פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
02/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 9:38



סדר היום:
 << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "קמפיין מפעל הפיס בשיתוף משרדי הרווחה והבריאות למניעת התמכרויות",  << הלסי >>  של חה"כ אברהם בצלאל, חה"כ משה פסל, חה"כ עופר כסיף, חה"כ משה רוט, חה"כ אימאן ח'טיב יאסין, חה"כ ירון לוי, חה"כ יצחק קרויזר


נכחו:
חברי הוועדה: 
חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר


חברי הכנסת:
אברהם בצלאל
עופר כסיף


מוזמנים: 
	ד"ר אהרון שבי
	–
	מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות, מינהל תיקון וסיוע, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	ד"ר פאולה רושקה
	–
	מנהלת המחלקה לטיפול בהתמכרויות, משרד הבריאות

	מירב ברנדפלד
	–
	עו"ד, מנהלת אגף רגולציה ובקרה וראש מטה מנכ"ל, מפעל הפיס

	שי לירז
	–
	מנהל אגף תדמית, מפעל הפיס

	מירב לוטן
	–
	עו"ס, מנהלת יחידה לטיפול בהתמכרויות, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

	נחום מיכאלי
	–
	עו"ס, מנהל תחום התמכרויות, עמותת אפשר

	ד"ר מורן בצר תייר
	–
	דודתו של יגב בוכשטב החטוף בעזה





מנהלת הוועדה:
אורית ארז

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



<< נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: "קמפיין מפעל הפיס בשיתוף משרדי הרווחה והבריאות למניעת התמכרויות", של ח"כ אברהם בצלאל, משה פסל, עופר כסיף, משה רוט, אימאן ח'טיב יאסין, ירון לוי, יצחק קרויזר (מס' 206). << נושא >>  


 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בוקר טוב. היום יום שלישי בשבוע, כ"ג באדר ב' תשפ"ד, 2 באפריל 2024. התכנסנו כדי לדון בבקשתם של חה"כ אברהם בצלאל, עופר כסיף, משה רוט, ח'טיב יאסין, ירון לוי ויצחק קרויזר בנושא קמפיין מפעל הפיס בשיתוף משרדי הרווחה והבריאות למניעת התמכרויות. 

לפני שנתחיל את הדיון אני רוצה בראשית דבריי אני נושאת תפילה להשבת החטופים והנעדרים לביתם בקרוב מאוד. אני מייחלת להחזרתם של החיילים לבתיהם ואני משתתפת בצערן של המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן במשפחה. ניתן את רשות הדיבור לנציגת משפחות החטופים, מורן בצר תייר בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר מורן בצר תייר: << אורח >>  

תודה רבה על המילים החמות. יושבת-ראש הוועדה, חברי הכנסת ואורחים, בוקר טוב. שמי ד"ר מורן בצת תייר ועד ה-6.10 כל הזמן מנכ"לית כפר הנוער רמת הדסה בקריית טבעון. כפר הנותן מענה חינוכי טיפולי לאוכלוסייה במצבי סיכון מורכבים. 

בראשית דבריי אני אתייחס, כי קראתי את החומרים לקראת הדיון. ואגיד שאין לי כל ספק בתרומה הרבה של הקול הקורא, אני לא יודעת על הקמפיין, אבל הקול הקורא למניעת התמכרויות. ועד כמה דווקא עתה הוא נדרש עת זו שמעגלי ההשפעה של מציאות חיינו מבריחה יותר ויותר בני ובנות נוער מאוכלוסיות אלו לשימוש בחומרים משני תודעה המשכיחים לרגע אולי את המציאות ומותירים אותם שבויים וכבולים בתוך הרעב הבלתי נגמר של הסוחרים והחומר. 

