פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

1

2
ועדת העבודה והרווחה
26/03/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 194
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, ט"ז באדר ב' התשפ"ד (26 במרץ 2024), שעה 13:14


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג-2023 << הצח >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


מוזמנים: 
	דן רשל
	–
	נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	הדס אגמון
	–
	עו"ד, סגנית היועצת המשפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	אורי גז
	–
	מנהל תחום קידום בתעסוקה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

	דן אורן
	–
	עו"ד, ראש אשכול חברתי, משרד המשפטי

	שי יוסף
	–
	עו"ד, יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	לישי משעלי קין
	–
	מנהלת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, משרד העבודה

	גאולה צמח
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד העבודה

	מועאוויה כבהה
	–
	ממונה גיוון תעסוקתי, משרד הבריאות

	עוז מלכה
	–
	ראש מטה השר דוד אמסלם

	יוכבד שרה כץ
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, שירות התעסוקה

	שרית דמרי דבוש
	–
	עו"ד, הלשכה הממשלתית, המוסד לביטוח לאומי

	גלית וידרמן
	–
	סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות

	נתלי כהן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות החברות הממשלתיות

	גיא שמחי
	–
	ממונה על תעסוקת אנשם עם מוגבלות, לשכת יושב-ראש ההסתדרות החדשה

	אילנית אלזם
	–
	מחלקה לתעסוקת אנשים עם מוגבלות, לשכת יושב-ראש ההסתדרות החדשה

	מיכל קינן
	–
	מטה משפחות החטופים

	גילת פינר
	–
	מטה משפחות החטופים

	ליאור פינר
	–
	מטה משפחות החטופים



ייעוץ משפטי: 
ענת מימון

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג-2023, מ/1638 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

שלום וברוכים הבאים לישיבה השנייה של ועדת העבודה והרווחה. היום ט"ז באדר ב' התשפ"ד, 26 במרס 2024. על סדר היום הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ג-2023.

עד היום הממשלה חייבת להעסיק אחוז מסוים של אנשים עם מוגבלות אבל לחברות הממשלתיות אין את הצורך להעסיק בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הצעת החוק מבקשת להחיל גם על החברות הממשלתיות הגדולות.

מי מהממשלה מציג את ההצעה? נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בבקשה. נמצא כאן הנציב.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

שלום אדוני. נמצאת כאן עורכת הדין אגמון והיא תציג בפירוט ברמה העקרונית. באמת החלת החובה על ייצוג הולם גם בחברות הממשלתיות , מדובר על עוד עשרות אלפי מקומות עבודה פוטנציאליים לאנשים עם מוגבלות. בנסיבות הנוכחיות אנחנו יודעים שנוכח המלחמה שנפלה עלינו, הולכים להתווסף כרגע מעל 80,000 אנשים עם מוגבלות שבאיזשהו שלב ייכנס ולשוב העבודה. זה נכון להיום. המספרים למרבה הצער רק הולכים וגדלים כל הזמן ובין השאר בגלל זה החשיבות בתיקון החוק הזה.

מדובר במשהו שהיה נכון לעשות כבר לפני שנים ולשמחתנו זה קורה עכשיו. בדקנו את הנושא עם כל השותפים הפוטנציאליים ליוזמה הזאת, גם עם רשות החברות, החברות עצמן, משרד האוצר, משרד הביטחון, המוסד לביטוח לאומי וככל שיהיה צריך בעתיד הקרוב ובעתיד הרחוק תיקונים ברמה תפעולית, שלא קשורים לחקיקה אבל הסדרים טכניים תפעוליים – אנחנו נשים את זה בעדיפות עליונה מבחינת תוכניות העבודה שלנו. כל מה שצריך שיפור וייעול ברמה טיפולית טכנית, אנחנו לוקחים על זה את האחריות. מבחינתנו זה באמת בסדר עדיפות הכי גבוה שיכול להיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. יש כאן מישהו ממשפחת החטופים?

 << אורח >> מיכל קינן: << אורח >> 

אני בת דודה של שגיא דקל חן שכבר 172 ימים חטוף בעזה. 172 ימים של סיוט. 172 ימים מיותרים שיכלו להיות הרבה פחות אם רק הייתם תופסים את המציאות כמו שהיא בצורה עניינית. אם רק הייתם מבינים שכל יום שהם בגיהינום, זה עוד ניצחון לחמאס. אם רק הייתם מבינים שבאותה מידה זה היה יכול להיות אח שלכם או הבת שלכם. אם רק הייתם מבינים שכרגע בעזה נמצאים עשרות אלפי פעילי חמאס וכנראה המחליפים של סינוואר כבר עומדים בתור לתפוס את מקומו. להיות מונעים מהפחד שסינוואר הבא יושב דווקא בכלא שלנו, זה התירוץ הגרוע ביותר ששמעתי. אבל לשחרר להם עוד כמה אלפים תמורת האחים שלנו, נשמע לי עסקה מאוד הוגנת כאשר מדובר בעסקה עם השטן.

איך בכלל יש לכם סימן שאלה? הרי סינוואר שוחרר בעסקת שליט ותראו לי אחד במדינה הזאת שחושב שלא היה צריך להחזיר את גלעד. אם לא הבנתם, כל יום שהם לא חוזרים, המחיר עולה והמחיר כבד. אם זה מזערי כמו הגוף והנפש שלהם ואם זה החיים שלהם שכל יום עומדים סכנה ממשית. שלא לדבר על המחיר של החיילים שלנו שכל יום מסכנים את חייהם או על הכאב של כל העם הזה. כולנו זוכרים את האושר שהיה במדינה כאשר החטופים חזרו, איך לכמה דקות בתוך כל האפלה, כולם בכו מאושר. אף אחד לא יבוא אליכם בטענות. זה הדבר הנכון לעשות. תראו לנו שאכפת לכם מהמדינה הזאת ומאיתנו. תחזירו אותם ותראו איך האור שלהם ינצח את כל החושך. 

