פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
20/02/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 56
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, י"א באדר א' התשפ"ד (20 בפברואר 2024), שעה 10:30


סדר היום:
 << נושא >> סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה << נושא >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
פנינה תמנו – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי

חברי הכנסת:
לימור סון הר מלך
גלעד קריב


מוזמנים: 
	ליאת גואלי
	–
	מנהלת תחום פרט וחריגים, משרד הבינוי והשיכון

	טלי רוזנפלדר
	–
	מנהלת תחום פ"א - אלימות במשפחה, קהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי 

	נועה מושייף
	–
	משרד המשפטים

	נעמה שלו
	–
	מנהלת תחום, המוסד לביטוח לאומי

	עידו אבגר
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	אפרת רותם
	–
	עו"ס ועו"ד, מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

	דניאל גיגי
	–
	הפורום לדיור ציבורי

	ענבל אביב
	–
	רכזת פורום העמותות המפעילות מקלטים

	הדס צמח סננס
	–
	עו"ד, קידום מדיניות וחקיקה, רוח נשית

	נעמי שניידרמן
	–
	מנכ"לית עמותת אישה לאישה

	עפרה ג'ניאו
	–
	יו"ר הוועד המנהל, עמותת אישה לאישה

	מיכל אוריון שגיא
	–
	עו"ס, מנהלת תחום שירותי חירום, ויצ"ו

	דריה לשם

	–
	מכינת נשרים קלו



	משתתפים באמצעים מקוונים:
	
	

	רונית צור
	–
	ראש המנהל לשירותים חברתיים, משרד הרווחה




מנהלת הוועדה:
דלית אזולאי

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

 << נושא >> סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה << נושא >>  


 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני רוצה לברך את כל הצעירים והצעירות שנמצאים איתנו כאן בחדר, ממכינת נשרים קלו? מישהו רוצה להגיד כמה מילים על המכינה? אני אשמח, לפני שאני פותחת את הדיון. מי המנהיג או המנהיגה שעושים את זה? 

 << אורח >> דריה לשם: << אורח >>  

ממש בקצרה. אני דריה לשם, אני מהמכינה. קוראים למכינה מנשרים קלו, אנחנו נמצאים במעגן מיכאל. אני אספר על הרעיון של המכינה שלנו, שאנחנו דוגלים בניהול משותף, בשונה ממכינות אחרות. אז אנחנו לא חניכים במכינה, אנחנו משתתפים במכינה ואנחנו לוקחים אחריות על מה שאנחנו עושים. והיום בחרנו לבוא לפה וללמוד. הנה הרכזת שלי, מצלמת אותי. כמו שאנחנו משתתפים במכינה ולא חניכים, היא רכזת ולא מדריכה. היא לא מדריכה אותנו לעשות שום דבר, היא רק מפקחת שמה שאנחנו עושים בעצם עובד ונכון. יש למישהו משהו שהוא חושב שאני צריכה להוסיף?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כן. יש לכם ועד מנהל משותף עם חברי המכינה? 

 << אורח >> דריה לשם: << אורח >>  

אז בגדול יש שמונה ילדים מהמכינה שהם נקראים הוועד המוביל, חץ. הם בעצם אחראים, כל אחד מהם אחראי על תחום מסוים וביחד הם אחראים להיות על הקשר בין הצוות לבין משתתפי המכינה. כל אחד בתחום שונה. חלק אחראים על ניהול המליאה שלנו, חלק אחראים על פרויקטים על גיחות מחוץ למכינה וכן הלאה וכן הלאה. אז בעצם זה עובד ככה שיש שמונה מהמכינה שמפקחים שזה עובד, בתיאום עם הצוות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

יפה. ומתי מתגייסים? מי שנמצא כאן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אם את כבר מעלה את הסוגייה. אז זה מקום להזכיר שאנחנו עדיין ממתינים מצה"ל ומשרד הביטחון לתשובות על הש"ש ועל המכיניסטים. אנחנו יודעים את הנתונים. אבל אנחנו רוצים שמשרד הביטחון וצה"ל יציגו אותם והם יודעים למה הם לא רוצים להציג את הנתונים. כי אז יתברר גודל האבסורד והעיוות והאפליה בין המסלולים השונים ואיך פגעו בש"ש ובמכיניסטים בצורה חסרת פרופורציה. 

 << אורח >> דריה לשם: << אורח >>  

נכון לעכשיו מהמכינה שלנו מתגייסים שישה מתוך 25 פוטנציאליים. זה המון. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שיהיה להם בהצלחה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא, לא. שנעבוד ביחד כדי שהם ישלימו את שנת הדח"ש המלאה שלהם ואז הם יתגייסו לשירות משמעותי עם קצונה, עם פיקוד. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה חה"כ קריב. אני מודה לך על שהצגת ותודה שאתם באתם לבקר. אני רוצה לפתוח את הדיון שלנו. דיון שתוכנן להתקיים די מזמן, אבל בנסיבות שאנחנו נמצאים זה נדחה. אם כי בווריאציות כאלה ואחרות הוא עלה, כדרך אגב. וזה ממש לא נושא של דרך אגב, זה נושא מאוד מאוד מרכזי וחשוב שאני שמה לנגד עיניי וגם חברי הוועדה בדיונים שאנחנו מנהלים כאן, במטרה לשפר את המציאות של הדיור והסיוע בשיכון לנשים שהן נפגעות אלימות במשפחה. 

אני פותחת את הדיון בנושא סיוע בדיור ליוצאות מקלטים ונפגעות אלימות במשפחה. נמצאים איתנו משרד השיכון, גם משרד הרווחה. זה בהקשר של מה שדיברנו עם הדירות מעבר נקרא לזה. מי מהארגונים נמצא איתנו? אישה לאישה. 

 << אורח >> מיכל אוריון שגיא: << אורח >>  

ויצ"ו. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

ויצ"ו. יופי. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

פורום הדיור הציבורי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לפני כן אני אפתח ואומר, אנחנו מכירים את סוגי האוכלוסיות הזכאיות לסיוע בדיור. בין אם זה בדיור ציבורי כמי שממתינים בתור ובין אם זה מי שמסתייעים על ידי המדינה בסבסוד או תשלום שכר דירה. אני מכירה את התורים הארוכים ולצד זה אני גם מכירה את זה שיש דירות שעומדות, דיברנו על זה בדיון הקודם. דירות שעומדות ריקות. שאני חושבת שאם היו מנגישים אותם לחלק מהנשים הדירות לא היו עומדות ריקות וזה דירות ממש מצילות חיים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

הן ריקות ומשמשות מטרות שהן לא של הדיור הציבורי, גם את זה צריך להזכיר. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

נכון. אני גם רוצה להזכיר שהיה מבקר המדינה והיו הרבה מאוד החלטות בעניין הזה. כמו כן, אני רוצה להזכיר שהנתונים לצערי לא מזהירים. לדעתי למעלה 30% מהנשים חוזרת לבעל המכה כתוצאה מהתמודדות כלכלית קשה, שזה מתחיל בדיור, צריך להודות. מתחיל בדיור. הצלחנו להוביל לאחרונה תיקון קטן, לא כל כך גדול אבל כן משמעותי בעיניי, הוא צריך להיות הרבה יותר משמעותי, שזה הגדלת המענק לנשים שיוצאים מקלטים. למי שלא יודע זה יעבור השבוע בקריאה שנייה ושלישית. הגדלה של תוספת של כ-40%, אבל במספרים המוחלטים זה בדיחה שגם על זה היינו צריכים להילחם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

וגם לצערנו המון נשים לא מגיעות למקלטים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

נכון. ואני רוצה לשמוע ממשרד השיכון. אני יודעת שעשיתם תהליכים למשל לאחרונה עם עולים חדשים וכן יש שם פריצת דרך עם הסיוע בשכר דירה, זה ייאמר לזכות השר. אז אני מבקשת משרד השיכון תספרו לי מה קיים ומה עוד לפנינו. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

שמי ליאת גואלי, משרד השיכון. מנהלת תחום פרט וחריגים. אני אדבר בשם משרד השיכון, עולים זה משרד הקליטה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כן, כן, אני מדברת על נשים, אני רק הבאתי דוגמה. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אז אני אומרת, הדיור הציבורי כמשמעותו בחוק הוא ניתן לזכאי הפרט. מי שאושר לדיור ציבורי בהתאם לכללים האחידים שלנו שפורסמו לציבור. נפגעי האלימות רשאים לבחון זכאותם בהתאם לכללים, לרבות גם בוועדת החריגים שוועדת החריגים כמובן לוקחת בחשבון את נושא האלימות במשפחה כמשהו שהוא מאוד משמעותי. בהתאם למדיניות של המשרד הדירות הפנויות ללא ביקוש ייצאו למכירה ומכספי המכירה - - -

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, לא, נחזור רגע. מה אתם עושים למען נשים שהן יוצאות ממעגל האלימות?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אנחנו מסייעים בשכר דירה. יש לנו תוכנית שהיא תוכנית שממש במסלול מהיר, שאנחנו נותנים סיוע בשכר דירה ל-36 חודשים מהרגע שהן יוצאות לטיפול והן מוכרות כנפגעות אלימות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

36 חודשים שאתם נותנים סיוע בשכר דירה של איזה גובה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

זה מדרגי משנה לשנה. זה מתחיל מ-1,370 שקלים לשנה הראשונה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

בלי קריטריונים כלכליים?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

בלי קריטריונים כלכליים. ממש איך שהיא יוצאת מהבית היא מקבלת. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מהבית, לא מהמקלט. כל דבר נרשם. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

גם, גם. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, אני רוצה לדעת שזה גם וגם, כדי שלא נצמצם את האוכלוסייה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

