פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
ועדת העבודה והרווחה
31/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 197
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום ראשון, כ"א באדר ב התשפ"ד (31 במרס 2024), שעה 12:00



סדר היום:
 << נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק חזרה  ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו ליישוביהם << נושא >>   

נכחו:
חברי הוועדה:
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
מיכל מרים וולדיגר
יבגני סובה
יונתן מישרקי



מוזמנים: 
	דניאל פדון
	–
	רכז רווחה, אגף תקציבים, משרד האוצר

	גליה ימין
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, משרד האוצר

	שרית דמרי דבוש
	–
	עו"ד, ס' יועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי

	צחי חכמון
	–
	מנהל תחום, המוסד לביטוח לאומי

	אליקו שליין
	–
	מייסד התארגנות נפגעי תאונות עבודה למיצוי זכויות





ייעוץ משפטי: 
נעה בן שבת

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
מיכל כזרי, איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.










<< נושא >> הצעת הסכם בדבר מתן מענק חזרה  ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם << נושא >>   


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"א באדר ב' תשפ"ד, 31.3.2024. 

אם כולם יקשיבו, אז גם ישמעו. הנושא הוא, הצעת הסכם בדבר מתן מענק חזרה, ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם, במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לבתיהם. ההסכם הוא בין משרד האוצר לבין הביטוח הלאומי. אנחנו נשמע מהיועצת המשפטית אולי, או שאת רוצה מהגורמים הממשלתיים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני חושבת שהמשרדים שחתמו על ההסכם, או העומדים לחתום על ההסכם, יוכלו להציג את זה בצורה טובה יותר. 

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז משרד האוצר, או ביטוח לאומי?  משרד האוצר.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אני דניאל פדון, אגף תקציבים. 

קודם כל, אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה, ליועצת המשפטית ולמנהלת הוועדה על העבודה המאומצת בלוחות הזמנים הקצרים, כדי להביא את ההסכם הזה לפני חובת ההיוועצות שיש. זה חשוב לנו כדי להצליח ולשלם את המענקים האלה כמה שיותר מהר, וגם כדי שהוראות סעיף 406 לחוק ביטוח לאומי יחולו על ההסכם הזה.

ההסכם נועד לעשות שני דברים על תקופה מסוימת של חודשים ינואר-פברואר, לתת אפשרות לאנשים שפונו מבתיהם ואז החליטו לשוב, לקבל מענק של 100 שקלים לילד ו-200 שקלים למבוגר ליום על השיבה הביתה, כשבמקביל הייתה אפשרות למי שנשאר מחוץ לביתו, לקבל את המענק שכבר אושר פה בוועדה, במקרה שלא חזרו הביתה, ולתת את המענק החד-פעמי למי שחזר הביתה, החל מחודש מרס, לפי המדרגות שנקבעו בהחלטת הממשלה. זו המטרה, וכמובן שאפשר לצלול בהמשך לסעיפים הפרטניים.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני רוצה להבין קודם כל את הבסיס. אלה שקיבלו את המענק ההוא, ששר התיירות הביא את זה פה לוועדה, של 200 השקלים להורה ו-100 השקלים לילד – האם הם מקבלים עכשיו שוב את המענק?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

לא. יש את מי שהתפנה מביתו, והיו לו שתי אפשרויות: ללכת למלון במימון המדינה ולקבל את המימון, או להתפנות עצמאית מה שנקרא, שזה מה שאושר פה בוועדה, ולקבל 200 שקלים למבוגר ליום, 100 שקלים לילד ליום למשך התקופה שבה הוא - - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

קוראים לזה אכלוס עצמי?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

נכון.



<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אגב, האם זה עדיין קיים, כי אני מקבלת הודעות מתושבים, שעוד לא פתחו להם את האופציה על החודש שעבר. זה עדיין קיים? כדי שאני לא אטעה.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

סליחה רגע. אני אתייחס קודם לכל ההשתלשלות.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בוא תסביר לנו לאט לאט, כדי שנבין. מי שקיבל את האכלוס העצמי, לכאורה חזר, יצא מהמלון – זו הייתה המטרה אז.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

המטרה הייתה באמת לעודד אנשים לצאת מהמלונות ולהתנהל באופן עצמאי, ולשם כך נועד מענק האכלוס. מענק האכלוס הזה היה בתוקף, והוא עדיין. המענק שאנחנו מביאים עכשיו, החליף אותו. תיכף נגיע אליו. הוא היה בתוקף עד סוף פברואר, ובחודשים ינואר-פברואר, נוצר מצב שכבר ניתן היה לחזור בחלק מהמקומות לבתים, ולא רצינו שיהיה מצב שמישהו שרוצה לחזור הביתה והוא כבר לא מאוכלס מחוץ לביתו, לא יוכל לקבל את אותו המענק.

המטרה הייתה לתמרץ אנשים גם לחזור הביתה, כדי שלא ייווצר מצב שאדם יגיד שהוא נשאר מחוץ לבית, רק כדי לקבל מענק אכלוס.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כלומר, במרס הם לא קיבלו, לפני הדברים שלך?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

לא.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אחרי שאנחנו נאשר את זה, הם יקבלו גם מרס.

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כרגע הם לא מקבלים על מרס. יכול להיות שהפסיקו גם לצאת, בגלל שהם גם הבינו, שבמרס הם לא מקבלים. זה כבר התהליך האיטי יותר.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אני כבר אתייחס למרס. זה על החודשים ינואר ופברואר, אנחנו מביאים בעצם חלופת מענק אכלוס, למי שכן חזר הביתה בתקופה הזו. זה מובא לפניכם בהסכם, זה סעיף 1.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כלומר האנשים שחזרו בינואר הביתה, יקבלו את המענק הזה?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הם כבר קיבלו.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא. מי שחזר בינואר הביתה לא קיבל.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

מי שחזר בינואר הביתה, יקבל ביישובים ספציפיים. עוד רגע נחלק את זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

רגע, האכלוס העצמי הזה, לא היה משנה לאן הוא חוזר, נכון?! הוא קיבל.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

הוא היה צריך להצהיר שיצא מביתו והתאכלס בצורה עצמאית מחוץ לביתו.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל הוא קיבל?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

כן. קיבל.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

חוץ ממרס. מרס הוא חלק מההסכם. ינואר-פברואר הם קיבלו?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

ינואר-פברואר, אם הוא היה מחוץ לביתו, והצהיר שהוא מחוץ לביתו – קיבל. אם הוא רצה לחזור הביתה בינואר-פברואר, הממשלה הודיעה לו, כי בכוונתם לתקן הסכם, שמכוחו יוכלו לקבל את אותו סכום גם בשיבה הביתה, כדי שלא ייווצר פער בין הדברים – וזה מובא לפניכם כעת. ואם יצא מהמלון, אז הוא זכאי למענק אכלוס עצמאי.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא לא יכול היה לקבל את מענק האכלוס, כי הייתה צריך להצהיר שאתה יצאת מהבית.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, אבל אף אחד לא בדק את ההצהרות האלה. כולם קיבלו.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

ביטוח לאומי בדק.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היו"ר, אני יכולה לעשות לך סדר?! וגם גילוי נאות, אני תושבת שדרות ואני גם אצהיר כאן, שאני התייעצתי עם היועצת המשפטית, עם עורכת הדין שגית שאמרה שמהלך הדיון אני בהחלט יכולה להיות, ובהצבעה אני אצא ברשותכם.

בואו נסביר מה היה. היו שתי אפשרויות, או שנלך למלון או שנשכור דירה. אם הלכנו למלון –המלון קיבל את המענק; ואם השכרנו דירה – קיבלנו כל יום 200 שקלים למבוגר ו-100 שקלים לילד. 

נכון להיום, הייתה אפשרות שמ-29.2.2024 מי שחוזר לשדרות, יקבל מענק חד-פעמי של 15 ומשהו. יש כרגע תושבים, שחזרו – זה לא רק שדרות, זו הסביבה, כל הישובים שהוגדרו כאן. ינואר-פברואר, שולם האכלוס; מרס עוד לא שולם, כי הוא כנראה מההסכם הנוכחי. יש תושבים בשדרות ובסביבה שעדיין שוכרים דירות. זאת אומרת שהם ייכנסו תחת המטריה של האכלוס. דייק אותי, אבל לדעתי זה מה שצריך להיות. ומי שחזר לשדרות או לישובים שהוצהרו כאן, הוא יקבל מענק חד-פעמי. מי שלא יצא עד 17.7.24, אני חושבת שזה יורד לו ל-6,000. יש איזושהי טבלת דירוג.

אבל צריך לעשות הפרדה: מי שנשאר במלונות – המלונות יקבלו את הכסף עד ה-7.7.2024; מי שהחליט להישאר בדירה – יקבל את האכלוס עד ה-7.7.2024 ומי שחזר ליישוב שלו, שהוא חלק מההסכם – יקבל מענק חד-פעמי ופה יסתיים.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

אבל צריך לקרוא את ההסכם. זה כתוב בהסכם.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה מה שהיה גם עד עכשיו.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מר פדון, תסביר לנו לאט, כדי שנבין. 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

יש פה סוג של הרעת תנאים, כמו שאומרים. 

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

אני אשמח רגע להסביר. דבר ראשון שחשוב להבין, היו הרבה ישובים שהתפנו מהם תושבים ואנחנו כרגע מחלקים את הישובים לשני סוגים: יש ישובים שנקבע לגביהם שביטחונית בטוח לחזור אליהם, ויש ישובים שלא. מי שלא נקבע שהם בטוח לחזור אליהם – עדיין יימשך מענק האכלוס ויימשך הפינוי למלונות, כפי שהיה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

גם האכלוס העצמי, למשל תושבי הצפון שעשו אכלוס עצמי, גם הם ימשיכו לקבל, נכון?!

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

כן. נכון. זו קבוצה אחת, שאנחנו לא מדברים עליה פה אבל כן חשוב לטובת הבנת התמונה המלאה.

הקבוצה השנייה, שאלה תושבי הישובים שנקבע לגביהם שביטחונית בטוח לחזור לביתם. הם קיבלו, הייתה להם אופציה עד סוף פברואר, לקבל או מענק אכלוס עצמי, או להיות במלון – ועכשיו אנחנו מוסיפים להם – וזו החלטה שהממשלה קיבלה עוד בדצמבר – אנחנו מוסיפים להם גם אופציה, למי שלא רוצה לדווח שהתפנה מביתו כי חזר לביתו, לקבל את אותו סכום – זה דבר ראשון.

דבר שני, מי שהחל ממרס יחזור לביתו – יש פה טבלה של התאריכים ומה הסכומים – מקבל מענק חד-פעמי בסכום משמעותי, מענק שיבה, שנועד לתמרץ את האוכלוסייה - - -

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה הסכום?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא יקבל שני דברים? כלומר, מי שהוא תושב שדרות וחוזר ב-1 במרס הביתה, האם הוא יקבל - - 
-



<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    
 
רטרואקטיבית. אם הוא חזר בראשון במרס, הוא קיבל כבר את האכלוס בינואר-פברואר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מה קורה עם מרס לאנשים שנשארו בדירות, והחליטו לא לחזור? אפשרו להם להישאר עד 7.7 ולא רוצים מלון.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

הם מקבלים את המענק.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

החד-פעמי כולל את המרס רטרואקטיבי.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אבל זו הפחתה. יש שם הפחתה וזה הרעת תנאים.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

את המענק החד-פעמי הם יקבלו ככל והם לא במלון, ב"מתקן קליטה" כפי שאנחנו קוראים לזה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה נציג האוצר, אתה מדבר במספרים, ומשום מה עכשיו אני לא שומע מספרים. תן לי מספרים. אז המספר של 200 שקלים להורה ו-100 שקלים לילד, הוא ברור, כל אזרח יודע. המענק שאתה מדבר עליו, אני כבר מחכה 10 דקות להבין מה המענק הזה.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

אפנה קודם כל לסעיף 5, סעיף קטן 1, יש מדרג, לפי מתי חוזר האדם, התושב (זה עמוד 6). 

יש פה מדרג שנקבע בהחלטת הממשלה, שמדבר על תאריך השיבה הביתה של האדם. המטרה היא לתמרץ אנשים לחזור לביתם ולקבל מענק גבוה יותר. אז ככל ואדם חזר עד ה-17 במרס – הוא יהיה זכאי למענק אכלוס בסכום של 15,360 שקלים למבוגר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

חוץ מ-200 השקלים שהוא קיבל ליום?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

הוא קיבל 200 שקלים ליום עד סוף פברואר. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

עד שהוא יצא מהמלון.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. ברגע שהוא יצא מהמלון.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

במרס הוא יכול לקבל לפי התאריך שהוא יצא בו ממתקן הקליטה. אם יצא עד ה-17 במרס – הוא יקבל 15,360 שקלים למבוגר, ו-7,680 שקלים לילד. אם הוא חזר עד 1 באפריל – הוא יקבל 7,680 שקלים למבוגר ו-3,840 שקלים לילד. אם הוא חזר עד 1 במאי – הוא יקבל 3,840 למבוגר ו-1,920 לילד. ואם חזר עד 1 ביוני – יקבל 1,920 למבוגר ו-960 לילד – זה המדרג.