מאז ה-7.10 אני כבר לא כל כך המנכ"לית של כפר הנוער רמת הדסה. אני 24/7 הדודה של יגב בוכשטב החטוף בעזה כבר 179 ימים ואשתו רימון קירשט בוכבשט שלמזלנו שוחררה ושבה אלינו לאחר 53 ימים. לפני כמה ימים איציק בן זוגי ואסתר אימו של יגב הלכו לחלק מזון לדרי רחוב בתל אביב. זה היה לכבוד יום הולדתה של אסתר. מספר הדרים הכפיל את עצמו מהפעם הקודמת שהלכו. זה היה לפני חודשיים ביום הולדתו של יגב. 

מצבם, גילם וסטטוס ההתמכרות העציבו את ליבם. אנשים שמשלמים את מחיר המלחמה ואובדן הבתים והביטחון האישי מצאו דרכם לרחוב. אבל זה לא נגמר שם. הבת שלנו, שלי ושל איציק, שנה, שנמצאת לקראת סיום י"ב, עמדה פה לפני כמה ימים וסיפרה בוועדת החינוך מה עובר עליה כבת דודתו של יגב בגיל הנעורים. ועל הדיכוטומיה הבלתי אפשרית בין השגרה ביישוב, בצופים ובבית הספר. הדיכוטומיה הזו, השלב הזה, לבין העולם המקביל בו משפחתה והיא מצויה. היא תיארה מערכת חינוך שמאלצת אותה לבחור בין בחינת בגרות בספרות לבין ציון יום הולדתו של בן דודה החטוף. היא תיארה הורים ש-24/7 עוסקים בלעשות כל מה שניתן להשבת בן דודה. היא תיארה עד כמה היא הייתה רוצה אחרי שנים של זומים בקורונה, עצירת טיולים, פולין, מסע ישראלי ועוד, לסיים את בית הספר כמו ילדה נורמלית. 

דנה, חברים וחברות, ופה בעולמות הטיפול אתם מבינים את זה, היא נערה בסיכון. ודנה, כמו כל בני גילה, היא דור העתיד של כולנו ואנו מחויבים לה ולהם. ועל כן, על החלק שלי כאימה אני לוקחת אחריות ומנסה למצוא פתרונות. אבל אני פונה פה אליכם חברי הכנסת הנכבדים וחברות הכנסת ושואלת האם על החלק שלכם אתם לוקחים אחריות? רק לכם יש את היכולת וגם את האפשרות לעזור לדנה ולחבריה. ללמד אותם שמדינת ישראל היא קודם כל בשביל אזרחיה. שמדינת ישראל היא מה שלימדו אותם בשיעורי האזרחות, מדינה שלא משאירה אף אחד מאחור. מדינה שערך פדיון השבויים טבוע בה כערך עליון. השיבו את החטופים ואל תתנו למשלחת שנמצאת עכשיו בקהיר לחזור לפני עסקה, למען דנה ולמען דור העתיד שלנו. כי רק כך ביטחונם האישי יחזור, כי רק כך ננצח. השיבו אותם גם אם המחיר האישי, הפוליטי והמדיני, יקר. השיבו אותם, כי רק כך נוכל להתחיל לטפל בפצע הפעור בחברתנו באופן אמיתי. 

השיבו אותם כדי שהקמפיין הזה של מפעל הפיס והטיפול של כל הגופים הנפלאים שנמצאים פה או אמורים להיות פה לא ייבלע בים אין סופי של אנשים לא שלמים, שהולכים בינינו ובורחים ממציאות בלתי אפשרית שאסור שתתנרמל. ואני מרגישה ורואה את הביקוש לכפר שלי, שלא אמור להיות גבוה, כמה הוא גדל בתקופה הזאת. כמה ילדים שבמצב רגיל לפני קורונה, לפני מלחמה, לא היו צריכים אותי. והיום הם צריכים ואולי גם דנה או כמוה כבר צריכים אותנו. אנא הרחיבו את הקול הקורא גם לבני נוער כמו דנה. צעירים במעגלי הפגיעה השונים, שהקרקע נשמטה תחת רגליהם. צעירים שאנחנו כמבוגרים לא שמרנו עליהם ועל נפשותיהם הרכות. כולנו מדינה בסיכון. ולא ניתן לטפל עד שכל החטופים והחטופות חוזרים. ואז אולי, אולי נוכל להתחיל לטפל במדינה שלנו ובנו, שלא יכולה להמשיך ולא תהיה שלמה עד שלא כל ה-134 חטופים וחטופות ישובו פה להיות איתנו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. מרגש מאוד וכואב. 

