פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
ועדת העבודה והרווחה
01/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 199
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ב באדר ב' התשפ"ד (01 באפריל 2024), שעה 11:18



סדר היום:
 << נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
אלמוג כהן – מ"מ היו"ר 


חברי הכנסת:
אליהו רביבו


מוזמנים: 
	גאולה צמח
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, זרוע עבודה, משרד העבודה

	גדעון זעירא
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	חגי מויאל
	–
	מנהל שירות דיור תומך (אגף בכיר דיור), שירות דיור, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	נורית כהן אשכנזי
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	רום בר אב
	–
	רפרנט תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר

	איציק דניאל
	–
	רכז תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר

	דנה דובר
	–
	רפרנטית הסעת המונים באגף תקציבים, משרד האוצר

	לינא סאלם
	–
	עו"ד, רפרנטית עובדים זרים, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	שושנה שטראוס
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

	אפרת לב ארי
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול

	ואאיל עבאדי
	–
	מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה

	דן גרוס
	–
	עו"ד, יו"ר משותף ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין

	ג' סינוואני
	–
	ההסתדרות הלאומית

	שעבן א-סייד
	–
	אביו של הישאם א-סייד שבוי בעזה 10 שנים, משפחות השבויים

	דניאל שטיינברג
	–
	אביו של אל"מ יהונתן שטיינברג ז"ל, מח"ט הנחל, שנפל בקרב ב-7 באוקטובר בכרם שלום

	מרים אלעזרי
	–
	אימו של רב"ט יונתן אלעזרי ז"ל שנפל בקרב באופקים ב-7 באוקטובר

	בניה תם
	–
	בן דודו של איתן מור החטוף בעזה

	חנה כהן
	–
	דודה של ענבר היימן ז"ל שנרצחה בשבי חמאס בעזה

	איילת גוטמן
	–
	דודה של עידן שתיוי החטוף בעזה

	יעל גוטמן
	–
	בת דודה של עידן שתיוי החטוף בעזה




ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג 



מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים) (תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלום. ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה בעניין הצעת תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון). מדובר פה בצורך להביא עובדים זרים לתשתיות חיוניות שהמדינה רוצה החלטת ממשלה להביא עובדים זרים כדי לאפשר קידומם של תשתיות חיוניות. אנחנו נתחיל את התקנות של העובדים הזרים. 

אבל לפני כן יש בקשה של מר דניאל שטיינברג, אבא של מח"ט הנחל, הי"ד. נמצא פה?

 << אורח >> דניאל שטיינברג: << אורח >>  

תודה רבה. אני דני שטיינברג, כאמור. אבא של מח"ט הנחל, הי"ד, יהונתן, שנפל בקרב, קרב יחיד מול רבים. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >>  

גיבור ישראל. 

 << אורח >> דניאל שטיינברג: << אורח >>  

תודה על האפשרות לומר כמה דברים. אני נציג של פורום הגבורה גם כן. פורום א-פוליטי של משפחות שכולות. 

היום כ"ב באדר התשפ"ד. בדיוק חצי שנה משבת שמחת תורה. בדיוק שישה חודשים מאותו יום בו עמלק של היום פשט וזנב, הרג, חטף, אנס וחמאס. זה גם בדיוק שישה חודשים לנפילתו בקרב הגבורה של יחיד מול רבים של בנינו האהוב אלוף משנה יהונתן שטיינברג, מח"ט הנחל, בשבת שמחת תורה. 

שישה חודשים של טלטלה. טלטלה אישית וטלטלה לאומית. הטלטלה האישית נשארת בארבע אמות של ביתנו ומשפחתנו. אבל טלטלה הלאומית פוגשת את כולנו בכל פינה. הבית הזה אמור להיות המצפן הלאומי. מצפן שינווט בין הזרמים האיומים הניתכים עלינו והמאיימים איום של ממש על עתידנו בארץ היקרה שבנינו היקרים מסרו את נפשם למענה, למעננו, למען כולנו. 

המסר של יהונתן לכל פקודיו בכל שנות הקריירה שלו בצבא היה מסר של שליחות למען הכלל. מסר של ביטול האני הפרטי ביום פקודה והתמסרות למטרה לשמה מגויסים ילדינו, של כולנו, לצבא הגנה לישראל. מסר של אחדות בכור ההיתוך הצבאי הלאומי, תוך חתירה למצוינות מקסימלית. תוך חתירה לניצחון על אויבינו באשר הם. 

אשר על כן אני יודע שיש לי את הזכות המלאה כאבא של גיבור ישראל וכשליח של משפחות השכול, משפחות של גיבורים שאינם איתנו עוד. ובמותם מאפשרים לבית הזה, למצפן הלאומי, לקבל החלטות ולדייק בביצוען. יש לי את הזכות לדרוש מכם ובאותה מידה גם לגבות אתכם, המשיכו בלחימה ובמלוא התנופה. עשו סוף לטלטלה הלאומית. הגבירו את הלחץ על החמאס שעדיין מחזיק מעמד, עדיין מחזיק בחטופים. היכנסו להיכן שצריכים להיכנס, אל תהססו. אל תשעו לעצות אחיתופל "הומניטריות" ואולטימטומים של מדינות העולם שמצפנם אינו המצפן שלנו ומצפונם רחוק מלהיות המצפון שלנו. 

הוכח כבר בששת החודשים שחלפו שרק כוח ומהלומה מוחצת תאפשר את שחרור או חילוץ החטופים שכל כך יקרים לכולנו. לא יתכן שהאויב לאחר שישה חודשי לחימה יכתיב לנו תנאי כניעה, כאשר מטרתנו הינה ניצחון מוחץ.

נכדי נלחם כעת בעזה. זה גם מוסיף לטלטלה האישית שאנחנו נמצאים בה. בני יהונתן כמח"ט השביע אותו בכותל המערבי וכך אמר לו, כמו גם לכלל הטירונים, ואני מצטט: "הצהרת השבועה אותה נשאתם היום הינה נקודת ציון משמעותית בתוך משא שלם. משא זה כולל בתוכו את ההבנה כי לא האני הפרטי הוא זה שעומד במרכז, אלא חיי הכלל, העם והמדינה. עד כדי מוכנות למסור את הנפש למענם". והוא הראה דוגמה אישית, כמו שאר הנופלים. אל תתנו יד לפילוג בכלל, בעם. אל תתנו מקום ולו אף פינה קטנה לשיח הקורא לשריפת המדינה. לקריאת הנשמעות אפילו עכשיו כאן בחוץ, הנותנות על מגש של זהב, לא כסף, מגש של זהב, נותנות רוח גבית לחורשי השנאה נגדנו בעולם. 

אני קורא לכם בשם פורום הגבורה, המשיכו לנצל את האחדות המופלאה הקיימת בקרב חיילינו בסדיר ובמילואים, הדורשים להגיע להכרעה ולהפסיק את מה שנראה כדשדוש. אנחנו נותנים רוח גבית חזקה לממשלה שנבחרה באופן דמוקרטי להגדיל ראש, להגיע במהירות, בהחלטיות ובזקיפות קומה להגשמה מלאה של יעדי המלחמה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תודה רבה דניאל. מעשיו של בנך יהדהדו גבורות קדימה. הגבורה שלו תשמש לנו כמגדלור באפלה. 

 << אורח >> דניאל שטיינברג: << אורח >>  

תודה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

לפני שאני אתן את רשות הדיבור לגב' מרים אלעזרי, זה יהונתן. יהונתן הוא היה חניך במכינה הקדם צבאית בעיר אופקים. ואחרי שכמעט הרגנו את כולם היה עוד מוקד אחד ברחוב החיטה. ואז שמענו שיש שם מחבלים. אז אמרתי לדודי, נקרא לו א', לא ניתן לפרסם את שמו. אמרתי לו שמע, אין שם כלום. אין שם. אנשים מפחדים, אבל זה מובן, אין שם מחבלים. ואז הוא רץ לשם, אני נשארתי באזור הבית של רחל, שתיבדל לחיים טובים וארוכים. וכשהוא חזר משם הוא מיד סיפר לי על המלאך הזה, על הגיבור הזה. אנחנו יצאנו עם אקדחים וחששנו. הוא יצא עם אקרשטיין ביד. הוא יצא עם אקרשטיין. הוא יצא בידיעה ובהבנה מוחלטת שחייו שווים לכל הפחות כמו של האנשים שנרצחים שם. 

