אמרתי. אני שאלתי שאלה ממוקדת בעקבות השאלה של אם האומנה. היא אומרת אני באה, אני שואלת משהו, יש לי בעיה עם הילדה, יש לה בעיה ואני רוצה לעזור לה, מה אתם אומרים לה?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אנחנו מדברים עם הורי אומנה ואני רוצה לבוא ולהגיד שאם תסתכלי בנושאים שבהם הבאנו לגבי נושא שזקוק לטיפול ושינוי חקיקה, זה בדיוק המצבים שבהם יש הורי אומנה שפונים אלינו ואומרים שלדעתם הילדם לא מיוצג כמו שצריך .

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה אתם עושים?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

ואנחנו באנו ואמרנו שצריך למצוא את הדרך למנות להם אפוטרופוסים לילדים. אי לכך ובהתאם לזאת אי אפשר לבוא ולהגיד שאנחנו לא מתייחסים להורי אומנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני שואל, את תגידי אם אתם מתייחסים או לא.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני אגיד, אנחנו מתייחסים מאוד להורי אומנה יש מצבים שבהם הורי אומנה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הנה כתוב פה, ידיד קרוב. זה לא פחות מידיד קרוב. 

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

הורי אומנה הם הידידים הכי קרובים של הילד. אם נתתם לנו את האפשרות לגדל ילד. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אבל אנחנו מדברים עם הורי אומנה, אני לא יודעת על מה מירב מדברת. אני לא זוכרת שמירב דיברה איתי. איתי אישית? אני לא זוכרת, אני מתנצלת, אני לא יכולה לזכור את כולם, תזכירי לי.

 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

אני אזכיר לך.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

תזכירי לי. יכול להיות מצב שבו אני יכולה להגיד להורה אומנה שפה אני לא יכולה לעזור. למה הכוונה? אם יש ועדת החלטה שהחליטה שהילד צריך לעבור להורה בחזרה, או שיש איזשהו סידור, הדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה לפנות לפיקוח או להפנות את ההורה אומנה לפיקוח לצורך העניין.

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

את מבינה שאת מפנה את הבית לבית.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני לא מפנה את הבית לבית.

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

זה ממש ככה, אני מצטער מאוד. 

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

לזה קוראים תסמונת השובה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב, אני חושב שמספיק, ההערות שלכם נשמעו. אני רוצה עכשיו להקריא מתוך החוק, נדמה לי שאת חקקת את זה?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בחוק כתבתם דבר מאוד חשוב. תלונה ככל שתוגש על ידי הילד או ידיד קרוב שלו, וכן ילדי אפוטרופוס לדין או עורך דין שמינה בית משפט לקצין. בידיד קרוב אני מכניס את האבא ואת האמא ואת האומנת ואת האומנה במקרה שזה תואם את הרצון של הילד, לא נגד הילד, עם הילד. לא יכול להיות שתהיה נציבות שתגיד רק כשהילד מתלונן נגדכם אז אנחנו פה, אם אתם רוצים סיוע אחר אנחנו לא יכולים. זה פשוט להחזיק מנגנון.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אבל יש הסתייגות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להסביר מה עמד בבסיס הרעיון, אפשר להתווכח עליו. הרעיון בא ואמר שעם כל הרצון הטוב קורים מצבים שבהם או הורה אומנה, או ההורים הביולוגים, לא תמיד האינטרס שלהם מתיישר ביחד עם האינטרס של הילד.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

מי קבע את זה?

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

הורי אומנה? אז איך אתם שולחים את הילד להורים שהאינטרס שלהם לא לטובת הילד. זה מזעזע מה שאת אומרת.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

היו מקרים מעולם, אתם חייבים להבין את זה. זה המנגנון היחיד שיש לילדים להתלונן בו. אני תמיד מקשיבה לשטח ואני באמת מקשיבה לכם, אבל אני מודה שאני בתחושות אמביוולנטיות לגבי זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז מה שאני רוצה זה לא לשלול את מה שקורה בחוק, אלא להוסיף במסגרת החוק ולא צריך אפילו תיקון, שגם ב-95% של ההורים שכן אוהבים את הילדים שלהם, במקרים שהכול בסדר, שאומנה שכן מטפלת טוב בילדים, שהיא תוכל להיעזר על ידי נציבות ותוכל לקבל את השירות על ידי שירותי הרווחה.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להגיד מה החשש שלי, אדוני יושב-ראש הוועדה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשיש לך מקרה חריג ויש לך 90 מקרים טובים מתוך 100 בגלל החריג את תשללי?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש. נקודה. יש תלונות של ילדי אומנה גם על הורי אומנה. 