1,370 שקלים בלי תלות בגודל משפחה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אני מסכימה שזה לא מספיק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא, אני מנסה, אני עוד לא נותן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה הכי הרבה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זה הכי הרבה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

הדיון פה יתנהל בצורה מסודרת. אתם רוצים להעיר, לא כולם ביחד. אצלי זה מתנהל בצורה מאוד מסוימת, החברים מכירים. חברי הכנסת זה משהו אחר, זה לא היה אליך, גלעד, זה היה למשתתפים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

גם בי אפשר לנזוף. זה לא יעיל, אבל אפשר. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

הנוהל הזה עודכן באמת לפני שנה. ופתחנו שם עוד מסלול ביחד עם משרד הרווחה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מצוין. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

זה נוהל בשיתוף משרד הרווחה, שהם אלו שמגדירים מי הנפגעת האלימות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אוקיי. תכף תרשמי אני רוצה לדעת מי אם מגדירים נפגעת אלימות. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אנחנו מסייעים ונותנים סיוע במסלול מהיר למלט אותה מהסכנה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שזה כמה זמן? נגיד יש אישה שאומרת אוקיי, לא הלכתי למקלט, לא רוצה ללכת למקלט. אני בסכנה, תחת אלימות מאוד כבדה. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אנחנו מקבלים את הדוח הסוציאלי שמגדיר אותה כאישה נפגעת אלימות. ותוך כמה ימים היא מקבלת את הזכאות שלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אפשר לשאול שאלה?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כן. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

1,370 לחודש זה המדרגה הגבוהה ביותר בשנה הראשונה. וזה למשפחה באיזה גודל?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אנחנו לא הולכים לפי גודל. זה משפחה עם ילדים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זאת אומרת מבחינתכם אישה שצריכה גם למצוא קורת גג לשבעה ילדים דינה כאישה שצריכה למצוא קורת גג לילד אחד? 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

או רק לעצמה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

או רק לעצמה. זאת אומרת, א' אני חייב לומר, נשמע מאוד מוזר שבקריטריונים שמגבש, אני מניח משרד השיכון בהיוועצות עם משרד הרווחה, אולי המשרד לקידום מעמד האישה, אין התייחסות לשאלת גודל המשפחה. זה עניין אחד. דבר שני, אני חושב שלכולנו ברור ש-1,370 ש"ח זה לעג לרש. זה ממש אינסנטיב לאישה להישאר במסגרת האלימה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

זה לוקח אותי באמת, אתה יודע לאן גלעד? זה לוקח אותי למקום של בואי תגידי לי מדרגות אחרות. יפה. מה הסיוע הכי גבוה שאתם נותנים ולמי?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

הכי גבוה זה רק לממתינים לדיור ציבורי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שזה כמה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

3,100 למשפחות עם עד שלושה ילדים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

רק אני אומר לכם, גברתי, רק לומר לך כי אני צריך את עזרתך. שבוע הבא או עוד שבועיים אמורה לעלות הצעת חוק להצבעה במליאה, להכרת כל יוצאת מקלט. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תכף אני אתן לך. אל תדאג, לפני שאתה יוצא אתה תספר על החוק שלך. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

כזכאית לדיור ציבורי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

גלעד, לפני שאתה יוצא אני אתן לך כמה דקות לספר על החוק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זה לא החוק שלי. זה חוק של הרבה מאוד מחוקקות שאני הגשתי הפעם. הוא לא חדש, לא אני המצאתי אותו. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מצוין. עכשיו אני רק רוצה לשאול אותך שאלה. אם את אומרת שמי שממתין בדיור הציבורי מקבל עד 3,100 מה קורה לאישה שהיא ממתינה וגם היא תחת אלימות?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אם היא ממתינה, היא תקבל את ה-3,100. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אבל אם היא גרה עם הבעל המכה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אם היא גרה עם הבעל המכה? תרשמי את ההערות שלי. אני לא סתם שואלת. אני לא רוצה שייווצר מצב שהוא מקבל 3,100 והיא יוצאת מהבית ומקבלת 1,370. אתם צריכים לוודא שהיא מקבלת את הסכום הגבוה. זה לא סתם שאלה אם היא ממתינה. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

כאשר בני הזוג נפרדים יש ועדת היפרדות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

יש דיור ציבורי. אני אומרת לכם, יש דירות שעומדות ריקות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

שהיא תקבל. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

נכון. בגלל זה אני רוצה שתבדקי. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אז אני רוצה להסביר. כשבני הזוג נפרדים אנחנו בודקים - - -

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

הם לא נפרדים, זה לוקח תהליך. זה יכול לקחת שהם מתגרשים, זה בכלל לא. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

זה לא קשור. עצם זה שהיא יצאה למקלט, הייתה זכאית לדיור ציבורי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, היא לא יצאה למקלט, היא רוצה לצאת מהבית. היא לא מסוגלת ללכת למקלט כי הילדים שלה בני 15 ו-16 והיא לא יכולה ללכת איתם למקלט. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אני אבדוק מה אנחנו עושים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

זו שאלה אחת. ובאמת, מי קבע את התקרה הזאת של ה-1,370?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

ועדת שר. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מה אפשר לעשות עם זה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אנחנו בכל דיוני התקציב המשרד פונה להגדלת הסיוע בשכר דירה בכלל ובפרט גם לנשים נפגעות אלימות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אוקיי. כמה נשים יש לך שקיבלו את זה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אין לי מידע כל כמה נשים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מה זה אין מידע? אתם חייבים מידע. אני מבקשת שתסמסי, עכשיו אני רוצה את המידע. כמה נשים שהן תחת אלימות, אחרי שיצאתם בקול תרועה על הדבר הזה בשנה האחרונה, כמה נשים קיבלו? אם לא קיבלו, אז אנחנו בבעיה. זה אומר שאנחנו לא יודעים להנגיש את המידע הזה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני גם לא מצליח להבין, הרי הדיון לא כונס על ידי יושבת-ראש אתמול בערב. לפעמים מכונסים דיונים בוועדות הכנסת מהיום להיום, נושאים דחופים. אבל אני ראיתי את הדיון הזה כבר מספיק ימים. מגיע משרד ממשלתי שאמון על מסלול סיוע ולא יכול לומר כמה זכאים וזכאיות יש לסיוע? אז אני לא מבין, רק חברי הכנסת צריכים להתכונן לדיונים?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אז את תתני לנו בבקשה עד סוף הדיון את הנתונים האלה. עידו, אתה רוצה?

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

עידו אבגר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני רק אגיד שב-2021, אין לי נתון מעודכן. ב-2021 היו 1,600 נשים שקיבלו סיוע בשכר דירה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שתחת הרשימה אבל. הן היו בהמתנה, בגלל זה הן קיבלו. צריך לשים לב שיש נשים שהן בהמתנה שמקבלות סיוע. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

שהן היו בהמתנה לדיור ציבורי. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

לא, לא דיברתי על דיור ציבורי. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

זה רק נשים שעברו במקלטים או שזה גם נשים שיצאו מהבית?

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

לא, גם יצאו מהבית. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, אני צריכה לדעת. תדייק לי מי הנשים שקיבלו? כי היא אמרה שרק השנה האחרונה הם התחילו לתת בלי קריטריון כלכלי סיוע לנשים שנמצאות באלימות. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

זה לא רק השנה האחרונה, זה כל הזמן. זה קיים כבר המון שנים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אז מה אמרת בשנה האחרונה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אני אומרת שבשנה האחרונה עדכנו את הנוהל שהיה מאוד ישן. עדכנו אותו והכנסנו בו גם קריטריונים של נשים שעוד לא הוכרו ברווחה כאישה נפגעת אלימות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

רגע, אז שיניתם משהו. אני יודעת מה אני אומרת. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

וזה חשוב. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

ואנחנו נותנים סיוע גם לכאלה שטרם הוכרו לשלושה חודשים, עד שהרווחה מכירה בהן וממשיכה לתת. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מתי התקנה שונתה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

הנוהל שונה לפני שנה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לפני שנה. ויש לכם נתונים על השנה הזאת?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

כמה מממשות סיוע בשכר דירה? אני עכשיו בודקת. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

טוב, עידו, מה זאת אומרת 1,600? בוא תגיד לי מה זה אומר. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

בסך הכול מקבלות סיוע בשכר דירה בסעיף של סיוע לנפגעות אלימות במשפחה. 1,600 בשנת 2021. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שזה אומר שהרווחה חייבת להכיר בהן. לזה התווסף הנוהל החדש, תקני אותי אם אני טועה, שגם נשים שלא מוכרות על ידי הרווחה, והן פונות בעצמן. אתן מבקשות אישור של משטרה, רווחה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

מבקשים הוכחה שבאמת, איזה שהיא הגשת תלונה. אני לא יכולה לבוא ולקבוע סתם שאישה היא נפגעת אלימות כי היא אמרה לי. אני צריכה איזה שהיא הוכחה. וברגע שהיא מביאה לי הוכחה היא מקבלת אוטומטית שלושה חודשים עד שהיא תהיה מוכרת ברווחה כאישה נפגעת אלימות. ותקבל את כל הסל שלה ואת הטיפול שלה כאישה כזאת. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אם אנחנו רוצים באמת גם להגדיל את זה, אז באמת צריך איזה משהו. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תכף נגיע. אני רוצה לדעת בדיוק מה קיים. קודם כל תרשמי לך את ההערה של חה"כ קריב וגם מאתנו. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

