פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 18 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 01/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 63 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שני, כ"ב באדר ב התשפ"ד (01 באפריל 2024), שעה 9:32 סדר היום: << נושא >> מתן הוקרה לקהילות יהודיות בתפוצות על תרומתן לנגב ולגליל בתקופת המלחמה << נושא >> - במסגרת שבוע התפוצות נכחו: חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר טטיאנה מזרסקי חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי אבי כהן סקלי – מנכ"ל משרד התפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות יום טוב רענן – סמנכ"ל תפוצות, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ילנה איזנשטיין – ראש אגף התחדשות יהודית, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות תמר בן רובי – מנהל תחום בכיר, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ניצן קורקין – סגנית ראש אגף גליל, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מאיר הולץ – מנכ"ל מוזאיק יונייטד, ארגוני עמיות יהודית אוריה רוט – מנהל פרויקט "מתחברים", ארגוני עמיות יהודית מריה יוסים – מנהלת פרויקט שלום קור, ארגוני עמיות יהודית יותם ברום – מנכ"ל "פנים", ארגוני עמיות יהודית עינט קרמר – המנהלת החינוכית, השומר החדש תפארת גבריאלה סולומון – מנכ"לית מומנטום, ארגוני עמיות יהודית דני מירן – אבא של החטוף עומרי מירן, משפחות החטופים מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: רינת בן מוחה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות << נושא >> מתן הוקרה לקהילות יהודיות בתפוצות על תרומתן לנגב ולגליל בתקופת המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שלום לכולם, אנחנו מתחילים דיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, והנושא שלה הוא מתן הוקרה לקהילות היהודיות בתפוצות על תרומתן לנגב ולגליל בתקופת המלחמה. גם הקהילות, גם קרנות, גם אנשים פרטיים, כל העולם היהודי שהתגייס למען מדינת ישראל בזמן מלחמה. העולם היהודי גם מתגייס למען החטופים, אירח משפחות חטופים, פתח להם את הדלת בארצות שונות, ותמיד אנחנו מתחילים עם החטופים, אז אנחנו נאפשר לנציגי משפחות החטופים דני מירן, אבא של עומרי שהוא בשבי כבר חצי שנה. אני מרשה לעצמי להגיד שדני קצת חבר שלי. בבקשה דני. << אורח >> דני מירן: << אורח >> קצת הרבה. בוקר טוב לכולם, עברו 188 ימים שהבן שלי עומרי, הבן השלישי שלי, תושב נחל עוז, נחטף מביתו לעיני אשתו ושתי בנותיו. אני בסערת רוחות, אף פעם לא הרגשתי ככה. אני תמיד הייתי כזה ממלכתי וניטרלי, ואני לא מתלהם ולא צועק, ובא לי לזעוק אבל אני לא מסוגל, זה לא באופי שלי. אני הייתי מבקש מחברי הכנסת, שכל מי שמעורב בנושא הזה יעשה את המקסימום להחזיר את הילדים שלנו הביתה. בלי צעקות, בלי הפגנות, בלי חסימת כבישים. אני נגד חסימת כבישים. אני באופן אישי לא מאמין בהפלת הממשלה, כי יפילו את הממשלה ולא יהיה מי שיטפל בהחזרת השבויים, וכל העוסקים במלאכה, אני מאמין שכל אחד בהתאם ליכולותיו עושה את המקסימום סביב השעון להחזיר את הילדים, כך שאני מודה לכל אחד שעוסק במלאכה, תודה רבה לכם ששמעתם אותי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דני, תודה. השר בדרכו? אתה רוצה אולי אתה תתחיל והוא ישלים אותך? איזה ארגונים נוספים יש כאן איתנו? עד שהשר יבוא אנחנו נשמע דוברים שהם לא ממשרד התפוצות, אני מניח שהם קצת אולי שותפים שלו, אבל בכל זאת ניתן לכם מקום, ממש כל אחד שלוש דקות, להציג את העשייה שלו, ללא כפילויות. השר הגיע אז נתחיל עם השר. ברוך הבא שר התפוצות, עמיחי שיקלי, שמחים שאתה איתנו מכבד את הוועדה בנוכחותך. ואתה פותח, בבקשה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> 100%. מי שנמצא איתנו בן משפחה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> דני מירן אבא של עומרי. הוא אמר כמה מילים, אבל אם אתה רוצה שהשר ישמע אתה יכול להגיד גם לו. תספר על עצמך דני משהו. << אורח >> דני מירן: << אורח >> אני דני מירן, באתי לוועדה הזאת כי אני תושב יסוד המעלה, מושבה בת 140 שנים, ולצערי, זאת אומרת לשמחתי המושבה לא פונתה אבל התושבים יורדים שם פעמיים שלוש למקלטים ביום. הגליל מופגז כולו. הגליל הוזנח. אני הייתי פעם אחת בגליל ביום הבחירות ונסעתי לכיוון קריית שמונה וראיתי מוצבים בצומת כ"ח, שאלתי את עצמי האם צה"ל כבר ויתר על כל אצבע הגליל ונסוג לצומת כ"ח? אני סיפרתי לילדים שלי, לנכדים שלי בעצם, שהייתי במלחמת לבנון, באגם קרעון, בג'זין, בביירות, ואני שואל את עצמי אם בעוד חמש שנים אני אוכל להגיד להם פעם גרתי בקרית שמונה, פעם יכולתי להגיע למטולה? לפי המצב היום, איך שצה"ל נסוג, זה נתן לי הרגשה איומה. אני, כחייל, כלוחם, אני גם נכה צה"ל לחמתי בירושלים בצנחנים, ראיתי את זה ממש הזדעזעתי. אני יודע שצה"ל לוחם תמיד בשטח האויב לא בשטח ישראל, והיום צה"ל נסוג ואומרים לי אנחנו מרתיעים. יתרה מכך, דובר צה"ל כל הזמן אומר חמאס הפציץ חמאס הפגיז וצה"ל הגיב. אני לא רוצה לשמוע צה"ל הגיב, אני רוצה לשמוע צה"ל תקף, אני רוצה לשמוע צה"ל יזם. לצערי היום אין שום הרתעה בעניין הזה. ואני אישית, כשפרצה המלחמה הזאת ב-8 לחודש, אמנם זה התחיל ב-7 אבל ב-8 לחודש, חשבתי שלוקחים את כל עזה, מהיום הראשון, רפיח, אל עריש, עזה, את הכול ביחד. והיום אנחנו תקועים בבוץ של עזה. אני פשוט לא יודע במי לתלות תקוות היום שיוציא אותנו מהבוץ הצפוני והבוץ הדרומי. תודה רבה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> תודה. טוב, אז אנחנו במסגרת שבוע התפוצות שמתקיים מתוקף החלטת ממשלה מידי שנה מקיימים שורה של אירועים. אתמול בערב קיימנו אירוע מיוחד שעניינו הוקרת תודה לארגונים שנאבקים באנטישמיות, כולל גם אנשים שבולטים בצורה יוצאת דופן. היו פה אתמול מתיסיהו, ומייקל רפפורט, אנשים שמתמודדים בגבורה בתוך