אני מרגישה שהמדינה עכשיו מתחילה כבר לאבד משמעות. לקום כל בוקר ולהסביר לכם שהם צריכים לחזור עכשיו, כנראה כבר נהיה חלק מהשגרה שלכם. אם לא הבנתם, אין שגרה. לא הבנתי אם זו בדיחה שאתם יוצאים לפגרה בזמן מלחמה, בזמן שאזרחים שלכם חטופים בעזה. אם לא הבנתם, המילה עכשיו היא עם סימן קריאה ולא שאלה. טעות אחת כבר קרתה והיא ה-7 באוקטובר. שלא תקרה כאן שוב טעות. לעשות מה שצריך בזמן ועכשיו הוא הזמן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

תודה רבה. אנחנו רוצים לשמוע על שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ייצוג הולם בחברות ממשלתיות, מפי עורכת דין הדס אגמון, סגנית היועצת המשפטית של נציבות שירות לאנשים עם מוגבלות.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

תודה רבה. אני עורכת דין במחלקה המשפטית של נציבות שירות לאנשים עם מוגבלות. אנחנו כאן כדי לקדם חקיקה ממשלתית שעומדים מאחוריה משרד המשפטים, משר העבודה ורשות החברות הממשלתיות. אני מניחה שכל נציגי הגופים גם ירצו להתייחס. אני אזכיר שהחוק מחייב כבר היום מעסיקים ציבוריים גדולים לפעול להשגת יעד של ייצוג הולם והיום אנחנו כאן כדי להכליל את החברות הממשלתיות שהן חלק מהמגזר הציבורי הרחב בחובה הזאת. כמו שאמר הנציב, החובה לשלב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה היא תמיד נר לרגלינו. נראה לי שלא צריך להכביר מילים על החשיבות של תעסוקה של אנשים עם מוגבלות ועל החשיבות של תעסוקה לכל אדם באשר הוא וכמובן שהתקופה הזאת מדגישה עוד יותר את הצורך לגייס מעסיקים להיות מחויבים למטרה הזאת.

חשוב לי להסביר את הבסיסים של החקיקה הזאת שכבר אושרה כאן בוועדה לפני כמה שנים והיום אנחנו רק מוסיפים אליה עוד גופים. החובה היא על המעסיק לפעול להשגת יעד כאשר היום היעד שקבוע בחוק הוא חמישה אחוזים, לגבי החברות הממשלתיות אנחנו נכניס את זה בשלב ראשון כיעד של שלושה וחצי אחוזים ורק שנה לאחר מכן זה ייצמד ליעד של חמישה אחוזים. מעסיק שלא עומד ביעד הזה, נדרש ממנו לנקוט צעדים כדי להגיע ליעד כאשר העיקרי בהם הוא לייצר תוכנית להעסקת אנשים עם מוגבלות. נדבך חשוב בכל המנגנון הזה הוא שבאמצעות החקיקה הזאת ניתן למעסיקים מידע. משרד העבודה מעביר לביטוח הלאומי את רשימת המעסיקים הרלוונטית, ביטוח לאומי מקבל מהגופים שמכירים באנשים עם מוגבלות משמעותית את הרשימות. אלה שני צינורות הזנת המידע.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כמה אחוזי נכות זה משמעותי?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

בתוספת יש הגדרות. מעל 40 אחוזים ויש כמה הקשרים כדי להכניס אנשים לפי קריטריונים.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

יש כל מיני קטגוריות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, אבל בבסיס אלה 40 אחוזים.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

אלה 40 אחוזים של ביטוח לאומי או 20 אחוזים של זכאות. 


<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מה גודל החברה שחייבת בזה?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

מעל 100 עובדים. אלה לא חברות פרטיות אלא מגזר ציבורי.

ביטוח לאומי מעבד את המידע, אנחנו מבינים שעדיין יש דברים שצריך דרך הגעת המידע לביטוח לאומי ואנחנו נמשיך לשפר את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם גם מלווים את המוגבלים כדי שיוכלו להשתלב בתעסוקה, שירגישו שהם עושים משהו?


 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

אני אתייחס לזה.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

יש מענים גם להיבט הזה.

הנציבות מקבלת מביטוח לאומי מידע לגבי מידת העמידה של כל גוף בחובה שלו. אנחנו מיידעים את הגופים לגבי הסטטוס שלהם ובעקבות זה הגופים שאינם עומדים בזה צריכים לנקוט בצעדים שאמרתי, ליצור תוכנית.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

כל כמה זמן אתם מקבלים את העדכון הזה?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

פעם בשנה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אם כן, פעם בשנה אתם יודעים אם החברה עמדה או לא עמדה ביעד של שילוב אנשים עם מוגבלות.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל חברה מדווחת פעם בשנה.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

נכון. יש כאן מנגנון מאוד מורכב.

 << אורח >> דן אורן: << אורח >> 

יש גם נתונים לגבי עמידה. דווקא נתונים טובים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היועצת המשפטית שואלת האם אתם יודעים מאז חוקק החוק בשנת 2016 ועד היום, כמה השתלבו? מה המגמה? האם זה מצליח?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

אנחנו יודעים שבשנה האחרונה 68 אחוזים מהגופים עמדו ביעד, וזאת עלייה. אנחנו במגמת עלייה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

כמה עמדו בתחילת הדרך?

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

בתחילת הדרך זה היה סביב ה-60 אחוזים.

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

אדוני רוצה לשמוע לגבי הנתונים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

רציתי לשמוע האם אתם יודעים על תחושת העובדים שהם מתקדמים, שהם עושים משהו מועיל? האם אתם מלווים אותם? שלא ייווצר מצב שהעובד ירגיש שהוא סתם בא לעבודה ובגלל שהמעביד חייב הוא ייתן לו להסתובב סתם כך ששניהם יוצאים מופסדים. אפשר לעשות את זה בצורה שהעובד, ואני חושב שכל אחד מהעובדים עם המוגבלות, יכול לעשות משהו שהוא ירגיש שהוא עשה משהו, שהוא יצר משהו, שהוא בא הביתה אחרי שהוא עבד. 