רק שאלה, יש כאלה שבדיעבד לא מוכרות כנפגעות? כאלו שקיבלו ולא מוכרות?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מטי, שנייה, כדי שלא נקפוץ, תרשמו את השאלות. תכף אני מעבירה לכם גם את השרביט. אתה לא רוצה לדבר על החוק? תרשמי לך. קודם כל, לא יכול להיות שאין דיפרנציאציה במדרג בין אישה שיש לה שני ילדים לאישה שיש לה שבעה ילדים. כן צריך לעשות על זה חשיבה מחודשת בתוך המשרד. כן הייתי רוצה לדעת את המספר, לאמת את המספר. זה משנת 2021, אני רוצה את המספר עד סוף הדיון של 2022ושנת 2023. ואמרנו שיש מדרג נוסף שזה הולך ויורד, נכון? גם להבין למה זה הולך ויורד. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

מה הקריטריונים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

חברי הכנסת, אתם רוצים לדבר לפני משרד הרווחה? כי אחר כך אנחנו נחזור גם לשיכון. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני צריך ב-11:00 לצאת לדיון אחר. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אז בבקשה חה"כ קריב, גם תספר לנו על החוק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

ברשותך פנינה שתי הערות, משפטים מקדימים, אפילו לא הערות. האמירה הראשונה, וחשוב לומר אותה לפרוטוקול, מי שהיה צריך לצאת מדירתו זה הגבר האלים ולא האישה. המציאות הזאת שבה אישה ולרוב גם ההורה המטפל בילדים הוא זה שיוצא, כבר נקודת הפתיחה מאוד קשה ומאוד בעייתית. אבל ברור שזה גם מה שראוי לעודד במקום שיש אלימות, כי הכי חשוב זה ההגנה על הנשים. שתיים, הדיון הזה הוא חלק מדיון יותר רחב שאת בוודאי מכירה וקיימת על מעטפת התמיכה שניתנת לנשים שסובלות מאלימות. נשים שיוצאות ממקלטים, נכנסות למקלטים וכאלה שמשיקולים שונים לא עוברות דרך מקלטים וצריך להסתכל על נושא הסיוע בשכר דירה או דיור ציבורי כחלק ממעטפת הרבה יותר רחבה שמסייעת לחזור לחיים תקינים ובטוחים לאותה נפגעת אלימות. 

לגבי הנושא הספציפי אני מבקש רגע לעשות הבחנה בין כמה דברים. ברור שצריכה להיות מדרגה מסוימת שבה הרשויות צריכות להגדיר אישה שסובלת מאלימות בזוגיות כזכאית לדיור ציבורי. זה לא רק העניין של גובה התמיכה. כולנו כאן מקווים לתקן את הכשלים האדירים בתחום הדיור הציבורי ואנחנו בכלל צריכים לשאוף למצב שבו באמת אפשר לתת דיור ציבורי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

בלי הבחנה כלכלית אתה אומר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בלי הבחנה כלכלית ובהתאם לגודל המשפחה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אם היא ביקשה. יש הבדל בין להכליל את כל הקבוצה ולומר כל אישה שהיא תחת זה, לבין אישה שמבקשת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לכן אני רגע אומר, בסדר? יש דיון אחד, והוא דיון שבו צריך לבוא ולומר באיזה סיטואציה אישה שנאלצה לעזוב את ביתה על רקע של אלימות זוגית או משפחתית צריכה להיות מוגדרת כזכאית לדיור ציבורי, כמו שיש אוכלוסיות אחרות שמוגדרות בזכאות לדיור ציבורי. ואז בתקווה אפשר לתת לה דיור ראוי ואם לא תחליף מקסימלי של סיוע בשכר דירה. בוודאי נשים שיוצאות ממקלטים צריכות להיות מוגדרות אוטומטית כזכאיות לדיור ציבורי. ואת זה, לצערי, כל הניסיונות לסדר את זה לא באמצעות חקיקה כשלו ולכן אני אומר, לי יש הצעת חוק שלא אני כתבתי, ירשתי. שאומרת שכל אישה ששהתה במקלט לנשים סובלות מאלימות מוגדרת כזכאית אוטומטית לדיור ציבורי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

זה אנחנו מדברים על מספרים לא מאוד גבוהים, וביקשנו את זה בפעם הקודמת שהיה פה דיון, שתיעשה עבודה. אז אני יודעת שמאז אמנם הנוהל זה הדבר היחיד שמגדיר הכרה בנשים שהן תחת אלימות, ממה שאני מבינה. אם כן, תקני אותי הגברת ממשרד הרווחה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

ודרך אגב, אנחנו יודעים, ונציגות המקלטים תטבנה לתאר את המציאות. אבל אני בביקור האחרון שלי במקלטים של נעמ"ת במקרה, אחת התופעות שנדונו שם היא תופעה של נשים יוצאות מן המקלט וחוזרות לבית שבו הן חוו אלימות. והנושא הכלכלי הוא פקטור מרכזי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כמה הנתון? 30%? 30% חוזרות כתוצאה מחסמים כאלה ואחרים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לכן אני אומר קודם כל, כל מי שכבר נכנסה למסלול הכול כך קשה הזה, אבל שיש בו רסיס של תקווה של מקלט לנשים, למשפחות, אוטומטית צריכה להיות מוגדרת כזכאית לדיור ציבורי. יש דיור ציבורי, מצוין. אין, אז מדרגת הסיוע הגבוהה ביותר שמוגדרת. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה חבר הכנסת.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אחרי זה צריך בקריטריונים של משרד הרווחה, לא משרד השיכון, לעסוק בשאלה באיזה רגע אישה שלא עברה דרך מקלט, אבל היא מוכרת כסובלת מאלימות, גם היא מוגדרת כזכאית לדיור ציבורי. בלי לעבור במקלט. יש פה שתי אוכלוסיות, אחת זה צריך להיות אוטומטית כי היא כבר עברה במסלול. והשנייה על פי קריטריונים של משרד הרווחה. ואני מאוד מקווה שנצליח להביא את הממשלה לפחות לומר שהם לוקחים על עצמם לבחון את הצעת החוק, מצידי שתבוא יוזמה ממשלתית. את היום חברת קואליציה, פנינה. אני תמיד אומר, שתבוא הצעה ממשלתית. נצמיד את ההצעות הפרטיות שלנו להצעה ממשלתית. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

זה גם לא חייב לבוא בחוק. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

בסדר גמור. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני רוצה לומר לך, הגדלת הראש צריכה להיות כזאת ששר לוקח מספיק מנהיגות, יודע להכניס את זה לתוך התבחינים השונים ומגדיר את זה. לא כל דבר צריך להיות בחוק.

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

פנינה, הלוואי וזאת תהיה תשובות השר, אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

בסוף מה אומרים? אומרים מדינת ישראל רוויה בחוקים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אז הנה, כיוון שהשר יצטרך להתייחס להצעה, כי היא בנושא של דיור ציבורי, אז הנה, יש כמה שבועות כדי לבוא. אם יעלה השר ויאמר אנחנו לוקחים על עצמנו להכניס את יוצאות המקלטים כזכאיות אוטומטית לדיור ציבורי ונפתח עבודה עם השר מרגי, שר הרווחה, איך מגדירים נשים שלא עברו דרך המקלטים ברגע מסוים, בתבחינים מסוימים, כזכאיות אוטומטית. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה חה"כ קריב. תודה. חה"כ לימור סון הר מלך, בבקשה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אז קודם כל אני הייתי רוצה לקבל תשובות על השאלות שאני שאלתי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תגידי אותן. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, אז אני שאלתי ביחס לאותן נשים. השינוי של התקנה הזאת, כמה בשנה הזאת. מה הנתונים של השנה הזאת?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אני בודקת. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אז אני אשמח לקבל. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כן. היא תיתן לנו עד סוף הדיון. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

גם הייתי רוצה לדעת באמת למה, באמת אמרת שיש מדרגות, שזה פעם ראשונה שאני שומעת שיש מדרגות. מה?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שנה ראשונה 1,370. אנחנו מדברים על שנה שנייה 1,104. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

כאילו שכר השנה הממוצע יורד משנה לשנה בישראל. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

ולמה, אני רוצה לדעת למה נקבע הסכום הזה?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

זה גם לא מיטיב עם המצב. במיוחד שלא עושים הבחנה לגבי מספר ילדים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אז אני רוצה להבין קודם כל באמת למה הסכום הזה נקבע. ומה, בעצם על פי מה? מה הנתונים היו כשקבעו כזה סכום? שבאמת הוא כלום ושום דבר. והייתה לי עוד שאלה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

צריך להודות על האמת. אם אישה ניגשת ומבקשת עזרה זה כי כנראה היא סבלה גם מאלימות כלכלית. תזכרו את זה. אני הייתה לי שיחה מאוד מצמררת עם חברה שבמקרה אני פוגשת אותה במכולת. אז היא אומרת לי, דווקא הבעל חיכה בחוץ והיא אומרת לי אני ניסיתי לברוח ממנו. בוודאי שלא אסגיר אף פעם פרטים. אבל נוצר מצב שכל השליטה הייתה אצלו לפני שנה פלוס ואני מצאתי את עצמי רעבה ללחם, מנותקת מכל. שחזרתי ועכשיו אני אוספת שקל לשקל עד שאני אהיה מספיק חזקה לצאת. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

נזכיר שיש גם הצעת חוק על אלימות כלכלית. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תזכרו שאישה שחוזרת זה לא משנה מה המעמד. לא משנה איפה היא גרה ובאיזה וילה היא תגור ובאיזה תנאי מחיה. יכול להיות שכל השליטה של הכסף היא אצל הבעל או בן הזוג ואתן צריכות תמיד לשים את זה לנגד עיניכן. כך שה-1,000 ומשהו שקלים לא יעזרו. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אז אני רואה שכן יש דיפרנציאציה, כמו שאמרת. יש פה. היא כן קיימת. אבל אני רואה שזה הולך ונהיה יותר ויותר גרוע כשאני קוראת את המספרים, יותר מדכא. אבל אני כן אשמח להתייחסות גם על זה שבאמת, על הסכומים ביחס לכמות הילדים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני אגיד שאני חושבת שזה משהו פתיר. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

לא, כי זה הולך ופוחת עם הגיל.