 << אורח >> מירב בן עמי נבון: << אורח >> 

העולם הוא לא אוטופי, אבל אם יש מצב שאני כהורה באה ורוצה עזרה לילדה שלי, אני לא באה לדבר רק בשמה, אני רוצה לתווך את זה שהיא תוכל לדבר עם סימונה או עם המשרד שלה. אני רוצה שיקשיבו לי, אני לא רוצה שיבואו ולא יגידו לי את לא הילד, אין לך עם מי לדבר.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אז אולי פשוט לעשות מנגנון. באמת זה בר תיקון בצורה פשוטה, שאם יש דבר כזה אז שניה להפנות את זה למישהו אחד שהוא הגורם לדבר.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

ומישהו חיצוני לא מאותו אזור, כי בדרך כלל אותו אזור פוגע בהורים ובילדים. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

לא יכול היות שנציבות היא מתוך שורות הרווחה, זה לא יכול להיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו הבנו את ההערות.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

לא יכול להיות שאותם אנשים נמצאים גם בפיקוח, גם בביקורת, גם בהכול. מה שנקרא ישראבלוף, במילים עדינות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני הבנתי את הרעיון, אני מסכים ש-90% מההורים דואגים לילד, אני חושב שיותר מ-90%. 90% מאנשי האומנה דואגים לילד. מה שחברת הכנסת אלהרר אומרת, שיש מקרים חריגים שבהם יש בעיה בין ההורה לילד, ואני יודע שיש דבר כזה, והנציבות הזאת, אם אנחנו מגבילים אותה רק למקרים חריגים, אז לא צריך נציבות כזאת. ואם יש נציבות כזאת והם עושים עבודה טובה שהם יואילו בטובם לעזור גם להורים מול המערכת. פשוט מאוד, זאת הדרישה של ועדת העבודה והרווחה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

חבר הכנסת אייכלר, אין בעיה בעיניי שתהיה הפניה לגורם אחר, הנציבות לא אמורה לטפל בזה, כי זה לא המנדט שלה. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אז מי מטפל בזה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מסכים עם חברת הכנסת אלהרר, לא שאתם תעשו את זה הדברים, אבל אתם כנציבות פניות, אני הייתי יושב-ראש ועדה לפניות הציבור, אני יודע מה זה פניות, פניות זה נקרא שאני פונה לגורם המוסמך בשם האזרח. זה מה שאני רוצה שאתם תעשו בשם ההורים, בשם הילדים.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

יושבים פה גורמי פיקוח, והם יכולים להעיד כמה פניות ממני הם מקבלים, אין פניה. אין הורה שאני לא אומרת לו תעודד את הילד שיפנה, אפילו בשישי שבת כשאנחנו לא עובדים, מספיק שהילד משאיר הודעה זה בעצם מבחינתנו אפשרות להתחיל לברר את הפנייה. כן קורה וחשוב להגיד את זה, צריך להגיד את זה שהורים פונים אלינו וילדים אחרי זה לא פונים כשהם יכולים לפנות גם בסוף שבוע. 


 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

כי לקחו להם אולי את הפלאפון.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אולי הוא מאוים?

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

כי אולי יש להם פלאפון כשר שהם מתקשרים ממנו. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

הם עדיין יכולים להשאיר הודעה. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

איפה? דרך מה? טלפתיה? לוקחים להם את הפלאפון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גברת הנציבה, אני רוצה לשמוע ממך דבר ברור כדי שאני אדע איפה אנחנו עומדים. המגבלות של הנציבות אני מבין, המטרה הראשונית של חברת הכנסת אלהרר אני גם מבין, אני רוצה שתגידי לי אם זה נכון, ואם לא אז צריך לתקן את זה, שבמקרה שיש פנייה שתואמת בין הילד להורה, תואמת בין האומנה לילד, אבל במשרד הרווחה יש בעיות איתם, זאת אומרת יש להם בעיה עם משרד הרווחה שהם לא מקבלים את הסיוע, אתם כפניות ציבור, נציבות פניות ציבור.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אנחנו לא פניות ציבור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כנציבות פניות ילדים ונוער דואגים להביא את הבעיה של הילד הזה בפני משרד הרווחה ולקבל תשובות למה הוא לא מקבל או כן מקבל את מה שמגיע לו. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

חד משמעית התשובה היא כן, ואני אומרת שיש פה גם אנשים מהפיקוח שיכולים להעיד כמה פניות, כולל משרד החינוך שיושבים כאן, שאני מעבירה אליהם פניות, אני אומרת שזה לא בסמכותי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני אומר לך שזה כן בסמכותך על פי החוק, כי זה ידיד קרוב.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

