פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 36 ועדת החוקה, חוק ומשפט 01/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 303 מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שני, כ"ב באדר ב התשפ"ד (01 באפריל 2024), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023, של ח"כ צגה מלקו << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין עבירה על רקע מחאות יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2024, של ח"כ פנינה תמנו << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ארז מלול – מ"מ היו"ר טלי גוטליב מתן כהנא יואב סגלוביץ' גלעד קריב חברי הכנסת: אחמד טיבי נעמה לזימי צגה מלקו משה סולומון פנינה תמנו מוזמנים: לימור גולדנברג-חדד – מנהלת מחלקת חנינות, משרד המשפטים נירית להב קניזו – יעוץ וחקיקה - המחלקה למשפט פלילי, משרד המשפטים שושי פרידמן סומך – ממונה על הביקורת על המידע הפלילי, משרד המשפטים הדס פירר אש – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים שירה סיידלר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ציקי שטרסברג-דיל – עו"ד, משרד המשפטים קרן אבירם – עוזר משפטי ליועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי קרן דיסקין – ק' הנחייה וחקיקה מ"י, המשרד לביטחון לאומי טל פז מזרחי – קמ"ד אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי יעל רוזנקרנץ – קמ"ד אח"מ יועמ"ש מ"י, המשרד לביטחון לאומי ליטל אברהמי – מ"מ רמ"ד קהילת יוצאי אתיופיה, המשרד לביטחון לאומי שרון פרץ – קמ"ד חקירות, המשרד לביטחון לאומי נורית יחימוביץ כהן – מחלקת המחקר והמידע של הכנסת אורלי אלמגור לוטן – מחלקת המחקר והמידע של הכנסת שולי אבני שוהם – ראש רשות התאגידים, רשות התאגידים רותם נהרי – עוזרת משפטית לראש רשות התאגידים, רשות התאגידים דוד יאסו – מנהל מטה שילוב יוצאי אתיופיה, משרד ראש הממשלה מיכל צוק – היועצת המשפטית לנשיא, בית הנשיא תמר איבלמן – מחלקת חנינות בית הנשיא, בית הנשיא אווקה קובי זנה – מנהל תחום בכיר- מח"ש וזכויות בחקירה, הסניגוריה הציבורית גיל שפירא – מנהל המחלקה לייצוג אסירים, הסניגוריה הציבורית תומר סגלוביץ – מחלקת אסירים, הסניגוריה הציבורית רינה איילין-גורליק – מנכ"לית, אגודת יהודי אתיופיה יוסף אברמוביץ זאב קאסו קייס מולא זריהון יוסף אבי יאיר אנגל יעל אייזנר עוזי רוזנצוויג ורד אנסבכר ייעוץ משפטי: אפרת חקאק נועה ברודסקי לוי מנהל הוועדה: איל קופמן רישום פרלמנטרי: הדס צנוירט רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023, פ/4005/25 << נושא >> << נושא >> הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין עבירה על רקע מחאות יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2024, פ/4322/25 << נושא >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היום יום שני, כ"ב אדר ב' התשפ"ד, 1.4.24. על סדר-היום: הצעת חוק של חברת הכנסת צגה מלקו ועוד חברי כנסת - הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2023. נתחיל עם המשפחות היקרות. בבקשה. << אורח >> יוסף אבי יאיר אנגל: << אורח >> 178 ימים עברו מאז ש-134 ישראליים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, ובשמי החדש – הסבא של אופיר. דור שני לניצולי שואה שהגיעו כחלוצים לפלסטינה באפריל 1946 אחרי מסע תלאות באירופה. אבא של יאיר שנפל בעת שירותו הצבאי בשייטת 13 לפני 27 שנים וסבא של אופיר אנגל שהיה ב-7.10 אצל חברתו בקיבוץ בארי. שם באותו בוקר נורא לא היה צבא ולא הייתה מדינה שיגנו עליו ועל 1,300 ישראלים שנרצחו, נשחטו ונאנסו, ו-240 ישראלים תמימים שנחטפו בידי אויב אכזר שגדל וצמח במשך שנים, בין היתר בסיוע הממשלה שלי. אופיר חזר לחיק המשפחה לאחר 54 ימים של גיהינום בשבי החמאסי, לאחר שהשאיר מאחוריו את יוסי שרעבי, אביה של חברתו שיחד נחטפו באותו בוקר. יוסי נהרג אחרי כ-100 ימי שבי, ואחיו אלי שנחשב חטוף, איבד כנראה בלי לדעת את אשתו ושתי בנותיו, שנרצחו באותו יום. שם במעמקי המנהרות בעזה נמקים עדיין 134 ישראלים כבר 178 ימים, ואין מושיע. וכאן משפחותיהן לא יודעות מנוחה. רק כאב וסבל בלתי נגמרים. חברי הכנסת המכובדים, עושה רושם שאתם כלל לא מבינים את המצב שאליו חלקכם, יחד עם שרי הממשלה ובראשם ראש הממשלה, הבאתם אותנו. מדינת ישראל, הבית השלישי, דוהרת לחורבן. זה התחיל בחורבן צבאי, המשיך בחורבן אזרחי, ממשיך בחורבן מדיני, ויסתיים בחורבן כלכלי. הבית הראשון מימי דוד ושלמה, והבית השני, ממלכת חשמונאים, חרבו בגלל הנהגה מושחתת שהתעלמה מהאימפריות האזוריות. אליטה מנותקת שחיה בפאר בארמונות ירושלים, והחליטה שהיא יותר חזקה מכל העולם רק כי אלוהים איתה. הדמיון למדינת ישראל 2024 הוא מזעזע. לאחרונה שמעתי שר בכיר בממשלה טוען, שהאשם היחיד שהחטופים עדיין לא חזרו הוא סינוואר רב המרצחים מהחמס. נו, באמת. לא נשמע לכם הזוי? כאן כולם טלית שכולה תכלת? כן, אני מודאג שבעתיד הקרוב לא תהיה לי מדינה שבה יוכלו ילדיי ו-14 נכדיי לחיות. מנהיגנו מדברים על ניצחון. איזה ניצחון? אחרי השואה של ה-7.10 המשוואה ניצחון מוחלט והחזרת החטופים, בסדר זה, לא תתקיים לעולם. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ובהאשמת משפחות החטופים במצב. אז נהרוג עוד אלפי מחבלי חמאס בעזה ועוד מאות נשים וילדים חפים מפשע, ואפילו אם נתפוס את סינוואר ונחזיר אותו לכלא שטה, אין ניצחון. יקומו 10 סינווארים חדשים כאן וברחבי העולם. הקהילה המוסלמית בכל פינה בעולם מזדהה היום עם החמאס, ופועלת בכל העולם נגד מדינת ישראל. ראו התקרית המביכה של נבחרת הג'ודו שלנו בטוקיו והפגנת ענק בסיאטל בסוף השבוע ועוד, כשבמקביל טוען ראש הממשלה שאין לו אף אחד בלשכה, שיודע לחבר שתי מילים באנגלית, לכן אין הסברה בחו״ל, ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק. חלומם של הוריי שהגיעו כחלוצים להקים מדינה יהודית אחרי השואה, הולך ונעלם. חברי כנסת, תתעוררו ותפנימו את האסון שנפל עלינו, ותעשו מעשה לפני שיהיה מאוחר ולא יהיה יותר מה לעשות. 134 חטופים זועקים מבטן האדמה כבר 178 ימים, והסוף לא נראה באופק. אתמול הצהיר ראש הממשלה שהוא עושה הכול לשחרר את החטופים. כבודו, אם לא הצלחת לשחרר את כולם אחרי 178 ימים, אולי אתה לא מסוגל? ואולי כדאי לתת למישהו אחר לנסות? חברי הכנסת, זה בידיים שלכם. האם אתם באמת לא רואים את המחדל האיום ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה? תתעוררו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה . עוזי רוזנצוויג, אביו של איתן הי"ד. << אורח >> עוזי רוזנצוויג: << אורח >> שמי עוזי רוזנצוויג, אביו של סמ"ר איתן דב רוזנצוויג הי"ד. איתן למד בישיבת ההסדר ירוחם ושירת בגדוד שקד בחטיבת גבעתי. הוא היה עם הכוח הראשון שנכנס לעזה ב-27.10 ולחם שם במשך חודש, עד שנהרג במהלך קרב בפאתי ג'יבליה. היום בערב, כ"ג באדר, חל יום הולדתו ה-22 של איתן. יום הולדת עצוב במיוחד. איתן היה למדן וידען, אומן בלתי רגיל, שעל יצירותיו עוד ידברו רבות, ומעל הכול צנוע ואוהב ישראל. הוא היה קשור לכל ציבור וציבור בעם ישראל, כיבד ואהב את הציבור החרדי והחילוני והדתי כאחד. באתי היום אליכם במסר פשוט וברור, שהמטרה שהורישו לנו בנינו היא להילחם עד הסוף, להכניע את החמאס, להחזיר את החטופים, ולשקם את הביטחון לכלל תושבי ישראל. הדרך לעשות זאת היא לשמור על האחדות. כל מדינת ישראל צריכה לעמוד מאחורי כוחות הביטחון, צה"ל והלוחמים בשטח, לתת להם את הגיבוי להילחם כמו שהם יודעים, וללכת עד הסוף, עד הניצחון. אסור לתת לרעשי רקע לשסע את החברה הישראלית. אסור לנו לחזור ל-6.10. אנחנו חייבים להמשיך ברוח איתנה ומאוחדת להילחם ולנצח. זה הסיכוי היחיד להחזיר בשלום את החטופים ולהחזיר את תחושת הביטחון לאזרחי ישראל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. ורד אנסבכר, בבקשה. << אורח >> ורד אנסבכר: << אורח >> שמי ורד, אני אחות של רב סרן יהודה כהן. יהודה היה מ"פ בסיירת גבעתי בקבע. היה מעל 6 שנים בצבא. גם אני באתי מטעם פורום הגבורה, פורום של משפחות שכולות שרוצה לחזק ולתת כוח. ליהודי היה ראיון אחרי 7.10 ב-7.10 הוא לחם עם כל חברי הסיירת בקיבוץ נחל עוז – היו מהמשחררים של הקיבוץ והיה להם ראיון של כל שלושת המ"פים של הסיירת, ויהודה אמר כך: עד 7.10 נכשלנו. הוא היה מאוד אמיתי. אמר: עד 7.10 הצבא נכשל, אבל מ-7.10, מאז תפקדנו בצורה מדהימה והוא סיפר על הכוחות בשטח ועל המאמצים הכבירים שהם לחמו ימים שלמים ללא הפסקה במטרה לכבות את כל השריפות. אני רוצה לקרוא פה, שחברי פה משמאל דיבר על מה שהיה ועל ההפקרה. אני בטוחה שהרבה יכולים להזדהות. קיבלנו כאפה מצלצלת, אבל בסוף מה שהיה, אנחנו עם הפנים קדימה, ואנו חייבים להסתכל קדימה, ולראות מה החזון והרוח שלנו ומה אנו רוצים ומה הצוואה, מה שאח שלי אמר: - אני לא ממשיכה דרכו – הוא כבר מת, מה נעשה? אבל אני כרגע חושבת על החיים, על הילדים שלי, על המשפחה שלי, על כל עם ישראל כולו, שאנחנו רוצים שיחיה פה בביטחון מלא. אנו חייבים להרים מבט ולהאמין שיכול להיות פה יותר טוב ולהאמין שיכול להיות פה ניצחון. גם אני נכדה לניצולי שואה. שואה היה אחד הדברים שהיו הכי חזקים אצלנו בבית. יהודה עצמו היה הכי מחובר בעולם לספרי היסטוריה ויהודה דיבר כל הזמן על להיות חלק משרשרת הדורות, כל הזמן בתודעה של הזכות להיות פה והתודעה שסבא וסבתא שלי שהיו באושוויץ מעולם לא האמינו שנשב פה ליד דגלי ישראל, ותהיה פה כנסת ישראלית, ובלי חזון ובלי להרים מבט לא הייתה לנו פה תקומה, ואנו חייבים להאמין. נכון, יש הרבה אויבים שהם חורשי רעתנו מסביב אבל אנחנו יכולים להאמין שיש לנו הכוחות לנצח ולמוטט שלטון החמאס. העם אתנו ללא הפסקה. כולם זה הקריאה שלהם. אם דיברנו עם חורבנות – החורבן קרה בגלל שנאת חינם, ובמוצאי שבת פתחתי את החדשות והזדעזעתי – לא האמנתי שזה מה שאני צריכה לראות, לא האמנתי שאנחנו חוזרים למראות שכל כך טלטלו אותנו לפני 7.10, ואם כל הזמן נגיד שהם אשמים – בוא נסתכל רגע על עצמנו ונבין שגם לנו יש פה אחריות לאחדות ולשיח מכבד ועל זה אחי נלחם למרות שלא רואים, מתחת לכומתה יש לו כיפה, אבל הוא היה הכי לא מגזרי שיש, ויצא בשם כל עם ישראל ואני קוראת פה ומבקשת מכולם לשמור על שיח מכבד, מאחד. האויבים שלנו כרגע יושבים מבסוטים על הכיסא ומאושרים ממה שהם רואים. אסור לנו לתת לסינוואר ולאף אחד את הנחמה בלשבת ולראות אותנו קורעים את עצמנו אחד לשני. אנו ממ\ש מבקשים לשמור על אחדות. זה הכוח, זה מה שקורה בשטח. בעלי עכשיו בסבב ב' של מילואים, היה בעזה, עכשיו הוא במקום אחר ואנחנו ממשיכים להילחם. אנו מבינים שזה מה שנדרש מאתנו. אנו עושים את זה באהבה לעם שלנו אבל קודם כל בוא נאהב אחד את השני, בוא נכבד אחד את השני כדי שננצח את האויב שרק רוצה לפגוע בנו. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. עוד מישהו רוצה לדבר מהמשפחות? אני שולח תנחומים למשפחת כהן בלכתו של סמ"ר נדב כהן מחיפה, לוחם בגדוד 77. החלל ה-600 של המלחמה. נקווה שיהיו בשורות טובות, ולא נשמע עוד בשורות כאלה. תודה רבה לכולם. נתחיל בדיון במעבר חד. ראשית אני מתקן – הייתה עוד הצעת חוק באותו עניין - הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין עבירה על רקע מחאות יוצאי אתיופיה, התשפ"ד-2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו, וגם של חבר הכנסת משה סולומון. לפני שנתחיל לגופו של עניין, וזה אומנם דיון שני אך אני חייב לומר שזו הצעת חוק צודקת, אמיתית, מתקנת עוולה. אני מאוד קרוב לעדה האתיופית. בכהונתי במשרד לשירותי דת כיהנתי כראש מטה והייתי אחראי על כל התפעול של האגף שעושה הרבה למען העדה, הייתי שותף לשינוי בתיקון העוול של האפליה של הקייסים והרבנים מהעדה האתיופית. הוספת תקנים, תקצוב אירועים ועוד כל מיני דברים. לכן גם הצעת החוק זה חלק מדברים שמדינת ישראל חבה לעדה, לתקן את כל מה שנגרם לה – לא בזדון, אך לצערנו, היו לא מעט עוולות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> חלקם בזדון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אל תפריעי לי. טוב? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אבל לא להגיד שלא בזדון. הרבה מאוד מהאפליה והגזענות היה בזדון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפני שנגיע לחוק עצמו, אני מכבד את חברי הכנסת לפתוח את הדיון. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב לכולם. תודה, אדוני היושב-ראש. קודם כל תנחומיי למשפחת החייל וגם החלמה מהירה לפצועים. אתמול בלילה היה פיגוע בגן יבנה. הצעת החוק שהצעתי הייתה בקהילה לאורך שנים רבות. בדיון הקודם נתתי הסבר מעמיק. עד שנכנסתי לכנסת למשך 34 שנים הייתי שדרנית, גם הגשתי תוכנית טלוויזיה, כתבתי עיתון, הייתי עורכת עיתון בשפה האמהרית, פעילות ציבורית, ארגון הגג של יוצאי אתיופיה. הייתי מזכ"ל הארגון. אני חיה עם זה מגיל 17. עליתי בגיל 16, שנה אחרי זה אני חיה עם המאבק. לכן כל מה שהתרחש בקהילה, אין דברים שלא הגיעו לשידור או שהייתי מעורבת בהם. לכן הצעת החוק שהצעתי אותה התחלתי לעבוד עליה יותר משלוש שנים, בעקבות ההפגנה האחרונה הגדולה שהייתה אז ב-2019 ואחרי שסלמון טקה ויהודה ביידגה נורו על ידי שוטרים תוך חצי שנה בהפגנה שהייתה. לפני זה אני רוצה להתייחס, מה שקרה ביום שישי בפתח תקווה, רפאל אדנה בן 4 נדרס על ידי האימא או הבת – אנו לא יודעים. בהתחלה אמרו שזו הבת ואז שזו האמא. בסוף המשטרה – גרסה אחרת, פרקליטות, והיה דיון בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה לפני כחודש. האימא בת 80 הודתה. היא אמרה שזו היא שפגעה בו אבל לצערנו הרב ביום שישי השופט הפך את ההחלטה, כומר לא קיבל. תגידו, מה אתם רוצים שנרגיש, יוצאי אתיופיה? בן 4.5 בסך הכול. מה הוא עשה? כל כך זועק לשמים. זה צערנו הרב. ועוד מחר יש הדיון, המשפט של סלמון טקה, מי שירה בו, הכרעת דין בבית משפט בחיפה. מספרנו לא כל כך גדול. אנחנו בקושי 1.7% מכלל האוכלוסייה, אבל לפי נתונים, למרות שמשטרת ישראל עד כה לא העבירה נתון, בדיון הקודם לפני חמישה שבועות נאמר שישלחו, אני פניתי לממ"מ בכנסת. לא קיבלנו. לא יכול להיות, שמשטרת ישראל יודעת לפתוח תיקים ואין לה שום רישום להעביר לנו. לא בא בחשבון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> על איזה רישום את מדברת? << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> של הפרת סדר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כתוצאה מההפגנה, על התיקים שנפתחו מהמחאה. << דובר_המשך >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר_המשך >> גם במחאה, הכול, אבל הם לא הגישו שום דבר. לעומת זאת חברתי פנינה מהאגודה הישראלית היא קיבלה דרך חופש המידע. הנתון קיים פה, מ-2018 עד 2020. לא תאמינו. המספר שלנו ביחס – 1.7%, אבל מספר הקטינים שנפתח עליהם תיק – יותר מ-5%. וכל הנתון מראה - הנתונים, גם דוח מבקר המדינה, גם המחקרים של האוניברסיטאות, גם של הארגונים, אבל משטרת ישראל לא הגישה לנו. לכן אני אומרת – העול שנעשה חייבים לתקנו. זו הזדמנות לא רק לדור הצעיר – הזדמנות שנייה לתת לו, גם למדינת ישראל זו הזדמנות שלהם לתקן. אחרת קבוצה מסוימת לא מאמינה במוסדות מדינת ישראל – אני חושבת סימן שאלה ענק. לכן אני מבקשת - דיברנו על נקודות חשובות, יש גם מחלוקות. זו הזדמנות, כל אדם לתת הזדמנות שנייה לדור הצעיר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנס פנינה תמנו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש. אני יודעת כמה אתה פועל ומגויס, אני יודעת שאתה מגויס גם היום וכמה החוק הזה היה חשוב לך, ונענית בחיוב לבקשתו של חבר הכנסת רוטמן אז קודם כל תודה לך. אני חושבת שזו ישיבה חשובה להכנת החוק. בחוק שלי שמיתוסף להצעת החוק של חברת הכנסת צגה מלקו, אומר - אנו מדברים על 2015 ו-2019. העשור האחרון, הוא עשור שבו הקהילה לא הפסיקה להיות נרסמת, היא לא שק חבטות של החברה הישרלאית, עומדת על הזכויות שלה, ובצער רבים ורבות משלמים מחיר מאוד-מאוד כבד, חלקם גם במחיר חיים. כשאני אומרת במחיר חיים, אם תבדקו את הנתונים של אחוז ההתאבדויות למרות שאני לא אוהבת לדבר על הדברים האלה, אחוז המתאבדים מקרב יוצאי אתיופיה לאחר המחאות הוא גבוה מאוד, ומגיע גם לפי 7 ביחס לכלל האוכלוסייה ואנו צריכים לשאול עצמנו מדוע. לא יכול להיות מצב שדור שלם ימצא עצמו מדוכא כמעט בכל תחנה, מודר, מושפל, שמרבית, היושב-ראש, מרבית הנתונים גם היו חסויים ומתמסמסים ולא מוכרים, ורק הדור הצעיר התחיל לחשוף אותם נדבך אחר נדבך, מה גם שתחשוב שאנחנו כחברי כנסת הרבה פעמים לא מקבלים את הנתונים לאשורם. דבר כזה לא ייתכן. לפני כארבע שנים הייתי צריכה לפנות לנשיא המדינה כדי להבין כמה תיקים נפתחו לצעירים יוצאי אתיופיה, ואת המספר הזה יש להדהד. 23,000 תיקים. על כמה אנחנו מדברים? הזכרתי זאת גם בפעם הקודמת. אתה לא תמצא אף ציבור, אף אוכלוסייה שהנתונים זועקים לשמים בצורה בוטה. אנו חיים את המציאות שלנו, גדלנו בתוך שכונתנו, בתוך קהילתנו אנו חיים. כמעט כל בית שני יש תיק – לא תיק אחד אלא כמה תיקים. 0% פשיעה הגענו לארץ. עדה מכובדת, קהילה מכובדת, הורים עם ערכים, לא דור שני לפשיעה ולא שלישי. אני שמחה שלאורך הדרך הצלחנו לחשוף המון דברים כמו למשל שהיו 40% מכלל היהודים בכלא אופק, כלא לקטינים – אומנם היחיד - היו יהודי אתיופיה. נתון מזעזע. אם אנו הולכים למוסדות של נוער, מוסדות סגורים, היה שם גם כמעט אותו נתון – בין 30% ל-40%. כ'שהמציאות כה קשה כמו שלדעתי אמר הרמב"ם והרכבת סטתה מהמקום, נצטרך לצאת מהשגרה לא בכלים שגרתיים, ונכון שהכלי הזה אינו שגרתי, אבל החוק הזה נצרך. הוא תיקון אמיתי ולצערי – ראיתי את התיקונים שמבקשים לעשות, גברתי היועצת המשפטית של הוועדה, איזה סוג של סמנטיקה, מוציאים לי כל מיני עבירות. כולנו יודעים שתקיפת שוטר זה התיק אחד הסעיפים שבהם משתמשים הכי הרבה כלפי יוצאי אתיופיה. אז ההתנגדות של משרד המשפטים, להכנסת הסעיף בעייתית מאוד. אם הם לא נותנים נתונים – למשל כמה תיקים תלויים ועומדים, לעולם לא נדע אם אנחנו יכולים לוותר על דבר זה. אנו צריכים תמונת מצב וצריכים להיות רציניים בעניין הזה משטרת ישראל, כי אני יודעת שאתם יודעים לשלוף את הנתונים, כי הייתי בבית הנשיא בכל הדיונים שהיה צריך לעשות בשביל לסגור את התיקים. מה לעשות, המהלך שעשה הנשיא ושרת המשפטים דאז ובתהליך של שש השנים האחרונות לא צלח, ונמצא כאן גם אדון אווקה שעמד בראש היחידה למאבק באפליה וגזענות מטעם המדינה אחרי דוח פלמור, והוא יודע שבסוף זה לא צלח. כולנו יודעים שזה לא צלח אז הפעם, כשהמוסדות לא הצליחו עכשיו תקשיבו ליוצאי אתיופיה, מה כן יצליח כדי לתקן את המציאות ולא רק לתקן את העבר. נצטרך להתכנס פה גם לתקן את המציאות הנוכחית והעכשווית. יש שיפור – לא אמכור ייאוש לציבור או לילדים שלנו ולבני הנוער. יש התקדמות כלשהי. לצערי במחוזות אחרים, כמו בחינוך, עדיין מוותרים על יוצאי אתיופיה, אנחנו עדיין רואים השכלה, אחוזים יותר נמוכים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת משה סלומון, בבקשה. רק נקודה קטנה – בוא נסתכל על חצי הכוס המלאה, מה שקרה בשנות ה-70' וה-80' וה-50 וה-60'. לא היה ח"כים שדואגים לעדה אבל היום ב"ה יש לעדה נציגים חזקים פה בכנסת, בקואליציה ובאופוזיציה שעושים רבות למען העדה שזה לא היה לנו. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש באמירה הזו הרבה טוב ואופטימיות אבל אני גם חושש ממנה, כי אמירה כזו יכולה גם להרדים, לגרום למצב שנתייחס למציאות כפי שהיה פעם. אסור שזה יקרה. אני מבין מה אתה אומר, זה חשוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רק חצי. אולי רבע כוס. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> כשאומרים את המשפט הזה, אני חושש שאומרים: היה יותר גרוע, יהיה בסדר. לא אחזור על הדברים. אומר – את רוב דבריי אמרתי בדיון הקודם אבל שתי נקודות מאוד משמעותיות: אחת, להבין שכל זמן שאין לנו הנתונים מפולחים על בסיס שנים ותקופות, לא נוכל להבין, מה תקופת חלות החוק, כדי שנוכל לתקן את המציאות, כי כיום המצב הוא שנוער ונערים וצעירים שנפתחו להם תיקים וטרם הואשמו, עומדים ותלויים בהמון דברים - יש להם תקרת זכוכית. כל זמן שלא יודעים כמה כאלה יש וממתי המציאות הזאת, אנו בבעיה. לכן אני חושב שהחוק הזה חשוב שלא יהיה מ-2019, אמרה זאת גם חברתי פנינה אלא מכאן ועד בכלל, ואם חייבים להגביל את זה משפטית, אז ודאי מ-2015, שם יש מסה קריטית משמעתית, מ-2015 עד היום. יש הרבה יותר מ-2019 עד עכשיו. כפי שאמרנו, יש התקדמות. יש פחות פתיחת תיקים. היו תהליכם מוועדת פלמור שנעשו כדי שהדבר הזה ימוזער אך לא מספיק. לכן בעיניי אחד הסעיפים המשמעותיים צריך להיכנס - ואני אומר זאת גם לייעוץ המשפטי כאן – גם בהצעת החוק שהגשתי ותצורף לכאן – היא קיימת כבר - היא מתייחסת לעובדה שקודם כל צריך לעשות זאת מ-2015 והלאה ואם אפשר מ-1996, גם מאז יש תיקים פתוחים ועומדים וחשוב שהדבר הזה יתוקן. שנית, אנו מבינים שבמציאות שבה הקהילה שלנו מגיעה ארצה מתוך ציונות, מתוך מעורבות, מתוך ערכיות, מתוך חיבור לעולם היהודי כאן ופה בארץ, אתגרים שנוצרו פה בארץ, האתגרים שאותגרנו פה בארץ יצרו את המציאות הזאת, יש לראות איך אנו מאפשרים ניקוי השולחן הזה, והוא מגיע על ידי החוק. כשיש ניקוי, יש אפשרות לגרום לאותו דור – חלקם דור קודם, לא רק ילידי הארץ. אותו דור שמתחיל מדף חלק, יכול לגדל דור חזק יותר, מחויב יותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה חוזר אלינו, למדינה. << דובר_המשך >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר_המשך >> לכן החובה היא כאן מאוד משמעותית. גם אני קיבלתי את הדוח של האגודה ושם באמת – אומנם הוא כול רק מ-2018 והלאה, וגם שם כפי שאמרה חברתי צגה הנתונים מאוד עצובים – זה 5.8 בקטינים ו-6.3 בכללי שזה המון, כשיחסנו החלקי הוא 1.7. לכן החוק הזה מאוד משמעותי ואסור שיעצור מ-2019. חייב להיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת נעמה לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אני חושבת שהחוק הזה מאוד חשוב. אני מברכת עליו. חשוב מאוד שיוחל מ-2015. אני שנים פעילה כנגד אלימות משטרתית, ובהפגנות של יוצאי העדה האתיופית הפגנתי עוד מ-2015, וזה היה בציר מקביל להפגנות מחאת הגז. כשהייתי חותמת על ההפגנות נגד מתווה הגז ומגיעה להפגנות היו קצת שוטרים והיו אלפי מפגינים. וכשהגעתי להפגנות בכיכר ספר חיפה למען מיגור הגזענות והאלימות המשטרתית כלפי יוצאי החברה האתיופית פתאום ראיתי יותר שוטרים ממפגינים. ממש סביבם רימוני הלם וכלי עזר לפיזור הפגנות והיערכויות שאמרתי: איני מבינה מה קורה פה. עולם הפוך. אנשים צעירים יוצאים להפגין כנגד אלימות משטרתית, כנגד שיטור יתר, כנגד פרופיילינג, ומוצאים עצמם מול חוויה הזויה ממש שבה כל המציאות שמסבירה למה זה מתקיים ממש לנגד עינינו. הרגשתי שאני לפני מאורע קיצוני, שלא היה, אלא מחאה מדם ליבם. גם פה בכנסת אני מקפידה, כשאני מדברת על אלימות משטרתית, ויש היום אלימות משטרתית ומעצרי שווא ואכיפה בררנית והמון בעיות, אני תמיד מזכירה שזה לא צמח מהקורונה או ממחאת בלפור או ממחאה נגד ההפיכה המשטרית. זו תשתית שיש לתקן. מרד ואדי סאליב, נזכור, פנתרם שחורים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> גדלתי בחיפה ממש כמה רחובות משם. << דובר_המשך >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר_המשך >> את המחאה הזו אני נוצרת היסטורית. הירי שהצית את המחאה הוא בדיוק הסיפור אבל לא נתפס ששנת 59' יכולה להיתפס לנו כעוד רלוונטית בשנת 2024. מחאת ב-2019 הוצתה בגלל ההרג של סלמון טקה ז"ל בחיפה, וראיתי ממש בעיניים שלי את האימהות יוצאות להפגין. לא אשכח בחיים שלי שאומרות: אני פוחדת כל פעם שהבן שלי יוצא. זה משפט שאם הוא מתקיים בישראל של היום, המדינה חייבת להבין שהיא צריכה שיקום עמוק ותיקון עמוק בכל הקשור לשיטור יתר, לפרופיילינג, לאלימות משטרתית וליחס של המערכות העמוק. גם זה שלא כל המדינה יצאה במחאה הזו אומר כמה המדינה לא מודעת. אני לא רוצה לשפוט. אני רק אומרת שאנחנו צריכים להתבונן ולהבין שאם לא נתקן – בסוף כולנו פוגשים את האלימות הזו. ולא סתם - כי עצמנו את העיניים במקומות האלה. אנו פוגעים בעתיד של אנשים צעירים. לסיום, כתבתי בזמנו פוסט קשה על השוטר שירה בסלמון טקה, וכתבתי אותו בזהירות הנדרשת, הייתי אז חברת מועצת העיר חיפה. חבר שלי גם יוצא העדה האתיופית הגיב בפוסט. אני בחודש שמיני מזומנת לחקירה שהמירו אתה לעדות, חצי שנה אחרי הפוסט, אומרת לשוטר: זאת עדות, אני לא חייבת לבוא, וממש קשה לי, ואמר לי: אני שולח ניידת אם את לא מגיעה. הגעתי. לחוקר היה מאוד לא נעים מהמצב. היה די ברור שזו הוראה מלמעלה בגלל לתגובה של חבר, ואז החבר הזה זומן לחקירה ונתפר לו תיק, ארז, והוא פוחד לצאת להפגין עד היום. הוא הגיב אצלי תגובה לפוסט, ועשו מה שרוצים. אומר את הדברים האלה, כי כשאתה שומע את זה בפנים, אתה יודע. וסיפור של מחיקת הרשעות למי שהפגין כנגד האפליה הממוסדת כנגד המערכת, זה ההכרח שלנו כאן. זה חוק שצריך להיות ברור. אני מברכת עליו, שותפה, ואני מאוד מקווה שנצליח לא רק לתקן פה אלא לתקן את המערכת מבפנים. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ, בבקשה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אחזור על דברים שאמרתי בדיון הקדם. בסוף יש חוק מול עינינו. אנחנו לא בדיון תיאורטי, ואמרתי – החוק כפי שמנוסח, אינו טוב כי לא פותר את הבעיה. אני חוזר לפה כי צריך להגיע לדיון ענייני. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש מתווה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מסכים איתו. לא פותר את הבעיה, זה בעייתי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא מביאים את הנתונים, זו פעם שנייה. גם היה לפני חמישה שבועות. ביקשנו. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> החוק שמונח בפנינו מדבר על תאריך מסוים, על תיקים מסוימים. דברים אחרים שנאמרו גם על ידי חברתי וגם על ידי חברי מדברים על משהו אחר פה שכרגע לא מונח בפנינו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שתי הצעות חוק. זה 2015 גם. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אומר שוב – המטרה ראויה – החוק לא טוב. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בעיניך. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> רק בעיניי. שני כשלים היו בפעם הקודמת שעליהם דיברה גם אמי פלמור שישבה פה – הניסיונות שהיו בזמנו בבית הנשיא לא צלחו. החוק הזה עדיין כתוב שאומר שאותו אדם צריך לפנות בורה יזומה כדי שיימחק. זה הוכח כלא יעיל ועדיין זה כתוב בצורה הזו שצריך לפנות, כלומר דבר ראשון שנמצא בחוק, שהפנייה האקטיבית בעייתית מבחינת התוצאות שלה, ואת זה יצטרכו לשנות. באיזו דרך – יצטרכו לעשות דיוני עומק איך עושים זאת אך דבר אחד בטוח – אי אפשר לעשות שום דיון בלי שנקבל נתונים. זה הדבר הראשון. שאלה שנייה, על מה מדובר? האם על אותו תאריך בזמן? צריך לראות את הנתונים כי להערכתי חלק גדול - רואים פה מספרים קטנים מאוד אבל לא נוכל לדעת זאת עד שנקבל נתונים. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> נשמח להתייחס. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תתייחסו, אל תדאגי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> חברי הכנסת סולומון וחברתי פנינה העלו דבר נוסף שהוא יותר רחב בהצעת החוק הזו שאומרת – בואו נטפל בכל התיקים מ-2015 ואילך. זו שאלה אחרת שגם איתה צריך נתונים בדוקים, ואי אפשר לעשות את הדיונים בלי. בסוף דבר חקיקה צריך להיות ממוקד, ולכן אנחנו חייבים את הנתונים. לכן אני מצטרף, וצריך לקבל החלטה נוספת, האם מטפלים ב-2015 ואילך או בהצעת החוק שלפנינו של 2019. אני מזכיר לכולם - מה שמונח פה זה 2019. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בחוק הזה מדובר בעשרות, רק מהנתונים שהעבירו לנו, 16,713 מ-2018. אם פותחים מ-2015 זה הרבה יותר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ודאי. תודה רבה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שלום, אני ראש צוות בממ"מ. נורית התייחסה כבר בדיון הקודם שהיה לפני כמה שבועות לזה שביקשנו, לבקשת חברת הכנסת צגה מלקו, נתונים משטרתיים על יוצאי אתיופיה. אין לי נתונים להציג אותם כי לא קיבלנו אותם. פנינו ב-21.2 דרך לשכת השר לביטחון פנים, וביקשנו לקבל את הנתונים של משטרת ישראל. ביקשנו לקבל נתונים שונים בהתאם למה שחברת הכנסת ביקשה. ביקשנו לקבל את הנתונים עד 7.3. היום אנו ב-1.4. עדיין לא קיבלנו את הנתונים. אני לא יודעת אם הנתונים הועברו מהמשטרה ללשכת לשר לביטחון פנים, ונמצאים בלשכת השר לביטחון פנים, או המשטרה לא העבירה את הנתונים. מניסיון העבר וההווה, לפעמים זה כך אבל הרבה פעמים הנתונים מועברים מהמשטרה ואחר כך מתעכבים בלשכת השר לביטחון פנים – יש לומר זאת. לפי סעיף 64א לחוק הכנסת, משרדי הממשלה ורשויות מחויבים למסור למרכז המחקר ומידע – מידע ונתונים שאנו מבקשים ללא דיחוי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. לפי שהיועצת המשפטית של הוועדה תדבר על המתווה והמהות, המשטרה. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> בוקר טוב, אתחיל בדברים. לגבי הנתונים כבר נתייחס אבל עוד קודם, חשוב לי להדגיש ולפני שאני מעבירה את רשות הדיבור לנציגת חטיבת הקהילות, נעשתה פעילות ענפה בכל העשייה של משטרת ישראל מאז 2019, עוד כשהחלה המחשבה להקים את חטיבת הקהילות דווקא בשביל ההבנה והרגישות הנדרשת לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה, דווקא בשביל זה נעשו מספר פעולות וגובשו מערכים ותהליכים גם פנים ארגוניים וגם חוץ ארגוניים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רואים את זה בשטח? יש ירידה במספר התיקים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> איך אפשר לדעת אם אין נתונים? << דובר_המשך >> טל פז מזרחי: << דובר_המשך >> אשמח להשלים את דבריי כדי לצייר לכם את התמונה המלאה. להמשיך ולומר כמה אנו לא זה לא יקדם אותנו, בטח לא בהצעת החוק הזו. כן נעשתה כברת דרך ותכף נשקף את הנתונים לגבי זה. אנו עדיין בתהליך. זה לא משהו שנעשה, לתקן עוול או פער של עשרות שנים לא נעשה ביום אחד וגם לא ביומיים ואני חושבת שאנו לגמרי על זה. לגבי הצעת החוק – ואני קצת מקדימה את המאוחר – עשינו עבודה מאוד משמעותית. לקחנו כמה צעדים קדימה בגלל ההבנה שש לתת פה מענה. דוח פלמור ואמי פלמור בישיבה הקודמת עמדה על כברת הדרך שעשתה המשטרה ובשביל להמשיך ללכת באותו מתווה גיבשנו הסדר יחד עם משרד המשפטים שלא מידבר על פנייה של אדם באופן פרטני אלא מדבר על ביטול רחב יותר, שלא מדבר על מחיקה אגב מחאה ספציפית אלא מחיקה עד טווח תאריך מסוים. הראייה היא יותר רחבה, ההבנה היא יותר רחבה. לא מדובר בהגבלה גילאית או בקביעת נסיבות כזו או אחרת ברשות הרבים או היחיד שאליה התכווננו. במובן הזה נתנו מענה מעל כל המצופה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה המענה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> רגע, תנו לה לסיים לדבר. כולם פה במתח לקראת הנתונים. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> אני רוצה להעביר את רשות הדיבור לנציגת חטיבת הקהילות שתדבר על כל העשייה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה עם הנתונים? << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> בוקר טוב, אני נציגת חטיבת הקהילות במשטרת ישראל. אני ממלאת מקום ראש קהילת יוצאי אתיופיה בחטיבת קהילות, חטיבה שהוקמה לפני כשלוש שנים בהחלטת מפכ"ל המשטרה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי ראש מדור? << דובר_המשך >> ליטל אברהמי: << דובר_המשך >> הוד לוי הוא רמ"ח קהילה. חטיבה שהוקמה בהנחיית מפכ"ל לפני שלוש שנים, בדיוק בעקבות החלטות ממשלה, דוח מבקר המדינה ו-וועדת פלמור. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> ועדת פלמור זה היה ב-2016. << דובר_המשך >> ליטל אברהמי: << דובר_המשך >> נכון. הנגזרת של החלטות הממשלה השונות והמחאות בשת 2019 – התקבלה החלטה ארגונית, להקים את חטיבת קהילות, שנותנת מענה לטיפול מותאם של משטרת ישראל, של כלל הקהילות בחברה הישראלית. אני אמונה על קהילת יוצאי אתיופיה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל התחלת הפעילות שלכם בפוקוס ומיקוד על בני הקהילה התחיל אחרי 2015, אז אל תמחקו כי בסוף אתם כמעט עשור בעבודה. והתוצאות מאוד משקף, כולל תקציבים. 20 מיליון מדי שנה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ראש הממשלה הקים ועדה שעמד בראשה, שזה נדיר, ועדה למען יוצאי אתיופיה. אני הייתי נציג לשירותי דת בוועדה, השתתפתי עם ראש הממשלה אולי 6, 7 ישיבות. ראינו את ההתקדמויות גם באפליה במקומות עבודה. נגענו בהרבה נקודות – לא רק במשטרה. פנינה היתה שם נוכחת ופעילה. הייתה פעילות מ-2016. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> עם 20 מיליון שקל מ-2016, בואו, לא נטשטש. 20 מיליון כל שנה מ-2016. לכן לצייר תמונה שזה מ-2019 לא נכון. יכול להיות שההגדרה השתנתה, אולי המדור קיבל שם קהילות, אבל היה עשור לפני כן. אנו זוכרים את כל התהליך. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם הזכרתי את ראש הממשלה, אנו מאחלים פה רפואה שלמה בשם כל עם ישראל ושיחזור לאיתנו הראשון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אמן. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אמן. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אנו רוצים נתונים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם יהיו נתונים מ-2019 בלבד נמצאנו חסרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הזמן שלנו לא ארוך. תתייחסי אל"ף, מהם הנתונים ולמה לא התייחסתם לבקשת הממ"מ. << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> לעניין הנתונים, משטרת ישראל העבירה את הנתונים הנדרשים לממ"מ. << אורח >>קריאה: << אורח >> ללשכת השר לביטחון לאומי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ולשכת השר לא העבירה לממ"מ? << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> מנסים לברר מתי הועבר ללשכת השר. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משהו פה לא מריח טוב. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם פניתי ללשכת השר וגם לממ"מ. אני בקשר הדוק. אל תמרחו אותנו. הייתי גם בוועדת פלמור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה אמרו לך בלשכת השר? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> שואלים. עוד חצי שעה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מדהים מה שקורה כשמגיע ליוצאי אתיופיה. כשיהודי אתיופיה מקבלים צו 8 הם יודעים להתייצב. גם אתם תתייצבו עם הנתונים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא יכול להיות. הייתי בוועדת פלמור. אני יודעת מה היה. אדוני היושב-ראש, מה שדיברת – ראש הממשלה עמד בראש 11 מפגשים. אני כנציגה השתתפתי, אבל לא הבאתם שום נתון. הנתון היחיד שיש, האגודה הישראלית, רינה העבירה לפני שבוע מ-2018. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוך כדי דיון אני רוצה לדעת מלשכת הששר מתי קיבלתם את הנתונים ולמה לא העברת אותם. יש פה נציגת השר. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> אנו מנסים לברר אם ומתי הועברה. בדקות האלה נברר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה זה לא פה? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> משהו פה לא מריח טוב. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, בדיוק זה העניין. הקהילה, לא סופרים אותנו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני לא סוגר את הישיבה עד שאני לא מקבל את הנתונים עכשיו. << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> משטרת ישראל לא התחלה את הטיפול והמענה מ-2021 עם הקמת חטיבת קהילות. משטרת ישראל עסקה כל העת, גם בתקופה של נציב גילה גזיאל ועוד לפני. חטיבת קהילות מיקדה את המאמץ ואת המענה המותאם של משטרת ישראל לקהילת יוצאי אתיופיה, ועושה בשלוש השנים האחרונות תהליכים ארגוניים וחוץ ארגוניים אל מול הקהילה להגברת השיח והשיתוף מתוך רצון להוביל הגברת- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. עו"ד אווקה זנה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> במפכ"ל אני מאמינה כי כל פנייה שהעברתי - גם בבוקר התקשר להורים. לומר לך שהמשטרה חוץ מחגיגות של חג הסיגד ועוד איזה פולקלור להגיד לך שהם מסוגלים להביא את הנתונים? לא. << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> חברת הכנסת, יש פה נתונים שהעברנו, ואשמח לציין מגמות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תוכלי להביא לנו את הנתונים? או את צריכה אישור מהשר? יש לך נתונים - תגידי מה הנתונים מ-2015, מ-2019. מה הבעיה? << דובר_המשך >> ליטל אברהמי: << דובר_המשך >> נדרשנו לתת מענה מ-2019. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> טוב. מה הנתונים מ-2019? << דובר_המשך >> ליטל אברהמי: << דובר_המשך >> רוצים לקבל את הנתון הכללי? את הנתון של יוצאי אתיופיה? << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> הדיון על יוצאי אתיופיה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> תלוי מאיזה תאריך ב-2019. אם זה אחרי המחאה זה לא שווה כלום. אני פניתי אז לפרקליט המדינה עם 300 מעצרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא. תני לה לסיים. אחרי זה תגידי. מה הנתונים? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> היו מעצרי מנע של אנשים שהעלו פוסטים. 300 מעצרי מנע. בחיים זה לא קרה במדינת ישראל. << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> אשמח לציין את המגמות מתוך הנתונים. הנתונים במלואם זה דוח מאוד גדול, יושב-ראש הוועדה. אנו מדברים על מגמות. מתוך הנתונים עולה כי בשנים 22' ו-23', בטווח הגילאים של בין 12 ל-15 שאלה הקטינים, וגילאי 16 ו-17 ניכרת מגמת ירידה בשיעור המעצרים של קהילת יוצאי אתיופיה. בטווח הגילאים 12 ו-15 כ-8% מהמעצרים הם של בני העדה האתיופית לעומת האוכלוסייה הכללית. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו ירידה? << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> אם מסתכלים על שנים 20' ו-21' אנו רואם ירידה של בין 14% ל-10%. אנו במגמת ירידה. - - - כתוצאה מתהליכים. משנת 21' אם אנו מדברים על טווח הגילאים 16, 17, כ-15% מהמעצרים הם של בני הקהילה, ואנו רואים ירידה אל מול 7% ב-23'. אל מול הבגירים אנו רואים מגמת עלייה, שמשטרת ישראל מודעת לגביה, ואנו שמים על זה את הדגש. אנו מדברים על 14% מכלל המעצרים של בני הקהילה לעומת 10% בשנת 21' בטווח הגילאים של 25 ומעלה. אם אנו בוחנים את המגמות, שהן בסיס לתוכניות העבודה של משטרת ישראל, משטרת ישראל הוא ארגון לומד, יש לומר זאת, ואני שמחה לשמוע שנאמר שנעשו תהליכים בתוך הארגון. אם אנו על מסתכלים על מגמת הירידה אל מול הקטינים, אנו יכולים לשער כי הירידה בכמות המעצרים נעוצה בתהליכים- - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> זו העבודה שלכם. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני דורשת משטרה נפרדת ליוצאי אתיופיה. אם את מתהדרת בנתונים האלה זה בושה וחרפה. אתם הורסים דור שלם. 8%, 15%. אוכלוסייה של 1.7%. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אברהמי, מה קורה מ-2019? דיברת על 21', על מגמות. תביאי מספרים, כי קיבלנו דוח שמתייחס מ-2018 עד 2020. שלוש שנים. בהן יש מספרים מדידים, שנוכל לבדוק. לא מגמות, לא פרשנויות אלא נתונים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה תיקים נפתחו? << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> הנתונים הועברו בהתאם לדרישת הממ"מ בפילוח שנדרש. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא הועברו. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> הועברו ללשכת השר, ותכף יתייחסו לזה להשלמת התמונה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> יש לי שאלה. קודם כל, מ-2018 לא העברתם – הארגונים קיבלו דרך חופש המידע. בנוסף, איך ייתכן, שיש לכם 22', 23' – אנחנו לא קיבלנו אותו? לפני חמישה שבועות היינו. את רוצה שככה נמשיך? את אומרת: הגוף הזה הלך ללמוד. כמה תלמדו? תלמדו על הילדים שלנו? על האחים שלנו? אני שואלת, למה זה קורה? למה אין נתונים? למה אין פילוח? למה רק שנתיים ולא לפני זה? גופים אחרים את הנתונים שלכם, אתם העברתם דרך חופש המידע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לפני שאת עונה, חבר הכנסת יואב. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שתי שאלות מהפעם הקודמת שבה כולם היו. - - - מה שהממ"מ ביקש – מדבר על מה שביקשתי פה בישיבה. כמה תיקים נפתחו באותו תאריך שכתוב בהצעת החוק, וכמה עדיין פעילים? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באים להצביע על החוק ואתה לא יודע על מה החוק מדבר. זו השאלה שצריכה להישאל. << דובר_המשך >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני שואל את השאלה כי זה עלה פה בישיבה, בניגוד לשאלות מדיניות, בשאלת נתונים סטטיסטיים, בכל הכבוד למשטרת ישראל, אתם לא צריכים אישור מלשכת השר כשנמצאים בכנסת. כאשר מבוקשים נתונים זה עובר דרכם, שנמצאים בכנסת. שאלה של נתונים, שאלה של נתונים סטטיסטיים. לא שאלה של מדיניות. לכן עלו פה כמה דברים בפעם הקודמת. אחת זה על הצעת החוק עצמה, אותה הפגנה קשה שהייתה ב-2019. אני אז אמרתי, שחלק מהתיקים אני מניח שהסתיימו, חלק נדונו. לדעת במה אפשר לטפל כי הרעיון המרכזי – האם לטפל דרך הצעת החוק או- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש תשובות מלשכת השר? בבקשה. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> עכשיו עשיתי כמה בירורים. מסתבר שהנתונים אכן הועברו מלשכת מפכ"ל ללשכת השר ביום חמישי האחרון. הם נמצאים בבדיקה ויועברו עוד היום לממ"מ. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה בדיקה? אתם רוצים לשפץ אותם? יש לכם נתונים – אם ביום חמישי הגיע – תעבירו. אני כיושבת-ראש ועדה מקבלת נתונים- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> העתק הדבק. התשובה לא מתקבלת על הוועדה, לפרוטוקול. << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> הנתונים הועברו ביום חמישי האחרון, נמצאים בלשכת השר ויועברו עוד היום לממ"מ. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> עם המגמה הזאת של הלמידה או המגמה של יוצאי אתיופיה צעירים של 8%, 15%, אתם מבינים איזה טירוף? וזה נשב לירידה? כאשר אנחנו קהילה של 1.7%, כאשר עשיתם מעצרי מנע. אם צריך נביא הצעת חוק שמשטרת ישראל אסורה להתקרב לילדים מתחת לגיל 18 שחורים יוצאי אתיופיה יהודים באדמתם ובארצם. תתביישו לכם. גועל נפש. לא מבינה איפה אנו חיים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << אורח >> אווקה קובי זנה: << אורח >> תודה, אדוני היושב-ראש. עד 7.10 הייתי ראש היחידה למאבק בגזענות ומ-7.10 אני מנהל תחום בכיר בסנגוריה הציבורית על תיקי מח"ש וזכויות בחקירה. תודה על ההזדמנות. הנושא של החוק הזה חשוב וקריטי, והדברים נאמרו, ואני רוצה למקד כמה סוגיות. אחת, אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם, כי השיח הזה על הנתונים קיים המון שנים. ועדת פלמור היינו שם, וצריך להודות פה גם לראש הממשלה שהקים את ועדת פלמור. הממצאים של ועדת פלמור היום מהווים תשתית לפעילות לעידוד הזדמנויות ליוצאי אתיופיה בכלל ובשיטור בפרט. אני שמח שחבריי במשטרת ישראל עושים פעולות, גם במסגרת היחידה הקודמת, גם בחטיבת הקהילות, ואני רוצה לומר דבר לחיוב. לא צריך לתקוף את משטרת ישראל שסוף-סוף באה עם נתונים. לפעמים זה מרתיע. אנחנו מעודדים אותם, רוצים שיאספו נתונים, והסוגיה הזו של יוצאי אתיופיה לא קשורים לנתונים אלא לפרקטיקה שקיימת פה המון שנים, של פרופיילינג. דיברתם על שנות עבר. הגזענות או השחורות, לא המצאנו אותם. הפנתרים השחורים זה לא יוצאי אתיופיה. היו הרבה דברים שלא טופלו, ומאז שוועדת פלמור הוקמה והיחידה הוקמה – עשינו מאמץ לטפל בהם. לגבי החוק עצמו, אני חושב שלהתעסק במספרים ובנתונים לא יפתור את הבעיה. אחת, יש להרחיב לסוגי עבירות. לגבי השנים, דיברתם על 2015 וזה נכון, והנתונים מראים שעד 2015 התופעה הייתה הרבה יותר קשה מאשר 2019. זה קיים. הנתונים קיימים ואנו יודעים אותם. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לנו אין נתונים. << אורח >> אווקה קובי זנה: << אורח >> אני חושב שהצעת החוק הזו היא בשורה חשובה. להתעסק עם הנתונים, כשאנו יודעים שהנתונים קיימים במשטרת ישראל – לכם חברי הכנסת יש אפשרות במסגרת החוק הזה לעגן סעיף שאומר שכל הנתונים יהיו שקופים. אם נעסוק רגע לא בהפרת הסדר הציבורי אלא בתיקי המגע שמובילים לאותם נתונים של שוטר – הרי המפכ"ל אמר באוגוסט 2016 שהמוח של השוטר חושד יותר ביוצאי אתיופיה. בזה יש לטפל, בפרקטיקות של השיטור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא נושא הדיון. תתמקד בנושא הדיון. צריך לעשות הרבה דברים. קריאה: זה נעשה וחבל שאתם לא מאפשרים להשלים את העשייה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> בהצעת החוק שלי כדי שנפתור את הבעיה צריך נתון. אם אין לנו נתונים לפי הצעת החוק שלי, אי אפשר לטפל. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אפשר גם בלי נתונים. אם הם יסרבו, זה לא יהפוך להיות אבן רועץ. אם לא יביאו נתונים, נתקדם בלי. << אורח >> אווקה קובי זנה: << אורח >> את הנושא של שיטור יתר ואלימות שוטרים אנחנו מכירים. מה שחשוב במסגרת החוק הזה זה להרחיב כמה שאפשר את האוכלוסייה. אנחנו מדברים במילא באוכלוסייה קטנה מאוד כאשר חלקה במסגרת השיטור מאוד גבוה. לא רק לסוגיות של מחאות כי בימי שגרה אנו בסנגוריה הציבורית מייצגים מעל 60% מהתיקים בהליכים פליליים בבתי משפט שלום. אנו פוגשים את זה. גם בימי שגרה יוצאי אתיופיה נעצרים עדיין על עניינים של מה בכך. אמחיש אדוני בדוגמה אחת, להסביר את האבסורד: היה לנו מקרה לפני זן מה של צעיר בשעה 15:00, שהלך ברחובות תל אביב, שתה כוס, זרק את הכוס על הרצפה. ניידת עם צ'קלקה עצרה ועיכבה אותו, לכן כל הנושא של מפגש עם שוטרים – כל הנושא של פרופיילינג, נוהל הזדהות צריך להיות חלק מהחוק הזה. כל התיקים כמעט כלפי יוצאי אתיופיה מתחילים מעניין של דרישת הזדהות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מסכים איתך שזו רק סנונית ראשונה. יהיו עוד הרבה תיקונים אבל שיהיה משהו, הסנונית הזו. היועצת המשפטית רוצה לדבר על המתווה החדש. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> כפי שעלה בדיון הקודם וגם בזה, ואני מניחה שנמשיך לשמוע – יש לנו שני דוחות משמעותיים שהצביעו על שיטור היתר והפרופיילינג לגבי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, גם דוח פלמור, גם דוח מבקר המדינה, גם מתווה הנשיא כמובן מתייחס לכך, ולנוכח העוול הזה הונחה הצעת החוק. כן נעשתה עבודה של חברת הכנסת מלקו עם הממשלה כדי להביא נוסח למתווה יותר מגובש. אציג את עיקרי המתווה ואז המשלה תתייחס יותר בפירוט. המתווה מתייחס למחיקה אוטומטית של רישומים פליליים ורישומים משטרתיים שלגבי עבירות – תכף נדבר על אילו עבירות זה יהיה, אבל בגדול מדובר על עבירות של סדר ציבורי, עבירות מגע עם המשטרה ועבירות של התפרעות שעליהן גם הצביעו אותם דוחות ולא רק סביב הפגנות כי אכן הדוחות היו רחבים ויתר. התנאים כפי שאמרנו, גם לגבי אותן עבירות - - - וגם שאין רישום נוסף וגם שלא הוטל מאסר על אותם אנשים – אין הגבלת גיל, ואני מציעה, שנשמע לפרטים, וצריך גם לדון על איזו תקופה זה יחול ועל אילו עבירות בדיוק. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לגבי התקופה, יש מניעה ליצור מצב שבו אין הגבלה של תקופה מסוימת? כלומר לומר: מ-96'? יש מניעה חוקית? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> חושבת שאין מניעה ללכת אחורה. הקושי היותר גדול הוא דווקא ככל שמתקרבים לתקופה הנוכחית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא רלוונטי כי 96' כבר יש מחיקה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> לא. יש, אבל מעטים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם היו נתונים היינו יודעים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לדברים של עו"ד נועה. יש חלק שהממשלה מתנגדת ויש חלק בהסכמה. למשל הם רצו להגביל. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בוא נשמע אותם, מה הם אומרים ואז כל ח"כ יתייחס. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> שלום, אני ממשרד המשפטים. אני רוצה לקחת אותנו צעד קטן אחורה. יש לומר, ששתי הצעות החוק המקוריות שהונחו על שולחן הכנסת, אינן הצעות חוק פשוטות. הן מגלמות פגיעה בשוויון, ויש לומר, שביחס לחוק שהיווה את המקור להצעת החוק הספציפית הזו הוגשה עתירה לבג"ץ ושאלת השוויון שם נבחנה לעומק ובית המשפט הצביע על כך שהיווה פגיעה משמעותית בשוויון אבל בגלל הייחודיות של המצב שהיווה את הרקע לחקיקת אותו חוק, נמצא כמידתי וסביר. כשאנו באים לאמץ הסדרים דומים, עלינו לקחת בחשבון את הפגיעה בשוויון. אני חושבת שמה שמייחד את המצב של יוצאי אתיופיה – העובדה, שהיו לנו ועדות ציבוריות, ועדה ציבורית שבחנה את הדברים בהתבסס נתונים. גם דוח מבקר המדינה, דוח פלמור ו-וועדת פלמור ועל מבקר המדינה שהצביעו על תופעה מדאיגה ומטרידה של שיטור יתר ביחס ליוצאי אתיופיה. כיוון שיש לנו בעיה ממוקדת ומבוססת ונתמכת בנתונים אנו חושבים שבהתאם למתווה שנועה החלה להציגו, אפשר לקדם תיקון חקיקה מצומצם ומוגדר יותר שמטפל בבעיה שהצבענו עליה. הבעיה מתמקדת בתופעת שיטור היתר ולא בסיפור של המחאות. חברות הכנסת תיארו פה גם בדיון בוועדה וגם בהרבה מאוד שיחות שקיימנו את המצב שמדובר בו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תמקדי. במה יש הסכמות ובמה לא? << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> אנו מתמקדים במחיקת הרישומים, גם הפלילי, כלומר זה שעבר דיון בבית משפט ויש הרשעה או אי הרשעה, וגם ברישומים במשטרתיים שעד כה לא ניתן מענה פרטני ליוצאי אתיופיה. אנו ממקדים את העבירות שמדובר בהן לעבירות של סדר ציבורי. גיבשנו רשימת עבירות, רובן מוסכמות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה עם תקיפת שוטר? << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> עבירה של תקיפת שוטר, כרגע או חושבים שלא נכון להכניסה. לא הכנסנו את עבירות האלימות באופן כללי. הכנסנו עבירות סדר ציבורי. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רוב התיקים נפתחו- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> התחלת בנקודת המחלוקת. רואים שאת לא פוליטיקאית. היית הולכת קודם על ההסכמה. << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> התחלתי דווקא בנקודות ההסכמה ואשמח לסקור אותן. רוב העבירות מוסכמות. יש עבירה אחת ששנויה במחלוקת. אנו מדברים על רישומים – על אנשים שלא הוטל עליהם עונש מאסר, שאין רישומים נוספים כי אנו לא רוצים שרצדיביסטיים ייהנו מההטבה הזו שאנו נותנים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה פירוש? כאשר יש צעירים יוצאי אתיופיה שמגיל קטן פעם אחר פעם שוטרים עוצרים אותם וסביר להניח שחלקם הושתו עליהם עונשי מאסר. תקראי גם את דוח מבקר המדינה. כשמדברים על תקיפת השוטר, הוא מצביע באופן מובהק שהסעיף הזה יש בו פעם אחר פעם שימוש, שחורג מהרגיל, כשמדובר ביוצאי אתיופיה. עוד משהו לתקן אותך – את אומרת שאנחנו מדברם על פרופיילינג אבל אנחנו מדברים גם על ההתנהלות של המחאות. המחאות של יוצאי אתיופיה, אם אקרין לך סרטון, אין שם שום מידתיות. האלימות הייתה מאוד-מאוד קשה ואת זה אי אפשר למחוק ולהתעלם, וזה שייאמר לפרוטוקול. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> קודם כל, העבירות שאנו מדברים עליהן הן עבירות סדר ציבורי, וחלקן נעברות במסגרת הפגנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מתייחסים רק מ-2019? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, ההצעה שלי מ-2015. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> ההצעה שלנו מדברת על כך שכלל הרישומים – אנחנו לא מדברים על נקודת התחלה אלא על נקודת סיום. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לחבר הכנסת סולומון. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יש פה התקדמות משמעותית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אכן התקדמות מאוד משמעותית מבחינתנו. בהתייחס להצעות החוק שהונחו על שולחן הכנסת, אנו מציעים, שהתאריך הקובע שעד אליו יבוטלו הרישומים – סוף 2019. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כדי לסכם ולמקד את המחלוקת, מדובר רק על עבירת תקיפה שוטר, רק בזה אתם לא מסכימים למחיקה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> שתקריא את כל העבירות, שנבין. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אולי הדיון מיותר. אולי כבר נמחק. היועצת המשפטית מלשכת השר לביטחון לאומי, כמה עבירות יש? אי אפשר לעבוד ככה. << אורח >> שולי אבני שוהם: << אורח >> אני ממלאת מקום של אווקה אחרי סיום תפקידו, ממלאת מקום של ראש היחידה הממשלתית לתיאום במאבק בגזענות. נכנסתי לתפקיד לפני כמה ימים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בהצלחה. << דובר_המשך >> שולי אבני שוהם: << דובר_המשך >> היחידה פרסמה דוח בשנת 22'. יש נתונים מפורטים על שנים 2015 עד 2019. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> שלום, אני עו"ד, סגנית ביחידה לתיאום במאבק בגזענות, ובדוח שפרסמנו, בדוח הפעילות משנת 2019 אכן מתוך שיתופי הפעולה - אני מצטרפת לדברי של אווקה, שיתופי פעולה טובים עם משטרת ישראל כולל זה שמינו- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בלי הקדמות. << דובר_המשך >> ציקי שטרסברג-דיל: << דובר_המשך >> ממונה על מניעת גזענות - הם גם הציגו לנו את הנתונים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כמה מהאישומים יש בתקיפת שחוטר? << דובר_המשך >> ציקי שטרסברג-דיל: << דובר_המשך >> זה מחולק לבגירים וקטינים. תיקים שנפתחו בעבירות מגע לחשודים בגירים יוצאי אתיופיה – ביחס לאוכלוסייה עומדים על 11.18%. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> מספרים מוחלטים. << אורח >> ציקי שטרסברג-דיל: << אורח >> האוכלוסייה הכללית – 8,963, ויוצאי אתיופיה הבגירים 468 תיקים, תקיפת שוטר בשנת 2015. 2016 – 8,560 תיקים לכלל האוכלוסייה כשליוצאי אתיופיה הבגירים 442. זה 10.37%. רק אומר, שהנתון לאוכלוסייה הכללית הוא 5.42% שזה פי שניים. יש גם מ-2017, 18', 19'. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אבל אלה התיישנו. כדי לעשות תיקון - יש כאלה שנמחקו כבר, שלא רלוונטי. מה שקרה זה נמחק, אין רישום, לא צריך במירכאות טובות מאף אחד. אותי בעיקר מעניין מה שעדיין אדם יכול לסבול בגינו וזה תלוי תקופות ההתיישנות. בואו נדבר על זה. בסוף אנחנו רוצים לדעת מספרים מדויקים. מה שהיה שלא עשינו – נגמר. לא צריך אותנו בשביל זה. זה התיישן בגלל החוק. בעבירות האלה גם של תקיפת שוטר שהן בסלע המחלוקת, בואו נראה מה לא התיישן, נדע את סלע המחלוקת. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> שתי הצעות החוק שהונחו על שולחן הוועדה דיברו על הגשת בקשות על ידי- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה התקדמנו. << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> אבל יש להבין מה המשמעות של ההתקדמות הזו. משטרת ישראל עשתה צעד מאוד משמעותי, וההסכמות כרגע הן שהמחיקה תהיה אוטומטית כלומר אפילו אלא תותנה בבחינה אנושית. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> ברור אבל עדיין השאלה שלי אני רוצה תשובה עליה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> כשאנחנו מדברים על עבירה של תקיפת שוטר כמו עבירות האלימות האחרות, יש נסיבות קלות שבהחלט מצדיקות מחיקת הרישום או ביטול הרישום המשטרתי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> כלומר שלא יהיה אוטומט. << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> אבל יש נסיבות הרבה יותר חמורות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם היינו נתונים, מאסר, כמה רק רישום פלילי, סימן שלא היה מהות בתקיפה. אלה שקיבלו מאסר – סימן שהייתה באמת תקיפה מה שנקרא. << דובר_המשך >> נירית להב קניזו: << דובר_המשך >> עדיין בעבירה של תקיפת שוטר אנו חושבים שנדרשת איזו בחינה אנושית כדי להבין- - << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתווכח על זה עכשיו. אני שואל את השאלה הנקודתית - כמה תיקים כאלה יש במספרים מוחלטים? << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> בשנת 2019 נפתחו 459 תיקים. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כמה נסגרו מתוכם? << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אם היית שולחת לנו לפני – אני לא בא בטענות. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> בדרך כלל אחרי שהם מכניסים את סעיף תקיפת שוטר גם מפוצצים אותם מכות ואז מח"ש סוגרים את התיק. נחשוף את האמת. אנחנו נעשה חוק שכל פעם שהם פותחים אנחנו נסגור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא מכובד. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> גם לא מכובד שהורסים דור שלם. הילד שלי לא צריך לסבול. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> נכון. << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> אנחנו יכולים להתייחס לתיקים סגורים במהלך שנת 2019 אבל אין לנו הפילוח ביחס לעבירות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> כמה סגורים מתוכם? << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> סך הכול ב-2019, נסגרו 3,540, ליוצאי אתיופיה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה שומע את המספרים? ליוצאי אתיופיה? אתם מבינים? חבר'ה, אנחנו 160,000. תורידו קשישים, תורידו נשים, גברים מבוגרים. אתם מבינים על אילו מספרים אנו מדברים? אל תהיו על אוטומט. אתם יודעים מה זה אומר 3,000 צעירים? אתם לא מבינים. זו קהילה מאוד קטנה. כשאתם מדברים על 10% - אגב באופן מצמרר, אדוני היושב-ראש, יודעים מה זה 10%? 10% זה אותו מספר חיילים שנהרגו בעזה. 10%. שמעתם? מצטערת שכואב לי ואני לא יכולה להישאר מאופקת. אני מכירה את הנושא. זה מעיף לי את המוח. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, הנתון שקיבלנו, ממשטרת ישראל – קיבלנו דרך חופש המידע, ואם אין לכם, אנו מוכנים להחזיר לכם. זה בא מכם. כתוב כך - בגירים – 4,203, קטינים – 1,216. בסך הכול 5,458 ב-2019 התיקים שנפתחו. זה נתונים שאתם העברתם, משטרת ישראל. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> - - - קריאות: אין לי איך להתעמת מול נתונים שאיני יודעת מאילו שנים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אני בדקתי, אני עובדת על זה 3.5 שנים. לא סתם הצעתי את הצעת החוק שלי. בכנסת לא היה. אני באתי בשביל זה. לפני זה לא היה. הנתון שיש: 2018 עד 2020 – שלוש שנים, יש, הנתון הגיע ממשטרת ישראל. ב-2019 5,458, ב-2020 למרות שהייתה קורונה – היה צריך לרדת - 5,238. לכן יש הנתון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתהיה חסינות ליוצאי אתיופיה קטינים בדיוק כמו שיש לנו חברי הכנסת. אני אגיש כזה חוק. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את רוצה להתקדם? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו לא מתקדמים מ-2015. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> שיהיה עוד דיון ועוד דיון, בסוף יהיה כמו אתרוגים אחר סוכות. לא יהיה רלוונטי החוק הזה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אתה זוכר שישבנו במשרד ראש הממשלה ב-2015? אתה ישבת איתי ב-2015 בישיבת ממשלה, ב-2016 בישיבת ממשלה גם שיזמתי את דוח פלמור. 