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לימור, אני חושבת שהמגמה היא חיובית, של המשרד. אין לי ספק, צריך גם לומר ביושר. כי בסוף כשחושבים על אותה אישה שעדיין לא מוכרת ברווחה ונותנים את השלושה חודשים, אתם בכיוון הנכון. שינוי המספרים צריך להיות קודם כל כלפי מעלה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

השאלה אם המספרים האלה עוזרים לה לקום ולצאת מהמעגל הזה?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא. צריך להשוות את זה למי שממתינה. אני אומרת באופן חד וחלק. המון נשים ממתינות היום עם בן זוג, אני מכירה את אוכלוסיית הממתינים. והמצב שלהם הרבה יותר טוב ממצבה של אישה שיכולה להיות עכשיו תחת אלימות עם ילדים קטנים. ולכן בסוף המדינה האינטרס שלה זה לעזור ולהעביר עד אחרון השקל למי שבאמת צריך ובאמת למי שזקוק. וזאת אוכלוסייה שזקוקה. צריך לפנות לדעתי גם אנחנו ולראות. 


 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

אם אפשר רק הערה לגבי השאלות של חברת הכנסת. אין לי תשובות על השאלות. אני רק אציין שסכומי הסיוע נקבעו בנוהל שיצא ב-2002 ומאז הם כמעט ולא עודכנו. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>  

אבל מי קבע, על סמך מה?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

זה מידע שיש לי להוסיף. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה. זה למשל מידע שלא הבנו. את מבינה? זה בדיוק כמו עם המענק ההוא כשהן יוצאות. זה דברים שהיו. מה זה עודכן? בואו לא נערבב אותנו. אני גם מרגישה עכשיו טיפשה. אם זה נקבע ב-2002 אז מה אני, על מה בירכתי?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

על הנוהל, על הנוהל. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אה, על השלושה חודשים. חוץ מזה בעצם שום דבר לא התקדם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

התחדש, לרעה, אני מוכן לעדכן. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תכף נשמע את הארגונים. מזל שהארגונים נמצאים. חה"כ מטי הרכבי, בבקשה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה גברתי יושבת-ראש. בקצרה, כי באמת הסוגיות צפו כאן במלוא עוצמתן. ראשית, אני כן רוצה לברך על התיקון בנוהל לגבי השלושה חודשים. כי זה חשוב ובסוף קובע גורלות. אז על זה תודה. כן צריך לטעון על המחירים. 

אני רוצה לומר משהו באמירה הכללית. הרי חברה בסוף נמדדת ביכולת שלה לתמוך ולסעוד את החוליות החלשות. וכאן מדובר בחוליות חלשות שאנחנו יודעים במובנה שיש מחסור במקלטים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מוחלשות, מוחלשות. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

מוחלשות. גם חלשות, לא רק מוחלשות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, הן לא חלשות הנשים האלה. ברגע שהן תחת אלימות זה מישהו פה מדכא ודורך עלייך. ואם המדינה לא יודעת לסייע גם המדינה דורכת עלייך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

את חודה של עברית אני לא כל כך יורדת. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, זה תחום, זה תחום שאנחנו עוסקים בו הרבה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אני לא באה מהתחום. אבל בסוף בזה אנחנו נמדדים, באיך אנחנו מטפלים בחוליות המוחלשות. ואנחנו יודעים שיש מחסור במקלטים ואנחנו יודעים שיש מחסור בדיור ציבורי. כך שלהכניס את הנזקקות לתוך כל מיני מענים כאלה מראש הן בחסר. אז לכן אני מברכת על העדכון הזה של הנוהל שנותן את הארכה הזאת רגע להגדיר כנפגעת. 

מאוד חשוב לי, במיוחד אם אני שומעת שזה לא עודכן מ-2002. אנחנו כחברה, כלפי האוכלוסיות המוחלשות, צריכים לפעול בחמלה. וזה מה שצריך להניע אותנו וכל אחת שצריכה את הפתרון הזה, לא יכול להיות שהשיקול הכספי ימנע ממנה לצאת ממעגל האלימות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מסכימה איתך. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

זה באמירה. וכל השאר יש הרבה עבודה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

נכון. ואפילו הרבה מעבר לחמלה. אני רוצה להזכיר לכולם, הן משלמות ביטוח לאומי, הן משלמות מיסים, הן פרודוקטיביות. אף אחד לא עושה להן טובה. בשביל זה הקופה הציבורית, אם אנחנו מתעדפים אותה, ובטח נבחרי הציבור, סליחה, פה תשקיעו. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

ובחלק גדול מהמקרים יש גם ילדים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

צריך להשקיע, לא כי עושים להם טובה וצדקה. וזה משהו, זה קונספט שצריך לשנות. אף אחד פה לא עושה צדקה. בשביל זה קיים גם משרד השיכון ובכלל הדיור הציבורי. אני אגיע אליך, הפורום לדיור ציבורי. גיגי, שנייה. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

יש הרבה מה להגיד. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

עידו, תן לנו ככה טיפה תכוון אותנו. לא הספקתי לקרוא את המסמך של הממ"מ. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

זה מסמך ישן גברתי שהוצג כבר בדיון הקודם. באמת אולי לעשות סדר לגבי הסיוע של משרד השיכון, כי הבנתי שהיה קצת קושי בהבנה. בעיקרון זה נוהל מ-2002, ובנוהל נקבע סיוע באמת לשלוש שנים, בסכום שיורד משנה לשנה. סכום הסיוע נע בין כ-770 שקלים לאישה ללא ילדים בשנה השלישית עד כ-1,370 שקלים לאישה עם ילדים בשנה הראשונה, כפי שנאמר פה. ובאמת מה שהשתנה בנוהל החדש כפי שהוצג פה על ידי נציגת המשרד זה בעצם איזה שהיא הרחבה של אוכלוסיית הזכאויות גם ללא אישור.

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

של השלושה חודשים בגלל החירום. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

נכון. אבל סכומי הסיוע, כפי שאמרתי, בעצם כמעט לא עודכנו מאז שהנוהל נקבע, משנת 2002, לפני 20 שנים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

22 שנים. למה שמדובר בנשים אין צורך להעלות, אין צורך לעדכן? תחזרו, זה אמור להיות צמוד למשהו. 

 << אורח >> עידו אבגר: << אורח >>  

לא לפי הנוהל. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

לא צמוד לכלום. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תחזרו, תעדכנו את הדבר הזה. זה בושה וחרפה אם זה קיים מ-2002. מה קרה? אין חדשנות במשרד הזה? לא מתחדשים?

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

בכלל לא, הם לא מוכנים. אני אסביר גם למה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, זה לא מקובל עליי. אני לוקחת את כל המחמאות שנתתי, חוץ מהשלושה חודשים האלה. אין דבר כזה. אין דבר כזה. הנוהל הזה שווה לפח, לפח אם אתם לא יודעים לעדכן את התקציבים. מה, לא עלה השכירות? לא עלה הדיור. הדיור נשאר באותו מקום? לא, היום במיוחד, היום יותר מתמיד. הסכומים של השכירות, הסכומים של הדיור הם בלתי אפשריים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני מציע לבנות פשוט את כל המקלטים לנשים מוכות מעבר לקו הירוק. ואז יהיו כספים קואליציוניים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

יש אחד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא אחד, אני מציע להעביר את כולם. אם לימור הייתה פה היא הייתה תומכת. זה היה רגע נדיר של הסכמה אופוזיציה קואליציה. אני מבטיח לכם לא הייתה בעיה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

כמה מיליארדים של כספים קואליציוניים יש בתקציב?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני מבקשת, גם לא מדובר בתקציב גדול. אנחנו מדברים על, אם הפרזתי, 2,000 נשים, זה מה שהספקתם לתת בשנה מתוך אוכלוסייה של עשרות אלפי נשים שסובלות מאלימות? אני חושבת שזה משהו שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם לא לעדכן. זה לא רק לעדכן. את צריכה לחזור, לדרוש מהמנכ"ל אצלכם ישיבה על הדבר הזה. או הסמנכ"ל שאחראי עלייך. אלא אם כן, אני ראיתי שאת אמונה על אגף פרט, אבל לא יודעת מה זה אומר מבחינת המדרג. את מנהלת אגף? 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

לא, אני לא מנהלת אגף. אני מתחת למנהל אגף. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

ומי הסמנכ"ל שאת תחתיו?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

ענבר שור מנהלת. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

את חוזרת, השבוע את מדברת איתה. שתלך ותביא סכומים מעודכנים לקראת התקציב. אנחנו נגבה את זה בוועדת כספים. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

קיצצו בזה, אגב. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אני יכולה להגיד שאנחנו פועלים בכל דרך להוסיף תקציבים, אבל לצערי זה לא צולח. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אין לא צולח 20 שנים, אין, אין. זה לא מקובל עליי. אני תמיד אומרת פה, אין רק מנהיגות של נבחרי ציבור, יש גם מנהיגות של פקידות בכירה. אין דבר כזה לא צולח. אין דבר כזה. אני ראיתי פקידים שאני הייתי שרה, שידעו להילחם מולי כמו לביאות על תקציבים. והסבירו לי את זה בסופו של דבר. תלמדו לעשות את זה. זה התפקיד שלכם. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