לפני שנתחיל בדיון ואתן את רשות הדיבור לחברי הכנסת, אני רוצה לברך את העובדות הסוציאליות, מאסטרנטיות לתואר שני באוניברסיטת תל אביב שלומדות קורס על סנגור בבית המחוקקים בהובלתה של פרופ' עידית וייסגר, ישר כוח. אני מאחלת לכן הצלחה רבה. 

כעת נעבור לדובר הראשון. חה"כ אברהם בצלאל. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

בוקר טוב. דבר ראשון, מורן, כולנו מתפללים לשובם של כל החטופים והחטופות וכמובן מקווים שבמהרה נראה את דנה פה איתנו עד כמה שאפשר בריאה בנפש, אבל מדינת ישראל עושה ותעשה הכול להחזיר אותם ולטפל בהם בכל מה שאפשר. 

 << אורח >> ד"ר מורן בצר תייר: << אורח >>  

סליחה, חבר הכנסת, רק אעדכן. יגב נמצא בשבי. דנה זאת בתי, היא איתנו. היא פשוט בתוך עבודה מאוד קשה וסבל נפשי מאוד קשה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

סליחה, אז אני חוזר בי ואומר שאנחנו דבר ראשון נמצאים ביחד עם דנה פה ואנחנו מתפללים לשובו של יגב בעזרת השם כמה שיותר מהר. 

 << אורח >> ד"ר מורן בצר תייר: << אורח >>  

תודה רבה, אמן. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

לגבולות ארצנו שלצערנו ב-7 באוקטובר נפרצו. אני מקווה שהם יחזרו כמה שיותר מהר לעם הכול כך מיוחד במדינת ישראל. 

מכאן אני רוצה דבר ראשון לחזק את חיילי צה"ל, שעושים עבודה מאומצת יום יום, רגע, רגע. אנחנו רואים ושומעים את הפעילות שעושים גם באזור עזה, גם בסוריה ומקומות אחרים בעולם שלדעתי בהבנה הקטנה שלי זה יכול לגרום ללחץ באמת להחזיר את החטופים כמה שיותר מהר. ואני מקווה ומאמין וסומך גם על מערכת הביטחון, גם על הממשלה שאנחנו נמצאים בה, וכמובן ביחד עם העם עצמו, עם האחדות של העם והרצון של העם הכול כך חזק להחזיר אותם. אני מקווה שבעזרת השם נצליח להחזיר אותם כמה שיותר מהר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אמן. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

ברשות כמובן יושבת-ראש, אני פשוט מתרגש להגיד יושבת-ראש, כי אני אמרתי, באמת זה דיון ראשון שאני נמצא שיושבת הראש חברת הכנסת המיוחדת. ואני יכול להגיד שאתי חברת כנסת מאוד מאוד נמרצת. באמת. עושה יום וליל ולא פוסחת על שום דבר. ולא מתירה לעצמה, איך אומרים? להגיד בזה אני לא נוגעת. היא נוגעת בכל מה שרק אפשר, משתדלת ועושה את הכול. אז אני שמח לשבת בדיון הזה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. מחמם את הלב. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