לא בסמכותה לטפל, בסמכותה להעביר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לטפל זה נקרא להעביר.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

לא, להעביר זה לא לטפל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כשאני העברתי פניות, כשבוועדת הכנסת ועדת פניות הציבור אני מעביר, אין לי סמכות במקום הפקיד, אבל הפקיד יודע שאם הוועדה לפניות הציבור של הכנסת פנתה הוא צריך לטפל. הפקיד צריך לדעת שאם את פונה אליו הוא צריך לתת תשובות ולטפל בדבר, האיש המוסמך. אני לא מדבר שאת תעשי את העבודה במקום משרד הרווחה. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

התשובה היא חד משמעית שזה נעשה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז זהו, אם זה נעשה אז נחה דעתנו, ואנחנו רוצים שגם הציבור ידע שאתם עושים את זה. את רוצה להשלים? בואו נזדרז, כי יש לנו עד 11:00 מקסימום. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני רוצה שתראו את הפילוג. רוב הפניות הן מפנימיות, גם מבחינת ההשמה החוץ ביתית רוב ההשמות הם בפנימיות. יש לנו גם פניות ממסגרות שהן פוסט אשפוזיות וגם מעט מהמוגבלות. תוצאות הבירור, כמו שאתם רואים, אנחנו הרי מחויבים מבחינת החוק להתייחס לפניות שהן מוצדקות, אבל אנחנו מתייחסים לכלל הפניות גם לפניות שהן לא מוצדקות. אבל שימו לב וחשוב לי מאוד שיידעו שהילדים לא עושים שימוש לחינם בגוף הזה, 50% מהפניות שהוגשו אלינו נמצאו מוצדקות. 
	
 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

אז את אומרת ש-50% - - - שיכול להיות שפגעו בילדים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא להפריע. פעם אחרונה שאני אומר.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני אגיד יותר מזה, אם אני מורידה את הפניות שלא הסתדרו או שאני מורידה את הפניות שהם רק בגדר טיפול בבירור זכויות של הילדים.

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

התייאשו את מתכוונת.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

לא התייאשו; אתם לא קשובים, אתם רק רוצים להיות אנטי ואתם לא רוצים להקשיב. המציאות, כשאנחנו מורידים את החלקים האלה, נשאר ש-78% כמו שרשום בדוח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

למה רק 16% בירור זכויות? הרי בירור זכויות זה הדבר הכי נחוץ, הכי אובייקטיבי, הכי קל. למה הם לא פונים?

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

זה הפניות שהיו בתחום בירור זכויות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבטיח לך שאם גם ההורים והורי האומנה יוכלו גם לפנות יהיו לך אחוזים הרבה יותר גבוהים. ואם צריך עוד תקנים, אני אתמוך בהוספת תקנים לזה. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אני יכולה גם להבטיח לך שאם הורה יפנה וישאל אותי לבירור זכויות, משהו של זכות הוא יקבל תשובה מלאה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מצוין. צריך להגיד את זה שהציבור יידע. הלאה.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אלו הנושאים שבאופן בולט היו בהם פניות צודקות, אם זו ענישה קולקטיבית או חפוזה, זה אומר שלא מדברים עם הילדים לפני שמענישים אותם. קשיים בקשר עם אנשי הצוות, פגיעה בפרטיות, פגיעה בפרטיות זה אומר חדירה לטלפונים, יש את הנושא לפעמים כניסה לארונות של הילדים כשיש חשש של שימוש בחומרים אקטיביים ואז עושים חיפוש בתוך הארונות. כשאני אומרת פגיעה בפרטיות הכוונה היא שהילד לא יודע או לא נתן אישור שיפתחו לו את הארון. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

הארונות לא נעולים בכלל, כל אחד יכול לפתוח את הארונות שלהם, יש גם הרבה גניבות.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

יש נושאים אישיים שהם אישיים ממש של הילדים פשוט חבל על הזמן שניכנס. מזון, אומנם יש מעט פניות אבל אחוז מאוד גדול מהם מוצדקות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה זאת אומרת? שחסר להם מזון?

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

או שילד מבקש לאכול כשר ולא נותנים לו לאכול כשר. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

כל הפנימיות כשרות.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

הן לא כשרות כל הפנימיות. הוכחתי לך לפני 10 דקות לפני הוועדה, כל מה שאמרת זה לא נכון ונבהלת, הן לא כשרות. גם אין חופש דת שם. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

הן לא כשרות? אני יודעת שהן כשרות חוץ מהמגזר הערבי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה לשאול את משרד הרווחה, המזון כשר שם?