לחזור, הכוונה היא לא להיות במתקן קליטה. כלומר, יכול אדם להחליט שגם אם היה במקור תושב שדרות, לצורך העניין, והוא החליט שהוא רוצה לגור במקום אחר והוא לא במלון, הוא יכול לפנות ולקבל את המענק. אלה התנאים.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

חוץ מהאכלוס עצמי, או עם האכלוס עצמי?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

האכלוס העצמי נגמר בפברואר. אין יותר.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

עכשיו כשאמרת שהאכלוס העצמי נגמר, אני מתחיל להבין. יכולת להגיד את זה ברגע הראשון, כי חשבתי שזה בנוסף. אתה אומר שזה במקום המענק של 200 שקלים ליום, אתה אומר, קחו את הסכום של 15,000 שקלים, שזה לזוג 30,000 עם עוד ילד זה 7,000 שקלים. מעכשיו והלאה ונגמר הסיפור של ה-200 שקלים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אלה שחזרו. אלה שלא חזרו - - -

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>    

או יצאו מהמלון למקום אחר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אלה מענק, אבל אם מישהו החליט שהוא שיושב על יוני – הוא לא מקבל מענק שיבה, הוא יקבל את האכלוס.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

לא. חברת הכנסת, אני אנסה להסביר. גם בחודש דצמבר, ככל שאדם היה במלון, הוא לא קיבל את מענק האכלוס כי הוא היה במלון.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

לא, על מלון אני לא מדברת. אני מדברת על אלה ששכרו דירה, ולא חוזרים.

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

דבורה, הם נופלים פה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

יש להם מדרג. אם הם יחזרו בראשון ליוני, זה הכי נמוך? הם לא יקבלו אכלוס בכלל?


<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

לא. נניח והייתי תושב שדרות ושכרתי דירה החל מדצמבר, הגיעה 1 במרס ואני לא במלון – אני זכאי לסכום המקסימאלי פה. ל-15,360 למבוגר - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אין להם אכלוס עד 7.7?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

יש להם את המענק הזה. את המענק הזה החד-פעמי. הם יקבלו אותו, גם אם הם בדירה, כל עוד הם לא במלון מטעם המדינה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל איך הם יעמדו על זה, שמי שלא חזר עד מרס, זה כבר יורד לו, איך הם עומדים בשכירות של הדירה, שהם גרים בה?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

הם מקבלים פה סכום משמעותי מאוד. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אם מסתכלים על ההסכם הזה, ההסכם הזה נועד ליצור איזשהו תקופת הסתגלות או גמילה, לנתק את האנשים מהמלונות מהאכלוס העצמאי. ולמעשה הוא מפסיק את התשלום של מענק האכלוס העצמאי לגבי ישובים שבטוח לחזור אליהם, לפי ההגדרות. הם מקבלים את החד-פעמי, וככל שהם נשארים יותר מחוץ במתקן השהיה, ככל שהם נשארו יותר במלונות, הם יקבלו מענק נמוך יותר. הם לא יקבלו את אותו מענק שהם קיבלו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה יקרה עם בן אדם שחתם על חוזה לחצי שנה / שנה?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

הוא יקבל מענק של 15,360 שקלים לכל אחד מהמבוגרים, ועוד 7,680 שקלים לילד. מדובר בסכומים גדולים מאוד.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הוא יכול להישאר בדירה השכורה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הכסף יחזיק אותו עד 7.7?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

אני רוצה להסביר. הסכום הזה אמור לתת מענה לשכר דירה סביר, גם כן עד יולי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה קורה עם אדם שנשאר במלון?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אדם שנשאר במלון, יש לו יתרון אכלוס מטעם המדינה, ואז ככל והוא יחליט לצאת מהמלון, לפי סדר התאריכים שמנוי פה, הוא יקבל את המענק בסכום הולך ופוחת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה חושב שיש אנשים שירצו להישאר במלון, אם יש להם  אפשרות לקבל מענק כזה?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

זו המטרה. המטרה היא לפנות את המלונות. זה תלוי כמה ילדים. למשל זוג, אז יכול להיות שכן. אבל ילדים - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם אתה זוג ואין לך ילדים ¬– יכול להיות שכן, אבל עם ילדים אי אפשר להיות במלון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היו"ר, מה שמטריד אותי שהרבה יצאו מהמלונות, לרוב אלה זוגות מבוגרים שלא יכלו כבר להיות. שכרו דירה ברמת-גן, לפחות שאני מכירה לפחות מהיישוב, ועכשיו הוא אומר, עם ה-15 אלף לאדם, נגיד 30 אלף לשניהם – עם זה אתם תישארו, זה יכסה לכם עד 7.7 כולל הכלכלה – נכון? זה מה שאתה אומר?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל הוא מציע להם לחזור. הבעיה היא מה לעשות עם אנשים שחתמו שכירות. זה העניין.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

דניאל, לקחתי 200 שקלים. האדם הזה שהיא סיפרה עליו ששכר דירה ברמת גן, יש כבר חוזה חתום. לקחתי 200 שקלים ליום, מה-1 במרס ועד ה-7.7. תכפיל את זה, זה הרבה יותר מכ-15,000 שקלים. לכן, אתה תוקע אותו. הוא עשה חשבון לפי 200 שקלים לאדם.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

אני ודאי לא הולך פרטנית לפי אדם. אדם סביר, במיוחד במצב כזה עושה סעיף יציאה, ומעולם הממשלה לא התחייבה שהיא תמשיך לשנה קדימה - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם המדינה אפשרה עד ה-7.7, אז המדינה צריכה לאפשר את זה.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

אני ודאי לא הולך פרטנית לפי אדם. אדם סביר, במיוחד במצב כזה עושה סעיף יציאה, ומעולם הממשלה לא התחייבה שהיא תמשיך לשנה קדימה - - -

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אם המדינה אפשרה עד ה-7.7, אז המדינה צריכה לאפשר את זה.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

המדינה לא התחייבה בשום שלב.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ה-7.7, מתי עלה הרעיון הזה שזה עד ה-7.7? מה זה היה? בדיונים? בתקציב? מישהו יכול לעשות לי סדר. איפה עולה פעם ראשונה המועד הזה 7.7?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

בהחלטת ממשלה.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

בהחלטת הממשלה מפברואר, יש התייחסות לזה. בהחלטת הממשלה יש התייחסות לחודש יולי, שזה המועד האחרון לצאת מהמלונות, אבל צריך להבין כי הפסקת מענק האכלוס היא לא לפי ההסכם הזה, היא כבר לפי ההסכם של מענק האכלוס, שקובע שברגע שאין כבר הוראת פינוי אין זכאות למענק אכלוס – ולכן, בכל מקרה, כל הישובים האלה כבר לא זכאים למענק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מתי יצאה ההוראה שכבר אין?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

מה-29.2.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

היא אומרת שזו החלטת ממשלה.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני רוצה להבין, אלה שבמרס שכרו דירה, בדרך כלל הם היו מקבלים ביטוח לאומי, שהיה מעביר להם את הכספים. אני מבינה שבמרס אין להם הוראה, הם יצטרכו לחכות ל-15 כדי לשלם את השכירות. את מענק השיבה, כאילו שהם חזרו.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

המענק הוא חד-פעמי, וזה מה שאנחנו מבקשים לאשר פה, זה בדיוק את המענק החד-פעמי. רגע, אני אנסה להסביר עוד דבר עקרוני.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

זה בעייתי. אתה מבין שהם לא מעבירים עכשיו את הכסף לשוכר.

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

הממשלה באה ואמרה: "אנחנו יוצרים מענק אכלוס עצמאי עד לסוף חודש פברואר. זו הייתה האמירה של הממשלה. היא לא התחייבה בשום מקום, שהיא תאריך את זה מעבר, והיא האריכה את זה ליישובים שבהם יש סכנה ביטחונית לשוב.

היישובים הללו, הם ישובים שלפי הגדרה של גורמי הביטחון, אין סכנה ביטחונית לשוב לבתיהם – ולכן הממשלה באה ואומרת  - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש לך את הרשימה של היישובים בדרום, שעדיין נמצאים בסכנה?


 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל דיברתם על הפחתה, שבמקום 200, 140 למבוגר - - - שכן יש אכלוס, עדיין משאירים - - -

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

המענק הוא חלף, הוא מאפשר לאנשים לסיים את ענייניהם, את חוזי השכירות, ככל שחתמו עליהם או לעשות עם הכסף הזה שימוש אחר למיטב הבנתם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

את העניין הכספי שמעתי, עכשיו אני רוצה לשמוע את עניין המיקום. אילו מקומות עדיין הממשלה אומרת, שאי אפשר לחזור? או שמכירה בזה שאי אפשר לחזור?

<< דובר >> דניאל פדון: << דובר >>     

אין לי את הרשימה הסגורה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ביטוח לאומי, תן לי את הרשימה. אני רוצה לשמוע.

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

יש פה אחד-עשר יישובים: נחל עוז, כפר עזה, נתיב העשרה, כרם שלום, כיסופים, חולית, סופה, נירים, ניר עוז, ניר השלושה ובארי – אלה היישובים שימשיכו לקבל אכלוס עד חודש יולי. ויש כמובן את יישובי הצפון.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זאת  אומרת שכל שאר היישובים בדרום, יכולים לחזור הביתה?

<< דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

אמת.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בצפון, נשאר אותו הדבר?

<< דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

כן. שמי צחי חכמון מהביטוח הלאומי.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ומה קורה בצפון, כל הישובים עדיין? אילו ישובים, אתה יכול להגיד לי? תגיד לי את אלה שבמספר הקטן יותר. אלה שמפונים או אלה שלא. אם אתה תגיד לי אלה שלא מפונים, זה ייקח הרבה זמן.

<< דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

בצפון עד חמישה ק"מ. 

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נהריה זה חמישה ק"מ מראש הנקרה?

<< דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

לא.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז למה היא לא מפונה?

<< דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

היא מעל חמישה ק"מ מראש הנקרה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

יש את מעלות שהוא בשבעה ק"מ. נכון?!

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שלומי מפונים. העיקר הגדולים שמפונים זה שלומי וקריית שמונה, נכון?

<< דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

אמת.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ולהם אתם גם ממשיכים את ההסדר של ה-200 שקלים ליום אם מישהו ירצה אכלוס עצמי, כדי שגם הם יעזבו את המלונות?

<< דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

נכון.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תושבי קריית שמונה נופלים בתוך ההסכם הזה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ודאי. לכן הבהרתי את זה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אתם מעודדים את תושבי קריית שמונה לחזור?

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. נאמר מפורשות, כי קריית שמונה וכל מי שהוא חמישה ק"מ מגבול הצפון – יישאר, לא יחזור הביתה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

יש אכלוס שהורידו ל-140 ול-60, זאת אומרת שכן משלמים לתושבים האלה. במקום 200 שקלים, החליטו להוריד את התשלום.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כן, יש הפחתה.

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

אולי החישוב נעשה. אולי לקחו את המענק החד-פעמי, ועשו לו חישוב נניח של שלושה חודשים קדימה, 120 ו-60, זה מה שאני חושב, אבל אין לזה משמעות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

היות והיועצת המשפטית צריכה להקריא את זה, אני חושב שאת ההקדמות כבר שמענו, אז אנחנו נתחיל בהקראה, ותוך כדי נתקן את מה שצריך.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

שמי אליקו מהתארגנות נפגעי תאונות עבודה וגם תושב שדרות. 

מה שאנחנו רואים וקוראים בהסכם מפחית את אותם סכומי בסיס. זה רק שתדע, ואני מחויב להגיד את זה לפרוטוקול. זה לא 200 ולא, סליחה על הביטוי, לא נעליים. ההפחתה, שהיא פשוט לעג לרש. המדינה פה אומרת שהערך שלנו הולך ופוחת ככל שאנחנו יצאנו או יוצאים מהמלונות, והטראומה והפוסט-טראומה של האנשים, עדיין נשארה. 

עדיין נשארים בומים בשדרות, עדיין לא הכי בטוח שבעולם, אני מבקש שתשקלו את הסכומים. לא להפחית, מכיוון שהמלחמה הזו נכפתה עלינו וההוצאות של הנסיעות וההוצאות שהיו לנו, אלה ההוצאות שמגיע לנו לקבל אותם בזכות ולא בחסד.

טוב הוועדה תעשה, אם היא תבקש גם מהאוצר להחזיר גם את המענקים האלה לסכומים המקוריים, ולא לשחק לנו פה במספרים. גם כך אנחנו נדרשים - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אליקו, על דבר אחד אתה שמח – שאתה לא נמצא במלון, לא רק אתה, כל האנשים שהיו במלונות לא היו מרוצים - - -

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לי אישית ולעוד אנשים רבים, זה לא היה פשוט להיות בחדר מצומצם מאוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני אומר את מה שביטאת פה בוועדה. לא הייתי אומר דברים סתם. ביטאת מצוקה גדולה מאוד במלונות. וטוב יותר מאז שיצאת מהמלון נכון?

<< דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

קודם כל, אני מודה לך שהצלת חיים וחשבת עליי, וזה בפן האישי. אני מוכן לספר את זה, שהיה לי קושי נפשי והייתה מצוקה, והדרישה שלי היא שכמו שהאוצר יודע אני מבקש שגם האוצר ייתן תקציבים לטיפולים נפשיים. יש לנו היעדר טיפולים נפשיים. אני יודע, שזה אולי לא קשור ספציפית לדיון - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה חשוב מאוד שהעלית את זה, ואני אסביר גם מדוע. אנשי האוצר והביטוח הלאומי, קיבלתי כל מיני אנשים, שאומרים שאתם בעצמכם בביטוח הלאומי גם במקומות שלא היו מפונים באופן כללי, אם היו אנשים שיש להם בעיות וקשיים נפשיים, אתם אפשרתם להם לצאת כאילו הם היו מפונים מבתי מלון, כן?!

