פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 ועדת הכספים 25/02/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 337 מישיבת ועדת הכספים יום ראשון, ט"ז באדר התשפ"ד (25 בפברואר 2024), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי אימאן ח'טיב יאסין חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן אליהו רביבו מוזמנים: נועה שוקרון – רכזת באג"ת, משרד האוצר כפיר בטט – סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המיסים רודין נפסון – עוזר ראשי משפטי, רשות המיסים נטליה מירנצ'וב – מנהלת תחום מפקח ארצי, רשות המיסים רונית כהן – מנהל תחום בכיר קופות גמל, רשות המיסים יגאל ימיני – מנהל תחום פרויקטים, רשות המיסים ורד בכר – מנהל תחום בכירה שומה, רשות המיסים מאירה בסוק – יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת יקותיאל משי – עמותת 121 ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1711 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו בהצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> במסגרת הצעת החוק יש הזדמנות לתקן עוול כלפי אישה גרושה במשמורת - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> העברתי את הפנייה הזאת ליועצת המשפטית, אנחנו תיכף נדבר על זה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו באים היום - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמה כסף אתה בא לחלק? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> 2.2 מיליארד לשנה בבסיס, וזה ילך ויגדל כי ברוך השם יהיו עוד ילדים. החוק מדבר על שני צעדים. צעד אחד, הגדלת נקודות הזיכוי בשווי של כ-470 שקל, וצעד שני, עלייה של מס ההכנסה השלילי, מענק להורים לילדים מגילאי אפס עד 3. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית ,המאוחדת): << דובר >> צריך את שני הקריטריונים? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה לא עניין של שני הקריטריונים כי אתה נופל פה או פה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אתה עובד ומגיע לרף המס תהיה זכאי לנקודות זיכוי, ואם אתה מתחת לרף המס תהיה זכאי למענק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נקודת הזיכוי היא 470 שקל? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נקודת זיכוי היא כ-235, אבל מכיוון שנותנים שתי נקודות זיכוי זה יוצא 470. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לכל ילד 235? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא, לכל ילד שתי נקודות זיכוי. זה יוצא כ-484 שקלים בגין כל ילד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש פה, כמו שכפיר אמר, שני צעדים. צעד אחד זה מענק עבודה. מענק עבודה זה מענק שמשולם להורים עובדים שיש להם הכנסה נמוכה, זה מענק שהמדינה נותנת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עד איזה סכום נחשב להכנסה נמוכה? שכר מינימום? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יותר משכר מינימום. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לשני ההורים או לאחד מספיק? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל הורה לפי המצב שלו. משפחות שההכנסה שלהן מאוד גבוהה לא יהיו זכאיות למענק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חישוב של שני ההורים, לא כל אחד בנפרד? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל הורה בנפרד, אבל אם שני ההורים מרוויחים יותר מידי הם כבר לא יהיו זכאים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוא נגיד שהאבא מקבל 12,000 והאימא מקבלת 6,000. מה במקרה הזה? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> הזכאות למענק נבחנת לגבי האדם עצמו, אבל בהנחה שלבן הזוג יש הכנסה אנחנו מחשבים גם את ההכנסה של בן הזוג, מחשבים אותה בחישוב מיוחד שקבע החוק. אם, לפי הדוגמה, האימא מרוויחה 6,000 שקל היא תהיה זכאית, אבל אם אני אחבר את המשכורת שלה עם המשכורת של בעלה, שזה 18,000 שקל, האימא לא תהיה זכאית. סכום של כמעט 16,000 שקל של שני בני זוג יחד שולל את הזכאות. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> התיקון המוצע מרחיב את המגבלה של שני בני זוג. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> צעד שני שאנחנו מציעים זה נקודות זיכוי, כדי להתחשב בעלויות הנוספות שנושאים בהן הורים לילדים קטנים. נקודת זיכוי אחת תהיה מגיל אפס עד שנה, שתי נקודות זיכוי יינתנו ברגע שמלאו לילד שנה וכשמלאו לילד שנתיים, ונקודת זיכוי אחת כשמלאו לילד 3 שנים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא קשור לרמת ההכנסה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה קשור לרמת ההכנסה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה קשור לרמת ההכנסה, כי אם אתה לא מגיע לרף המס אין לך ממה - - << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני מדברת על כך שזה לא משנה אם המשכורת גבוהה, הוא בכל זאת מקבל את נקודות הזיכוי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המטרה זה להפחית את נטל המס. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> יש עיוות לגבי נשים גרושות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש נקודה נוספת שמקבלת אישה גרושה. אם הגרוש שלה משתתף בכלכלת הילדים, הוא יכול לקבל עד נקודה נוספת. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> האם שני הורים שעובדים ומשלמים מס יקבלו נקודות זיכוי, או שרק אחד מהם? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה יכול להגיע לכ-1,000 שקל למשק בית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה אם הורה אחד עובד והורה אחד לא עובד? ההורה שלא עובד לא יקבל. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נכון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה שיוצא זה שהמעמד הנמוך לא יקבל. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> זה שעובד יקבל מס הכנסה שלילי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה הוא יקבל מס הכנסה שלילי? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> 470. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא יקבל פחות מאשר שני בני זוג עובדים. לא מעניין אותך למה הבן אדם לא עובד. אולי הוא לא עובד כי יש לו בעיה בעבודה, אולי כי הוא לא התקבל לעבודה, אולי כי הוא נכה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לגבי המענק אתה עושה חישוב של שני בני זוג, אבל פה אתה אומר שאי אפשר לתת לשני. למה שלא תתנו לשני ההורים את נקודות הזיכוי? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המטרה של מס הכנסה שלילי - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיזה סכום עד איזה סכום? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> הסכום המינימאלי הוא 2,320, כאשר התקרה משתנה בהתאם לסטטוס של האדם. אם הוא חד הורי עם שני ילדים - עד 10,570, ואם הוא חד הורי עם שלושה ילדים - עד 12,900. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לגבי נשוי עם שניים-שלושה ילדים או יותר? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> שני ילדים – עד 6,980, שלושה ילדים וצפונה – 7,650. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בנקודות הזיכוי אין הגבלה למספר ילדים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל הילדים עד אפס עד שלוש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נניח יש לו שני זוגות תאומים מאפס עד שלוש. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אם יש לו שני זוגות תאומים בני אפס עד שלוש, הוא יקבל שמונה נקודות זיכוי. << דובר >> חוה אתי עטייה (הליכוד): << דובר >> הורה יחידני ללא משמורת משותפת וללא מזונות מקבל 7.75 במקום 9.75. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> ככל שיש לה ילדים, בין אם היא גרושה או לא, מבחינת נקודות הזיכוי זה אותו דבר. על עצם היותה גרושה היא מקבלת נקודת זיכוי נוספת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אין לנו פתרון לגבי בן זוג אחד שעובד ובן זוג שני שהוא מובטל. אנחנו מביאים להם פחות. החלש מקבל פחות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל זה שלא עובד מקבל דמי אבטלה, לא? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אנחנו, ברשות המיסים, מתעסקים עם אנשים עובדים, בעלי הכנסות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן שאלתי את האוצר. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הרציונל של המענק הזה הוא לסייע במימון המעון של הילד להורים עובדים. להורה שאינו עובד מכל סיבה שהיא יכול להיות שהדבר הזה פחות נדרש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה "פחות נדרש"? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הורה שאינו יכול לטפל בילד כי הוא נכה מקבל קצבת נכות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא הגיע ללשכת תעסוקה ופעם אחר פעם דוחים אותו, הוא לא מקבל עבודה. איך אתה מסתכל עליו? אותו אחד שמקבל דמי אבטלה מקבל 470? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> החוק בא כדי להגדיל את ההשתתפות בכוח העבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה שם החוק, אבל מה התולדה של החוק? למה החוק נוצר? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כדי לעשות שינוי בשני דברים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה יהיה עם הילדים? הרי כל ההצהרה הייתה שאנשים יוכלו לשים את הילדים במעונות היום ולצאת לעבודה, נכון? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> גם מעונות היום המסובסדים הם חלק מהפתרון ההוליסטי של כל הדבר הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רוצה לדבר על מעונות היום שעכשיו קיצצו להם 200 מיליון? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא קיצצו למעונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיצצו למטפלות. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא קיצצו למטפלות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קיצצו על הכשרות. אנחנו יודעים שיש ילדים שיוכלו להיות במעונות כדי שההורים שלהם יצאו לעבודה. להורה שעובד אתה נותן וזה בסדר גמור, אבל להורה שהולך כל שבוע ללשכת התעסוקה ולא מצליח לקבל עבודה אין לך מענים. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הורים שאינם עובדים לא מקבלים מס הכנסה שלילי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> שלא תהפכו הטבה שהממשלה מחליטה עליה, כמו שאתם נוהגים מפעם לפעם, למשהו שהוא בדיוק ההיפך. אני הייתי בטוח שנפתור את הבעיה של המשפחתונים, של המעונות שקיצצתם להם. בסוף אתם עוד אומרים שהכל בסדר שם. בשביל מה החוק הזה נוצר? לאיזה צורך? למה הוא נעשה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כפיר, זה חלק מאובדן הכנסות. ה-2.2 זו לא עלות תקציבית ישירה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אנחנו רוצים לחלק 2.2 מיליארד שקל למשקי בית בנקודות זיכוי ובמס הכנסה שלילי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי יקבל את זה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> הורים עובדים שיש להם ילדים בגילאי אפס עד שלוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה אתם רוצים לחלק 2.2 מיליארד שקל? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> מבחן הזכאות הוא על בסיס ההכנסה. אתה מקבל על זה שיש לך ילד בגילאי אפס עד שלוש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אני רוטשילד, אני גם מקבל? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולם מקבלים? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בנקודות זיכוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם שם המשפחה שלך הוא רוטשילד - תקבל, אבל אם יש לך הכנסות כמו רוטשילד – לא תקבל, כי נקודות הזיכוי הן עד סכומים מסוימים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עד איזה סכום? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> על נקודות הזיכוי אין סכום. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשביל לקבל את ההטבה. האם הורה שהילד שלו לא במעון מקבל? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה סכום הוא צריך להכניס כדי לקבל 470 על כל ילד? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מבקש לדעת מרשות המיסים מי מקבל, איך הוא מקבל, מתי הוא זכאי ומתי הוא לא זכאי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש שני צעדים. נקודות זיכוי מפחיתות מהמס שאנשים משלמים. בעקבות החוק הזה האדם ישלם פחות מס. מקבלים את נקודות הזיכוי בשל כל ילד, בלי הגבלת סכום. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כולם מקבלים נקודות זיכוי בגין ילד מגיל אפס עד שלוש, בין אם הוא במעון ובין אם הוא לא במעון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ככל שהשכר יותר גבוה, מה היא המשמעות של נקודת הזיכוי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המדינה קובעת כמה היא תיקח מהאזרח לפי הרווחה הכלכלית שלו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא הבנתי את המשמעות של זה ככל שהשכר עולה. למה אני אומרת את זה? כי בסיפור של זוגות צעירים במדינת ישראל התעסקתי המון בממשלה הקודמת. זה לא רק נושא של שכבות חלשות, זה נושא לא פחות חשוב של מעמד הביניים וזוגות צעירים במדינת ישראל. למרות הסרטונים של ראש הממשלה בסוף הסתפקתם בשיטה הזאת של נקודות זיכוי כדי לעודד רק זוגות עובדים. האם ככל שהשכר עולה הטבת המס קטנה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. בנקודות זיכוי, בניגוד להטבות מס אחרות, הטבת המס היא אותו דבר בכל רמת שכר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל המס השולי שלו שונה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל עוד יש חבות במס הטבת המס היא בדיוק אותו דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם אדם שמקבל משכורת נטו של 25,000 שקל מקבל את 470 שקל האלה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << אורח >> ורד בכר: << אורח >> ערכה של נקודת זיכוי היא 242 שקלים. הכל תלוי בכמה נקודות זיכוי יש לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל המובטל לא יקבל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוא לא משלם מיסים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לגבי עובדים שעתיים, למשל מלצרים או עובדים במשק בית? << אורח >> ורד בכר: << אורח >> יקבלו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם לא יקבלו, כי הם מתחת לרף של מס הכנסה שלילי. הם מקבלים פחות מ-3,000 שקל. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> נתנו גם לשכבה התחתונה, לאותו מלצר שמרוויח 5,000 שקל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר איתך על משכורת של פחות מ-2,400 שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אז הוא יקבל מענק. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> בסוף יש הרבה מאוד מענים שניתנים. המטרה של החוק הזה היא להפחית את נטל המס להורים עובדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בסדר גמור, עודדת אותו והוא הולך ללשכת העבודה, רק שם אומרים לו שאין עבודה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המטרה שלי פה היא לא לעודד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז מה היא? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> המטרה שלי היא להפחית את נטל המס להורים עובדים ולסייע להורים בשכר יותר נמוך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אבל על הורים שלא עובדים אתה מוסיף נטל. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש הרבה דברים שאתה מעלה שיכול להיות שמתאימים להצעת חוק אחרת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתם לא מביאים אותה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אלה דברים שלא קשורים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> המנגנון שקבעתם הוא לא נכון. כמה הורים לילדים במעונות היום יזכו להטבה הזאת? << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> סוגרים היום מעונות, כי אין כסף למטפלות וההכשרות נגמרות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי החוק הזה? << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >> החוק הזה לא קשור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הוא לא עוזר להם כלום. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש קשר לשאלה אם הילד נמצא במעון או לא נמצא? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני נזכר בהצהרה של ראש הממשלה ושר האוצר - - << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אל תכניס אותי לשם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה לא להכניס אותך? ההצהרה הייתה לעזור להורים שהילדים שלהם במעונות היום. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> יש עוד הרבה דברים אחרים שניתנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על זה ספציפית. כמה מתוך הילדים במעונות המסובסדים ייכנסו לתוך זה? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> ההטבה הזאת של נקודות המס עוזרת במעט מאוד לזוגות עובדים שהם הורים לילדים בני אפס עד שלוש. 16% מההוצאה על חינוך לגיל הרך במדינת ישראל ממומנת על ידי המדינה, זאת לעומת מדינות ה-OECD ששם ההוצאה הציבורית של המדינה על חינוך מגיל לידה עד שלוש היא 70%. ההשקעה בחינוך של הילדים בגיל הרך היא קריטית לכלכלה ולהתפתחות של הילדים. אין בכלל ספק שיש בעיה של מחסור במעונות לגיל הרך מטעם המדינה. אתם מביאים פה זנב של נקודות זיכוי לזוגות עובדים, אבל יש מחסור בתשתיות בתחום הזה, אין מספיק מעונות, אין מספיק מטפלות. איפה תכנית חומש או תכנית ארוכת טווח שמלווה בתקציבים לבניית מעונות, להכשרת מטפלות, למתן תמריצים למטפלות? אמנם אתם נותנים פה נקודות זיכוי, אבל בגלל שאין מעונות ואין מקומות במעונות המסובסדים אותם הורים משלמים במעונות הפרטיים סכומי כסף אדירים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני חושב לקיים דיון על המעונות ועל המשפחתונים, אבל זה לא הסעיף. מדובר פה על 2.2 מיליון שהולכים במישרין לנשים עובדות שהן אימהות לילדים מגיל אפס עד שלוש. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> גם אבות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא היה ראש ממשלה שנתן את זה. אני לא חסיד של ראש הממשלה, אבל אי אפשר להגיד בחוק הזה נגד ראש הממשלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הטענה היא שזאת לא תכנית מלאה. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> הרב גפני, אני שמח שאתה מתכנן לעשות דיון בנושא של מעונות היום. אני לא בטוח שההטבה פה תעודד אנשים לצאת לעבוד, כי מחירי המעונות הפרטיים עלו עכשיו בכמעט 1,000 שקל. אמנם אנחנו רואים שהממשלה משקיעה 2.2 מיליארד בנושא של חינוך לגיל הרך, אבל היא גם מקצצת 200 מיליון בהכשרה. אין מעונות יום, אין מטפלות, אין כוח אדם, ואנשים בורחים מהעיסוק הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע לי לעשות? שאני אסגור עכשיו את הישיבה ואני לא אדון על התוספת של נקודות הזיכוי עד שלא יתקיים דיון ויהיה פתרון למעונות? << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני מציע שלפני שיצביעו על כל מיני חוקים שקשורים לגיל הרך - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> איזה חוקים? זה החוק שיש לגיל הרך. << אורח >> יקותיאל משי: << אורח >> אני מציע שתעשה דיון עוד השבוע על הקיצוץ, כי מדובר על 200 מיליון מתוך 300 מיליון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני שמח על דבריך הנכוחים. אני הולך להצביע על החוק הזה שנותן הטבה להורים לילדים מגיל אפס עד שלוש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה לגבי שאלת החפיפה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> משום שההטבה ניתנת להורים שנמצאים באיזה שהוא מבחן הכנסה, החפיפה של זה עם מס הכנסה שלילי מאוד מאוד גבוהה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> חשוב לי לדעת כמה ייהנו מההטבה הזאת. יש את המשפחתונים שהעלו בהם את התשלום של ההורים. סבסוד של 30 מיליון שקל יכול לעזור למשפחתונים האלה. אם כבר עושים אירוע, לפחות תוסיפו נדבך של הורים שיוכלו ליהנות מהמשפחתונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אז מה עם מעונות פרטיים? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם תחת פיקוח של משרד החינוך ומשרד הרווחה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תדעו שאנחנו מתגלגלים הרבה מאוד זמן עם בעיות של אפליה בין מעונות למשפחתונים. אלה דברים שעם כסף יותר קטן היה אפשר לפתור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מדובר על 30 מיליון סך הכל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זאת ההצעה של ינון, ואני מצטרף אליה. מה דעתכם? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אין לי תשובה. יש הרבה בעיות בעולם, במיוחד בתקציב הזה שהוא תקציב של קיצוצים. גורמי מקצוע רבים כתבו במכתבים רשמיים שלא היה נכון לתת את ההטבה הזאת לאור התקציב שאנחנו נמצאים בו, ואף על פי כן הממשלה החליטה שהיא לא מוותרת על 2.2 מיליארד האלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו עוברים להקראת החוק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 1. בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) – (1) בסעיף 40(ב) - סעיף 40(ב) זה סעיף שמתייחס להורים שאינם נשואים. פסקה (1) מתייחסת למי שמקבל את נקודות הקצבה מביטוח הלאומי. (1) בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "1.5 נקודות זיכוי" יבוא "2.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד בשנת לידתו וחצי נקודת זיכוי בשל כל ילד בשנת בגרותו, 4.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו שנתיים, 3.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד בשנת המס שבה מלאו לו שלוש שנים, 2.