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

חשבתם לשים מדבקות על הדלתות של הילדים שהם יוכלו לפנות אליכם? הם לא יודעים עליכם. 

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אוקיי אני ממשיכה. כמו שתראו יש גם את העמודה של אי יידוע לנציבות. למרות הזמן שאפשר להגיד אם הוא רב או לא רב, אבל אחרי שש שנים, לצערנו מצאנו עדיין ילדים שלא יודעים על הנציבות.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אבל כולה 231 פניות, איפה כל 30,000 הילדים שלא יידעו אותך על אלה שלא יודעים? יש 30,000 ילדים במסגרות חוץ ביתיות ורק 231 פנו.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

אדוני יושב-הראש אני לא יכולה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

גם אני לא יכול, מה אני אעשה? אני אוציא אותה?

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אני אצא.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

את לא צריכה לצאת, אלה דברים מאוד חשובים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את יודעת מה? היות והזמן רץ אני רוצה לתת לך עכשיו פאוזה. חברי הכנסת עכשיו ידברו. הראשון לוי.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

תודה רבה כבוד יושב-הראש, אני רוצה לגעת בנקודה המאוד חשובה שלא מכירים את זה. לפי כמות הפניות, יש גוף כל כך גדול, מספר עובדים אני לא אגיד הרבה כי אני לא יודע את הכמות.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

שלושה.

 << אורח >> סימונה שטינמץ: << אורח >> 

חמש שנים אני עבדתי לבד. 

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי אז כנראה זה מסביר את כמות הפניות ואת היכולת או הרצון לחשוף את הדבר, כי אין באמת מי שיקלוט. אם יש 30,000 ילדים ורק 200, זה לא באמת משהו, זה משהו להגיד כותרת כזאת שאנחנו עושים. אגב, זה מאוד מוכר מרשויות מקומיות, עושים איזושהי כותרת יש לנו מרכז להורות אם מישהו היה בא למרכז להורות היה רואה שזה חדר בתוך החברה הכלכלית. אני לא אומר את זה כדי להעליב חלילה, אני אומר שזה דבר מאוד חשוב וחשוב שיידעו, וכמו שיושב-הראש אמר שאפשר להגדיל תקנים, וזה חשוב כי אם הילדים האלה אין להם מענה והם לא מודעים למענה ולזכויות שהם יכולים לקבל אז כל הדיון הזה כאילו אין מהות.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

מדובר בילדים שהוצאו בעל כורחם הם לא בחרו ללכת לפנימייה. צריך לזכור את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז אם באמת כמו שאמרה הנציבה, גם אם יעסקו ב-90% החיוביים ויעזרו לאנשים, לדעתי תהיה הצדקה להוספת אנשים לנציבות הזאת כדי שתוכל לכסות את כל מערך הפניות.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

הוספת עוד אנשים מתוך המערכת? עוד אנשים שהם קולגות של אנשים שמתלוננים עליהם? אני לא מבינה את זה. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני מבינה שיש משהו בבסיס שהוא לקוי, שהנציבות יושבת במשרד הרווחה יש בעיה שגוף מבקר את עצמו. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

נכון. 

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

את יכולה להתלונן על העובדת שלך?

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

עובדה שנציבות קבילות החיילים לא יושבת בתוך הצבא.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה דבר ראשון.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

יש לה גם סמכויות לפעול ולהדיח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך קוראים לנציבויות האחרות? למשל הנציבות להנגשה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא יודעת.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות יושב במשרד המשפטים. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

נציג קבילות החיילים לא יושב בתוך צה"ל ויש לו גם סמכויות.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

רגע, תני לנו לדבר, אני איתך אבל תני לי לדבר רגע. אני מניחה שתסכימי איתי שיש פה איזושהי בעיה שאולי ראוי להתייחס אליה ולראות. הרי לך זה לא משנה איפה תשבי. זה אחד.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני היו"ר, אי אפשר לשמור על זכותם לדבר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

את רוצה שאני אוציא אנשים?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

לא.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז בואי נסבול את זה. אבל אתם גם צריכים לדעת שיש גבול, בסוף את יודעת שאני יכול גם אחרת. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

תן לנו גם רשות דיבור אז לא נצטרך להתפרץ.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

שניה אבל תנו לנו לסיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברת הכנסת יסמין תמשיכי.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני אעשה את זה מהר אם אני אצליח. אני גם חושבת שבכל הנושא של התלונות צריך לשים לב ולהתייחס לזה שבכל הפנימיות ובכל המקומות האלה יש תחלופה של עובדים, וחוסר מקצועיות בגלל השכר הנמוך של כל הצוותים שנמצאים בפנימיות וכל עוד אנחנו לא נטפל בזה, זה פלסטר על פלסטר. חסרים שם תקציבים לא לקצפת, חסרים שם תקציבים לדברים הכי בסיסיים בפנימיות. 