מה שמדהים שניחא אם היה פה ויכוח על גודל האוכלוסייה. בסדר? זאת אומרת אם היו באים ואומרים תראו, כל האוכלוסייה של נשים שסובלות מאלימות זוגית, משפחתית, זה מעגל מאוד רחב. קשה להגדיר תבחינים, אנחנו מפחדים מאירוע תקציבי. אז בואו נלך למשל על יוצאות המקלטים. בואו נלך על נשים שהגיעו לשלב מסוים בהליך המשפטי. אבל אנחנו אפילו לא נמצאים במצב שהאוכלוסייה הכי מצומצמת והכי מובחנת. נשים שיוצאות ממקלטים ועכשיו השאלה האם הן תחזורנה לבית האלים או שהן יוצאות לדרך חדשה. אפילו הן, שמדובר על מאות נשים בשנה. מאות, לא אלפים. אפילו הן לא. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני רוצה שתגידי לי גם כמה זה יוצא בינתיים. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אני אגיד לך, פנינה. זה 2,000 שקלים. זה היה צריך להגיע ל-2,000 שקלים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תיקח לי משהו ממוצע. תיקח לי, תעשה 1,100. נגיד הממוצע, עם כל הנשים שבלי ילדים, כן ילדים. כפול 1,600. תגיד לי כמה זה יוצא בשנה. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

בכל מקרה אם היו מצמידים רק לשנה זה היה 2,000 שקלים. 1,900 ומשהו. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

1,700,000. אנחנו מדברים על כ-12 מיליון בשנה. זה טיפה, טיפה בים מהתקציב של משרד השיכון. לאוכלוסייה שכל כך זקוקה לכם. נעמי שניידרמן, מנכ"לית עמותת אישה לאישה, בבקשה. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

בוקר טוב גברתי. אני באמת רוצה רק עוד השלמה לפני שנדבר על הנושא הארי. כבר באמת כמו שאמר חה"כ קריב, התבחינים כבר ישנם. המחוקק הישראלי כבר הכיר באמצעות החוק שנדון בשבוע שעבר של יוצאות מקלטים ואותה קבוצה שצריכה להיות לפחות הנחשונית בהטמעה של הדבר הזה. ואז המספרים עוד יותר נמוכים. אנחנו נמצאים באמת רגע לפני התקציב. מה יקרה? כי אני כבר 17 שנים בשטח וכל הזמן אומרים לי ככה זה. מתי יפסיקו להגיד לי ככה זה, ובינתיים שכר הדירה רק הולך ועולה. זה לנושא של הדיור הציבורי. ובאמת הבקשה שלנו ושזה יהיה לפרוטוקול וגם אחר כך תדבר יו"ר הפורום שלנו. הבקשה שלנו היא לפחות להצמיד את הסיוע לסכום של זכאי דיור ציבורי. ואין שום סיבה שלא. 

יש לנו גם מצגת קצרה שתכף נציג. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כמה יש לנו נעזרים בשכירות בדיור הציבורי?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

יש לנו היום 5,800 ממתינים לדיור ציבורי. ועוד 27,00 במשרד הקליטה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לכמה אתם מסייעים? שזה כמה עשרות אלפים. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

כל המחכים לדיור ציבורי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אז אני לא מבינה מה הבעיה להכיר בקבוצה הספציפית הזאת שאנחנו רואים שזה - - -

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

200 נשים בשנה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, זה קצת יותר. אני גם לא רוצה גם שיוציאו את כל אלה שיוצאות מהמקלטים. אתם לא יכולים להחריג אותן. כן? למרות שבאמת זה שאלה של שר. אני מבינה שיש דברים פה שהם ברמת מדיניות, של שרים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

פנינה, אבל אני רק רוצה לומר. אני כמובן מסכים איתך לגבי הרחבת הקבוצה. אבל אני גם בכוונה רגע רוצה, ושלא ישתמע שאני רוצה להקטין את הקבוצה, אני רוצה להגדיל. אבל יוצאות המקלטים צריך רגע להבין, אלה נשים שצריכות לקבל החלטה. יש נשים שנשארות במקלט כי אין להן לאן ללכת. אז אין פנוי במקלט לאישה הבאה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

בוודאי. אבל אנחנו, אם יש נשים שיודעות שהן לא צריכות להגיד למקלטים, ואני אסביר לך גם למה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

פנינה, אני איתך. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

יש משהו שתמיד יושב לי על הראש. קודם כל, לא כל אחד מתאים לה מקלט. שתיים, לא כל אחד יכולה לקחת את כל הילדים. גם אם הם קטינים. ידעת את זה?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

ודאי.

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אז זה דבר שהוא בלתי נסבל. זה פשוט משפט שלמה. תמיד אמרתי את זה. בלתי נסבל שאמא תצטרך להחליט אם היא מצילה את החיים שלה ולהשאיר מאחורה את הילד. אז לכן אין לכם בכלל אופציה אין לכם תזוזה. אתם צריכים לעזור להם, נקודה. עכשיו, אני מבינה שיש דברים שהם לא לפתחם של הפקידים. אבל אנחנו נצטרך לדבר עם השר גולדקנופף. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

אני הסתכלתי על הממוצע של שכר הדירה, של ועדת שכר הדירה שעלה ב-50% ב-20 שנים האחרונות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אה, ולפי זה הצמדת?

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, יש את המדד ויש גם את שכר הדירה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, אל תציעי להם 2,000. זה צריך להיות בדיוק מה שנאמר פה, להשוות את זה לזכאי הדיור הציבורי. 

 << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >>  

הזעקה היא שזה לא עודכן. אבל אני אומרת, זה היה המינימום שנדרש. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אוקיי. עפרה?

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

אני אפתח ואז עפרה תמשיך. אני רוצה להתייחס, אנחנו דיברנו על זה, היינו כאן לפני שבועיים ודיברנו בדיוק על זה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

על דירות המעבר. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

אני רוצה להגיד בקליפת אגוז על מה אנחנו מדברות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

רגע, בואי נתחיל רגע לפני. אתן קיבלתן מאז איזה בשורה שמגדילים?

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שנייה. משרד הרווחה, חזרת אליי עם תשובה לגבי ה-40? הדירות מעבר. מי בזום? 

 << אורח >> טלי רוזנפלדר: << אורח >>  

רונית תתייחס בזום. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אנחנו זוכרים שבתחילת שנה עשינו דיון, בשנה הקודמת. ואתם בישרתם לי שיהיה 40 דירות מעבר. ואז גילינו לתדהמתנו בדיון שהיה כאן לפני שבועיים שלושה שזה עדיין על 20 ושלא מימשתם את מה שהובטח. 

 << אורח >> רונית צור: << אורח >>  

ההרחבה של דירות מעבר הן נעשות בהתאם לצורך. אישה צריכה לתת ממקלט לדירת מעבר. אם אין דירה פנויה אנחנו עושים הרחבה בהתאם לצורך. כך עשינו לאחרונה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

את חוזרת עוד פעם על התשובות שנתת לי בפעם הקודמת. אני נתתי לך שיעורי בית וביקשתי תבדקי בבקשה מה קרה עם ההבטחה שהיא כתובה שחור על גבי לבן. אתם לא תעשו לעג מכנסת ישראל ומנבחרי הציבור, ובטח לא ממני שאני משתדלת מאוד לבצע את תפקידי נאמנה כאן כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. 

 << אורח >> רונית צור: << אורח >>  

הרחבה גורפת בהכפלה של הדירות היא פוגעת אפילו בעמותות, כך שאם אין צורך והם צריכים להחזיק דירה בצוות לשווא. לכן הרחבה צריכה להיעשות על פי הצורך. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

רונית, את חוזרת, רונית, את לא עונה לי על השאלה. נאמר מפורשות על ידי הרווחה שיהיו 40 דירות. את השיקולים של יפגע, לא יפגע, כאשר העמותות פה אומרות חד משמעית שזה לא פוגע, אני לא מצליחה להבין. 

 << אורח >> רונית צור: << אורח >>  

אוקיי, אז אני רוצה להסביר. יש לנו מדיניות משרד. ואישה לבד במסגרת של דירת מעבר זו, במסגרת של כלל השירותים שניתנים, שהמשרד אחראי אליו ואת מסגרת חלוקת המשאבים הקיימים לצרכים הקיימים זה המענה האפשרי במסגרת מדיניות המשרד. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

טוב. אני אקריא מה כתבתם לי. תגובה של המשרד של מנכ"ל משרד הרווחה. אני פשוט המומה, המומה. 14 במרץ 2023, הסעיף האחרון: "המשרד נמצא בשלב של אחרי התנעת מכרז לשני מקבצי דירות של 12 דירות בכל מקבץ. סך הכול יהיו 45 דירות לנשים וילדיהן. בנוסף, במסגרת גיבוש המדיניות ובחינת הצרכים המשתנים של הנשים נבחן מודל העבודה של דירות מעבר לאור הצורך של הנשים בפרטיות ועצמאות ובקושי של חלקן לחלוק דירות". אז מצד אחד אמרתם מפורשות, המנכ"ל שלכם, שעולים ל-45 דירות. ואתם בוחנים גם את העניין של הפרטיות שהעלינו פה בדיון. אז התשובות שלך לא מכבדות לא אותך ולא את המשרד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

גברתי יושבת-הראש. 