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

לא. המלונות זה לא באחריות הביטוח לאומי, אלא באחריות משרד התיירות. היו הרחבות מסוימות לגבי החלטות הממשלה - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לגבי אנשים שהיו בטראומה.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

למיטב ידיעתי, לגבי משפחות החטופים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא רק.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה היה באשקלון, בכל המקומות שלא היו בהם חדרים ממוגנים והיו ילדים עם מוגבלות כזו או אחרת, זה מה שהיה, אבל אני לא זוכרת על קשיים נפשיים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני מדבר על  מה שאת מדברת, והיו עוד ערים. אני לא רוצה עכשיו לפרט, כדי לא להגיע לחשיפת האנשים. היו עיירות באזור שבאופן רשמי לא היו מפונים אבל בגלל שמצבם הנפשי היה קשה יותר, אז הכירו בהם במידה מסוימת. השאלה היא, מה קורה עם האנשים האלה כשאתם אומרים "אפשר לחזור". נניח לחזור לשדרות. באים אנשים ואומרים: "אני מפחד בשדרות" – מה קורה איתם?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

בסופו של דבר, הם יכולים לבחור באחת משלוש חלופות. הם יכולים לבחור להישאר במלון עד חודש יולי, הם יכולים להמשיך ולהישאר במלון – זו החלופה אחת; חלופה שניה, הם יכולים להחליט לחזור לביתם ולקבל את המענק החד-פעמי; חלופה שלישית, הם יכולים להחליט לעבור לגור במקום אחר, ולקבל את המענק החד-פעמי.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מכספי המענק הם יכולים לשכור דירה?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לגבי מה שאמר אליקו – הטיעון הזה, שזה פוחת. למה התכוונתם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

זה פחות כסף מ-200 שקלים ליום.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

פחות ככל שאתה נשאר במלון הכוונה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא.  

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

רגע, אני רוצה להבין את הטיעון של פחות כסף.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

פחות פר יום, פחות ממה שהיה עד עכשיו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בינואר-פברואר קיבלתם יותר, כשהייתם או במלון או במקום אחר, וכרגע בהסכם החדש - - -

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

במלון לא קיבלנו כלום, אבל המלון עלה למדינה פי שלוש.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז כמה שולם בחודשים ינואר-פברואר?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

200 שקלים ליום לאדם ו-100 שקלים לילד.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ולפי ההסכם אם אדם בוחר הוא לוקח את המענק החד-פעמי שחישבתם עד יולי? זה החישוב?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אליקו אומר, שלפי התחשיב הזה זה פחות ממה שהיה עד היום.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אתם יכולים לפרט לוועדה את התחשיב?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

ההצדקה לתת לאדם מענק לאכלוס עצמאי, נובעת מזה שיש סכנה ביטחונית להתגורר ביישוב שבו הוא גר. כרגע היישובים שלגביהם אנחנו דנים, גורמי הביטחון, לא אני, הודיעו - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא שאלתי למה, ניסיתי להבין את הטענה של אליקו, עכשיו הבנתי את הטענה. לטענתך, בתחשיב של התשלום עד יולי זה פחות ממה שהיית מקבל בינואר-פברואר. זה לא קשור למצוקה, המצוקה היא אותה מצוקה. זה שאתם תוסיפו 50 שקלים – המצוקה לא תשתנה. במצוקה צריך לטפל בלי קשר למענק. יש אנשים שזקוקים לסיוע, צריך לטפל בסיוע. אל תנסה למדוד את המצוקה בכסף שפוחת. ליבי עם כל מה שאתם צריכים.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כן, אבל אם ליבך איתנו אז להפחית - - -

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא אמרתי שאני בעד להפחית, אני ביקשתי להבין את התחשיב, עכשיו הוא הסביר לי את התחשיב.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

הוא לא הסביר את התחשיב, אני לא שמעתי פה מספר כפול מספר.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

מרבית האנשים חזרו ביישובים הללו, ראיתי הבוקר פרסום שכ-70% חזרו. אדם שחזר - - -

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כן, וחוו צבע אדום פעמיים וניסיון חדירת מחבלים - - -

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

חווינו צבע אדום, וניסיון חדירת מחבלים.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אני חלילה לא מזלזל במצבם, אבל מהבחינה הכספית, הם לא נדרשים יותר לשכור דירה. מי שחזר לביתו, לא נדרש לשכור דירה. המדינה לא רוצה – ולכן המענק בנוי כך – ללכת לבדוק אדם-אדם, האם חזר לביתו או לא. ולכן נותנים מענק חד-פעמי משמעותי.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

איך חישבתם את המענק? 

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

המענק הוא בערך 60% מהסכום שהיה יוצא, לולא היישובים הללו - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אליקו צודק, זו עובדה.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

נכון. אנחנו לא אומרים אחרת, אבל אנחנו אומרים שיש הצדקה לדבר הזה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

והפחתה לפי הפסקאות הבאות? אתה אומר שהרמה הראשונה, היא 60% מהסכום של האכלוס - - -

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

סדר גודל. לא אני עשיתי את התחשיב, אבל סדר גודל.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ואחר כך הירידה בחודשים שלאחר מכן עד סוף - - - 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לפחות ביתרה הזו תביאו לנו טיפולים נפשיים. לא יכול להיות שהמצב שבו אני מתריע לוועדה הזו שנים, ואני חבר פה בוועדה באהבת חינם. אני אומר שתושבי שדרות ותושבי העוטף, התקנים הרי לא השתנו. או שהאוצר יגיד שבכסף הזה הוא מוכן לממן תקנים. לא מקובל שכביכול אתם תיקחו את הכסף הזה לכיס. אני מבקש שהוועדה תתייחס להערה הזו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היו"ר, שדרות הוכנסה להסדר בגלל כמות האזרחים. יש שם 36,000 שקלים, 36,000 תושבים. משרד הביטחון הנחה ארבע עד שבע, ואנחנו 2.7, אבל בגלל שזה יישוב גדול, יש פה חישוב כלכלי. לא מה חושבים האנשים. ומה שאליקו אומר, הוא טוען ובצדק שאנחנו בכלל לא היינו אמורים להיות בהסדר הזה, אבל ברגע שהכנסת את שדרות, אז או שתשלם להם מה שמגיע להם, כי הרי הם לא צריכים להיות בהסדר, הרי החליטו מארבע, אבל הכניסו את שדרות, משום שיש שם כמות של תושבים גדולה, והביטוח הלאומי לשיטתו לא יכול לעמוד בסכומים האלה. אבל איפה האזרחים?

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

יכול. יכול. יעבירו פחות לאוצר כל שנה. דבורה, יש להם כסף. יעבירו פחות לאוצר, יעבירו פחות ממיליון שקלים לאוצר, ואז יש כסף. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אנחנו לא ארבע. הוסיפו אותנו כנוספים עם החבר'ה של ארבע, כי ברור למה. כי זו העיר הכי גדולה. אבל זה לא בסדר שיפגעו לא בטיפולים וגם לא בסכום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אגב, האם יש לכם גם אנשים באופקים שפונו, או שאף אחד לא זכאי? 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הם לא זכאים בכלל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ונתיבות גם לא פונתה?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

56 נרצחו שם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אף אחד לא היה זכאי לכלום, למרות שהרבה אנשים בחרו. גם מנתיבות. הרבה אנשים הייתה להם מצוקה, גם באופקים היו למעלה מ-50 הרוגים. זו טראומה לא פשוטה, ולגבי מה שאליקו אומר, לגבי הטיפול הנפשי, אני אשמח לשמוע מהוועדה לביטוח הלאומי, אני לא יודע אם בדיון הזה, מה אתם עושים עם כל האנשים האלה, שהם באמת נפגעי חרדה ואחרים שעברו טראומות גדולות ולא פונו.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

או פונו ורוצים טיפוליים נפשיים, זה המינימום שהמדינה צריכה לתת בהומניטארי שלה.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

בקצרה, יש כמובן את מרכזי החוסן.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לא, אין להם מספיק מטפלים. לי יש את הנתונים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אליקו, תן להם להשיב. מה שאתה אמרת, שמענו. בוא נשמע תשובה שלהם, זה מחייב.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

יש מרכזי חוסן ויש זכאות לפי נוהל חרדה, שאנשים יכולים לגשת גם בלי ההכרה ולקבל טיפולים נפשיים במרכזי החוסן. בנוסף, מי שהוכר כנפגע עם פגיעה נפשית, הוא זכאי מכורח ההכרה שלו כנפגע נפשית לטיפולים נפשיים בהתאם. יש כל מיני תנאי זכאות, והם יכולים לקבל אותם. חלקם זה גם החזר הוצאות, אחרי שהוא הולך לטיפול אפשר לקבל החזר הוצאות, אבל כל אחד בהתאם להכרה שלו. מרכזי החוסן כמובן בכל אירועי חרבות ברזל, היו משמעותיים מאוד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

גם במקומות כמו אופקים ונתיבות? 

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

גם אופקים, גם נתיבות ושדרות כמובן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

וכל המושבים שם באזור?!

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

כן, וכמובן כמו שכולנו יודעים, יש מחסור במטפלים נפשיים.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כבודו, מנהל חוסן שדרות אומרת לי, שאין לה מספיק מטפלים. במרפאה לבריאות הנפש בבן-צבי – יש אולי שני פסיכיאטרים ופעמיים בשבוע, זה לעג לרש לא לזה התכוון המשורר. זה היה גם לפני המלחמה ואני התרעתי. אני מבקש שהוועדה תחייב גם את משרד הבריאות להגיע פעם הבאה לאיזושהי ועדה, ושהאוצר ייתן, אם הוא לא רצה לתת את זה עכשיו בכסף, שייתן את זה בטיפולים. אנחנו לא צריכים לנסוע למטפלים מחוץ לעיר. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

וזה על חשבונם. זה מה שעשו הרבה הורים - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אליקו, זו לא כוונת המשורר, זו כוונת הממשלה. התקציב שעבר לפני חודש, בדיוק היה צריך לתת את המענה. זה לצערי לא כוונת המשורר, זו כוונת הממשלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה רוצה לשמוע את ההסכם ולאשר אותו?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

כן, אני אאשר את ההסכם בוודאי, אני באתי לאשר את ההסכם, אני לא מתנגד. אני רק אמרתי, שלפני חודש הכנסת קיבלה תקציב. הקואליציה בממשלה העבירה תקציב, שלצערי בתקציב הזה אין מענה למרכזי חוסן. זה הכל.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

זה ממה לא מדויק. אני תמיד רוצה יותר, אני תמיד רוצה מעט יותר, אבל זה ניתן וגם ניתן.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

חבר הכנסת יבגני, אני הייתי בדיון הזה - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אליקו, אנחנו סיימנו את הדיון. עכשיו היועצת המשפטית קוראת - - -

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לא לקחו בחשבון את המלחמה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אף אחד לא מפריע כעת, אלא אם כן יש לאנשי המקצוע איזושהי הערה מקצועית.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, אני רק אזכיר שאנחנו נמצאים בהסכם לפי סעיף 9, שהוא מובא לוועדה להתייעצות. זאת אומרת שהוועדה, כשתנוח דעתה שהיא מכירה את הנושאים, היא תוכל לאשר את ההצבעה שהקימה ההתייעצות. 

אני רוצה להזכיר שהדחיפות שהוזכרה בתחילת דבריו של דניאל פדון, הוא הזכיר את סעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי. הסעיף שם קובע שההכנסה לפי ההסכם שנחתם עד התאריך של היום, לא תיחשב כהכנסה לפי כל דין. יש פה שאלה למה הגבילו רק לתאריך שעד היום, וההוראה הזו לא הייתה רחבה יותר, כי הייתה שם הרי אפשרות להחריג בהוראות ההסכם, וכל הסכם יכול להחריג ולהגיד שלא יחול עליו. אפשר היה לקבוע את זה ללא מועד, אז אני לא יודעת למה נקבעה שם ההחרגה הזו, אבל זה מה שקבוע, ולכן אני מבינה שהייתה כאן הדחיפות.

כפי שנראה, נפתח את קריאת ההסכם ונראה שיש שורה ארוכה של החלטות ממשלה, שלמעשה ההסכם הוא איזשהו ביצוע של הוראות שנקבעו בהחלטות הממשלה, אבל עדיין הוא צריך לעמוד בפני עצמו.

טיוטת הסכם בדבר מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם, במסגרת  מלחמת חרבות ברזל, ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו ליישוביהם

 לפי חוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב] התשנ"ה-1995
בתוקף הסמכות לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב[ התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח לאומי"), ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ועם המועצה, נחתם ביום _____ הסכם בין המוסד לביטוח הלאומי לבין ממשלת ישראל, בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו ליישוביהם, כפי שיובא בתוספת.

התוספת מפרטת: הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו ליישוביהם.

שנערך בירושלים ביום _____ 

בין: ממשלת ישראל בשם מדינת ישראל (להלן:"הממשלה"), יש פה את הנציגים שלה.

לבין: המוסד לביטוח לאומי עם נציגיו, מצד שני. 

