פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 27/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 154 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום רביעי, י"ז באדר ב התשפ"ד (27 במרץ 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> תנאי מגוריהם של בני העדה האתיופית במרכזי הקליטה בארץ. עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר חברי הכנסת: פנינה תמנו מוזמנים: משה פינס – משנה למנכ"ל, משרד העלייה והקליטה אולגה דדון – סמנכ"לית דיור, משרד העלייה והקליטה ווגאי טבגה – מנהלת תחום קהילת יוצאי אתיופיה-דרך חדשה, המשרד לביטחון לאומי שי פלבר – מנהל היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית הבטאמו יוסף – מנהל פרויקט אתיופיה, הסוכנות היהודית מוזמנים באמצעים מקוונים: יצחק אבוחצירה – מת"ח צפת מ"י, המשרד לביטחון לאומי טספאי קסאו – הורה של הילדה קסאו היימנוט בנצ'י קסאו – הורה של הילדה קסאו היימנוט שושי – מתורגמנית אמהרית-עברית, הסוכנות היהודית ייעוץ משפטי: אלי מור שבילי מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> תנאי מגוריהם של בני העדה האתיופית במרכזי הקליטה בארץ. עדכון סטטוס חיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה הקליטה והתפוצות, נושא הדיון הוא תנאי מגוריהם של בני העדה האתיופית במרכזי הקליטה בישראל, ועדכון סטטוס החיפושים אחר הילדה היימנוט קסאו. היימנוט בת התשע נעלמה ב-25 בפברואר 2024 ממרכז הקליטה ברחוב צה"ל 9 שבצפת, היא עלתה עם משפחתה וששת אחיה לישראל לפני כשלוש שנים במסגרת מבצע צור ישראל, אימה לא האמינה שיעבור כל כך הרבה זמן ועדיין לא יהיה קצת חוט. משפחתה של היימנוט נמצאת איתנו כאן בזום, אני רק אומר שהמקרה הזה הוא מקרה שנגע בליבם של כל ההורים במדינת ישראל שפשוט לא מצליחים להבין, איך יכול להיות שילדה נעלמת כאילו בלעה אותה האדמה ואף אחד לא יודע מה עלה בגורלה, כאילו אין שום קצה חוט לעניין הזה. לפי דיווחי המשפחה היא לא נראתה מאז ה-25 בפברואר בשעה 19:30 לאחר שיצאה עם חברותיה לחלק פליירים של אחד המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, ב-27 בפברואר התפרסם תיעוד שלה היא וקרובת משפחתם מחלקות עלונים ברחוב בצפת, זה התיעוד האחרון. בשעה 22:00 המשטרה דיווחה על העדרה והחלו חיפושים אחריה, החיפושים התרחבו לאזור מירון, כ-1,800 מתנדבים, נפתח חמ"ל של יחידת הכלבנים, הוועד למען יהודים יוצאי אתיופיה הציע פרס לכל מי שימסור מידע ויביא למציאתה, והמטרה שלנו בישיבה הזאת זה להבין שאכן הרשויות עושות כל מה שניתן וכל מה שצריך כדי למצוא את הילדה. ההיעלמות שלה עלתה לסדר היום ולכותרות וגם העלתה את התנאים הקשים שבהם חיים רבים מהעולים מאתיופיה במרכזי הקליטה. עכשיו פה אני חייב לומר לסוכנות היהודית ולמשרד הקליטה: אנחנו ביקשנו נתונים מהסוכנות היהודית וממשרד הקליטה, וכל אחד מספר סיפור אחר. אנחנו ננסה פה להבין קצת מה הם המספרים, הסוכנות היהודית מסרה לנו שהיא מנהלת 18 מרכזי קליטה ומשרד הקליטה מסר לנו שהיא מנהלת 17 מרכזי קליטה, אז אני לא יודע מה הפער, אנחנו נצטרך להבין מה הפער, אבל כ-25 מרכזי קליטה פעילים ברחבי הארץ, 17 מהם לעולים יוצאי אתיופיה השאר למדינות שונות. מרכז הקליטה בבאר שבע נסגר, ישנם מרכזי קליטה שהמבנה הוא בבעלות הסוכנות היהודית 17 כאלה נכון? 17 כאלה שהמבנה הוא בבעלות הסוכנות היהודית, השאר הם מושכרים במימון משרד העלייה והקליטה. התקציב של אגף בכיר לדיור במשרד העלייה והקליטה להפעלה והשכרה של מרכזי הקליטה לעולים מאתיופיה הוא כ-180 מיליון שקלים, 6,272 עולים מאתיופיה שוהים במרכזי הקליטה, באוגוסט 2023 נפתח מרכז קליטה נוסף בבאר שבע ובו התגוררו 135 עולים, המדינות המרכזיות מהם נקלטו עולים במרכזי הקליטה, חוץ מאתיופיה כמובן, כ- 6% מרוסיה, ארגנטינה 1%, ארצות הברית 1%, בלרוס 1% ומקומות אחרים כ-1%. משך השהייה הממוצע של עולים מאתיופיה בקרית גת הוא שלוש שנים ו-תשעה חודשים, בבאר שבע ארבע שנים וחמישה חודשים, ובאר שבע בקלישר חמש שנים. חלק מהעניין ופה כמובן זאת שאלה שמונחת גם לפתחה של הסוכנות היהודית וגם לפתחו של משרד העלייה והקליטה, מספר השנים הזה הוא הוא באמת גדול, וצריך פה לעשות פעולות גם מבחינת הקליטה לצמצם את הנושא. אבל אני חייב לפתוח גם כדי שיהיה לנו ונוכל לדבר על היימנוט וסטטוס החיפושים אחריה ונפתח בנושא הזה, ואחר כך ממנו נגיע למצב במרכזי הקליטה. אני רוצה לתת להורים של הילדה לדבר באמצעות הזום, הם ידברו באמהרית ויש להם מתורגמן, רק מי תדבר? האימא או האבא? סטפאי או באנצ'י? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> יש בחורה בשם שושי שמתרגמת אותה, אחת העובדות שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שושי את איתנו? אתם שומעים אותנו? בוא נשמע את הסיפור מהם לגבי המצב ומה הסטטוס כרגע שהם יודעים לגבי החיפושים אחרי היימנוט. << אורח >> טספאי קסאו: << אורח >> (נושא דברים בשפה האמהרית) << אורח >> שושי: << אורח >> האבא אומר מ-25.2 מאז שהיא נעדרת, ויש אינדיקציה שהיא יצאה, מאז המשטרה מעדכנת אותם שאין קצה חוט ועדיין ממשיכים לחפש, ואין משהו חדש שהמשטרה מעדכנת לגבי זה, אבל הם כן מחפשים בעזרת השם ובאמונה ובתפילה שימצאו אותה ממשיכים הלאה, אבל מבחינת המשטרה אין להם קצה חוט שעדכנו אותם, וכן תודה לכל האזרחים שעזרו ומחפשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך כרגע מתנהלים החיפושים מבחינתם, מה קורה היום בחיפושים אחרי היימנוט? << אורח >> טספאי קסאו: << אורח >> (נושא דברים בשפה האמהרית) << דובר_המשך >> שושי: << דובר_המשך >> החפ"ק עדיין נמצאים פה, שלושה שוטרים פה ומעדכנים אותם שעדיין מחפשים והכל רגיל מבחינת החיפוש וממשיכים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מי מלווה אותם באופן שוטף, בקשר מול המשטרה, בקשר מול הרשות המקומית ביום יום? << אורח >> טספאי קסאו: << אורח >> (נושא דברים בשפה האמהרית) << דובר_המשך >> שושי: << דובר_המשך >> פה הוא אומר, מתעדכנים שהמשטרה נמצאת, הם נכנסים והם מתעדכנים פה כשהחפ"ק נמצאים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לשמוע את המשטרה ואולי אחר-כך אני ארצה עוד