 << אורח >> רונית צור: << אורח >>  

יש לפעמים תוכניות שמתכננים, אבל הם צריכים להיות, להתחשב. אנחנו נמצאים במשרד שנותן משאבים לצרכים מרובים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מה זה קשור? אז ישלמו הנשים המוכות?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

גברתי, שנייה. אדם חכם מאוד ובקיא מאוד שבמקרה גם נמצא בחדר, עדכן אותי שלא רק שלא מורחבים מעגלי הזכאות, אלא אני מבין שבשנים האחרונות גרעתם אלפי נשים נפגעות אלימות ממעגל הזכאים, כיוון שכיום נשים לא יכולות לפנות על רקע של אלימות קשה במשפחה לוועדת החריגים לדיור הציבורי. אז בעצם אנחנו נמצאים במצב שהיום חסמתם, משרד השיכון, וכנראה משרד הרווחה לא מוטרד מזה, כי הוא לא דופק על השולחן. אבל אני מבין נכון להיום ככה: אישה שסובלת מאלימות קשה, מתועדת, מוכחת, והיא לא עומדת בקריטריונים הרגילים לדיור ציבורי, כי מה לעשות שזה לא קריטריון, לא יכולה לפנות היום לוועדת חריגים, כי רק אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית יכולים לפנות לוועדת החריגים?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תרשמי לך את השאלה, אנחנו נחזור לזה, כי זה באמת מדבר על הקריטריונים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אז בעצם גרעתם. נתתם שלושה חודשים של גזר קטן ונבוט ענק שאישה לא יכולה לפנות לוועדת חריגים כי היא סופגת כל ערב מכות בבית. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני אומרת את זה חגיגית, לנהל מאבקים אנחנו יודעים, ולא רק בתוך הדיונים. וחבל שזה יגיע למצב שהשר שלכם בסוף יסבול מהדבר הזה. אני אומרת לכם, אני אוביל פה מאבק, אנחנו לא נוותר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

במקרה הספציפי הזה זה לא יעזור. כי השר חושב שמה רע בו? 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

יעזור ועוד איך, זה לא כסף פרטי ולא עסק פרטי של אף אחד. של אף שר, של אף מנכ"ל. והתשובה, גב' צור, אני לא כל כך מצליחה להבין. בואי תגידי לי מה אמרתם. אז שיקרתם?

 << אורח >> רונית צור: << אורח >>  

לא שיקרנו. אלה היו התוכניות, אלה היו הכוונות. אבל במכלול הצרכים כשהמשרד שוקל את מכלול הצרכים במסגרות התקציביות הקיימות בנושא של חלוקת המשאבים לכולם - - -

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

יש פרוטוקול של הדיון שקיימתם בנושא סדרי עדיפויות? אפשר לראות אותו? ואם לשיטתכם הוא חסוי, אז תעבירו את זה כחסוי לוועדה בכספת. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

ומי ניהל באמת, גם מי ניהל את מכלול הצרכים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

איפה הדיון? מתי התקיים הדיון ששכלל בין אישה שהיא וילדיה סופגים מכות כל ערב בבית לבין צרכים אחרים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

ואיזה רמה? האם זה היה בדרג מנכ"ל או האם זה נסגר אצלכם באגף?

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

סליחה, אני לא יכולה להתאפק, ולומר שהתוספת במקרה, יש אפשרות של ערוץ של עדכון תעריף לאותן מסגרות שקיימות והתוספת היא 1,700,000. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אל תדברו איתי על תעריפים. היא אמרה שבעצם זה פוגע בכם. יש לכם משהו להגיד?

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

זה לא פוגע בנו. יש אפשרות שכבר מוטמעת היום בתוך החוזה שלנו. הם נורא נהנים להיתלות בזה שאנחנו על חשבוננו שוכרות דירות כדי לאפשר לנשים את הפרטיות. והקופה הציבורית יכולה להשתתף בזה וזה יעלה לה 1,700,000 שקלים בשנה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

כשאתם אומרים פתחנו, זה?

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

עמותת אישה לאישה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זאת אומרת עמותות שמשכירות דירות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כמה תקורות? אתם כמעט ולא לוקחות תקורה. להיפך. רגע, אני לא סתם. 60% מהפעילות היא?

 << אורח >> עפרה ג'ניאו: << אורח >>  

60% מהתקציב של משרד הרווחה. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

והנושא של הדירות זה הרבה יותר, זה לא ככה. הפערים הם שונים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

עפרה, אני רוצה שתגידי לי את דעתך. 

 << אורח >> עפרה ג'ניאו: << אורח >>  

עפרה ג'ניאו, יושבת-ראש עמותת אישה לאישה. אנחנו הצגנו פעם קודמת את הנושא של דירות המעבר ויש פה שתי סוגיות. הסוגייה של הפרטיות. כי מאז 2002, על פי המכרז של דירות המעבר אמורות לגור שתי נשים עם ילדיהן בדירה אחת. זה לא משהו שיש לו היתכנות לדבר הזה. ולכן אנחנו שמות אישה אחת בדירה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אתן שמות אישה אחת בדירה. ויש ביקוש? אני רוצה שתגידו לי את הביקוש. כי יש טענה הזויה של הרווחה שאין צורך. 

 << אורח >> עפרה ג'ניאו: << אורח >>  

בוודאי שיש ביקוש. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אפרופו, התחלתם בצרכים ואז אמרתם לא, אבל יש צרכים אחרים של המשרד. שזה עוד יותר בעייתי. 

 << אורח >> עפרה ג'ניאו: << אורח >>  

אבל אם ברשותך אני יכולה להפנות את השאלה לגב' רונית צור. היא אמרה שהם פותחים דירות לפי הצרכים. אני רוצה לשאול, האם אנחנו מגלות צורך של דירות נוספות, האם אנחנו יכולים על חשבון המכרז שיש לנו אפשרות להגדיל אותו עד מאה אחוז לפתוח דירות ולקבל את התקצוב? אם זה הולך לפי הצרכים, זה הכי טוב בשבילנו. אנחנו נפתח דירות. ואני רוצה לשאול האם אנחנו נקבל את התקצוב ממשרד הרווחה על הדירות האלה, לפי הצרכים. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

את יודעת, כהערת אגב, הערת ביניים, אני לא, אתם יודעים שאנחנו עכשיו עוסקים בתקציב נוסף, בעדכון תקציב 2024. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אתה חבר ועדת כספים?

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

לא, אני אורח. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אבל אנחנו לא יכולים לתת. שנינו אורחים שם ואנחנו לא ניתן לזה לעבור. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

גברתי יושבת-הראש, אתם יודעים שכאשר מגישים את ספר התקציב צריך לעשות ניתוח מגדרי, זו הוראת חוק. אני ממש לא בטוח שראיתי במסגרת עדכון תקציב של 2024 בהיקפים של מיליארדים ניתוח מגדרי. אני אעשה על זה היום את הבדיקה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

של כל משרד. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

כן, אמור. זה מה שאתה מקבל בספר הכחול. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אמור גם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אני מציע שנעמוד, גברתי יושבת-הראש, שנעמוד, כי אין לי ספק שהקיצוץ הרוחבי בתקציבי הרווחה והקיבוץ המופרך בתקציבי תוכניות החומש הראשונות שייפגעו זה 51% מאזרחי ישראל. ועל זה כמובן אין ניתוח. נפנה על זה אולי ביחד ליועצת המשפטית של הכנסת למה לא הוגש ניתוח מגדרי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

ולממשלה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

הגברת צור. עפרה, סליחה. 

 << אורח >> עפרה ג'ניאו: << אורח >>  

כן, היום המצב הוא שיש לנו ממשרד הרווחה תקצוב ל-22 מסגרות. זה אומר אמור לשרת 44 נשים. מתוך זה 11 מסגרות הן שלנו, של העמותה שלנו. והמסגרות האלה, על כל מסגרת, אנחנו על חשבוננו שמות שתי דירות על מנת שנשכן כל אישה בדירה לבד. עכשיו, הפער הזה, שלא לדבר שגם לדירה אחת הפער הוא בשכר הדירה הוא קרוב ל-90%, כן?1 כי מאז 2002 התעריף הזה לא עודכן. שלא לדבר שמחלקים את זה לשתי דירות וברור ששתי דירות שכר הדירה הוא בוא נגיד - - -

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

עפרה, כמה מהנשים אתן יודעות שאם לא היו מקבלות את הסיוע הזה היו חוזרות לבעל המכה? 

 << אורח >> עפרה ג'ניאו: << אורח >>  

כמה מהנשים?

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אתן הרי מדברות איתן. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

התוכנית הזאת, וזה לא אנחנו, זה המחוקק הישראלי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא מחוקק, אל תדברי איתי בחוקים. אני רוצה שתדברי איתי מהניסיון שלך, מהחוויה שלך, מהשיחות עם הנשים. 

 << אורח >> נעמי שניידרמן: << אורח >>  

מה זאת אומרת? מהניסיון שלנו זה מה שעושה את ההבדל. אנחנו מייחלות להאריך את השהות בדירת המעבר. כי אני חושבת שכל בר בדעת מקצועי, ואני בטוחה שעל העניין הזה רונית לא תחלוק איתנו. התהליך הטיפולי לא מתחיל ונגמר בשהות של כמה חודשים במקלט. ואישה שרוצה לבנות ולעמוד מחדש על הרגליים זקוקה לתקופה ארוכה וזקוקה לתמיכה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה. דני גיגי. אני רוצה שכולכם תהיו קצרים עכשיו, כי אני אצטרך לנעול את הישיבה הזאת כי יש לי עוד ועדה. אבל מהזווית שלך. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

אני קצת מתכווץ פה מאז שהתחיל הדיון, בגלל שאת שאלת פה הרבה פעמים מה השתפר ואני רוצה להגיד מה נהיה הרבה הרבה יותר גרוע. קודם כל, כמו שהוזכר פה, ועדת חריגים כמעט חוסלה. הרבה מאוד מהנשים שקיבלו זכאות לדיור ציבורי, נשים שסובלות מאלימות, עברו דרך ועדת חריגים. והיום הן לא יכולות לקבל את הזכאות הזאת כי ועדת חריגים עברה שינוי כזה שהמשקולות כדי בכלל להגיע לוועדת חריגים הן משקולות שמאפשרות רק לנכים להגיע אליה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

למה אז אמרת קודם את ועדת חריגים אם לא כך המציאות?

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

היה דיון בבג"ץ. יש דיון כרגע שהוא נמצא בבג"ץ בדיוק על הסיפור הזה. ובג"ץ בעצם כפה על משרד השיכון. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

בג"ץ שמי הגיש?