והואיל 	וביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), החלה המתקפה המשולבת על מדינת ישראל, אשר כללה ירי טילים ופשיטת גורמים עוינים ברחבי הארץ ובעיקר בדרומה, אשר הובילה להכרזת הממשלה על מלחמת "חרבות ברזל", אשר הובילה, בין היתר, לפינוי של יישובים הסמוכים לגבולות הדרום והצפון מיישוביהם;

והואיל 	ובפרק הזמן שחלף מאז פרוץ המלחמה, קיבלה ממשלת ישראל החלטות כמפורט להלן, שעניינן הסדרת פינוי או רענון אוכלוסייה מיישובים באזורי גבולות הדרום והצפון ומתן סיוע לתושביהם. (להלן החלטות אלו והחלטות נוספות שהתקבלו לעניין זה - החלטות הפינויים):

(1) 	החלטת הממשלה מספר 950 שעניינה "תכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה, המצויה בסמוך לגבול רצועת עזה וקליטתה - חרבות ברזל" מיום כ"ז בתשרי התשפ"ד 
(12 באוקטובר 2023). (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן - החלטה 950), שבמסגרתה הוסדר, בין השאר, פינוי אוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 4 ק"מ מהגבול רצועת עזה;

(2) 	החלטת הממשלה מס' 975, שעניינה "תכנית פעולה לאומית לביצוע פינוי אוכלוסייה בגזרת הצפון (0 עד 5 ק"מ מהגבול) וקליטתה – מלחמת חרבות ברזל" מיום ג' בחשוון התשפ"ד (18 באוקטובר 2023), (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן –החלטה 975), שבמסגרתה הוסדרה האפשרות לפינוי האוכלוסייה הנמצאת בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול הצפוני של מדינת ישראל;

(3) 	החלטת הממשלה מספר 988, שעניינה סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה ותושבי העיר שדרות לאור מלחמת 'חרבות הברזל' ותיקון החלטות ממשלה" מיום ח' בחשוון התשפ"ד (23 באוקטובר 2023) (להלן תיקרא החלטה זו, כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 988), שבמסגרתה הוחלט על מתן מענה של לינה ושירותי הארחה לתושבי העיר שדרות, וכן לתושבי היישובים המנויים בנספח א' להחלטת 988 וכן על תיקון החלטת 950 והחלטה 975;

(4)	החלטת הממשלה מס' 1006, שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה. תושבי העיר אשקלון ותושבי יישובי הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מגבול הלבנון לאור מלחמת 'חרבות ברזל' ותיקון החלטות הממשלה מיום י"ד בחשוון התשפ"ד (29 באוקטובר 2023), 
(להלן תיקרא ההחלטה הזו, כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 1006), שקבעה שינויים ועדכונים בהחלטות הממשלה המובאות לעיל.

(5) 	החלטת הממשלה מספר 1074, שעניינה הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום, המצויים בטווח של אפס עד שבעה ק"מ מגבול רצועת עזה לקשישים ולתושבי אשקלון ויישובי הצפון בטווח של אפס עד חמישה ק"מ מגבול לבנון, לאור מלחמת חרבות ברזל בתיקון החלטות הממשלה מיום ח' בכסליו התשפ"ד (21 בנובמבר 2023), להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן החלטה 1074, שקבעה שינויים ועדכונים בהחלטות הממשלה המובאות לעיל.

והואיל 	וביום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023), נחתם בין הצדדים הסכם מכוח סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, לאחר התייעצות עם מועצת המוסד ועם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אשר פורסם ביום י"ח בחשוון התשפ"ד (2 בנובמבר 2023), בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שחויבו להתפנות מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל, בהתאם לאמור בהחלטות ממשלה (להלן– הסכם אכלוס עצמאי);

והואיל 	וביום י"ז בטבת התשפ"ד (29 בדצמבר 2023), התקבלה החלטת ממשלה מספר 1193 שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום המצויים בטווח של 0 עד 7 ק"מ מגדר רצועת עזה ולתושבי יישובי הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מגבול לבנון, לאור מלחמת "חרבות ברזל" ותיקון החלטות הממשלה" (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה  מזמן לזמן – החלטה 1193) שבמסגרתה הוחלט על הארכת משך הפינוי והריענון, שבוצע לפי החלטות הממשלה, החלטות 950, 975 ו-988, בהתאם לתיקונן ביתר החלטות הפינויים, וזאת עד ליום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024), וכן הוחלט כי תושבי היישובים המנויים בסעיף 6 להחלטה 1193, שישובו לביתם החל מיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024), יהיו זכאים למענק חזרה;

והואיל 	ובהחלטה 1227 מיום כ"ו בטבת התשפ"ד (7 בינואר 2024), (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן החלטה 1227), החליטה הממשלה על תיקון החלטה 1193 כך שנקבע בה כי תוקם ועדת חריגים על-ידי שר התיירות לעניין מקרים חריגים של תושבי יישובים המנויים בסעיף 6 להחלטה 1193, כך שיהיו זכאים למימון ושהות במתקני הקליטה ולקבלת מענה לאכלוס עצמאי, במקום מענק חזרה והכל עד ליום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024);




 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, אעצור את הרצף כי החלטה 1193 היא ההחלטה שהזכירה את מענק החזרה, והחלטה 1227 הוסיפה את ועדת החריגים. אתם רוצים להגיד מילה על ועדת החריגים, מה היא נועדה לעשות?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

זו שמוציאה את שדרות, ועדת חריגים?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

ועדת החריגים, זו ועדה שבמשרד התיירות - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מי שחזר ורוצה לשוב למלונות?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

בדיוק. מי שחזר לביתו ורוצה לשוב למלונות. זו לא לזכאות למענק אכלוס.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אבל באופן אוטומטי לא חוזרים למלונות?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

נכון, אלא אם כן ועדת חריגים מאשרת, זו וועדה שיושבת במשרד התיירות וזה לא ביטוח לאומי. 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

האם יש קריטריונים שאתם יודעים עליהם?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

זה לא אצלנו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מי שנפשית לא מסוגל יותר. הגיע, חזר ולא מסוגל. 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לא, אבל לפחות שהציבור יהיה מודע לדבר הזה, שהוא יכול  להגיש.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

יש מי שידאג להעביר את זה. אליקו, אני סומכת עליך.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

ומתי מתכנסת ועדת חריגים? איך זה עובד?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כשיש בקשה. אתה צריך בקשות שיגיעו אליהם.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, אבל זה מספר בקשות, האם יש נוהל?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אם בן אדם חושב עכשיו על דעת עצמו לחזור למלון, נניח כמו שאומרים אליקו ודבי, אז אחר כך רטרואקטיבית, הוא יכול לקבל אישור של ועדת חריגים? 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

המלון לא - - - 

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

המלון לא יקבל אותו?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

למיטב הבנתי, המלון לא יקבל אותו.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

המלון צריך אישור שלכם, בשביל שהוא יחזור?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לא שלהם, אלא של ועדת החריגים.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

הוא לא צריך אישור שלנו, אלא של משרד התיירות.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אה. משרד התיירות. ועדת החריגים של משרד התיירות, לא של ביטוח לאומי. הבנתי.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

ותוך כמה זמן הם מקבלים תשובה?

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

לא, חשבתי שזו ועדת החריגים שלכם.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

משרד התיירות לא פה.  

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

בסדר, אז זו ועדת החריגים של משרד התיירות. הבנתי.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

חבל שהוא לא פה. חבל שמשרד התיירות לא פה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

והואיל 	וביום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024), התקבלה החלטת ממשלה מספר 1478, שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום, המצויים בטווח המכונה 0 עד 7 ק"מ מגדר רצועת עזה ולתושבי יישובי הצפון בטווח של 0 עד 5 ק"מ מגבול לבנון לאור מלחמת "חרבות ברזל" ותיקון החלטת ממשלה", (להלן תיקרא החלטה זו כפי תיקונה מזמן לזמן – החלטה 1478), שבמסגרתה הוחלט על הארכת משך הפינוי והריענון שבוצע לפי החלטות 950, 975 ו-988, בהתאם לתיקונן ביתר החלטות הפינויים, עד ליום א' בתמוז התשפ"ד (7 ביולי 2024), וליתן מענק חד-פעמי לתושבי היישובים המנויים בסעיף 3 להחלטה 1478 וביישובים המנויים בסעיף 6 להחלטה 1193 (להלן – תושבי היישובים שאין מניעה ביטחונית לשוב אליהם) שהפסיקו את שהייתם במתקני קליטה עד ליום 1 ביוני 2024 לכל המאוחר, בהתאם למועד שבו הופסקה שהותם במתקני הקליטה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אפשר להעיר הערה לסעיף הזה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אולי תרשום את זה עד שנסיים. אנחנו עדיין בהואילים. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

והואיל 	וביום כ"ז באדר א' התשפ"ד (7 במרס 2024), התקבלה החלטת ממשלה 1504 שתיקנה את החלטה 1478 והאריכה עד 17 במרס 2024 את המועד שעד אליו הפסקת השהיה במתקן קליטה, תזכה במענק חד-פעמי בסכום הגבוה;

והואיל 	וביום י' באדר ב' התשפ"ד (20 במרס 2024), התקבלה החלטת ממשלה 1553, שעניינה "הארכת סיוע המדינה לתושבי יישובי הדרום, המצויים בטווח המכונה 0 עד 7 ק"מ מגדר רצועת עזה ולתושבי יישובי הצפון לטווח של 0 עד 0 ק"מ מגבול לבנון לאור מלחמת 'חרבות ברזל' – תיקון החלטת ממשלה", שבמסגרתה הוחלט להקים ועדת חריגים על-ידי שר התיירות, אשר רשאית לאשר בקשות שיימצאו על ידה מוצדקות להחרגה של תושבי היישובים שאין מניעה ביטחונית לשוב אליהם, כך שיוכלו לשוב למתקני קליטה, ובלבד שלא ביקשו מענק חד-פעמי ואינם שוהים במקום הממומן על-ידי מנהלת תקומה ולא מקבלים תגמול אחר על-ידי מנהלת תקומה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

איזו מן אינסטנציה זה משרד התיירות לוועדות חריגים לצרכים למצוקות הומניטריות? זה הביטוח הלאומי לכאורה צריך לעשות את זה – האם אתם לא יכולים?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

זה לא התפעול של המענקים, זה התפעול של המלונות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ההחלטה אם לתת עוד פעם ועוד פעם?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

ההחלטה אם הוא יכול לשוב למלון.


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה זה קשור למשרד התיירות?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

הם ניהלו את כל התפעול של המלונות ואת כל הפינוי במלונות. לא היה משהו - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

איזה מין אינסטנציה, תירוץ זה משרד התיירות. אני מבין שבביטוח הלאומי אלה אנשי מקצוע, אני מבין רווחה, אבל מה הקשר למשרד התיירות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

משרד התיירות לא הוזמנו? הם הוזמנו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הם סופגים את כל הסכום.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש אפשרות שוועדת חריגים שהם ימצאו שהוועדה מוצדקת להחרגה - - - 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כן, מה הם פסיכיאטרים? יש שם מישהו שהוא - - -

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

בסופו של דבר, משרד התיירות מפעיל את כל מערך המלונות ולכן הוא האינסטנציה הרלוונטית לקביעה אם מישהו יכול לשוב להיות במלון.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

השאלה היא מה הם הקריטריונים. האם הקריטריונים כלכליים או קריטריונים רפואיים והאם יש להם את הכוח המקצועי ואת הידע המקצועי להחליט. 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

ההסכם מרע, אז ידרשו את המענק הזה חזרה - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כן, אם מישהו קיבל מענק ואחרי שבוע החליט שהוא לא מסודר?

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כתוב במקום מענק חזרה, מה זה "במקום"? את תוכלי לחלק לו את הכסף.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

משרד התיירות גם התערב אם רצית להחליף מלון, את יודעת, לא היית יכולה לעבור מלון ככה. הכל היה שלהם.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

זה צריך להיאמר פה, כדי שאנשים יבינו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

שמה?

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

שאם קיבלו את המענק, הם לא יכולים כבר לחזור. זה כאילו כמו החלטה חלוטה בבית המשפט. אתם מבינים מה נעשה פה עם תושבי שדרות והעוטף? אתם מצלחים להבין פה את הסיפור?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

קיבלת מענק אחרי חודש, ופתאום כשאתה לא מסוגל נפשית, אתה בוכה ורוצה ללכת למלון – סביר להניח שאתה צריך להחזיר את המענק.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל מה הקשר למשרד התיירות, אני לא הבנתי?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

משרד התיירות בגלל המלונות. הוא גם - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא הבין. הוא רק שואל מהותית, מבחינה מהותית.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה הכישורים של משרד התיירות לדעת אם אדם יושב במצוקה או לא?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מי יושב בוועדה הזו בכלל? האם יש שם רופא, האם יש פסיכיאטר - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כבוד יו"ר, מי אמר שהמצוקה זה בכלל העניין. אתה לא יודע, אתה לא יודע מהם הקריטריונים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

נכון, והשאלה אם בוועדה יושב גם פסיכיאטר - - - 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

הם מכשילים את פה את הוועדה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לכן אני שואל. אני צריך מישהו שיודע, האם זה רופא, האם זה המטפל, או מישהו שיבוא ויעיד שהאיש הזה במצוקה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כדי להגיש בקשה, מה הקריטריונים - - -?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אולי מחלקת הרווחה המקומית? אני לא יודע מי. רק משרד התיירות, אני לא מבין - - - 

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אני לא יודע להגיד מה היו הקריטריונים שעמדו בפני משרד התיירות - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

יציגו מסמכים רפואיים למשרד התיירות. מה הם  מבינים? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

טוב, תרשמו לכם.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

ככל שזה מטריד את הוועדה, כמובן שאפשר להזמין את נציגי משרד התיירות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הם הוזמנו אני חושב.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

שיוזמנו לדיון בנושא הספציפי הזה, אני כמובן - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא, הם הוזמנו. זכותם לבוא, ואם יש מישהו ממשרד התיירות שרוצה לעלות בזום, נוכל להעלות אותו. אולי אתם תיזמו את זה, כי אנחנו רוצים תשובה. אני לא כל כך צריך תשובה של משרד התיירות. אני צריך תשובה של משרד הרווחה, של הביטוח הלאומי. איך אתם נותנים החלטה נפשית, מצוקתית למשרד שאינו שייך לעניין הזה?