והדבר הנוסף שאני ממשיכה ולמדה מהדוח הזה שלפחות על פניו נראה שעדיף לילדים באומנה מאשר בפנימיות והמדינה לא עושה מספיק כדי לעודד שיהיו עוד הורי אומנה. 

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

המדינה מעודדת להוציא ילדים. 

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו צריכים לעודד בכל כך הרבה דברים, שנמשיך את האומנה, אני חושבת שיש שם הרבה יותר יציבות, יש מעטפת יותר גדולה. אני מודה שאני צריכה עוד ללמוד את זה באמת לעומק, אבל על פניו זה מה שנראה לי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הנקודה שאת אומרת הביאה אותי לשאלה שבהתחלה רציתי לשאול. אני רוצה לדעת ברור כמה תלונות זה מהפנימיות וכמה זה מהאומנות?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

78% זה מהפנימיות. 

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

אני יכול להוסיף לך עוד 4,000 עכשיו.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

זה באחוזים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

וכמה פניות יש מהאומנות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

6%.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

6%, רציתי להדגיש את זה לפרוטוקול, כי גם היועצת המשפטית כתבה את זה. זאת אומרת שרוב הבעיה היא בפנימיות?

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

ברווחה רוב הבעיות, לא בפנימיות ולא בכל המקומות. אם זה לא היה מאותה משפחה ומאותו עץ שמאכיל את המקום הזה, זה היה אחרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב. חברת הכנסת אלהרר בבקשה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לומר שני דברים חשובים, הדבר הראשון, תראו, הנציבות הזאת קמה, אני אומרת ביושר, כפשרה היא קמה בתוך משרד הרווחה. היא לא הייתה אמורה להיות בתוך משרד הרווחה.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אז תוציאו אותה משם, אתם המחוקקים. השערורייה הזאת צריכה להיגמר.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

תנו לה לסיים, אולי היא תגיע לנקודה שאתם גם מחפשים להגיע אליה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם נלחמים נגד חברי כנסת שרוצים לעזור לכם, ואתם מפריעים לכם. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

לא נלחמים, הם המחוקקים, אנחנו מבקשים את עזרתם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל הם רוצים לעזור לכם ואתם מפריעים לכם.

 << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מצטער להגיד לך אבל יש פה חברי כנסת שבאמת רוצים לעזור, אז בואו ניתן להם צ'אנס, בבקשה ממכם חבר'ה. אלה חברי כנסת שאכפת להם מאיתנו אז תנו להם בבקשה את הצ'אנס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

חברת הכנסת אלהרר בבקשה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

הפשרה הזאת מבחינתי הייתה פחות גרועה מאשר שלא תוקם נציבות. המטרה הייתה בראש ובראשונה לתת קול לילדים שאף אחד לא מקשיב להם. אין להם את הנגישות, לא לפקידות הסעד, אין להם את הנגישות לעובדות הסוציאליות, אין להם את הנגישות לארגוני האומנה. אין להם.

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

ואין להם את הנגישות לנציבות גם. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

כי 200 פניות בשנה זה לא נגישות.

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

10,000 הוצאות ילדים בשנה, מתוכם 200 פניות? באמת?

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

קרניים צומחות.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא סיימתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה להגיד עוד דבר, הגוף הזה הוקם מיד לאחר חקיקת החוק וחשוב להגיד שהוא היה גוף חדשני שלא היה כמותו במדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צריך לשפר אותו.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

צריך להודות על האמת שהיה מאוד לא קל, הוא הוקם כמעט באפס תקציב והם עשו דברים, באמת הביאו את מיטב היצירתיות כדי להקים את מה שקיים. 

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

לטענתך.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

כל מה שאני אומרת זה לטענתי, ותודה על הציונים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

סליחה, כשחבר כנסת מדבר בוועדה – אני לא מוכן לקבל את זה שמישהו ישים איזושהי כוכבית על נאמנותו.

 << אורח >> לייזר אליעזר שור: << אורח >> 

אני לא אומר על נאמנותו, אבל הילדים שלנו נגמרים. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

המטרה בסופו של דבר היא להגן על ילדים. אין ספק שכמו כל דבר אפשר לשדרג ואפשר לשפר. האם רוצים לשפוך את התינוק עם המים? בעיניי זו טעות. עכשיו אני אומרת לכם, אין ספק בכלל שאני רציתי לעודד את האומנה. זו הייתה המטרה, זה נחקק בתוך חוק האומנה. אני חושבת שהאומנה טובה יותר ממקומות אחרים, במיוחד בגילאים צעירים. הרבה יותר טובה. אני לא מצליחה להבין את הדיון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יכול להיות שיש קושי בהשגת הורים שמוכנים להיות אומנה?