האירוע הזה, וגם אנשים אחרים שפעילים ברשתות חברתיות. כמובן האירוע נועד להוקרה של כלל הפעילות. בישיבת הממשלה הצגנו כמה נתונים חשובים, אחד זה בעצם את היקף המתנדבים הידוע, המוכר לנו, שעומד על כ-60,000 מתנדבים שהגיעו לכאן לארץ במגוון מסגרות, חלקן בזיקה למשרד התפוצות, חלקן לארגונים אחרים שהם עומדים בפני עצמם. בין הארגונים הבולטים משא, תגלית, שראל, השומר החדש, ועוד רבים וטובים. ומה שבעצם יוצג בתוך הוועדה הזו זה בעצם הדגשים על הפעילות שנעשתה בזיקה לנגב וגליל, ויש פה מצגת מקצועית שהכינו אנשי המשרד, ניתן להם להציג אותה. תודה רבה שפיניתם זמן לנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה השר. בבקשה. קודם יתחיל המשרד ואחרי זה נמשיך. << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> (הצגת מצגת) טוב, אז מכיוון שמה שקורה בחצי השנה האחרונה מתקיים בעיקר בנגב ובגליל, כל עוטף עזה וכל היישובים שפונו ומפונים וגם מה שקורה בצפון, אז גם הפלטפורמות שאיתם אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא – תכף נציג פה את הפעילות שלהם – הוכוונו ככל שניתן לסייע גם למי שיוצא מעוטף עזה ומהצפון וגם ממקומות אחרים, ובכלל המשרד שם לעצמו כמטרה בחצי השנה האחרונה לשמר את הקשר השוטף ביחד עם יהדות העולם. השר התחיל לדבר על זה, זה נוגע למתנדבים, יש עוד כל מיני רבדים נוספים של הזדהות, של הסברה, של תמיכה, של תקציבים שהגיעו לפה לישראל, ואנחנו ניתן שניה אחת את סיפור הרקע עם מה אנחנו מתמודדים, ואז נרד לנגב גליל. אז על העלייה באנטישמיות אנחנו לא צריכים להכביר מילים יותר מידי, זה דבר שהוא כבר ידוע. רק לראות את המספרים שמופיעים פה על המצגת, מדובר על מאות אחוזים של עלייה באנטישמיות בכלל רחבי העולם, אולי השר ירצה להרחיב כמה מילים על הדבר הזה? אתה רוצה כמה מילים עמיחי? תגיד. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> השאלה אם עכשיו זה הזיקה. כתוב נגב גליל. << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> כמה משפטים. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> בנושא של אנטישמיות רק בשביל לסבר את האוזן, אנחנו מדברים על עלייה של מאות אחוזים, זה משתנה ממקום למקום. בחלק מהמקומות זה 1,000%. והמוקדים, כפי שאנחנו רואים אותם היום זה קודם כול לונדון מבחינת היקף הפעילות האנטי ישראלית, וכשאנחנו אומרים לונדון, אתמול עצרת של 150,000 אנשים, זה אתמול, לא משהו בעבר הרחוק. והעצרות האלו מתקיימות בצורה שוטפת עם קריאות של כמובן, מהים עד הנהר, וכל מה שכרוך בדבר הזה. יש לנו מלכת יופי שיצאה לתחרות בניו יורק והותקפה פיזית, זה קרה אתמול. יש קריאות לחרם באוניברסיטת הרווארד – על כל מה שאני מדבר זה ב-24 השעות האחרונות – והדברים האלה זה מסוג של כדור שלג מאוד בעייתי. אנחנו מכירים שבמבצעים קודמים, עופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן, כל מבצע כזה הוא מעורר גל של אנטישמיות, אבל אף אחד מהמבצעים האלה לא היה כל כך ממושך ולא היה בעוצמות מהסוג הזה, גם לא קדם לאף אחד מהמבצעים לא קדם אירוע כמו ה-7 באוקטובר. והדבר הזה מייצר בעצם תגובה מאוד רחבה בכל העולם. זה ככה רק כדי לסבר את האוזן על דברים ב-24 השעות האחרונות בתחום הזה. << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> אז מבחינתנו יש לנו מספר פלטפורמות שאיתן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, ועניינם הוא בין היתר הבאת משלחות גם לארץ וגם לחו"ל, ושמנו דגש על נגב גליל. הוצאנו תלמידים מעוטף עזה למחנות קיץ שהתקיימו בארצות הברית ויזמנו ביקורים משמעותיים של הרבה מאוד גופים בעוטף עזה. הקמנו שם, בשדרות, מרכז בינלאומי שאירח למעלה מ-2,500 עיתונאים והקמנו שם ביחד עם לע"מ מרכז הסברה בינלאומי. אלו הדברים הכלליים. עכשיו בהמשך המצגת אנחנו פשוט נעבור על כל הארגונים וכל ארגון יציג את מה שהוא עשה ספציפית בנגב גליל. אז הראשון שמציג זה שלום קור, מאיר. << אורח >> מאיר הולץ: << אורח >> תודה רבה, תודה רבה גם אדוני יושב-הראש. מיזם שלום קור של מוזאיק – שמוזאיק זה מיזם משותף של משרד התפוצות – עוסק עד ה-7 באוקטובר בהבאת צעירים יהודים מרחבי העולם להתנדבות משמעותית בכל מיני מקומות עולם שלישי, וגם בנוסף לזה גם בישראל בצורה פחותה. החל מה-7 באוקטובר הסטנו את כלל המשאבים שלנו לטובת הבאת מתנדבים לישראל לסייע בכל הצרכים שעולים מהמלחמה. כדי לדבר על המיזם המשמעותי ביותר שלנו, אני אעביר לעמיתתי מריה יוסים שתציג את המיזם. << אורח >> מריה יוסים: << אורח >> (הצגת מצגת) תודה מאיר. בעצם עד כה הגיעו 2,500 מתנדבים מכל קצוות תבל, מארצות הברית, מאמריקה הלטינית, ממדינות חמ"ה לשעבר, אירופה. הם מתנדבים בשדות חקלאיים, עוזרים בקטיף של פירות וירקות עונתיים, הם אורזים חבילות מזון למפונים, לכוחות הביטחון. בזמן הפנוי שלהם בערב הם הולכים לבקר בבתי חולים ונפגשים עם משפחות שכולות, הם מגיעים לכיכר החטופים, ובעצם כל זה על מנת להביא את כל מה שהם חוו בארץ לתוך מדינות האם שלהם, ולייצר גם הסברה בפנים. הפרויקט הזה הוא משמעותי לכל הצדדים. הוא משמעותי לחקלאים הישראלים שבעצם עמדו בפני סגירת המים בשדות שלהם, והידיים העובדות האלה מהוות בעצם את חבל ההצלה האמיתי שלהם. יש פה ציטוט של עזרי ממושב זרחיה ליד קריית מלאכי שאמר שכמעט סגר את המים שלו בשדות והוא כל כך התרגש מזה שהגיעו אנשים ועזרו לו במשך הזמן הזה. אבל זו לא רק חוויה שהיא משנה חיים לאותו אזרח, זו חוויה משנה חיים לאותם צעירים יהודים שמגיעים ועושים פה מעל ומעבר. זו חוויה שהיא בעצם משנה חיים מבחינתם. זה ג'ושוע, הוא פעם ראשונה בארץ במסגרת התוכנית ומבחינתנו הוא חווה פה את ההתעוררות היהודית שלו, לנפש היהודית שלו. הגענו לקצת מספרים, אז 830 מתוך 2,500 מתנדבים שהגיעו למושבים בנגב, בגליל וליישובי העוטף. אפשר לראות כאן את הכפרים ואת היישובים שהם התנדבו בהם. הם עבדו עם המון ארגונים שותפים כגון השומר החדש שיושבים כאן לידי. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הצלחתם לשכן אותם במקומות האלה? לישון? לאכול? << אורח >> מריה יוסים: << אורח >> היה גם שיכון. כן, כמובן. רובם, אמנם כן השתכנו באזור המרכז. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> והיו נוסעים? << אורח >> מריה יוסים: << אורח >> כן, היו נוסעים על בסיס יומי במשך שעה-שעה וחצי. לצערנו זה כל כך קרוב. זהו, זה פחות או יותר הפרויקט ההתנדבותי שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. יש עוד נציגים של המשרד? בבקשה. << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> אני אציג את עצמי, קוראים לי יום טוב רענן, אני סמנכ"ל תפוצות במשרד. למשרד התפוצות יש מיזם משותף עם עמותת פנים למנהלת יהדות ישראלית שעובדת במהלך השנה במדינת ישראל על כל מה שקשור ליהדות ישראלית, וגם הם במלחמה הוכוונו לעבודה רבה בכל מה שקשור לסיוע למפונים ולסיוע ליישובי העוטף. אני אבקש מתמר, מנהלת המנהלת לפרט קצת יותר בהרחבה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> בבקשה. << אורח >> תמר בן רובי: << אורח >> תודה רבה, בוקר טוב. אז נכון שאנחנו מתעסקים עם יהדות פה, אבל חשוב לציין שהאפשרות של המנהלת להתקיים קשורה גם ליהדות התפוצות. כי בעצם מיזם משותף מחבר כסף של הממשלה עם כסף פילנתרופי, וכסף פילנתרופי ברובו מגיע מן התפוצות, אז גם לנו יש את החלק הזה. אני אגיד שב-7 באוקטובר כמו כולנו, וכל מה שהתחולל מאחוריו, הבנו שהאלונקה הזו מאוד כבדה וכולנו צריכים להיכנס תחתיה היכן שאפשר ושזה יהיה אפקטיבי. וכיוון שאנחנו עוסקים ביום-יום שלנו בשגרה באלמנטים של קהילה, זהות ותרבות, אז דברים שחשובים מאוד בימי שגרה חשובים על אחת כמה וכמה בימים של חוסר שגרה ואתגרים שכאלו. כל מי שמבין חצי דבר בנפש האדם יודע שעניין הקהילה הוא שחקן מרכזי באפשרות לייצר חוסן לקהילות שעוברות טלטלה כל כך עמוקה ולכן זה מה שפנינו לעשות. הדבר הראשון שעשינו זה קודם כול לארגן קבלות שבת במרכזים של מפונים. כמה אירוני וטראגי היה לנו פרויקט גדול של קבלות שבת וערבי חג במרחב הציבורי שהסתיים בדיוק ב-7 באוקטובר. ואז פנינו לארגוני היהדות הישראלית ואמרנו להם בואו, תמשיכו את הפרויקט המקסים שעשיתם של קבלות שבת וערבי חג במרחב הציבורי, אבל הפעם תפנו אותו למפונים וחיילים, וזה באמת מה שעשינו. זה היה פרויקט מאוד מיוחד. ארגוני היהדות הישראלית הגיעו לבתי מלון וריכוזים של מפונים, היו קבלות שבת באמת מאוד מרגשות, היו אנשים שסיפרו, מישהי בסוף קבלת שבת באה למנחה ואמרה לה שבועיים לא הצלחתי לבכות, אבן כזאת עמדה לי על הנשמה ולא הצלחתי להוציא אותה ופתאום במרחב הרוחני הזה שמקבל את השבת, גם אני וגם בן הזוג שלי הצלחנו להוציא משהו מתוכנו וזה היה באמת מאוד מרגש. זה לגבי קבלות השבת. חוץ מזה, עשינו גם פעילות הפגתית למפונים מהדרום, מהצפון, שהרעיון שלו יושב על אותן יסודות של להתכנס ביחד, של לעשות דברים שחלק מהקבוצות בחרו לדון ולעשות. הייתה קבוצה של נשים מבארי שהרצון שלהן היה כן לעשות איזשהו מרחב של בירור ושיח על מה שעובר עליהן וחלק מהקבוצות בחרו נושאים אחרים כמו לימוד של פרשת שבוע ונושאים שקשורים ליהדות ישראלים וללכת קצת מהמרחב של מה שקורה להם של איזשהו אסקפיזם. אי אפשר להגיד ממש אסקפיזם אבל לדבר קצת ולחיות קצת דברים אחרים. באמת המרחב שם היה מאוד רחב, בין מרחב של ממש לבנות בית ספר למפונים – ארגון מבוע ארגון כאן בירושלים בית ספר למפונים משלומי – לבין להיכנס לתוך מסגרות קיימות והפעילות ההפגתית הייתה לילדים, לנוער ולמבוגרים. חלק מהארגונים שלנו ממש יצרו קשר עם הקהילות ברמה כזאת שהם בעצם העניקו כלים לנציגי הקהילות עצמם, לאנשים מתוך הקהילה, ואז הם כבר יכלו בכוחות עצמם לעשות קבלות שבת, להרים שוב את הקהילה על הרגליים גם במקום מאוד לא פשוט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תמר, לדעתי השתתפתי בשניים כאלה. << אורח >> תמר בן רובי: << אורח >> אני שמחה לשמוע. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באילת, אני אגיד לך את השמות, תגידי לי אם זה. היה שם אבי דבוש ובחור מארטמן אני לא זוכר את שמו, ועוד מישהי שעושה מוזיקה. זה היה שבועיים אחרי המלחמה, היה מאוד טעון וקשה, ואנשים באו. וזה לא היה לא קבלת שבת ולא שום דבר זו הייתה אפשרות, אנשים פתחו את הלב ודיברו, ואם הם הסכימו אז שרו שיר אחד או שניים. זה היה מדהים המפגש הזה. והגילוי הנאות מבוע זה של דני סגל, אז הוא גיסי. אז הוא לא יקבל מחמאות פה. << אורח >> תמר בן רובי: << אורח >> אבל מגיע לו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מגיע לו. << אורח >> תמר בן רובי: << אורח >> ללא ספק. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חברי כנסת, אתם מוזמנים להשתתף בדיון לפי הבחירה שלהם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לי שאלה לגבי הפעילות ההפגתית. יש שילוב של פעילות, אני מדבר על ספורט, ביחד עם משרד הספורט, משרד החינוך, התאחדות בתי הספר? או שכל אחד עושה בעולם שלו מה שהוא רוצה לעשות? << אורח >> תמר בן רובי: << אורח >> אנחנו נורא נשמח לעשות שילוב בין משרדים, כרגע אנחנו עוד לא שם. גם הפעילות הזאת נעשתה מאוד מהר, היינו צריכים מהר מאוד להתארגן עם מה שאנחנו יכולים אז שיתופי פעולה לפעמים קצת מעכבים אותנו. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> נעשה סדר, זה לא במנדט שלנו. זאת אומרת כל אחד והמנדט שלו. אנחנו אין לנו מנדט לספורט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך למה אני שואל. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> רק שניה שתבין, אני מסביר להבין את האירוע, יש בתוך משרד התפוצות אגף שנקרא אגף התחדשות יהודית. כשהוא שאל את עצמו מה הוא עושה במלחמה, הוא נכנס לעולם של קבלות שבת למפונים בבתי המלון, וזה מה שבעצם הוצג פה. אנחנו לא עושים שום דבר שקשור בספורט או דברים כאלה, אין לנו לזה שום מנדט, שום אמצעים, זה לא בנושא שלנו. << אורח >> תמר בן רובי: << אורח >> אני אשמח להמשיך ולספר על הפרויקט הכי עמוק ומשמעותי של מנהלת יהדות ישראלית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל סימון, זה לא מבטל את הרעיון שנדרוש ממי שאמון על ספורט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עשינו הרבה מאוד דברים גם המשרד, גם עם משרד החינוך, עם עמותות. אנחנו פשוט גילינו את העוצמה שיש לספורט. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> חבל על הזמן. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בנושא של הפגה. גם לילדים וגם למבוגרים בתקופה הכל-כך קשה הזאת. << אורח >> תמר בן רובי: << אורח >> אני אשמח דווקא כן לדבר על פרויקט שמסונכרן עם כל הגופים, שאנחנו בעצם ממש יושבים בסנכרון מלא עם מנהלת תקומה ועם גופים נוספים, עם המועצות האזוריות וזה פרויקט צומחת שוב. ברגע שהדברים קרו אנחנו שאלנו את עצמנו שאלות נוקבות שעלו מתוך המציאות. איך אותן קהילות שעברו משבר כל כך קשה, איך הן עכשיו יחגגו חגים? איך הן עכשיו ימשיכו? הרי לוח השנה ממשיך ומסתובב. איך אותן קהילות, בפניהן עומד עכשיו חנוכה, איך הם ידבר על אור? איך הם ישמחו בפורים? איך הם יחגגו חירות בפסח? אז הבנו שבהקשר הזה אנחנו יכולים לתת להם סיוע משמעותי ואז הקמנו את פרויקט צומחת שוב. בעצם הרעיון שלו הוא להגיע אל כל קהילות העוטף, שדרות, ושתי שכונות באופקים ולהציע להם בעצם את הליווי של אנשים מקצועיים גם בתחום בינוי קהילה וגם בתחום יהדות ישראלית, שיבנו ביחד עם הכוחות המקומיים מהלך שנתי שבאמת יחשוב איתם ביחד, איך עם המציאות הזאת שכל כך השתנתה לנו, עם הרבה כאב ועם הרבה אתגר שהיא מכילה בתוכה, אפשר להמשיך ולבנות את הקהילה ואת החיים סביב לוח השנה העברי וסביב מעגל השנה? כי יש כאן גם שאלות מאוד קשות איך משפחה כזאת שעבר טראומה כזאת וחלקם נמצאים וחלקם לא נמצאים, איך חוגגים בר או בת מצווה? איך ממשיכים את החיים עם קושי ואתגר כל כך גדולים. אז הפרויקט הזה הוא פרויקט שאנחנו עובדים בסנכרון מלא עם מנהלת תקומה דרך המועצות האזוריות ושדרות ואופקים, ואנחנו חושבים שהוא יכול להיות לעזר משמעותי מאוד עבור הקהילות שכל כך נפגעו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, דני. << אורח >> דני מירן: << אורח >> סליחה, את אומרת שאתם עובדים עם תקומה, מה עם מטה החטופים? אנחנו יושבים שם בכיכר, במטה, ואני חושב ששיתוף הפעולה עם המטה יכול להיות מעולה כי כל המשפחות נמצאות במטה. לא בתקומה. מתנצל. << אורח >> יותם ברום: << אורח >> ברשותך אני אענה כמנכ"ל פנים, כי המנהלת לא עוסקת בזה בגלל חילוקי הדעות בין משפחות החטופים וכו', יש אלמנטים פוליטיים לכאן ולכאן. << אורח >> דני מירן: << אורח >> סליחה, אין שום אלמנט פוליטי במטה. אני מבקש להוריד את זה. יש אנשים פוליטיים, אני גם איש פוליטי, אני שייך למטה אבל המטה הוא א-פוליטי. << אורח >> יותם ברום: << אורח >> באתי להגיד משהו טוב ולא משהו ביקורתי. שארגוני יהדות הישראלית, לא במסגרת המנהלת ליהדות ישראלית, מלווים את כל משפחות החטופים מהיום הראשון גם באירועים שעושים במטה החטופים וגם בכיכר, לא בשביל לנקוט עמדה לכאן ולכאן אלא בשביל לתת מענה לאותם אנשים שנמצאים במצוקה שאין לתאר. המענה הרוחני תרבותי הוא אחד מהכלים שיכולים במעט לעזור בהתמודדות של תחושה של ביחד, תחושה של משהו שהוא מעבר. אבל בוא נגיד שזה המעט שיכולים לעשות, זה בוודאי לא תורם לתחושה מלבד פעילות שיכולה לסייע ובאמת לשחרר אותם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה, בואו נמשיך לדוברים הבאים. << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> תודה רבה תמר ולמנהלת יהדות ישראלית. הדוברים הבאים יהיו מומנטום. מומנטום הוא פרויקט ותיק שעובד עם המשרד להבאת משלחות של ,אימהות מרחבי העולם לישראל, פעילות המשכית של follow-up, וגם הם במלחמה הכווינו את עצמם במיוחד לסיטואציה הייחודית. ואני אבקש מתפארת גבריאלה סולומון נציגת הארגון לספר ולשתף. << אורח >> תפארת גבריאלה סולומון: << אורח >> תודה על ההזמנה. אז באמת כמו שהוצג זו תוכנית שנתית שכבר קיימת מאז 2009, ובשותפות עם משרד תפוצות מאז 2014. ובעקבות ה-7 באוקטובר הבנו שאחת המטרות שלנו היא להעצים עוד יותר את נקיטת היוזמה בהקשר של מסעות סולידריות. ובאמת התחלנו להביא מסעות סולידריות, כבר קיימנו ארבעה מסעות סולידריות של מעל 350 משתתפות מרחבי העולם, מ-13 מדינות ויותר הגיעו ולקחו חלק פה בפעילות. המסעות האלו הגיעו לעוטף כחלק מהמאמץ להיות עדות, לראות ולהיות נוכחות במה שקרה לאחר ה-7 באוקטובר. לראות ולשמוע ממי שנפגעו, ולקבל את הכלים כדי לקחת את זה בחזרה לקהילות שלהם ולהפעיל גם אותם לפעול. היום בביקור של העוטף הוא מאוד מרוכז ומאוד עוצמתי, הוא רכיב חינוכי מאוד חשוב במהלך המסע עצמו, וכולל סיורים, עדויות אישיות וטקסים סמליים. במהלך הביקור בקיבוץ העוטף אנחנו מתאמים עם דובר צה"ל ונפגשים שם ושומעים מהם, בעיר שדרות בשיתוף עם מטה הדיגיטל הלאומי, במתחם פסטיבל הנובה ברעים אנחנו גם שומעים עדות משורדים או שורדות. מפגשים עם לוחמים ולוחמות אשר משתתפים בפעילות בלחימה ברצועת העוטף, והיום מסתיים באיזשהו מפגש שיא באחד מבסיסי או מוצבי צה"ל. היום הזה הוא רכיב מאוד משמעותי בלתת לאנשים שלנו את הראות של מה שקרה כדי שהם יוכלו לבוא ולהגיד ראיתי. כשמתכחשים עם מה שקרה, כשהן מתמודדות עם האנטישמיות שיש שם הן מסוגלות לבוא ולהגיד לא, ראיתי את זה במו עיניי, והן יכולות אחר כך להעביר את זה הלאה, לספר את הסיפורים ולחלוק את העדויות בצורה מאוד משמעותית. זה כלי מאוד חשוב בהנעה שלהם הלאה. הביקורים וההתנדבויות שהן עושות בעוטף הם רכיב חיוני ומשמעותי בתוך מסעות סולידריות ובאמת המפגש שנוצר מהדהד הלאה והאימפקט שיש נלקח גם לקהילות שלהם, מעבר לאותם מסעות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> באיזו צורה ההסברה יוצאת החוצה? << אורח >> תפארת גבריאלה סולומון: << אורח >> הנשים עצמם מקבלים מאיתנו כלים, ידע והכוונה על איך להתמודד, איך