פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הבריאות 13/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 163 מישיבת ועדת הבריאות יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד (13 בפברואר 2024), שעה 9:26 סדר היום: << נושא >> דיון בדו"ח נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לשנות הפעילות 2021 ו-2022 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר אחמד טיבי טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: מוזמנים: נילי חיון דיקמן – עו"ד, נציבת קבילות הציבור, משרד הבריאות שמעון ריפר – סגן נציגת קבילות הציבור, משרד הבריאות נעמה אייכל – ממונה, נציבות קבילות הציבור, משרד הבריאות חגית אפרתי – עו"ד, ממונה, נציבות קבילות הציבור, משרד הבריאות הדס גלזר – עו"ד, ממונה, נציבות קבילות הציבור, משרד הבריאות נאדר אבו ריא – מרכז בכיר, נציבות קבילות הציבור, משרד הבריאות ליאור ברק – סמנכ"ל קופות חולים, משרד הבריאות מירי כהן – מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות טלי צינמון – נציבת פניות הציבור והממונה על הטרדה מינית, מכבי שירותי בריאות חוי רובינשטיין – פניות ציבור, קופת חולים מאוחדת מאיה גולדשטיין – מנהלת פניות הציבור, לאומית שירותי בריאות רויטל לן כהן – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל וחברה, קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יואב קריים – מנהל הפורום הארצי של היחידות להתפתחות הילד ולרי זילכה – עו"ד, קידום מדיניות, בית איזי שפירא ד"ר הדס רוזן – עובדת סוציאלית, בית החולים הדסה, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים יעל רלוי – עו"ד, ראש תחום מדיניות בריאות, אגודת אלו"ט מיה לחוביץ צדוק – מנהלת האגף למיצוי זכויות וקשרי ממשל, אגודת אלו"ט הניה מרמורשטיין – סמנכ"לית עלה הדס ארנון שרעבי – עו"ד, מנהלת קשרי ממשל, אותי, עמותה ישראלית לאוטיזם לילדים עם צרכים מיוחדים סיגל משהיוף – מנכ"לית ארצ"י, ארגון הרופאים העצמאיים בישראל שלי לוי – ראש צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע, הכנסת משתתפים באמצעים מקוונים ד"ר כלנית קיי – נציבת פניות הציבור, כללית שירותי בריאות מנהלת הוועדה: מיכל דיבנר כרמל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דיון בדו"ח נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לשנות הפעילות 2021 ו-2022 << נושא >> << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בוקר טוב לכולם. היום יום שלישי, ד' באדר א' התשפ"ד, 13 בפברואר 2024 ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות בנושא דיון בדוח נציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לשנות הפעילות 2021, 2022 ו-2023. את הבוקר הזה אני מבקש לפתוח עם הידיעה הכואבת על נפילתם של שלושת הלוחמים שנפלו בקרבות בדרום הרצועה. החייל נתנאל יעקב אלקובי בן 36 מחיפה, החייל יאיר כהן בן 30 מרמת גן והחייל זיו חן בן 27 מכפר סבא. יהי זכרם ברוך. אני מבקש מכאן לשלוח בשמי ובשם חברי הוועדה ובשם המשתתפים תנחומים למשפחות הנופלים וכמובן לאחל החלמה מהירה לפצועים. גם בבוקר הזה אנחנו מתפללים ומייחלים לשובם במהרה הביתה של 134 החטופים והחטופות שיחזרו במהרה, בשלום ובבריאות לביתם. אני מקדם בברכה את נציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות, עורכת הדין נילי חיון דיקמן. ברוכה הבאה לוועדה. זו גם הזדמנות לברך אותך לקראת סיום הקדנציה בה את ממלאת את התפקיד. כל מי שעבר על דוח הפעילות של הנציבות לקבילות הציבור מבין שנעשתה כאן עבודה סיזיפית. אני רוצה גם להתייחס לעניין הזה במבט קצת אישי. אנחנו כנבחרי ציבור, שליחי ציבור, בסופו של דבר לא אחראים רק על חתימות והעברות חוקים או דברים שאולי אפשר לומר שהם טכניים ברובם. בסוף נמצא כאן האזרח שעומד מולנו וצריך לקבל את השירות המלא, הטוב ביותר ובצורה הכי איכותית. לשם כך נשלחנו, זוהי מטרת שליחתנו וזה מה שאנחנו עושים ביום-יום. כל השאר הוא חשוב אבל הוא מסביב. התפקיד המאוד מאוד חשוב הזה שמילאת, אני חושב שבהצלחה רבה, כמובן את והצוות המסור שעובד אתכם במספרים גדולים מאוד של פניות, מתוכן גם הרבה פניות שבסופו של דבר קיבלו מענה חיובי, בסופו של יום זו מטרת השליחות שלנו. לכן אני רוצה לברך אותך על כך ולומר לכל היושבים סביב השולחן שאני רואה חשיבות רבה בקיום הדיון הזה וזאת מכמה היבטים, גם כמו שהכרתי, האזרח, אבל גם כדי לכוון. אני חושב שבקבילות הללו יש איזושהי קריאת כיוון לנו, הרמת דגלים לפיה אנחנו יכולים להבין במה אנחנו צריכים להתמקד, היכן הבאגים שלנו ואין מערכת שחפה מבאגים. יש לנו מערכת בריאות טובה, יש משרד מצוין, יש פקידים טובים שעושים עבודה באמת יוצאת מן הכלל, יש לנו שר ומנכ"ל מצוינים אבל עדיין כל מערכת, גדולה ככל שתהיה, צריכה בסוף חיזוקים ולנו זה יכול להבהיר היטב במה אנחנו צריכים להתמקד. כמובן שאשמח לתת לך להציג את הדברים אבל לפני כן אני מאפשר למירי יקירתנו שביקשה לברך אותך. << אורח >> מירי כהן: << אורח >> תודה רבה. יום מאוד מיוחד. יום שלא הייתי מפספסת את האפשרות להיות כאן, נילי, גם אם יש לי הרבה דברים אחרים כי לכבוד הוא לי להיות כאן בשבוע וביום שאת מציגה את הדוח ובשבוע שאת מסיימת כהונה של חמש שנים, כהונה מאוד מאוד משמעותית. אני חייבת לציין שאת נילי אני מכירה - כי היא גם עובדת איתנו בחטיבת הבריאות והיא חלק מהצוות שלנו – ויודעת שהמסירות, הדבקות והלהט שיש בה מהיום הראשון שהיא נכנסה לתפקיד ועד היום האחרון הוא בדיוק אותו דבר. כפי שכולם כאן יודעים משרד הבריאות אחראי על כל הנושא של המדיניות במערכת הבריאות. יש לנו חקיקה נפלאה, יש לנו סל מאוד מפורט ואחד הרחבים ביותר בעולם שניתן למטופלים ואנחנו מקדמים ותפקידנו לעשות את הרגולציה, את הפיקוח, הבקרה, המדיניות וזה חשוב מאוד, אבל נילי עם כל הצוות שלה – הצוות הנפלא שיושב כאן – רואים את הפרט. מעבר למערכת, יש את הפרטים וזה בדיוק התפקיד של נילי והפעילות היום יומית שלה שכפי שאמרתי נעשית בלהט מדהים. זה אומר להילחם בשביל כל פרט כדי שיקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לו על פי החוק ואולי לפעמים היינו רוצים אפילו מעבר וגם נילי הייתה רוצה מעבר אבל בזה אני חושבת שכל התושבים, כל מי שזכאי לקבל את שירותי הבריאות במדינת ישראל, חב לנילי. אני כנציגת משרד הבריאות רוצה לומר לנילי הרבה הרבה תודה על כל מה שעשית והרבה הצלחה בהמשך. תודה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כולנו מצטרפים לברכות. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> תודה רבה שהזמנתם אותי להציג את הדוח. אני חושבת שזאת אחת הבמות החשובות שיכולתם לתת לדוח כי הדוח מעלה הרבה נקודות מאוד מאוד חשובות מתוך סל השירותים. אני כל הזמן אומרת שאני מפרסמת דוחות, זה הדוח הששי שלי שפרסמתי במהלך הכהונה, שבסוף הסל שלנו, כמו שמירי אמרה, הוא מאוד עשיר ומה שאנחנו צריכים לעשות – וזה מה שאנחנו עושים בנציגות – לוודא שהסל הזה מגיע ללקוח האחרון, ללקוח הסופי, למטופל הבודד שזקוק לשירותים. לפעמים אנחנו יודעים, בעולם של מיצוי זכויות ובטח במיצוי זכויות רפואיות, כאשר אנחנו עוסקים עם אוכלוסייה שהיא עם בעיות בריאות, היא חולה ואלה הרגעים הקשים שלה, כל חסם, שכל קושי שהמטופל נתקל בו יגרום לכך שהוא יוותר על זכויותיו. זאת אומרת, יש פלח מסוים מתוך האוכלוסייה שיוותר על זכויותיו. על אף הסל העשיר שאנחנו נותנים ומתקצבים, לא כולם יקבלו את השירותים להם הם זכאים. לכן אני חושבת שמוסד הנציבות – וכתבתי את זה בדוח – גם כשלעצמו, עצם קיומו הוא מסר חשוב כי אנחנו יכולים לשדר לכל מי שעוסק בתחום הבריאות, לכל מי שעוסק במתן השירותים, שבאמת יש כתובת, יש מי שיבדוק את הדברים ויוודא שכל אחד קיבל את מה שהוא זכאי לו. זה קורה כמובן ביום יום, והצוות שלי יושב כאן, אנחנו עושים את העבודה בבקשה בקשה, בפנייה פנייה, בקבילה קבילה. אני מבקשת להציג את הצוות שלי. יושבת כאן עורכת דין חגית אפרתי, עורך דין שמעון רייפר שהוא הסגן שלי, עורכת דין הדס גלזר, מר נאדר אבו ריא ועורכת דין נעמה אייכל. כל אחד מהם מהווה הצוות הבכיר שמנהל תחתם תחומים שונים וצוותי קבילות בירור. יש לנו בנציבות 22 עובדים וכמו שתראו אנחנו מטפלים בכ-20,000 פניות בשנה. כמו שמוצע כאן במצגת המטרה שלנו היא לוודא שכל אזרח ומטופל יוכל לקבל את השירותים שלו. אני חייבת לומר שסל השירותים – ואלה דברים שאנשים לא תמיד מודעים לו – הוא לא שחור-לבן ולכן זו לא רשימה מאוד פשוטה של מגיע או לא מגיע למטופל אלא יש כאן כמה רכיבים שיש מקום לשיקול דעת ולבחינה של המקרים השונים. לכן גם אם הקופה השיבה שהשירות לא בסל, שירות רפואי, בדיקה, תרופה, אביזר, ניתוח, איזושהי זכות מזכויות סל השירותים, גם אם הקופה השיבה שלא, לפעמים אנחנו נבחן את הדברים ונמצא שכן כי יש כאן גם היבטים של פומביות וגם היבטים של יישום. חלק מהראייה המקצועית שלנו היא שכל המחלוקות האלה, שתמיד יש בין נותני השירותים ובין קופות החולים, צריכות להתברר במשרד הבריאות. הסל הוא סל ממלכתי, משרד הבריאות קובע את תוכן הסל דרך ועדות הסל וגם דרך הנציבות כאשר הנציבות מפרשת את היקף הזכאות בפועל באמצעות קבילות הציבור. זה החזון שלנו ונשמח להעביר את המצגת כדי לראות את הנתונים. פעילות הנציבות בשנת 2023 מאוד זהה - ותכף נראה השוואה רב-שנתית – למה שראינו ב-2021 וב-2022. טיפלנו בסך הכו ל בכ-20,000 פניות, מתוכן אנחנו מטפלים בשלושה סוגים שונים של בקשות. יש לנו את הבקשות שנוגעות לקופות החולים וכאן אנחנו מחלקים את הטיפול לשניים. יש בקשות שאנחנו מיד יכולים לברר אותן באופן מיידי ואם ניכר שאין צורך בבירור אנחנו יודעים לומר מיד אם זה סל או לא בסל. יש לנו כ-4,000 פניות כאלה. 4,032 פניות כאלה ובהן אנחנו מטפלים באמצעות צוות ייעודי שנותן מענה בתוך 48 ימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אלה פניות מול קופות החולים? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> הן מגיעות אלינו. אלה פניות בנושאים של זכויות אבל אנחנו ניתן מענה מיידי, או בסל או לא בסל או לא בסמכות הנציבות. אלה הפניות שאנחנו נותנים להן מענה מיידי. לגבי 4,594 פניות, אנחנו למעשה מבררים, פותחים הליך של קבילה שזה ממש בירור של נושא התלונה אל מול קופת החולים ואז אנחנו מבררים באופן מלא את הקבילה ובסוף מביעים את עמדתנו לגבי הקבילה, אם היא מוצדקת או לא מוצדקת. יש לנו גם עילות ביניים – הבעיה באה על פתרונה או ניתן מידע או הכוונה. בקבילות האלה אנחנו גם פונים לשותפים שלנו בקופות החולים, שחלקן נמצאות כאן ואני מבינה שחלק ב-זום, לנציבי הפניות בקופות החולים והם נותנים לנו את עמדת הקופה המגובשת ביחס לשאלת הזכאות. אם יש צורך, אנחנו מתייעצים גם עם גורמי המקצוע גם בתוך המשרד וגם מחוץ למשרד. זה חלק מהעוצמה של הנציבות והיא שאנחנו לא יושבים בדד ומבררים את הקבילות לבד אלא יש מאחורינו רשימה מאוד ארוכה של אנשים בתוך המשרד אליהם אנחנו פונים וכך למעשה אנחנו מגייסים את כל הכוחות והיכולות של משרד הבריאות. אם למשל מדובר בקבילה שנוגעת לפיזיותרפיה, אני אפנה לפיזיותרפיסטית הראשית ואני אבין ממנה גם את ההיבטים המקצועיים שנוגעים לקבילה וגם את מדיניות המשרד בנושא. בצורה כזאת אנחנו למעשה יכולים להיות אלה שמיישמים את המדיניות המקצועית של המשרד בקבילה ספציפית וגם מבהירים אותה כלפי הציבור כולו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מתוך אותן 4,594 קבילות שהיו צריכות להתברר, הצלחתם להביא את הבשורה לאזרח? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> יש לנו שקף שמציג את נתוני הקבילות המוצדקות. כל שנה אנחנו מודדים את אחוזי הקבילות המוצדקות ויש לך כאן השוואה רב-שנתית. השנה, ב-2023, 34 אחוזים מהקבילות היו מוצדקות. זה אחרי שהגענו לשיא בשנת 2021 וב-2022 כאשר הגענו קרוב ל-40 אחוזים. בשנת 2021 – 40 אחוזים מהקבילות היו מוצדקות ובשנת 2022 - 38 מהקבילות מוצדקות. בדוח הקודם הבעתי דאגה מאוד עמוקה מאחוז הקבילות המוצדקות הגבוה הזה כי מצד אחד זה מראה, וזה באמת מצביע על יכולות בירור מאוד גבוהות שלנו בנציבות, על כך שאנחנו יודעים להיות מאוד אפקטיביים. אדם שפונה אלינו וב-38 אחוזים או ב-34 אחוזים השנה קבענו שהקבילה היא מוצדקת, הבאנו בשורה מיידית לאותו מטופל. הבעתי דאגה על כך שבעצם מערכות האישורים של הקופות לא מספיק מדויקות והן צריכות לעבור עוד טיוב ועוד בדיקה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> עצם זה שהאזרח צריך לבוא אליכם ולקבול כדי להגיע לתוצאה, לכאורה מעיד על כאן אל איזשהו חסם. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> מטופל שקיבל תשובה שלילית מהקופה, בדרך כלל אפילו לא יתלונן ולא יתווכח. מעטים יהיו אלה שיפנו אלינו ולכן זה מעורר דאגה. הצבעתי על כך ואני מצפה שהקופות באמת יעשו איזשהו מהלך של טיוב,. בטח אם אנחנו נותנים החלטות בקבילות מסוימות, צריך לחזור למערכת האישורים ולומר שימו לב, הנציבות החליטה אחרת, משרד הבריאות הורה כך וכך ולעשות את זה בצורה שיהיה תיקון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> השאלה אם אנחנו יודעים בתוך אותם 34 אחוזים מה הן רוב הקבילות המוצדקות שאולי כדאי לחדד אותן בפומבי דרך פרסום או דרך הבאה לידיעת הציבור בצורה אחרת. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> הליך הבירור שלנו הוא כזה שאנחנו מבררים את הקבילה בתחילה מול קופות החולים, מול נציבי הפניות שעובדים אותנו בשיתוף פעולה ובדרך כלל גם אני חייבת לציין לטובה את הסיוע, העזרה, הענייניות, המקצועיות והגישה החיובית כלפי הפונה. קופות החולים נפלאות, הן עושות עבודה מאוד מאוד יפה ואני יודעת שגם אצלן בפניות הציבור יש אחוז גבוה של פניות מוצדקות שהם פותרים באופן ישיר מול המטופל. המקרים שמגיעים אלינו הם אלה שאולי יש איזשהם תחומים אפורים יותר או נדרשת איזושהי פרשנות נוספת. לגבי הליך הבירור. אנחנו מבררים את זה מול הקופה. ככל שהעמדה שלנו מתקבלת בשלבים ראשונים, אנחנו פשוט מקבלים תשובה חיובית של הקופה, סוגרים את הקבילה בכך שהקבילה נמצאה מוצדקת והמטופל מקבל את האישור. רק באותם מקרים שבאמת יש איזשהו ויכוח, אנחנו מוציאים התראה לפני נייר עמדה או למעשה נייר עמדה הוא החלטה סופית של הנציבות, אנחנו מאפשרים לקופה להתייחס לנימוקים שהעלינו, אנחנו מפרטים שם גם נימוקים מקצועיים, גם נימוקים משפטיים, אנחנו מפרטים את פרטי המקרה ולמעשה בסוף ההליך הזה או שהקופה משכנעת אותנו שעמדתה מוצדקת, ואם לא, אנחנו מוציאים נייר עמדה שקובע את הפרשנות של הסל. כל ההחלטות האלה, ניירות העמדה שאושרו, מפורסמות באתר האינטרנט של הנציבות ואתה יכול לראות כאן את הרשימה של הפרסומים שלנו בשנת 2023, ויש רשימות גם מ-2021 ומ-2022. אפשר גם להתרשם מהמגוון הרחב של הנושאים בהם אנחנו דנים כי זה באמת בכל קשת הנושאים שנוגעים לבריאות החל מהריון ולידה, פוריות, נושאים של התפתחות הילד ועד העולם של מחלות קשות, בדיקות מתקדמות ופרוצדורות רפואיות וגם בנושא של בחינת נותני שירותים, גם בנושא של השתתפויות עצמיות שאנחנו דנים בהן, בכל קשת הנושאים של מערכת הבריאות ושל סל השירותים. אם כן, אנחנו נותנים פומביות להחלטות האלה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני רואה שיש כאן הרבה מאוד שורות שמתעסקות בנושא בדיקת שחלוף עצם. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפשר לומר שזה נושא שהוא לא ברור מספיק? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> אנחנו התחלנו לתת החלטות מהסוג הזה כבר בשנת 2020 וכבר בדוח 2020 יש לנו פירוט. לצערנו קופות החולים, על אף שעמדתנו הובהרה יותר מפעם-פעמיים, אתה רואה מספר פעמים, היא עדיין לא מקבלת את עמדת הנציבות וממשיכה לתת תשובות שליליות לפונים אליה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כאשר התכוונתי להרים דגל, התכוונתי לזה. אם הייתי לוקח כל שנה ומטפל בשלושה או ארבעה מקרים מרכזיים, שאתם חושבים שהם מרכזיים, לפי איכות הפנייה, לפי כמות הפניות, לפי הבדיקות שלכם שאתם מבינים שהן לא נעשות כשורה, אני הייתי רוצה לקבל איזשהו - כפרויקט, אולי אפילו כפרויקט של הוועדה שלנו. אני לא אחליף את נציבות הקבילות כי זה חשוב מה שאתם עושים אבל לקחת את הדגלים האלה שתרימו לנו כל שנה. בואו נתמקד השנה במימון שחלוף עצם, נתמקד בעוד שניים-שלושה מקרים שאנחנו רואים שבהם יש איזושהי רוחביות של בעיה או של אי הבנה או של אי רצון – ואני יוצא מנקודת הנחה שהקופות כן רוצות – ואנחנו נטפל בזה. נשים את זה על השולחן ונבקש לקבל את התשובות. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> בית איזי שפירא. נילי, תודה על העבודה שלך ואולי דווקא בגלל שאת מסיימת קדנציה, אם אפשר להוסיף לביקורת הזאת איזושהי הסתכלות רב-שנתית. זאת אומרת, יש נושאים שהם מרכזיים שחוזרים מדי שנה. אם כן, לא רק מה שעולה באותה שנה אלא להגיד שיש כאן בעיה רב-שנתית ואז המערכת צריכה לתת לה מענה יותר מפוקס. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שחידדת את מה שאמרתי. כן. אני חושב שזו הנקודה. אם אנחנו רואים שיש כאן באג שאנחנו הולכים איתו לאורך כל הדרך במשך כמה שנים או אפילו ברצף מסוים או בכמות גדולה מאוד, בואו נשים את זה כדגל. בואו נניח את זה כאן ונגיד שאנחנו רוצים להתמקד השנה בפתרון התהליך הזה והזה מול הקופות. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> יישר כוח גדול. בדוחות הקודמים הצבעתי על נושאים רוחביים שעלו מתוך הקבילות והמלצתי שהנהלת משרד הבריאות ומועצת הבריאות, האנשים שעוסקים בתחום הבריאות, יעסקו בכך ויבחנו איך אפשר להקל על הציבור כי בסופו של דבר המטרה שלנו היא להבהיר את הזכאויות, בין אם זה לחיוב ובין אם זה לשלילה. אנחנו רוצים שהציבור ידע מה מגיע לו ויוכל בצורה פשוטה לקבל את זה. עודף התדיינויות מצביע על כך שיש בעיה וכי הזכאות באמת לא ברורה ובפועל היא לא ניתנת לפונה. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> כמו לדוגמה בהסדרי בחירה, נושא שעלה בדוחות של הנציבה במשך כמה שנים ובאמת נלקח לתשומת הלב וטופל. כמובן שיש עוד דברים שצריכים טיפול. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> בדוח של 2021 ו-2022 הצבעתי גם על הנושא של הסדרי בחירה באופן מעמיק וגם הצבעתי על הנושא של בדיקות MRI שאנחנו רואים בכל שנה כמות מאוד גדולה של קבילות ויש אי בהירות של הזכאות. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> התפתחות הילד. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> יש את הנושא של התפתחות הילד עליו הצבענו בעבר בעקבות הרפורמה. יש את הנושא שהצבענו עליו אפילו בנושא של מתן מידע. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> גם מתמודדי נפש זה נושא שחוזר משנה לשנה. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> כן. מתן מידע הוא אחד הכלים המשמעותיים כדי לאפשר מיצוי זכויות. בלי מידע המטופל לא יכול למצות זכויות וזה אחד הדברים שאנחנו רואים שחוזר על עצמו. כאשר פונה אלינו קובל, אנחנו בדרך כלל מבקשים ממנו לתת לנו את התשובה האחרונה של הקופה. אנחנו רוצים להבין מה גדר המחלוקת. מה הסיבה שבגללה הקופה לא אישרה. כלומר, כשניתן אישור שלילי - ולרוב המטופלים אין תשובה בכתב ולא מידע על סיבת מתן האישור השלילי – זה למשל דבר שהצבענו עליו בדוח הקודם, כמה חשוב לחייב את הקופות לתת מידע ונימוק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אפרופו החוק שאנחנו מנסים לקדם בשיתוף פעולה של המשרד בהקשר של המידע על אישור או אי אישור תרופה. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> נכון. הדבר הזה הוא מאוד חשוב כי זה כבר מעמיד את המטופל במקום אחר כאשר הוא יכול להתווכח או להשלים את הבקשה שלו אם חסר מידע או הוא לא הגיש את הבקשה כמו שצריך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אמרת לפרוטוקול אבל אני מבקש ממך, אולי ממש לקראת סיום התפקיד שלך, ביחד עם הצוות היקר והמקסים שנמצא כאן, להכין לנו איזשהו נייר. אני מעדיף פחות ואיכותי מאשר הרבה ושיתפזר. שתיים-שלוש נקודות עם כמה מילים על כל נקודה שאתם חושבים שנכון יהיה להתמקד בה בתהליכי העבודה שאנחנו עושים כאן. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> בסדר. אני אעשה מאמץ גדול. אנחנו כמובן משווים בדוחות שלנו בין קופות החולים ואנחנו נותנים נתונים מתוקננים בהתאם לגודל הקופות. אפשר לראות באופן רב-שנתי משנת 2021 מי קופת החולים שיש לה הכי הרבה קבילות. בשנת 2023 לקופת חולים כללית יש יותר קבילות מאשר לאחרות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה באחוזים או במספרים? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> זה מתוקנן. כלומר, זה בהתאם לגודל הקופה. אחריה מאוחדת, אחריה מכבי ולאומית. אנחנו מודדים את זה גם ביחס לקבילות המוצדקות. כלומר, לא רק ביחס לכמות התלונות שנתקבלה אלא כמות התלונות שנמצאה מוצדקת. גם כאן אנחנו רואים הובלה של קופת חולים כללית שהיא מקום ראשון, אחריה מאוחדת ומכבי ממש צמודות אחת לשנייה ולאומית עם נתוני מוצדקות נמוכים. אנחנו גם משווים את זה באופן רב-שנתי לאורך כל השנים ואנחנו רואים שיש קצת היפוך מגמה אבל צריך להמשיך ולהסתכל על זה בהמשך הדרך. אם בעבר ראינו שקופות חולים מאוחדת ולאומית היו בראש שיאני התלונות וגם התלונות המוצדקות, עכשיו אנחנו רואים ירידה מאוד יפה של הקופות וקופות החולים הכלית ומכבי, שהן קופות החולים הגדולות, עלו במספר הקבילות המוצדקות שלהן. כלומר, יש כאן איזשהו שינוי בהתנהגות של הקופה. בדוח גם כללתי מדידה עם רכיב סטטיסטי כאשר אנחנו מודדים את הקופה ביחס לעצמה, ביחס לקבילות שמוגשות אליה, הן קבילות כלליות והן קבילות מוצדקות, ואנחנו רואים את זה גם מאוד חזק שם. יש כאן גם עניין שאנחנו רוצים לתת את המידע לציבור ולהצביע על הדבר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כמה זמן לוקח לכם בדרך כלל בממוצע לחזור אחרי סבב בדיקות מול הקופות? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> זה מאוד תלוי במורכבות הקבילה. בדוח 2021 ו-2022 נתתי נתונים על זמני טיפול. הגענו ל-32 ימים בממוצע עד לסיום הטיפול בקבילה. אני חושבת שזה הישג יפה אחרי הרבה שנים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה לא יותר מדי זמן? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> זה היה הרבה יותר גבוה במשך הרבה שנים. ה-SLA הרגיל שלנו הוא שבקבילה רגילה אנחנו מטפלים ב-30 ימים ובקבילה מורכבת ב-90 ימים. יש לנו גם מסלול דחוף. אני רוצה להסביר שחוץ מלפנות לקופת החולים ולקבל את עמדתה, ואנחנו גם מתבקשים לתת לה זמן לדון בנושא, אנחנו גם צריכים לפנות למומחים, כמו שאמרתי או במשרד הבריאות או שאנחנו פונים למומחים רפואיים ככל שמתעוררת שאלה רפואית בקבילה ואנחנו מקבלים חוות דעת רפואית חיצונית. ההליך הזה לוקח זמן וגם כמובן ההליך, וככל שהקבילה מוצדקת, אנחנו מוציאים התראה בטרם נייר עמדה ונותנים זמן למתן מענה. צריך לזכור שההליך, ממש הטיפול בקבילה, הוא הליך מעין שיפוטי כי בסופו של דבר יש לנו כאן את שני הצדדים, הנלון והמתלונן, ואנחנו בסופו של דבר מכריעים בקבילה. אני רוצה להזכיר לכבודו שההכרעה שלנו בקבילה, ברוב המקרים מחייבת את קופת החולים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מהי סמכות האכיפה? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> צריך להדגיש שיש קבילות דחופות בתחומים שונים שהיא מטפלת בהם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היא הזכירה את זה. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> תודה ליאור. בכשליש מהקבילות אנחנו מטפלים בפחות מ-10 ימים ואלה באמת אותן קבילות דחופות ובהולות. הכוונה כאן או לחולה במחלה קשה שזקוק לתרופה מיידית או לאיזשהו ניתוח שכבר נקבע המועד שלו והקופה לא מאשרת את הסדר הבחירה. בדברים האלה כאשר יש ממש תאריך או דחיפות מיוחדת בקבלת הטיפול, אנחנו מקבלים את זה ושמים דגש רב. אמרת לי לשבח את הקופות ואכן כאן אני חייבת לומר תודה לנציגי הקופות כי אנחנו לא מבררים את הקבילה לבד אלא תמיד במשותף איתן. כשרוצים לקבל תשובה דחופה, אנחנו צריכים שגם הן ייכנסו לזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לכם כלים לאכוף את ההחלטות שלכם מול הקופות? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> כן. לפי סעיף 46(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי יש לנו סמכות. ככל שמצאנו שקבילה היא מוצדקת והקופה לא מכבדת את עמדתנו, יש לנו סמכות אכיפה במסגרת אנחנו מוסמכים לגרוע מתקציב הקופה ולתת את ההחזר הכספי למטופל. זאת סמכות אכיפה מאוד מאוד חשובה. אני הצעתי בדוחות הקודמים להרחיב אותה עוד כי היום היא חלה רק למצבים בהם השירות הרפואי טרם ניתן ואנחנו יודעים שבעולם תחום הרפואה, בוודאי באותם מקרים קשים ודחופים, אי אפשר לשבת ולחכות עד שנדון בכל ההיבטים ולפעמים המטופל כבר רוכש את התרופה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חשבתם על כלי אכיפה מעבר לצד התקציבי? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> אני חייבת לומר לך שזה כלי אכיפה שבכל שנות הכהונה שלי לא נאלצתי לעשות בו שימוש. התחלתי הליך אכיפה אחד אבל אפילו לא השלמתי אותו כי מרגע שיש לך זכות אכיפה, הדברים מאוד ברורים. ניתנת החלטה של הנציבות וקופות החולים מכבדות את ההחלטה כפי שהיא, גם במצבים שבהם הן לא מסכימות. הסמכות שלנו היא פרטנית והן נותנות את השירות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יש לנו נתונים לגבי אוכלוסיות או מגזרים שמתקשים יותר? << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> כן. השנה עשינו מהלך חדש, אחרי מאמצים רבים, זה עניין של פעולות מחשוביות, ויישמנו את הנושא של הכלים הסטטיסטיים. הלבשנו אותם על נתוני קבילות הציבור ומתוך זה גילינו שני ממצאים עיקריים. הממצא הראשון הוא ביחס לחברה החרדית ולחברה הערבית. ראינו שהקובלים – החל מ-2014 ועד היום, כלומר, יש לנו תקופה מאוד ארוכה של פניות – שזוהו כחברה החרדית מנו 10 אחוזים בלבד מתוך אוכלוסיית המתלוננים. אנחנו יודעים שזה אחוז מעט נמוך מחלקם באוכלוסייה. ביחס לחברה הערבית הנתון אפילו יותר חמור כי מצאנו שיש רק שלושה אחוזים של קובלים. אני רוצה להגיד שבנושא של האוכלוסייה הערבית, אנחנו עושים הרבה פעולות. אנחנו מודעים לכך שהם לא מתלוננים אלינו. בשנים האלה עשינו הרבה פעולות ומאמצים בסיועו של נאדר אבו ריא מהצוות שלי וגם עשינו קמפיין. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אולי זה לא מגיע למשרד הבריאות אלא נפתר ברמת הקופה. זה גם תלוי באזור המגורים. יש ריכוז אוכלוסייה של החברה הערבית למשל בצפון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני אומר לך למה אני חושב שאי אפשר לבחון את זה כך. יש 20,000 פניות וזה מספר גדול. 34 אחוזים מהפניות הן פניות מוצדקות. סביר להניח שזה לא מדלג על מגזר כזה או אחר. יותר סביר להניח שהמגזר לא יודע לפנות או שלא נמצא בתוך הפול הזה. << אורח >> יואב קריים: << אורח >> או שאפילו לא טרחו לתרגם את זה לשפתו ולכן שמו בפניו חסם. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בדיוק בהקשר הזה רציתי לשמוע מנאדר על הפעולות שאתם עושים בהקשר הזה של הנגשת המידע. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> יש פנייה רק בדואר אלקטרוני וכמעט ואין מענה אנושי. << אורח >> נאדר אבו ריא: << אורח >> בוקר טוב לכולם. לאחרונה יצא קמפיין למגזר הערבי ברשתות החברתיות, ברדיו, בפייסבוק, פרסום על מודעות להכיר את קיומה של נציבות הקבילות. אנחנו עדיין לא רואים את התוצאות אלא מעט מאוד עלייה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זה מונגש שפתית? << אורח >> נאדר אבו ריא: << אורח >> שפתית, כן. ודאי. הנגשנו גם את האתר שלנו ותרגמנו אותו לשפה הערבית. יכולים לפנות אלינו גם בשפה הערבית ומשם נוכל לקלוט את הקבילות. עשינו גם מפגשים עם ראשי בריאות בערים הערביות והצגנו, נתנו הרצאות ונתנו להם את המידע אודות הנציבות. הם התעניינו מאוד והם איתי בקשר ורצו שאני והנציבה נילי או מי שיחליף אותה נבוא כדי לתת סקירה על קיום הנציבות כדי להנגיש את השירותים האלה למגזר הערבי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> באופן כללי המגזר יודע להתלונן? עזוב את הנושא של הבריאות. << אורח >> נאדר אבו ריא: << אורח >> אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שלא. לכן אנחנו חייבים לבוא, להסביר ולהסיר את החסמים האלה ולומר להם שיש להם אוצר שנקרא נציבות קבילות הציבור בו תוכלו להשתמש ודרכו תוכלו לקבל בריאות טובה ורפואה טובה במגזר. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יכול להיות שנכון יהיה לשתף את הרשויות המקומיות בהנגשת המידע כי אנחנו יודעים שבמגזר הערבי יש השפעה גדולה מאוד להנהלת הרשויות המקומיות על חיי האזרחים. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כל מרפאה מחויבת לתלות מודעה בשפה הערבית ובה דרכי פנייה לנציבות קבילות הציבור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> צריך לעשות ניתוח מדויק מה הדרך הנכונה להגיע לאזרח כדי שיבין שזה קיים או כדי שיאמין במוצר הזה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> משרד הבריאות פעם בשנה עושה ביקורת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> האזרח יודע שזה קיים אבל הוא לא מאמין בממסד ואומר שאם הוא יפנה, זה ילך לאיזושהי מגרסה. אולי מתוך הרשות המקומית יהיה נכון לבוא ולחדד את ההכרה בגוף הזה, אפילו על בסיס המצגת הזאת כדי שהם יראו כמה אזרחים פנו ונענו. << אורח >> נאדר אבו ריא: << אורח >> זה בדיוק מה שעשינו. נסענו לחיפה, ללשכת הבריאות, ונפגשנו עם ראשי הבריאות בעיריות ותיאמנו איתם שגם יהיה המשך. הם הזמינו אותי להרצאות כדי להציג את הנתונים האלה ואת המידע על הנציבות. אני חושב שאתה צודק. במגזר למועצות ולרשויות יש השפעה ואני ממש רוצה לקחת את זה הלאה ולקדם את זה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. קדמו את זה. זה חשוב. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. רציתי לומר בדיוק את מה שאדוני אמר, שיש עניין של חוסר אמון בשלטון ובגופים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אנחנו מכירים את זה. אני חשוב שצריך לתת לזה דגש גדול מאוד. << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> מנכ"לית ארגון הרופאים העצמאיים. נילי נמצאת היום תחת משרד הבריאות, תחת המנכ"ל, ואני חושבת שזאת אחת הסיבות לאי אמון. אני חושבת שצריך להוציא אותה מהמקום הזה כך שתהיה במקום שהוא יותר אובייקטיבי וכך הציבור יאמין. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כי את חושבת שלא מקבלים תשובות על פניות וקבילות? << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> כי כל זמן שהיא יושבת תחת המנכ"ל של אותו משרד שהיא אמורה לבקר, היא לא יכולה לעשות את זה באופן אובייקטיבי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> קודם כל, אני לא בטוח שהיא בעולמות של ביקורת. יש הבדל בין מבקר לבין מטפל בקבילות. אני לא חושב שאנחנו צריכים לשים אותם על אותו שולחן. זה נכון שצריך להתייחס בצורה רצינית אבל שאלתי וחידדתי קודם מה הכלים שיש להם. אני מתרשם שהפניות נענות. לדעתי הקצב הוא איטי, אולי לא הכול מדויק, אבל להגיד שהמנגנון לא עובד – זה לא שייך. << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> לא, חלילה. זה לא מה שאני אומרת. אני אומרת שבעיני הציבור שמסתכל מבחוץ, הוא רואה שהיא נמצאת תחת מנכ"ל משרד הבריאות. קודם כל כמי שמסתכל מבחוץ. לכן נכון יהיה שהיא תהיה תחת מישהו, אני לא יודעת מי, נציב שירות המדינה. אני לא יודעת תחת מי אבל תחת המדינה שזה לא המשרד שהיא אמורה כביכול לפקח עליו. בסוף צריך להסתכל על זה גם מהעיניים של המבוטח. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מסכים שצריך כאן אמון גדול. אני חושב שהמצגת הזאת מדברת בעד עצמה. << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> אני רוצה לומר שאני לא חולקת על האופן שהיא עושה ואני חייבת לומר לך שהעשייה שלך בחמש השנים האחרונות נראית ונשמעת, חד משמעית. בשונה מהרבה מקומות אחרים את עושה את העבודה שלך. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> אני כן אתייחס לנושא הזה. אפשר לדון בזה באופן עקרוני אבל תפיסת התפקיד שלי היא שהנציב ממונה על ידי שר הבריאות באישור מועצת הבריאות ובאישור הממשלה, ויש לו עצמאות תפקודית, הוא עצמאי והוא פועל אך ורק לפי החוק באופן נקי ומשוחרר מאילוצים. יש לנו סמכויות לפי חוק ואנחנו מפעילים אותן. זה נכון שהשייכות הארגונית קיימת, היא מהווה גם חיזוק וגם לפעמים יש דילמות אבל צריך לדעת שיש לזה גם יתרונות במימוש ונשאיר את זה כאן. כן יש נציב נוסף של מבקר המדינה, נציב מטעם משרד מבקר המדינה שגם אליו אפשר לפנות. בכל מקרה צריך להגביר את האמון של החברה הערבית בעצם הפנייה לרשויות המדינה. אני חושבת שכאן זאת לא הסוגייה שמפריעה להם אלא העובדה שאנחנו גוף ממלכתי. אני יכולה לומר שבנוסף לנתונים בדוח יש לנו גם מערכת BI – דיברת על שקיפות למידע והיכולת לעשות בה שימוש – בה יש את המידע הזה. יש שם גם את הפירוט על מה הציבור מתלונן ולא רק כמה ועילות הסגירה אלא על מה הציבור מתלונן, ממש על השירותים, ואפשר לראות כמה תלונות על תרופות, כמה תלונות על טכנולוגיות, כמה על MRI, כמה על התפתחות הילד וכולי. אפשר ממש לעשות שימוש בנתונים האלה. אני קוראת בעיקר לארגוני הבריאות ולמי שעוסק בתחום הבריאות לעשות שימוש במידע הזה כי הייחודיות של הנציבות היא שאנחנו רואים מה קורה בשטח ואנחנו סוג של ברומטר. אפילו כשיש לנו מעט קבילות בנושא מסוים, זה אומר שיש כאן חסם ויש כאן איזושהי בעיה. אפשר להשתמש בנתונים האלה ולמנף אותם לעשייה של תיקון כמו שאתה הצעת. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ניכרת עבודתכם החשובה מאוד. פתחתי ואמרתי שאנחנו רואים בדיון הזה דיון חשוב מאוד ורואים בתפקיד שלה כנציבות כתפקיד בעל משמעות גדולה מאוד עבור האזרחים. ניכרת עבודתכם המאומצת ואני שוב מברך אותך על התפקיד בקדנציה האחרונה וכמובן את הצוות היקר שנראה שהוא מחובר מאוד מאוד לתהליך, גם מבחינה רגשית ולא רק מבחינה מקצועית. תודה רבה לכם על זה. קופות החולים, אני רוצה שלשמוע אתכן בהקשר הזה. נלך לפי סדר הנרשמים. מכבי שירותי בריאות. << אורח >> טלי צינמון: << אורח >> שלום וברכה. אני אברך את נילי על עבודה מקצועית וחשובה שנעשתה בשיתוף איתנו - אני מניחה שאני מדברת בשם כל הקופות – במשך כל הקדנציה בת חמש השנים. אני רוצה לומר שאני חושבת שזה סופר חשוב עבור האזרחים במדינה לדעת שיש מוסד כזה שמגן על הזכויות שלהם. על אף שאני מייצגת קופה, אנחנו גם מיידעים את החברים שלנו כשאנחנו שוללים מהם זכויות כאשר לטעמנו זה מוצדק. אנחנו מיידעים אותם שזכותם לערער בפני הנציבות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> זאת חובה להודיע למטופל שיש לו אפשרות ערעור? << אורח >> טלי צינמון: << אורח >> כן. לגמרי. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> על איזה מנגנון אתם מודיעים? << אורח >> טלי צינמון: << אורח >> קודם כל, כפי שנאמר קודם, בכל המסכים בכל הסניפים אנחנו מפרסמים את היכולת לפנות אבל גם כאשר מישהו מערער בפנינו על משהו שהוא לא קיבל, אנחנו אומרים שזכותו לפנות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אומרים בעל פה. << אורח >> טלי צינמון: << אורח >> לא. כותבים לו שזכותו להגיש ערעור על החלטת הקופה בפני הנציבות. בכל הסניפים של הקופות, במרכזים הרפואיים, מפורסמת היכולת לפנות וכך גם בכל החוברות של דע את זכויותיך ובכל אתרי המידע. ליד כל זכות שמופיעה, תמיד גם כתוב שניתן לפנות לפניות הציבור של הקופה אבל גם לנציבות. גם אם יש חילוקי דעות, הרבה פעמים דיאלוגים מקצועיים אם כן צריך לתת או לא צריך לתת, באיזה אופן ולמי, עדיין יש כאן תודה מתוך הרבה כבוד והרבה שיתוף פעולה. אנחנו מתייחסים מאוד ברצינות לדוחות ולמדים מהם. צריך לומר שהמספרים הם מאוד מאוד קטנים. קודם כל, בהתייחס למה שנאמר קודם, הסמכות של הנציבות היא לפקח על הקופות ועל הזכויות שהן מעניקות בהתאם או לא בהתאם לחוק. אם אנחנו מדברים על 4,590 קבילות על כל הקופות, צריך להבין שגם אם זה קצה קרחון - עדיין זה מתוך עשרות אלפי פניות שמגיעות לקופות עצמן - יש אמון של הציבור בקופות ונעשית גם עבודה בפניות הציבור בקופות. עדיין ולמרות המספרים הנמוכים, הם מצביעים על בעיות ואנחנו למדים מהן. כל שנה אנחנו מנתחים את הדוח, בודקים את עצמנו ורואים במה אנחנו צריכים להשתפר. מי שהספיק לראות קודם, בשנה שעברה היה פיק במספר הקבילות וגם במספר הקבילות המוצדקות על מכבי. אנחנו למדנו את זה. אנחנו יודעים שהיה משבר שהיה זמני מול הסדרי הבחירה, מול שיבא, וזה היה הפיק שהסביר את הדברים, אבל עדיין למדנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אמירה חשובה מאוד. << אורח >> טלי צינמון: << אורח >> השנה רואים ירידה לנתונים סבירים. אני אפילו אתן דוגמה כי גם אתה הזכרת את הנושא הזה כנושא שהוא על שולחנכם וגם נילי הזכירה אותו. הנושא של יידוע החברים מדוע לא אישרו להם למשל בדיקת דימות. בתרופות אנחנו הקופה שבמהלך השנים היא עם הכי מעט קבילות כי הכול משוקף לחברים, כולל הנימוק של למה