פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 31 ועדת הכספים 25/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 336 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, ט"ז באדר התשפ"ד (25 בפברואר 2024), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי נעמה לזימי חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו חברי הכנסת: דבי ביטון משה טור-פז מירב כהן גלעד קריב מוזמנים: עדי פרנקפורטר – אגף תקציבים, משרד האוצר אוריאל שם טוב – רפרנט מאקרו באגף תקציבים, משרד האוצר אסתי פלדמן – סגנית היועץ המשפטי, משרד האוצר תמר לוי בונה – רכזת תקציב באגף תקציבים, משרד האוצר טל ישראלי – אגף תקציבים, משרד האוצר דן נמני – אגף תקציבים, משרד האוצר גד רחמני – אגף תקציבים, משרד האוצר עידו חי – אגף תקציבים, משרד האוצר עפרי אשל – אגף תקציבים, משרד האוצר אביה פירון – אגף תקציבים, משרד האוצר ידידה גרינוולד – אגף תקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – אגף תקציבים, משרד האוצר שלומי רוט – אגף תקציבים, משרד האוצר דוד עזרא – חוקר, מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני נויה אפללו – סמנכ"לית הון אנושי ומינהל בפועל, מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני שמואל אסולין – מנהל בפועל, מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני יותם דביר – שדלן, יועץ, מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני אור כהן – רכז קשרי ממשל פורום ארלוזורוב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024, מ/1714 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הראשון, הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. החלק המילולי של התקציב לפני שנעבור לסעיפים עצמם. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתפלל מכאן להצלחתה של המשלחת שנמצאת בפריז ומנסה לגבש עסקה להחזרת החטופים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולנו מתפללים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כל עם ישראל מתפלל שתצליחו ותביאו את הבשורה שאנחנו כל כך מייחלים לה. אני מבקשת להצטער על התמונות הקשות שראינו אתמול בהפגנות - אלימות קשה ומיותרת שהופגנה כלפי מפגינים שעשו דברים לגיטימיים ולא חרגו משום דבר סביר ונורמטיבי. חבל שכך, כי זה פשוט יתסיס יותר את השטח בעת שזה מיותר לחלוטין. באשר לנושא שהיום אנחנו דנים עליו, סוגיית התקציב, צר לי שאנחנו רואים קיצוץ גדול מאוד בתכניות שמהוות צמיחה כלכלית למשק, אם זה בתכנית למען החברה הערבית, אם זה בשילוב אתיופים בחברה, אם זה בפיתוח העיר אילת, אם זה בתמיכה בגולן, אם זה בסיוע לטבריה ואם זה בתשתיות בירושלים. אנחנו רואים גם קיצוץ בתכניות לאזרחים ותיקים. יש לי פה סימני שאלה לגבי דברים למען קהילת הלהט"ב. יש פה פגיעה בזכויות של דיור ציבורי, פגיעה במרכזי הסיוע לנפגעות אלימות מינית, הרבה מאוד סוגיות חברתיות שנפגעות, כאשר מנגד יש את הכספים הקואליציוניים והמגזריים שנשארו על כנם. זה מלמד שהממשלה הזאת לא השכילה לעשות שינוי אמיתי בסדרי העדיפויות גם בעת מלחמה. היה ראוי שלפני שמשיתים קיצוץ כל כך חזק וכואב על תחומים של רווחה ותחומים חברתיים היו מקצצים בכספים הפוליטיים המיותרים שרק פוגעים בנו בעת הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אורית, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה רבה ושבוע טוב, אדוני היושב ראש. לפני שנעבור לשאלות פרטניות על הסעיפים אני רוצה להגיד שיש תופעה לא הגיונית בתקציב הזה. כמו שכולנו יודעים, התקציב הזה פוצל מלאכותית בשנת 2023 ובהפרה של חוק יסוד הוגש באיחור לוועדה, כאשר ברגע זה משרדי הממשלה סובלים מקיצוץ רוחבי חריג וגבוה במיוחד. אנחנו מקבלים פה תקציב בלי שיש הפרדה בין בסיס התקציב לבין הכספים הקואליציוניים שאלה דברים שאנחנו לא מורגלים בהם, אדוני היושב ראש. כל פעם יורדים ברמה, יורדים בשקיפות, משבשים את היכולת לעשות עבודה מקצועית של הוועדה הזאת. אנחנו יודעים שהתקציב הזה הוגש באיחור כדי להטמיע, כדי לטשטש, כדי לבלבל את הציבור בין הכספים הקואליציוניים לבין בסיס התקציב. למה אין לנו טבלה מפורטת ומסודרת שתראה מה התקציב הכללי של כל סעיף וסעיף ומה התוספת של כספים קואליציוניים? לא רק אני זכאית לדעת כחברת ועדת כספים, גם הציבור זכאי לדעת. שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים לקחו סקטורים מסוימים והעדיפו אותם על פני כלל הציבור ביום מלחמה, בתקופת מלחמה. תעמדו בראש מורם ותגלו לציבור מה עשיתם עם הכסף שלנו. אין דבר כזה שאנחנו לא יכולים לחזור להחלטת הממשלה ולדעת מה כספים קואליציוניים ומה לא, זה לא דבר שאני מכירה מתקציבים קודמים. אני מבקשת שתעשו את העבודה המינימאלית הזאת כדי שכולנו נדע לאן הולכים כספי המיסים שלנו בזמן מלחמה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני שב ומעלה את נושא הקיצוצים בתקציבי החברה הערבית. יש את הקיצוץ של 5%, הוא חל על כלל האזרחים במשרדי הממשלה, וגם את הקיצוץ של 15% בתכנית החומש של החברה הערבית וביטול 200 מיליוני השקלים במענקי האיזון לרשויות כל שנה - בשלוש שנים זה מסתכם ב-4.5 מיליארד שקל. יש גם קיצוץ בתכנית 549 – המאבק בפשיעה. רק לאחרונה נרצחו אב ובנו בטירה. הרציחות ממשיכות, מתגברות, הפשיעה שוב מרימה ראש בצורה מסוכנת. השאלה היא לא מה הרציונל בקיצוץ כי אין רציונל, יש מניעים זרים בקיצוצים האלה שדווקא פוגעים בחברה הערבית, אלא מה תחליט בסוף ועדת הכספים, מי שעומד בראשה וכלל חברי הוועדה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כבוד היושב ראש, אני אפתח בהשתתפות בצער משפחת נריה בלטה שנפל בקרב בדרום עזה. כמובן שאני מצטרפת לתפילה של חברת הכנסת מירב שנראה את החטופים במהרה ונוכל לחגוג את ערב הפסח כשכולם סביב השולחן, עושים סדר איתנו. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> בלי להרביץ לחטופים בהפגנות. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> כן, כל נושא האלימות זה באמת משהו שאי אפשר להתעלם. זה היה נורא לראות סרטונים של אדם הולך על המדרכה ושוטר עם שוט מרביץ לו. אתה לא רואה שלט, אתה לא רואה התנהגות חריגה. זה פשוט נורא מה שהולך, זה צריך להיבדק בשיא החומרה. אני אמנם לא חברת ועדה אבל חשוב לי להיות כאן בגלל הקיצוץ המשמעותי של כ-73 מיליון מטיפול בקהילה באנשים עם מוגבלויות, קיצוץ של כ-14 מיליון ממרכזים גריאטריים וקיצוץ של כ- 57 מיליון מטיפול חוץ ביתי. אני מאוד מקווה שתהיה כאן שקיפות ופתיחות, שזו לא תהיה ועדה כמו הוועדה של רוטמן של וי וי וי אלא ועדה עם שיקול דעת שמיטיב עם אזרחי מדינת ישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> נתחיל בחלק המילולי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד-2024 פרק א': פרשנות הגדרות 1. (א) בחוק זה – "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך; "שנת הכספים 2024" – התקופה המתחילה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), ומסתיימת ביום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024); "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים המחולק לתכניות לפי הצורך; "תוכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים. (ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב. חוק יסוד: משק המדינה קובע שבמקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת כספים הצעת חוק תקציב נוסף. זאת המסגרת המשפטית המצומצמת יותר, כי המסגרת הרחבה היא סעיף 3א1 שמדבר על מנגנון התכנסות. כחלק מהתכנית המאזנת הממשלה הניחה בפניכם הצעת חוק תקציב נוסף. חוק היסוד וחוק יסודות התקציב לא קובעים הוראות ספציפיות לגבי חוק תקציב נוסף, לכן לקחנו את ההוראות בחוק היסוד ובחוק יסודות התקציב, ככל שהן רלוונטיות להצעת חוק תקציב נוסף, והטמענו אותן, כלומר, פעלנו על פי ההוראות שנוגעות להצעת חוק תקציב שנתי בשינויים המחויבים. פרק ב': התקציב לשנת הכספים 2024 תקציב 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2024 סכום של ההוצאה 724,047,992,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת לשנת 2024), המורכב מתקציב רגיל בסך 520,813,466,000 הכספים שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 2024 203,234,526,000 שקלים חדשים. (ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2024 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, "הוצאה". יש הוראות בחוק יסודות התקציב שמתייחסות למבנה חוק תקציב שנתי שלא ראינו מקום לסטות מהן בהקשר הזה. סעיף 2 קובע את המבנה של חוק התקציב השנתי, מדבר על כך שחוק תקציב שנתי יכלול תקציב רגיל, תקציב פיתוח וחשבון הון, החזר חובות ותקציב המפעלים העסקיים. מה שבפניכם משקף את החלוקה הזאת. בסעיף הזה אנחנו מדברים על תקציב ההוצאה שמתייחס לחלוקה לתקציב רגיל ולתקציב פיתוח וחשבון הון. תקציב 3. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2024, רשאית הממשלה ההוצאה להוציא בשנת הכספים 2024, כהוצאה מותנית בהכנסה המותנית כמשמעותה בסעיף 5(א) ו-(ב) לחוק יסודות התקציב בהכנסה (להלן –תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024), לשנת סכום של 108,113,929,000 שקלים חדשים, המורכב הכספים מתקציב רגיל בסך 95,937,245,000 שקלים חדשים 2024 ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 12,176,684,000 שקלים חדשים. (ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2024 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה". סעיף 5 בחוק יסודות התקציב מדבר על כך שנוסף על אותם סכומי הוצאה רגילים הממשלה רשאית להוציא הוצאה מותנית בהכנסה בהתאם לתקבולים שהתקבלו, כלומר, כנגד תקבולים שמתקבלים הממשלה רשאית להוציא את ההוצאה בגינם. הסכומים האלה לא נכנסים במגבלת ההוצאה, הם מחושבים כאיזה שהוא חשבון שיוצא ממנו כל שקל כנגד הכנסה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה בנוסף ל-794 מיליארד, נכון? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ממה יש לנו את הכסף הזה? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בכל סעיף כמעט יש הוצאה מותנית בהכנסה. יש אגרות ישנות, יש כל מיני חשבונות של היטלים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אגרות ישנות של אנשים שלא שילמו? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חוק יסודות התקציב קובע שאי אפשר לקבוע אגרות כהוצאה מותנית בהכנסה, שהן צריכות להיכנס לאוצר המדינה ולצאת. יש לנו אגרות ישנות שנקבעו בעבר כהכנסה מיועדת ואפשר להוציא כנגדן הוצאה ספציפית עבור אותו סעיף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכמה כסף מגיעים בדרך כלל כל שנה? אלה הסכומים? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> כן, זה משקף תחזית של אותן הכנסות והוצאה בגינן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> התקבולים שהממשלה לא לקחה בחשבון לא מיועדים לכסות חלק מהגירעון שייוצר? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> יש הכנסה קבועה שמסווגת כהכנסה מיועדת שאת מוציאה הוצאה בגינה. זה לא דברים שלא חזיתי, זה דברים שקבועים בכל סעיף וסעיף. הם מסווגים כהוצאה מותנית בהכנסה, כי יש כנגדם איזו שהיא הכנסה שמתקבלת. אגרות היא דוגמה פחות רלוונטית אבל קיימת. יש לך אגרה שמתקבלת בעד שירות מסוים או בעד פעילות של איזה שהוא משרד, כאשר עם האגרה המשרד מממן תקנים, מממן את כל ההוצאות הנדרשות בגין פעילות ממשלתית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה אם תהיה הכנסה מאיזה אקזיט שלא צפו? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה נכנס לאוצר המדינה. כל הכנסה שלא צפו אותה נכנסת לאוצר המדינה ואחר כך משוקללת בגירעון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> את בסעיף שמתאר את הנחות ההוצאה הצפויה של הממשלה. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> שמבוססת על תקבולים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף כל החוק הזה הוא איזו שהיא מסגרת של תכנית שלמה ביחד עם התכנית המאזנת, תכנית כללית שבסוף מסתכמת במסגרת הזאת שעכשיו את מתארת. לי יש שתי שאלות לגבי הנחות היסוד בתכנית הזאת. צריך להבין שאנחנו מתקנים בפעם השנייה במשך חודש וחצי או חודשיים תקציב במדינת ישראל. האם נלקח בחשבון בתקציב הזה תרחיש של הסלמה בצפון? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם אמרו בשבוע שעבר שלא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה שולי ביטחון לקחתם בתקציב הזה? פורסמה על ידי הממשלה טיוטה של חוק גיוס ומילואים. לדבר הזה יש השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה. האם לקחתם בחשבון גם את ההתפתחות המשקית הזאת? לדבר הזה יש עלות תקציבית ישירה בכך שלוקחים את כל המילואימניקים ומכפילים להם את ימי המילואים וגם עלות עקיפה בכך שלוקחים כוח עבודה שמשלם מיסים ומחזיק עסקים ומושכים אותו משוק העבודה. האם לקחתם גם את זה בחשבון כחלק מהשינויים שהמשק צפוי לעבור? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התקציב משקלל את התחזית של ימי המילואים שצפויים להיות ללא קשר למי יישא בימי המילואים האלה. מה שאת מתארת עשוי להשפיע על הצמיחה ועל ההכנסות ממיסים, פחות על ההוצאות, כי בהוצאות כבר נלקחו בחשבון ימי המילואים הרלוונטיים לתרחיש שהורחב עליו בוועדת חוץ וביטחון. התקציב תמיד בנוי על הנחות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> נלקחה בחשבון ההכפלה של ימי המילואים כחלק מתקציב הביטחון המתוקן? << אורח >> דן נמני: << אורח >> נלקחה בחשבון כמות ימי המילואים הצפויה. החוק עצמו מתייחס להגבלה על כמות ימי המילואים שניתן לגייס שלא בצו 8. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה תמחרתם את זה שאנשים עד גיל 50 יצטרכו לתת מעל ל-50 יום בשנה, 150 ימים בשלוש שנים? << אורח >> דן נמני: << אורח >> יש מחר דיון על כל נושא כוח האדם בתקציב הביטחון בוועדה המשותפת לוועדת חוץ וביטחון וועדת כספים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא רוצה את הפירוט של ועדת חוץ וביטחון, אני רוצה לדעת בכמה תמחרתם את זה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> תמחרנו בתקציב את ימי המילואים שצה"ל צריך ללא קשר למי נושא בהם. התרחיש שמונח בתקציב הזה כולל את כלל ימי המילואים שהצבא צריך. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה גדל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> האם התקציב לקח בחשבון את הנחת העבודה של חוק הגיוס וחוק המילואים, את ההכפלה של ימי המילואים מעכשיו ואילך? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התקציב מניח כמה ימי מילואים צריך, לא משנה אם אדם אחד לוקח 10 ימים או 10 אנשים לוקחים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה אנחנו מחזירים הלוואות וריבית בשנת 2024? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 48,320,000,000 שקל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה הריבית? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה הריבית. החזרי החוב שלא כלולים במגבלת ההוצאה – 158,000,000,000 שקל. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> 4. הממשלה רשאית להתחייב בשנת הכספים 2024, בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה ביחס לכל סעיף תקציב, תוכנית ותחום פעולה, בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". סעיף 2 בחוק יסודות התקציב קובע שבתקציב יצוינו סכומי ההוצאה המותנית בהכנסה וההרשאה להתחייב. חוק התקציב הנוסף מפרט את ההרשאה להתחייב בשנת הכספים 2024. סעיף 6 לחוק יסודות התקציב קובע את ההוראות ביחס להרשאה להתחייב. שיא כוח 5. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2024, למלא משרות אדם עד לשיא כוח אדם של 96,229.5 משרות. לשנת הכספים (ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי 2024 תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת הראשונה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיחה)". גם הפירוט בדבר שיא כוח האדם קבוע בסעיף 2. מפעלים 6. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2024 ועל תקציב ההוצאה עסקיים - המותנית בהכנסה לשנת 2024, רשאית הממשלה להוציא תקציב, בשנת הכספים 2024 במסגרת תקציב מפעלים עסקיים סכום הרשאה של 37,493,278,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור להתחייב, לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט שיא כוח בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "הוצאה". אדם ותחזית (ב) נוסף על ההרשאה להתחייב כאמור בסעיף 4, רשאית תקבולים הממשלה בשנת הכספים 2024 להתחייב במסגרת תקציב לשנת מפעלים עסקיים בגבולות הסכומים הנקובים בתוספת הכספים השנייה ביחס לכל סעיף תקציב, תחום פעולה ותוכנית, 2024 בטור שכותרתו "הרשאה להתחייב". (ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2024, לפי סעיף 5(א) רשאית הממשלה בשנת הכספים 2024 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 36,390 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתוכניות, תהיה כמפורט בתוספת השנייה, בטור שכותרתו "שיא כוח אדם" ובטור שכותרתו "משרות עב"צ (עבודה בלתי צמיתה)". (ד) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2024, היא כמפורט בתוספת השנייה. יש מספר מפעלים במדינה שמתנהלים כמו מפעל עסקי עם איזה שהוא תקציב סגור. הם מקבלים הכנסות, מוציאים הוצאות, כשבסוף השנה הם מעבירים את העודפים, ככל שישנם, כאשר הדוגמאות הן רשות מקרקעי ישראל. בתי חולים, נמל חדרה, המדפיס הממשלתי. פרק ג': הוראות שונות תחולת 7. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות חוק התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן יסודות חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור. התקציב תחילה 8. תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). פרסום 9. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו. החלפת 10. חוק זה הוא חוק תקציב נוסף לפי סעיף 3(ג) לחוק-יסוד: חוק משק המדינה, והוראותיו של חוק זה יבואו במקום התקציב הוראותיו של חוק התקציב לשנת הכספים 2024, לשנת התשפ"ג-2023. הכספים 2024 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בתקציב הנוסף לשנת 2023 היה גם סעיף - הוא היה בזמנו סעיף 7 - לגבי סכומים עודפים. תתייחסי לשאלה למה הוא לא נמצא פה. לגבי הפרסום – את חוק התקציב הנוסף של 2023, כיוון שהיה מדובר בסוף שנה, פרסמנו בתוך 14 ימים, לא בתוך שלושה חודשים. השאלה אם פה אתם מבקשים להשאיר את זה על שלושה חודשים או שגם פה אפשר לצמצם את תקופת הפרסום. תסבירי גם את סעיף 10, לעניין השינוי שעשינו בו בחוק הקודם. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> חוק התקציב הנוסף לשנת הכספים 2023 הוגש בדצמבר 2023, אחרי התנהלות של חצי שנה של המדינה שבה היו כל מיני שינויים תקציביים, כל מיני העברות. הייתה התנהלות שלמה ממאי שבו אושר החוק עד דצמבר. במקום לתקן את החוק המקורי של 2023 באנו והטמענו בתוך חוק התקציב הנוסף את כל השינויים והעברות העודפים שהתבצעו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מדברים על ארבעה תקציבים. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> בזמן מאוד קצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הפיצול בין 2023 ל-2024 היה מגוחך, היו צריכים לעשות את זה ביחד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם פועלים עכשיו לפי אחד חלקי 12? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> לא, יש חוק תקציב מאושר לשנת הכספים 2024. ביום 19 בפברואר, שזה היה לפני שבוע, נכנס לתוקף איזה שהוא קיצוץ רוחבי בכל סעיפי התקציב בגובה של הפער בין הגירעון הקבוע בחוק המסגרות לבין המצב בפועל, לכן כרגע כל משרד מתנהל לפי מסגרת התקציב המצומצמת שלו. כך הכל יתנהל עד לאישורה של כל התכנית המאזנת, כולל חוק המסגרות, כולל חוק התקציב הנוסף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה במצב שבו לא מאשרים את כל התכנית המאזנת? << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אז הקיצוץ יהיה בגובה החלקים שלא יאושרו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא נכון. אם הוועדה הזאת וועדות אחרות מאשרות את התכנית המאזנת לא כפי כשהיא הוגשה - קוימו הוראות החוק. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> היא לא צריכה להיות בדיוק - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לזה שלומית כיוונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קוימו הוראות החוק, אבל הכסף הוא לא אותו כסף, ההכנסה תהיה פחות. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> השאלה אם השינויים שהוועדה תעשה ישפיעו על ההכנסות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> את אומרת שאם מבטלים חלק מהסעיפים חייבים למצוא סעיפים אחרים, חייבים להשלים את הפער. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> זה חייב להתכנס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> התיקון שאנחנו עכשיו מיישמים בפעם השנייה הוא תיקון חקיקה שלא אהבנו כשהוא נחקק, הוא מאוד דרקוני. אם נחליט להפחית חלק מהסכום במיסים, כמו למשל 100 מיליון שקל מהבנקים הקטנים, הוראות החוק לא מקוימות מבחינתכם עד שיהיה מקור הכנסה אחר של 100 מיליון שקל. נהיה פה מנגנון בלי שיקול דעת בכלל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה לא אומר שאם תעשי שינוי החוק לא יקוים. התקציב שיעבור עכשיו גובר על מה - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יחזרו אלינו לפה כדי לשאול אותנו למה אנחנו מחריגים בנקים קטנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו יכולים להגיד להם להחזיר את הכסף של הקיצוץ, את כולו או את חלקו, ואז אנחנו מצביעים נגד התקציב. בדרך כלל כשמצביעים נגד התקציב הולכים לבחירות. במקרה הזה לא נלך לבחירות ותהיה בעיה במשרדים בגלל הגירעון. אנחנו תמיד היינו נתונים לחסדיהם של אגף התקציבים, אבל היום זה במסגרת חוקית. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> המנגנון הזה משקף אחריות פיסקלית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק כבר נחקק. יש משהו בחוק שרוקן מתוכן את המונח של תקציב דו-שנתי. << אורח >> אסתי פלדמן: << אורח >> אנחנו לא במנגנון של תקציב דו-שנתי. שלומית, שאלת הפרסום והמועדים שלו תלויה בכנסת. אם הכנסת מוכנה לצמצם את הזמן לפרסום הצעת החוק - נשמח. עשיתם מאמץ ב-2023. השאלה אם אתם ערוכים לעשות מאמץ גם השנה. לגבי סעיף 10 – בחוק התקציב הנוסף של 2023 היה סעיף שאמר שבטל חוק התקציב שאושר וחוק התקציב הנוסף יבוא במקומו. מכיוון שהתקבלה פה ההערה על ביטולו של חוק שהכנסת חוקקה, ניסחנו את זה באופן שהוראות החוק הזה מחליפות את ההוראות של החוק שנחקק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זו הייתה ההערה של חבר הכנסת גלעד קריב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים לחלק המספרי בתקציב. אנחנו מתחילים בסעיף 1 - נשיא המדינה ולשכתו. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> הוצאה - 74,210,000 שקלים, הוצאה מותנית בהכנסה - 1,829,000, כוח אדם - 76.5 תקנים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה צריך להיות שינוי כלשהו בתקציב של נשיא המדינה, הרי לפני חודש וחצי אישרנו את התקציב שלו? למה אנחנו צריכים עכשיו לדון בעניין של נשיא המדינה? מה קרה בינתיים עם נשיא המדינה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש שינוי בתקציב. במאי היה 61 מיליון, עכשיו יש 71 מיליון שקל. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> אם חברי הכנסת זוכרים, עם תקציב נשיא המדינה הגענו כמה פעמים בשנת 2023. חברי הכנסת פנו אלינו כמה פעמים ואמרו שיש לתקצב את נשיא המדינה בבסיס התקציב, שזה מה שקרה פה. מדובר פה בהעברה מעל שינויו לתקציב הבסיס, בעקבות ההבנה שהתקציב של בית הנשיא השתנה, שיש צורך בתגבור של טיסות, הוצאות תפעול ואבטחה. מדובר על הפחתה של שני מיליון שקל ועל תוספת של כ-12 מיליון בבסיס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם יכולים להגיד לי איפה התוספת של 12 מיליון? << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> בסעיף 1 של בית הנשיא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש 10 מיליון, אין 12 מיליון. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> שיקפנו את ה"פלאט" של שני מיליון ואת התוספת של 12. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה 10 מיליון שקל סך הכל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 04 - משרד ראש הממשלה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הוצאה - 6,098,000 שקל, הוצאה מותנית – 15,570,000 שקל, הרשאה להתחייב – 755,000,000 שקל, שיא כוח אדם – 1,770 תקנים. תקציב משרד ראש הממשלה הופחת ב-614,000,000 שקל, לפי הפירוט הבא: הפחתה בסך 312,000,000 שקל בגין צמצום הרזרבה ליישום הסכמים קואליציוניים, הפחתה של 15,000,000 שקל בשל צמצום תקציב הבסיס של המשרד לנושאים אסטרטגיים לטובת מימון הוצאות המלחמה, הפחתה בסך 231,000,000 שקל בתקציב המשרדים הנוספים המתוקצבים, כמו משרדי התפוצות, התיישבות, שוויון חברתי, והפחתה בסך 146,000,000 שקל בתקציב משרד ראש הממשלה ויחידות הסמך תחתיו. לצד זאת, תקציב מטה משרד ראש הממשלה גדל ב-90,000,000 שקל שנועדו לתגבר את מערך ההסברה הלאומי ומטה ההסברה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה להתחיל עם תכנית 045203 - משרד התפוצות. יש קיצוץ בתכנית של הבדואים. אתה יכול לפרט מה מהות הקיצוץ, מה נפגע, כמה מזה מושת על התכנית למען הבדואים וכמה על סעיפים אחרים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הקיצוץ הוא לא מתקציב הבדואים, הוא "פלאט" רוחבי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איזה תכניות נפגעות שם, הרי תכנית הבדואים נמצאת היום במשרד התפוצות? << אורח >> ידידה גרינוולד: << אורח >> התכנית של הבדואים מתוקצבת בסעיף 54. פה זה התקציב של המשרד. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> 045213 – המשרד להתיישבות. יש הרבה מאוד קיצוצים מהרבה מאוד משרדים, אבל במשרד להתיישבות אנחנו רואים עלייה מ-134 מיליון שקלים ל-331. הייתי רוצה לדעת למה הכספים מוקצים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מדובר על כספים קואליציוניים שקיבלו חוות דעת. יש 285 מיליון שקל שמיועדים למשרד להתיישבות, זה נמצא בהחלטה 1306, כשמתוכם יש חוות דעת משפטיות על סך של כ-200 מיליון שקל. לגרעיני משימה הוקצו 50 מיליון שקל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה גרעיני משימה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> גרעיני משימה התיישבותיים הם גרעינים של קבוצות שמגיעות לערים או ליישובים ומקיימות שם - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לכל היישובים? האם זה בפיזור על כל חלקי הארץ? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גרעיני משימה הם לא גרעינים תורניים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> נשמח לקבל את רשימת היישובים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> החטיבה להתיישבות – 53,000,000 שקל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה בחטיבה להתיישבות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> החטיבה להתיישבות מקבלת תקצוב לפיתוח שהיא אמורה להקצות בהתאם לתכנית העבודה שלה. החטיבה להתיישבות מתמקדת בצפון, בדרום וביהודה ושומרון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הכסף שלה הוא כסף קואליציוני? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן, הכל קואליציוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה בסיס התקציב שלה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה 40,000,000 שקל שמתווספים עליו 53,000,000. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבסיס של המשרד הזה בשנת 2023 קפץ מ-130,000,000 שקל ל-153,000,000 שקל. המשרד הזה מקבל בשנתיים תוספות של 773,000,000 שקלים. כמה הוטמע לבסיס התקציב של המשרד למשימות לאומיות? זה משרד שולי לחלוטין, אף אחד לא שמע עליו לפני הבחירות האחרונות ולפני התקציבים האלה. התקציב שלו היה זניח, הוא היה 130,000,000 שקלים, והיום הוא מחזיק תחת ידו מעל למיליארד שקלים סך הכל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מתוך 280,000,000 שקל שאושרו להם בהחלטת ממשלה 1306, שזאת ההחלטה המקורית של הכספים הקואליציוניים, הוטמעו 200,000,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בשנת 2024 יש כמעט 300,000,000 שקלים כספים קואליציוניים, כשאת אומרת ש-200,000,000 נכנסו לבסיס התקציב מעתה ואילך. לפני ארבעה שבועות הוסיפו למשרד עוד 480,000,000 שקלים כספים קואליציוניים, כאשר סך הכל זה יוצא מעל ל-770,000,000 כספים קואליציוניים. בסוף היה כאן אירוע של חודש שבו המשרד הזה קיבל תוספת של 1,100,000,000 תקציב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בשנת 2023 היו תקציבים שיש בכל שנה. בשנה שעברה היו כ-130,000,000 שקל, שזה הכספים שיש מידי שנה בשנה, והוספו להם כ-450,000,000 שקל כספים קואליציוניים. השנה יש גם את ה-130,000,000 שקל וגם כ-290,000,000 שקל, כשמתוכם כ-200,000,000 מובאים פה, בתקציב המקורי, שמחולקים באופן הבא: 50,000,000 שקל לגרעיני משימה, 53,000,000 שקל לחטיבה להתיישבות, 34,000,000 שקל לאכיפה של רשויות בשטחי C ביהודה ושומרון ו-68,000,000 שקל למינהלת זהות יהודית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בנוסף לתקציב הרגיל של מינהלת זהות יהודית. זה לא מינהלת שעובדת בלי תקציב, זו תוספת קואליציונית למינהלת זהות יהודית רק ל-2024. על כמה כסף מדובר ביחד עם 2023? אם שר האוצר לא מתבייש, אז לפחות שאנחנו נתבייש בשבילו שזה מועבר כשהמילואימניקים דופקים בדלת בגלל כסף שחסר להם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> סך הכל זה 1.1 מיליארד למשרד הלא מוכר הזה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בשנה שעברה זה היה 450,000,000 שקל. השנה, אם נתייחס לכל הסכום למרות שלא כולו תוקצב כרגע כי לא על הכל יש חוות דעת, זה עוד 286,000,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה עוד לא הכל? צפויים לנו עוד תופינים למשרד למשימות לאומיות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כמיליארד שקלים בשתי השנים עם התוספות הקואליציוניות ועם הכספים הלא קואליציוניים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל זה לאורית סטרוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה התפקיד שלהם בנושא של זהות יהודית? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבסיס מעכשיו ואילך יהיה 300,000,000 שקל? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את שואלת אותי מה יהיה בתקציב 2025? אני לא יודעת להגיד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ברגע שלקחת כספים קואליציוניים והטמעת אותם, זה משתרשר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אומר שתצטרך לשבת ממשלה ולקצץ ב-60% תקציב משרד. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממשלת ישראל יכולה להחליט על תקציב אחר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא בדיוק ככה. אם זה לא נכון, למה כל כך התאמצתם להטמיע את הדברים בתוך התקציבים? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ממשלת ישראל הבאה יכולה להחליט על תקציב אחר לגמרי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל בסיס התקציב משנה שעברה שהיא תראה יהיה פי שלוש. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ה-80,000,000 שקל לא נמצאים עכשיו בתוך התקציב, נכון? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא נמצאים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה אומר שיביאו לנו עוד 80,000,000 שקל שהם לא בתקציב. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הצעת התקציב כולה מביאה בחשבון שנצטרך להעביר את כל מה שכתוב בהחלטת הממשלה. אנחנו פשוט לא שמים את זה בסעיף עד שלא יהיו חוות דעת משפטיות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה נמצא ברזרבות. 68,000,000 שקל הולכים לזהות יהודית. מה היה הבסיס של זהות יהודית בשנים קודמות? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם יש יחידות נוספות שמתקצבות זהות יהודית, כמו למשל אצל מעוז, במשרד החינוך או במשרד הדתות? << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה עושים בזהות יהודית? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הכסף שאינו קואליציוני הוא אפס. המינהלת מתוקצבת כולה מכספים קואליציוניים. באשר לשאלה מה עושה המינהלת – זה פעולות תמיכה וחיזוק הזהות היהודית בהדרכה, בסמינרים, בהרצאות וכו'. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בזמן של מלחמה ניתנים 240,000,000 שקל תוספת למינהלת הזאת, רבע מיליארד שקלים. זה הגיוני בעינייך, תמר? איך זה בתור שינוי סדרי עדיפויות בימי מלחמה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התקציב הנוסף של 25,000,000 שקל לזהות יהודית בתחומו של סגן השר אבי מעוז טרם קיבל חוות דעת. זה יתוקצב באותו סעיף, בסעיף 04, אבל בתכנית נפרדת. מכיוון שטרם התקבלו חוות דעת אני לא יודעת להגיד מה השימושים של הכסף. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זו אותה זהות יהודית? מה הדגשים של הזהות היהודית אצל x ואצל y? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לאחר קבלת חוות הדעת ותכנית הפעולה של הרשות לזהות לאומית יהודית אני מעריכה שנדע מה ההבדל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חוץ מזהות יהודית אצל אבי מעוז ואצל סטרוק, במה עוד יש זהות יהודית? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למשרד החינוך אין? לא רוצים להחזיר את הזהות היהודית במשרד החינוך? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה עם משרד הדתות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> למיטב ידיעתי אלה שני הגופים שעוסקים בנושא הזה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה כישלון חמור שאין שם זהות יהודית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך מעבירים את הכספים האלה? יש מינהלת? מי לוקח את הכסף הזה ומביא אותו לידי מימוש? האם מדובר על זהות יהודית לתלמידים, לנוער? האם המשרד בנה מינהלת חדשה, אגף חדש בנושא הזה? מה כוח האדם של המקום הזה? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> יש עוד שני משרדים שמטפלים בזהות יהודית. יש את המשרד לירושלים ומסורת ישראל ואת המשרד למורשת. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> איזה מזל שיש כל כך הרבה משרדים. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> במשרד להתיישבות יש אגף שעוסק בזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה כוח האדם באגף שמטפל בזהות יהודית? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> סך כוח האדם של המשרד להתיישבות זה כ-30 תקנים. אני לא בטוחה שאנחנו יודעים להשיב על מה סידור העבודה של 30 האנשים האלה. קולות קוראים יצאו בשנים עברו לנושאים האלה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם ש"ס ויהדות התורה מקבלים תקצוב לעידוד או חינוך לזהות יהודית? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא. אני חושב שגם ש"ס לא. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אתם מפלגות דתיות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תשאיר לנו לטפל בזה, אנחנו מסתדרים עם זה. אם הזהות היהודית מקבלת ביטוי באמצעות נציג כזה או אחר, זה פחות משנה, העיקר שיש הגברת זהות יהודית. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא מפריע לך שיש רק ארבעה משרדים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מפריע. אני רציתי שמונה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר היה לתת את זה כסיוע לסטודנטים בכלל הארץ. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> לא, זה טיפול באבטלה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מדובר באוכלוסיות שהן הכי הרבה מגויסות, תרתי משמע, בשגרה ובחירום. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אז למה הם צריכים שיעבדו על זהות יהודית? איפה הבעיה עם הזהות? אני מנסה לחשוב מה מנסים לתקן כאן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> את לא יכולה לחשוד באנשי הציונות הדתית שהם לא מגויסים למטרה הלאומית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אתם מגויסים, אבל מה הקשר לתקציב המטורף הזה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> חמד עמאר, אתה יודע איך מוציאים כסף. זה שהקציבו לזה 68,000,000 שקל - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני מוחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא מספיק. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שהקציבו. חמד עמאר, אתה יודע יותר טוב מכל אחד אחר, אתה ישבת על השיבר, ידעת איך מוציאים כסף. כדי להוציא שקל אחד מהכסף הזה צריך להביא תכנית פעולה, צריך להביא בדיוק מי האנשים שעוסקים בזה. לא יקבלו שקל ממשרד האוצר עד שלא תהיה חוות דעת משפטית. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה גם יגיע אלינו כדי להעביר את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על זה הם כבר קיבלו חוות דעת משפטית. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> האם כשקבעו את ה-68,000,000 הביאו תכניות? אני רוצה לדעת כמה עולה סמינר, כמה עולה הרצאה. יכול להיות שזה משהו מאוד כלכלי כך שאפשר לגייס עוד כמה אנשים שיטפלו בזה. זה נשמע כמו הלבנה, פשוט מפחיד. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> היקף הסכומים המוקצים נקבעו בהחלטת ממשלה. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> יש תכנית עבודה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חוות הדעת מותנית בתכנית עבודה שמאושרת על ידי הגורמים המקצועיים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לראות את חוות הדעת? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כן. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל אותה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לחלק אין עדיין. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> על זה נאמר: אמרו לי שהם לא גונבים - שהם לוקחים ברישיון. יש שיר כזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמר, הסברת לנו שהמספרים שאנחנו רואים כאן הם לא סופיים. אמרת שרק ה-200,000,000 שקלים שהוספנו נמצאים בבסיס התקציב כי רק לגביהם ניתנה חוות דעת משפטית. איזה עוד סכום חונה ומחכה לעבור? כמה עוד כסף מחכה לאישור של הייעוץ המשפטי בגין המשרד הזה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כ-86,000,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה יהיה ביחד? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כ-286,000,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> עוד 300,000,000 על ה-150,000,000? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> עוד 286,000,000 על כ-130,000,000. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה יהיה בסיס התקציב החדש? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה יהיה עוד 86,000,000 מעבר למה שמובא בפנייך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה מעכשיו יהיה סך כל התקציב של המשרד למשימות לאומיות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני לא יודעת להגיד לך מה יהיה התקציב לשנת 2025, אני יודעת להשיב לך רק על שנת 2024. מה שיהיה בשנת 2025 זה מה שתחליט הממשלה שיהיה. סך הכל, אם הכל יאושר, יהיה כ-415,000,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בסיס למשרד למשימות לאומיות. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני לא מכירה את המונח. זה יהיה התקציב של שנת 2024. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה ה-86,000,000 שקל חונה? איפה הוא נמצא בספר הזה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש רזרבה לתקציבים קואליציוניים בסעיף 04. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> מה קורה עם הכסף שטרם נוצל במשרד הזה? מה עלה בגורלו? איך אפשר לדעת כמה מימשו ממנו ב-2023? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בתכנית 04-7001 - רזרבה לעמידה במגבלה פיסקאלית - ישנם 170,000,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לאיזה משרדים? זה רק למשרד למשימות לאומיות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מה שיש בסעיף 04. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> מה עם העתודה להסכמים קואליציוניים שב-05 וב-06? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> משרד ראש הממשלה כולל את המשרד למודיעין, משרד ההסברה, משרד התפוצות, משרד למשימות לאומיות. איך הפיצול של הכספים הקואליציוניים שמחכים לחוות דעת של ייעוץ משפטי? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> התקציב, כפי שידוע לכם, מתוקצב הרבה פעמים בהתאם לתחזית ביצוע. הנחנו שייצא במזומן כ-170,000,000, 175,000,000 שקלים. בסעיף 04 יש מספר משרדים שאמורים להגיע אליהם כספים קואליציוניים. יש את משרד ירושלים ומסורת - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה הוא עוד אמור לקבל כספים קואליציוניים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש את הרשות לזהות לאומית יהודית של סגן השר אבי מעוז ואת המשרד להתיישבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה די לא יאומן שכל ה-400,000,000 לא כוללים קופה קטנה של 170,000,000. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זו לא קופה קטנה, כי יש החלטת ממשלה 1306. אלה כספים שלא נעביר בלי שיהיו חוות דעת לגבי כל שקל ושקל. אנחנו מתקצבים בהתאם לחוות דעת. זה יבוא לפה כפניות כך שזה יהיה נתון לביקורת שלכם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם יש תחומים חופפים בטיפול של ארבעת המשרדים שאפשר לחסוך בתקציב הזה ולהעביר לטיפול באבטלה או בסטודנטים? סביר להניח שכשיש ארבעה משרדים שמטפלים בנושא אחד אז יש תקציבים חופפים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לדעת על הגידול התקציבי ועל מערך ההסברה של משרד ראש הממשלה. על מה התוספת של 100,000,000 שקל למטה משרד ראש הממשלה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הגידול של 90,000,000 ₪ שניתן לראות במשרד מטה משרד ראש המשלה נמצא במערך ההסברה הלאומי ובמינהלת החטופים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מאיפה נלקח הקיצוץ של 45,000,000 במערך הסייבר הלאומי? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> הקיצוץ הזה הוא מפרויקטים שנדחו ושנפרסו על פני שנים. שום דבר מהפרויקטים של מערך הסייבר הלאומי לא שונה או תוקצב בצורה שונה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הפעילויות נשארו אותו דבר? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> חיובי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כל הפרויקטים שתוכננו היו כסף תוספתי? << אורח >> שלומי רוט: << אורח >> וה"פלאטים" בהתאם להחלטות ממשלה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איזה פעילויות מתוקצבות במטה החטופים? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> זה לפעילות של המינהלת. המינהלת קמה בתקופת המלחמה ומתוקף כך היא צריכה תקציב לכוח האדם ולכל הפעילויות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> איזה סוג של פעילויות היא עושה? הם טסים לחו"ל? לאן הולך הכסף? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כמה כסף למינהלת וכמה כסף למערך ההסברה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> למינהלת יש 31,000,000 ולמערך ההסברה יש 90,000,000. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה התקציב שיש בתקנה של בינוי מעון ראש הממשלה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> התקנה לא מתוקצבת בבסיס התקציב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> על כמה עומדת התקנה של הוצאות בית ראש הממשלה? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> לצורך תקצוב כל ההוצאות השוטפות של מעון ראש הממשלה, אם זה ארנונה, מים, תחזוקה שוטפת, הוקצה בתקציב משרד ראש הממשלה סכום של 2,000,000 ₪. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בכמה מתוקצבת מורשת גנדי השנה? גם בשנה שעברה היא זינקה. אני שואלת את זה בכוונה, כי גבעת התחמושת הודיעו שהם בסכנת סגירה. מה זה הסעיף הזה של מורשת גנדי שמככב כל שנה במשרד ראש הממשלה? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> האם הסיפור של אוניברסיטת בן גוריון הגיע סוף סוף למקומו? הכסף שהם קיבלו לשיפוץ המעון ניתן ממש מעט זמן למימוש. רצינו לוודא שהמקור נשאר גם לשנה לאחר מכן. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> הם קיבלו בסוף שנה שעברה העברה תקציבית. כל התקציב חויב ויעבור בעודפים בפנייה בכנסת. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לפי החלטת ממשלה 1306 אמור להיות מוקצה השנה למרכז מורשת גנדי כ-15,000,000 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> בנוסף ל-15,000,000 שקל שהיה לפני ארבעה שבועות, ב-2023? אין כסף לגבעת התחמושת, אין כסף לתנועות הנוער. מה עושים עם הכסף הזה למורשת גנדי? << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> חבל שגנדי לא כבש את גבעת התחמושת ואז זה היה פותר את הבעיה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בשנה שעברה זה לא תוקצב כי לא הגיעה חוות הדעת. לכשתתקבל חוות הדעת זה יועבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתם מורידים מהמערך הדיגיטלי 150,000,000 שקל. זה התייעלות? הכספים שם היו מיותרים? יש 299,000,000 שקל ברזרבות של משרד ראש הממשלה. אני יכול לקבל קצת הסבר על הרזרבות האלו, למה הם מיועדים? האם יש לכם את הפירוט? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> כ-175,000,000 שקל מתוכם זה כסף קואליציוני. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל הרזרבות זה כסף קואליציוני? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא. היתר, לפי החלטת ממשלה, זה הפרשה לסיכונים שיתממשו. התקציב מתוקצב באופן כזה שיש דברים שאנחנו יודעים שמתממשים במהלך השנה, רק אנחנו לא יודעים איפה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדבר על רזרבות משרד ראש הממשלה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אנחנו מפרישים מכל סעיף כסף. זאת ההפרשה שאתה רואה פה. למה אנחנו עושים את זה? כי בשנה שעברה, למשל, החינוך המיוחד גדל, האבחונים גדלו - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מתקצבת את זה ממשרד ראש הממשלה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אני מתקצבת את כל סעיפי התקציב, כשבמהלך השנה אני רואה איפה מתממשות החשיפות. סעיף חינוך זה סעיף שבשנה שעברה היה צריך הרבה יותר כסף ממה שתקצבנו מלכתחילה, בגלל הסיפור של החינוך המיוחד. זה יכול לקרות בביטוח הלאומי, בתשלומי שכר - אלה דברים שמחויבים לפי חוק. הכספים הקואליציוניים זה לא כספים שנעשו בעבודת מטה מקצועית שלנו, זה לא כספים שאנחנו יודעים לעמוד מאחוריהם. זה עדיין בסדר להקצות אותם, כי יש החלטת ממשלה ויש חוות דעת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני לא חושבת שזה בסדר. גם את לא חושבת שזה בסדר. זה שאת כפופה לזה, לא אומר שזה בסדר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> אם את שואלת מה עמדתנו לגבי כספי הזהות היהודית - אין לנו עמדה מקצועית לגבי זה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> יש לכם, רק אתם לא יכולים להגיד את זה פה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> חלק מאישור חוות הדעת זה שאין כפילות בהקצאת הכספים. זה שאושרו הכספים לזהות יהודית אומר שאין כפילות ביחס למה שמשרדי ממשלה אחרים עושים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה לגבי הקיצוץ במערך הדיגיטל? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> מערך הדיגיטל גם נקרא לדגל בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הם עצרו חלק גדול מהפעילות של הפרויקטים שהם תכננו לעשות והפנו משאבים להקים מערכות רלוונטיות למלחמה, כמו חמ"ל ערבה שמשדך בין חברות הייטק לבין משרדים, כמו מערכת יחד שהקימה מאגר נתונים של מפונים. זו הסיבה לפערים בתקצוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> תמר, הסברת לי שבסעיף שמכונה "רזרבה פיסקלית" במשרד ראש הממשלה חונים מעל ל-170,000,000 שקלים כספים קואליציוניים למשרדי מורשת, משימות לאומיות וזהות יהודית של מעוז, אבל בסעיף 83 יש 118,000,000 למורשת ועוד 120,000,000 בשביל עתודה להסכמים קואליציוניים. מה זה? איך זה עומד מול הרזרבה הפיסקלית? << אורח >> טל ישראלי: << אורח >> משרד ירושלים ומסורת ישראל והמשרד למורשת מתוקצבים גם בסעף 04 וגם בסעיף 83. בסעיף 83, שכולו סעיף פיתוח, מנוהלים הפרויקטים ארוכי הטווח, הפרויקטים מכוח החלטות ממשלה וקולות קוראים. לעומת זאת, בסעיף 04 נמצאות ההוצאות השוטפות, לרבות הוצאות שכר, הוצאות תפעול וגם תכניות חד-פעמיות שמתוקצבות בשנה אחת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה עתודה להסכמים קואליציוניים בסעיף הזה? האם העתודה להסכמים קואליציוניים קשורה לאותם משרדים שחונים במשרד ראש הממשלה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך הטמעתם את ה-5.8 מיליארד שקל כספים קואליציוניים בתוך התקציב? האם הכל ברזרבות או שבתוך בסיס התקציב? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> את מה שהיו לו חוות דעת הכנסנו בתקציב המקורי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כמה מתוך ה-5.8 נמצאים בתוך התקציב? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה ניתוח שצריך לעשות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה את הניתוח הזה, כי הניתוח הזה נותן לי הסבר על כל הרזרבות ששמתם בצד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האם יש תקציבים במשרד ראש הממשלה שנוגעים לתחום החינוך, בין אם זה אופק חדש, עוז לתמורה, רזרבות? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> מה שתיארת אלה דברים שיוצאים מסעיף 20, שזה סעיף חינוך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> יש דברים אחרים שנמצאים במשרד רוה"מ? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> יש את המינהלת לזהות לאומית יהודית ואת הגוף שנמצא במשרד להתיישבות. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> האם תקציב האברכים נמצא במשרד רוה"מ? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסעיף 20. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> את יכולה להגיד כמה הפרשות שמתם בשביל הסיכונים? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> 4%. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בכמה זה מסתכם? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה 4% מ-513, כי לא הפרשנו על המלחמה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> עשרים ומשהו מיליארד זה רזרבה? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> 94,000,000 ₪ השארתם בסעיף של הסקרים החיצוניים במשרד ראש הממשלה. על איזה סקרים מדובר? אני רוצה להבין מי מבצע את הסקרים ולטובת מה. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> התכנית לסקרים חיצוניים מתקצבת את מפקד האוכלוסין שהגיע לסיומו. זה שאריות של תשלומים שיצאו מהסעיף הזה ולכן השארנו שם כסף מזומן. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הכל זה מפקד האוכלוסין? << אורח >> גד רחמני: << אורח >> ברובו, ועוד פיתוחים טכנולוגיים אחרים לסקרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לדבר על הסעיפים של המשרד לשוויון חברתי. אני אתחיל עם סעיף 04-5701 - המטה של המשרד לשוויון חברתי - שבו מתוקצבים כל התכניות של האזרחים הוותיקים וכל התכניות של קהילת הלהט"ב. קיבלתי מכתב מהבית הפתוח בירושלים שבו נכתב שקיצצו בתקציב 2023 14,000,000 מהתקציב השנתי של קהילת הלהט"ב. מה התקציב לשנת 2024 למען קהילת הלהט"ב? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> המשרד לשוויון חברתי קוצץ אך ורק בהתאם להחלטות הממשלה על קיצוצים רוחביים, אם זה בתחומי כוח אדם, פרסום וה"פלאט" הרוחבי, כאשר אנחנו במשרד האוצר לא קובעים למשרדים באיזה אופן לתעדף את התכניות שלהם. המשרד לשוויון חברתי צריך לבנות תכנית עבודה מעודכנת לשנת 2024 שבה הוא יקצה את המשאבים שלו לכל אחת מהתכניות שאותה הוא מתקצב. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה זה אומר קיצוץ בכוח אדם? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כבר היה בתקציב המלחמה של שנת 2023 קיצוץ של 14,000,000. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> הקיצוץ נעשה מלמעלה, כאשר בסמכות המשרדים לתעדף ולהכריע באיזה אופן הוא מבצע את אותו קיצוץ. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את לא יודעת מה הם החליטו? לי אין יכולת לדעת איזה סעיפים קוצצו ואיזה לא. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> את זה צריך לברר מול המשרד לשוויון חברתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם תוכלו לברר ולדווח לכנסת מה הסכום שנותר בסעיף למען קהילת הלהט"ב? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> ניתן לברר. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> במטה הכללי נמצאים כל הפרויקטים למען האזרחים הוותיקים - אני יודעת שכרגע הם לא ממשיכים - כמו כיתות ותיקים, כמו המערך הלאומי להתנדבות אזרחים ותיקים, כמו תכניות לקשר רב דורי בין נוער לוותיקים, כמו שלישי בשלייקס – פרויקט שנוסד לפני 15 שנה על ידי השר אורבך זכרונו לברכה. אני רוצה לדעת האם התקציב של כל אותם פרויקטים קוצץ. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בשנת 2023, הפעילות של האזרחים הוותיקים נחה תחת משרד נגב וגליל, אבל בינואר 2024 הוחלט על העברת הפעילות של אזרחים ותיקים חזרה למשרד לשוויון חברתי כך שזה יכלול גם את התקציבים שהוקצו למשרד נגב וגליל. ככל שאני יודעת, הפעילות צפויה להמשיך ולהתקיים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אנשי המשרד לשוויון חברתי שנכחו אצלי בוועדה למען שורדי שואה אמרו שחלק מהתכניות אינן מתוקצבות. ראיתי שהיה קיצוץ במשרד נגב וגליל של 24,000,000 שקלים. יכול להיות שהם השיתו את כל הקיצוץ הזה על הפרויקטים של האזרחים הוותיקים כך שהמשרד לשוויון חברתי קיבל תקציב חסר. אני מוטרדת מזה שהאחריות חזרה בלי התקציבים. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> הקיצוץ לא נעשה באופן הזה. כלל הכספים שהוקצו לנושא הזה בנגב וגליל, כמובן בהפחתת אותו קיצוץ יחסי של "פלאט", יועברו בחזרה למשרד לשוויון חברתי. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני רק מבקשת לדעת אם התקציבים לאזרחים הוותיקים ממשיכים להיות מתוקצבים לתכניות, למסגרות, כי אני יודעת בוודאות שתכניות לא נפתחו בחודשים האחרונים. הסעיף הבא מתייחס לרשות למעמד האישה. היה קיצוץ דרסטי בתקציב הקודם. התקציב של הרשות הוא מלכתחילה מאוד קטן, הוא 15,000,000 שקלים, ועכשיו הוא ירד ל-3.4. קיצצו כמעט ב-80% את התקציב של הרשות למעמד האישה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה קיצצו? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הקימו משרד מיוחד למען נשים, אבל בפועל קיצצו בתקציבי הרשות למעמד האישה. מה זה? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> המספר שציינת מתייחס לתקציב על שינויו. אם אנחנו מסתכלים על התקציב המקורי של הרשות שאושר במאי שנה שעברה, הוא עמד על 3,500,000 שקלים. הנתון שציינת לגבי שנת 2024 הוא מדויק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> התקציב היה 15,000,000 שקל. קיצצו ב-80% את התקציב של הרשות למעמד האישה. אני לא מבינה לאן הכסף נעלם. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> זה כולל העברות חד פעמיות שנעשו במהלך שנת 2023. כשבאנו לעדכן את תקציב 2024, נקודת המוצא הייתה התקציב שאושר כאן במאי 2023, שזה 3,000,000. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם זה אומר שבמהלך 2024 תביאו עוד הפעם העברות לרשות לקידום מעמד האישה? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שהיא אמרה. התקציב היה 15,000,000, קוצץ ל-3.5, ועכשיו הורידו לו עוד. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> לתקציב, כמו שאתם רואים, יתווספו עוד עודפים ועוד תוספות ככל וסוכמו מול הרשות למעמד האישה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> ידוע לך על משהו כזה? את יודעת מה עוד אמור להתווסף לרשות למעמד האישה מעבר למה שכתוב כאן? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> יועברו עודפים מיד עם העברת התקציב המעודכן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> את יודעת להגיד באיזה סכום? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> בסכום של כמה מיליונים משמעותיים. סכום משמעותי מתוך התקציב של ה-15,000,000 יועבר כעודפים להתחייבויות שלא מומשו בשנת 2023. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שמגיעה לנו איזו שהיא תשובה, זה ממש גוף שגמרו אותו. הסעיף השלישי במשרד לשוויון חברתי מתייחס לתכנית החומש. תכנית החומש קוצצה בשיעור של 15%. מדובר על תקציבים - הצלחנו להביא למימוש של 85% מתוכם - שיצרו מלחמה אפקטיבית בפשיעה של נוער שפשוט יושב על הברזלים, לא עובד ולא לומד. הצענו להם אלטרנטיבה. דווקא בעת הרגישה הזאת זה פשוט טיפשות וחוסר אחריות לקצץ בתקציבים האלה, וזה לא מופנה אליכם, זה מופנה לסדרי העדיפויות המעוותים של הממשלה הזאת. שיהיה ברור לכולם, פשיעה אפשר למגר באמצעות שוטרים ושופטים, אבל בראייה ארוכת טווח האלטרנטיבה האמיתית היא חינוך, תעסוקה, השכלה. זה חוסר אחריות לאומית להביא כזה קיצוץ בעת הזאת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בהמשך למה שנאמר על קיצוץ בכוח האדם במשרד לשוויון חברתי, אני רוצה לדעת על כמה הסעיף התקציבי עומד במשרד הזה. האם היו פיטורים של אנשים? האם צומצמו משרות? << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> הסוגיה המהותית היא שאלת ה"פלאט" בתקני כוח אדם. ה"פלאט" בתקני כוח האדם נעשה רק מתוך תקנים שאינם מאוישים, מה שאומר שאף אדם לא איבד את משרתו כתוצאה מה"פלאט". << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי התמיכה במוסדות ציבור במשרד לשוויון חברתי. << אורח >> עפרי אשל: << אורח >> תמיכה במוסדות ציבור נעשית מתוקף חוק ומתוקצבת לפי ביצוע. היא לא תיפגע. << אורח >> גד רחמני: << אורח >> סעיף 05 – משרד האוצר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הוצאה – 4,045,284,000, הוצאת מותנית בהכנסה – 23,280,985,000, שזה כל הכספים של מס רכוש שיוצאים מכאן, ושיא כוח אדם – 6,618. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה סכום הקיצוצים בתקציב משרד ראש הממשלה שנוגעים ישירות לחברה הערבית? << אורח >> ידידה גרינוולד: << אורח >> יש הפחתה של 2.5 מיליון שקל, שזה נובע מהקיצוץ הרוחבי. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה סך הכל? אנחנו יודעים שרוב הפרויקטים נמצאים כאן. << אורח >> ידידה גרינוולד: << אורח >> הפרויקטים לא יוצאים מפה, הם יוצאים מסעיף 54 או מהסעיפים השונים של משרדי הממשלה. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> בסעיף של שכר והסכמי עבודה יש קיצוץ של 6,000,000 שקל. האם זה פוגע בעובדים של משרד האוצר? גם בנושא של המחקר יש קיצוץ של 6,000,000 שקל. איך אנחנו מקצצים בנושא של מחקר? העלו את הרזרבות מ-141 ל-163. האם היה ניצול של כל הרזרבות שהיו בתקציב 2023 ולכן העליתם את זה? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זו אותה הפרשה קבועה של 4% לרזרבה שנקבעה בהחלטת הממשלה ומיועדת למימוש חשיפות. אלה לא כספים פנויים ולא כספים קואליציוניים, אלה כספים שיתממשו בהסתברות של 100%, רק אנחנו לא יודעים איפה הם יתממשו. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> התכניות במשרד האוצר מחולקות על פי האגפים השונים – אגף החשב הכללי, אגף תקציבים, אגף שכר והסכמי עבודה, אגף המחקר של הכלכלן הראשי. כל הקיצוצים שם הם קיצוצים בנושאי קניות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בסעיף כתוב שכר והסכמי עבודה. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> שכר והסכמי עבודה זה השם של האגף. יש את אגף השכר שמטפל בהסכמי העבודה במשק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בתוך האגף עצמו אתם מקצצים, לא בשכר שלכם. << אורח >> עדי פרנקפורטר: << אורח >> כן, יש שם קיצוץ בשוטף. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> הקיצוצים בשכר שיש לנו ולכל עובדי המדינה מתבטאים בכך שאנחנו מוותרים על יום הבראה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> קיצוץ שלא מבחין בין רמות שכר. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לעובדים שיש יום הבראה גבוה יותר יקוצץ יותר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יום הבראה זה לא אותו סכום? << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> לא, יש עובדים שמקבלים יותר על יום הבראה. יש מינימום ליום הבראה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קבעתם סכום של 470 שקל. << אורח >> תמר לוי בונה: << אורח >> זה הסכום של המגזר הפרטי. אם יש למישהו במגזר הציבורי זכאות ליום הבראה גבוה יותר, זה יהיה קצת יותר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לסיים את הדיון. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:45. << סיום >>