פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 2 ועדת הכספים 01/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 372 מישיבת ועדת הכספים יום שני, כ"ב באדר ב התשפ"ד (1 באפריל 2024), שעה 12:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל סימון מושיאשוילי יצחק פינדרוס יצחק קרויזר עאידה תומא סלימאן מוזמנים: רוני גנוד – היועץ המשפטי למינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר שי אהרונוביץ – מנהל רשות המסים אפרת ריץ – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים חגי מזרחי – ממונה תחום איסור הלבנת הון, רשות המסים אמיר דוידוב – יועץ למנהל רשות המסים מואן דהן – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי, רשות המסים מיכאל אסולין – מנהל תחום בכיר עידוד השקעות הון, רשות המסים מיטל אנג'ל – מנהלת תחום מפקחת ארצית- מחרי העברה, רשות המסים יהונתן אזרזר – יועץ למנהל רשות המסים אירוס הומינר – מנהלת אגף יזמות עסקית, משרד העלייה והקליטה ליהי קושניר גנוסר – רפרנטית מסים, תקציב ותשלומים, משרד המשפטים דניאל הורנשטיין – עו"ד, משרד המשפטים לילך וגנר – ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה, משרד המשפטים לין לרר – מחלקה משפטית, הרשות לאיסור הלבנת הון סמדר מרובקה – כלכלנית בכירה אגף הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל קרן גבאי – מחלקה משפטית, בנק ישראל אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל לבנת קופרשטיין-דאש – יועמ"שית, איגוד הבנקים בישראל מיכל רז – עו"ד, איגוד הבנקים בישראל יחיאל ציפורי – שדלן, איגוד הבנקים יועד פרנקל – שותף מיסוי בינלאומי במשרד זיו שרון ושות' לינור דויטש – עו"ד, מנכ"לית לובי 99 - חברה לתועלת הציבור ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024, מ/1726 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 270) (תיקונים להגברת השקיפות בדיני המס ולעמידה בדרישות בין לאומיות בעניין חילופי מידע), התשפ"ד-2024, מ/1726. לאיפה הגענו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בישיבה הקודמת עצרנו בסעיף 4 להצעת החוק. קיימנו מאז הישיבה הקודמת ישיבה עם רשות המסים, בנק ישראל, איגוד הבנקים, משרד המשפטים, ובהמשך לדיון שהתקיים בוועדה תוקן הנוסח. בסעיף 1 התיקונים הם תיקוני נוסח בלבד - פקודת מס הכנסה וסעיף קטן (ב)(2). בסעיף 3 להצעת החוק, שמתקן את סעיף 75טז2, הורדנו בפסקה (2)(ג)(1) את המילים "או מיום ההקניה, לפי העניין, בדבר יצירת נאמנות או הקניה". מה שצריך לפרט בדוח זה את פרטי בעלי השליטה בנאמנות והתושבות של כל אחד מהם. יתר התיקונים בפסקאות (1) ו-(2) הם תיקונים נוסחיים בלבד. בפסקה (3) הוספנו את אישור ועדת הכספים של הכנסת בהתאם להחלטה שהתקבלה פה בוועדה, והורדנו את פסקה משנה (4). בסעיף 4(1) להצעת החוק התיקונים הם תיקונים נוסחיים בלבד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסעיף 4 האמירה הייתה שאין צורך בפסקה (4), רצינו להבהיר שהתקנות יכולות לחול גם לגבי בעל השליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, אתה מבקש בפסקה (3) להגיד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים, רשאי לקבוע - - << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הוראות לעניין זיהוי בעל שליטה. זה בא לוועדת כספים בכל מקרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן, אבל פסקה (1) מתייחסת לזה שנאמן הוא זה שיגיש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אבל הזיהוי מתייחס לבעל שליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא רואה צורך בתיקון הזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> האמירה הייתה שבעל השליטה חייב בכל מקרה להזדהות אם יש תקנות שקובעות את הדבר הזה. רצינו להבהיר שהסמכות היא סמכות לקבוע לגבי בעל השליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא חושבת שהתיקון הזה נדרש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא נדרש בגלל שזה ברור? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה (1) החובה חלה לגבי הנאמן. אמרנו שברגע שחלה חובה כזאת, בעל השליטה צריך למסור את המידע. אני לא רואה סיבה לתקן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> האם העמדה של הוועדה היא שבעל השליטה עדיין חייב למסור לנאמן את המסמכים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. בסעיף 4(3) הכנסנו את אישור ועדת הכספים והורדנו את סעיף קטן (ט). בדיון הקודם לא התייחסנו לסוג המידע שנדרש כאן. ישי, האם אתה יכול לפרט? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה בדומה לפרטי המידע שיש בסעיפים האחרים שיש בסעיף 131. זה מידע לגבי בעל שליטה, כתובת, שם ,תעודת זהות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם טיוטה בנושא הזה? הרי לוחות הזמנים מאוד צפופים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לוחות הזמנים הם לפי סעיף התחילה שהוועדה מבקשת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז אין טיוטה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים לסעיף 5. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון סעיף 134ב 5. סעיף 134 לפקודה –בטל. סעיף 134ב אומר שיחיד שהיה תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק לא יהיה חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף 131 לגבי הכנסות מחוץ לישראל. כחלק מהמהלך הכללי נתקין את הסעיף כך שתהיה חובה בהגשת דוח שנתי. 6. בסעיף 135(1) לפקודה, פסקה (ב) – תימחק. סעיף 135 לפקודה זה סעיף שמאפשר לפקיד השומה לדרוש מאנשים הודעות, דוח, כל מיני נתונים, מסמכים והצהרת הון. פסקה (ב) בסעיף 135(1) קובעת שאי אפשר לדרוש את זה מתושב ישראל לראשונה או מתושב חוזר ותיק. כחלק ממהלך השוואת חובות הדיווח אנחנו מוחקים את הסעיף, מה שאומר שהפטור בטל והכלל הרגיל שחל על כולם יחול גם לגבי תושב חוזר ועולה חדש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדברי ההסבר ציינתם שהביטול והמחיקה של 5 ו-6 נעשים בשל הצורך של רשויות המס לקבל נתונים ומידע. האם זה נובע מהצורך שלכם לקבל מידע, או שזה נובע מהצורך לעמוד בקנה אחד עם ההוראות הבינלאומיות? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו מביאים את זה עכשיו, בגלל הצורך לעמוד בחובות הבינלאומיות, בגלל הלחץ. אין פה איזה שהוא סעיף שאומר משהו על השימוש. הוספת סעיף 135א1 7. אחרי סעיף 135א לפקודה יבוא: "חובת הגשת דוח 135א1(א) בלי לגרוע מהאמור בפרק זה, פקיד השומה על ידי חבר בני רשאי לדרוש בהודעה בכתב מחבר בני אדם שלפי פסקה אדם שהשליטה (ב)(2) להגדרה "תושב ישראל" או "תושב" לא רואים על עסקיו וניהולם אותו כתושב ישראל משום שהשליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בידי מופעלים בישראל בידי יחיד שהיה לתושב ישראל תושב חוזר ותיק לראשונה או שהיה לתושב חוזר ותיק, או בידי מי או תושב ישראל מטעמו (בסעיף זה – חבר בני האדם), למסור לו דוח או לראשונה מידע לפי סעיף 131 או סעיף 135. דוח או מידע כאמור לפי סעיף זה יימסר לפקיד השומה במועד שפורש בהודעה ובלבד שלגבי דוח לפי סעיף 131, לא ייקבע מועד לפני תום 90 ימים מיום הדרישה. לגבי דוח לפי סעיף 135 – לפני תום 120 ימים מיום הדרישה. סעיף 1 לפקודה מגדיר מי הוא תושב ישראל לצורך דיני המס. חבר בני אדם שמנוהל מישראל, שהשליטה מהניהול בישראל, נחשב כתושב ישראל. לכלל הזה יש חריג שנועד כדי ליצור את אותו מנגנון של פטור מדיווח ופטור ממס לעולה חדש ולתושב חוזר. אמרו שבמצב שבו מי שמנהל את החברה בישראל זה עולה חדש או תושב חוזר ותיק לא יראו בחברה כתושבת ישראל בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם לא יכולים לבקש מחבר בני אדם מידע? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מדובר פה על חבר בני אדם שלפי ההגדרות בפקודה הוא חבר בני אדם זר, הוא לא תושב ישראל בכלל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> היום אי אפשר? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בהגדרת "תושב ישראל" יש שתי חלופות: או שהוא התאגד ונרשם בישראל ואז הוא נחשב תושב ישראל לאורך כל חייו, או שזו חברה זרה שהשליטה והניהול על עסקיה מופעלים בישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ואם הוא תושב ישראל, אתם יכולים לדרוש ממנו? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> כשעשו את התיקון ב-168, אמרו שאם יש תאגיד זר שמנוהל ונשלט על ידי עולה חדש או תושב חוזר ותיק, הוא לא ייכנס לתוך ההגדרה "תושב ישראל", הוא יהיה פטור, וכתוצאה מהפטור שניתן לו מהגדרת "תושב ישראל" הוא גם לא יהיה חייב בדיווח. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והיום אתה רוצה להחזיר. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> עכשיו אני רוצה להחזיר רק את הדיווח. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זה מה שדורשים מכם? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בוודאי. הדרישה של ה-OECD במקומות האלה היא לדרוש שקיפות מלאה ולהעביר את המידע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה המידע שמבקשים משאר מדינות העולם? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> המטרה היא לא להגיע למצב שיש מישהו שלא מדווח בשום מקום. במקומות שבהם יש פטור מדיווח כמו אצלנו עדיין יש חובת דיווח לפי דרישה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם יש פה דרישות נוספות שאנחנו דורשים מעבר למה שמקובל במדינות העולם? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הדרישות של ה-OECD הן לא דרישות לישראל. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרו לי שבבריטניה אין חובה כזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוועדה ביקשה לקבל נתונים. << אורח >> מואן דהן: << אורח >> קיבלנו את הדוח של אנגליה. הם לא מצייתים בעניין הזה, אבל זה רק אי ציות אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הם כן ברשימה? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> והם לא נכשלו בדוח עצמו. יכול להיות שיש להם שני ליקויים, לא שלושה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ולנו? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> לנו יש שלושה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה הם שלושת הליקויים? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> אחד מהם זה הדיווח על המרשם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המרשם יישאר, הוא לא נפתר פה. << אורח >> מואן דהן: << אורח >> אנחנו בדרך. ברגע שניישם את המרשם בפועל אפשר יהיה לתקן את הליקוי הזה. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> הליקוי השני הוא החקיקה שלנו שבגללה אנחנו לא יכולים להעביר מידע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי אתם מתקנים את זה? << אורח >> מואן דהן: << אורח >> זה עכשיו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> והפטור מהדיווח זה גם עכשיו? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> כל זה בפנים. הליקוי השלישי הוא החילופין בפועל, ההליכים עצמם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את אומרת ששניים מתקנים עכשיו. << אורח >> מואן דהן: << אורח >> באנגליה יש להם ליקוי אחד, ושר האוצר הבריטי - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> איזה ליקוי יש להם? << אורח >> מואן דהן: << אורח >> פטור מדיווח של אנשים שהם כמו מהגרים חדשים. כשפנינו ל-OECD, הם העבירו לנו את הצהרת שר האוצר הבריטי שהם הולכים לתקן את זה. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אם החקיקה תעבור כמו שאנחנו חושבים שהיא תעבור, יכול להיות שזה מבטיח את העברה שלנו בביקורת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יכול להיות גם שלא? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אנחנו מקווים שהעברה כמו שהיא כרגע תעביר אותנו. מבחינתם אין מקום לדחות את הדיווח, צריך להחיל את זה מיד. << אורח >> חגי מזרחי: << אורח >> במידה ואנחנו נקבל ציון נמוך כפי שאנחנו אמורים לקבל בביקורת של הGlobal Forum של ה-OECD, האיחוד האירופי מעביר אותנו באופן אוטומטי לרשימה השחורה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אם אנחנו מתקנים את החוק כמו עכשיו? << אורח >> חגי מזרחי: << אורח >> אם מתקנים את החוק כמו עכשיו והציון משתפר, אנחנו לא נהיה שם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אנחנו מעבירים את החוק עם תיקונים כאלה ואחרים, מה קורה מבחינת המעמד שלנו במדינות ה-OECD? << אורח >> חגי מזרחי: << אורח >> הציון שלנו בביקורת ישתפר, הוא לא יהיה כמו שהוא צפוי. יש עוד הרבה עבודה לעשות מבחינת הליקויים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בטוח שהציון ישתפר ונהיה במעמד שונה? << אורח >> חגי מזרחי: << אורח >> כן. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ההסתכלות היא על המכלול, לכן יש חשיבות לאיך המכלול עובר. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא ברור לי מתי אתם הולכים עם 131 ומתי אתם הולכים עם 135 והאם אנחנו לא מבקשים יותר מתושב ישראל רגיל שגם מחזיק בחברה זרה. פה זה נראה שאתם מבקשים יותר מבן אדם רגיל תושב ישראל שבכלל זכאי לפטור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> היועצת המשפטית לוועדה ביקשה להוריד את ההתייחסות לבעל השליטה. פה החובה מוטלת על החברה עצמה. חברה כזאת, אם היא בבעלות של תושב ישראל אחר, מגישה דוח כל שנה. פה אנחנו אומרים שהיא לא חייבת להגיש דוח כל שנה כמו כל חברה אחרת, אלא רק כשפקיד השומה ידרוש את זה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> יש חברה רגילה בבעלות אותו תושב חוזר ותיק או עולה חדש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זו לא בעלות, זו שליטה בניהול בישראל. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> השאלה מה זו שליטה ומה זה ניהול בישראל. כשאתם באים ואומרים שיש שליטה, על מי חובת ההוכחה? גם כשאתה רוצה להוכיח שליטה וניהול לגבי חברה אחרת זרה בידי שותף ישראל שהוא לא עולה חדש, אתה מתחיל עם טופס 150. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתם מחמירים על תושב ישראל בעקבות הסעיף הזה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא, אנחנו לא מחמירים עליו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תסביר למה אתם לא מחמירים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> קודם אנחנו צריכים לוודא שזאת חברה שבשליטה וניהול של תושב ישראל, שזה בדרכים הרגילות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה היא שליטה פה? << אורח >> אמיר דוידוב: << אורח >> מבחן השליטה והניהול דורשים שליטה אפקטיבית של תושבי ישראל על התאגיד, כשאת הדבר הזה צריך להבטיח ולהראות. הסעיף הזה בא ואומר לי: קודם כל תגיע למצב שאתה מבסס את זה שהחברה נשלטת ומנוהלת בישראל, רק אז תבוא ותדרוש את אותו דוח ואת אותה הודעה. לא נאמר כאן שאני מדלג על שלבים ודורש את הדוח באופן אוטומטי. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה עונה על כך שהוא אומר שבעקבות הסעיף הזה תוחמר הבדיקה לגבי תושב ישראל? << אורח >> אמיר דוידוב: << אורח >> על מנת להגיע למקום שאני טוען לגבי שליטה וניהול, אני צריך לעמוד בכמה אבני דרך. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אז צריך לכתוב: הוכח שהשליטה והניהול בישראל. צריך להבהיר את זה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> המטרה היא למנוע מצבים של חברות שנופלות בין הכיסאות ולא מדווחות בשום מקום. אם הנישום טוען במדינה אחרת שהשליטה והניהול בישראל ולכן הוא לא חייב בדיווח באותה מדינה, אני יכול לבוא ולהגיד שהוא חייב לדווח לי. אין פה שום החמרה בתנאים. << אורח >> אמיר דוידוב: << אורח >> הסעיף בא ומניח שהשליטה והניהול קיימים, הוכחו, אבל בגלל אותו סעיף 1 לפקודה אני לא מטיל שליטה וניהול כי יש לי עולה חדש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב) לשם הגשת דיווח לפי סעיף זה, יקיים חבר בני אדם תיעוד בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים בישראל; אנחנו רוצים למנוע מצב שבו כשפקיד השומה יגיע לחבר בני אדם ויגיד לו: בבקשה תגיש את הדוח או את המסמכים, אותו חבר בני אדם יגיד: אין לי תיעוד בעניין הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הם עקרונות חשבונאיים מקובלים בהקשר הזה? << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> בהתאם לדין החל על אותה חברה, על אותו תאגיד. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> צריך למחוק את המילה "בישראל". << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מקובל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יהיה בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון סעיף 214ב 8. בסעיף 214ב(א)(3) לפקודה, בסופו יבוא "או לגבי מידע שהוא פרטי זיהוי של מקבל שירות לפי פרק ג' לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, הנדרש לצורך יישום הסכם בין-לאומי". סעיף 214ב לפקודה מתעסק באפשרות להעברת מידע לפי הסכם בין-לאומי ובכל התנאים שאפשר להעביר. אחד מהתנאים שנקבע בסעיף הוא שהמידע שיכול לעבור הוא רק מידע שרשות המסים יכולה להשתמש בו לצרכים שלה. רשות המסים לא יכולה להשתמש כיום במידע שנאסף לפי חוק איסור הלבנת הון לצרכים שלה, לכן אנחנו מבהירים פה שאפשר יהיה להעביר מידע - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היום לא מתאפשרת העברת מידע מהסוג הזה? << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> לא. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> היינו במצב דומה בתיקון עקיף שעשינו במסגרת ה-FATCA. כאן מדובר בפרטים שנדרשים לפי הביקורת הבינלאומית שנאספים כרגע אך ורק לפי חוק איסור הלבנת הון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בקיצור, אי אפשר בלי החוק הזה העברת - - << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> בדיוק. מכיוון שהסעיף בחוק איסור הלבנת הון מונע שימוש במידע שנאסף מכוח חוק איסור הלבנת הון אלא לצרכים שמנויים בחוק, אין מנוס מלעשות את התיקון העקיף הזה לסעיף הסודיות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על איזה סוגי מידע מדובר פה? מה יוכל לעבור? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> עשינו נוסח מאוד דומה לנוסח שקיים היום בהחרגה של ה-FATCA, ומקובלים עלינו התיקונים של הייעוץ המשפטי של הוועדה בהקשר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו ביקשנו שבחוק יהיה פירוט של המידע שמועבר. מה בדיוק הכוונה בפרטי זיהוי? מה הם כוללים? האם זה מוסיף ביחס ל-FATCA, או מדובר באותו סוג של מידע? האם הוא יועבר באותה דרך? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> פרטי זיהוי של לקוח שמוגדרים בחוק איסור הלבנת הון, לרבות הכרת הלקוח, זה מידע שנאסף מכוח חוק איסור הלבנת הון והצווים. יש צו שחל על הבנקים בנושא של איסור הלבנת הון, כאשר בסעיף 2 הוא מונה את פרטי הזיהוי הרלוונטיים בהקשר הספציפי הזה. אנחנו קיבלנו ביקורת בשני עניינים מרכזיים - אחד זה הסיפור של הנהנים ובעלי השליטה, השני הוא מסמכי CDD. אצלנו המונחים הם מעט שונים מאשר בהסכמים הבינלאומיים שאליהם אנחנו כפופים, לכן חידדנו שהמידע שיכול לעבור מכוח הרציונל של לעמוד בדרישות הבינלאומיות זה אך ורק מה שנדרש לפי ההסכם הבינלאומי אליו אנחנו כפופים. לא מדובר במידע שאנחנו אוספים בהליך שלנו של הכרת הלקוח לפי חוק איסור הלבנת הון, שזה אחד החידודים שהייעוץ המשפטי הכניס בסיפה של התוספת. כשרשות המסים תקבל בקשה, היא תעביר אך ורק את המידע שנדרש בהליך CDD. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם יודעים להגיד מה המידע? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> הלכנו להגדרה שבה ה-CDD מפנה להמלצות FATF, הסתכלנו מה נמצא שם בהגדרה של פרטי הזיהוי, והעברנו לGlobal Forum את התרגום של סעיף 2 לצו של הבנקים. זה המידע שנדרש להעביר ועולה בקנה אחד עם הדרישות הבינלאומיות. לפי הבירור שעשינו, לא נדרש מאיתנו כל מה שנמצא בישראל במסגרת הליך הכרת הלקוח, כמו למשל מקור הכספים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, זה נוגד את מה שאמרתם. אם זה המצב, למה צריך להתייחס להליך הכר את הלקוח? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אין לנו הגדרה אחרת בחוק איסור הלבנת הון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא המידע שנמסר לנו מרשות המסים. אנחנו נמצאים בוויכוח הזה כבר יומיים שלמים. כל הפרטים, להבנתנו, שנמצאים בתוך הליך הכר את הלקוח יכולים להיכלל במידע, זה המידע שנמסר לנו מרשות המסים. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אנחנו נעביר מה שמדינות אחרות מעבירות, כשמה שמנחה אותנו אלו ההגדרות שמפנות בסופו של דבר להמלצה מסוימת של ה-FATF. אנחנו נעביר בדיוק את מה שנדרש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני עדיין לא מצליחה להבין מה נדרש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> תגידי מה לפי דעתכם צריך להיות בחוק. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> התיקון בחוק מקובל עלינו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תפרטו את סוגי המידע. << אורח >> לין לרר: << אורח >> הסטנדרט הבינלאומי של ה-Global Forum מפנה לסטנדרטים הבינלאומיים של ה-FATF, לחלק מההמלצה של סעיף 10. כתוב שם שצריך לקבל את פרטי הזיהוי לגבי ישויות משפטיות, את פרטי הזיהוי של כל אדם יחיד, אם פרטי הזיהוי של האדם היחיד עומדים בסוף השרשור של השליטה. אם אין בעל שליטה, אז האדם שיש לו את השליטה האפקטיבית בתאגיד, ואם לא, אז המנכ"ל הכללי או נושא משרה בכיר בתאגיד. אותו דבר לגבי נאמנויות - מגן הנאמנות, יוצר, הנהנה, הנאמן, וכל אחד שמחזיק בשליטה. הפרטים האלה מופיעים בסעיף 2(א) בצו איסור הלבנת הון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקריאי. << אורח >> לין לרר: << אורח >> לא יפתח תאגיד בנקאי חשבון בלא שירשום לגבי כל אחד מבעלי החשבון ומורשי החתימה וכן לגבי מי שמבקש לפתוח חשבון, אם אינו אחד מאלה, את פרטי הזיהוי המפורטים להלן ויאמתם כמפורט בסעיף 3: (1) שם; (2) מספר זהות; (3) ביחיד – תאריך לידה ומין; בתאגיד – תאריך התאגדות; (4) מען. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה הם פרטי הזיהוי פה? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> פרטי הזיהוי כוללים את ההליך של הכר את הלקוח. ההגדרה בחוק איסור הלבנת הון של פרטי הזיהוי היא לרבות הליך הכרת הלקוח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם זה לא מכיל את כל פרטי הזיהוי שמפורטים בסעיף 2א לעניין ההגדרה של הכרת הלקוח, בין השאר בירור מקור הכספים, עיסוקו, מטרת פתיחת החשבון, ביצוע פעולה, הפעילויות המתוכננות בחשבון - -? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם זה כולל גם את זה? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אמרנו שנעביר את המידע. אנחנו לא יכולים בחוק איסור הלבנת הון לעשות תיקון שמתייחס לפרטי זיהוי שנמצאים בצו, לכן אפשרנו העברה של פרטי זיהוי בהתאם לבקשה, לפי מה שאנחנו מחויבים בהסכם. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אנחנו מדברים רק על שם, מספר זהות, תאריך לידה, התאגדות ומען - - << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אנחנו צריכים גם את הנהנה ובעל שליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולגבי נהנה ובעלי שליטה, כל אחד מאלה. האם אפשר לפרט את זה בתוך החוק כד שלא יתעוררו שאלות? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> אנחנו לא רואים איך נוכל לעמוד במחויבויות הבינלאומיות אם נתחיל לפרט? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם המשמעות היא שסוגי מידע בהגדרה "הכר את הלקוח" יכולים להידרש במישור הבינלאומי? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> למיטב הבנתנו הם לא נדרשים, עשינו את הבירור הזה. הנציגה של ה-Global Forum אמרה לנו שהם לא נתקלו בשאלות כאלו. מה שחשוב לנו לוודא זה שאנחנו לא מעבירים מעבר למה שכל המדינות האחרות מעבירות במסגרת ה-CDD שלהן, ואת זה וידאנו בנוסח. אין לי דרך כרגע לפרט בצורה של טבלה - - << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> באיזה נוסח? בנוסח שמופיע לפנינו? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> כן. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> היו לנו שיחות מאוד ארוכות עם ה-Global על הנקודה הזאת. הניסוח כפי שמופיע כרגע הוא בעקבות השיחות שלנו איתם. הם אמרו לנו שאף מדינה לא ירדה לרזולוציות כאלו ולפרשנויות של מה זה כולל. אנחנו לא יכולים לכתוב עכשיו משהו ואז כשנגיע לביקורת ישאלו אותנו למה כללנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כיוון שאנחנו מתייחסים להעברת מידע ומצוינים פה פרטי זיהוי, אני חושבת שלכל הפחות צריך להבין איזה סוג של מידע צריך לעבור. הקראתם את מה שקיים בדין הבינלאומי. השאלה אם אפשר לנסח את הסעיף ואת הפרטים הנדרשים בהתאם למה שהקראתם עכשיו, או לפחות לגדר באיזה שהוא אופן את סוג המידע שיכול לעבור, כי כרגע המידע מאוד מאוד רחב ואין ודאות לגביו. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> סוג המידע הזה, כמו שלין ולילך אמרו, זה ה-CDD לפי סעיף 10 בהגדרות ה-FATF. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא הבנו אתמול מרשות המסים שהכוונה היא רק במידע המצומצם הזה ושאין כוונה ללכת לפי הליך הכרת הלקוח. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> עשינו את הבדיקות שלנו בהגדרות הבינלאומיות שהמסמכים מפנים אליהן. פרסנו בפניכם את שרשור ההגדרות ומה אנחנו מבינים מהן. כרגע אנחנו עושים תיקון שעומד בדרישות הבינלאומיות שאנחנו כפופים אליהן. אנחנו הגבלנו את עצמנו רק למידע - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> את אומרת את זה כיוון שהסיפה מתייחסת לזה שהמידע דרוש לצורך יישום הסכם בינלאומי כאמור בהתאם לבקשה, נכון? << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> נכון. אני לא אשנה עכשיו את כל ההגדרות בחוק איסור הלבנת הון לצורך הדבר הזה. ההגדרה של פרטי זיהוי בחוק איסור הלבנת הון היא לצרכים הישראליים שלנו, היא כוללת את הכרת הלקוח. אנחנו מודעים לכך שאצלנו ההגדרה היא רחבה יותר. המידע שיועבר בהתאם לבקשות יהיה אך ורק מידע שנדרש לפי הסטנדרט הבינלאומי, לא כל מה שנכלל אצלנו בהליך הכרת הלקוח. ברור לנו שאנחנו חשופים לביקורת ושייתכן שמדינות בעתיד יצטרכו להעביר מידעים נוספים. במדינות אחרות אין מניעה, לפי מה שהבנו, של פרטי הזיהוי הקונקרטיים שצריך להעביר. מאחר והגבלנו את העברת המידע אך ורק למידע הנדרש מכוח ההסכם, אנחנו יכולים להעביר מידע בצורה מידתית ומוגבלת, לא מידע עודף. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו מתאמצים להעביר את החוק הזה בגלל שיש ביקורת ב-OECD. אנחנו לא אוהבים את העברת המידע ואת הדברים שנמצאים פה, אבל אנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצים להיות חלק מהמכלול של מדינות ה-OECD. ברגע שאומרים לנו שצריך להעביר מידע מצומצם, הוועדה לא תאשר מידע רחב, היא תאשר מידע מצומצם. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> אין פה הגדרה ספציפית של פרטי המידע עצמם. כל פעם שאני נדרש להעביר מידע על תושב ישראל, לפי הדין אני מחויב להודיע לתושב ישראל והוא רשאי לפנות לערכאות על מנת לבחון האם המידע הוא בהתאם לכללים הבינלאומיים או לא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הבעיה שבחוק אתה משאיר להם מנעד רחב מאוד, אתה אומר שמתוך זה אתה תשלוף. אנחנו רוצים לדעת מראש מה פרטי הזיהוי. אני לא רוצה לשלוח את הלקוח לבתי המשפט, לטרטר אותו, אני רוצה למנוע את זה. אני מעדיף שתבוא לפה עם חקיקה שנצטרך לשנות, מאשר לשלוח כמה עשרות או מאות לקוחות של תושבים חוזרים שיצטרכו לעשות את ההליך הזה. אני רוצה לצמצם את פרטי הזיהוי לפי מה שמבקשים כרגע, אני לא מסכים לתת מנעד רחב יותר. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> באים אלינו ומבקשים את ה-KYC, שזה Know Your Client. ברוב המדינות זה שווה ל-CDD, כשה-CDD זה סעיף 10. אנחנו אומרים שניתן את ה-KYC לפי איך שזה מוגדר בחוק איסור הלבנת הון ולפי סעיף 10, אנחנו לא יכולים לצמצם את זה יותר מזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים לשיח של אתמול. ממה שאנחנו מבינים ממשרד המשפטים, כרגע לא דורשים הכר את הלקוח, דורשים רק את הפרטים המצמצמים. יכול להיות שבעתיד יהיה מרשם ותצטרכו לבוא כדי לעשות תיקונים. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> את הדברים האלה שנמצאים בתוך הכר את הלקוח, זה מה שמבקשים מאיתנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מנסים כרגע להבין מה בדיוק נדרש. ממה שאנחנו מבינים ממשרד המשפטים, מה שנדרש זה ארבעת הפריטים שמנויים בסעיף 2. ממה שאתם אומרים, מאיך שאתם מציגים את זה, הדרישה היא לגבי הכר את הלקוח. יש פה איזה שהוא פער. אנחנו מנסים להבין מה באמת מבוקש. כרגע, כמו שאת מבינה את זה, האם מתבקש המידע לפי הכר את הלקוח? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> השאלה אם הכר את הלקוח בישראל זה הכר את הלקוח במדינה אחרת. אין תשובה על זה. כששאלנו כמה הם יכולים לצמצם לנו את זה, התשובה הייתה שאף מדינה לא העלתה את השאלה הזאת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> יש פעם ראשונה לכל דבר. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> אנחנו שוב חוזרים לנקודה שנגיע לביקורת והם יגידו לנו - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זאת הבעיה שלך? אתם צריכים להתמודד מולם. אם הם באים ואומרים לכם שזו הביקורת ושזה מה שהם רוצים, בסדר, תדעו שזה מה שהם רוצים. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> אפשר לעבור עכשיו מדינה-מדינה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה מה שהם רוצים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הכוונה לגדר את מה שכן נדרש. << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> הגידור הוא לפי הסטנדרט הבינלאומי, לפי הסכמים, כדי שלא תבוא מדינה מחרתיים ותגיד לי: למה כשביקשתי הכר את הלקוח, העברת לי רק א',ב',ג' ולא ד'. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מי הוא מקבל השירות? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אתם מקבלים את העמדה של משרד המשפטים? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> כן, כמו שזה מנוסח בחוק. זה תואם את הסטנדרט הבינלאומי. << אורח >> לין לרר: << אורח >> גם ה-Global Standard וגם הליקוי של ה-Forum מתייחס ל-CDD, לא ל-KYC. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני לא מבין באיסור הלבנת הון ובכל התיקון פה, אבל מה קשורים סעיפים 9 ו-10 לחקיקה הספציפית הזאת שנועדה לטפל באותם עולים חדשים, נאמנויות ופקודת מסים? למה לדחוף את זה לתיקון 270? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אומר בנק ישראל? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> בגלל השיקולים של הגנת הפרטיות והצורך של הוודאות של מי שמעביר את המידע היינו רוצים שזה יהיה מגודר ומפורט, אבל אנחנו מבינים שיש קושי לעשות את זה. << אורח >> מיכאל אסולין: << אורח >> הרצון שלנו נובע מהכללים הבינלאומיים שאנחנו מחויבים לעמוד בהם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> גם ב- FATCAאנחנו מתייחסים לאותם פרטי זיהוי שכוללים בתוכם את ה-KYC. מ-2016 הבנקים משתמשים בדבר הזה וזה עובד. אני לא כל כך מבין מה החשש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה העמדה הבסיסית של בנק ישראל? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> שהמידע שמועבר הוא מאוד רחב והיה נכון לפרט ולגדר אותו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כמו שאומר משרד המשפטים? << אורח >> קרן גבאי: << אורח >> כמו שאומרת היועצת המשפטית של הוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> משרד המשפטים אומר שהנוסח כן נותן את המענה, אבל בהתייחסות לשאלה מה הוא המידע שיועבר אומר משרד המשפטים שכרגע הבקשה היא למידע המצומצם. אומרת רשות המסים שכרגע הבקשה היא גם למידע הרחב. פה נמצא הפער. כרגע הנוסח מתייחס גם למידע המצומצם וגם לרחב. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם נכתוב את הנוסח הזה שרשות המסים הביאה ונגיד שמדובר על המידע המצומצם, לא על המידע הרחב, האם זה יפתור את הבעיה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רשות המסים, האם אתם מוכנים להגיד את זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המידע המצומצם מבחינתנו, וזה גם מה שמשרד המשפטים אמר, הוא מידע שמותר להעביר לפי אמנות המס. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה משאיר עוד פעם את הפתח הזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בסוף אנחנו באים כדי לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, והאמירה היא שיש סטנדרטים בינלאומיים שאנחנו צריכים לעמוד בהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז בוא נרשום שאת כל מה שהם יבקשו ניתן להם. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> סעיף 214ב לפקודה קובע שלעניין העברת מידע, מנהל הרשות המסים צריך להיות משוכנע שזה דרוש למדינה זרה לצורך חקיקת דיני המס שלה. גם היום רשות המסים לא מעבירה דברים שהיא לא יכולה להעביר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם אתם מעדכנים כשאתם מעבירים את המידע את הגורם שלגביו נדרש המידע? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> כן, כשזה תושב ישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מי הוא מקבל השירות בהתאם לסעיף הזה? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> מה שמוגדר בחוק איסור הלבנת הון. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> יש הגדרה בכל צו למי הוא מקבל השירות, והסמכה לשר לקבוע בצו מי הוא מקבל השירות. בצו של הבנקים כתוב כך: בעל חשבון, מורשה חתימה, מי שמבצע בתאגיד בנקאי פעולה שאינה נרשמת בחשבון או מי שמבצע בתאגיד בנקאי פעולה שאינה נרשמת בחשבון שמבצע הפעולה רשום בו כבעל חשבון או כמורשה חתימה. << אורח >> יחיאל ציפורי: << אורח >> כלומר, לא נהנה ובעל שליטה. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> יש גם הגדרה של נהנה והגדרה של בעל שליטה. << אורח >> יחיאל ציפורי: << אורח >> אבל לא חלק מהגדרת מקבל השירות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> ולכן הוספנו את הנהנה ואת בעל השליטה. בחוק איסור הלבנת הון מקבל שירות זה לרבות נהנה ובעל שליטה. << אורח >> יחיאל ציפורי: << אורח >> יש חוסר בהירות בהצעת החוק בשני מישורים. המישור הראשון, כמו שהיועצת המשפטית שואלת, זה מי הוא מקבל השירות, כי מקבל השירות לפי החוק יכול להיות נהנה ובעל שליטה. עובדה שלא בנק אחד או שניים העלו שאלה לגבי הזהות של הגורם לגביו צריכים להעביר את פרטי המידע. המישור השני, כמו שכבר נדון פה בהרחבה, זה מה הם פרטי הזיהוי. אם אנחנו הולכים על הצד המרחיב ומעבירים מידע שלא נדרש, זה צריך להיות ברור בחוק. כרגע לא ברור לגבי מי צריכים להעביר את המידע, ואיזה מידע צריך להעביר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההתייחסות היא כרגע למידע הרחב יותר, גם להליך פרטי הכר את הלקוח. לילך, אם את יכולה למסגר לנו לגבי מי הוא מקבל השירות. << אורח >> לילך וגנר: << אורח >> סעיף 7 בחוק איסור הלבנת הון, שהוא הסעיף המסמיך להוציא את כל הצווים האלה שאנחנו מדברים עליהם, מתייחס למקבל השירות, לכך שצריך שפרטי הזיהוי שלו יהיו אצל אותו נותן שירות, כאשר קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות). היה מקבל השירות תאגיד שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד. כל הפונקציות האלו הן חלק ממקבל השירות. בצו פירטו מי הוא מקבל השירות, מי הוא נהנה ומי הוא בעל שליטה. הסעיף המסמיך מתייחס לכולם כמקבל שירות. קיבלנו בביקורת הבינלאומית ביקורת על זה שאנחנו לא מוסרים פרטים של נהנה ובעל שליטה, ביקורת לגבי מסמכי ה-CDD. בשתי הנקודות האלו דרשו תיקון, שזה התיקון שרשות המסים הציעה ואנחנו הסכמנו. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 9. בסעיף 214ג לפקודה, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) המנהל לא ישתמש במידע שהוא פרטי זיהוי של מקבל שירות לפי פרק ג' לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, למעט לצורך העברתו לרשות מס במדינה זרה בהתאם להסכם בין-לאומי." בנקודה הזאת יש שינוי שמשרד המשפטים מבקש לעשות ומקובל עלינו. מידע כאמור יעבור ובלבד שהוא דרוש לצורך יישום הסכם בין-לאומי כאמור בהתאם לבקשה בכתב שהגישה רשות מס במדינה זרה ביחס למקבל שירות שלגביו נדרש המידע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא מעבירים סתם, מעבירים את זה רק על פי דרישה בכתב, רק כשברור שזה דרוש. זאת לא אוטוסטרדה של העברת מידע. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> הסעיף הזה הוא בהמשך לסעיף הקודם שקבע את התנאי שאי אפשר להשתמש אלא רק לצורך העברה למדינה זרה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 214ב מדבר על העברת מידע וסעיף 214ג מדבר על איסוף המידע לצורך העברה שלו בהמשך. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם כשהמידע עובר, הבנקים רואים את ההנמקה שנדרשת מבחינת איזה סעיף, איזו מדינה, איזה הסכם? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> לא, יש פה סודיות. אנחנו רק מעדכנים שאנחנו מעבירים את המידע. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> האם הדרישה שלהם היא שהבנקים לא יראו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההליך הזה ייעשה בהתאם למה שנעשה היום לגבי ה-FATCA? << אורח >> מיטל אנג'ל: << אורח >> לא. ה-FATCA זה דבר שנעשה באופן אוטומטי. כאן מדובר בהליכים לפי דרישה, בסעיף ספציפי ממש. אנחנו מסתכלים על הבקשה, רואים שיש סיבה לדרוש אותה, מה היא אמורה לכלול, והאם הדברים שהם מבקשים אלה דברים שאנחנו אמורים להעביר בכלל. כל בקשה עוברת אצלנו במחלקה, יש מישהו שעובר ומסתכל עליה. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> 10. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בסעיף 31א(ג), האמור בו יסומן (1) ולאחריו יבוא: "(2) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט בתוספת השלישית, רשאי להעביר פרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי פרק ג', במהלך עבודתו, למנהל כמשמעותו בסעיף 214בלפקודת מס הכנסה, לצורך העברתו לרשות מס במדינה זרה בהתאם להסכם בין-לאומי לפי הסעיף האמור; מידע כאמור יעבור ובלבד שהוא דרוש לצורך יישום הסכם בין-לאומי כאמור בהתאם לבקשה בכתב שהגישה רשות מס במדינה זרה ביחס למקבל שירות שלגביו נקבע המידע. << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> "ובלבד שהוא דרוש" אומר שרשות המסים בודקת אם הוא דרוש, נכון? << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> רשות המסים בודקת. 