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

בוודאי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמו שאמרת שיש חוסר בעובדים בפנימיות, כמה קשה?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

יש חוסר מאוד גדול, אני אתן לך דוגמה, אומנת חירום מקבלת 1,000 שקלים על זה שהיא לא יכולה לצאת מהארץ, לא יכולה לזוז היא לא יכולה כלום בזמן שהיא מטפלת ביותר מילד אחד, אבל היא מעולם לא מקבלת את הפנסיה למשל, למרות שיש לך נשים כאלה שעושות את זה 30 שנה. יש גיל שמגביל את אומנת החירום. יש המון דברים שדורשים תיקון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אוקיי, אז גם הדברים האלה צריכים תיקון.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

יש הרבה דברים שצריכים תיקון, אין חוק שהוא מושלם, אין דברים כאלה. אבל אני חושבת שעדיין היה מקום לחוקק את זה כפי שהוא חוקק כי זה היה עדיף בהרבה על להיבנות על תקנון העבודה הסוציאלי.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

חייב גוף פיקוח חיצוני.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אז אחרי שמונה שנים הגיע הזמן לשכלל אותו. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

להוציא אותו מהרווחה.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

אבל אני באמת אומרת לכם, תשימו לב מה הייתה המטרה, לתת קול לילד. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אז 230 פניות זה לתת קול לילד מתוך 30,000 ילדים?

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

אבל לא היה כלום, אנחנו לא אומרים שזה בסדר. היה אפס ויש 236. אנחנו כולנו מסכימים שצריך לשפר. מסכימים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אדוני הסדרן, תעזור לי קצת שיהיה שקט. אם יש מקרה קיצוני של מישהו שלא נותן לדבר. יש לנו בסך הכול 10 דקות. חברת הכנסת הר מלך בבקשה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

תודה רבה. אני חושבת שבאופן כללי הסיפור פה שהוא שהיד קלה על ההדק בהוצאת הילדים האלה, ואני חושבת שגם ניתן כוח גדול מאוד לעובדת סוציאלית, שהוא יכול לייצר בגלל הכוח הזה, אנחנו באמת רוצם לדאוג לילדים אבל אנחנו יכולים לייצר בדיוק את ההיפך.

 << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> 

לימור, זה לא הדיון בכלל. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

אבל זו הקדמה למה שהיא רוצה לומר. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני הגעתי כי אני חשבתי שזה העניין, אבל אני חושבת שיש פה בעיה שמתוך 10,000 הוצאות ילדים בשנה, 10,000 אני עכשיו ראיתי את הנתון הזה זה מזעזע אותי ממש, רק 200 פניות התקבלו? להוציא ילד מהבית זה אירוע.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

יכול להיות שמצאו לו מסגרת טובה וטוב לו נגיד?

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

ויכול להיות שהיד הייתה קלה על הילד, ואני רואה את הבית כמקום הכי בריא, נכון, מיטבי לילד. 

 << אורח >> עופר פרגי צבאן: << אורח >> 

אבל צריך לראות את טובת הילד לפני הכול. ואם הוציאו את הילד כנראה שמצאו את הילד מטייל ברחוב ב-03:00.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני מבקש לא להפריע לחברת הכנסת הר מלך.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני לא מדברת על הדבר הזה, אני לא מתעלמת מזה, ברור שיש מצבי קיצון שילד צריך להוציא אותו מהבית. אני רק מדברת על הרגולציה שהיא מאוד קלה על ההדק, אני חושבת שאנחנו נותנים כוח באמת כמעט בלתי מוגבל לעשות מהלך שהוא מהלך לא פשוט ושאנחנו חייבים לתת עליו את הדעת. 

אני חושבת, עוד פעם, שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו עושים הכול ומייצרים יותר חסמים לפני שאנחנו מוציאים את הילדים האלה מהבית. 

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

חשבתי שתגידי שניתן יותר מענים לילדים. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

גוף פיקוח חיצוני על הרווחה זועק לשמיים, שהם מפקחים את עצמם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רחל איגר לוין, מנהלת שירות לילדים במשפחות אומנה, מנהל שירותים.