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

האגודה לזכויות האזרח בשותפות איתנו. שבעצם דורש, השופטים בדיון האחרון דרשו ממשרד השיכון להביא תבחינים חדשים. והתבחינים החדשים האלה, גם לעמדתנו וגם לעמדת אחרים, צריכים בהחלט לכלול גם נשים שסובלות ונפגעות אלימות.

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

איפה התבחינים? עד מתי קבע בית המשפט?

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

הוא נתן להם איזה תקופה מסוימת. אבל הם אמרו שזה ייקח להם זמן ושהם יביאו את זה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מתי זה יהיה?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אנחנו בוחנים את זה בימים האלה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מתי ההנחיה הזאת של בית המשפט?

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

לפני שבוע בערך זה התקבל. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

לפני שבוע. ניתן לנו 30 יום לחזור לבית המשפט. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תתייעצו גם עם האנשים שעוסקים בפועל, כדי שיסבירו לכם איך אתם - - -

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

אנחנו לקחנו את זה בחשבון. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, אתם מתייעצים, עושים שיתוף ציבור?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

לא. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אז תעשו בבקשה שיתוף ציבור, עם מי שמכירים את האוכלוסייה ויודעים מה החסמים. יש לכם פה לא מעט ארגונים שאתם יכולים להבין בדיוק, כי הם פוגשים את הנשים האלה. אגב, זה לא רק המלצה, שיתוף ציבור זה כבר מדיניות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

חייבים לעשות את זה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

בוודאי, זה חייב. לשמוע. אתם תגלו הרבה פעמים שיכולים לסייע לכם במקום להגיע כל פעם לבג"ץ. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

עלו פה עוד כמה שאלות ממש חשובות. קודם כל, נושא ההצמדה של הסיוע בשכר דירה. אתם יודעים מה התשובה של משרד האוצר? אגב, הטענות שלי זה לא למשרד השיכון בסיפור הזה. אתם יודעים מה הטענה של משרד האוצר? שאם הם יעלו את הסיוע בשכר דירה אז מה שיקרה זה שהמחירים של הדירות יעלו. והם צודקים. המחירים של הדירות של השכירות יעלו אם הם יגדילו את הסיוע בשכר דירה. למה? כי המודל הזה כושל. הוא כושל. הסיוע בשכר דירה לא מסייע כבר שנים לאותם אנשים. הוא בעיקר מסייע לבעלי הדירות. לא אני אמרתי את זה. זה בנק ישראל אמר את זה. הציגו להם דוח משמעותי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תישאר איתי ברמת המיקרו על הנושא. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

אוקיי. אז אני אומר שבכלל במודל של סיוע בשכר דירה יש בעיה בסיוע לנשים שסובלות מאלימות. והבעיות הן גדולות. הן לא יכולות לשכור בתים, הן לא מוצאות בתים, לא רוצים להשכיר להן דירות. אין להן ערבויות, אין להן את היכולת להתמודד עם בעלי הדירות. הן גרות בדירות שהן חורבות הרבה פעמים. גם כשמשכירים להם כבר דירה הדירה היא הרוסה והם לא יכולים לחיות בה. יש פה מכלול של בעיות שמשרד השיכון ומשרד האוצר בורחים מההתמודדות איתם, פשוט בורחים. הם לא רוצים להתמודד עם זה. לכן הם מציעים את הפתרון של סיוע בשכר דירה. אני בעד להעלות את הסיוע בשכר דירה, אל תביני אותי לא נכון. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אבל זה לא הפתרון היחיד. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

אבל זה לא הפתרון. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

זה חייב להיות תמהיל של פתרונות. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

בדיוק. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

זה חייב להיות תמהיל של הקדמת העדיפות בתור לנשים שבאמת מבינים שהסיוע בשכר דירה לא יעזור להם. וסיוע בשכר דירה. ועל זה כמובן את ההשלמה של דירות המעבר. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

עכשיו נושא התקציב, הנושא האחרון. תראו, בתקציב האחרון שהיה הקודם נתנו תקציב ל-1,700 דירות. משרד השיכון בשלוש שנים האחרונות קנה 100 מתוך התקציב של ה-1,700 אני מדבר. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שזה מה שנלקח בהחלטה של שר השיכון אלקין. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

בדיוק. 100. זה מה שקנו מתוך ה-1,700 שנתנו להם תקציב. הם לא רוצים לקנות דירות. משרד האוצר לא רוצה שהם יקנו דירות. הם לא פועלים מספיק כדי לקנות דירות. אם הם קונים דירות זה רק מתקציבים קיימים של מכירת דירות שנמכרו. הם לא משתמשים בכסף. בתקציב הנוכחי, אני רק רוצה להזכיר עוד אחד, בהקשר של סיוע לשכר דירה. יש קיצוץ בסיוע בשכר דירה. והקיצוץ הזה הוא קיצוץ לקשישים עולים. אמנם הוא לא לנשים שהן נפגעות אלימות. אבל הקשישים העולים סופגים קיצוץ עכשיו בסיוע בשכר הדירה. מה שאלקין השיג, שאת התייחסת אליו לפני כן. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אבל הבנתי שיש, אוקיי. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

יש קיצוץ. אלקין השיג באמת הישג שדיברת עליו מקודם של העלאה לתקציב, זה מקוצץ בתקציב. תסתכלי בתקציב הנוכחי, זה מקוצץ. הורידו את ההעלאה הזאת, הם חוזרים לנקודת אפס. הסיוע בשכר דירה מודל כושל. ואת זה צריך להבין פה. בשביל זה אני פה. כושל. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה גיגי. תראה, דווקא כמישהי שגדלה בדיור ציבורי. אני חושבת שהסיוע בשכר דירה, נכון יש לזה השלכות מקרו בדרך כלל על שוק הדיור, אבל לא תמיד. יש אנשים שזה כן מסייע להם ויש אנשים שזה תמהיל של פתרונות. אבל החיסול המגמה של הממשלה שהיא מנסה לחסל את הדיור הציבורי זה פשוט לבוא ולומר אותנו לא מעניינים המוחלשים ביותר בחברה. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

אבל גם צריך רגע להבין, הדיור הציבורי שצריך להיבנות ב-2024 זה לא הדיור הציבורי של שנות ה-80. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

ברור. זה גם לא רק לשים אותם בגטאות של שכונות. 

 << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >>  

זה בדיוק העניין. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

ברור. אבל עדיין אני אומרת לך שזה צריך להיות תמהיל. וזה בסדר פה שגיגי לא חושב כמוני. 

 << אורח >> דניאל גיגי: << אורח >>  

אגב, הוצג פה מקודם נתון של 2021 על 1,600 נשים. יש עלייה של 10% במספר כל זכאי הסיוע בשכר דירה. אנחנו קיבלנו אתמול בשאילתה שהגיעה יסמין סאקס פרידמן תשובה על זה שיש היום כבר 204,000 מקבלי סיוע בשכר דירה לעומת 185,000 בזמנו. זאת אומרת שאם אנחנו רוצים לקחת את החלק היחסי של זה, אז אתם מדברים על 10% עלייה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה גיגי, תודה רבה. ענבל אביב, רכזת פורום עמותת מפעילות מקלטים. את היית איתנו גם בדיון הקודם. 

 << אורח >> ענבל אביב: << אורח >>  

נכון. אני אמשיך את הדברים שנאמרו פה. באמת אני חושבת שצריך לייצר רצף של פתרונות לנשים נפגעות אלימות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

רק מה שלא נאמר תגידו, טוב?

 << אורח >> ענבל אביב: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד על הדיור הציבורי שצריך לדאוג שהדירות יהיו במצב ראוי ובמגוון של אזורים שתאפשר לנשים בחירה במידה והולכים לכיוון הזה. ואנחנו גם חושבות שצריך להשוות, כמו שנאמר, את שכר הדירה, לגובה הסיוע של הממתינים לדיור. וכשלב ראשון אנחנו חושבות שאפשר להתחיל עם קבוצה מצומצמת של נשים ששהו חודשיים במקלט, שעברו תהליך טיפולי שיקומי, כדי לאפשר להם להתחיל חיים עצמאיים. מדובר על בערך 200 נשים בשנה. זה אותן נשים שזכאיות לענק הסתגלות. שמענו את הנתונים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

שמה לעשות איתן?

 << אורח >> ענבל אביב: << אורח >>  

להן להגדיל את הסיוע, להשוות אותו לסיוע שניתן לממתינים לדיור. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

לא, הם צריכים להגדיל לכולם. 

 << אורח >> ענבל אביב: << אורח >>  

אנחנו בעד לכולם. אני אומרת כשלב ראשון. גם נדמה לי שכמות כזאת של נשים זה לא משהו שישפיע על שוק השכירות בישראל. אבל סיוע של 3,100 לאישה עם שלושה ילדים או 3,900 לאישה עם ארבעה ילדים ומעלה, זה כבר סיוע שהוא הרבה יותר משמעותי וריאלי מאשר 1,370. ולא צריך להצמיד אותו למדד אלא או לדיור הציבורי או למחירי השכירות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה. אפרת רותם?

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >>  

כן, אפרת רותם, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים. אני חושבת שההקשר שאנחנו נמצאים בו קצת חסר בדיון. הדיון הזה התקיים גם בעבר ואני מאוד שמחה שהוא מתקיים שוב. אבל נפל דבר ב-7 באוקטובר. כל מי שפה בחדר ידעו להגיד כבר מאז שיהיה גידול באלימות במשפחה. אנחנו כבר רואים את הגידול. שבוע שעבר היה דיון בוועדת הרווחה, עובדת סוציאלית מקריית מלאכי אמרה שיש לה גידול של 50% בפניות. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תתמקדי בנושא בבקשה. 