מפעל הפיס הוא דבר, את יודעת, זה שאומרים מפעל הפיס זה דבר מאוד מכונן. אני רוצה להגיד שמפעל הפיס, כסגן ראש עיריית ירושלים היו לי המון שיתופי פעולה. אני חושב שעיריית ירושלים מקבלת למעלה מ-700 מיליון שקלים בשנה ממפעל הפיס רק על מבני ציבור שזה דבר שהוא לא תחליף למדינה, אבל בוודאי הוא עוזר המון כזרוע ביצועית. מצד אחד מקבלים מהציבור. אבל בסוף את הכסף הזה מפעל הפיס מחזיר לציבור עצמו בצורות כאלה ואחרות. ועל כן תודתי בהזדמנות זו להודות גם למפעל הפיס. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אני מצטרפת גם לברכות. הם עושים עבודה מבורכת. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

נושא הדיון היום, אני אגיד לכם את האמת. אני לפני קרוב לשנה אולי הייתי אצל משפחה בפסגת זאב. משפחת בן דוד, לא יודע, אין בעיה להגיד את השם. משפחה שבנם התאבד בגלל שהוא היה חייל בצבא. באותו תקופה כמדומני אפילו. והוא התאבד בגלל שהוא היה, היה לו התמכרויות להימורים. ולצערנו יש כל מיני דירות פירטיות או כל מיני מקומות כאלה שאני מאמין ויודע גם שהמשטרה מטפלת בזה. שפשוט גורמים לכל מיני חבר'ה כאלו ליפול ולהידרדר ולצערנו אנחנו מאבדים מעבר למאבדים, גם אנשים שחיים איתנו, מאבדם את כל החיים שלהם בגלל שהם בהימורים כאלה ובהתמכרויות כאלה ואחרות, אנחנו לפעמים גם מאבדים אנשים בנפש בגלל המצבים האלו והדברים האלו. 

כשראיתי את הקמפיין שעלה במפעל הפיס ביחד עם משרד העבודה שנמצאים איתנו פה שניהם, המשרדים האלה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה בתחום של שר הרווחה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

כן. אני אומר אבל שזה הגיע ממשרד הרווחה, שעלו ביחד עם קמפיין בשיתוף יחד עם מפעל הפיס. אמרתי הדבר הזה הוא חשוב. כי למנוע מראש או לפחות במודעות להכניס את זה כמה שיותר לאנשים מה זה יכול לגרום ומה זה עושה, אני חושב שהדבר הזה הוא חשוב. כי לדעתי בהתחלה ובסוף זה הסברה. כשאנשים מסבירים ויודעים לחנך והחינוך הוא הרבה יותר בהסברה. גם דוגמה אישית, אבל גם הסברה. כשאנשים מבינים לאן זה יכול להוביל אותם אז זה יכול למנוע הרבה ולמנוע את המקרים הקשים שאנחנו לצערנו כל כמה זמן נפגשים בהם. לפעמים שומעים עליהם יותר ולפעמים שומעים עליהם פחות, אבל הם נמצאים בתוכנו. 

אני יודע שעלה איזה קמפיין כזה. ולצערי, אני כן רואה שבסוף היום יש רק גידול. בכל אופן לפי הנתונים יש רק גידול בתקופה האחרונה. גידול בהרבה דברים, בהרבה נושאים. אבל גם בנושא התמכרויות. לכן רציתי לעשות את הדיון, לשמוע מה נעשה עד היום. מה עושים ומה עוד צריך אולי לעשות או יותר לחדד או יותר, איך אומרים, לשים את האצבע יותר בשביל שהדברים האלו, אני לא מאמין שאנחנו נוכל לגמרי את נושא ההתמכרויות. מאז שאני מכיר את עצמי נושא ההתמכרויות, יש גם אנשים שבמפעל הפיס את כל הכסף שלהם שמים וגומרים את כל הכסף שלהם בגלל התמכרות שלהם למפעל הפיס. זה גם קורה. זה גם סוג של התמכרות. התמכרות היא לא חייבת להיות דווקא בנושא, זה גם נושא של התמכרות. כל דבר צריך להיות במידה ובמשורה. אנשים לפעמים מאבדים והקווים מטשטשים. 