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >> 

שלום, אני רוצה קודם כול להתייחס לדברים שסימונה אמרה. בכל פניה שמגיעה אל סימונה שהיא לא בתחום הסמכות שלה לבדוק, הדברים מועברים אלינו, בין לפנימיות ובין לאומנה כדי לבדוק אותם, ואנחנו מחויבים, ככל משרד, לטפל בכל פניית ציבור. אם זה מטופל אצל סימונה, מצוין, ואם לא יש מנגנון שכל פניה שמגיעה מועברת אלינו לבדיקה, כך שאין מצב שמישהו פונה, גם אם זה לא בסמכותה של הנציבה, שזה לא מועבר למשרד הרווחה לבדיקה. וכמקובל כל פניית ציבור מחויבת לבדיקה ומענה לפונה, כך שהדברים האלה קורים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הפניות האלה כלולים ב-200 הפניות שהיו? או שבנוסף לכך?

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >> 

זה בנוסף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כלומר היו הרבה יותר פניות שהגיעו אליכם?

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >> 

כל פניה שמגיעה לנציבות.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

הרב אייכלר תסתכל על המספרים. עוד 32 פניות שלא טופלו, זה הכול. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב יש עוד 4 דקות, תנו לי לאפשר. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

אבל אף אחד לא יכול לדבר.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אפשר לדבר בשם חייל שנמצא עכשיו בעזה והוא היה ילד פנימייה והוא מבקש להעביר את המסר שלו? אני שואלת את יושב-הראש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה גברת איגר את השלמת את התשובה?

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >> 

אני רוצה להגיד עוד דבר בהקשר של האומנה, בהקשר של הדברים שנאמרו בנושא של אומנות חירום והתקציב שהמשפחות מקבלות. השר הקים ועדה ציבורית לבחינת כל תחום האומנה, וחלק מהדברים שנאמרו פה היום עלו בוועדה ועלו המלצות והמשרד יטפל בזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רונית צור, מנהלת תחום דיור חוץ ביתי, את יותר עוסקת בפנימיות?

 << אורח >> רונית צור: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מאוד חשוב לי לשמוע מה קורה בפנימיות כי אני מבין שיש שם מצוקה גדולה. 

 << אורח >> רונית צור: << אורח >> 

נכון, האגף שלנו אחראי ל-6,500 ילדים בפרופילים שונים. אנחנו מנסים ומטייבים את העבודה שלנו, אנחנו שמים את הילדים במסגרות שמתאימות לצרכים שלהם, לפרופיל שלהם. אם ראיתם כאן גם פנימיות טיפוליות, גם פוסט אשפוזיות, ופנימיות קצה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הנציבות, זה חשוב לנו לשמוע את הקול של הילד. אנחנו כמובן שאנחנו מעדיפים שילד קודם כול יתלונן בסביבה הטבעית שלו, שיפנה לאם הבית שלו, למסגרות, למדריך, למנהל, או לפיקוח ואם במקרה והוא לא נענה אז זה טוב מאוד שהוא יפנה לנציבות כדי שהיא תשים זרקור על דברים שלא מטופלים ואנחנו נוכל לתקן. 

כל הנושא של קידום זכויות הוא מאוד חשוב לנו, והוא בהתאם ליעדים שלנו, בהתאם למדיניות. אני חושבת שקודם כול צריך להסתכל על הפנימיות, זה מסגרות שעושות את המיטב ואת המירב לטובת הילדים, הם עושים עבודת קודש. הם עובדים 24/7, 360 ימים בשנה. 

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

את צריכה דקה אחת כדי לאבד אמון של ילד. והם לא מגיבים לילדים, זה לא פייר. וגם אין זמן לדבר, הם דיברו את הכול.

 << אורח >> רחל איגר לוין: << אורח >> 

הם עובדים בתקופות חירום כמו בקורונה, כך גם בתקופת המלחמה לא נסגרה פנימייה. הילדים נמצאים ויכולים לפנות ולקבל את המענה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה ילדים יש שם?

 << אורח >> רונית צור: << אורח >> 

6,500 ילדים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש לך מושג כמה מטפלים יש במסגרות האלה?

 << אורח >> רונית צור: << אורח >> 

יש אכן מחסור בכוח אדם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דברי לוועדה, לא למפריעים. 

 << אורח >> רונית צור: << אורח >> 

יש שם צוותי כוח אדם טובים, מיומנים, אבל יש גם תחלופה ויש היעדר של מספיק מדריכים. אנחנו מנסים לטפל בזה, בהחלט נושא תקציבי יכול לעזור ולשפר, אבל הם עושים עבודת קודש. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אדוני, אני מפנה את היו"ר לדוח מבקר הפנימיה על הפנימיות, תקרא אותו ותסיק את המסקנות. דוח בקר המדינה על הפנימיות נותן להם ציון נכשל בכל פרמטר. בכל פרמטר. דוח מבקר המדינה לא אני, בבקשה אני אשלח לך אותו אם אין לך אותו, אני אשלח לך אותו עוד עכשיו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב אני חייב לסיים כי מתחילים חקיקה.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

אז אני רוצה לומר לך שיש חייל עכשיו שנלחם בעזה, והוא היה ילד פנימייה, והוא רוצה להגיד שכשהוא התלונן התנקמו בו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בבקשה, דקה. 