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >>  

מתמקדת בנושא. אנחנו כבר רואים את אותו גידול. בסופו של דבר, והזכרתם, אנחנו לפני תקציב מדינה. משרד הרווחה לא מקבל שקל אחד חדש. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תתמקדי בדיון. אני רוצה התמקדות. אם לא, אני לוקחת לך את זכות הדיבור, כי אני ממש ממהרת לוועדה אחרת. 

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >>  

פנינה, אני מתמקדת. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה. 

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >>  

אי אפשר כרגע לדרוש ממשרד הרווחה, אין לי שום בעיה להעביר ביקורת על משרד הרווחה. אין כרגע שום אפשרות לדרוש מהם. התשובה של נציגת משרד הרווחה היא תשובה הגיונית. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

טוב, תודה אפרת, סיימתי. תודה. באמת. אי אפשר לדרוש מעובדות סוציאליות, סליחה אפרת. יש גבול, גבול כמה עושים על מאבק, על תקציב, על הגב של הנשים האלה. ולהגיד אי אפשר לדרוש מהעובדות הסוציאליות זה לא מקובל עליי. אני יודעת בדיוק מה היא אמרה. 

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >>  

לא, אבל להיפך, זה לא מה שאמרתי. אני רוצה בבקשה להסביר מה התכוונתי לומר, כי כנראה שלא הובנתי נכון. להיפך, אני אומרת שבתקציב הקרוב אנחנו צריכים לצפות את הבאות. אנחנו צריכים לדאוג שיהיה גידול בתקציב לטיפול באלימות במשפחה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

את שמעת את התשובה של הקולגה שלך?

 << אורח >> אפרת רותם: << אורח >>  

היא לא קולגה שלי. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

האיגוד מבחינתי גם צריך לדעת לדבר עם הקולגות האלה כאיגוד של העובדים הסוציאליים. זה תשובה מביכה לעובדים הסוציאליים מה שנאמר פה היום. בסדר? וענבל מקבלת פה הרבה מאוד מקום. זהו, סיימתי, תודה. רוח נשית. 

 << אורח >> הדס צמח סננס: << אורח >>  

שלום. אז באמת רק נאמרו פה הרבה דברים חשובים. אני רק אגיד, דיברנו על אלימות כלכלית. אז כמי שמקדמות את החוק הזה כל כך הרבה שנים ומתעסקות באלימות כלכלית, לנשים אחת הבעיות בסיוע בשכר דירה, בפתרון הזה, הוא הזמניות, שזה עד שלוש שנים. לאישה נפגעת אלימות, מה לעשות? לוקח גם יותר משלוש שנים לפעמים להשתקם. לפעמים ייקח לה שש ולפעמים ייקחו לה כל החיים. ואם היא לא תשתקם ולא תעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית ותהיה עצמאות כלכלית היא תחזור למעגל האלימות. 

אני אגיד שאנחנו הצטרפנו כידיד לעתירה שהוגשה בנושא ועדת החריגים ובדיון שהוגש, גם בעליון וגם הצטרפנו כידיד לעתירה מנהלית שהוגשה בבית המשפט המחוזי בנושא של ועדת החריגים, שצמצם למעשה בפועל לגמרי את היכולת של אותה אישה. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

כן, זה נאמר ואנחנו נבדוק את זה כבר. 

 << אורח >> הדס צמח סננס: << אורח >>  

בית המשפט, אני אגיד בתור מי שנכחה שם, שהיה מאוד לא שבע רצון. הוא בעצם אמר שלא יכול להתקיים מושג של ועדת חריגים עם תנאי סף, שזה מה שקורה בפועל. ואנחנו באמת, תקווה שזה ישתנה. כי אחרת אותן נשים מצבן רק הורע. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

תודה. משרד השיכון, יש לך את התשובות לשאלות ששאלנו?

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

2022 מימשו 1,309 נפגעות אלימות. וב-2023 מימשו 1,510. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אז יש ירידה. יש לנו ירידה. שימי לב, זה כנראה קשור לוועדת החריגים שלא נותנת להם בכלל נגישות. 

 << אורח >> ליאת גואלי: << אורח >>  

זה לא קשור. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני לא יודעת. אני רק יודעת שאתם חונקים את זה. אתם לא מרחיבים את השמיכה, לא מעדכנים את הסכומים, לא באמת מנגישים את זה כמו שצריך. ובסופו של דבר אנחנו רואים ירידה במספרים. אנחנו נעשה על זה עוד דיון. אנחנו נוציא הזמנה למנכ"ל ולסמנכ"לית הרלוונטית. אולי נעשה שבוע הבא. בעיניי זה מביש. זה אחד אולי הדיונים העגומים. בלי תשובות. את רוצה לומר משהו, נציגת משרד הרווחה?

 << אורח >> טלי רוזנפלדר: << אורח >>  

כן. אני רוצה להגיד שקודם כל בוודאי שאנחנו מכירים בצורך לסיוע לנשים בשכר דירה, בין אם בהצמדה לדיור הציבורי ובין אם העלאה של הסיוע. אין ספק שנשים שיוצאות ממקלט וגם נשים בקהילה, אחד החסמים הכי משמעותיים שלהם זה הסיפור של שכר דירה וזה שהן לא מצליחות לשכור דירה בקהילה. ואנחנו כמובן תומכים בהעלאה של הסיוע. 

נגיד שמשרד הרווחה, גם בהמשך לדברים שאמרה כאן חברתי, משרד הרווחה הוא המטרה שלו העיקרית הוא לא מתן סיוע בדיור. גם הסיפור של הנשים של דירות המעבר, צריך לזכור שגם דירות המעבר זה עוד מעבר זמני שאחרי השנה הזאת - - -

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אתם רוצים להוציא נשים מהמעגל. המטרה שלכם, התפקיד שלכם, חלק מזה לדאוג שה-30% לא חוזרות לבעל המכה. בין היתר זה דירות קלט. ואני מבקשת ממך ומהקולגה צור, תחזרו, תעשו שיעורי בית. כי גם את יודעת טלי, אגב, קודם כל אני מברכת אותך על דברי הפתיחה שלך. זה הגיוני לי לשמוע מאנשי מקצוע מתחום העבודה הסוציאלית והרווחה. קודם כל לבוא ולומר כן, את האמת ואת הצורך של הנשים האלה. לכן אני מתקוממת של אחד פה בא ומביא את הזווית שלו ועולמו נהיה צר כמו עולם הנמלה. לא, אנחנו צריכים לראות את הנשים ואת הצרכים שלהן ולומר את האמת. 

 << אורח >> טלי רוזנפלדר: << אורח >>  

אני חושבת שהסיוע צריך להיות סיוע משולב, גם של משרד השיכון באמצעות משרד האוצר בהגדלה וגם במענקים שאנחנו נותנים, דרך אגב, במענק. והסל הגמיש. ויש פה את כל התבחינים שהוספנו בעצם לנוהל כדי שכמה שיותר נשים בקהילה יוכרו כנשים שהן זכאיות לסיוע. ומספיק גם במסגרת שלושה חודשים. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

מי הסמנכ"לית שאחראית על זה, אילה מאיר?

 << אורח >> טלי רוזנפלדר: << אורח >>  

אילה מאיר היא לא סמנכ"לית, היא מנהלת אגף בכיר. אתי קיסוס. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אתי קיסוס היא הסמנכ"לית. 

 << יור >> היו"ר פנינה תמנו: << יור >>  

אני קוראת לאתי, קודם כל תיישמו את המילים שלכם, את ההבטחה שלכם, על דירות הקלט והמעבר. אני מסכימה שיש צורך בתמהיל וחלק מהדברים חונים במשרד השיכון. אבל אתם הדירקטיבה לומר ולשקף להם את המציאות המיידית, שצריך להעלות את הנושא הזה. משרד השיכון, אנחנו נזמין אתכם לשבוע הבא. תודה טלי על הדברים שלך. אני מעדיפה לסגור את זה בנימה הזאת. 

אני כבר אומר, לאט לאט, אני הולכת לרדת מהסיפור של הזומים, שזה לא יהיה נוהג. רק מי שיהיה חייב, מי שמשרתת בעזה או מי שנמצאת בשליחות אחרת אני אתן לה להעלות דרך הזום. אנשים טורחים ובאים לפה, הם אלה שיקבלו את העדיפות לדבר ראשונים. ולאט לאט אנחנו נתחיל לצמצם את זה. זה הפך להיות יותר מידי נוהל כזה ונוהג של לשבת מרחוק. אני מבינה את הצרכים, אבל אין מה לעשות. אז אני רוצה רגע לסכם את הדיון.

הוועדה דורשת משר הבינוי והשיכון עדכון סכום הסיוע בשכר דירה, שלא עודכן משנת 2002 ולא צמוד למדד; הוועדה קוראת לערוך הבחנה במדרג הסיוע לפי מספר הילדים לנשים שסובלות מאלימות; שר הרווחה, הוועדה מבקשת לקבל תשובה מדוע לא קוימה התחייבות המשרד מ-14 במרץ 2023 להגדיל את מספר דירות המעבר ל-45; ועדת חריגים: הוספת אלימות במשפחה כקריטריון לזכאות לדיור ציבורי. אם כי אנחנו מבינים שיש דיון שמתקיים בבית המשפט הגבוה לצדק. ואנחנו רוצים לקבל תשובות. כי אמרת שאתם בימים אלה דנים על הסיפור של התבחינים. אנחנו מבקשים לדיון הבא לקבל את התשובות אחרי שיתקיים שיתוף ציבור עם האנשים הרלוונטיים. 

אני מבקשת, תגיעו לדיון הנוסף מוכנים. אנחנו יודעים לעשות את העבודה שלנו מול השרים. אבל אנחנו מבקשים מכם גם לא לבוא עם תשובות אוטומטיות, זה סתם מבייש את כולנו. תודה רבה, אני סוגרת את הישיבה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:40. << סיום >>