פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 16 ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות 02/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 159 מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות יום שלישי, כ"ג באדר ב התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 11:15 סדר היום: << נושא >> תכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר מוזמנים: קלאודיה כץ – מנהלת אגף התעסוקה, משרד העלייה והקליטה יוליה הודיה זנין – מנהלת תחום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות, משרד העבודה אסיה ציירסקי – ממונת תעסוקה, הסוכנות היהודית אלכס מילר – יו"ר אגף העובד העולה, ההסתדרות החדשה, ויו"ר הדירקטוריון, עמל אורית רמון – מנהלת אגף חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים תמר הרן – ראש תחום חינוך, הכשרה ותעסוקה, התאחדות התעשיינים ילנה פרגמנט – מנהלת פרויקט עלייה תעסוקתית, עמותת גבהים עמיחי חיים – סמנכ"ל משאבי אנוש, יהודה פלדות הנרי צימרמן – תעשיין, יו"ר, קבוצת טלידור יובל בדנר – עו"ד, סמנכ"ל משאבי אנוש ויועץ משפטי, חוד אסף מתכות בע"מ חביב פאר – מנכ"ל, פאר פארם בע"מ משתתפים באמצעים מקוונים: דן טופז – שותף וסמנכ"ל שיווק, חברת מטליקון מנהלת הוועדה: שלומית אבינח רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> תכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני פותח את הישיבה בנושא תוכניות עלייה תעסוקתיות לתעשייה הישראלית עבור עולים חדשים. היום 02 באפריל 2024, כ"ג באדר ב' תשפ"ד. אני אספר לכם איך נולד הדיון: אני ביקרתי באחד המפעלים בצפון, שעוסק בייצור אינטנסיבי של חומרי גלם לדברים שנדרשים היום מאוד במדינת ישראל. בין היתר, אחד המקצועות הנדרשים במפעלים האלה – ויש כמה כאלה בצפון – הוא חרטי CNC. בעוונותיי, אני מכיר תוכניות שהיו בעבר למשרד העלייה והקליטה, בשיתוף פעולה עם משרד העבודה, הסוכנות וחברת "ישקר". יחד, הם היו מגייסים מראש את העולים. העולים שהיו מגיעים כבר היו יודעים לאן הם באים ולאיזה מפעל, ועוברים קורס של חצי שנה. בזמן הלימודים שלהם הם גם קיבלו דמי קיום, כך שהם יכלו לחיות וללמוד לאורך כל התקופה הזו, ומיד אחר הם השתלבו בעבודה כחרטי CNC – אגב, מקצוע שהפרנסה בו היא מעל השכר הממוצע במשק. אני הייתי בטוח שזה המצב; שאלתי אותם איפה התוכנית והחבר'ה האלה, והם לא ידעו על מה אני מדבר. כמובן שבתעשייה נדרשות הרבה מאוד ידיים עובדות. אגב, חרטי CNC זה רק תחום אחד; יש עוד הרבה מאוד תחומים, כמו מתכנים, מהנדסים, הנדסאים במגוון רחב. המספרים שעולים פה מהסקירה שהכינה לי מנהלת הוועדה הם לא להיט. כשאני מסתכל על המספרים של ההשמה ורואה כמה באמת נכנסו לתעסוקה, אני יכול לומר שאנחנו לא במצב טוב; בעיקר לאור העובדה שאנחנו יודעים שהתעסוקה היא הכלי המרכזי לקליטה מיטבית בכל מקום. מסקר של התאחדות התעשיינים אנחנו מבינים שחסרים 12,500 עובדים – 80% מהחוסר הוא בעובדים מקצועיים. מאז פרוץ המלחמה נוסף ביקוש של עוד 7,500 למחסור הזה – בעיקר בענפי המזון, המתכת והחשמל. אני יודע שהייתה תוכנית משותפת כלשהי ב-2023, עם מיזם משותף של 400,000 ששם רכז להשמת עולים בהתאחדות התעשיינים, שפעל לאיתור וקידום משרות. ממה שאני מבין, משרד העלייה לא הפנה עולים חדשים. במהלך השנה, העביר המשרד 147 פרטי עולים ללא קורות חיים ל-120 משרות שונות של 25 חברות הייטק, עם צורך כולל של 508 תקנים פנויים. הפיילוט הסתיים בדצמבר 2023 והמיזם נכשל. בתחילה, נשלחו הודעות לעולים בעברית בלבד, ורק אחר כך תורגמו לשפות העולים. המשרות הופצו באמצעות מערכות מחשב ולא שווקו באופן אקטיבי לעידוד עולים להגשת קורות חיים, והמשרד מתנהל מול חברות כוח האדם שנמצאות בהתקשרות מכרזית עם המשרד לנושא השמות עולים והפעלת מרכזי תעסוקה לעולים. המשרד מפנה את העולים למרכזי התעסוקה במקום להפנות אותם ישירות להתאחדות התעשיינים. אני חייב לומר, בהקשר הזה – אני גם מכיר את מרכזי התעסוקה שהפעילו את המכרז הראשוני הזה, לפני כעשור – למרכזי התעסוקה יש תפקיד אחד, והסיפור של השמה בתעשייה הוא אירוע אחר לגמרי. הדרך הנכונה ביותר, שמשלבת את עידוד העלייה וגם את המיון הנכון, היא יצירת המסלולים הייעודיים לתפקידים הרלוונטיים. אני אשמח אם תתייחסי, קלאודיה. תתייחסי גם לכמות האנשים, מהתעשיינים ומהמפעלים, שיוצאים לירידי עלייה כדי לייצר את המנגנון הזה, אם הוא בכלל קיים. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> קודם כול, יש להגיד שתוכנית עלייה 2000 היא תוכנית שאנחנו פיתחנו יחד עם הסוכנות עוד ב-1998, לקראת באג 2000. תוכנית עלייה 2000 היא תוכנית עידוד עלייה תעסוקתית, כאשר המעסיק ממיין את העולים בחו"ל וסוגר איתם חוזה, העולים מגיעים ארצה, מתגוררים בצורה מרוכזת, מקבלים אולפן אינטנסיבי והכשרה מקצועית, אם נדרש, ומענקים. זה שילוב ידיים של הסוכנות, שלנו, של המעסיק ושל המשרד המתאים – לרוב, זה היה משרד העבודה – והתוכניות שגשגו. זו הייתה תוכנית נחשקת מאוד, גם עבור העולים וגם עבור המעסיקים, ויש להגיד שהייתה הרבה מאוד עבודה סביבה. לצערי הרב, התוכנית הזו לא ממומנת יותר בחלק ההכשרתי שלה, וזה מקור הירידה בה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על איזה תקציב מדובר? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כידוע, משרד העלייה והקליטה שם כמיליון וחצי שקלים לעולים עבור הכשרה, מענקים ודמי קיום, והסוכנות היהודית משווקת את התוכנית. משרד החינוך ואנחנו ממנים את האולפנים חצי-חצי, ורוב רובה של ההכשרה המקצועית – שהייתה בתחום התעסוקה – הייתה במימון של משרד העבודה. לפני כשנתיים, חל איזה שהוא שינוי מבני בין משרד העבודה לבין משרד הכלכלה – הם התגרשו. היכולת לממן, שהתבצעה באופן מקצועי מאוד בשיתוף פעולה ארוך שנים, הוצאה מסמכותו של משרד העבודה. אנחנו לא מאבדים תקוות, וקיימנו לא מעט ישיבות יחד עם הסוכנות ומשרד הכלכלה. לאחרונה, הבנו שלמשרד העבודה אין יכולת תקציבית ונוהלית, ומשרד הכלכלה עדיין לא הקים את הדרך לממן הכשרות קבוצתיות. לעומת עלות התוכנית הגדולה, מדובר על כ-250,000 שקלים, אבל זה צריך לבוא גם תקציבית וגם - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> על כמה עולים מדובר בכל שנה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> כשאתה היית מנכ"ל, היינו מגיעים גם ל-1,000 עולים בשנה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> במספרים האלה, של מיליון השקלים ממשרד הקליטה וה-250,000 שקלים ממשרד העבודה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה תלוי בכל קבוצה. נניח, יש 10 קבוצות בשנה – 2.5 מיליון שקלים. זה גם עניין נוהלי ובירוקרטי, וגם עניין תקציבי. יש להגיד שאנחנו נמצאים בקשר בלתי-אמצעי עם מעסיקים – עם ישקר ועם הרבה מאוד מפעלים אחרים. היום, בישקר, הבוגרים שקיבלת כעולים – הם כבר מנהלים ומהנדסים מובילים. כשאתה הגעת, אמרת: "בואו נעשה את זה גם למהנדסים", ועשינו; גם עכשיו אנחנו עושים תוכנית עם ישקר, שנקראת "פרויקט-על", שבה אנחנו מביאים עולים שנמצאים בארץ לתוכניות ההכשרה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בחמש השנים האחרונות, הושמו בתעשייה 212 עולים באמצעות ירידי תעסוקה. זה לא מספר. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> קודם כול, כשאמרת שאין מספיק השמות – אני גאה ביותר ב-30,000 השמות בחמש שנים. יש עולים שמושמים באמצעותנו, יש עולים שמוצאים בעצמם את מקומות העבודה ויש אפיקים נוספים, אבל העולים הם אלה שקובעים. תמהיל העלייה לאו דווקא הולך לתעשייה; זה תלוי בהשכלה של העולה, ברצונו ובעניינו. אנחנו נותנים מענה לעולה שמגיע, וזה תפקידנו. גם אם נסתכל על תמהיל העלייה – וראית את זה בסעיף הראשון – מספר האנשים שבתחום העשייה הוא פחות לאחרונה; יש יותר מורים או יותר רופאים. זה תלוי בבן-האדם – מה שהוא מחליט, מתי הוא עולה ומתי הוא מרגיש בשל. אם אתה מסתכל על סך כול ההשמות – הן מרשימות ביותר. יש גם את ההייטק, שלוקח על עצמו חלק מהאנשים בצורה מכובדת, במיוחד בהכשרות מקצועיות. באשר למיזם עם התאחדות התעשיינים: היה ניסיון גדול מאוד מצדנו; היו הרבה הפניות, ואי-עמידות בהרבה מאוד סעיפים. אני לא חושבת שזה המקום לדון בו; זה נושא לדיון, ואפילו קצת קטנוני. התוצאות הן תוצאות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הסוכנות היהודית, בבקשה. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> שלום לכולם. כפי שקלאודיה ציינה לגבי תוכניות עלייה 2000, אנחנו מפתחים תוכניות בשיתוף עם משרד העלייה והקליטה וכל משרד ייעודי תלוי הכשרה. אכן הייתה נפילה יחסית בשנים של הקורונה – זה ברור, מטבע הדברים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לכאורה, בשנתיים האחרונות היה צריך להיות Prosperity. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> ישנה עלייה, וגם אפשר לראות אותה במסמכים שהגשתי. עוד פעם, אנחנו עדיין מדברים על תוכניות בוטיק, מבחינתנו; בדרך כלל, כל קבוצה היא בטווח של בין 15 ל-25 משתתפים, תלוי בתחום. לכן, אנחנו לא יכולים לדבר תמיד על אלפים וכמויות, כי כל קבוצה היא משהו ייחודי. התוכנית כוללת עלייה, מגורים במרכז קליטה, אולפו, הכשרה והשמה. כמובן שבשנים של הקורונה, ואחר כך במלחמת רוסיה-אוקראינה – לא הייתה עלייה מתוכננת, אז אין כאן עידוד עלייה בתוכניות תעסוקתיות, והייתה נפילה במספרים. החל מסוף 2022 ותחילת 2023 אפשר לראות עלייה, למרות המלחמה. בעוד כחודש, ובשיתוף עם משרד העלייה והקליטה ועמותת גבהים, אנחנו מתחילים חמש תוכניות חדשות במגוון תחומים – החל מהייטק, סייעות רופאי שיניים, טבחות, מלונאות, סייבר וכו'. בשנה הקרובה יש תכנון לפתיחה של עוד מספר רב יחסית של תוכניות. במקביל, אנחנו מנסים לפתח תחומי הכשרה נוספים, כי ברור לנו שהאוכלוסייה שבאה לאחרונה היא אחרת – היא של אקדמאים ושל אנשים מארצות המערב, לרוב, ולכן לא כל התחומים שהיו קודם מתאימים לה. בנוסף, עקב הקושי בהיעדר התקציב ממשרד העבודה/הכלכלה – אנחנו מנסים ליצור דברים נקודתיים אבל גדולים. - - - מחו"ל וגם מהארץ לתעשיות הביטחוניות. יש לנו פרויקטים בתחום של תעשיית הנדסה גם להתאחדות התעשיינים, לחברת נת"ע וכו'; זה קורה, כולל השמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קלאודיה, בשלוש השנים האחרונות הגיעו, להערכתי, 150,000 עולים. אלה מספרים שהם פי שתיים מהממוצע. נמצאים פה בערך 150,000 עולים, כשאני מניח שרבים מהם לא הצליחו לקבל השמה איכותית מבחינת מה שהם רוצים. סטטיסטית, סביר היה שהיינו צריכים לראות הלימה גם בעלייה במספר המשתלבים בתעשייה, ולא ראינו. פה זה לא תוכנית עלייה 2000, כי עלייה 2000 היא לאלה שנמצאים שם. מתוך אותו פוטנציאל תעסוקתי רחב, איך מייצרים מצב שבו רבים מהם מוצאים את מקומם ומשתלבים בתעשייה? הנרי צימרמן, בבקשה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אתה רוצה לשמוע תשובה? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בסוף; אז, תתייחסי גם למה שהם אומרים. זה התוצר שאני רוצה לצאת איתו מהדיון; אני חושב שצריך לחדש את תוכנית עלייה 2000 – היא נכונה גם לגבי אלה שיבואו – אבל אני רוצה להבין גם מה אנחנו עושים עם אלה שנמצאים כאן. בבקשה. << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> תודה רבה על ההזדמנות הזו. אני מעריך את זה מאוד. שמי הנרי צימרמן. אני יושב-ראש קבוצת "טלידור". אנחנו מעסיקים כ-900 עובדים בכרמיאל. אני שמח מאוד על הפגישה הזו. אני פעיל מאוד בהתאחדות התעשיינים ובא עם הרבה מאוד ניסיון. אני חושב שהבעיה של העובדים היא ה-בעיה של התעשיה הישראלית, והיא הולכת ומחריפה בגלל שהעולים הנהדרים שבאו – יוצאים עוד מעט לפנסיה, והגיל הממוצע שלנו עולה כל הזמן. אנחנו חייבים למצוא פתרון. אנחנו לא סתם יושבים; אני יושב-ראש הוועדה של ההכשרה המקצועית וקליטת העובדים בהתאחדות, ואני אספר לך סיפור אמיתי שהיה, ולמה נכשלנו; זה מסביר את הכול. כשפרצה המלחמה באוקראינה, אני יזמתי וקראתי ל-"אופק ישראל", והייתה לנו פגישה נהדרת איתם. אמרנו: "בואו נעשה משהו אחר". לפי הבנתי ואמונתי, אנחנו בטוחים בכך שהדבר החשוב ביותר עבור עולה שנכנס לישראל הוא שהוא ייצור קהילה; שהוא יכיר חברים; שהוא ייצא לעבודה; לא רק לשבת במן "גטו" עם כל האנשים וללמוד עברית. התוכנית אמרה, בגדול: נאתר את העובדים, נביא אותם ונאקלם אותם בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. גייסתי לכך אתה משה קונינסקי, ראש עיריית כרמיאל, שהיה מוכן לשים את המגורים ואת החינוך. כך, נניח, העובדים שייקלטו יעבדו מ-08:00 עד 14:00, אחר כך ילמדו עברית, ותוך כדי נעשה להם On the Job Training, נדאג לכך שתהיה להם משפחה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה זה נתקע? << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> זה נתקע לחלוטין בגלל שלא קיבלנו את השמות של העולים מחו"ל. בשלב יותר מאוחר, כאשר הם הגיעו לארץ וישבו במרכזי קליטה, אמרנו: "תנו לנו להיכנס למרכזי הקליטה כדי לדבר איתם". אמרתי שאני מוכן, על חשבוני, לממן אוטובוס ולהביא אותם לגליל. תוך כדי, נעשה להם יום כיף עם סיור נחמד – שיראו את הדרוזים, את כרמיאל היפה ואת קברי הצדיקים – וביקור בכמה מפעלים. לא נתנו לנו להיכנס למרכזי הקליטה. לא נתנו לנו שמות. היה אנטי לאורך כל הדרך - - - << דובר >> שלומית אבינח: << דובר >> מתי זה היה? << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> זה היה לפני שנתיים בדיוק. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנרי, מה קדימה? << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> אנחנו כתבנו תוכנית מפורטת מאוד, שבה אנחנו קוראים לתוכנית הזו "תעשייה מעודדת עלייה". בשלב האפשרי הראשוני, אם נוכל להיות בקשר עם העולים כבר בחו"ל – זה יהיה נהדר; כבר נוכל להציע להם מקום עבודה כדי שהם יבואו לארץ וייכנסו לעבודה. הדבר הזה מותנה בשילוב של לימודים, אבל לא במקום סגור. משרד הקליטה רוצים שהם ילמדו עברית ויימצאו בקבוצות, כמו שהגברת לפניי אמרה. אנחנו יודעים שהכשרה בקבוצות כבר לא עובדת, ואנחנו חייבים לעשות את זה אישית, On the Job Training. לשם כך, אנחנו צריכים גישה ישירה לעולים האלה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> עוד מישהו מהתעשיינים רוצה לדבר? בבקשה. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> שלום, קוראים לי חביב ואני המנכ"ל של "פאר פארם". אני תעשיין כבר כמעט 32 שנה. התחלתי את המפעל שלי עם שני עובדים, והיום יש לי בערך 130 עובדים. בכל רגע נתון, חסרים לנו בין 40 ל-50 עובדים. רציתי להביא לכאן היום שלושה עובדים שהם עולים חדשים – הם הגיעו בעשור האחרון – כדי שהם יגידו לכם מה הם חושבים: איך הם הגיעו לארץ; איך הם לא ידעו את השפה; איך הם התקדמו בחברה ולאן הם הגיעו. הם התחילו בתור פועלים, וגדלו; הפכו להיות מנהלי מחלקות, וגדלו; היום, אחת היא מנהלת פרויקטים והשני הוא מנהל מחלקה גדול. בשנתיים האחרונות, השקענו הרבה מאוד כסף דרך גבהים – אני לא מצליח להבין את זה – וקלטנו הרבה עולים. הם באים, עושים עלינו סוג של "סיבוב"; אין להם איזו פאניקה כי הם נתמכים מאוד על ידי המדינה, בשנה הראשונה לפחות. מתוך 11 עובדים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתה יודע מהי התמיכה שמקבל עולה חדש או משפחה? מה סל הקליטה של עולה חדש? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אנחנו רוצים שתהיה לו פאניקה. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> בשנה הראשונה, רובם לא עובדים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ממה הוא אמור להתקיים? << אורח >> חביב פאר: << אורח >> אני לא יודע; זה מה שאנחנו שואלים. הם לא ממהרים לעבוד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יכול להיות שאלה חבר'ה שלא זקוקים, ויכולים לחיות על התמיכה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> או שהשכר המוצע והתפקיד המוצע לא תואם לכישורים שלהם. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> עשינו את זה עם גבהים. הם באים, נשארים בארץ כמה חודשים – לפעמים חצי שנה – ואז ממשיכים את הדרך שלהם למדינות אחרות. אנחנו יודעים בוודאות לפחות על שלושה מתוך 11 כאלה. לא רק לישקר יש את הצורך ואת היכולת; יש עוד הרבה מפעלים בארץ. אנחנו זקוקים לידיים עובדות; לא רק לידיים של פועלים, אלא גם להנהלה – לאנשי תפ"י, לאנשי מחשבים ולאנשי בקרה ואיכות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> וגם לפועלים. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> פועלים הם החלום הרטוב שלנו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה בהכרח יגיע מהעלייה. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> אני לא בטוח. אני לא מכיר מדינה שאין בה פועלים; שיש בה רק מנהלים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העלייה שמגיעה בשנים האחרונות היא שונה מהעלייה שהגיעה לפני 30 שנה – לא באיכות כוח האדם, אלא במקום שהם מגיעים ממנו. הפער שבין לחיות במדינה מזרח-אירופאית ב-1990 לעומת ישראל של 1990, ולחיות במדינה מזרח-אירופאית של 2024 לעומת ישראל של 2024 – הוא כבר לא אותו הפער. הוא קיים וישנו, אבל הוא לא אותו הפער, במובנים האלה. יחד עם זאת, בתוך העלייה הזו יש מהנדסים, מתכנתים, בעלי מקצועות, דוברי אנגלית, רוסית, צרפתית וכו'. יכול להיות שזה לא יתאים לכל המשרות הרלוונטיות, אבל יש משרות שהן מצוינות, ואני חושב שהם יכולים להשתלב בהן. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> גם סוגי העבודות השתנו. אלה לא העבודות של 1990. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כן. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> בשורה התחתונה, אני חושב שהיעדר כבוד לתעשייה, או עילה לתעשייה – ראיתי את זה מול גבהים, שנרתעים מלשלוח אנשים לתעשייה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה משהו שהתעשייה הישראלית צריכה לעשות גם כלפי חלק מאזרחי ישראל. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> אנחנו עושים יותר ממה שאנחנו צריכים לעשות. אני חושב שבאירופה מתגאים במפעלים שלהם, ובארץ – לא כל כך מתגאים. זה מתחיל משם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני לא מסכים. זה תלוי איפה. אני לא אצליח לטפל בכל הבעיות של התעשייה הישראלית פה, אבל אני חושב שאפשר לעשות יותר טוב בסיפור של ההשמה. בבקשה. << אורח >> עמיחי חיים: << אורח >> שלום. שמי עמיחי, ואני סמנכ"ל משאבי אנוש של קבוצת "יהודה פלדות". אנחנו קבוצה של עשרה מפעלים בארץ, שמעסיקים כ-1,000 עובדים. אנחנו נמצאים במצוקה של כוח אדם כל הזמן, ואחת על כמה וכמה החל מה-07 באוקטובר. היום, הבעיה היא שיש כל כך הרבה עולים שנמצאים במרכזי הקליטה, ולא נותנים לנו גישה אליהם בשנה הראשונה. בשונה מאחרים, אולי, אנחנו לא מבקשים תקציבים – אנחנו יודעים להכשיר את האנשים האלה, לתת להם שכר יפה מאוד ולעשות את הכל לבד; אנחנו לא צריכים אף אחד שיעזור לנו – אנחנו רק רוצים את האופציה להגיע אליהם. אני לא יודע מאיפה הגיע הנתון של 30,000 השמות; אנחנו חיים את השטח מאוד ולא מכירים את הנתון הזה. היום, ישנן שתי חברות שמדינת ישראל החליטה שהן החברות הבלעדיות שיתעסקו עם עולים, ואנחנו משלמים עלויות שאנחנו לא אמורים לשלם על הדבר הזה, אחרי תחנונים. לא כל התעשייה מורכבת מהייטק. יש לנו הרבה מאוד משרות ואפשרויות להציע לאנשים. יש לי מפעל באשדוד – אתה מוזמן להגיע אליו – עם 300 עובדים שכולם עולים חדשים שעלו בזמנו. יש להם מקצועות נהדרים והם מרוויחים שכר נהדר. בסופו של דבר, אנחנו מבקשים עזרה. אני רוצה לציין ש-"אופק ישראל" היו גם אצלנו; הם הגיעו כולם, ישבו אצלי ואמרו: "אנחנו מחפשים אנשים בדיוק כמוכם". בזה – זה נגמר. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. דן טופז, בזום. << אורח >> דן טופז: << אורח >> שלום לכולם. כמו שציינתם כאן, חבר הכנסת פורר, שמחנו לארח אותך וראית את ה-"מצוקה". אין לנו עובדים – אין לנו עובדים להכשיר; אין לנו אנשים לעבוד איתם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תציג את המפעל שלך. << אורח >> דן טופז: << אורח >> המפעל הוא "מטאליקון טכנולוגיות בע"מ". אני מגיע יחד עם אחי; אנחנו 40 שנה בעולם התעשייה. הקמנו מספר תעשיות גדולות, ביניהן חברות מוכרות יותר או פחות: בתחום הקונקטורים, חברת "המ-לט", שגם נקראת UCT, נמצאת בציפורית ומעסיקה 1,300 עובדים; מפעלים לשתלי שיניים; ולפי שנה זכינו, לפי בקשתו של סטף ורטהיימר, לרכוש ממנו את אתר התעשייה "לבון". בפארק התעשייה "לבון", מטאליקון טכנולוגיות מייצרת מוצרים טכנולוגיים מאוד – עיבוד שבבים טכנולוגי ומוצרים נלווים – שחלקם הגדול משרת היום גם את התעשייה הביטחונית. המחסור בעובדים הוא מחסור ברשימות ובידע. כמו שציין עמיחי קודם, זה פחות עניין של סבסוד, תוכניות ותקציבים, כמו העניין של קבלת הנגישות לשמות ולאנשים. אנחנו נסדר אותם; נעבוד ביחד, ניתן להם תנאים טובים, נחבר אותם טוב. אנחנו צריכים אותם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. אלכס מילר, הסתדרות העובדים. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> תודה, היושב-ראש. אלכס מילר, יושב-ראש אגף העובד העולה בהסתדרות הכללית. אנחנו, בהסתדרות, כבר קיבלנו מזמן החלטה שאנחנו נכנסים לתוך העולם של התעסוקה. אחרי הקורונה, עשינו יריד תעסוקה וירטואלי גדול מאוד, ולאחרונה גם נעשה איזה שהוא יריד שחשף את האפשרויות שלנו לאלה שמחפשים עבודה. לאחרונה החלטנו באגף שלי, יחד עם אגף המרחבים ואגף האבטלה בהסתדרות, לעשות יריד תעסוקה ליוצאי ברית המועצות בשלוש ערים. אנחנו עושים את זה ב-07 באפריל בראשון לציון, ב-14 באפריל בבאר שבע וב-17 באפריל בחיפה. יש כבר מעל 1,000 נרשמים והרבה מעסיקים – מחברת החשמל - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם מכירים את זה בהתאחדות התעשיינים? << אורח >> תמר הרן: << אורח >> חלקית מאוד. על הירידים, ספציפית, הובא לידיעתי. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> יש הרבה מאוד מעסיקים; היינו בקשר איתם ועם מינהלת המעסיקים. כל הגופים הגדולים בארץ הביעו את הנכונות להגיע: גם גופי הביטחון – כמו משטרת ישראל ושב"ס – וחברת החשמל. לגבי העולים שהגיעו לאחרונה, וגם לגבי אלה שנמצאים בארץ הרבה שנים, זכור לי שהייתה תוכנית פתוחה עד לפני שנה וחצי לפחות; בפגישה שלי עם מנכ"לית משרד העלייה והקליטה שהייתה בכנסת הקודמת, אם אני לא טועה, דובר על תוכנית של תקצוב של חצי מהשכר - - << דובר >> קריאה: << דובר >> קידום תעסוקה. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> - - למעסיק שלוקח עובדים בתקופה מסוימת שלאחר העלייה שלהם. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> בהחלט, אבל אלה מקצועות רווים במשק והתקציב קצת במחסור. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אני יודע שבסוף – כולם מחפשים. הייתי פה לא מעט מ-2006 כחבר כנסת, ואני מכיר את המצוקות של התעשייה מבחינת כוח האדם. אני יכול להגיד לכם שלרוב, הבעיה שנפגשנו איתה היא הנושא של השפה; יש קושי בקליטת עובד ללא שפה, וקיבלנו פידבקים על כך - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איפה אתה נתקל בבעיה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> במקצועות ברמה מסוימת ובשכר מסוים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לסיכום, אלכס, מה אתם יכולים לעשות בהסתדרות? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> כרגע, אנחנו עושים יריד תעסוקה ליוצאי ברית המועצות, כי היו הרבה פניות משם. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 90% מהעולים הם משם. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> אני מקווה מאוד שאנחנו נוכל לעשות את זה גם לדוברי כלל השפות – כמו אנגלית ואמהרית. אנחנו בודקים את האפשרויות שלנו כרגע, ונראה איך זה הולך. יש מעל 100,000 נרשמים מראש שרוצים להגיע, ובמקביל, יש קושי בכל מה שקשור לסוגייה של הכשרות מקצועיות – הסבות וכו'. אני כבר בכובע אחר, כיושב-ראש דירקטוריון רשת עמל: במידה ויהיו תוכניות ואם יהיה צורך לשלב – אנחנו בפריסה ארצית, ונשמח להיות חלק מהתוכנית הזו. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יהיו. אנחנו נעשה מזה משהו. יובל, בבקשה. << אורח >> יובל בדנר: << אורח >> יובל, סמנכ"ל משאבי אנוש ויועץ משפטי בחברת "חוד אסף מתכות" – חברה תעשייתית לייצור ברזל בניין, שיושבת בפריפריה – בקריית גת וגם בעכו. אני רוצה לדבר על מה כן. אני חושב שיש מפגש רצונות: יש צורך שקיים, ויש את מי שיכול לתת לו את הפלטפורמה – שזה אנחנו. כמו שעמיחי אמר – אנחנו לא צריכים כלום. אנחנו יכולים לקבל את העובד, להכשיר אותו, לתת לו את סל המענקים שאנחנו יכולים לתת לו, ולייצר לו פלטפורמה מקצועית וגם חברתית, שהיא לא פחות חשובה. אני חושב שיש פה איזה שהוא מחסום בראש, ואנחנו רואים את זה בהרבה מאוד מפגשים שיש לנו. הרי, אמרת בתחילת דבריך, חבר הכנסת, שיש 300,000 עולים שמגיעים, ולא כולם מהנדסים, אנשי סטארט-אפ ואנשי הייטק. אם נבין את זה, ונבין שיש צורך ויש רצון – אני חושב שנוכל למצוא. יש פה בערך 2,500-3,000 עובדים בשולחן; בשלוש השנים האחרונות, לא קיבלתי עולה חדש בכלל. סטטיסטית – זה לא הגיוני. אנחנו רוצים, ויותר מזה – אנחנו חייבים. לכן, צריכה להיות אג'נדה מסודרת; צריך לייצר ישיבות מקצועיות עם הגופים הרלוונטיים - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> לא נעים לי לומר, אבל הישיבה שפה הייתה צריכה להתקיים במשרד הקליטה. ילנה, בבקשה. << אורח >> ילנה פרגמנט: << אורח >> אנחנו עמותת גבהים – עמותה קטנה שקיימת 15 שנה. לי יש ניסיון אישי של בערך 20 שנה, שכולל את ניהול פרויקט עלייה 2000, כפי שאתה זוכר ויודע. לאחרונה, בגבהים, התחלנו לפתח תוכניות נקודתיות לקליטה של קבוצות עולים במפעלים נקודתיים. הצלחנו להביא לקליטה של עשרה מהנדסים בישקר בחודש אוגוסט; הצלחנו להביא לקליטה של עשרה של עובדי CNC בינואר, ואנחנו נמצאים בשיא הגיוס למחזור הבא של CNC. יש לנו תוכניות גם במסגרת עידוד עלייה תעסוקתית, יחד עם הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה. תתפלאו לשמוע שבתוכניות האלה – רק שליש הם עולים מחבר העמים. אפשר לראות שבכל קבוצה – שליש הם עולים מחבר העמים, שליש הם מצרפת ושליש מברזיל. אני חושבת שכמו שסוד העניין הוא תמיד בפרטים הקטנים – גם פה, סוד ההצלחה הוא בעניין של קשר נקודתי עם המפעלים ויצירת קבוצות לכל מפעל בנפרד, כי גם בעלייה ההמונית שיש לנו היום – כפי שנאמר פה – לא כולם דוהרים לתעסוקה. אני מציעה קשר עם כל מפעל שמעוניין, ואנחנו נוכל לבחון את הדבר הזה. שוב, אנחנו עמותה קטנה, אבל גם בצעדים קטנים ניתן לעשות דברים טובים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בבקשה. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> תודה. אומנם זה הוזכר קצת בתחילת הדיון, אבל אני חושבת שאפשר ללמוד הרבה ממה שהיה ולא נעשה טוב. אני רוצה להתעכב על הפרויקט שהיה פיילוט בשנה שעברה: מיזם משותף – ויש לזה משמעות גדולה מאוד בתוך משרדי ממשלה – של משרד העלייה והקליטה עם התאחדות התעשיינים לתעסוקת עולים בתעשייה. במסגרתו, תפקיד המשרד היה לספק את העצה, ותפקיד ההתאחדות היה לספק את הביקוש. באופן שוטף, אנחנו העברנו ביקושים של מאות משרות ב-15 חברות תעשייה, וקיבלנו לכל היותר, בכל שנת הפיילוט המוצלח הזה, 147 פרטי עולים. בסופו של דבר, היו 23 השמות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> כמה זמן הכשרה נדרש בממוצע? << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> זה תלוי בתפקיד, אבל יש לנו דבר מדהים שהוא הדבר היחידי, למעשה, שעובד בהכשרות היום – On the Job Training. זה יכול לקחת יומיים או שזה יכול לקחת חודשים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זאת אומרת שתיאורטית – עולה חדש יכול להיכנס לעבודה מיד. << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אורית רמון: << אורח >> אורית רמון, התאחדות התעשיינים. בתוכניות ה-OJT, אנחנו בנינו איזה שהוא מודל – במידה ואתה קולט מהנדס, למשל – שמאפשר לתת לו את ההכשרה על ידי גורם חיצוני, תוך כדי שהוא עובד. צריך להשאיר את הדבר הזה למעסיק, ולא לעשות שוב קבוצות. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> בהמשך למה שאמרה הגברת מעמותת גבהים – אמרתי שקלטנו מהם 11 עובדים – השיטה איתם הייתה השיטה הכי טובה שאפשר. הייתי שמח שההסתדרות תעזור לנו בנקודה הזו, כי לנו יש את הצורך במשרות ואנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים; אנחנו יכולים לתת את האפיון הזה. אם לא רוצים לתת לנו את מאגר המידע הזה – למה ההסתדרות לא עוזרת לנו להפיץ את המשרות האלה - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> העובדים שלך מאוגדים בהסתדרות? << אורח >> חביב פאר: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הנרי, בבקשה. << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> יש פה קצר בתקשורת. מה שאני מציע כבר עכשיו לאדון אלכס: אני מוכן לקבל את השמות ואת הרקע של האנשים שנרשמים לוועדה. אנחנו, בהתאחדות, מיד נמיין, נשלח את זה למפעלים באזורים הרלוונטיים ונבוא לאותו היריד שאתה עושה – וזה מבורך ונפלא – עם פגישות מתואמות מראש עם המפעלים. מה יותר טוב מזה? << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> דרך אגב, יכול להיות שבתוך התאחדות התעשיינים לא היו מעורבים בסוגיה הזו כל כך, אבל אני רק יכול להגיד שהמרחבים שלנו – בחיפה, בראשון לציון ובבאר שבע – יצרו קשר, ויש תעשיינים שמגיעים ליריד ברמה המקומית. זאת אומרת, ביקשנו מהמרחבים לפנות למפעלים באזור עם משרות פתוחות, והם מגיעים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. קלאודיה. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אני רוצה לספק עובדות, כי יש כאן הרגשה סובייטית מאוד – שהכול נמצא אצלנו ברשימות, ושרק צריך לשים את החיילים והם ייכנסו. מתוך 150,000 עולים שעלו – בואו נגיד שמתוכם יש 1,000 מבוגרים בגילאי העבודה – אחוז האבטלה הוא 3.2%. זאת אומרת, יש 3,200 אנשים שמחפשים עבודה, בתקווה שהם מחפשים עבודה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> זה לא נכון. גם מי שעובד היום ולא רשום כמובטל – זה לא אומר שהוא בהכרח - - - << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אבל הוא לא באמת מחפש עבודה במפעל מתכת בשכר מינימום. הוא אכן רוצה להתקדם. << אורח >> עמיחי חיים: << אורח >> אין כזה דבר "שכר מינימום" במפעל מתכת. << אורח >> הנרי צימרמן: << אורח >> אצלנו מרוויחים בממוצע כ-14,000 שקלים. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אנחנו שיווקנו ומשווקים את כל ההצעות עם השכר שאנחנו מקבלים. העולים היום הם שונים מאוד. העולים שהגיעו בשנות ה-90 – 65% מתוכם הם בתת-תעסוקה; חבל על מדינת ישראל. היום, יש להם מודעות גבוהה יותר. אנחנו מכבדים מאוד את רצונם ללמוד עברית ולהשתלב בשכר המתאים, ולא להיות תלוי. יש קשר בלתי תלוי עם מעסיקים ועם מקומות העבודה, והעולים שזקוקים לסיוע שלנו – לא נמצאים במרכזי קליטה; השיטה השונה. בשנות ה-70 – הם גרו במרכזי קליטה. היום, במרכזי הקליטה נמצאים עולי אתיופיה, שנדרשים לתהליך יותר ארוך. אני יודעת שאסיה פעילה גם מול ההתאגדות כדי לפתוח את הדלתות של מרכזי הקליטה. גם מרכזי התעסוקה שלנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> קלאודיה, במידה וייצאו פה לדרך עם איזה שהוא פרויקט משותף, יש איזו שהיא מניעה לשווק את הפרויקט, או גם את יריד התעסוקה, באמצעות משרד העלייה והקליטה? הרי, בסוף, למשרד העלייה והקליטה יש נגישות לכל הסמסים שלהם. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> זה בדיוק מה שנעשה, ואלה התשובות שקיבלנו. יתרה מזו, לקח הרבה מאוד זמן. אני חושבת שצריך לעבוד ישירות מול המעסיק. יש תעשיינים שרשומים לירידים – אנחנו משווקים את היריד, כמובן; זה יריד מכובד מאוד – וההתאחדות יודעת או לא יודעת בבירוקרטיה. זה משהו אחר. אנחנו כן משווקים לעולים, והעולים מביעים רצון חופשי משלהם. לגבי השיטה – למה אנחנו רוצים שעולים יבואו בקבוצה? כי העולים זקוקים לתמיכה הדדית, ובכך הם מקבלים מענה אחר. דרך אגב, ברמלה הייתה את תוכנית עלייה 2000 ל-CNC לפני חמש או שש שנים. בהחלט יש לנו אינטרס ואנחנו מקיימים ירידי תעסוקה. לצערי הרב, בשנה שעברה אנחנו לא קיימנו יריד בשל חוסר תקציב, אבל השנה זה אמור להתחדש. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. רצית להגיד משהו, אסיה? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> אולי משהו קטן, כי רוב הדברים נאמרו. אני בהחלט תומכת בדברים של קלאודיה לגבי הכשרה קבוצתית, בדגש על עידוד עלייה. אני חושבת שאפשר להוסיף – לא להחליף – שיטות עבודה אחרות בארץ, כמו גיוס נקודתי אבל המוני, כפי שצוין קודם. היה לנו ניסיון עם חברת אלביט לתעשייה ועם חברת נת"ע לתעשייה; זה סוג של Google Form שאתה מפרסם ואנשים נרשמים לבד, ויש שם שאלה חיסיון ועל האפשרות להעביר פרטים. לאלביט נרשמו 80 עולים שהתעניינו במשרות, ולנת"ע נרשמו 72. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> את זה – אתם עושים טרום-עלייה? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> נרשמים גם וגם. כל זה מועבר לחברה, והחברה יוצרת קשר אחד-אחד ואז מדווחת. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מתי עשיתם את זה? עשיתם את זה רק על אלביט? << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> על אלביט; על חברת נת"ע; עכשיו יש קרן לעידוד ענף פיתוח הבנייה; הכשרות קצרות והשמה; העברנו להתאחדות התעשיינים 70 מהנדסים, וגם למיכאל. זה קורה כל הזמן. חבר'ה, אסור לנו להעביר לכם רשימות. << אורח >> אורית רמון: << אורח >> לא פרטי עולים, אבל משרות. << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >> יש משרות. אני לא יכולה להעביר בכוח, אבל אני אשמח לעשות את המקסימום. אם זה מתאים, קלאודיה – תשלחו משרות, נבנה יחד Google Doc שפתוח לכם, כדי שגם אתם תראו את כל התוצאות, ונשווק את זה לכל מרכזי הקליטה שלנו; לכל העולים שבקהילה. מי שיירשם – תפנו אליו ישירות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> יש לכם מניעה לעבוד כך, קלאודיה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> אנחנו משווקים לעולים את כל המשרות. העולים עונים ישירות - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם. << אורח >> יובל בדנר: << אורח >> עוד שורה, ברשותכם: אני חושב שאנחנו צריכים לעבוד על הקשר בין המשרד לתעשייה. יש פה איזה שהוא מחסום, וצריך להראות שהשכר הוא הרבה יותר גבוה ממינימום – כולל מענקים ופרמיות. כדאי שניפגש באופן תדיר, כי נראה לי שהבעיה היא פה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חד-משמעית. משרד העבודה, יוליה. << אורח >> יוליה הודיה זנין: << אורח >> צוהריים טובים. בזמנו, היינו זרוע העבודה בתוך משרד הכלכלה. לאחר הקמת הממשלה, כל התקציב של ההכשרה המקצועית בתחום מבוגרים עבר למשרד הכלכלה. קיימנו מספר פגישות, בזמנו; אני בניתי תוכנית לעולים והגשתי אותה לאוצר - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בעצם, עבר רק התקציב בלי הצוות? << אורח >> יוליה הודיה זנין: << אורח >> משהו כזה. אני לא נכנסת לעניינים של משרד אחר. בסופו של דבר, בניתי תוכנית, ונאמר למשרד העבודה שהדברים הם בסמכות של משרד הקליטה, ולכן אנחנו לא מקיימים דברים לעולים בצורה יזומה. אנחנו עובדים לפי החלטות ממשלה בתוך מינהל תעסוקת אוכלוסיות; יש לנו - - - << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה להבין מה מונע את ההחזרה של פרויקט עלייה 2000. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> מה שצריך זה להחזיר למשרד העבודה את הקבוצות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני צריך ללכת לדבר עם שר העבודה, עם שר הכלכלה ועם עוד כל מיני שרים, אבל מה להגיד להם? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> יש נוהל מובנה ומסודר במשרד העבודה, שעבד באמצעות קול קורא בקלות מאוד, לכל מעסיק שהיה מוכן לעשות On the Job Training בתוך העבודה שלו עם השמה בקצה. אז, היה אישור ומימון למעסיק, כי יש לזה עלויות, ואז יכולנו לעשות את זה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> מה הבעיה להפעיל דבר כזה? << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> הנוהל לא קיים היום. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> הם בכלל לא צריכים את התקציב. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> הם רוצים קידום העסקה וכו', ויש לזה עלויות. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> אנחנו נישא בעלויות. אנחנו צריכים את זה. << אורח >> עמיחי חיים: << אורח >> אנשים. רק אנשים. << אורח >> קלאודיה כץ: << אורח >> מצוין. אנחנו ניפגש איתכם לגבי עלייה 2000 בשמחה רבה, עם התחייבות קדימה ועם העסקה ישירה. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> דרך ההתאחדות. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה לסכם. א', חשוב להבין ש-95%-97% ממרכזי הקליטה מאוכלסים ביוצאי אתיופיה – עולים שנמצאים במרכזי הקליטה במטרה לעבור הליך גיור ולימודי עברית ביחד. לכן, השנה הראשונה שלהם שם, לפחות, היא מוגבלת מאוד מבחינת היכולת שלהם לתעסוקה; רק בשלב השני הם יוצאים לתעסוקה. יחד עם זאת, רוב העולים במרכזי הקליטה חיים שם הרבה מעבר לשנה, ולכן צריך להגיע אליהם ולגשת אליהם. אני אומרת את זה לך, קלאודיה, כי זה לא משנה אם הוא עולה מאתיופיה, מרוסיה או מצרפת; בסוף – מדברים על מקומות עבודה. לכן, הם צריכים להיות משולבים בתוך האירוע הזה. אני ציינתי את זה כדי להבין שרוב העולים לא נמצאים במרכזי קליטה, וצריך להגיע גם אליהם; צריך להגיע לכל העולים שמגיעים לכאן מבחינת אפשרויות התעסוקה. לא סביר בעיניי שיש היום סדר גודל של 20,000 משרות פנויות בתעשייה – אם אלה 12,500 שהיו ועוד 7,500 שנוספו בתקופת המלחמה. אני מדבר רק על ה-20,000 האלה, ומבחינת השמות של עולים – אנחנו נמצאים כמעט בכלום ושום דבר. ברור לחלוטין שיש פה איזה שהוא באג בשיתוף הפעולה ובשיח בין הגורמים. שלא יהיה ספק פה: לא יושב פה, מסביב לשולחן, אפילו אחד שאין לו אינטרס שתהיה השמה ושהעולים האלה יעבדו. המפתח הוא לייצר את השיח הזה באופן פתוח. יש מגבלות; אי-אפשר להעביר לכם את מספרי הטלפון של העולים ולהגיד לכם: "תפנו אליהם", כי חוק הגנת הפרטיות חל באירוע הזה. גם אני לא יכול לקבל את הפרטים על העולים ממשרדי הממשלה, מהסיבה הפשוטה שזה החוק. אגב, אני חושב שזה נכון בתחום הזה. יחד עם זאת, בשיתוף פעולה נכון – אתם יכולים לפנות לעולים באמצעות משרד העלייה והקליטה, באמצעות הסוכנות היהודית וכן הלאה. מה שאני מבקש זה כך: א', הסיפור של ירידי התעסוקה הם המפתח הכי גדול, אולי; צריכים להיות ירידים כל הזמן, כי הדברים האלה מתעדכנים כל הזמן. משרד העלייה והקליטה לא עשה ירידים בשנה האחרונה, ויכול להיות שצריך לעשות פה איזה שהוא שיתוף פעולה עם ההסתדרות – אם הם עושים שלושה ירידים, וצריך לעשות עוד כמה ירידים. יש פה גם את הסיפור של הנגב והגליל. יש הטבות שניתנות לעולים שמגיעים לנגב ולגליל, ויכול להיות שגם מישהו מהמרכז יחליט ששווה לו לעבור היום. כנראה שהוא לא יעבור למטולה, אבל אולי הוא יעבור לכרמיאל. יש פה מספיק אפשרויות; המפתח הוא השיח. אנחנו נקיים ישיבת מעקב אחרי הפסח, עם פתיחת כנס הקיץ. בזמן הזה, אני מבקש שתקיימו ישיבת עבודה משותפת – שני נציגים של התעשיינים, נציג של ההסתדרות, נציגה של הסוכנות היהודית, משרד העלייה והקליטה, זרוע העבודה וגם העמותות הנוספות, ככל שהן נדרשות. ישיבת העבודה אומרת שלושה דברים: א', איך אנחנו יכולים לחדש את פרויקט עלייה 2000 לגבי עולים שעוד יבואו, ולהביא באמצעותו עולים? ב', איך אנחנו מייצרים חשיפה של המשרות הפנויות בתעשייה ליותר עולים, ומייצרים את ההיזון החוזר הזה, שבו זה חוזר חזרה לתעשייה והם מקבלים את הנתונים באופן ישיר, ללא מתווכים? ג', איך אנחנו מודדים את ההצלחה כשאנחנו רואים שהעסק הזה עובד ושיש השמה? בתוך כך, כמובן שצריך להירשם לירידים שאנחנו כבר יודעים שמתקיימים. אני חושב שצריכים להיות עוד, אגב – אני אומר את זה למשרד העלייה והקליטה – והם חייבים להיות בשיתוף פעולה של כולם. שבו ביחד, תחזרו לפה בעוד חודש-וחצי חודשיים ונשמע אם התקדמנו או לא. אם תצטרכו את המעורבות שלי – אני אתערב, גם מול השרים הרלוונטיים. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> קודם כול, אני רוצה להגיד הירידים הם רק למי שחבר ההסתדרות. << אורח >> אלכס מילר: << אורח >> ממש לא. זה יריד לאנשים מובטלים. << אורח >> חביב פאר: << אורח >> שנית, המחסור של עובדים הוא הרבה יותר גדול מזה. אצלי במפעלים יש כל כך הרבה בעלי מקצוע שלא נותנים לנו שירותים. היום, אנחנו לא מקבלים שירותי מיזוג, כיבוי אש ועוד, כי אין להם עובדים. בסוף, צריך פה גוף אחד שירכז את כל העבודה הזו מול העולים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> חביב, כדי לשנות את ממשלת ישראל – צריך ללכת חזרה לציבור; שייבחר, שייתן לנו את הכוח, ואז נוכל לשנות את הממשלה. לכן, מתוך מה שאני עושה פה, אני יכול לייצר, לפחות, את הסינרגיה בין הגופים שעוסקים בתחום כדי למקסם את מה שאנחנו יכולים. בואו נעשה את זה. אחר כך תגיע ממשלה חדשה, ואולי יעשו דברים טובים יותר. << אורח >> תמר הרן: << אורח >> כמות העובדים במשרד העלייה והקליטה, במרחבים, במחוזות, בסניפים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אתם תשבו ביחד מסביב לשולחן ותייצרו תהליך עבודה. אם לא תצליחו לעבוד ביחד, ותצטרכו אותי כדי לתווך ולגשר ביניכם – נעשה את זה. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 12:13.