פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 14 ועדת הכספים 03/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 347 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, כ"ג באדר א' התשפ"ד (03 במרס 2024), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין נעמה לזימי חנוך דב מלביצקי משה סולומון מיכל שיר סגמן חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר אליהו רביבו נאור שירי עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: גלעד קריב דבי ביטון מטי צרפתי-הרכבי מוזמנים: אסתי פלדמן – סגנית יועמ"ש, משרד האוצר דן פיקמן – רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר נועם דן רכזת תיירות, משרד האוצר אוראל פיין – רפרנט חקלאות, אגף תקציבים, משרד האוצר דניאל סרגי – אגף תקציבים, משרד האוצר אביה פרון – אגף תקציבים, משרד האוצר דניאל שוורץ – אגף תקציבים, משרד האוצר גל ברנס – אגף תקציבים, משרד האוצר ליהי צלאל – אגף תקציבים, משרד האוצר ידידיה גרינוולד – אגף תקציבים, משרד האוצר עמית גולדמן – אגף תקציבים, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכז תקציב, אגף תקציבים, משרד האוצר גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר דוריה גנות – רפרנטית שיכון, אגף תקציבים, משרד האוצר גולן בדיחי – רפרנט מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר רז פרוגל – רפרנט אנרגיה, משרד האוצר גאיה עופר – רפרנטית בריאות באגף תקציבים, משרד האוצר תאיר רואבחין – רפרנטית רווחה אגף תקציבים משרד האוצר דודי מזרחי – מנהל אגף תקציבים, משרד החינוך אדר פוקס-רביץ – אגף תקציבים, משרד החינוך נויה אפללו – סמנכ"לית הון אנושי ומינהל בפועל, מינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני ד"ר שמואל אסולין – מנהל בפועל, מינהל המחקר החקלאי-מרכז וולקני נויה אפללו סמנכ"לית מינהל במכון הוולקני יקותיאל משי – עמותת 121, מקדם מדיניות חנית נויה יששכר – מנחת הורים וסוציולוגית ארגונית ייעוץ משפטי: שלומית ארליך עופרי נודל מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: בר סבן, ליאם שירום, דניאלה קאולי, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. בבקשה ולדימיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כל, אני רוצה חוות דעת של היועצת המשפטית בנושא דפי ההחלפה שקיבלנו עכשיו. מתי נוכל להצביע עליהם? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוצאו עכשיו דפי החלפה. צריך להגיע דף החלפה נוסף לגבי סעיף החינוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הרגשתי שמשהו היה חסר לי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נשלח אותו בקרוב. אנחנו נפיץ אותו גם כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בחינוך גם יש דפי החלפה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. בכל מקרה ההצבעה על דפי ההחלפה - - -. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. אתה לא רוצה שנצביע היום על דפי ההחלפה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני שואל מתי אפשר להצביע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אמתין, אם אתה אומר שצריך ללמוד אותם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר שגם היה תקדים בתקציב הקודם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם זה מה שאתה מבקש, לא נצביע לפני יום שלישי. אם יגיעו דפי ההחלפה של חינוך אני מאוד מבקש שאנשי משרד החינוך יבואו היום. אני עושה את הדיון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק נאמר שתיפתח המערכת לאפשר הסתייגויות לחלק המספרי. אתה רוצה להגיד? << דובר >> טמיר כהן: << דובר >> ברגע שאנחנו מקבלים את דפי ההחלפה, זה מה שאנחנו עושים בדרך כלל, אנחנו מפיצים את זה לכל 120 חברי הכנסת כדי שניתן להם את ההזדמנות להסתייג בתוך המערכת ונקצה זמן ראוי וסביר כמנהג שנים עברו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> דבר נוסף, אני רוצה לעדכן את חברי הקואליציה שהדלק עלה ביום שישי האחרון ל-7.51. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה רוצה לעדכן אותנו? בגלל שאתה חושד שאנחנו לא יודעים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד חושש שאתם לא מודעים לזה. זוגלובק העלו את המחירים ב-20% ואסם מ-3% עד 9%. זה מצטרף להעלאות מחירים של שטראוס, ויסוצקי, בית השיטה. אשמח שתקשיב לי אדוני יושב-הראש. כיוון שאתה לא מקשיב לי, אני מתחיל מההתחלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדלק עלה ביום שישי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הדלק עלה ביום שישי ל-7.51. זוגלובק העלו את המחירים ב-20% ואסם ב-9%. זה מצטרף להעלאות מחירים של ויסוצקי, שטראוס, בית השיטה. פעם אחר פעם המחירים עולים, העומס הכלכלי על מעמד הביניים עולה ואני זוכר שנבחרתם על הורדת יוקר המחיה ומאבק ביוקר המחיה. אני לא שומע אתכם. אתם לא מדברים על זה, שר האוצר לא מדבר על זה. שר הכלכלה, אחרי שהסיר את סימון המחירים, מציע עכשיו להוסיף מדבקה שחורה על מוצרים – זה היה יכול להיות משעשע אם לא היה עצוב. האמת שאני חושב שמדבקה שחורה, זה רעיון לא רע. הייתי שם מדבקה שחורה על כל שר ושר בממשלה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> על כל שר ושר. על הכישלון הביטחוני, על הכישלון החברתי, על הכישלון הכלכלי. מדבקה שחורה לכל שר בממשלה הכושלת הזאת. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. אורית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני יושב-הראש. בוקר טוב ושבוע טוב. יש לי שתי הערות בפתח הדיון הזה. הראשונה היא שבעוד החיילים שלנו בחאן יונס מסכנים את נפשם, התבשרנו על שלושה חללים גיבורים שנהרגו בסוף השבוע האחרון על הגנת מדינת ישראל ואני שומעת שיש ניסיונות לקדם דרך הכנסת חוק מילואים והחמרת השירות למי שמשרת במדינת ישראל, כדי לעקוף את הבקשה של שר הביטחון. אחרי ששר הביטחון ביקש שהדבר הזה ייעשה בהסכמה רחבה, שמעתי שיש יוזמה לקדם את החוק הזה כאן בכנסת, כדי לעקוף את הצורך בהסכמה רחבה ובטיפול בסוגיית השוויון בנטל. אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולבקש ממך אדוני היושב-ראש, כמי שמנהיג את הציבור החרדי, לא לתת יד לדבר הזה בעת כזאת ולהיות דוגמה אישית לערבות הדדית. בראש ובראשונה להדגים התנהלות שתקיים דיאלוג בנושא הזה, כדי להגיע לשינוי בשוויון בנטל. אני רוצה להזכיר שוב, שמונחת כאן על שולחנך בקשה, בחתימת שליש מחברי הוועדה הזאת, קואליציה ואופוזיציה, לקיים דיון כלכלי ראשון במעלה. גם הנגיד דיבר על הנושא הזה, על המשמעות התקציבית של המיסים על הצמיחה, הכלכלה, על המשק. מה זה יעשה לכלכלת ישראל לקחת את הפלח שעובד ומשרת, ולהכפיל לו את ימי המילואים. הערתי השנייה בדיון בשאלת התקציב, היא בנוגע לסדרי העדיפויות של הממשלה בתחום המדע, המחקר והפיתוח. מי כמוך יודע כבוד היושב-ראש, עזרת לי מאוד בוועדה הזאת לקדם תיקון לחוק המחקר והפיתוח, ועשית עבודה חשובה מאוד, שעליה אני מודה לך. למרות זאת התבשרנו ששר החינוך שלנו ביטל את מתן פרס ישראל לאיש רב-זכויות כאייל ולדמן, אשר לו זכויות עתירות בתעשיית ההייטק במדינת ישראל, הוא מעסיק הרבה עובדים והכניס הרבה כסף למדינת ישראל. רק בגלל שאיבד ושכל את בתו ובן זוגה במסיבה בפסטיבל נובה, רק בגלל דעותיו או עמדותיו – בוטל הפרס. אני רואה בדיון הזה קיצוץ חריף של 17% במענקי מחקר ופיתוח במשרד הכלכלה בסכום של מעל 100 מיליון שקל. אני אשמח שנעמיק בעניין הזה שמבטא תקלה בסדרי העדיפויות של הממשלה. תודה רבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לומר לחברים שאני דיברתי עם חברת הכנסת אורית וגם עם יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אני חושב שזה צריך להיות בוועדה המשותפת של כספים וחוץ וביטחון. לגבי הנושא השני שהעלית, אני חושב שזה צריך להיות בוועדת החינוך. זה לא המקום בוועדת הכספים אבל אבדוק את זה. זו פעם ראשונה שאני שומע. אני חושב שזו ועדת חינוך. נעמה, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק שיקיימו כבר את הדיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא הזה כי זה רלוונטי יותר מאי-פעם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. נעמה, בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוקר טוב. אני רוצה להתחיל בזה שקראתי הבוקר שירד המס על רווחי יתר, ובמקום זה יהיה מענק חד-פעמי, שאמנם מתכתב עם התכנית המאזנת אבל בעיניי יש פה פספוס מאוד גדול של צעד שהיה צריך לקרות. אנחנו התכוונו לחוקק מס שהוא הוראת שעה על רווחי יתר ובמקום זה הוא יתחלף למענק חד-פעמי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> של הבנקים את מתכוונת? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> של הבנקים, נכון מאוד. יושב-ראש הוועדה, אני חושבת שהייתה הזדמנות, שגם אתה הרי הסכמת בנושא הזה, שצריך לטפל לפעמים בפערים שנוצרים כתוצאה מסוגיה כמו עליית אינפלציה דרמטית והשתת ריבית בהתאם. הייתה פה הזדמנות לעשות מהלך שגם היה הופך להוראת שעה, שהייתה נקבעת קבוע במצב כזה. במקום זה, עוד פעם המס הזה, שגם בעולם מבינים כבר שיש הכרח לקיים אותו, לא יקרה. כלכלית, אני מבינה שבכל מקרה אמורים לקבל את אותו הסכום, כמו שנקבע. אבל לנו כוועדה הייתה את היכולת לעשות מעשה. אני תמכתי בזה. באתי לכאן לדיונים ואמרתי שזה מס נכון, והדבר היחיד שהייתי רוצה שיקרה בנוסף הוא שנדע לברר איך הכסף הזה יחזור לציבור, שזה גם כך צריך לקרות בכל מקרה עם המענק החד-פעמי. אני חושבת שזה פספוס מאוד גדול. אני רוצה לסיים בזה שכלכלה זו רווחה, ונדמה שהתקציב הזה לא מבין את המשוואה הברורה הזו. כאשר פוגעים במחקר או בפיתוח, פוגעים בכלכלה הישראלית בכל מיני אופנים, שירות התעסוקה ובשירותים נוספים, פוגעים בסופו של דבר ברווחה. הדבר לא נפרד. אי אפשר לדבר פה על זכויות של אוכלוסיות מודרות או מוחלשות, או על עוני ועל כל דבר אחר כשאנחנו פוגעים במנועי הצמיחה ופוגעים בהכנסות שבסופו של דבר משליכות על היכולת שלנו כמדינה גם לסייע. אני מצטרפת לדבריה של אורית בכל הקשור לזה. אני תמיד תופסת את הפיתוח של המדינה ואת היכולת של המדינה לעודד צמיחה כמשהו שהוא אינטרס של כל מי שהוא גם חברתי ורואה גם באוכלוסיות מוחלשות כמי שצריכים לטפל בהן ולטפח אותן. במובן הזה יש פה פגיעה שבסופו של דבר משליכה על כולנו. אני אסיים בזה שהלוואי שההנהגה החרדית בקואליציה ובמדינה הייתה דומיננטית ותקיפה באותו אופן על גיוס ושוויון בנטל כמו שהיא על פדיון שבויים בישראל. אני לא מדברת על אמפטיה, אלא התקיפות הזאת של קיום המצווה הכי גדולה שיש לנו. הלוואי וזה יקרה. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מיכל שיר. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> תודה אדוני, היושב-ראש. לדעתי דיברתי על הנושא בדיון הקודם או בזה שלפניו. פורסם עכשיו שאם תושבי שדרות לא ישובו אל הבתים שלהם תוך שבוע, המענק שלהם יקוצץ מ-15,360 ל-7,680 שקלים בלבד. מדובר על משפחות שלמות ואנשים, שחלקם עדיין חווים טראומה קשה ולא מסוגלים לחזור הביתה. אני מבינה שהמדינה צריכה להתחיל להחזיר את החיים, אבל עדיין יש שם צבע אדום, הביטחון לא לגמרי חזר, יש שם ילדים עם טראומות קשות מאוד ומראות קשים. אני שומעת על מקרים קשים אצל אנשים שהצליחו לחזור, שהם פוחדים לצאת מהחדרים לשתות מים. ברמה כזו. לבוא ולומר להם שאם תוך שבוע הם לא חוזרים הביתה, למקום שעדיין סובל מ"טפטופים", זה מוגזם. ב-1.4.2024 המענק ירד להם ל-3,840 וב-2.5.2024 ל-1,900 שקלים. כלומר מדובר פה בסוג של כפייה שאומרת "תחזרו עכשיו הביתה", כאשר יש אנשים שלא מסוגלים לעשות את זה. אמרת שתטפל בזה, אדוני יושב-הראש. אני מבקשת לערוך על זה דיון. תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. תודה רבה. חנוך בבקשה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> תודה אדוני יושב-הראש. אני מבקש את סבלנותך, זה ייקח כמה דקות. זה לא סוד שיש לי השגות לא מעטות לגבי כל אירוע התקציב הזה. הייתה לי שיחה עם שר האוצר, והוא ביקש שאני אכין נייר כתוב ואשלח לו. הכנתי ושלחתי. זה היה לפני שבוע וחצי, אולי יותר, ולצערי לא כיבדו אותי במענה. אני חושב שזה מספיק חשוב כדי להעלות את זה פה, ושכל חברי הועדה ישמעו ויבינו על מה מדובר. לכן אני אקריא את מה שכתבתי לו. מתחיל כך. "מדוע לא מטפלים בכל נושא הפנסיות התקציביות ותוספת הרמטכ"ל? איך מתמודדים עם עליות המחירים? וכתוצאה מכך עלייה במדד המחירים לצרכן? וכתוצאה מכך הפסקת הירידה באינפלציה והפסקת הירידה בריבית, שהעלאת המע"מ צפויה להביא בעקבותיה? מדינת ישראל משקיעה בתמיכות ובסובסידיות למעלה מ-100 מיליארד שקלים מדי שנה. גם מדוחות פנימיים של האוצר וגם מדוחות כלכליים חיצוניים, למשל של ה-OECD, ברור שהמערכת, כפי שהיא היום, זקוקה לשיפור. מערכת הפיקוח על מחירים אינה ממלאת את תפקידה. מדוע לא התבצע תהליך של בחינה מחדש באופן שבמקום תמיכות ופטורים כלליים וגורפים, יינתנו תמיכות ישירות למי שזקוק לכך ויבוטלו התמיכות למי שלא זקוק לכך? מדוע לא נשקל שינוי במס החברות והפיכתו למדורג? מדוע לא נשקלת הטלת מע"מ דיפרנציאלי, ועל ידי כך מיתון הפגיעה בשכבות החלשות וגבייה יתרה ממוצרי פנאי ויוקרה? מדוע אין רזרבה או קופסה, למקרה של פתיחת מערכה עצימה יותר בצפון? מס קנייה על רכבי יוקרה צפוי להתבטל ב-2026, ההכנסות הן 170 מיליון שקלים בשנה, מדוע הביטול לא מתבטל? למה לא מעלים מס קנייה על רכבים חדשים בכלל ועל רכבי יוקרה בפרט? הטבות לרכבים היברידיים ופלאג-אין חשמליים הם 4 מיליארד שקלים בשנה. מדוע לא לבטל אותם מיידית במקום להטיל מס נסועה, שפוגע בהכרח בתושבי הפריפריה? בעניין זה יצוין כי מוקמת ועדה עכשיו, אנחנו אמורים לאשר את הקמת הוועדה, לבחינה של הטלת מס נסועה גם על רכבי סולר ודלק, מה שיגדיל עוד יותר את הפגיעה בשכבות החלשות. העיקרון צריך להיות פשוט – מי שקונה רכב חדש או יקר, ישלם יותר ואלה שיש להם רכבים משומשים לא צריכים לספוג עלייה במס. מדוע לא מבוטל הפטור ממע"מ על צריכה פרטית בחו"ל עד תקרה של 75 דולר? בהתאם להתאחדות בעלי המסחר מדובר באובדן הכנסה של יותר ממיליארד שקלים בשנה. בטח כאשר ביד אחת אנחנו תומכים בעסקים ישראלים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה וביד השנייה מעודדים צריכה פרטית מחו"ל. האם נשקלה הקפאת התשלומים לאגודות לקידום מקצועי? בעלות משוערת של למעלה ממיליארד שקלים, במקום הורדת ימי הבראה לעובדים עם שכר מינימום. האם נשקלה הגדלת מס היסף? האם נשקלה הטלת מס ירושה? פטור עד תקרה מסוימת ומעליה דירוג בהתאם לשווי העיזבון. האם נבדק וצומצם כל נושא הפטורים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול לחבר ספר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> האם נשקלה הוצאת הפרויקטים מחברות ממשלתיות למכרזים חיצוניים כדי להוזיל עליות? האם נשקל ביטול מלא על הפטור ממס על הגרלות והימורים? האם נשקל ביטול פטור על דיבידנד שמקבלים מחברה זרה מוחזקת, ופטור ממס רווח הון במכירת מניות אותה החברה? מה שנקרא פטור השתתפות. אילו צעדים ננקטו בכדי לוודא שהעלאת שיעור המע"מ על רווחי הבנקים לא מגולגלת על הציבור? האם נבחן כל נושא הטבות המס של קרנות ההשתלמות? אילו צעדים ננקטו, אם בכלל, כדי לייעל את חוק עידוד השקעות הון כך שהטבות המס יהיו ממוקדות יותר? שיעור המס האפקטיבי היום על חברות בתחום ההייטק נע בין 5% ל-16% בלבד. זה נמוך מאוד. האם נשקלה הצעה לגביית מע"מ על שירותים דיגיטליים? האם נשקל שינוי שיטת חישוב הארנונה, כך שיובא בחשבון גם הרכיב של ערך הנכס מעבר לגודל שלו? בקשר לביטול מוחלט על פטור ממוצרי עישון, על זה כבר דיברתי. לגבי מיסוי הכנסות להשכרת דירת מגורים – מוצע לפטור ממס בעלי דירה אחת שמשכירים את דירתם לצורך השכרת דירת מגורים חליפית עד לגובה של 10,000 שקלים בחודש, ובתנאי שדמי השכירות לדירה החליפית גבוהים יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה כבר הכלל לדעתי. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא, זה לא 10,000 שקלים, זה הרבה פחות. זה בסביבות 7,000 פלוס שקלים. במקביל מוצע להעלות את המס על דמי שכירות לכל דירה אחרת ל-15% ולהקפיא, בהוראת שעה, לשנתיים את האפשרות להעלות את דמי השכירות. לגבי מיסוי בענף הנדל"ן– שוק הנדל"ן תקוע, ירידות המחירים שמראים הגרפים הן קוסמטיות ומבטאות עצירת עסקאות יותר מאשר ירידות בפועל של המחירים. בהיעדר הוזלה של מחירי הקרקע ולאור הצפי של הורדת ריבית מוגבלת מאוד, אם בכלל, יש לקחת בחשבון שהיכולת של אלו שאין בבעלותם היום דירת מגורים, לקנות דירה לא צפויה בעתיד הנראה לעין. לכן צריך לתמרץ הוצאת דירות לשוק וזאת על ידי המהלכים הבאים. הפחתה בהורדת שעה לשנתיים של מס השבח על מחירי דירות מגורים בכלל או לרוכשים דירה ראשונה – ההפחתה תלווה בהעלאה משמעותית של מס השבח בתום התקופה; הורדת מס רכישה לשנתיים והעלאה משמעותית של מס הרכישה לאחר מכן; ביטול הפטור ממס רכוש על קרקעות זמינות לבנייה. בכל הנוגע ליוזמה להעמיד ערבות מדינה לפרויקטים, כחלק מקדם המכירה. מוצע כי המימון ייעשה כלפי הרוכשים דירה ראשונה בלבד. המדיניות הנוכחית של מתן הטבות מופלגות וחסרות כל פרופורציה, בכל הנושא של קרקעות הקיבוצים והמושבים, לא מתאימה יותר למצב שבו אזרחי ישראל כולם נדרשים לקיצוצים. האם נערכה בדיקה בכל הנוגע לצמצום משמעותי, או אפילו ביטולן של ההטבות הללו? מעבר לגביית מס משמעותית, יש גם נושא של הפשרת קרקעות לבנייה באזורי ביקוש. לא ברור לי אילו מנועי צמיחה קיימים בתקציב המוצע, למעט השקעה מוגבלת של מיליארד שקלים, שנועדה לתמרץ החלטות בנייה. כל הדברים הללו, אדוני, זה לא משהו שבא מהאוויר אלא עברתי ובדקתי את כל התוכנית המאזנת, כל הדוחות שקיבלנו מהאוצר לגבי לאן הולך התקציב. אני לא חושב שיש פה שאלה אחת שהיא לא עניינית. למרבה הצער שר האוצר בחר, וזה לא רק אני דרך אגב, אלא כל חברי ועדת הכספים, לפחות מטעם הליכוד, אולי יש כאלה שמקבלים יחס יותר טוב. זה היחס שמקבלים משר האוצר הזה פעם אחר פעם. התעלמות, זלזול וגיחוך. אם מישהו חושב שאנחנו נרים את האצבעות כמו תוכים הוא טועה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע אבל אתה קואליציה חנוך, אז אשמח לדעת - - -. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אז מה אם אני קואליציה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אשמח לדעת על מה אתה הולך להתעקש, להיפך, אנחנו נהיה איתך. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> אני אחליט על מה אני אתעקש ואת תשמעי כמו כולם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו רוצים לסייע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. את נראית רצינית ממש. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיסוי דירה שלישית או דברים כאלה או מיסוי שכירות, הייתי שמחה להיות חלק מסייע. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא דירה שלישית, מדירה שנייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הוא צריך לתאם את זה עם מרכז הקואליציה בוועדה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אין לי בעיה שתהיה יותר פרוגרסיבי ממני, אבל בוא תגיד לנו איפה אתה הולך להתעקש שנדע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, הבנו. הכול ברור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אתה גם חושב שזה מזויף? הבנתי, בסדר. אם אתה חושב שזה מזויף, מה שאני עונה למה שהוא אומר והוא סתם עושה כאן איזה משהו, אז בסדר, הבנתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא אמרתי - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> התגובה שלך היא תגובה בהתאם. אם אתה חושב שהבנתי אז בסדר. אני דווקא הייתי רצינית. אם יש פה משהו שאפשר אכן לקדם כי לייצר יותר הכנסות למדינה וגם - - - << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי מה מצחיק. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני גם לא יודעת מה מצחיק. אני מאוד רצינית. אני אומרת לחנוך, תגיד לנו מה מכל סל הדברים שפירטת כאן, כחבר קואליציה, הוא דבר שבנפשך ואולי נעשה שיתוף פעולה ונצליח להביא את זה. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> זה לא דבר אחד. התקציב הזה פוגע בשכבות החלשות. שאלתי לגבי הפגיעה בשכבות החלשות והתשובה שקיבלתי הייתה תשובה מאוד מעניינת. היא אמרה שהייתה מחשבה במי פוגעים. האם אנחנו פוגעים בציבור החלש יותר או שפוגעים בתקציב הזה באלו, שכפי שנאמר לי, "גם ככה נושאים במרבית נטל המס". ולכן החלטנו לפגוע בציבור החלש יותר כי יש איזושהי תפיסה שהציבור החלש יותר הוא בחלקו חלש כי יש שם הון שחור. אתה מבין? זו התפיסה, זה מה שעומד מאחורי זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חנוך, אם אפשר, מי אמר את זה? כי זה חמור. זה חמור - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תדברו על כוס קפה יותר מאוחר אם אתם כל כך רוצים לדבר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פחות קפה, יותר להבין - - - לא הטילו פה מס אחד שמסייע לשכבות מוחלשות או להפך, שלא פוגע בהן. בזה חנוך צודק. אני בסך הכול אומרת מה כן עושים עם זה. האם רק מצהירים איזו הצהרה ריקה מתוכן או פועלים לסוגיה חלופית? חנוך מה שלא אמרת זה איפה הקיצוצים פה פוגעים בשכבות מוחלשות. קל מאוד לא לבטל אף קיצוץ – לא מהחברה האתיופית, לא מהחברה הערבית, לא בשעות ההוראה, לא במערכת הבריאות. אף קיצוץ לא אמרת פה מה לא בסדר. << דובר >> חנוך דב מלביצקי (הליכוד): << דובר >> פה אנחנו חושבים אחרת. אני חושב שצריך לקצץ יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חנוך, מספיק. נעמה מספיק. סעיף 23, משרד הרווחה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, מה עם החינוך? כי אז דילגנו על החינוך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נחזור לחינוך. אני ביקשתי שיבואו ממשרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתי זה קורה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בהמשך. משרד הרווחה. מי מציג? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> תאיר, רפרנטית רווחה מאגף תקציבים - - - סעיף 23. הוצאה: 11,543,947,000. הוצאה מותנית בהכנסה: 2,908,000,000. הרשאה להתחייב: 209,000,000. שיא כוח אדם: 3,622. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מבין שישנו קיצוץ של 85 מיליון שקלים מתקציב הפעולות ו-6 מיליון שקלים בתמיכות. אפשר לפרט את זה? באיזה פעולות ובאיזה תמיכות? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> קודם כל אגיד שתקציב משרד הרווחה גדל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל זה מה ששאלתי. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני אתייחס גם למה ששאלת. תקציב משרד הרווחה גדל בכ-700 מיליון שקלים לאחר הקיצוץ שאתה מתייחס אליו. לגבי הקיצוצים השונים, הם ברובם ירדו מכל מיני דברים שקשורים לתפעול, אבטחה, מחשוב, דברים שקשורים מטה. בתקציב התמיכות, בהתאם לקיצוץ הרוחבי של כל מה שקשור לתמיכה, יש תמיכות שונות שמשרד הרווחה קיצץ בצורה יחסית קטנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה ברוחבי? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> יש את הקיצוץ הרוחבי ויש גם קיצוץ בתמיכות. הסכום שנקבת בו הוא סך הכול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל 6 מיליון שקלים זה בתמיכות? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בתמיכות מסוימות או רוחבי? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בכל התמיכות של משרד הרווחה בצורה רוחבית אחידה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר היה להימנע מהקיצוץ בתמיכות? אני חושב שזה די - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> רוב תקציב משרד הרווחה הוא רכש של שירותים. בתמיכות מדובר בכמה עשרות מיליונים מתוך תקציב של עשרה מיליארד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על איזו תמיכות מדובר שמקוצצות? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> יש תמיכות, לדוגמה בכל מיני - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש למשל סלי מזון. משם זה מקוצץ? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> מכל התמיכות, כן. בצורה אחידה, אין שום סטייה מזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה סך התמיכות? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> סדר גודל של 60 מיליון שקלים, מתוכם רוב הכסף הוא 45 מיליון שקלים תמיכה בעמותות מזון והשאר אלה דברים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רק אומר שמכיוון שמדובר ב-6 מיליון שקלים בלבד, ומדובר במשרד שהוא משרד ללא עודפים ושמטפל בשכבות החלשות, לדעתי אפשר היה להימנע מהקיצוץ הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הגעתם לזה בסופו של דבר? ל-6 מיליון השקלים האלה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אתה מדבר על התמיכות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התמיכות, כן. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> ההחלטה של הממשלה הייתה רוחבית. קיצוץ בכל תקציבי התמיכה בממשלה ובין היתר גם בתקציב של משרד הרווחה אבל שוב צריך לומר שהחלק של תמיכות במשרד הרווחה הוא מאוד קטן. רוב הפעילות היא שירותים חברתיים שניתנים דרך רכש של שירותים ולכן הקיצוץ יחסית קטן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הקיצוץ בסכומים הוא קטן, אבל לגופים האלה שמקבלים את התמיכות זה קריטי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. זה לסגור אותם. אי אפשר להסתכל על זה כקטן. משרד הרווחה לאורך השנים, וזו ביקורת שהיא רוחבית על כל הממשלות ב-30 השנים האחרונות, המשרד הפריט את עצמו לדעת במדיניות ברורה. ואז כל פעם אלה הגופים הכי רגישים. או שתגידו שאין ברירה אלא להלאים את כל השירותים האלה כי אתם פוגעים בהם בישורת הכי ראשונה שישנה או שתעשו עם זה משהו. בסופו של דבר מה שאני מבינה מזה שהפרטה מייצרת פגיעות חסרת תקדים, זה לא מפתיע אותנו. אתם אומרים שזה גופים שהם פחות, כאילו זה סרח עודף. הם מטפלים בסוגיות הכי רגישות שיש אז אולי נדבר על הלאמת שירותים, אולי זה מה שיעזור לנו. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> הכוונה שלי ששירותי הליבה, שכולנו מכירים, של משרד הרווחה ניתנים באמצעות רכש ב-50% מעמותות וגם מגופים פרטיים. זה לא מה שאנחנו כרגע מדברים עליו בתור תמיכות. תמיכה היא דבר נוסף שהמשרד עושה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך לזכור שבתמיכה, במיוחד בתקופה הזו, אנחנו יודעים שהעמותות נכנסו מתחת לאלונקה, הלכו וגייסו - - - מיליון השקלים זה לא מה שהיה צריך, בזה אנחנו נוגעים עכשיו? יש מקום שתגידי 6 מיליון אז על כל דבר תגיד פה מיליון ושם שניים וזה מצטבר להרבה כסף, אבל יש מקומות כמו רווחה, מקומות של עמותות שבסופו של דבר ממלאות את המקום שבו הממשלה הייתה צריכה להיכנס. משם להוריד 6 מיליון? זה מה שנעמה אומרת, לא משנה כמה ממשלות היו וכל הזמן רווחה בדבר הזה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מניח שיש שם גופים שעבורם 30,000 שקלים זו תמיכה גדולה. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני מזכירה שלאור המלחמה, מעבר לזה שהרכש מכל מיני עמותות גדל, גם היה מתווה של סיוע לעמותות בסדר גודל של 40 מיליון שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא נוצל? חשוב לי לדעת מה הסטטוס שלו וכמה נוצל ממנו. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני אעדכן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מציע שאנחנו נתעקש על ביטול הקיצוץ הזה בתמיכות של משרד הרווחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מרים את העניין הזה. אני מבקש שתבדקו את זה ותגידו. אנחנו רוצים לבטל. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> נכון לעכשיו החלטת הממשלה היא רוחבית לכל התמיכות של ממשלת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לאף אחד אין טענות אלייך. התשובה ברורה. אף על פי כן, במצב הזה, אנחנו מבקשים את זה לא לקצץ. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפילו לא צריך את הנומרטור בשביל זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תני תשובה. תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חיכיתי לשאול שאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להעיר הערה על הדבר הקודם שנאמר פה. תאיר, גם אם זה לא ברכש, שגם על הרכש יש לי הרבה מה לומר על מה שקרה במשרד הרווחה ובמשרדים אחרים, אבל זה לא לתקציב אז לא רלוונטי. כשהמשרד הכיר בשירות מסוים שצריך לתמוך בו יש סיבה שהוא הכיר בשירות הזה. אנחנו יודעים את זה כי אנחנו פוגשים את הארגונים שצריכים את זה. הלוואי והרבה מהארגונים האלה היו בתוך המשרד, אבל הם לא. לגבי המיזם לביטחון תזונתי, דיברתי על זה גם בסעיף משרד הפנים. התלושים של משרד הפנים קוצצו ב-300 מיליון שקלים. הייתה לנו אולי מחלוקת על הקריטריונים, על למי מגיע ולמי לא מגיע, נשים את זה בצד רגע. אנחנו מסכימים על עצם חלוקת התלושים כמענה לבעיית אי-ביטחון תזונתי. אולם לא זו בלבד שקוצצו 300 מיליון שקלים, אלא שהמיזם של ביטחון תזונתי הוא מיזם צומח. הוא היה צריך לצמוח השנה ל-52,000 משפחות. זה ההסכם עם המיזם הזה. מקצצים פה גם בצמיחה של המיזם לביטחון תזונתי, מיזם של משרד הרווחה, שתוצאותיו המדהימות כבר ידועות. הוא מלווה ונותן עוד כלים כדי לצאת מהמקום הזה, זה מיזם ששווה יותר מהתלושים בלבד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא 32 היום, נכון? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נכון. הוא היה צריך לגדול ל-52,000 משפחות. אני רוצה להבין, למה דווקא מפה קיצצו? דווקא מהמזון של משפחות במצב הכי קשה שישנו, עם מיזם מוצלח של משרד הרווחה, מלווה ומטופל ע"י כל הגופים הכי מקצועיים שיש במשרד. זה חמור בעיניי. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אז אני אתייחס - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, יש לי עוד כמה שאלות, עדיף שהכול יהיה ביחד ולא נעכב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> שאלת על כספים קואליציוניים בסעיף הזה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי הקיצוץ שיש בשירותים קהילתיים לאזרחים ותיקים, אני רוצה לשאול על תקצוב התוכנית הלאומית למאבק באלימות במשפחה, ולגבי תקנה 23-10-39-12 – תמיכה במוסדות הציבור המסייעים לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. לגבי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, מה קורה עם החברה הערבית מבחינת התקצוב? ואני רואה פה קיצוץ בטיפול באנשים עם מוגבלות, 72 מיליון, ובשירותים הקהילתיים של 27 מיליון. אני רוצה להגיד שאני שמחה כי אני רואה את התוספת של המשרד פה, אבל מנגד אני רואה קיצוצים. אני מניחה שהתוספת של המשרד, מטבע הדברים בגלל שהנסיבות הקשות מחייבות עוד תקצוב, אז אני מבינה שהשגרה של המשרד עדיין נפגעת, כמו מה שציינתי פה, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, אני רואה גם את הטיפול החוץ-ביתי ושירותים אישיים-חברתיים, אני רואה הרבה קיצוצים מאוד בעייתיים בעיניי, ואני רוצה להבין את מהות הקיצוצים האלו, וגם להתייחס לשאר שאלותיי. תודה. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני מקווה שעקבתי, אם אפספס משהו אז תגידי לי. אתחיל מהמיזם לביטחון תזונתי, המיזם הזה מתוקצב מידי שנה ב-100 מיליון שקלים. הסכום הזה לא קוצץ ותוקצב במלואו גם השנה. אני לא מכירה ולא יודעת למה את מתייחסת כשאת אומרת על הגידול שהיה אמור להיות ל-52,000 משפחות. נכון להיום, המיזם הוא בהיקף קבוע של כ-30,000 - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כי החוזה שנחתם הוא חוזה צומח. הוא אומר שכל שנה מתווסף תקציב לעוד משפחות. זה מה שאני מכירה מכל הארגונים שמלווים את הפרויקט הזה ומהמשרד. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני יכולה לבדוק את זה כי אני לא מכירה. נכון לעכשיו המיזם נשאר באותו היקף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה שנים הוא באותו היקף? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> הוא תוקצב לראשונה לפני כ-3 שנים אחרי שהוא היה פיילוט במשך הרבה שנים. הוא תוקצב לראשונה ב-100 מיליון שקלים. לקח לו זמן להגיע ל-32,000 - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> ומאז הוא לא, 32,000 משפחות. השאלה היא אם לקח לו זמן להגיע, כי היו יעדים שכל שנה - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לא, לקח זמן למלא את השורות. לצורך העניין, בשנה שעברה עוד לא הצליחו להגיע למלוא הפוטנציאל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז השנה הכפילו אותו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זהו לגבי המיזם לביטחון תזונתי. לגבי התוכנית הלאומית לאלימות במשפחה, אין שום קיצוץ בתחום הזה, ולפני כשלושה שבועות היה עדכון בוועדת עבודה ורווחה, של מענק לנשים יוצאות מקלט, תיקון חקיקה שהגדיל את המענק מ-8,000 ל-11,000 שקלים. בין היתר יש גם תוספות תקציב, כמו הדוגמה הזו. לגבי אזרחים ותיקים, משרד הרווחה קיבל סכום מסוים בתור תוספת תקציבית ועדיין לא הספיק לממש אותו. אפשר גם לראות בהיקפים של מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה, זה מינהל יחסית קטן עדיין אבל נכון להיום הוא מתעסק באוכלוסיית האזרחים הוותיקים בצורה יותר פרטנית ולא אוניברסלית, אנשים שהם מטופלי רווחה, ולוקח זמן לפתח תוכניות חדשות ושירותים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על כמה עמד התקציב הזה לשנת 2023? יש לי את החוברת, איפה זה יושב? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אזרחים ותיקים, שירותים קהילתיים, התקציב עומד היום על 338 מיליון שקלים - - - לא מדובר בקיצוץ שפוגע בשירות שכבר פותח, אלא אלו תוספות תקציב שהיו אמורות מתישהו להתפתח לשירותים חדשים, אבל הדבר הזה לוקח זמן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רואה שבשנת 2023 תקנת 6 הספרות הזו הייתה מתוקצבת פחות מאשר בשנת 2024 בתקציב המקורי והמעודכן. אז להגיד שתקציב שהיה תוספתי ולא נוצל נראה לי - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> למשרד הרווחה ולכל משרד להצליח לפתח שירותים. לא מדובר ברכש שקונים, אלא בשירותים חדשים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז, אם לוקח זמן לפתח, אני מקבלת את זה, כי המשרד צריך לעמוד בקיבולת ולמצוא את כל - - - אז קיצוץ אומר שפוגעים בתהליך הפיתוח. אומרים להם "תעצרו, אל תפתחו, אל תנסו להביא את התקציב הזה לעוד מרחבים או מקומות או אזרחים, כי חזרנו לנקודת ההתחלה". << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה עניין של זמן, אולי צריך לתת להם את הזמן כדי להתפתח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה כמו שתמיד פוגעים בשירות התעסוקה. לא יצליחו לפתח מספיק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> או שמאשרים את התקציב בדצמבר ואז - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה לא קיצוץ של מלוא התוספת שניתנה לתחום האזרחים הוותיקים, חוץ מזה גם ניתנו תוספות שלא מקבלות ביטוי בתוכנית לאזרחים ותיקים כי הם נמצאים בתוכנית המטה, שזה כל התוספות שניתנו לאור הגידולים שקשורים למלחמה, וגם שם מן הסתם יש כל מיני דברים שקשורים לטיפול באזרחים ותיקים - פתחו מועדונים במלונות, התאימו את הפעילויות של מרכזי היום לאנשים שלא נמצאים בביתם ועוד כל מיני דוגמאות. לגבי מוגבלויות, ניתן לראות בפער בין התוכניות שלכאורה יש שני קיצוצים שאני כבר אסביר. אני מניחה שהוועדה מכירה את חוק שירותי הרווחה לאנשים עם מוגבלות שנכנס לתוקף ב-1 בינואר. תוספת של 430 מיליון שקלים, לפי חוק, ועוד 150 מיליון שקלים מעבר לזה, בהתאם להסכם שהגענו ליצירת תפקיד חדש – תומך באדם עם מוגבלות – אז אין קיצוץ אלא סידור מחדש של התקציב. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי הוא יתוקצב כולו? כל התקציב כולו זה 2.15 מיליארד, נכון? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> 2.15 על פני 5 שנים זה 430 מיליון שקל לשנה. זאת השנה הראשונה שהדבר הזה תוקצב וזה פה בפנים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אנחנו לא פוגעים בחוק הזה אלא הוא ממשיך - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> להיפך. יש תוספת של 150 מיליון שקל בשביל תומכי האנשים בעלי מוגבלויות. עוד הפחתה שאפשר לראות במוגבלויות זה פחות רזרבה להתאמות שהיא לפי חוק נאספת כרגע, זה לא תקציב של המשרד אלא רק נמצאת שם ובמקרה נמצאת בתוכנית של מוגבלויות, אנחנו צריכים לתקן את זה מתישהו, אבל זה טכני לחלוטין. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. נאור שירי, חבר כנסת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי כמה שאלות. יש כספים קואליציוניים במשרד הרווחה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כן. יש תקציב קואליציוני בסדר גודל של 65 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והריכוז של דפי ההחלפה אלה כספים קואליציוניים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכל משרד יש דף החלפה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, אז אני רק רוצה לוודא שזה לא טעות. כולם קראו את זה, נכון? זה מה שרשום אז אני רוצה לוודא שזה מעודכן. פתחתי את ריכוז דפי ההחלפה, רשום פה הצעת חוק התקציב לשנת 2019, אני רוצה לדעת אם אנחנו ב-2019 או שזו 2024 או טעות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מדובר בטעות סופר. הכוונה היא כמובן לשנת 2024 - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע אז 65 מיליון שקל של מי? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה מתחלק בין כל מיני שימושים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> של מי? של איזו מפלגה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני לא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה עונה מאוד יפה לאורחים שלנו, ח"כ שירי. ממש תודה רבה לך. << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> אפשר להשיב לך עכשיו? לגבי הסכמים קואליציוניים שנמצאים בבסיס החלטת הממשלה, הנחיית היועץ לא דורשת פירוט של הדברים. ההסכמים הכתובים אמורים להיות מונחים בפני הכנסת. למיטב בדיקתי לא נעשו הסכמים כתובים נוספים, עובר להחלטת הממשלה שהתקבלה, ולכן - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת שאלו מסוג ההסכמים שצריך להציג אותם בוועדה ולהקריא אותם, אם הם היו נעשים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי הרי היו שינויים, חלק ירדו חלק נשארו, אנחנו רוצים להיות - - - << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> הסכמים כתובים, בהתאם לחוק הממשלה, צריכים להיות מונחים על שולחן הכנסת. אגב, החלטת הממשלה האחרונה, אני לא מכירה הסכמים כתובים נוספים. עשיתי בדיקה ואני לא מכירה כאלו נוספים, ולכן ההסכמים הקואליציוניים הכתובים מונחים בפניכם. לנו אין מידע, כגורמים במשרד האוצר לגבי הגורמים שהם צד להסכמים הללו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להפנות אותי להסכם הקואליציוני? להפנות אותי להחלטת הממשלה שמדברת על ההסכמים הקואליציוניים במשרד הרווחה? << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> בוודאי. זה בעצם שילוב של שתי החלטות ממשלה, החלטת הממשלה שהתקבלה יחד עם אישור התקציב לשנת 2023 המקורי זאת 511 - - - אז אני אומרת, שילוב של שתי החלטות ממשלה. המקורית והשינוי שלה. השינוי שלה, אם אני לא טועה זה 13-06. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן נמצאות עכשיו בדפי ההחלפה? ודאי לא. וגם, האם במקורי הם כן נמצאים? << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> מה זאת אומרת מקורי? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> של משרד הרווחה. אנחנו לא רואים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר איפה אנחנו רואים את הכסף הזה? << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> רגע. זה נמצא בתוך תקנה ייעודית שמחכה לאישור - - - << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> ח"כ שירי, הסעיף עצמו מכיל כבר את הכסף שאמור להיות מוקצה והוא יוקצה לתוכנית הרלוונטית כשתגיע חוות הדעת. << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> בתוכנית הרזרבה של המשרד, 23-09-02. שוב, השימושים, לאחר שיעברו ייעוץ משפטי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז זה נכנס לרזרבה? רזרבה להסכמים הקואליציוניים בדיון הקודם? << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> נכון. אני רק אגיד, החלטת הממשלה משקפת את כל הסכומים הקואליציוניים שהממשלה החליטה להקצות לתקציב 2024. אחר כך, הנחיית היועץ פורטת את האופן שבו אנחנו מתנהלים. כלומר, ככל שמתקבלת חוות דעת משפטית ומקצועית, הכסף מוקצה בתקנה הייעודית וככל שלא, הוא ממתין בתקנת רזרבה עד להשלמת כל ההליכים ואחר כך מועבר לתקנה הייעודית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולאילו תקנות זה יוקצה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> השימושים שמתוכננים הם פנימיות לילדים בסיכון, צפוי להיות ב-23-10-38 אבל כרגע זה עדיין לא שם, תמיכה בארגונים שמטפלים בנפגעי האיבה ונופשונים לילדים עם מוגבלות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני קורא את החלטת הממשלה, 13-06 ואני לא רואה את מה שאמרת עכשיו. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה נמצא שם, אני כבר אפנה אותך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תאיר, הנופשונים לילדים עם מוגבלויות, זה קואליציוני? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> יש תקציב משמעותי מאוד לנופשונים בלי קשר לקואליציוני, אבל גם בתקציב קואליציוני ניתנה תוספת של כ-2 מיליון שקלים, גם לנופשונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> צריך כסף בשביל זה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> יש שם ביצוע שהוא גבוה מהתקציב - - - תלוי בביקוש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה זה קואליציוני? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> שוב, הקואליציוני מגיע לאיזשהו שיפור שירות שהוא - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, למה ממשיכים - - - אם צריך נופשונים לילדים עם מוגבלויות אבל את אומרת שיש חוסר אז למה - - - תכניסו אותו מההתחלה. עכשיו אתם קוראי לו 'קואליציוני', אבל אם כבר אנחנו מגיעים למקום כזה, שיש שם ילדים עם מוגבלויות שזה לנופשונים בשבילם, לוקחים אותם כמה פעמים בשנה ואנחנו מקבלים תלונות שזה לא מספיק להם, שחסר. אם באים ושמים קואליציוני, שמתם פעם, פעמיים - - - למה קואליציוני? שימו את זה בילדים עם מוגבלויות. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> יש 30 מיליון שקלים בבסיס תקציב משרד הרווחה לתחום של נופשונים במסגרת חוק שירותי רווחה והולכים להגדיר את זה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אענה לך על זה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שאתם כשלתם במשרתכם. ואני אסביר, אם אני עכשיו אהיה שר, ודיברנו על זה, אז אני הייתי גורם למשרד האוצר ולכל האגפים שם וברווחה לשנות את כל הצורה והדרך שבה התקציב הזה מוגש - - - 23-01-20-21, התמודדות עם מצבי חירום במשרד הרווחה, בסעיף קניות, כמה זה תוקצב השנה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> התמודדות עם מצבי חירום זאת תקנה שנועדה למצבי חירום כמו - - - ל"צו השעה" שטיפלו בפליטים מאוקראינה, והדבר הזה תוקצב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ו"חרבות ברזל" לא עונה על הקריטריון? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לא כי יש תקנה ייעודית לכל נושא חרבות ברזל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במשרד הרווחה? את יכולה להפנות אותי? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אנחנו לא מדברים ברמת תקנה עכשיו, אז זה לא רלוונטי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז באיזה רמה אנחנו מדברים? סעיף? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> ברמת תוכנית. כמו שהוגש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להפנות אותי לסעיף שמדבר על התוכנית שמדברת על "חרבות ברזל" במשרד הרווחה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כן. תוכנית מספר 23-01-02, זאת תוכנית המטה של המשרד ושם תוקצבו 180 מיליון שקלים לכל הקשור בגידולים בביקוש לשירותי הרווחה בעקבות המלחמה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז 180 מיליון שקלים? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בתקציב 2024, וזה בנוסף לעוד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במטה שהולך לאן? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה מחולק מתוך - - - לכל מיני שירותים כמו פינוי של מסגרות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נגיד עובדים סוציאליים ברשויות, מה איתם? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> המשרד הרחיב את התקינה שלו לעובדים סוציאליים בכ-500 תקנים, אבל זה לדוגמא מתוקצב מתחום כוח האדם במשרד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז לא במטה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> ספציפית כוח אדם מתוקצב תמיד בנפרד. במטה יש כל מיני דברים כמו פינוי של מסגרות, הרחבה של מדריכים במסגרות בשעות הלילה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ב-23-01-20-69, תמיכה בביטחון תזונתי וקמחא דפסחא, מה זה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה תקציב שנמצא בבסיס התקציב של משרד הרווחה 46 מיליון שקלים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה, ינון, כן בבסיס התקציב. למה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> תמיכה בעמותות למען - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> על זה בדיוק אנחנו מתווכחים, על 6 המיליונים שיש בזה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה זה בבסיס התקציב? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> מה זה למה? כי זה תמיכות באותן משפחות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ותמיכות במה שדיברנו קודם זה לא? - - - הייתם צריכים להכניס את זה בבסיס התקציב. אז תמיכה בביטחון תזונתי בקמחא דפסחא, מה זה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה תמיכה בעמותות שמחלקות סלים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אילו עמותות? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש קול קורא לכל העמותות, מביטחון לב עד - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להניח שאלו עמותות שאיכשהו קשורות עם מפלגה מסוימת - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> יש המון עמותות מדי שנה - - - אני יכולה לבדוק אבל יש עשרות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לברר - - - על כמה הסעיף הזה עומד? - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כ-45 מיליון שקלים בבסיס התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ולמה זה נקרא ביטחון תזונתי? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כי זה תמיכה בעמותות שמתעסקות בביטחון תזונתי, ובין היתר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא אמור המשרד להתעסק בביטחון תזונתי? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> הוא עושה את זה באמצעות המיזם לביטחון תזונתי בתוכנית של 100 מיליון שקלים לשנה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הביטחון התזונתי הוא בסעיף שונה. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כי אלו דברים שונים. מבחן תמיכה בעמותות שעושות את הפעילויות ובין היתר גם בתחום הביטחון התזונתי. חוץ מזה, המשרד מפעיל בעצמו תוכנית שנקראת המיזם לביטחון תזונתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד הרווחה עוסק בביטחון תזונתי, יש לו סעיף כזה. למה זה סעיף שונה? רשום "קמחא דפסחא", כלומר הוא עובד רק בפסח? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לא. זאת תמיכה כל השנה מכל מיני עמותות. בין היתר יש גם ריכוז מאמץ שנקרא קמחא דפסחא - - - בחגי תשרי וגם בפסח. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני אשמח לדעת את העמותות. ובביטחון תזונתי המשרד גם עובד דרך עמותות? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> המיזם לביטחון תזונתי זה רכש דרך עמותה שמפעילה עבורו את המיזם לביטחון תזונתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זאת עמותה אחת? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אפשר לדעת את העמותות שבסעיף הזה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> המיזם מופעל על ידי חב"ד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב. מוקד חירום רווחה, דיברנו על זה, סליחה. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני אשמח אם תשאל לגבי סוגיה ספציפית, איזה שימוש או תחום שמשרד הרווחה פועל בו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז שאלתי לגבי העמותות שמפעילות בשוטף ונטו לפסח. אני מדייק? זה בפסח? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בין היתר. המשרד תומך בעמותות שמתעסקות בביטחון תזונתי במשך כל השנה. יש גם ריכוזי מאמץ בפסח ובחגי תשרי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק בחגי תשרי ופסח? בקיץ זה לא עובד? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה עובד. זה ריכוז מאמץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> "הסעות במועצות אזוריות", בסעיף קניות. מה השותפות של משרד הרווחה בזה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני לא יודעת ספציפית, אתייחס באופן כללי לתחום ההסעות - - - משרד הרווחה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, רק במועצות באזוריות - - - לא רשום פה חינוך מיוחד - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> חינוך מיוחד זה במשרד החינוך. משרד הרווחה - - - רוב השירותים של משרד הרווחה מופעלים על ידי הרשויות המקומיות, אז בין היתר הסעות של אנשים עם מגבולות למרכזי יום, למפעלים מוגנים וכו' לצורך העניין - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה הסעיף? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני לא יודעת על הסעיף שאתה מתייחס אליו ספציפית. אני מתייחסת לסוגיה באופן כללי. השיח הוא ברמת השימוש, משרד הרווחה עושה כל מיני הסעות, הדבר הזה בעיקר מקבל ביטוי בתחום - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אבל איפה הוא בא לידי ביטוי? כי בכל מקרה יש בעיה במערך ההסעות בשלטון האזורי. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> נכון. אז אני אומרת שוב, החלק של ההסעות במשרד הרווחה, ברובו מדבר על אנשים עם מוגבלות שמסיעים אותם לכל מיני מסגרות יום, באמצעות הרשויות המקומיות או באמצעות המפעילים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> המפעילים שפונים ישירות דרך המשרד? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הסעיף של ההסעות במשרד החינוך - - - אנחנו נדון בזה בהמשך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז המועצות האזוריות שינו את ההצמדה למדד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לדעת האם הסעיף הזה מקביל לסעיף ההוא. זה קורה הרבה פעמים כשיש שותפות של שני משרדים, האם זה קשור לעניין הזה או שלא? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> משרד הרווחה מפעיל הסעות באמצעות הרשויות המקומיות. יכול להיות שעושים שיתופי פעולה, אני גם בטוחה שעושים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדובר על עובדים בחינוך המיוחד שמסיעים אותם לעבודה. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> שוב, ההסעות של משרד הרווחה הן בעיקר הסעה של אנשים עם מוגבלות לכל מיני מסגרות יומיות. אנשים לא בגיל חינוך מיוחד, אלא מבוגרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה לא קשור לסעיף שהעלו ח"כ קרויזר ואחרים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה שייך כי גם - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> במשרד הרווחה מדובר על הסעות של אנשים מעל גיל 21 ועד גיל 3. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל ההפעלה שלהן היא דרך המועצה האזורית. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי שאלה לתאיר. תוכנית 23-08-56, טיפול חוץ ביתי. אני רואה שקוצץ ב-100%. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני באמצע השאלות שלי. את מתפרצת לי. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אז זה באמת מה שהתייחסתי אליו, לגבי הרזרבה להתאמות שפשוט נמצאת בתוכנית שנקראת אחרת אבל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה - - - תקנה 23-13-937, טיפול בעולים. על כמה היא עומדת? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> באופן כללי, טיפול בעולים, משרד הקליטה מטפל ברוב הסוגיות שקשורות גם לרווחה, לחינוך, וברמת ההתאמה של השירותים לעולים. בהמשך נגיע לסעיף 30 של משרד העלייה והקליטה. במשרד הרווחה יש לו שימושים יחסים קטנים בתום העלייה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום בתקנה הזו? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני יכולה לבדוק את זה, אבל לא היה שם שום קיצוץ. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר להמשיך? אשאל שאלה אחרונה. בסעיף 23-11-75-34, יש "נוער חרדי מנותק, טיפול קהילתי". אשמח לדעת כמה זה היה בתכנון התקציבי המקורי וכמה זה עכשיו. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בכל התחום של "נוח"ם" – נוער חרדי מנותק, זה באמת תחום שהוא המקביל לנוער בסיכון. יש שם כל מיני מסגרות בקהילה, מסגרות חוץ-ביתיים כמו פנימיות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חשוב מאוד לטפל בזה כדי שלא יצאו משם נבחרי ציבור חרדים מנותקים. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> סדר גודל של 50 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> וכמה תוקצב במקורי? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה לא השתנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים למשרד הבריאות. מי מציג? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> בסעיף 24, הוצאה: 54,346,794,000 שקל; הוצאה מותנת בהכנסה: 4,599,149,000 שקל; בהרשאה להתחייב: 870,024,000 שקל; שיא כוח אדם: 7,413; משרות אב"ץ: 790. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי שתי שאלות בינתיים. א'. האם יש קיצוץ בסל התרופות? ב'. אני קורא שיש קיצוץ 258 מיליון שקלים במטה המשרד. זה נראה לי סכום גבוה למטה. על מה זה ישפיע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התייעלות, לא קיצוץ. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. על מה זה ישפיע? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והאם יש כספים קואליציוניים בסעיף הזה? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> לשאלתך הראשונה, אין קיצוץ בסל התרופות. השנה, בגלל המלחמה למעשה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא עניין של קיצוץ, אני יכול - - - יש עדכון לסל התרופות – הגדלה או לא? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> יש הגדלה של 650 מיליון שקל, זו ההגדלה שתוכננה מראש - - - בהגדלת תוספת של 650 מיליון שקל שכולה מיועדת - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה יוצא בסופו של דבר סל הבריאות? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> כ-70 מיליארד שקלים השנה, ובעצם כולל חלק שלא כולו מתוקצב מתקציב המדינה, סל הבריאות - - - סל התרופות, הוא ההוצאה בתוך תרופות, זה לא הוצאה צבועה רק לתרופות אבל כ-12 עד 14 מיליארד שקלים יוצאים על תרופות מתוך סך הכול - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש את ועדת הסל, נכון? שם מאשרים את התרופות - - - הם שואלים כמה כסף יש והאם קוצץ או לא. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> ועדת הסל אישרה השנה תרופות חדשות בסך 650 מיליון שקל תוספת. סך הכול זה מגיע לכ-14 מיליארד שקל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע אבל שאלתי גם על קיצוץ, קיצוץ במטה המשרד. על מה זה ישפיע? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> הקיצוץ במטה המשרד הוא פחות מחצי אחוז מסך כל הסעיף. זה לא קיצוץ גדול. הקיצוץ הוא מתוכניות התפעול של המשרד, פרויקטים מחשוב, רכש שהמשרד עושה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו התייעלות או קיצוץ? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם תהיה לזה השפעה על מערכת הבריאות? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> צמצום בתקציבי התפעול של המשרד. לא תהיה לזה השפעה על מערכת הבריאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נשמע לי הגיוני. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> השאלה הנשאלת היא, שנה הבאה כשיבואו עם תוספת של 260 מיליון, תהיה השפעה על מערכת הבריאות? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> צמצום התקציב הוא תוכניות משרד שוטפות שתוכננו לבוא לידי ביטוי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר את רומזת שהיה בזבוז של 258 מיליון שקל במטה של משרד הבריאות? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> לא היה בזבוז, בוטלו שדרוגים למערכות מחשוב שונות שתוכננו להתבצע השנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לעזור לך בעניין הזה. ממה שאני מכיר, היו פעמים רבות, במשך כל התקציבים, שכסף חוזר לאוצר ממשרדי הממשלה, פעילות מטה וכו'. לוקחים את הכסף הזה, ברגע שצריך כסף, קוראים לזה קיצוץ אבל למעשה זה לא קיצוץ כיוון שגם אם לא היית לוקח, זה עדיין היה חוזר לאוצר. אנחנו מכירים את זה בכל המשרדים - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא נשמע לך סכום גדול? 258 מיליון שקל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. שאל נאור שירי האם יש כסף קואליציוני. האם יש כסף קואליציוני במשרד הבריאות? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> כסף קואליציוני מתוקצב בתקנות ייעודיות והוא יגיע לוועדה לאישור לאחר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה כן או לא? לא הבנתי. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> יש כסף, הוא כרגע לא מתוקצב בתוכניות הייעודיות שממנו הוא עתיד לצאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ואיפה הוא בתוך התקציב כאן? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> הוא בתוכנית 02-05 שם יש רזרבות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה הוא מיועד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יכולה לתת לנו דוגמה מה יש בכסף הקואליציוני הזה שלא הגיע לכאן? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> למשל תמיכה בארגונים, לא זק"א אבל ארגונים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איחוד הצלה? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> כן, ארגונים, - - - מח עצם עידוד השתלות, וארגונים שמשכירים ציוד רפואי - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הסכום של הכספים הקואליציוניים במשרד הבריאות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שאלתי, לא קיבלתי תשובה. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> 15 מיליון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 15 מיליון שקל במשרד הבריאות שהולכים לאיחוד הצלה, מח עצם, השתלות - - - את יכולה להסביר לי את הרציונל הפיסקלי - - - אני באמצע שאלה על הכספים הקואליציוניים פשוט פעם שישית - - - אני רוצה להבין את הרציונל שאיחוד ההצלה או ארגוני הצלה חשובים המתוקצבים בכספים קואליציוניים, למה הם בכספים קואליציוניים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו מדברים על כסף קואליציוני שהולך לגופים שנותנים להם ממילא כל פעם כסף קואליציוני, למה לא מכניסים אותם לתוך בסיס התקציב? למה משרד הבריאות מתנגד לזה? למה האוצר מתנגד לזה? אני לא מצליח להבין. למה כל פעם אנחנו צריכים העברה תקציבית של כספים שאמורים להיות בתוך התקציב, הרי כולם ידעו מה זק"א עשה ב-7 באוקטובר ומה תפקידו היה במלחמה. הארגונים שעזרו לאנשים - - - מי זה האוצר? החבר'ה האלה רוצים לעבוד ולעשות עבודה טובה - - - שרים שיש להם סדרי עדיפות אחרים - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, זה מגוחך שאפילו הכספים לתחזוקה - - - של מרפאות בשדרות ובקריית שמונה הם מכספים קואליציוניים ולא בבסיס התקציב. אחרי כל הטבח שעברנו מחליטים לא להכניס תקציב שוטף של מיון קדמי בתקציב. אז מה אתם מתפלאים? מיון קדמי בשדרות, זה דרך קואליציוני. תחשבו על האבסורד הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הכסף של עזרה למרפא בשדרות שמחזיקים שם את כל- - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עכשיו אני מדברת מבלי לחכות לאף אחד. אני רוצה לשאול לגבי השעות המתמחים. מה אנחנו עושים עם זה. וגם לגבי התקנים שצריך לתת כדי להגדיל את מספר המתמחים. שעות העבודה של המתמחים והתקנים שלהם. מה יש בתקציב הזה שנותן פתרון לסוגיה מאוד אקוטית מבחינת העבודה ומספר השעות? הבטיחו שיהיה לזה פתרון. תוך 5-3 שנים אנחנו נהיה בצורך מאוד גדול במתמחים, כמעט 60% חוסר במתמחים, שלא יהיו קיימים במערכת וכשהרופאים יוצאים לפנסיה, צריך להכשיר אנשים במקומם ולכן צריך להקצות תקנים בתוך התקציב. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> בתקציב הזה יש גם תוספת על משהו שכבר היה בבסיס לטובת קיצור שעות התמחות, סך כל התקצוב – 52 מיליון שקל - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה מה שהיה. מה יש עכשיו? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> לא, מתוך אותם 52 יש תוספת של 16 מיליון שקלים תוספתיים. לעניין תקנים למתמחים, מתוקצבים כאן גם תוכניות להרחבת כוח אדם – למשל תוכנית "כוכבים" – שמתגמלות מתמחים שמגיעים ועוסקים במחקר ובהמשך מתחייבים לעבוד במערכת הציבורית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה המספר של אותם תקנים? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> זה מתוקצב בעשרות מיליוני שקלים. אני יכולה להעביר דוח. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אשמח לקבל תשובה. 16 מיליון שקלים זה נראה סכום, אבל בפועל - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני עדיין לא קיבלתי תשובה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר בבקשה לשלוח שאילתה לרלב"ד, איפה נציג משרד החינוך? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני צריכה ללכת לוועדה אחרת, אז אשמח לשאול שאלה רצינית למשרד הבריאות. אני רואה שבתוכנית 24-07-14 של בריאות הנפש יש תוספת רק של 186 מיליון שקלים, למרות שנמסר לנו שיש תוספת של 400 מיליארד. איפה הכסף הזה? אני מזכירה שכל הדיונים לפני זה דיברו על 2 מיליארד, אז הירידה ל-168 מיליון שקלים לא ברורה, במיוחד כשכל המדינה בטראומה לאומית. אנא ספרי לי איפה הכסף. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> אז מרבית התוכנית הלאומית לבריאות הנפש מתוקצבת בתוכנית 24-20-03, תוכנית של תמיכה ותקצוב בקופות חולים ובתי חולים. כי היישום והביצוע של התוכנית בעצם מתבצע באמצעות גופי הבריאות המרכזיים, קופות חולים ובתי חולים - - - התוכנית השנה היא באמת 1.4 מיליארד שקל, כפי שציינת בהבשלה מלאה לשנת 2025. השנה, מתוך הסכום הזה כמיליארד שקלים מתוקצבים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> פשוט דרך קופות החולים? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> דרך קופות החולים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מיליארד דרך קופות חולים ואז מה? איפה עוד - - - << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> לא, סך הכול מיליארד, כ-180 בתוכנית בריאות הנפש והיתר בקופות החולים ובבתי החולים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה היתר? יש מיליארד בקופות החולים, איפה היתר של עוד 220 מיליון? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> אז אני אומרת, 180 בתוכנית בריאות הנפש וכל היתר בקופות החולים ובתי חולים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זאת אומרת 1.2 מיליארד לקופות חולים, רק לבריאות הנפש מתוך התוספת של - - - << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> רגע. בתוך תקציב 2024 – 1.4 מיליארד בהבשלה מלאה בשנת 2025. בתקציב של 2024 יש 950 מיליון. מתוך 950 מיליון, 180 בתוכנית בריאות הנפש והיתר, כ-700 מיליון שקלים, בתוכנית 24-20-03. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אני אגיד לך למה שאלתי יש ועדה משותפת בתוך משרד הביטחון לאגף שיקום בנושא של בריאות הנפש. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> זה משהו אחר. מדברים על תושבי העוטף, הורים של חיילים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> השאלה היא, כשאת אומרת ש-5% זה לא מספיק, אבל אגף השיקום במשרד הביטחון קיבל תוספת, את יודעת להגיד כמה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא אבל אין קשר. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לא רק נכי צה"ל. הם מטפלים - - - לכן אני שואל מה התוספת. השאלה אם 5% שדיברת עליהם, כשאתה מנכה את הנפגעים בגילאי 18-21, האם זה כן נותן מענה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, אין קשר. יש לי כמה שאלות. הראשונה על התקציב של תוכנית החומש במגזר הערבי. דובר אז על 600 מיליון שקל למשרד הבריאות. אני רוצה לקבל עדכון על כמה כסף נוצר מהכסף הזה וכמה כסף מיועד לשנת 2024 מתוך התקציב הזה? אותה שאלה לתוכנית של המגזר הדרוזי. היו שם כ-30 מיליון שקל, אני רוצה לדעת כמה נוצר מהכסף הזה, כמה נשאר, ואיך יבוא לידי ביטוי אחרי שהתוכנית הסתיימה. פעילות מרכזית, ראינו במטה הורדה של 200 ומשהו מיליון שקל. גם בפעילות מרכזית של עוד ירידה של 240 מיליון שקל. האם את יכולה להסביר לנו? זה סכום מאוד רציני אז אני רוצה לדעת למה יש את הירידה הזאת. במעבדות יש 10 מיליון שקל, שזו עוד ירידה בפעילות של המעבדות. אני חושב שזה קופות חולים, או שאני לא יודע בדיוק למה 10 מיליון שקל. שאלה אחרונה על הכסף הקואליציוני, למה לא מכניסים אותו בתוך בסיס התקציב? מי המתנגד? האוצר? משרד הבריאות רוצה להמשיך לנצל את זה שכל פעם - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני זוכר שהיה סכום יותר גדול במשרד הבריאות שנכנס לבסיס מעבר לאותם 15 מיליון שאמרת. האם יש עוד כסף שהיה בהחלטות הממשלה, באותם 14 שהוא מדבר עליהן, האם יש עוד כסף קואליציוני שנכנס לבסיס במשרד הבריאות? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> אני אבדוק לגבי העניין הזה. לשאלותייך, ב-07-09 "תוכנית פעולות מרכזיות", הירידה של 245 מיליון היא למעשה הסטה של פעילות גדולה מהתוכנית של שיקום וניידות, שמועברת לתוכנית 24-20-03 לקופות החולים. לפני שנתיים התקבלה החלטת ממשלה להעברת אחריות ביטוחית, כאשר היום משרד הבריאות דואג לספק את המכשירים האלו לציוד. החל מהשנה מתחילים בהדרגה להעביר את הנושא הזה לקופות החולים, אז בסעיף הבריאות יש את ההסטה התקציבית הזו, 245 מיליון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא יפגע באותם אנשים שצריכים את השירות הזה? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> לא. זה צפוי לשפר את השירות כי זה יוצר רצף טיפולי הרבה יותר טוב בין שירותי פיזיותרפיה, התאמה, רפואת המשפחה וכל הדברים השוטפים שקופת החולים נותנת. עכשיו היא תיתן גם את הדבר הזה, כחלק משמירה על רצף טיפולי במקום שהפרט יצטרך לעבוד מול הקופה וגם מול משרד הבריאות, שזה מבטח אחר, עם מערכות, מחשוב וכו' אחרים, כול בנפרד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז בעצם אין קיצוץ, פשוט מעבירים את הכסף בתקנה אחרת. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> נכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ו-10 מיליון השקלים קיצוץ - - - << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> זה חלק מאותם 240 קיצוץ שדיברנו עליו קודם – ירידה בתקציבי התפעול של המעבדות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז מעבירים אותו גם לקופת החולים? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> צמצום בפעילות תפעול. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ולא קיבלתי עדיין תשובות על תוכנית חומש. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> למיטב הבנתי אין כרגע שינוי בתוכנית החומש, אבל אוודא את הנושא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש 15% קיצוץ, מה זאת אומרת אין שינוי? ועוד 5% של המשרד זה יוצא 20% קיצוץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תוכלי בבקשה לבדוק את זה ולחזור עם תשובה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תבדקי לי תשובה גם על הדרוזים בבקשה. כמה נוצל וכמה קוצץ, כי זו תוכנית ענקית ומשרד הבריאות עמד על זה שהוא רוצה הרבה כסף שם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה מה שרציתי לשאול לגבי תוכנית החומש בנושא הבריאות, אבל ספציפית אני רוצה לשאול על המרכזים לבריאות שהיו אמורים להיפתח בתוך היישובים בחברה הערבית. מה המצב היום? נפתח חלק קטן? יש חלק שצריך להמשיך? מה הצפי? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> אילו מרכזים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש מרכזי בריאות שהיו אמורים, יחידות לבריאות ציבור - - - << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> בתוכנית החברה הערבית, ח"כ עמאר, עד כה בשנתיים של התוכנית בוצעו 150 מיליון שקלים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו לא מדברים על השנתיים שעברו אנחנו מדברי על הקיצוץ. לא רוצים לדעת מה נעשה כי את זה אנחנו יודעים. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> הוא פשוט שאל, אבל השנה מתוקצב 60 מיליון שקל במקום 70, זה אותו קיצוץ של 15%. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> והקיצוץ של 10 מיליון על מה הוא נופל? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> אני בודקת את זה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש שתבדקי ותני תשובה על כל הנושא של המגזר הערבי. חמד עמאר ונאור שירי שאלו את אותו הדבר, למה זה לא נמצא בבסיס התקציב? אלה דברים שכולם חושבים שצריכים להיות. למה צריך להביא את זה כל פעם - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ביקשתי גם תשובות לגבי השעות והתקנים של המתמחים. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> ח"כ עמאר שאל כמה בוצע עד עכשיו בתוכנית המגזר הערבי, בוצעו 150 מיליון שקל בשנתיים של התוכנית, והשנה תוקצב 60 מיליון מתוך 70 מיליון שקל שהיו אמורים להיות, וזה 15% של הקיצוץ בתוכנית הרוחבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למה עדיין לא עונים לי? למה ממשיכים הלאה? למה זה בכספים קואליציוניים? בבקשה תתייחסי אליי. << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> אני יכולה להשיב? בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הסכומים הקואליציוניים הם תולדה של הסכמים קואליציוניים, הסכם פוליטיים בעלי משמעות תקציבית. כלומר, הם לא תולדה של הסכמות מקצועיות בין משרד האוצר למשרד הרלוונטי, אלא יישום הסכם פוליטי של שני גורמים פוליטיים - - - יש הסכם פוליטי שיש לו משמעות תקציבית. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם הקמת ממשלה היא תולדה של הסכם פוליטי. << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> אבל היא לא בעלת משמעות תקציבית - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה צריך לעשות כדי לשנות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. שקט. סליחה. עם כל הכבוד, את יכולה להגיד שאין לך תשובה טובה כי ברוב המקרים יש לך תשובות טובות. זה גם בסדר. מה זאת אומרת מבחינה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה זה הסכמות מקצועיות? כאילו שזה לא מקצועי? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ח"כ דלל. אתם ישבתם ובדקתם אם צריך במדינת ישראל לתקצב את איחוד הצלה או את אלה שפועלים עם מח עצם שמשרד הבריאות לא בדיוק מטפל בו. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> או את הבריאות של החברה הערבית שהטיפול בה שואף לאפס. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי המשך שאלה. נניח ואדוני יושב-ראש ועדת הכספים היה עכשיו שר הבריאות. עכשיו שר הבריאות הזה היה אומר 'האג'נדה שאני הולך להוביל בקדנציה הזו היא לייצר חוק ארגון הצלה לאומי לזק"א'. האם זה היה נוגד את הרצון הפיסקלי של הייעוץ המשפטי במשרד האוצר? האם הייתם מביעים התנגדות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, מה התשובה שלך? אין לך תשובה נכון? << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> אז ככה - - - << דובר >> אסתי פלדמן: << דובר >> אני אשיב. זה לא שאלה של רצון פיסקלי. יש שרים במשרדים שלהם שיכולים להכווין את המדיניות של המשרד. הדברים תלויים בעבודת מטה שמתבצעת על ידי הגורמים המקצועיים. לצד זאת, יש הסכמים פוליטיים שהם בעלי משמעות תקציבית - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה צריכים להיות הסכמים פוליטיים בכספים של אזרחים? - - - אני רוצה לשאול בבקשה, האם בבסיס התקציב הוכנסו תקציבים לתחזוקת המיון הקדמי בשדרות ובקריית שמונה, ודאי עקב 7 באוקטובר? דבר נוסף, בעבר הועברו למשרד הרווחה 2 מיליון שקל לצורך טיפולי חירום, אבל בתקציב הקודם לא עשו בזה שימוש. האם אותם כספים חזרו לרווחה ויתקצבו את אותם רופאים? << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> אבדוק לגבי טיפול בחירום. 2 מיליון שקל אני לא מכירה. לגבי המיונים הקדמיים, הם כרגע לא בבסיס התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אדוני שומע כמה זה עצוב? סך הכול מדובר בשני מיונים. לא יותר מ-2.5 מיליון לשנה. עכשיו, מיון קדמי בשדרות לא משרת רק אותם, אלא גם את הקיבוצים והיישובים מסביב. שים לב לאבסורד ולמחיר ששילמו התושבים. סכום כזה מזערי לא נכנס לבסיס התקציב שבעוד שאפשר לראות לאן הכספים עוברים. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> ההקמה התעכבה בגלל המלחמה והכסף הקואליציוני בוטל בשלב הזה. - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. אני עובר לסעיף 25, הרשות לניצולי השואה. מי מציג? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> תאיר, אגף תקציבים. סעיף 25 רשות לזכויות ניצולי שואה. הוצאה – 5 מיליארד ו-136,737; הוצאה מותנית בהכנסה - 94,490 ו-98.5 תקני כוח אדם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כספים קואליציוניים בסעיף הזה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם יש קיצוץ בזה אל מול התקציב הקודם? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> יש קיצוץ אבל מתעסק בכל מה שקשור בכל מיני, זה לא פוגע בשירות, בהוצאה תפעולית של הרשות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. אני מבקש בקשה כללית, בשם כל הוועדה. להגיד לנו שמקצצים כספים אבל זה לא פוגע – זה פוגע בי, לפחות באינטליגנציה, ואני חושב שאני מדבר בשם כל הוועדה. בסעיף הקודם קוצץ רבע מיליארד שקל, לומר שקיצוץ כזה במשרד הבריאות לא פוגע בסוף באדם בקצה, אני לא יודע להסביר את זה. אם אתם מכירים חברות שמקצצים להם רבע מיליארד שקל וזה לא פוגע, אז תפסיקו - - - כמה קוצץ? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> המשרד, או במקרה זה הרשות עושה את כל המאמצים כדי לקצץ מכל מיני הוצאות תפעוליות והתנהלות במינהלת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו רואים שזה לא נכון - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל תיתן לה לענות כבר. את האמירות שלך הבנו. הם פקידים שעושים את עבודתם ואומרים אמת. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> מרבית השירותים שהרשות לניצולי שואה נותנת לניצולים הם שירותים מתוקף חוק – חוק ההטבות, חוק נכי נרדפות הנאצים וכו', ועל כן בוודאי אין שום פגיעה בניצולים, לא בתחום הסיעוד, לא בתגמולים, לא בטיפולים, כל הניצולים מקבלים את מלוא הזכויות שלהם לפי חוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז כמה קוצץ? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> הקיצוץ בתחום התפעול ומנהלה עומד על 7.5 מיליון שקלים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מתוך? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> מתוך, כל תקציב הרשות 5 מיליארד ו-136. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אז 7 מיליון שקלים. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בתחום התפעול בלבד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שזה אומר? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> תפעול הרשות, מערכות מחשוב, תחזוקה, כל מיני דברים תפעוליים, אבטחה - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אפשר לקצץ בשירותי מחשוב? מה בדיוק עושים? סוגרים מחשבים? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> המשרדים מוציאים סכומים משמעותיים בכל מה שקשור למערכות מידע והתחזוקה שלהם, מדובר בהתייעלות בתחומים האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ולמה צריך לשים מיליארד שקל במשרד של אורית סטרוק ולקצץ 7 מיליון שקלים מניצולי שואה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בסך הכול תקציב הרשות גדל. כמו שכבר אמרתי, מדובר בקיצוץ רק בנושאים התפעוליים. בוודאי שכל השירותים מתוקף החוק ואלו שהם לא מתוקף החוק, לא נפגעים. הניצולים מקבלים אותם באופן מלא. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוצה לשבח אותם כי התקציב הזה הולך להיות עם הרבה קיצוצים, שלא לפגוע בניצולי השואה או במקבלי השירותים. שהם לא ייפגעו, עדיף שהמעטפת תיפגע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תגידו לי, אתם אמיתיים? מה, הממשלה הזו - - - מקצצים מיליארדי שקלים אבל לא פוגעים בשירות. מדהים. ממש המצאתם - - - תבואו כל שנה. משרד בממשלה שלכם לא מקבל קיצוץ, לבטל שר אחד אתם לא מסוגלים, כי חס וחלילה זה לא הוצאות תפעול. כי אורית סטרוק היא לא תפעול, אליהו לא תפעול או לא יודע איזה המצאות אחרות יש לכם. באמת, בואו תעשו ייעול בממשלת ישראל, תראו לנו איפה עוד אתם מקצצים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. תודה. סעיף 26 המשרד להגנת הסביבה. מי מציג? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> ליהי, אגף תקציבים. תקציב המשרד להגנת הסביבה הוא 394,999,000 שקל בהוצאה; 895,750,000 בהוצאה מותנית 2,042,408 בהרשאה להתחייב; 536.5 שיאי כוח אדם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש סעיפים קואליציוניים בהגנת הסביבה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> אין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נו ברור. למה שנגן על הסביבה? כמה קיצוץ? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת על הרזרבות. 13 מיליון שקל רזרבות, שני סעיפים שהורדתם לאפס - - - מבחינת זיהום הים זה אפס שקלים - - - << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> הרזרבות זה בהתאם להחלטות הממשלה. אני לא יודעת בדיוק על מה שאתה מסתכל שאתה רואה שזה אפס אבל הרזרבות הופרשו בהתאם למה שנכתב בהחלטות הממשלה - - - הקרנות זה תקציב שעובר בעודפים, לכן הוא לא מתוקצב בבסיס התקציב, ככה זה בקרנות - - - זה יעבור כשהעודפים יעברו, אז זה גם יעבור - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אפשר לקבל הסבר על קרן הניקיון? איפה אנחנו עומדים? כמה כסף יש בקרן ניקיון? כמה כסף הועבר? כמה הלך לתקציב, ובהלוואה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ובכלל מה השימוש בקרן הניקיון בתכלית החוק, כמו שאתם אוהבים לומר? מה הייתה תכלית החוק של קרן הניקיון והיתר ההטמנה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> אז נתחיל בקרן, הצטברו יתרות של כ-1,300,000,0000 שקל. יש שתי החלטות ממשלה שמדברות על הלוואות לתקציב המדינה בסך של - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה ריבית לוקחת הקרן מההלוואה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> למיטב ידיעתי אין ריבית אבל אני צריכה לבדוק את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין ריבית? למה לי לא נותנים הלוואה בלי ריבית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה תנו לנו לשמוע אותה. הם רוצים לתת תשובה ואתה כל הזמן נכנס באמצע הדברים - - -בבקשה, תמשיכי את התשובה. << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> הצטברו יתרות של כ-1,300,000,0000 שקל. יש שתי החלטות ממשלה שמדברות על מתן הלוואה של 1,200,000,0000 אבל חשוב לומר שפעילות הקרן לא תיפגע, כלומר תינתן הרשאה להתחייב כנגד זאת. ועדיין לא הועבר הכסף. מדובר בהלוואה ולא בלקיחת התקציב. הם יוכלו להתחייב על מנת לבצע פרויקטים של תשתית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הקרן נועדה להחזיר את הכסף לרשויות, כמה כסף הוחזר להם? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> למיטב ידיעתי הקרן לא החזירה כסף לרשויות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הקרן עומדת עכשיו בשביל לתת הלוואות לממשלה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> כן - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> במקור הקרן הוקמה בשביל לשפר ולתת אפשרות לאנשים לנקות - - - ומתוך הקרן, כמה הלך בהלוואות הסכמים קואליציוניים? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> אין קשר בין הדברים. ניתנה הלוואה לתקציב המדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם אנחנו נשתמש בקרן עכשיו, איך נביא את הכסף? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> מדובר בהחלטות ממשלה. יש שתי החלטות ממשלה קיימות - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא מבינה. קרן הניקיון, אני באמת, ההצהרות היו שהוקמה הקרן הזו כדי לעזור לרשויות לבצע. מצד אחד, במקום לתת לרשויות, שיש להן בעיות והן לא יכולות ובכל זאת משלמות לקרן, האזרח משלם לקרן, את ההלוואות האלה כדי שישפרו את השירותים שלהם. לא רק שבאוכלוסייה הערבית מקצצים את התקציב, גם משתמשים בכסף הזה, שאמור היה לחזור לאזרח ולשרות אותו, נותנים אותו למדינה - - - << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> נותנים אותו כהלוואה. הקרן תוכל - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> למה לא פותחים את ההלוואות לרשויות המקומיות באפס ריבית כדי שהם יעשו את העבודה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא צריכים לתת באפס ריבית. צריך לתת כסף לרשויות. לפי הקמת הקרן, הקרן צריכה לחזור לרשויות. אנחנו לוקחים מהציבור - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הערתך נרשמה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באמת? איזה יופי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה עובדים יש בקרן? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> כ-40 אבל אני צריכה לבדוק. - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף יש? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> כ-100 מיליון שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה חילקנו מתוך זה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> לא חילקנו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא בקרן ניקיון ולא בקרן זיהום. והמאה מיליון עכשיו נתנו גם אותם כהלוואה לממשלה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> לא, לא ניתנו הלוואה לממשלה. הם ניתנו לפעילויות אכיפה ומניעת זיהום ים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על מה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה מבין? לאכיפה יש כסף, אבל לטפל בבעיה שגורמת למחלות ולזיהום לא צריך. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם בשנה הבאה יבואו ויגידו לא החזרנו כסף לרשויות כי הכסף היה בהלוואה, נכון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר שאלה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, תשאל בקצרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי מספר שאלות. האם לנוכח ההלוואה פעילות הקרן תיפגע? מה פעילות הקרן בשנת 2024? בסעיף יחידות המשרד 26112 פרויקטים סביבתיים, אשמח לדעת מה זה והאם קוצץ. בסעיף 261120117 מדען ראשי, אני רוצה לדעת אם קוצץ. בסעיף 261301108 תמיכות באזור יהודה ושומרון – אני רוצה להבין מה זה. כך גם לגבי הסעיפים של הפרסום ופעולות באזור יהודה ושומרון. הייתי שמח לדעת מה ההכנסות מהיטל שקיות ומה הפעילות המקצועית על פי חוק השקיות, תמיכות על פי חוק השקיות. ופעולות בעניין עמותות וצער בעלי חיים השנה. << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> אתייחס לקרן הניקיון קודם. מבחינת קרן הניקיון, הפעילות שלה היא פרויקטים ארוכי טווח. בעיקר פרויקטים תשתית של מיון וטיפול בפסולת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה פרויקטים יש עכשיו? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> אני צריכה לבדוק בדיוק, יש כמה פרויקטים גדולים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי מה שידוע לי ולפי איך שקיימנו את הדיון על הנושא הזה, אין אפילו פרויקט אחד - - - << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> מבחינת השאלה שלך לפגיעה בפעילות הקרן - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, שאלתי במה הפעילות שלה תיפגע. << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> נכון. ולכן אני אומרת, מכיוון שמדובר בהלוואה וניתנת הראשה להתחייב כנגד זאת, הפעילות שלה לא צפויה להיפגע. הקרן תוכל להמשיך ולהתחייב על פעילות כסדרה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה שאת אומרת זה שנגיד היה 1.3 מיליארד, אז את אומרת ששתי ההחלטות של הממשלה לקחו מיליארד שקל - - - 1.2 מיליארד, זאת אומרת שנשאר 100 מיליון ועדיין זה לא פוגע בפעילות הקרן. << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> ניתנת הרשאה להתחייב כנגד זאת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, הרשאה להתחייב, זה אומר שאפשר להתחייב בגין הכסף הזה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> בדיוק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז הכסף הזה כאילו בחוץ? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> לא, הכסף המזומן נלקח כהלוואה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר להשתמש בו. תני לי דוגמא לפרויקט של הקרן ב-2024. << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> יש מתקן מיון פסולת בחירייה שאמור - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מתוקצב באריאל שרון. יש סעיף שונה לפארק אריאל שרון. << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> לא, פארק אריאל שרון זה לא - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא חירייה? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> לא, זה הפארק עצמו. זה לא מתקני מיון פסולת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז איזה פרויקט יש שם? אני הייתי בטוח שחירייה זה אריאל שרון. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> טיפול באסבסט בדרום מתוקצב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> של הקרן? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכמה? אם אתה כבר עונה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> היה אצלי בוועדה, הציגו פעילויות של הקרן. בכמה אני לא יודע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה אתה מתערב? בבקשה, אני אשמח לדעת על פרויקט, גם עם תשובה אחרי זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני רוצה לדעת גם על התקציב של התוכנית של המגזר הערבי באיכות הסביבה כי גם שם היה תקציב לניקוי פסולת וניקוי רשויות וגם למגזר הדרוזי, כמה נוצל - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל השרה אמרה שהיא לא מעבירה כספים לערבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי אמרה? מי השרה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> נכון. בהתחלה רצתה להעביר - - - אחר כך העבירה לחרדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת מי השרה. אני לא יודע מי השרה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חמד, מאיזו מפלגה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב רבותיי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך תשובות לשאלות שלי? << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> אני רק אענה, בנוגע למדען ראשי ולתקציב הפרסום הקיצוץ נעשה בהתאם להחלטת הממשלה, ואני אצטרך לחזור אליך עם תשובות מסודרת לגבי כמה קוצץ ומאיפה. גם למגזר הערבי והדרוזי אחזור עם תשובות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם הגיעו בלי תשובות כמעט לכלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, אז תשובה בנוגע לסביבה. יהודה ושומרון, 26-13-01. << דובר >> ליהי צלאל: << דובר >> אחזור אליך עם תשובה גם בנוגע לזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא תחזור עם תשובות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מתי אנחנו מצביעים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שבוע הבא. - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך נתקדם אם אין תשובות? - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> עכשיו אני עובר למשרד החינוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איפה הנציג בכלל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. יש לי עוד שאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע. איפה התשובה לשקיות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שניה. אני מבקש לתת תשובה לפני שאנחנו מצביעים על התקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מחויב לתת תשובה לפני שמצביעים על התקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באחד הגלגולים שלי כיושב-ראש ועדת הכספים הגענו לתקציב המדינה והצבענו בהצבעה אחת על הכול בלי כל השאלות האלה. אתם התפתחתם מאוד מאז האופוזיציה הקודמת. << קריאה >> קריאות: << קריאה >> העולם התפתח. ככה זה. - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתנגד לקרן הניקיון אני מתנגד לזה שהפכתם את זה להלוואות בריבית אפס. גם הציבור רוצה הלוואות בריבית אפס במקום שתעלו לו כל הזמן את הריביות. מעלים את כל המיסים אבל הממשלה לוקחת קרן שאמורה לנקות את העולם ולוקחת את הכסף כל פעם. - - - איפה היא הלכה? היא לא נתנה לי תשובות על השקיות. היא הלכה, זה לא לעניין. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אנחנו נקרא לה. לא, שנייה. היא אמרה שהיא תחזיר תשובה לגבי כל הסוגיות אז היא רשמה והלכה לבדוק את זה. בסדר? היא כתבה את כל הנקודות האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה גם לשאול לגבי צמצום פלסטיק במרחב הציבורי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היא יצאה לבדוק תשובות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ח"כ לזימי ביקשה לדחות את הדיון בסעיף החינוך ברבע שעה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לסעיף 27 על הקצבות לביטוח לאומי. משרד החינוך יהיה בעוד רבע שעה לפי בקשתה של ח"כ נעמה לזימי. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> תאיר ממשרד האוצר. הקצבות ביטוח לאומי סעיף 27. הוצאה: 64 מיליארד ו-747,133. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שאלות? לא. אני עובר לסעיף 29 משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע. יש לי שאלות על הסעיף הקודם. האם יש כספים קואליציוניים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה כבר ממש מעצבן אותי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם מעצבנים אותי יותר. יש כספים קואליציוניים? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> ביטוח לאומי משלם קצבאות לפי חוק. אין שום רכיב גמיש או של תקציב קואליציוני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בזה אין כספים קואליציוניים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם במשרד הביטחון אין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש 11 מיליון שקל. חבל שאתה לא נמצא בדיונים ובא לפה רק כדי להפריע לגפני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אם אפשר לעשות את סעיף 30, סעיף 29 תגיע עוד דקה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סעיף 30, משרד העלייה והקליטה. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> סעיף 30, משרד העלייה והקליטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם יש כספים קואליציוניים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע. תן לה לדבר. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> סעיף 30, משרד העלייה והקליטה. הוצאה: מיליארד 777 ו-86 שקל; הוצאה מותנת בהכנסה: 6 מיליון; הרשאה להתחייב 628 מיליון ו-808 ו-462.5 תקנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה עולים הגיעו לישראל בשנתיים האחרונות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עולים נשארו? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בשנת 2023 הגיעו כ-46,000 עולים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ועוד כ-70,000 בשנת 2022 - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> 76,000 עולים בערך, בעיקר מרוסיה ואוקרינה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה עזבו? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני לא מכירה את הנתונים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה הקיצוץ במשרד? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם סופרים את העולים לא את הנושרים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז נוספו כ-120,000 עולים בשנתיים האחרונות, נכון? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> נכון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז מה הקיצוץ בתקציב המשרד? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בעקבות הגידול בכמות העולים, והעובדה שגם השנה המשרד עדיין מטפל בעולים מלפני שנה-שנתיים, אז יש תוספת תקציבית, ממש מענים לאותם עולים כמו תלושים לעברית וכל מיני דברים מהסוג הזה - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממה שאני רואה, בדיור יש ירידה של 39 מיליון שקל, בסל הקליטה יש ירידה של 42 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 6 מיליון שקל בתקציב השכירות של מרכזי הקליטה - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> למה גם קיצרו להם את הסיוע בשכר הדירה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה במשרד השיכון, לא עכשיו. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> רגע, אני קודם כל אתייחס. מה שאתם רואים בסל הקליטה זה כמו שהסברתי בסעיף 23, זאת רזרבה להתאמות שמתוקף חוק כרגע נלקחת ונמצאת בתוכנית סל הקליטה, זה הסכום שאתם רואים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר סל הקליטה לא ייפגע. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> ודאי שלא. הוא גם משומר מתוקף חוק. כל כמות עולים שתגיע, העולים יקבלו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. מה עם מרכזי הקליטה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מאיפה הביאו את 40 מיליון השקל האלו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, המשמעות של הקיצוץ בשכירות מרכזי הקליטה זה שמרכזי הקליטה ייסגרו? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> ודאי שלא. ניתן לראות חלק מהקיצוץ הרוחבי גם בתחום הדיור. מאחר שאלו שכירויות ארוכות טווח אז חלק מהתשלומים נעשים בהרשאה להתחייב או בכל מיני דברים מהסוג הזה, וככל שיהיה צורך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר זה תרגיל חשבונאי ולא באמת קיצוץ? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> מלוא השכירויות ישולמו באופן מלא השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז איך מקצצים? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> בסעיף יש את תקנות הרזרבה שנועדו לכך שככל שיש התממשות מלאה של תשלומי השכירות הם ישולמו במלואם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר מרכזי הקליטה לא ייסגרו, סל הקליטה לא יורד, מרכזי קליטה לא ייסגרו? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> משולם מתוקף חוק. שכירות משולמת מתוקף הסכמים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז אין בתוך הרזרבות של 72 מיליון שקל כספים קואליציוניים? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי קובע את הרזרבה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לא, שנייה. הרזרבה היא מתוקף חוק. זה רזרבה של 4% שמפרישים לצורך התייקרויות - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל 72 מיליון זה יותר מ-4%. << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> 4% זה לצורך התייקרויות שכר, התייקרויות של קניות, יש כל מיני רכיבים. יש גם סכום לתקציב קואליציוני שנמצא, כמו שאמרנו קודם, ברזרבה זמנית עד שיאושר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה כסף קואליציוני יש כאן? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> 16.5 מיליון שקלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה הם מיועדים? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לתוכנית מסע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה תוכנית מסע? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> מגיעים אנשים מחו"ל ועושים פה כל מיני תוכניות במרכזים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מי מפעיל את הקבוצה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לדעתי הסוכנות, אני יכולה לבדוק את זה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה כמו 'תגלית'? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אשמח לקבל את הפרטים על תוכנית מסע. זה מסע ישראלי או מסע? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> זה דומה ל'תגלית' אבל להבנתי זה מיועד לאוכלוסיות של אנשים שלומדים או עובדים ומגיעים לפה לתקופה של הכשרה מקצועית ולהשתתף במאגר התעסוקה, הם עוברים פה שיעורי עברית - - - << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה מארצות מיוחדות או מכל העולם? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> אני מניחה שיש רשימה, אני לא יודעת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בואו נקבל פרטים, בסדר? אפשר לשאול שאלה או שמישהו באמצע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 16 מיליון שקל הם כספים קואליציוניים, זה תוכנית מסע? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כן. רק לא ציינתי, זה דף החלפה, אני לא יודעת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז זה נמצא בדף ההחלפה? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> כן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא רואה מסע בדפי ההחלפה. בקובץ אקסל שאנחנו קיבלנו. אתם ראיתם את זה? - - - אבל זה לא תוכנית מסע מנהל ומרכלות, רק אומר - - - << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> לא, שנייה. כמו שאמרתי, זה תוקצב במקום ייעודי שהוא רזרבה להסכמים קואליציוניים, כמו בכל הסעיפים, ומחכה לאישור של הייעוץ המשפטי ואז יגיע לוועדה כדי לעבור לתוכנית הרלוונטית. - - - השאלה היא למה זה מתוקצב בתוכנית מנהל וזה לא נשמע כמו תוכנית מסע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא רשום פה על מסע. בסעיף 30 רשומים המון דברים אבל לא מסע. רשום פה שירותי קליטה, דיור מינהל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם רוצים לברר משהו או שאני אחזור לחינוך? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע. יש תיקון בדף ההחלפה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה את אומרת? << דובר >> תאיר רואבחין: << דובר >> שאנחנו כנראה נצטרך תיקון לדף ההחלפה. כבר נבדוק ונחזיר תשובה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז צריך לעשות את זה מהר בגלל שאני רוצה להתקדם - - - בסדר, תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר אני אתן לך. אני רק מבקש, מחכים לנעמה לזימי על החינוך, והיא הגיעה, אני רוצה לחזור לחינוך ואז נחזור לנושא הזה, לא סיימנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני לא אהיה פה כל היום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. הלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, למה יש רכש קורונה? זה לא קשור לדף החלפה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל אנחנו נחזור לזה. אני ביקשתי במשרד החינוך, דיברתי עם השר, ומר מזרחי בא במקומו - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מכיר את האנשים כמוך, אני מתנצל מראש - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. אנחנו נחזור לשאלות. מי מציג את סעיף 20, משרד החינוך? << דובר >> דן פיקמן: << דובר >> אני רפרנט במשרד האוצר. קודם אציג את הסעיף. סך הוצאה 84 מיליארד 71 מיליון 785,000 שקל; הרשאה להתחייב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שיש התרגשות ממשרד החינוך אבל בבקשה שקט בוועדה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אין התרגשות מאף אחד. אני ביקשתי שהיועצת המשפטית של הוועדה תהיה כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק אמרתי שקט. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> די כבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סליחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה, משרד החינוך. << דובר >> דן פיקמן: << דובר >> סעיף 20, משרד החינוך. הוצאה 84 מיליארד ו-71 מיליון ו-785,000 שקל; הרשאה להתחייב 1 מיליארד 839 מיליון ו-246,000 שקל; שיא כוח אדם 2,602.5 תקנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש כספים קואליציוניים בסעיף? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רגע, איפה תמר? << דובר >> דן פיקמן: << דובר >> היא יצאה רגע החוצה אבל היא תכף תחזור. - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש דפי החלפה רלוונטיים? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> כן, הביאו. לא כולם קיבלו? - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תמר אנחנו חזרנו לנושא משרד החינוך, הוא הציג את המשרד. לפני שיש שאלות, אני מבקש לדעת אם יש דפי החלפה או יהיו דפי החלפה. אם תוכלי לתת סקירה מלאה על הכול, ואני רוצה שישאלו שאלות אחר כך. בבקשה. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> יש רשימה של כמה סוגיות שטרם קיבלו חוות דעת, כלל שיתקבלו אנחנו נביא עליהן דפי החלפה, זה כמובן תלוי בתהליכים. מיד אקריא את הסוגיות ואגיד את הסכומים, הדר ודן נמצאים כאן כדי להסביר. סעיף חינוך הוא עתיר בכספים מהחלטת הממשלה 13-06 של כספים קואליציוניים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה דווקא הסעיף הזה עתיר בכספים? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אז הסוגיות הרלוונטיות - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> רק שנייה. עם כל הכבוד, אני יכול לבקש ממך בקשה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמובן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מדובר על נושא שמעניין את כולם. אם אתה יכול, בבקשה לא להפריע באמצע. אם תרצה לשאול שאלות אאפשר לך כשהיא תסיים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מכבד את בקשתך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אגיד את הסוגיות ולאחר מכן צוות החינוך יסבירו אותן. סוגיית אופק חדש, 590 מיליון שקל; תקציבים למען החינוך התורני זה 60 מיליון שקל; תמרוץ וטיפוח זה 105 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תמרוץ וטיפוח של מה? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> תכף יסבירו מה הכספים. גם הכול מופיע בהחלטת ממשלה 13-06. אין פה שום דבר חדש, רק נשאלנו אילו תקציבים בחינוך טרם הוקצו, כבר קיבלתם אקסל שמפרט את מה שהוקצה. נשאל מה ההופכי לזה, כלומר מה לא הוקצה וככל שיתקבלו חוות דעת עד שיסתיימו ההצבעות, יבואו דפי החלפה. ככל שלא יתקבלו, זה יעבור בפניות שיעברו את הוועדה, כך או כך. אלו שתי האלטרנטיבות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק להבהיר, מה שנמצא כרגע בפני חברי הכנסת זה דף ההחלפה הכולל שבו את אומרת שיכולים להיות שינויים בשלושת התוכניות האלה בסכום של - - - << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> רגע, תנו לי לסיים כי יש עוד. אקריא את הרשימה המלאה של כל הכספים בחינוך שטרם הגיעו לגביהם חוות דעת, אם יהיו שאלות אז נמצא פה צוות החינוך כדי להשיב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם לא יגיעו חוות דעת? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אז יגיעו בפנייה לוועדה ואז הוועדה תצטרך כך או כך לאשר את זה או שלא לאשר. אגב, זה רלוונטי לכל הכספים, אז יש לנו תמרוץ וטיפוח בפטור ובמוכשר, שרתים ומזכירים בפטור ובמוכשר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה פטור ומוכשר? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> תכף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איפה נמצאות תנועות הנוער? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סליחה תמר, אמרת תמרוץ וטיפוח, כמה זה סופית? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> כ-105, זה 104 מיליון ו-839,000. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נוכל לקבל דף מסודר עם כל אלה? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> כן בשמחה אנחנו נוכל להעביר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא מקשיבים למה שהיא אומרת. היא אומרת שיש חלק, שהיא לא יודעת מהו, שלא תהיה חוות דעת משפטית עליו וזה לא יבוא עכשיו, אלא - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זה בתוך הרזרבות של משרד החינוך עכשיו ואנחנו רוצים לדעת לאן מיועדים הכספים שבתוך הרזרבות. מותר לנו לדעת את זה. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אנחנו משיבים לבקשתכם. ערך שעה 26 מיליון ו-455,000 שקל; בינוי פנימיות ביהודה ושומרון 22 מיליון ו-963,000 שקל; הקלה בתשלומי הורים 102 מיליון ו-585,000 שקל; נוער בסיכון, חברה למתנ"סים 30 מיליון ו-815,000 שקל; מלגות חינוך טכנולוגי בסמינרים 15 מיליון ו-144,000 שקל; תקציבי חמ"ד - חינוך ממלכתי דתי 88 מיליון ו-139,000 שקל; תרבות ייעודית פרויקטים ברשויות 17 מיליון ו-636,000 שקל. אנחנו נשלח לכם רשימה של כל הכספים הקואליציוניים שלא תוקצבו. כרגע הוועדה ביקשה מאיתנו להסביר לגבי חינוך. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה בסך הכול? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אנחנו נעשה את הסכימה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לגבי הסעיפים הראשונים של 590 וכו'. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אופק חדש זה 590; תקציבים למען החינוך התורני זה 60 מיליון ו-748,000 שקל; תמרוץ וטיפוח היה 104 מיליון ו-839,000. אנחנו נשלח רשימה של כל הכספים הקואליציוניים שלא הוקצו, כלומר הרשימה ההופכית למה שכן הוקצה. זה מה שקיבלתם לבקשתכם. הכול מופיע בהחלטת הממשלה 13-06. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם יהיו חוות דעות חיוביות במה שיהיה, אפשר להביא את זה. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אם יהיו חוות דעת משפטיות ומקצועיות עד אז, אנחנו נוכל להביא דפי החלפה עד שתסיימו להצביע, ואם לא אנחנו נעשה את זה בפניות ותחליט הוועדה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו אפשר לשאול שאלות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא רוצה הסביר? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. אני רוצה להצביע נגד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה רוצה להצביע נגד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי אני נגד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה אתה נגד? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך זמן? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> טוב, יש לי שאלה על הגיל הרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נעמה, משה שגיא חולה. הם רצו לדחות את זה, אמרתי שלא ושישלחו נציג מוסמך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה, אני בטוח שזה יעניין את כולכם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני זוכר שהובטח חינוך חינם לגיל הרך ושהובטחו נקודות במס. לכן אני רוצה לדעת, בהתאם להסכמים הקואליציוניים שהוסכמו עם מפלגת ש"ס, מה עם המועצה לגיל הרך. הרשות לגיל הרך שהם היו אמורים להקים. בנוסף אני רוצה לדעת על תוכנית ההכשרות – אם היא קוצצה או לא. בקניות, במועצה לגיל הרך, לגבי סעיף 20-600-147 מה קורה עם זה ואם קוצץ. קידום החינוך בגיל הרך סעיף 20-60-163 הפקדת תוכנית וליווי הרשויות הערביות בחברה, גם של הגיל הרך. סעיף הרכישות בחיזוק החינוך בגיל הרך, 20-62-02-201. וזהו לגבי הגיל הרך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, יש לי עוד שאלות. אפשר לשאול עכשיו על הכספים הקואליציוניים או לחכות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כן, תשאל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. מה זה 'מעיין החינוך'? מי מפקח? איך זה מתכתב עם החינוך הממלכתי במדינת ישראל שעליו יש פיקוח? האם זה עומד בתקן של הייעוץ המשפטי? כלומר, שכספי ציבור צריכים להיות מפוקחים במדינת ישראל. אני גם רוצה לדעת מה זה תמרוץ וטיפוח, כי אני לא יודע. עכשיו לגבי השומרון, למה 22 מיליון שקל לפנימיות ובינוי נמצאים בסעיף קואליציוני? הרי יש עוד מוסדות חינוך ורשויות מקומיות שזקוקות לבינוי מבני חינוך. תשלומי הורים, 202 מיליון שקל – מה זה? זו השתתפות? נוער בסיכון – אני רוצה לדעת למה זה בכספים קואליציוניים, כי יש חברה למתנ"סים מתוקצבת פה מכמה מקומות. בנוסף, לא הספקתי לרשום את הסעיף שבו יש 15 מיליון שקל, אני רוצה לדעת על מה זה. תרבות ייעודית, מה זו תרבות ייעודית ולמה היא שונה מתרבות רגילה במדינת ישראל? ואזכיר, יהודית ודמוקרטית. עוד אני שואל על הדוברות, הסברה ולשכת הפרסום. בכמה עלה התקציב. המועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון– זה מל"ג שונה מהמל"ג הכללי? כי יש סעיף ספציפי לזה. בסעיף 20-60-600-139 מהן "פעולות לייעול המערכת"? אשמח גם לדעת על זה. מה כולל הסעיף של חינוך יהודי בתפוצות? וגם מה התקציב של תוכנית ייעודית ללימודי מתמטיקה - - - ומה זה שעות תקן במוסדות מוכרים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המתמטיקה בחינוך החרדי לבנות הייתה במקום הראשון במבחנים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ומה זה אומר? כשמלמדים יש תוצאות. אנא, ישם זאת על כל תלמידי החינוך החרדי במדינת ישראל. תלמד אותם מתמטיקה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה אתה רוצה להגיד? שיש כאלה שמלמדים והתוצאות שלהם פחות טובות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. אז בוא אני אסביר לך - - - כל ילד וילדה במדינת ישראל זכאיים ואף חובה עליהם ללמוד מתמטיקה, ללמוד אנגלית, ואתם צריכים לאפשר להם את זה. אני תוהה מתי אתה תאפשר להם את זה ולא תייצר רשתות חינוך פרטיות ותחסל את החינוך הממלכתי במדינת ישראל. זה מה שאני רוצה. - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה, סיימת? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע, משרד החינוך הוא משרד ענק, 84 מיליארד שקלים, לא אכפת לכם? תודה. שעות תקן במוסדות מוכרים שאינם רשמיים – שירותים רפואיים וסוציאליים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים. פרה-רפואי במוסדות מוכרים שאינם רשמיים. אני שואל כי בממלכתי וברשמי אין את זה. למה זה סעיפים ספציפיים? שעות תקן במוסדות מוכרים חרדיים, מה זה? שעות הוראה חינוך עצמאי, סעיף 20-63-02-05. מה סעיף התמיכה בבתי ספר בפריפריה, זה 103 בסוף. תמיכה בלימודי יהדות, 20-64-40-106, אני רוצה לדעת על ההשתתפות בשמירה במוסדות החינוך ברשויות המקומיות. האם זה גדל? - - - אני רוצה לדעת מה זה מינהל החינוך ההתיישבותי ולאן זה הולך - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גפני למה אתה מזלזל בשאלות שלנו? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מזלזל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא מזלזל אבל 33 שנים בכיסא הזה הפכו אותך לקהה, זה נראה לך כבר פחות רלוונטי, הפכת לפסימי, וזה חלק מהבעיות של הרבה מאוד זמן בתפקיד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. יש עוד שאלות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כן. סל הקליטה לתלמידים יוצאי אתיופיה וכל הקיצוץ בנושא של תלמידים יוצאי אתיופיה, אני רוצה לדעת - - - מועדוניות משפחתיות ותוכניות התערבות למניעת נשירה, אני רוצה לדעת - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקיצור אתה רוצה הסבר על כל משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש פה 1,000 סעיפים, אני שאלתי רק על 16 בינתיים. החברה למתנ"סים, השתלמות עובדי הוראה, כפרי סטודנטים, למה זה לא תוקצב עם מה ששאלתי קודם על החברה למתנ"סים. חינוך פיננסי, האם קוצץ הסעיף הזה? תמיכה במרכז מחקר להוראות טבע הנוף על פי מורשת ישראל, מה זה? 20-67-0159. עוד הייתי רוצה לדעת האם תוכנית לקידום מצוינות במתמטיקה ממשיכה. ארגוני הנוער מה קורה עם זה. תרבות יהודית ישראלית, 20-67-0195. מה קורה בסעיף 20-67-0198, פעולות לצמצום פערים, הזנה במערכת החינוך, הזנה בתוכנית מסגרות לימודים ושעות נוספות אחרי הצוהריים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקיצור תסבירו את כל הסעיפים של משרד החינוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיימתי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא יודע אם היה אי-פעם דבר כזה. תודה רבה. חמד עמאר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז אני לא אקבל תשובות? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קודם כל, אני רוצה - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגע, אנחנו חייבים לשאול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היו"ר, אם אפשר בבקשה להצטרף לשאלה של חברינו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אנחנו ברשימה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה. רק שאלה קטנה. הכול בסדר. אם אפשר לצרף בתשובות בהתייחסות של הנציגים את כל המענה ששואל חבר הכנסת שירי בהשוואה לשנה שעברה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> התכוונת לפני שנתיים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר לתת רשות דיבור לנציגת הורים של הגיל הרך? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל החברים רוצים לשאול שאלות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בבקשה, היא שתי דקות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היא עם תינוק, תנו לה לדבר קודם. אנחנו נדבר אחר כך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר. רגע. אני רק רוצה להגיד, אני לא זוכר מקרה כזה שבו דורשים ממשרד ממשלתי להסביר את כל המשרד מההתחלה ועד הסוף. - - - אני מבקש מכם לא לחזור על אותה שאלה פעמיים. הם צריכים להשיב על השאלות האלו בסוף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בואו נתקדם עם השאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. תתקרבי לשולחן. מה השם שלך? << דובר >> חנית יששכר: << דובר >> חנית יששכר. אני באה לדבר על הקיצוץ של 200 מיליון שקל בהדרכה ובהכשרה של גילים 0 עד 3. אתם מדברים על תוספות, כן או לא הכשרה יהודית, מתמטיקה יהודית או ייעודית, זה לא משנה. אנחנו מדברים על הבסיס, 3 שנים ראשונות. גם בהלכה וגם במקורות הכתובים, אישה מחויבת לטפל בילד שלה כ"ד חודשים. כרגע אנחנו נותנות את הילדים שלנו למעון עם נשים, שלא מוסמכות ולא מוכשרות לטפל. אנחנו לא מדברים על תוכניות העשרה, אני תקצבתי במינהל חינוך רגיל כללי ומינהל חינוך חרדי בירושלים. אלו תקציבים מאוד גדולים. תקצבתי המון תוכניות העשרה גם לגילאים גדולים שמוכרים במשרד החינוך. אני יכולה להגיד לכם כמה אפקט ריבית דריבית. כשלא משקיעים ב-0 עד 3, כמה שאנחנו משקיעים ומתקצבים תוכניות למעלה מזה. אני לא מבינה איך הקיצוץ הזה בכלל על הפרק. מיליארד ו-200 מיליון שקל? שיעלו לנו עוד כפול - - - מיליון יעלו כמיליארד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. אנחנו נשמע את משרד החינוך, אבל שתדעי, 3-0 נמצא על סדר היום של הדיון מחר ואנחנו הולכים להקציב לעניין הזה מיליארד ו-200 מיליון שקל, נכון? תודה רבה. אני מודה לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתם מבינים שמצמצמים בהכשרות של המטפלים בילדים? שגם ככה 75% לא מפוקח. תתעוררו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פעם הבאה שאתה מתערב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תקרא אותי בקריאה ראשונה. בסדר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד עמאר, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש קיצוץ של 102 מיליון שקל בשירותי ההסעה. אני רוצה לדעת איפה הקיצוץ הזה ועל מי הוא יחול בשירותי ההסעה? כי מי שמקבל שירותי הסעה הם אנשים שזקוקים להם. בנוסף יש קיצוץ להכשרות ולמורים, 450 מיליון שקל, אותה שאלה. יש שני סעיפים של כסף רזרבות. אני רוצה לדעת כמה כסף קואליציוני בדיוק יש, מה שלא הבאתם בפתקי ההחלפה. ולגבי התוכנית של המגזר הדרוזי, היא הסתיימה בסוף שנת 2023 והיה הרבה כסף לחינוך. מהם הפרויקטים והתוכניות שרצות שם? כל מה שקשור למגזר הדרוזי, כי בלי תוכנית ובלי כסף תוספתי דרך משרד האוצר, מה אתם עושים עם התוכנית הזו? כנ"ל לגבי התוכנית של המגזר הערבי, שם יש קיצוץ של 15%, ואין תוכנית בכלל. האם זה 15% מהתוכנית או קיצוץ של 5% שחל על הכללי, ואז זה קיצוץ של 20%? אני רוצה תשובות. בקשר לתנועות הנוער, הובטח על ידי השר הכפלת התקציב של 2023. מה יהיה התקציב של תנועות הנוער בסוף שנת 2024? וגם ארגוני הנוער ושנות השירות – השינשינים – מה התקציב שלהם בסוף 2024, גם שם דובר על קיצוץ גדול, אז מה הקיצוץ שם? האם נקבל כסף בכספים הקואליציוניים אם יחזירו את התקציב של 2023? גם במכינות קדם-צבאיות היו קיצוצים. אני רוצה לדעת כמה הוא יהיה, כי כל הפרויקטים האלו הם פרויקטים חברתיים מאוד משמעותיים וחשובים וחשוב לי לדעת תקציבים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. ולדימיר, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. לגבי הכספים הקואליציוניים, הסכומים שהוקצו מתוכם וקיבלנו אותם ביום חמישי – המוסדות התורניים, 1 מיליארד ו-163 מיליון שקל, אני רוצה לדעת באיזה מוסדות מדובר, בכמה תלמידים וכו'. לתרבות היהודית יש כמעט 100 מיליון שקל בכספים הקואליציוניים, אותה שאלה. הארכת יום הלימודים 45 מיליון שקל, ארצה לדעת באיזה מוסדות ומה המשמעות. אני מבין שבכספים הקואליציוניים יש 18 מיליון שקל לפעילות המטה המרכזי של המשרד, לא ברור לי למה צריך כספים קואליציוניים למטה המרכזי. ארצה פירוט בכל הסעיפים ברשימה שתמר הקריאה, מאופק חדש וכו'. אני רוצה לדעת אם נעשתה עבודת מטה במשרד לגבי ההשלכות של יישום אופק חדש בחינוך הפרטי, והמשמעות של זה לגבי החינוך הממלכתי. האם זה יפגע בחינוך הממלכתי? מה הכלים לפיקוח, אכיפה ובקרה במוסדות החינוך הפרטי, בכל הקשור לאופק חדש. האם נקבע תנאי לתקצוב המוסדות באופק חדש? לימודי ליב"ה מלאים. האם המוסד שאינו עומד במצבת המורים הנדרשת ללימודי ליב"ה ייחשב כמוסד שאינו מלמד לימודי ליב"ה מלאים? בנוסף, האם ישנם כספים לתקצוב נוסף עבור חינוך ילדי המפונים? לגבי בניית כיתות, מה הסכום שהוקצה לבניית כיתות? איפה? עד כמה זה עונה לצרכים? לגבי תקצוב תוכניות החינוך הערכיות, גבעת התחמושת, אתרי מורשת וכו', האם יש מענה לנושא הזה? זהו בינתיים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> סיימת? נאור יש לך הערות או שאני יכול גם? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היו"ר, שלושת הנושאים כבר עלו כאן בוועדה והובטחו גם על ידי השר, כשהוא היה כאן בתחילת הדיונים לתקציב, שהם יטופלו ויתוקנו. ההסעות זה הנושא הראשון שהעסיק את כלל חברי ועדת הכספים, העלינו אותו לדיון, התאמה של ההתייקרות של ההסעות בשלטון האזורי, ההסעות הרגילות ולחינוך המיוחד. ב-12 שנים האחרונות דובר על פער של 190 מיליון שקל, השר הבטיח שהנושא יטופל ויבוא פתרון ברגע שנגיע לנושא התקציב. הנושא השני, המכינות הקדם צבאיות גם עלו כאן, השר הבטיח שלא יהיה קיצוץ, במיוחד לאור הגיוס המוקדם וחיתוך הסד"כ – גם במכינות וגם של שנות השירות – לטובת צבא הגנה לישראל, ולכן אנחנו צריכים לשמוע פתרונות איך אנחנו מביאים תקציב ולא רק מקצצים אותו. הנושא השלישי גם עלה כאן בוועדה ולכן אני רוצה לשמוע תשובות. היישובים בפתחת ניצנה, שהוחרגו והייתה טעות בין היישובים שקיבלו ואלו שלא. היישובים שנכנסו לתוך הנושא הזה הם קדש ברנע וכמהין, צריך להוסיף את ניצנה, עזוז ובאר מילכה על אותו התקן ומאותה הסיבה. הובטח לנו שנקבל תשובות וגם פתרונות על שלושת הנושאים האלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה רבה. יש לי שאלות מורכבות אשמח שתרשמו לכם. לפני כשבועיים ולדימיר ואני שלחנו מכתב ליוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים, ויהלי רוטנברג, החשב הכללי, לגבי כל הסעיפים שקשורים באופק חדש והתקנות. בנוסף ביקשנו מיו"ר הוועדה לכנס דיון בנושא, כדי שנדון בכל אלו. לא נעשה דיון, אבל רוב השאלות ייגזרו מתוך המכתב הזה. לפני שאתחיל – באיזו תוכנית ובאיזו תקנה מוקצבים הכספים הקואליציוניים המיועדים להכנסת הרשתות החרדיות לאופק חדש? ארצה לקבל את חוות הדעת של הייעוץ המשפטי במשרד החינוך ובמשרד האוצר. מהם האמצעים שמשרד החינוך נוקט על מנת להבטיח פיקוח? האם יש דרישה להשתתפות במבחני מיצ"ב? מה ההצדקה להכליל רק חלק ממוסדות המוכשר בתוך תוכנית אופק חדש, בעוד אחרים נשארים בחוץ? האם זה לא מפר את עקרון השוויון? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נעמה, אף אחד לא רושם את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הכול נמסר כמו שאני אומרת אותו. טוב, אני רוצה גם את הסרטון - - - ואז נעבור על זה שאלה-שאלה. הדיון הזה צריך להידחות כל עוד אין תקנות כי ממה שאנחנו מבינים, שר החינוך עדיין לא פרסם את התקנות העדכניות והדיונים מתקיימים היום או מחר. התקנות הן אלה שקובעות כמה מיליונים יוקצו לזה. אנחנו דורשים שזה יבוא באישור נפרד לוועדה. רק השבוע פורסם שתקציב 2023, עוד לפני יישום אופק חדש, תלמיד מהחינוך התורני למשל, מקבל 2,800 שקל יותר מאשר בחינוך הממלכתי-דתי או הממלכתי-כללי. אני אישית הופתעתי מהנתון הזה. יישום אופק חדש יגיע לפערים מאוד משמעותיים של אלפי שקלים בין חינוך ממלכתי לבין הרשתות הפוליטיות בפערים בין תלמיד לתלמיד לטובת החינוך התורני. איך אתם עומדים בפער הזה? מה הערכת המשרד לגבי איפה יעמוד הפער הזה לאחר התוספות הללו. מדובר על עקרון השוויון ובסופו של דבר עומדת עתירה. אני יודעת שגם במשרד החינוך וגם במשרד האוצר מרימים הרבה גבות מאחורי הקלעים. אבל אני רוצה להבין את הנתונים האלו. עכשיו אעבור לתנועות הנוער. תקנה 20-670-140 – קבוצות המחנכים, קיצוץ של 7 מיליון שקל. לתנועות הנוער יש כמה תקנות: תקנה 20-670-142 – תנועות הנוער עצמן, קיצוץ של 21 מיליון שקל. תקנה 20-670-162 – שנת שירות, קיצוץ של 12 מיליון שקל. למה אנחנו לא רואים את הפירוט על זה בתקציב? מדוע בוצע הקיצוץ הזה ספציפית? האם רוצים ממש לחסל את מפעל תנועות הנוער ושנות השירות? מדוע קיצוץ של כ-20% הוא הרבה יותר גבוה מהקיצוץ הרוחבי בשאר משרדי הממשלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה קיצוץ היה בתנועות הנוער? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כ-40 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מכל התקנות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מתוך כמה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היה בערך 120 עם - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מעריכים שכ-20%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש הבדל בין קיצוץ בתנועות נוער חילוניות לדתיות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן. הם קיבלו תוספת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. ארגוני הנוער. תנועות הנוער כוללות גם את בני עקיבא. בסדר גמור, זו התנועה היחידה שהיא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה להזכיר שמשרד החינוך בעצמו נשען על חניכי ואנשי תנועות הנוער, ועל הבוגרים. בימים אלו ממש, וכבר מהרגע הראשון של המלחמה, אנשי תנועות הנוער הגיעו לכל מלונות המפונים ולכל מתחמי המפונים. הקיצוץ הזה הוא כפיות טובה ואני רוצה להבין מה המהות של זה. אני מזכירה שבמקביל לכל זה, יש פגיעה חמורה בעיקרון השוויון בשנות השירות מול הגיוס המוקדם לצה"ל. ועוד משהו על המפעל החינוכי הזה – שר הרווחה יצא נגד הקיצוץ ונגד הפגיעה בתנועות הנוער, וגם משרד החינוך, שאפילו ששם יוצאים נגד הקיצוץ, בכל זאת מקצצים. יש מקומות שבהם נשענים על חניכי שנות שירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברתי עם שר האוצר כמה פעמים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אי אפשר שלא לתקצב תקנים, לא להוסיף עובדים ואז לקצץ באופן הזה כמו כבשת הרש. נעבור לגיל הרך ולקיצוץ של 200 מיליון השקלים, שנועדו להרחבת שעות ההדרכה והכשרות לצוותים. אני רוצה לומר על זה משהו קיצוני – לפני שנתיים משרד החינוך סוף-סוף עשה מעשה ואמר שילדים לא צריכים להיות במשרד הכלכלה ויש לאחד את כל הרצף החינוכי תחת משרד החינוך. יש עוד הרבה מה לעשות, וגם לי יש חלומות על איך הטיפול בגיל הרך צריך להיראות. אבל לפחות התחיל לעשות מעשה – לייצר רצף חינוכי כולל שנותן מענה הוליסטי מלידה עד בגרות ואוניברסיטה. עכשיו משרד החינוך לקח את תפקידו ברצינות והתחיל לפתח את הדיסציפלינה של הגיל הרך, מה שלא עשו כאן יותר מדי שנים, ובנה תוכנית הכשרות שאנחנו מצפים לה. את ההבטחה לחינוך חינם לגיל הרך טרם זכינו לראות מתקיימת, אבל למה את המעט הזה – את ההכשרות לגיל הרך, את מה שיכול למנוע - - - אלה דיני נפשות. כי כל ההתפתחות הקוגניטיבית נקבעת מלידה עד גיל 5. הפגיעה הזו היא בהעצמת הצוותים, ביצירת דור ניהולי, מוכשר, מקצועי, בתחום הכי חשוב בהתפתחות האדם. זה קיצוץ שפוגע במנוע הצמיחה ופגיעה בציבור בצורה חד-משמעית, ואפילו עלול לעלות בחיים כי ההכשרות הללו הן גם הכשרות ששומרות על הילדים שלנו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כבר עכשיו אין פיקוח. לקחו את התחום עם הכי פחות פיקוח במדינת ישראל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לכן אני שואלת על הגיל הרך, כמה בדיוק קוצץ בכל תקנה. לגבי התקציבים הקואליציוניים ממשרד החינוך, כמה כספים קואליציוניים הוטמעו במשרד החינוך? כמה כספים הוטמעו ועדיין מחכים לחוות דעת משפטית, ואילו? תוכנית 206701 – פעילות ופרויקטים, תוכנית שעלתה בכ-18%. לאן הולכת התוספת? האם זו תוכנית של אבי מעוז? לאיזה תקנות ספציפית נכנסה התוספת? תוכנית 206901 – זהות יהודית. אני רוצה להבין את הכפילויות בזהות יהודית מול חמישה משרדים. התוספת היא של 500% – מאה מיליון שקל – לאן? אני מבקשת פירוט מלא של כל התקנות והתקצוב שלהן בתוך הסעיף הזה, והאם זה מחולק באופן שוויוני בין זרמים שונים ביהדות. כמה תוספת, אם בכלל. השירות הפסיכולוגי-חינוכי, כמה תוספת, אם בכלל. נאמר לנו שתהיה תוספת לשפ"חים. זה מאוד חשוב גם בגלל שהרבה מהילדים שבטראומה צריכים מסגרת שתעזור להם. לגבי כפרי הנוער, מה הסעיף התקציבי שלהם? האם הוא קוצץ או שיש תוספת? בנוסף, אני גם רוצה לדעת מדוע על מנת ליישם החלטה זהה להחלטה 511 מוקצה סכום של 590 מיליון שקל מתקציב 2024, בעוד ההחלטה המקורית בעלת ניסוח זהה, הקצתה במקור 880 מיליון שקל. איפה הפער של ההפחתה בתוספת? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה באמת לא בסדר. צריך להחזיר את זה ל-800. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש לי עוד שאלות, אשאל בהמשך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, תודה. אימאן, בבקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתחיל בשאלה כללית לגבי הקיצוצים הרוחביים שהיו בכל משרדי הממשלה. בנוסף היה קיצוץ בתקציבים של החברה הערבית במובן הזה. אני רוצה לדעת מה סכום הקיצוץ ועל איזה תוכניות הוא נופל. בנוסף, אני רוצה לדעת לגבי הקיצוץ של 15% בתוכנית החומש של החברה הערבית. מה הסכום של הקיצוץ ועל אילו תוכניות הוא נופל? כבוד היושב-ראש, התקציב שאושר לבתי ספר של הפטור ושל המוכשר, לטיפוח ואופק חדש. הייתה הבטחה שבשנת 2024 זה יורחב לשאר בתי הספר ששייכים - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את מדברת על תמרוץ וטיפוח? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> של החברה הערבית ואופק חדש, כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רק יכול לספר את מה שהיה. נאמתי במליאה ואמרתי שיש תמרוץ וטיפוח שהממשלה הקודמת, זה היה כאשר הייתי באופוזיציה, לא נותנת את התמרוץ והטיפוח לבתי הספר המוכרים. אז דיברתי עם מנסור עבאס ואמרתי לו שעובדים עליו בגלל שלא מעבירים תמרוץ וטיפוח, והוא הלך לשר האוצר ושאל למה לא נותנים, אז נתנו רק לחברה הערבית ולא לחרדים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז עכשיו אתה מחזיר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אצלי לא יהיה דבר כזה. אם יהיה תמרוץ וטיפוח, יהיה לכולם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש תמרוץ וטיפוח. לאן זה הולך? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אין לך את זה ברזרבה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. לא להפריע. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יו"ר ועדת כספים. אתה לא יכול לתת כסף רק לערבים או רק לחרדים כשאתה נותן בתקנה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> ליברמן עשה את זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סליחה, עכשיו זאת הזכות שלי לדבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> פינדרוס די כבר אתם לא מבינים שאתם הכי מופלים לטובה בחברה הישראלית? מה אתה מדבר בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חוזר ואומר. אצלנו לא יהיה דבר כזה. בבקשה אימאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להמשיך עם התוכנית של יום חינוך ארוך. האם הקיצוצים נופלים על אחד מהתוכניות שנמצאות - - - אוקיי. הנושא השני הוא שהייתה תוכנית לפתיחת מתנ"סים בחברה הערבית, כי אין לנו אפשרויות אחרות לחינוך בלתי פורמלי בתוך הרשויות חוץ ממתנ"סים. בתוכנית 'חומש' היה תקצוב לפתיחת מתנ"סים חדשים בתוך החברה הערבית. מה קורה עם הסעיף הזה? בתוכנית הזו גם היה בניית מעונות יום וכיתות בבתי הספר של החברה הערבית. אנחנו יודעים שיש מחסור של כ-3,000 כיתות. איפה זה עומד? האם יהיה קיצוץ גם בזה? לגבי שעות תגבור וכיתות מב"ר. בתוך החברה הערבית, כיתות מב"ר הם בעצם תחנה כמעט אחרונה להציל נוער בסיכון, כדי שלא ירדו לפשע ויהיו נוער שוליים עד הסוף. מה קורה עם הסעיף הזה? עוד נושא, הייתה תוכנית לגבי ילדים חולים. לצערי הרב, יש הרבה ילדים חולים שנאלצים להיעדר מבתי הספר לזמנים ארוכים, והם צריכים ליווי בלימודים שלהם. תוכנית שלבים היא כלל ארצית, ולא רק בחברה הערבית. מה קורה עם התוכנית הזאת? הרי בשנה שעברה הייתה שם בעיה אבל הובטח שיהיה תיקון ויהיה מענה. אלו השאלות שלי, תודה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה. אני רוצה להתחיל בעניין של הגיל הרך והנושא של 200 המיליון. חברתי ח"כ לזימי הסבירה שכולנו שמחנו כשהועבר החוק לפיקוח על מעונות היום. אנחנו ביקרנו את זה שהם ניתנו בעניין הכשרות ופיקוח ככסף תוספתי. זה לא אמור היה להיות כסף תוספתי אלא חלק מתקציב המשרד, במיוחד שהוא כלי מאוד חשוב ביישום החוק של הפיקוח על המוסדות. להגיד 'קוצץ בגלל שזה כסף תוספתי', בעיניי ההסבר הוא לא מקצועי. אנחנו יודעים שהמשרד בעצמו קיבל תוספת והיה אפשר להשאיר את 200 מיליון האלה. זאת פגיעה קשה מאוד גם ביישום החוק וגם בפעוטות עצמם. אמנם אנחנו מכבדים מאוד את העובדות של המוסדות, אבל הן צריכות לקבל גם את הכלים האפשריים כדי לתת את השירות הזה. איך המשרד הולך להתמודד עם זה? במיוחד כשאני רואה שתוכניות אחרות כן קיבלו תוספות תקציביות. אני יודעת שיש משבר זהות יהודי מאוד קשה בימים האלה, שכל משרד רוצה לפתח את התוכניות שלו שמחזקות את הזהות היהודית, אבל אני חושבת שבסופו של דבר אותם 200 מיליון נועדו לכלל הפעוטות בלי הבחנה, וכדאי מאוד להחזיר את זה. אני רוצה להבין איך ומה יקרה עם תוכנית ההכשרות שהייתה קיימת לפי הסעיף הזה. האם תופסק מידית? האם תפעילו משהו במקביל? גם כן בנושא של הגיל הרך, נקודות הזיכוי למס. אמנם זאת תוכנית מבורכת, אבל היא רק לחלק מסוים מהאוכלוסייה. לא התייחסתם להרבה - - - בסופו של דבר, חינוך לגיל הרך היא זכות לכל ילד ולא להורים. זה לא משהו פריווילגי שאפשר לתת לקבוצה מסוימת באוכלוסייה. זו אמורה להיות זכות לכל תינוק ופעוט, כי זה חלק מהחינוך. לא מדובר על להשאיר אותם בתוך 4 קירות ועם עין פקוחה עליהם. אני חושבת שנקודת הזיכוי מפלות לרעה תינוקות ופעוטות, והחלטתם שהכסף יעבור דרך מי מההורים שעובד. כולנו יודעים שאופציות השילוב בשוק העבודה, למשל נשים ערביות - - - המדינה הקצתה לזה תוכניות שעד עכשיו לא הצליחה ביותר מ-40%. יש בעיה רצינית במקומות העבודה, ולא בגלל שהנשים לא רוצות לעבוד. אני חושבת שצריך לבדוק את התוכנית הזו בצורה שכן תהיה שוויוניות לכלל הפעוטות. אני רוצה להבין, הקיצוצים של 15% וגם של 5% מהתוכנית לפיתוח כלכלי באוכלוסייה הערבית והתוכניות האחרות, איך זה משפיע בעניין החינוך? באיזה סעיפים 15% יקוצצו מהתוכניות? הרי הקיצוצים נעשים מול המשרד עצמו. בעניין שירותי ההסעה, איפה הקיצוץ של 116% יפגע? באיזה מקומות? באיזה סוג? עכשיו אשאל בעניין תקציב החינוך של תוכנית אופק. האם יש בתי ספר שכבר נכנסו לאופק נכון להיום ולא היו מקודם? האם מדובר רק בבתי ספר של הרשתות? אם כן, זה נושא שכבר דנו בו הרבה פעמים - - - ויש תשובה לבג"ץ. בתי הספר הכנסתים הם גם כן אמצעים ברשתות, אז למה הקריטריון של לתת רק למי שמנוהל דרך רשת? למה לא לתת להם גם כן את התוספת הזו? האם מתוכנן לכלול אותם בתוכנית אופק? מה התירוץ לא לכלול אותם? זה בלתי נתפס. אני יודעת שכוון אליכם מכתב חריף מאוד של אגף התקציבים, שדרש שורה של דרישות מהרשתות האחרות לפני שמעבירים להם תקציבים. מה עשיתם עם המכתב הזה? איך פתרתם את העניין מול המשרדים? בעניין ערך שעה והתקצוב שלו למוסדות הפטור. האם נעשה תחשיב כלשהו לפני שהוספתם את התוספת הזו? האם אפשר לקבל את התחשיב הזה? כדי להבין לפי מה הוספתם את התקציב הזה. אולי תשכנעו אותנו, ואנחנו נחשוב שזה בסדר לא להוסיף ולא לגרוע מזה. האם בדקתם את החוסרים בעלות ערך שעה למוכשר לפני שהחלטתם לתקצב את מוסדות הפטור? אני יודעת שהמוכשר לא מקבל תשלום על משרת אם, לא מקבל תקציב על שעות גיל, לא מקבל תשלום על גמול חינוך. האם עשיתם את החישובים האלו? האם אתם חישבתם אותם בתוך זה? כמובן שאני מצטרפת לשאלות שנשאלו בעניין תנועות הנוער. זהו בינתיים, תודה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> במסגרת הם יענו לך אבל כל השאלות שלך הם הסיבה שכל מה שאמרת לא מתוקצב ונמצא ברזרבה. כל מה ששאלת, התשובה היא בגלל מה שאמרת. זה לא מתוקצב, לא הפטורים ולא אופק חדש והכל נמצא ברזרבה, אבל ח"כ - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכתוב את זה ברזרבה זה לא - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב. ח"כ אלי רביבו לא נמצא, בסדר. ח"כ משה סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה. אנסה להעלות 5 נקודות בכמה דקות. הראשונה היא בסוגיית תנועות הנוער. אנחנו מדברים על קיצוץ של 30 מיליון או - - - הם לא מקבלים תקציבים שהיו אמורים לקבל על פי שתקצבנו ב-2024. איפה הקיצוץ הזה עומד בכל תנועות הנוער? הסוגיה השנייה היא בתוכניות ליוצאי אתיופיה וכל מה שקשור לסיוע בהישגים הלימודיים. אנחנו מכירים את התוכניות שהיו כבר שנים רבות ואנחנו - - - 15.6%, למעשה ישביתו לגמרי את ההישגים שהושגו עד כה. אשמח לדעת כמה התקציב בשלוש השנים האחרונות כדי להבין מהי רמת הקיצוץ, כי מה שיש לי כרגע זה ביחס למה שאושר במאי 2023. סוגיה שלישית, תשלומי הורים במעונות יום. אני מבין שבמקום שיהיה סבסוד למעונות כמו שאמרנו בסוף 23', לא - - - אלא המחירים יעלו. איפה הסבסוד המובטח? האם זה סביב התקציב החדש שנפל? האם זה לא יהיה כפי שהובטח לנו? ומצד שני, יש את מה שאמרה מקודם האימא על כל הסיפור של ההכשרות. זה קריטי ומשמעותי מאוד, אנחנו מבינים את החשיבות וצריך להבין איפה זה עומד. יועצות חינוכיות, דיברתי עוד לפני המלחמה. אנחנו יודעים שיש שם מחסור עצום ואני מניח שעכשיו החוסר רק יגדל בעקבות הצורך הרב. דיברנו על יועצת לכ-20 בתי ספר בממוצע בארץ, מדובר על מאות ואלפי תלמידים. איפה זה עומד בתקצוב של התקנים ליועצות חינוכיות? כבר היה שיח על העלאת השכר שלהן. הן קיבלו חלקיות משרה בכל בית ספר, איפה זה עומד? השאלה האחרונה שלי, האם יש מענה רגשי עקבות המלחמה? האם יש תוספת תקציב משמעותית למענה רגשי, כדי שתהיה פניות ללמידה. אוסיף עוד שאלה על ההסעות, היו שם שתי סוגיות: הסעות בכלל, והסעות למועצות האזוריות, שעליהן אנחנו יודעים להגיד שמ-2018 לא היה תיקון של העלות לנסיעה והיה פער של כ-23 מיליון שקל, איפה זה עומד? תודה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. גלעד קריב? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה אדוני. אני מבקש להתייחס למספר נושאים. הראשון הוא כמובן רפורמת אופק חדש. לא אחזור על שאלות שכבר נשאלו, אבל לפני זה ארצה להזכיר שגם בתקופה של ממשלת השינוי הועברו תקציבי תמרוץ וטיפוח ל-206,000 תלמידים חרדים, מתוך 26,000 מחוץ לרשתות, ואם זכרוני אינו מטעה אותי, ח"כ גפני הצביע נגד ההפניה התקציבית הזו. המצג הזה שכאילו עד שהגעתם לא היו תקציבי תמרוץ וטיפוח לתלמידים החרדים זה פשוט לא מתכתב עם המציאות. אני מזכיר שמי שהצביע נגד העברת תקציבי תמרוץ וטיפוח ל-26,000 תלמידים חרדים במוכשר שלא ברשתות הם ח"כ גפני וח"כ אזולאי. מי שרוצה, יכול לראות את זה ביוטיוב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני לא מתכוון להתייחס לשקרים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר גמור. אני אשלח קישור. לשאלותיי. כשהיינו בדיון לעדכון תקציב 2023 לפני כמה חודשים, שאלתי על סוגית הפיקוח, על המשכורות של העובדים ברשתות. משרד האוצר נתן תשובה שונה ממשרד החינוך. סמנכ"ל משרד החינוך אמר שיש פיקוח, החשב הממונה של הרשת ומשרד האוצר אמר בשקט, שזה לא נכון. מאז יצא מכתבו של החשכ"ל שמבהיר בצורה ברורה שהחשב המלווה של הרשתות לא מבצעת פיקוח על עדכון המשכורות. לכן אני שואל שוב, מי מבצע פיקוח על כך שהכספים במסגרת אופק חדש מגיעים במלואם למשכורות של המורות והמורים ברשתות החרדיות? על פי מכתב החשכ"ל הנושא הזה לא בטיפול. אני חושב על המורה משדרות שעליה דיבר היו"ר וועדה, במשך חודשים אני מבקש לוודא שהיא מקבלת את הכסף. בעקבות מכתב החשכ"ל אני מבקש לדעת בכמה תקני כוח אדם תוגברו צוותי החשבים המלווים, כדי להטמיע את רפורמת אופק חדש, שבסופו של דבר היא עוסקת בכסף ולכן יש בה נטל חשבונאי גדול על המערכות. מכיוון שבסופו של דבר מדובר לא על בתי ספר - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> התקלה הזו, אין חשבות מלווה לרשתות, יש חשבת שעובדת - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, החשכ"ל כתב את הדברים הברורים במכתב - - - אני לוקח את המילה מלווה. אני מבקש תשובה ברורה ממשרד האוצר לפרוטוקול. איפה מתבצעת הבדיקה? האם היא מתבצעת? באיזו תדירות? האם כל חודש אתם מקבלים את כל נתוני השכר ועוברים עליהם? עוד שאלות, כמה בתי ספר בשתי הרשתות נכנסו כבר לרפורמת אופק חדש בשנת 2023? כמה מהם מתוכננים להצטרף ב-2024? כמה מבתי הספר שנכנסו לרפורמה עד עכשיו הם בתי ספר לבנות? כי שם אנחנו יודעים שיש לימודי ליב"ה במאת האחוזים. כמה בתי ספר לבנים שאין בהם לימודי ליב"ה בהיקף של 100% נכנסו? מהם צעדי הבדיקה שביצע הפיקוח באותם בתי ספר, טרם אושרה ההצטרפות שלהם לרפורמה? מה מספר המפקחים שפועלים היום בשתי הרשתות? האם התקציב של אופק חדש, או תקציבים אחרים מיועדים להגדלת מספר הפקחים, לאור הטמעת הרפורמה? כמה תקנים הוספו לפיקוח בכל אחת משתי הרשתות בגלל אופק חדש? לאור תשובת משרד החינוך לבג"ץ, כמה בתי ספר שהם לא חלק משתי הרשתות צורפו עד עכשיו לרפורמה? כמה מתוכם במגזר הערבי? כמה מוסדות חרדיים שאינם ברשתות? כמה מוסדות לא חרדיים שהם מוכשר? למה במסגרת התנאים להטמעת הרפורמה, אין דרישה מהרשתות להתאגדות המורים והמורות בארגון יציג? למה זה לא חלק מהתנאים להכנסת הרפורמה? מה הגירעון של כל אחת משתי הרשתות בשנת 2023? כי לפחות אחת מהן נמצאת בגירעון, אם לא של מאות אז של עשרות מיליוני שקלים. עוד אני מבקש לדעת כמה כסף מוקצה לתקציב ההסעות ברשתות ובמוסדות הפטור החרדיים? אנחנו עוסקים בהשוואת התנאים. האם מועמד תקציב הסעות בפרמטרים דומים בשאר מגזרי החינוך? כי אני בעד שוויון בחינוך ובעד הסעות בכל המגזרים. מה הנתונים התקציביים של מערכי ההסעות ומה הפרמטרים? אני עובר לממלכתי-דתי. נתוני משרד החינוך קובעים במפורש, שתקציבים לתלמיד בממלכתי-דתי גבוהים יותר מתקצוב לתלמיד בממלכתי-כללי ובממלכתי-ערבי והדרוזי. למרות זאת, יש תקצוב קואליציוני לתגבור בחינוך הממלכתי-דתי, למרות שהוא מתוקצב ביתר. אל תאמרו לי שהייעוץ המשפטי אישר את זה, אני יודע את זה ונגיש על זה עתירה, אבל אני רוצה להבין איך זרם חינוכי, שכבר מתוקצב ביתר, מקבל עוד למעלה מ-100 מיליון שקל בכספים הקואליציוניים לתגבור. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ברשותך ח"כ קריב, ויתרתי, אומנם, על רשות הדיבור שלי אבל אני מבקש לשאול שאלה, כיוון שאתה מביא את הדברים באופן סדור אז אני מבקש להציג מנגד. אשמח אם תענו לי בזמן שאתם עונים לח"כ קריב. באיזה היגיון תלמידי המוכשר הציוני אינם משווים בתנאים, חרף העובדה שמסלול חייהם, לרבות תכני האלימות שלהם והמחויבות האזרחית שלהם, לרבות הגיוס לצה"ל ולימודי הליב"ה והפיקוח, עומדים בהלימה מלאה משאר תלמידי ישראל, אך הם מופלים לרעה באופן מחריד ביחס אחוז התקצוב שלהם? אם אנחנו כבר מדברים על הממ"ד אז נכנס כבר את האפליה ואת חוסר האיזון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תודה. אני ממשיך, אדוני היושב-ראש. יש שאלה נוספת לגבי הממ"ד. גם בכספים הקואליציוניים של 2023 וגם של 2024 ישנו סעיף של קיצוץ בתשלומי הורים. כיצד מבוצע הקיצוץ הזה? איך הוא בוצע ב-2023? האם הוא מתפרס על כל מגזרי החינוך הממלכתי? האם הוא מיועד בעיקרו למגזר אחד של החינוך הממלכתי? מה גודל ההנחה? כהורה לשלושה ילדים בחינוך הממלכתי, לא קיבלתי שום הודעה על הנחה בתשלומי הורים בעקבות אישור הסעיף הקואליציוני הזה בשנת 2023. המוסדות ללימוד תורה נמצאים, גם הם, באחריות משרד החינוך. כמה כסף הוסף לבסיס התקציב? כמה כסף נשאר בקואליציוני? בצורה ברורה בבקשה. כאשר סוכמים את בסיס התקציב וגם את הקואליציוני, מה הגידול בפועל לעומת שנת 2022? מדוע, למרות הקיצוצים הרוחביים הקשים מאוד, ממשיכים לתקצב בישיבות, לתלמידי חו"ל שאינם אזרחי ישראל, שלא על בסיס של מצוינות או מלגות? מדוע המשרד מאפשר חלוקה גורפת של מלגות קיום לכלל האברכים ולא על בסיס של מצוינות או של מצוקה כלכלית, כפי שנעשה באקדמיה? איך זה מתיישב עם זה שאברך בגיל 22 מקבל באופן שוטף, בלי בחינה של פרמטר כלשהו, מלגת קיום חודשית וסטודנט לא מקבל, אלא אם יש מצב של עניין כלכלי או של מצוינות. איך זה עומד בפרמטרים של שוויון? מדוע לא נקבע כל שכר לימוד במוסדות התורניים? חלק מהם אני יודע שכן, בגיל 18 עד 21 אני חושב שבחלק מהמוסדות ההורים משלמים תשלומים – אבל מעל גיל 21 אין שום שכר לימוד. איך משרד החינוך מסכים לתמוך במוסדות, כאשר באוניברסיטאות ובמכללות המפוקחות נקבע שכר לימוד, שנע בין 13,000 ל-25,000 שקל בחלק מהמכללות, איך מסבירים את חוסר השוויון הזה? באופן כללי, אלא אם תאמרו לי שזה בתקציב ההשכלה הגבוהה, שעוד לא דיברנו, בנושא האוניברסיטה בגליל. זה נכלל במשרד החינוך, אדוני? או שזה דיון אחר? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בהשכלה הגבוהה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה אני מושך את השאלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יכול למשוך את כל השאלות שלך, חלקן כלל לא נכונות, הרי הם משלמים שכר לימוד, אתה מתעלם מהחוק - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא מתעלם מהחוק? מה עם החוק שכל צעיר בן 18 צריך להתגייס לצבא? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני קורא לך לסדר פעם שנייה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, זה לא יעזור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה יודע שיש חוק יסודות התקציב שמחריג את הרשתות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל לא דיברתי על הרשתות. הישיבות זה הרשתות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אבל הבאת את הרשתות כל הזמן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אתה טועה. אדוני, אני מציע שאחזור מההתחלה על השאלות כי אתה לא קשוב. לחזור על השאלות? כי עשיתי את זה מאוד מובנה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. תודה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא, יש לי עוד שתי שאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקצרה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש לדעת כמה כסף יש בתקציב הייעודי לתמיכה במערכת החינוך בקרב קהילות המפונים, שלא בבתי הספר שנפתחו בעקבות הלחימה, אלא כמה כסף - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נשאלה השאלה הזו כבר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצוין. השאלה השנייה, אני מבקש לקבל פירוט של משמעות ההפחתה של התקציבים, בתחום ייעוץ והדרכה, על פי החלטת הממשלה. אילו תוכניות ספציפיות נפגעות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. ינון? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה כסף הוקצב עבור מבנים של מעונות היום? ועל מה הקיצוץ בהכשרות שדיברתם? ומה דעתכם על מה שנותנים בנקודות זיכוי שזה עבור מעונות היום, כלומר יעזור להם אבל זה בשביל לסבסד את הלימוד במעונות היום - - - והאם אתם חושבים שזה נכון לתת לכולם במקום לתת עד סכום מסוים, 30,000-20,000 למי שמשתכר בדבר הזה, מאשר לתת את זה גם לאלו שמשתכרים ב-100,000? אולי זה היה מפנה קצת כסף להכשרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. חנוך? לא כאן. << דובר >> יקותיאל משי: << דובר >> לפני זה, אפשר 2 דקות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> יקותיאל משי: << דובר >> יקותיאל משי, עמותת 121, אנחנו מייצגים 50 ארגונים בנושא הגיל הרך. כאשר מדברים על תינוקות עד גיל 3, המחקרים האחרונים מדברים על קשיי שינה, אכילה, התפרצויות זעם, טראומות בגלל בומים ואזעקות וכן הלאה. מי שאמור לתת להם את המענה זה המחנכות המטפלות, אבל מה? אין להן יום אחד של הכשרה. את זה הממשלה רוצה לקצץ ב-50% של הכשרה. אותם ילדים יגיעו לגיל 4-5, הטראומה רק תתגבר ואז נגיע לדיונים של איך ולמי נותנים את המענה. כאשר אתם מזמינים שיפוצניק הביתה או שמים את הרכב המוסך, אתם בודקים אם לבעל המקצוע יש את הידע לתקן. פה מדובר בתינוקות. לשאלתך, הרב גפני, לגבי המקור התקציבי ששאלת על זה בשבוע שעבר בדיון על נקודות זכות. המקור התקציבי לעשות דיפרנציאלי את הנושא של נקודות זכות, כמו באמונות הסמל, למה לא נותנים סבסוד לאנשים שמרוויחים מעל X כסף? אפשר לעשות כאן אותו דבר, 2.2 מיליארד שקל יישארו גם לתנועות הנוער וגם לתמיכה ברווחה, יישאר המון כסף. אם יחליטו שמי שמרוויח מעל 40,000-30,000 שקל, לא צריך את נקודות הזכות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלת המשך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. משרד החינוך? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> רק שיאמר לי אם יש תקצוב מיוחד בעקבות 7.10 בנושא של החינוך ותוכניות מיוחדות ספציפיות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה. משרד החינוך. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> דודי מזרחי, מנהל אגף תקציבים במשרד החינוך. אתייחס לשאלות שעלו כאן יחד עם נציגת אגף תקציבים, אדר. ראשית, נושא הגיל הרך. כרגע בתקציב 2024 המעודכן עומד תקציב של כ-184 מיליון שקל עבור פעולות התערבות בגיל הרך ומעונות היום. מדובר על פעולות הדרכה, פיקוח, בקרה. בתקציב 2024 המתוכנן הייתה אמורה להיות תוספת תקציבית של כ-200 מיליון שקל. התוספת הזו קוצצה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר הקיצוץ הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. אתה תיתן להם לענות עד הסוף. אם יהיו לך עוד שאלות אז תשאל בסוף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רק שאלתי מה זה אומר, כי ברוב הקיצוצים קיבלנו תשובה שזה לא פוגע, אז אני רוצה לדעת אם זה פוגע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתה לא חייב להבין הכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל אני רוצה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> התוספת הזו באה כדי להרחיב את הפיקוח של משרד החינוך, להגביר את היקף ההכשרות וההדרכות, רכש וכו'. שני דברים בהקשר הזה - הראשון, הפעילות בשנת הלימודים תשפ"ד, כל ההכשרות וההדרכות נשארות כפי שהן. כלומר, הרחבנו את ההכשרות וההדרכות, ההרחבה נשארה. לקראת שנת הלימודים הבאה, תשפ"ה, משרד החינוך יצטרך לעשות בחינה מחודשת של תוכנית העבודה למעונות היום. במסגרת התקציב הקיים, נצטרך לתת דגש בנושא של הדרכות והכשרות ולעשות התאמות לפרט כיצד זה יתבצע - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה אומר? יש קיצוץ, נפגעו ההכשרות, לא הבנתי מה הוא אומר. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> זה אומר שאנחנו פתחנו את שנת הלימודים תשפ"ד עם תוספת של שעות הדרכה ותוספת של שעות הכשרה. היה מעבר - - - כדי לסבר את האוזן, פעילות של הכשרה והדרכה לשנת הלימודים תשפ"ד הייתה בסדר גודל של 160 מיליון שקל. מעבר לזה, במשרד החינוך היו שורה של תוכניות נוספות לשנת 2024 שבגלל ההפחתה אנחנו נצטרך לעדכן תוכנית - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה למשל? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני לא יודע להגיד כרגע מה יהיו ההתאמות בתוכנית העבודה שנצטרך לעשות, אבל יצטרכו להיות התאמות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הצפי? מה רציתם להרחיב? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אתייחס לכל דבר, גברתי, אבל תני לי לסיים. אני לא יודע להגיד אחד-לאחד, אילו מהסעיפים העתידיים שהמשרד תכנן לעשות יצטרכו לקבל שינוי, לכשתאושר מסגרת התקציב בכנסת אנחנו נצטרך לבנות מחדש את התוכנית. מה שאני יודע להתחייב אליו זה שלא נבצע שום שינוי בתשפ"ד, לא בהכשרות ולא בהדרכות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא עונה. אני רוצה להבין מה תוכנן לשנת 2024 לגבי הרחבת ההכשרות ולא יקרה עכשיו. תן לי דוגמה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אין שום דבר בנוגע להכשרות וההדרכות בשנת תשפ"ד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש. ההכשרות לתשפ"ד מתבצעות בסוף הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יקותיאל, אתה יכול בבקשה להגיד לנו מה לא ייכנס להכשרות - - - << דובר >> יקותיאל משי: << דובר >> 10 שעות הדרכה קוצצו ל-4 שעות הדרכה. זה אומר שכל כיתה מקבלת שעת הדרכה חודשית וההכשרות יקוצצו בסוף השנה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. מזרחי תמשיך. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בכל מה שנוגע לשנת תשפ"ד, אין הכשרות, אין קיצוץ בהכשרות וההדרכות, לקראת תשפ"ה אנחנו נבחן את זה ונעשה התאמות של תוכנית - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> האם היה קיצוץ - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא, אני קורא לך לסדר בפעם השנייה. אתה תבקש רשות כשאתה רוצה לשאול. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני אני חבר כנסת כמוך ואנחנו נשאל שאלות. אם לא אנחנו נקרא ליועצת המשפטית לכנסת, שתעשה פה סדר. אתה לא תשתיק חברי כנסת שקוראים קריאות ביניים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בכל אופן, תוכנית ההפחתה לא נוגעת בכלל בנושא של נקודות המס – זה דיון אחר – ולא לסבסוד ההורים – נושא שנמצא במשרד העבודה ובמתווה הזה אין שינוי. עלתה שאלה לגבי תוספת בסעיף הפרסום, אין תוספת בסעיף הפרסום - - - מתוקף החלטת ממשלה על כל משרדי הממשלה וגם משרד החינוך. שאלת על פעולות ייעול המערכת, מדובר על שורה של נושאים, בעיקר בתחום של תקשוב, דיגיטציה, ישנו תקן - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא עונה לי על שאלות אז אני חייב לשאול, כי אני לא מבין. במשרדים הקודמים שרצו לקצץ ולייעל זה היה בתקציב התפעול והמחשוב, נכון? כן. פה יש פעולות ייעול בסעיף המחשוב, אז לא הבנתי. כשאתה רוצה לקצץ במשרד, אתה מקצץ בתקציב התפעול והמחשוב או שאתה מתגבר את תקציב המחשוב והתפעול? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> זה תלוי נושא. כאן, רוב הקיצוצים שנמצאים על תקציב משרד החינוך הם כתוצאה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז מה הן הפעולות לייעול המערכת? סעיף 20-600-139. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> מדובר על סדרה של דברים שאנחנו בוחנים מעת לעת, למשל אם אנחנו רואים שניתן להשקיע במערכת מסוימת ובכך לייעל את המערכת אז אנחנו עושים את זה. תקציב המועצה לגיל הרך הוא חלק מהתוכנית הכוללת של החינוך לגיל הרך. מדובר בתוספת בהשוואה למה שהיה בעבר, זה שיפור מאוד גדול. בהקשר הזה, כאשר משרד החינוך לקח על עצמו את תחום לידה ועד 3, קיבל מעבר לכך תוספת של תקני כוח אדם, של תקני פיקוח, נושא שעלה רבות בכנסת ופה אין לנו שינוי, נשארו כ-150 תקנים שנועדו לפיקוח ובקרה - מה שלא היה בעבר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על תקנים ברשויות המקומיות? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני מדבר על תקנים, עובדי מדינה, מפקחים, שמוודאים שבמוענות היום המפוקחים בין אם מדובר על מעונות הסמל ובין אם מעונות פרטיים עם רישיון. מעון פרטי עם רישיון - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מדבר על הרשות המקומית? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני לא מדבר על תקן ברשות המקומית, זה נשאר. מעבר לזה, אחד הדברים החשובים שהתבצעו במסגרת הרפורמה היה תוספת מאוד גדולה של כוח אדם עובדי מדינה, מפקחים שמוודאים שהמעונות עובדים בהתאם - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אלה שלא בסמל, זה מה שהיה אלה שבסמל זה וודאי אבל אלה שלא בסמל גם הוספו - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> טוב בסדר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסביר לי בבקשה בכמה מתוקצבת המועצה לגיל הרך. שם יש את המפקחים? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> המועצה לגיל הרך זה בסעיף נקודתי בהיקף קטן וללא שינוי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בכמה? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אתייחס. לאור השינוי וההפחתה, אנחנו נצטרך לבנות מחדש את תוכנית העבודה - - - אני לא יודע להגיד מה יהיה היקף התקצוב של המועצה לגיל הרך, לאור ההפחתה של 200 מיליון שקל אנחנו נצטרך לבנות מחדש את תוכנית העבודה של כל הגיל הרך במשרד החינוך - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל בתקציב הקודם זה בסעיף ספציפי, זה לא הכשרות, זו מועצה לגיל הרך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמה התקציב היה ב-2022? - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בכל אופן, רוב התקציב לא נמצא בבסיס ואנחנו נצטרך לעשות התאמות של כל תוכנית העבודה לגיל הרך - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רגע. יש סעיף בתקציב 2024 הקודם שקוראים לו המועצה לגיל הרך, הוא מתוקצב ב-885 - - - << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אני אסביר. התקציב של המועצה לגיל הרך קוצץ כחלק מכלל החלטות הממשלה - - - זה לא אפס, 826,000 שקל כשהדלתא ביחס לתקציב הקודם נובע רק - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בתקציב הקודם הוא 885,000 שקל. אז הוסיפו 1,000 שקל. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> עכשיו הוא 826,000 שקל, אז הפחיתו. ההפחתה נובעת מהקיצוצים הרוחביים הכללים שנעשו בהחלטות הממשלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה עושה המועצה לגיל הרך? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> המועצה לגיל הרך, בשנים האחרונות לפחות, מתרכזת בביצוע מחקרים ובעבודות אסטרטגיות שונות שנוגעות לסוגיית הגיל הרך – איך נכון להשקיע, איך נכון להתמודד עם הילדים וכו'. שאלת לגבי סעיף של 800,000 שקל, התקציב הכולל של הגיל הרך הוא 184 מיליון שקל. גם בשנה שעברה וגם בשנה הבאה נעשה שינויים בהתאם לתוכניות שעמדו על הפרק וניתן את המענה. זה רכיב יחסית קטן. נשאלה שאלה על בתי הספר בפריפריה, בחטיבה העליונה אין שינוי במודל ההקצאה. בנוגע להשתתפות באבטחה ברשויות המקומיות, זה נמצא באחריות המשרד לביטחון פנים - - - יש סעיף השתתפות של משרד החינוך באבטחת מוסדות חינוך, ההשתתפות שלנו נשארה בעינה, רוב הסעיף ממומן ונמצא באחריות ובהנהלת המשרד לביטחון פנים. אין שינוי בנושא הזה. בנושא המועדוניות לילדים ונוער בסיכון – גם כאן אין שינוי במודל ההקצאה. אנחנו נשארים אחד-לאחד באותו מודל. עם זאת, יש לנו תוספות שיינתנו מתקציבי החירום שנותנים מענה רגשי לאוכלוסייה המפונה, בדגש על הצפון והדרום. התוספות שיינתנו הן מעבר לתוספת של הסעיף התקציבי הספציפי הזה, והכל בהתאם לצורך. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות ובתי הספר - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש שינוי בתקציב החינוך ב-2024, לאחר אירועי 7.10, לאור המציאות של הילדים שחוזרים במצב רגשי מאוד קשה והדוחות מצביעים על עליה חמורה שעוד לא נגמרה. מה שיניתם שם? מה הוספתם או תגברתם? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> במסגרת התקציב יש תוספת של 180 מיליון שקל. תוספת תקציב ייעודי לחירום עבור הצפון ועבור טיפולים רגשיים לתושבים, תגבור עובדי הוראה, תגבור פסיכולוגים, יש סדרה של מענים בדיוק עבור הדברים שציינת עכשיו. מעבר לזה יש תקציב של כ-100 מיליון שקל נוספים שנועדו לתת מענה לדרום, לא ליישובים של עוטף עזה ושדרות. בכל מה שנוגע ליישובי תקומה, אנחנו נמצאים בדיאלוג עם היישובים ועם תקומה כדי לגבש תוכנית רחבת היקף שנועדה לתת מענה לישובים הללו. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> ומה עם המצב הרגשי של הילדים? תשחררו כסף ואז תנהלו דיאלוגים - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> כבר ב-2023 משרד החינוך ומשרד האוצר הקצו יחד כ-680 מיליון שקל עבור המפונים בדרום וגם בצפון לטובת תגבורים רגשיים, פעולות חינוכיות ושורה ארוכה של סעיפים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אדוני, בלי לגרוע מכל הדברים הטובים שכבר נעשו, היום נפתחו בתי הספר ומוסדות החינוך בשדרות, ולכן אנחנו שואלים - - - אדוני היושב-ראש, או שעכשיו הוא יענה על כל השאלות ואחר כך כל אחד יעשה רשימה עם השאלות שלא נענו או - - - אני רוצה תשובה לשאלה. - - - עכשיו פתחו את מוסדות החינוך בשדרות, כמה כסף קיים כרגע בתקציב משרד החינוך לביצוע מהיום? לתגבור שעות באותם מוסדות החינוך בעוטף שחידשתם את פעילותם, או שאין תגבור? האם העברתם למחלקות החינוך עוד כסף לתגבורים או לא? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> נוכל לתת פירוט מלא בכתב לגבי איזה יישובים שתרצו. חלק מהתוספות שניתנו במסגרת 680 מיליון שקל הן תוספות נוספות מעבר לזה שעוברות באמצעות תקומה, חלקן עברו וחלקן יינתנו בזמן הקרוב, הכול נמצא בדיאלוגים עם הרשויות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> והמועצה להשכלה גבוהה ביהודה ושומרון? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> ההשכלה הגבוהה לא נמצאת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל זה כן נמצא בתקציב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תן לו לדבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מבקש שהוועדה תקבל את הדיווח שהזכרתם. תודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 206-001-130 – המועצה להשכלה גבוה ביהודה ושומרון - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> נשאלה שאלה לגבי ההזנה ולגבי חוק יום חינוך ארוך, אין שינוי בנושאים ואנחנו נשארים באותה מתכונת. עלתה שאלה בנושא של ההסעות – מה שמופיע כרגע בספר התקציב זה בעצם הסיכום האחרון שהיה בוועדת הכלכלה. בשנת הלימודים תשפ"ד יש תוספת של 50 מיליון שקל להתייקרויות בסעיף ההסעות ברשויות המקומיות, וחל גם על המועצות האזוריות וגם על הרשויות המקומיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי מה שנתתם כאן יש ירידה של 116 מיליון שקל. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אין הפחתה, תכף אתייחס. בשנת הלימודים תשפ"ד יש תוספת של 50 מיליון שקל להתייקרויות ההסעות, חל גם על המועצות האזוריות וגם על הרשויות המקומיות. מעבר לזה יש בסעיף ליווי ההסעות לחינוך המיוחד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אין הצמדה למדד. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בדיונים שהיו בוועדת הכלכלה לפני מספר חודשים סוכם שתהיה תוספת של 50 מיליון שקל לתשפ"ד-2024. לקראת 2025 התעריפים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה במשרד החינוך התוספת? איפה הכסף? << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> השאלה על המועצות האזוריות, היה סיפור שכבר משנת 2012 לא עודכנו ההסעות - - - על זה מדברים כששואלים כי זה לא עודכן לא במחירים ולא בהצמדה - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> ביחס לדרישה בהיקף הגדול יותר, כרגע בשלב זה יש תוספת של 50 מיליון שקל שמאורגן בתקציב 2024 - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה לא מה שהובטח לנו ע"י השר ולא ע"י הצוות שלו. וגם איפה התוספת? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> איזה שר? משרד החינוך עלה כאן בדיון לפני מספר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> שר הכלכלה - - - שמעת מה התוכנית של ראש הממשלה? החברות מעלות מחירים ושואלים אותו מה יעשה אז הוא אומר שלא יעלו מחירים פשוט. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> צריך תקציבים לגיל הרך בשביל הממשלה. אבל הייתה עוד שאלה על ההסעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות איפה התוספת? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה מדבר על תוספת למועצות אזוריות, נכון? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> גם במועצות אזוריות וגם רשויות מקומיות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל ברשויות מקומיות אין הסעה - - - בסדר, אבל תראה לי את הכסף. אני מחכה לשמוע ממנו תשובה, הוא אומר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הסכום הכולל אחרי התגבור? וגם נשאלה שאלה לגבי ההסעות לגבי הפרמטרים השוויוניים. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> לגבי ההסעות, מודל ההשתתפות ברשתות בחינוך העצמאי ובמעיין הוא קצת שונה מאשר הרשמי כי האופן התפעולי שלהם הוא אחר, אבל במהות הקריטריונים זהים לחלוטין למה שקורה בחינוך הרשמי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> סליחה אבל זה לא נכון. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> ויש קריטריונים גם לחינוך העצמאי וגם לחינוך - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תעמיד אותו מול אי-הדיוק ואל תגיד לו שהוא משקר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מושך את דבריי. אפשר לקבל את הקריטריונים וגם לקבל את הסכומים התקציביים, בבקשה. מה תקציב ההסעות שעומד היום לחינוך הממלכתי? זה עובר דרך המועצות והרשויות המקומיות, נכון? אני מבקש לקבל את סכום ההסעות לחינוך הממלכתי ושל החינוך החרדי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מתי נקבל תשובות לגבי החברה הערבית? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> תקציב ההסעות לחינוך הרשמי בשנת 2024 עומד על כמיליארד ו-760 מיליון שקל. מיד נענה על תקציב הרשתות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חייבים להגיע לסיפור של אופק חדש, יש מלא שאלות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נגיע. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> תקציב ההסעות ברשתות החינוך עומד על כ-50 מיליון שקל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואפשר לקבל את הקריטריונים בבקשה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בוודאי. משרד החינוך יעביר. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> הייתה התייחסות להכשרת מורים - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע. לא קיבלנו את התשובות המספקות להתאמה של התקציב בהסעות בשלטון האזורי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הצמדה למדד, כן? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כן, של 2019. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> כרגע יש את 50 מיליון השקל שעליהם דובר. השיח היה לגבי 2025, התקציב הבא, ולא לגבי 2024 - - - לקראת תקציב 2025 ייעשה שיח ותיעשה עבודה מקצועית - - - זה הסיכום שלנו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני לא מקבל את התשובה הזו. כל חברי וועדת הכספים ישבו פה - - - לא היו הרבה אירועים שכל חברי וועדת הכספים חתמו לקבל פתרון, השר אמר שייתן תשובה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא גם אמר שלא יהיה קיצוץ בתנועות הנוער ויש קיצוץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בבקשה להמשיך. אבל שתדע שלגבי ההסעות הייתה הסכמה בין כולם שאי אפשר להשאיר את זה כך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עם כל הכבוד להסעות, גם לגיל הרך צריכה להיות הסכמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הלאה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> לגבי נושא תנועות הנוער, כפועל מהחלטת הממשלה על הקיצוץ הרוחבי גם בנושא התמיכות וגם בנושא הפעולות, בכל סעיף של מנהל חברי הנוער רואים שיש הפחתה בסעיף - - - תנו לי לסיים משפט בבקשה. יש הפחתה של כ-40 מיליון שקל בסעיף התמיכות. עם זאת, מאחר ותנועות הנוער בראש סדר העדיפות של המשרד והם פעילות מאוד, אפילו בתקופת החירום הזו, ולמשרד החינוך יש תקציב ייעודי לחירום עבור הצרכים השונים. ציינתי קודם לכן, וכתוצאה מכך אנחנו נסיט משאבים מתקציב החירום לתקציב הגופים שעובדים מול האוכלוסייה המפונה ואל מול התלמידים - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, זה לא מקובל. זה לא מה ששר האוצר אמר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה למפונים? אני לא מבין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קיצצתם להם בסיס תקציב ואז אתה מביא להם תוספתי-אחורי? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לפי מה שאתה אומר, האם לתנועות הנוער לא יהיה קיצוץ? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני אומר שבשנת 2024 לא רק שלא תהיה הפחתה בתקציב של תנועות הנוער, בפועל תהיה גם תוספת. אנחנו מייעדים מתקציב החירום שקיבל משרד האוצר - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה שהדברים יירשמו כמו שצריך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם הורדתם להם בסיס תקציב, נכון? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> לא, בקואליציוני - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> הייתה החלטה - - - << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> הקיצוץ בתנועות הנוער נובע מהחלטות הממשלה שהתקבלו באופן אחיד - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. כמה קיצצו בהתאם להחלטת הממשלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה מזה מבסיס התקציב ומה קואליציוני? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> נשים את הקואליציוני בצד לרגע. יש שני קיצוצים שהתקבלו בהתאם להחלטת הממשלה, קיצוץ אחד הוא רוחבי, על כלל הממשלה, והוא 5%. בנוסף קיצוץ של 5% בתקציב התמיכות. למעשה, זה יוצא 10% וזה הקיצוץ שנעשה - - - הוא עומד בערך על 9 מיליון שקל בתנועות הנוער. על זה יש את התוספת הקואליציונית, שזה עוד כ-13 מיליון שקל. הקואליציוני הוא נוסף. הקואליציוני נשאר קואליציוני, הסכומים שלו הותאמו בהחלטות הממשלה - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה הקיצוץ בסך הכול? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מופיע לנו שהקיצוץ הוא 30 מיליון שקל. זה מה שטוענים בתנועות הנוער. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> יש מספר של תמיכות שונות ולא רק תנועות הנוער. יש פעילות של שנת שירות ושל קבוצות מחנכים - - - וכל זה יוצא 140 מיליון שקל - - - כל הקיצוצים ביחד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני רוצה לבודד את סוגיית תנועות הנוער, חייבים להתייחס גם לקהילות המחנכים. שתי התקנות המכוננות של תנועות הנוער הן תקנת תנועת הנוער ותקנת שנת השירות, כאשר סומכים את הקיצוץ בשתי התקנות האלו, לא רק בבסיס התקציב אלא בהשוואה ל-2022, כדי לראות כמה ירד בקואליציוני, אנחנו יודעים שתנועות הנוער מקבלים תוספות קואליציונית בכל הממשלות, כי יש גירעון בבסיס. לאיזה מספר מגיע הקיצוץ בשתי התקנות האלו? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אתייחס אליהן בנפרד. הקיצוץ בתנועות הנוער - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> עד שהיא מבררת, יש לי שאלה - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היא לא מבררת, היא עונה. תן לה לסיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מהתשובה של נציג משרד החינוך אנחנו מבינים שאתם מסתכלים על הפעולות במקומות עם מפונים כתוספת ישירה שמגיעה לשם, אבל לא לתקנות הקיימות. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> לא. לא הסברתי טוב, אז אחדד. הייתה החלטת ממשלה של הפחתה בבסיס של תקנות התמיכה. עם זאת, משרד החינוך קיבל משאב עבור הפעילות בחירום. מבחינתו, גופים כמו תנועות הנוער, שיש להן תפקיד קריטי - - - בבקשה לא לקטוע אותי. יש לנו תקציב ייעודי שהתקבל לחירום, החלטת הממשלה קיצצה באופן רוחבי את כל סעיפי התמיכה. אנחנו ניקח, בין היתר, מהמשאב שנועד לחירום, מאחר שתנועות הנוער עובדות בחירום, ונעביר משאב מהתקציב הרלוונטי לתקנה של תנועות הנוער, כדי שלא רק שלא תיפגע אלא אפילו תהיה שם תוספת, כי אנחנו חושבים שזה חשוב - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז למה לא עשו את זה בתקציב הזה? הדבר הזה כבר חודש באוויר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תנועות הנוער יצטרכו לפטר רכזים. אנחנו באמצע שנת פעילות - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אל תגידו לנו כל פעם שלא יהיה ולא ייפגע וזה ייעול ותקציב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שר החינוך ושר האוצר התחייבו לטפל בקיצוץ הזה. אי אפשר שתגידו לנו שיש תקציבי רזרבה לחירום - - - << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כולכם משבשים את מה שהוא אמר - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז תסביר אתה, גאון הדור, פינדרוס. אם עכשיו אתה עושה תקציב מדינה וכולם רוצים לטפל בזה ויודעים מאיזה סעיף לטפל בזה, למה לא מטפלים בזה? לא קיבלו אף תשובה לאף שאלה. - - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> דיברתי עם השר והוא הבטיח - - - אחרי הדיון כאן בוועדה - - - דיברתי איתו בנפרד, כפי שנהוג ומקובל. הוא הבטיח לי שהתקציב של תנועות הנוער לא ייפגע. עכשיו מזרחי ואדר אומרים שהיה קיצוץ בכל התמיכות ובכל המשרד על כל הנושאים, כולל תנועות הנוער. אני לא יודע אם בעקבות ההתחייבות של השר או בעקבות הדיון המקצועי שהתקיים במשרד עצמו, הוא אמר שמוסיפים לתנועות הנוער כדי ששם לא יהיה קיצוץ, והוספנו את זה לבסיס התקציב - - - זה מה שהם אמרו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו טעות. הם אמרו שהם מתכוונים להוסיף - - - << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, הם אמרו חירום ובעת הצורך הם ישתמשו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אני תנועת נוער, ואני קיבלתי 100 שקלים, האם השנה אני אקבל יותר או פחות? מה יקרה איתי? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אם תוכיח שעזרת למפונים או שעשית פעילות למען חירום - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, הוא אמר שהוא יכניס את זה לתקנה - - - זה אחרת לגמרי. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> כפי שדודי ציין שוב ושוב, התקציב של תנועות הנוער לא יופחת בעקבות ההסטה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> את יכולה לענות לי? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> לא יהיה שינוי בתקציב תנועות הנוער. מבחן התמיכה קובע את התקציב של כל תנועת נוער - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל למה זה לא כתוב בתקציב? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> סליחה. תגידו לי בבקשה, על פי הקריטריונים אני יודע ואני מכיר וכו', האם אני איפגע או לא? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בהינתן ועומדים באותם קריטריונים ואין שינוי בתנאים, לא יהיה שינוי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אז לא יהיה שינוי ואני לא אהיה מקוצץ. הלאה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> איפה המספרים? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך יגיעו אלינו כספי החירום? נראה את זה בתקציב עכשיו? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> הכספים של חרבות ברזל נמצאים כבר בתקנה ייעודית לחרבות ברזל, כדי שיהיה אפשר לאבחן אותם ולראות שמשם הם הגיעו. משם אפשר לייעד אותם לכלל השימושים שמשרד החינוך צריך לעשות. בין היתר אלו תנועות הנוער, תגבור לעובדי הוראה שמפעילים מרכזי חינוך - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הקיצוץ שנמצא עכשיו בתקציב ימשיך להיות בתקציב ואחרי זה תביאו העברות, זה מה שאת אומרת? - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נראה לי שהיא אומרת משהו אחר לגמרי. אדר, מה שאת אומרת בעצם מחזיר אותנו לתקופה שבה הייתה קופסת קורונה, ולאחר שכביכול נגמרה הקורונה אז הוצאנו משם כסף וחילקנו אותו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה הקריטריונים לחלק את זה? ואם אני מבינה נכון, מי שפועלים עם מפונים צריכים לקבל כספי חירום כדי לעבוד עם המפונים, בלי קשר לתקציב השוטף. אתם בעצם אומרים, חלופה לפיצוי על עבודה בחירום, בבקשה תסבירו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם אנחנו מדברים על סכום מסוים שהיה ב-2022 אל מול - - - האם הכסף הזה שקוצץ בעקבות הקיצוץ הרוחבי, מופיע בתקציב כאן? הרי אמרת שלוקחים מכספי חירום קיימים ושמים אותם באותה תקנה, איפה זה מופיע? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ינון תחליף אותי רגע. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אנחנו נעביר מכספי החירום לתקנה הזו. גם ב-2023 תגברנו את התקנה של תנועות הנוער. ח"כ לזימי, זה לא בגין פעולה ספציפית ביישוב מסוים שמישהו מקצה לאיזו תנועה כסף. התקציב נכנס לתקנה של תנועות הנוער, בהתאם לקריטריונים השוויוניים הקיימים - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מתי הקופסה של כספי החירום יעברו לתקנת תנועות הנוער? מתי זה אמור להיות? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> לאחר שתקציב 2024 יעבור לאישור, נפרסם בהתאמה את תקנות התמיכה עם כל הדברים, ואנחנו גם נמצאים בקשר שוטף עם תנועות הנוער ועם כל הגופים המתוקצבים. אנחנו נעדכן את כולם. הייתה התחייבות והתייחסות מפורשת של השר לנושא הזה - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תנועות הנוער יכולות להיות רגועות שלא יצטרכו לפטר אף אחד? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> ככל שהם עומדים בקריטריונים, כן. בהקשר של מעונות היום עלתה שאלה לגבי הבינוי. ב-2023 הוצאנו כ-400 מיליון שקל לבינוי מעונות יום, הרשאות להתחייב ברשויות המקומיות. השנה ההיקף אמור להיות דומה. הקריטריונים ישתנו קצת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כדאי שישתנה, כי למשל בקריטריונים הישנים אז יכולת ללכת לת"א ולראות ששם נבנה מעון על חשבון המדינה, בלי שום סיבה. למה? כי היה להם את ההיתר הראשון, אחד הקריטריונים שהיו, שאז במשרד הכלכלה קבעו שאם אתה הראשון שמביא את - - - ומה עם פריפריה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בסדר אבל שלא ישתמע פה שהמדינה צריכה לבנות מעונות יום לכל הילדים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא אמרתי שלא, אמרתי שצריך לתת העדפות לפריפריה - - - צריך לעזור ולמצוא את התקנות על מנת לעזור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> היית בשאלות שלי על תנועות וארגוני הנוער - - - תוכנית של מגזר ערבי והדרוזי. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> עד כאן לגבי הבינוי. לגבי המגזר הדרוזי, התוכנית של תשפ"ד בתוקף. רוב התקציבים במשרד החינוך שוריינו שנה שעברה ב-2023 ועד סוף שנת הלימודים הזו, מיישמים את החלטת הממשלה שמבחינתנו עדיין בתוקף, ובימים אלו אנחנו עובדים על החלטת ממשלה חדשה בכל מה שנוגע למגזר הדרוזי - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ושנת הלימודים הזו לא תיפגע? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> לא. אנחנו עובדים באופן רציף, אין פגיעה בשנת תשפ"ד. עלתה שאלה לגבי החלטת הממשלה על הפחתה של 15% בתוכנית של המגזר הערבי, בין היתר. הדבר המרכזי שאנחנו רואים הוא - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> במגזר הדרוזי אין הורדה של 15% כי השר אמר שלא יהיה קיצוץ. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> על התוכנית של המגזר הדרוזי - - - עד 2023, בגלל שיש חוסר הלימה בין שנות הלימודים לשנות התקציב, אז אנחנו ממשיכים עם החלטת הממשלה לתשפ"ד, אבל אין מה לקצץ כי למעשה ההחלטה כבר נגמרה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> מה שחשוב לנו בכל מה שנוגע בתוכנית למגזר הערבי זה שלא לפגוע בתשתיות קריטיות, למשל בנושא של תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה שהיה חשוב מאוד לכולנו. בכל מה שנוגע למורים, תגבורים, חיזוק מדעים, כל הנושאים הללו מועדפים ובהם לא תהיה פגיעה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ולגבי יוצאי אתיופיה? כי אני רואה בתוכנית 20-6-701 שיש אפס תקציב לסל תלמיד עולה אתיופיה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בסעיף הספציפי הזה יש הפחתה רוחבית, אנחנו נוודא שלא תהיה פגיעה בנושא הזה של סל תלמיד ליוצאי אתיופיה, וככל יהיה צורך אנחנו ניתן מענה. מה שכן, יש החלטת ממשלה על התאמות בתוכנית של דרך חדשה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> גם שם 15.6% קוצץ. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> הקיצוץ בהחלטת הממשלה של יוצאי אתיופיה הוא בגובה 15%, כשאר ההחלטות הרוחביות. אנחנו עובדים מול משרד החינוך כדי להתאים את תוכנית העבודה החדשה לשנת הלימודים תשפ"ה. מן הסתם, אנחנו נעשה את מירב המאמצים לכך שהפגיעה תהיה מינימלית ושהשירות שהתלמיד מקבל יפגע כמה שפחות. נעשה את ההתאמות תחת האילוצים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני מבין. אבל ישנן תוכניות ייעודיות שפועלות בכל מה שקשור להישגים לימודיים וכו' שאם הן לא מתוקצבות אז הן לא יהיו קיימות. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אני עוד לא יודעת להגיד איך בדיוק נתאים את תוכנית העבודה לאור הקיצוץ. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מתי נדע? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אנחנו עובדים על זה לקראת תשפ"ה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז קודם נאשר את התקציב ורק אז נדע? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> כל עוד התקציב עוד לא אושר בכנסת אז הקיצוץ לא חל דה-פקטו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל אנחנו רוצים לדאוג שהתוכניות האלו לא יקוצצו וימשיכו לפעול בעתיד. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> ככל שהממשלה מעוניינת לבטל את הקיצוץ ולהעמיד מקור אחר כנגד, כמובן שאין מניעה לעשות את זה, בהינתן ואנחנו נמצאים במצב הנוכחי, אנחנו חייבים להתאים את תוכנית העבודה לקיצוץ המדובר. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם אנחנו משתמשים בכספי החירום כדי לכסות על הקיצוץ בתקנות של תנועות הנוער, מה עם התוספת שהם צריכים לקבל בגלל העבודה שלהם בשעת החירום? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> רגע, לפי מה שאתם אומרים לנו אין אינטרס להעביר את התקציב הזה כי הוא עלול לפגוע. כלומר אם אני יודע כרגע שעד שהתקציב לא יעבור לא תדעו אם אתם מקצצים או לא, מאיפה יהיה המענה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אנחנו רק לא יודעים להגיד מאיפה בדיוק. מאיזה חלק. יש פרק חינוך - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז יש הבטחה שאין קיצוץ בתוכניות החינוכיות של יוצאי אתיופיה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> זה לא מה שאמרתי. אמרתי שבסופו של דבר הפרקים בהחלטה מקוצצים, כך גם פרק החינוך. פרק החינוך מכל מספר רב של פעולות. אנחנו רוצים לשבת מול משרד החינוך ולבצע את הקיצוץ באופן שבו הפגיעה תהיה מינימלית. כלומר, לא בטוח שהקיצוץ יהיה אחיד על כל התוכניות באופן שווה, יכול להיות שנצטרך - - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה נכון לגבי כל סעיף. העניין הוא שהובטח לנו שהתוכניות האלה ייעודיות והקיצוץ בהן ייתר אותן לגמרי ויגרום להם לא להתקיים. גם אם יהיה לנו איך להחזיר את הכסף בעתיד, שבהן לא יהיה קיצוץ. זה מה שנאמר לנו. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> שוב, אנחנו יודעים מה הסך שצריך לקצץ. ונגיד, שככל ומשרד המתחלל של החלטת הממשלה רוצה לעשות שינוי בין הפרקים, כמובן שאפשר לעשות את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, איך מבטיחים את הדבר הזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תשלחו למשה את התשובה בכתב. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אז לי יש אינטרס להצביע נגד התקציב הזה, כי אם אני מצביע בעד אז רק אחר כך אני אדע ורק מי שההבטחה שלו - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נראה אותך מצביע נגד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אצביע נגד ביחד איתך. - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משה, תודה רבה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מזכירה את השאלה שלי על תוספת החירום. לא רק ההשלמה על הקיצוץ אלא תוספת על פירוט החירום של תנועות הנוער. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> תקציב 2023 של תנועות הנוער כלל, בין היתר, תוספת שאנחנו נתנו ממקור של החירום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה זה היה? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני יכול להוציא פירוט המדויק. זה סך כל התקציב שניתן ב-2023. בשנת 2024 יהיה היקף דומה ואף גבוה יותר. אני לא יודע להגיד כרגע בדיוק מה הסכום אבל הוא בוודאות הוא יותר גבוה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> שהוא לא יופחת מהסכום על תוספת החירום של 2023? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> נכון. אני עובר רגע, יש המון שאלות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לצורך העניין היה 40 מיליון שקל בתקנות של תנועות הנוער, ועוד תקציב חירום, נגיד, 10 מיליון שקל. עכשיו מה שאתה אומר, אתה לוקח, נגיד, 50 מיליון שקל בתקציב החירום ואז מתוך התוספת מתוך החירום 40 מיליון שקל, אז במקום 90 הם יקבלו רק 40. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא מה שאמרתי בכלל. אמר פה שבעצם בשנת 2023 היה תקציב כולל תוספתי על פעילות החירום של תנועות הנוער עם המפונים. אתה אומר שתקציב 2024 לא יפחת מהתקציב של 2023, כולל תוספת החירום. זאת אומרת שהסכום כולל התוספת שהייתה יהיה גם ב-2024. כלומר, 40 מיליון שקל פלוס התוספת. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> זו דוגמה, כי זה על כל תקנות התמיכה, כן? אבל במהות זה נכון, כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז בעצם כדי לסגור את זה סופית אתם הולכים להכניס מתקציב החירום לתקנות שמהן קוצצו, תקנות קבוצות המחנכים, תנועות הנוער, שנות השירות. מה שבעצם היה צריך להיות מקוצץ, סך הכול כ-40 מיליון שקל יישארו שם מתוספות החירום, בלי קשר לתוספת על הפעילות החירום. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> דיברתי ספציפית על תנועות הנוער ועל גופים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אבל לא על שנות השירות ולא על קבוצות המחנכים? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> כן, אבל בואי נדייק מה אמרתי ומה לא אמרתי. אני דיברתי ספציפית על תנועות הנוער כי זו השאלה שעלתה וזה גם מה שהיה במוקד, וגם נושא שיידרש עליו השר. דיברנו על תנועות נוער ועל הגופים שמתערבים. אפשר לראות את הרשימה ולראות זה המיקוד שלנו, וזו גם התשובה שנתנו שהייתה בהקשר של תנועות הנוער. בסדר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. מצטערת. רבותיי רגע. יושב-ראש הוועדה תנסה לעזור לנו. לתנועות הנוער יש שלוש תקנות רלוונטיות - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> תנועות הנוער זו תקנה אחת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא. תנועות הנוער ושנת שירות, לא. אם את מגיבים ביחס ל-40 מיליון שקל המקוצצים, אתם מגיבים ביחס לכל התקנות. אז אם אתם רוצים להגיב רק לקיצוץ של 21 מיליון השקלים, תגידו לי שלא מגיבים לשאר וזה הכול. אבל אם אתם רוצים להגיב על 40 מיליון השקלים כקולקטיב – אתם מגיבים לכל התקנות. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני לא הגבתי לכול. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> היה פה פער. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שנת שירות לא נכנסת לחשבון. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בתנועות הנוער באופן ספציפי לא מדובר על 21 מיליון שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אדר, תעשי סדר. כמה תקנות יש? מה הפעולות? מה קוצץ? אם לא קוצץ, תגידי שלא קוצץ. תודה. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> יש מה שנקרא תנועות נוער הקלאסי רשימה של תנועות הנוער שמהוות תקנת תמיכה, אותה התקנה בעצם קוצצה פעמיים. פעם אחת דרך הקיצוץ הרוחבי של 5% כללי שהתקבל בממשלה, ופעם שנייה דרך החלטת הממשלה המדברת על קיצוץ של 5% בתקציבי התמיכה. גובה הקיצוץ 10 מיליון שקל - - - מעבר לזה, ועכשיו אנחנו מבינים את השאלה של ח"כ לזימי, יש מספר פעולות נוספות שקראתם להם תנועות נוער אבל כשאנחנו אומרים תנועות נוער, לא לזה אנחנו מתכוונים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה הפער שיש לנו כבר תקופה, כי תנועות הנוער נשענות על יתר התקנות, זה פשוט לא לעניין. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש את סיפור תקנות התמיכה ויש גם את עניין הכספים הקואליציוניים, כי בשנה שעברה - - - << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> באשר לפעילות של שנת השירות, כמו שאמרתי, גובה הקיצוץ נובע משני המקומות והוא 5.7. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ואיזו תקנה יש עוד לתנועות הנוער? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> תגידו לי אתם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשנת 2022 היה סכום בכספים הקואליציוניים של תנועות הנוער, היה גם ב-2023. עכשיו אני לא ראיתי בכספים הקואליציוניים של 2024 סעיף תנועות נוער, אלא רק ארגוני נוער. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> יש גם סעיף של תנועות הנוער. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה הקיצוץ שם מול 2023 ו-2022? אותנו מעניין כמה כסף בסוף עומד לרשות תנועות הנוער. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> והכוונה שלנו זה לכל שלוש התקנות שהקראנו. מחנכים, שנות שירות ותנועות נוער, זאת מקשה אחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. הובן. הלאה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אחדד. עשיתי בדיקה ואנחנו ניתן מענה גם לנושא של שנות שירות וגם לנושא של מכינות אופק וכפרי סטודנטים - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קבוצות המחנכים, תקנה 206-70-140. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> רגע. אני מדבר על תנועות נוער, מכינות אופק, שנת שירות, כפרי סטודנטים, בעצם אנחנו מדברים על כל הסעיפים תחת מינהל חברה ונוער, נתמכות בגופים הללו. המענה לתנועות הנוער הוא רלוונטי גם עבור הגופים הללו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז אנחנו סוגרים את הנושא. עניתם על כפרי הסטודנטים ואני שמחה שאתם אומרים שאתם משלימים את זהו אין בעיה, גם מכינות אופק זה חשוב מאוד. שנות השירות, חד משמעית והתנועות. עכשיו, תקנה 206-70-140 – קבוצות המחנכים. 7 מיליון שקל קיצוץ. מה לגבי התקנה הזו? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> גם קבוצת המחנכים הקיצוץ הוא בהתאם לאותם קיצוצים רוחביים שאנחנו מציינים כאן. גובה הקיצוץ הוא 3 מיליון שקל, אז אני לא יודעת איך - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לנו מופיע 7 מיליון שקל. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אני לא יודעת. אני רואה מה אצלי. בסופו של דבר מגיע משני מקומות - 5% מהקיצוץ בתמיכות ו-5% מהקיצוץ הרוחבי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקו את זה ותחזירו תשובה לוועדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> וגם השוואה לכספים הקואליציוניים. התקנות לא מספיקות. ב-2022 היה כס קואליציוני, ב-2023 גם היה. למה ב-2024 הוא יותר נמוך? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> ההבדל בין 2023 ל-2024 - - - בסופו של דבר החלטת הממשלה קובעת את הסכומים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ב-2022 הוא קבע משהו אחר, זה הכול. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> הזכות של הממשלה הוא לתעדף את הצרכים ואת השימושים שעבורם היא מקצה את הכספים. בין 2023 ל-2024 הפער הוא של כ-200,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. בבקשה, דודי. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> עלתה שאלה בנוגע לשירות פסיכולוגי-ייעוצי. אין הפחתה, יש מתווה של תוספת של 100 משרות הפסיכולוגיות ברשויות המקומיות בנוסף ב-2024.מתקציבי החירום בוודאות יהיה תוספת לנושא של השירות הפסיכולוגי, אני עדיין לא יודע להגיד באיזה היקף - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה יודע להגיד כמה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תני לו לסיים ואז תשאלי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רק רוצה לשאול על 100 התקנים, האם הוא יודע מה התוספת? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בכמה זה מכומת? אתן לך את זה במדויק. יש לנו מתווה רב שנתי יחד עם השלטון המקומי של תוספת של 100 משרות פסיכולוגים בשנה, וחל גם ב-2024 - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה בשנה? הצפי להוסיף גם ב-2025? זה מתווה צומח? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> כרגע התוכנית היא עד 2024, זה מתווה שהתחלנו איתו ואנחנו ממשיכים בו, זה מתווה צומח. בהמשך בהתאם לצורך - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמישהו יבדוק מה התוספת. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> עלתה שאלה לגבי ילדים חולים בביתם, אין הפחתה תקציבית בפרויקט אלא יש מעט תוספת שנובעת גם משיפור רמת השירות וגם כי יש יותר ילדים. השינוי שנעשה בתוכנית, שפעלה במיקור חוץ עד לפני 'שלבים' צמוד עם ועדת החינוך של הכנסת החזרנו אותה לאחריות של המדינה, משרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות. כמו כל תוכנית, ברגע שיש מעבר יש גם חבלי לידה, אנחנו ממשיכים בתוכנית הזו גם בשנת 2024, גם בשנת הלימודים הזו - - - היא לא קוצצה והיא נשארת באותה - - - אפשר לדון בזה בוועדת חינוך. מבחינת המשאבים, לא הפחתנו אלא הוספנו. לגבי תשלומי ההורים, המשאב הלך עבור הפחתה של רכיב המסיבות הכיתתיות, זה רכיב שהייתה בו הפחתה באופן גורף בכל המערכת, כ-20 שקל לתלמיד. ההפחתה הייתה גורפת לכל מוסדות החינוך ולא באופן ממוקד לאוכלוסייה מסוימת. זו החלטה שהייתה בוועדת החינוך והיא נשארת במתכונת זהה. בנוגע לנושא 'אופק', אתן לאדר להתייחס אבל לפני זה, שלושת הנושאים המרכזיים מבחינת משרד החינוך, כל המוסדות שנכנסים לאופק, נכנסים תחת התחייבות לפיקוח מלא של משרד החינוך, לבקרה מלאה של משרד החינוך ולמדידה מלאה, מיצ"ב, מבחנים בינלאומיים וכו', בהתאם להנחיות של משרד החינוך. בכל מה שנוגע לפיקוח, בקרה ומדידה, יש גם פיקוח ובקרה של משרד החינוך באמצעות המחוז החרדי, וגם יש את הפיקוח באמצעות החשב שנמצאים שם מטעם החשב הכללי, זה נושא מדובר - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה מדובר? יש הודעה של החשב הכללי שהוא אומר שהוא לא עושה את זה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> קודם תן לי להציג ואז תשאל מה שאתה רוצה. אתן לאדר להתייחס לאדר מטעם ממשרד האוצר להתייחס מהזווית שלה. כרגע יש שיח עם משרד המשפטים והאוצר, אני מקווה שבימים הקרובים ניתן - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך את שלומית לשאלה הזו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא צריך את שלומית. יש החלטת ממשלה, 1096 שקובעת שעד שלא יתמלאו התנאים לא יהיה ניתן לבצע את המהלך. האם מה שאנחנו שומעים ממך זה שנכון לרגע זה ומכיוון שלא עודכנו התקנות, אף אחד מבתי הספר של הרשתות לא נכנס ב-24' למסלול אופק חדש? כי זו החלטת הממשלה. אני רוצה לשמוע תשובה ברורה. החלטת הממשלה אומרת שמילוי כל התנאים זה תנאי מקדים לכניסה לתוכנית. לא עדכנתם את התקנות בינתיים, האם המשמעות היא שבהבהרות של ינואר ופברואר, גרעתם את התוספות של אופק חדש שהועברו ב-2023? כי זו החלטת הממשלה, כן או לא. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> יש כאן נושא משפטי ויש נושא תקציבי - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> תשובה כן או לא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גלעד קריב שאל שאלה מספרית-תקציבית, האם על בסיס החובה המשפטית וההתחייבות המשפטית נגרעת בהתאם השורה התקציבית. זאת לא שאלה משפטית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בשנת 2023 הכנסתם את הרשתות ל'אופק חדש'. לא הצלחנו להבין אם זה חל על כל בתי הספר או על חלק מהם, אבל חלק מהם נכנסו. בנובמבר תוקנה החלטת הממשלה שקבעה שהתקנת התקנות הן תנאי להמשך ההקצבה. עכשיו אמצע מרס. האם הרשתות שמקבלות מדי חודש כסף, קיבלו על פי רפורמת אופק חדש – כן או לא. מכיוון שלא עמדתם בתנאים של החלטת הממשלה, הרשתות – כן או לא. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> התשובה היא שהרשתות לא קיבלו את התקציבים בגין 'אופק חדש' עד להשלמת התקנת התקנות. כלומר המהלך לא יושלם והתקציבים לא יועברו אליהם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> והאם ברור שהתקציבים האלו גם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> התקציבים לא הועברו ולא יועברו אליהם עד שלא - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לפני שנעבור למשרד האוצר, יש לנו עוד מספר שאלות למשרד החינוך. כמה צוותי פיקוח תוגברו? כמה מפקחים נוספו כתוצאה מאופק חדש? מה התקציב כולל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלות כתובות להם והם יענו לך. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ביקשתי חוות דעת משפטית ממשרד החינוך והאוצר לגבי הכספים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה בתי ספר לבנות? כמה בתי ספר לבנים? - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הם אמרו שזה צריך להיות מושלם ורק לאחר שהם עושים את זה - - - לא תהיה הצבעה לפני חוות הדעת המשפטית. הוא אומר שזה עדיין לא מושלם ולכן דף ההחלפה לא הגיע, הם אמרו את זה - - - גם אם עדיין לא הגיע, אני חושב שצריך להתחיל בהצבעות כי כולם נמצאים פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שכל הדיון בחינוך מאוד משנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז נעכב את כל ההצבעות בגלל זה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מצביעים על התקציב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אי אפשר להצביע בלי דפי החלפה, זה הנוהל של הוועדה הזו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז לא נצביע על כלום בגלל שחסרים כמה דפים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הייתה לי גם שאלה מה ההצדקה להכליל רק חלק ממוסדות המיצ"ב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תנו להם לענות. אדר, בבקשה. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בשנת תשפ"ד הוחלט להחיל את 'אופק חדש' קודם כל על שתי רשתות החינוך – מעיין החינוך התורני ומרכז החינוך העצמאי. בשנת תשפ"ה ייקבעו ויעוגנו בתקנות קריטריונים אחידים להכנסה של מוסדות נוספים, לרבות מוסדות של - - - שהם לא חלק מהרשתות. הקריטריונים בגינם יתבצע קצב הכניסה לא הוחלטו ונמצאים כיום בדיונים בין המשרדים, כחלק מהליך התקנות. לעניין הפיקוח – יש רצון להסדיר מספר קשיים שיש היום בפעילות הרשתות, גם מכתב החשב הכללי וגם חוות הדעת שפורסמו על ידי משרד האוצר הצביעו על אותם קשיים. אנחנו נמצאים בשיח עם משרד המשפטים ומשרד החינוך על מנת לעגן בתקנות את הכלים, כך שיכולת הפיקוח, האכיפה והבקרה יהיו המיטביים ביחס לסיטואציה. כדי להתמודד עם ההשלכות ותוספת העבודה שמשרד החינוך קלט כדי להחיל את 'אופק חדש', ניתנה תוספת תקנים בשנה שעברה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> רגע. תוספת התקנים לא צבועה רק לפיקוח, אלא עבור כל נושא 'אופק חדש' וההחלה שלו ברשתות וגם במוסדות המוכרים. תהליך ההכנסה של מוסד ל'אופק חדש' משפיע במספר רבדים, גם על נושא הפיקוח אבל גם בנושאי מנהל כוח אדם בהוראה, שצריך לקלוט את צוות המורים, צריך לעדכן את הפרופיל והדרגות. למחוז החרדי יש את הצרכים שלו, כנ"ל לגבי החשבות. כלל הצרכים האלה שוקללו ובגינם ניתנה תוספת. עכשיו אנחנו עובדים על התהליך של - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא. בסדר שיש תקנים לא לפיקוח, אבל אני שאלתי בבירור כמה מפקחים הוספו למחוז החרדי לאור רפורמת אופק חדש. יש מספר? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> נבדוק את המספר. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שאלנו את זה גם בשנת 2023, לפני חודשיים וחצי, כתבנו לכם מכתבים. כמה מפקחים יש? בנוסף, מכיוון שיש לי את החלטה 10-96 שמבטלת החלטות קודמות, לא קובעת עדיפות לשתי הרשתות החרדיות. להפך, היא אומרת שיותקנו תקנות, יהיו קריטריונים, הדבר היחיד שהיא אומרת שזה יהיה בהדרגה - - - אז אני רוצה לשאול מה קורה היום - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מובן. תודה רבה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את אמרת שבמהלך השנה יותקנו התקנות ויכניסו עוד - - - אם אפשר להשתמש בקלנדר האזרחי בבקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אדר, תשובה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אחדד. שנת הלימודים תשפ"ד, שזו שנת הלימודים שאנחנו נמצאים בה והתחילה בשנת 2023, כשהתחלנו את שנת הלימודים היינו בהחלטת הממשלה 511, לפני המלחמה. משרד החינוך נאלץ לקבוע קצב הדרגתי לכניסה של מוסדות, דיברנו על זה גם בוועדת הכספים הקודמת שעשו - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נעמה אנחנו לא מצליחים לשמוע. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> של התמודדות עם שתי בעלויות גדולות, היה לו יותר נוח להתמודד רק איתנו בתחילה, ונאמר שלקראת שנות הלימודים הבאות, יתווספו מוסדות נוספים - - - בעקבות עתירות שהוגשו בעניין, בית המשפט קבע שההליך של הכנסת הרשתות, ללא קביעה של קריטריונים אחידים לא היה תקין, ולכן הוא אמר שהוא לא יכול לחייב את משרד החינוך להפוך את ההחלטה שלו, כי אנחנו נמצאים כבר בתוך שנת לימודים, ולכן, החל משנת תשפ"ה, שזו שנת הלימודים שתתחיל בספטמבר, ייקבעו קריטריונים אחידים לכניסה. אני לא יכולה להבטיח שכלל המוסדות גם יכנסו באותה שנת לימודים, בגלל שזה דורש תשומות מאוד משמעותיות ממשרד החינוך, אבל ההחלטה מי ייכנס ומי לא, לא תהיה רק על סמך האם הוא נמצא באחת משתי רשתות החינוך או לא. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לפי מה שאמרתם אף בית ספר היום במוכשר, כולל הרשתות, לא בתוך אופק חדש מכיוון שאין תקנות. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אתייחס ספציפית לרשתות. לא כל בתי הספר ברשתות נכנסו כבר בספטמבר, כי לא כולם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> וגם השנה לא ייכנסו גם לאחר התקנות כי התקנות מגבילות אותנו << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכול ברור. האם כרגע יש בתי ספר ברשתות שמקבלים על פי 'אופק חדש'? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> גם בתי הספר שנכנסו בספטמבר לא מקבלים תוספת של אופק חדש - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ינון, אנחנו מנסים לפתור סוגיה מורכבת ואנחנו לא מקבלים תשובה. כמה מתוך בתי הספר שנכנסו בספטמבר והקפאתם להם את המצב - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וגם לא קיבלתי תשובה על הפער בתקצוב בין כל ילד - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> עם כל הכבוד, אין לי בשליפה את מספר סמלי המוסד, אני מבטיח - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, יועבר לוועדה. נעמה שאלה מה הפער בתקצוב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו מגיעים לפער של אלפי שקלים בין חינוך ממלכתי לבין הרשתות הפוליטיות, זה פוגע בעקרון השוויון. תסבירו את הפער הזה. הפרסומים מטרידים. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> קיים פער בין החינוך הממלכתי לבין הרשתות, שנובע בעיקרו בגלל גודל הכיתות. בגלל שמספר הילדים בכיתה ברשתות בממוצע, באופן תוצאתי הוא נמוך יותר ולכן התקציב פר תלמיד הוא גבוה יותר. והממלכתי הוא יהודי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המטרה של אופק חדש זה להשוות את כל הזרמים, אז למה שם מאפשרים מספר נמוך יותר של תלמידים. שוויון הוא לא רק לכיוון אחד. למה אתם לא דורשים סגירת כיתות וצמצום כיתות בחינוך החרדי? לא יכול להיות ששוויון הוא רק כשנוח - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חשבתי שתרצה לצמצם את מספר התלמידים בכיתה בחינוך הממלכתי כדי שיהיה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השוויון לא יכול לעבוד רק כשנוח לכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> יש ילדים סוג ב' במדינה והם הילדים בחינוך הממלכתי. הפכתם את החינוך הציבורי לסוג ב' - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש תשובה לגבי נושא בדיקת המשכורות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. יש לכם תשובה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> לאיזו מהשאלות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> עקרון השוויון נפגע פה בצורה משמעותית. הורים נלחמים את מלחמתם ובינתיים אתם כאילו במדינה אחרת - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו יודעים מי מקבל הסעות ומי לא. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> מסימולציות שעשינו, החלה של 'אופק חדש' צפויה להביא לגידול בתקציב לתלמיד ברשתות החינוך ביחס לתלמידים - - - מן הסתם, הפער הזה הוא בממוצע יהיה אותו פער שאנחנו מפרסמים. בינינו לבין משרד החינוך יש עדיין דיונים כדי לדייק את המספרים. סדר הגודל של הסימולציה של משרד האוצר מדבר על פער של כ-1,500 שקל בממוצע לתלמיד לטובת הרשתות. גם כאן יש ממוצע - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ולגבי תלמידים ערבים? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> לא בדקנו. אני לא יודעת לענות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> למה לא? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כי התוצאה ידועה, הוא בתחתית הרשימה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתם גם מקצצים בתוכניות החומש לחברה הערבית וגם לא בודקים את הפער שמתרחב? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> ההשוואה נעשתה בין הרשתות לבין תלמיד יהודי בחינוך הממלכתי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו מבקשים שזה ייעשה גם לתלמידים הערבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. הלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם לא נתנו תשובה לגבי אופק חדש, מי בודק את המשכורות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מבקש להמשיך הלאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש תשובה על כל השאלות ששאלתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה תקבל, אבל חכה. אימאן ועאידה, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בבקשה תעני לגבי השאלות שלנו. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בנוגע לקיצוץ בחברה הערבית, של 15% כחלק מהחלטת הממשלה, הקיצוץ יחול החל מתשפ"ה. כלומר, שנת הלימודים הנוכחית תמשיך כסדרה ולא תיפגע. כמו שעניתי בהקשר להחלטת הממשלה לגבי יוצאי אתיופיה, עכשיו אנחנו עובדים על התאמת תוכניות העבודה כך שנשתדל שהפגיעה תהיה מינימלית. המיקוד ייעשה בזה שאנחנו לא ניגע בתקציבים של המסגרות שנובעים כחלק מהתקצוב הדיפרנציאלי, כמו כיתות מב"ר שלא יהיה בהם קיצוץ, כנ"ל לפתיחת כיתות מדעיות או פתיחת מגמות. בתוכנית יש המון רבדים. בין היתר יש רבדים שנוגעים במינהל חברה ונוער, להצטיידות, מינהל עובדי הוראה, במזכירות פדגוגית - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אז איפה כן יהיה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אני עוד לא יודעת. אנחנו יודעים שלא תהיה פגיעה במסגרות כמו כיתות מדעיות, פתיחה של מגמות ומסגרות לנושרים, וזאת מתוך החשיבות שמייחסים לעניין. לכן צריך להסתכל על שאר התקציבים והמעטפת שיש בתוך ההחלטות האלו, ומשם נתאים את התקציב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להבין, מחליטים של קיצוץ של 15% לפני שבכלל חושבים איפה מקצצים, כאשר למשרד עצמו יש קיצוץ של 5%? כלומר, אתם יודעים שזה נוגע בחינוך הערבי לא במקרה שאלנו מה הפער עם התלמיד הערבי, כי שם הפערים הם - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> גברתי, אני רוצה להתייחס בהקשר הזה למה שאדר אמרה, זה נורא חשוב שכולם יכירו את זה. אגב, באתר של משרד החינוך ניתן לראות את כל הנתונים. העלות לתלמיד במגזר הערבי היא גבוהה יותר מתלמיד במגזר היהודי-ממלכתי. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אלו לא הנתונים המפורסמים. משרד האוצר, אתם מכירים את הנתון הזה? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> רגע. זה לא קרה בטעות - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה כולל את התלמידים בבתי הספר הפרטיים? שהם בעצם עושים את עבודת המדינה ולא משלמים להם? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> רגע. דיברנו על הפערים בעלות תלמיד בחינוך הרשמי, זה בולט בגלל התוכנית לתקצוב דיפרנציאלי ובגלל שורה ארוכה של תוכניות לצמצום פערים, חומש, זה קרה בעקבות השקעה שיטתית. אלו דברים שהיו בוועדה הזו, זה לא קרה בטעות, היה כאן מהלך שיטתי לאורך שנים, ולכן כשמתסכלים על עלות תלמיד - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אשמח לקבל קישור לדף הזה, כי כל הפרסומים הרשמיים שגופים רשמיים שמראים בדיוק להפך. אם למשרד החינוך יש מחלקת סטטיסטיקה אחרת, נשמח לראות. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בחינוך הרשמי ביסודי ובחטיבות הביניים, בכל חיתוך רואים שעלות תלמיד במגזר הערבי גבוהה יותר. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה מדבר על שנה אחת, לא הרבה שנים, נכון? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> כשאנחנו מסתכלים לפי מדדי טיפוח, אפשר לראות שבמקרים מסוימים תלמיד מהמגזר מקבל פחות מתלמיד במגזר היהודי. למה זה קורה? כי הפרמטרים של משרד החינוך לתקצוב הם לא רק מדד חברתי-כלכלי. אנחנו מסתכלים על נושא של קליטת עלייה ופרמטרים נוספים. משום כך לפעמים יש שונות, אבל כשמסתכלים על עלות לתלמיד במגזר העברי הוא משמעותי. איפה קיים פער? בחטיבה העליונה. שם יש פער, זה נושא שדובר עליו רבות. לכן יצרנו במשותף תוכנית לתקצוב דיפרנציאלי, כדי להשלים את הפער. זה אחד מהרכיבים שלא יופחת ולא יקוצץ. אנחנו ממשיכים במתווה הזה אפשר לקבל את הנתונים ואז גם ביסודי וגם בחטיבות - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בבקשה תרשום גם מתי יגידו לנו על איזה תכניות נופל הקיצוץ. כשמביאים לנו תקציב להצבעה, אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מצביעים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדרך כלל כשזה מגיע, אחרי כמה זמן יודעים איפה זה נופל - - - << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> הנקודה על הפער בתקציב פר תלמיד - - - << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> בימים והשבועות הקרובים אנחנו נשב כדי לגבש את תוכנית העבודה ונוכל לשלוח. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לגבי סוגית פערי התקציב פר תלמיד, אשמח לקבל הפרדה מה הפערים לחינוך הממלכתי-דתי ולחינוך הממלכתי-כללי. אמרתם 1,500 אבל זה ממוצע בין החמ"ד לכללי - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. בבקשה לענות לעאידה ואימאן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי פתיחת מתנ"סים חדשים. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> פתיחת המתנ"סים נמצאת כחלק אותה תוכנית חומש, ברגע שנסגור את תוכנית העבודה לשנת הלימודי תשפ"ה אז נוכל - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז בעצם אין לכם תשובה בכלל. לא לחרדים, לא למעונות יום - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> את לא היית פה, אבל התייחסתי למעונות היום לכל הסעיפים - - - << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> עלתה שאלה לגבי בניית כיתות לימוד בסעיף 60, אוכל להשיב במשפט? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> במעונות יום היה כ- 400 מיליון שקל שיצא ב-2023 וב-2024 אמור להיות אותו הדבר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ומה עם הכיתות? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בניית כיתות הלימוד מתוקצבת במסגרת תוכנית חומש. בנוסף, בהחלטה 550 יש תקציב ייעודי להסרת חסמים במגזר הערבי, זה לא נפגע ונשאר כמו שהיה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז אנחנו נקבל 3,000 כהשלמה - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איך היא יודעת שזה לא נפגע כאשר עוד לא החלטתם איפה הקיצוצים? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בסופו של דבר, בנייה של כיתות לימוד מתוקצבת דרך הרשאה להתחייב. לבנות כיתה זה תהליך שלוקח מספר שנים. כמו שאמרנו, תוכנית העבודה תיעשה כך שהבנייה תהיה מינימלית - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה בהרשאה להתחייב לא בתקציב המיועד? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בדיוק. ההרשאה להתחייב, המזומן בגין הרשאה להתחייב יצא בחלקו כבר בשנה הקרובה, אבל חלקו ייצא גם בעוד 5-6 שנים. בגלל שהקיצוץ מדבר על מזומן - - - לא ניתן לקצץ בגין כיתה שכבר התחילה להבנות, ולכן בהגדרה זה לא יכול להיות מקוצץ. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ברור. אי אפשר לקצץ בהקצאות להרשאה, בל אמרת שהתקציב של הבניה, כלומר כל שנה היה תקציב של בניה. האם התקציב הזה, שלא יקוצץ, כולל את ההרשאות להתחייב שכבר יצאו בשנה שעברה, או שזה כסף כמו ההתחלתי? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אי אפשר לקצץ בהרשאות כבר יצאו. מה שייצא עכשיו, לא מקצצים אותו ואין הפחתה בהרשאה להתחייב בבינוי. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא שואלת בהרשאה להתחייב. היא אמרה שהתקציב של הבנייה לא יקוצץ בשנה הזו מתקציב משרד החינוך. הסברתם שאתם לא יכולים לגעת בזה כי זה יצא מהתקציב כמו שהיה בשנה שעברה. אני שואלת, האם התקציב שלא יקוצץ, לא כולל את ההרשאות והוא אותו סכום שהיה מיועד בתחילת שנה שעברה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> כן. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר לקבל תשובה על הפער בין החמ"ד לכללי? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי לגבי כמה כיתות נבנו בשנה שעברה. תוכלו להגיד מספר? כמה יצא בפועל לבנייה? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> נבדוק עכשיו מול מינהל - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> וגם אמרתם שלא יהיה קיצוץ, אבל יש את הגידול הטבעי של בניית כיתות נוספות חדשות לכל שנה. האם זה נלקח בחשבון? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמרו שיש 400 מיליון שקל שמתוכם הכיתות האלו ייבנו. כמה יהיה מתוכם, לא יהיה גידול מ-400 מיליון שקל בשנה שעברה לאלו של השנה, תמיד יהיה מחסור בכיתות לימוד. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> יש תוכנית חומש לבניית כיתות לימוד בכל החברה הישראלית. במסגרת החלטה 550, מצוין במפורש, שאחוז מסוים יוקצה לחברה הערבית. כיוון שהאחוזים בחברה הערבית יותר נמוכים מהמכסה של 25%, כל כיתה בחברה הערבית שזמינה לתקצוב, מתוקצבת באופן אוטומטי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה זה אומר זמינה לתקצוב? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> כלומר שהיא עברה את התהליך הבירוקרטי של האישור לתוכנית האדריכלית ויכולה לקבל את ההרשאה לצאת לדרך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. תשובה לנעמה בבקשה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אנחנו מלבנים בינינו את הפער באיזו שיטה מחשבים את זה. בכל מקרה, זה ביחס לממלכתי-יהודי ולא ביחס לממלכתי-דתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אז עשיתם ממוצע ויצא 1,500. אני טועה או לא? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> לא, ביחס לממלכתי-יהודי-חילוני ולא הממלכתי-דתי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר לא בממוצע? << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אני לא יודעת לעשות את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אפשר למצוא לנו את הנתון? 1,500 שקל בממוצע כשאנחנו יודעים שיש פער בין הממלכתי-דתי לממלכתי-כללי לטובת הדתי. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> בסופו של דבר החישוב נובע מכל מיני פרמטרים. בין היתר כמות השעות שמוסד מקבל - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני יודעת. אני שואלת לפרוטוקול, מה הפער הממלכתי-כללי בישראל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא רוצה לענות לך. אם היא לא יודעת אז היא תבדוק לך. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> הפער של 1,500 שקל, זה מאותה סימולציה שעשינו. הפער בין החינוך הממלכתי-יהודי לבין הסימולציה של הרשתות, לאחר שהן יכנסו ל'אופק חדש'. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא הבנתי למה עשיתם את זה כך. הרי בסופו של דבר אנחנו יודעים שיש פערים מובנים בחינוך הממלכתי-יהודי, החל משעות הוראה, תקצוב וכו' לחינוך הממלכתי-דתי לחמ"ד אל מול הכללי. במשך שנים אנחנו נאבקים בזה. אני רוצה להבין בכמה מתוקצב נער בפריפריה בחינוך הממלכתי-ציבורי אל מול - - - << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אלו נתונים שקיימים במשרד החינוך, נוכל הוציא אותם - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. יש לכם תשובה לגלעד? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> השאלות שלא עניתם עליהן. א. אין ויכוח שיש תקצוב גבוה יותר בחמד אל מול הממלכתי-כללי והממלכתי-ערבי. על בסיס מה יש כספים קואליציוניים לתגבור החינוך הממלכתי-דתי שממילא מתוקצב יותר? ב. האם ברגע שתתקינו את התקנות, יש החלה רטרו-אקטיבית על המוסדות ברשתות החרדיות או שנפתח תהליך מחודש של בחינה? לא רק אם זה מוחל רטרו-אקטיבית, אלא אני רוצה לדעת מספרים של כמה מוסדות כבר אישרתם ברשתות החרדיות, ואיך ביצעתם את האישור הזה? האם היו מפקחים? האם בדקתם את הליב"ה? ג. לא עניתם על המחלוקת בניכם בנושא בדיקת המשכורות. מי בודק את המשכורות של המורים ברשתות? יש לוודא שהם מקבלים 100% מה שצריך. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> אתחיל מהסוף לגבי המשכורות. כמו שציינתי בוועדה הקודמת שהתקיימה באשרור התקציב של 2023 ואחר כך נאמר גם במכתב החשב הכללי, כיום יש בעיה שהחשבת ברשתות לא יכולה, וגם לא מתפקידה, לפקח על המשכורות. במשרד החינוך קיים מנהל אכיפה ובקרה שהתפקיד שלו הוא לפקח, בין היתר גם על המשכורות, כמו שמפוקח בעלויות האחרות, לצורך העניין בחינוך העל-יסודי. בתהליך התקנת התקנות אנחנו מנסים לבסס את המנגנון שיאפשר לעשות את אותו הפיקוח, אכיפה ובקרה באופן אפקטיבי. זה מה שנמצא כיום בדיונים והנושא עוד לא מןוסדר. נכון לדקה זו יש פער בנושא כמו שצוין במפורש גם במכתב החשבות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל ממילא הכול מוקפא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן. אמרו לך את זה כבר כמה פעמים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> 100 מיליון השקלים שפירטתם להפחתת תשלומי הורים - - - ולדימיר שאל את כל הפירוט, הבאתם פירוט תקציבי של 100 מיליון שקל נועד להפחתת תשלומי הורים. אני טועה או לא? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> הוא שאל ספציפית לגבי 50 מיליון השקלים, מה שהיה שנה שעברה - - - אתייחס. רגע. היה סעיף של 50 מיליון שקל, הוא אמר שלא ראה את זה בא לידי ביטוי - - - איפה באה ההפחתה. 100 מיליון השקלים כללו בין היתר תוכנית להפחתת תשלום הורים בפנימיות, היו קריטריונים שפורסמו בנושא - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אשמח לפירוט. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וגם את הפירוט של מה שאמרת בהתחלה. << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> בסדר גמור. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה הלך רק לפנימיות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> וגם לאילו פנימיות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה ברור כבר. הרי בפנימיות לנוער במצוקה אין שכר לימוד. אלו הפנימיות של הישיבות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש עוד תשובות? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> התוספות לחמד שהן לא הפחתה, למה תוספות לחמ"ד בקואליציוני? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> הייתה החלטת מדיניות רציפה בממשלות האחרונות ואנחנו מיישמים את מדיניות הממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל אתם צריכים ליישם אותה בשוויון, החמ"ד כבר ממילא מקבל יותר. תסבירו בבקשה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם זה עבר ייעוץ משפטי לממשלה - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז שהייעוץ המשפטי יסביר. כבר אישרת שהחמד מתוקצב יותר, אז איך אפשר להעביר לו עוד כספים קואליציוניים? איך זה עובר ייעוץ משפטי? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אני יכול להסביר לך את הרציונל. התפקיד הוא שלכם, נבחרי הציבור, לקבוע את סדרי העדיפויות. הרציונל שעומד מאחורי זה הוא שתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי לומד יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה הוא לומד יותר? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> שאלת על הרציונל, אני משקף. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הרציונל לא שוויוני. למה תלמיד בחמ"ד לומד יותר? במעיין החינוך התורני יש כיתות של 4 תלמידות - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה הכוונה שהוא לומד יותר? << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אדוני חבר הכנסת, אתה שואל אותי - - - עם כל הכבוד, אתה שואל אותי בתור מנהל אגף תקציבים ולא בתור שר החינוך ולא בתור נציג ממשלת ישראל. אני עונה לך באופן מקצועי, סדור ושיטתי. יש סוגיות שהן מעבר לגבולות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מדיניות ממשלתית לא יכולה להצדיק אפליה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני אומרת לפרוטוקול. הרבה מהשאלות לא נענו - - - אי אפשר להצביע על הדבר הזה. חייבים לחזור על הנתונים, יש הרבה שאלות - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> כמה מוסדות אושרו ברשתות החרדיות לאופק חדש? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה את הרציונל שהתלמיד החרדי לומד יותר - - - אני לא מקבל את זה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא לומד יותר, הוא מקבל יותר, הוא מקבל דח"ש - - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מבקשת להעביר ליועצת המשפטית - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא קיבלתי תשובה על כמה מוסדות בחינוך החרדי - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> נבדוק את זה ונחזיר תשובה בכתב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נשאלו פה שאלות שלא ידעתם לענות עליהן, אני מבקש לשלוח לוועדה את התשובות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא רק לשלוח לוועדה, לשלוח ואם אין מענה אז שבפעם הבאה יבוא נציג לענות עליהן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל לשלוח לוועדה. תודה רבה. סעיף 60. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני לא מתכוונת לוותר על תשובות מלאות ומקיפות בדיון - - - נלך עד בג"ץ אם צריך. לא תהיה הצבעה כהלכתה בלי תשובות ברורות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 60 בבקשה. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> סעיף 60, פיתוח במשרד החינוך. תקציב במזומן 1 מיליארד 584 מיליון 734 אלף שקל; תקציב הוצאה מותנית בהכנסה 1 מיליארד 297 מיליון 370 אלף שקל; תקציב הרשאה להתחייב 5 מיליארד 222 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הפכתם את הילדים שלנו לסוג ב'. האפליה הזו בלתי נסבלת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> חד- משמעית. כל הילדים של החינוך הציבורי בישראל - - - 300 מיליון שקל פחות לסעיפי בינוי כיתות של החינוך הציבורי - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> אין קיצוץ בתקציב הפיתוח. למעשה - - - אפשר? אין קיצוץ בתקציב 60, הוא משקף את תוכנית החומש שנבנתה יחד עם משרד האוצר לבינוי כיתות לימוד וחידוש מבני במערכת החינוך. אין הפחתה בהשוואה לתקציב המקורי. יש שינויים במזומן ואדר תתייחס אליהם. << דובר >> אדר פוקס-רביץ: << דובר >> כיוון שמדובר בתקציב פיתוח, הוא מתוקצב דרך הרשאה להתחייב, כי אלו תקציבים לפרויקטים רב-שנתיים. המזומן מותאם לביצוע בפועל, ככל שיש גידול בקצב הביצוע, המזומן גדל ומופחת בהתאם. בגלל מלחמת חרבות ברזל, היו עיכובים בפרויקטים של בינוי ולכן הייתה הפחתה של מזומן. כלל ולאורך השנה יגבירו את הקצב ויצמצמו את הפער, המזומן כמובן יותאם לקצב הבנייה. שום כיתה לא תיפגע בעקבות זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 24. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> דילגנו על המשרד לשירותי דת ומשרד הרווחה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> דת ורווחה עשינו כבר. סעיף 29, משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לפני שממשיכים הלאה, הובטחו לנו תשובות על כמה מהשאלות שלנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ביקשתי מהם היום לשלוח לוועדה תשובות. משרד הבינוי והשיכון. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> לפני שאציג את הסעיף, אזכיר שסעיף הפיתוח והדיור הציבורי הם סעיפים נפרדים. סעיף 29 נוגע רק למטה משרד השיכון. בסעיף 29 - - - ועדת התקציב. הוצאה 300 מיליון 259,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 39 מיליון 493,000 שקל; הרשאה להתחייב 33,000 שקל. האם יש שאלות? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן. האם יש קיצוץ בסיוע בשכר דירה לעולים? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> זה לא בסעיף הזה. המענקים נחלקים בין סעיף 42 לסעיף 70, נגיע אליהם בהמשך. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> בסיוע בשכר דירה לעולים התקציב יעלה ב-20 מיליון שקל. הקיצוץ לא יחול עליהם. אני אומר את זה לפרוטוקול. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> זה בסעיפים הבאים, נגיע אליהם בהמשך. כמו שאמרתי, זה סעיף שנוגע למשכורות, יועצים, פעילות שוטפת של משרד השיכון ולא למענקים או לפעילות פיתוח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 30. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לדעתי סיימנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סיימנו. סעיף 31, הוצאות ביטחוניות שונות. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> זה מגיע לדיון בוועדה המשותפת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> סעיף 33, חקלאות. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> תקציב משרד החקלאות. הוצאה 1 מיליארד 963 מיליון 979,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 269 מיליון 588,000 שקל; הרשאה להתחייב 805 מיליון 412,000 שקל; שיא כוח אדם 1,346. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התקציב של המכון הוולקני זה אצלכם? << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אין יותר מכון וולקני. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש קיצוץ של 21%. 5% קיצוץ רוחבי, במכון וולקני קיצוץ של 21% וזה עוד יגדל בגלל זה בתקציבי מחקר. 24 חוקרים שמסיימים את עבודתם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מי נמצא פה מהמכון הוולקני? היו"ר עכשיו הוא גפני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> המכון הוולקני הוא יתד רציני בחקלאות. חייבים את המכון הזה. אחד הדברים שהייתי מעורב בהם זה עובדת ערבייה שהיה לה קושי בתפקוד אבל היא עבדה מאוד חזק ופיטרו אותה, בגלל שהפרויקט הפסיק. בלי הפרויקטים שעושים במכון הוולקני, משרד החקלאות חוזר 20 שנה אחורה. אסור שהקיצוץ הזה יקרה. כל שנה מורידים למכון הוולקני מורידים כסף. זה חמור מאוד ואני אומר שצריך לעשות כל מאמץ כדי להחזיר להם את התקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מנסה להבין למה משרד האוצר מנסה לקצץ בכל תקציב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל בואו נשמע מה למכון הוולקני יש להגיד. << דובר >> שמואל אסולין: << דובר >> שמואל אסולין, אני מנהל מכון וולקני בפועל. בתיקון של 2023 כבר קיצצו 40 מיליון שקל ברכש ובפעולות. ב-2024 קוצצו עוד 60 מיליון שקל לתקציב של רכש ופעולות. בשני המקרים זה קיצוץ מצטבר של 100 מיליון שקל על כמעט חצי שנה. בתקציב הנוכחי אין לנו אפשרות לעמוד בהתחייבויות שלנו כלפי ההוצאות השוטפות, ולכן - - - נסגרה, ואין לנו שום פעילות מחקרית. זאת אומרת שאנחנו חשופים ל-100 מיליון התחייבויות מול גורמי מימון בארץ ובחו"ל, ציבוריים ופרטיים. אנחנו לא מקיימים שום פעילות מחקרית כרגע, ומתחילים לאבד גם מהתדמית, גם מהמשמעות הביצועית שלנו, וזה חייב לקבל איזשהו פתרון - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה מכון שמכניס כסף למדינה, נכון? << דובר >> נויה אפללו: << דובר >> נויה אפללו, סמנכ"לית מינהל במכון הוולקני, בפועל. אציין שנכון שזה מכון שמכניס כסף, בסופו של דבר אנחנו ארגון מותנה הכנסה וחלק מהתקציב שלנו מגיע מגורמים מממנים, בין אם בארץ ובין אם בחוץ לארץ. חשוב להגיד שהמכון מגיע לכאן כל כמה שנים. אנחנו מגיעים כי אנחנו במשך שנים מבקשים שיחרגו אותנו מקיצוצים רוחביים. אנחנו מכון מחקר ולא משרד ממשלתי. אנחנו לא יכולים לעבוד אם לא יהיה לנו את היכולת הכספים לעשות את זה. ביקשו את זה מספר פעמים, הייתה לנו שיחה עם הסמנכ"לית תקציבים במשרד החקלאות, היא הייתה פה וייצגה ב-2011, קרה שוב ב-2019, אי אפשר לחזור לכאן כל כמה שנים, צריך להחליט איך עובדים מול מכון וולקני אם רוצים שימשיכו לעשות מחקר. אני החלק המנהלי, אני מאפשרת להם לעבוד ואני זו שחסמתי אותם. נכון, בהמשך לשיחות רבות שהיו בכוונות טובות, שחלק מהכספים שקוצצו לנו הם על בסיס הסכמים ואוראל יסביר. זאת אומרת אנחנו - - - << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לא, אני אסביר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם שהיא תסיים ואז תסביר. << דובר >> נויה אפללו: << דובר >> אנחנו דנים לא מעט על הדברים האלו אבל בסופו של דבר, המכון מתוקצב בתקצוב חסר לאורך שנים, ומקבל כל מיני תוספות מסביב. כשמגיעים כל מיני סיכומים או מבטלים סיכומים, אנחנו נשארים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. ח"כ מטי צרפתי, בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תקציב משרד החקלאות לא קוצץ ב-5%, אלא בין 12% ל-15% באופן כללי. משרד החקלאות הוא אחד מהמשרדים שצריך לקבל הגדלת תקציב אחרי 7 באוקטובר, כי כבר הוכחנו שהחקלאות שומרת על גבולות המדינה - - - ומשרד החקלאות הוא כמו משרד הביטחון. זה ביטחון מזון, הגנה על הגבולות, נוכחות, החזרת החקלאות, וזו אמירה כוללת לגבי משרד החקלאות. המכון הוולקני עוסק במחקרים של חקלאות יישומית, בכדי להתאים את החקלאות הישראלית לאקלים שלנו, לעולמות התוכן שלנו. יש להם מחויבויות כלפי גורמי מחקר נוספים בארץ ובעולם. המכון נמצא בתת-תזונה. אם אנחנו חפצי-חיים וחפצי-תקומה לאחר 7 באוקטובר, התקציב של המכון הוולקני צריך לעלות. בנוסף, אנחנו מסתכנים בבריחת מוחות. חוקרים שלא יכולים לחקור, לא יישארו. מכאן אין דרך חזרה. כאשר חוקרים יתחילו לעזוב את מוסדות המחקר שלנו, ואת המכון הוולקני בפרט, אנחנו נשלם על זה ביוקר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. קרויזר, בבקשה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> יש משהו מוזר בקיצוץ הזה ובהתנהלות האוצר בנושא משרד החקלאות, הרי אנחנו משקיעים. העברנו 18 מיליארד לתקומה, על מנת לשקם את החקלאות ואת הישובים החקלאיים בעוטף, אותו דבר נצטרך לעשות בצפון. כלומר, ביד אחת אנחנו מזרימים ביד שנייה מקצצים. אין שום הצדקה בקיצוץ של כמעט 300 מיליון שקל במשרד החקלאות. הקיצוץ הזה כבר מתחיל להשפיע: ועדה של חקלאים צעירים כבר לא מתכנסת ולא מעבירה מענקים. אנחנו גודעים את הדור הבא של החקלאות ובוודאי שכאשר פוגעים במכון מחקר, אנחנו פוגעים בכלל בעתיד החקלאות והעצמאות המזון הבריאותית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משרד האוצר, הכסף אצלכם אז, דבר. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אף אחד לא מפחית בחשיבות של המכון הוולקני. בשביל להבין את התמונה יש לעשות סדר. במהלך העדכון של תקציב 2024, יחד עם משרד החקלאות ועם הדרג המקצועי הבכיר במשרד, הגענו להסכמה על הפחתה רוחבית בתקציב המשרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מעבר ל-5%? היה קיצוץ רוחבי של 5%, הרי לא התנהל משא ומתן נפרד עם כל משרד, היה קיצוץ רוחבי. האם דווקא עכשיו, מעבר לקיצוץ הרוחבי שהוחלט בהחלטת הממשלה, היה עוד משא ומתן עם שר החקלאות על קיצוץ יותר גדול מהרוחבי? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המתמטיקה אומרת 13% ממשרד החקלאות. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לצורך ההתכנסות התקציבית שהייתה נדרשת עבור מימון הוצאות המלחמה, ניהלנו גם משא ומתן על הפחתות נוספות בתקציב משרד החקלאות, כאשר אנחנו באנו עם אותן הפחתות שחשבנו לנכונות, שר החקלאות, ביחד עם הדרג המקצועי של המשרד - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצבתם לו איזושהי עובדה שהוא לא יכול להתמודד איתה - - - << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לא הצבנו שום עובדה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> איזה עוד משרדים התנהל שיג ושיח על קיצוץ, מעבר לתוכניות החומש שהם לא פר משרד? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> כמעט בכל המשרדים נעשה קיצוץ מעבר לקיצוץ הרוחבי, בפעילויות שניתן היה להפחית בהן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה זה לא מופיע כאן? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> זה מופיע כאן, בספר התקציב - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בדברי ההסבר אותה נוסחה מופיעה כמעט על כל המשרדים, של החלטות הממשלה של הקיצוץ הרוחבי. כמה משרדים קיצצתם ביותר מזה? << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> היו אמורות להינתן תוספות תקציב למשרדים רבים בשנת 2024. אלו מותנות בפרויקטים, זה דבר נהוג בכמעט כל המשרדים. הדבר הזה בוטל כמעט בכל המשרדים של פעילויות ותוספות חדשות, שלא בהכרח באו לידי ביטוי בתקציב כפי שאושר בשנת 2024. במשרד התרבות והספורט חל דבר כזה, במשרד התחבורה גם - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנחנו לא יודעים מה הכוונות שלכם. אנחנו מאשרים ספר תקציב. אישרנו ספר תקציב מקורי לשנת 2024, עכשיו אנחנו בודקים אל מול הספר הזה האם יש עוד משרד, חוץ ממשרד החקלאות, שיש בו קיצוץ בהיקף של מעל 10% או שמשרד החקלאות עומד לבד. << דובר >> תמר לוי-בונה: << דובר >> אני צריכה לעשות בדיקה פרטנית, אבל חלו קיצוצים בכמעט כל משרד, מעבר לקיצוץ הרוחבי. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> לפני שנגיע למכון הוולקני, אם אנחנו מדברים על הקיצוץ הרוחבי שנעשה במשרד החקלאות, הוא ברובו מורכב מאותם כספים שהיו מיועדים להינתן במסגרת הרפורמה, שלא ניתנו פלוס התאמות לתחזית. עכשיו אני רוצה להשיב לשאלה של קריב בנוגע למכון הוולקני. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> רגע. מסבירים לנו שהקיצוץ נשען ברובו על ביטול הסובסידיות, שהיו אמורות להגיע במסגרת הרפורמה. כל הפעימות שהוכנסו במסגרת הרפורמה בוטלו? או שרק הפעימה השלישית הוקפאה? כי אם לא עושים את הסובסידיות ברפורמה, אז תבטלו את כל הפעימות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הפעימה השלישית הוקפאה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> והראשונה והשנייה נשארו? עשיתם שתי פעימות ולא ביטלתם אותם, אבל את כל התקצוב לסובסידיות הוצאתם מהתקציב? << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> התקציבים שאנשי המכון דיברו עליהם כרגע הם תקציבים תוספתיים שאמורים להינתן כתוספת לתקציב. במהות, תקציבים תוספתיים מיועדים לממן פרויקטים חדשים, כך שכל מה שנאמר לגבי הפסקת פעילות או סגירת המכון, לא היו אמורים להתבסס על אותם כספים שצוינו. בנוסף, ההפחתה נעשה על ידי תעדוף פנימי של משרד החקלאות, שאושרה ע"י שר החקלאות בעצמו. לכן, השאלות אמורות להיות מופנות אליו. אני לא יכול לענות בשמו - - - ביצענו הלכה למעשה את מה שהתווה לנו שר החקלאות במכון הוולקני קוצצו 6 מיליון שקל במזומן ו- 5 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אלה לא המספרים. << דובר >> שמואל אסולין: << דובר >> בסיס התקציב של 2024 הרגיל זה 273 מיליון שקל ובאמת ירד ל-267 מיליון שקל, שזה קיצוץ של 2%. אבל בתוך 267 מיליון השקלים האלו, 20 מיליון מסומנים למעבר מלח"י, אנחנו כבר ב-247. שם היה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ב-2023 ירד תקציב משרד החקלאות ב-25%. - - - חירום הוריד 25%, עכשיו - - - עוד 15%, זה גזר דין מוות למחקר החקלאי. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> ההחלטה כיצד לפרוט את ההפחתה בתוכניות תקציב המשרד עומדת בפתחו של שר החקלאות והוא צריך לספק את התשובות. אנחנו לא נגיד לשר החקלאות איך לנהל את תקציב המשרד שלו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו אמירה טובה לפרוטוקול שמשרד האוצר לא אומר לשום משרד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה רק בתחום החקלאות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לפרוטוקול, שיגיד כמה הם הורידו - - - << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> רוב ההפחתות שהופחתו מתקציב המשרד הם ברובם אותם כספים שהיו מיועדים לרפורמה, יחד עם התאמות לתחזית הרפורמה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל הרפורמה בוצעה בחלק מהענפים, אתם לא צריכים להשאיר שם סובסידיות ולסגור את המשא ומתן? מה הבשורה שלכם לחקלאי ישראל אחרי שנה שבה לא מצליחים לתפקד? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כנראה שהמכון הוולקני נמצא בסכנת סגירה. אנחנו יודעים את זה - - - צריך לפנות לשר לשאול למה הוא החליט - - - << דובר >> דודי מזרחי: << דובר >> לא, אבל זו תפיסה. העברנו פה מיליארדים למינהלת התקומה כדי לחזק את החקלאים בעוטף והמשרד שאמור לדאוג לחקלאים בעוטף אתה גומר אותו. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא רק בעוטף - - - << דובר >> שמואל אסולין: << דובר >> ביום חמישי הציגו פה שמחזקים את התוכניות שעוד יהיו. אילו חוקרים ייגשו - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש לדעת מה ההערכה שלכם, באחוזים, כמה מהמשקים החקלאים נכללו במסגרת הפעימה הראשונה והשנייה. << דובר >> אוראל פיין: << דובר >> אני צריך לבדוק ולחזור אלייך - - - השינוי בהיקפי היבוא לא גדל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> לא זו השאלה. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> גל ברנס, אגף תקציבים. יש לנו תשובות כרגע רק על התקציב, אם יש שאלות שלא קשורות לתקציב אז נוכל להחזיר תשובה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת שאלה על התקציב. למה הוצאתם 100% מהסובסידיות אם בסופו של דבר הרפורמה בוצעה במספר ענפים? אם תגידו שזה משפיע רק על 2% מהמשקים החקלאיים אז להערכתי הפעימה הראשונה והשנייה משפיעה על הרבה יותר. למה לא השארתם שיעור דומה של הסובסידיות? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> גם פה וגם במשרד הכלכלה מספר דיונים ספציפיים על הנושא הזה, בשלב הראשון הוחלט בין השרים לעצור את הפעימות, וזה גם אושר פה בוועדה. אנחנו בשיח עם משרד החקלאות, וכלל שנגיע לפתרונות אז נשמח - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> למה תשמחו? לנהל משא ומתן על תקציב שלא קיים בשנה שבה הגירעון כל כך גדול? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> התקציב הוא רב-שנתי ולא לשנה אחת. יגיע תקציב 2026-2025 ואז - - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל שתי הפעימות כבר עכשיו. תקפיאו את פעימות 1 ו-2 ונפתח ב-2025. אני לא מבין - - - חקלאי ישראל הם שק החבטות הנצחי של משרד האוצר? העברתם כבר פעימה ראשונה ושנייה אז תשאירו שיעור דומה כרזרבה לקידום - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה נאמר כבר בדיונים בכל הנושא של הפיצויים ועוד לפני דיברנו על הנושא הזה וחבל. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כל הכספים שהובטחו לחקלאים עוד מהפעימה הראשונה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הם מחקו אותם מהתקציב. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> במדגה יש תמיכות ישירות שניתנות ולא השתנה - - - כל ענף שהגענו איתו להסכמה על תקציב, יש תקציב בתוך התקציב שהוגש לכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 34. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מה עושים עם המכון הוולקני? אתם רוצים להתחיל בהצבעות אז תעצרו רגע. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> צריך לדבר עם שר החקלאות לגבי המכון הוולקני. אני מוכן לדבר איתו ולשמוע מה הוא אומר. אני מדבר על מכון הוולקני שנמצא במקום מיוחד וכרגע הוא מקום שלישי בתקציב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הזחיחות של הפקידות באוצר, ביחס לסובסידיות ולרפורמות, לכסף של החקלאים עצמם, זה הכסף של החקלאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכים. תודה. הלאה. << דובר >> רז פרוגל: << דובר >> סעיף 34, משרד האנרגיה. הוצאה 578 מיליון 951,000 שקל; הרשאה 1 מיליארד 109 מיליון 422,000 שקל. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא מבינה מה המטרה כאשר אנחנו שואלים, עונים לנו וכולנו מסכימים שהתשובות לא מקובלת - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה תקציב, אז יש דברים שאפשר לשנות, דברים שאי אפשר, שבתהליכים. אמרתי שאני מוכן לדבר עם השר בנוגע למכון הוולקני כדי לראות מה אפשר לעשות. יש דברים שהם בתקציב במשך השנה אבל מעבירים כדי לעשות שינויים. הלאה, סעיף 35 ועדה משותפת, אנרגיה אטומית. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה בוועדה המשותפת לאנרגיה אטומית לא קוצץ 5%? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה כמו שבביטחון לא מקוצץ. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הסכמנו שחקלאות זה ביטחון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, סעיף 36. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> גיל הכהן, רפרנטית תעסוקה באגף תקציבים. סעיף 36, תעסוקה. הוצאה 3 מיליארד 954 מיליון ו- 205 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 38 מיליון 291 שקל; הרשאה להתחייב 1 מיליארד 20 מיליון 237 שקל; שיא כוח אדם 1,278.5. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה קוצץ בהכשרות מקצועיות? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> מעבר לקיצוץ הרוחבי האחיד, קוצצו עוד כ-5 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רואה קוצץ גם במינהל בטיחות, נכון? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> כן, 1 מיליון שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהפריע לכם? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה עובדים נהרגו בשנה שעברה בתאונות עבודה? מה התקציב של מינהל בטיחות? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו נמצאים במצב שאין בניה, ורואים שיש הקפאה - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל אנשים בכל זאת ממשיכים ליפול ולמות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז יהיה פחות בטיחות, פחות פועלים, אז צריך פחות פקחים. אני לא יודע כמה פקחים יש – זה עוד עניין - אבל בגלל זה מורידים מיליון שקל. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מספר ההרוגים בתאונות עבודה לא יורד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול על עידוד תעסוקה באוכלוסייה המבוגרת, התקציב בוטל לחלוטין ביחס לשנת 2023. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> הוא לא בוטל. זה תקציב שלא נמצא בסיס התקציב כי הוא שואב מהחלטת הממשלה, אז גם בתקציב המקורי ביחס ל-2023 לא היה תקציב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בתקציב החירום, לא במקורי. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> כי הכנסנו את ההעברה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגלל שביצעתם את זה בסוף שנה? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> כן. במקורי של 2024 גם לא היה תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> במנהל לבטיחות זה כסף קטן שיכול לעשות שינוי גדול מאוד לרעה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את יודעת מה ההשלכות? כמה מפקחים של משרד העבודה - - - << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> ההשלכות לא קשורות למפקחים, הם מתוקצבים מכוח אדם בתקנת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז איפה זה פוגע בתוך מיליון השקל האלו? << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> המשרד התבקש לעשות קיצוצים שהם מעבר לקיצוץ הרוחבי האחיד - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיצוץ שהוא התייעלות. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> סעיף 37. << דובר >> נועם דן: << דובר >> נועם דן, רכזת תיירות. הוצאה 2 מיליארד 925,088 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 4 מיליון 282 שקל; הרשאה להתחייב 209 מיליון 128,037 שקל; שיא כוח אדם 174 תקני שיא כוח אדם. עיקר השינויים נובע מכך שמשרד התיירות משלם על הפינויים למלונות, זה סכום תוספתי של 2.7 מיליארד שקל שהתווספו לסעיף. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה זה כלול עד סוף שנה? << דובר >> נועם דן: << דובר >> עד יולי. עכשיו עברה ההחלטה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> משרד התיירות משלם את הכסף גם לעידוד החזרה לשדרות וכו'? << דובר >> נועם דן: << דובר >> לא, זה ביטוח לאומי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ב-2023 חירום, משרד התיירות קיבל על רבעון, אוקטובר-דצמבר, 2.1 מיליארד שקל לטובת הטיפול במפונים. בשנת 2024 זה 2.7 על שבעה חודשים. זה לא מסתדר לי, מה גם שלא נראה שהצפון חוזר - - - << דובר >> נועם דן: << דובר >> אסביר. כמות המפונים בבתי המלון פחתה בצורה משמעותית - - - סך הכול היו מעל 100,000 מפונים בבתי מלון, עכשיו יש כ-40,000 מפונים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> והם מקבלים את המתווה של 200-100? << דובר >> נועם דן: << דובר >> כן. זה משולם דרך ביטוח לאומי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז אולי יש כאן יותר מדי? << דובר >> נועם דן: << דובר >> עשינו את החישוב ולזה הגענו. אם תרצו שנשב על התעריף פר מלון, חדר, אדם אז אפשר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה. סעיף 38. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> עמית גולדמן, רפרנט כלכלה. כלכלה ותעשייה, הוצאה 4 מיליארד 539 מיליון 43 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 604 מיליון 551 שקל; הרשאה להתחייב 2 מיליארד 767,167 שקל; שיא כוח אדם 584. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה, סעיף 39. << דובר >> נועם דן: << דובר >> הוצאה 81 מיליון 864,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 132 מיליון 269,000 שקל; הרשאה להתחייב 4.8 מיליון; שיא כוח אדם 151.5. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 40. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> דניאל שוורץ, אגף התקציבים. סעיף 40, משרד התחבורה, בטיחות בדרכים. הוצאה 515 מיליון 506,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 232 מיליון 379,000 שקל; הרשאה להתחייב 118 מיליון 365,000 שקל; שיא כוח אדם 870.5 עובדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 41. << דובר >> נועם דן: << דובר >> סעיף 41 זה 105 מיליון 253,000 שקל; ושיא כוח אדם זה 192. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לגבי משרד התחבורה, זה פחות מ-5% קיצוץ. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> 5% זה רק מהקניות, הקיצוץ הרוחבי האחיד של הקניות. יש שם אחוז משמעותי של תקציב על שיא כוח אדם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש משרדים שאתה גוזר אותם מלמעלה - - - או רק מהקניות? אתה יכול ממשרד החקלאות להוריד - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> לא, לכולם יש קיצוץ רוחבי אחיד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ממש לא. במשרד החקלאות זה לא אותו דבר. במשרד החקלאות חתכתם בבשר - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> גם למשרד החקלאות חל אותו קיצוץ רוחבי מהקניות ולא מסך התקציב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> במבחן התוצאה זה 12% ולא 5%. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> יש הבחנה בין הקיצוץ הרוחבי האחיד לבין הקיצוץ שנעשה במשרדים בהסכמה עם השרים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כיוון שאין לנו הרוגים בתאונות הדרכים והמספר בירידה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כמה הקיצוץ? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 7 מיליון 226 שקל. ועל סמך מה? ירידה בתאונות הדרכים? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> לא היה קיצוץ ייחודי לרלב"ד. תקציב הרלב"ד היו הפחתות רוחביות בפרסום, הקיצוצים הרוחביים, ותקציב הרלב"ד הוא ברובו על פרסום ולכן הוא הופחת הרבה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל כל יום נהרגים אנשים על הכבישים. צריך לעשות משהו ולא לקצץ שם. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> מצד אחד, בסעיף 40 זה התקציב של המשרד עצמו. בסעיף 79 זה סעיף התשתיות, תקציב הרלב"ד הוא מאוד גבוה ולא היה ככה מעולם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה זאת אומרת מאוד גבוה? ואיפה? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> 220 מיליון שקל בהרשאה להתחייב, לא היה כזה דבר מעולם. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה עם חיים ותשתיות? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> הרלב"ד יכול להוציא תקציבים, פרויקטים, אשכולות, עיר בטוחה וכדומה, בסכומים מאוד משמעותיים. חוץ מזה, למשרד התחבורה יש את סל הבטיחות 130מיליון שקל מוקדי סיכון, 180 מיליון שקל נתוני תנועה. - - - לגבי תקציבים אחרים? תקציב - - -כמו שהיו קיצוצים רוחביים בכל הממשלה, גם הרלב"ד. יש הרבה תוכניות חשובות - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי תוכנית חומש בחברה הערבית, מה גודל התקציב ועל איזה סעיפים הוא נופל? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את הביצוע של התשתיות קיצצת, ואת התוכניות? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> תקציב הרלב"ד ב-550 - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, אני מדברת באופן כללי איפה היו הקיצוצים? היה 15 ו-5%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מדבר על סעיף 79? כי הם שואלים גם על זה. בבקשה תסביר גם אותו כדי שיהיו תשובות. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> סעיף 79, פיתוח תחבורה. הוצאה מותנית 34 מיליארד 767 מיליון 46,000 שקל; הרשאה להתחייב 59 מיליארד 197 מיליון 525,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 4 מיליארד 161 מיליון 94,000 שקל. לגבי תקציב החומש של החברה הערבית ב-550 - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לפני זה, לא הזכרת שתהיה ירידה גם בתקציב לכבישים. ב-7951 ו-795 - - - בכולם. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בנוגע לתוכנית הכבישים, בשנה שעברה התחיל החומש. מטבע הדברים, כשמתחיל חומש אנחנו מוצאים כמה שיותר כבישים, אבל לוקח להם הרבה זמן לביצוע - - - << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> - - - כבישים עירוניים, כבישים לתחבורה. יש קיצוץ בשלושת הדברים האלו. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> החומש התחיל שנה שעברה בכל התוכניות האלו והוא אמור להסתיים בשנת 2027. בתחילת החומש, מטבע הדברים, אנחנו שמים הרבה כסף בשביל שהפרויקטים יצאו לדרך ויבוצעו במהלך החומש. כמובן בשנים שאחרי זה היו פרויקטים שהתעכבו, שהיו צריכים להשלים תכנון וכו' אז הם מבוצעים בהמשך החומש. לכן, בתחילת שנה ראינו גידול מאוד משמעותי, לעומת שנת 2022 ועכשיו זה קצת פחות בהרשאות להתחייב. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אז כמה קיצוץ מהתוכנית היה השנה סך הכול? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בסעיף 79, במהלך התקציב הופחתו, יחד עם הקיצות הרוחבי וכו', 1 מיליארד 184 מיליון שקל. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> במה? בכבישים? בתוכנית חומש? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בכל סעיף 79. לצורך העניין, בכבישים בין-עירוניים הופחתו 524 מיליון שקל בשל דחיות - - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אנחנו שואלים על התוכנית הספציפית של החברה הערבית, כי המצב של הכבישים ושל התשתיות בתוך החברה - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בחברה הערבית לא היו קיצוצים. בחברה הערבית ב-550 היו 1 מיליארד שקל שניתנו במלואם. בתקציב 2024-2023 סוכם על עוד 1 מיליארד שקל לשנתיים, 500 שכבר ניתנו ואפילו ניתן קצת יותר בשנת 2023 והיתרה תינתן בשנת 2024. כאן לא היו קיצוצים בכלל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> המספרים שאתה אומר הם לא מדויקים. ב-2024 לכבישים היה צריך להיות 8.5 מיליארד שקל, ועכשיו יש 6.9, כלומר זה 1.6 מיליארד. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> יש עוד פרויקטים, ובגלל שלא היו פועלים אז התאימו את התקצוב שלהם וזה לא היה רק ביטולים ודחיות, ברמה התקציבית. כלומר, הם יצאו יותר מאוחר ולכן יוצא פחות מזומן במהלך השנה הזו. אלו ההתאמות מעבר למה שאמרתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 41, רשות ממשלתית למים וביוב. << דובר >> נועם דן: << דובר >> הוצאה 105 מיליון 253,000 שקל; 192 שיא כוח אדם. סעיף 42 בבקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רגע. לגבי התחבורה, לא ראיתי קיצוץ של 5% ברשות הספקים, הספנות והנמלים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> יש החלטת ממשלה מאוד מפורשת של הקיצוץ הרוחבי ברמת התוכניות. לוקחים את סך ההוצאה על קניות בשנת הבסיס ומחילים עליה קיצוץ. ברגע שיש תוכניות שיש בהן שכר וקניות, אז אי אפשר לחשב את אותם 5%. בהחלטת הממשלה הכול מפורט, כמה זה 5% בדיוק מתוך אותה תוכנית. זה מה שקוצץ, ללא חריגים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כוח אדם זה הוועדים החזקים? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> כוח אדם זה תקציב שכר. אי אפשר לקצץ את העובדים במשרד ואי אפשר להפחית להם את השכר ב-5%. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לגבי כל סעיף, נכון? אין לי את המספרים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> החלטת הממשלה נגישה לכולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 42, מענקי בינוי ושיכון. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> דוריה גנות, רפרנטית שיכון. סך ההוצאה 3 מיליארד 364 מיליון 709,000 שקל; בהרשאה להתחייב 75,000 שקל. בסעיף הזה ככלל, כל הזכויות של הזכאים למענקים והסיועים השונים מעוגנים או בחקיקה או בנהלים, שנגזרו מהחלטות ממשלה בעבר. אף זכאי לא ייפגע, גם אם יהיה איזשהו פער, הוא יושלם במהלך השנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סבסוד משכנתאות לזוגות, זה בסעיף הזה? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> כן, זה מעוגן בחקיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש רכיב מסובסד במשכנתאות שניתן בחצאי אחוז, ויש ארבעה קריטריונים. הראשון - מספר שנות נישואין. השני, גיל הילד הבכור. הקריטריון השלישי, מספר ילדים. והקריטריון הרביעי הוא מספר אחים של בני זוג. ניקח זוגות שנשואים במשך שלוש שנים – זוג חרדי, שבמשפחה חרדית יש כ-6.5 ילדים בממוצע, וזוג לא חרדי, עם ילד אחד. יוצא שהזוג החילוני יקבל סבסוד של 62,000 שקל והזוג החרדי יקבל סבסוד של 162,000 שקל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> ממתי הקריטריון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה אתה אומר? 100,000 שקל מתנה לזוג החרדי לעומת הלא חרדי. מה דעתך על זה? - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אבדוק את זה. בנושא של הסיוע בשכר דירה, לגבי עולים חדשים שבאו בגיל מבוגר ולא מקבלים. דיברתי עם השר ועם העובדים שלו, אני מודיע לפרוטוקול שתהיה תוספת של 20 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר הקיצוץ יבוטל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אשמח לקבל תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה לחדד את השאלה של ולדימיר. לאחר שדיברת עם שר האוצר, הוא שואל אם אתה יכול לדבר גם עם השר לבינוי ושיכון - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני מודה לכם. אני חושב שזה חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. עאידה, בבקשה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בעניין סיוע בשכר דירה, אמרת שהכול מעוגן בחוק ואף אחד לא יפגע, אבל יש לכם קיצוץ של 56 מיליון שקל. איך זה יכול להיות? כלומר, עד עכשיו לא כל מי שהגיע - - - היה לכם יתרה בסעיף הזה? איך מקצצים בלי לפגוע? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> בוודאות לא ייפגעו. הקיצוצים כפי שרואים אותם, קשורים גם בקיצוץ הרוחבי בהחלטת הממשלה וגם בהתאמת המזומנים לביצוע בשנים הקודמות. ככל ויהיו עוד אנשים שזכאים לקבל את הסיוע, אז זה יתוקצב בהתאם. כרגע אין חוסרים, אם יתגלו אז יוחזרו במהלך השנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אין חוסרים אבל אתם מורידים 56 מיליון שקל. כמה נוצל מהסעיף הזה בשנה שעברה? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> כרגע אין לי את הנתונים, אני יכולה לבדוק. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא יכול שמקצצים 56 מיליון שקל מסעיף הסיוע בשכר, ואת אומרת שאף אחד לא ייפגע. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> זה סעיף של כ-2 מיליארד שקל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם יכול להיות שנשאר כסף. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לכן שאלתי מה הניצול בשנה שעברה. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אבדוק ואחזור אלייך. בכל מקרה, אם יהיו אנשים זכאים אז הם יקבלו את הכסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חמד, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקשר לחלקות לחיילים דרוזים משוחררים. בהרבה סעיפים אין תוכנית למגזר הדרוזי, כי היא נגמרה בדצמבר 2023. אז מה קורה בקשר לחלקות לחיילים דרוזים משוחררים? מי יסבסד להם - - - << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> סבסוד קרקע בסעיף 70, תכף נגיע לשם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 70 בבקשה. << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> סך הוצאות התקציב 2 מיליארד 221 מיליון 880,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 3 מיליארד 867 מיליון 767,000 שקל; הרשאה להתחייב 12 מיליארד ,781 מיליון 666,000 שקל. לגבי השאלה של חמד, בימים אלה משרד השיכון עובד על תוכנית חדשה, היות ותוכנית החומש לדרוזים נגמרה. כשהיא תגיע - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם היא לא תגיע? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אנחנו עובדים בהתאם להחלטות ממשלה וחקיקה, כרגע אין - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז לא תהיה חלוקה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל כרגע יש צפי עבודה? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> יש עבודת מטה מתקדמת בימים אלה במשרד השיכון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בכמה מתוקצב הנושא? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> אני יכולה לבדוק נקודתית כמה תוקצב השנה. ככלל, כבר היום יש סבסוד - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יודע שיש סבסוד - - - הסתיים בדצמבר 2023. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ידידיה, רפרנט כל המשרדים, מה אתה אומר? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> מתוכננת לבוא החלטת ממשלה על החברה הדרוזית בשנת 2024 וכבר התקציב הזה מוקצים לצורך כך 200 מיליון שקל, וכמובן שמשרדי הממשלה השוני משתתפים בהוצאות שלהם. דיברתי על התקציב לשנה הספציפית, צריך לזכור שבהחלטות ממשלה בדרך כלל - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 200 מיליון שקל? זהו? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אני מדבר במזומן, כי בדרך כלל - - - ח"כ עמאר, בשנה הראשונה ביצוע המזומן הוא יותר נמוך בגלל שאלו תקציבי פרויקטים. לכן זו תחזית הביצוע - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 200 מיליון שקל לכל התוכנית? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה התקציב במזומן שהוקצה לצורך כך. מבחינת פרויקטים - - - קצב הביצוע של מזומן הוא בדרך כלל מה שמשקף בהחלטות ממשלה על הדרוזים בשנה הראשונה. קצב ביצוע מזומן, לא התחייבויות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא יסבסד כלום לחיילים המשוחררים - - - כי כל הכסף לחלקות לחיילים משוחררים באים ככסף מזומן ממשרד האוצר, אז אתם לא נותנים כלום בעצם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 43, המרכז למיפוי ישראל, מי מסביר? << דובר >> דוריה גנות: << דובר >> סך ההוצאה 30 מיליון 355,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 16 מיליון ו-1,000 שקל; הרשאה להתחייב 10 מיליון 738,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 45, תשלום ריבית ועמלות. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> סעיף 45 עומד על 48 מיליארד ,320 מיליון 151,000 שקל. בדברי ההסבר של הוועדה פירטו על כך שתשלומי הריבית גדלו בגלל שהגירעון גדל. הוא היה אמור לעמוד על 1% ובעקבות המלחמה הוא עומד על 6.4%. לכן אנחנו רואים גידול של כ-3.7 מיליארד שקל כבר השנה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא קשור בנושא של ההלוואות החדשות שנקבל בתקציב 2024? << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> לא, זה קשור להגדלת גירעון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 46, חוק לחיילים משוחררים. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> תקציב מזומן: 2 מיליארד 449 מיליון 690,000 שקל. הכול ביצוע לפי חוק ולפי תחזיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל יש צפי לדחיית השחרור, כלומר ל-25% מהמשרתים בסדיר ידחה השחרור. מה לגבי הכסף הזה? צריך להעביר אותו ל-2025. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אלו תשלומים לפי חוק. אם נצטרך לשלם השנה אז נשלם, אם בשנה הבאה אז בשנה הבאה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה אין ביטוי לזה שהולכים להאריך את שירות הסדיר? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> רוב התקציב מבוסס על תחזיות סטטיסטיות. במהלך השנה ככל שהתחזיות משתנות, אנחנו מגיעים לוועדה כדי לעדכן. אם יהיה כזה שינוי בפועל ונצטרך לעשות שינוי בתקציב, נבוא לפה לוועדה ונשנה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז למה פרסמו את החוק שהולכים להאריך את שירות הסדיר אם זה לא בתחזית? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> אם החוק יעבור, נעדכן את התחזית. כרגע, התחזית היא לפי הידע שלנו. היא אמורה לשקף את התשלומים שאנחנו נצטרך לשלם השנה לפי חוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 47, רזרבה כללית. ידידיה בבקשה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> תקציב של 9 מיליארד 860 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. 3,469 תקני כוח אדם. בדרך כלל אנחנו מתקצבים הרשאה להתחייב כשהיא תלויה בהיקף המזומן שנמצא בסעיפים השונים. בנוסף, בשל הקפאת גיוסי כוח אדם, אנחנו רואים תקני כוח אדם נוספים כי זה בהתאם להחלטת הממשלה, וגם כן תלויים בכל מיני הליכי מיון של עובדי מדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 51, דיור ממשלתי. << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> דניאל סרגי, אגף תקציבים. הוצאה 1 מיליארד 444 מיליון 615,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 1 מיליארד 388 מיליון 227,000 שקל; הרשאה להתחייב 4 מיליארד 737 מיליון 868,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. אביה, סעיף 52, משטרה ובתי הסוהר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רגע. לגבי הדיור הממשלתי, ירדה התחזית להעברת בסיסי צה"ל? גם לגבי פינוי בתי משפט. << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> לעניין בסיסי צה"ל, האחראית על זה תתייחס מייד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. משטרה ובתי סוהר. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> הוצאה במוזמן 320 מיליון 25,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 15 מיליון 28,000 שקל; הרשאה להתחייב 397 מיליון 987,000 שקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה עלה תקציב הפיתוח ולמה עלה תקציב משרד המשפטים על משטרת ישראל? << דובר >> אביה פרון: << דובר >> חלק מהסיבות הן פרויקטים טכנולוגיים, פיתוח - - - כחלק מהתעצמות הארגון וגם בעקבות האירועים האחרונים - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל כחלק מחיזוק הארגון וכוח האדם היה צפוי בתחזיות, אז למה עכשיו צריך הוסיף? << דובר >> אביה פרון: << דובר >> כי יש התעצמות מוגברת מאז 7 באוקטובר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בינתיים כוח האדם לא נקלט כולו. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> אין כוח אדם בסעיף 52, זה סעיף פיתוח. בינוי, התעצמות טכנולוגית של פיתוח טכנולוגיות חדשות, זה לא התקציב השותף של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה למה זה עלה בצורה הזו. גם בהשוואה לתקציב מלחמה 2023. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> תקציב 2023 המקורי היה נמוך יותר בסעיף 52, מאז המלחמה כמובן שיש צרכי נוספים ורצון לפיתוח יכולות חדשות במשטרת ישראל, לכן התקציב עולה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> תקציב משטרת ישראל היה 145 מיליון שקל בשנת 2023 ללא המלחמה. זה עלה ל-252 עם המלחמה ב-2023. גם ב-2024 הוא היה 252, עכשיו זה עולה ל-284 - - - << דובר >> אביה פרון: << דובר >> מדובר בתקציב פיתוח של פרויקטים ארוכי טווח. פרויקטים שהיו בעבר עוברים בין שנים, וכלל שיש יותר פרויקטים בין שנה לשנה, התקציב משתנה ביחס לביצוע - - - בסוף 2023 התקציב עבורם יינתן בפועל ב-2024 כי זה לא - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אז תקציב 2023 מלחמה זהה לתקציב 2024, אם נניח שזה לא היה קורה, אבל עכשיו יש עוד תוספת. כלומר, ב-2023 מלחמה העלו ל-252, ב-2024 זה היה - - - וזה עולה עוד פעם. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> יש שתי תשובות. אחת, יש רצון להתעצמות מוגברת. חלק מהצרכים קיבלו תוקף וכספים בשנת 2023, גם אחרי המלחמה, וחלק מקבלים עכשיו תוספת נוספת. השנייה, מלבד כל הדבר האלו, בגלל שמדובר בסעיף פיתוח שהתקציב הוא לפי הביצוע, ומדובר בתהליכים ארוכי טווח חוצצי שנים. לכן, לא בהכרח שהפרויקטים והתקציב שהודיעו עליהם ב-2023 קיבלו תקציב ל-2023. יכול להיות שהם יקבלו את התקציב שלהם ב-2024 ולכן התקציב גדל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> עדיין לא ברור לי למה זה עלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 54, רשויות פיקוח. << דובר >> אביה פרון: << דובר >> הוצאה בסך 4 מיליארד187 מיליון 73,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 583 מיליון 886,000 שקל; הרשאה להתחייב 5 מיליארד 963 מיליון 238,000 שקל; שיא כוח אדם 1,085. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה זה הוכפל? << דובר >> אביה פרון: << דובר >> בגלל שמנהלת תקומה מתוקצבת בסעיף הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יישום החלטת הממשלה על המיעוטים - אני רוצה לדעת מה הכוונה. איזה מיעוטים? בנוסף, הקיצוץ כאן לא כמו שאר המשרדים, בהחלטת הממשלה על המיעוטים הקיצוץ הוא 33%. אז איך דיברתם רק על 15% מהתוכנית של המגזר הערבי? << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> ביישום החלטות הממשלה על המיעוטים מתוקצבים תקציבים שעוברים אחר כך למשרדי הממשלה והסיבה להפחתה נובעת מכמה סיבות. אחת מהן, במקרים שכבר יודעים שהפרויקטים יצאו במשרדים, זה עובר אליהם. השני, יש לנו את ההפחתה של 15%. השלישי, גם את ההפחתה של 200 מיליון השקלים, זה סך ההפחתה שרואים פה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז 33% מתקציב 2024 במגזר המיעוטים. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> זה 15% ועוד 200 מיליון השקל. כיוון שהביצוע לא מתבצע מכאן, אלא בא לוועדת הכספים ומוצע דרך סעיפי משרדי הממשלה השונים, אז מה שכבר בשל נכנס לאותם משרדים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> והכוונה לאילו מיעוטים? << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> הכוונה להחלטות ממשלה רוחביות, בעיקר על החברה הערבית והבדואית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז הדרוזים לא נכנסים כאן? << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> הם נמצאים כאן, אבל כמו שהזכרת - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא הבנתי. מתוך זה יש עוד 200 מיליון שקל לדרוזים, אז הקיצוץ של הערבים הוא יותר מ-50%. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 88% מהקיצוצים בתקציב 2024 נופל על החברה הערבית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה אומר שמכאן לוקחים 200 מיליון שקל לדרוזים, אז זה אומר שאתה מקצץ בתוכנית קרוב ל-610 מיליון שקל, שזה בעצם כ-50% מהתוכנית של המגזר הערבי. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> תקציבי החלטות ממשלה, ברובן, כאשר אתה יודע איפה זה מתוקצב, זה כבר נמצא בתוך משרדי הממשלה השונים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כאן יש קיצוץ של 50%. אם אתה לוקח מתוך זה 200 מיליון שקל לדרוזים, אתה מקצץ מהתוכנית. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> לא מקוצץ כלום מעבר ל-15% ו-200 מיליון השקל. לא קיצצנו מעבר למה שנאמר בהחלטת הממשלה - - - כמו שאמרתי, יש שלוש סיבות לשינוי בתקציב. יש 15% ויש את 200 מיליון השקלים של החברה הערבית שקוצצו, שזה גם החברה הבדואית - - - צריך לומר שרוב התקציבים של החלטות הממשלה נמצאים במשרדי הממשלה השונים. אלו תוכניות שרצות, ולכן הם נמצאים שם. כאן נמצאים התוספת התקציבית שצריכה לסגור תוכניות במהלך - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בעצם מה שנמצא כאן זה הכסף התוספתי של משרד האוצר? << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> לא רק. גם בסעיפי משרד החינוך, אם יש תוכנית שרצה כבר שנתיים, אז כבר נראה אותה בתוך תקציב משרד החינוך. פה נמצאים תקציבים שבאים במהלך השנה לגשר בין ביצוע לבין תוכניות בפועל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 67, בריאות. << דובר >> גאיה עופר: << דובר >> גאיה עופר, אגף תקציבים. סעיף 67 – תקציב הפיתוח של משרד הבריאות. הוצאה במזומן 902 מיליון 912,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 103 מיליון 868,000 שקל; הרשאה להתחייב 1 מיליארד 617 מיליון ו-60,000 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש שאלות? לא. סעיף 68, רשות האוכלוסין. יש שאלות? לא, הלאה. סעיף 73, מפעלי מים. << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> סעיף 73, מפעלי מים. הוצאה 545 מיליון ו-32,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 100 מיליון שקל והרשאה להתחייב 916 מיליון 972,000 שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לגבי המשך סדר יום, מאחר שלא התקבלו דפי החלפה - - - עמדתי ועמדת האופוזיציה היא שאנחנו לא צריכים להתחיל להצביע היום. תודה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> מקובל עליי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל נמשיך את הדיון על שאר הסעיפים. תודה. כדי לדייק, דפי ההחלפה שהגיעו נידונו, מה שלא הגיע גם נידון פה. גם האוצר היו ואמרו את מה שאמור להיות ע"פ הסעיפים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ביחס לדפי ההחלפה שהגיעו ולא דנו בהם, אלו סעיפים שכבר נידונו בישיבה הקודמת. אנחנו נדון בהם שוב כשנסיים. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> עמית גולדמן, אגף תקציבים. סעיף 76, תעשייה. הוצאה 28 מיליון ו-455 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 150 מיליון 268 שקל; הרשאה להתחייב 383,166 שקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה זה קוצץ בכמעט 50% מהתקציב המקורי? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> היה פה קיצוץ של 16 מיליון שקל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היה 44 ועכשיו יש 28. למה כל כך הרבה? << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> זו תחזית הביצוע המעודכנת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא מבינה כל שנה זה 49. << דובר >> עמית גולדמן: << דובר >> סעיף 76 הוא סעיף פיתוח. כלומר, אם יהיו שינויים בהתאם לחזיות שונות, אז יהיו התאמות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 78. << דובר >> נועם דן: << דובר >> נועם דן, רכזת תיירות. סעיף 78 – תיירות. הוצאה 238 מיליון 1,044 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 100 מיליון 862,000 שקל; הרשאה להתחייב 322 מיליון 762,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלות? לא. סעיף 83 – הוצאות פיתוח אחרות. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הוצאות פיתוח אחרות, הוצאה 3 מיליארד 41 מיליון 524,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 992 מיליון 102,000 שקל; הרשאה להתחייב 1 מיליארד 741 מיליון 24,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלות? לא. סעיף 84 – תשלום חובות. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> סעיף 84, תשלום חובות הוא ההשלמה של סעיף 45. אז 158 מיליארד 140 מיליון 259,000 שקל מזה תשלום חובות לביטוח לאומי על הקרן שלהם – ריבית, 18 מיליארד 190 מיליון שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. שאלות? לא. סעיף 89 – מפעלי משרד ראש הממשלה והאוצר. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> סעיף 89 זה המפעלים העסקיים. הוצאה בסך: 707 מיליון 367,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שאלות? << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה זה עלה? בגלל פרסום? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי שאלה לגבי סעיף 68. מי הנציג של רשות האוכלוסין וההגירה? אני רוצה לדעת לגבי התקנים, 6811 – תפעול בלשכות, הייתה הבטחה שיהיה שינוי במימוש של תקנים במינהל לגבי דוברי אמהרית וטיגרית. מה נעשה עם זה? האם יש מספיק תקנים לקליטה של עולים וכו'? אחדד, אני מדבר על תקנים חדשים ולא על תקנים שהיו בעבר. תקנים שעשויים לתת מענה גם לעולים העכשוויים וגם לאלו העתידיים. << דובר >> גיל הכהן: << דובר >> נבדוק ונחזיר תשובה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. סעיף 93 – בתי חולים ובריאות הנפש. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> סעיף 93 – סך הכול 1 מיליארד 449 מיליון 76,000 שקל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 94 – בתי חולים ממשלתיים. << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> סעיף 94 – סך הכול 12 מיליארד 425 מיליון 579,000 שקל. שיא כוח אדם 30,757. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אין בעצם שינוי בתקציב? למה זה לא עלה? בריאות, פצועים, בריאות הנפש - - - זה שם? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בריאות הנפש היה מקודם. מי נציג בריאות? << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נבדוק. אבל באופן כללי עברנו את הסעיפים של בריאות. המפעלים העסקיים הוא תקציב שבעיקרו הכנסות, בעצם הוא מאושר רק בתקציב, אבל תכף תגיע הרפרנטית להסביר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. חמד רוצה לשאול, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הקשר להשוואה, מה שהיה במקור מעבר לסעיף 84, אין לנו. למה? << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> כפי שגל הזכיר, זה בעיקר הכנסות. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> התקציב המפעלים העסקיים הוא תקציב שעובד במשקים סגורים לרשות מקרקעי ישראל ומפעלים עסקיים שהם עובדים בסוף מתוך התקציב שלהם. אין פה, זה נשאר אותו דבר כל שנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה שאתה אומר בעצם זה שאין שינוי בין התקציב המקורי שאושר לבין מה - - - << דובר >> גל ברנס: << דובר >> נכון. לא אמור להיות שינוי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. סעיף 95 – נמל חדרה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> סעיף 95 – הוצאה בסך: 31 מיליון 994,000 שקל; שיא כוח אדם 7. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה רק כוח אדם? למה זה לא ירד? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה סעיף מפעלי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה סעיף סגור. למשל, עכשיו הגענו לסעיף 98 - - - << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> סעיף 98 – הוצאה 22 מיליארד 879 מיליון 262,000 שקל; הרשאה להתחייב 12 מיליארד 450 מיליון שקל; שיא כוח אדם 804. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> - - - אז לא יהיה סעיף כזה, נכון? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> זה לא ישנה את התקציב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה עלה בגלל תחזיות? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הכול זה תחזיות ביצוע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה זה העברות לבעלים? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> יש עליות בכמה מקומות בעקבות עדכון תחזיות שעשינו. העברות לבעלים זה בעצם כשרשות מקרקעי ישראל משווקת קרקעות, הן של המדינה והן של קק"ל, אז היא מקבלת תמורה בגינן מהיזמים, ואז היא מעבירה את זה - - - זה מה שנקרא העברות לבעלים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ואיפה אני אמצא את ההעברה הזו בתקציב בספר? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> זה בתוכנית העברות לבעלים והחלוקה ברזולוציה יותר נמוכה לא מופיעה בספר התקציב. בסופו של דבר יש חלוקה בין מדינה לבין קק"ל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה יהיה בתוך העוגה של ההכנסות של המדינה? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> בדיוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> רשות מקרקעי ישראל משווקת גם לרשות מקרקעי ישראל? << דובר >> דניאל סרגי: << דובר >> כן, היא ממונה על כל קרקעות המדינה שכוללות בתוכן גם את רשות מקרקעי ישראל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, ביום חמישי ראיתי מסיבת עיתונאים של ראש הממשלה שבה הוא הבטיח סובסידיות וקרקעות בכמעט חינם - - - אבל כשאני מסתכלת פה בתחזית אני לא רואה את ההנחות בקרקע, אני לא רואה הבדל בתחזית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא אמר 90% ו-95% - - - אז אנחנו רוצים 95% לדרוזים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה צריך סעיף אחר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה? << דובר >> ידידיה גרינולד: << דובר >> הנחות בקרקע מתוקצבות בסעיף הזה, העדכונים פה - - - כרגע לא עברה החלטה מעודכנת במועצת מקרקעי ישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> צריך לשאול את שר האוצר. אי אפשר להאמין לכל דבר שראש הממשלה אומר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היועצת המשפטית, בבקשה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הבוקר הופצו לחברי הוועדה שישה דפי החלפה, ביחס לסעיף 4 – ראש הממשלה, סעיף 15 – ביטחון, סעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות, סעיף 18 – רשויות מקומיות, סעיף 30 – משרד העלייה והקליטה, סעיף 20 – חינוך. לגבי סעיף 15, הדיון נעשה בוועדה המשותפת, לגבי סעיף 20 ו-30, קיימנו את הדיון לגביהם, אבל כיוון שביחס לסעיפים 4, 16, ו-18, כבר התקיים הדיון קודם לכן. אני מבקשת שתציגו את דפי ההחלפה לסעיפים אלו ותתייחסו לשינויים כדי לאפשר לחברי הכנסת לשאול שאלות. נחזור לסעיף 4 – ראש הממשלה. תקראו את הכותרות והשינויים. זה בעצם מה שהופץ לכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> סיימנו עם רשות מקרקעי ישראל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, רק חוזרים למה שהיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה השינויים שיש בסעיף 4? << דובר >> גולן בדיחי: << דובר >> גולן בדיחי. אקריא את הסכומים כפי שהם מופיעים בדף ההחלפה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקריא קודם את הכותרות וכו' ואז את הסכומים. << דובר >> גולן בדיחי: << דובר >> סעיף 04 – הוצאה 3 מיליארד 81 מיליון 348,000 שקל; הוצאה מותנית בהכנסה 15 מיליון 570,000 שקל; הרשאה להתחייב 755 מיליון 539,000 שקל. שיא כוח אדם 1,770; משרות 617. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו תתייחס לאיפה היו התיקונים. << דובר >> גולן בדיחי: << דובר >> בתוכנית 04-70-01, תיקון של מינוס 16 מיליון ו-660,000. אוכל להחזיר תשובות בקרוב מהו בדיוק כל שינוי. אשמח להקריא את כל דפי ההחלפה ולאחר מכן להתייחס. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו סעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות? << דובר >> גולן בדיחי: << דובר >> כן. סעיף 16 – הוצאות חירום אזרחיות. בסכום ההוצאה אין שינוי. הוצאה מותנית בהכנסה גם כן אין שינוי. הרשאה להתחייב, הסכום כרגע הוא 3 מיליארד 21 מיליון 942,000 שקל. בשאר טורי התקציב אין שינוי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בגין מה זה? << דובר >> גולן בדיחי: << דובר >> זה בעיקר נועד לצורכי מיגון, תוכנית החירום - - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך זה מיגון צפון? << דובר >> גולן בדיחי: << דובר >> אם זכור לי נכון, באזור 1.4 לשנה הזו. אבדוק ואתן תשובה. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> סעיף 18 – הוצאה 6 מיליארד 619 מיליון 148,000 שקל; הרשאה להתחייב בסך 747 מיליון 223,000 שקל. השינוי כאן הוא בי תוכניות, בעצם לבקשת הוועדה, ח"כ גפני ביקש את השינוי בכספים הקואליציוניים של זק"א, שזה כ-5 מיליון שקל בתוכנית 18-11-03 מתוך תוכנית 18-90-01. בנוסף, התקציב הקואליציוני של ועד מקומי חברון, שזה תקציב שמועבר ב-10 השנים האחרונות כ-1 מיליון 400,000 שקל. הסברנו כבר בדיונים בוועדה שזה בגלל המעמד המיוחד שלהם משפטית, הם לא יכולים לגבות ארנונה והם גם לא זכאים למענקים של משרד הפנים, לכן הם מתוקצבים כך. << דובר >> גל ברנס: << דובר >> לגבי מיגון הצפון, מדובר על כמיליארד שקל בהרשאה ו-750 מיליון שקל במזומן, שמחולקים למרכיבי ביטוח ומיגון. בהתאם לתוכנית העבודה והביצוע בפועל הם יחולקו בין שני רכיבים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. סעיף 04. << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> הקראתי את סעיף 04. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה זה בדיוק? << דובר >> ידידיה גרינוולד: << דובר >> אלו כספים מרזרבה לקואליציוני שהיו אמורים להקצות בסעיף 04, מאחר שלא התקבלה חוות דעת אבל התקבלה חוות דעת דומה בסעיף 30 – קליטה, פשוט מעבירים את הסכום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה לכולם. ההצבעות יהיו בהמשך השבוע. סיימנו את ההסבר על כל התקציב. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:30. << סיום >>