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

אדוני, אני מנהלת את המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות במשרד העבודה. משרד העבודה הקים מענים גם לפרט וגם למעסיקים. יושבים כאן נציגים ממשרדים נוספים, משרד הבריאות, משרד רווחה כמובן, והם מלווים את עולם הפרט, אפרופו השאלה שלך, כל אחד עם הגופים שלו. כמו שאדוני יודע יש גם רצף תעסוקתי שלא קשור לתיקון של החוק הזה של מתעסוקה מוגנת לנתמכת וכמובן השוק החופשי. ללא ספק החקיקה הזאת היא רלוונטית לשוק החופשי.

משרד העבודה הוא היחיד בממשלה שיש לו ליווי למעסיקים, ליווי עומק למעסיקים. בסוף, כדי לבנות את התוכנית השנתית לפי החוק, יש לנו מנהלי תיקים, יש לנו מרכזים למעסיקים ואנחנו מלווים את המעסיק ומנגישים לו איך אני קולט את העובד עם המוגבלות. האתגר הגדול ביותר היום לאתר את העובד עם המוגבלות שהוא רלוונטי. אני מזכירה שאנחנו מדברים כאן על שוק חופשי. היום כדי להיקלט במגזר הציבורי, אלה אנשים שהם עם תואר. נכון, לא כולם, אבל הרוב הגדול הם עם תואר. אני משערת שזה נכון גם לפרופיל של החברות הממשלתיות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אתם בקשר ישיר עם גורמי הרווחה?

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

לא.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

זאת אומרת, המעבר הזה של אנשים עם צרכים מיוחדים, האם הרווחה מודעת לכך שכרגע יש תקנים?

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

קודם כל, אצל מעסיקים לפי החוק, אלה אנשים עם מוגבלות. לגבי לשכות הרווחה, עליהן דיברת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני רוצה להבין. אני שמעתי טוב? זה רק לאנשים בעלי תארים אקדמאיים?

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

תלוי מה התפקיד אבל כן, הם בעיקר.

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

בסוף כשאני מסתכלת על המגזר הציבורי, רוב התפקידים הם לאקדמאים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל אם המגזר הציבורי קובע שהמוגבל צריך שיהיה לו תואר אקדמאי, זה בעצם מנטרל 90-80 אחוזים מהמוגבלים.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

לא. לא נכון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

יש גם תפקידים שאתה לא צריך תואר, שאדם רגיל בלי תואר יתקבל וכאן זה קצת מדאיג כי יש תפקידים שלא חייב תואר.

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

לא צריך תואר באופן גורף אבל כשאנחנו מסתכלים על הפרופיל של המגזר הציבורי - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הרגיל, אבל אצל המוגבלים אי אפשר לעשות את זה התניה הזאת.

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

היום, גם משרדי הממשלה והרשויות המקומיות שם הנתון שהיה, זה היה רוב הגידול שהיה לאורך השנים, השלטון המקומי הוא יותר גמיש ויכול לקלוט גם אנשים ללא תואר. הנציבות יכולה להרחיב יותר.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

צריך לזכור שכאשר אנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלות, אנחנו מדברים על אנשים עם מוגבלויות מאוד מגוונות ועל רצף. כאן אנחנו מדברים על תעסוקה בשוק החופשי. אנחנו אמנם מדברים על אנשים עם מוגבלות משמעותית אבל אנחנו כמובן מדברים על אנשים שעונים להגדרת התפקידים שמחפשים. אם בחברה ממשלתית צריך מהנדס, יש אנשים עם מוגבלות שהם מהנדסים ורואי חשבון וגם יכולים להיות נהגים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לזה לא צריך חוק. זה בסדר גמור.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

החוק נוצר כדי להגן על אנשים שלא מקבלים אותם לעבודה בלי החוק.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

החוק נועד לכוון מעסיקים לעשות מאמץ להעסיק אנשים עם מוגבלות. לשם כך לפעמים אנשים עם מוגבלויות נתקלים בחסמים שהם לא קשורים בכשירות שלהם אלא הם קשורים בדעות קדומות. זה מה שהחוק בא לעשות. החוק בא ליצור מצב שמעסיק יהיה מחויב לתת העדפה מתקנת במכרז לאדם שמתאים לתפקיד או לייעד משרות כדי שאנשים עם מוגבלות. מדובר בהעסקה בשוק החופשי של אנשים כשירים ומתאימים לתפקיד.

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

עוד מילה אפרופו מה שהדס אמרה. בהקשר של חסמים שהם של סטיגמה או של העלאת מודעות, אנחנו עושים המון תהליכים מול מעסיקים לגבי איך מראיינים עובד עם מוגבלות בראיונות ובוועדות מכרזים, איך אני יכול לקדם עובד עם מוגבלות, איך אני קולט אותו. הנושא של אנשים עם מוגבלות, להבדיל מאוכלוסיות גיוון אחרות, זו אוכלוסייה הכי מוחלשת שיש והיא דורשת התאמה פרטנית לכל אדם, להבדיל מאוכלוסיות גיוון אחרות שאפשר לעשות המון התאמות אבל זה גורף. להכשיר מטבח זה כנראה גורף.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

במענה לשאלה של היושב-ראש לגבי השילוב עצמו והתעסוקה עצמה. אפשר להגיד שאנשים עם מוגבלות, כמו כל אדם אחר בלי מוגבלות, אם השידוך בין התפקיד לבין האדם לא מוצלח – הוא לא מוצלח לשני הצדדים ואז זה פשוט לא עובד תרתי משמע ואז דברים כאלה לא יכולים להחזיק מעמד הרבה זמן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