לכן הדיון הזה לשמו הוא הוקם. נמצאים איתי גם חה"כ עופר כסיף שגם שותף להצעה הזאת ועוד חבר'ה שאולי לא הצליחו להגיע כי יש עוד דיונים בו זמנית. ונשמח לשמוע מגורמי המקצוע ומפעל הפיס מה נעשה ומה יעשו הלאה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. חה"כ עופר כסיף. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

בוקר טוב לכולם ותודה על הדיון, בהצלחה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

קודם כל, תרשו לי גם כמובן להביע את תקוותי העמוקה לחזרה מהירה, בריאה ושלמה של כל החטופים, שכולנו יודעים שנמצאים בגיהינום. אם תרשו לי גם ברמה האישית, אורן בוכשטב היה המדריך שלי בשומר הצעיר לפני 45 שנה ואני מכיר גם את יגב. ואישית הייתי בקיבוץ נירים, איפה שאורן ואסתר גרים. אז גם אני רוצה ברמה האישית לחזק אתכם ואת המשפחה. אני כמובן גם בקשר איתם. גם הייתי בנירים לפני שבוע ואני מאוד מקווה שיחזור כמובן גם יגב בריא ושלם. 

לענייננו, מה שנקרא מעבר חד. קודם כל, אני רוצה להזכיר שהיו דיונים גם בוועדה לזכויות הילד וגם בוועדת החינוך, על בעיה קשה של התמכרויות של נוער בבתי המלון של המפונים. יש בעיה קשה שאני מקווה מאוד, אין לי מידע חדש מאז הדיונים שנעשו בוועדות, לגבי היקף התופעה היום. לגבי הטיפול בתופעה. אבל ידוע היה שכתוצאה מהמשבר הנפשי הקשה שעוברים המפונים ובמיוחד הנוער, התחילה להתפתח שם התמכרות גם לסמים, גם לאלכוהול וגם לפורנוגרפיה. ודובר על זה בהרחבה בוועדות אחרות. ואם למישהו יש כאן מידע לגבי מה קורה עם התופעה האיומה הזאת אני אשמח לשמוע בתקווה שהדברים מטופלים כראוי ומקווה כמובן שההתמכרות לא קיימת. 

יותר כללית, קודם כל אני רוצה לברך כמובן על הקמפיין של מפעל הפיס גם למלחמה בהתמכרויות. אני רוצה להעלות כמה דברים. הביקורת העיקרית שלי היא כלפי מוסדות המדינה. קודם כל, אין נתונים למשרדי הממשלה לגבי ההתמכרות להימורים כרגע אני מדבר ספציפית, אבל לא רק. אין מאגר נתונים מלא, רשמי של המדינה. 

לפי מחקר של הממ"מ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מלפני שנתיים, ינואר 2022, רק מיעוט מנפגעי ההימורים מגיעים לקבל טיפול. וכאמור, גם אין מספיק מידע. בדוח של מבקר המדינה מ-2019 העריכו שמספר נפגעי ההימורים הוא למעלה מ-110,000 בני אדם. אבל כאמור זה רק הערכה, כי גם משרד הבריאות, גם משרד הרווחה, הרשות הלאומי לביטחון קהילתי, המוסד לביטוח לאומי – אין נתונים. וכמובן ש-א'-ב' של התמודדות עם בעיה זה הכרת הבעיה והיקפה. 

בהקשר הזה של המדינה אני רוצה לומר עוד דבר ואז אני אומר משפט קצר לגבי הנושא של מפעל הפיס ונושא ההימורים. ב-2019 פרסמה ועדה בין משרדית לטיפול, שיפור ובניית מערך הטיפולים מכורים להימורים, דוח על העבודה וההמלצות של הוועדה. עכשיו שימו לב מה נאמר שם. כי רוב ההמלצות לא יושמו. ב-2019. דבר ראשון, הוועדה המליצה על הרמת קמפיין ששמו היה סיפורי הצלחה של נגמלים מהימורים – זה לא בוצע. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

סליחה, מי הקים אותה, את הוועדה?