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

כבוד יו"ר, אתה יוצא מנקודת הנחה שאלה הקריטריונים – שזה נפשית ומקצועית – אבל אפילו את זה אתה לא יודע. מי אמר לך שאלה הקריטריונים לוועדת חריגים. אולי ועדת חריגים זה בכלל עניין כלכלי, אנחנו לא יודעים. אין לנו ידע בכלל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אם זה כלכלי, זה שוב הרווחה קובעת.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

יכול להיות. אנחנו לא יודעים אפילו מהם הקריטריונים.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

ברור פה בהסכם, שצריך להחזיר את הכסף הזה. גם אתה במצוקה וגם תצטרך להחזיר למדינה את הכסף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בואו נמשיך בהקראה כדי שנוכל להתקדם. תרשמו את ההערה ונמשיך.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

דבי, מלון זה לא טיפול.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

והואיל 	והמוסד מוכן לבצע את תשלום מענק החזרה והמענק החד-פעמי, בהתאם להוראות הסכם זה, לאחר שהתמלאו התנאים האמורים בסעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן– חוק הביטוח הלאומי).


לפיכך הוסכם והותנה בין הצדדים כדלהלן:

1. 	מבוא:

המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

2. 	הגדרות		

"הפסקת שהייה במתקן קליטה" – הפסקת שהייה במתקן קליטה שלאחריה לא משולם לאדם תגמול אחר בעבור אכלוס ולינה על-ידי מנהלת תקומה.

יש פה שינוי קל בנוסח, כי מדובר על תשלומים שתמיד משולמים, יכולים להיות משולמים - - - 

אנחנו נמצאים בסעיף 2 בהגדרות. בהגדרה "הפסקת שהייה במתקן קליטה". אמרנו שלאחריה (בסוף השורה הראשונה), שלאחריה לא משולם לאדם. אפשר היה להגיד "לא משולם לזכאי" - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה זה על-ידי מנהלת תקומה? - - - 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

התשלומים על-ידי מנהלת תקומה? 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

או לפי הסדר אחר במימון המדינה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אה, או הסדר אחר, אז זה בסדר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הם אומרים בעצם שהפסקת השהייה כשאדם מפסיק להיות במתקן קליטה, ולא משולם לו 
על-ידי המדינה תשלום. זה יכול להיות שהוא חזר לביתו, ליישוב שממנו הוא פונה; יכול להיות שהוא גר באכלוס עצמאי במקום אחר, אבל הוא לא זכאי למענקים, ורק אז הוא נחשב כהפסקת שהייה, לצורך המענק החד-פעמי.

"ילד" – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי, של זכאי, ובלבד שטרם מלאו לו 18 שנים, והזכאי זכאי בעדו לקצבת ילדים, ואם הזכאי הוא הורה אומנה – גם ילד כהגדרתו בחוק אומנה לילדים, התשע"ו –  2016, המושם באמנה אצל זכאי.

זאת אומרת יש לנו שני תנאים – או שמדובר בזכאות עבור הילד, אז או שילד שאותו זכאי מקבל עבורו קצבת ילדים או ילד אמנה.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

נועה, אם אפשר לחזור רק להגדרה של "הפסקת שהייה במתקן קליטה". המילים "או בעדו" צריכות להישאר. כלומר, יש אפשרות שהתשלום לא נעשה ישירות לאותו אדם או בעדו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כתוב פה "או בעדו".

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אז להשאיר את זה "המשולם לו, או בעדו"?

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

כן. לאדם או בעדו.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

מה הסיטואציה שתהיה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אצלנו זה רשום.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כי אבל לפני הדיון דווקא - - - 

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

הדוגמה של הילד, שזה משולם בעד הילד.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

לילד לא משלמים ישירות.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

סליחה, אני רוצה להגיד, שכשנגיע לזכאות לאותו מענק, נראה שהמענק הזה קובע זכאות בהתאם למועד היציאה. יכול להיות שהזכאי יצא עם חלק מהילדים וחזר לעיר שלו. יכול להיות שחלק מהילדים נשארו עם בן-הזוג שלו. השאלה לאיזה מועד תהיה הזכאות, ולכן אני חושבת שצריך להבהיר "לו או בעדו" לפי העניין, כי יכול להיות שהמועדים היו שונים ומכיוון שהמועד ישפיע על גובה המענק או בכלל על הזכאות למענק, כי מי שיוצא אחרי אחד ביוני, בכלל אינו זכאי למענק, למרות שהוא יכול להישאר במלון עד השביעי ביולי – לכן חשוב להגיד "לו או בעדו" לפי העניין.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

מקובל מבחינתי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הזכרנו את ההגדרה "ילד". בהגדרה יישוב המנוי בסעיף 6 להחלטה 1193, במקום רשימת היישובים, הזכרנו שנכתוב: "רשימת היישובים, כמפורט באתר המוסד לביטוח לאומי", וכך נעשה גם לגבי יישוב המנוי בסעיף 3 להחלטה 1478.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

למה את צריכה את זה?

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

	אני רוצה להסביר, וגם הבקשה שלי היא כאשר הזכאות למענקים נקבעה בהחלטת הממשלה, לפי החלטה של גורמי הביטחון לגבי אילו יישובים יכולים לחזור לביתם. החלטות הממשלה, אשר קובעות את הזכאות למענקים מפרטות את רשימת היישובים. הבקשה שלנו הייתה שלא יוגדר במסגרת ההסכם. חשבנו שאין צורך לפרט את רשימת היישובים. בסופו של דבר, אותה רשימת יישובים קבועה בהחלטת הממשלה, שהיא קבעה את הזכאות למענקים המפורטים שם. 

אני מציעה שזה לא יהיה במסגרת ההגדרה, ההוראה שרשימת היישובים תהיה מפורטת באתר המוסד לביטוח לאומי, אלא בהוראות בסוף. שוב, ככל שיימצא וגורמי הביטחון ירצו לדוגמה להוסיף עוד יישוב, ברגע שזה יקרה – הזכאות תוכל להיות אוטומטית מכוח הוראות ההסכם – ולכן אנחנו בעצם בנינו פה איזשהו הסכם, הקובע את המנגנון הנורמטיבי איך הדברים ייבנו, ותישאר הגמישות ככל שתידרש.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אדוני, הרשימה נקבעה לפי החלטות הממשלה, אבל אני בהתחלה חשבתי שבאמת אפשר להסתפק בהפניה להסכם, מה גם שהחלטה 1478 אומרת שאותו מתווה יחול גם על יישובים שיפונו בעתיד. לכאורה צריך להשאיר באמת את הרשימה פתוחה, אבל במחשבה שנייה מכיוון שהמענק החד-פעמי נקבע לפי מועדים ולמעשה באחד ביוני כבר אין זכאות למענק לפיו, אם יחליטו עכשיו שיישוב יכול לחזור – אנשים ייכנסו כבר למענק הנמוך יותר, למענק המופחת.

צריך התאמה של המתווה.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

ברור שככל שיהיו, ובעזרת השם שנזכה כבר לעשות את המענקים לתושבי הצפון, זה יעבור מסודר בהחלטות מסודרות, אני מניחה בתיקונים מסודרים להסכמים. ביקשנו את מרחב הגמישות למקרה. אני חושבת בכל מקרה שזה מיותר.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

זה הסכם על רשימה סגורה? זו השאלה.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

זה מכוח החלטת הממשלה, ולא מכוח ההסכם הזה. ישיבת היישובים נקבעת בהחלטת הממשלה. אפשר לקבוע שהיא תופיע באתר המוסד, פשוט לא הייתי עושה את זה במסגרת ההגדרה.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

האמת היא שלאור המחשבה הנוספת על ההגדרה הזו, אני חושבת שכן חשוב שרשימת היישובים תהיה כאן, כי אחרת יישוב שייכנס, ו-29 בפברואר כבר לא רלוונטי לגביו וכל המועדים כבר לא רלוונטיים לגביו - - - 

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

רשימת היישובים תהיה כפי שייקבע בהחלטת הממשלה, את ממש צודקת - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ולכן צריך הסכם חדש - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אולי תהיה החלטה אחרת - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

נכון, ואז ההחלטה תהיה בהסכם אחר - - - 

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

אבל ההחלטה שתהיה לפי מה לתת ליישובים, תגיע בדיוק מאותו רציונל שאת מציגה, אבל היא תהיה כבר בהחלטת הממשלה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל אני חושבת עדיין, שמכיוון שכך, אדוני, ההוראות הן ספציפיות מאוד לרשימת יישובים מסוימת. אם יצטרכו להוסיף יישובים, אז המועדים כבר לא יהיו רלוונטיים, ולכן אני חושבת - - - 

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

נניח שהם יחליטו שעכשיו כפר עזה חוזרים, הם לא מופיעים ברשימה, איך הם ידרשו את הזכאות?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

איך הם ידרשו, אבל יכול להיות שאת לא רוצה לתת להם ישר את הזכאות הנמוכה יותר, כי הם כבר יגיעו אחרי 18 במרס - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כן, בדיוק, זה מה שאני אומרת. איזה כיסוי יש להם?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ולכן הם כבר יקבלו את המענק הנמוך יותר, והם יפגעו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל אולי תהיה להם החלטת ממשלה אחרת - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ואז יהיה הסכם אחר או תיקון שת ההסכם.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

זה שוב הסכם נפרד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נא המשיכי להקריא את היישובים.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

"יישוב המנוי בסעיף 6 להחלטה 1193" – אלה היישובים הנמצאים בטווח המכונה 4 עד 7 ק"מ מרצועת עזה, המשתייכים למועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב ושדות נגב, (על-פי רשימת היישובים המפורטת בנספח א' להחלטה 988). היישוב יד מרדכי והעיר שדרות;
"יישוב המנוי בסעיף 3 להחלטה 1478" היישובים– זיקים, כרמיה, ארז, אור-הנר, איבים, ניר עם, גבים, מפלסים, סעד, עלומים, רעים, מגן, ניר יצחק, שלומית, נווה, בני נצרים, אבשלום, דקל, יבול, ישע, יתד, מבטחים, עין הבשור, עמי-עוז, פרי גן, שדה אברהם, תלמי יוסף, צוחר, אוהד, תלמי אליהו ושדה ניצן.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

אם אפשר אני אציין לפרוטוקול, כי לא עברנו על רשימת היישובים ולכן אני אציין שלפני החתימה על ההסכם אנחנו נוודא את הדברים, וככל שנמצא איזשהו פער לבין מה שנקבע בהחלטות הממשלה, אני אבקש שיהיה מוסכם על דעת הוועדה שאנחנו נכניס את התיקון - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא. אתם תבואו לוועדה, תעדכנו אותנו ואנחנו נחליט. אנחנו נייעץ לכם.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

אנחנו מיישמים את מה שקבוע בהחלטת ממשלה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני מבין שיש פה איזשהו היגיון ברשימה, ואם אתם תרצו להוסיף - - -  אני מבין שיש היגיון בתוספת, ולכן אני לא רואה שום סיבה שיישוב שזכאי לא יקבל.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

אבל כבוד היו"ר, מה שהם יעשו זה טכני. הרי לנו אין כח בוועדה לכפות על החלטת ממשלה. הם פשוט יבדקו, תקני אותי אם אני טועה, מה שהם אמרו שהם יבדקו לפי החלטות הממשלה – מה נכנס ומה לא נכנס. זה לא משהו שלנו יש איזושהי דעת להחליט. אין לנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

על מה את יושבת פה עכשיו, את יודעת? על התייעצות. אין לך סמכות. יש לך את חובת ההתייעצות. זה הסכם שחייב לעבור התייעצות של הוועדה הזו. אם באו לוועדה הזו עם הרשימה הזו, רוצים להוסיף, אז בבקשה יבואו ויתייעצו שוב.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

כבוד היו"ר, אני אבהיר. הרשימה יוצגה על-ידי היועצת המשפטית לוועדה - - - 

<< דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

על-פי נתוני משרד התיירות, שנמסרו בשבוע שעבר - - - 

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אני סמוך ובטוח שהעבודה שהיועצת המשפטית עשתה, היא טובה וכל היישובים פה הם אכן היישובים שהיו צריכים להיות פה ולא חסרים ואין אחד עודף. ככל ואנחנו לא עברנו על הרשימה הזו, ואנו רוצים לוודא שאכן הם תואמים בדיוק את מה שכתוב בהחלטות הממשלה. ככל ויש פער מול החלטת הממשלה, שאותה אנחנו רוצים ליישם, אנחנו מבקשים כן - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, אז תבואו.



 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אבל זה מחייב אותם בוועדה. הסכם מחייב את ההצבעה בוועדה? 

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

לא. 