על זה דיברתי בשאלתי הראשונה.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

נכון. אנחנו כן עדים לשילובים. אני יודע שגוף ענק כמו חברת חשמל, כמעט 10 אחוזים מהעובדים בחברת חשמל הם אנשים עם מוגבלות. זה המידע נכון לאתמול. לאנשים עם מוגבלות יש נטייה להישאר במקום העבודה וגם להתקדם בו בצורה יותר עמוקה וארוכת שנים מאשר אנשים בלי מוגבלות וזאת מסיבות שאפשר לחשוב עליהן אבל זה כנראה לא קשור. השידוך הזה בין מקום עבודה לבין האדם צריך להיות נכון לשני הצדדים. אם הוא לא עובד, הוא פשוט לא עובד וזה משהו שאנחנו עדים לו כל הזמן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון. נקודה חשובה מאוד. זה בעצם העיקר. שהם ירגישו, גם המעסיק וגם העובד, שהם מרוויחים.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

שהם יהיו מתאימים והתפקיד יהיה מתאים להם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

משרד הבריאות, ממונה על גיוון תעסוקתי. 

 << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> 

שלום אדוני היושב-ראש. אני חייב לתקן איזושהי מילה שנאמרה כמה פעמים, מוגבלים. אני חושב שעדיף לקרוא להם אנשים עם מוגבלות ולא מוגבלים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כל פעם משנים את הפוליטיקלי קורקט. אתם רק צריכים לעדכן אותנו.

 << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> 

החוק מדבר על אנשים עם מוגבלות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

פעם אמרו נכים, אחר כך אמרו מוגבלים,, אחר כך אמרו בעלי מוגבלויות. איך אמרת שאומרים היום?

 << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> 

אנשים עם מוגבלות. החוק מדבר על אנשים עם מוגבלויות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אנשים מתאגרים, במקום מוגבלים. גם אני לא אוהבת את המילה הזאת.

 << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> 

אני מתנצל על שתיקנתי אבל הייתי חייב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

טוב מאוד. עשית את מלאכתך. כמשרד הבריאות, האם אתם רואים שבאמת יש שילוב בעבודה שעוזר לבריאותו של בעל המוגבלויות.

 << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> 

לפני כן אני חייב לומר כממונה גיוון תעסוקתי שאני לא חושב שצריך רק חוק אלא מה שיותר חשוב מהחוק זה אכיפת החוק. היום יש נתונים ויש קביעה ממשלתית לאחוז של ייצוג הולם ואני חושב שאנחנו רחוקים משם וגם מהנתונים שמדברים עליהם. אלה אנשים שנכנסו למערכת ועם הזמן - אני מזמין את הוועדה שתבדוק את הנתונים האלה - הזדקנו, אחרי 40-30 שנים עם בעיות שמיעה כאלה ואחרות, הלכו לביטוח הלאומי, הוציאו נכות וזה האחוז שהעלה את הנתון עליו אנחנו מדברים. המטרה שלנו היא הכנסת אנשים עם מוגבלות מחוץ למערכת, מוגבלות קשה. אני רוצה להסתובב במשרד שלי או במשרדים אחרים או בחברות האחרות ולראות אנשים עם כסאות גלגלים, עם כלב נחיה, אנשים שהמוגבלות שלהם נראית ולא עם הזמן הזדקנו וקיבלו ביטוח לאומי, וזה הנתון אנחנו מקבלים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אלה נתוני המקרו.

 << אורח >> דן אורן: << אורח >> 

לא. זה קורה יותר ויותר.

אני ראש אשכול חברתי ואני מוביל בתחום ... של אנשים עם מוגבלות מראשיתו. אני בעיקר רוצה להדגיש את החשיבות של התיקון הזה ולהדגיש שהוא בא בעקבות תיקון מאוד חשוב שנעשה בוועדה הזאת בדיונים רבים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שעבר בבית הזה לפני יותר מ-25 שנים קבע כמטרה השתתפות שוויונית על רקע המצב הקשה מאוד של אנשים עם מוגבלות, של הדרה ואפליה ומצב סוציו אקונומי נמוך, מטרה של השתתפות שוויונית ופעילה בכל תחומי החיים. לא צריך לומר שאין תחום חיים יותר חשוב מתעסוקה אלא שבעוד שהחוק המקורי קבע הוראות שונות, אין לי זמן לפרט עכשיו, היה צריך עוד דחיפה וזה מה שעשה התיקון הגדול שנעשה בוועדה הזאת בשנת 2016 אלא שהתיקון הזה לא חל על מקטע מאוד חשוב שהוא החברות הממשלתיות. ההסדר הזה, כפי שאמרה חברתי, יש לו הרבה יתרונות ואנחנו רואים שהוא סיפור הצלחה, לא מוחלט אבל יש עלייה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כרגע לא מעניינים אותי היתרונות הנוספים כי אנחנו צריכים להקריא את הצעת החוק ולהצביע עליה. העקרון שאמרת, זה מה שחשוב.

 << אורח >> דן אורן: << אורח >> 

זאת הצעת חוק ממשלתית ואנחנו מייחסים לזה הרבה חשיבות. זאת בעצם הצעת חוק שגיבשנו הנציבות עם ייעוץ וחקיקה בתיאום מלא עם הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים, עם משרד העבודה ועם רשות החברות הממשלתיות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אנחנו מקווים שנוכל לסיים את זה מהר.

 << אורח >> דן אורן: << אורח >> 

מקווים לסיים את זה כי זה ממש חשוב.