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני לא זוכר. אבל שאלה במקום בהחלט. 

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >>  

בין משרדי. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל משרד ספציפי הקים? בידי מי זה היה?

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >> 

משרד האוצר תכלל. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

הוועדה המליצה גם לערוך מחקר אפידמיולוגי נרחב בלתי תלוי במוסדות ההימורים במטרה לבחון את התופעה של ההתמכרות. זה גם לא נעשה. הדבר השלישי זה שהיא המליצה על הקמת מרכזי טיפול אזוריים לטיפול ייעודי במכורים להימורים. גם זה לא נעשה. 

כלומר יש פה בעיה קשה מאוד של אוזלת יד, בלשון המעטה, אם לא הזנחה של משרדי הממשלה. כמה ממשלות. אנחנו מדברים מ-2019 או 2020. 

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד שעם כל ההערכה לקמפיין של מפעל הפיס, הרי מפעל הפיס בכל זאת, גם הוא עוסק בהימורים. נכון שחוקיים. אבל אנחנו גם יודעים וזה גם נכתב על זה ונאמר על זה לא מעט, שמפעל הפיס במיוחד - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

מתי הקמפיין הושק, בבקשה?

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ב-2023. עכשיו, מפעל הפיס, אנחנו יודעים שהוא בעיקר משגשג באשכול חברתי כלכלי 4. וככל שעולים באשכולות כך הפופולריות של מפעל הפיס יורדת. אז זאת אומרת הוא לא רק מצליח או פועל באוכלוסיות שהן גם פחות משכילות, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר וכן הלאה, גם זה בעצם מכוון. כי יש פה מדיניות שיווקית של הגברת רווח. וגם על זה צריך לתת את הדעת. 

אני אסיים במשפט אחרון, שמפעל הפיס ער לזה. ולכן הוא התחייב בזמנו לצמצם את מספר התחנות שלו עד סוף 2021. והמידע שברשותי אומר שהדבר הזה נעשה בעצלתיים. אז אני אשמח גם לקבל מידע על זה. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. הדובר הבא ד"ר אהרון שבי. אנחנו נשמח שכל הדוברים יתייחסו למה שנאמר פה וגם יש לנו עוד כמה שאלות בהמשך. 

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >>  

בוקר טוב. ככה, כמה דברים גם כמשוב לדברים שהועלו. לנו יש נתונים לגבי אוכלוסייה שנמצאת על רצף ההתמכרות להימורים ואוכלוסייה שמכורה לחומרים. אנחנו מבחינת משרד הרווחה על מטופלים שהם בסדר גודל של 1,100 שהם מהמרים מתוך 13,000 מטופלים שקיימים במשרד. 

בגדול לפי כל המדדים שנערכו יש עלייה, יש צריכה מופרזת בהקשר הזה, בעקבות אירועי המלחמה גם בקרב צעירים ובני נוער. אבל ההתארגנות של המשרדים, משרד הרווחה לפחות, נעשית בכמה רמות בהקשר הזה. אני חייב לציין בהקשר למפעל הפיס שהמעורבות שלנו בסוג של שותפות היא הייתה מכוונת לדבר אחד והוא העלאת המודעות של האוכלוסיות השונות. כיוון שקמפיין לא עסק רק במהמרים והוא היה טרם עוד המלחמה, להעלות את המודעות לגבי הפנייה והפניה אפשרית למסגרות הטיפול. ברגע זה כ-268 מסגרות טיפול בהתמכרויות מופעלות על ידי משרד הרווחה לצעירים ובוגרים ברחבי הארץ. המסגרות האלה פתוחות ללא שום - - -

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה בשיתוף מפעל הפיס?