לחזור לשאול שאלות את ההורים. סגן ניצב יצחק אבוחצירה מפקד תחנת צפת, נמצא איתנו גם בזום. אם תוכל לעדכן אותנו גם על מהלך החיפושים שנעשה עד כה וגם מה מתוכנן קדימה – האם יש קצה חוט? מהו קצה החוט? << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> בוקר טוב לכולם. מבחינתנו לפי מה ששאלת את המשפחה לגבי הקשר איתה, אז יש לנו יוצא קהילת אתיופיה שוטרים שהם יוצאי הקהילה, שהם מלווים את המשפחה מהרגע הראשון, הם נמצאים איתנו בחפ"ק יום יום או לפחות עכשיו בשלב הזה שלוש או ארבע פעמים בשבוע, מלווים את המשפחה מעדכנים אותם בכל אירוע, מלווים את המשפחה בכל מקום בכל זמן נתון אנחנו מעדכנים אותם באופן שוטף פעמיים ביום כשהם נמצאים, והחפ"ק שלנו עדיין נשאר במרכז קליטה על מנת לאפשר למשפחה להגיע בכל זמן נתון לשאול, להתייעץ לשפוך את אשר על ליבם, על מנת לתת להם מענה גם ברמה האישית וגם ברמה המבצעית. עכשיו לגבי החיפושים עצמם לעניינינו, במספרים: יש לנו 1,150 שוטרים שהופעלו עד היום, כמעט 3,000 מתנדבים, מאות פרשים ובעלי חיים שלנו, אני מדבר על בעלי חיים משטרתיים, לא יחידת הכלבנים לישראל, זה יחידה שאני לא יודע לסמן את האיכות שלה, אני מדבר על כלבנים עם נוהגי כלבים משטרתיים שהם מוכשרים לכך ועוברים הכשרה מאוד ארוכה, גם כלבי גופות, גם כלבי חיפוש וגישוש ופישוש שיודעים לראות דברים, או למצוא אנשים חיים, או שחווים פצועים וכל מיני כאלה סוגים של אירועים, גם כלבים של עוקץ. הופעלו כל היחידות הצבאיות שמתעסקות בחיפושי נעדרים החל מאית"ן ומרעול ועוד יחידות כאלה ואחרות מסוקים, רחפנים תרמים בלילה אמצעים תרמים בלילה שחיפשנו ביום, כנ"ל גלי נפח, יחידות מהירות שהגיעו אלינו גם משטרתיות וגם אזרחיות וג'יפים. ושוב פעם אנחנו מחפשים, החבר'ה במרכז הקליטה יצאנו החוצה וסרקנו ממש בצורה יסודית מאוד את כל השטחים שעוטפים את מרכז קליטה, בעיר צפת, בשכונות, יערות ושטחים רחוקים יותר וחזרנו פנימה, הבניין עצמו נסרק 82 דירות, מעל ארבע פעמים יחידות שונות שחיפשו אותו בתוך הבניין עצמו, דלת-דלת דירה-דירה תוחקרו כל תושבי מרכז הקליטה, כל משפחה שם תוחקרה ובדקנו את כל המצלמות בזירה הקרובה והרחוקה. תחקרנו המון אנשים, פוליגרפים החל בהיבטים הפליליים של האירוע, גם בהיבטים הפליליים וגם בהיבטים האזרחיים כל דבר שעולה לנו, כל אירוע שמישהו מתלונן או מבקש לבחון איזושהי סוגייה כזו או אחרת או כיוון כזה או אחר, אנחנו שולחים צוותים ובודקים אותו ממצים אותו עד תום על מנת להגיע לקצה חוט. המון כיוונים יש, כל כיוון כזה עם נבדק וכמובן עד עכשיו נשללו כל הכיוונים שנבדקו, אנחנו עדיין בלי קצה חוט יש כאן תעלומה, אנחנו עדיין ממשיכים, החפ"ק עדיין פתוח החיפושים ממשיכים, היום ארגנו יותר מתמקדים בחיפושים יותר מקצועיים, כמו גלאי נפח מיוחד שבודק לנו נפח בין קירות ולנסות לאתר האם יש מאחורי קיר משהו שאנחנו לא יכולים לראות אותו, אבל המכשיר הזה יודע, זה מכשיר שיחידה אזרחית שעובדת עם הצבא תרמה לנו אותו ואנחנו מיישמים את העבודה איתו. תוכניות אדריכליות של הבניין נבדקו, היום מגיע עוד מישהו שמתמחה בקפלי קרקע ודברים כאלה, בודק תוכניות אדריכליות, אנחנו ממש יורדים לרזולוציות מאוד-מאוד יסודיות על מנת למצות כל שלב או כל הליך או כל כיוון ולשלול הימצאות שלה במקום כזה או אחר. אנחנו לא חוסכים במשאבים, כל המיקוד המחוזי באירוע הזה, כל היחידות של מחוז צפון מתגברות אותנו, אנחנו לא חוסכים במשאבים, לא במשאבים, לא באמצעים לא בשעות העבודה, אנחנו ממשיכים עם מתנדבים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אנחנו עומדים אבל היום? מה הכיוון? יש בכלל כיוון? << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> אין לנו אין קצה חוט, אנחנו שוב חוזרים ואומרים, כיוונים יש כמה כיוונים זה לא המקום לפרט אותם, שמתמקדים בכל מיני דברים שעולים לנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש מידע מאנשים שהגיע? בתוך התחקור, בתוך תחקור הדיירים במרכז הקליטה? מהבקשה לציבור לקבל מידע? << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> יש מוקד שנפתח ולמוקד הזה לצערי מגיעים המון תמהונים, המון מתקשרים, מגדי עתידות, קוראים בקפה כל מיני דברים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אני מדבר על מידע של מישהו שראה שמע? << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> אתמול מישהו סתם דוגמה זרק שראו אותה בירושלים, נשלחה ניידת, נבדקה, נשלל הדבר הזה. אבל אין לנו מידע ממשי, כל מידע שעולה לנו בחקירות אנחנו בודקים אותו, יש הרבה מיידעים שעלו, חלקם נבדקו ונשללו, חלקכם עדיין בחקירה ומנסים לפתח את המקום הזה גם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש איזשהו חוסר באמצעים שאם היה לכם הייתם? << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> לא, לא. אין שום אמצעי שב"כ ברמה הארצית המפכ"ל היה נתן גיבוי מלא, השר היה נתן גיבוי מלא ובאמת כולם נרתמו והתגייסו לטובת האירוע הזה, לא חסר כלום, אין שום דבר שחסר לנו, כרגע אנחנו עם פחות מתנדבים מן הסתם, ככל שעובר הזמן פחות מתנדבים מגיעים, אנחנו מנסים לגייס עוד ועוד מתנדבים מכל מיני מקומות, לא חסר כלום, אין אמצעי שלא הופעל, מערכת הביטחון כולה נרתמה לטובת האירוע, לא חסר כלום, גם הכל הופעל דרך אגב, כל אמצעי כזה הופעל, אין אמצעי שגם לא השתמשנו, כל מה שקיבלנו השתמשנו ובדקנו אותו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משרד עליה והקליטה איפה אתם נמצאים בתוך האירוע הזה של החיפושים? << אורח >> משה פינס: << אורח >> רק באמת כמה מילים, באמת זה אירוע קשה, אירוע קשה אירוע מטלטל שגם משרד העלייה והקליטה וגם הסוכנות נמצאים בתוכו על מלא-מלא, אני חייב לומר באמת רגע מילה טובה גם לשי בהקשר הזה שהוא בעצם כמעט גר שם, ממש ימים ולילות הוא נמצא, שבתות, לילות עם החיפושים בלי החיפושים, אז באמת גם לומר מילה חזקה וטובה גם בהקשר הזה שהם לוקחים את זה ברצינות מרבית בהקשר הזה והשותפות שלנו היא מלאה לחלוטין. השר שלנו ביקר שם חמש פעמים, המנכ"ל ביקר פעמיים, הצוות של ההנהלה מבקר שמה על בסיס יומי, אני ביקרתי שם שבע פעמים, כמובן כל ביקור הוא נכנס לעומקם של דברים, גם לצרכים של המשפחה שגם המשפחה מקבלת סיוע כלכלי גם מהסוכנות וגם מהמשרד בתקופה הזו, ואנחנו שם על מלא מלא מלא, זה אירוע קשה ואנחנו מחויבים לו גם כמשרד וגם כסוכנות היהודית בשותפות מלאה בהקשר הזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסוכנות. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> באמת לא צריך להכביר מילים על הקושי שאנחנו נמצאים בו וההתמודדות שאנחנו חווים, צריך לומר שמרגע ששמענו על ההעלמות של היימנוט, בשעה קרוב ל-20:00 כשהמשפחה באה ופנתה ולא מצאה אותה לבעלה עובדת במרכז קליטה, הלכו למאבטח, המשטרה אני חייב לומר במהירות שיא ממש הגיעה והתחילו כל החיפושים וכולי. בהקשר הזה אני אומר כמה דברים, אחד אנחנו עושים כל מה שצריך, לא חוסכים במשאבים ונמשיך לעשות כל מה שצריך, כדי להמשיך שהנושא הזה יגיע בסוף לידי פתרון בכל הרבדים שלו, דיברת עם מפקד תחנת משטרת צפת שאנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה אני חייב להגיד הדוק, ברמה שאנחנו הבאנו כבר עד היום מאות מתנדבים הסוכנות היהודית לחפש, ואגב אני גם אומר פה וגם המשטרה יודעת, אם צריך אנחנו הולכים להמשיך ולהביא עוד מתנדבים לתוך הדבר הזה. הפרס הכספי שהצענו של 100,000 שקלים מתוך תקווה שהדבר הזה יעורר איזה שהוא מידע איזשהו תהליך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הגיע איזה שהוא מידע בעקבות? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> לצערנו עדיין לא. בנוסף בתוך מרכז הקליטה בתוך המרכז הקליטה נעשות המון פעולות קודם כל אל מול המשפחה, מטעם צנעת הפרט אני לא אפרט, אבל סוגי סיוע כאלה ואחרים, לא חוסכים בשום דבר, יש איש צוות קבוע שהוא מלווה את המשפחה, יש עובד סוציאלי דובר השפה שהוא צמוד למשפחה בהקשר הזה, וכל הזמן כל הזמן כל מה שאפשר לסייע למשפחה ולא רק למשפחה אלא גם למעגל היותר רחב נעשה, זה בהקשר של החיפוש והמאמץ. אני מודה למילים החמות שאמר משה, ואני כן אציין אולי גם בהקשר הזה, אני גם ישנתי במרכז קליטה בתחילת החיפושים, ישנתי שם כי רציתי לראות ולהרגיש מקרוב את החיים בתוך המרכז קליטה, ובהקשר הזה למשל אנחנו מסייעים למשפחה, נתבקשנו להגיע לדירות ולעשות מהלכים כאלה ואחרים, האבא שהיה באתיופיה אולי הוא יספר אחר כך במקום מאוד מרוחק, הצלחנו להביא אותו כמה שיותר מהר לארץ עם מורכבות לא פשוטה. בהקשר הזה אני גם אומר, השותפות עם המשרד היא מלאה, התמיכה שהמשרד נותן, הליווי בין אם זה אנשי מקצוע בין אם זה הגעה למרכז קליטה, דיבר משה על השר אז השר גם מגיע מחר בבוקר, מבחינתנו ההגעות של השר, יושב-ראש הסוכנות היהודית, אנשי צוות זה כדי שהנושא הזה כל הזמן יהיה על סדר היום, כל הזמן יהיה על סדר היום. ואני חייב להגיד אני מודה גם למשטרה בהקשר הזה, כי הבנו שכשהחפ"ק נמצא בתוך מרכז הקליטה, אגב אם מישהו יודע משהו מרגיש יותר בנוח לרדת קומה ולראות, ב' אל מול הנראות שהדבר הזה ממשיך להעסיק אותנו, והדבר הזה לא ירפה את ידנו, אנחנו נמשיך בכל המאמצים בכל האמצעים ביחד עם המשרד וביחד עם השותפים האחרים, על מנת לוודא שהדבר הזה יהיה לו פתרון, ואני אומר המשפחה תמשיך לקבל ליווי מאיתנו לא משנה באיזה צורך, כל התקופה שרק יידרש לכך. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רק רוצה להתייחס גם לפני שאנחנו עוברים לנושא המצב במרכזי הקליטה, ראשית להגיד שהנושא הזה לא יורד מסדר היום וזה טוב שהוא לא יורד מסדר היום בצפת, ואני אומר לכם הוא גם לא ירד מסדר היום כאן בוועדה. נמצאת פה איתי כרגע רק חברת הכנסת פנינה תמנו שטה שהייתה גם שרת עלייה וקליטה, אבל הביזנס של העיסוק בנושא הזה לא צריך להיות העיסוק הפרטי שלי כיושב ראש ועדת עלייה וקליטה ואולי חברת הכנסת פנינה תמנו שקשורה לנושא. אני הייתי מצפה לראות פה הרבה יותר חברי כנסת והרבה יותר נוכחות סביב העיסוק בעניין הזה, ואנחנו לא נוריד את הנושא הזה מסדר היום, כי זה לא יכול להיות שהופכים את זה לאיזשהו נושא נישה שרק אם מישהו מתעניין בו אז עוסקים בזה, הילדה הזו היא הילדה של כולנו, היא ילדה במדינת ישראל שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה בלי קצה חוטו, הדבר הזה מטריד את כולנו בלי קשר עם היא עלתה מאתיופיה או שהגיעה ונולדה בארץ, זה בכלל לא משנה, וזה מסר שהוא מאוד-מאוד חשוב וחשוב לי גם שההורים ישמעו את המחויבות הזו. חברת הכנסת תמנו שטה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה אדוני היושב-ראש, קודם כל אני רוצה להתנצל על כך שבאמת הוועדה יצאה בזמן שאנחנו גם בכינוס של סיוע לאנשים עם מוגבלויות בצל המלחמה שאני מובילה יחד עם חברת הכנסת דבי ביטון, ועל כן אני גם נעדרתי מתחילת הדיון, אבל נמצאת כאן עכשיו ותכף גם אצטרך גם לצאת אז אני מתנצלת מראש. אני רוצה להודות לך על הדברים שאמרת בסיפא, היא הבת של כולנו, אני רואה את ההורים את משפחת קסאו את היימנוט, הפנים היפות הילדה הקטנה שהייתה איתנו על טיסה שי פלבר, הייתה איתנו על טיסה לארץ עם ההורים לפני כשלוש שנים. מדינת ישראל, ילדה בת 9 לא ככה נעלמת, האדמה לא בולעת אותה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> ואפילו מפריע לי שאנחנו מדברים על לשמור על זה שזה תמיד יהיה על סדר היום הציבורי, זה חשוב אבל זה לא תהיה הסיבה שבגינה ממשיכים לחקור ביתר שאת או לא חוקרים או לא מחפשים או כן מחפשים, תמיד צריך להמשיך עם כל הפעולות כל דקה כל שנייה מתוך יציאה שנקודה ההנחה צריכה להיות שהיימנוט בחיים. אני שמעתי ואני שמחה עכשיו בדרך שאמרו לי שהמשטרה הבהירה שהיא לא תפסיק את החיפושים אחר היימנוט, כי הפרסומים דיברו על כך שמפסיקים את החיפושים. אני רוצה לחזק את ההורים בעזרת השם כולנו נושאים תפילה שימצאו את היימנוט, אחרת זה יכול לקרות לכל אחד, זה יכול לקרות לכל ילד וילדה, אנחנו חייבים לראות את זה כאילו זו הייתה הילדה שלנו, אני נחרדת אני אומרת לך, לי לפעמים אפילו יצא לי קודם לדבר כאן עם חבר, קשה לי אפילו להסתכל על התמונה של היימנוט מהחרדה איך דבר כזה זה קורה, אז בעזרת השם אני מקווה שנמצא אותה. לעניין השני הרחב יותר על התנאים, אני חושבת שיש לנו פה פעמון מצלצל להתעורר ולשנות את כל התפיסה והגישה על מרכזי הקליטה, בזמנו היה לי מרכז קליטה בעיר מסוימת שמאוד הפריעה לי שזה