הגברת מרים, אני רוצה לומר לך שהבן שלך הוא יקיר העיר. הוא חלק מאתנו. הוא הציל חיים. ויבורכו ידייך על החינוך שנתת לו להציל חיים. זה דבר מדהים. ואנחנו ננצור את זכרו בליבנו לעד. ברשותך, רשות הדיבור שלך. 

 << אורח >> מרים אלעזרי: << אורח >>  

קודם כל תודה. תודה על ההזדמנות להשמיע. אני לא אאריך. אני גם באתי כנציגת פורום הגבורה להשמיע את הקול הזה והבקשה הזאת שמה שהילדים שלנו התחילו ב-7 באוקטובר וממשיכים לעשות מאז בחצי שנה האחרונה, יהיה עם משמעות. לא יהיה לשווא. 

הם יצאו בידיעה מאוד ברורה שהם הולכים להציל חיים, הולכים להילחם בכוחות רוע. אני חוזרת על עצמי. אני מאוד חזק לי המשפט מתוך מבצע יהונתן, מתוך השיר: "להשיב את כבוד האדם". מה שנחשפנו אליו ב-7 באוקטובר היה באמת השפל של המין האנושי. ומה שהילדים שלנו עושים, עשו ועושים, זה משיבים את כבוד האדם. 

ושוב, אני אמרתי את זה ואני חוזרת על זה, זאת לא זכות, זאת חובה. יש לנו חובה ויש לנו שליחות בתור עם להילחם ברוע ולהביא את הטוב לעולם. זה לא רק הטוב של העם שלנו. זה מלחמה על הטוב העולמי. אני מרגישה שכל העולם מתבונן בנו. כוחות הרוע וגם כוחות הטוב מתבוננים לראות איך זה יוכרע. זה ממש רגע היסטורי שאנחנו חייבים להכריע בו. 

לא ביקשו מאתנו רשות, אף אחד לא שאל אותנו אם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר הזה, פשוט גבו אותו מאתנו. מחיר מאוד כבד בתור עם וגם בתור יחידים. ואנחנו חייבים, במירכאות אני אומרת, כי אני לא בשיח הזה של זכויות ומה מגיע לי. לא עניין של מגיע לי. אבל אנחנו חייבים בתור עם לקבל תמורה על המחיר ששילמנו. והתמורה היא ניצחון, היא הכרעה של הרוע. תודה. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

אשריכם ישראל. שעבן א-סייד. (ערבית). אביו של הישאם א-סייד החטוף בעזה כבר מספר שנים. רשות הדיבור שלך. 

 << אורח >> שעבן א-סייד: << אורח >>  

9 שנים. שלום לכם. אנחנו בסיטואציה הקשה שכולם מדברים על זה מאז ה-7 באוקטובר, אנחנו בזה 9 שנים. והאמת, הרגשנו במשך 9 שנים שהיינו קצת מופקרים. אבל בתמיכה של המטה, מטה המשפחות, עזר לנו להיות בכותרות קצת והשם שלנו נשמע. קודם השם שלנו לא נשמע. בגלל כנראה שאנחנו בדואים. למרות שהחמאס לא מבדיל בין בדואי, מוסלמי ויהודי. הוא לקח את כולם. גם אלה שהלכו לעבוד, גם אלה שהיו במשמרת על המדינה. 

אני מקווה מהצד שלנו, שחברי הכנסת, כל אנשי הציבור, ייקחו אותנו בחשבון ויזכרו אותנו, פשוט מאוד. ולתת את המלאכה לכוחות הביטחון לעשות את זה כמו שצריך. וזהו. אנחנו מאוד מודים לכם שקיבלתם אותנו. 

 << יור >> היו"ר אלמוג כהן: << יור >>  

תודה רבה שעבן. נאמר שהעדה הבדואית ב-7 באוקטובר באמת פשוט הוכיחו גבורה והצילו חיים. באמת, פשוט בשאטלים, ההיכרות שלהם עם השטח. ועל כך אנחנו באמת מוקירים ומקווים גם לעתיד חדש למען כל תושבי הנגב, אינשאללה. 

אדון בועז?

 << אורח >> בניה תם: << אורח >>  

בועז לא כאן, אני אחליף אותו. אני בניה תם, אני בן דוד של איתן מור שחטוף בעזה. הגשנו גם כן פתק. בועז לא נמצא פה כרגע. 

איתן בן דוד שלי, למעשה הוא צעיר ממני בשנתיים. בן הדוד הכי קרוב אליי במשפחה. הוא נחטף מהמסיבה בנובה, אחרי שכבר הצליח להימלט יחד עם קבוצה נוספת וחזר יחד עם חברים שלו כדי לחלץ גופות. 

אנחנו עוברים תקופה קשה. תקופה מאוד מורכבת. הזמן שעובר ודועך עבורם מורט עצבים, מקשה עלינו מאוד. ויש צמתים שאנחנו נפגשים בהם שאנחנו לא יודעים כיצד לפעול. מקומות שאנחנו לא יודעים מה לעשות, מה נכון לעשות, איך ללכת. בזמנים כאלה, כשאנחנו לא יודעים מה נכון לנו לעשות, איך נכון לנו לפעול, אנחנו מסתכלים על האויב. אנחנו מסתכלים על מבקשי רעתנו ואנחנו רואים מה הם עושים, על מה הם נותנים דגש ואנחנו יודעים מה עלינו לעשות כדי להימנע. מה הכיוון, מה הדרך שבה אסור לנו לצעוד. 

אם מבקשי רעתי מפחדים, עושים כל מאמץ כדי להימנע ממני להיכנס לרפיח, אז אני מבין שאני צריך להיכנס לשם. אם אויביי מעוניינים בחזרת העזתים לצפון הרצועה, בהפסקת הלחימה, אז אני מבין שאני צריך להגביר את הלחימה ביתר שאת. ולא לחשוב על האפשרות להחזיר את העזתים צפונה. אם המחבלים הארורים של חמאס מסכימים רק לעסקאות של פעימות, של טפטופים, אז אני מבין שאני צריך להתעקש על עסקאות שכוללות את כולם. לא עסקאות חלקיות, עסקאות מלאות. אם הנאצים של חמאס שביצעו את מה שעשו ב-7 באוקטובר אומרים בחקירות שלהם, אלה שנתפסו בחיים לצערי, אומרים בחקירות שלהם שהפילוג, השסע, הוויכוח, ההפרדה, היא זו שעודדה והמריצה אותם לבצע את מה שהם עשו ב-7 באוקטובר. וערוצים כמו אלג'זירה או פרו-פלסטינאים אחרים משדרים את ההפגנה שהייתה במוצאי שבת, אז אני מבין שאני צריך ללכת לכיוון השני. אני מבין שאני צריך לאחד, אני מבין שאני צריך ללכד. אני מבין שאני צריך לדאוג לאחדות של העם. כי הכוח שלנו הוא באחדות שלנו. כשהיינו מאוחדים והיינו בטוחים בזהות שלנו, בצדקת דרכנו, אז הגענו להישגים צבאיים. והכי חשוב, הגענו להחזרה והשבה של החטופים. 

אני מודה לכם. תודה רבה על הזכות לדבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. חנה כהן, דודה של ענבר היימן. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

כן. שמי חנה כהן, ואני דודה של ענבר היימן. אני באה לפה במקום הוריה, שהם מרוסקים, לא מסוגלים לתפקד. בעצם אחי וגיסתי. כל יום שאני באה אליהם אני רואה אותם כמלים יותר ויותר. ואני שואלת את עצמי מה יהיה בסופו של תהליך. 