להפעיל את בני המשפחה שלהם, את הקהילות שלהם, הן לוקחות את זה ועושות אחר כך מפגשים בתוך הקהילות שלהן גם עבור אנשים שהם לא יהודים. היו אנשים שהזמינו מעל 120 אנשים שיבואו לבית שלהם למפגש לשמוע ולראות. הן גם מראות להן צילומים, גם תמונות, הן גם חולקות סיפורים. והעובדה שיש להן את היכולת לספר את העדות האישית שהם שמעו, מכל מיני גורמים, מכל הרכיבים שנפגעו, ומספרים את המפגש עם משפחות החטופים שנלחמים עד היום. היכולת שלהם אחד כך לספר את זה הוא מאוד משמעותי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל יש תקרת זכוכית, זה המקורבים שלהם, המשפחה שלהם, החברים שלהם. איך זה פורץ את זה? << אורח >> תפארת גבריאלה סולומון: << אורח >> יש את המעגל המיידי שהם פועלות בו בצורה ברורה ובלי ספק, אבל יש גם מעבר. הן מתקשרות לחברי הסנאט והקונגרס, הן מעלות פוסטים בפייסבוק ומשתמשות ברשתות החברתיות. הן מדברות עם עמיתים שלהן שפתאום מפנים להן את הגב ואומרים להן שהם לא מאמינים ואז הן באות ואומרות הנה תראו, אי אפשר להתכחש לזה, והן נלחמות. ודווקא בגלל מסעות סולידריות הן מבינות עד כמה חשוב שהן יהיו שם בפרונט והם יילחמו על הדבר הזה ולא יתענו לאנשים להתכחש ולהגיד זה לא קרה או זה לא היה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> דני מירן: << אורח >> יש לי דוגמה מעולה, 2-3 דקות. אז באתי לקבוצה שהיא גם משיקאגו, על הבן שלי עומרי, כמו שהתחלתי לדבר אמרתי שאני אבא של עומרי. אחת מהאנשים מהקבוצה של 25-26 איש התחילה לזלוג דמעות במשך כל השיחה היא זלגה. סיימתי, אמרתי אם יש שאלות? היא מצביעה, אני אומר לה כן. היא אומרת אין לי שאלות, אז מה הבעיה? אני מתרגשת. ממה את מתרגשת? דווקא אתה ממעל 120 משפחות חטופים בא לספר לנו על עומרי? אני אומר לה כן, על הבן שלי אני מספר. אז היא אומרת עומרי נמצא אצלנו בבית מזה ארבעה חודשים, התמונה שלו על כיסא בפינת האוכל, יש לו צלחת עם עלה של זית. אני בכל יום מדליקה נר ובכל יום שישי אני מפרישה חלה. היא הראתה לי את התמונות, אני התרגשתי בצורה בלתי רגילה. אנחנו מתכתבים, קהילה גדולה מאוד בשיקאגו, ואני בכל פעם מבקש ממנה לכתוב לחברי הסנאט, לנשיא, והיא אומרת לי שהם עושים את זה. אז זו דוגמה קלאסית למה שקורה. תודה רבה לכם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סיפור מרגש. רציתי לשאול את השר האם מבחינת הממשלה קיבלת גיבוי תקציבי, קצת תוספות? ואיפה מיקדתם הגדלה תקציבית והשקעות? מה הייתה המדיניות? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> אז קודם כול בהחלט כן, הייתה גם פנייה של המל"ל לתקצב את הפעילות בעיקר במה שקשור למאבק באנטישמיות. לא נקלענו לשום בעיה תקציבית ועיקר הכסף במלחמה הושקע בחיזוק המיזמים האזרחיים בתחומים של מאבק באנטישמיות ודה-לגיטימציה של מדינת ישראל, שהסכומים שהושקעו הם בסדר גודל של – אני מסתכל על המנכ"ל כי הוא תמיד יותר טוב ממני במספרים – 25-30 מיליון שקלים שהושקעו בארגונים האלו, וזה 100 ארגונים פחות או יותר שנתמכו. זה יכול להיות חמ"לי הסברה מגוונים, זה יכול להיות ארגונים שעוסקים בתחומים האלה, וגם מיזמים אחרים. אז זה בעצם היה מאמץ אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ויש מטה הסברה אחוד? נגיד של משרד החוץ, שלכם? משהו בין-משרדי? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> יש שולחן עגול שנקרא מערך ההסברה הממשלתי, בתוך מערך ההסברה הממשלתי יש נציגות של משרד התפוצות שהיא דומיננטית כי בעצם המשרד אחראי על הדיגיטל בתוך המערך הזה, ויש שם גם נציגים של משרד החוץ ושל צה"ל ושל כלל הגורמים. ומה שבלט לאחרונה היה הנושא של הסופרבול ששם בעצם הייתה הפקה שקשורה בפעילות של המשרד. אז זה בתחום הזה. האירוע של אתמול שהוא גם כן חלק מהפעילות הזאת של הוקרת תודה ותמיכה באנשים שפעילים בזירה הזו, ושם מושקע לא מעט משאבים ויש גם דברים נוספים שנעשים גם עם משרד ראש הממשלה, גם בתחום של ניטור, אם זה ברשתות חברתיות, אם זה ב-darknet ואם במקומות אחרים. וגם כל מה שנקרא לוחמת המידע שזה עוד היבט. נגיד על זה במשפט אחד, פחות או יותר כשליש מהתכנים שאנחנו רואים ברשתות חברתיות זה לא תוכן אורגני של בן אדם מהיישוב שכותב הודעה אלא בעצם יש פה ממשלות וגופים שמפעילים – מחוות שרתים שיושבות בכל רחבי העולם – תגובות פיקטיביות, במאסות, << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן, בוטים כאלה. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כן, זה משהו מאוד כבד, הדבר הזה שנקרא בוטים, זה משהו שמסית דעת קהל כאשר זה מופעל בצורה מאוד מסיבית, וזו חתיכת התמודדות, זה אירוע מאוד מורכב. גם המידע עצמו, זאת אומרת תדמיינו מאיפה אנשים שואבים מידע, וגם שם יש מלחמה, ממש קרבות על מקורות. לצורך העניין אתה שואל שאלה ב-Chat GPT אז אתה רוצה להשפיע על איזו תשובה תתקבל, הרבה אנשים רוצים להשפיע על איזו תשובה תתקבל, אז מאיפה הוא שואב את המידע וכו', אני לא אכנס ליותר מידי פרטים אבל זה עולם ומלואו, וזה עולם מאוד מסובך, מאוד קשוח. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יפה. עוד? סיימתם המשרד? תתכנסו לסיום. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לציין משהו אדוני. לפני חודש וחצי חודשיים הבאנו לארץ את שדר הכדורגל המפורסם מארגנטינה. אדוני השר אני לא יודע אם אתה זוכר את האירוע הזה, אם אתה מכיר את זה, הגיע לפה השדר המפורסם מארגנטינה שדודה שלו הייתה חטופה והוא בעצם משדר את משחקי הכדורגל הכי מפורסמים, הכי גדולים. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כן, ראיתי את זה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אז הוא הגיע לפה לכנסת, היה דיון גם בוועדת הספורט, דיון מאוד מיוחד. מעל 90 חברי כנסת חתמו על כדור מיוחד שהוא קיבל. אני רוצה להגיד לך, לכם, שהיכולת של אדם כזה להשפיע היא דרמטית. כי כשהוא משדר והוא מדבר על מדינת ישראל בחום כל כך גדול ושומעים ורואים אותו מאות מיליונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> באיזו מדינה, סימון? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הוא בארגנטינה. הוא שידר את המשחק של ארגנטינה נגד ברזיל, והוא הגיע לפה וגם הנשיא נפגש איתו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> טוב, קיבלנו גם נשיא אוהד עכשיו בארגנטינה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נכון. אני רוצה להגיד לאנשי המשרד שלספורט יש כוח גדול מאוד, וצריכים לשים את זה על השולחן בנושא הזה. אני אספר לכם שלפני שנה נסעתי עם מכבי תל אביב למשחק. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> סופרבול זו דוגמה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> סופרבול זו דוגמה נהדרת, וצריכים עוד להשקיע בנושא הזה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> במשחק הסופרבול. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> לנצל את הפלטפורמה לפרסום. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש שם פרסומת יקרה כזאת, אז מה? קנינו אותה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ומה היה שם בפרסומת? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא ראית את זה? זה היה מרגש מאוד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> לא, אנחנו בירוחם, עוד לא הגיע הסופרבול. יש לנו בסנן של הכבלים. סתם, אני לא רואה, מה היה שם? תספרו לנו. << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> הייתה שם משפחה יהודית, אמא וילדה שיצאו מהבית – זו הפרסומת שנעשתה על ידי משפחת קראפט – בעצם הם יצאו מהבית והילדה ראתה צלב קרס. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> על החניה של הבית של המשפחה היה צלב קרס שמישהו ריסס. השכן הצמוד אליה ראה את זה, היא לא אמרה שום דבר, היא לא דיברה איתו. בזמן שהיא יצאה מהבית הוא סייד את החניה שלה וכשהיא חזרה היא ראתה שאין את הצלב קרס. אז זה מה שהיה בעצם להציג. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> סרטון אמיתי? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> לא, זו פרסומת. השקיע 7 מיליון דולר בפרסומת הזאת. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע כמה אנשים צופים בסופרבול? מעל מיליארד. << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> פרסומת מאוד חזקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עכשיו אני מקבל שידור חי. אז זה משהו שמשפחת קראפט עשתה? << אורח >> אבי כהן סקלי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ואתם מה עשיתם? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> שלנו עסק בחטופים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> שגם הופיע בסופרבול? << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אפשר, למה לא. בוא נציג את זה. עוד דוברים מהמשרד? תחתרו לסיכום. << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> אז ממש בקצרה, יש לנו פרויקט עם הJCCA- שהושק ממש בסמוך למלחמה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> JCC ארצות הברית? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> נכון, בצפון אמריקה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מי זה עכשיו המנהל שם? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> דורון קרקוב. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> הוא עבד כנציג של בן גוריון פעם. << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> ומנהל הפרויקט המשותף של המשרד, אוריה רוט, נמצא כאן, ונשמח שבכמה מילים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אוריה, בבקשה תספר לנו. << אורח >> אוריה רוט: << אורח >> כן, המיזם באמת התחיל רק בספטמבר האחרון, והמטרה היא להביא את ישראל ל- JCC ואת JCC לישראל. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אז תגיד לאנשים מה זה JCC. << אורח >> אוריה רוט: << אורח >> (הצגת מצגת) JCC זה Jewish community center, מרכז המתנ"סים היהודיים של צפון אמריקה. יש 172 סניפים כאלה בצפון אמריקה, בארצות הברית ובקנדה, ובערך כ1.5 מיליון חברים ב-JCC. בעצם הארגון היהודי הגדול ביותר בצפון אמריקה. והמיזם הזה שנבנה במשך כמה שנים התחיל בספטמבר האחרון ומיד כמה שבועות אחרי זה כמובן עשינו לו shifting שבעצם המשלחות– שבכל מקרה מגיעות עשרות משלחות בכל שנה מה-JCC לישראל – בעצם הבאנו משלחות סולידריות של מנהלים של סניפים ואנשי board, אנשי ועד, שהגיעו מארצות הברית ומקנדה לישראל. העוטף היה במרכז, הגענו לכפר עזה, הגענו לניר עוז, הגענו לשדרות, הגענו ופגשנו גם במטה החטופים את המשפחות, הגענו לאשכול, הגענו בעצם לכל המקומות שאפשר כדי שאנשים יוכלו לראות במו עיניהם. אני חייב להגיד שבעצם המנהלים ואנשי ה-board שלנו הם אנשים שהיו בישראל הרבה פעמים ואנשים שאחרי ה-7 באוקטובר רק חיכו להגיע ולבקר ולראות במו עיניהם את ישראל שהם אוהבים והם מכירים. ובעצם זו הייתה הזדמנות. אני כל הזמן חשבתי שאנשים יפחדו, אנשים יירתעו, אנשים רק חיכו לעלות על מטוס ולהגיע לכאן ולהביע תמיכה. ובאמת היו פה 120 איש וכל אחד מהם בעצם זה אנשים שמייצגים קהילה שלמה. יש מרכזים בניו יורק, לוס אנג'לס ושיקאגו שבכל אחד מהם יש עשרות אלפי אנשים, ואנשים שחוזרים עם תמונה של אחד החטופים, עם סיפור של אחת המשפחות, עם הסיפור של ניר עוז, עם הסיפור של כפר עזה, באים ומספרים את זה בקהילות שלהם. וב-JCC בערך 55% הם יהודים, אבל כמעט 45% מהחברים ב-JCC הם לא לאו דווקא יהודיים, ובעצם זה פורץ את גבולות הקהילה היהודית ומגיע לכל מרכז ולכל קהילה, וההשפעה של זה בשטח הייתה עצומה. הנה, פה זה אחד הביקורים, זה דורון קרקוב מנכ"ל הארגון, שהגיע לפה כמה פעמים. דורון מנכ"ל הארגון הוא אמנם חי בניו ג'רסי, אבל הבן שלו עשה עלייה, היה לוחם, והיה בעזה, בחאן יונס מעל 60 ימים. דורון חילק את זמנו בין ישראל לבין ארצות הברית ובעצם כל הארגון כולו התגייס החל מגיוס תרומות, ובעיקר בתמיכה, אהדה ואפשרות לספר את הסיפור גם פה וגם שם. מעבר לזה, אני רוצה להגיד שפרויקט ענק שאנחנו עשינו – כבר שמונה משלחות ועוד מעט תצא התשיעית – משלחות של 3-4 ניצולים מהעוטף שמגיעים לקהילות בצפון אמריקה, משלחות דרום ארצות הברית, חוף מזרחי, חוף מערבי, החל מחנוכה ועד השבוע האחרון, מגיעים לעשרות אלפי אנשים ומספרים את הסיפורים. האולמות מלאים, גם הסיפור של פסטיבל נובה, גם הסיפור של קיבוצי העוטף, גם הסיפור של שדרות, כל הסיפורים האלה מגיעים באנגלית לאנשים מה-JCC ובעצם אני בכל פעם חושש אם האולם יהיה מלא? יבואו אנשים? לא יבואו אנשים? ואנחנו כבר עם למעלה מ-20,000 צופים שהגיעו לאירועים האלה ברחבי ארצות הברית. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מדהים. אני רוצה להגיד לך, קודם כול אני מכיר את דורון והוא דוגמה מעלפת להיכרות עם יהדות העולם, והיכרות עם ישראל ומחויבות למדינה ושהבן שלו היה פה והוא לוחם, אז אני רוצה להגיד לכם שאפו. ומה שכן, אני הייתי פעם בחברה למתנ"סים, דירקטור, בעברי גם ניהלתי מתנ"ס, ויש באמת בסביבות 180-200 מתנ"סים ישראליים, ושם יש 180 JCC, אתם צריכים לעשות JCC תאום, אבל על כל ה-180. << אורח >> אוריה רוט: << אורח >> הם מגיעים רק ל-4.5-5 ימים, יום-יום וחצי מוקדשים רק למתנ"סים המקומיים. המתנ"ס בלוד, המתנ"ס באשקלון. השותפות הזאת קיימת כבר 45 שנים בין המתנ"סים כאן למתנ"סים שם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אבל אני מכיר את זה לעומק. יש כמה מקרים שיש – בגלל שותפות 2000 וכל זה – חיבור בין JCC, אבל עם יש 180 מתנ"סים ביהדות העולם, ובסביבות 180 בארץ, אפשר עוד מרכיב של שותפות ישירה בין מתנ"ס למתנ"ס, שהיא לא מותנית בקהילות או בפרויקט אחר. ואז הוא ידבר על הספורט כי עושים ספורט ב-JCC. מכבי צעיר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אספר לך סיפור אמיתי. אני הייתי יושב-ראש איגוד השחייה לפני שהייתי בכנסת, ואני שכרתי את השירותים של מאמן נבחרת ארצות הברית להיות מאמן נבחרת ישראל, דייב מארש. הגענו לסן דייגו ל-JCC, וה-JCC בסן דייגו לא רק שאירח, הוא ממש אימץ את נבחרת ישראל במשך שלוש שנים – אני זוכר את המנהלת שם, הייתה קטנטונת כזאת מדהימה, אני לא זוכר את שמה אבל היא הייתה מאוד רצינית – במשך שלוש שנים השחיינים שלנו התאמנו ביחד עם שחייני נבחרת ארצות הברית במימון ועזרה של ה-JCC בסן דייגו, ומהפרויקט הזה יצאנו סגנית אלופת עולם בשחייה, אנסטסיה גורבנקו שהייתה שם שלוש שנים. זו באמת הזדמנות להגיד תודה, ואפשר לעשות דברים מדהימים עם ה-JCC עם כל נבחרות ישראל. זה חיבור אדיר עם הקהילה כי השחיינים האלו מתחברים עם הקהילה, מתחברים עם הילדים ומתחברים לכל הפעילות שם וזה ממש מאיר את נקודת ישראל שם, נקודתית איפה שהם נמצאים, בצורה שאי אפשר לעשות אחרת. ליזי קראו לה. << אורח >> אוריה רוט: << אורח >> השותפות הזאת עדיין קיימת, ועדיין יש פרויקט, ה-JCC יש בו בריכות, קאנטרי קלאב ממש, מזמינים גם נוער וצעירים מהעוטף להגיע ולהתאמן בשחייה אצלם. ואני גם אגיד עוד דבר אחד. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >: יש גם Maccabi games. << אורח >> אוריה רוט: << אורח >> יש גם Maccabi games ב-23 ביולי עד ה-4 באוגוסט . ויש שיתוף פעולה בינינו לבינם. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> אתם נותנים עדיפות? תתנו למשפחות מפונים. עדיפות לילדים מהמפונים לצאת. << אורח >> אוריה רוט: << אורח >> זאת הכוונה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> עדיפות למשפחות העוטף, למי שעל הגבול. הם צריכים לקבל עדיפות, את הזכות הזאת קצת לנשום, להתאוורר לצאת. << אורח >> אוריה רוט: << אורח >> זה התכנון וזה יקרה בגדול בקיץ, במשחקי Maccabi JCC שלנו. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יופי, אז אנחנו נראה את הסרטון בשביל הפרוטוקול, בבקשה. (הקרנת סרטון) << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> זה היה בסופרבול? << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> המטרה הייתה לתת דגש על ה - - - << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> יש לכם את של קראפט? או שאין לכם? זה בטח ביו טיוב. זה בטח דקת העבודה הכי יקרה שהייתה לכם. בשביל הפרוטוקול כמה זה עולה? זה לא סודי. << דובר >> שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי: << דובר >> מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> מיליון שקלים? עשו לכם הנחה לדעתי. הפרסומת של הסופרבול היא מאוד יקרה. עוד גופים או ארגונים? << אורח >> יום טוב רענן: << אורח >> פרויקט אחרון. למשרד התפוצות יש מנהלת בשם מנהלת עמ"י שפועלת בחברה הישראלית לחיזוק הקשר של ישראלים ליהודי התפוצות. במסגרת זו יש להם שיתוף פעולה עם ארגון מוכר, ידוע, ותיק, השומר החדש, להתנדבות משותפת של ישראלים ושל יהודים מהתפוצות בכל השנה וגם עכשיו במלחמה. נמצאת איתנו עינט קרמר, המנהלת החינוכית של הארגון השומר החדש, בבקשה. << אורח >> עינט קרמר: << אורח >> שלום, תודה רבה. תודה לך גם על הדברים, אני ממש נרגשת לשמוע אותך. אז באמת השומר החדש זה גוף שכל השנים עוסק לטיפוח החקלאות הישראלית ובטח עכשיו, בטח אחרי ה-7 באוקטובר – כולנו חיים פה, כולנו יודעים מה היה – הוצאנו למעלה מ-250,000 מתנדבים בחודשים שחלפו לתמוך ולעזור לחקלאים הישראלים בכל הדרך. הרבה מהמתנדבים האלה הם מיהדות התפוצות, הרבה מהמתנדבים האלה זו החברה הישראלית על כל גווניה, תיכונים, מכינות, מבוגרים, צעירים. המיזם המשותף הזה – ואני חייבת להגיד שזה המיזם החביב עליי – הוא בעצם אפשרות להפגיש את שתי הקבוצות האלה לעבוד ביחד. ושם בשדה, כשעובדים ביחד בתותים או בחממות העגבניות בצפון או בדרום, שם הקסם האמיתי קורה. יכול להיות שזה בגלל שהידיים תפוסות בקטיף, אבל הפה פנוי לדבר והלב פתוח. יכול להיות בגלל ברית הגורל, כולם מזיעים ביחד, יש לזה איכות