2017 – כולם יודעים. אנחנו עשור אחרי. היינו מצפים ליותר. זה למה אנו מאבדים את הסובלנות. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> אני פונה למשרד המשפטים. כשישבתם על המתווה, ישבתם עם נתונים. לי אין הנתונים. אני רוצה להבין על מה מדובר. לא משנה מתי התחיל – יש תאריך עצירה שמפה ולהבא מתייחסים אחרת. אני מניח שבתוך הישיבה שהייתם אתם יודעים כמה יהיו בתוך הדבר הזה שיימחקו. כמה יימחקו, בהנחה שהחוק הזה עובר לפי תפיסתכם, ומה יהיה המנגנון להבא כדי שנוכל להתקדם, איך להוציא את החוק הכי טוב, נכון, ענייני וצודק תחת ידינו? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה חוק חסינות. זה בלתי אפשרי. צבע עור זה לא פשע. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, היה לפני חמישה שבועות דיון. יואב בעצמו ביקש את הננון. ראית – לא קיבלנו ואתה מכיר את המערכת פי מיליון מכל מי שיושב פה. יש עם זאת אנחנו רוצים להתקדם. לא רוצים להיות תקועים. יש דברים שהסכמנו עליהם, ויש שלא. למשל, תקיפת שוטר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הנקודה ברורה. תקיפת שוטר לא יכול לרדת. זה מה שמניע את הסיפור. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << אורח >> לימור גולדנברג-חדד: << אורח >> שלום, אומר כמה מילים על מה שנעשה בעבר. אחרי דוח פלמור ב-2018 יצא מתווה משותף לנשיא ולשרת המשפטים דאז כדי לאפשר ליוצאי אתיופיה להגיש בקשות. לצערנו על אף הכוונות המאוד טובות והמאמצים המאוד משמעותיים של כולם, כל הגורמים שהתגייסו, היבול היה מאוד נמוך – עשרות בודדות של בקשות. אנו מבינים שהכאב הגדול הוא לא רק רישום פלילי שהיה בסמכותו של הנשיא אלא רישום משטרתי כלומר תיקים שעדיין אין בגינם הרשעה. שם זה כאב מאוד גדול. גם הכמויות הרבה יותר גדולות. ההערות שהיו לנו בנושא הזה מהניסיון שלנו בהצעת החוק, לא לחכות לבקשה של יוצאי אתיופיה. בגלל שאנו מבינים שהסיבה להיענות הנמוכה הייתה בעיה של חוסר אמון משמעותי של החברה האתיופית כלפי הממסד, הרעיון שבעיניי יפתור את זה – מחיקה אוטומטית ללא צורך בהתניה של בקשה. יש לבחון שורה של עבירות. מאוד חשוב בעיניי לקבל את הנתונים, כדי לוודא שזו לא קבוצה ריקה, ששוב, על אף הכוונות הטובות לא נוצר מצב שבו היבול יהיה קצר. בנוסף, להתרחק מהמחאה לכיוון הנושא של שיטור יתר. דוח פלמור אומר: הנושא של שיטור יתר הוא הבעיה ולא התפרעות בהפגנה כזו או אחרת ולכן הכיוון היותר נכון ללכת לקבוצת עבירות- - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא מייתר את ההפגנות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מה דעתך המקצועית לגבי העבירה של תקיפת שוטר? יש לך ניסיון רב במחיקת עבירות, בתיקים. מה דעתך המקצועית לגבי עבירת תקיפת שוטר? << אורח >> לימור גולדנברג-חדד: << אורח >> אני חושבת שיש מקרים שהגיעו אלינו למחלקת חנינות שראינו שהנסיבות לא היו חמורות, והיה מקום להקל. יש גם מקרים אחרים. לכן ייתכן שאפשר לחשוב על מתווה משולב, כלומר שתהיה מחיקה אוטומטית סגורים מסוימים של עבירות. לגבי הנושא של תקיפה, ניתן יהיה לקבל – בדחיפה למחלקת חנינות ולבית הנשיא את רשימת האנשים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אז שלא יהיה במסגרת החוק. << דובר_המשך >> לימור גולדנברג-חדד: << דובר_המשך >> ואנו נדון בהם בשמחה מבלי לחכות שהם יפנו אלינו. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אבל אמרת שלא היה. אז מה יום מיומיים? << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפי הדיווחים של הקהילה הם קיבלו מכות משוטרים ואז אמרו להם ש- - -הילדים קיבלו מכות משוטרים. << אורח >> לימור גולדנברג-חדד: << אורח >> בגלל שמדובר בעבירה מורכבת, ויש נסיבות חמורות קלות ויש נסיבות קלות יותר, אני חושבת שאין תחליף לבחינה אבל יש למצוא מודל שהשמות של אותם אנשים יגיעו אלינו בלי לחכות שהם יפנו אלינו, ואז ניתן יהיה לעשות את זה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל זה לא קרה עד עכשיו, למה שיקרה מעכשיו? << אורח >> לימור גולדנברג-חדד: << אורח >> במסגרת הצעת החוק אפשר להוסיף רובד נוסף שיהיה מנגנון אחר ויהיה טעון בדיקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יודעת מה? אני זורם איתה - שיהיה כתוב שבלי לבקש שהם יבחנו כל מקרה לגופו. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> על זה יש הסכמה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> היועצת המשפטית, האם אפשר לנסח איזה סעיף, שמאפשר בעבירה הזו תקיפת שוטר, שאכן אפשר בדחיפה להגיע אליהם ולא רק במשיכה? << אורח >> לימור גולדנברג-חדד: << אורח >> כשנקבל את הנתונים, אפשר לא רק לבחון את העבירה הזאת; אפשר לבחון עבירות נוספות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הנתונים הגיעו בשעה טובה. מה דעתך משרד המשפטים לרעיון שהציעה המלומדת? << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני חושבת שזה פתרון טוב מאוד. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אדוני היושב-ראש, גם משרד המשפטים מצטרף לזה. בואו נגיע לניסוח. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אני רוצה חזרה הביתה. אני רואה את הנתונים – אני בדיכאון. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> שאלה ברמה הטכנית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תשלימי את הדברים. << אורח >> לימור גולדנברג-חדד: << אורח >> סיימתי. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> לא כל דבר אפשר לעשות בחקיקה אבל דבר אחד בטוח – אם עכשיו נעצר מישהו על תקיפת שוטר, מרגע שנעצר יש לו הרישום, ואז נכנסים לשאלה של פער הזמן שבין המעצר או העיכוב שלו, החקירה שלו במשטרה לבין הבחינה במערכת החנינות. זה חייב להיות ברמה של בין חטיבת החקירות ישירות למחלקת החנינות כי אם זה לא יהיה, נקבל פה את פערי הזמנים. ככל שפער הזמן יהיה יותר ארוך, לא תיקנו את העוול ככל שהיה עוול. לכן זה משהו שגם ברמה הטכנית - צריך להיות מתואם בין הגופים. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אדייק. אנו מדברים על הפעלת סמכות הנשיא לביטול רישום פלילי, כלומר לאחר שעבר בית משפט. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> פה מדובר במשהו אחר. אני רוצה לדייק את זה. הסמכות של הנשיא היא אחרי הרשעה. פה מדובר על משהו אחר, על בחינת הרישום הפלילי המשטרתי. << אורח >> טל פז מזרחי: << אורח >> לא. זה נעשה במסגרת שיקול הדעת של ראש אח"מ שקיים כבר היום, ונדרשת לזה בקשה פרטנית. יש מסלול שמאפשר את זה. << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> דווקא בגלל שאני מכיר את המסלול, שלא נטעה – שנגיד יופי, ולא עשינו דבר נכון. הכוונה אחרת לגמרי. לכן ברמת התהליך, אם רוצים לעשות פה שינוי משמעותי בתהליכים, מה שעו"ד אווקה דיבר עליו, זה אומר ששיטת העבודה תהיה שיטה ייחודית. אי אפשר אחרת. אם זה לא יהיה אחרת, לפחות בדיון ביניכם לא יהיה פתרון. החקיקה לא תפתור את העניין. אני מציע. המטרה שלי היא לעזור. הבעיה הגדולה שעלתה מדוח פלמור, לא רק סוגית החנינות אלא היא סוגית הרישום הפלילי במשטרה. זה לא מסוג הדברים שאפשר לסגור פה ברעיונות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישבו על זה. עו"ד לימור הציעה רעיון שמקובל על כל הצדדים. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאמרת לי כן אבל לגבי תהליכים תלויים ועומדים אני לא מסכימה לבטל את זה מסיבה פשוטה, כי אני רוצה לדעת מה קרה עם ההתנתקות. שם כן היו תהליכים תלויים ועומדים אין שום סיבה. אנו לא פחות מקופחים מהציונית הדתית. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> נסכם על מה כן אפשר להסכים לפחות לקריאה הראשונה. אוודא שבית הנשיא, מקובל עליהם, אך חושבת שאפשר להסכים על כך, שבחינה של מחיקת רישום פלילי, כלומר של הרשעה בעבירה של תקיפת שוטר, תועבר לבחינת נשיא המדינה לשם הפעלת סמכותו, לפי סעיף 25 לחוק המידע הפלילי, כלומר השינוי היחיד שאנו מוותרים על הצורך- - << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> רוב התיקים על תקיפת שוטרים פתחו להם- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה. << אורח >> מיכל צוק: << אורח >> גם מבחינת הנשיא וגם כל המאמצים שנעשו עם משרד המשפטים, אנו בעד המהלכים האלה. אנו מוכנים, ואני מתואמת גם עם הנשיא, להפעיל את סמכות החנינה בדרך שתיתן מענה לדבר הזה. אני רוצה להתייחס גם למה שאמר חבר הכנסת סגלוביץ, כי יש פה שני סוגי רישומים. באמת הנושא של מחיקת רישומים לא אצלנו ושם יש למצוא הסדר מול המשטרה ולעשות משהו ייחודי. אנו לא מוסמכים לטפל. לגבי מה שאצלנו, מה שילך בחקיקה, ילך בחקיקה. לגבי הדברים האחרים אפילו לא הייתי מדברת על עבירה ספציפית, זה נראה לי קצת לשים דגש שלא נכון. מה שלא נכנס פה, אנו מוכנים לצאת במתווה מתוקן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> המתווה שלכם נכשל פעמיים. הציבור לא פונה. היינו שם. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את חוזרת אחורה? אנחנו מתקדמים. את רוצה לעזור לעדה? << דובר_המשך >> מיכל צוק: << דובר_המשך >> אני לא בטוחה שהייתי כותבת פה עבירה ספציפית, המציאות תמיד עולה על כל דמיון. אני לא אומרת שהייתי מדברת רק על יסוד ועדה, אבל הייתי מנסחת משהו יותר עדין שגם יכיל את המקרים שהתייחס אליהם אווקה קודם ולא בהכרח לכתוב רק תקיפת שוטר. נראה לי שלא יכסה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה לא רק תקיפת שוטר אבל המתווה אצלכם לא עבד. הציבור לא הלך. << דובר_המשך >> מיכל צוק: << דובר_המשך >> אפשר בחקיקה אבל הייתי מנסחת את זה בצורה יותר עדינה ולא לומר: העבירה הזו ספציפית רק עליה לעשות סעיף לבית הנשיא. נראה לי מסר לא נכון ולא מכסה את כל המקרים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אי אפשר על כל העבירות לדון, על רצח, על אונס, על גניבה. צריך משהו שתקיפת שוטר זה כפועל יוצא, תולדה של שיטור יתר. אדם שרוצח או מכה את אשתו, אין פה שיטור יתר. אנו מדברים על תקיפת שוטר כתוצאה משיטור יתר, אז אותו אזרח מרגיש שמתנפלים עליו והוא חסר אונים, יש פה נימוקים להצדקה למחיקה ללא בקשה, למחיקה יותר אוטומטית. לכן אנו מתייחסים לעבירות האלה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> לא יכול להיות. איני מבינה. בגלל המתווה של הנשיא נכשל פעמיים, בעצמי התבקשתי לשדר שהציבור יפנה – לא פנה. עכשיו אתם רוצים להחזיר את זה? לא. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> היא אומרת בנוסף. זה חנינות. זה משהו אחר. אי אפשר לכפות חנינות על הנשיא גם לא בחוק. היא אומרת שבנוסף לחוק אתם תוסיפו על סיפור החנינות. אני יודעת כמה הנשיא מגויס למען יהודי אתיופיה. אבל תבואו אליו עם תוכנית ותספרו לו על הוועדה והחוקים. קריאה: הוא מכיר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל צריך ביתר שאת. אנחנו לא יודעים כמה אסירים יש ביהודי אתיופיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יוצאים הפסקה עד 11:10. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:00 ונתחדשה בשעה 11:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אני מחדש את הישיבה. יוסי אברמוביץ, בבקשה. << דובר >> יוסף אברמוביץ: << דובר >> תודה, כבוד היושב-ראש, חברי כנסת, צגה האמיצה, אני מתנדב עם האיגוד. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יישר כוח. << דובר_המשך >> יוסף אברמוביץ: << דובר_המשך >> נשוי פלוס חמישה. הבנים הם יוצאי אתיופיה. אני מבין מה זה פחד של הורה מהקהילה האתיופית. אני משנות ה-80' מפגין עם הקהילה. התחלתי עם אדיסו ושלמה ואברהם, פנינה וכו'. הבנים שלי פוחדים ללכת להפגנות. יש לי שני בנים יוצאי אתיופיה. הם פוחדים לצאת, אז אני יוצא. כנראה יש לי מין כיפת ברזל מהמשטרה כי זה 35 שנים פלוס שנות הפגנה ואין לי תיק. יש להבין את המשמעות. לפעמים זה עם גז מדמיע ובלגאן מסביבי ולא נוגעים בי. אני רוצה להרחיב טיפה, נתון מארצות הברית – הם עכשיו סוגרים תיקים בהרבה מדינות בארצות הברית על מחקר מאוניברסיטת מישיגן שאומר, שבתוך שנה שסוגרים תיק, ההכנסות למשפחה עולות ב-21% ואף יותר בשביל למיעוטים. מישיגן סוגרים השנה מיליון תיקים בשביל הנושא הכלכלי. יש לחשוב גם על זה. להרחיב את הפעילות ולא לצמצם. בהצלחה ותודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. שימחת אותנו. בבקשה, עו"ד קאסו. << דובר >> זאב קאסו: << דובר >> תודה רבה על ההזדמנות. אני מכיר את מתווה הנשיא טוב מאוד. היינו ישיבות הוא לא נותן מענה, זו האמת. אני באופן אישי, חברתי רינה יודעת – הייתי שותף כולל ישיבות ודיונים. לא נתן מענה, מסיבה פשוטה – מתוך התיקים שבדקנו, לקחנו דוגמה של עיר אחת. עיר אחת אמרנו, כמה נכנסים למתווה הנשיא? היו 500 תיקים – מתוכם כמה נכנסים למתווה הנשיא? 8. מתוך 8 – 4 חזרו על אותן עבירות, לא נכנסו. בסופו של דבר נשארו שניים. איתם הלכנו לבקשה לנשיא לחנינה. לכן המתווה הזה לא עבד. באנו לנשיא בישיבה, אמרנו: ננסה להרחיב לעבירות של המשטרה. נרחיב, כך נוכל לסייע. מה זה שיטור יתר? אני חי עם זה. חבר'ה שנמצאים בגן שעשועים או קרוב לבניין, מגיעה ניידת, 15, 20 חבר'ה מדברים, קצת מרימים את הקול, מפצחים גרעינים, לפעמים גם שותים שקית שחורה. בא שוטר עם פקח, אומר לו: תביא את השקית. לא רוצה, למה שאתן לך? תפנו את המקום, כי הבניין שמתלונן שיש רעש. לא רוצה. אותו שוטר מושך את השקית. הוא מתנגד – אז הוא כבר עצור. החבורה לא רוצים שייעצר וייכנס לניידת. כל ה-15 חבר'ה מובאים לניידת ופותחים תיק. זה נקרא – זה הסיבה שאני אומר, יש חלק מהתיקים, ניתן למחוק, עבירות שבתקיפת שוטר – כל ה-15 הם לא בתקיפת שוטרים. לכן באנו לנשיא המדינה. אפשר פה להקל. אני מאוד שמח צגה שעשית חקיקה וזה חשוב. זה לא נכון לדעתי להציע במתווה שמה שנעשה. אני חושב שצריך להיות בחקיקה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יהיה בחקיקה. << דובר_המשך >> זאב קאסו: << דובר_המשך >> הנושא השני, לא פחות חשוב – אני חושב שצריך להיות היוזמה של המשטרה. פתחו לי תיק. התיק שלך נמצא בהליך בדיקה לסגירת התיק, הר"פ. זה המכתב שצריך לשלוח, זה הכול. אחרי שנפתח תיק ב-2018, 2019, לא משנה מדי – הר"פ שלך נמצא בהליך בדיקה לסגירת התיק וכו' - לעדכן. תודה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. בבקשה. << דובר >> קייס מולא זריהון: << דובר >> שלום, אני גר ליד רחובות, קריית עקרון. משרת את הקהילה, מכיר את התחום של הנוער עם השוטרים. אנו חיים לצערנו על הדברים האלה. נעשה הרבה עוול אצל יהודי אתיופיה. אנו עוגמת נפש עוברים, קשה. שנים. כמו שחברי הציג, חבר'ה כמו כל אחד, רוצים לשחק, רוצים לדבר בחוץ, להיפגש. באים שוטרים ומתנפלים עליהם, אחרי זה פותחים להם תיקים. אני חושב שזה מעשה מאורגן, כדי להכשיר אולי את הידע. מדיניות. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> יכול להיות. << דובר >> קייס מולא זריהון: << דובר >> הדברים האלה, אני מברך את הישיבה הזאת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> באמת מבורך. תודה רבה. חברת הכנסת צגה עושה הרבה בכל מיני דברים, וגם למען העדה. עו"ד רינה. << אורח >> רינה איילין-גורליק: << אורח >> תודה. אני מאגודת יהודי אתיופיה. אני רוצה לברך על הדיון החשוב הזה, להודות לחברי הכנסת שמובילים אותו – חברת הכנסת צגה, חבר הכנסת משה סולומון וחברת הכנסת פנינה תמנו, וכולם עושים עבודה באמת טובה מאוד. הנושא של שיטור יתר ואפליה גזענית ממוסדת כלפי הקהילה מלווה אותנו מזה למעלה מעשור. זעקנו ובכינו על הנושא הזה לא פעם ולא פעמיים. הוקמו יחידות, נעשו פעולות, אך הממצאים עדיין קשים. היום קיבלנו אחרי בקשות חוזרות ונשנות, ואנו רואים את הנתונים – הם מביכים, שערורייתיים, מעמידים בספק את היכולת של יוצאי אתיופיה להמשיך לתפקד פה כאזרחים שווים במדינה. אני חושבת שהיום בחלוף 10 שנים מדוח פלמור זו תעודת עניות שהנתונים עדיין כאלה, מה עוד שדיברנו אתנו על עלייה במספר התיקים שנפתחים ליוצאי אתיופיה הבגירים, וזה בכלל שערורייתי. גם כשמדברים על ירידה יש לדבר על זה ביחס לירידה שנמצאת ביחס לכלל האוכלוסייה, כי לא מספיק לומר שאבסולוטית יש ירידה בתיקים. אם בוחנים את זה ביחס לירידה בכלל האוכלוסייה אז רואים שאנו בעלייה מ-21' עד 22'. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את תוקפת אבל יש מדור מיוחד לא ליוצאי מרוקו ולא ליוצאי תוניס ולא אלג'יריה. יש מדור מיוחד לעדה האתיופית. את רואה כן תשומת לב – לא מספיקה, לא נותנת מענה ב-100% אבל יש רצון. << דובר_המשך >> רינה איילין-גורליק: << דובר_המשך >> השיח הזה של שיטור מותאם תרבות הוא לא רלוונטי. אנחנו לא צריכים שיטור מותאם תרבות. אנחנו לא בעלי תרבות אחרת. אני פה מגיל 4. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> למניעת שיטור יתר. צריך לשנות. << דובר_המשך >> רינה איילין-גורליק: << דובר_המשך >> מניעת שיטור יתר, העבודה הזאת צריכה להיעשות בתוך משטרת ישראל בין שוטרי משטרת ישראל שצריכים להפסיק ולתת טיפול שוויוני, לא מותאם תרבותית אלא שוויוני ליוצאי אתיופיה, והנושא של תקיפת שוטר חייב להיכלל בסל העבירות שעליהן אנו רוצים לדבר פה במסגרת התיק הזה והחקיקה הזו. זה לא יכול להיות. נתון אחד – לפי בקשת חופש מידע שמספרה 118 עד 21 על 21 נתוני פשיעה בקרב כלל האוכלוסייה ויוצאי אתיופיה מ-27.7.21, קיבלנו את הנתון שבתוך קבוצת העבירות המסווגות תחת העבירות נגד הסדר הציבורי, שיעור התיקים שסווגו ליוצאי אתיופיה גבוה במיוחד בעבירות תקיפת שוטר בנסיבות חמורות, 9.1, קטטות והפרעה ברחוב – 7.9%. תקיפת שוטר והכשלת שוטר – 7.7%. העבירות האלה צריכות להיות הן שאנו צריכים לשים את הדגש עליהן. במקרים האלה צריכה להינתן לבית הנשיא אפשרות למחוק את התיקים, גם אם לא באופן יזום, אז באופן שבית הנשיא מטפל בבקשות האלה ולא להמתין להגשה של הבקשות האלה מהאוכלוסייה כי כפי שראינו הנושא הזה לא צולח. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. דברים שיוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב, אני מקווה. דוד יאסו, שאני מכיר טוב, שעושה הרבה למען העדה, עושה עבודה מקצועית. אז ישבנו עם אודי פרוור, שגם היה בא עם צ'ק פתוח לקייסים במשרד לשירותי דת. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> שלום, עד לפני חצי שנה הייתי במשרד העלייה והקליטה 30 שנה, מנהל אגף שם. אני גם חבר ועדת פלמור ומכיר את הנושא של כל הוועדות שהיו גם במשטרה. אני חושב שהחוק שמונח פה כרגע הוא מאוד חשוב. אני רוצה לציין, לומר, לאורך השנים מאז 2016 במשטרת ישראל יש מגמת שינוי בהתנהלות. יחד עם זה, יש המון-המון מה לתקן. אחד מהדברים – דיברתי עם עו"ד מיכל. מגיעים לבית הנשיא רק אנשים שנשפטו. זו החנינה שיכולים לתת. מאלה שנמצאים מעל 6,000 או 15,000, כפי ששמענו, התיקים נפתחו לפני 7, 8 שנים. נמצאים בתוך תיקי המשטרה. זה נמצא בתיק של המשטרה, באין עניין לציבור נסגר. נסגר אצלם כביכול. זה מתעורר כשעושה אפצ'י כזה או אחר, אבל המשמעות היא – הילדים האלה לא יכולים להתגייס, לא יכולים להגיע ליחידות קרביות, לא יכולים להגיע בנושא של עבודה, ואני מטפל בכל הדברים האלה. אדוני היושב-ראש, ביקשתי גם במשטרה והם יודעים את זה, ואני עדיין מבקש בעניין סגירה טוטלית ומחיקת התיקים בתוך המחשב - צריכה להיעשות עבודה בתוך המשטרה, זה גם מה שהובטח לנו בזמנו בין שני השרים שהיו שם. את זה אנחנו צריכים לבדוק. לאו דווקא שזה צריך להגיע לנושא הזה כי הילדים האלה הם דור העתיד, אבל האופק שלהם נסגר. צריך לפרוץ את הסגר הזה. שוב אני אומר - המשטרה, גם בנושא הדרגות, שיש לי המון ויכוחים איתם יש אופק של פתיחה ונכונות. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. לפני שהח"כיות יסכמו – מישהו מביטחון לאומי רוצה להתייחס? << אורח >> קרן אבירם: << אורח >> לגבי תקיפת שוטר, הצעת החוק הזו עברה בתמיכה חזקה של השר שלנו יחד עם השר יריב לוין בוועדת שרים. הם מאוד רוצים לקדם את הצעת החוק הזה. לגבי עבירות שכוללות אלימות, במיוחד נגד שוטרים, יש עם זה בעיה. יש נסיבות שוטרים מחמירות, יש נסיבות יותר מקלות. לכן כמחיקה גורפת, יש התנגדות גם של השר שלנו ואנו יודעים שיש שיח בין לשכות השרים ולכן יש למצוא מתווה אחר, ולא משהו גורף לתקיפת שוטרים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. << אורח >> דוד יאסו: << אורח >> בוועדת פלמור נעשה דבר מאוד חשוב למדינת ישראל – נושא מצלמות גוף. היה פילוט של שלושה חודשים באזור המרכז. 90% ירד במשך שלושה חודשים. היום יש אולי 8,000 שנמצאים כי זה מאוד חשוב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. בבקשה. << אורח >> אווקה קובי זנה: << אורח >> זה שהעמדה של הסנגוריה הציבורית היא ל- - כמה שיותר את תחולת החוק אמרתי את זה, לא רק מבחינת העבירות אלא גם מבחינת שנת התחולה. 2019 כשנה שבה יחול החוק קצת מקצר את ההזדמנויות ולכן יש להרחיב ליותר. לגבי המניעה, חשוב לחשוב על סעיף מניעה עבירות פרופיילינג בחוק הזה כי זה יימשך. בנוסף, סעיף בקרה בחוק הזה – גם אנחנו מבינים שיש בעיה של איסוף נתונים. אנו חושבים שהוועדה הנכבדה, בחוק אפשר לקבוע סעיף שאומר שהדיווח של המחיקה היזומה של המשטרה יהיה לוועדת החוקה, לוועדה אחרת. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> לא נהוג. ועדת חוקה תמיד יכולה לקיים דיון ולעקוב אחר ביצוע החוק. משרד המשפטים והחכ"ים. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אני מזכירה לכולנו שאנו בדיון הכנה לקראת קריאה ראשונה. כולנו, גם מצד הממשלה ובפרט המשטרה וגם מצד חברת הכנסת מלקו המציעה, עשינו צעדים מאוד גדולים אחד לקראת השני כדי להפוך את הצעת החוק לכזו שנותנת מענה לבעיה האמיתית, ואני חושבת שכדאי שנתמקד בהסכמות לקראת קריאה ראשונה. אפשר לסמן בדברי ההסבר להצעת החוק את הנקודות שיצריכו בדיקה. גם מצדנו, רשימת העבירות, אנו עדיין בוחנים אותה ובודקים אילו עוד עבירות אפשר להוסיף, לא רק תקיפת שוטר אלא עבירות נוספות של פגיעה בסדר הציבורי. בואו נלך על מה שהסכמנו לגביו, מאוד משמעותי – הסיפור של חנינה יזומה על ידי הנשיא, גם נבדוק האם נכון לעגן אותו. יכול להיות שאין צורך לעגן אותו ויש לזה פתרון בלא תיקון חקיקה. את זה נעשה לקראת קריאה שנייה ושלישית. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> ח"כים. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> אדוני הושב-ראש, אתה מכיר את הקהילה לא פחות מיוצאי אתיופיה אז אני מאוד מעריכה את כל המאמץ שאתה עושה אבל יש נקודות שהגענו להסכמה עליהן ויש שלא. עו"ד נירית, ההסכמה – יש דברים שגם לא הסכמתי עליהם. למשל שהתקופה של התיקים תהיה עד 31.12.19. לא הסכמתי לזה, ועכשיו כשאני מקבלת את הנתונים עוד יותר אני מתחזקת בדעותיי כי אין שום שיפור עד 2023. לכן אני רוצה שייכנס בתיקון – עד סוף 2023. זה אחת. שנית, לגבי תקיפת שוטר, בלי שנכניס את תקיפת שוטר, אין שום משמעות לחוק. למה – רוב התיקים, כשפותחים לילד, לנער, השוטר יגיד שנתן לי פרחים? לא. העליב אותי, תקף אותי. אנחנו יודעים את זה. גם אם היינו מקבלים את הנתונים לפי עבירות פילוח מדויק כמו שצריך – אני לא רק עיתונאית. אני באה גם מהאקדמיה. לימדתי אותו את כל הנתונים שנתתם דרך חופש מידע, משטרת ישראל. לכן ההסכמות יש הסכמות, יש מה לשפר, שתי נקודות מאוד חשובות. לגבי מתווה הנשיא, אני שוב מציינת – אין לנו שום בעיה עם הנשיא, גם הנוכחי שאוהב את הקהילה וגם הקודם אבל הקהילה לא מאמינה למוסדותיה, זו הבעיה. לכן הצעתי את החוק הזה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> בבקשה, חברת הכנסת פנינה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב-ראש, אני מוכת הלם, לא פחות ולא יותר, לראות את הנתונים מ-2019 עד 2023, חמש שנים. מדברים על מעל 20,000 תיקים שנפתחו ליוצאי אתיופיה. שום מגמת שיפור. אפשר לעשות סלטות באוויר אך זה לא עוזר, כאשר מתוכם אנחנו מדברם על ילדים עד גיל 11, 100 תיקים שנפתחו. מתוכם עד גיל 15 מעל 3,000 תיקים שנפתחו. זה בינתיים העיבוד שאני עושה של הנתונים, ומתחת גיל 17 - מעל 5,000 תיקים שנפתחו. כאשר אני בודקת לגבי תקיפת שוטר, אנחנו מדברים על נתון של 10% מכלל התיקים, 10% מהנתונים שלהם. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> הנתון הוא ביחס לעבירות מגע. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אני מדברת על תקיפת שוטר. כתוב לי במפורש, תקראו את הנתונים. כך או כך, איך שלא תהפכו את זה, הנתונים אותי מובילים אותי אולי לרפורמה שעשו בצה"ל. החוק שלנו, הנתונים שיושבים לפנינו אומרים לנו: החוק שלו בא כביכול לתקן את טעויות העבר אך כדי לדאוג לעתיד העכשווי והעתיד הקרוב והרחוק של הילדים שלנו, אנו צריכים לעשת בדיוק מה שעשו בצבא, שלא פתחו תיקים ולא העמידו לדין ולא קראו למשפט לאף חייל יוצא אתיופיה אלא באישור סגן אלוף, אני חושבת, כי תמונת המצב – שיוצאי אתיופיה, יש השתוללות על הקהילה הזו, השתוללות מאוד גדולה. לא נמשיך להיות שווי חובות בלי שאנו מוגנים. תמונת המצב פה היא הפקרות של מדינת ישראל ותעודת עניות. אם לא היינו פועלים בעשור האחרון, הייתי אומרת: לא פעלנו, רק עכשיו אנו מתחילים. עשור שלם של מאמץ בכל כיוון, בכל נדבך, בהחלטות ממשלה, בישיבות, בוועדות, בהפגנות. זה לא ייאמן. זה בושה וחרפה לעם ישראל. אולי אפשר להכניס בתוך הצעת החוק שאו שאנו אומרים- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את רוצה שהחוק יעבור או רוצה לסבך? << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> החוק יעבור אבל אנחנו יכולים לא לרמות את עצמנו, אולי להכניס סעיף שאומר שבגלל שהם נכשלים פעם אחר פעם, לשפוט ילדים - לפחות מתחת לגיל מסוים, 15, 18- - << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> זה לא בחוק הזה. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אז נגיש חוק נוסף. ומי שהולך להיפגש מהפרסום כי זה מפורסם - זה בני הקהילה אבל אור השמש תתחיל שוב לזעזע את אמות הסיפין ולהרעיד את חלק מבעלי המקצוע. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה. חבר הכנסת סולומון. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה על הדיון, על ניהול הדיון מתוך אכפתיות וחיבור לקהילה ולצרכים המאוד משמעותיים. בהחלט משמעותי. אני מצטרף למה שאמרה חברתי פנינה. הנתונים מאוד קשים. חשבתי שאולי הדברים הם אחרים. אי אפשר מפה לדבר על מגמות כי מגמות זה שיפורים קטנים ממקום טוב. זה מתחיל מבור תחתיות. צריך להבין שנקודת המוצא היא מאוד קשה, של פתיחת תיקים וכן הלאה. כמה נקודות מתוך הדיון. לא הייתי בדקות האחרונות אבל מה שנאמר ברוב הדיון. אחת, הסיפור של מחיקת תיקים טרום אישום. אני מבקש לראות שזה יהיה ללא הגבלת מועד ביצוע העבירה. שלא ייווצר מצב שמגבילים שנים מסוימות. אנחנו רוצים לנקות שולחן ולייצר ערוץ או דף חלק להתחלת הצעירים והמשפחות שלהם. שנית, אני מברך על היוזמה של החנינות היזומות. זה נפלא כי זה נעשה אחרי האישום. צריך לראות איך מכניסים את זה כסעיף בחוק הזה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> חנינה יזומה לא יכולה להיות בתוך סעיף אלא צריכה להיות בתוך נוהל. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא יודע איך זה נעשה וזה בסדר. איך זה כתוב, יכול להיות בנוהל או בחוק, העיקר שיהיה לו הנכחה, סימוכין. דבר נוסף, דיברתי על השנים של החוק. אנו כרגע דנים על שנים מאוד מסוימות. גם הנתונים מדברים רק על 2019 עד 2021. אני מבקש לבחון, ללא הגבלת שנים בכלל, ואם בכל זאת להגביל שנים - לפחות מ-2015 והלאה כי מאז יש תיקים בין לבין כלומר לא רק במחאות אלא מ-2015 רץ עד עכשיו. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> החליטו מההתחלה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הכי טוב. אני מבין שהסוגיה הזאת מאוד משמעותית. לא יודע לומר על השנים אבל לפחות מ-2015 ואפשר מ-96' מבחינתי. לסיום, אמר עו"ד אווקה קודם – צריך שהדברים שדנים בהם יהיו לא על עבירות של תקיפת שוטר או דבר כזה או אחר אלא על כל תיק שנפתח במגע עם שוטר, הדבר הזה צריך להידון בחוק. לא רק תקיפת שוטר או עבירה כזו או אחרת. אני לא שולט בכל סוגי העבירות אבל בכל המקרים. אני בוחן אפשרות להגיש חוק על ביטול עבירת השוטטות כי דרך זה יש הרבה בעיות, פקחים שנותנים דוחות ככה. אני מקווה שלא אאלץ להגיש את זה ושזה ייפתר כאן, אבל אם לא ייפתר כאן נגיש עוד חוק של עבירת השוטטות שבגינה לצערי הרבה צעירים נפגעים. תודה רבה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> חברת הכנסת טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> בוקר טוב. זו ועדה שנייה בנושא מאוד חשוב שהגישה צגה מלקו בהקשר למחאה - גם פנינה וכל המצורפים, לא משנה לי הגינונים. מעניין המהות. אנו נתכנס בדיונים האלה לעוד דיון ועוד דיון וכלום לא מתקדם לשום מקום. החוק הזה לא הולך לפתור את כל הבעיות בעולם. הוא הולך לפתור בעיה מאוד ספציפית. הוא לא פותר את כל שיטור היתר כנגד אתיופים, ויש כזה. הוא לא פותר את כל היחס השונה והאחר לאתיופים. הוא פותר משהו מאוד נקודתי ולפעמים צריך פתרון נקודתי ציבוריות כדי להביא לפחות מדיניות ציבורית שרוצה לתקן עוול לא בעוול אלא על דרך חקיקה, אבל החוק הזה לא מושלם – גם לא יכול להיות מושלם, כי למשל, ענייני החנינות כפי שאמרתי בישיבה הקודמת, היו לי דברים ארוכים בדברי הפתיחה. לא אחפור לכם את אותם דברים שאמרתי כבר בפרוטוקול. החוק הזה מאוד מסוים שפותר בעיה מאוד מסוימת. לצד זאת האמירות שצריכות לצאת מתוך הוועדה, הזו למשל שאם בהפגנה של אתיופים היו מבעירים אש כמו שהבעירו אתמול ובמוצאי שבת בכבישים, היו פה לא 16 עצורים שמשתחררים יום למחרת אלא היו פה מאות עצורים שמקבלים מעצר עד תום ההליכים עם מסוכנות, כי היכולת להשתחרר היא נמוכה, כי היכולת לשתף פעולה עם גורמים של שירות המבחן, להבין תהליך של שחרור בתוך ההליך הפלילי נמוך מאוד ולכן היינו רואים מאות עצורים. אז בואו נשים את הדברים על השולחן. אני אומרת בכנות כמי שמכירה את ההליך הפלילי – יש שיטור יתר, לצערי הרב, זה לא בא ממקום רע או גזעני. זו תפיסה מאוד בעייתית שגם יושבת על חוסר אמון מובנה כנגד רשות אכיפת החוק ובצדק. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> 20,000 זה לא גזענות? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לענות. ברגע שתבינו שלשיטור יתר יש כל מיני נגזרות – אחד, יש חוסר אמון מובנה של נער אתיופי או קטין אתיופי בשוטר. וזה בסדר גמור. המשטרה הרוויחה ביושר את היחס הקשה מאוד ואת חוסר האמון בה. זה הכול נגזרת של חקירות בוטות ובריוניות ומיותרות. יש הכול מהכול לצד שוטרים שעושים את עבודתם - על כל ביקורת יש גם מחמאה אבל אנחנו לא עוסקים כאן במחמאות אלא בביקורת. אנחנו לא מלטפים פה אף אחד כי אנחנו רוצים להיטיב עם עם ישראל, וכשמיטיבים אנו לא עוסקים במי שעושה עבודתו טוב כי זו חובתנו לעשות עבודתנו טוב וחובתנו לתת שירות טוב לעם ישראל בלי לבקש על זה מחיאות כפיים סוערות. לכן אני אומרת שבסופו של דבר השיח צריך להיות לצד הזה. אני חייבת לענות למשל, בעניין עבירת השוטטות, יש מגוון עבירות שנמצאות בספר החוקים שיש לעשות בהן שימוש במקרים דחוקים ביותר כמו הקמת שאון ומהומה במקום ציבורי ושוטטות. אלה עבירות שלא צריך לבטל כי לפעמים זה מפלט מעבירות חמורות לתוך העבירות האלה כדי למלט אדם במסגרת תיקים שהוא מנהל, למלט אותו מהעבירה החמורה ולהשאיר אותו בעבירה כדי שאפשר יהיה לסיים בהסדר מותנה, באי הרשעה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> רק עם קנסות כאילו ההורים שלהם הכסף שלהם גדל על העצים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> זה לא בשביל הקנסות כי כשאני מדברת על אי הרשעה זה לא עבירה שמסתיימת עם קנס כי זה ללא הרשעה לכן יש להיזהר בהקשר הזה אך כן לשלוח מסר מאוד חשוב – להיזהר בכבודה של העדה האתיופית, להיזהר בכבודם של אתיופים, להיזהר בכבודם של קטינים אתיופים. לא למהר לפתוח תיקים. משטרת ישראל – רק נותנת רעיון לנוהל – כשהיינו צעירים מאוד לא נפתח תיק במחשב. היום ברגע שלוקחים מאדם תעודת זהות נפתח לו פ"א. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> אגב הם לא אתיופים אלא הם ישראליים בצבע כהה עור. רובם נולדו בארץ. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> הם שייכים לעדה האתיופית כמו שאני לא מתבייש שאני שייך לעדה המרוקאית. אני מרוקאי. אני מרוקאי גאה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> להיות אתיופי זה גאווה. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל הילדה והילד שלי הם לא אתיופיים. הם יוצאי אתיופיה, ישראליים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> להיות אתיופי זה גאווה, זה מורשת, זה משהו צריך לומר אותו בפה מלא. בלי לכבס את זה. תפסיקו. תרימו את הראש שלכם. אתם מביאים מורשת מפוארת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> טלי, אל תטיפי לנו, עם כל הכבוד. את לא חיה את זה. מדברים איתך על ישראלי יוצא אתיופיה. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> אני לא מתערבת לך, ועדיין אומרת, שהקהילה האתיופית – אני גאה בחברה האתיופית, במורשת האתיופית, ביוצאי אתיופיה, במי שעלה לארץ ממקום של ציונות, אהבת העם, המורשת והמולדת - אין לזה שני. באשר לתיקי הפ"א יש לחשוב על נוהל, ארז, שאם יש תשאול עם קטין או עם אדם במנותק, לא על כל דבר צריך להכניס למחשב. ברגע שפתחת פ"א פתחת תיק וחבל כי בעבר היו תיקים שלא היו נפתחים לאדם במחשב ולא היה נפתח תיק פלילי. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. ביטחון לאומי רצו להגיב על דברי פנינה. << אורח >> שרון פרץ: << אורח >> אני רק רוצה להתייחס לנתונים כדי לסבר את האוזן. אנו כן רואים שיש ירידה מ-2019 עד 2023 גם בעבירות תקיפת שוטר. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> את יודעת מה זה 20,000 תיקים לאוכלוסייה כה מצומצמת? לא נבזבז עוד עשור שאתם פשוט הופכים את הילדים האלה לשק חבטות. אני חושבת שצריך חסינות לילדים יוצאי אתיופיה מתחת לגיל 18 או זה יהיה רק בהוראת ניצב. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> די. << דובר_המשך >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה המציאות של הילדים שלנו. די. די עם ההתעמרות. די עם הגזענות. 20,000, ריבונו של עולם. את יודעת מה זה אומר? הבאת אותו לתחנת משטרה, הפכת אותו לעבריין מראש. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> את בקריאה ראשונה, פנינה. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> עו"ד ממשטרת ישראל, נשמע בדיחה, כשאנו רואים את הנתונים. את אומרת שיש ירידה. את רואה בזה ירידה? באמת? אם זה כך משטרת ישראל, ממש יש לכם בעיה. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >> המפכ"ל מכיר את הנתונים? << אורח >> ליטל אברהמי: << אורח >> כבוד היושב-ראש, אפשר מילה? אני מסבה תשומת ליבכם להגדרות. במקרה יש תיקים שנספרים מספר פעמים. מבקשת שתסתכלו על זה. ייתכן שיש פה עניין משמעותי לעניין הנתונים. << יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >> מי שיש לו שאלה לעניין הדוח, תנו מענה, לדיון הבא אולי תבארו יותר את הדוח הזה. אני מסכם את הדיון, לגבי שתי הצעות החוק, יש הסכמות ברוב הנושאים. המחלוקת בין משרד המשפטים למציעים – בין הממשלה למציעים, היא על סעיף אחד, שאפשר לדעתי לפתור את זה בניסוח. אני מדבר מבחינת משרד המשפטים ובית הנשיא לאחר הרשעה. כמו כן יש לשבת מול המשרד לביטחון פנים בנוגע לעבירות של תקיפת שוטר לפני הרשעה, איזה ניסוח. גם לגבי תחולת הזמן. עד הדיון הבא חייבים להגיע להסכמות, כי בדיון הבא יהיו הצבעות, לא משנה מה יהיה הנוסח, כי אם החוק הזה לא עובר במיידי זה ברכה לבטלה. זה אתרוגים לאחר סוכות. לא תהיה לזה שום משמעות ואף אחד לא יקבל את תיקון העוולה שנעשה. תודה רבה, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:55. << סיום >>