פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 3 ועדת הכספים 07/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 386 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (7 במאי 2024), שעה 10:30 סדר היום: << נושא >> הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אחמד טיבי חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן מיכל שיר סגמן נאור שירי חברי הכנסת: גלעד קריב מוזמנים: אורן לביאן – סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל הדואר, משרד התקשורת פאדיה זידאן – מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי, משרד התקשורת צרויה סיקרון – רפרנטית מניעת שחיתות, משרד התקשורת יעקב קוינט – מנכ"ל, רשות החברות הממשלתיות יובל יעקבי – סגן הפרטות, רשות החברות הממשלתיות לירון זינגר – מנהלת יחידת ההנפקות, רשות החברות הממשלתיות אביטל בירגר – יועמ"ש בפועל, רשות החברות הממשלתיות חג' יחיא-אבו עיטה – עו"ד, רשות החברות הממשלתיות גל הרשקוביץ – יועץ לרשות החברות הממשלתיות שמעון פרג'ון – יו"ר ארגון העובדים הארצי, חברת דואר ישראל עופר עטיה – יו"ר ועד ת"א והמרכז, חברת דואר ישראל דוד לרון – מנכ"ל, חברת דואר ישראל גל לבנון לוי – דוברת, חברת דואר ישראל מישאל וקנין – יו"ר דירקטוריון, חברת דואר ישראל אמנון הלוי – יו"ר ארגון גמלאי הדואר הארצי גלעד פרידמן – סוכן דואר ישראל דבי גילד חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל משה אשכנזי – מנכ"ל העמותה התחדשות ציונית יפעת סולל – מנהלת תחום כלכלה וחברה יגאל שטרית – מסר - הדואר הישראלי החדש שלמה פרלוב – ראש האיגוד המקצועי, הסתדרותה הגמלאים ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצעות לסדר, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האמת שיש לי הרבה מאוד נושאים לדבר עליהם, אבל מכיוון שאנחנו בוועדת כספים והבטחתי לעצמי להתמקד בנושאים הכלכליים, אני רוצה למנות מספר נושאים שדיברתי עליהם ומאז הדיונים האחרונים שלנו שום דבר לא התקדם. קודם כל, הנושא של חובות אבודים של עסקים עם רצועת עזה, דיון שאני יזמתי. זה רלוונטי גם לענף הטקסטיל, גם לענף החקלאות וגם לעוד מספר עסקים בודדים. להערכתי, ואמרתי את זה בדיונים הקודמים, ב-30,50 מיליון שקל אפשר לסגור את הסיפור. אני רוצה להזכיר שברוב המקרים המדינה בעצמה עודדה את האנשים לעבוד עם רצועת עזה. קרה מה שקרה, הם ספגו הפסדים, ובעיני זה לא נכון ולא ראוי שמשרד האוצר ואתם כממשלה ממשיכים להתעלם מזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יש את הנתונים, אני מעביר להם את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע, אנחנו כבר שלושה חודשים בסיפור הזה. ענפי התערוכות, התיירות ואולמות האירועים לא יחזרו לפעילות גם בחודשים הקרובים ואנחנו ולא שומעים שום התייחסות של הממשלה לנושא הזה. אנשים ללא הכנסות - זה לא עניין של שיוך גיאוגרפי כזה או אחר, כי זה יכול להיות במרכז הארץ, בדרום או בצפון - אין מענה והממשלה ממשיכה להתעלם. העסקים בצפון הופקרו. הצעתי בדיון האחרון שניתן את מסלול המחזורים לכל העסקים ברדיוס של 30 קילומטר מהגבול, עסקים שמושבתים כבר שבעה חודשים, אבל גם בנושא הזה, לצערי הרב, אני לא שומע שום התייחסות של משרד האוצר ואתם בקואליציה לא מקדמים את זה. בנושא של נשות המילואימניקים ונשות אנשי הקבע יש מספר נקודות בודדות שהממשלה התייחסה, אבל אין טיפול הוליסטי בעניין הזה, שבעה חודשים אין שום מענה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> יהיה יום על הנושא של הצפון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הדבר האחרון זה הנושא של יוקר המחייה שהוא באמת בלתי נתפס. גם החודש מחיר הדלק עלה. מחיר הדלק עלה ב-22% מאז כינון הממשלה הזאת, ואני מזכיר את הסרטון המפורסם של ראש הממשלה בתחנת הדלק לפני הבחירות. בפעם החמישית ברציפות המחיר עולה. ביטלתם את הסבסוד לא בצדק, בטח לא בעת הזאת וכשאתם לא מקדמים שום דבר לשיפור התחבורה הציבורית ולא מעניקים שום אלטרנטיבה ראויה לאזרחים. הדלק עולה, המים עולים, החשמל עולה. הספקים והיבואנים שוב העלו את המחירים וצפויים להעלות את המחירים גם אחרי יום העצמאות. מה שהכי מדהים זה שאתה, אדוני היושב ראש, מצאת זמן להתייחס להודעה של השר גנץ בשבת, אבל לנושא של יוקר המחייה לא התייחסת. גם לא התייחס לזה שר הכלכלה שלדעתי איבד את התושבות בישראל כי הוא כל הזמן בחו"ל, וגם לא שר האוצר ששם אולטימטום לראש הממשלה שהוא יתייחס ליוקר המחייה רק אחרי רפיח. מה זה הדבר הזה? איפה אתם? הבטחתם להוריד את יוקר המחייה. לא רק שאתם לא מטפלים בזה, אתם גם מסרבים להתייחס לזה. יש פה אזרחים שקשה להם. אתם היום הממשלה. אני חושב שהייתם צריכים ללכת הביתה אתמול כי נכשלתם, אבל לפחות תגידו מילה. יש פה נושא של יוקר מחייה שכואב לכל אחד ואחת. תתייחסו לזה. אני מצפה שתדברו על זה ושיהיו פה דיונים כדי לנסות לפחות להקל על האזרחים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> המציאות היא שמשרד האוצר ומשרד הכלכלה לא עושים שום דבר לגבי הנושא של העלאת המחירים. הממשלה כשלה בעניין הזה כישלון מוחלט. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> כפסע מהכישלון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> פשוט לא להאמין איך בכלל לא נוגעים בדבר הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מילה לא אמרו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הבעיה היא שכשאני מתחיל לדון בזה אז אומרים שבעליית המחירים דנה ועדת הכלכלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה ממש לא נכון. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> כנראה שאני לא אשמור על העניין הזה ואקיים פה דיון. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אתם בקואליציה. תשב עם יושב ראש ועדת הכלכלה כדי לייצר לחץ. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> במה שתגידי עלי בעניין הזה תהיי צודקת. אם הייתי באופוזיציה לא הייתה מתנהלת פה ישיבה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה רוצה שאני אעשה את זה? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> גם אני רוצה להתייחס להפקרות הכלכלית שקורית תחת הממשלה הזאת. ההפקרות הזאת התחילה בתקציב. אני רוצה להזכיר לך, אדוני היושב ראש, שלא בהכל אפשר להאשים את כולם. הוועדה הזאת לא סיימה לאשר את תקציב המלחמה. מה קורה עם השלמת התקציב? מה קורה עם הסיגריות בדיוטי פרי, עם הדלקנים, עם מס הפחמן, עם מיסי הנדל"ן, עם מס השבח? יש פער של כמעט שבעה מיליארד שקל שנמצא באחריות שלך, אדוני היושב ראש, עם כל הכבוד לך ולצעקות שלך. חלק מהחרפה זה שהוועדה הזאת לא מסיימת את תקציב המלחמה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מודה באחריות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> לפני שנגיע לחרפה החדשה של שר האוצר בוא נדבר על הנושא של הבנקים שאנחנו אוהבים לעשות הרבה דיונים בוועדה ולא לעשות כלום. כשאתה רוצה להעביר דברים אתה יודע יפה לעשות שביתה איטלקית בוועדה. אני רוצה לעדכן אותך שהבנקים, למרות שהריביות לא יורדות, לא מעלות את הריביות על פיקדונות. אני מבקשת לקבוע דיון המשך בנושא הזה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני רוב הזמן מתרגז על הממשלה ועל הקואליציה. כשאני שומע אותך אני רואה שהאלטרנטיבה יותר גרועה. זה מה שיש לך להגיד? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> למה האלטרנטיבה יותר גרועה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין יותר גרוע מהממשלה הזאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> אדוני היושב ראש, תשלים את דיוני התקציב, זה מה שמצופה ממך. אתה לא עושה את זה מסיבות שהן לא יותר טובות מההתנהגות של שר האוצר. שר האוצר המופקר שלנו נותן אולטימטום לאזרחי ישראל? את מי הוא לוקח כבן ערובה? ראש הממשלה הוא בדיחה מהלכת מבחינה כלכלית, הוא זה שעשה סרטונים עם דלקנים בתחנות דלק. אנחנו עכשיו עדים לעליות במחירי הדלקן, במחירי הדלק. שר האוצר מודיע הבוקר לראש הממשלה: "אני לא מוכן לטפל ביוקר המחייה אם לא תיכנס לרפיח". מה, אנחנו בני ערובה של שר האוצר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא לא רוצה לטפל ביוקר המחייה בלי רפיח - מה הקשר? << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> זו לא פעם ראשונה ששר האוצר מחזיק את אזרחי ישראל בני ערובה. בתקציב הוא החזיק את המפונים בני ערובה, את מינהלת תקומה בני ערובה, את החיילים בני ערובה. הוא לא אישר פה את התקציב שלהם חודשים ארוכים כי הוא רצה שקודם ינפחו את התקציב של אורית סטרוק ויעלו את קצבאות האברכים. הנה שוב הבוקר הוא מחזיק את כל אזרחי ישראל בני ערובה ואומר שהוא לא מטפל במחירי הדלק עד שלא ייכנסו לרפיח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תצאו מהקואליציה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הגיע הזמן ששר האוצר הכושל הזה יתפטר יחד עם שר הכלכלה וראש הממשלה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שגם גנץ יתפטר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> הבקשה שלי היא לקיים דיון בנושא יוקר המחייה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ישבו כאן משפחות החטופים ובחצי מילה דיברו על מצבם הכלכלי. גם כשהם באים לדבר הם מדברים על היקרים שלהם שנמצאים בשבי, לא על העובדה שהם שבעה חודשים לא עובדים. מעט מאוד אזרחים במדינת ישראל יודעים שמשפחות החטופים אינן מטופלות, שחטופים שחוזרים אינם מטופלים וקורסים כלכלית. אין לחלקם אפילו כסף לאכול. לחלקם שעדיין מפונים אין בתים לחזור אליהם. אין להם כסף לשכירויות, אבל הממשלה והאוצר לא דואגים להם. במקום להפוך את האנשים האלה לקדושים ולשים אותם ראשונים, הופכים אותם לשקופים. זה משהו שוועדת הכספים יכולה לבוא ולפתוח. חטוף מקבל 1,594 שקלים בחודש וצריך להתחנן כדי לקבל נכות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני מסכים איתך, זה דבר שצריך לעשות אותו. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> אנחנו שבעה חודשים מאז האירוע. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> זו החלטת ממשלה. << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> ההחלטה הזאת הייתה צריכה לקרות ב-8 באוקטובר. אנחנו שבעה חודשים אחרי זה. אין להם ממה לחיות. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> שוב אנחנו עדים לעליית מחירים. אם יש נושא שמדאיג את האנשים כל פעם מחדש - יוקר המחייה ועליית המחירים. עוד פעם מחירי הדלק עולים. חלב 3% בקרטון עלה ב-4.4%, אשל עלה ב-5.4%, קטשופ עלה ב-15%, הדלק עלה ב-2%, פרסיל עלה ב-10% עד 30%. למה אני אומר מחירי הדלק? כי ראש הממשלה עשה סרטון מיוחד על הדלק בקדנציה הקודמת ומאז רק מבעיר את הדלק. אמנם ועדת הכלכלה מטפלת בנושאים האלה, אבל גם לוועדת הכספים יש אמירה והיא צריכה לעשות דיון. לפי דעתי ישמרו את הסרטון הזה וישתמשו בו בבוא הזמן. יש כל מיני שרים כושלים בממשלה הזאת, אם זה השר לביטחון פנים – רציחות בשיא כל הזמנים, שר האוצר – עליית מחירים. שני השרים הכי כושלים שולטים בממשלה. לפני כמה ימים תושבי רהט הפגינו על כך שתקומה מתייחסת לכולם חוץ מלתושבי רהט. למה? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כי הם ערבים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> רהט לא בפנים למרות מה שעבר עליה, לכן גם ראש העיר וגם התושבים הפגינו לפני יומיים. זו לא רק אטימות, זו גם גזענות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה להדגיש את העניין של ההתייקרויות. אי אפשר לדבר על מצרכי היסוד שעולים מבלי לדבר על העוני שהולך וגדל, על האבטלה ועל תוצאות המלחמה. חשוב לזכור שיש רק דבר אחד במדינה הזאת שהמחיר שלו יורד נמוך - הדם של האזרח הערבי. יש כבר מעל ל-70 נרצחים בחברה הערבית. בבוקר פרסמו בחדשות ידיעה על עוד אישה צעירה שהגופה שלה זרוקה במקום מסוים. לא רק שר הכלכלה צריך ללכת, גם ראש הממשלה, גם שר האוצר וגם השר הכושל שאמור להיות אמון על ביטחון האזרחים צריכים ללכת. הממשלה הזאת צריכה ללכת מהעולם כי היא לא הביאה שום דבר טוב לאזרחי המדינה. לא רק לערבים לא טוב - לכולם לא טוב. שמחנו אתמול כששמענו על העסקה, אמרנו שסוף סוף החטופים יחזרו והילדים, התינוקות והנשים יקבלו אפשרות, ולו מאוחרת, לחיים גם בצד השני, אבל לא, אנחנו רואים את המשחק שעושה ראש הממשלה על גבם של החטופים והתושבים של עזה. הגיע הזמן להפסיק את הכל ולהגיד שצריך משהו אחר ודחוף למדינת ישראל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אדוני היושב ראש, דיברו כולם על יוקר המחייה, דיברו על עליית מחירי הדלק. כשאנחנו היינו בממשלה הורדנו את הבלו בשקל אחד והמדינה לא קרסה, לא קרה למדינה כלום. הממשלה הזאת לא יודעת לעשות את זה. שר האוצר לא יודע לעשות כלום. קשה לתאר איך האזרח במדינת ישראל סובל היום. חבר אמר לי אתמול שכשהוא היה הולך עם אשתו לסופר הוא היה ממלא סל ב-300,500 שקל היום עם 1,000 שקל הוא לא מצליח למלא את אותו סל. את יוקר המחייה, בלי להיכנס לעלייה של 3% או 4%, אנשים מרגישים. השכר לא השתנה, שקל אחד לא הוסיפו לשכר של אנשים, אבל סל הקניות עלה. ברגע שהדלק עולה הכל עולה, גם החשמל, גם המים. לשר האוצר אין זמן להתעסק בכלכלה, אין זמן להתעסק ביוקר המחייה, אין זמן לכלום. קראתי לממשלה הזאת ממשלת המאיימים, כי היא רק מאיימת. מרוב ששמעתי את שר הביטחון מאיים אני מתחיל לדאוג. אני גר בצפון. יותר מ-1,000 טילים ירדו בשבוע, 100 טילים ביום. מה עשתה הממשלה חוץ מלאיים? כלום. אנשים נהרגים שם, ומה עשתה הממשלה? כלום. לאנשים אין שם פרנסה, ומה עשתה הממשלה? כלום. אנחנו באים כאן לוועדה ודנים על מרחק, על איזה יישוב מפנים, על כמה מקבלים. אנשים שם לא חיים. העניין הוא לא רק כסף. אנשים לא יודעים מתי הם חוזרים לבתים שלהם, אנשים לא יודעים אם הם בכלל חוזרים לבתים שלהם אחרי שהבתים חטפו טילים. אני הסתובבתי שם, ראיתי את הבתים ההרוסים, אבל הממשלה הזאת לא עשתה כלום. אתה אומר שתבוא ממשלה יותר גרועה, אבל ממשלה יותר גרועה מהממשלה הזאת לעולם לא תבוא. נגעו פה בנושא של הנרצחים. אנחנו בהתחלת מאי עם יותר מ-70 נרצחים. מה אחוז הפענוח של הנרצחים האלה? אפס. כמו שאמר לי קצין בכיר, פעם בשביל להזמין רצח היית צריך לשלם כמה מאות אלפי שקלים, היום אתה מזמין רצח באלפי שקלים בודדים כי הרוצח יודע שהוא לא ייתפס. אין משילות במדינת ישראל. זו ממשלה מופקרת שהפקירה את המדינה, הפקירה את הביטחון האישי של האזרח. אתה אומר לי שזה קורה אצל כולם, אבל כשאנחנו היינו בממשלה היו 116 נרצחים. בממשלה שלכם היו בשנה שעברה 246 נרצחים. השנה יש 70 נרצחים, שזה יותר ממה שהיה בתקופה המקבילה בשנה שעברה, ואנחנו נעבור את ה-246 נרצחים. זאת ממשלה שהייתה צריכה ללכת הביתה אתמול, לא מחר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גם אני רוצה לדבר על יוקר המחייה. כולנו עברנו את חג הפסח. יש אנשים שלא ידעו לא רק איך לגמור את חג הפסח, הם לא ידעו איך להתחיל את חג הפסח. הרבה אנשים שפגשתי אמרו את זה. אני אומר לך, הרב גפני, אנחנו לא עושים מספיק. אני חשבתי שיבוא שר הכלכלה, שאני באופן אישי מאוד מעריך, אבל לא, ואנחנו לא רואים פה שום שינוי, לא רואים איזו שהיא רפורמה. אנחנו רואים את עליית המחירים של כל החברות הגדולות שמנצלות את החולשה הזאת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לחלק דיבידנדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מתלונן עלינו כממשלה, כקואליציה. אולי היינו צריכים לתת דוגמה בהנחה על הדלק, למרות שאני לא חושב שהם צריכים דוגמה בשביל להוריד מחירים. גם כשהיינו באופוזיציה רבנו על ההנחה במס על הבלו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> גם בקואליציה דיברנו על זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נכון, גם בקואליציה. הייתה תקופה שגם הורידו. כל הסיבות לעלייה יכולות להיות טובות בגלל המלחמה, אבל בשורה התחתונה האזרח יודע שהוא במלחמה יום יומית על הלחם ועל החלב לבית שלו, לילדים שלו. כרגע יוקר המחייה מכה בכל משפחה ומשפחה, במיוחד במשפחות המוחלשות ובאלה שלא נמצאים בבתים שלהם ונמצאים בלי עבודה. אנחנו צריכים לעשות משהו פה בוועדה. כבודה של ועדת הכלכלה במקומה מונח, הכל בסדר, אבל גם פה צריך לעשות. לא יקרה כלום אם יהיה עוד לחץ. אמרה חברה הכנסת אורית פרקש, הרב גפני, שכשאתה רוצה משהו אתה עושה, אבל לצערי לא תמיד הצלחת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> לא שלא תמיד, אני לא מצליח. מה היא מגינה על האוצר? הוא אשם בעליית המחירים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם אתה אשם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובד בזה - הם לא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי שמנהל את האוצר זו הממשלה, ראש הממשלה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> שר האוצר לא מוכן להיפגש איתו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני רק רוצה להזכיר לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן שה-4.5 מיליארד שקל שהיו באופק חדש נחסכו וגם תקציב הישיבות ירד בלפחות עוד חצי מיליארד. כל הפער הוא מיליארד וחצי שעדיין לא הבאת, הרב גפני, לפה. העניין של מס הפחמן שהיא מדברת עליו הוא עוד מס על האזרחים. אם נעביר את המס של הפחמן נביא לכך שיעלה החשמל, יעלו המים. למה שנעביר את זה? זועקים עלינו שלא העברנו מסים נוספים על האזרחים? עם כל הכבוד, שלא ילמדו אותנו מוסר. אני מסכים שיש לנו בעיה עם יוקר המחייה, שאנחנו חייבים לטפל בדבר הזה כי המסכנים האלה נלחמים על הלחם ועל החלב שלהם. בזה חייבים לטפל כמה שיותר מהר. מס הפחמן, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, לא יביא את הפתרון. זה כמו שהכסף של אופק חדש לא הביא לירידת מחירים. הגיע הזמן שנעבוד באמת על יוקר המחייה, על הדלק, על הדברים האלה. אופק חדש, כסף קואליציוני או לא קואליציוני, הכל שטויות, צריך לבוא ולעבוד על איך אנחנו עוזרים לאנשים ביום יום, במחייה, בלחם ובחלב שלהם. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אני עובר לנושא על סדר היום, ההפרטה של חברת דואר ישראל. האם כתוצאה מההפרטה השירות השתפר? אני רוצה לקבל תשובה על הסוכנים, לקבל תשובה על הנכסים של הדואר, מה קורה מבחינת העניין הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לבקשה שהובאה בפנינו יש שלושה ראשים: דרך ההפרטה, השקעת הבעלים בחברה בדרך של המרת הלוואות המדינה להשקעות הון והנושא של צווי האינטרסים. התחיל להתקיים דיון ביחס לשני הנושאים הראשונים. תוך כדי הדיון התעוררו מספר שאלות על ידי חברי הוועדה, בין היתר איך מבטיחים שבהעברת הבעלות של הדואר לידיים פרטיות לא ייפגעו השירותים לאזרח, לאוכלוסיות המוחלשות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הייתה שאלה על היישובים הערביים שהתושבים שם קצבאות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> על רמת השירותים בפריפריה. בין היתר גם נידון כל נושא הרגולציה, מי ימשיך ויעשה את הרגולציה. התבקשה גם תמונת מצב עדכנית וכוללת בנושא של הפריסה של הסניפים בארץ, של סוכנויות הדואר. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דיברנו גם על מה יקרה עם ההנחה של ה-50% שמקבלים. מי ידאג שהבנקים לא יעלו את הריביות והעמלות לגבי אותה אוכלוסייה במצב מוחלש וממודר? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני שאלתי על משהד וטייבה באופן ספציפי. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> הרגולציה ממשיכה לחול. כמו שהיא חלה על חברה ממשלתית, כך היא תחול על חברה פרטית. היא חלה ברמת פריסת הסניפים, היא חלה ברמת הסטנדרט של השירות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> עם הגבלת זמן? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> הרגולציה ממשיכה לחול בלי הגבלת זמן. צווי האינטרסים מאפשרים ומחזקים את המצב שבו חברה ממשלתית הופכת להיות חברה פרטית, הם מאפשרים לשמר את יכולת ההתערבות במקרים קיצוניים וחריגים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> האם ביטלו הוראות ברישיון לגבי הבטחת השירות? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> יש הבדל בין מאפשרת למחייבת. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> חלק מהנכסים של הדואר נמכרו במהלך השנים. לאתרים שבהם פועלים סוכנויות או סניפים אין קשר לנכסים, הפריסה והשירות ממשיכים לחול לפי החוק ולפי הרגולטור. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנכסים עצמם יישכרו על ידי החברה שתזכה? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> כן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מדבר על סיום התהליך. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> יש החלטה על כך שמניות החברה עוברות למי שירכוש. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כולל הנכסים? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> כולל הנכסים. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> הרגולציה על חברת הדואר קבועה בחוק הדואר, בתקנות שהותקנו מכוחו וברישיון הכללי. הרישיון הכללי מתעדכן מעת לעת, בהתאם לשינויים שמתרחשים בשוק הדואר. איכות השירות קבועה בעיקרה ברישיון. חובת הפריסה קיימת על כלל הארץ, ללא הבחנה. ההבחנות הרלוונטיות הן גודל יישוב ומרחקים מבתי אב. הסוגיה הזאת של איכות השירות והבטחת השירות האוניברסאלי מובטחת במסגרת צווי האינטרסים החיוניים. ההנחה של ה-50% קבועה בתקנות. כמובן שאת התקנות אפשר לשנות באישור שר התקשורת, שר האוצר וועדת הכלכלה, אבל אין כרגע כוונה לשנות אותן. ברגע שיש הפרות בתקני איכות השירות או בהוראות הרישיון, שר התקשורת בוחן ובהתאם לממצאים נוקט בפעולות אכיפה. אין שינוי ברגולציה בעקבות זהות הבעלים. בעלים פרטי, ממשלתי או חצי ממשלתי - לא משהו שמשפיע על הרגולציה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול להסביר לי קצת על הסוכנים? << אורח >> דוד לרון: << אורח >> קיבלנו בשבוע שעבר את מדדי השירות של הרבעון הראשון. התוצאות מראות על ירידה של 30% בתלונות הציבור אל מול הרבעון המקביל בשנה שעברה. יש המשך מגמה בירידה השנתית של התלונות, וגם זמני ההמתנה שופרו והם מתחת לתקן הנדרש. כנ"ל גם לגבי זמני המענה הטלפוני. עדיין יש הרבה סוגיות לטיפול ולשיפור, לכן אנחנו משקיעים מעל 100 מיליון שקל באוטומציה לשיפור השירות. לגבי הנושא של סניפים במגזר הערבי - לא צמצמנו בשנת 2023 סניפים במגזר הערבי. הצמצומים היו במרכז, לא בפריפריה. פתחנו סניף שלישי ברהט. לגבי טייבה אני לא מכיר כרגע בעיה, אנחנו נבדוק את הסוגיה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הם העלו את זה בישיבה הקודמת. אלי מתקשרים כל הזמן שצריך להעביר מהר את הנושא של ההפרטה כי אחרת מפסידים ואתם לא עושים את העבודה שלכם. << אורח >> דוד לרון: << אורח >> טייבה עלה וייבדק. אני לא חושב שיש בעיה של סניף בטייבה. יש שם סניף שעובד. במשהד היה סוכן שסגר ויש מכרז להחליף אותו. יהיה סוכן במשהד. לגבי ה-50% - אנחנו מחויבים ל-50%. ההנחה כרגע היא לא בגלל החוק. עשינו הצמדה לחלק מהתעריפים, אבל לבעלי הקצבאות לא עשינו את העלאה הזאת, יש להם כרגע יותר מ-50%. ה-50% הוא חובה קדימה, והחברה תקיים את זה גם הלאה. לגבי נושא הסוכנים, ואני לא אכנס לפרטי העמלה שמקבל הסוכן שנמצא פה, המספרים תקינים. להבנתי, הסוכן גלעד שנמצא פה מקבל עמלה שמפרנסת את הפעילות שלו. הפעילות של הדואר היא הפסדית באופן כללי. לסוכנים אנחנו מאפשרים חגורת ביטחון כדי שיוכלו לפרנס את ביתם. במודל העסקי יותר כדאי להפעיל סוכנים, אני לא רואה איזה שהוא טריגר או סיבה שסוכנים ייפגעו. למשקיעים שעוד כמה ימים אחד מהם יזכה, בהנחה שהתהליך לא ייעצר, יש כוונות לפתח את הפעילות באמצעות פעילות נוספת שאינה דואר, פעילות קמעונאית אחרת שיכניסו לתוך הסוכנים, מה שעל פניו ישפר את הכלכליות של הסוכנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אנחנו רואים שהייתה ירידה בתלונות הציבור, אבל השאלה אם הייתה בדיקה של הירידה בתלונות הציבור בקרב אלה שהשתמשו בדואר. << אורח >> דוד לרון: << אורח >> השיפור פה מאוד חד. לפני שנה כמות התלונות הייתה חצי אחוז מכמות החבילות. כרגע היא 0.24. הירידה בתלונות משמעותית יותר בחבילות, משום שהתחלנו להכניס אוטומציה חלקית. עוד שנה נכנס קו שהזמנו שאני משוכנע שיביא לירידה משמעותית נוספת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> פעם שעברה עלתה השאלה של אזורי החלוקה. << אורח >> דוד לרון: << אורח >> דואר ישראל פתח מרכזי חלוקה על פי הסיכום שמשרד התקשורת קבע. 55% ממרכזי החלוקה בארץ כבר נפתחו ונמסרו מפתחות לחברת "מסר", רק שחברת "מסר" לא נכנסה באף אחד מהם לחלוקה. אף אחד מהמתחרים לא התחיל לחלק ב-150,000 התיבות שנפתחו במגזר הערבי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מי זה המתחרים? << אורח >> דוד לרון: << אורח >> בעיקר "מסר". << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שלא נמצאים בחברה הערבית כמעט בכלל. << אורח >> דוד לרון: << אורח >> אנחנו מחויבים ונותנים. אגב, יש חלוקה רגלית שאפשר בכל מקום בארץ, לא צריך מאיתנו כלום, אבל לא עושים אותה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> למה "מסר" לא נכנסים לחברה הערבית? למה הם לא באים לטייבה? הציעו להם בטייבה, הציעו להם בנצרת. בדיזינגוף זה הכי קל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו רוצים לדעת איפה עיקר הפעילות שלהם. ברגע שנדע את עיקר הפעילות שלהם, נבין שלמגזר הערבי הם בכלל לא נכנסים. << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> כפי שמנכ"ל הדואר ציין, אכן נפתחו כ-55% ממרכזי החלוקה. סך המיקודים של מרכזי החלוקה בארץ עומד על 137,000 וסך המיקודים שפתחו עומד על 2,340. אם אני רוצה להיכנס ליישוב כמו בוקעאתא, שיש לו שלושה מרכזי חלוקה אבל רק מיקוד אחד, יתהפך העולם אני לא יכול כי מי שיודע את החלוקה, את הסדר או את שמות המשפחות זה הדוור המקומי שעובד שם. הדואר אכן עבד לפי הפעימות שמשרד התקשורת ציין, רק הוא עשה למתחרים חוכא ואטלולא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה לא מכיר את החלוקה קח את הדוור המקומי. << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> הדוור המקומי עובד בדואר ישראל כבר 16 שנה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם מחר אותו דוור מקומי שגר במקום 20 שנה לא רוצה יותר לעבוד, אותה חברת דואר שהיום משווקת לא תפסיק את הדואר, היא תמצא מקומי אחר שמכיר את זה. למה לא מצאת מקומי אחר שיעשה את זה שם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי התשובה שלך אני מבין שלעולם לא תיכנס למגזר הערבי. לעולם לא תכיר את המשפחות אם לא תיקח מישהו מקומי. אם אותו עובד שעובד 15 שנים עזב את העבודה, מביאים עובד חדש שילמד את העבודה. למה אתם לא מכניסים מישהו חדש שילמד את העבודה? << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> ברהט ובאום אל-פחם פתחנו עם עובדים מקומיים ואנחנו מחלקים בצורה מסודרת. באירועי ה-7 באוקטובר היו"ר שלנו, מר אבשלום הרן, נרצח בקיבוץ בארי ומאז "מסר" מתפקדת ללא יו"ר וכל הכניסה לחלוקה במרכזי החלוקה נעצרה. בימים הקרובים נמנה יו"ר חדש ונחזור לפעילות. נכון להיום אנחנו משלמים על המפתחות מדואר ישראל לחלק גדול ממה שנפתח. אנחנו ממשיכים לפתוח חלוקה במרכזי החלוקה, אבל ביישובים הערביים נורא קשה לחלק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בגלל זה לא מגיע לנו? << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> התשתיות שם הן ברמה שלא מתאימה למדינה שלנו. עשיתי יחד עם משרד התקשורת ודואר ישראל עשרות סיורים במרכזי החלוקה ביישובים הערביים. המדינה צריכה להתמודד עם האירוע הזה של התשתיות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא יכול להיות מצב כזה שהמדינה לא מטפלת וגם הזוכה לא מטפל. אנחנו לא זכאים לשירות? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה נכון שביישובים היהודיים זה יותר מסודר, יש כבישים, יש תשתיות, יותר קל, אבל חובת המדינה וחובתכם לתת את השירות לאזרח גם ביישובים שהמצב הוא לא כזה. תראו מה קרה בטייבה, שזה לא ממש מסודר כמו צפון תל אביב. בטייבה היה פקיד שחילק את הדואר במשך 20 שנה, הכיר את הבתים הרבה יותר מאשר כל יהודי שמכיר את צפון תל אביב, ידע להביא את דבר הדואר אל הנמען. למה אני שומע מהדואר שהם הציעו לכם את טייבה ומקומות אחרים ואתם לא באים? << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> אני אתן תשובה דרך אום אל-פחם. את אום אל-פחם פתחנו בצורה מלאה לחלוקה, כולל מרכזי חלוקה, משום שיש לנו שם עובד שהוא בן היישוב ומכיר בדיוק את אותו תיאור שתיארת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה לא עושים את זה בכל היישובים האחרים? << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> לאט לאט נעשה את זה. "מסר" מחויבת לכניסה מקסימאלית למרכזי החלוקה, אבל זה לא העניין פה, יש פה עניינים הרבה יותר מורכבים. החברים מהדואר מנסים להסיט את הדיון. יש פה הסטה של הדיון מהעיקר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמרת את זה בישיבה הקודמת. מה עמדת העובדים? אנחנו מדברים על 4,000 עובדים? << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> אנחנו מדברים על למעלה מ-4,000 עובדים. אפשר לעשות המון דיונים על הרבה מקומות עבודה, על הרבה בעיות שדורשות שיפור, וגם בדואר לעולם יידרש שיפור שזה בסדר גמור, אבל חשוב להבין שאנחנו נמצאים בפרשת דרכים לגבי השירות ולגבי העובדים. הבוקר התבשרנו על מפעל שנסגר ועל מאות עובדים שהולכים הביתה. זה דבר שיכול לקרות מחר בדואר ישראל. אנחנו בתוך הליך שגורל השירות וגורל משפחות העובדים הוא אחד. עם שירות טוב ועם עובדים מרוצים אנחנו הכי טובים מכולם. אנחנו רוצים להמשיך לעשות את זה הכי טוב מכולם, אנחנו רוצים לשמור על הפרנסה שלנו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה אתה מציע? << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> אני מבקש שתאשרו את התהליך שנמצא בידיים שלכם כדי שנוכל לפרוץ את תקרת הזכוכית עבור כולם. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הנוהל לגבי הסניפים ביישובים שהם סוציו 1-5 לא יתקיים אחרי ההפרטה - האם אני טועה? איך אתם יכולים להבטיח שזה יתקיים אחרי ההפרטה? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> אתה לא טועה. ההוראה אומרת שכל עוד החברה היא חברה ממשלתית ביישובים במדד חברתי כלכלי 1-5 הפריסה תהיה במרחק של עד שני קילומטר או עד ארבעה קילומטר לפי גודל היישוב. אחרי ההפרטה - שלוש ושש. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> דיברנו על זה לפני, אמרנו שזה בעייתי ליישובים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איך פותרים את זה? << אורח >> דוד לרון: << אורח >> מעבר לרגולציה שהחברה מחויבת, לחברה יש מודל עסקי. המודל העסקי של החברה ובסיס הלקוחות שלה הם האוכלוסיות המוחלשות. בתכניות שלנו, גם שמבוצעות השנה בפועל, אנחנו מפתחים את הפעילות בפריפריה ובאוכלוסיות החלשות. הגדלנו השנה את ההנחה למקבלי קצבאות, פתחנו סניפים בפריפריה. לנקודות ספציפיות שהועלו נתנו פתרון. אם יעלו עוד נקודות בהמשך ניתן פתרון כי זה כדאי כלכלית לחברה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא יכול להיות שמצפים שהזקנים, הנכים וכל העולם ילכו בתשתיות הקיימות שלושה קילומטר ולא נשארים בשני קילומטר במקומות הקשים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני תומך גדול בתהליכי הפרטה, אני חושב שזאת הדרך נכונה לשפר את הנתונים הכלכליים ולתמוך בצמיחה, אבל אני רוצה להזכיר שהסיפור הזה התחיל לפני שנתיים. אנחנו כבר שנתיים מאז החלטת הממשלה הראשונה, מאז הגלגול הראשון, וזה הולך לאט מידי. אסור לנו לתקוע את התהליך. אני חייב לומר מילה טובה להנהלה הנוכחית שהצליחה לייצב את הספינה. אני מאוד מקווה שתעלה את זה היום להצבעה, אסור לנו לתקוע את התהליך. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אומר הדואר שמבחינת המודל הכלכלי זה יכול להיות גם בלי רגולציה. מרכז חלוקה בשלושה קילומטר לאדם שהוא לא נייד זה דבר מטורף. אתם דורשים מבן אדם ללכת שלושה קילומטר. אם אומר הדואר שמבחינת המודל הכלכלי זה עובד, מה הסיבה שלא תכניסו את זה כחלק מהכללים? למה שלא תשאירו את זה ברגולציה? אם הייתם אומרים לי "תשמע, יש פה שיקול, אף חברה לא תיגש במודל הזה", בסדר, היינו צריכים להתכנס ולראות איך דנים על זה, אבל אומרת החברה שבמודל הכלכלי זה אמור לעבוד. להסתמך על זה שתמיד הדירקטוריון יגיד שבמודל הכלכלי זה עובד, אני לא חושב שזה מוצדק לנו כנציגי ציבור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הדיון נעשה ביחס לדרך ההפרטה ולהשקעת הבעלים בדרך של המרת הלוואות. זה היה הדיון הכללי שעשינו, של הבקשה שמונחת בפניכם. מה שהנציגה מתחילה עכשיו להציג זה טיוטות צווי החברות הממשלתיות, שמדברות על הכרזה על אינטרסים חיוניים ביחס לחברת בנק הדואר וביחס לדואר. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> הצווים האלה אושרו בוועדת שרים לענייני הפרטה והנוסח שלהם תואם עם כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות גורמי ביטחון, מערך סייבר, רשות התחרות, הוועדה לצמצום ריכוזיות, משרד החוץ, משרד האוצר ומשרד המשפטים. במסגרת הצווים שאני תיכף אקריא יוכרזו אינטרסים חיוניים של המדינה בבנק הדואר ובחברת הדואר וייקבעו הוראות לשם שמירה על אינטרסים חיוניים אלה. טיוטת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 59ח עד 59יד ו-59כ(א) לפרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – החוק), באישור ועדת השרים לענייני הפרטה, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות לפי סעיפים 59ח ו-59י לחוק, ועם שר התקשורת לפי סעיף 59ח לחוק, לאחר שנתנו לחברת דואר ישראל בע"מ ולחברת בנק הדואר בע"מ הזדמנות להשמיע את טענותיה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אנחנו מצווים לאמור: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פרק ח'2 מתייחס להגנה על האינטרסים החיוניים של המדינה. הסעיפים מתייחסים לקביעת אינטרס חיוני של המדינה, למגבלות על העברת שליטה וקביעת הגבלות, תנאים והוראות בצווים, למינוי משקיפים, לחשיפת מידע סודי לאכיפה, לדוחות, להבטחת המשך קיומן של פעילויות ולהגבלות תנאים והוראות שנקבעו בצו לפי הפרק הזה, נכון? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> נכון. סעיף 2(ב) לחוק העונשין קובע שתקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת. סעיף 59טז(א) לחוק החברות הממשלתיות קובע הוראות לעניין העונשים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> היה לאחרונה תיקון בנושא הסמכויות של השרים, נכון? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> נכון. החוק מגדיר את השרים כראש הממשלה ושר האוצר. באפריל 2023 הועברו הסמכויות משר האוצר לשר לשיתוף פעולה אזורי. ב-5 ביולי 2023 אושרו הצווים בוועדת השרים לענייני הפרטה, כשב-24 ביולי 2023 הועברו הסמכויות מהשר לשיתוף פעולה אזורי לשר התקשורת. הגדרות 1. בצו זה – "אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות" – כמשמעותו בסעיף 2א לחוק הסדרת הביטחון; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 2א לחוק הסדרת הביטחון מתייחס לגוף ציבורי שצריך למנות באישור קצין מוסמך בהתאם לתנאי הכשירות וההכשרה, אחראי על ארגון וביצוע פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות והפיקוח עליהן. לעניין גוף ציבורי שמנוי בתוספת החמישית, מינוי כאמור טעון אישור נציג מערך הסייבר הלאומי. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> "דירקטורים מסווגים" – דירקטורים בעלי סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי; "החברה" – חברת בנק הדואר בע"מ; "החזקות חורגות" – החזקות שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בלא אישור כנדרש לפי סעיף 59ט או 59י(ב) לחוק או בניגוד לסעיף 3(א); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה הסעיף שמדבר על המגבלות על החזקת רכישה והעברה של שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה. את החוק הזכרתם ברישא כחוק, אבל גם בתוך גוף הצו צריך להתייחס לחוק החברות הממשלתיות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> זה בנסחות. הנוסח עבר אישור נוסף במשרד המשפטים. "השרים" – ראש המשלה ושר התקשורת; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק להסדרת הביטחון" – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998; "ידע אבטחתי" – מידע בדבר שיטות, פעולות ואמצעים הנדרשים לאבטחת מידע מסווג, מידע בנוגע לאבטחה פיזית או לאבטחה חמושה, בידוק ביטחוני, למיגון ולאמצעים או לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות ויישומם, וכל מידע כאמור בדבר סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית של עובדים ונותני שירותים לחברה; "מדינה עוינת" – מדינה ששר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, הודיע לחברה, כי היא מדינה עוינת, או גורם אחר, שאינו מדינה, ששר הביטחון הודיע לחברה, כי הוא גורם עוין; "מידע חיוני" – מידע לרבות מידע לא מסווג, בנוגע לפעולות אבטחת מידע או פעולות אבטחה פיזית; "מידע מסווג" ו-"נושא מסווג" – מידע או נושא שסיווגם הביטחוני "שמור", "סודי" או "סודי ביותר" כפי שסיווג ממונה הביטחון בחברה; "מיזוג" – כמשמעו בפרק ראשון לחלק שמיני בחוק החברות; "ממונה ביטחון", "מערכות ממוחשבות חיוניות", "פעולות אבטחה פיזית", "פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות", "פעולות לאבטחת מידע", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון; "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מערכות ממוחשבות חיוניות הן מערכות ממוחשבות שנקבעו כחיוניות על ידי הגוף שהסמיכה לכך הממשלה. פעולות אבטחה פיזית הן פעולות שדרושות לשם שמירה על ביטחונו של אדם או שמירה על רכוש במבנה או במקום של גוף ציבורי שאינו נמצא באזור הימי וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה. פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות הן פעולות שדרושות לשם שמירה על מערכות ממוחשבות שגוף שהסמיכה הממשלה קבע שהן מערכות ממוחשבות חיוניות על מידע אגור במערכות אלו ועל מידע מסווג שקשור למערכות האלו, וכן פעולות למניעת פגיעה במערכות או במידע כאמור. פעולות לאבטחת מידע הן פעולות שדרושות לשם שמירה על מידע מסווג של גוף ציבורי או מידע כאמור שמצוי אצלו וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחד מאלה. קצין מוסמך הוא נציג שב"כ, קצין משטרה, נציג מערך סייבר או נציג צה"ל, לפי העניין. פה ראיתי שכתבתם, בשונה מצווים אחרים שהתקבלו, את המילים "כפי שסיווג ממונה הביטחון בחברה". בצווים אחרים זה היה כפי שסווג על ידי גוף בעל מידע. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> ההגדרות האלו תואמו עם כל הגורמים הרלוונטיים, כולל גורמי ביטחון ושב"כ. "סיווג ביטחוני" ו-"התאמה ביטחונית" – כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002; "ענייני ביטחון" – לרבות ידע אבטחתי, מידע מסווג, נושא מסווג, סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית, פעולות לאבטחת מידע ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות; "פיצול" – כהגדרתו בסעיף 103 לפקודת מס הכנסה; "פירוק מרצון" – כמשמעו בפרק ג' לחוק החברות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פיצול זה העברת נכסים והתחייבויות של חברה שמתפצלת לחברה אחת או למספר חברות אחרות - זו החברה החדשה. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> הכרזה על 2. למדינה אינטרסים חיוניים בקשר לחברה כמפורט להלן: אינטרסים חיוניים (1) הבטחת רציפות אספקתם הנאותה של השירותים הכספיים בחברה המפורטים בתקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ח – 2008, לכלל הציבור בפריסה ארצית; לפי חוק הדואר נקבעו תקנות שקובעות מה הם השירותים הבסיסיים שראוי שיינתנו לכלל הציבור בכל המדינה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הכוונה היא לתמיכה, לסגירה, לניהול של חשבון סילוקים פרטי, להפקדה עצמית. האזכור מתייחס לשירותים הכספיים. מה לגבי שירותי דואר בסיסיים שמפורטים בחלק א'? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> זה בצו השני. (2) שמירת אופיה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל; (3) קידום התחרות במשק או בתחום שירותי בנק הדואר ומניעת ריכוזיות בהם; << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> אנחנו רוצים שהאינטרס החיוני יהיה שמירה על קידום התחרות בתחום השירותים הכספיים. << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> איך מקדמים תחרות אם יש חברה אחת בכל דואר ישראל? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> בשוק השירותים הכספיים יש מספר רב של שחקנים - חלק הם של המערכת הבנקאית ושל נותני שירותים פיננסיים. מותר יהיה לבנק הדואר לספק שירותים כספיים, למעט מתן אשראי ותשלום ריבית על פיקדונות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> (4) מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; מניעת היווצרות של עמדת השפעה היא אינטרס חיוני שמבחינתנו חשוב לשמור עליו במסגרת צווי האינטרסים, לכן זה נקבע כאינטרס חיוני. (5) מניעת חשיפה או גילוי של מידע מסווג, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות מידע בקשר לאבטחה פיזית ולרבות אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. מגבלות על 3. (א) החזקה, רכישה והעברה של שליטה או אמצעי שליטה החזקת בחברה יהיו בכפוף לסעיף 88יא(ג) לחוק הדואר, התשמ"ו - רכישה 1986 ולמגבלות שלהלן: והעברה של שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה סעיף 88יא(ג) לחוק הדואר קובע היום שהחברה תחזיק בכל המניות של החברה הבת ולא תהיה רשאית להעבירן לאחר, למשכנן או לשעבדן. (1) לא ירכוש ולא יחזיק אדם שליטה בחברה בלא אישור מראש ובכתב מאת השרים; שליטה מוגדרת בחוק ניירות ערך כיכולת לכוון פעילות של תאגיד או יכולת הנובעת ממילוי תפקיד של דירקטור או משרה אחרת, וקבועה גם חזקה שאדם ששולט ב-50% או יותר מאמצעי שליטה הוא בעל שליטה. (2) לא יחזיק אדם – (1) אמצעי שליטה מסוג מסוים בחברה בשיעור של 20% או יותר בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים; אמצעי השליטה מוגדרים בחוק לניירות ערך כזכות הצבעה באסיפה כללית, זכות למנות דירקטור. (2) השפעה ניכרת בחברה בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים; השפעה ניכרת מוגדרת בסעיף 59ז לחוק החברות הממשלתיות. (3) מי שקיבל אישור להחזקת אמצעי שליטה או להחזקת השפעה ניכרת לפי פסקה (2), אינו רשאי להגדיל את החזקותיו מעבר לשיעור שאושר לו או להוסיף לזכויותיו כפי שאושרו לו, לרבות בדרך של הסכמים, ובכלל אלה הסכמי הצבעה, אלא לאחר שקיבל אישור נוסף לפי פסקה (2), ואולם רשאי בעל השליטה להגדיל את החזקותיו באמצעי שליטה בחברה, בלא אישור נוסף; << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> ההגדלה של החזקות בעלי שליטה טעונה אישור. אפשר להחזיק את ההחזקות בלי אישור אם לא הגעת לרף של ה-20%. (4) בעל שליטה או מי שמחזקי שיעור כלשהו מאמצעי השליטה בחברה או מי שיש לו השפעה ניכרת, לא יהיה אחד מאלה: (1) מדינה עוינת; (2) אזרח או תושב מדינה עוינת; (3) תאגיד שנרשם, התאגד או שמרכז עסקיו במדינה עוינת; (4) תאגיד שהשליטה בו היא בידי אזרח או תושב מדינה עוינת, או בידי מדינה עוינת; בעל שליטה לא יהיה מישהו מאחד מהסעיפים (א),(ב), (ג) ו-(ד). (5) לא יעביר אדם שליטה או אמצעי שליטה בחברה לאחר או יעניק לאחר השפעה ניכרת בחברה, לפי העניין, ביודעו שהחזקותיו או זכויותיו של הנעבר בעקבות ההעברות אסורות לפי פסקה (4) או טעונות אישור לפי פרק ח2 לחוק או לפי צו זה, כל עוד אין בידי הנעבר אישור לשליטה, או אישור מאת השרים להחזקת השפעה ניכרת או אמצעי שליטה כנדרש לפי צו זה; לעניין זה, "העברת אמצעי שליטה" – לרבות הקצאת מניות בידי החברה, בשינויים המחויבים. (ב)השרים רשאים לסרב ליתן אישור לפי סעיף זה וכן רשאים הם להתנות את האישור בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים. בקשה לקבלת 4. (א) המבקש לקבל את אישור השרים לשלוט או להחזיק השפעה אישור השרים ניכרת או אמצעי שליטה בחברה בשיעורים הטעונים אישור לפי סעיף 3 או המבקש להתקשר בהסכם שיקנה לו אחד מאלה, יגיש בקשה על כך, בכתב ומראש. (ב)הפך אדם למחזיק שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בשיעורים הטעונים אישור לפי סעיף 3 בלי שקיבל לכך אישור מראש, לרבות עקב מימוש שעבוד של אמצעי שליטה, או מימוש זכות אחרת שהוקצתה לו, ידווח על כך בכתב לחברה ויגיש בקשה לאישור החזקותיו, הכל בתוך 48 שעות ממועד הפיכתו למחזיק כאמור. (ג) בקשה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) תוגש לשרים לפי הנוסח שבתוספת והיא תכלול פרטים אלה: (1) שם המבקש; (2) לגבי מבקש יחיד – אזרחותו, מקום מושבו הקבוע והמדינות שבהן הוא מנהל פעילות עסקית, ולגבי מבקש תאגיד – המדינה שבה התאגד, מקום מרכזי עסקיו, והמדינות שבהן הוא פועל; (3) שיעור החזקותיו של המבקש בחברה בעת הגשת הבקשה והשיעור שיוחזק, אם תתקבל בקשתו לרבות מכוח הסכמות או הסכמי הצבעה בינו לבין אחרים ובכלל זה פרטים בדבר נושאי המשרה שהוא רשאי למנות, לרבות מכוח זכות למינוי משותף; (4) פירוט כל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, נושאי משרה במבקש ובכל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין במבקש, וכל בעל עניין בהם וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים; פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידו ושיעור החזקתויו בהם, פירוט כל תאגיד שבעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת במבקש; פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה, וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בפסקה (2); לעניין פסקה זו - "גורם מוחזק" – תאגיד שמרכז עסקיו בישראל שהמבקש שולט בו או מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה, 5% מהזכויות הרכושיות בו או תאגיד אחר שהמבקש שולט בו או מחזיק ב-20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו או 20% מהזכויות הרכושיות בו, או מי שהמבקש השקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של הגורם המוחזק או של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת; "גורם מחזיק" – מי שמחזיק בשליטה במבקש או מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבקש או 5% מהזכויות הרכושיות במבקש, או מי שהשקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת. (5) פרטים מהותיים בדבר ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש את השליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה לרבות פרטים בדבר דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים, לרבות פירוט ביטחונות או מקורות כספיים שהועמדו לצורך המימון; (6) פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן בדבר פעילותם של כל המנויים בפסקה (4) בתחום פעילות בנק הדואר, תחום הבנקאות ותחום מתן אשראי בישראל ובעולם; (7) הצהרת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו, על חקירה, הרשעה או כתב אישום שהוגש כנגד מי מהם, אם היו כאלה מחוץ לישראל, בעבירות פליליות, למעט חקירות שהסתיימו ללא הגשת כתב אישום; (8) הסכמת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו כי השרים יקבלו מידע מן המרשם הפלילי כאמור בסעיף 12 לחוק המידע הפלילי וקנת השבים, התשע"ט-2019 ועל אישומים בעבירות פליליות שהוגשו נגדם, לפי סעיף 30 לחוק האמור; במסגרת הליכי הפרטה של החברה תימסר הסכמה כאמור למסירת מידע פלילי גם לוועדת מכרזים לעניין מכירת מניות המדינה לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 30 מתייחס למסירת מידע על תיקים פלילייים ועומדים, וסעיף 12 – על מסירת מידע מהמרשם הפלילי לשם מתן זכות או ביטול זכות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> האישור של הוועדה הוא גם לפי סעיף 12(ח) לחוק המידע הפלילי ותקנות השבים, התשע"ט-2019. לפי הסעיף הזה הוראה בחיקוק המקנה סמכות למסור מידע פלילי לגוף או לבעל תפקיד, שלא נקבע שהיא טעונה אישור של הכנסת או של ועדה מוועדותיה, תהיה טעונה אישור של ועדת החוקה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא נמצא ברישא שמתייחסת לסמכות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> זה לא ברישא, כי יש כבר ועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם לא מבקשים כרגע לשנות את הנוסח, נכון? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> הנוסח הוא כמו שמופיע עכשיו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תקנה 8 מתייחסת לוועדת מכרזים. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> המידע הפלילי נמסר לוועדת המכרזים שדנה ומנהלת את הליך מכירת חברת הדואר. חברת הדואר זה נכס של הממשלה. כמו כל נכס היא חייבת בחוק חובת המכרזים. (ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), יחולו ההוראות הבאות: (1) בסעיף זה – "חברה מנהלת" ו"קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חברה מנהלת היא חברה שקיבלה רישיון חברה מנהלת. קופת גמל היא קרן לתכנית ביטוח שניתן לגביה אישור קופות גמל לפי סעיף 13. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שזה מי שקיבל רישיון מבטח ישראלי או רישיון מבטח חוץ. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> "מוסד השקעות" – קרן נאמנות, קופת גמל, קרן נאמנות, קופת גמל, קרן השקעה פרטית, בנק השקעות או חברת השקעות שמתקיימים בהם התנאים האלה: (1) המוסד מחזיק באמצעי השליטה בתאגיד, בעצמו, וזאת לציבור לקוחותיו, כפי שיהיה מזמן לזמן; (2) המוסד התאגד במדינה שאינה מדינה עוינת, מקום עסקיו הוא במדינה כאמור, ואין בו בעל עניין שהוא אזרח או תושב מדינה עוינת; (3) הסכום הכולל של הנכסים שניהולו עולה על מיליארד שקלים חדשים; (4) המוסד מחזיק ברישיון לפעול, אם נדרש במדינה שבה התאגד או שבה הוא פועל במוסד; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה מיליארד שקלים חדשים? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> מדובר על מי שמחזיק בסכומים שהם יחסית מהותיים. "קרן נאמנות" – קרן כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994; "תאגיד בנקאי" – תאגיד שקיבל רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או תאגיד שקיבל רישיון מקביל באחת ממדינות ה-OECD; (2) תאגיד בנקאי, חברה לנאמנות שהיא בבעלות מלאה של תאגיד בנקאי, קרן נאמנות, מבטח, קופת גמל או חברה מנהלת שמי מהם מחזיק השפעה ניכרת, אמצעי שליטה או מחזיק בשליטה בשל היותו בעל שעבוד בלבד, אינו נדרש למסור את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג)(4), (7) ו-(8), אלא אם כן הורו לו השרים לעשות כן; אין בהוראה זו כדי לפטור מי מהגופים האמורים ממסירת כלל הפרטים האמורים, במסגרת בקשה לקבלת אישור למימוש שעבוד; הגופים האלה הם גופים כלכליים שנוהגים להשקיע בחברות, לכן הם לא נדרשים להגיש את כל הפרטים שנדרשים. (3) לעניין מוסד השקעות יחולו הוראות אלה: (1) השרים רשאים לפטור מוסד השקעות ממסירת פרטים לפי סעיף קטן (ג)(4), בדבר החזקותיו בתאגיד כלשהו, כמפורט להלן: (1) שיעור החזקותיו בתאגיד כאמור אינו עולה על 10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד שהמוסד אינו שולט באותו תאגיד, ושווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שוויו של 10% משווי נכסיו של המוסד; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה 10%? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> זה מקובל. (2) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% מנכסיו של המוסד; המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור ממסירת מפרטים לפי פסקה משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור לגבי החזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור; (3) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 1% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור ממסירת פרטים לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור לגבי החזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור; (4) חישוב שיעורי ההחזקה לעניין פסקה זו, ייעשה לפי דוחות כספיים מבוקרים של מוסד ההשקעות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ליום 31 בדצמבר של השנה האחרונה שהסתיימה לפני מועד החישוב, ולפי השער היציג של מטבע הדיווח לעומת השקל החדש ליום האמור; (2) פטור ממסירת פרטים לגבי החזקות מוסד השקעות לפי פסקת משנה (א) יחול כל עוד מתקיימים התנאים האמורים בו והתנאים שהורו השרים; חדלו להתקיים תנאים אלה: (1) לגבי החזקות מוסד השקעות בתאגיד מסוים – ידווח המוסד על החזקותיו באותו תאגיד לפי צו זה; (2) לגבי מוסד השקעות – יחול עליו סעיף קטן (ג)(4); << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה יחולו עליו הוראות סעיף (ג)(4) שמתייחסות לפירוט כל גורם המחזיק במישרין או בעקיפין? << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> זה מדבר על התנאים שבהם יש פטור. אחרי הזה אנחנו אומרים איזה תנאים מתקיימים. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> (ה)השרים רשאים לפטור אדם ממסירת פרטים לפי סעיף קטן (ג)(4), כולם או חלקם, לרבות לעניין פרטי הבקשה שבתוספת, ורשאים הם להתנות את מתן הפטור בתנאים, ובלבד שראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף 2. << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> הסעיפים מדברים על חובת גילוי של מי שמחזיק בדואר. בקשר למוסדות השקעות וחברות השקעות - בגלל שאלו חברות החזקות קבעו בתקנות את ההוראות הספציפיות שהן יותר מקלות. << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> הבקשה לפי התוספת מאוד מפורטת וכוללת גם החזקות מאוד מפורטות של מבנה החזקות העליון והתחתון. הדבר תלוי ביכולת ובצורך של הגורמים שבודקים את הבקשה בהקשר של מבנים מסוימים שקיימים בשוק. יכולים להיות מבנים כלכליים מורכבים מאוד. ניתנה הסמכות לפטור ממסירת פרטים מסוימים, בתנאי שהאינטרסים החיוניים לא נפגעים. אלה סעיפים מקובלים גם בצווים שלנו וגם ברגולציה בכלל. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> (ו)השרים רשאים לדרוש פרטים ומסמכים נוספים על אלה שפורטו בבקשה וכל אלה המנויים בסעיף קטן (ג) ובלבד שהם נדרשים לצורך הכרעה בבקשה. (ז) נוספה מדינה עוינת כאמור בסעיף 1, יביא שר הביטחון את הדבר לידיעת מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב), ובקשתו תלויה ועומדת. (ח)השרים יודיעו על החלטתם למבקש ולחברה בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבלו השרים את הבקשה, או את הפרטים והמסמכים הנוספים במלואם – לפי המאוחר. (ט) לבקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב) יצורף גם ייפוי כוח, המסמיך את דירקטוריון החברה למכור את החזקותיו של המבקש, כאמור בסעיף 6. << אורח >> גלעד פרידמן: << אורח >> נאמר פה בפעם הקודמת שסוכני הדואר הם כ-300 איש, שזה נכון, אבל רובם מעסיקים עובדים. סך הכל מדובר פה על כ-1,000 אנשים שנותנים את השירות ללקוחות, לכן חשבנו שמן הראוי לשקול שגם נציג של סוכני הדואר יקבל מושב בדירקטוריון של החברה החדשה. נושא הרגולציה עלה פה כמה פעמים. אם הרגולציה הזאת תחול רק על חברת הדואר ולא על החברות האחרות שמחלקות, לא תהיה היתכנות כלכלית לחברה. לא יכול להיות שחברה אחת צריכה לחלק גם במקומות הרווחיים וגם במפסידים ואילו החברה האחרת מחלקת רק ברווחיים ומשאירה את כל ההפסדים לחברה השנייה. לא תהיה לזה היתכנות וזה לא יוכל להתקיים. עלה פה הנושא של העיכוב בחלוקת הדואר. כבעל סוכנויות שמשרתות חברות מאוד גדולות ששולחות עשרות אלפי מעטפות בחודש, אני יכול להגיד שהרוב המכריע כן מגיע בזמן. כל המקרים הנקודתיים האלה, כמו ההזמנה לברית שהגיעה בבר מצווה, הם באמת הנקודה השחורה על המפה הצחורה כולה. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> רישום ודיווח 5. (א) נוסף על הוראות כל דין תנהל החברה פנקס לעניין צו זה (להלן בסעיף זה – הפנקס), שבו יירשמו הפרטים שנמסרו לה לפי צו זה, לרבות כל אלה: (1) הודעת השרים לפי סעיף 4(ח); (2) בעל שליטה או מי שמחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בחברה, בציון שיעור אחזקותיו; (3) בעל השפעה ניכרת; (4) החזקות חורגות בציון דבר היותן חורגות יירשמו מיד עם היוודע הדבר לחברה; (5) דיווח לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה). (ב)החברה תדווח לשרים, לפי מיטב ידיעתה, על כל שינוי בפרטים החייבים רישום בפנקס; דיווח כאמור ייעשה בסמוך, ככל האפשר, לאחר שנודע לה השינוי ולא יאוחר מ-7 ימים לאחריו. (ג)מי שקיבל את אישור השרים לפי סעיף 4(א) או (ב) ידווח לשרים ולחברה על כל שינוי בפרטים שמסר לפי סעיף 4(ג), (ד) או (ו), מיד עם היוודע לו דבר השינוי. (ד)כל המחזיק 5% מאמצעי השליטה בחברה ימסור לה הצהרה כי לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף 3(א)(4); השרים רשאי לדרוש פרטים נוספים מכל מחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בחברה, לעניין בדיקת התקיימותה תנאים הקבועים בסעיף 3(א)(4). (ה)כל המחזיק 15% או יותר מאמצעי שליטה בחברה ידווח לה ולשרים, על הפרטים המפורטים בסעיף 4(ג)(1) עד (8) ויחול על מסירת הפרטים סעיף 4(ד) עד (ה); הדיווח ייעשה לפי הנוסח שבתוספת. (ו)ב-31 בדצמבר של כל שנה תמסור החברה לשרים דין וחשבון על ההחזקות בחברה, אם מידע זה מצוי בידיעת החברה, ועל הפרטים הטעונים רישום בפנקס ושינויים שאירעו בהם במשך השנה שהסתיימה במועד האמור, לרבות פרטים בדבר הסכמים, מימון ושעבודים הנוגעים להחזקות בחברה, אם פרטים אלה מצויים בידיעתה של החברה. (ז)השרים רשאים להודיע לחברה כי אדם מחזיק אמצעי שליטה בניגוד לסעיף 3(א)(4). (ח)בלי לגרוע מהוראות אחרות בצו זה, נודע למזכיר החברה כי אדם מחזיק החזקות חורגות או נמסרה לו הודעת השרים כי אדם מחזיק החזקות חורגות, לרבות לפי סעיף קטן (ז), ידרוש ממנו מזכיר החברה לפעול לפי פרק ח2, לחוק או לצו זה, וידווח מיד לשרים. (ט)השרים רשאים לפטור מי שקיבל אישור לפי סעיף 4 ממסירת פרטים לפי סעיף זה, כולם או חלקם, ולהתנות את מתן הפטור בתנאים שיורו, אם ראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה המפורטים בסעיף 2. (י) השרים רשאים לדרוש ממי שקיבל אישור לפי סעיף 4 מידע נוסף שנמצא ברשותו בקשר לפרטים שהוא נדרש לגלותם לפי צו זה. (יא) מקום שלפי צו זה מחויבת החברה לנהל מרשם או לדווח לשרים לגבי פרטים בדבר המחזיקים באמצעי השליטה בה, לרבות שינויים בהחזקותיהם, חייב בעל שליטה, בעל השפעה ניכרת וכל המחזיק 5% יותר מאמצעי השליטה בחברה להגיש לחברה הודעה לפי הפרטים והמועדים הדרושים לחברה למלא את חובותיה האמורות. << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> הסעיף הזה נועד להוסיף חובות דיווח של החזקות שלא מחויבות אישור לפי הצו. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> הסעיף מפרט את הרישום של הבקשות שמתקבלות - את הרישום הזה מנהלת החברה בעצמה - וגם את הדיווחים שיימסרו למי שמחזיק יותר מ-5% מאמצעי השליטה. מכירת החזקות 6. (א) לגבי המחזיק החזקות חורגות יחולו הוראות אלה: חורגות (1) מחזיק החזקות חורגות – (1) שלא ביקש אישור מאת השרים, כאמור בסעיף 4 – ימכור, בלא דיחוי, את החזקותיו החורגות; (2) שבוטל או שפקע אישור שניתן לו מאת השרים כאמור בסעיף 8 ולא הגיש בקשה חדשה לפי סעיף 4 – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 14 ימים ממועד הביטול או הפקיעה, לפי העניין; (3) שביקש אישור מאת השרים, לרבות מי שהאישור שניתן לו מאת השרים בוטל או פקע והגיש בקשה חדשה, לפי סעיף 4 ונדחתה בקשתו – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 60 ימים מיום שהשרים הודיעו לו על דחיית בקשתו; (4) לעניין פסקאות משנה (א) עד (ג), "החזקות חורגות" – למעט השפעה ניכרת שאינה נובעת מהחזקה באמצעי שליטה; (5) לא יקנה כל זכות לאחר בהחזקות החורגות, אלא לפי האמור בפרק ח2 לחוק ובצו זה; (2) נוסף על האמור בכל דין, רשאים השרים או החברה לפנות לבית המשפט כדי שיורה לאותו אדם למכור את החזקותיו החורגות, שמימנה כונס נכסים למכירת ההחזקות, או שייתן כל סעד אחר. (ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) ,ובלי לגרוע מסמכות השרים לפי סעיף קטן (א)(2), השרים רשאים ליתן לבעל היתר שעבוד, הוראות לעניין סמכויות כונס נכסים שהוא מינה ולקצוב מועדים למכירת ההחזקות החורגות באמצעות אותו כונס; בסעיף קטן זה, "בעל היתר שעבוד" – מי שקיבל אישור לפי סעיף 4 להחזקת אמצעי שליטה בדרך של שעבוד. (ג)לעניין סעיף זה, "החזקות חורגות" – למעט החזקה בניגוד לסעיף 3(א)(4). << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> שמה הוא אומר? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> שזה האיסור על החזקת שליטה בידי מדינה עוינת או תושב במדינה עוינת. החזקה בלא 7. לגבי הפעלת זכות בחברה מכוח החזקות חורגות יחולו ההוראות אישור האלה: (1) לא יהיה תוקף כלפי החברה להפעלת זכות מכוח החזקות חורגות, לרבות לעניין קבלת דיבידנד ובלי לגרוע מכלליות האמור – (1) לא ימונה דירקטור או מנהל כללי בחברה, לא ייבחר ולא יועבר מכהונתו, מכוח החזקות חורגות; מונה, נבחר או הועבר מכהונתו דירקטור או מנהל כללי כאמור, לא יהיה תוקף למינוי, לבחירה, לכהונה או להעברה מכהונה, לפי העניין; הסעיף הזה בא למנוע השלכות על החברה שנובעות מכוח החזקות חורגות. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כניסה בדלת האחורית. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> כן . << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם פטרנו את בעל ההחזקות החורגות מכל דבר ועניין, עכשיו הוא ייכנס בדלת האחורית. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> אנחנו פה מונעים השפעה של מי שהחזיק בהחזקות החורגות בלא אישור. (2) הצבעה באסיפה הכללית של החברה מכוח החזקות חורגות לא תבוא במניין הקולות המצביעים באסיפה; (2) החזיק אדם בהחזקות חורגות וכתוצאה מכך עלה השיעור היחסי של החזקותיו של מחזיק אחר באמצעי שליטה בחברה לשיעור שאסור או שטעון אישור לפי צו זה, (להלן בסעיף זה – החזקותיו היחסיות), יחולו ההוראות האלה: (1) לעניין החזקות הטעונות את אישור השרים לפי פרק ח2 לחוק, או סעיף 3(א)(1) או (2) – לא יראו את החזקותיו היחסיות של האחר כטעונות אישור כאמור, אלא אם כן כתוצאה מן האמור הפך האחר להיות בעל שליטה בחברה או שחלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות, כאמור; הפך בעל שליטה בחברה או חלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות ולא קיבל את אישור השרים לפי צו זה, לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות שלגביו לא ניתן לו אישור, זולת הזכות להשתתף ברווחי החברה ובמניות הטבה, עד קבלת אישור כאמור; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה צריך להיות: הפך האחר בעל שליטה בחברה. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> נכון. מניות הטבה זה מניות שמקצה החברה לפי חוק החברות ללא תמורה. (2) לעניין החזקות האסורות לפי סעיף 3(א)(4) – לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות האסורות לפי הסעיף האמור, זולת הזכות להשתתף ברווחי (3) החברה תעשה כמיטב יכולתה למנוע מאדם לפעול מכוח החזקות חורגות, אם אלה בידיעתה. תוקף האישור 8. (א) עברה לאחר השליטה במי שקיבל אישור מאת השרים, יפקע האישור, זולת אם אישרו השרים את העברת השליטה מראש. (ב)חל שינוי בפרטים שנמסרו לפי סעיף 4(ג), (ד) או (ו) וראו השרים כי זהו שינוי מהותי, או שקיבלו השרים מידע לפי סעיף 5(י) וראו כי קיים חשש לפגיעה באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף 2, רשאים השרים, לבטל אישור שניתן או להתנותו בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים, וכן יהיו השרים רשאים להתנותו בתנאים האמור, אם קיבלו מידע כאמור בסעיף 9(2). (ג)הפר מי שקיבל אישור מאת השרים תנאי מהתנאים הקבועים בצו זה או באישור, רשאים השרים לבטל את האישור או לקצוב מועדים ותנאים לתיקון ההפרה; ואולם לא יבטלו השרים אישור כאמור, לפני ששקלו אם בנסיבות העניין ניתן ליתן לבעל האישור הוראות לתיקון ההפרה, שהפרתן תהווה עילה לביטול האישור. (ד)השרים לא יבטלו אישור שניתן ולא יתנו תנאים שהפרתם תהווה עילה לביטול האישור, אלא לאחר שניתנה לבעל האישור הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ה)בוטל או פקע אישור מאת השרים, לפי צו זה, יהפכו החזקותיו של המחזיק בשליטה בחברה, השפעה ניכרת או באמצעי שליטה הטעונים אישור לפי צו זה להחזקות חורגות ויחולו סעיפים 6 ו-7; אין בסעיף קטן זה כדי למנוע הגשת בקשה חדשה לפי סעיף 4. מסירת מידע 9. בלי לגרוע מכל חובת דיווח או מסירת מידע המוטלת על החברה לפי כל דין – (1) החברה תמסור לשרים, לפי דרישתם, כל מידע בעניינים הקשורים לאינטרסים החיוניים של המדינה המפורטים בסעיף 2(1) עד (5) כפי שיפורט בדרישה, נוסף על החובות לפי כל דין; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איזה עוד חובות דיווח ומסירת מידע מוטלות על החברה? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> גם ברישיון יש חובת דיווח וגם בתקנות מכוח חוק הדואר יש חובת דיווח. (2) החברה תדווח מיידית וביוזמתה לשרים, לשר הביטחון, ואם הדבר נוגע ליחסי החוץ – גם לשר החוץ על כל אירוע, לפי הידוע לחברה, שעלול לגרום לשיבוש מהותי, שינוי מהותי או הפחתה מהותית בפעילות החיונית כאמור בסעיף 2(1); לעניין פסקה זו, "שימוש מהותי", "שינוי מהותי" או "הפחתה מהותית" – בין אם כתוצאה מאירוע שאינו בשליטת החברה ובין אם כתוצאה מפעולותיה או מחדליה. מרכז העסקים 10. החברה תמלא בכל עת את הדרישות האלה: וניהול שוטף (1) החברה תהיה בכל עת חברה מאוגדת ורשומה בישראל, שהניהול השוטף ומרכז עסקיה ומשרדה הראשי יהיו בישראל; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה צריך בכל עת? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> כי אלה דברים שיכולים להשתנות לאורך הזמן. << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> אני חושבת שזה עניין ניסוחי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז נוריד את המילים "בכל עת". << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> (2) רוב הדירקטוריון בחברה, ובהם יושב ראש הדירקטוריון, יהיו דירקטורים מסווגים וכן אזרחי ישראל ותושביה, זולת אם הסכים שירות הביטחון הכללי בכתב ומראש לחרוג מכך בתנאים שיורה; (3) לשם שמירה על הדרישה האמורה בפסקה (2) תמלא החברה אחר הדרישות האלה: (1) לא יתמנה ולא ייבחר יושב ראש דירקטוריון שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור, וכן לא יתמנה ולא ייבחר דירקטור שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור אם כתוצאה ממנו פחת שיעור הדירקטורים המסווגים מרוב חברי הדירקטוריון; (2) פקעה או הסתיימה כהונתם של דירקטורים מסווגים באופן שמספרם הכולל של הדירקטורים המסווגים פחת מרוב חברי הדירקטוריון, רשאים הדירקטורים שאינם מסווגים להשתתף בישיבות הדירקטוריון של החברה רק אם מספרם באותה הישיבה קטן ממספר הדירקטורים המסווגים המשתתפים בישיבה, והכל כל עוד לא מונו דירקטורים מסווגים ביחס הנדרש לפי פסקה (2); (4) בעלי התפקידים בחרה המנויים להלן, וממלאי מקומם, לרבות בעלי תפקידים מקבלים, אף אם תואר משרתם שונה, יהיו אזרחי ישראל או תושביה ובעל סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי: (1) המנהל הכללי; (2) סגן המנהל הכללי בתחום מערכות מידע; (3) סגן המנהל הכללי בתחום הכספים; (4) יועץ משפטי; (5) מבקר פנים; (6) ממונה ביטחון וצוותו; (7) אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות וצוותו; (8) אחראי למילוי חובות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וצוותו; (9) בעל תפקידים או נושאי משרה נוספים ונותני שירותים לחברה, לרבות יועצים שיש להם גישה למידע שהוגדר כמסווג ביטחונית או העובדים בפעילות עם גורמי הביטחון כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי בתיאום עם ממונה הביטחון של החברה. (5) בעל תפקיד שלא התקיים בו האמור בפסקה (4), לא יהיה תוקף למינוי בחברה או להעסקתו על ידה בתפקיד האמור והמינוי או התעסוקה, לפי העניין, בטלים; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בצווים הקודמים היה סעיף שדיבר על זה שלא יועסק אדם בתפקיד ולא ימונה למשרה בלי ששירות הביטחון הכללי קבע את ההתאמה. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> אלה צווים שאושרו עם כל גורמי הביטחון הרלוונטיים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> השאלה אם יש תוקף לאמירה שלא יהיה תוקף למינוי בחברה. יש הבדל בין אם אתם קובעים שלא יועסק אדם בתפקיד ולא ימונה, לבין מצב שבו אתם אומרים שבעל תפקיד שלא קיים בו לא יהיה תוקף למינויו. שיניתם פה ממה שמקובל בדרך כלל. << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> חלק מהשינויים הם לפי דרישת גורמי ביטחון, הם לא לגופו של עניין. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> המשמעות שממנים אותו אבל אין תוקף למינוי. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> זה צופה פני עתיד. << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> הסעיף הקודם, סעיף (4), קובע בצורה פוזיטיבית חובת סיווג לגבי בעלי תפקידים מסוימים, כשהסעיף הזה של העדר התוקף אומר שאם הם לא קיימו את זה הם פועלים בניגוד לצו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה תוקף כאשר מדובר במינוי של חברה? << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> העסקה כנושא משרה זה לא תפקיד ציבורי, זה בעלי תפקידים. ברגע שיש הפרה של חובות הסיווג של בעלי התפקידים האלה הם לא יוכלו להיות מועסקים ולהיות בעל התפקידים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא מבינה למה לא לקבוע הוראה שאומרת שלא תעסיקו אדם כזה. << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> זה מה שכתוב בהתחלה. << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> יש את זה בבזק, בבז"ן, בצים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא ראיתי שם סעיף שהוא בדיוק כזה. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> יותר מדויק ללכת לפי הנוסח כאן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאת אומרת דבר כמו "לא יהיה תוקף למינוי", מה זה אומר מבחינת זכויות אותו אדם שהועסק ועכשיו אין תוקף למינוי שלו? הוא בטל מעיקרו? נשללים ממנו התנאים שהוא קיבל? האם יש משמעות לזה שהפקידו לו לפנסיה? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> יכול להיות שהמינוי שלו היום לא מחייב את הסיווג הביטחוני ואחרי הצו הוא יהיה מחויב בסיווג ביטחוני. זה לא עניין של יועסק בעתיד, כי הוא כבר ממלא את התפקיד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו לא מדברים על יועסק. האם אדם כזה שהועסק בחברה, ניתנו לו תנאים מסוימים ושולמה לו פנסיה, יפוטר מחר בבוקר? << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> זה עונה רק לתפקיד האמור. הנוסח הזה מופיע בצו האינטרסים החיוניים של תעש. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> (6) שירות הביטחון הכללי יודיע על ההחלטה לעניין סיווג ביטחוני של דירקטור או בעל תפקיד בחברה בתוך 60 ימים מקבלת כל המידע הנדרש לצורך קבלת ההחלטה לדעת שירות הביטחון הכללי. שמירת סודיות 11. לשם שמירת סודיות, אבטחת מידע, אבטחת מערכת ממוחשבת חיונית ואבטחת מידע ושמירת סודיות פעולות אבטחה פיזית, החברה תמלא בכל עת אחר הדרישות האלה: (1) החברה וממונה הביטחון של החברה יבצעו את ההנחיות המקצועיות לעניין פעולות אבטחת המידע וסודיות אבטחה פיזית כפי שיינתן לחברה, מזמן לזמן, הקצין המוסמך, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; (2) על אף האמור בכל דין ובכפוף לסעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך אם הם חלים על החברה, ועל אף מגבלות, תנאים והוראות שהוטלו עליה, לא יימסר ולא ייחשף מידע מסווג לנושאי משרה בחברה, לבעלי מניות בחברה או לכל גורם אחר, אלא אם כן קצין מוסמך אישר את חשיפת המידע; החברה אינה רשאית למסור לבעל מניה מידע מסווג אם הדבר נוגד את הנחיות הקצין המוסמך; (3) נושא מסווג יידון בדירקטוריון החברה לאחר תיאום עם ממונה הביטחון בחברה; דירקטור שאינו מסווג לא רשאי להשתתף בישיבת דירקטוריון שיידון בה נושא מסווג ולא יהיה רשאי לקבל מידע או לעיין במסמך הנוגע לנושא מסווג כאמור; החברה לא רשאית להעביר לדירקטור שאינו מסווג מידע או מוסמך בענייני ביטחון; (4) האסיפה הכללית לא רשאית ליטול, לאצול, להעביר או להפעיל סמכויות בענייני ביטחון הנתונות לאורגן אחר בחברה; (5) דיווח או פרסום הנוגעים לענייני ביטחון יהיו לפי הסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם הקצין המוסמך, לפי העניין; (6) על אף האמור בכל דין ובכפוף לסעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, אם הן חלות על החברה ועל אף מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליה, ובכפוף לאמור בפסקה (2), אם נדרשה החברה, לפי דין, לגלות מידע שלפי החלטת קצין מוסמך יש בחשיפתו סיכון לחשיפת מידע מסווג או נושא מסווג, יחולו ההוראות האלה: (1) המידע יימסר רק לאחר התייעצות, בדיקה ואישור קצין מוסמך; (2) לפי דרישת קצין מוסמך, תפעל החברה לקבלת פטור כדין מחובת הגילוי; (3) דיווח או פרסום הנוגעים למידע מסווג יהיו לפי הסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם קצין מוסמך. מניעת חבלה 12. לצורך שמירה על ביטחון הציבור ומניעת ביצוע פעולות חבלה או העברת פריטים וחומרים אסורים לפי כל דין, לרבות בדברי דואר, החברה תמלא אחרי הנחיות נציג כוחות הביטחון והקצין המוסמך בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית, וכל הנחיות בנוגע לאבטחת מידע. ידע אבטחתי 13. החברה, נושאי המשרה שבה או עובדיה רשאים לעשות שימוש בידע אבטחתי או במידע חיוני לצורכי אבטחה של החברה או פעילותה בלבד, לפי הוראות הקצין המוסמך ובכפוף לשמירה על הסדרי סודיות כאמור בצו זה ובכל דין; כל שימוש אחר בידע אבטחתי טעון הסכמה מראש ובכתב של שירות הביטחון הכללי. מינוי משקיף 14. השרים רשאים למנות משקיף בישיבות דירקטוריון החברה ובוועדותיו ויחול האמור בסעיף 59יא לחוק החברות הממשלתיות; שינויים במבנה 15. (א) הפעולות בחברה המפורטות להלן, טעונות אישור מראש החברה ובכתב מאת השרים: (1) פירוק מרצון של החברה; (2) פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה; (3) מיזוג של החברה עם חברה אחרת; (4) פיצול של החברה; (5) שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, למעט שינוי ארגוני פנימי. (ב)נוסף על האמור בכל דין, לפי סעיף 59יט(ג) לחוק, רשאי בית המשפט המחוזי להורות על ביטול פעולה כמפורט בסעיף קטן (א) שלא ניתן אישור ולהורות על התוצאות הנובעות מביטול כאמור. סעיף 59יט(ג) לחוק החברות הממשלתיות מסמיך את בית המשפט המחוזי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות או תנאים לפי הצו לחדול מהפעולה שלו או לקיים פעולות מסוימות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זאת אומרת, מבחינתכם כל פשרה או הסדר בין החברה לבין הנושים טעון אישור מראש ובכתב, לא רק אם הוא עלול לגרום לאיזה שהוא שיבוש מהותי או הפחתה מהותית. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> נכון. צווים נוספים 16. (א) חדלה החברה לקיים פעילות חיונית כאמור בסעיף 2(1), או סברו השרים שקיים חשש סביר כי תחדל החברה לקיים פעילות חיונית כאמור, וראו השרים שיש הכרח להבטיח רציפות בפעילות או למנוע שימוש או הפסקה שלה, רשאים השרים להורות לחברה בצו, בכפוף לאישור הממשלה, ולאחר התייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, להמשיך בפעילות לתקופה ובתנאים שיורו ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק. (ב)הוצא צו לפי סעיף קטן (א), והחברה לא מילאה את האמור בו, רשאים השרים למנות אדם שיופקד על המשך קיום הפעילות ועל ניהול המתקנים והנכסים שבאמצעותם מבוצעת הפעילות ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק. תחילה, תחולה 17. (א) צו זה יחול גם לאחר הפרטת החברה, הודעה בדבר הפרטת וסייג לתחולה החברה תפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום הפרטת החברה. (ב)פרק ח'2 לחוק, לרבות הסמכות להוציא צווים נוספים לפיו וכן המגבלות, התנאים וההוראות שבצו זה יחולו גם לאחר הפרטת החברה. (ג)הוראות צו זה אינן באות לגורע מהוראות החוק להסדרת הביטחון. (ד)צו זה לא יחול על המדינה כמחזיקת אמצעי שליטה בחברה או כבעלת שליטה בה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לוחות הזמנים הצפויים מבחינת הודעה בדבר הפרטת החברה? << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> הפרטת החברה תתבצע לאחר ה-closing, בעוד מספר חודשים. מכירת המניות למשקיע זה המועד הקובע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סדר גודל של כמה חודשים? << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> שלושה חודשים מהיום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה תלוי במו"מ. << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> לוחות הזמנים הם כאלה שבשבוע הבא, נכון לעכשיו, אמורות להיות מוגשות הצעות המחיר ואמור להיבחר המציע המועדף, הזוכה. בדרך כלל כשמגיעים להסכמה על עסקה, וגם במגזר הפרטי זה ככה, יש את תקופת ה-closing שבה הרוכש צריך להביא כל מיני אישורים – רשות התחרות, שר התקשורת, מימון פיננסי – ואז קובעים יום להעברת המניות ולהעברת הכסף, כשלאחר מכן משלימים את ההפרטה, מודיעים על הפרטת החברה וזה מפורסם ברשומות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> הפעלת סמכויות 18. סמכויות השרים לפי צו זה יופעלו לאחר היוועצות עם שר התקשורת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו כשהשרים כוללים גם את שר התקשורת, למה צריך את הסעיף הזה? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> מכיוון שזו החלטת ממשלה על העברת סמכות לפי סעיף 31(ב) לחוק יסוד: הממשלה. סמכויות אלו יכולות להיות מועברות גם בעתיד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואם הן יועברו בעתיד, למה צריך את זה? << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> אנחנו רוצים לשמור על החובה להתייעצות עם שר התקשורת אם הסמכויות האלו מועברות שוב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם הסמכויות לא מועברות שוב ממילא אין לזה משמעות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> שר התקשורת הוא חלק מהגדרת השרים לפי החוק היום. יהיה שימוש בסעיף הזה רק במקרה שהסמכויות האלו יועברו. דיווח לשרים 19. החברה תגיש כל דיווח שעליה לדווח לפי צו זה לשרים ולשר התקשורת ולשר התקשורת. אנחנו מבקשים לשמור על החובה לדווח ולהתייעץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא מכירה הוראה כזאת שצופה פני עתיד. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> הנוסח של הצווים אושר עוד לפני העברת הסמכויות לשר התקשורת. זה הנוסח שאושר בוועדת שרים לענייני הפרטה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מתייחסים למצב הנתון שבו הועברו הסמכויות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> הסמכויות הועברו בהחלטת ממשלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא כל כך עובד ככה. << אורח >> חג' יחיא-אבו עיטה: << אורח >> אחרי העברת הסמכויות השר ביקש לשמר את הסמכות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם נהיה במצב שבו תועבר שוב הסמכות - - << אורח >> חג' יחיא-אבו עיטה: << אורח >> היו כמה צווים בעבר שנתנו לשרים את החובה להתייעץ עם השר האחראי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המצב שעליו את מדברת הוא מצב שבו לאותו שר לא הייתה סמכות ביחס להפרטה. פה המצב הוא שקיימת הסמכות. << אורח >> אביטל בירגר: << אורח >> חוסר הנוחות פה מובן, אבל העברת הסמכות לא נעשתה בתוך הצו, היא חיצונית לצו, היא מכוח החלטת ממשלה. החלטות הממשלה האלו יכולות לקרות עוד הרבה פעמים, לכן הרצון הזה של שר התקשורת לשמר את סמכותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אתם צריכים להביא בחשבון שכשאנחנו מעבירים חקיקה כזו זה יוצר איזה שהוא סטנדרט שאחר כך לאורו נבחנות ההחלטות הבאות. אני לא מכירה מצב כזה שבו מעגנים מראש את הסמכות. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> זה הנוסח הסטנדרטי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא כשהשר האחראי הוא השר - - << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> היום הוא השר האחראי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כשאנחנו מעבירים חקיקה אנחנו מתייחסים למה שקיים. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> שר התקשורת תמיד יהיה השר האחראי. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> התוספת (סעיפים 4(ג) ו-(ה) ו-5(ה)) בקשה לקבלת אישור לשליטה, להשפעה ניכרת ולהחזקת אמצעי שליטה, או לדיווח על החזקת אמצעי שליטה 1. א. שם המבקש: (בעברית) (באותיות לטיניות) (מספר זהות או מספר תאגיד) ב. מען למשלוח דואר: היישוב: מיקוד: מספר טלפון: כתובת דואר אלקטרוני: ג. מען משרד רשום: היישוב: מיקוד: מספר טלפון: כתובת דואר אלקטרוני: ד. מען מרכז העסקים: היישוב: מיקוד: מספר טלפון: כתובת דואר אלקטרוני: ה. שמו של איש הקשר המוסמך של המבקש לצורך בקשה זו: הישוב: מיקוד: מספר טלפון כתובת דואר אלקטרוני: 2. (א) אזרחותו של המבקש, ואם הוא תאגיד – מקום התאגדותו. (ב)מקום מושבו הקבוע של המבקש, ואם הוא תאגיד –מקום מרכז עסקיו. (ג)המדינות שבהן פועל המבקש. 3. (א)שיעור החזקותיו של המבקש בחברה בעת הגשת הבקשה. (ב)שיעור החזקותיו של המבקש בחברה אם תתקבל בקשתו (לרבות מכוח הסכמות או הסכמי הצבעה בין המבקש לבין אחרים, ובכלל זה פרטים בדבר נושאי המשרה שהוא רשאי למנות, לרבות מכוח זכות למינוי משותף). 4. (א)פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידי המבקש, שיעור החזקותיו בהם, פירוט כל תאגיד שבעל השליטה או ההשפעה ניכרת בו הוא גם בעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת במבקש, פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בסעיף 2 (לצרף עץ מבנה של "אילן היוחסין"). (ב)תאגיד בלבד: פירוט כל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, נושאי משרה במבקש ובכלל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, וכל בעל עניין בהם, וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים; פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה וכן יפורט לגבי כל אחד מהם גם האמור בסעיף 2 (לצרף עץ מבנה של "אילן היוחסין"). 5. פרטים מהותיים בדבר ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש את השליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בחברה לרבות פרטים בדבר דרכי המימון של האמור והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים, לרבות פירוט ביטחונות או מקורות כספיים שהועמדו לצורך המימון. 6. פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן – אם ידוע לו - בדבר פעילותם של כל המנויים בסעיף 4, בתחום פעילות בנק הדואר ובתחום הבנקאות ומתן אשראי בישראל ובעולם. 7. הצהרת המבקש, וכל בעל שליטה בו, ונושא משרה בו – אם המבקש תאגיד – כל הרשעה, או הגשת כתב אישום כנגד מי מהם או על חקירה, בעבירות פליליות, למעט חקירות שהסתיימו ללא הגשת כתב אישום, מחוץ לישראל – יש לפרט את אלה: (1) שמו של עובר העבירה, הנאשם או הנחקר; (2) הקשר בין עובר העבירה, הנאשם או הנחקר לבין המבקש (נושא משרה, בעל שליטה); (3) פרטי העבירה או תיק החקירה; (4) פרטי תיק בית המשפט או תיק המשטרה: מקום: מספר תיק: וכן יש לצרף את אלה: (1) כתב האישום; (2) פסק הדין וגזר הדין – אם ניתנו. 8. הסכמת המבקש, כל בעל שליטה, ונושא משרה בו לקבלת מידע פלילי כאמור בסעיף 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, הנוגעים להם ועל אישומים בעבירות פליליות שהוגשו נגדם, לפי סעיף 30 לחוק האמור, וכן הסכמתם לקבלת מידע פלילי כאמור ממדינות שונות ומרשויות שונות בהן בנוסח שבתוספת השלישית של החוק האמור. במסגרת הליכי הפרטה של החברה תימסר הסכמה כאמור למסירת מידע פלילי גם לוועדת מכרזים לעניין מכירת מניות המדינה לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993. 9. חתימת המבקש: (לגבי התאגיד) באמצעות המוסמכים לחתום בשמו; שמות החותמים: חתימותיהם: אישור ביום הופיעו לפני שזיהו עצמם באמצעות ת"ז/דרכון ולאחר שהזהרתי אותם כי עליהם לומר את האמת שאם לא כן יהיו צפויים לעונשים הקבועים בחוק, חתמו בפני על תצהירים דלעיל. כמו כן אני מאשר – לגבי תאגיד –כי החותמים מוסמכים לחייב את התאגיד לכל דבר ועניין הקשור לבקשה זו. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> על שולחנכם הנחתי מסמך של חמישה עמודים ב-13 במרץ 2023. אני חושב שאתם מתפקדים על פי הקונספציה של שר התקשורת לשעבר איוב קרא, אתם חוזרים על אותה טעות שהממשלה הקודמת עשתה. במקום לקחת אחריות על חברת הדואר ועל חברת הבת של הדואר ולספוג הפסדים שהם מינוריים, אתם בוחרים ללכת לפתרון הקל של הפרטה, אתם עולים עם D9 על חברת הדואר ועל בנק הדואר, אתם מוסיפים חטא על פשע על ידי מכירת הבנק החברתי שמשרת את האוכלוסיות המוחלשות גיאוגרפית וחברתית. מכירת הבנק לגורמים פרטיים, לאנשי הון וממון, לבעלי רשתות שיווק, תחנות דלק, חברות תעופה – דבר שלא ייעשה. השירות של הדואר, למרות הקשיים שיש בענף שאליהם נקלענו בעשור האחרון, לא ניתן להפקרות שכזאת. רשות החברות הממשלתיות והנהלת הדואר משמשות כלוביסטיות, הן ממהרות להיפטר מהחברה הזאת. המהלך הזה יהיה בלתי הפיך, לא ניתן לתיקון. האם בעיני כבודו סגירה של 250 סניפים זה דבר שנראה בסדר? אם העמלות שצצו משום מקום, עוד לפני שהמכירה בוצעה באופן סופי ומוחלט, נעות בין שני שקל ל-600 שקל, אחרי שהכל יסתיים הן רק יגדלו. נגיד בנק ישראל לא יתערב בבנק הדואר וגם המפקח על הבנקים לא יתעסק ברגולציה. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> ד"ר יפעת סולל, בבקשה. << אורח >> יפעת סולל: << אורח >> הנחנו מסמך מאוד מפורט בפני הוועדה שעוסק בכל הנושא של הדואר ואיך נראה הדואר בעולם. נאמרו הרבה מאוד דברים בשלוש הישיבות שהתקיימו על תחרות. אין דבר כזה תחרות בשירותי דואר בסיסיים, זה לא קיים בשום מקום בעולם. כשבודקים את שירותי הדואר הטובים בעולם, ויש מדד שמתפרסם כל שנה, רואים ששישה מתוך עשרת שירותי הדואר הטובים בעולם הם שירותי דואר בבעלות ציבורית, בין אם ממשלתית באופן ישיר ובין אם כחברה ממשלתית. יש גם שירותי דואר שהם פרטיים. בכל מקרה, בין אם שירותי הדואר ציבוריים ובין אם הם פרטיים, הם מונופוליסטים. כל השיח פה שמדבר על תחרות כפתרון הוא פיקטיבי, יש פה הונאה של הציבור בעניין הזה. רשות התחרות הייתה צריכה לתת את חוות דעתה לעניין המציעים. היא בחרה לפסול את דפוס בארי ששקל להגיש מועמדות לרכישת הדואר. למה? כי יש חשש מסוים שדפוס בארי הוא פעולת המשך לפעולה של הדואר. את דפוס בארי, שכל העובדים שהם חברי קיבוץ מקבלים שכר שווה וכל יתר העובדים, 280 במספר, שמגיעים מהפריפריה, מקבלים שכר גבוה מהממוצע כי הם מקבלים משכורת 13,14 ו-15 כהשתתפות ברווחים - פסלו. את מי לא פסלו? רמי לוי, תשובה, מילגם. זה עיקרון של תחרותיות? הגופים הכי גדולים במשק, הכי חזקים במשק, שמרוויחים הכי הרבה על ניצול אזרחים, בין אם אלה עובדים ברמי לוי, בין אם אלה צרכנים של תשובה, בין אם זה מילגם שמחזיק הרבה מאוד מהשירותים, הם הגופים שמהווים תחרות? למי בדיוק? למה בדיוק? השיח הזה הוא פשוט שיח שלא ראוי להישמע, אין בו מילת אמת אחת. בעולם כבר הרבה מאוד שנים הגיעו למסקנה שהסיפור הזה של תחרות הוא רכיב אחד מתוך הדברים שצריך לשקול כאשר מדברים על מדיניות חברתית-כלכלית. צריך להסתכל באופן לא פחות משמעותי על נושאים של כלכלה סולידרית, על נושאים של כלכלה חברתית, על איזה סוג של תאגידים מקדמים שוויון מגדרי, מקדמים צדק סביבתי, מקדמים צמצום של פערים חברתיים. כל הדברים האלה לא רלוונטיים לרשות החברות, לא רלוונטיים לכנסת ישראל? הגיע הזמן שנתבגר ונפסיק לדבר על מדיניות של קפיטליזם טהור, כי כולם יודעים שזה משרת את החזקים ביותר, את העשירים ביותר, ודופק את כל השאר. במסגרת הטירוף הזה של מכירת כל דואר ישראל אנחנו מכניסים גם את בנק הדואר. בנק הדואר משרת את החלשים ביותר. אין שום עניין של תחרות בבנק הדואר. בנק הדואר משרת רק את מי שאין לו חלופות אחרות, רק את מי שלא יכול ללכת לשום מקום אחר בשביל לקבל שירותים. מדובר פה בהפקרה של החלשים ביותר. אני חושבת שמן הראוי היה שוועדת הכספים של הכנסת תבקש שני דברים: אחד, לקיים דיון עם רשות התחרות בשביל להבהיר איך בארי זו לא תחרות ותשובה כן, ושניים, להסתכל על איך נראה בנק הדואר בעולם. גם באנגליה, ששם הפריטו את הדואר ושירותי הדואר הם פרטיים, הפרידו בין שירותי הדואר לבין בנק הדואר. הפכו שם את בנק הדואר לחברה ממשלתית נפרדת בגלל החשיבות שלו. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> איך מדינה שמסבסדת במיליארדים את מערכות הבריאות, התחבורה והחינוך לא יכולה למצוא 170, 180 מיליון שקל בשנה כדי לסבסד את הגוף הזה שמשרת את האוכלוסיות החלשות ביותר? << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אמנון הלוי, יו"ר ארגון גמלאי הדואר, בקשה. << אורח >> אמנון הלוי: << אורח >> יש לנו בדואר 5,000 גמלאים. באתי לוועדה כדי לבקש שתעזרו לנו לשמור על זכויות הגמלאים. הזכויות שלנו הן מכוח חוק הדואר 1986, סעיף 33. שם נקבע במפורש שהגמלאות שלנו יהיו כשל עובדי המדינה. בהסכמי המעבר של שנת 1987, שאז הייתי בוועד וחתמתי עליהם, נאמר שכל הזכויות שלנו יישארו ויראו בנו כאילו אנחנו עובדים של משרד התקשורת. תעזרו לנו שהזכויות הנלוות יישארו במדינה, שלא יעמיסו את זה על הדואר. המדינה צריכה לממן את הדברים האלה. << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> הגמלאים פנו אלינו ולגורמים אחרים בממשלה. הגמלאות וכל ההסדרים הפנסיונים שלהם נשמרים גם לאחר ההפרטה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מי אחראי על זה? << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> הממונה על השכר אחראי על הגמלאות, כשחברת הדואר משלמת את זה עד היום. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> מה יקרה במכירה? << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> זה לא ישתנה במכירה. מה שאדוני מהגמלאים של הדואר מדבר עליו זה איזה שהוא הסכם שיש להם לגבי תמיכה בעמותה שלהם. לא פג תוקפו של ההסכם הזה עם ההפרטה, אבל לגבי החידוש שלו אני לא יודע להגיד, זה לא במישור שבין רשות החברות למינהל הגמלאות. עצם ההפרטה עצמה לא משנה ולא מצאנו לנכון להתערב ספציפית בנקודה הזאת. << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> כיושב ראש ארגון העובדים שחתם על ההסכמים האלה, אני יכול להגיד שכל מה שהיה לגמלאי הדואר אתמול יישאר להם גם מחר, הכל מעוגן ומובטח בכל ההסכמים. אין שום דבר שפוגע בגמלאים, כל הזכויות של גמלאי הדואר מעוגנות ונשמרות ביום המחר. << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> חברת הדואר במתכונת של חברה ממשלתית לא יכלה להמשיך. זה לא רק שהיא לא יכלה להמשיך, גם מי שנפגע מזה היה הציבור עצמו. החברה הזאת כל כמה שנים נכנסת לחדלות פירעון, צריכה חילוץ תקציבי מהאוצר, כשבמקביל הציבור נפגע משירות שהולך ופוחת. אחת ממטרות ההפרטה היא להעמיד חברת דואר עם שירות דואר טוב ויציב במדינת ישראל שידע לשפר את השירות ולצעוד קדימה. גם בנק הדואר שמצריך השקעה במערכות מידע וניהול מוסד פיננסי מודרני זה דבר שאי אפשר לקיים במתכונת של החברה הממשלתית הקיימת. ההפרטה לא מבטלת רגולציה. רישיון ימשיך להיות רישיון, תקנות מתוקף הרישיון ימשיכו להיות, ויש גם את צו האינטרסים. צו האינטרסים מגדיר מה המדינה רואה כשירות סטנדרטי לאזרחי ישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עשיתם בחינה בינלאומית? << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> עשינו גם בחינה בינלאומית. יש לנו את הדוגמה של המדינות הסוציאליסטיות ביותר שהפריטו את שירותי הדואר שלהן, את חברות הדואר שלהן, כאשר גם האינטרס הציבורי של שירות הדואר נשמר וגם החברה הצליחה להתפתח ולשפר את השירות. יש אמנם את צרפת שהשאירה את שירות הדואר כשירות ציבורי, אבל יש את גרמניה שהפריטה. גם חלק מהמדינות המתקדמות ביותר ב-OECD הפריטו את הדואר. אחת המטרות של ההפרטה היא לאפשר לאזרחי ישראל ליהנות משירות איכותי שעומד בכל הסטנדרטים הרגולטוריים של פריסת סניפים, זמני המתנה. אין קשר בין הבעלות לבין הרגולציה. << אורח >> יפעת סולל: << אורח >> הטלתם רגולציה פחות ממה שהיום, כשהיום המצב הוא זוועתי. << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> לפני מהלך ההפרטה הרגולציה הייתה יותר מקלה, כמו למשל בהקשר של עניין הקילומטרים. לקראת ההפרטה עשינו עבודה בממשלה, הכנו רגולציה שמבטיחה את השירות. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> למה העלו את העמלות? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> העמלות בבנק הדואר היו עמלות מפוקחות שעודכנו ב-2011. בשנת 2022 החליטו, נוכח העובדה שיש חובה לבנק מסחרי לפתוח חשבון לכל אחד לפי חוק הבנקאות (שירות ללקוח), לקבוע את התעריף כתעריף סביר ולהגן על אוכלוסיות של מקבלי קצבאות, אזרחים ותיקים, הבטחת הכנסה ונכות על ידי כך ששיעור ההנחה המינימאלי יהיה 50%. כמו ששמענו, כרגע שיעור ההנחה הוא גבוה מ-50%. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> רק שהאזרחים הוותיקים ומקבלי הקצבאות לא יודעים את זה. עמלה על דואר עוקב מגיעה ל-600 שקל בשנה, שזו עמלה שלא הייתה קיימת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> האם אתם יכולים להבטיח שרמת השירות לא תיפגע וכתוצאה מההפרטה לא יהיו שירותים פחות טובים ממה שהיה קודם? << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> הפטור מתור בבנק הדואר ובדואר ישראל, בניגוד לבנקים מסחריים ששם הפטור הוא גיל 70, הוא גיל 80. תוחלת החיים של גבר בישראל היא 81. כאשר ישבתי פה עם מנכ"לית משרד התקשורת, וזה היה לפני שנה, היא אמרה שהיא תתקן את זה - עד היום זה לא קרה. הבטחות לא מתקיימות אצלכם. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> ההנחה היא לאזרח ותיק. << אורח >> משה אשכנזי: << אורח >> עכשיו אני מדבר על פטור מתור. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הדואר נכשל. קיבלנו, קואליציה ואופוזיציה כאחד, פניות. חשבתי שאני לא אביא את זה, אבל לאט לאט ראיתי שהדואר יכול להגיע למצב שבו למעלה מארבעת אלפים עובדים לא יקבלו משכורת. מה שקרה זה שהשירות נהייה גרוע יותר, המציאות נהייתה גרועה יותר, זאת הייתה האפשרות היחידה. אנחנו כולנו מתפללים שהדרך הזאת תצליח, שיהיה איזה שהוא מצב שנוכל להמשיך ולפעול. פנה אלי יושב ראש ארגון העובדים ופנו אלי העובדים על כך שאם אני לא מעביר את ההפרטה זה יפגע בעובדים. אחרי בירור שעשיתי ראיתי שזה באמת המצב, לכן הבאתי את זה לדיונים מעמיקים. אני רוצה לסיים את העניין הזה, רק אני לא בטוח שנצליח. הממשלה נושאת באחריות בעניין הזה. מה שנשאר לי לעשות זה לנסות להעביר את זה, לראות שאכן זה יהיה המצב, כי אם לא, הממשלה תצטרך להיכנס לעניין. אם ייפגעו השכבות החלשות שהדואר מיועד עבורן נעשה כל מאמץ לפתור את זה, אבל אני מקווה שזה לא יקרה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אני מזדהה מאוד עם הדוברים שדיברו קודם, אני לא חושב שההפרטה הוא אם הפתרונות. כנציגי ציבור נכשלנו בנושא הזה, הדואר הלך והידרדר. כשזה בא לפתחנו ניסינו בכל דרך לעצור את זה. השירות הפך להיות גרוע מאוד, סגירת הסניפים הפכה להיות לדבר שבשגרה, ואני לא מדבר על סגירת הסוכנויות ההיסטוריות שנסגרו אחת אחרי השנייה ופגעו בציבור. נכשלנו במאבק שלנו מול המערכת שרצתה כל הזמן להפריט את זה. הבחירה שלנו כחברי כנסת היא בין הגרוע לגרוע יותר. אני מסכים שזה היה צריך להיות שירות ממשלתי, אבל לצערנו הרב אנחנו לא שם. הברירה היא בין מצב שבו הדואר יוריד מרמת השירות וייכנס עוד יותר לבעיות, לבין סיטואציה שזה ילך לגורם פרטי. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> הרגולציה על חברת הדואר עודכנה לפני שנה וחצי. הרגולציה מותאמת לשינויים שחלו בשוק הדואר. חלו שני שינויים עיקריים: אחד, יש ירידה בביקוש למכתבים, כשהירידה בשימוש של המכתבים היא ירידה דרמטית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם זה בין כה וכה לא מגיע אלי הביתה, בשביל מה לשלוח מכתב? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> זו ירידה שחלה בכל העולם ובישראל חלה בצורה יותר משמעותית. כמות דברי הדואר לנפש בישראל צנחה ל-50 מכתבים בשנה. בארצות הברית היא עומדת, אם אני לא טועה, על 100 מכתבים לשנה. דבר שני, חלו שינויים בהעדפות הציבור, הציבור רוצה שירותים מקוונים, דיגיטליים, לא בהכרח שירותים פרונטאליים, מה שבא לידי ביטוי בירידה במופעי הקהל ביחידות הדואר. יש ירידה של 38% ו-39% במופעי הקהל ב-2019. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> זה בא הפוך – לא קיבלו שירותים ובעקבות זה הייתה ירידה. כשהחוק מחייב בנק לקבל אותי בלי תור אבל אני יכול להיכנס לבנק רק עם תור, אין לי דרך להגיע לשירות פרונטאלי. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> הפונקציה של מכרז הדואר, שהיא פונקציה יקרה, חייבה להפחית ולרדד את הרגולציה. אנחנו לא מתכחשים לזה שנוצרו בעיות לא פשוטות בשירות, כמו למשל סגירת סניפים, לכן שר התקשורת עצר באיזה שהוא שלב את סגירת הסניפים. כולנו תקווה שאחרי ההפרטה סגירת הסניפים תיעשה בראייה שירותית וכלכלית. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> כמו שהבנקים היום סוגרים סניפים והלקוחות נדפקים. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מה לגבי התחרות? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> בעולם וגם בישראל יש תחרות בדואר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם בשירותים בסיסיים? << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> כן. << אורח >> יפעת סולל: << אורח >> רק בחבילות, לא בדואר בסיסי. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> גם בדואר בסיסי. << אורח >> פאדיה זידאן: << אורח >> טיוטת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 59ח עד 59 יד ו-59 כ(א) לפרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – החוק), באישור ועדת השרים לענייני הפרטה, בהתייעצות עם רשות החברות הממשלתיות לפי סעיפים 59ח ו-59י לחוק, ועם שר התקשורת לפי סעיף 59ח לחוק, לאחר שנתנו לחברת דואר ישראל בע"מ הזדמנות להשמיע את טענותיה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אנחנו מצווים לאמור: יש פה שוני לעומת הצו של בנק הדואר, מאחר שההזדמנות להשמיע את הטענות ניתנה רק לחברת הדואר. הגדרות 1. בצו זה – "אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות" – כמשמעותו בסעיף 2א לחוק להסדרת הביטחון; "דירקטורים מסווגים" – דירקטורים בעלי סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי; "החברה" – חברת דואר ישראל בע"מ; "החזקות חורגות" – החזקת שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בלא אישור כנדרש לפי סעיף 59ט או 59י(ב) לחוק או בניגוד לסעיף 3(3)(א); "השרים" – ראש הממשלה ושר התקשורת; "חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999; "חוק להסדרת הביטחון" – חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998; "ידע אבטחתי" – מידע בדבר שיטות, פעולות ואמצעים הנדרשים לאבטחת מידע מסווג, מידע בנוגע לאבטחה פיזית או לאבטחה חמושה, בידוק ביטחוני, למיגון האמצעים או לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות ויישומם, וכל מידע בדבר סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית של עובדים ונותני שירותים לחברה; "מדינה עוינת" – מדינה ששר הביטחון, בהתייעצות עם שר החוץ, הודיע לחברה, כי היא מדינה עוינת, או גורם אחר, שאינו מדינה, ששר הביטחון הודיע לחברה, כי הוא גורם עוין; "מידע חיוני" – מידע, לרבות מידע לא מסווג, בנוגע לפעולות לאבטחת מידע או פעולות לאבטחה פיזית; "מידע מסווג" ו-"נושא מסווג" – מידע או נושא שסיווגם הביטחוני "שמור", "סודי" או "סודי ביותר" כפי שסיווג ממונה הביטחון בחברה; "מיזוג" – כמשמעו בפרק ראשון לחלק שמיני בחוק החברות; "ממונה ביטחון", "מערכות ממוחשבות חיוניות", "פעולות אבטחה פיזית", "פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות", "פעולות לאבטחת מידע", "קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק להסדרת הביטחון; "נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות; "סיווג ביטחוני" ו-"התאמה ביטחונית" – כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002; "ענייני ביטחון" – לרבות ידע אבטחתי, מידע מסווג, נושא מסווג, סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית, פעולות לאבטחת מידע ופעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות; "פיצול" – כהגדרתו בסעיף 103 לפקודת מס הכנסה; "פירוק מרצון" – כמשמעו בפרק ג' לחוק החברות. הכרזה על 2. למדינה אינטרסים חיוניים בקשר לחברה כמפורט להלן: אינטרסים חיוניים (1) הבטחת המשך קיומן של פעולות שהן חיוניות ליחסי החוץ בחברה של המדינה, והבטחת רציפות אספקתם הנאותה של שירותי הדואר המפורטים בתקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס"ח-2008, לכלל הציבור בפריסה ארצית; (2) שמירת אופיה של החברה כחברה ישראלית שמרכז עסקיה וניהולה יהיו בישראל; (3) קידום התחרות במשק או בתחום הדואר ומניעת ריכוזיות בהם; (4) מניעת היווצרות של עמדת השפעה על החברה של גורמים עוינים או של גורמים העלולים לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה; (5)מניעת חשיפה או גילוי של מידע מסווג, מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה, לרבות מידע בקשר לאבטחה פיזית ולרבות אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות. מגבלות על 3. (א) החזקה, רכישה והעברה של שליטה או אמצעי שליטה החזקת בחברה יהיו בכפוף למגבלות שלהלן: והעברה של שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה (1) לא ירכוש ולא יחזיק אדם שליטה בחברה בלא אישור מראש ובכתב מאת השרים; (2) לא יחזיק אדם – (1) אמצעי שליטה מסוג מסוים בחברה בשיעור של 20% או יותר בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים; (2) השפעה ניכרת בחברה בלא אישור בכתב ומראש מאת השרים; (3) מי שקיבל אישור להחזקת אמצעי שליטה או להחזקת השפעה ניכרת לפי פסקה (2), אינו רשאי להגדיל את החזקותיו מעבר לשיעור שאושר לו או להוסיף לזכויותיו כפי שאושרו לו, לרבות בדרך של הסכמים, ובכלל אלה הסכמי הצבעה, אלא לאחר שקיבל אישור נוסף לפי פסקה (2), ואולם רשאי בעל השליטה להגדיל את החזקותיו באמצעי שליטה בחברה, בלא אישור נוסף; (4) בעל שליטה או מי שמחזקי שיעור כלשהו מאמצעי השליטה בחברה או מי שיש לו השפעה ניכרת, לא יהיה אחד מאלה: (1) מדינה עוינת; (2) אזרח או תושב מדינה עוינת; (3) תאגיד שנרשם, התאגד או שמרכז עסקיו במדינה עוינת; (4) תאגיד שהשליטה בו היא בידי אזרח או תושב מדינה עוינת, או בידי מדינה עוינת; (5) לא יעביר אדם שליטה או אמצעי שליטה בחברה לאחר או יעניק לאחר השפעה ניכרת בחברה, לפי העניין, ביודעו שהחזקותיו או זכויותיו של הנעבר בעקבות ההעברות אסורות לפי פסקה (4) או טעונות אישור לפי פרק ח2 לחוק או לפי צו זה, כל עוד אין בידי הנעבר אישור לשליטה, או אישור מאת השרים להחזקת השפעה ניכרת או אמצעי שליטה כנדרש לפי צו זה; לעניין זה, "העברת אמצעי שליטה" – לרבות הקצאת מניות בידי החברה, בשינויים המחויבים. (ב)השרים רשאים לסרב ליתן אישור לפי סעיף זה וכן רשאים הם להתנות את האישור בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים. בקשה לקבלת 4. (א) המבקש לקבל את אישור השרים לשלוט או להחזיק השפעה אישור השרים ניכרת או אמצעי שליטה בחברה בשיעורים הטעונים אישור לפי סעיף 3 או המבקש להתקשר בהסכם שיקנה לו אחד מאלה, יגיש בקשה על כך, בכתב ומראש. (ב)הפך אדם למחזיק שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בשיעורים הטעונים אישור לפי סעיף 3 בלי שקיבל לכך אישור מראש, לרבות עקב מימוש שעבוד או אמצעי שליטה, או מימוש זכות אחרת שהוקנתה לו, ידווח על כך בכתב לחברה ויגיש בקשה לאישור החזקותיו, הכל בתוך 48 שעות ממועד הפיכתו למחזיק כאמור. (ג) בקשה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) תוגש לשרים לפי הנוסח שבתוספת והיא תכלול פרטים אלה: (1) שם המבקש; (2) לגבי מבקש יחיד – אזרחותו, מקום מושבו הקבוע והמדינות שבהן הוא מנהל פעילות עסקית, ולגבי מבקש תאגיד – המדינה שבה התאגד, מקום מרכזי עסקיו, והמדינות שבהן הוא פועל; (3) שיעור החזקותיו של המבקש בחברה בעת הגשת הבקשה והשיעור שיוחזק, אם תתקבל בקשתו לרבות מכוח הסכמות או הסכמי הצבעה בינו לבין אחרים ובכלל זה פרטים בדבר נושאי המשרה שהוא רשאי למנות, לרבות מכוח זכות למינוי משותף; (4) פירוט כל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין, במבקש, נושאי משרה במבקש ובכל גורם מחזיק, במישרין או בעקיפין במבקש, וכל בעל עניין בהם וכן שיעור החזקותיהם בו או המשרות שבהן הם מכהנים; פירוט התאגידים שהם גורמים מוחזקים על ידו ושיעור החזקותיו בהם, פירוט כל תאגיד שבעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת בו הוא גם בעל השליטה או בעל השפעה הניכרת בו הוא גם בעל השליטה או בעל ההשפעה הניכרת במבקש; פירוט ההחזקות של כל אחד מאלה בחברה, וכן פירוט לגבי כל אחד מהם גם האמור בפסקה (2); לעניין פסקה זו - "גורם מוחזק" – תאגיד שמרכז עסקיו בישראל שהמבקש שולט בו או מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה, 5% מהזכויות הרכושיות בו או תאגיד אחר שהמבקש שולט בו או מחזיק ב-20% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו או 20% מהזכויות הרכושיות בו, או מי שהמבקש השקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של הגורם המוחזק או של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת; "גורם מחזיק" – מי שמחזיק בשליטה במבקש או מחזיק ב-5% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבקש או 5% מהזכויות הרכושיות במבקש, או מי שהשקיע בו סכום העולה על 20% מההון העצמי של המבקש, בין במניות ובין בדרך אחרת. (5) פרטים מהותיים בדבר ההסכם, האירוע או האופן שהקנו או שאמורים להקנות למבקש את השליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בחברה לרבות פרטים בדבר דרכי המימון של האמור לעיל והגורמים שהשתתפו בו, במישרין או בעקיפין, וכן נוסח הסכמים ומסמכים נלווים, לרבות פירוט ביטחונות או מקורות כספיים שהועמדו לצורך המימון; (6) פרטים בדבר פעילותו של המבקש וכן בדבר פעילותם של כל המנויים בפסקה (4) בתחום הדואר, הדפסת דואר או דיוור ובתחומים של ניהול מחסני הפצה, איסוף והובלה בין-לאומית אווירית ויבשתית וסחר מקוון בישראל ובעולם; (7) הצהרת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו, על חקירה, הרשעה או כתב אישום שהוגש כנגד מי מהם, אם היו כאלה מחוץ לישראל, בעבירות פליליות, למעט חקירות שהסתיימו ללא הגשת כתב אישום; (8) הסכמת המבקש וכל בעל שליטה ונושא משרה בו כי השרים יקבלו מידע מן המרשם הפלילי כאמור בסעיף 12 לחוק המידע הפלילי וקנת השבים, התשע"ט-2019 ועל אישומים בעבירות פליליות שהוגשו נגדם, לפי סעיף 30 לחוק האמור; במסגרת הליכי הפרטה של החברה תימסר הסכמה כאמור למסירת מידע פלילי גם לוועדת מכרזים לעניין מכירת מניות המדינה לפי תקנה 8 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; (ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), יחולו ההוראות הבאות: (1) בסעיף קטן זה – "חברה מנהלת" ו"קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; "מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; "מוסד השקעות" – קרן נאמנות, קופת גמל, קרן השקעה פרטית, בנק השקעות או חברת השקעות שמתקיימים בהם התנאים האלה: (1) המוסד מחזיק באמצעי השליטה בתאגיד, בעצמו, וזאת לציבור לקוחותיו, כפי שיהיה מזמן לזמן; (2) המוסד התאגד במדינה שאינה מדינה עוינת, מקום עסקיו הוא במדינה כאמור, ואין בו בעל עניין שהוא אזרח או תושב מדינה עוינת; (3) הסכום הכולל של הנכסים שבניהולו עולה על מיליארד שקלים; (4) מוסד מחזיק ברישיון לפעול, אם נדרש במדינה שבה התאגד או שבה הוא פועל במוסד; "קרן נאמנות" – קרן כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994; "תאגיד בנקאי" – תאגיד שקיבל רישיון לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, או תאגיד שקיבל רישיון מקביל באחת ממדינות ה-OECD; (2) תאגיד בנקאי, חברה לנאמנות שהיא בבעלות מלאה של תאגיד בנקאי, קרן נאמנות, מבטח, קופת גמל או חברה מנהלת שמי מהם מחזיק השפעה ניכרת, אמצעי שליטה או מחזיק בשליטה בשל היותו בעל שעבוד בלבד, אינו נדרש למסור את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג)(4), (7) ו-(8), אלא אם כן הורו לו השרים לעשות כן; אין בהוראה זו כדי לפטור מי מהגופים האמורים ממסירת כלל הפרטים האמורים, במסגרת בקשה לקבלת אישור למימוש שעבוד; (3) לעניין מוסד השקעות יחולו הוראות אלה: (1) השרים רשאים לפטור מוסד השקעות ממסירת פרטים לפי סעיף קטן (ג)(4), בדבר החזקותיו בתאגיד כלשהו, כמפורט להלן: (1) שיעור החזקותיו בתאגיד כאמור אינו עולה על 10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד שהמוסד אינו שולט באותו תאגיד, ושווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שוויו של 10% משווי נכסיו של המוסד; (2) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 25% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 10% מנכסיו של המוסד; המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור ממסירת פרטים לפי פסקה משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור לגבי החזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור; (3) שיעור החזקות מוסד ההשקעות בתאגיד אינו עולה על 49% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באותו תאגיד, ובלבד ששווי שיעור החזקותיו באותו תאגיד אינו עולה על שווי של 1% מנכסיו של המוסד, המוסד אינו שולט באותו תאגיד וכלל החזקות מוסד ההשקעות בתאגידים שלגביהם ניתן פטור ממסירת פרטים לפי פסקת משנה זו, במצטבר, אינו עולה על שווי 40% מנכסיו; עלה שווי שיעור החזקותיו של מוסד ההשקעות, במצטבר, על שווי השיעור הקבוע בפסקת משנה זו, לא יחול הפטור האמור לגבי החזקות מוסד ההשקעות העודפות מעל השיעור האמור; (4) חישוב שיעורי ההחזקה לעניין פסקה זו, ייעשה לפי דוחות כספיים מבוקרים של מוסד ההשקעות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים ליום 31 בדצמבר של השנה האחרונה שהסתיימה לפני מועד החישוב, ולפי השער היציג של מטבע הדיווח לעומת השקל החדש ליום האמור; (2) פטור ממסירת פרטים לגבי החזקות מוסד השקעות לפי פסקת משנה (א) יחול כל עוד מתקיימים התנאים האמורים בו והתנאים שהורו השרים; חדלו להתקיים תנאים אלה: (1) לגבי החזקות מוסד השקעות בתאגיד מסוים – ידווח המוסד על החזקותיו באותו תאגיד לפי צו זה; (2) לגבי מוסד השקעות – יחול עליו סעיף קטן (ג)(4); (ה)השרים רשאים לפטור אדם ממסירת פרטים לפי סעיף קטן (ג)(4), כולם או חלקם, לרבות לעניין פרטי הבקשה שבתוספת, ורשאים הם להתנות את מתן הפטור בתנאים, ובלבד שראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף 2. (ו)השרים רשאים לדרוש פרטים ומסמכים נוספים על אלה שפורטו בבקשה וכל אלה המנויים בסעיף קטן (ג) ובלבד שהם נדרשים לצורך הכרעה בבקשה. (ז) נוספה מדינה עוינת כאמור בסעיף 1, יביא שר הביטחון את הדבר לידיעת מי שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב), ובקשתו תלויה ועומדת. (ח)השרים יודיעו על החלטתם למבקש ולחברה בתוך 60 ימים מהיום שבו קיבלו השרים את הבקשה, או את הפרטים והמסמכים הנוספים במלואם – לפי המאוחר. (ט) לבקשה לפי סעיף קטן (א) או (ב) יצורף גם ייפוי כוח, המסמיך את דירקטוריון החברה למכור את החזקותיו של המבקש, כאמור בסעיף 6. << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> רישום ודיווח 5. (א) נוסף על הוראות כל דין תנהל החברה פנקס לעניין צו זה (להלן בסעיף זה – הפנקס), שבו יירשמו הפרטים שנמסרו לה לפי צו זה, לרבות כל אלה: (1) הודעת השרים לפי סעיף 4(ח); (2) בעל שליטה או מי שמחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בחברה, בציון שיעור אחזקותיו; (3) בעל השפעה ניכרת; (4) החזקות חורגות בציון דבר היותן חורגות יירשמו מיד עם היוודע הדבר לחברה; (5) דיווח לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ה). (ב)החברה תדווח לשרים, לפי מיטב ידיעתה, על כל שינוי בפרטים החייבים רישום בפנקס; דיווח כאמור ייעשה בסמוך, ככל האפשר, לאחר שנודע לה השינוי ולא יאוחר מ-7 ימים לאחריו. (ג)מי שקיבל את אישור השרים לפי סעיף 4(א) או (ב) ידווח לשרים ולחברה על כל שינוי בפרטים שמסר לפי סעיף 4(ג), (ד) או (ו), מיד עם היוודע לו דבר השינוי. (ד)כל המחזיק 5% מאמצעי השליטה בחברה ימסור לה הצהרה כי לא מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף 3(א)(4); השרים רשאי לדרוש פרטים נוספים מכל מחזיק 5% או יותר מאמצעי השליטה בחברה, לעניין בדיקת התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 3(א)(4). (ה)כל המחזיק 15% או יותר מאמצעי שליטה בחברה ידווח לה ולשרים, על כל הפרטים המפורטים בסעיף 4(ג)(1) עד (8) ויחול על מסירת הפרטים סעיף 4(ד) עד (ה); הדיווח ייעשה לפי הנוסח שבתוספת. (ו)ב-31 בדצמבר של כל שנה תמסור החברה לשרים דין וחשבון על ההחזקות בחברה, אם מידע זה מצוי בידיעת החברה, ועל הפרטים הטעונים רישום בפנקס ושינויים שאירעו בהם במשך השנה שהסתיימה במועד האמור, לרבות פרטים בדבר הסכמים, מימון ושעבודים הנוגעים להחזקות החברה, אם פרטים אלה מצויים בידיעתה של החברה. (ז)השרים רשאים להודיע לחברה כי אדם מחזיק אמצעי שליטה בניגוד לסעיף 3(א)(4). (ח)בלי לגרוע מהוראות אחרות בצו זה, נודע למזכיר החברה כי אדם מחזיק החזקות חורגות או נמסרה לו הודעת השרים כי אדם מחזיק החזקות חורגות, לרבות לפי סעיף קטן (ז), ידרוש ממנו מזכיר החברה לפעול לפי פרק ח2, לחוק או לצו זה, וידווח מיד לשרים. (ט)השרים רשאים לפטור מי שקיבל אישור לפי סעיף 4 ממסירת פרטים לפי סעיף זה, כולם או חלקם, ולהתנות את מתן הפטור בתנאים שיורו, אם ראו כי אין במתן הפטור כדי לפגוע באינטרסים החיוניים של המדינה המפורטים בסעיף 2. (י) השרים רשאים לדרוש ממי שקיבל אישור לפי סעיף 4 מידע נוסף שנמצא ברשותו בקשר לפרטים שהוא נדרש לגלותם לפי צו זה. (יא) מקום שלפי צו זה מחויבת החברה לנהל מרשם או לדווח לשרים לגבי פרטים בדבר המחזיקים באמצעי השליטה בה, לרבות שינויים בהחזקותיהם, חייב בעל שליטה, בעל השפעה ניכרת וכל המחזיק 5% יותר מאמצעי השליטה בחברה להגיש לחברה הודעה לפי הפרטים והמועדים הדרושים לחברה למלא את חובותיה האמורות. מכירת החזקות 6. (א) לגבי המחזיק החזקות חורגות יחולו הוראות אלה: חורגות (1) מחזיק החזקות חורגות – (1) שלא ביקש אישור מאת השרים, כאמור בסעיף 4 – ימכור, בלא דיחוי, את החזקותיו החורגות; (2) שבוטל או שפקע אישור שניתן לו מאת השרים כאמור בסעיף 8 ולא הגיש בקשה חדשה לפי סעיף 4 – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 14 ימים ממועד הביטול או הפקיעה, לפי העניין; (3) שביקש אישור מאת השרים, לרבות מי שהאישור שניתן לו מאת השרים בוטל או פקע והגיש בקשה חדשה, לפי סעיף 4 ונדחתה בקשתו – ימכור את החזקותיו החורגות בתוך 60 ימים מיום שהשרים הודיעו לו על דחיית בקשתו; (4) לעניין פסקאות משנה (א) עד (ג), "החזקות חורגות" – למעט השפעה ניכרת שאינה נובעת מהחזקה באמצעי שליטה; (5) לא יקנה כל זכות לאחר בהחזקות החורגות, אלא לפי האמור בפרק ח2 לחוק ובצו זה; (2) נוסף על האמור בכל דין, רשאים השרים או החברה לפנות לבית המשפט כדי שיורה לאותו אדם למכור את החזקותיו החורגות, שימנה כונס נכסים למכירת ההחזקות החורגות, או שייתן כל סעד אחר. (ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) ,ובלי לגרוע מסמכות השרים לפי סעיף קטן (א)(2), השרים רשאים ליתן לבעל היתר שעבוד, הוראות לעניין סמכויות כונס נכסים שהוא מינה ולקצוב מועדים למכירת ההחזקות החורגות באמצעות אותו כונס; בסעיף קטן זה, "בעל היתר שעבוד" – מי שקיבל אישור לפי סעיף 4 להחזקת אמצעי שליטה בדרך של שעבוד. (ג)לעניין סעיף זה, "החזקות חורגות" – למעט החזקה בניגוד לסעיף 3(א)(4). החזקה בלא 7. לגבי הפעלת זכות בחברה מכוח החזקות חורגות יחולו ההוראות אישור האלה: (1) לא יהיה תוקף כלפי החברה להפעלת זכות מכוח החזקות חורגות, לרבות לעניין קבלת דיבידנד ובלי לגרוע מכלליות האמור – (1) לא ימונה דירקטור או מנהל כללי בחברה, לא ייבחר ולא יועבר מכהונתו, מכוח החזקות חורגות; מונה, נבחר או הועבר מכהונתו דירקטור או מנהל כללי כאמור, לא יהיה תוקף למינוי, לבחירה, לכהונה או להעברה מכהונה, לפי העניין; (2) הצבעה באסיפה הכללית של החברה מכוח החזקות חורגות לא תבוא במניין הקולות המצביעים באסיפה; (2) החזיק אדם בהחזקות חורגות וכתוצאה מכך עלה השיעור היחסי של החזקותיו של מחזיק אחר באמצעי שליטה בחברה לשיעור שאסור או שטעון אישור לפי צו זה, (להלן בסעיף זה – החזקותיו היחסיות), יחולו ההוראות האלה: (1) לעניין החזקות הטעונות את אישור השרים לפי פרק ח2 לחוק, או סעיף 3(א)(1) או (2) – לא יראו את החזקותיו היחסיות של האחר כטעונות אישור כאמור, אלא אם כן כתוצאה מן האמור הפך בעל שליטה האחר בחברה או שחלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות, כאמור; הפך בעל שליטה בחברה או חלפה שנה מיום שעלו החזקותיו היחסיות ולא קיבל את אישור השרים לפי צו זה, לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות שלגביו לא ניתן לו אישור, זולת הזכות להשתתף ברווחי החברה ובמניות הטבה, עד קבלת אישור כאמור; (2) לעניין החזקות האסורות לפי סעיף 3(א)(4) – לא יהיה תוקף להפעלת זכות מכוח החלק בהחזקותיו היחסיות האסורות לפי הסעיף האמור, זולת הזכות להשתתף ברווחי החברה ובמניות הטבה; (3) החברה תעשה כמיטב יכולתה למנוע מאדם לפעול מכוח החזקות חורגות, אם אלה בידיעתה. תוקף האישור 8. (א) עברה לאחר השליטה במי שקיבל אישור מאת השרים, יפקע האישור, זולת אם אישרו השרים את העברת השליטה מראש. (ב)חל שינוי בפרטים שנמסרו לפי סעיף 4(ג), (ד) או (ו) וראו השרים כי זהו שינוי מהותי, או שקיבלו השרים מידע לפי סעיף 5(י) וראו כי קיים חשש לפגיעה באינטרסים החיוניים של המדינה כאמור בסעיף 2, רשאים השרים לבטל אישור שניתן או להתנותו בתנאים שהפרתם תהיה עילה לביטולו בידי השרים, וכן יהיו השרים רשאים להתנותו בתנאים האמור, אם קיבלו מידע כאמור בסעיף 9(2). (ג)הפר מי שקיבל אישור מאת השרים תנאי מהתנאים הקבועים בצו זה או באישור, רשאים השרים לבטל את האישור או לקצוב מועדים ותנאים לתיקון ההפרה; ואולם לא יבטלו השרים אישור כאמור, לפני ששקלו אם בנסיבות העניין ניתן ליתן לבעל האישור הוראות לתיקון ההפרה, שהפרתן תהווה עילה לביטול האישור. (ד)השרים לא יבטלו אישור שניתן ולא יתנו תנאים שהפרתם תהווה עילה לביטול האישור, אלא לאחר שניתנה לבעל האישור הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ה)בוטל או פקע אישור מאת השרים, לפי צו זה, יהפכו החזקותיו של המחזיק בשליטה בחברה, השפעה ניכרת או באמצעי שליטה הטעונים אישור לפי צו זה להחזקות חורגות ויחולו סעיפים 6 ו-7; אין בסעיף קטן זה כדי למנוע הגשת בקשה חדשה לפי סעיף 4. מסירת מידע 9. בלי לגרוע מכל חובת דיווח או מסירת מידע המוטלת על החברה לפי כל דין – (1) החברה תמסור לשרים, לפי דרישתם, כל מידע בעניינים הקשורים לאינטרסים החיוניים של המדינה המפורטים בסעיף 2(1) עד (5) כפי שיפורט בדרישה, נוסף על החובות לפי כל דין; (2) החברה תדווח מיידית וביוזמתה לשרים, לשר הביטחון, ואם הדבר נוגע ליחסי החוץ – גם לשר החוץ על כל אירוע, לפי הידוע לחברה, שעלול לגרום לשיבוש מהותי, שינוי מהותי או הפחתה מהותית בפעילות החיונית כאמור בסעיף 2(1); לעניין פסקה זו, "שימוש מהותי", "שינוי מהותי" או "הפחתה מהותית" – בין אם כתוצאה מאירוע שאינו בשליטת החברה ובין אם כתוצאה מפעולותיה או מחדליה. מרכז העסקים 10. החברה תמלא בכל עת את הדרישות האלה: וניהול שוטף (1) החברה תהיה בכל עת חברה מאוגדת ורשומה בישראל, שהניהול השוטף ומרכז עסקיה ומשרדה הראשי יהיו בישראל; (2) רוב הדירקטוריון בחברה, ובהם יושב ראש הדירקטוריון, יהיו דירקטורים מסווגים וכן אזרחי ישראל ותושביה, זולת אם הסכים שירות הביטחון הכללי בכתב ומראש לחרוג מכך בתנאים שיורה; (3) לשם שמירה על הדרישה האמורה בפסקה (2) תמלא החברה אחר הדרישות האלה: (1) לא יתמנה ולא ייבחר יושב ראש דירקטוריון שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור, וכן לא יתמנה ולא ייבחר דירקטור שאינו דירקטור מסווג ולא יהיה תוקף למינויו כאמור אם כתוצאה ממנו פחת שיעור הדירקטורים המסווגים מרוב חברי הדירקטוריון; (2) פקעה או הסתיימה כהונתם של דירקטורים מסווגים באופן שמספרם הכולל של הדירקטורים המסווגים פחת מרוב חברי הדירקטוריון, רשאים הדירקטורים שאינם מסווגים להשתתף בישיבות הדירקטוריון של החברה רק אם מספרם באותה הישיבה קטן ממספר הדירקטורים המסווגים המשתתפים בישיבה, והכל כל עוד לא מונו דירקטורים מסווגים ביחס הנדרש לפי פסקה (2); (4) בעלי התפקידים בחברה המנויים להלן, וממלאי מקומם, לרבות בעלי תפקידים מקבלים, אף אם תואר משרתם שונה, יהיו אזרחי ישראל או תושביה ובעל סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי: (1) המנהל הכללי; (2) סגן המנהל הכללי בתחום מערכות מידע; (3) סגן המנהל הכללי בתחום הכספים; (4) יועץ משפטי; (5) מבקר פנים; (6) ממונה ביטחון וצוותו; (7) אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות וצוותו; (8) אחראי למילוי חובות לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וצוותו; (9) בעל תפקידים או נושאי משרה נוספים ונותני שירותים לחברה, לרבות יועצים שיש להם גישה למידע שהוגדר כמסווג ביטחונית או העובדים בפעילות עם גורמי הביטחון כפי שיורה לחברה שירות הביטחון הכללי בתיאום עם ממונה הביטחון של החברה. (5) בעל תפקיד שלא התקיים בו האמור בפסקה (4), לא יהיה תוקף למינוי בחברה או להעסקתו על ידה בתפקיד האמור והמינוי או העסקה, לפי העניין, בטלים; (6) שירות הביטחון הכללי יודיע על ההחלטה לעניין סיווג ביטחוני של דירקטור או בעל תפקיד בחברה בתוך 60 ימים מקבלת כל המידע הנדרש לצורך קבלת ההחלטה לדעת שירות הביטחון הכללי. שמירת סודיות 11. לשם שמירת סודיות, אבטחת מידע, אבטחת מערכת ממוחשבת חיונית ואבטחת מידע ושמירת סודיות פעולות אבטחה פיזית, החברה תמלא בכל עת אחר הדרישות האלה: (1) החברה וממונה הביטחון של החברה יבצעו את ההנחיות המקצועיות לעניין פעולות אבטחת המידע וסודיות אבטחת המידע כפי שניתן לחברה, מזמן לזמן, הקצין המוסמך, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח; (2) על אף האמור בכל דין ובכפוף לסעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך אם הם חלים על החברה, ועל אף מגבלות, תנאים והוראות שהוטלו עליה, לא יימסר ולא ייחשף מידע מסווג לנושאי משרה בחברה, לבעלי מניות בחברה או לכל גורם אחר, אלא אם כן קצין מוסמך אישר את חשיפת המידע; החברה אינה רשאית למסור לבעל מניה מידע מסווג אם הדבר נוגד את הנחיות הקצין המוסמך; (3) נושא מסווג יידון בדירקטוריון החברה לאחר תיאום עם ממונה הביטחון בחברה; דירקטור שאינו מסווג לא רשאי להשתתף בישיבת דירקטוריון שיידון בה נושא מסווג ולא יהיה רשאי לקבל מידע או לעיין במסמך הנוגע לנושא מסווג כאמור; החברה לא רשאית להעביר לדירקטור שאינו מסווג מידע או מוסמך בענייני ביטחון; (4) האסיפה הכללית לא רשאית ליטול, לאצול, להעביר או להפעיל סמכויות בענייני ביטחון הנתונות לאורגן אחר בחברה; (5) דיווח או פרסום הנוגעים לענייני ביטחון יהיו לפי הסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם הקצין המוסמך, לפי העניין; (6) על אף האמור בכל דין ובכפוף לסעיפים 19(א)(2) ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך, אם הן חלות על החברה ועל אף מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליה, ובכפוף לאמור בפסקה (2), אם נדרשה החברה, לפי דין, לגלות מידע שלפי החלטת קצין מוסמך יש בחשיפתו סיכון לחשיפת מידע מסווג או נושא מסווג, יחולו ההוראות האלה: (1) המידע יימסר רק לאחר התייעצות, בדיקה ואישור קצין מוסמך; (2) לפי דרישת קצין מוסמך, תפעל החברה לקבלת פטור כדין מחובת הגילוי; (3) דיווח או פרסום הנוגעים למידע מסווג יהיו לפי הסדרי ביטחון מיוחדים שיורה עליהם קצין מוסמך. מניעת חבלה 12. לצורך שמירה על ביטחון הציבור ומניעת ביצוע פעולות חבלה או העברת פריטים וחומרים אסורים לפי כל דין, לרבות בדברי דואר, תפעל החברה לפי הנחיות כוחות הביטחון שלהלן: (1) החברה תמלא אחר הנחיות נציג כוחות הביטחון והקצין המוסמך בכל הנוגע לפעולות אבטחה פיזית וכל הנחיות בנוגע לאבטחת מידע; (2) החברה תמלא אחר הוראות קצין מוסמך בכל הנוגע לפעולות בידוק וניטור של דברי דואר. ידע אבטחתי 13. החברה, נושאי המשרה בה או עובדיה רשאים לעשות שימוש בידע אבטחתי או במידע חיוני לצורכי אבטחה של החברה או פעילותה בלבד, לפי הוראות הקצין המוסמך ובכפוף לשמירה על הסדרי סודיות כאמור בצו זה ובכל דין; כל שימוש אחר בידע אבטחתי טעון הסכמה מראש ובכתב של שירות הביטחון הכללי. מינוי משקיף 14. השרים רשאים למנות משקיף בישיבות דירקטוריון החברה ובוועדותיו ויחול האמור בסעיף 59יא לחוק החברות הממשלתיות; שינויים במבנה 15. (א) הפעולות בחברה המפורטות להלן, טעונות אישור מראש החברה ובכתב מאת השרים: (1) פירוק מרצון של החברה; (2) פשרה או הסדר בין החברה לבין נושיה או בעלי מניותיה; (3) מיזוג של החברה עם חברה אחרת; (4) פיצול של החברה; (5) שינוי או ארגון מחדש של מבנה החברה, למעט שינוי ארגוני פנימי. (ב)נוסף על האמור בכל דין, לפי סעיף 59יט(ג) לחוק, רשאי בית המשפט המחוזי להורות על ביטול פעולה כמפורט בסעיף קטן (א) שלא ניתן אישור ולהורות על התוצאות הנובעות מביטול כאמור. צווים נוספים 16. (א) חדלה החברה לקיים פעילות חיונית כאמור בסעיף 2(1), או סברו השרים שקיים חשש סביר כי תחדל החברה לקיים פעילות חיונית כאמור, וראו השרים שיש הכרח להבטיח רציפות בפעילות או למנוע שימוש או הפסקה שלה, רשאים השרים להורות לחברה בצו, בכפוף לאישור הממשלה, ולאחר התייעצות עם רשות החברות הממשלתיות, להמשיך בפעילות לתקופה ובתנאים שיורו ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק. (ב)הוצא צו לפי סעיף קטן (א), והחברה לא מילאה את האמור בו, רשאים השרים למנות אדם שיופקד על המשך קיום הפעילות ועל ניהול המתקנים והנכסים שבאמצעותם מבוצעת הפעילות ויחול האמור בסעיף 59יד לחוק, כאמור בסעיף 2(1) או (2). תחילה, תחולה 17. (א) צו זה יחול גם לאחר הפרטת החברה, הודעה בדבר הפרטת וסייג לתחולה החברה תפורסם ברשומות בתוך 30 ימים מיום הפרטת החברה. (ב)פרק ח'2 לחוק, לרבות הסמכות להוציא צווים נוספים לפיו וכן המגבלות, התנאים וההוראות שבצו זה יחולו גם לאחר הפרטת החברה. (ג)הוראות צו זה אינן באות לגורע מהוראות החוק להסדרת הביטחון. (ד)צו זה לא יחול על המדינה כמחזיקת אמצעי שליטה בחברה או כבעלת שליטה בה. הפעלת סמכויות 18. סמכויות השרים לפי צו זה יופעלו לאחר היוועצות עם שר התקשורת. דיווח לשרים 19. החברה תגיש כל דיווח שעליה לדווח לפי צו זה לשרים ולשר התקשורת ולשר התקשורת. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אנחנו לא נסבול מציאות שבה עד שהממשלה מקבלת החלטה ומביאה לנו את זה לאישור אנחנו צריכים לעבוד בצורה כזאת. יש דברים שיש להם מועדים, למשל המקרה הזה. חקיקה צריכה להיות נורמאלית ומסודרת. לא יכולה הממשלה לעשות לפי הנוחיות שלה, לקחת את הדברים האלה ולומר בוועדה שנאשר את זה מהר. אני לא אסבול את המציאות הזאת. אני עובר להצבעה על הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברה בדרך של המרת הלוואות המדינה להשקעת הון. מי בעד אישור הסעיף הזה, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> טיוטת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 עם התיקונים שהוקראו. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> אושר. צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), התשפ"ד-2024. מי בעד אישור הצו, ירים את ידו? מי נגד, מי נמנע? הצבעה אושר. << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> הצו אושר. אני מברך אתכם על העבודה שעשיתם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:20. << סיום >>