בתוך שכונה מוחלשת בלי להזכיר את העיר, והפחד שלי היה שיש שמה נרקומנים ויש שמה אנשים מאוד מאתגרים, דיברו על צפת עם התימהוניים. אנחנו צריכים לעשות קפיצת מדרגה בכל מה שקשור למרכזי קליטה, מה גם תזכרו למשל אם אנחנו מדברים על עלייה מאתיופיה, שאגב זה רוב העולים החדשים שמגיעים למרכזי הקליטה זה מאתיופיה, צריך לשים אותם באזורים חקלאיים, במושבים בישובים, באזור באזורים שבאמת יותר תואמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קליטה קהילתית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם עם מבנים יבילים שהם יותר רציניים, בדיוק, אבל אנחנו חייבים למשל לא בניינים עמוסים, לא בתוך שכונות קשות, אני הייתי במרכז קליטה, אני זכיתי להיות בפרדס חנה כרכור, אז בזמנו זה היה קרוואנים אבל במקום מאוד פסטורלי, זה משפיע על הנפש, זה משפיע על הבטיחות על המוגנות על הכל, הילדים האלה לא יכולים להמשיך להיות באזורים שהם קשים, וזה כמובן לאוזנך המשנה למנכ"ל מר פינס, וכמובן אולגה שהיא אחראית על תחום סמנכ"לית דיור, ואני מקווה שבעזרת השם קודם כל נמצא את היימנוט ומשם נגזור גם פעולות. תודה רבה לך אדוני היושב-ראש על זה שאתה עומד על המשמר, לא מובן מאליו, הדיונים שלך כולם כל כך חשובים ועוסקים בדיני נפשות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. מתחנת צפת עדיין איתנו פה בזום? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני גם יודעת בינתיים עד שהוא עולה, אני יודעת שהמפכ"ל נותן לזה דגש אישית, אנחנו דיברנו איתו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לדעת, יש גם עוד העלמות של מוישי קליינרמן שנעלם גם הוא לפני שנתיים כבר, באותו אזור זה היה הפעם האחרונה שראו אותו, נבדק איזשהו קשר בין הדברים? << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> נבדק, אין קשר בין האירועים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אפשר לדעת אם אין קשר אם לא מצאו אותו ולא מצאו אותה? << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> הרקע שונה, האירוע של מוישי נחקר על ידי ימ"ר ש"י ושם עשינו סיעור מוחות ביחד, עברנו על התיקים גם שלו וגם שלה, אין קשר בין המקרים, זה שני מקרים שונים לחלוטין, ושוב אתם אמרתם את זה ואנחנו אומרים את זה שוב, היימנוט היא קרובה לליבו של כולנו, אנחנו שם כמו שאמרו לכם במרכז קליטה 24 שעות מהיום הראשון, אנחנו השארנו כונן בתחנה על מנת למצות כמה שיותר שעות וכמה שיותר זמן לחפש אותה. זה מדיר שינה מעינינו בדיוק כמו מעייני ההורים, ליבנו איתם כמובן ואנחנו כולנו רתומים לתוך האירוע הזה, לא נפסיק לחפש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה ברור לחלוטין לא ברור כן אבל החיפושים לא מתרכזים רק במרכז הקליטה אני מתכוון? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> הם ממש מתרכזים ואני מקווה שהם בקשר עם יחידה צור כל העבריינים המורשעים. << אורח >> יצחק אבוחצירה: << אורח >> אז שוב אני פה לא מפרט הכל, אבל את כל מה שאתם חושבים עליו עשינו, גם יחידת צור איתנו ולא מהיום מהרגע הראשון, הגיעה איתנו יחידת צור ובדקנו את כל האנשים בצפת שיש להם נגיעה לעבריינות כזו או אחרת, נבדקו, נחקרו פוליגרפים נעשו, יש לנו סד פעולות רחב מאוד אלפי פעולות חקירה נעשו עם אנשים שונים, גם בתחום הפלילי כמו שאמרתי וגם בתחום האזרחי, וכל זה עובד, כלומר זו מערכת שעובדת ומשומנת, טובי החוקרים, טובי הקצינים מתעסקים עם הדברים האלה, וזה פיקוח יומיומי של מפקד מרחב בדרגת תת ניצב, כל יום הערכת מצב אין יום שאנחנו מפספסים, גם בתחום החקירה וגם בתחום המבצעי האג"מי. ושוב כמו שאמרתי לגבי והחיפושים, החיפושים ממש לא רק במרכז הקליטה, חיפושים התרחבו לאזורים רחוקים מאוד אפילו, גם בחיפושים הפיזיים וגם היותר רחוקים, גם באילת היינו ובבית שמש ובכל מקום שיש לנו איזה קריאת כיוון שאולי יש שם משהו אנחנו מגיעים לשם, מגיעים, בודקים, שוללים או מאששים את העדות או את כיוון החקירה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. כמו שנאמר מי שמסתכל על התמונה של היימנוט כאן, אי אפשר להתעלם מהחיוך שלה ואני מאחל ומקווה שיחד עם ההורים נזכה ביחד לראות אותה חוזרת הביתה, אני אומר כולנו וכולנו כולנו זה תפילה של כולם, ואני מאמין אני באמת מאמין שאתם תזכו לחבק אותה בקרוב בעזרת השם, אמן. ווגאי טבגה מנהלת תחום קהילת יוצאי אתיופיה במשרד לביטחון לאומי. << אורח >> ווגאי טבגה: << אורח >> בוקר טוב, זה דיון מאוד קשה, אני חייבת לומר שאני אמא לשלוש בנות קטנות, והאירוע של היימנוט תופס אותי, אני בדרך כלל לא חרדתית, אחרי האירוע של היימנוט הבת שלי איחרה מחוג בחצי שעה, ואני תפסתי את עצמי בטראומה של אני לא יודעת איפה היא, 10 טלפונים ובאמת אני אומרת לכם שנושא של היימנוט זה נוגע בכל לב של אישה אבא אח ואחות, ואני חושבת שאנחנו כאזרחים תושבי מדינת ישראל צריכים לעשות הכל ולסייע באמת כדי להחזיר את היימנוט למשפחת קסאו, ומשפחת קסאו אנחנו מחזקים אתכם, ואנחנו נדאג שזה יישאר באמת בתודעה הציבורית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אני רק רוצה להודות להורים שהצטרפו אלינו לדיון, אנחנו נמשיך לחלק השני של הדיון ואני שב ומתחייב לכם שהנושא הזה לא ירד מסדר היום. תודה שלקחתם חלק בדיון. בבקשה. << אורח >> ווגאי טבגה: << אורח >> אני ככה קצת אגע, אני לצערי אין לי כל כך הרבה מעורבות בחלק הפיזי אני אשאיר את זה לגורמים הרלוונטיים, אני יכולה לדבר על החלק המוגנות של העולים במרכזי הקליטה. יושב פה הבטאמו יוסף שאנחנו עובדים ביחד, שנה שעברה יצאנו באיזשהו פיילוט של מספר מרכזי קליטה, לעשות תוכניות מניעה וחוסן ויצירת מוגנות לעולים בתוך מרכזי הקליטה בשפה האמהרית, מתוך הבנה שבאמת חסר להם החלק של באמת התנהגויות סיכון יש המון-המון פערים בין מה שקורה בחברה הישראלית לבין מה שקורה בתוך מרכזי הקליטה. העולים זאת אומרת מרכז הקליטה זה בועה כזאת שכולם שמורים ומוגנים, וזה יוצר שהם יוצאים, אנחנו פוגשים אותם בעיקר ברשות לביטחון קהילתי ותושבי הקבע, שבדרך כלל שם אנחנו רואים את הקושי ואת הפער שנוצר, וחלק מהחשיבה הייתה עם הסוכנות היהודית במשרד לקליטת העלייה, זה בעצם כמה שניתן לצמצם ולהכין