לא אושר כשלא מאושר ולאן הם אמורים לפנות. בעקבות הדוח אנחנו מפתחים ואני מקווה מאוד שממש תוך חודשים ספורים זה כבר יצא. אלה ניתוחים מחשוביים שלוקחים זמן וצריך להבין שאלה מערכות מורכבות אבל זה ממש ממש על שולחננו בשיא העבודה לשקף את התשובה על הדימות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> טלי צינמון: << אורח >> אם אדם יודע מה נדרש ממנו כדי שתאושר הבדיקה, כמובן שהוא יוכל לסייע בזה, בין אם זה לפנות לרופא, בין אם להביא את הבדיקה שחסרה לו וכן הלאה. << אורח >> חוי רובינשטיין: << אורח >> קופת חולים מאוחדת. שלום. אנחנו מכירים את הדוח ואני חושבת שהוא דוח חשוב מאוד. כולנו, כל הקופות, למדים ממנו. כמו שטלי הציגה, זה קמצוץ מכמות הפניות וההתמודדויות שיש לקופות, המידע הנוסף נמצא אצל הקופות, וההתמודדויות הן רבות הן ברמת השירות והן ברמת הזכויות של המבוטח. בעניין ההנגשה עליה דיברתם, אנחנו בקופה עדיין נותנים מענה טלפוני לפניות הציבור, דבר שבקופות קצת התאדה. זה באמת דבר מאוד מתיש ומאוד מקשה אבל זאת הדרך שלנו להנגיש את האפשרויות לפנות גם לאוכלוסיות שיותר קשה להן לפנות באופן דיגיטלי. אנחנו מקווים להמשך שיפור וטוב. << אורח >> מאיה גולדשטיין: << אורח >> קופת חולים לאומית. אני מצטרפת לחברותיי ואגיד לנילי תודה רבה על חמש שנים שעבדת איתנו ושירת את הציבור. אין ספק שעשית דברים גדולים במסגרת התפקיד שלך והזזת נושאים רבים שהיה קשה מאוד לגעת בהם. הדוחות שאת מפרסמת הם חשובים מאוד והם עוזרים לנו בתוך הקופה להניע דברים. במשך השנים, כמו שאת רואה, אנחנו לוקחים ברצינות מאוד את הדוח וכמות הקבילות של לאומית ירדה וגם כמות הקבילות המוצדקות. אנחנו בהחלט כל דוח ודוח לוקחים, לומדים אותו ומביאים לרמת הנהלה ומנסים לשפר וכך נמשיך לעשות. אני מאחלת לך הצלחה גדולה בהמשך הדרך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> יישר כוח. נציגת כללית שירותי בריאות נמצאת ב-זום. << אורח >> כלנית קיי: << אורח >> בוקר טוב. שלום. בוקר טוב לנילי ולכל צוות הנציבות. אני אמנם הצטרפתי לפורום המכובד הזה לפני מספר חודשים אבל אני רוצה לומר תודה גם על שיתוף הפעולה, גם על ההכוונה המקצועית וגם על הלהט הזה ועל הרצון לסייע. אני אתייחס לכמה דברים שעלו כאן קודם. אני חושבת שאנחנו הקופות בעיקרון עובדים בהתאם להנחיות של משרד הבריאות, בהתאם לסל השירותים של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובמקומות בהם – כמו שנילי הזכירה – יש איזו עמימות או יש איזשהו תחום אפור, אני חושבת שזה המקום שבו אנחנו נכנסים לפעולה. בסך הכול – ואמרו את זה גם קודמותיי – מה שמגיע למשרד הבריאות זה באמת על קצה המזלג אפשר לקרוא לזה. אני לא מזלזלת כמובן בנתונים ובכמויות. אני חושבת שכל מקרה שמגיע למשרד הבריאות, במידה מסוימת זה מקום שבו אנחנו כקופות לא נתנו מענה הולם למטופל וזה נושא שאנחנו צריכים לעבוד עליו ולהשתפר בו. אני אומר שהדוח כל שנה וגם השנה זוכה להתייחסות מאוד רצינית אצלנו בקופה. אנחנו מציגים אותו להנהלה ובאמת מנסים להפיק את המירב. אני כן חושבת שהעובדה ששיעור התלונות המוצדקות נמצא בירידה במשך השנים, זה מעודד. נכון שאצלנו בקופה אנחנו צריכים לעבוד על חלק מהנושאים ואם יהיה קצת זמן אני אתייחס קצת יותר בהרחבה, אבל אני אומר שלחלוטין מבחינתנו זה כלי עבודה מאוד מאוד חשוב. גם אצלנו הפניות הן רבות מאוד. יש לנו עשרות אלפי פניות בשנה והעובדה שחלק מהן מגיע למשרד הבריאות, זה בהחלט כלי עבודה עבורנו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני חושב שזה מספיק. לא הייתי רוצה לרדת עכשיו לרזולוציה יותר נמוכה. << אורח >> כלנית קיי: << אורח >> אני רק אומר משפט אחד לגבי המענה הטלפוני. גם אנחנו כן עונים בטלפון לפניות ולא רק אצלנו בנציבות אלא אצלנו בקופה יש בכל המחוזות פניות ציבור ושם עונים לטלפון. אני חושבת שבכל מה שקשור לעמדות המקצועיות, לפעמים באמת בחלק מהמקרים זה מחייב חידוד של העמדות המקצועיות מול הגורם המקצועי במשרד הבריאות כמו למשל בנושא של ה-סי.טי איקס שהזכרתם. זה בהחלט היה אחד הנושאים שחייב חידוד של עמדות מקצועיות. ככלל אנחנו באמת עובדים בשיתוף פעולה הדוק ואני מאחלת לנילי ולכל הנציבות הצלחה בהמשך הדרך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> שני דברים שמאוד חשוב לי לומר אותם. חלק מהאוכלוסיות שיותר קשה להן לפנות מכל מיני סיבות, כולל בין היתר, אם אני רוצה רגע לדבר על משפחות לילדים עם מוגבלות, כי הם עייפים, הם גמורים, הם שחוקים. השאלה היא האם יש אפשרות לעשות אאוט ריצ', יישוג, ולנסות להגיע אליהן כדי להבין. אני מנסה לומר זה שעם כל כמה שזה נראה מאוד גדול כשזה מגיע אליכם, זה הרבה יותר גדול ומורכב במציאות ואיכשהו צריך להגיע אליהם. כאשר מגיעים אלינו לקואליציה הורים, בדרך כלל אני מקבלת טלפון ואז אני שומעת שתיקה ואחר כך מתחיל בכי. אנשים מבוגרים שמגיעים למצבים שהם כבר לא מתפקדים. אני כן חושבת שצריך להיות כאן איזשהו תהליך ביישוג ולצורך העניין אותו הדבר גם בנושא של מתמודדי הנפש. לפעמים הם לא מסוגלים להביא את עצמם לייצר את הפנייה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> מה את חושבת שצריך להיות? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אאוט ריצ', יישוג. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> שהם יפנו באופן אקטיבי? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני חושבת שהם צריכים לפנות לאוכלוסיות מסוימות. שיהיה איזשהו פרויקט בתוך הנציבות. יש אוכלוסיות מסוימות שאנחנו יודעים שהן לא יפנו ולכן צריך לפנות אליהן. << אורח >> יעל רלוי: << אורח >> אני אעיר ברמה אישית כאדם עם מגבלה וכמי שמקבלת שירותים בעצמי שאחרי קבלת שירותים בבתי חולים מסוימים, הרבה פעמים מקבלים שאלון שביעות רצון לטלפון. יש יצירת קשר טלפוני על ידי חלק מהגורמים. במאוחדת יצרו איתי קשר יזום כדי לבדוק את שביעות הרצון. זאת אומרת שאפשר לעשות לפחות ברמת הקופות ובתי החולים, שזה ולי פחות הנושא כאן, פנייה יזומה. צריך לראות איך מרחיבים את הדבר הזה. אני חושבת שרויטל העלתה נקודה סופר חשובה. אם כבר אנחנו מדברים בנושא הזה אני אומר בהקשר של האוכלוסייה החרדית והערבית. מניתוח נתונים בהקשר של קבלת שירותים אצל האוכלוסייה האוטיסטית אנחנו רואים שיש תת מיצוי מאוד מאוד משמעותי, גם אצל האוכלוסייה הערבית וגם אצל האוכלוסייה החרדית. זאת אומרת שעוד לפני שאנחנו בוחנים את מספר התלונות, צריך להבין שהרבה פעמים אין אפילו מגע עם המערכת לגבי הצרכים שלה. גם זה דבר שמאוד חשוב לקחת אותו בחשבון. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> חשבתם על הנושא הזה של פנייה אקטיבית? במסקנות הדוחות שלכם – אני אומר מראש שלא הספקתי לעבור על הכול לפני הדיון – יש לכם איזושהי חשיבה על הנקודה שהעלתה רויטל בהקשר של לבקש מהקופות ואולי אתם ממליצים על איזשהו פרויקט מהסוג הזה של פנייה ממש אקטיבית לקבוצות אוכלוסייה ייעודיות? << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בנושאים מסוימים. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. בנושאים מסוימים. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> ביחס לשאלה הזאת שהיא שאלה של מה לדרוש מהקופות בהיבט הרוחבי, אולי להפנות את זה לליאור. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מניח שליאור נסמך, כחלק מהמידע שלו, על המלצות שלכם. אני שואל האם אתם רואים לנכון להמליץ על רעיון מהסוג שרויטל מעלה כאן, כי אני חושב שזה נכון. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> אני חייבת לומר שהנושא הזה של הסברה והעלאת מודעות היא בפנייה אלינו אבל כמובן גם למימוש הזכויות עצמן. לדעתי צריך להיות הרבה יותר מרכזי בפעילות גם שלנו וגם של המשרד כולו. ביכולות שלנו, של הנציבות, אנחנו עשינו הרבה פעולות גם בשיתוף ציבור וגם באמת בהעלאת מודעות על ידי זום, פנייה באמצעות עמותות חולים, באמצעות ארגוני זכויות, באמצעות כל מי שפנה אלי והצלחתי ליצור איתו קשר. ניסינו גם דרך ביטוח לאומי. << אורח >> יואב קריים: << אורח >> אבל ההצעה היא אחרת. ההצעה היא לא לעודד אותנו לפנות אליכם אלא להגיע למקום שנמצאת בו האוכלוסייה ולעשות קבוצות מיקוד ולשמוע אנשים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> כי גם אלינו לא כולם מגיעים. << אורח >> יואב קריים: << אורח >> זאת אומרת, להגיע למקומות בהם נמצאים אנשים ולדבר איתם באופן יזום ושיטתי, יש דרכים לעשות את זה, ולא רק לעודד פנייה אליכם. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> הדברים נכונים ביותר. כן עשינו את זה בהקשר של האוכלוסייה הערבית כאשר באמת יזמנו מחקר באמצעות מכון ברוקדייל ואנחנו עושים מחקר איכותנו כאשר החוקרים באמת יוצאים ופוגשים את האוכלוסייה הערבית כדי להבין למה הם לא פונים אלינו כי אנחנו יודעים שהם לא פונים אלינו, מה החסמים ומה הם צריכים כדי לממש זכויות. על זה יהיה לנו בעזרת השם בקרוב, כאשר המחקר הזה יסתיים, קבוצות מיקוד כמו שהוצע. נכון, צריך לעשות את זה לעוד אוכלוסיות וזה בהחלט על שולחן העבודה ובתוכניות העבודה ששמתי להנהלת המשרד. זה דורש תקצוב. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אני אומר במאמר מוסגר, למרות שזאת לא האוכלוסייה הספציפית שאנחנו מטפלים בה, שיש גם אוכלוסיות כמו החברה של יוצאי אתיופיה. בתפיסה החברתית שלהם הם לא מתלוננים. הדבר השני שרציתי להעלות כאן. יש נושאים כמו הנושא של התפתחות הילד והנושא של בריאות הנפש. אלה נושאים שחוזרים על עצמם והם נושאים מורכבים והם נושאים שאני חושבת שמבחינת מדינת ישראל זה - לא בקטע של מוזנח – משהו כל כך בסיסי שגורם לנזק. אני לא מדברת כרגע על האנשים אלא ברמת המדינה זה נזק בל יתואר. ילד שלא מצליח למצות את הטיפולים בהתפתחות הילד גדל להיות חלילה מישהו שהמדינה צריכה להשקיע בו הרבה יותר כספים. אותו דבר לגבי בריאות הנפש. אני רוצה לבקש מהוועדה למצוא איזושהי דרך כי לוועדה יש כלים והוועדה היא ועדה עם שיניים. אני ממש מבקשת לקחת את זה, מצדי שיהיה פעם בשבועיים או פעם בחודש דיון בנושא הזה ולשאול אותם מה עשיתם, איך התקדמתם, כי אנחנו נמצאים באותה נקודה. אני התחלתי כשהבן שלי היה בן שלוש והוא תכף משתחרר מהצבא ואנחנו באותה נקודה ולא מתקדמים ולו בסנטימטר. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אני אתייחס למה שאמרת, שתי נקודות מאוד מאוד נכונות. הממשלה באמת לקחה את זה לתשומת ליבה ובתקציב המדינה האחרון, מבין כל הקיצוצים שהיו, יש שני תחומים בלבד במשרד הבריאות שקיבלו תוספות והם בריאות הנפש עם 1.4 מיליארד שקלים לבסיס ותחום של התפתחות הילד. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> אם אנחנו לא נדאג שהכסף הזה יגיע להעלאות שכר, לא נסיים את הסאגה הזאת. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> יש המון דרכים. לכסף הזה יש גם תמריצים וגם מבחני תמיכה. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> יש בעיה של מחסור בכוח אדם. << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> אנחנו לא מתווכחים. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> מחסור בכוח אדם לא ייפתר << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> לא הצלחתי לסיים את המשפט. אני רוצה לומר ששני הנושאים שהועלו הם באמת שני הנושאים היחידים שקיבלו תוספות תקציביות בתקציב משרד הבריאות לשנתיים הקרובות. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני מוכרח לומר לך בהקשר הזה, זה אמנם לא מהות הדיון כרגע אבל אנחנו עסוקים בזה הרבה, זה לא יורד מסדר היום של הוועדה. אם נקיים את הדיון הבא, אני חושב שהוא יהיה דיון ששי או שביעי רק בהקשר של בריאות הנפש. אנחנו באמת עסוקים בזה הרבה ואנחנו מבינים את ההשלכות של המלחמה. << אורח >> ולרי זילכה: << אורח >> אני לא רוצה להיכנס לגוף הנושא של התפתחות הילד אבל אני רוצה להמשיך את דבריה של רויטל. ליאור, זה מאוד מוערך שבריאות הנפש עולה על סדר היום בעיקר בעקבות המלחמה. מה שנתנו עכשיו להתפתחות הילד, זה גם קשור לתפיסת המלחמה, לתקציבי שיקום. אדוני היושב ראש, הנושא הזה כבר על סדר היום לפחות מאז דוח מבקר המדינה בשנת 2017 ועוד לפני כן. העובדה שכל החלקים עובדים כאן - גם משרד הבריאות, גם קופות החולים, גם הוועדה הזאת, גם ועדות אחרות וגם נציבות קבילות הציבור – בכל זאת משהו בסוף לא קורה. זאת אומרת, יש כאן איזושהי בעיה שמונחת כבר עשור וחצי על השולחן ואיכשהו אנחנו לא מצליחים לסנכרן את הטיפול באופן אפקטיבי. השאלה היא אם אפשר לצאת באיזושהי חשיבה כי באמת ליאור אומר שחשבו על זה פעם ועשו מהלך, בדוח הקבילות זה עולה כל פעם מחדש, ועדת הבריאות מעלה את זה כל פעם, הוועדה לפניות הציבור דנה בנושא, גם ועדת הרווחה אבל בסוף מבחינת התוצאה איכשהו משהו לא מצליח להסתנכרן. אם כן, אולי ועדת הבריאות יכולה לקחת על עצמה, כמו שאמרנו קודם, את הנושא הזה ועוד שניים-שלושה נושאים ולתכלל איכשהו את כל הגופים בעבודה קבועה ושיטתית שבסוף תראה לכם ולנו תוצאה. אני רואה שמושקעים משאבים ומושקעת חשיבה וכל פעם מחוץ לקופסה, אבל בסוף כבר עשור וחצי אנחנו בבעיה שהולכת ומחמירה. מישהו צריך לתכלל את זה ואולי אדוני זו הוועדה שלך. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> בעניין התכלול, אני רוצה לומר שאם המדינה הייתה משכילה להקים רשות לנושא של אנשים עם מוגבלות, מישהו היה מתכלל. הבעיה היא שזה קצת בכל משרד, בכל מיני דברים, וזה לא זז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> את צודקת ב-100 אחוזים. כשאני מדבר עם הנציב על הנושא הזה, לא פעם ולא פעמיים זה עולה ואני באמת תומך בזה. אני באמת חושב שזה נכון. << אורח >> רויטל לן כהן: << אורח >> פעם כתבתי הצעה בעניין הזה של רשות. אני אשמח להעביר לך אותה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> אני רוצה לדבר על נושא בחירת נותני שירותים. בכל הדוחות של חמש השנים האחרונות לפחות, אנחנו רואים שזה הנושא השני הכי משמעותי שלא קיבל מענה לרפורמה עד לאחרונה. רק לאחרונה נוצר איזשהו רצון או צורך שאנחנו רואים אותו כבר הרבה שנים והנציבה דיברה עליו שנה אחרי שנה אחרי שנה תוך שהיא אומרת מילים כמו מדיניות נוקשה של קופות החולים ונותנת שם מחמאות לנושא הזה, לא הייתי אומרת חיוביים, ובצדק. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> היית כאן בשבוע שעבר בדיון שלנו על הסדרי בחירה? << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> לצערי לא יכולתי להגיע למרות שנרשמתי לדיון המקורי שהיה אמור לקרות. כך או כך אני רוצה לומר שני דברים. הרפורמה של כפל ביטוח בה יוצרים מצב בו מונעים מהציבור לקבל בחירה של נותני שירותים בתחום רפואי של פרוצדורות, יש פה איזושהי בעיה. כרגע עושים איזושהי רפורמה בתוך המערכת הציבורית. לצד זה מונעים מהציבור לקבל אם וכאשר נדרש מתן שירותים במערכת הפרטית. המערכת הפרטית נותנת גיבוי למערכת הציבורית שאמורה לתת את השירות מלכתחילה. כרגע אנחנו מתחילים למנוע גם מהמערכת הפרטית. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> ליאור, אתה רוצה להגיב על זה? << אורח >> ליאור ברק: << אורח >> לא הבנתי. מטרת הרפורמה הזאת לחזק את הרפואה הציבורית וכמו שאת אומרת, למנוע מאנשים להגיע למערכת הפרטית. למה זה קשור לדוח נציבות הקבילות או בסל או בשב"ן? << אורח >> סיגל משהיוף: << אורח >> אני אסביר. המערכת הציבורית הייתה אמורה לתת את המענה ולא נתנה אותו. לכן אנחנו רואים אחוזים מאוד מאוד גבוהים של בעיות בנותני שירותים במערכת הציבורית. באתם ואמרתם שאתם רוצים לתת מענה ולכן נעשה רפורמה. נהדר. תעשו רפורמה בציבורי, תוכיחו שזה אכן כך ואז המערכת הפרטית תוכל להיות מיותרת. אני אסביר מדוע זה חשוב לי לומר וכן יש מקום לדבר על זה. הסיבה היא שכרגע נושא נותני שירותים במערכת הפרטית או הסמי פרטית אם תרצה, נסגר כמעט לחלוטין, לא מגויסים רופאים נוספים למה שהם אמורים לתת מענה וכרגע אנחנו נמצאים במצב שאנחנו עלולים למצוא את עצמנו לא מקבלים לא את השירות בציבורי ולא בפרטי ואז נראה את העלייה המשמעותית בקבילות הציבור בוודאי כאן בנושא נותני שירותים. לכן לדעתי חשוב לקיים על זה דיון נפרד. תודה. << אורח >> הדס רוזן: << אורח >> שלום. רציתי לומר שני דברים. כעובדת סוציאלית בהדסה, לא פעם ולא פעמיים נעזרתי בהפניה של מטופלים לנציבות בעיקר במצבים של מחלות נדירות ובעיות מיוחדות שאתה לא נותן להן כותרת ספציפית והעבודה שלכם משנה חיים של אנשים. זה משהו שאני רואה במטופלים שלנו ולא רק בחמש השנים האחרונות, גם בחמש השנים האחרונים אבל גם קודם לכן. דיברת בהתחלה על זרקור לבעיות. אני רוצה להעלות כאן את הנושא של שיקום ובמיוחד שיקום גריאטרי ועכשיו אנחנו במשבר חמור בתחום הזה, במיוחד באזור ירושלים בה יש מחסור של מיטות להמשך אשפוז. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. על הנושא הזה היה כאן דיון מאוד מאוד עמוק יחד עם נציגי כל גופי הסיעוד. אני מסכים עם מה שאת אומרת. << אורח >> הדס רוזן: << אורח >> כרגע יש אנשים שאו שהם נמצאים בבית חולים כשהם כבר לא צריכים להיות בו והם מחכים למיטות או שלוחצים עליהם להגיע הביתה ולעבור שיקום בבית כאשר זה לא אותו היקף של שירותים ו גם מעמיס על המשפחות את הטיפול. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> כן. אנחנו ביקשנו גם מהמשרד, ואני לא אכנס עכשיו לעומק, שיעשה את התוכנית הרב-שנתית שלו, לא לעכשיו. הבעיה לעכשיו היא חמורה אבל הבעיה תהיה הרבה יותר חמורה בעוד כמה שנים כאשר האוכלוסייה המתבגרת תכפיל את עצמה ואנחנו נצטרך מיטות נוספות. זעקתי שהאחריות שלנו על הקשיש היא אחריות מחייבת, גם מוסרית מהתורה אבל גם מוסרית, ואולי בעיקר מוסרית. בהקשר הזה את פורצת לדלת פתוחה ואני מסכים איתך. חייבת להיות כאן ראייה רחבה, לראות איך אנחנו באמת מגדילים את מספר המיטות. << אורח >> הדס רוזן: << אורח >> המצב כרגע הוא אקוטי, חמור, כי גם המיטות שהיו צומצמו. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני יודע. חלק מהחולים אפילו פונו. תודה לך על הדברים. העלית כאן נקודה חשובה. << אורח >> יעל רלוי: << אורח >> אני אוותר על ההתייחסות בהקשר של התפתחות הילד. אני רוצה להעלות את הנושא של בריאות השן, טיפולי שיניים בהרדמה מלאה שילדים עם מוגבלויות, ילדים עם אוטיזם, זקוקים לטיפולים האלה שהם יתבצעו בהרדמה. אנחנו לא מדברים על טיפולים חריגים במיוחד אלא כל טיפול. צריך להבין שאצל ילדים על הרצף אפילו משימה של צחצוח שיניים היא משימה שעשויה להיות על גבול הבלתי אפשרית. הם חייבים את הטיפול הזה. המצוקה שנגרמת לאנשים עם צורך בטיפול שיניים דחוף היא ברורה ואני לא צריכה להרחיב על כך כאן. אצל ילדים על הרצף המצוקה הזאת קשה שבעתיים וזה יכול לגרום להחמרה כוללת במצב התפקודי שלהם, כולל בהיבטים הפסיכיאטרים. כיום יש המתנה מאוד ארוכה של שנה ואפילו יותר לטיפולים מהסוג הזה. אלה ילדים שמטפסים על הקירות ושוברים את הבית עד שהם מקבלים את הטיפול הזה ולפעמים אפילו לא מסוגלים לתפקד בהרבה תחומי חיים. אני רוצה לציין לטובה את זה שמאוחדת למשל הקימה מרפאות אין-האוס שיכולות לספק את השירות הזה בהרדמה וזה חוסך את ההפניה לבתי חולים שם ההמתנה היא מאוד מאוד ממושכת. אני בעיקר אשמח מאוד אם נתייחס קצת לפתרונות שאולי יש למשרד הבריאות להציע בהקשר הזה. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> אני לא אאפשר למשרד הבריאות להשיב עכשיו. אני מודה שכל נקודה שעלתה כאן סביב השולחן בדיון הזה היא בפני עצמה אתגר משמעותי למערכת. בחלק מהנקודות אני עסוק יותר ובחלק פחות אבל אני חושב שבכולן אני צריך להיות עסוק וכי זה חלק מהחובה שלי ואנחנו נעשה את זה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, שתי מילים. נילי, תודה רבה לך ולכל הצוות. יישר כוח. תודה רבה לכל נציגי הקופות. גילוי נאות. הייתה תקופה שעבדתי בקופת חולים לאומית בכרמיאל מול מאיה גולדשטיין והמטרה היא לא רק למנוע נטישה ועזיבת הקופה אלא באמת מענה למטופלים. לפעמים זה מציל חיים. שקיפות בתהליך פנייה לקבילות הציבור גם בתוך הקופה וגם של משרד הבריאות, הוא מאוד מאוד חשוב. חשוב שתהיה שקיפות בתהליך, איך לפנות, מתי וקבלת מענה מפורט. אני יודעת שלא הכול מושלם עד עכשיו. למשל כאשר פונים בבקשה לוועדת חריגים, את הבקשה מגיש הרופא או הרופאה לקופת החולים וקופת חולים עונה גם לרופאה ולפעמים המשפחה והלקוח עצמו לא מודעים לכך לתהליך. << אורח >> נילי חיון דיקמן: << אורח >> את המסר העברנו לקופת החולים שאסור לחסום את ההגשה לוועדת חריגים גם לפרט עצמו. גם המטופל יכול לפנות ישירות ולא רק באמצעות הרופא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך לחזור על זה שוב כדי שזה יעבור באופן ברור ושקוף. שוב, תודה רבה על התהליך. << יור >> היו"ר יונתן מישרקי: << יור >> תודה רבה. רבותיי, אני עובר לסיכום הדיון היות ואני בלוחות זמנים קצר מאוד, יש לנו עוד דיון שכבר היה אמור להתחיל. ועדת הבריאות מודה לנציבה, מברכת אותה ומאחלת לה – אני מאחל לך בשמי, בשם כולם כאן – בהצלחה רבה בהמשך הדרך ותודה רבה על מה שעשית. כמובן לצוות המקסים. לא הצלחנו לשמוע את כולו אבל מי שכן שמענו אותו, ניכר היה שבאמת נמצא כאן. אנחנו מעריכים ומוקירים את העבודה המסורה לאורך השנים וכמובן שאנחנו רואים חשיבות גדולה בתרומת הנציבות למיצוי זכויות המבוטחים. הוועדה מבקשת מהנציבות להעביר לוועדה רשימת נושאים עליהם הנציבות ממליצה לקיים דיון ציבורי בוועדה. כמו כן הוועדה מבקשת כי מדי שנה עם הגשת הדוח השנתי יצורף מכתב ובו רשימה כאמור. הוועדה סבורה כי יש לצמצם את זמן מתן המענה למבוטחים על ידי הנציבות וקוראת למשרד לבצע שינוי בתחום ככל הניתן. הוועדה קוראת לנציבות להרחיב את פעולות ההסברה לאוכלוסיות בהן אחוז הפניות הוא נמוך במיוחד כדוגמת האוכלוסייה הערבית ושיתוף הרשויות המקומיות וגורמים מובילים נוספים בקרב האוכלוסייה. הוועדה קוראת לנציבות לייצר מנגנון של פניות יזומות למבוטחים בשיתוף פעולה עם גורמי החברה האזרחית על מנת להגיע למספר גדול יותר של מבוטחים בקבוצות אוכלוסייה ייעודיות. הוועדה קוראת לקופות החולים ללמוד היטב את דוחות הנציבות ולערוך מקצה שיפורים על מנת שהשירות הניתן למבוטחים יהיה מיטבי. אני מודה לכולם. אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות ואחר כך נמשיך בדיון הבא. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:32. << סיום >>