 << אורח >> גיא שמחי: << אורח >> 

 תודה רבה אדוני היושב-ראש. אני מסתכל במקרו, מלמעלה, על השאלה של מה שקורה כאן היום. אנחנו חייבים להבין שהחוק שהחל ב-2016 לגבי ייצוג הולם במגזר הציבורי, יצר מהפכה במדינת ישראל. עד אז היינו – אני חלק ואתם רואים את כלב הנחיה שיושב תחת רגליי - בעולם אחר, למרות שהמדינה כבר התחילה לשנות תפיסות, אנשים נכנסו יותר לשוק העבודה, החוק יצר מסגרת בה יש התכווננות מוסדרת של שוק העבודה לקבלת אנשים. דרך אגב, זאת לא רק התוכנית שהמעסיק צריך לעשות אלא זה גם מינוי ממונה בכל ארגון. אני מסתובב בשטח ואני אומר לך שזה פשוט מדהים לראות את הידע שיש למעסיק. דרך אגב, לישי שנמצאת כאן עושה עבודה נהדרת בנושא הזה בהדרכה. זה שינוי חברתי עמוק, אדוני היושב-ראש. זאת לא רק ההכנסה אלא זאת הלמידה את העולמות שלנו, ההבנה מי אנחנו, מה אנחנו צריכים, איך אנחנו יכולים להיות חלק. תראו את הנתונים, 68 אחוזים מהגופים הציבוריים כבר עומדים בה , גם הנציבות עושה כאן עבודה טובה בנושא הזה, כאשר בתחילת החוק היינו לקראת 60 אחוזים. זה המון כי כל שנה גם יוצאים אנשים משוק העבודה. אנחנו במגמה נהדרת והחקיקה היום תקפיץ עוד יותר למעלה את הנושא הזה. חברות ממשלתיות שייכנסו, גם יוסיפו אנשים, גם התודעה תעלה וגם אנחנו יוצרים שיתוף נוסף של עוד חברות שיוכלו להזיז את התהליך הזה קדימה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

חשוב לציין שהם יקבלו אנשים איכותיים.

 << אורח >> גיא שמחי: << אורח >> 

כן. ברור. לא עושים כאן טובות. החוק אומר חובה להעסיק, המעסיק בעצמו אומר לי כהסתדרות שהוא מעסיק את מי שטוב לו, ואני לגמרי מסכים איתו. אתה לא עושה טובה לאף אחד, קח עובד שהוא יהיה לך טוב. זה החוק. זאת הנוסחה. אין יותר לעשות לנו טובות. אנחנו לא מסכנים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

כן, שני הצדדים ירוויחו בעזרת השם.

 << אורח >> גיא שמחי: << אורח >> 

כולם מרוויחים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

היועצת המשפטית עורכת הדין ענת מימון תקריא את הצעת החוק ואנחנו נתקדם.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ד-2024

1. תיקון סעיף 9

בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-2998 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(ג), ברישה, במקום "שר התעשייה המסחר והתעסוקה" יבוא "שר העבודה".

כאן אנחנו עושים איזשהו תיקון טכני של העברת סמכויות כאשר ממילא כבר היום שר העבודה הוא זה שאחראי על התחום ואנחנו רק מתקנים את זה כאן בחוק בעוד כמה מקומות.

2. תיקון סעיף 9א

בסעיף 9א לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום "ימנה" יבוא "או חברה ממשתית גדולה ימנו" ובמקום "הציבורי" יבוא "או בחברה כאמור".

(2) בסעיף קטן (ב), בפסקאות (1) ו-(3), אחרי "הגוף הציבורי" יבוא "או החברה הממשלתית הגדולה".

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "משרד הכלכלה והתעשייה" יבוא "משרד העבודה".

סעיף 9א לחוק קובע את החובה למנות ממונה תעסוקה. כיום החובה הזאת היא על גוף ציבורי של מעל 25 עובדים שהוא נחשב מעסיק ואנחנו מכניסים את החובה הזאת גם לגבי חברה ממשלתית גדולה שעוד מעט נגיע להגדרה שלה.

3. תיקון סעיף 9ב

בסעיף 9ב(א) לחוק העיקרי –

(1) לפני ההגדרה "|יעד הייצוג" יבוא:

""חברה ממשלתית" ו"חברה בת ממשלתית" – כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות.

"חברה ממשלתית גדולה" – חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית המעסיקה 100 עובדים לפחות.

"חוק החברות הממשלתיות" – חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975".

(2) בהגדרה "מעסיק ציבורי גדול", בסופה יבוא "או חברה ממשלתית גדולה, אף אם אינה גוף ציבורי".

זה הסעיף שקובע את חובת הייצוג ההולם ואת היעד. אנחנו מתקנים ומוסיפים כאן גם את החברה הממשלתית הגדולה שכמו שאמרנו זו חברה ממשלתית שמעסיקה מעל 100 עובדים.

רק כדי לסבר את האוזן, באיזה סדר גודל של כמה חברות מדובר? על מי אתם מחילים את זה?:

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

31 חברות ממשלתיות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אם נוכל לקבל את הרשימה של החברות לוועדה, נשמח.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נעביר את הרשימה לוועדה. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

4. תיקון סעיף 9ג

בסעיף 9ג(ד) לחוק העיקרי, במקום "שר הכלכלה והתעשייה" יבוא "שר העבודה".

זה הסעיף שקובע את החובה להכין תוכנית שנתית אם לא עומדים ביעדי הייצוג וכאן רק משנים את הסמכות.

5. תיקון סעיף 9ד

בסעיף 9ד לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) -

(1) במקום "משרד הכלכלה והתעשייה" יבוא "משרד העבודה".

(2) אחרי "הגופים הציבוריים" יבוא "ושל החברות הממשלתיות וחברות הבת הממשלתיות".

(2) בסעיף קטן (ז), בכל מקום, במקום "שר הכלכלה והתעשייה" יבוא "שר העבודה".

סעיף 9ד לחוק הוא בעצם הסעיף העיקרי שמדבר על המנגנון של העברת המידע לביטוח הלאומי על מנת שהוא יעבד את המידע ויודיע אם חברה עמדה ביעד הייצוג או לא עמדה בו. למעשה אנחנו קובעים עכשיו שלתוך המנגנון הזה אנחנו מכניסים גם את החברות הממשלתיות, כלומר, גם לגביהן יימסר המידע לביטוח הלאומי על מנת שהוא יוכל לעשות את ההצלבה ולבדוק אם החברה עומדת ביעד או לא.