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >>  

לא, לא. זה מסגרות של משרד הרווחה נטו. מופעלות דרך הרשויות המקומיות. מחלקות לשירותים חברתיים. אין המתנה, ניתן להגיע בכל נקודת זמן ללא עלויות כלשהן לגבי המופנים. 

באשר למצב הנוכחי, מבחינת המשרד, ברגע זה ממש עומדים להיפתח ארבעה מרכזי טיפול בהתמכרויות למפונים שלא מתגוררים במקום שהם נמצאים בו בהקשר הזה, שנמצאים על רצף ההתמכרות. ומעבר לזה, לסוגייה של בני נוער בעניין הזה. מלונות זה משהו שעלה בעת האחרונה. המשרד מפעיל מערך של איתור, יש כבר שינויים גם במיקום של האוכלוסייה ברגע זה. אבל גם הופעלו ועדיין יש צוותים שמתייחסים לבני נוער על רצף ההתמכרות בנושא הזה של איתור, טיפול ראשוני והפניה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה מתכוון על ידי עובדים סוציאליים?

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >>  

עובדים סוציאליים. כל המערכת שלנו היא מערכת של עובדים סוציאליים. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

סליחה, רק שאלה בדיוק בנקודה הזאת. האם יש, ידוע לך על מקרים שבהם בגלל התמכרויות הוציאו בני נוער מהמלונות, ממקומות כאלה, לטובת טיפול במקום נפרד, מנותק מהרקע הזה?

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >>  

בעיקרו של דבר המענים שניתנו, לא ידוע על הוצאה מהמלון. הרעיון היה לתת מענה לפחות ראשוני באזור המלון או סביבותיו. בני הנוער גם הסתובבו בכל מיני מקומות. בפאזה הזאת אם נמצא שיש מצב סיכון מיוחד אז הייתה הפניה ליחידה סמוכה לאזור המלונות. יחידה מקצועית אמבולטורית. מערך הטיפול בהתמכרויות פועל לאור החוק, הוא לא ככה עובד באוויר. והייתה הפניה. 

לגבי הפניות למערכת חוץ ביתית לא ידוע על פאזה מעין זו. יכול להיות שבמקרים קיצוניים. אז מה שאני רוצה לומר לעצם העניין, החבירה שאנחנו ביצענו כאן ייעודה אחד מבחינת הקשר עם מפעל הפיס: לאפשר לאוכלוסייה רבה יותר להיות מודעת בעקבות תהליכי הסברה לאפשרויות הטיפול. אני אומר שוב, המערכת קיימת. המערכת פועלת במירב הרשויות המקומיות בישראל והמערכות החדשות שיופעלו בהקשר הזה. אז על פניו יש איזה שהיא אופציה לקבל את המענה הזה נכון לעכשיו בלי היסוס. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אתה יכול לדבר על התקציב, מבחינת התקציב למה שאתה ציינת?

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >>  

המערכת החדשה. אז בגדול אנחנו מדברים על השקעה לגבי ארבע המסגרות שאנחנו נוגעים בהן כאן, אנחנו מדברים על כ-2 מיליון ש"ח. אבל זה מסגרות חדשות שאמורות לבוא בהקשר שלנו. גם המערכת עצמה של טיפול בהתמכרויות עומדת על כ-35 מיליון ש"ח בשנה בהקשר הזה. והמסגרת החוץ ביתית עוד 60 מיליון. זאת אומרת, סדר הגודל שמשרד הרווחה משקיע בתחום התמכרויות עומד על 100 מיליון ש"ח בהקשרים האלה. לגבי המסגרות החדשות זה ה-level שציינתי אותו והן מסגרות שירוצו עד שתהיה הפחתה בקושי ובבעיה של האוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. נעבור לדובר הבא. משרד הבריאות פאולה רושקה. 