ענבל שלנו השתתפה במסיבה בנובה. היא שימשה כהלפרית. נחטפה ונרצחה בשבי חמאס. ואני שואלת את עצמי כל פעם, אני שומעת כל מיני ראיונות של עסקאות חטופים כאלה ואחרות. לא מבינה, באמת לא מבינה. כל יום שני ושלישי עסקה אחרת. אבל יש מכנה משותף בין כל העסקאות האלה – הנרצחים בסוף העסקה. הנרצחים האלה שבעיניכם גופות, אפשר להחזיר אותם בסוף העסקה, הן לא סובלות. נכון? אבל אתה כאדם דתי יודע שמדובר בהרוגי מלכות. מדובר בהרוגי מלכות. והם ראויים לכבוד שמגיע להם. מה גם שהתורה ציוותה אותנו בכבודו של המת, שזו מצווה מאוד מאוד חשובה בתורה. ופדיון שבויים. ישנם נשים וגברים שנאנסים על בסיס קבוע במנהרות בעזה. אני מבקשת ממכם לעשות עסקה אחת כוללת שתכלול את כולם. לא לפי רשימות שינדלר, את כולם. כולם נחטפו באותו יום, כולם צריכים לחזור באותה עסקה. אני לא רואה את עצמי מחכה בעוד 10 שנים לקבל את הגופה של הילדה. זה לא יקרה. זה פשוט לא יקרה. זה לא יקרה, כי אני לא אתן לזה לקרות. 

דבר נוסף יש לי להגיד לכם. עוד מעט יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה. אין לנו קבר לעלות אליו. אתה מצפה שאני אדליק את הנר מאחורי השיח שם בחוץ או מעבר לכביש או אולי במאהל? אתה בן אדם דתי, אתה יודע מה זה להיות בלי קבר. אתה יודע מה המשמעות של קבר לבן אדם לפי ההלכה. אני מבקשת ממך, שכאשר אתה נותן את ידך להצבעה, תיקח בחשבון גם את האומללים האלה וגם את משפחותיהם האומללות שנרצחות כל יום וחוות את הרצח של היקירים שלהם כל יום על בסיס יום יומי, על בסיס שעתי. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אני לא נוהג לדבר או להגיב שום דבר בעניינים האלה. אבל אני חייב לציין שאבא שלי ז"ל, גם במלחמת ששת הימים וגם במלחמת יום הכיפורים הוא התנדב כדי להיכנס מאחורי טנקים שרופים ולנסות להציל את מי שאפשר להציל, אבל בעיקר הוא היה מומחה לגבי זיהוי חללים. הוא היה שולף אותם במסירות נפש ממש עד כדי כך שפעם אחת אפילו רצו לעשות עליו זה והוא לא הסכים לעשות שום פרסום בעניין הזה. אבל כל מה שאתם יודעים היום מה שנקרא זק"א וכל אלה, הוא היה סבא של זק"א. כך שמה שדובר פה על העניין של המת מאוד מאוד קרוב לליבי. 

אבל אנחנו נמשיך עם איילת. 

 << אורח >> חנה כהן: << אורח >>  

אני מודה לך מאוד, מודה לך על המילים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

איילת ויעל גוטמן. דודה של עידן. 

 << אורח >> איילת גוטמן: << אורח >>  

אני אחות של אמא של עידן, אני איילת. עידן הוא האחיין שלי, האהוב. עידן בחור בן 28, הלך כולה למסיבה לצלם חברים שלו. התחילה המתקפה הוא רק הגיע. הלך, לקח איתו עוד שני חבר'ה, אפילו לא באוטו שלו, כי הם לא היו כשירים לנהיגה, כדי להציל אותם. בן אדם אוהב אדם, אוהב חיים.

ממה שהבנתי קשה היה להימלט מהכביש הנורא ההוא 232. נתקע בעץ. אנחנו יודעים שעידן פצוע. אנחנו יודעים שהוא בעזה. הוא היה עם גיא אילוז. לצערנו גיא אילוז גם כבר לא בין החיים. ולעידן שלנו יש עוד סיכוי. המשפחה שלנו עוברת גיהינום של אי ודאות נוראית. אחותי מרוסקת. כל המשפחה, אחים שלו, אנחנו עושים, אבא שלו, כולם, עושים כל אשר אנחנו יכולים. חברה שלו. זה ילד ממש בתחילת חייו שהכול פתאום התחיל ללכת. יש לו חברה מהממת, לומד קיימות וממשל ברייכמן. ילד שממש התחיל לחגוג את החיים ולעבור את כל הסיוט שהיה לו בבית הספר. וסוף סוף כל החיים לפניו. 

פתאום אוקטובר, 7, כל המחדל שבעולם קרה. אחרי הסיור שעשו לנו ממשרד הביטחון אני הבנתי שהדבר שהכי הדהד לי זה יוהרה. ומי כמוכם יודעים, חטא היוהרה התחיל עוד ימים אחורה. זה הייתה יורה גם ביום כיפור. אבל היוהרה שהייתה פה היא בעיניי שוברת את הכול. ואני בין השאר אני גם מורה ומחנכת כיתה י"ב. הייתי גם במסע זיכרון שככה דיברו על המשפט שאני לא אשכח: "לעולם אל תהיה רוצח, אל תהיה הקורבן ואל תהיה זה שעומד מהצד". 

ואני חושבת שלכם יש פה עכשיו הזדמנות למנהיגות. הזדמנות למנהיגות. כדי שאני אוכל להסתכל לילדים שלי בעיניים, לתלמידים שלי בעיניים, כדי שאני אוכל להסתכל להנהגה של המדינה שלי ולהגיד לבת שלי תראי, זאת הנהגה ראויה, שעושה כל מה שהיא יכולה כדי להציל אתכם. ילד חף מפשע שנחטף. ואני לא יכולה להבין איך בכלל, המילה 'ניצחון' היא לא רלוונטית. לא יהיה פה לא ניצחון ולא מוחלט. יהיה פה להשיב, כמו שאמרה הגברת המאוד נכבדה, להשיב את כבודנו. וזה, אני לא יכולה לקרוא לזה ניצחון, אבל אני חושבת שזו המנהיגות שמצופה מכל אחד ואחד פה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << אורח >> איילת גוטמן: << אורח >>  

אני לא חושבת שפגרה זה משהו רלוונטי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא. נישאר פה, בעניין הזה. להישאר, איך אומרים? על מה שכולנו מסכימים, מה שדיברנו. תודה רבה. 

 << אורח >> איילת גוטמן: << אורח >>  

אני אשמח רק שהבת שלי תגיד כמה מילים, כי אני חושבת שחשוב לשמוע את קולו של הנוער, כי זה באמת העתיד שלנו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הבת שלך היא בת דודה, נכון?

 << אורח >> איילת גוטמן: << אורח >>  

בת דוד של עידן. 

 << אורח >> יעל גוטמן: << אורח >>  

אני יעל, תלמידת כיתה י"א, בת דודה של עידן שתיוי, שחטוף כבר חצי שנה בעזה. חטוף פצוע. אני לא מאמינה שעברה חצי שנה ואני עדיין אומרת את המשפט הזה. זה לא הגיוני שבן אדם נמצא בשטח ישראל, בן אדם נמצא, עוזר לאנשים. הוא נחטף, כמו שאמא שלי אמרה, נחטף בזמן שהוא עשה את מה שהוא יודע לעשות כל כך טוב, לעזור לאנשים. לעזור לאנשים שלא היו כשירים לנסוע כמו שצריך. 

