פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 35 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 27/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 61 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום רביעי, י"ז באדר ב התשפ"ד (27 במרץ 2024), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> שימור מפעלים ועסקים אשר נמצאים במרחבים סמוכי גדר שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה << נושא >> דיון מעקב - דיווח משרדי הממשלה נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: אלמוג כהן אלעזר שטרן אפרת רייטן מרום עופר כסיף מוזמנים: יוסי עדס – הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה אפרת דבש – מנהלת תחום בכירה הרשות להשקעות, משרד הכלכלה והתעשייה גלבוע זינגר – מנהל צוות תכנון ופיתוח מרחבי, משרד ראש הממשלה עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באגף תקציבים, משרד האוצר ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי יצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר שירלי אבנר – מחלקה משפטית, בנק ישראל רמי יצקן – מנהל קרן פיצויים מס רכוש, רשות המיסים יניב פרץ – ראש אגף מעסיקים, שירות התעסוקה ענבר בזק – חכ"ל, מנכ"לית חברה כלכלית גליל עליון ד"ר אורית דגני דיניסמן – נציגת ציבור מהגליל העליון, מומחית לשלטון אזורי וקהילות עידו רודוי – יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית רונית הראל – מ"מ מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית נדב קמינר – יו"ר ועד הנהלה, קיבוץ חניתה ליאור גור – פורום העצמאים והפריון מבית ההסתדרות עידן גורדון – מנהל פרויקטים צוות כלכלה עסקים ותעסוקה, מנהלת תקומה בקי כהן קשת – הפורום למאבק בעוני עמית סרוסי – אחות של אלמוג סרוסי, משפחות החטופים תמר עשת – בת דודה של אביתר דוד, משפחות החטופים עומר ירון – חברה של רומי גונן, משפחות החטופים נכחו באמצעים מקוונים: אביב סוטו – מנכ"ל אייברי דניסון חניתה מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> שימור מפעלים ועסקים אשר נמצאים במרחבים סמוכי גדר שפונו או הועזבו עקב התמשכות המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוקר טוב, אנחנו מתחילים את דיוני הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בדיוני מעקב על סוגיות שכבר עלו כאן, ולכן – פחות דיבורים, יותר תשובות. תשובות אמיתיות, מעשיות, של התקדמות, אני מקווה של התקדמות. אנחנו רוצים לשמוע מהגופים, אני מזכיר, חלק מהסיכום שלנו כלל דרישה משר החקלאות לסייר ולבוא עם תשובות על העסקים שתלויים בחקלאות, כולל החקלאים עצמם, מה המצב אצלם, מה עושים למענם? במיוחד ובדגש על צמודי גדר. האם יש תוכנית לשימור עסקים שחושבים ועוזבים כרגע את קו הגבול? לגבי מנהלת תקומה אנחנו יודעים שהיא לא קמה בצפון, אנחנו דורשים את זה. אני יודע שיש החלטת ממשלה שמתגבשת, זה איטי מידי. אני מקווה שממש בימים הקרובים תהיה החלטת ממשלה משמעותית על הצפון, פשוטה והגיונית עם כתובת אחת. ביקשנו גם מנציגי רשות המיסים, כלכלה, אוצר, לצאת, להבין את התמונה הזאת של נטישה, נטישה שקטה של עסקים את קו הגבול. כבר חזינו בתופעה הזאת, עסקים שיעזבו לא ישובו, וכשנרצה שישובו אל ביתם, התושבים הם ישובו למציאות של פחות מקומות עבודה, פחות פיתוח כלכלי, וצריך פה איזה מנגנון שימור כדי שלא נפגוש ביום שאחרי גם משבר קהילתי וגם משבר כלכלי. ביקשנו לדעת על 3.5 מיליארד השקלים של הצפון, אנחנו עדיין מחפשים את הכסף הזה, לפחות לא רואים אותו, הוא מובחן ושלם וחדש, הוא מוצנע בכל מיני סעיפי תקציב של משרדים קיימים. וגם קראנו לשמר את המהלך של עובדים בחקלאות, שזה היה דבר טוב, תמריץ לעובדים לעבוד בחקלאות ולהישאר שם. הדבר הזה עמד להיות בהפסקה או שהפסיקו אותו, נרצה לקבל הבהרות בנושא הזה. כמו כן ביקשנו מבנק ישראל לבחון את סוגיית דירוג האשראי שפוגעת במי שהתזרים שלו לאחרונה השתנה לאור הפעילות, שזה לא ישפיע על הטווח הארוך על עסקים, שבשל הפעילות הכלכלית שנפגעה אצלם במלחמה, דירוג האשראי שלהם יישאר באופן קבוע גרוע. ביקשנו תשובה מה עושים בנושא הזה ואמרנו שנעשה דיון מעקב. אז אנחנו נעבור כמה משרדי ממשלה, ואחרי זה נשתדל לתת לכמה מגיבים להתייחס. אני מבקש מהאוצר למקד שתי שאלות: אחת, האם למדתם את הנושא של עזיבת עסקים את הצפון? אני ראיתי מפעל אחד שמעתיק את עצמו מחניתה. באדמית מפעל רוצה להעתיק את עצמו. עסקים קטנים ובינוניים שם נסגרים ומעתיקים את מוקד הפעילות שלהם. האם למדתם את התופעה? האם יש לכם מחשבות על שימור עסקים בקו הגבול? במיוחד בקילומטר הראשון, השני והשלישי? זאת שאלה אחת. שאלה שניה, האם אתם מגבים את משרד החקלאות בהמשך עידוד העבודה וחקלאות עם התמריץ? גיבוי תקציבי שאתם יכולים לתת. שלוש, עד כמה אתם מעורבים בהחלטת הממשלה על הצפון, שמתגבשת, ומתי לדעתכם היא תהיה מוכנה? << אורח >> תמר עשת: << אורח >> אנחנו רגע נבקש להפריע לכמה דקות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם משפחות החטופים? << אורח >> תמר עשת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באתם בלי שלטים אז לא ידעתי. אתם לא מפריעים, אתם משפחה שלנו, אנחנו מקשיבים לכם. לא ידעתי שאתם פה. בבקשה. << אורח >> תמר עשת: << אורח >> תודה. << אורח >> עמית סרוסי: << אורח >> טוב אז אני אתחיל, אני עמית סרוסי, אני אחות של אלמוג סרוסי, הוא אחי הגדול, הוא נחטף מהמסיבה. האמת שהגענו לפה היום מכמה סיבות, גם לקראת הפגרה שאתם הולכים לצאת אליה, גם לקראת התאריך הזה של חצי שנה שהולך לעבור מאז שהם נחטפו, וגם בגלל כל מה שמתרחש עכשיו סביב עם האו"ם, עם הלחץ שיש עלינו. כמה דברים. אחד, איך זה נראה לכם הגיוני שאנחנו עדיין יושבים פה מולכם? כולם כבר מרוטי עצבים אחרי חצי שנה. חצי שנה. באמת, במחשבות הכי ארוכות טווח שחשבתי עליהם לא חשבתי שנגיע לחצי שנה. עכשיו יש עלינו לחץ מכל הכיוונים, אז אני קוראת לכולכם, בואו נתעל את הלחץ הזה לכיווננו, בואו נצעק לעסקה. הנה, רוצים אולי להתוות הפסקת לחימה תמורת שחרור החטופים, וגם אם הם לא אומרים את זה – זה נכנס זה בזה, או לא יודעת מה, במילים נתעסק אחר כך – בואו ננצל את המומנטום שיש לנו לשחרר אותם. אין לזה מחיר, והאחד שיגיד שיש לאח שלי הגדול מחיר, שיחשוב על הבן שלו במקומו שם ויגיד אם מישהו היה שם תג מחיר על הילד שלו. אני אומרת את זה בתור אחותו הקטנה, אני אפילו לא מתחילה לחשוב מה ההורים שלי עוברים, ואני אבין את זה רק כשיהיו לי ילדים בעצמי. אז עכשיו גם מפה, כשאתם יוצאים לפגרה שלכם בשבוע הבא, לכל מקום שאתם הולכים, בין אם זה ממשיכים להגיע למשכן, בין אם זה מוציאים את הילדים שלכם מבית הספר או מהגן, או מבשלים או הולכים לישון בלילה, תחשבו על זה שיש אנשים שעדיין נמצאים שם, בחיים, וצריך להחזיר אותם בחיים. וגם מי שלא בחיים צריך להחזיר אותו לקבורה פה. המשפחות כבר לא יכולות לשאת את זה. המדינה שלנו לא יכולה יותר לשאת את זה. ואם יש משהו שיכול להיות קרוב לניצחון – כי ניצחון כבר לא יהיה פה – זה להחזיר אותם הביתה. מעבר להכול, להכול. כי אם לא נחזיר אותם הביתה, באותה מידה שאנחנו יושבות כאן מולכם, זה יכול היה להיות אתם. מה הייתם עושים? מה הייתם עושים? יש כבר מילים להגיד? אין לי כבר מילים לדבר, אז אני רק מבקשת מכם, באמת, לכו מכאן היום, ובכל יום שעובר והם עדיין לא כאן ותחשבו איך אתם יכולים לקדם לזה שהם יחזרו הביתה, איפה אתם יכולים ללחוץ? בכל דבר, לכל בן אדם יש לו את ההשפעה. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו רוצה? << אורח >> תמר עשת: << אורח >> שלום, אני תמר, אני בת דודה של אביתר דוד. אני לא אוסיף עוד הרבה, עמית באמת אמרה את כל מה שיש, ובאמת אחרי חצי שנה שמדברים איתנו על הניצחון המוחלט, הפחד כרגע הוא שאנחנו מתקרבים להפסד המוחלט, שאנחנו נפסיד גם צבאית וגם את האנשים שלנו. אין מחיר בעולם שמשתווה לחיי אדם. 134 חטופים עדיין שם, האירוע הזה – ואני כל הזמן מזכירה את זה – 240 חטופים, 240 אנשים נחטפו מהבית שלהם, ממסיבות, אנשים שבמקרה יצאו לנסיעה ונקלעו למצב הזה, חיילים ששומרים עלינו. חיילים קרביים שיצאו להגן עלינו ואנחנו לא מגנים עליהם בחזרה. אנשים שיצאו למסיבה, לחגוג במדינה החופשית שלהם. אין דבר יותר חשוב מזה, זה הניצחון המוחלט. אנחנו כל הזמן מדברים שאנחנו צריכים להיות מדינה חזקה, זה החוזק שלנו, להגן על האזרחים שלנו. אין דבר חזק מזה בעולם. אף אחד לא יוכל להמשיך לחיות כאן אם החטופים לא יחזרו. אנחנו כולנו כאן בנות 20 וקצת, אני לא יודעת איך ממשיכים לחיות כאן? איך אני אמורה לבחור לגדול כאן ולהביא כאן ילדים כשאביתר נחטף ואף אחד לא דואג לו, אף אחד לא דואג להחזיר אותו הביתה. איך מישהו אמור לרצות לחיות כאן, במדינה שהכי בטוחה לנו בעולם? כי בחוץ מפחיד אבל פה בטוח. איך? אני באמת אומרת, אנחנו באנו לכאן כי אתם רגע לפני הפגרה, ואני כאן להגיד אין לנו פגרה, לאף אחד במדינה הזאת אין פגרה. היחידים שאולי היה להם חודש של פגרה זה אלו שהוציאו אותם מעזה והם מחכים לצו 8 בצפון. אין דבר כזה פגרה, גם אם הכנסת בפגרה אני מצפה מכם לעבוד כפול, כפול ממה שהייתם אמורים לעבוד. לקום בכל בוקר ולחשוב מה אני עושה בשביל להחזיר את החטופים? מה אני עושה בשביל להציל את המדינה שלי? ככה. תודה רבה. << אורח >> עומר ירון: << אורח >> שלום, קוראים לי עומר ירון, אני חברה טובה מאוד של רומי גונן. אני נמצאת בכל התקופה הזאת עם המשפחות ואני רואה אותם נלחמים, בעצמם. ואני רוצה לספר לכם רגע על רומי, על הבן שהיא, בן אדם מאוד רגיש. ויש קטע קטן שהולך לי בראש על כמה שהיא רגישה, שלפעמים מעל הציפיות מחברות והייתה נעלבת מאיתנו. והיום אני רוצה להגיד לה רומי, הציפיות שלך קטנות מאוד כי כל העולם צריך להילחם עליך היום, כל המדינה צריכה להילחם עליך. ואם אתם חושבים עליהם ובאמת מנסים לדמיין את רומי שנמצאת שם לבד כבר כמעט חצי שנה, אתם אמורים להזיע מדאגה, אתם אמורים לא להצליח לישון בלילה מרוב שאתם דואגים לה. והיא לא צריכה להיות הבת שלכם כדי שתרגישו כמה זה מפחיד שהיא נמצאת שם. אני נמצאת בכל התקופה הזאת עם המשפחות ואני באמת לא מאמינה בכל פעם שאני מגיעה לפה, איך הם צריכים להגיע לפה בכל פעם עם מילים כל כך חזקות ולפעמים אין להם אפילו מה להגיד לכם יותר. איך זה הגיוני שהם נלחמים על זה ואתם לא? ואני אומרת לא כי אני קטנה מול כל מה שקורה פה ואין לי שליטה על שום דבר ואני מנסה לעשות מה שאני יכולה ולזה לא הרבה, כי אם הייתי יכולה עכשיו הייתי עושה הכול וצורחת את זה. אין לי איך לצרוח, לא יודעת איך לצרוח. אז אני אומרת לא כי אנחנו כבר מתקרבים לחצי שנה ואתם עומדים להגיע לפגרה כשרומי מה-7 באוקטובר נלחמת על החיים שלה, ואין לה שום הפסקה, היא לא ראתה את אמא שלה, היא לא חזרה הביתה, פצועה מירי. זו המציאות הכי נוראית שאפשר לחשוב עליה, והיא עדיין שם ואנחנו פה כל הזמן שאנחנו חושבים על מה לעשות, איך לעשות, היא שם. בכל דקה היא נמצאת שם, סובלת. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לכם על הדברים. עצם זה שאתם באים לכנסת זה לא מובן מאליו. זה הזמן שלכם, זאת התחייבות שאתם לקחתם על עצמכם, אף אחד לא יכול היה לדרוש את זה מכם ואתם מתייצבים פה בכל יום ושומרים על הנושא הזה בליבת העשייה של הכנסת. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו, גם האנשים שמייצגים אותי בממשלה גם גנץ וגם אייזנקוט, נותנים עדיפות ראשונה לעסקת חטופים, את המאבק בחמאס וחיזבאללה עוד נעשה שנים, ועסקה צריכה להיות מהר בשל מצב החטופים, בשל ניסיון העבר שכשהזמן עובר הסכנה גדלה לאובדן של שבויים וחטופים, ואנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי לקדם ולהאיץ עסקה כזאת. לגבי הכנסת, לפחות הוועדה הזאת לא תצא לפגרה, וגם בפגרה היא תתכנס ואתם מוזמנים להגיע. נעשה פה לפחות יום או יומיים של דיונים של נושאים דחופים, של סוגיות מהגליל והנגב ורוב הבעיות היום במדינה לאור המלחמה הם בגליל ובנגב ויש לנו חובה להמשיך להפעיל את הוועדה גם בתקופה של הפגרה, ונעשה את זה. בזמן הפנוי שלנו אנחנו נהיה בצפון ונהיה בדרום ונעשה מילואים וניקח נשק ונשמור על הבתים. אנחנו לא מתכוונים לנוח גם בתקופת הפגרה. תודה לכם על הדברים. נציג האוצר, בבקשה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> עמית גולדמן, אגף תקציבים. קודם כול כל מי שגר ביישוב מפונה זכאי לפיצוי מקרן מס רכוש. לגבי המפעלים שעוזבים, אלינו לא פנו מפעלים שאמרו שהם הולכים לעזוב. לגבי הבדיקה הפרטנית מה קורה בדיוק פר כל מפעל, זה בעצם יושב תחת המטריה של משרד הכלכלה וזו בדיקה שהם צריכים לעשות. נקודה שלישית, המענקים לעובדים. זה מתחלק לשניים, יש מענקים לעובדים קיימים יש מענקים לעובדים חדשים. לגבי המענקים לעובדים קיימים אז יש בכל הענפים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש או מתוכנן? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> מענקים לעובדים קיימים זה משהו שקיים בכל הענפים, יש מענקים לעובדים מפונים או לעובדים שעובדים ביישובים מפונים, זה בתוקף עד סוף מרץ, אם זה ימשיך מעבר למרץ זה בבדיקה. לגבי עובדים חדשים זה ניתן בחקלאות וניתן בבניין, שם באמת הייתה עזיבה מאסיבית גם של עובדים פלסטינאים, עובדים זרים וכן הלאה. שיעורי הניצול שם היו מאוד נמוכים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בוא נהיה ברורים, אנחנו רוצים שזה יימשך אחרי מרץ כי המלחמה ואי הוודאות בצפון לא נגמרה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> זה בבחינה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מתי נדע תשובה על זה? לא נשאר הרבה זמן. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יש אצלו צוות תעסוקה שעוסק בזה והוא בוחן בזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אחד זה להמשיך את מה שהיה, שתיים אתה מדבר על כניסה של עובדים חדשים לתחומים האלה? שזה גם יהיה בתוקף אחרי מרץ? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כרגע העובדים החדשים, בגלל שלא הייתה היענות למסלול הזה, המסלול הזה בוטל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לבטל? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לא הייתה היענות, ההיענות שם הייתה מאוד נמוכה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז, מה, אבל גם בשביל הקצת הזה, למה לבטל? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> קודם כול עדיף כלום מלא כלום, כל עובד שעוזר הוא נותן מענה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לבטל? מה ההיגיון? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בטח ובטח אם זה אין היענות גדולה וזה לא חשיפה תקציבית גדולה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לבטל? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כי במסלול לא הייתה לו היענות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו אז מה, 100 הגיעו? 50 הגיעו? בוא נביא 1,000. למה לבטל דבר שקצת עושה טוב? גם העלויות שלו לא גבוהות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה מאוד יחסי, מה זה לא הצליח? אסף לוי, חקלאות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איזה מין רציונל זה? אולי לא שיווקתם מספיק? אולי זה יגדל בהמשך, אולי בקיץ יצאו סטודנטים לעבוד? למה לבטל כל כך מהר? << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> לא רק זה, גם לוקח זמן לדברים לחלחל, ועד שמישהו מבין שיש את הדבר הזה ואתם כבר מבטלים אותו אז פספסנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה למהר? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> יו"ר הוועדה, יניב משירות התעסוקה. משהו חשוב שלא ציינו זה שזה לא עד סוף מרץ, זה רק למי שעובד שנקלט לפני ה-31 בדצמבר, כי בהחלטת הממשלה כל עובד שייקלט אחרי ה-31 בדצמבר אין לו משמעות, הוא לא יכול להיכלל בתוכנית עד מרץ, זה רק למי שנקלט אצל החקלאים עד ה-31 בדצמבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עד מרץ, מה התאריך פה אם זה בסוף בדצמבר? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> זה לגבי העובדים הקיימים, עד סוף מרץ . << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז מה זה עד דצמבר שהוא דיבר? << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> דצמבר, העידוד לענף הבניה והחקלאות, המענק הזה שהיום נדבר עליו, הוא ניתן לעובדים בהחלטת ממשלה שנקלטו עד ה-31 בדצמבר. זה אומר שעובד שנקלט אחרי ה-31 בדצמבר אין לו שום משמעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא במסלול של החדשים? אם היה מסלול חדשים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, יש שני מסלולים אם יורשה לי, ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עוד מעט ביטחון המזון, אבל עדיין פיתוח הכפר. היו שני מסלולים, לעידוד השארה של העובדים הקיימים שיחזרו לעבוד כדי מישובים מפונים, גם עובדים שגרים ביישובים וגם עובדים שעובדים ביישובים המפונים כדי לעודד אותם על ידי מענקים, זה עד סוף מרץ. עד כמה שאני זוכר, שככל שמצב החירום יוארך גם זה אמור להיות מוארך בתקנות, אבל עם האוצר על זה. מה שפג תוקף זה המסלול שנסגר עם ביטוח לאומי, נסגר מענקים של עד 20,000 לשלושה חודשים תעסוקה, תלוי אם זה באזור מפונה או לא אזור מפונה, ואכן כמו שאמר ידידי מרשות התעסוקה, זה רק לעובדים שהתחילו את ההעסקה עד סוף דצמבר לשלושה חודשי עבודה שיכולים להימשך גם ל-2024. אנחנו פנינו מספר פעמים למשרד האוצר כדי לבקש להאריך את זה, בטח ובטח שזו לא חשיפה תקציבית כזאת גדולה. עד כמה שאני יודע המספרים זה בערך 1,200 ואנחנו עדיין לא יודעים כמה מימשו את השלושה חודשים, אבל כל עובד שנגייס אותו זה יעזור למישהו ומשהו, ואני מבקש להזכיר לאדוני שאם זו חשיפה לא כזאת גדולה, אפשר להרחיב את זה גם למפעלים הכלכליים שבדיון הקודם אמרו שיש להם בעיה לגייס עובדים ולכן אפשר אפילו להרחיב את זה לצפון, לחבל תקומה ואיפה שנדרש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עמית, אתה לא רואה היגיון בשאלות האלה? למה לבטל מסלול לחדשים? למה לא לשמור על מסלול ששימר עובדים? למה לא להרחיב אותו לתעשייה סמוכת גדר? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> שוב, המצב הקיים עכשיו זה שזה לעובדים חדשים, זה מסלול שלא היה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כל השאלות ששאלנו אותם בפעם הקודמת, לא הבאתם לנו כלום היום, על מה נעשה מעקב? על נסיגות? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לגבי המפעלים שעוזבים אני אומר שזו בדיקה שמשרד הכלכלה צריך לראות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא המפעלים. אתה יודע לעודד אדם לעבוד בבנייה ובחקלאות? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לגבי תעסוקה, יש אצלנו צוות שעוסק בתעסוקה והוא בעצם בוחן את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתה בשבילנו הכתובת של האוצר. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> נכון, אבל נושא הדיון הוא מפעלים ולכן הגעתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה גם נכון. תראה את הסיכום של הוועדה של נושאים למעקב. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> ראיתי, ואלו התשובות לגבי השאלות של המענקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מופיע שם גם שימור עובדים. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> נכון, ובפעם הקודמת בעצם לא היה ברור אם יש מענקים לעובדים או אין מענקים לעובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ופה הייתה הצעה שגם עובד במפעל על הגבול, אתה יודע בכל יום נוסע בן אדם לעבוד בחניתה גם עכשיו, גם בלילה והוא קיבל איזה משהו בתעשייה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וכדאי שהוא ימשיך לקבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שום דבר לא השתפר במדינה. עכשיו הייתה התקפה על קריית שמונה, למה משהו שהתחיל סביר אפשר לשפר אותו? לא רק שהוא לא משתפר, סוגרים מסלולים ויש עננה על המסלול שיצרתם, זה לא מובן. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> כרגע אין כוונה להאריך אותו משום שלא הייתה היענות למסלול, זה הסטטוס כרגע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל גם אם יש שני אנשים, מה איכפת לכם? זה גם לא עלות כזאת גדולה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עזוב אכפת, גם רכזת התעסוקה הגברת נועה שוקרון אמרה בדיון שהעלינו את זה, אם אני לא טועה בוועדת הכלכלה או בוועדת העבודה, דווקא כשאין ניצול זה דווקא לחיוב כי אין חשיפה תקציבית גדולה, ובוא נעשה את המאמץ. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה שאפשר. << אורח >> רונית הראל: << אורח >> רונית הראל, אני ממלאת מקום מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית. רק צריך להבין שאם אנחנו רוצים המשכיות עסקיות בפריפריות שלנו, בתעשיות שלנו, אנחנו חייבים לתקצב את זה. הם לא יבואו סתם, הם לא יסכנו סתם את החיים שלהם והמשמעות של זה היא עתידית קריטית בתקציב של מדינת ישראל אם לא נעשה את זה עכשיו נשלם על זה אחר כך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אמרת שאתה לא יודע על מפעלים, גולדמן, אז אני יודע על מפעל שיוצא, מה הוא צריך לעשות? אני אביא לך מפעל שיוצא מקילומטר אחד עד שניים. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> זו איזושהי בדיקה רוחבית שצריך לעשות על כל - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יעשה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> הבדיקה האם זה קורה או לא קורה, שוב אני אומר, זה תחת המטריה של משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש פה נציגי כלכלה? << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> רגע אבל אדוני יושב-הראש, בדיון הקודם היה פה נציג, לדעתי הוא היה ממשרד האוצר, שאמר אני לא מכיר את זה, אני מטייל בצפון הרבה ואני לא מכיר. קבעתי איתו, אמרתי לו בוא אני אכיר לך את האנשים, את המפעלים, את המפעלים שכבר החליטו שהם עובדים ואת אלו שלא החליטו שהם עובדים והם מתנדנדים. אז לבוא ולהגיד אחרי שלושה שבועות שאנחנו לא מכירים אותם, חבר'ה אם תרצו להכיר אותם. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אז משרד האוצר יצא לסיור בצפון, ביחד עם נציגי אגף תקציבים שהיו שם. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> נכון, הכרתי להם את האנשים, אז התשובה שלך היא מנותקת מהביקור שהיה. כי הם פגשו את האנשים ביחד עם ראש המועצה, הגעתם לשם עם שני אוטובוסים, אני ליוויתי את הביקור. הפגשתי איתם. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אז הביקור קרה קודם כול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה התשובות? << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> אבל אין תשובה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> שוב אני אומר, אנחנו לא מכירים שיש מסה של מפעלים שמגיעים אלינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא דיברנו רק על מפעלים, דיברנו על עסקים קטנים בינוניים ומפעלים, ויש עשרות כאלה שעוזבים, זה בדוק. בן אדם, במציאות הזאת, זז מקו הגבול, אנחנו יודעים את השמות. אבל אתה זורק אחריות על משרד הכלכלה. יש פה משרד הכלכלה? מה העניינים? הוא אומר שאתה צריך לדעת מי עוזב ומתי? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> יוסי עדס, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים משרד הכלכלה. אין לנו data של עסקים אם הם עובדים או לא עובדים, או לפחות אני לא מכיר אצלנו, או על עובדים שלא באים, כי כן אנחנו מקבלים דיווחים של עסקים אבל חשוב לזכור שגם באזורים - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מפעלים שורצים להעתיק את עצמם מקו הגבול. לפחות על שניים אנחנו יודעים, אחד כבר החליט לזוז. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו יודעים על יותר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש כאלה שרוצים להמשיך בעקבותיהם ורצינו לשמור עליהם שלא יזוזו משם. הממשלה מוכנה לתת מענקים לאזרח, 50,000 שקלים, רק תחזור הביתה. פה יש מפעל שהוא על הגבול, קילומטר אחד או שניים. איזה מן תשובות אלה אין לנו נתונים? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אז אני אסביר, לגבי עסקים קטנים ובינוניים, הקושי שלהם הוא פחות בעובדים, הקושי שלהם הוא בכך שאין פעילות באזור. לגבי מפעלים זה נושא אחר, כי מפעלים הם לא בהכרח מוכרים לאזור ולכן הסיפור של העובדים הוא סיפור יותר אקוטי. בהקשר הזה עשו כן עבודה לתמרץ עובדים ביישובים מפונים, עדיין זה לא נתן מענה מלא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> התמרוץ הזה יימשך? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה בהתאם למה שעמית יגיד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי הוא פוקע? מה זה התמרוץ הזה שאתה מדבר עליו? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זו תוכנית שנעשתה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גם בתעשייה זה היה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הם קיבלו? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה מה שעמית פירט, ובהקשר הזה זו החלטה שצריך לבדוק האם תהיה לזה המשכיות או לא, אני לא יודע לענות על זה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, רק הבנת הנקרא, יכול להיות שאני פה לא מבין, אבל אני קורא את ההסכם שפורסם ברשומות של הביטוח לאומי, וכתוב במפורש – עוד פעם, אני יכול להקריא אותו – להבנתי כל עוד ממשלת ישראל מחליטה שיש אוכלוסייה מפונה, יישובים מפונים, המנגנון של מענק התמרוץ לעובדים קיימים לא מתבטל. הסעיף אומר על אף האמור בסעיף קטן א'4 הזכאות למענק לפי סעיף זה תחול מתום תקופת מענק העידוד ועד ליום כ"א באדר ב' ה-31 במרץ 2024 בעבור כל חודש שלגביו נקבע בהחלטת הממשלה כפי שיחול מזמן לזמן כי באותו חודש מקום מגוריו הקבוע של עובד הוא ביישוב מפונה או שהוא נכלל באוכלוסייה מסוימת של תושבי הישוב שהוחלט לפנותה, או שמקום מגוריו הקבוע אינו ביישוב מפונה אך מקום עבודתו ביישוב מפונה. כלומר, כל עוד יש החלטת ממשלה של יישוב מפונה לא צריך לעשות משהו אקטיבי כדי שהמענק הזה יישאר, ולכן אני לא מצליח להבין את האמרה של האוצר שעכשיו זה בבחינה. כל עוד – ולצערי אנחנו רואים את המצב – לכל הפחות בצפון שכרגע עד יוני הוחלט שהם לא חוזרים? אז אין בכלל ספק שהמתווה הזה מוארך עד יוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גולדמן, גם זה וגם חדשים. זה לא מתייחס לחדשים. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> אדוני, אני חושב שבכלל הדיון – בתחכום רב אגב – הוסט מהאוצר על משהו שהוא טריוויאלי, כמו שאמר עכשיו החבר פה, שעל המענקים הללו בכלל אין מה לדון, כל עוד יש מצב חירום המענקים האלה צריכים להמשיך. אנחנו צריכים לחשוב על הפתרונות, קודם כול גם על המענקים אחרי שייגמר מצב החירום כי אנשים יצטרכו דירבון להגיע לאותם מקומות. שתיים אני לא מסכים עם מה שנאמר פה על ידי הרשות לעסקים קטנים, זה ממש לא נכון שיש בעיה רק בעובדים, יש בעיה לעסקים להתקיים ולהחזיק את הראש מעל המים כדי להמשיך אחרי זה לעבוד. וזאת הסיבה העיקרית שעסקים קטנים לא ימשיכו, ממש לא רק הנושא של כוח אדם. ונראה לי שאנחנו פה כאילו קצת הוסתנו למשהו טריוויאלי. שימו בצד את המענקים, זה טריוויאלי בכלל, היום-יום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קמינר, תתחיל לדאוג, זה לא כל כך טריוויאלי וזה לא נראה שזה נמשך. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> נכון, אבל תראה לאן הם מסיתים את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אם זה לא טריוויאלי כדאי שנדאג לזה. << אורח >> רונית הראל: << אורח >> אדוני יושב-הראש, לנו יש פתרון. אנחנו כבר עובדים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עוד מעט אני אתן לך, אני רואה שהאווירה פה זה להתפרץ, אבל זה לא מה שאני התכוונתי. ענבר בזק, חברת הכנסת לשעבר בבקשה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> והיום מנכ"לית חברה כלכלית גליל עליון. תודה. אני חייבת לפתוח ולהגיד שמאוד עצוב לי לראות שבדיון כזה אנחנו יצאנו ב-04:00 מהבית כדי להגיע, ואין פה אף חבר כנסת למעט יושב-ראש הוועדה. אז קודם כול תודה לך מיכאל שהנושא מספיק חשוב לך, לי עצוב לראות שהוא לא חשוב כנראה מספיק. דבר ראשון שאני רוצה להתייחס ממה שנאמר כאן, שהבחנה בין אזור מפונה ולא מפונה היא טעות בסיסית של האוצר. כי אתם אימצתם קו ביטחוני – קו הפינוי הוא קו ביטחוני שנועד להגן על התושבים – אבל קו הפגיעה הכלכלית הוא הרבה יותר רחב, ואנשים שגרים במרחק 10 אפילו 20 קילומטרים מהגבול, עדיין האזור נפגע בצורה כלכלית בענפים מסוימים כמו תיירות, לכו 20-30 קילומטרים מהגבול, אין פעילות. אז נוצר מצב שנפלו בין הכיסאות עובדים ועסקים שהם במרחק של 9-10-11 קילומטרים מהגבול, הם לא זכאים בכלל לפיצויים, לא הם ולא העובדים שלהם. אנחנו מדברים פה על מצב שבסוף החודש, לקראת אפריל נגמר גם מתווה החל"ת, הולכים להיות מפוטרים כבר באפריל מאות עובדים בענפי התיירות ואירועים. צריך לתת לזה מענה נקודתי. אני רוצה רגע לצייר לכם תמונת מצב כלכלית של האזור. האזור שלנו – אני מצטערת שלא חילקתי את הדפים לכולם, אבל נעביר לכם אחר כך – אזור הצפון מאופיין בארבעה ענפי תיירות עיקריים שבהם עובדים שליש מתושבי האזור, 35% מתושבי האזור, תעשייה, בינוי, תיירות ואירוח וחקלאות. ארבעת התחומים האלה נפגעו, אני לא צריכה לפרט למה, כולם מכירים אותם. אתם צריכים להבין שאם לא תהיה עכשיו התייחסות לשמר את העובדים בתעשייה, בחקלאות, בתיירות, ואם לא יהיו את התוכניות שדוברו פה עכשיו על היום שאחרי, אנחנו מדברים על קריסה כלכלית של האזור כולו. כרגע בנקודה המיידית זה מאות מפוטרים עכשיו אבל מדובר גם על אלפי מפוטרים. אם ייסגרו מפעלים, ואנחנו כבר היום יודעים על מפעלים שמתקשים לעבוד סדיר בגלל שחצי מהעובדים שלהם מפונים, בגלל שיש מפעלים שמסוכן להגיע אליהם, אלו מפעלים שמאבדים היום לקוחות. לקוח בינלאומי שלא קיבל את הסחורה שלו בזמן יעבור ספק. אנחנו מדברים על מפעלים שלאורך זמן, בשנה שנתיים הקרובות, תהיה להם פגיעה מאוד קשה, ופה צריך למצוא מענה לא רק עכשיו, אלא ביום שאחרי איך תומכים את המפעלים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. << אורח >> ענבר בזק: << אורח >> רגע, דבר אחרון. הנושא של הייטק. אין הרבה מועסקים בהייטק בגליל, זה תחום שרק מתפתח, זה תחום קטן אבל הוא תחום מאוד חשוב לנו כי הוא מנוע צמיחה חשוב, הוא מביא תעסוקה איכותית. מתחילת המלחמה, רוב חברות ההייטק, החלק הגדול שלהם עברו דרומה, אגב בעידוד משרד הכלכלה וטוב שעזרו להם להקים מחדש באזור קיסריה-יוקנעם, אבל ביום שאחרי צריך לחשוב איך מחזירים אותם ומעודדים אותם לחזור צפונה, אחרת כל התעסוקה האיכותית והאוכלוסייה האיכותית שהבאנו לצפון בשנים האחרונות פשוט לא יחזרו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. יש פה נציג רשות המיסים? בוקר טוב, ברוך הבא. נאמר לי שיש בעיה עם עסק שהוא בבעלות של אדם, נניח מהקיבוץ, והעסק ממוקם בקרית שמונה? הוא לא יכול להפעיל אותו והוא לא מקבל תשובות טובות. אתה מכיר את הסוגייה הזאת? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אני לא רואה בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה הוא זכאי? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> עסק נמצא באזור מפונה, זכאי לפיצוי לאורך כל התקופה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> במסלול אדום? מהיר? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> לכל הפחות אדום. כן, בוודאי האדום הוא המקסימום. אז הוא יכול גם מחזורים, יכול גם שכר, בהתאם לעניין. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אנחנו ניקח ממך את השם שלך ונפנה אליך כמה עסקים שממוקמים בקרית שמונה, שהבעלים שלהם גרים במקום אחר. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> מקום העסק זה הקובע, זה לא משנה איפה הוא גר. מקום העסק זה הנתון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נפנה אליך, ניקח את השם שלך, אתה תלווה אותם אישית, בסדר? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> בשמחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה מכיר את האירוע שהיקב הזה נשרף באביבים? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> הבוקר דיברתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יצרת את הקשר? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה השם שלך? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> רמי יצקן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה רמי. אני ביקשתי ממירי שיצרו איתו קשר, לא דיברת איתו? << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אתמול דיברנו עם השמאי שלו, הבוקר דיברתי עם מר מאיר ביטון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מבחינתו הוא עומד לפשוט רגל. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> אנחנו נחזק אותו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בשביל ההבהרה, אין שום קרבת משפחה בינינו, יש הרבה ביטון. ביטון זה השולץ של אמריקה. זה כאילו נפוץ. הם הקימו עסק מפואר, ובעצם מעשה ידיו נשרפו אתמול, אחד היקבים המדהימים. אז אתה כבר מלווה אותו, אז אני באמת מודה לך. אנחנו נפנה אליך כמה מקרים של בעלות על עסק בקרית שמונה. לפעמים אנשים גם לא יודעים מה מגיע להם, שזה חבל. הם לא מממשים את הזכויות שלהם. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> רק הבוקר כל הצוות שלנו נסע לאזור הצפון לקיים קשר עם כל המפעלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אם הם עדיין שם, תגיד להם שייכנסו לגיורא זלץ, כי הוא הפנה אליי את הבעיה הזאת. << אורח >> רמי יצקן: << אורח >> באזור נטועה הבוקר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נטועה, בסדר גמור. זה טוב מאוד לנסוע. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אם יורשה לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אני במשך מספר חודשים ליוויתי עסקים קטנים ובינוניים דרך משרד הכלכלה במרכזי מפונים, והתקציב הזה נגמר. בדיוק לנושא הזה שאנשים לא יודעים את הזכויות שלהם, ולמצות את הזכויות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה זאת אומרת נגמר? << אורח >> אורית דגני דיניסמן: << אורח >> אנחנו לפני כמה חודשים קיבלנו הודעה, כל היועצים, קיבלנו הודעה שהתקציב נגמר ואין יותר הכוונה עסקית בתוך מלונות המפונים. זה היה פותר נקודתית את הסוגייה שהעלית כרגע, שתושבי קריית שמונה לא ידעו שיש להם זכויות במשרד הכלכלה ויכולים לקבל פיצויים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדס, אני מכיר אותך מהיום שהצטרפת לאוצר? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> כבר עבר הרבה זמן מאז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה היה ב-2009-2008. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> לא, אני התחלתי באוצר ב-2012. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איפה פגשתי אותך בפעם הראשונה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו היינו בדיונים על דיפרנציאציה תקציבית לרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקציב דיפרנציאלי? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> כן, כשהיית בירוחם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז יש לך גם שם מפואר, בית כנסת עדס? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זו גם משפחה אחרת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה קשור לדבר הזה. איך אנחנו יכולים שמלווים לא ייעלמו לנו באמצע המלחמה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אז הנושא הזה של ליווי עסקים במלונות של המפונים, עשינו אותו לאורך כמה חודשים, רוב העסקים שכבר רצו וביקשו הם קיבלו את המענה שם. כרגע אפשר לקבל מענה גם דרך שירותי מעוף הרגילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנשים מחוץ לבית, הם במלון, הם לא זזים. זה יותר להגיע אליהם. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> זה אותם אנשים שהיו כל התקופה, קיבלו את השירות הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל המשבר מעמיק. יכול להיות שעסק בראשית הדרך חשב שהוא ישרוד, ועכשיו הוא פוגש. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אז את המענה הראשוני של יידוע זכויות הם קיבלו בשטח בזמן אמת. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כסף קטן. זה כמה מיליוני שקלים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> א', באמת הסתיים התקציב של זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה הבעיה? גולדמן, הוא לא יכול לקבל 3-4 מיליון שקלים לליווי עסקים? אגב, יש מלא כסף בתחומים האלה. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אנחנו נעשה על זה דיון, אנחנו נבדוק את הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש מלא כסף, אתה יודע, אפילו הלוואות של הממשלה, עסקים לא לוקחים אותם בסוף. יש תת ניצול. גם שירותי מעוף יש תת ניצול. אם אני אבדוק ב-2023 אין 100% ניצול של כספי מעוף. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> לשירותי מעוף אין תת ניצול, אנחנו תמיד שמים תקציב תוספתי בכל שנה. אבל גם בשירות במלונות בשלב מסוים הוא גם כבר מיצה את עצמו, כיוון שזה אותם אנשים שקיבלו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל הנה מהשטח עולים קולות. אני מבקש שתפגוש את אורית, אישה רצינית. היא הייתה מנכ"לית. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> היא עבדה דרכנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אבל יש לה ניסיון רחב. מנכ"לית מועצת גליל עליון, מנהלת יחידה אסטרטגית, מאז היא עשתה עוד דברים. תפגוש אותה ותשמרו. אנשים צריכים לדעת את הזכויות שלהם, צריכים עזרה שימלאו להם טפסים. חבל שאנשים יפלו על הבירוקרטיה. זה גם מרגיע אותם כשיש כתובת, כשיש עם מי לדבר. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני אבדוק את האפשרות הזאת שוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה כסף קטן גם. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני לא יודע להבטיח, אבל אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. רונית הראל, תעשייה קיבוצית. ואביב סוטו, אם אתה בזום, תסמן פה לאנשי הזום, אתה הבא בתור. כן, רונית. << אורח >> רונית הראל: << אורח >> בוקר טוב, נמצא איתי פה גם עידו רודוי יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית. אביב איש יקר, אנחנו מצדיעים לו על היכולות שלו לנהל את המפעל שלו בחניתה. שני נתונים חשובים לדעת על התעשייה הקיבוצית, 283 חברות, כ-70% מהחברות שלנו נמצאות בפריפריה. אנחנו מעסיקים 32,000 עובדים במדינת ישראל, רובם בפריפריה. אנחנו, איגוד התעשייה הקיבוצית מ-day one, מה-8 באוקטובר בעצם עסוק בהמשכיות העסקית, בלייצר המשכיות עסקית למפעלים שלנו, כי ההבנה שלנו שאם לא תהיה המשכיות עסקית והמפעלים האלה לא יעבדו, לא ניתן יהיה לייצר כלכלה בטוחה בעוטף ישראל, והמשמעות של היעדר כלכלה כולנו מבינים אותה. אנחנו כרגע רוצים לדבר פה על הפרויקט שאנחנו כבר עושים מה-8 באוקטובר בתעשיות שלנו, צפון ודרום, כשאנחנו מבינים שצריך לטפל בעובדים, כי אם לא יגיעו עובדים למפעלים אז לא יהיה מי שיעבוד ולא יהיו קווי ייצור, וכמו שענבר אמרה לא יהיו לקוחות ולא יהיה למי, באמת לא תהיה המשכיות עסקית. אנחנו עושים את זה לבד, אנחנו חמישה חודשים פועלים בשטח לבד, ואנחנו כרגע מקיימים את הפרויקטים האלה מהמשאבים שלנו ואנחנו ממש צריכים את המדינה ביחד איתנו שתתקצב איתנו את הפרויקטים האלה. הפרויקטים האלה פשוט מצילים את התעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תקציב למה? תתני דוגמה, שהם ישמעו, שיבינו. << אורח >> רונית הראל: << אורח >> אנחנו עובדים בפרויקטים שלוקחים את הטראומה ומעבירים אותה לציר של חוסן ארגוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תני לנו דוגמה, על מה הם יביאו את הכסף, הממשלה? << אורח >> רונית הראל: << אורח >> אני נותנת דוגמה. אנחנו נכנסים למפעלים ומטפלים ביחד עם אנשי מקצוע בהנהלות בכל הדרגים ובעובדים שלנו. ההבנה היא שהטיפול הזה, ביחד עם אנשי המקצוע, מונע את רוב תופעות הפוסט טראומה. ובמפעלים שלא הגיעו אליהם עובדים, מהימנעות – זה אחד מהתופעות של פוסט טראומה – יש לנו קרוב ל-100% התייצבות במפעלים. מעגלי ההשפעה של הדבר הזה מטורפים. אנחנו נכנסים לעוד ועוד מפעלים ויש לנו גם הוכחות מספריות של מה המשמעות של הדבר הזה. זה להציל את התעשייה ולהציל את העובדים שלנו. וככל שיותר עובדים שלנו במפעלים יהיו בפרויקטים האלה יהיו לנו יותר עובדים ויותר מפעלים בסדרי גודל אזוריים. זה לא מפעל-מפעל, זה אזורים שלמים שאנחנו מטפלים בהם, ואת זה אנחנו לא יכולים לעשות לבד. והמשמעות של כל כניסה כזאת למפעל זה עשרות אם לא מאות אלפי שקלים. ואנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד, אנחנו צריכים את המדינה ביחד איתנו בדבר הזה, זה מציל את התעשייה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> אגב, as we speak, במפעל בקריית שמונה, הרוג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בן 25 בהתקפה האחרונה על קריית שמונה הבוקר, יש הרוג. אביב סוטו, קיבלת מחמאות פה. כן. << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אני אביב סוטו, אני מנהל המפעל בקיבוץ חניתה, 180 עובדים. מייצרים פה בערך מה-17 באוקטובר, עשינו עצירה של שבוע וחצי. תראו, הנושא הזה של הכסף שהממשלה נותנת לעידוד הגעה של עובדים מאוד עוזר. אז עצם זה שהאוצר מספר על זה שהולכים לבחון שוב בסוף מרץ את הנושא הזה, תבחנו ברצינות ותמשיכו את העידוד הזה כי זה מאוד עוזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גולדמן אתה מקשיב? זו פניה אליך. זה המפעל שלא עזב את חניתה. יש אחד שכבר עוזב. מה המפעל שלך עושה, סוטו? << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> המפעל שלי עוסק בציפויים על סרטים פלסטיים, מייבא את כל החומר שלו לישראל ומייצא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה אתה לא עוזב את חניתה? חבר שלך עזב, לא? המפעל של העדשות כבר הלך, הולך עוד מעט. << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> בחניתה יש שני מפעלים, מפעל עדשות מגע שהחליט כבר לעזוב והעביר את הייצור שלו לאזור תעשייה בר-לב. המפעל שלנו שהוא מפעל הרבה יותר גדול ומשמעותי. תראו אנחנו נשארים פה כי אנחנו חושבים שזה מקום נכון להיות בו, אבל חברת האם שלנו היא חברה אמריקאית והיא לא תישאר פה בכל מקרה, ולכן חשוב מאוד להראות את ההמשכיות העסקית בתקופה הזאת. אנחנו עושים הכול, אבל ההרגשה שלנו היא שלא עושים בשבילנו כלום אני אסביר למה. המפעל שלנו מאוים בקו ישיר מלבנון, מכמה כיוונים, היו פה כבר מהצבא, מנהלת תקומה, כל מיני סיפורים כאלה ואחרים, להביא מיגונים, כל זה לא קרה. אנחנו עשינו דברים בעצמנו, מוציאים הרבה כסף על זה, אבל מה שחשוב זה שבעצם המפעל עצמו לא ממוגן בצורה נכונה מאיומים ישירים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדס, מי מאצלכם עוסק בתעשייה הזאת? אתה לא עוסק בזה, אתה נציג משרד הכלכלה, אבל אתה לא במפעלים. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> נכון, במפעלים הגדולים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו אז אתה תעביר את המסר? הם ייסעו לשם? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ייסעו אליו לראות מה קורה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה אתה צריך, סוטו, מהממשלה, מעבר להמשך המענקים לעובדים? << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> אז אני צריך שיתנו מענקים גם לעובדים חדשים. קשה מאוד לגייס עובדים והמענקים האלה מאוד עוזרים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> גולדמן אתה שומע? הוא יכול להביא עובדים חדשים, תנו לו מענקים. << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> עובדים חדשים שגייסנו לא מקבלים היום את המענקים האלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבל, חבל. הבאתם רעיון טוב ואתם הורגים אותו? אפילו אם הוא יפעל קצת בשטח. הרי מה זה צמודי גדר? זה 30-40 יישובים שהם על קו הגבול, על קילומטר ראשון. יש שם 1,000 מקומות עבודה? נביא להם 200 עובדים פתרנו 20% מהבעיה. מה אתם מפחדים מזה שרק כמה מאות עובדים יקבלו את זה? זו גם עלות זעומה, וגם מגיע לאן שזה צריך להגיע. למה להרוג רעיון שאתם יצרתם? אני לא מבין את זה. זה לא מתאים לשר האוצר, זה לא הגיוני. אני מבקש שזה יגיע ממך לעוזר של שר האוצר, אל שר האוצר. או הרכז או הרפרנט דנים, תרשום לו את זה בנקודה, איך סוגרים מסלול שיכול היה להזין את חניתה בעובדים, כשמפעל אחד כבר עזב, והוא מצליח להביא עובדים חדשים, ואומר להם sorry אין את המסלול של המענקים. ואז יש גם מעמדות, כי הוותיקים מקבלים והחדש לא מקבל. וגם ככה משכורתו פחות טובה מהוותיק. אני מבקש שזה יגיע לשר האוצר. אתה יכול להבטיח לי את זה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני אעביר את זה לרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זה הרכז? מי זה הסגן? מי אחראי על זה? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> יש צוות תעסוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי הרכז? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> נועה שוקרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נועה שוקרון? תגיד לה שמיכאל ביטון ביקש את זה. אני מכיר אותה, אני אחפש אותה. כן, סוטו, תסיים. << אורח >> אביב סוטו: << אורח >> רק אני אומר, הנושא של מיגון הוא סופר חשוב אני לא יודע מי עוסק בזה, אבל הצבא אומר כן-כן ולא מביאים כלום, ומנהלת תקומה אמרה אני לא מתעסקת עם הצפון, אז לא ברור מי עוסק בנושא של מיגון מפעלים חשופים לירי ארטילרי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה לך. קמינר, בבקשה. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> קודם כול אני מצטרף למה שאתה אמרת. עוד פעם אני רוצה להגיד לך תודה על זה שזה בראש מעיינך, וזה כבר דיון מעקב. ואני רוצה לקרוא דרכך ודרך הוועדה לכנסת פשוט לא לצאת לפגרה. אני חושב שכשברמה הערכית – כשאפילו כשיש כותרת, גם אם חברי הכנסת יגיעו למשכן – יש כותרת של פגרה, מה זה משדר על חטופים? ומה זה משדר למפונים? ומה זה משדר ליישובים ולחיילים שנלחמים? בעיניי, ברמה הערכית, פשוט צריך לבטל אותה. הנושא של עידוד עסקים ובעלי עסקים. יש עסקים ובעלי עסקים חדשים שמעוניינים להגיע או לשמוע על איך אפשר לעודד הכנסה של פרויקטים חדשים לקיבוצים וליישובים המפונים. אני מציע ומבקש שהאוצר יכין מתווה שמדבר גם על עידוד בעלי עסקים וחברות, הייטק למשל, או יזמים אחרים, שרוצים להגיע לצפון, לא תהיה ברירה, יעזבו חלק מהעסקים, אבל בואו ננסה כבר לקדם מתווה שאנשים יחממו מנועים וברגע שאפשר יהיה להגיע ולהקים עסקים חדשים, הם יודעים שיש להם מתווה שיכול לסייע להם. הנושא של המענקים לעובדים, קודם כול אני מסכים על מה שיושב-הראש אמר, אני חושב שזה רעיון מעולה. ברגע שיוחלט ביטחונית שיסתיים הצורך, לצורך העניין, בפינוי, ואנשים יחזרו, כבר מעכשיו, ואם אפשר להעביר את זה בהחלטת ממשלה, לסמן את הסיום פלוס X, הכוונה היא אם עכשיו סיימנו, החבר'ה יכלו לחזור למפעל או נגמר מצב המלחמתי, עכשיו ייקח לעסק לפחות חצי שנה שמונה חודשים לגייס עובדים כי אנשים עוד לא בטוחים ולא יודעים, אבל זה שנגמר המצב הביטחוני ועצרנו את המענקים, זה לא עוזר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> קמינר, תסיים. << אורח >> נדב קמינר: << אורח >> דווקא שם נצטרך את ההמשכיות – בטח של עובדים חדשים – לכניסה למפעלים. והדבר שאנחנו אומרים בכול פעם, הקמת מנהלת צפון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה יודע, אני עוסק פה בדברים קטנים. המדינה עוד לא התעוררה על הצפון, קראתי לזה מנהלת תנומה, לא תקומה. עוד לא קמה מנהלת תקומה בצפון. אנחנו פועלים בנושא. שניה אחת, זה דיון מעקב, זה לא דיון פתיחה. עופר כסיף וטטיאנה, אנחנו בסוף הדיון אבל נכנסתם, אז אם אתם רוצים דקה כל אחד או שנוותר, לשיקולכם. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשמוע את מי שהגיע מהצפון, להשמיע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו זזים לסיכום. חה"כ כסיף, כן. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> קודם כול אני מתנצל שרק עכשיו באתי, אבל אני מסביר שאנחנו באלף ועדות בו זמנית, היה גם דיון בוועדת כלכלה שגם נוגע לפריפריה. אני חושב ששלושתנו היינו מהמציעים, היוזמה הייתה של יושב-הראש באמת להקים תקומה גם לצפון. ואני מקווה מאוד שזה ייעשה בקרוב, וחבר הכנסת ביטון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כנראה שלא יקימו תקומה. הם רוצים לעשות החלטת ממשלה על הצפון. בוא נראה את האיכויות שלה והאם יש כתובת עכשיו, והאם זה ברדק? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חשוב לי להגיד לחברים המכובדים שיושבים פה ששלושתנו, והיו עוד נדמה לי שני חברי כנסת, שאנחנו העלנו בשבוע שעבר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נכון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הצעה לדיון מהיר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לנו גם הצעת חוק להקמת מנהלת תקומה, אבל נראה שהממשלה מסרבת להקים מנהלת כזאת לצפון. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> ואנחנו בתור חברי כנסת, במקרה עדיין רובנו מהאופוזיציה פה, אני חושב שראוי שאנחנו נדחוף את הנושא הזה, כי אחרת לא יהיה מענה אני חושש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זה לא קשור לאופוזיציה קואליציה, צריך לעשות את זה כי זה נכון. כי זה לא הוגן ולא שוויוני שלדרום יש מנגנון ולצפון אין מנגנון. טטיאנה, בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון, אבל חשוב שלא רק כותרת של המנהלת חשובה, חשוב שיעבירו תקציבים ותמיכות למפעלים, לעסקים, לעובדים. לתת ליווי הוליסטי ולתת מעטפת לאזור הצפון למי שעובד, למי שאמור לחזור לבתים ולא יודעים מה קורה עם הבתים, הבתים נהרסים. אנחנו שמענו מה קרה היום בבוקר בקרית שמונה, זה אסון, זה אסון שאי אפשר אפילו להתקרב לאזורים האלה. אנשים לא ירצו לחזור. אלה שכבר עזבו ונמצאים כבר חצי שנה מחוץ לאזור, השאלה הגדולה האם הם ירצו לחזור להתיישב באזור הזה? ואם הממשלה לא תשקיע כסף אנחנו פשוט נאבד את הצפון, את הגליל, את רמת הגולן, ולא נצליח לשקם אותו. צריך לשקם עכשיו. עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. אני חייב לסכם כי יש לי עוד דיוני מעקב. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> אפשר משפט אחד אדוני? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בקי. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה. שאלה בשם מירב חד הורית מכפר בלום שעובדת בדג על הדן באזור שהצבא סגר אותו. הוציאו אותה לחל"ת, הבחירה של המעסיק בתוכניות האלה הן, מה לעשות, והוא הוציא אותה לחל"ת אבל היא קיבלה הודעה שתכף נגמרים לה דמי האבטלה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> נכון, זה חצי שנה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> דמי האבטלה נגמרים לה בסוף החודש. היא אומרת שהיא מאוד אוהבת את מקום העבודה, עובדת שם הרבה זמן ורוצה להמשיך לעבוד בעבודה שלה. אבל בהיותה חד הורית האופציה היחידה שלה תהיה לעזוב את מקום העבודה, לחפש עבודה אחרת, וגם לא בטוח שהיא תמצא. הזכויות של העובדים והדברים למעסיקים קשורים באופן הדוק ביותר, ואני יודעת שזו לא ועדת העבודה פה, אבל היות ואלו אותם נציגי אוצר וכלכלה שאמורים להיות מעורבים, לדעתי, בעניין, אז גם בעניין הזה אנחנו פונים שיאריכו במצבים האלה את החל"ת כדי שאנשים יחזרו גם לעסקים וגם שיהיה להם מה לאכול. תודה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. יש פה נציגי משרדי ממשלה שהגיעו, ולא דיברו. אם מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה, אתם כיבדתם אותנו, אתם מוזמנים. נציגת הכלכלה אפרת דבש. << אורח >> אפרת דבש: << אורח >> אפרת דבש מהרשות להשקעות במשרד הכלכלה. אנחנו עובדים הרבה עם תעשייה, בסיוע למפעלים, וגם בתחומים של תעסוקה. למרות שהמסלולים האלה קצת צומצמו השנה, והתקציבים צומצמו, יש לנו גם שיתוף פעולה עם מנהלת תקומה לבנות מסלול שיקום לאזור העוטף. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפרת, אנחנו על הצפון עכשיו, תהיי ממוקדת. וגם הפתיח שלך הוא לא מי יודע מה. תקציבים, המלחמה גדלה, המשבר הכלכלי גדל אבל תקציבים צומצמו, זה פתיח עצוב למצב. << אורח >> אפרת דבש: << אורח >> יש לנו יכולת להרים מסלולים שיותאמו למצב גם בצפון, לעזור לשימור עובדים, למפעלים, צריך כמובן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יכולה לנסוע למפעל הזה בחניתה, לראות מה הוא צריך כדי שהוא לא יעזוב? << אורח >> אפרת דבש: << אורח >> אנחנו בקשר איתם, אבל ככל שאין לנו תקציב לבנות מסלול סיוע מותאם למצב, אז אנחנו לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לכם תקציב? << אורח >> אפרת דבש: << אורח >> אין לנו תקציב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> נו, אז מה אתה אומר, האוצר? יהיה להם תקציב? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> התקציב כבר עבר וניתן תקציב לרשות השקעות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אתם אמרתם ששמרתם 3.5 מיליארד לצפון. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> 3.5 מיליארד הסכום הזה זו סוגיה אחרת, זה לא במסגרת רשות השקעות, זה במסגרת החלטת ממשלה שאתה מדבר עליה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שהיא תלך לאן? גם למטרות של שימור כלכלי. << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> בסדר, יכול להיות. שוב, זה בדיון במסגרת של החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> היא אומרת אני יודעת לעשות מסלול מיוחד לעסק כזה בצפון, רק תן לי כלים. אז עכשיו אתם תאשרו את החלטת הממשלה ולא יהיו לה כלים? << אורח >> עמית גולדמן: << אורח >> אני עוד לא יודע מה הולך להיות בהחלטת ממשלה, זה עכשיו בדיונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אני מבקש שתעביר גם לנועה שיהיו כלים לרשות שעוסקת בתעשייה במשרד הכלכלה למסלול מיוחד לשימור מפעלים על קו הגבול, ועסקים. ושיהיה לעדס כסף לליווי, ושיהיה המשך תעסוקה של חדשים וותיקים בתעשייה ובחקלאות ובכל המקצועות. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אולי דרך חברה כלכלית של רשות מקומית, איכשהו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי יקבל את הכסף זו לא הבעיה, הבעיה שיהיה כסף. עם כול הכבוד, אני אשמח לנהל עם נועה ואיתך שיחה מחוץ לוועדה, עם נקודות שהצוות שלי ישים לשיחה. בינתיים אני רוצה שמשרד הכלכלה יגיד מה המצב של העסקים והתעשייה על קו הגבול? יש מפעל באדמית שרוצה לעזוב, יש מפעל בחניתה שכבר עזב, יש עסקים קטנים ובינוניים שנסגרים. אתם לא תעשו לנו את המפה הזאת, לפחות על 2-3 קילומטרים מקו הגבול? על אלו שממש בלב הדברים. עדס, אני צריך מיפוי, אין לכם יחידת מחקר שעוסקת בזה? << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני אבדוק את זה, אבל בגדול לרשות המיסים יש נתונים טובים, הם מקבלים דיווחי מע"מ והם יודעים להגיד מה הפגיעה של העסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, אבל זה רטרואקטיבית, זה אם מישהו לא משלם מיסים או אין פעילות אתה יודע שהוא במשבר. אני רוצה לראות את הנולד. אני רוצה לשאול אותו מה מצבך, אתה מתקיים? אומר סוטו תנו לנו את המענקים האלה, תעזרו לי קצת בביטחון ואני נשאר פה. הוא לא ביקש כל כך הרבה. << אורח >> יוסי עדס: << אורח >> אני אבדוק אילו נתונים יש לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה. גלבוע זינגר, משרד ראש הממשלה, משהו להוסיף על המצב? מתי תהיה החלטת ממשלה על הצפון? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני אתייחס גם לגבי האמירה שעלתה פה קודם לגבי מנהלת צפון. יש תמיד את הרעיון להמציא מנהלת, מנהלת תקומה לצפון, כפתרון קסם וכשכל אחד חושב על תקומה צפון חושבים כל אחד על הכיוונים שלו. רק צריך לזכור שא' לוקח זמן להקים כזה מנגנון, ב' לא צריך להספיד כל כך מהר את משרדי הממשלה. יש פה משרדי ממשלה שעובדים, מתפקדים, חלקם נמצאים כאן. החלטת הממשלה שאנחנו עובדים עליה, שמיועדת לטווח הקצר, למענים המיידיים, וצפויה להגיע לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא מספידים ואנחנו לא ממציאים את הגלגל. אתם המצאתם, אתם עשיתם מנהלת תקומה לדרום. אז או שתסמיכו אותה לפעול גם בצפון, תוסיפו לה 20 תקנים. לא אנחנו המצאנו את מנהלת תקומה דרום, אתם המצאתם. וגם אם לא רוצים את זה, אתם חודשיים רבים מי יוביל את העשייה בצפון? משרד הפנים או משרד ראש הממשלה. ראש הממשלה היה שם לפני חודשיים ואמר שבתוך עשרה ימים תהיה החלטת ממשלה לצפון, עברו חודשיים. נראה לך שבמלחמה זה קצב ההחלטה? הביקורת הזאת היא אמיתית, היא לא סתם נאמרת. אנשים מחכים לתשובות ואתה רואה פה שהממשלה עושה משהו וסוגרת אותו. היא אומרת אני אעודד אנשים ללכת לעבודה, והיא אומרת לא צריך את זה, סוגרת. << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> ממשלות ישראל לדורותיהן הוכיחו את היכולת שלהן לגבש ולנהל תוכניות פיתוח אדירות בכל רחבי הארץ. רק אחרי צוק איתן הייתה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו עוסקים בהיסטוריה? אתה נותן לנו שיעור היסטוריה? ממשלות ישראל כשלו בכמה תחומים, הן לא תמיד הצליחו, אתה יודע. אז עכשיו ממשלת ישראל הבטיחה להם לפני חודשיים שבתוך עשרה ימים תהיה החלטת ממשלה. למה אין החלטת ממשלה? הבטחה מפורשת בשידור, של ראש הממשלה. אני, בתוך עשרה ימים, מול כל ראשי הרשויות, עם הקבינט, בתוך עשרה ימים תוכנית לצפון. איפה התוכנית הזאת? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> אני יכול לעדכן כמו שעדכנתי מקודם. אנחנו נמצאים בעיצומה של גיבוש החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מתי? מתי תהיה החלטת ממשלה? מתי כסף יזרום? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תהיה כתובת אחת, דמות אחת שכולם יכולים לפנות אליה? << אורח >> גלבוע זינגר: << אורח >> באיזה נושא? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בנושא הצפון, בנושא המשבר הכלכלי והאזרחי. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תוכנית לחיזוק ושיפור. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מיכאל, אפשר רגע? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אי אפשר כסיף. תבואו בזמן. אנחנו צריכים לסיים, מה אני אעשה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יש ועדות, מה לעשות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני מתנצל, אבל אני בחריגת זמן. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> יו"ר הוועדה, התייחסות קצרה, 30 שניות יניב ראש אגף מעסיקים בשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> יניב פרץ: << אורח >> אני לא מתחבר לאמירות שהיו כאן לפני כן בשולחן. שירות התעסוקה הוכיח בחמשת החודשים של המלחמה ששמנו, באמצעות המענקים הייעודיים, גם מענקי השיבה וגם המענקים האחרים, גם לענף החקלאות, גם לתעשייה, וגם לבנייה, אלפי עובדים בחמשת החודשים האחרונים. בלי המענק לא נוכל להמשיך לתעל את ההגעה של דורשי העבודה. וראינו איך הצלחנו לשים אלפי עובדים. אז אני לא מקבל את זה שהוא לא נוצל כמו שצריך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, תקשיבו. אומר לכם גוף ביצוע שלכם קיבלתם החלטות טובות, למה אתם מפסיקים אותם? למה אתם לא יוצרים ודאות ורציפות? עזוב מילים גבוהות ממשלות והחלטות ממשלה. אנחנו עייפים מזה, מישהו הבטיח משהו, שיקיים אותו. הבטיחו החלטת ממשלה בתוך עשרה ימים, תביאו אותה. אתם לא רוצים מנהלת תקומה בצפון? אל תקימו. רק שראשי הרשויות יגידו וואלה תענוג לעבוד עם משרד ראש הממשלה, הוא מטפל בהכול, יש כתובת אחת. שלא יהיה פה חלם, שהמלחמה גדולה וכלכלה תגיד צמצמו לי את הכסף לעזור, אין לי כסף לייצר להם מסלול מיוחד. ומלווים של עסקים יגידו אין לנו כסף ללוות עסקים. תביאו תשובות טובות, תאמין לי תקבלו מחמאות. תביאו מעשים, תבואו בעוד שבוע תגידו לנו יש החלטת ממשלה. אבל את כל מה שנאמר כאן שימו בהחלטת ממשלה. תאמין לי, כסף קטן. כל מה שדובר פה זה 40 מיליון שקלים. זה גרושים. שימו את זה אצל האנשים הנכונים, שימו בדברים שכבר עובדים. האוצר חשב נכון, עם כולכם, מענקי הישארות, מענקי התמדה בעבודה, עידוד הצטרפות לתעשייה וחקלאות. תעשו את זה. שירלי, את אחרונה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מיכאל? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, לא. אני מאחר, אתה רואה מה יש לי בדלת. שירלי אבנר, קצר. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> תשאל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה עם הדירוג אשראי? שלא יפגעו בהם. אמרתם שתבדקו את זה. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> קודם כול אני אציג את עצמי כמקובל, שירלי אבנר, מהמחלקה המשפטית בבנק ישראל. כן, בדקנו את זה אבל דירוג האשראי לעסקים זה לא תחת הפיקוח שלנו או תחת האחריות שלנו. מאגר נתוני האשראי הוא מאגר ליחידים, לקמעונאים. אנחנו כן נקטנו בשורה של צעדים, מתחילת המלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שירלי. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אני יודעת, אתה כבר שמעת את זה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני עייף. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> חבל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, עייף מהסברים. יש לי שאלה. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> כן? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אני יכול להגיד לכל העסקים הקטנים והבינוניים שלא יפגע דירוג האשראי שלהם בגלל המלחמה? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> לא, זה לא בידיים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה לא? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> כי אנחנו לא אחראים על דירוג האשראי לעסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הבנקים עושים את זה. ואתם המפקח על הבנקים. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אבל זה לא רק בנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עזבי את הפרטיים, אני מדבר על בנקים. בבנק אני שואל. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> לאור קוצר הזמן שיש לנו, מה שכן חשוב לי להגיד ולהדגיש זה שיש לנו מוקד סיוע חירום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל את לא עונה על שאלה, עם כל הכבוד. אני שואל, אנחנו בפעם הקודמת ביקשנו מבנק ישראל, זה מופיע בסיכום. קראת את הסיכום? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> קראתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בסיכום כתוב לתת תשובה על דירוג אשראי בבנקים לעסקים שלא ייפגעו במלחמה. מה נעשה בתחום הזה? זה מה שאני שואל. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> ענינו, שלחנו מכתב לכבוד יושב-הראש. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה התשובה? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> והתשובה היא שזה הרבה יותר מורכב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> זו תשובה נראה לך? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אני רוצה לענות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מה התשובה המעשית? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> התשובה המעשית היא שיש את המתווים שבנק ישראל פרסם מתחילת המלחמה. המתווים האלה הוארכו וגם הורחבו לאור ההתפתחויות והנסיבות השונות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> איך זה משפיע על דירוג אשראי של בן אדם? יש עסק קטן עכשיו, הוא במילואים והוא יושב בקו הגבול בקילומטר ראשון. נפגע דירוג האשראי שלו בבנק בגלל שהוא לא מנהל אותו, והוא לא נמצא ואין לו לקוחות. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> זה הרבה יותר מורכב, זה לא רק דירוג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אני שואל עליו ספציפית, מה גורלו? האם אפשר להגיד הקפאת הדירוג שלו עד סוף המלחמה, ושלא יחמירו את הדירוג שלו? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> כמו שאמרתי, ככל שמדובר במאגר נתוני אשראי, מאגר נתוני האשראי משמש לצורך דירוג האשראי של יחידים, של פעילות קמעונאים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עסקים. יש לו חשבון בנק, מה זה יחידים? כל חשבון בנק יש לו דירוג. עסק קטן עם ארבעה עובדים יש לו חשבון של עוסק מורשה בבנק, והחשבון הזה או שיש לו דירוג טוב או דירוג רע. מה זאת אומרת? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אם יורשה לי קצת להרחיב, הדירוג, ככל שמדובר במערכת היחסים שבין הלקוח לבין הבנק, זה כבר לא דרך מאגר נתוני אשראי. קצת סבלנות ברשותך אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין לנו סבלנות, אנחנו בסוף, אנחנו לא יכולים, ראית מה קורה פה. על השאלה החשובה אין לך תשובה. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> יש לי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> האם אפשר להתחייב שלא ייפגע דירוג אשראי של עסק ואדם שבמלחמה? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז לא עזרתם. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אני ממש מצטערת שאתה מתעלם מהצעדים שכן נקטנו בהם, ומהצעדים שאנחנו עדיין נוקטים בהם, לרבות וובינר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנשים פה לא תפקידם לדווח לנו מה הם עשו במלחמה. תפקידם להשיב לשאלות שהוועדה מעלה. והנושא היה פגיעה בדירוג אשראי של אדם שנמצא בקו הגבול. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> והסברתי שזה הרבה יותר מורכב מדירוג אשראי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז זה הסבר, אז אין תשובה, אין פתרון. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> יש פתרון. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לדירוג אשראי יש פתרון? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> לדירוג אשראי אין פתרון, מכיוון שדירוג האשראי הוא לא רק דרך הבנקים, זה מה שאני מנסה להסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אין פתרון, זהו. השאר זה הסברים, זה לא. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> הוא לא רק דרך הבנקים, זה מה שאני מנסה להסביר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יכול להיות שנביא חוק. את יודעת, כשבנק ישראל לא מסכים, אז אנחנו ראינו שהוא לא כל כך מיהר לעצור את העמלות הדרקוניות על ערבות בנקאית לפיקדון ובאחוזים. אנחנו שינינו את זה, בחקיקה, ואתם אמרתם לי חכה אל תביא את החוק, אנחנו נבצע את זה. מאז שדיברתי איתכם עברה חצי שנה ולא עשיתם את זה. אנחנו נביא חוק עכשיו, שלא יפגעו בדירוג אשראי של עסק שממוקם בקו הגבול. וככה נעבוד איתכם, בחוקים, כי אתם לא נותנים תשובות. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אבל אדוני יושב-הראש, אתה מתעלם מהדברים שאני אמרתי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כי זה לא רלוונטי לדיון. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> כיוון שדירוג האשראי של עסקים לא נמצא תחת הסמכויות של בנק ישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> המפקח על הבנקים, שלכם? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> המפקח על הבנקים שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> וזה בסמכות המפקח על הבנקים? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אבל מה שהמפקח על הבנקים עשה והפיקוח על הבנקים עשה זה להוציא מתווים לצורך מתן סיוע ועזרה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דירוג אשראי במתווה, מופיע? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> דירוג האשראי הוא לא חזות הכול. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו לא אמרנו חזות הכול. אנחנו בבעיה ספציפית, רוצים עליה תשובה. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> בגלל שמה שצריך בסופו של דבר, בסופו של יום, שהבנק נמצא מול הלקוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, בסופו של יום מה שצריך עסק שבקו הגבול, שלא ייפגע דירוג האשראי שלו במלחמה כשהוא במילואים והעסק על קו הגבול, זה מה שצריך. עוד דברים צריך, זה לא עכשיו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, תראי, את משפטנית, זה לא רלוונטי. שאלה תשובה. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז השאלה הייתה על דירוג אשראי, אמרת זה מורכב, אחרי זה אמרת אין לנו תשובה על זה. וגם במתווה של הבנקים, והמפקח על הבנקים אין התייחסות על דירוג אשראי. האם עד עכשיו דייקתי? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> לא כל כך. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> למה? איפה לא דייקתי? << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> כי אני אמרתי שאנחנו כן ענינו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, על דירוג אשראי אני רוצה. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אני יודעת, שניה. אבל ככל שמדובר על מערכת יחסים של בנק מול הלקוח שלו, הוא לא צריך את דירוג האשראי של הלקוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> את יודעת איזו השלכה יש לדירוג אשראי של עסק, של אדם פרטי, של החשבון שלו? זה פוגע בו בכל ההיבטים האפשריים. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> דירוג האשראי בסופו של דברנו עד לשמש את מי שלא מכיר את הלקוח. מאגר נתוני האשראי נועד לצמצם את פערי המידע. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> ברשותך גברתי הנכבדה, כאשר בא בעל עסק מקו הגבול לצורך העניין, מגיע לקו הגבול. אדוני היושב-ראש ברשותך - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתה גם הגעת ברגע האחרון וקיבלת זכות דיבור, לא היית צריך לקבל זכות דיבור. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> מנהיגות לא מבקשים, מנהיגות לוקחים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז אם הוא מדבר מילה זה לא בסדר? תעשה לי טובה. << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא אמרתי לא בסדר. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה, אלמוג, אתה באת בסוף, תגיד משפט, אנחנו צריכים לסיים. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> כאשר מגיע בעל עסק לבקש הלוואה, לצורך העניין מהבנק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, עם כל הכבוד לך, אתם נכנסתם בסוף דיון, לפנים משורת הדין עצרתי את הסיכום כדי שתדברו, אז אתה אומר לי לא בסדר? << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא בסדר. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מעריך את זה מאוד אדוני. גברתי הנכבדה, לומר שבעל עסק שמגיע, לצורך העניין לקחת הלוואה, הדבר הראשון שהבנק מוציא זה דירוג האשראי. כאשר דירוג האשראי בחלק ניכר מהמקרים מגיע מחברות חיצוניות, כך שההיכרות עליה את מדברת בין בעל העסק לבנק הוא לא רלוונטי בכלל. לצורך העניין, BDI שמוציאים דירוג אשראי, BDI לא מכירים את הלקוח, הם לא יכולים להכיר את הלקוח. הם לא מכירים את מערכת היחסים האינטימית שקיימת לבעל העסק, 20-30 שנים עם הבנק. ולכן הרצון לקשר את זה לדירוג אשראי, לעת חירום, הוא טעות מיסודה. כאשר המצב הזה, אתם מאפשרים לבנקים מעבר לרווח - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אלמוג משפט סיום כי אתה צודק אבל זה לא יתקדם, אז עזוב. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אז אדוני יושב-הראש, צריך לדרוש את הסעדים בשביל בעלי העסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו נדרוש. אנחנו גם נביא הצעת חוק. ככה זה עובד, ואז נראה. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> נכתוב אותה ביחד אדוני. בסוף מה שאתם עושים, לא במתכוון, נותנים עוד כוח לבנקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, אנחנו מסכמים את הדיון. מי שירצה עוד להגיד, יש לנו דיוני המשך פה של מעקב. כרגע, את החלק הזה על הצפון אנחנו מסכמים. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> אבל אדוני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, מספיק, תודה. בפעם הבאה אם תהיה תשובה טובה אז תוכלי להאריך. אבל הסברים על העשייה של בנק ישראל והמפקח על הבנקים אנחנו לא רוצים. אנחנו רוצים תשובה על דירוג אשראי, על זה אין לך תשובה. << אורח >> שירלי אבנר: << אורח >> לגבי עסקים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא רוצים. אנחנו רוצים על דירוג אשראי. זה מופיע פה בבקשות. לא נתתם תשובה טובה. אנחנו מבקשים מהאוצר וממשרד ראש הממשלה לכלול במתווה בהחלטת הממשלה המתקרבת, את התקציבים שיבטיחו את המסלול של שימור עובדים בחקלאות, בתעשייה, ועובדים מפונים שבאים למקום העבודה באזור מפונה, שהעסק ממוקם באזור מפונה, להמשיך את התמריצים לשימור עובדים ותיקים ולכניסת עובדים חדשים, לא לבטל את המסלול של חדשים. אנחנו מבקשים שיהיה תקציב לליווי העסקים במעוף של האנשים בצפון, שנמצאים במלונות, כפי שנאמר כאן, וגם לפגוש את אורית דיניסמן להבין את זה לעומק. אנחנו מבקשים מהכלכלה לעשות מיפוי של המצב, של תעשייה ועסקים על קו הגבול, במושבים ובקיבוצים, לעבוד ביחד עם התנועה הקיבוצית ותנועת המושבים ולאתר את אותם עסקים, תעשייה, שעוזבים את היישוב, ולחשוב על מנגנונים לשימור ועזרה שהעסקים האלה לא יעזבו את קו הגבול. יש נתונים לתנועה הקיבוצית, יש נתונים לתנועת המושבים, יש אגף מחקר במשרד הכלכלה, תעשו את המפה הזאת, תהיו פרואקטיביים, תלכו אל האנשים להבין מה יגרום להם להתמיד ולהישאר במקום שהם נמצאים. אני רוצה לשבח את רשות המיסים על מהירות תגובה לכל העסקים שניזוקו בצפון, זה חשוב שהכסף יגיע מהר כדי שאנשים לא יפשטו רגל. אנחנו מבקשים שהחלטת הממשלה על הצפון תהיה מהירה, ברורה, עם כתובת אחת. עבר יותר מידי זמן מאז שהובטח שהחלטת הממשלה הזאת תיכנס לתוקף. << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני יושב-הראש, אם לא תקבע להם סעד זמנים שהוא דרקוני, בעלי עסקים ימשיכו לקרוס. אי אפשר, בכל הכבוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אנחנו בעוד שבועיים נעשה מעקב. דירוג אשראי, אנחנו מבקשים, כרגע לפני חקיקה של הכנסת, שהמפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל יוציאו הוראות ברורות לבנקים, שבהם לא ייפגע דירוג האשראי של לקוחות על קו הגבול, בראייה מרחיבה, אפילו עד 10 קילומטר. שלעסקים והחשבונות שממוקמים בקו הגבול, לאור העובדה שחלקם אין להם לקוחות, אין פעילות, ודירוג האשראי הזה שיפגע בהם עכשיו ילך איתם גם אחרי המלחמה ויפגע ביכולת שלהם לתפקד מבחינה פיננסית, ובאשראי שהם יכולים לגייס. אם המפקח ונגיד בנק ישראל לא יפעלו בנושא אנחנו נביא חוק, ואנחנו יודעים להביא חוקים. עכשיו הבאנו חוק על הגבלת עמלת פיקדון וערבות בנקאית שהבטיחו לי שיטפלו ולא טיפלו, והחוק הזה ייכנס לספר החוקים של מדינת ישראל. יש לנו עוד דיוני מעקב, אני מודה לח"כים שהצטרפו, אתם בהמשך גם תוסיפו דברים. יש לנו חמש דקות הפסקה והדיון השני ממשיך. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:14. << סיום >>