אותם להיצע לדיורי קבע. ובאמת שם עשינו מספר סדנאות בארבע מרכזי קליטה בשפה האמהרית להורים ולצעירים, והנושאים באמת עסקו בנושא של התנהגויות סיכון, קצת סמים, קצת אלכוהול, איך אני בעצם משוחח עם הנוער עם הילדים שלי איך אני שומר, ובאמת היה צורך בכך והם גם ביקשו, ולצערי השנה קצת זה נעצר לנו גם בגלל המלחמה וגם בגלל המצב שנכנסנו אליו עם היעדרותה של היימנוט, ובעזרת השם אנחנו גם נחדש את השיתופי פעולה ונמשיך את העשייה. ואני חושבת שבאמת כמו שחברת הכנסת פנינה ציינה קודם, אני חושבת שתושבי מרכזי הקליטה צריכים לקבל מענים רחבים יותר, כדי באמת שהם יוכלו להגיע ולמצוא את עצמם בדיורי הקבע בצורה יותר מתונה ולשלב אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור. ומכאן נעבור למשרד הקליטה כדי שנבין מה התוכנית של משרד הקליטה כדי לצמצם את הזמן שבו שוהים העולים במרכזי הקליטה? גם מה היעד? הרי ברור שהיעד הוא לא בלתי מוגבל. << אורח >> משה פינס: << אורח >> כמו שכבר נאמר, יש 17 מרכזי קליטה ועוד אולפן עציון שבהם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא הפער בין ה-17 ל-18? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> כן אבל אני רוצה להסביר למה הוא הפער, ברשותך, משה. לא סתם ציינו את אולפן עציון נרחיב אולי בהמשך, כי בפעם הראשונה הסוכנות היהודית משרד העלייה והקליטה קלטו צעירים יוצאי אתיופיה לא במרכז קליטה לעולים מאתיופיה, אקדמאים לקחנו אותנו לאולפן עציון בירושלים, שהוא לכל העולים מכל העולם, עשינו כמעט כבר 40 משתתפים, פדרציית ניו יורק שתמכה בנו אני חייב להגיד, אז זה הפער ואנחנו גאים בזה, נרחיב אחר כך שפה יש פעולה שיכולה להתרחב לקליטה אחרת בהמשך. סליחה. << אורח >> משה פינס: << אורח >> זה מצוין, זה הבהרה חשובה וזה בדיוק הפער, זה צוין במסגרת המענים והניסיונות שלנו באמת להרחיב את האפשרויות, גם בשילוב יוצאי אתיופיה בתוכניות כלליות וגם בקליטה ישירה שעשינו בקרית גת בשנה האחרונה שזה גם חשוב, הפיילוט הזה בסך הכל מתקדם והם ירחיבו עליו בדברים שלהם. הנוכחות שלנו במרכזי הקליטה על בסיס קבוע, אנחנו פעם בשבועיים מסיירים, אני באופן אישי יחד עם אולגה ותלוי בנושא המדובר ביקרתי בשנה האחרונה ב-32 מרכזי קליטה, זאת אומרת בסבבים פעם במרכזי קליטה, הנושא הזה הוא נושא חשוב גם עבורי שוב גם בתחומי החיות שלי במשרד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה התוכנית? איך מצמצמים את זה מחמש שנים לשנה? << אורח >> משה פינס: << אורח >> אז אני אומר, יש מספר אפיקים שבהם הלכנו, הלכנו גם על במקרים מסוימים הלכנו על מקלות וגזרים במקביל כדי באמת לאזן ולייצר את המענים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> שי יפרט? << אורח >> משה פינס: << אורח >> לא אני אתן, את רוצה אולגה? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> חשוב היה להגיד רגע לפני המעשים ויש פירוט על המעשים שהמשרד ואנחנו מובילים, אני רוצה רגע להעיר כתפיסה, חברת הכנסת פנינה תמנו לא נמצאת פה, אבל כבר לפני כשנתיים וקצת בסדר אולי קצת יותר התחלנו בהבנה שאנחנו חייבים להוציא את העולים מתוך מרכזי הקליטה, אחר כך נדבר על הפעולות ברשותכם, מתוך ההבנה שבסופו של דבר שהות ארוכה במרכזי קליטה היא פחות טובה לעולה. ולכן אני אומר רגע, יש פה תהליך שהוא מגיע מתוך הרבה עבודה מקצועית שנעשתה ונפרט את המענים שנעשו וחדשים, אבל קודם כל חשוב להגיד: יש פה בסיס ותפיסה מקצועית שאומרת ששהות במרכז הקליטה לאורך זמן היא פחות טובה לעולה, ככל שהוא יצא יותר מהר לעצמו שלו כך ייטב. צריך להגיד, כדי שיצא למרכז הקליטה צריך לבצע מספר פעולות שתכף נפרט כדי שהוא יצא וגם יצליח להיקלט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אז בוא תגידו מה הפעולות? הרי בואו נגיד ככה, העולים האלה חייבים בגיור והנוכחות שלהם במרכז הקליטה היא חשובה להליך הגיור, מה סדר הגודל של הזמן לאותו הליך גיור בהנחה שיש בריתות בזמן? << אורח >> משה פינס: << אורח >> החלק הזה בהחלט נפתר, אנחנו ממש-ממש בקרוב מאוד יש לי פגישה עם היועמ"שית בצהריים ואנחנו נצא להחלטת ממשלה מקיפה בתחום הגיור, לתת מעטפת רוחנית רחבה במרכזי הקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן אמור לקחת גיור במרכז הקליטה? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> מרגע שהעולה נוחת בדרך כלל לוקח חודש וחצי חודשיים להתאקלמות, ותוך חודשיים הוא אמור להתחיל את תהליך הגיור, תהליך הגיור אמור להימשך כשנה, אנחנו יודעים שהמציאות היא יותר ארוכה בגלל עיכובים כאלה ואחרים, בדרך כלל הממוצע הוא לוקח כשנה וחצי סדר גודל. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> למה ההליך הזה לא מתחיל באתיופיה כשאתה יודע כבר מי נמצא בתוך הרשימה? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אז אני אפרט, ברגע שאנחנו יודעים מי זכאי לעלות מאתיופיה רק הוא יכול לעשות את התהליך הזה, ואני אגיד בהקשר הזה, אחד פרק הזמן בין ההחלטה לעלייה הוא קצר, עם זאת אני אגיד שאנחנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש 1,226 ממתינים. << אורח >> משה פינס: << אורח >> שהם פוטנציאל, עדיין לא אושרו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא אושרו כי אין תקציב, לא שהם פוטנציאל. אין תקציב. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> לגביהם עוד לא התקבלה החלטה, אבל אני כן אגיד לך שאנחנו הסוכנות היהודית ומשרד העלייה והקליטה הוצאנו משלחת עם אגף הגיור לאתיופיה עם הרב ברונר כמדומני לפני כשנה וחצי, מתוך מטרה לבחון את האפשרות להתחיל את תהליכי הגיור באתיופיה, הייתה משלחת עם הרב ברונר ראש אגף הגיור הרב ודמן וכולי וכולי, מתוך תפיסה שמי שכבר אושר לעלייה לעשות שמה חלק מהתהליכים. לצערנו הרב אני חייב לומר היה את הביקור, התהליך לא התקדם אבל בחנו את זה במשלחת באתיופיה מקצועית. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה מונע מזה להתקדם? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אני חושב שברגע שתהיה החלטה בממשלה הבאה ונדע מי העולים הזכאים זה ודאי חייב להיבחן מחדש. << אורח >> משה פינס: << אורח >> גם על ידי הרבנות הראשית. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> כן יש פה את הרבנות הראשית, אגף הגיור. << אורח >> משה פינס: << אורח >> זה בעיקר לרבנות הראשית. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> כי בסוף זה לא יעזור אם אני אגייר באתיופיה אבל הרבנות לא תכיר כאן. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ברור שזה חייב להיות עם הרבנות הראשית זה חלק מהעניין. אוקי, אז הליך הגיור לוקח בערך כשנה וחצי, בתוך השנה וחצי הזאת שנניח שזה לצורך העניין המינימום שבו העולה יהיה חייב לשהות במרכז הקליטה, איך אנחנו מייצרים מצב שבו עם סיום הליך הגיור הוא גם עוזב את מרכז הקליטה? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אני אתן למשה ואולגה ואנחנו נשלים. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> ברור שהדרך הטובה הנכונה והמתבקשת לצאת ממרכזי קליטה היא באמצעות רכישה ויציאה לדיור קבע בקהילה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אפשר לגור דיור קבע בקהילה גם בלי לרכוש, זאת אומרת יש ישראלים שחיים כך. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> ברור-ברור, אבל לא סתם ובטח אתם מכירים על הנושא של מענקים שעודכן לפני כמה שנים, ואנחנו במהלך השנה פעלנו לעדכן ולהדק אותו עוד מעבר לכך, בשביל לאפשר לאנשים לצאת בדרך יותר מהירה יותר קלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תפרטי רגע מה המענקים שיש. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> נוהל המענקים החדש יחסית מלפני שנתיים, השינוי העיקרי הוא קודם כל רכישה בכל מקום מה שלא היה לפני, אין יישובים סגורים אפשר לקנות בכל מקום בארץ, הגדלת המענקים למשפחות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה המענק? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> המענק מתחיל מ-90,000 ליחיד ומגיע עד 650,000 למשפחה עם שישה ילדים ומעלה, זאת אומרת זה מענק הדרגתי, פעם הוא היה מורכב ממענק והלוואה היום זה מענק, בנוסף היחידים שזכאים ל-90,000 יכולים לצאת לשכירות, להמיר את המענק לסיוע בשכר דירה בסך 1,500 שקלים למשך חמש שנים מרגע היציאה ממרכז הקליטה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ואז הם גם מוותרים על המענק? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> הם יכולים לקבל או סיוע בשכר דירה או מענק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת אומרים לו, או שתקבל 1,500 שקלים במשך חמש שנים, זאת אומרת 18,000 שקלים בשנה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> 90,000 שקלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן אבל זה 90,000 שקלים, שפרסתם אותם על חמש שנים, את המימון הרווחתם. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> נכון, למה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אם אני אתן לו מענק של 90,000 שקלים ביחד היום, שווה יותר מאשר 1,500 שקלים בחודש למשך חמש שנים. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אבל זו החלטה שלו, יש כאלה שמעדיפים לצאת לשכירות. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> אז אחד מהפעולות שעשינו בהקשר הזה למשל, ואני חושב שאולגה קצת צנועה אבל היא צריכה גם לספר על - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אגיד לכם ככה, אין פה שום תמריץ לצאת לשכירות לחמש שנים. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> יש ואני אגיד לך אותו, אבל דקה לפני התמריץ אולגה הייתה צנועה, יש גם מהלך שקרה לפני מספר חודשים שהוא מבחינתנו שינוי משמעותי, העובדה שהתחלנו לאחד תעודות עולה, זכאויות. תגידי מילה או שתיים על זה אולגה, כי זה שינה מאוד את המשמעות של הכסף. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אפשרנו צירוף של היחידים למשפחות לרכישת דירה ביחד, ובנוסף אפשרנו יציאה של אותם צעירים יחד עם המשפחות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת יכולים לבוא שני יחידים ולהגיד אנחנו קונים ביחד דירה? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> כן ואז המענק נהיה משמעותי. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> כן, ומעבר לכך לאפשר לאותם יחידים לצאת בלי לממש את הזכאות יחד עם המשפחות שרוכשות, ובהמשך לממש במהלך חמש השנים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וראיתם את זה עובד גם? << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> כן חד משמעית. אני יכולה רק להגיד במספרים שבשנת 2023 רכשו בלבד רכשו 220 ראשי אב שזה קרוב ל-800 נפש, שזה עלייה של יותר מ-50% בשנת 2022. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה הם רוכשים דירות? בואו הרי אנחנו מכירים את מחירי הדירות. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> זה האתגר, אפשר להגיד שבערך 50% רוכשים בקרית גת, באר שבע ובאשקלון, בעבר אומנם הייתה הגבלה באיזה רשויות אפשר לקנות. << אורח >> משה פינס: << אורח >> זה לא רע היום, זה מקומות מצוינים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מניח שגם הולכים איפה שיש חברים איפה שיש משפחה. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> בעיקר מה שמוביל אותם זה משפחה, מצד אחד אנחנו מברכים על זה שהם יכולים לקנות איפה שהם רוצים, - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסדר, זו בחירה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> - - מצד שני אנחנו גם רואים תוצאות של צעד נוסף שעשינו חדש, לפני שנה התחלנו אותו עם ליווי פיננסי עם עמותת עוגן, רואים באמת תוצאות כי המשפחה לפני שהיא רצה ומכירה היא כבר מכירה את היכולת הפיננסית שלה. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> יש היום מעל 500 משפחות שמלוות על ידי עוגן, והחשיבות של עוגן והיוזמה של המשרד יש לומר, שאתה מקבל את הליווי לקראת המשכנתא לפי היכולות הכלכליות שלך. עוד מאמץ שנעשה במקביל למשל, אנחנו גילינו, הבטאמו גילה לא אני אני חייב לומר, שמתווכים לקחו מעולים 10% דמי תיווך, גילינו את זה, עשינו קול קורא ובחרנו מתווכים שלוקחים היום המלצה מאיתנו, ואני רק רוצה להגיד לך הבטאמו ואני נתבענו אישית על ידי מתווך שבא ואמר חברים לקחת לי את הפרנסה, אגב הוא הציג את זה כדיל שהוא מביא לך תיווך ועורך דין. משפט לגבי ה-1,500 שקלים איפה הגזרים והמקלות, חלק מהדבר של 1,500 שקלים, אנחנו לפני שנה וחצי לקחנו צעירים שנמצאים מעל חמש שנים בתוך מרכזי הקליטה ואמרנו יש לך שתי ברירות עכשיו, משתכרים שמרווחים מעל 7,000 שקלים ומעלה אמרנו את הדבר הבא, או שתקבל 1,500 שקלים לשכירות או ששכר הדירה שהיה 500 שקלים יהיה 1,500 שקלים מעכשיו, 84 צעירים כמדומני עזבו את מרכזי הקליטה בדבר הזה. אני רוצה שהבטאמו ירחיב דקה ברשותך על עולם התעסוקה, מדוע? כי כמו שאמרתי בהתחלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הוא הכי קריטי. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> בדיוק. כדי להוציא אותך יש פה גם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> רק לפני זה, נניח שעכשיו העולה נמצא שנתיים במרכז הקליטה בגלל הליכי הגיור, איזה הכשרות נוספות הוא מקבל בשנתיים האלה למעט עניין הגיור? זאת אומרת מה עושים בשנתיים האלה כדי להכין אותו לזה שהוא יוצא ממרכז הקליטה? << אורח >> שי פלבר: << אורח >> הרבה מאוד. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> דיברת על הזמן במרכזי הקליטה, בסוף כל העולים רוצים לממש את המענק שהם זכאים לו לפי הקריטריונים שהוגדר בנוהל מענקים, השנה הראשונה מתמקדת בעברית ויהדות, זאת אומרת אין להם זמן לעבוד אסור להם לעבוד בגלל שהם נמצאים עדיין בסל קליטה, ובשנה השנייה והשלישית ואילך בעצם עובדים כמעט בכל עבודה, יש לנו 95% העסקה בתוך מרכזי קליטה, שהם עובדים משמרות 12 שעות ויותר בשביל לצבור את ההון העצמי ולקנות בית. בתקופה אחרי שמסיימים את הגיור ואת היהדות, בעצם אנחנו מתחילים לעשות להם הכשרות מקצועיות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אחרי שהם מסיימים את הגיור ואת היהדות? << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> כן. התחלנו בגלל שהם לומדים חמש פעמים בשבוע עברית ופעמיים בשבוע בשעות הערב את לימודי היהדות ואין להם כל כך הרבה זמן להתמקד בעוד נושא מסוים, ובעיקר מעניין אותם לסיים את כל הלימודי יהדות בשביל להיות מוכנים בצורה טובה לבית דין. עשינו פיילוט כזה בטבריה של לעשות הכשרה מקצועית תוך כדי הגיור, במרכז קליטה אחד זה הצליח במרכז קליטה שני העולים בעיקר התמקדו בגיור עצמו ולא יכלו להיות פנויים למשהו אחר, אבל אנחנו מנסים החל מהשנה השנייה שלהם כשמתחילים את השנה השנייה, לעשות הכשרות מקצועיות במגוון תחומים: החל ממטפלות לגיל הרך, דרך סייעות שיניים, דרך קורסי סייבר, נהגי אוטובוס, נהגי משאיות, אני יכול להגיד - - - << אורח >> שי פלבר: << אורח >> לא, אני עוצר את הבטאמו, אני מנצל את הוועדה הזו ברשותך אדוני היו"ר כדי באמת להציג פה סוגייה מורכבת, והבטאמו קצת הלך על הטכני. אנחנו כשנכנסתי לתפקיד, כשהתחלנו לעבוד בתפקיד ראינו ש-97% מהעולים מאתיופיה מועסקים, באתי לצוות שלי והייתי מאוד גאה, אבל כשאני מתחיל לבדוק רגע במה הם מועסקים אתה פחות גאה, אתה רואה שיש לך 100 עובדים בסודה סטרים בבאר שבע, אתה רואה את אגף הניקיון וכולי וכולי. ולכן הבנו שקודם כל בשביל קליטה טובה יותר צריך שיהיה מקצוע טוב יותר, והבנו שכדי לצאת מתוך מרכזי הקליטה אתה חייב גם יכולת השתכרות הרבה יותר גבוהה, לכן יש פה אני אומר עוד פעם, תפיסה מעמיקה של קליטת עולי אתיופיה, ולכן בתחום התעסוקה כשמדבר הבטאמו על קורס סייבר למשל, כשמדברים על גננות, על סייעות, על נהגי אוטובוסים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> נהגי אוטובוס מרוויחים היום משכורות נאות. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> בהחלט-בהחלט, זה מתוך תפיסה שאנחנו לא רק נותנים לך משכורת יותר גבוהה, אלא גם הערך העצמי שלך בתור אדם הוא הרבה יותר גבוה. יש לנו היום מעל 500 מהעולים שנמצאים במרכזי קליטה סיימו 12 שנות לימודים באתיופיה, מעל 100 עולים אקדמיים, זה קהל שצריך לתת לו תעסוקה הולמת, ולכן יחד עם המשרד הבנו שיש פה הזדמנות גדולה מאוד, גם כדי שישתכרו טוב יותר וגם כדי שיצאו, והבטאמו יכול להגיד לך אתה כמה אחוז מהעולים שהם פוטנציאל בגיל העבודה היום נמצאים בקורסים האלה. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> יש היום בערך כ-60% מהעולים שהם בגיל העבודה 21 עד 50 שבעצם נמצאים בהכשרות המקצועיות, יש לנו גם תוכנית עבודה לשנת 2024, שהשנה אנחנו מתכננים להכשיר באזור ה-800 עולים, בכל האוכלוסיות גם חד הוריות לאפשר להם מתכונת שהיא מאפשרת הכשרה תוך כדי עבודה ושמירה על הילדים כולל מתן דמי קיום שמשתנה, בין 1,500 שקלים עד 3,000 שקלים, בשביל שישקיעו את הזמן הקצר הזה בהכשרה איכותית כדי שלא נראה אותם בקניונים מנקים שם את המסדרונות. עכשיו זה אתגר מאוד משמעותי, כי נדרשת עבודה בלהסביר להם שזה השקעה של חצי שנה שתשפיע גם על הילדים שלהם, ואנחנו בעיקר גם מנסים להשפיע על הדור הצעיר יותר, גיל ה-21 פלוס, ורואים את זה בקורסי הייטק שקורס נפתח בשנה שעברה, הגיעו 131 לימי המיונים, הוכשרו בסוף 24 ויש היום שלושה שמרוויחים פי שלוש ממה שאני מרוויח שעובדים בחברת הייטק, לא אומר שהמשכורת שלי נמוכה, פשוט זה אומר שהמשכורת שלהם יותר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני אתן לכל אחד לומר כמה משפטים לסיכום, כי אנחנו צריכים תיכף לסיים. בבקשה שי. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> משפט נוסף שאני רוצה להגיד: עוד יוזמה של המשרד זה קליטה ישירה, אנחנו בשנה האחרונה עולי צור ישראל שכרנו דירות בקרית גת בכרמי גת, על מנת לאפשר לעולים במקום להגיע למרכז קליטה להגיע לדירות, שכרנו דירות שווה לבקר, אגב חדשות מהניילונים מה שנקרא. ובהקשר הזה אנחנו מבינים, אנחנו הראשונים להבין יחד עם המשרד שצריך פה מודלים אחרים של קליטה, דיברה השרה על קליטה במרחב הכפרי, אנחנו מנסים ביחד עם התנועה הקיבוצית בקיבוץ הדתי למצוא מתחמי קליטה, אני מקווה שתהיה עליה בהמשך, אנחנו נבוא עם מודלים חדשים ויצירתיים. כן חשוב לי להגיד עוד משפט אחד על העובדים של מרכזי הקליטה, כי בתקופה האחרונה סביב ההיעדרות של היימנוט ולא רק הביקורת נשמעת וכולי, יש פה מעל 300 עובדים רובם הגדול יוצאי העדה האתיופית, שעובדים מעל 20 שנה במרכזי הקליטה, עובדים סוציאליים תומכים מדריכים, צריך לומר הם מגיעים במימון של המשרד ימים כלילות, ימים כלילות, צריך לראות אותם בקורונה, במלחמה עכשיו, במלחמה עכשיו האנשים האלה עזבו את הבתים שלהם את והמשפחות והיו עם העולים. אני אומר אנחנו כסוכנות יהודית ביחד עם משרד העלייה והקליטה מחויבים-מחויבים להצלחה ולעלייה ולקליטת עולי אתיופיה, זו משימה עבורנו והיא משימה שלא תיגמר. לגבי היימנוט כמו שאמרתי בהתחלה, אנחנו נמשיך ללוות את הדבר הזה, להוביל אותו אפילו לא רק ללוות, להוביל אותו שיהיה פתרון ואני כולי תקווה שהיא תחזור כמו שאמרת להורים שלה מהר, אנחנו לא נשקוט וננוח זו המחויבות שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> אולגה דדון: << אורח >> אני אצטרף לתפילה ולתקווה של שי, קודם כל כי לשם זה התכנסנו, וגם אני בתור אמא ולא משנה בתור מי, כשאני רואה את התמונה הלב שלי אני מוצפת קשה לי לנשום, כשנסענו לשם וראינו, עזבו כבר דובר הרבה ואנחנו מקווים ומתפללים, ואנחנו נעשה הכל, אנחנו מחויבים לתהליך ואנחנו נעשה הכל ונעקוב ולא נעזוב, עד שכולנו תקווה שהמצב יהיה אחרת. ואנחנו כן כמובן בנושא השני, המשרד קודם כל בראש ובראשונה חשובה לנו הקליטה המוצלחת הקליטה המיטבית, אנחנו נעשה את כל הפעולות הנדרשות, נמשיך להשקיע את כל המאמצים, אין לנו שום אינטרס באמת שאנשים יישארו במרכז הקליטה לאורך זמן, זה לא מיטיב איתם זה לא עושה להם טוב, הם לא מצליחים להשתלב בצורה מיטבית, יש לנו בהחלט אינטרס כמה שזה אולי מילה לא אינטרס אבל יש לנו רצון אמיתי, עניין, כל מילה מתאימה, שייצאו החוצה שישתלבו במקצועות הנכונים בחינוך המיוחד זה טוב לילדים זה טוב להמשך, אנחנו נעשה הכל בשביל להמשיך, ולהגיד תודה כמובן לשותפות עם הסוכנות, שותפות אמיתית יד ביד לאורך כל הדרך. << אורח >> שי פלבר: << אורח >> מחזיר את זה בהדדיות רבה מאוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. משה. << אורח >> משה פינס: << אורח >> לחלוטין. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני חייב לומר שאני ממש מתרגש לראות את מערכת היחסים בין הסוכנות היהודית למשרד העלייה והקליטה אני מכיר את כל ההיסטוריה. << אורח >> משה פינס: << אורח >> תשמע, אנחנו בהחלט רואים ברכה בעבודה המשותפת, יש בינינו גם ויכוחים אבל הם לשם שמיים וסופם להתקיים, ככה לימדונו. אז באמת אני רוצה גם לומר תודה לצוותים של הסוכנות היהודית ושל המשרד, אני אומר בסוף זה באמת קבוצת אנשים מחויבת, במיוחד הדרומיים והצפוניים שככה בעת המלחמה נעקרו עם משפחותיהם, ובאמת עשו עבודה יוצאת מן הכלל ובאמת זאת הזדמנות גם מצולמת לומר להם תודה גדולה. הנושא של קליטה מיטבית היא הבסיס, היא בעצם הנקודה המרכזית שמניעה אותנו בשנה וקצת האחרונות, וביכולת לתת מענים רחבים שמגיעים למטרה הזו, שבני יוצאי אתיופיה כמו בני מנשה וכמו אוכלוסיות אחרות ימצאו את עצמם במרכז החברה הישראלית ולא בצדדים שלה, זה נכון גם לגבי הבחירה איפה להשקיע ובאיזה מקומות לפתוח מרכזי קליטה, ואיפה לא ואיפה לסגור, ואיפה אנחנו מצמצמים ואיפה אנחנו בודקים, ובהחלט הדיונים האלה הם מניבים הרבה ברכה, גם בפרטים הקטנים של הפעולות הקטנות שנעשות וגם בדברים הרבה יותר גדולים ומשמעותיים. אנחנו מחויבים לדבר הזה, אנחנו נמשיך לעשות את הדבר הזה, בסוף קליטה מיטבית היא פתרון משמעותי מאוד להשתלבות בחברה הישראלית על כל רבדיה, אם זה בדיור, בתעסוקה, בחינוך, ברווחה, וכן הלאה וכן הלאה, וככל שנקדים את הפתרונות ואת המענים ככה החיים של האנשים יהיו טובים יותר בשנים לאחר מכן. זהו זה בעיקר אלה בעיקר הדברים. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> היושב-ראש אפשר מילה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן בבקשה. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> אני כמובן מצטרף לכל הברכות על השותפות ההדדית. אתמול הייתה לי שיחה עם האבא – טספאי, אנחנו מדברים הרבה לא רק על היימנוט אלא באופן כללי, והם בעיקר חוששים שישכחו אותה, אז אני אשמח אם פעם אחת תהיה קריאה שאישי ציבור יבואו גם לבקר את המשפחה, וכמובן גם להזמין לבקר בתוך המרכזי קליטה אצלנו שיראו בעיניים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד משמעית. << אורח >> הבטאמו יוסף: << אורח >> ובעזרת השם שתימצא בקרוב שלמה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> משה פינס: << אורח >> מילה אחת שפספסתי בהקשר הזה, שזה לא רק הקליטה המיטבית החוצה, אלא גם עשינו שיפור משמעותי בתוך מרכזי הקליטה, בתוך מרכזי הקליטה הקמנו שמה מתקני ילדים, גני שעשועים מתקני ספורט. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון ראשית בעניינה של היימנוט, כולנו תפילה שהיא תחזור בריאה ושלמה ותחבק את ההורים שלה זאת משימה של כולנו, וחשוב להבהיר מכאן שזה לא עניינה של לא של הקהילה של יוצאי אתיופיה בלבד או של משרד העלייה והקליטה בלבד או של הסוכנות היהודית בלבד, זאת משימה של החברה הישראלית וככה אני רואה את זה, וככה אנחנו נמשיך לעקוב גם פה שהחיפושים לא נפסקים וממשיכים לעקוב אחרי זה, לא סביר שבמדינת ישראל ילדה נעלמת ככה כאילו בלעה אותה האדמה. לגבי מרכזי הקליטה, פה צריכה להיות תוכנית אופרטיבית מסודרת, אני שמעתי פה הרבה מאוד דברים אבל לא הצלחתי לראות איזושהי תבנית, אני אשמח, כשאני אומר שאני אשמח אז תדאגו לעשות את זה להעביר לנו, לפני דיון אני רוצה קודם כל לראות תוכנית אופרטיבית, איך? מה היעד? כמה זמן צריך לשהות במרכז קליטה? איך זה קורה? לאן זה הולך? זו תוכנית שלא צריכה להיות יותר משני עמודים אל תשלחו לי ספר. אלה הנקודות, אלה המקלות, אלה הגזרים, אלה היעדים גם, מה היעד? מתי אתם מתחילים להגיד מישהו נמצא כאן יותר מידי, מתי זה קורה? קורה בשנתיים, קורה בשנתיים וחצי, קורה בשנה וחצי, לא יודע, תראו מה הלוחות ואיפה נקודות התורפה שבהם צריך לטפל כדי לעמוד בלוחות זמנים האלה, ופה אנחנו ניכנס איפה שבתוך הממשלה או לא מצליחים לחתוך בירוקרטיה או שישנם חסמים כדי להסיר אותם. תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:57. << סיום >>