<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

אז עכשיו אנחנו לא צריכים להצביע.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

אתה צריך להצביע על חובת ההתייעצות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

יש מושג של "החלטת ועדה" ויש "התייעצות", כשהוועדה מחליטה שיתייעצו איתה. זה מעניין, היא מאז קום המדינה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

מה הבעיה? לא מדובר ביישובים רבים, מה הבעיה לעשות את זה באון ליין?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בזמן הדיון, שיבדקו את רשימת היישובים, ושיביאו לוועדה, כי זה אחד מהנתונים שהוועדה רוצה לברר.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אנחנו לא נספיק.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

מה לא נספיק?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אנחנו רוצים לשמוע את ההקראה, ואנחנו לא יכולים בו-זמנית אותם אנשים גם לשמוע וגם לבדוק.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מה יעשו אלה שהפסקתם להם עכשיו אכלוס ומחכים ממרס ים של הודעות – מה עונים להם?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

זו בדיוק הנקודה, ולכן הגענו כדי לאשר את הרשימה - - - 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

שהם צריכים להוציא מכספם עכשיו, שזה משהו שנחת עליהם - - - 


 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

 הם מבקשים עוד ימים. זה לא - - - 

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

אנחנו לא מבקשים עוד ימים. אנחנו רק רוצים לעזור ולוודא שההסכם ייחתם היום. אני מזכירה, כי המטרה שההסכם ייחתם עוד היום.

<< דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

בשיחת טלפון הם יכולים לבדוק.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הם יוכלו לבדוק את רשימת היישובים בתום הדיון, ואז הוועדה תוכל להחליט אם היא מאשרת את ההתייעצות.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הוועדה הזו עומדת לשירות הציבור באמצעותכם בכל עת ובכל שעה, וזו גם הסיבה שביום ראשון הגיעו חברי הכנסת מרחוק לישיבה, כי אמרו לנו שב-31 במרס צריכים לסגור את כל הפערים, ומיהרנו. אני דוחק כל הזמן בחברים לשמוע את ההקראה.

אם אתם רוצים להפסיק ובגלל איזשהו - - - אני הרי לא יודע מה הכוונה שלכם פה. אני סומך על היועצת המשפטית שלנו, גברת נועה בן-שבת, שהיא מומחית לעילא ולעילא. אבל אם יש משהו, היא תגיד לי שיש יישוב ששכחנו ואנחנו נראה, אבל אני לא יכול לתת שיק פתוח כוועדה שתוסיפו או תורידו את מי שאתם רוצים.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

אנחנו לא מבקשים שיק פתוח. יש לנו הצעה אחרת. לחזור לנוסח שאומר "היישובים המנויים בהחלטות הממשלה". ואז אנחנו נמנעים מ - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני בהתחלה נטיתי לקבל את ההערה הזו, אדוני, אבל עכשיו אני חושבת שברגע - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני לא מבין את העניין הזה, אולי יש עוד סעיפים שאתם רוצים לחשוב עליהם?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

כבוד היו"ר, חס וחלילה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נעשה הפסקה, תוסיפו סעיפים, תורידו סעיפים, תביאו להתייעצות ואנחנו נסכים אתכם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

היא הגיעה מהממשלה. הנוסח היה אצלכם ולעיונכם כבר מיום חמישי. היה לכם מספיק זמן לבדוק.



 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

מי שניסח את הרשימה הזו, זה לא אנחנו, ולכן אנחנו נדרשים - - - ככל ואתם רוצים להכניס את רשימת היישובים כלשונה כאן, ולא להפנות להחלטת הממשלה, אפשר גם להפנות להחלטת הממשלה. אין שום בעיה. אם רוצים להפנות להחלטת הממשלה, לנו אין שום התנגדות. אפשר עכשיו.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זו הרשימה שפורסמה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אבל אם אנחנו רוצים את הרשימה, אתם מתנגדים – אז תתנגדו.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

לא  מתנגדים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתם כן מתנגדים. כבר עשר דקות שאתם עומדים נגד היועצת המשפטית, שאנחנו מכירים אותה, אין לה שום אינטרסים.  אין לה שום יישוב שהיא הוסיפה או הורידה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

חשוב שיהיה פירוט גם לאזרחים. בסוף האזרח צריך לדעת לאן הוא שייך.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

ולכן אני ממש לא מבין את ההתנהלות הזו, אלא אם כן אתם רוצים הפסקה של עשר דקות, נוכל לתת לכם.

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

אפשר להציע שנקבל הפסקה של חמש דקות. נעבור ונחזור אליכם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, ברגע שמסתיימת את ההקראה, נעשה הפסקה.

 << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>   

תקבלו גם מעבר לחמש דקות. חמש דקות כל אחד יכול לבקש. בשביל לבדוק את העניין הזה תקבלו אם צריך רבע שעה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אנחנו אפילו לא יודעים על מה אנחנו מתווכחים. יכול להיות שאנחנו לא מספיק משכילים כמוכם, להבין מה טמון בהתנגדות שלכם ברשימה. 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

"מענק אכלוס עצמאי" – מענק המשולם בהתאם להסכם אכלוס עצמאי. 

קראנו כבר מהו הסכם אכלוס עצמאי ב"והואילים". אני רוצה להזכיר שמענק אכלוס עצמאי שולם גם לאדם עבור העובד הזר שלו אבל כאן בחזרה אין התייחסות לנושא הזה מכיוון שאנחנו מדברים על אנשים שיצאו ממתקני השהייה. 

האם תרצו להסביר את העניין הזה – מדוע אין התייחסות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה את שואלת?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אני הבנתי שאנחנו לא צריכים לתת, כי אנחנו מדברים על אנשים שכבר נמצאו במתקני השהייה, ושם בית המלון כבר שילם את זה. גם אם הם קיבלו למענק אכלוס עצמאי הם קיבלו תשלום לעובד הזר והם חוזרים לרוטינה שלהם.

"מענק חד-פעמי", כמשמעותו בסעיפים 3 ו-4 להסכם זה.

"מענק חזק", כמשמעותו בסעיף 5 להסכם זה.

"מתקן קליטה", מקומות לינה שבהסדר עם הממשלה או מי מטעמה, שניתנו לתושבי יישובים שפונו או שתושביהם הוצאו להתרעננות, במסגרת מלחמת חרבות ברזל.

"מנהלת תקומה", כמשמעותה בהחלטת ממשלה מספר 980 מיום ד' בחשוון התשפ"ד (19 באוקטובר 2023), והחלטת ממשלה מספר 1127 מיום כ"ז בכסליו התשפ"ד (10 בדצמבר 2023).

"תקופת הזכאות למענק חזרה", זו התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024).

זאת אומרת, אותו מענק חזרה ניתן רק לאנשים שכבר חזרו לבתיהם בחודשים ינואר ופברואר. 
מה קורה אם הם חזרו קודם, האם יהיו זכאים? תוכלו להסביר?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

אפשר לקבל מענק אכלוס עד סוף חודש דצמבר. לאחר מכן, אם אדם שב לביתו – הוא יכול לקבל את המענק חזרה. מענק החזרה הוא בכפוף לכך שהוא חוזר, ואחר כך זה כבר מענק חד-פעמי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל למעשה, אם אדם חזר לבית שלו, הוא לא היה זכאי. נגיד והוא חזר באמצע דצמבר, הוא לא היה זכאי כבר למענק אכלוס, כי הוא לא משולם אם אדם חזר לביתו והוא גם לא זכאי למענק חזרה. 

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

הוא יכול להיות זכאי למענק חזרה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

לא עבור התקופה שלפני - - - 

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

לא מוקדם לחודש ינואר. נכון.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

רגע, לגבי הזכאות, אני חייבת להבין, כי אני צריכה להעביר תשובות לאנשים. מי שעד ה-29 נשאר בדירה, הוא מקבל אכלוס, נכון?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מה-29 עד עכשיו, נניח אנחנו מתחילים ב-1 באפריל, חודש מרס הם נכנסים בהסדר של מענק שיבה, זאת אומרת שהם לא מקבלים זכאות? 

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

רק יישובים שיכולים לחזור.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני יודעת, אבל תחשבי שאנשים לא ידעו, ועכשיו הם ישלמו מכיסם עד שהם יקבלו את מענק השיבה. זה 4,000 ו- 5,000 שקלים. אתם מבינים את האבסורד?!

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

תוך כמה זמן מקבלים את המענק?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

אנחנו עושים את כל המאמצים, ובגלל זה הייתה הדחיפות כדי שכל התשלומים יבוצעו למי שיגיש עד ערב חג פסח. יושב כאן איתי צחי חכמון, ומהרגע שהתקבלה החלטת הממשלה והמוסד התבקש לבצע, הם עובדים על זה כדי שהתשלומים ייכנסו כמה שיותר מהר לחשבונות הבנק. אנחנו עובדים על זה לילות כימים, כדי שנוכל לשלם במהירות.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

עד היום הייתם 48 שעות, שלושה ימים, הייתם שולחים מיד בכפתורים, באנטר – מה קרה עכשיו?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

מערך חדש.

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

יו"ר, זה מאוד תלוי במורכבות של הפיתוח ושל המנגנון. ככל שהוא פשוט יותר, אנחנו משלמים מהר יותר. אגב, מענק אכלוס, שילמנו לדעתי באמת תוך ארבעה-חמישה ימים - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נכון.

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

אבל עבדנו עליו שבועות לפני כן. את זה לא ידעו. אנחנו מתחילים לעבוד עוד לפני שההסכם מקבל תוקף פה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

יש לי הצעה לוועדה. אתם יכולים לעשות הצלבה בין הנתונים ששילמתם, לאלה של ינואר-פברואר ולהקל על עצמכם גם את העבודה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אנחנו נמשיך להקריא. אנחנו רוצים להתקדם. 

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

3. 	"זכאות למענק החזרה" 
זכאי שבהתאם לרישום במרשם האוכלוסין ותושב ביישוב המנוי בסעיף 6 להחלטה 1193, יקבל את מענק החזרה בעדו ובעד ילדו עבור כל יום, החל מיום תחילת תקופת הזכאות למענק חזרה, או מיום חזרתו להתגורר ביישוב שבו הוא תושב, לפי המאוחר מביניהם, ועד לתום תקופת הזכאות למענק החזרה, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:

א.	לפני חזרתו כאמור הזכאי או ילדו, לפי העניין, שהה במתקן קליטה מכוח החלטות הפינויים או ששולם לו או בעדו מענק אכלוס עצמאי.

ב. 	לא משולם לו או בעד ילדו, לפי העניין, עבור אותם ימים מענק אכלוס עצמאי או תגמול אחר בעבור אכלוס ולינה על-ידי מנהלת תקומה או לפי הסדר אחר במימון המדינה, לרבות בשל שהות במתקן קליטה.

זאת אומרת, מענק החזרה הוא ניתן רק בעד המאוחר מבניהם. כאשר האדם חזר לביתו, ולא לפני 1 בינואר 2024 ועד תום תקופת הזכאות למענק החזרה, שזה 29 בפברואר 2024. והתנאים הם, או שהוא שהה במתקן קליטה או ששולם לו מענק אכלוס עצמאי ובאותם ימים בהם הוא זכאי למענק החזרה הזה, הוא לא מקבל תשלום, לא מענק אכלוס ולא משולם לו - - - הוא לא שוהה במתקן קליטה ולא משולם לו תשלום אחר. נכון?! בעד אכלוס ולינה.

4. 	"סכום מענק החזרה" 
מענק חזרה לפי הוראות הסכם זה שיקבל זכאי בעד כל יום כאמור בסעיף 3, יהיה בסך של 200 שקלים לזכאי ליום, ובסך של 100 שקלים ליום לילד.

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>   

זה בעצם  לתקופה של חודשיים?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לתקופה של חודשיים שכבר היו, תקופה שכבר עברה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

תקופה שכבר עברה ולא קיימת כבר. זה עד פברואר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה תקופה של עד חודשיים, אבל חודשיים במקסימום. יכול להיות שהאדם חזר לביתו רק בסוף ינואר, אז הוא מקבל רק על התקופה החלקית.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

החלקיות.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כן זה באכלוס, אבל מענק זה מה-29 בפברואר.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

עוד דגש, הוא צריך לחזור ליישוב שבו הוא התגורר, אבל כמובן הוא לא תמיד יכול לחזור לביתו, כי לפעמים הבית נפגע או שהוא עדיין בשיפוץ או מסיבה אחרת.

5. 	"הזכאות למענק החד-פעמי" 
	זכאי שבהתאם לרישום במרשם האוכלוסין - - - 

אגב סליחה, אני רק רוצה להגיד שמענק החזרה מתייחס רק ליישובים שלפי החלטה 1193. זו הרשימה הראשונה שהקראנו, הכוללת את היישובים יד מרדכי והעיר שדרות, ואת הישובים שבמועצות חוף אשקלון, שער הנגב ושדות נגב.

	"הזכאות למענק החד-פעמי" 
	זכאי שבהתאם לרישום במרשם האוכלוסין, הוא תושב ביישוב המנוי בסעיף 3 להחלטה 1478, או ביישוב המנוי בסעיף 6 להחלטה 1193, יקבל מענק חד-פעמי בעדו ובעד ילדו, בהתאם להתקיימות - - - פה יש קצת שינוי בנוסח.

	בהתאם להתקיימות תנאי מהתנאים שבפסקאות אחד עד ארבע, בו ובילדו, לפי העניין ובסכום שנקבע לפי אותן פסקאות, לפי העניין.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

זאת אומרת שיש שינוי בסכום לרעה. יש הפחתה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו נעבור ונקרא את הסכומים, ואז נראה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אני לא ראיתי פה מספרים קלים. כמה לכל יום? עד עכשיו היה ופתאום - - -  אני מבקש פירוט.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה באמת לא מענק לכל יום. הוא מענק חד-פעמי.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לא, הוא מחולק לכל יום. הוא שווה ערך.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

הם עשו את מענק השיבה כיחידה אחת, אבל כן, ברור שהם הורידו.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אז אנחנו רוצים את התחשיב המלא מהוועדה – זכותנו לקבל את התחשיב. מה הם עשו פה? מה האוצר עשה פה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אליקו, הם אמרו שזה 60% ממה שהיה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אני לא מדבר באחוזים. במכולת אני לא יכול לקנות באחוזים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה רוצה פירוט?