6. תיקון סעיף 9ו

בסעיף 9ו לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "שר הכלכלה והתעשייה" יבוא "שר העבודה".

7. תיקון סעיף 15ב

בסעיף 15ב(ב)(1) לחוק העיקרי, במקום "שלא מינה" יבוא "לחברה ממשלתית גדולה, שלא מינו".

8. תיקון סעיף 26ז

בסעיף 26ז לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) -

(1) אחרי ההגדרה "הוראות הנגישות שלפי חוק התכנון והבנייה" יבוא:

""חברה ממשלתית גדולה" ו"מעסיק ציבורי גדול" – כהגדרתם בסעיף 9ב(א)".

(2) ההגדרה "מעסיק ציבורי גדול" – תימחק.

(2) בסעיף קטן (ב)(1) במקום "שלא מינה" יבוא "או חברה ממשלתית גדולה, שלא מינו".

סעיף 26ז, אלה הסעיפים של האכיפה המינהלית. זה תיקון שנכנס לא מזמן לתוקף ואנחנו מחילים את ההוראות גם על הנושא הזה של הייצוג ההולם בחברות הממשלתיות.

9. תיקון סעיף 26יא

בסעיף 26יא(א) לחוק העיקרי, במקום "הקבוע בסעיף 26ז(ב)" יבוא "הקבוע בסעיף 26ז".

זה תיקון טעות קטנה שהייתה בסעיף 26יא.

10. תיקון סעיף 26יח

בסעיף 26יח(א)(2) לחוק העיקרי, במקום "הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה" יבוא "המנהל הכללי של משרד העבודה".

11. תיקון התוספת הרביעית
	
בתוספת הרביעית לחוק העיקרי, בחלק א', בכל מקום, במקום "משרד הכלכלה והתעשייה" יבוא "משרד העבודה".

התוספת הרביעית היא התוספת שקובעת את העברת המידע לפי סעיף 9ד שהצגתי קודם.

12. תחילה

תחילתם של סעיפים 2(1) ו-(2), 3, 5(1)(ב), 7 ו-9(1) לחוק זה, שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה המאוחר).

13. הוראות מעבר

על אף האמור בסעיף 9ב(ב) לחוק העיקרי, ובסעיף 9ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, בתקופה של שנה מיום התחילה המאוחר יראו חברה ממשלתית גדולה העומדת ביעד הייצוג ברמה בינונית לפי סעיף 9ד האמור, כאילו היא עומדת עמידה מלאה ביעד הייצוג לפי אותו סעיף. לעניין זה, "חברה ממשלתית גדולה" – כהגדרתה בסעיף 9ב(א) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3(1) לחוק זה.

למעשה מה שאנחנו אומרים זה שכל ההוראות הביצועיות, ההוראות של המידע, העברת המידע, הכול ייכנס לתוקף בתוך שנה מיום הפרסום. שאר ההוראות של התיקונים הטכניים ייכנסו כמובן מיום הפרסום של החוק. הוראת המעבר למעשה אומרת שבשנה הראשונה שהחוק הזה חל על חברות ממשלתיות, יעד הייצוג המלא לא יהיה חמישה אחוזים לגבי חברות ממשלתיות גדולות אלא יהיה היעד של משלושה וחצי אחוזים עד חמישה אחוזים וזה כדי להקל על אותן חברות. אני חייבת לציין שאותן חברות רק בסוף אותה שנה ידעו מה המצב שלהן. היום חברה ממשלתית לא יודעת מה המצב שלה מבחינת יעד הייצוג ההולם. לכן רק בשנה הראשונה שהחוק הזה ייכנס לתוקף היא תדע אם באמת היא עומדת או לא עומדת ביעד ותדע להציב לעצמה את היעדים להמשך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מתי היא צריכה להתחיל לקלוט אנשים?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

כל הזמן. 

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

מהתחלה.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

גם היום חלה עליהם החובה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עד היום אין חובה לקלוט.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

כבר היום זה חל עליהן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש חובה לקלוט?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

כן. יש חובה להעסיק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

עכשיו מדברים רק על המבחן אם היא עמדה או לא בזה.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

נכון. אנחנו מייצרים מנגנון מידע.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

המדידה תיעשה עכשיו. 

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

מניסיון מהשטח, החברות האלה עובדות יפה, הן עושות עבודה יפה וקולטות עובדים.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אני אשמח להתייחס. אני סגנית בכירה למנהל רשות החברות. אנחנו בהחלט רואים חשיבות מאוד גדולה בחוק הזה ואנחנו שמחים על שיתוף הפעולה גם לגבי ההחלה שלו. זה באמת גם בהתאם למדיניות של השר שלנו להחיל את החוק הזה בחברות הממשלתיות. 

רצינו שהחוק יהיה מידתי והדרגתי, גם מכיוון שהיה קושי בקבלת הנתונים ויש חשיבות מאוד גדולה בקבלת הנתונים לחברות הממשלתיות גם מכיוון שהן עסקיות וצריך שתהיה להן נגישות למידע. יש חשיבות מאוד גדולה שהביטוח הלאומי יעביר להן את המידע באופן מסודר כדי שהן ידעו מה מידת העמידה שלהן בייצוג ההולם ויוכלו להיערך באופן מוסדר לעמידה ביעדים. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני רוצה להבין. זה לא ביטוח לאומי מעביר לחברה. כלומר, המנגנון הוא שהביטוח הלאומי מעביר לנציבות רשימה של מי שעמד ביעדי הייצוג והם מפרסמים את זה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אתם גם נותנים הודעה אישית לכל חברה?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

 כן, אבל בסופו של דבר יש תלות בהעברת המידע הזאת כדי שהן יוכלו לדעת מה מצבן והיכן הן עומדות ביחס לעמידה בייצוג ההולם. ללא העברת המידע הן לא יוכלו לדעת מה מצבן. כרגע הן עומדות פחות או יותר באפלה כי כל חברה לא יודעת באיזה מצב היא נמצאת. אנחנו כן רוצים שכל אחת מהחברות תדע מה מצבה כדי שהן יוכלו להיערך ליישום החוק. 