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד בשנות המס שבהן מלאו לו ארבע שנים וחמש שנים ושתי נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שבה מלאו לו שש שנים ועד לשנת המס שקדמה לשנת בגרותו"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עלתה פה השאלה: האם יש כבר היום נקודת זיכוי מאפס עד שלוש. השבתם שלא, אבל התשובה היא שיש היום נקודת הזיכוי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש היום. זאת הגדלה. כתבנו פה את נקודות הזיכוי בכל שלב. (2) בפסקה (1א) – פה אנחנו מדברים על ההורה השני, על ההורה שלא זכאי לביטוח לאומי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עדיין בזוגות הלא נשואים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (1) בפסקת משנה (א), במקום "1.5 נקודות זיכוי" יבוא "2.5 נקודות זיכוי"; (2) במקום פסקת משנה (ב) יבוא: "(ב) 4.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו שנתיים, 3.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד בשנת המס שבה מלאו לו שלוש שנים ו-2.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד בשנות המס שבהן מלאו לו ארבע שנים וחמש שנים;"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אולי נשקול להפריד את זה כך שזה יהיה ביחס לכל קבוצת ייחוס של נקודות זיכוי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2)בסעיף 66(ג) – סעיף 66(ג) מדבר על זוגות נשואים ועל חישוב נפרד של זוגות נשואים. (1) בפסקה (4)(א), במקום הרישה עד המילים "חמש שנים" יבוא "2.5 נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת לידתו, וחצי נקודת זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת בגרותו, 4.5 נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה החל בשנת המס שלאחר שנת לידתו ועד לשנת המס שבה מלאו לו שנתיים, 3.5 נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנת המס שבה מלאו לו שלוש שנים, 2.5 נקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיה בשנות המס שבהן מלאו לו ארבע שנים וחמש שנים"; (2) בפסקה (5) – (1) בפסקת משנה (א), במקום "1.5 נקודות זיכוי" יבוא "2.5 נקודות זיכוי"; (2) במקום פסקת משנה (ב) יבוא: "(ב) 4.5 נקודות זיכוי בשל כל ילד החל בשנת המס שלאחר לידתו ועד לשנה המס שבה מלאו לו שנתיים, 3.5 נקודות זיכוי בשנת המס שבה מלאו לו שלוש שנים, ו-2.5 נקודות זיכוי בשנות המס שבהן מלאו לו ארבע וחמש שנים;". << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 2. בחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007 (להלן – חוק מענק עבודה) – (1) בסעיף 2, בפסקאות (1) (ג) ו- (2)(ג), המילים "ואולם אם הסכום האמור נמוך מ-20 שקלים חדשים לא יהיה העובד זכאי למענק" – יימחקו; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה איזה שהוא תיקון רוחבי שאתם עושים לכל האורך. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> אנחנו נעגן אותו בסעיף 3. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לשים לב שהסכום פה מתייחס ל-20 שקלים חדשים ואחר כך כשמעגנים את זה מחדש זה עולה ל-30 שקלים חדשים. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> נכון. (2) בסעיף 3, המאור בו יסומן כסעיף קטן (א) ואחריו יבוא: "(ב) על אף האמור בפרק זה, היה סכום המענק הכולל המחושב לפי הוראות פרק זה נמוך מ-30 שקלים חדשים, לא יהיה העובד זכאי למענק."; << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> על איזה מענק אתה מדבר? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> מענק עבודה. אם מענק העבודה שמגיע לך לפי החישוב הוא כל סכום שהוא פחות מ-30 שקלים, אתה לא תקבל אותו, כי עלות העברת הכסף היא יותר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יש פה עלות תפעולית גדולה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כמה יתווספו בין ה-20 ל-30 שקלים? מה אכפת לכם להשאיר את זה ב-20? מה העניין שהגדלתם את הסכום? אף אחד לא נופל בתוך זה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ה-30 זה לא שהמענק גדל בגלל שיש לו ילדים בגילאי אפס עד שלוש, זה בגלל ההצמדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לכמה הגיעה ההצמדה היום? מה הסכום היום? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> לחלק מהזכאים זה 20 שקלים, לחזק מהזכאים זה 30 שקלים. לא כולם זה 30 שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש לך 20 שקלים? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כן, חד הוריות זה 20 שקלים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז למה אתם מורידים אותו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך יכול להיות? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> החד הוריות נכנסו בתקופה מאוחרת יותר. החוק חל מ-2007, כאשר הן נכנסו ב-2016. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אם התחום הלא מעוגל עובר את ה-25, הוא מעוגל כלפי מעלה וזה 30. מי שהצטרף בתקופה שזה עדיין היה 20, בסיס ההצמדה שלו שונה והוא נשאר 20. נוצר איזה שהוא פער, אבל זה ממש לא קריטי, אין שם הרבה אנשים. << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> אם זה 25.5, זה 30, ואם זה 24.5, זה 20. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא הבנתי למה צריך להעלות את זה? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> החוק הוא ככה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עכשיו את משנה את החוק. תשאירו את זה ב-20. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> זה משהו מאוד שולי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם אפשר להשאיר את זה על 20? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נבדוק את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הורדתם את ההוראה הזאת מכל אחד מהסעיפים והתייחסתם לסכום הכולל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> עשינו גם לסכום הכולל, בגלל שהמענק שאנחנו מוסיפים לגבי אפס עד שלוש הוא מענק נוסף. אם במענק הרגיל שאתה מקבל אתה פחות מ-20 ובמענק השני שאתה מקבל אתה פחות מ-20 אבל ביחד אתה יותר מ-30, תקבל את זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, זה בהכרח מיטיב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (3) בסעיף 5, סעיף קטן (ג) – בטל; סעיף 5 הוא סעיף נוסף שמציין ספציפית את המינימום של ה-20. (4) בסעיף 6ב(א), בפסקאות (1)(ג), המילים "ואולם אם התוצאה המתקבלת לפני ההכפלה כאמור נמוכה מ-20 שקלים חדשים לא יהיה העובד זכאי למענק" – יימחקו; (5) אחרי סעיף 6ב יבוא: "מענק לעובד 6ב1. (א) נוסף על האמור בסעיפים 2,4 ו-6א, עובד שהוא שהוא הורה לפעוט הורה לילד אחד או יותר שטרם מלאו לו 3 שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי חוק זה (בסעיף זה – פעוט), והכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת מס היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו-7, למענק, בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בשל כל אחד מילדיו שהוא פעוט, בסכומים המפורטים באותן פסקאות (בסעיף זה – מענק להורה לפעוט): << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה בהקשר הזה, שהוא לא הקשר של מענק רגיל אלא מענק לעובד שהוא הורה, יש רלוונטיות לזה שקיבלת או לא קיבלת הכנסת עבודה מקרוב? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> כל מי שקיבל הכנסת עבודה מקרוב לא יקבל מענק עבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בכלל? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל זה ימשיך לחול? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> ימשיך לחול. ממשיכים את אותו קו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יכול להיות מצב שבו אתה לא זכאי למענק הרגיל אבל תהיה זכאי למענק הזה של הורה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הגדלנו את טווחי ההכנסה, לכן יכול להיות מצב שהוא יהיה זכאי למענק הזה ולא זכאי למענק הרגיל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם אדם שעובד אצל קרוב לא מקבל מענק עבודה? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> הוא לא מקבל מהחשש הידוע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדם הוא פושע עד שלא הוכח אחרת? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> הוא לא פושע. הוא רק לא מקבל הטבה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה הוא לא מקבל הטבה? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> כי עבודה אצל קרוב לא נחשבת עבודה בשוק העבודה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה, הוא לא עובד? הוא גונב? אדם שעובד אצל משפחה הוא גונב? << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> אין לנו מצבת כוח אדם להיכנס לכל מקרה כזה ולבדוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא לכל מקרה. מה שאתם אומרים זה שאדם הוא פושע עד שלא הוכח אחרת. למה? אם הוא עובד אצל קרוב משפחה, מקמבנים אותו. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> המדינה קובעת תנאים שבהם היא נותנת הטבה. אנחנו לא שולחים אותו לכלא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך. בשם אזרחי מדינת ישראל אני מודה לך שאת לא שולחת אותו לכלא. מה את אומרת לי? שאת לא שולחת אותו לכלא על כך שהוא עובד. באיזו מדינה אתם חיים? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> רומזים פה שצריך לשלוח לכלא קרובים שמעסיקים קרובים. למה במקום ללכת למצב הקיצוני שבו ממי שעובד אצל קרוב נשללת הזכות לקבל איזה שהוא מענק, לא ללכת על משהו פחות קיצוני ולקבוע כללים או תנאים שבהם יוכלו להבטיח שהעבודה שלו היא לא פיקטיבית? זה דורש קצת יותר מאמץ, אבל זה פחות פוגע וזה יותר הגון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על החוק הראשי. לא נכון ולא ראוי לקחת את האזרח הישראלי הפשוט והכשר ולהגיד לו: אם אתה עובד אצל קרוב משפחה אתה גונב. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה לא המקום לדון על העניין הזה. יכול להיות שצריך לעשות שינוי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יכול להיות שצריך לעשות את השינוי בחוק הזה, כדי שאדם שעובד אצל קרוב משפחה יוכל לקבל את מס ההכנסה השלילי, את מענק העבודה. << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אתה מתייחס למשהו כולל שנוגע לכל מענק עבודה באשר הוא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> עשיתי כבר שינוי כזה כשהורדתי את הזכאות למענק עבודה מגיל 23 לגיל 21. אני חושב שהגיע הזמן לעשות תיקון גם בזה. מה העלות של הדבר הזה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> אני לא יודע להגיד לך. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תעשה בדיקה. אם העלות היא פחות מארבעה מיליארד, נכון להכניס את זה לחוק. אני חושב לעשות פה תיקון עוולה. לא יכול להיות שאת האדם שעובד אצל קרוב משפחה אתה צובע כפושע, כגנב. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> את התיקון הקודם העברנו כשדנו באופן רוחבי על מענק עבודה. פה יש לנו איזה שהוא סגמנט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> התחלנו מנקודות זיכוי בהוראת שעה, כשהייתה התחייבות להפוך את זה להוראת קבע. לא דנו באופן כללי על מענק עבודה, זה היה דיון על משהו מסוים. אם תתנו לי פה הסבר שמניח את הדעת, אני יורד מהנושא הזה. למה אדם שעובד אצל קרוב משפחה לא יכול לקבל מענק עבודה? << אורח >> כפיר בטט: << אורח >> לא באנו מוכנים לדיון בשאלה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תבוא מוכן לדיון הבא. אם לא תהיה תשובה מספקת, יש סיכוי טוב שאני אתעקש על זה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים – (1) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,320 שקלים חדשים ופחותה מ-4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל- 28.3% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,320 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-470 שקלים חדשים; (2) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים ל-6,980 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים; (3) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 6,980 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 6,980 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" – 34.5% חלקי מספר ילדיו של העובד שהם פעוטות; (2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות – (1) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,320 שקלים חדשים ופחותה מ-4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל-28.3% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,320 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-470 שקלים חדשים; (2) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים חדשים ל-7,650 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים; (3) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,650 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,650 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" – 35.25% חלקי מספר ילדיו של העובד שהם פעוטות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את החלוקה בין מספר הילדים התאמתם למה שקיים כיום בחוק. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> סעיף 5 מדבר על הפחתת מענק בשל הכנסות בן זוג. (ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 5, עובד כאמור בסעיף קטן (א), שלבן זוגו הייתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יקראו לגביו את הוראות סעיף 5 כך: (1) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "כאמור בסעיף 2" יבוא "כאמור בסעיף 6ב1(א), הזכאי למענק לפי אותו סעיף, או עובד כאמור הזכאי למענק לפי אותו סעיף ולפי סעיפים 2 או 4" ובמקום "הקבוע לגביו בסעיף 2 או 4, לפי העניין" יבוא "הכולל שהוא זכאי לו לפי פרק זה"; (2) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא: "(2) 15,280, שקלים חדשים בתוספת שני אלה: (1) ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד לבין 5,370 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-2,930 שקלים חדשים; (2) ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגו של העובד לבין 5,370 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-2,930 שקלים חדשים." פה מדובר בשכר מינימום מותאם. << אורח >> נטליה מירנצ'וב: << אורח >> יש אנשים בעלי מוגבלויות שנקבע להם שכר מינימום יותר נמוך משכר המינימום שקבוע בחוק בגלל שהיכולת שלהם לעבוד פחותה. מענק העבודה נבנה על אחוז מסוים משכר המינימום, זאת כדי שישקף חלקיות משרה מסוימת. במקור זה היה מחצית שכר מינימום, עכשיו זה פחות. גם את זה אנחנו מזיזים בהתאם לשכר מינימום מותאם. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לעובד כאמור באותו סעיף קטן שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף הקטן האמור, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום "2,320 שקלים חדשים" ו-4,030 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם"; בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" – כהגדרתם בסעיף 6(ב). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה לא נכון להתגבר גם על סעיף 6? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נבדוק את זה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> מענק לעובד 6ב2. (א) נוסף על האמור בסעיף 6ב, עובד שהוא הורה שהוא הורה יחיד כאמור באותו סעיף, שהוא הורה לפעוט יחיד לפעוט כהגדרתו בסעיף 6ב1(א) במהלך שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי חוק זה, והכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת מס היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו-7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו בשל כל אחד מילדיו שהוא פעוט, בסכומים המפורטים באותן פסקאות, ולא יחולו לגביו הוראות סעיף 6ב1: (1) לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים – (1) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,420 שקלים חדשים ופחותה מ-4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל-18.7% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,420 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-470 שקלים חדשים; (2) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים חדשים ל-7,560 שקלים חדשים - סכום של 470 שקלים חדשים; (3) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,560 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים, בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,560 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" – 470 חלקי התוצאה המתקבלת מהפחתת 7,560 מ-10,570; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם האחוזים מתעדכנים? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> כן. (2) לעובד שלו שלושה ילדים לפחות – (1) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,420 שקלים חדשים ופחותה מ-4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל-18.7% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,420 שקלים חדשים, אך לא יותר מ-470 שקלים חדשים; (2) אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים חדשים ל-8,450 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים; (3) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 8,450 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים, בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 8,450 שקלים חדשים; לעניין זה, "אחוז הניכוי" – 470 חלקי התוצאה המתקבלת מהפחתת 8,450 מ-12,900. (ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לעובד כאמור באותו סעיף קטן שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף הקטן האמור, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר מינימום כאמור, כך שבכל מקום, במקום "1,420 שקלים חדשים" ו"4,030 שקלים חדשים" יבוא "סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם"; בסעיף קטן זה, "שכר מינימום מותאם" ו"מקדם" – כהגדרתם בסעיף 6(ב)."; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי הורה יחיד שהייתה לו הכנסה נוספת? << אורח >> יגאל ימיני: << אורח >> הוחלט, כדי לא לסבך את הנושא הזה גם ככה, שלא תיבחן הזכאות של המענק הנוסף למי שיש לו הכנסה נוספת. זה רק מקל. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (6) בסעיף 6ה, בסעיף קטן (א) – (1) ברישה, במקום "2, 6א ו-6ב" יבוא "2, 6א ו-6ב עד 6ב2" ובמקום "2, 6א או 6ב" יבוא "2, 6א, 6ב, 6ב1 או 6ב2"; (2) בפסקה (3), המילים "אולם אם התוצאה המתקבלת נמוכה מ-20 שקלים חדשים, לא תהיה העובדת זכאית למענק" – יימחקו; (7) בסעיף 7(א), במקום "6ב או 6ה" יבוא "6ב, 6ב1, 6ב2 או 6ה"; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה מכיל? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> את התנאים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אלו ההוראות הפרוצדוראליות לאיך צריך להגיש את המענק, מתי צריך להגיש את זה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (8) בסעיף 17(ב), פסקה (1) – תימחק; << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף 17 מדבר על הזכאות של עצמאים למענק. רצו להגיד שעצמאי יהיה זכאי למענק אם הוא עומד בכל התנאים, אבל כדי להבהיר את זה בצורה מדויקת קבעו לפי איזה סעיפים. במקום לכתוב את כל אחד מהסעיפים חשבנו שעדיף לכתוב את העיקרון הכללי שאומר שהוראות החוק יחולו גם לגבי עצמאי, בשינויים המחויבים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אין פה תיקון שהוא מהות, המהות נשארת בדיוק כפי שהיא. האם יש מישהו שצפוי להיפגע מהורדת הפסקה הזאת? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לשים לב שלפסקה הזאת יש הוראת שעה לשנים 2024 ו-2025. אם אנחנו מבטלים אותה, המשמעות היא שאנחנו מבטלים את ההתייחסות בהוראת השעה. אתם מודעים לזה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. לא צריך את זה גם בהוראת השעה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> (9) בסעיף 17א, במקום "סעיף 17(ב)(1)" יבוא "סעיף 17(ב)". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת ההתאמה לפסקה (8). << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> תיקון פקודת 3. תחילתם של סעיפים 40 ו-66 לפקודה, כנוסחם בסעיף 1 מס הכנסה – לחוק זה, ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024). תחילה << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם רוצים להגיד שהתחילה של ההוראות לעניין נקודות הזיכוי בפקודת מס הכנסה היא ב-1 בינואר. כיוון שההסתכלות היא שנתית, האם לא משנה שזה חל רטרואקטיבי? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הם יקבלו את כל נקודת הזיכוי על ההכנסה של כל השנה. אי אפשר לעשות את זה אחרת מבחינת אופן התפעול של מענק עבודה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא קובעים שגם התחילה של ההוראות לעניין מענק עבודה היא ב-1 בינואר 2024? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כי מענק עבודה משתלם בשנת 2025. אנחנו אומרים שמענק בשנת 2025 יינתן עבור עבודה בגין כל 2024, גם עבודה שנעשתה לפני מועד מעבר החוק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא עושים טובה. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> תיקון חוק 4. סעיפים 3א,6ב1, 6ב2, 6ה, 7 ו-17 לחוק מענק עבודה, מענק כנוסחם בסעיף 2 לחוק זה, יחולו על מענקים לפי עבודה – חוק מענק עבודה המשתלמים בעד הכנסה מעבודה תחולה או הכנסה מעסק או משלח יד שהופקה בשנת המס 2024 ואילך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לשים לב שיש סעיפים שמתקנים ואין להם התייחסות בסעיף 4. גם בסעיף 2, שמתייחס למענק, הורדתם את הסיפא של ה-20 שקלים וגם בסעיף 5, רק לא התייחסתם לזה בתחולה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> נבדוק את זה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:53. << סיום >>