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כן. אני רוצה פירוט.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אוקיי. נמשיך.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

בפסקה אחת יש לנו שני תנאים שהם חלופיים: 

(1) 	הפסקת השהייה במתקן הקליטה, הייתה עד ליום ז' באדר ב' התשפ"ד (17 במרס 2024), או שהוא היה זכאי למענק חזרה או למענק אכלוס עצמאי עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024), סך של 15,360 שקלים למבוגר וסך של 7,680 שקלים לילד. 

זאת אומרת, הסיטואציה היא או שהאדם הפסיק את השהייה במתקן הקליטה, עזב את המלון, יכול להיות או לביתו חזרה, או למקום אחר עד 17 במרס, או שביום 29 בפברואר הוא היה זכאי – או למענק חזרה או למענק אכלוס עצמאי. 

אתם רוצים להסביר את התנאי השני הזה? ולמה נבחר המועד של 29 בפברואר לעניינו?

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

קודם כל, זה יישום החלטת הממשלה. הרעיון פה הוא שאנחנו יודעים שאם הוא היה במענק אכלוס עצמאי – הוא כבר לא נמצא במלונות, וכנ"ל לגבי מענק החזרה. כלומר, זו איזושהי זכאות אוטומטית, שברגע שאני יודעת שהוא היה זכאי לאחד מהמענקים האלה, הוא לא היה זכאי למלונות, ולכן אוטומטית הוא יהיה גם זכאי למענק החד-פעמי.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אז הוא יצטרך למלא טופס בביטוח לאומי? הוא יהיה חייב למלא איזשהו טופס או איזושהי הצהרה? למרות שאתם יודעים ביודעין - - - 

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

כן.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כמו ההצהרה של אכלוס – יהיה גם של שיבה, עם התאריך והאישור מהמלון שעזבת.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אין עם זה בעיה, רק כדי להקל גם על המוסד לביטוח לאומי להשתלם לאנשים ושזה לא יצור סרבול. כי כשיש את הקובץ, קל להם לעשות הצלבת נתונים ולשלם מהר יותר. הכוונה פה היא להיטיב עם האוכלוסייה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אבל צריך להיזהר, כי יש הרבה מלונות שהרישומים שלהם עוד פתוחים אפילו שאנשים עזבו את המלונות. כולם צריכים להחזיק את האישורים ביד כי לצערי ממשיכים וממשיכים. אני באופן אישי יצאתי לפני המענק, וכשרציתי את האישור ורשמו לי שאני במלון אפילו שלא הייתי. צריך לדייק את זה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

גם אני נלחמתי, אני מכיר את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה זאת אומרת? רשמו אתכם כאילו אתם עדיין במלון?

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

נכון. חד וחלק. היו דברים מעולם.

כבוד הוועדה, לגבי 15,360 שקלים, אנחנו אנשי העם פשוטים ולכן אני רוצה לדעת מה הפירוט, מה עשו פה אנשי האוצר. זכותנו לדעת, זאת אומרת שמ-1.3 עד 7.7, תקנו אותי אם אני טועה בתאריכים, לפי כמה ימים עשיתם, ומה המכפלה? פשוט ביותר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

כרגע אנחנו מדברים על הסכום הראשוני - - - 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

זה לא ראשוני, זה חד-פעמי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הוא חד-פעמי וחל על מי שעזב עד 17 - - - 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כן, אבל זה הבסיס, אבל ביקשנו פירוט. 

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

הוא אמר 60%.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אנחנו רוצים לדעת לפי כל יום.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

דניאל, איך הגעתם לסכום? האם 15,360 שקלים חושבו על בסיס 200 שקלים למבוגר מ-1 במרס ועד 7.7? ואז מזה לקחתם 60%? איך הגעתם ל-15?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

זה לא יוצא 200, זה יוצא פחות מ-200.

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

סדרי הגודל הם 60%. אם זה מעניין את הוועדה, אני אוודא לפי מה בנוי התחשיב. אני אגיד, שבסופו של דבר, הסכום שמוצע פה הוא סכום משמעותי מאוד, ומרבית התושבים כפי שאמרתי כבר לפני כן, כבר שבו הביתה והם לא נדרשים להוצאות מחייה אחרות. נשיב לוועדה בהקדם מה התחשיב.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבוד היו"ר. זה 48,000 שקלים שהיו צריכים להיות רגיל לזוג, ועכשיו הם נותנים 31,000 שקלים לזוג.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני אקל עליכם את הבקשה. מה שמבקשים פה, זה שתשלחו לנו לוועדה את התחשיב, אנחנו נפרסם את זה באתר של הוועדה – ואז הציבור יוכל לדעת, לפי מה זה חושב.

 << דובר >> מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית): << דובר >>   

לפי מה שאנחנו רואים זה חושב לפי 77 ימים.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לא. זה 128.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לא משנה. חשוב שזה יהיה שקוף וכל אחד יוכל לראות.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

120 כפול 128, זה הסיפור. זאת אומרת שאנחנו חוזרים ואנחנו כביכול שווים פחות, כאשר נתנו לנו בהתחלה עידוד גדול יותר. משהו פה קצת חורה, ההסכם הזה פוגע באנשים - - - 

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

מדובר ב-60% מ- 1 במרס עד ה-7.7, זה החישוב.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כאשר המדינה יודעת שלהחזיק אותנו במלונות עולה לה פי שלוש, אז עכשיו מה אכפת להם לסחור בנו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

בואו נמשיך. 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כבוד היו"ר, האם אתה הבנת?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כן, אני הבנתי שזה 60%, והורידו לכם 40%.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

על מה? אין להם הצדקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה מדבר על ההצדקה? חשבתי שאתה מדבר על המספרים.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

גם וגם.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

לגבי ההצדקה, זו שאלה אחרת.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כן, אבל הם אומרים שהאוצר קבע את זה, השאלה למה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

האוצר אומר שהוא הוריד 40%.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

האם יש הסבר?

 << דובר >> דניאל פדון: << דובר >>   

הסברתי מספר פעמים ואני אסביר פעם נוספת. דבר ראשון, מי שקבע את זה, זו הממשלה. ממשלת ישראל החליטה בהחלטה שלה, שאלה הסכומים שהיא מייעדת, ואנחנו פה בפניכם היום כדי ליישם את ההחלטה – זה דבר ראשון.

דבר שני, כפי שאמרתי לפני כן, בסופו של דבר מרבית התושבים חזרו לבתיהם ביישובים הללו שבהם אנו דנים. התושבים שחזרו בסופו של דבר לא נדרשים לממן את המשך הוצאות המחייה מחוץ לבתיהם, מאחר והם שבו. הממשלה לא רצתה – וגם את זה כבר אמרתי בדיון – ללכת תושב-תושב ולבדוק האם אכן חזר לביתו או לא, מה סכום האכלוס החלופי שלו – לכן קבעה סכום נורמטיבי, כפי שאנחנו עושים במקרים רבים. הסכום הנורמטיבי הוא זה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הדברים ברורים. נמשיך הלאה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

מה הכוונה "נורמטיבי"? לא מבינים.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אתה מבין טוב מאוד אליקו, יש לך ראש מצוין. אני ראיתי, אתה תפסת ראשון לפני כולם מה שהולך פה.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

(2) 	אם הפסקת השהייה במתקן הקליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה ביום ח' באדר ב' התשפ"ד (18 במרס 2024), וסיומה ביום כ"ב באדר ב' התשפ"ד (1 באפריל 2024), סך של 7,680 שקלים למבוגר וסך של 3,840 שקלים לילד.

(3)	אם הפסקת השהייה במתקן הקליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה ביום כ"ג באדר ב' התשפ"ד (2 באפריל 2024), וסיומה ביום כ"ג בניסן התשפ"ד (1 במאי 2024), סך של 3,840 שקלים למבוגר וסך של 1,920 שקלים לילד.

(4)	אם הפסקת השהייה במתקן הקליטה הייתה ביום שחל בתקופה שתחילתה ביום כ"ד בניסן התשפ"ד (2 במאי 2024), וסיומה ביום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024), סך של 1,920 שקלים למבוגר וסך של 960 שקלים לילד.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני מבקש עכשיו הפסקה, כי יש לנו מנחה ובינתיים תוכלו לברר את הדברים שאתם רוצים. אנחנו יוצאים להפסקה ברשותכם, ולאחר ההפסקה בשעה 14:00, אנחנו נתכנס שוב. תודה.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:20 ונתחדשה בשעה 14:13.) << הפסקה >>   

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

חזרנו מההפסקה מהקראת ההסכם שבין האוצר לביטוח הלאומי, בקשר למתן מענק חזרה, מענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם, במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ושאין מניעה ביטחונית שישובו ליישוביהם. השאלה מה זה "רועננו"?

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

בהתאם להחלטות הממשלה שקבעו את פינוי אותם תושבים מאותם היישובים שהיו צריכים לצאת, היו מקומות שבעצם לא אמרו לכולם שהם צריכים לצאת אלא נתנו להם לתקופה מוגבלת זכאות לצאת ולקבל את הזכאות לשהייה במלונות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כמו באשקלון?

 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

כן.

 << יור >> 
 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

נמשיך במקום שאנחנו אוחזים. אנחנו בסעיף - - - 

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אנחנו בסעיף (5). אני רוצה רגע לפני כן לעשות איזשהו תיאור של המענקים שאנחנו מדברים עליהם. יש את מענק החזרה – הוא ניתן עבור ימים לתקופה שבין 1.1.2024 ועד 29.2.2024 למי שחזר בתקופה הזו לביתו, אבל רק מיום שהוא חזר לביתו ועד סוף התקופה. זאת אומרת, לא ניתן לכולם לחודשיים.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כמו שאמרנו שנגיד לפרוטוקול, כי ההדגשה היא לגבי אנשים שהיו באכלוס עצמאי, גם אם הם מבקשים את התשלום הזה במאי, ביוני – הם יקבלו את ה-15 כל עוד הם לא בבית מלון. האם הבנתי נכון?! אין להם קיזוז.

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>   

לא, אבל היא מדברת על חזרה, לא על המענק החד-פעמי. אני רוצה רגע לעשות פה סדר. זה חשוב, כי אנשים צופים בנו. 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לא, דבי זה המענק הקודם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

הוא נוגע רק ליישובים שנכללו בהחלטת ממשלה 1193 רק לגביהם, והוא ניתן לכל היותר לחודשיים, לפי תאריך החזרה שלהם. הוא לא חל לגבי מי שנשאר ביישוב שלו מההתחלה והוא מעולם לא יצא ממנו, אלא רק למי שחזר לביתו. זה מענק החזרה.

אחרי זה, המענק החד-פעמי נוגע גם לכל מי שחזר לביתו עד 17 במרס – זו קבוצה אחת. כל מי שחזר לביתו לא משנה אם היה לפני כן במענק אכלוס, או שלפני כן היה בשהייה, בכל צורה כזו – הוא יקבל את הרמה הגבוהה שלו ובנוסף לכך, ניתן למי שקיבל ב-29 בפברואר או מענק אכלוס. זאת אומרת, הוא לא שהה בבית מלון או את מענק החזרה, שאז זה אומר שהוא היה בקבוצת היישובים הראשונה וקיבל את מענק החזרה. 

נכון? זה בסדר? זה רק לגבי הדרגה הגבוהה. אחרי כן, קראנו את הדרגות הגבוהות שאחת מהן נוגעת מ-18 במרס ועד אחד באפריל, הקבוצה ברמה הנמוכה יותר, היא מ-2 באפריל ועד אחד במאי והקבוצה השלישית מ-2 במאי ועד אחד ביוני. למעשה מי שעוזב אחרי 1 ביוני, נשאר במלון. מדובר רק על אנשים ששוהים במלון. כי למעשה הזכאות למענק אכלוס עצמאי הייתה רק עד 29 בפברואר 2024, ומאותו מועד אין כבר זכאות למענק אכלוס עצמאי. כל המטרה של המענקים האלה, היא לתמרץ אנשים לצאת עכשיו, לעזוב את בית המלון. זאת אומרת, הוא יכול לעבור עכשיו לדירה ולא לחזור דווקא ליישוב. העיקר שהוא יוצא מבית המלון.

למעשה, גם הרמה הראשונה וגם מענק החזרה שדיברנו עליו – הם נועדו לאנשים שכבר חזרו הביתה. זה לא מתמרץ כבר אנשים מכאן ואילך כי רק מהרמה השנייה ואילך זה יכול לחול על אנשים מכאן ואילך, כי חלק מהתקופות כבר חלפו. 

אז סליחה. רק רציתי להגיד את הדברים האלה.

סעיף קטן ב' הייתה כאן איזושהי הגבלה. אני מבינה אדוני, שאנחנו לא מגבילים אותה. היא לא תחול כאן.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

גם ההסכם הקודם לא הגביל שום הגבלות לגבי מספר אנשים. לא צריך. הזכאות היא לכל ילד וילד.

<< דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אין הגבלה, אז הזכאות היא לכל ילד וגם בעד הזכאי, והסכום לילד הוא בעד כל ילד, גם במענק החד-פעמי.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ילד עד גיל 18, שיש עבורו קצבת ילדים, או ילד באומנה, כמו שנקרא בהגדרה "ילד".