אני לומדת בכיתה י"א. עכשיו בגרויות, מתכונות. אני הגעתי לפה ממש בין כל הבגרויות שיש לי בשנה הקרובה. והפגיעה הזאת היא פשוט פגיעה עצומה בכל כך הרבה אנשים סביבנו. לא רק בי, לא רק במשפחה שלי. כל החברים, כל בית הספר, הכול כבוי. הכול, משהו לא עובד, משהו לא עובר. אי אפשר להמשיך ככה. החיים שלנו נעצרו. כמו שאמרתי, לא רק של המשפחה שלנו. של כולם סביבי. של כל האנשים פה, החיים נעצרו. ואי אפשר להמשיך אותם עד שלא כולם חוזרים הביתה. עידן ו-133 אנשים נוספים לא יכולים להישאר שם אפילו עוד יום אחד. 

אני לא מסוגלת להמשיך לחיות כאשר כולם נמצאים שם. אני לא מסוגלת להמשיך בחיים שלי. ואני רוצה להמשיך לחיות במדינת ישראל ואני רוצה להתגייס לצה"ל ואני רוצה לתרום כמה שאני יכולה למדינה הזאת, כי אני חושבת שבאמת יש לנו עם מדהים ויש לנו מדינה מדהימה ששווה להילחם בשבילה. וכרגע הגוף שלי והנפש שלי לא מסוגלים להילחם יותר. חייבים להחזיר אותם הביתה עכשיו כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אנחנו נעשה הפסקה של חצי דקה, כדי שנוכל לעבור לנושאים של העובדים הזרים. אני לא חושב שאפשר לחבר את זה, אז נעשה הפסקה של דקה. 


 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:42 ונתחדשה בשעה 11:43.) << הפסקה >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו ממשיכים בישיבה על תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון). היועצת המשפטית תמשיך להקריא את הנוסח וכל פעם שיהיה איזה צורך אתם תסבירו ותעירו ותאירו, ואנחנו רוצים להתקדם. בבקשה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

בעצם אדוני זו ישיבה שנייה בעניין של התקנות. אנחנו עוסקים בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון). בעניין הוספת חובה על מעסיק בענף תשתית מיזם חיוני להפקיד פיקדון עבור עובדים זרים שהוא מעסיק. אז בעצם בדרך כלל בתקנות הממשלה מסבירה. אך כיוון שבישיבה הקודמת הם כבר הסבירו את הצורך ודנו בדברים אז אני אתחיל להקריא את הנוסח וככל שיעלו שאלות או שיהיה נדרש להסביר דברים אז נסביר תוך כדי. 

	תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ד-2024

	
	
	בתוקף סמכות שר העבודה לפי סעיף 1יא(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק), בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

	תיקון תקנה 1
	1.
	בתקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים, התשע"ן-2016 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 - 

	
	
	(1) בהגדרה "מוסדות סיעוד", בפסקה (3), הסיפה החל במילים "וכן מפעיל" – תימחק;



זו בעצם תוספת שהתבקשה על ידי הממשלה. תוספת לנוסח שהוגש במקור לוועדה. ואני מציעה שהממשלה תסביר את הצורך בתיקון הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, מי מטעם הממשלה?

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

נורית כהן מהלשכה המשפטית במשרד הרווחה. אז באמת כמו שאילת אמרה, במסגרת הדיון ב-26.12 אישרנו את ההגדרה בתקנות הפיקדון למוסדות סיעוד שמיועדים לטיפול באנשים עם מוגבלות של משרד הרווחה. ההגדרה שאושרה כוללת שני חלקים ואני אקריא: 

מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על המעונות התשכ"ה-1965. שמעניק שירותי דיור טיפולי שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות. וכן מפעיל נוסף על כך מסגרת פעילות יומית בקהילה שעיקר ייעודה טיפול סיעודי ושיקומי באנשים עם מוגבלות שמשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בה. 

בעצם החלק הראשון של ההגדרה הוא רכיב הדיור של המסגרת. כלומר, מסגרת שמעניקה שירותי דיור טיפולי שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות שיש לה רישיון על פי החוק. והחלק השני מתייחס לפעילות היומית החיצונית של אותה מסגרת, שעיקר ייעודה הוא טיפול סיעודי ושיקומי באנשים עם מוגבלות, שהיא מקבלת גם הכרה נפרדת על ידי המשרד. 

ההגדרה למעשה מחייבת שני רכיבים: גם הפעלה של מסגרת דיור ונוסף על כך גם פעילות יומית חיצונית. לאחר שבחנו את הדברים פעם נוספת וערכנו גם מיפוי של המסגרות שאנחנו מייעדים אליהם את העובדים הזרים לפי החלטת הממשלה שהתקבלה בעניין, אני מזכירה, מס' 860, מיולי 2023. לפי המלצה של המשרד שמגובשת בימים אלו לנוהל של רשות האוכלוסין הבנו שהחיבור שעשינו בין שני חלקי ההגדרה מוציאה ממנה בשוגג חלק מהמסגרות. בגלל שיש בעצם מסגרות שאין להם בהכרח פעילות יום חיצונית. 

אני אסביר. במסגרת החלטת הממשלה משרד הרווחה בעצם מייעד את העובדים לשני סוגי של מסגרות: מסגרות כוללניות, שמעניקות שירותי דיור טיפולי שיקומי לאנשים עם מוגבלות, מה שאנחנו קוראים 24/7. שם שירותי פעילות היום ניתנים בתוך מסגרת הדיור. הרישיון שניתן הוא כולל גם את רכיב הדיור וגם את רכיב פעילות היום. הסוג השני הן מסגרות שמעניקות שירות דיור בלבד וגם להן ניתן רישיון על פי החוק. אבל פעילות היום היא חיצונית למסגרת הדיור. מה שאנחנו קוראים 16/8. 8 השעות של הבוקר האדם יוצא לפעילות יום חיצונית. במצב הזה יש סיטואציות שמסגרת הדיור היא גם זו שמפעילה את פעילות היום ומקבלת הכרה נפרדת מהמשרד. 

עכשיו, ההצעה שלנו בעצם למחוק את הסיפה החל מהמילים "וכן מפעיל נוסף על כך במסגרת פעילות יומית" ולהשאיר את הרישה של "מעון שקיבל רישיון לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על המעונות שמעניק שירותי דיור טיפולי שיקומי וסיעודי לאנשים עם מוגבלות". בצורה הזאת ההגדרה בעצם תחול על שתי הסיטואציות שפירטתי. בשני המקרים המעסיק של העובדים הוא המעסיק של מסגרת הדיור, בעל הרישיון לפי חוק הפיקוח על המעונות. שהוא בעצם זה שמחויב בהפקדת הפיקדון. וכשיש מסגרות שיש להם מסגרת יום חיצונית יהיה אפשר להעסיק את העובדים גם בפעילות היום החיצוני. ואנחנו נציין את זה במסגרת נוהל רשות האוכלוסין שאנחנו מגבשים בימים אלו. 

בעצם המכנה המשותף של שתי הסיטואציות זה היותה של המסגרת בעלת רישיון לפי חוק הפיקוח על המעונות. ובמקרים שיש למסגרת הזאת בעצם גם פעילות יום חיצונית אז היא תוכל בעצם להעסיק את העובדים גם עבור הפעילות היום ולא צריך להכניס את זה לתוך ההגדרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה קורה עם המוסדות שיש להם רק פעילות יומית בקהילה שייעודה טיפול סיעודי ושיקומי באנשים עם מוגבלות? אז הוצאתם אותם. 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

אז במסגרת החלטת הממשלה הם לא נכללו. כלומר, אנחנו מראש הקצנו את העובדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כמה מוסדות, כמה אנשים מטופלים שם? יש הרבה מוסדות כאלה, לא? 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

במה בדיוק?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מוסדות שעובדים במסגרת פעילות יומית בקהילה שעיקר ייעודה טיפול סיעודי ושיקום באנשים עם מוגבלות שמשרד הרווחה והביטחון החברתי הכיר בה. יש הרבה מאוד. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

כמו גנים שיקומיים טיפוליים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אין להם דיור. מה את עושה איתם?