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש אפשרות לבדוק ולהעביר מידע כזה לחברות בטרם החוק נכנס לתוקף?

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

לא. כרגע בחברות הממשלתיות אין לנו את הנתונים.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

בציבורי כן. בציבורי זה מפורסם באתר של הנציבות.


 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

בד בבד אנחנו כן פועלים בנושא של הצבת יעדים גם לחברות בנושא של בונוסים וממש מתנים את העניין של הייצוג העולם בבונוסים של הפקידים הבכירים והעמידה שלהם בייצוג ההולם. גם בנושא של ייצוג של כל אוכלוסיות הגיוון, כמובן גם בנושא של בעלי מוגבלויות וגם בנושא של עמידה בייצוג של נכי צה"ל שזה נושא שגם אותו הכנסנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

איך אתם מבטיחים את מה שאמר נציג משרד הבריאות שלא יהיה מצב שלוקחים את כל הקשישים שעובדים כבר 30 שנים במשרד ואומרים שהנה, הוא כבר נכה, יש לו כבר בעיות ברגליים, יש לו בעיות בשמיעה, ויצאנו ידי חובת החוק.


 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

אנחנו בודקים את הנתונים גם ביחס לעמידה שלהם היום ומאתגרים אותם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

צריכה להיות פרופורציה.

 << אורח >> גלית וידרמן: << אורח >> 

כמובן. אנחנו בודקים את הנתונים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות אנשים עובדים עד זקנה ועד שיבה. שלא יהיה על חשבון הצעירים.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

החוק לא מתייחס לזה. 


 << אורח >> גיא שמחי: << אורח >> 

אדוני, אין אפשר לבחון את זה. אי אפשר לדעת את זה. כל מי שהוא מוגבל, הוא נכנס לייצוג ההולם. אי אפשר למדוד את זה אלא אם כן מה שאתה רוצה בעתיד זה להגדיל את הייצוג ההולם לשבעה או לשמונה אחוזים. זו הדרך להתמודד עם זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

ברור שאני לא רוצה לפגוע בעובדים הוותיקים.

 << אורח >> גיא שמחי: << אורח >> 

ברור אבל הם בתוך הייצוג ההולם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

השאלה אחרי השאלה ששאל נציג משרד הבריאות היא שאם זה כך, זה אומר שהאחוז הוא קטן יותר.

 << אורח >> גיא שמחי: << אורח >> 

אין מה לעשות. זאת הגדרה. אם הוא מוגדר כאדם עם מוגבלות, הוא בתוך זה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

אני רוצה לחדד את מה שאמרת. עובד שקיים במערכת הוא עובד מן המניין, גם אם מצבו הרפואי פחות טוב בשנים מסוימות. הוא בכלל לא קשור לשלושה וחצי האחוזים שיהיו צריכים לקבל ולמה צריך פתאום לקלוט אותו?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

אני אדייק. בהחלט גם עובדים בתוך המערכת נספרים וגם יש לזה רציונל. גם הנושא של שימור עובדים כשהם הופכים להיות אנשים עם מוגבלות, זה דבר שהוא לא פשוט. אנחנו בנציבות גם מטפלים בפניות ציבור ובמקרים הנדרשים מנהלים הליכים משפטיים כולל נגד מעסיקים. מקבלים פניות על כך שהמעסיק גילה שהעובד חלה במחלה ועכשיו פתאום מתחילות טענות על התפקוד או שמפטרים. 

 << אורח >> גיא שמחי: << אורח >> 

אלה שהופכים להיות עם מוגבלות, צריך לשמר אותם. 

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, יש חזקה. אדם שמגיע לגיל מאוד מבוגר, בסופו של דבר כן יעזוב את העבודה באופן טבעי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון. זה קורה באופן טבעי.

 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

בסופו של דבר אדם מגיע לגיל בו הוא יעזוב את העבודה באופן טבעי, כמובן בהסכמה, ויחליפו אותו אנשים אחרים ואז מקום העבודה עדיין יהיה צריך לעמוד בחובה הזאת עם עובדים חדשים. זה תהליך טבעי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

נכון. ברור שלא צריך חלילה לפטר או להפריע לאדם בגלל מוגבלותו. הוא היה אדם בריא וחזק ובנה את החברה וכאשר הוא מתחיל קצת לא להרגיש טוב, מוציאים אותו החוצה.

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

העניין הוא לבצע את ההתאמות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

מי מבצע את ההתאמות? הבנתי מהיועצת המשפטית שלחברה אסור לבדוק.

 << אורח >> לישי משעלי קין: << אורח >> 

התאמה, לצורך העניין אדם עובד עבר תאונה או חלילה מחלה והוא לא יכול יותר לבצע את התפקיד שלו באופן מהותי, במקרה כזה חובה על המעסיק לבצע התאמות וחלק מההתאמה זה לא רק הפיזי כמובן שזה החלק היותר קל היום, אלא זה החלק הניהולי, החלק המקצועי, להעביר אותו לתפקיד שהוא מותאם לו.

 << אורח >> אורי גז: << אורח >> 

אני מנהל תחום קידום תעסוקה בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובין היתר מפקח על ייצוג הולם בגופים ציבוריים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בהתחלה שאלתי שאלה ספציפית ולא קיבלתי עליה תשובה. איך אתם מלווים את האדם עם מוגבלות כדי שהוא יוכל להתקדם בתוך העבודה, להשתלב בתפקיד שטוב לו, שהוא עושה אותו על הצד הטוב כך שהמעסיק יהיה מרוצה והוא יהיה מרוצה?