 << אורח >> ורד וינדמן: << אורח >> 

תודה אדוני, מאיפה להתחיל? הכי קצר שאני יכולה המועצה לשלום הילד היא ארגון חברה אזרחית, היינו בכל דיוני החקיקה, והיינו מהיוזמים של החקיקה והיה לנו חשוב מאוד שתהיה נציבות עצמאית שתקבל פניות ישירות מילדים גם באומנה, ועל אף שזה חוק האומנה גם מפנימיות בגלל שחשוב שלילדים יהיה מקום לפנות.

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

יפנו אליכם לרוח הקודש.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

דברי אל הוועדה. תודה רבה. משפט אחרון. 

 << אורח >> שפרה שחר: << אורח >> 

יש לי את כל הפניות כתובות אתם לא יכולים להתכחש. פניתי אליכם שתעזרו, המועצה לשלום הילד, ואתם עניתם שאתם לא יכולים להתערב. אני אעביר ליושב-הראש את המיילים, כי מדובר בילדי פנימייה שהם היום חיילים בצה"ל וחלק מהם נלחמים עכשיו בעזה. תוציאו אותי, אין לי שום בעיה. 

 << אורח >> ורד וינדמן: << אורח >> 

הדיון הזה, מכיוון שכולם סביב השולחן הזה מסכימים שחייבת להיות נציבות.

 << אורח >> היידי מוזס: << אורח >> 

נציבות חיצונית, לא בתוך הרווחה. 

 << אורח >> ורד וינדמן: << אורח >> 

נציבות עצמאית. גם אנחנו אם תסתכלו בפרוטוקולים, זאת הייתה הדרישה שלנו, שתהיה נציבות עצמאית. עכשיו זה גם נכון, צריך שיהיו יותר פניות, רואים מהדוח של הנציבות מי פונה, אלה שמכירים את הנציבות. ולכן צריך שהנציבות תהיה גדולה יותר כדי שיגיעו לילדים ויותר ילדים יוכלו לפנות אליהם.

 << דובר >> קארין אלהרר (יש עתיד): << דובר >> 

ומתוקצבת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> ורד וינדמן: << אורח >> 

רגע, עוד נקודה אחת. יש נקודות שלא הגענו אליהם בדיון וחבל. יש נקודות שעולות מהפניות, שהן סוגיות קריטיות ואפילו אני שאני מכירה את הסוגיות של הפנימיות הייתי מהן בהלם. אם הוועדה רוצה לקדם באמת זכויות ילדים צריך לדון בסוגיות שהדוח מעלה שהן סוגיות מאקרו חשובות כמו טיפולי השיניים, כמו על זה שמארחים אנשים בתוך הפנימיות, צריך לדון בסוגיות המאקרו כדי לשפר, זה צריך להיות תכלית דיון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אני ממליץ גם שתכתבי לנו לוועדה את הדברים שאת רוצה שיהיו ואנחנו נדון בזה אצלנו.

 << אורח >> ורד וינדמן: << אורח >> 

מצוין, תודה אדוני על זכות הדיבור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לסיכום: הוועדה מבקשת מהנציבות ליישם את החוק בצורה שגם הורה וגם הורה אומנה שהמדינה מצאה שהוא מתאים, יוכל לפנות ולברר את התלונות של הילד ואת הבעיות שלו, ולעזור לו ליישם אותם, גם על ידי העברת התלונה והבקשה לגורם המוסמך שהוא יטפל בהם, ולעקוב אחרי הטיפול ולדווח, לנו לפחות אם לא לציבור, את מה שנעשה. לפי דעתי בדרך הזאת גם יהיו הרבה יותר פניות וגם תוכלו לעזור להרבה יותר אנשים. 

אנחנו מבקשים לפעול גם למימוש הזכויות של הילד על ידי ההורים, זה אמרנו. לפעול ליידע כמה שיותר את הילדים שיש נציבות כזאת, הבנתי שיש בזה חוסר. 

אנחנו נפנה לחברי הכנסת לשקול תיקוני חקיקה ולאפשר לנציבות לפעול אפילו יותר מהמסגרת הקיימת ולהרחיב את הסמכויות של הנציבות הזאת. תודה רבה ובהצלחה לכולם, הישיבה הזו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>