 << אורח >> חגי מויאל: << אורח >>  

חגי ממשרד הרווחה. זה אנשים שמגיעים מביתם ומקבלים שירותים בתוך הרשות המקומית בהם הם גרים לשמונה שעות בשעות הבוקר וחוזרים לביתם הם ולא למסגרות דיור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז למה הוצאתם אותם? גם הם צריכים עובדים זרים. 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

אז אני אנסה להשיב על זה. באמת האופי של המסגרות דיור מהבחינה הזאת יותר מתאימה, וזה באמת מה שהוחלט בהחלטת הממשלה. היא יותר מתאימה לאופן העסקה של עובד זר. אם זה אומר בכל מה שקשור לפתרון של מגורים שמסגרת הדיור יכולה להעניק לעובד. אם זה אומר העסקה במשרה מלאה. בדרך כלל מסגרות יום לא מאפשרות העסקה מלאה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זו העסקה מלאה. פשוט קובעים מנגנון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רציתם לתקן משהו כדי לא ליצור עוול למוסדות הדיור. אבל ברגע שאתם מוחקים טוטאלית ולא אומרים וכן מוסדות קהילתיים. 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

בכל מקרה גם בנוסח הקודם היה את הקשר הזה בין מסגרת הדיור למסגרת היום. זאת אומרת זה לא משהו שאנחנו כרגע ניתקנו. זאת אומרת, גם במסגרת ההגדרה שאושרה היה את הקשר בין השניים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את אומרת שאתם מלכתחילה רק אישרתם מוסד שיש שם דיור ועושה גם פעילות ביום. 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

גם וגם, נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתם לא נתתם למוסדות שעוסקים רק בפעילות. זה בכוונת מכוון, זה לא טעות סופר. 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

זה בהתאם להחלטת הממשלה. כלומר, החלטת הממשלה מראש זה מה שהיא החליטה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יושב-ראש הוועדה לעובדים זרים, אתה חושב, אתה יודע את זה שצריך עובדים כאלה שם או לא?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש, ראשית אני מודה לך גם על קיום הדיון בסד הזמנים הלחוץ והצפוף וגם על עצם הצפת הנקודה המאוד חשובה הזאת. 

לאמיתו של דבר זה לא הנושא היחיד שיש לי על מה להתעכב עליו. אבל כדי שאנחנו נוכל להתקדם העדפתי לא. אבל אם אנחנו נדבר רגע לעניין הזה, מה שמסבירים לנו כאן שקונסטרוקציית סידור הלינה של העובד קובעת את הצורך הממשי או אי הצורך בשילובו במסגרות כאלה ואחרות. והרי זה אבסורד. הרי עניין הלינה הוא תוצר הלוואי של הבאת העובד. וניתן למצוא חלופות אחרות. או לשכן אותם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אמרת את הנקודה. גם פועל בניין שאני מביא מחוץ לארץ אני לא דואג לדיור שלו, נכון?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

התאגיד שמביא אותו דואג. והוא עובד 8 שעות. עכשיו זה ירד ל-200 שעות חודשיות. אבל הוא נותן את אותה מכסה והתאגיד שמעסיק אותו דואג להלין אותו, להסיע אותו ולדאוג לו לכל אותם התנאים. לבוא ולומר שגן שיקומי שמצריך התייחסות מאוד מאוד אישית, שהיא גם טיפולית וגם רגשית וגם תומכת יכול להסתדר ללא עובדים זרים, שמאותו סוג, אותם עובדים זרים ברוב המקרים נמצאים בביתם של המטופלים. זאת אומרת שאין הלימה בין שאר ימות היממה לשעות הטיפוליות, שאז זה אפילו הרבה ילדים באותו מקבץ. לבוא ולומר שבגלל שאין פתרון דיור החלטת הממשלה מפצלת את מתן המענה, זו, אני לא רוצה להשתמש בביטויים קשים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה את אומרת, היועצת המשפטית

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

אני אומרת שבגלל זה עניין של מדיניות, כך נקבע בהחלטת הממשלה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

התפקיד שלנו לבקר גם מדיניות. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

כמובן, כמובן. אבל אני אומרת, זו לא עמדה משפטית שלי פשוט. אז אולי אפשר לשאול את הממשלה למה קבעו את המדיניות הזאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. למה קבעתם את המדיניות הזאת? הרי בסופו של דבר אותו קשיש שהוא לא ישן באותו בניין, הוא בא מהבית, הוא גם צריך את הטיפול הקהילתי היומי. אחרת לא היו מתקצבים אותו כל כך הרבה כסף. אז בדיוק בנקודה של העובד הזר אתם לא מתחשבים בו? 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>  

שושנה שטראוס מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין. מי שגר בביתו ויש לו צרכים, למשל קשישים שהולכים למסגרות יום וכאלה, יש לו אפשרות לקבל עובד זר לבית שלו, אם יש לו צרכים ובדרך כלל הוא יצטרך עזרה גם בלילה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

למה למוסד לא מגיע דבר כזה? ואותם קשישים שאין להם עובד סיוע? הרי לא כל קשיש צריך עובד זר לסיוע 24 שעות ביממה. מדובר בקשישים רגילים, מתפקדים פחות או יותר. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>  

אם הם מתפקדים אז בדרך כלל - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

והעובד הזר הוא לא צריך לסעוד אותו. הוא צריך לעשות את העבודה של המסגרת, הפעילות היומית. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>  

אז שוב, יש מכסה מוגבלת. ואנחנו לא רוצים לפגוע בתעסוקת ישראלים שמסוגלים להתמודד עם המקרים ועובדים בכבוד במסגרות שיש משרה מלאה או משרה חלקית. אז ייעדו את המכסה המיוחדת הזאת שהיא הראשונה למשרד הרווחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את אומרת שיש מספיק עובדים ישראלים שרוצים לעבוד בעבודה הזאת?

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>  

לפי מה שאנחנו מבינים כן. יכול להיות שנכניס עובדים זרים אז יהיה יותר ויותר דרישה לעובדים זרים, כי אין להם משפחה פה ואין להם ללכת לברית, לחתונה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זאת אומרת את טוענת שזה יפגע אולי פוטנציאלית בעובדים ישראלים. אני מצטער שאני לא, אולי אני צריך לסייר יותר. אני לא יודע במסגרות האלה כמה עובדים ישראלים עובדים עם הקשישים האלה וכמה עובדים זרים. אבל אם את אומרת, אני מקבל את זה. מישהו רצה להעיר לזה?

 << אורח >> גאולה צמח: << אורח >>  

עו"ד גאולה צמח מלשכה משפטית של משרד העבודה. אני רק אוסיף שמסגרת העבודה על החלטת הממשלה אז כמובן התקבלו נתונים והדברים נבחנו ובסוף, כמו ששושנה הסבירה, גם כדי בין היתר להגן על תעסוקת ישראלים וגם מכיוון שזו מכסה ראשונה שניתנת למוסדות האלה, אז הוחלט כרגע לצמצם אותה. וככל שבהמשך יעלה צורך והממשלה תדון שוב בנושא הזה לעומק לפי נתונים שמשרד הרווחה יעביר, אז כמובן אני מניחה שהיא תדון ותבחן את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מקבל את הערותיכם, אני רק מבקש שתעשו בדיקה ותעבירו לוועדה כמה עובדים ישראלים רוצים לעבוד במקומות האלה. ואז, אם זה על חשבון עובדים ישראלים אני בוודאי לא רוצה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש, אני רק מבקש להבהיר שוב פעם, שאמנם ההחרגה פה בהגדרה בסעיף 1 מדברת על החרגה בין מוסדות סיעוד. ואני אמרתי שיש עוד מוסדות בהסתעפויות על אותו משקל, כמו מוסדות חינוך שיקומיים שהם יומיים. גנים שיקומיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, אבל הם רוצים שם ישראלים. אתה לא שמעת. 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >> 

אני רק אציין שגנים שיקומיים הם לא תחת אחריות משרד הרווחה. אוקיי? חשוב להגיד את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא יודע אם שמעת את הגברת. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

רשות האוכלוסין, היועצת המשפטית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היועצת המשפטית של רשות האוכלוסין, היא הסבירה שזה יבוא על חשבון עובדים ישראלים וזה בוודאי אתה לא רוצה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

לא, היא התייחסה למוסדות סיעוד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, היא התייחסה לסעיף הזה. 

 << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >>  

מסגרות יום. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

מסגרות יום ככלל את אומרת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן, כן, היא טוענת ששם עובדים ישראלים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

ואני רק שואל אותך גברתי, האם מישהו מטעמכם הגיע לאותם מוסדות ובדק באופן רנדומלי האם יש מספיק סגל ישראלי? כי לכאורה, על פי גישתכם, אם אנחנו נגיע למוסד כזה ואנחנו נבחן, אנחנו נראה שיש מספיק סגל ישראלי והחשש הוא שאם יגיעו זרים אז זה יפלוט את הישראלים. 

אני אומר שמידיעה יש פחות כוח אדם ממה שצריך והמעט אמור להשתלט על יותר עבודה ולתת שירות וטיפול פחות אישי ומלווה ותומך מאשר אמור להיות. פה אני עונה לחשש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לכן אני ביקשתי שהוועדה רוצה לקבל את הנתונים, אחרי שנאשר את התקנות. כי אם אכן יש מחסור בעובדים שם אז תתקנו את הדבר הזה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושב שזה מדד הבדיקה האותנטי ביותר שיסיר סימני שאלה. תודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה, נמשיך הלאה. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

בעצם שאר הנוסח שאני אקריא מעתה ואילך זה הוספה של החובה על הפקדת פיקדון בתחום התשתיות, מיזם תשתית חיוני. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

אם אפשר בבקשה רק לציין פה, את עומדת לקרוא, כשאת מדברת על תשתיות לאומיות זה צריך להיות גם תשתיות. כי אנחנו עברנו ב-17.3 את עניין תקנות הפיקדון כחלק מענף הבניין בתשתיות. ופה זה תשתיות לאומיות. אז שלא תהיה חלילה איזה שהיא פרשנות שאם דיברנו רק על תשתיות לאומיות זה לא מכליל בתוכם את תשתיות. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

רגע, אז חשוב לי להפריד. אולי נשמע את עמדת הממשלה תכף. 

אדוני יושב-הראש. אני רק רוצה להבחין בין מיזם תשתית חיוני. יש חוק החלטת ממשלה נפרדת לעניין הזה. חוק שנחקק בשנת 2023 לעניין הזה. וחובת הפקדת הפיקדון שאנחנו נדבר עליה עכשיו בהמשך היא לגבי מיזם תשתית חיוני. עם זאת, אני כן מבקשת לקבל את עמדת הממשלה לעניין התכולה של הפקדת פיקדון בענף התשתיות. אם זה נחשב כחלק מענף הבניין ולכן חלה חובה?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

בדיוק. מבחינתי הצהרה שלהם לפרוטוקול מסיימת את הנושא. זה בסדר. 

 << אורח >> נורית כהן אשכנזי: << אורח >>  

התשתיות של הבינוי, לפי החלטה אחרונה שעברה בממשלה, זה בעצם תחת, זה מכסה ייעודית תחת ענף הבניין. ולכן מה שחל על ענף הבניין חל גם על מעסיקים הללו. לכן חלה חובת הפיקדון. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

מעולה, זה מה שרציתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אוקיי. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

אני מקריאה את פסקה (2) בנוסח שלפניכם. 

	
	
	(3) בהגדרה "מעסיק", אחרי "בטכנולוגיה ייחודית" יבוא "או במיזם תשתית חיוני";



אנחנו מוסיפים להגדרה מעסיק גם מעסיק במיזם תשתית חיוני. אנחנו נשתמש אחרי זה בהגדרה בהמשך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רגע, את משאירה חיוני? 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

כן. אתה שואל לגבי התשתיות? ענף התשתיות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שאמר יושב-הראש. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

כן. אז תכף בפסקה (3) אנחנו נקריא בעצם את ענף הבניין, את ענף הטכנולוגיה הייחודית ואת ענף התשתיות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז נשאיר פה תשתית. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זה ו/או. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הבנתי. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

	
	
	(3) במקום ההגדרה "מעסיק בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא:

	
	
	
	""מעסיק בענף הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני" – מעסיק שהוא אחד מאלה, לפי העניין:



עכשיו פה חשוב לי לציין שאנחנו אמנם חוזרים פה, מחליפים את ההגדרה, אבל בעצם ההחלפה היא רק בשביל ההוספה של מיזם תשתית חיוני, מכיוון שההגדרה כבר הפכה להיות מאוד מסורבלת וארוכה ולא ניתנת לקריאה. לכן עשינו פה איזה שהיא חלוקה לפסקאות לפי הענפים. אבל ככל שיש הערות או חוסר התאמה לנוסח שהיה לגבי ענפי הבניין וענף הטכנולוגיה הייחודית לא הייתה כוונה לשנות מהמצב שהיה לנו עד היום, אלא להוסיף מיזם תשתית חיוני.

	
	
	
	(1) בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בענף הבניין, ובכלל זה קבלן כוח אדם, הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;


 
זה הופיע היום בהגדרה כך: קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים זרים לפי סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 וכל מעסיק אחר, ובלבד שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף הבניין. הכוונה הייתה לשמר את הכוונה המקורית. 

	
	
	
	(2) בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר בעבודה בטכנולוגיה ייחודית;



גם זה הופיע בהגדרה שקיימת היום בחוק. היה כתוב כך: וכל מעסיק אחר ובלבד שהוא בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק להעסקת עובד זר בענף הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית. אז זה ענף של עבודה בטכנולוגיה ייחודית. 

	
	
	
	(3) בעל היתר לפי סעיף 1יג לחוק, להעסקת עובד זר במיזם תשתית חיוני כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023;".



מיזם תשתית חיוני מוגדר בחוק כמיזם המנוי ברשימת מיזמי התשתית החיוניים שפורסמה לפי סעיף 31. בדיון הקודם דנו באריכות במיזמי התשתית. הוועדה דנה באריכות במיזמי התשתית החיוניים. נתנו דוגמאות של כל מיני מיזמים. כביש 1, כביש 6, תחנות כוח. 

זה עלה בהרחבה בדיון הקודם והוועדה ביקשה לדעת לגבי העניין הזה מה יהיה התפקיד של העובד הזר במיזם התשתית החיוני. האם נדרש לציין כי העובד הזר יועסק בביצוע או בהקמת המיזם או שבעצם אין הגבלה לתפקיד שיבצע. הוועדה גם שאלה לגבי האיזון בין התעסוקה של עובדים ישראלים ובין העסקת עובדים זרים במיזמי תשתית חיוניים וביקשה את מסקנות הצוות הבין משרדי. מאז להבנתי באמת נשלחו לוועדה מסקנות הצוות הבין משרדי. 

השאלה היא האם רוצים לתת ביטוי בנוסח לעניין תפקיד העובד הזר או שכרגע הנוסח כפי שהוא מוסכם על הממשלה שכתוב העסקת עובד זר במיזם תשתית חיוני הוא מקובל על הוועדה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה להגיד בעניין הזה משהו. אני רוצה להבדיל, אם אפשר גם בתקנות, בין הצורך שלנו להקמת התשתיות הלאומיות, לקחת או שהממשלה רוצה לסגור עם חברה חיצונית שהיא מביאה את כל הצוות שלה מההתחלה ועד הסוף, אחרת החברה לא תיגש למכרז או דברים כאלה. אז אני מבין שאנחנו לא מתערבים להם. אם אני לוקח לדוגמה חברה סינית לבנות נמל. הוא רוצה לבנות את כל הנמל מ-א' עד ת', הוא לא רוצה שאנחנו נתערב לו. ואם הממשלה רוצה, אז אני מבין את הרציונל. אבל אם אנחנו ניכנס לרזולוציה של חברות שמייבאים עובדים ושזה העסק, אני כן רוצה להגן כמה שאפשר על המקצועות לעובדים ישראלים שרוצים לעסוק בזה. ושלא יקופחו ולא יעדיפו עובדים זרים שאולי יותר זול להעסיק אותם מאשר עובד ישראלי שרוצה לעבוד. 