 << אורח >> אורי גז: << אורח >> 

 הפיקוח שלנו הוא יותר ברמת המקרו מול הגופים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זו הבעיה שלי. 

 << אורח >> אורי גז: << אורח >> 

מי שמלווה את הגופים, זה המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות והזרוע הביצועית שלו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הם מלווים את המעסיקים. אני רוצה לדעת מי מלווה את העובד.

<< אורח >> דן אורן: << אורח >> 

אדוני, יש מטה במשרד העבודה.

 << אורח >> אורי גז: << אורח >> 

חוץ מלישי יש כרגע 60 עמותות. גם המטה עושה את זה אבל גם הרבה עמותות מקצועיות שמלוות.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לפני ההצבעה על החוק לי חסר העניין של הליווי את העובד לעבודה המתאימה בתוך החברה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

וגם איך יש להם גישה לדעת שיש משרות.

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

לאדם עם המוגבלות עצמו, קיימת בעיה קשה. אני בתוך 10 קבוצות כאלה ב-ווטסאפ. אנשים כל הזמן זועקים שהם רוצים לעבוד אבל הם אומרים שלא מקבלים אותם והם לא יודעים למי לפנות. יש אנשים שזכאים מטעם ביטוח לאומי להסבה מקצועית והם מקבלים את כל התהליך של ביטוח לאומי אבל שאר האנשים לא מקבלים כלום.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

השאלה איך מנגישים את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

יש מישהו במשרד ממשלתי שיהיה ממונה על זה?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

בוודאי. 

 << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> 

אדוני, כממונה גיוון במשרד הבריאות אני אומר לך שהשילוב היום במשרדים ממשלתיים לאנשים עם מוגבלות גורם להם עוד יותר עוול. אנחנו מקבלים אותם ומפרסמים להם משרות בדרגים הכי נמוכים. אם צריך לשלב אותם, אנחנו צריכים לשלב אותם בכל הדרגים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אבל מי יעשה את זה?

 << אורח >> מועאוויה כבהה: << אורח >> 

נציבות שירות המדינה והמחוקק. עם כל הכבוד, אין כל סיבה שלא יהיה מנכ"ל משרד ממשלתי עם מוגבלות. אין כל סיבה שלא יהיה סמנכ"ל עם מוגבלות והיום אין כאלה. אנחנו מכניסים אותם להיות מנהל מטבח, לתפקידים שאני חושב שגורמים להם עוד יותר עוול בנוסף למוגבלות שלהם ממנה הם סובלים.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

במסגרת החוק גם יש את החובה למנות ממונה לתעסוקה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

זה מופיע בחוק.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

כן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 


אתם תפקחו על כך שיהיה ממונה?


 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אנחנו כבר פועלים לקיים קורס.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

באותה הזדמנות תענו על השאלה איך אתם מנגישים את המידע הזה שיש משרה או משרות מסוימות לציבור, לאותו ציבור.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני עדין מחכה לתשובה לשאלה שלי לגבי הממונה הזה.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

הממונה הוא דו כיווני, הוא גם צריך לדאוג שהמעסיק יודע מה הוא צריך לעשות והוא גם צריך להיות כתובת לקשיים ולשאלות מצד האדם עם המוגבלות, לוודא שנעשות לו ההתאמות הדרושות, את הליך הקבלה לעבודה, הקידום שלו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם תפקחו על כך שהממונה עושה את זה?

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

אנחנו מפקחים על הממונה, על קיומו של הממונה ויש לנו רשימות שלהם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אתם יכולים לפקח על איך שהם עובדים? בעל המוגבלות לא תמיד יודע לומר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> 

החברה צריכה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

החברה צריכה. הממונה צריך להיות זה שידאג שהעובד יהיה מרוצה ויהיה לו תפקיד מתאים כך ששני הצדדים יהיו מרוצים.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

יש לי שאלת הבהרה לגבי הנוסח. אמרנו שבתקופה של שנה מיום התחילה המאוחר, יראו אותה כאילו היא עמדה ביעד אם היא עומדת ביעד של שלושה וחצי אחוזים. אני מניחה שהפרסום של החוק יהיה ב-1 באפריל. כלומר, ב-1 באפריל, אז תסתיים שנה מיום התחילה המאוחר. הבחינה נעשית רק אחרי מרץ, כאשר הנתונים מגיעים.

הכוונה היא לבחינה הראשונה, נכון?


 << אורח >> דן רשל: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אני לא בטוחה שזה מספיק מדויק בנוסח.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

אפילו שנה וחצי מיום התחילה המאוחר ואז זה בטוח יכלול גם את התקופה של הבחינה עצמה.

 << אורח >> הדס אגמון: << אורח >> 

אולי אפשר לכוון שהבחינה הראשונה שנעשית, לדבר על המהות.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ננסח את זה כך שיהיה ברור שבפעם הראשונה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

אני חושש שמהניסוח אנחנו נצא לעוד חצי שנה שזה לא יהיה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

לא. בודקים את זה פעם ראשונה. הכוונה היא שבפעם הראשונה שבודקים חברה ממשלתית, היעד יהיה ברמה הבינונית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

לא יותר משנה.

 << דובר >> ענת מימון: << דובר >> 

ברור. בבחינה השנייה תצטרך לעמוד ביעד המלא. נבדוק שזה ברור וכך עולה מהנוסח.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

בסדר. אם חסר משהו בנוסח, את יכולה לתקן.

אנחנו ניגשים להצבעה. מי בעד אישור הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון מס' 24) (החלת חובת ייצוג הולם על חברות ממשלתיות גדולות), התשפ"ד-2024? 2. מי נגד? אין מתנגדים. אין נמנעים.

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> 

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה שנייה ושלישית ותעלה למליאה להצבעה.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:58. << סיום >>