(6) 	תשלום מענק חזרה ומענק חד-פעמי 

א. לצורך תשלום המענקים, יועברו למוסד בין שאר הנתונים, כמפורט להלן:

(1)	המוסד יקבל באמצעות מערכת "יחד" או באמצעות מערכת או גורם מוסמך אחר שייקבע בין הצדדים, נתונים על אודות התושבים שיתפנו או שיצאו להתרעננות לפי החלטות הפינויים למתקן קליטה.

(2)	מנהלת תקומה תעביר למוסד נתונים על אודות תושבי היישובים המנויים בסעיף 3 להחלטה 1478, היישובים המנויים בסעיף 6 להחלטה 1193, שהיא שילמה או משלמת בעדם תגמול עבור אכלוס ולינה במהלך תקופת הזכאות למענק חזרה, כולה או חלקה, או במהלך התקופה שהחל מיום כ"א באדר א' התשפ"ד (1 במרס 2024) ועד יום כ"ד באייר התשפ"ד (1 ביוני 2024), תוך פירוט התקופה שהוועדה שילמה את התגמול כאמור.

זאת אומרת, יש לכם שני מקורות נתונים – אחד זה מי שיצא להתרעננות או לפינוי; והשני, מי שממשיך לקבל עבורו תגמולים.

ב.	מענק חזרה או מענק חד-פעמי ישולמו לפי בקשות שיגיש הזכאי. הבקשה תוגש באופן מקוון באתר האינטרנט של המוסד. בקשה כאמור תכלול, בין השאר את פרטי הזכאי, ואם הוא מקבל את קצבת הילדים בעד ילדיו, או שהוא הורה אמנה, גם את פרטי ילדיו והילד שבאמנה אצלו. הצהרה בדבר עמידתו בתנאי הזכאות לקבלת מענק החזרה או המענק החד-פעמי, לפי העניין, בהתאם להוראות הסכם זה, ובכלל זה:

(1)	לעניין מענק החזרה – המועד ששב בפועל להתגורר ביישוב שבו הוא תושב;

(2) 	לעניין המענק החד-פעמי – המועד שבו הוא וכל אחד מילדיו, לפי העניין, הפסיק את שהייתו במתקן הקליטה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כמו שאמרת קודם.

 << דובר >> ענת כהן שמואל: << דובר >>   

אמרנו שאלה כל הילדים מצד אחד; ומצד שני כל ילד, בהתאם למועד. אם חלק מהילדים יישארו למועד מאוחר יותר, הם יקבל את המענק המופחת.

ג. 	על אף האמור בסעיף קטן (ב), המוסד רשאי לשלם מענק חזרה ומענק חד-פעמי לזכאי שלא הגיש בקשה לקבלת המענק, בהתאם להוראות ההסכם, אם יש בידו את כל הנתונים לקבלת המענק.

זאת אומרת, ישלמו לו למרות שהוא לא הגיש את הבקשה המקוונת.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אז זה מה שרציתי להבהיר. השאלה אם באמת צריך לחתום על הצהרה – וזה חשוב שאנחנו נדע, כי אם יש כאן כבר את הנתונים, אז למה לסבך אם אפשר להקל?

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

שרית, באילו מקרים אתם תשתמשו באפשרות הזו לשלם גם בלי הצהרות? גם בלי בקשה והצהרה?

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

כי אז למה שמתם את הסעיף? אתם רוצים להקל, נכון?!.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

אנחנו רצינו לשמור לעצמנו את האפשרות בנסיבות, שאם היינו צריכים לשלם מקדמה ואנחנו כרגע עובדים על זה שזה לא יהיה מקדמות, אלא שהתשלום המלא ישולם כבר לפני ערב החג. זה היה סעיף כדי לשמר את האפשרות שאם תהיינה נסיבות שלא נצליח להגיע עד ערב החג לתשלום מלא, אז תהיה לנו האפשרות לשלם איזשהם תשלומים עוד לפני ערב החג.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אם יש לכם את הנתונים, אז - - - 

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אליקו, היא הסבירה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אני יודע למה אני מחדד את זה, מכיוון שערב החג קרב וזה מהווה פקטור לאנשים מסוימים האם לחזור או לא לחזור. חלקם בודדים, חלקים נכים, חלקם קשישים. אז יש פה איזשהו משהו שכן הייתי שמח שהמוסד יגיד שהוא יעשה פה השתדלות גדולה מאוד להשתלם במלואו ולעזור גם על בסיס הדאטה בייס שלו, כמו שהוא שילם בחודשים ינואר ופברואר. שיעשה את ההצלבות שלו, כי הוא יודע שכבר ניתקה הזיקה בין המלון לבין אותו גוף ששילם לו כבר מענקים קודמים. 

זה בדיוק העניין, שאני מבקש שפה ייקלו על האנשים ולא יכבידו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני חושב שהם אמרו, אבל אם את רוצה לחזור על הדברים, בבקשה.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

אני אבהיר שוב, ככל שלא נצליח לשלם את מלוא המענקים עד ערב החג – יהיה איזשהו תשלום מקדמות על בסיס הנתונים שקיימים במוסד. אנחנו עושים את כל המאמצים ובגלל זה גם צחי יושב פה ועובדים על זה כבר שבועות כדי שעד ערב החג אנשים יקבלו את מלוא המענק החד-פעמי, שיהיו בידם מלוא הסכומים. אלה המאמצים האדירים שמושקעים בזה, גם במערכות המחשוב שלנו וגם בגורמים המקצועיים שעובדים על זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

כדי לעודד אתכם, עושים את זה גם בכיתות לפעמים. אומרים לילד: "בפעם הקודמת היה לך ציון מצוין, אל תרד מהציון". הביטוח הלאומי הוכיח כבר מספר פעמים גם במענק האכלוס וגם בכל מיני מענקים שניתנו במלחמה שהוא ידע להתארגן מהר ובצורה היעילה ביותר ובכמויות גדולות. אז הפעם גם תעשו זאת בעזרת השם.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

ד.	במסגרת בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יובהר למבקש כי במקרה שבו יימצא כי הוא לא עמד בתנאי הזכאות לקבלת המענק, יהיה המוסד רשאי לעשות שימוש בסמכויותיו לפי כל דין לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר.

הכוונה היא כמובן, זה שאם הוא לא עמד בזכאות, כמובן הזכאות גם מכוחו לילדו.

ה. 	מצא המוסד כי הצהרה שקיבל במסגרת בקשה לקבלת מענק חזרה או מענק חד-פעמי לא הייתה נכונה, או כי שולם מענק חזרה או חד-פעמי למי שאינו זכאי לו, בהתאם להוראות הסכם זה, או ששולם לו ביתר (כמו שאמרנו בסעיף הקודם), יעשה המוסד שימוש בסמכויותיו, לפי כל דין, לקיזוז הסכומים ששולמו ביתר.

7. הוראות מיוחדות ותשלום ראשון 


 << דובר >> גליה ימין: << דובר >>   

לא צריך להיות בכותרת "תשלום ראשון".

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

רגע, בסעיף קטן ה' השתמע שהתשלום ששולם לו ביתר, זה כל מה ששולם לו שלא כדין לפי ה' – אולי המילים האלו "ששולם לו ביתר" מיותרות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   
	
לא. יש לפעמים שזה היה לפי דין, הוא חס וחלילה לא עשה שום הונאה, אבל זה שולם לו ביתר כי החשבון לא היה נכון. אז צריכים לדייק את החשבון. זה בסדר גמור.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

7.  הוראות מיוחדות

מענק החזרה - המענק החד-פעמי ישולם לחשבון הבנק של הזכאי, כפי שידוע למוסד. המענק בעבור ילד ישולם לחשבון הבנק, שאליו משולמת קצבת הילדים, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי, ולילד הנמסר למשפחת אומנה ישולם להורי האמנה.


8. תחולת הוראות הביטוח הלאומי

על תשלום מענקים לפי הסכם זה, יחולו הוראות פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי בשינויים המחויבים.

9. תוקף ההסכם

הסכם זה יעמוד בתוקף עד ליום כ"ז באלול התשפ"ד (30 בספטמבר 2024).

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

למה רשמו את התאריך הזה, הרי היו תאריכים אחרים?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

גם לצורך השיפוי, התשלומים יבוצעו עד יוני, אבל אנשים יכולים גם להגיש אחר כך וגם יש לנו  - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אה, מי שלא הספיק לקבל, תוכלו לשלם לו - - - 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

למה לא עד סוף שנה? כי אם מישהו מאושפז חס וחלילה, או יש איזשהו עניין רפואי שמונע ממנו, למה לא עד דצמבר?

<< דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

אפשר עד שנה אחורה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אז תוסיפו.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הם אומרים שתמיד אפשר להגיש. 

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אין אומרים. אנחנו אוהבים שזה כתוב.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

הם כתבו עד תאריך ספטמבר.

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

פרק י"ד לחוק הביטוח הלאומי, זה כולל את סעיף 296 שמאפשר לשלם עד רטרואקטיבית של שנה אחור.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אפשר להוסיף את זה?

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

לא צריך לסמן את זה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

סעיף 10 בבקשה להקריא.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל מתי אתם הולכים לשלם את התשלומים?

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

ערב חג.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

על זה איזה מהתשלומים מדובר? האם על שני המענקים?

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

אנחנו נעשה את כל המאמצים לשלם את החד-פעמי. לגבי היומי – אנחנו עדיין צריכים לבדוק את זה. אני לא יכול להתחייב עכשיו לתת תשובה. 

 << דובר >> שרית דמרי דבוש: << דובר >>   

מענק החזרה?

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

המענק של ינואר פברואר ה-100-200 יכול להיות שזה יהיה לאחר החג.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

כבר פתחתם את זה.

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

כבר שילמנו על האכלוס, פתחנו אותו. עד עכשיו אפשר היה להצהיר אכלוס ולקבל. לגבי השיבה היומי של ינואר ופברואר, זה טרם נפתר וכנראה שזה יהיה לאחר החג. לגבי החד-פעמי אנחנו נעשה את כל המאמצים לשלם שבוע לפני. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

מה זה שיבה יומי מינואר-פברואר?

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

שיבה יומי זה ה-100-200 לגבי החזרה. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

זה כמו האכלוס הרגיל שהיה.



 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

לא. אכלוס זה למי שהתפנה. שיבה זה למי שחזר. "מענק החזרה" הוא נקרא כאן בהסכם.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תסביר לפרוטוקול מה הסיבה, בגלל שאלה הרבה אנשים ואתה צריך לבדוק באופן פרטני ולבדוק מי חזר ומתי – כך אני מבין, נכון?!

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

לפי התנאים שנכתבו פה בהסכם, זה קצת מורכב. אנו נצטרך לבדוק באופן פרטני יותר. אז אני אפרט. סעיף - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אני לא רוצה שתפרט פה. אני אומר, שבגלל שהם רוצים לבוק באופן פטרני לכן אתה צריך את הזמן, כך אני הבנתי.

 << דובר >> צחי חכמון: << דובר >>   

אכן כן.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

אבל, יכולה להיות קבוצה של אנשים שיהיו זכאים למענק חזרה, ויתברר לך רק בדיעבד שהם יהיו זכאים למענק חזרה? אה, בעצם לא, כי אז הם יחזרו עד 17 במרס. בסדר.

 << דובר >> נעה בן שבת: << דובר >>   

10. מימון, החזר הוצאות וביצוע

(1) המענקים לפי הסכם זה ישולמו על חשבון אוצר המדינה באמצעות המוסד.

(ב) המוסד יגיש לממשלה באמצעות משרד האוצר, חשבון מפורט של סכום ההוצאה, לפי הסכם זה, שהוציא המוסד בפועל.

(ג) הממשלה תשפה את המוסד, באמצעות משרד האוצר, בסכום שישולם לפי הסכם זה, וזאת לפי נוהל השתתפות אוצר המדינה בתשלומי המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנוהל).

(ד) הממשלה, באמצעות משרד האוצר, תשפה את המוסד לפי החלק היחסי מההוצאות המנהליות  של המוסד, הנובעות  מביצוע הסכם זה כפי שהיו בפועל ובהתאם לנוהל.

וכאן מופיעים חתימות הצדדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

מה שנותר לנו, זה להצביע שהייתה התייעצות, ואנחנו מאשרים את ההתייעצות. חברת הכנסת ביטון, מה אמרת לגבי ההצבעה?

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

אני נמנעת מההצבעה, מאחר ואני תושבת שדרות. על-פי המלצת היועצת המשפטית, יכולתי להיות שותפה רק בוועדה עצמה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז אנחנו ניגש להצבעה.

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>   

בהצלחה ותזדרזו. באמת מגיע לתושבים האלה.

<< יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

תודה רבה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

אני גם אצא, למרות שאני לא כביכול חבר כנסת - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>   

אז אל תצא, אני רוצה שתראה את ההצבעה.

 << דובר >> אליקו שליין: << דובר >>   

לא, כל עוד אין מניעה משפטית גם כתושב שדרות - - - 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אין מניעה שתישאר. אתה לא מצביע, ולכן אתה יכול להיות פה. אתה לא צריך להיות רק כשיש בעיות. תהיה פעם רגע מאושר כשמאשרים עזרה וסיוע לתושבי העוטף.

מי בעד אישור ההסכם בדבר מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל, ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו ליישוביהם? 

מי נגד? מי נמנע? אין מתנגדים, אין נמנעים – ולכן ההסכם אושר פה אחד. תודה רבה וחג שמח.

הישיבה הזו נעולה.


	
הצבעה


	
אושר 





 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:30. << סיום >>