איך אתם כממשלה יכולים להניח את דעתנו בעניין הזה?

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אדוני, אפשר רק שאלה? אני רוצה לרדת לסוף דעתך. האם ייווצר מצב שבמיזם תשתית חיוני שהחברה הזרה מבצעת אותו העובדים הזרים ישולם שכר שהוא יכול להיות פחות משכר הקבוע בהסכמים הקיבוציים?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא דיברתי על סכום התשלום, אלא על העדפת העובד הזר על פני העובד הישראלי. אני לא רוצה שזה יקרה. 

 << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >>  

אבל משתמע מדבריך שלא נחייב אותם להפקיד פיקדון עבור העובדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, לא, אני לא מדבר בכלל על הפיקדון. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

רגע, תחול גם לגביהם כמובן חובת הפקדת פיקדון וכמובן כל הדינים והחקיקה הקיימת בנוגע לתנאי עבודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם לא הובנתי מספיק, מישהו הבין אותי פה? מי רוצה להגיב?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אני אשמח אם תוכל לחזור רגע על הנקודה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה לעשות הבחנה. כי כפי שאני הבנתי מהיועצת המשפטית וגם מהממ"מ שיש צורך לממשלה לאפשר לעשות עסקה עם חברה חיצונית, אמרתי דוגמה סיני, שתעשה עבודת תשתית לפרויקט לאומי חיוני גדול. ושלא נתערב לו, הוא רוצה שלא נתערב לו באיזה תפקיד בתוך הנמל, בתוך התשתית שתיבנה להביא עובדים. אני רוצה להביא את כל העובדים שלו as is. כך אמרו לי. 

 << אורח >> אילת וולברג: << אורח >>  

נציין לעניין זה שזה כתוב באופן מפורש בדברי ההסבר להחלטת הממשלה בעניין. כתוב שם שלצורך הגשמת תכלית זו של קידום התשתיות הלאומיות מוצע להוסיף מעט מהאיזון הקיים בין תעסוקת ישראלים לבין העסקת עובדים זרים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

זה לא מה שיושב הראש אומר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

רגע, במיזם תשתית חיוני, זאת על מנת לאפשר לחברות בין לאומיות שיבחרו לעבוד במיזם תשתית חיוני להגיע עם העובדים שלהם כדי לבצע את העבודה ביעילות, אף אם בפעולת החברה יש פעולות שיכולות להתבצע על ידי עובדים ישראלים. זה מה שכתוב בדברי ההסבר. 

 << אורח >> איציק דניאל: << אורח >>  

אז אני רק אחדד. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז עכשיו הבנת על מה דיברתי?

 << אורח >> איציק דניאל: << אורח >>  

אני מבין. אני רק מחדד את הנקודה כמו שהיא נאמרה בדברי ההסבר. איציק דניאל, אגף התקציבים, משרד האוצר. 

כשבונים פרויקט תשתית אז לרוב, וזאת אחת ההבנות שלנו בתוך הממשלה. אנחנו לא עושים את הפרויקט מקצה לקצה ונותנים אותו לחברה מסוימת. מה זאת אומרת? רכבת קלה צריכה לעבוד בירושלים, אנחנו לא אומרים לה הנה, תראי, זה הרחוב. אנחנו רוצים בעוד 6, 7, 10 שנים רכבת. אלא מה שקורה, מפרקים את הפרויקט הזה לחבילות. ולפעמים קשרים או מנהרות או פעילות מסוימת בתוך הפרויקט הזה מפוצל לחברות שונות. אז נכון, בקצה תבוא אותה חברה ספרדית, גרמנית או מי שזה לא תהיה, ותניח את המסילות ותביא קרונות ותקים מתקן תשתית כמו שאתה מכיר אותו אדוני. אבל הפרויקט ככולו הוא מורכב מהרבה מהרבה חבילות. 

אז חשוב להגיד שבסוף אנחנו לא מתכוונים רק לאותו פרויקט זכייני גדול, זה שמביא את הקרונות ואת המסילות ואת החשמול, אלא בכל רכיבי הפרויקט שהם. בין אם זה קשרים או מנהרות תת קרקעיות או פעולות נוספות שרלוונטיות לפרויקט החיוני, בדיוק כמו שעכשיו תיארה היועצת המשפטית של הוועדה, שכתוב בדברי ההסבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אוקיי. ואני רוצה להבדיל בין כל מה שאמרת לבין חברה שמייבאת עובדים ושם כשאנחנו נותנים להם פרויקט אני רוצה שהפרויקט יהיה חלק מהעבודות שבדרך כלל ישראלים לא עובדים בהם שיביאו עובדים זרים. אבל המשרות שהישראלי רוצה להתחרות בהם לא ייחסם בפניו בגלל ההסכם הזה. שזה לא יהיה הסכם שמגביל ישראלים מול עובדים זרים. 

 << אורח >> רום בר אב: << אורח >>  

אני אשמח להתייחס. רום בר אב מאגף תקציבים במשרד האוצר. אנחנו כמובן שותפים לדאגה של יושב הראש. ועצם כך גובה המכסה שנקבע הוא נקבע על סכום מאוד מאוד מצומצם, על 1,500 עובדים גם מכסה ראשונית, מתוך כוונה באמת להגביל את הכמות הזאת. וככל שיש עובדים מקומיים באמת שהדבר הזה אולי עלול לפגוע בהם, אם אנחנו נקבע מלכתחילה כמות קטנה אנחנו מפחיתים מאוד מאוד את הפוטנציאל שזה יכול להתרחש. 

לצאת זאת, הערך שצפוי להגיע מאותם פרויקטים, איציק הציג את הפרויקטים ואת חבילות העבודה שלהם. אבל בוודאי שגם אותה רכבת קלה לא תוכל לפעול ללא אותו גשר או כביש או כל דוגמה אחרת שהוא נקב בה. ולכן אנחנו כן רואים שהתועלת הכלכלית שצפויה להגיע כתוצאה מהשלמה של אותם פרויקטים וגם חשוב להגיד בהקדם האפשרי, תהיה גדולה מפגיעה שאולי עשויה להיות במספר מאוד מצומצם. ואנחנו גם מעריכים שמתוקף זה שהמכסה היא מאוד מאוד קטנה אז אנחנו מפחיתים את הסבירות לפגיעה של ישראלים. מדובר על פרויקטים שמעסיקים מאות, אלפים, לפעמים גם יותר, של עובדים. ולכן אנחנו לא צופים שתיווצר פגיעה מהדבר הזה. 

 << אורח >> דנה דובר: << אורח >>  

דנה דובר מאגף תקציבים. אני רק אוסיף שההשקעה כרגע של ממשלת ישראל בתשתיות היא אדירה. צבר הפרויקטים שעומדים לפנינו פרויקטים שעומדים לפנינו בעשור הקרוב הוא עצום. ולכן הסכנה שיהיו חברות או יהיו עובדים שלא יהיה להם מקום בכל העשייה הזאת הוא מאוד מאוד מצומצם. אנחנו נצטרך כל ישראלי שירצה לעבוד באיזה שהוא מקצוע מכל המגוון והקשת המאוד רחבה שיש במורכבות של הפרויקטים האלה ימצא את מקומות. ועם זאת, בשביל להקים את צבר הפרויקטים המאוד גדול אנחנו נצטרך גם עוד עובדים זרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. איש הממ"מ, גדעון זעירא. 