משותפת אחרי שהזעתם ביחד כמה שעות. יכול להיות שזה ברית הייעוד, כולם בחרו באותו זמן לבוא להתנדב למען העם, למען החקלאות הישראלית, להתחבר לאדמה להתחבר לשגשוג, להתחבר לצמיחה, להתחבר לחלומות שאנחנו חלק מתקומה גדולה שמגיעה, כך או כך המיזם הזה משפיע על עולמם של כל המשתתפים בו. אני רוצה להגיד בתור המנהלת החינוכית של השומר, אני מבקשת מהמדריכים בסוף כל יום הדרכה להקליט לי הודעה קטנה של איך היה? כמה דולבים מילאנו? מה לימדנו? וכן הלאה. בפרויקט הזה ובלבד, כל הודעה כזאת מתחילה בעינט תודה רבה על הזכות, איזה כיף היה. פשוט אחד אחרי השני מתחיל ככה. החבר'ה הישראלים יוצאים מהמיזם הזה, הייתי אומרת באורות אבל זה הרבה יותר מבאורות, כי איכשהו רוב החבר'ה שלנו לא שמעו על הסיפור של האנטישמיות מול יהדות התפוצות. לא הבינו בכלל עם מה הם מתמודדים. אנחנו תמיד בהתחלה שומעים מי כאן שמע על החטופים ופעל בנושא? כולם מרימים את היד. מי כאן עשה משהו – היו כאן קודם את משפחות החיילים – למען משפחות החיילים? כולם מרימים את היד. מי עשה משהו למען לעזור לחברינו בתפוצות, למשפחותינו, לעם שלנו בנושא אנטישמיות? הם כזה מה קורה? וכשאנחנו יוצאים מהצד השני אחרי יום כזה של התנדבות ומעגלי שיח, ומעגל שבו כל אחד אומר ביחד מה הוא מקבל מהאדמה ומה הוא רוצה להעניק לכולם, הם ממלאים משובים ואחד אחרי השני הם באים ומספרים לנו שהם הולכים להתעניין בזה יותר, ללמוד בזה יותר, להיכנס לרשתות החברתיות ולנסות ולהשפיע, להיזכר שאנחנו עם אחד ושאנחנו פועלים ביחד ולהעריך גם את החבר'ה האלה שעם כל מה שהם עוברים שם, מה הם עושים? באים לעזור כאן. זה פשוט מדהים ולא מובן מאליו, ובסוף ימי ההתנדבות מתחברים לזה. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> עינט קרמר: << אורח >> בשמחה. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> אהלן, ניצן קורקין מאגף גליל, מהמשרד נגב גליל וחוסן לאומי. אני אתן סקירה קצרה על המשרד, אני רק אגיד שאני מתרגשת לשבת ליד דני. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> כן. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> אנחנו במלחמה סך הכול עד היום תמכו בכ-120 מיליון שקלים לרשויות בנגב ובגליל. תקצבנו כבר ב-15 באוקטובר את 20 רשויות קו העימות בגליל בהצטיידות חירום, בשיתוף פעולה ויוזמה משותפת עם JNF ארצות הברית, ופה המקום גם לומר תודה רבה ל-JNF ארצות הברית ולאלון בדיחי, ואנחנו גם מאוד מקווים להמשיך ולעשות עוד שיתופי פעולה גם בהחלטת הממשלה הקרבה. מעבר לכך, תמכנו גם ברשויות שהתפנו מהם תושבים. גם רשויות קולטות מפונים, גם בנגב גם בגליל. מסיוע רגשי ועד פעילויות הפגה, יוזמות שיקומיים של הקהילות לסייע לרשויות עצמן גם, גם אם פונו מהם התושבים, שהם עדיין יוכלו להעניק, שיהיה להם את הכלים לסייע לתושבים שלהם וגם לקלוט אותם בחזרה בבוא העת, את הקהילות בחזרה ליישובים ולהתמודד עם ההגירה השלילית שאנחנו רוצים למנוע אותה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 120 מיליון שקלים זה תקציב של המשרד, או שאלו תוכניות מצ'ינג? << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> הרוב זה תקציב של המשרד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה לא כל ה-120 מיליון. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> 120 המיליון הרוב זה תקציב המשרד, וקיבלנו גם תוספתי. וגם יש מכתבים מראשי הרשויות שמבקשים מהאוצר להעביר אלינו את התקציבים להפעלה. תקצבנו את הרשויות בגליל, גם רשויות קולטות מפונים, גם רשויות שפונו מהם. כמובן את יישובי העוטף, את הרשויות בעוטף, גם את אילת בתקציבים מאוד גדולים. את תמר, את הרשויות שקלטו מפונים. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> משרד נגב גליל הגיב יפה למלחמה. המשאבים שלו מוגבלים אבל הוא היה רלוונטי, אבל הוא גם הלך מהר לשטח וגם שילם מהר, וזוכה להוקרה על ידי כלל הרשויות, כולל הרשויות הבדואיות. << אורח >> ניצן קורקין: << אורח >> וגם הדרוזיות. << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >> ממש ידע לעבוד עם כולם. זה לא כל כך הנושא של הדיון הזה, אבל תודה רבה על הסקירה. השר, אתה רוצה להגיד משהו לסיכום? אז אני רוצה להודות לכם, לנציגי המשרד, לשותפים שלו, לעמותות ולארגונים שבנו שותפויות שבעצם יצרו פעילות ומודעות ומחויבות של העם היהודי גם כפרטים וגם כקהילות למען מדינת ישראל ועם ישראל בשעה הקשה הזאת. אומרים כל ישראל ערבים זה בזה, לפעמים אנחנו צריכים להיות שם בשביל הקהילות היהודיות בשעת משבר, בשעת אנטישמיות, בשעה של פיגועים ביהדות העולם, אבל הדבר הזה גם חוזר אלינו בימים הקשים האלו, זה נותן לנו רוח גבית, זה פותח לנו דלת בארצות, בפרלמנטים, בקובעי מדיניות. והדבר הזה חוצה את כל הזהויות. החיבור הוא חיבור שיש בו את כולם, גם דתיים גם לא דתיים, גם מסורתיים, לכולם יש מקום בעשייה הזאת למען מדינת ישראל. אני רוצה להודות לשר, לצוות שלו, ובעצם רק לומר לכם שהמלחמה לא נסתיימה, ובמידה מסוימת המלחמה על התודעה החלה, כי מה שקיבלנו כאהדה בעולם על המעשה הנפשע והאכזרי וגילויים של אונס ורצח תינוקות וחטיפת אזרחים ופגיעה בקשישים, קיבלנו אהדה ראשונית בעולם והיא הולכת ומתהפכת עלינו, ולכן המלחמה על הסברה התחילה עכשיו, והממשלה צריכה לייצר עשייה מאסיבית כולל כספים גדולים, כולל סנכרון ממשלתי. כמובן למשרד שלכם, למשרד התפוצות יש אחריות ומחויבות וסמכות בעניין, אבל צריך ממשלה שלמה לנצח במאבק הזה. משרד החוץ, משרדים אחרים שיהיו איתכם, ואנחנו מבקשים מכם לעשות את המעשה הזה, לדרוש את הכספים, להגדיל את הפעילות, להיות יצירתיים. כמו שחדרתם לפרסומת הסופרבול, אבל לא ללכת רק לאמריקה, ללכת לאירופה, ללכת לברזיל, ללכת למקומות שקשה לנו שם ולעשות את עבודת ההסברה ואת העובדות ואת הסיפור האמיתי של מדינת ישראל. תודה לשר, תודה למנכ"ל, תודה לכל הצוותים. אני נועל את הדיון, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:29. << סיום >>