11. הוראות סעיפים 14, 75טז1, 75טז2(א)(2), 134ב, 135(1) ו-135א1 לפקודה כנוסחן בסעיפים 1, 2, 3(1), 5, 6 ו-7 לחוק זה, יחולו על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או שהיה תושב חוזר ותיק, כאמור בסעיף 14(א), החל מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026) ואילך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקור היה כתוב: חוק זה יחול, אבל פירטנו פה כדי שלא תהיה אי בהירות. << אורח >> אפרת ריץ: << אורח >> במקור זה היה כל הוראות החוק. עכשיו פירטנו את הסעיפים שמתייחסים לעולים חדשים ולתושבים החוזרים הוותיקים, שהתחולה לגביהם נדחית מעבר למה שהובא בהצעת החוק המקורית בחצי שנה נוספת. ההוראות יחולו עליהם רק החל מ-1 בינואר 2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תפרטו את הקבוצות שאליהן זה מתייחס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף 14 זו תקופת ההסתגלות, סעיף 25טז1 זה לגבי יוצר שהוא תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק, סעיף 25טז2(א)(2) מדבר על נאמנות שהופכת להיות נאמנות שחייבת במס בישראל בגלל שמישהו עולה לישראל או תושב חוזר ותיק, סעיף 134ב זה הפטור מדיווח שנתי, סעיף 135(1) זה פטור מתשובה לבקשה, וסעיף 135א1 זו החברה הזרה בשליטת עולה חדש או תושב ישראל ותיק. (ב) הוראות סעיף 131 לפקודה, כנוסחן בסעיף 4 לחוק זה, יחולו על דוח שיש להגישו לשנת המס 2024 ואילך. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה לא דוח מס או דיווח, זה רק על הנאמנות, נכון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> סעיף 131 מתייחס לדוח של חבר בני אדם וגם לדוח של נאמנות, אבל בשני המקרים המידע הנוסף שהתבקש זה נאמנויות וחבר בני אדם שחייבים היום לדווח. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אם אני עולה חדש שמגיע ב-1.1.2026, אני לא מדווח אחורה, אני לא צריך להגיש לך דוח 2025, נכון? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. הדוח הוא לשנת 2026. זה לא שאתה צריך לדווח עכשיו לאורך כל תקופת ההיסטוריה שלך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה אין פה התייחסות לזה שהיוצר או הנהנה היה לתושב ישראל לראשונה או היה לתושב חוזר ב-1 בינואר 2026? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הכלל שחל על תושב ישראל לראשונה או על תושב חוזר ותיק אומר שהוא צריך לדווח כמו תושב חוץ. כל המקרים שבהם שינינו את הכלל הזה וקבענו שתושב ישראל לראשונה צריך לדווח כמו תושב ישראל, נכנסים לתוך (א). (ב) זה סעיף לא רלוונטי, כי הנאמן צריך לדווח גם על תושבי חוץ. מכיוון שהוא צריך לדווח גם על תושבי חוץ, הוא צריך לדווח גם על תושב ישראל לראשונה שמתייחסים אליו כמו תושב חוץ לפי הכלל הישן, לפי החקיקה הישנה. << אורח >> יועד פרנקל: << אורח >> אני לא חושב שצריכה להיות הבחנה בין מצב של עולה חדש שיש לו חשבון בנק בחו"ל ומדווח רק אם הוא עלה אחרי 1 בינואר 2026, לבין מצב שהעולה החדש בוחר שחשבון הבנק יהיה בתוך נאמנות. המצב שישי מציין זה מצב שבו יש נאמן ישראלי, נהנה זר ויוצר זר שיכולים בקלות להחליף את הנאמן הישראלי. אני בשבוע האחרון שומע על נאמנים ישראלים שמעבירים את התיקים שלהם לנאמנים זרים כי יש להם נאמנויות רק עם יוצרים זרים ונהנים זרים. המצב הזה לא ראוי וצריך לתקן כך שזה יחול רק על נאמנות של העולה החדש או התושב החוזר הוותיק שעלו או חזרו אחרי 1 בינואר 2026. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> המטרה פה היא לא לתת הטבות חדשות לעולים חדשים. מה שמתבקש פה הוא ליצור איזו שהיא העדפה של תושב ישראל לראשונה או תושב חוזר ותיק מעבר לתושב חוץ, העדפה שהיום לא קיימת. היום מתייחסים לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק כמו שמתייחסים לתושב חוץ. << אורח >> יועד פרנקל: << אורח >> מה ההבדל אם הוא מחזיק את החשבון באישי לבין שהוא מחזיק דרך נאמנות? למה צריך להיות הבדל בדיווחים? זה מה שיוצא כאן. תתקנו את זה. << אורח >> יחיאל ציפורי: << אורח >> מהניסוח עולה שהתחולה תהיה מיידית. אנחנו חושבים שנכון וראוי לתת מספר חודשים משנת המס 2025 כדי שהבנקים יוכלו להיערך להעברת המידע החדש. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 12. נאמן בנאמנות שהוקמה לפני פרסומו של חוק זה, יגיש הודעה כאמור בסעיף 75טז2(ג) לפקודה, כנוסחו בסעיף 3(2) לחוק זה, בתוך 120 ימים מיום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026). << אורח >> יחיאל ציפורי: << אורח >> צריך יותר זמן. 120 זה לא מספיק, מה גם שיש פה החלה על נאמנויות קיימות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אנחנו חושבים שצריך פחות זמן ממה שכתוב בנוסח כיום כי זה מידע שקיים כבר אצל נאמנים, אבל אם זו הדרישה של הוועדה אנחנו מוכנים לדחות ל-1 בינואר 2026. לגבי נאמנויות קיימות, שזה חלק מהדרישות של ה-OECD, אנחנו לא חושבים שנכון לתת קרט בלנש בהקשר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המועדים יוצאים חופפים בסעיף קטן (ב) ו-(ג), נכון? דוח שיש להגישו לשנת המס 2024, מוגש בסדר גודל של אפריל 2026 אלא אם כן ניתנת הארכה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי סעיפים 8,9,10 עשינו בירור יחד עם איגוד הבנקים אם נדרשת איזו שהיא היערכות מבחינת המידע שצריך למסור. אנחנו מבינים שהבקשה היא לדחות את המועד כך שהתחילה של סעיפים 8,9 ו-10 תהיה מ-1 בינואר 2025. גם בעבר כשנעשו התיקונים ביחס ל-FATCA, התחילה הייתה סדר גודל של שישה חודשים, אפילו מעבר, כיוון שנדרשו שם תקנות. רק אחרי התקנת התקנות היו שישה חודשים, לכן אנחנו מבקשים שהתחילה תהיה מ-1 בינואר 2025. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו חושבים שאפשר לתת עוד זמן לתחולה, אבל בתוך שנת 2024, לא בשנת 2025. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אז תעשה את זה 31 בדצמבר 2024. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> ב-FATCA הבנקים היו צריכים לפתח מערכות, ליצור טפסים, לקבל מידע חדש. פה כל החובות של איסוף המידע קיימים בחוק איסור הלבנת הון. החוק הזה שאנחנו עכשיו מעבירים לא מוסיף על הבנק שום חובה, למעט זה שעכשיו רשות המסים או רשות מסים זרה יכולות לקבל את המידע. זה לא מוסיף על הבנקים שום חובה של מיסוי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל הבנק מדבר על זה שכן נדרשת לו איזו שהיא תקופה. בהינתן שאנחנו נמצאים כבר בחודש אפריל והחגים לפנינו - - << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אפשר לתת, אבל זה צריך להיות בשנת 2024. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> האם שלושה חודשים זה טווח הגיוני? << אורח >> יחיאל ציפורי: << אורח >> אנחנו חושבים ששישה חודשים זה טווח סביר יותר. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> שי, מנהל רשות המסים, הציע 1 באוקטובר כדי לתת היערכות טכנית לבנקים להיענות לבקשות שהן בקשות פרטניות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אם אתם אומרים שיש קושי אם זה לא יהיה ב-2024, נעשה את זה בסוף 2024. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> אנחנו מול אנשים בצד השני. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> בסדר, אז מה? << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> 1 לאוקטובר נותן חצי שנה. גם הבנקים מסכימים שזה מספיק. אני מזכיר שמדובר פה בבקשות לפי דרישה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> הבנקים לא צריכים לאסוף חומר חדש. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבנקים, מה אתם אומרים? << אורח >> לבנת קופרשטיין-דאש: << אורח >> אין לנו התנגדות לאוקטובר. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אני עוד לא הבנתי מה הנטל הגדול על הבנקים. אני לא מצליחה להבין למה לדחות כל כך הרבה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עומד פה ונלחם על מנת שזה יהיה בינואר, ואז הבנקים באים ומסכימים על אוקטובר. בשביל מה נלחמתי? << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אין סיבה לדחות את זה עד אוקטובר. זה חוק חשוב שצריך להיכנס לתוקף ואין סיבה שהוא יחכה עד אוקטובר. אנחנו מנסים להעביר את החוק הזה כבר 10 שנים. עכשיו כשזה סוף סוף קורה, דוחים את זה בעוד כמה חודשים? למה? הנטל על הבנק הוא מאוד קטן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ייכנס סעיף ביחס לסעיפים 8,9 ו-10 כך שהתחילה תהיה ב-1 באוקטובר 2024. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> איך אנחנו מגיעים לסיטואציה שהדיווח הזה יתחשב? הרי בכל זאת מדובר בעולים חדשים ותושבים חוזרים. איך אנחנו מפשטים את הדיווח מבחינת ההנגשה? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אנחנו נכין פורמט שנציג אותו שנה מהיום. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו יכולים לעגן את זה איכשהו בחוק? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אנחנו נותנים פה הבטחה מינהלית לוועדה. גם השר הבטיח את זה לשר העלייה והקליטה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם מבחינת הפורמט וגם מבחינת השפות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מנהל רשות המסים, אתה אומר שבתוך שנה תציג בפני הוועדה גם את הנושא השפתי וגם - -? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> זו הייתה הדרישה של שר האוצר וההבטחה שלו לשר העלייה והקליטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התלבטנו אם להכניס את סעיפים 8,9 ו-10 במסגרת תחילה או תחולה, אבל לאחר התייעצות החלטנו להכניס סעיף שיתייחס לתחילה של סעיפים 8,9 ו-10 ב-1 באוקטובר. ישי, תגיד מה המשמעות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הסעיף מתגבר על חובת הסודיות כך שמותר לבנקים להעביר את המידע הזה החל מ-1 באוקטובר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כשנביא את זה, בעזרת השם, למליאה, נביא את ההתחייבות של רשות המסים, של מנהל רשות המסים. אני לא הייתי מעביר ככה חוק. אני סבור שאנחנו צריכים להיות חלק מתוך המערכת כולה, חלק מהמערכת הבינלאומית, אבל אני מסכים עם משרד המשפטים שאמר שהיה צריך למצוא נוסח שיצמצם, לא שירחיב. בסופו של דבר מקובל עלי העניין הזה שאמרתם שלא יהיה דבר כזה שרשות מסים תעשה פעולות שיפתחו את הדברים ללא צורך אלא רק על פי דרישה. אני חושב שצריך להצביע בעד, על אף שהיינו צריכים להתאמץ יותר ולהגיע לפתרונות יותר שלמים. נעבור להסתייגויות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ההסתייגות הראשונה היא ביחס לסעיף 75טז2. אחרי סעיף קטן (ג)(3) יבוא (ג)(4): שר האוצר, באישור ועדת כספים, יקבע את נוסח ההודעה שתוגש כאמור בפסקאות (1),(2); הנוסח יתחשב ככל הניתן בהיותו של התושב מגיש הבקשה עולה חדש או תושב חוזר על כל המשתמע מכך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 2. אחרי סעיף קטן (ג)(3) יבוא (ג)(5): נוסח ההודעה שתוגש כאמור, יתורגם לשפות הבאות: אנגלית, ספרדית, רוסית, אמהרית, צרפתית וערבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 3. אחרי סעיף 135א1 יבוא סעיף קטן (ג): שר האוצר, באישור ועדת כספים, יקבע את נוסח הדיווח שיוגש כאמור בפסקאות (1) ו-(2); הנוסח יתחשב ככל הניתן בהיותו של תושב המגיש הבקשה עולה חדש או תושב חוזר על כל המשתמע מכך. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי סעיף 135א1 יבוא סעיף קטן (ד): נוסח הדיווח יתורגם לשפות הבאות: אנגלית, ספרדית, רוסית, אמהרית, צרפתית וערבית. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה, הסעיפים כפי שנוסחו בדיון בוועדה. מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעת החוק אושרה פה אחד. אני מודה לכל המשתתפים בדיונים האלה. אדוני המנהל, אני מודה לכם. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> תודה לוועדה. זה אמנם לא מציל את כלכלת ישראל, אבל אם כלכלת ישראל הייתה נקלעת עכשיו לסיטואציה של רשימה שחורה המצב היה עוד יותר קשה. תודה ליושב ראש הוועדה ולחברי הוועדה מהאופוזיציה והקואליציה על ההתגייסות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו נדון בנפרד בתקנות. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני חושב שהחוק הזה הוא חוק חשוב. הרחבת חובת הדיווח והשקיפות זה חלק מאבני היסוד של דיני המס. אנחנו מודים לחברי הוועדה על הקשב ועל התיקונים שגם אנחנו העלינו. לא פחות חשוב מה שולדמיר אמר לגבי ההנגשה לציבור העולים החדשים. חשוב שיהיה טופס מסלול ירוק לעולים החדשים שיהיה הרבה יותר מקל ממה שקיים היום באתר רשות המסים. במה שקיים היום כמעט ולא משתמשים כי הוא די קשוח בתנאים שלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני אעלה את זה במליאה. כשאני אביא את זה לאישור, אני אעלה את העניין של העולים החדשים, של ההנגשה ושל השפות. << אורח >> רוני גנוד: << אורח >> בשם הכלכלן הראשי אני רוצה להודות לוועדה, ליועצת המשפטית לוועדה ולכל הגורמים הרלוונטיים על הזמן שהוקדש בהעברה של החוק החשוב הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה לכל המשתתפים בדיונים, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:00. << סיום >>