 << אורח >> גדעון זעירא: << אורח >>  

תודה רבה. אולי רק כדאי לחדד בפני הוועדה, לפי דברי ההסבר כמו שהקריאה היועצת המשפטית, אז מוזכרות חברות בין לאומיות שיעסיקו את העובדים האלה. אז האם אכן זאת הכוונה שרק חברות בין לאומיות יהיו המעסיק ומיזמי תשתית לאומיים מעסיקים של עובדים זרים. ואם כן, מה ההגדרה של חברה בין לאומית. 

 << אורח >> דנה דובר: << אורח >>  

דברי ההסבר באים באמת להסביר את התכלית. הכוונה כאן היא גם לחברות ישראליות וגם לחברות בין לאומיות. אנחנו בטח לא רוצים שבעקבות התקנות האלה אנחנו נאפשר יתרון לחברות בין לאומיות על גבי חברות ישראליות במכרזים שאנחנו יוצרים פה. ההתייחסות היא לכל חברה בין אם היא מוכרת בישראל, בין אם קונסרציום שרשום בישראל, כי לרוב החברות האלה מתאגדות באיזה שהם שותפויות שכוללות גם חברות ישראליות וגם חברות בין לאומיות שבאות יחד. אנחנו בוודאי שלא רוצים לייצר חסם לחברות ישראליות שרוצות להתמודד במכרזים שלנו ויודעות לספק את השירות הנדרש מלעשות זאת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. נמשיך. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אולי עוד שאלה רק נוספת. בעצם אם ההגדרה נשארת בעצם העסקת עובד זר במיזם תשתית חיוני מה קורה כשהמיזם כבר לא מוגדר כמיזם תשתית חיוני? זאת אומרת הרשימה אני מניחה מתעדכנת. האם העובד הזר יוכל להמשיך לעבוד במיזם? ראיתי כן בהחלטת הממשלה סעיף 19(ה) שבעצם העובד הזר יוכל לעבור לעבוד במיזם תשתית חיוני אחר. אבל אני כן אשמח לאיזה שהיא הבהרה בנושא הזה. 

 << אורח >> דנה דובר: << אורח >>  

אז מיזמי תשתית חיוניים למעשה לא מוגדרים כמיזם ספציפי, בניגוד למיזמי תשתית חיוניים מועדפים. אלא כרשימה או כהגדרה של מיזמים שהמדינה רואה בהם ערך. ולכן מתי מיזם תשתית מפסיק להיות מיזם תשתית חיוני? כשהוא למעשה נגמר וממילא אין בו עבודה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אין הסרה של מיזמים מהרשימה שמפורסמת ברשומות, בשונה ממיזם תשתית חיוני מועדף שלגביו יש הסרה. 

 << אורח >> דנה דובר: << אורח >>  

מדויקת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז נמשיך. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

וכאשר הפרויקט מסתיים העובד הזר יכול להמשיך למיזם תשתית חיוני אחר או שבעצם מסתיימת ההעסקה שלו? מה יקרה כשמיזם כזה מסתיים?

 << אורח >> דנה דובר: << אורח >>  

בגדול אנחנו מדברים בעצם על חברות שזוכות ומביאות עובדים במסגרת העבודה שלהם. אז לרוב יש הרבה חברות בין לאומיות שפועלות בארץ במספר פרויקטים. אם אותה חברה ספרדית לצורך העניין שפועלת גם בפרויקט בירושלים וגם בפרויקט בתל אביב רוצה לאור הידע שהיא צברה פה בניסיון בישראל להעביר עובד ממיזם תשתית חיוני אחד למיזם תשתית חיוני אחר, כל עוד היא זכתה במכרז והעובד הוא עובד במסגרת כל הכללים הקבועים, אז לא אמור להיות כאן שום קושי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

משרד המשפטים, רציתם לומר משהו. 

 << אורח >> לינא סאלם: << אורח >>  

כן, כן. עו"ד לינא סאלם, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. אני רק אוסיף שעובד זר שקיבל היתר לעבודה בתשתיות חיוניות על פי סעיף 19, רישיון ואשרה, צודקת פה אפרת. אז על פי סעיף 19(ה) להחלטת הממשלה הוא יכול לעבור לכל חברה בעצם של תשתיות חיוניות אחרת. ואין או הייתה בעצם הפרת עבודה חמורה אז יכול לעבור לענף הבניין גם או בעצם לענף התעשייה. הכול כמובן בכפוף לנהלים של רשות האוכלוסין. ופעם ברבעון. ורשות האוכלוסין יש לה כמובן ניסיון רב לעשות את זה במודלים דומים אחרים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני עוברת לעמוד השני. בעצם יש פה נוסח מחוק. הסיבה שזה מחוק זה כי העברנו את זה והקראתי את זה כבר קודם. ההגדרה מעט השתנתה. 

אני עוברת לקרוא את סעיף 2. 

	תיקון תקנה 2
	2.
	בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות, במקום "לחוק" יבוא "לתקנות".



פה מדובר בעצם בתיקון טעות בתקנות. כתוב "מעסיק בענף המפורט בתוספת השנייה לחוק" והכוונה כמובן למעסיק בענף המפורט בתוספת השנייה לתקנות. ולכן אנחנו אגב התיקון הזה מתקנים גם את הטעות שנפלה בנוסח התקנות. 

	תיקון התוספת השנייה
	3.
	בתוספת השנייה לתקנות העיקריות, בפרט (1), במקום "הבניין או בעבודה בטכנולוגיה ייחודית" יבוא "הבניין, בעבודה בטכנולוגיה ייחודית או במיזם תשתית חיוני". 



תקנה 2 בעצם קובעת שמעסיק בענף המפורט בתוספת השנייה יהיה מחויב בהפקדת פיקדון ולכן אנחנו מוסיפים בעצם לתוספת השנייה גם את המעסיק במיזם תשתית חיוני. חוץ מאלה שקיימים היום, יש לנו מעסיק בענף הבניין, בטכנולוגיה ייחודית, בענף המלונאות, בענף התעשייה ומעסיק בענף מוסדות סיעוד. 


 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

רשות האוכלוסין אמורה לפרסם את הנוהל והם לא אמרו רק מתי הם יפרסמו את הנוהל. 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>  

אמרנו לוועדה, לוועדה הזאת. אדוני לא שאל אותנו בוועדה שלו בשבוע שבעבר. אבל לוועדת העבודה עדכנו בשבוע שעבר מיד עם קבלת ההמלצות של הצוות בראשות משרד האוצר. השבנו לשאלת הוועדה הנוכחית שהצפי הזהיר אני אגיד רק, הצפי הזהיר הוא בתוך שבועיים משבוע שעבר שזה אומר עוד בערך שמונה ימים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

עוד חמישה ימים. 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>  

לא, לא חמישה ימים. חמישה ימי עבודה אולי. אבל לא, הכוונה היא בשבוע הבא לפרסם את הנוהל. אנחנו עובדים במקביל על התאמות מחשוביות. כי התבקשנו לארגן את כל המערך הזה בטופס מקוון. אז הצפי הוא בשבוע הבא לפרסם את הנוהל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בכל מקרה אתם תשלחו לוועדה את הנוהל אחרי ששלחתם את התקנות. 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>  

לשתי הוועדות אפילו. גם לוועדה בראשות חה"כ רביבו. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מסכים?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >>  

כן. 

 << אורח >> אפרת לב ארי: << אורח >>  

אם הוא לא מסכים אני לא אשלח. אני אשלח לעדן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אם כך, אנחנו ניגש להצבעה לאישור התקנות. אני אקריא את זה, את הכותרת של התקנות. 

מי בעד תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים)(תיקון), התשפ"ג-2024 תשתיות חיוניות, ירים את ידו. מי נגד? אין מתנגדים ואין נמנעים. 

הצבעה

התקנות אושרו.


שיהיה בהצלחה. תודה רבה. 

אנחנו עוד מעט אנחנו סוגרים את הישיבה הזאת ובישיבה הבאה תיפתח ב-12:30. אז ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:16. << סיום >>