 << אורח >> ד"ר פאולה רושקה: << אורח >>  

שלום לכולם. אני רוצה לומר שמשרד הבריאות גם היה שותף בהחלט לקמפיין של מפעל הפיס. והכוונה באמת הייתה להעלות את המודעות של האוכלוסייה הכללית וגם לאפשר למישהו ששואל את עצמו האם אני מכור? האם יש בעיה כבר? לבדוק על ידי שאלונים אישיים האם הוא נמצא בסיכון. ואז לנסות לעודד אותו לפנות לטיפול. 

אחת מהבעיות בתחום, במיוחד הימורים, זה שהרבה מאוד אנשים שסובלים מהבעיה לא מגיעים לטיפול. או מגיעים לטיפול כאשר המצב כבר מאוד קשה ויש מסביב למכור המון נפגעים: משפחה וכך. ואז המצב יותר קשה עבור כולם. אז אחד מהדברים זה באמת שיוכלו להגיע מוקדם כניתן לקבלת טיפול וסיוע. 

הקמפיין באמת לא עלה מספיק זמן בשביל לראות האם באמת יש תוצאות מכך ועלתה מודעות בקרב האוכלוסייה. עכשיו, התחום של התמכרות להימורים היה הרבה מאוד שנים באחריות של משרד הרווחה, כאשר משרד הבריאות היה פחות מעורב בזה. ובשנים האחרונות, בגלל שגם יש אפשרות של טיפול תרופתי שיכול להוריד את הדחף להמר ויכול לאזן מאוד את המצב, אז גם אנחנו נכנסנו יותר לתמונה והתחלנו לשתף פעולה עם מפעל הפיס. 

תרופה למשל שנכנסה לסל התרופות זה של טיפול באלכוהול, כמו סלין. בחוץ לארץ משתמשים בה גם להורדת הכמיהה והדחף להימורים. ואנחנו מאוד רוצים להתחיל ולהפעיל את זה. עכשיו, יש עוד שחקנים חדשים וזה קופות החולים, שבעקבות מבחני התמיכה התחילו להיכנס לתחום טיפול בהתמכרויות. והם אמורים לפתוח מרפאות לטיפול בהתמכרויות, שיכללו גם טיפול בהימורים, טיפול בגיימינג ובעוד תופעות רחבות במיוחד בקרב הצעירים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

את יכולה להתייחס שנית לגבי קופת חולים? 

 << אורח >> ד"ר פאולה רושקה: << אורח >>  

כן. קופות חולים, בעקבות מבחני תמיכה שפורסמו בסוף 2022 קיבלו תקציבים לפתח את התחום של טיפול בהתמכרויות, יותר נגיש לאוכלוסייה, נקרא לזה כך, נורמטיבית יותר. כאשר האוכלוסייה היותר קשה, אוכלוסיית הקצה היא עדיין באחריות של שני המשרדים: משרד הרווחה ומשרד הבריאות. 

אמנם לקח להם הרבה זמן להכניס ולהתחיל להפעיל דברים, אבל בימים אלה אנחנו עדים לשיפור והתחלת בניית מרפאות כאלה. אנחנו מלווים אותם מאוד כדי שיצליחו במאמץ הזה. אז בעצם הטיפול בהתמכרויות יהיה יותר נגיש לאוכלוסייה רגילה. לא יצטרכו ללכת לטיפולים פרטיים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש לך מידע על ההיקף?

 << אורח >> ד"ר פאולה רושקה: << אורח >>  

ההיקף של התופעה, זה באמת, היעדר נתונים זו בעיה מאוד קשה. אנחנו בימים האלה קיבלנו אישור לבצע מחקר יחד עם מכון ברוקדיין. מחקר פאנל, כדי שנבדוק עם אוכלוסייה כללית גם על היקף התופעה וגם היקף התופעה של התמכרות להימורים שזה דבר שלא כל כך נכנס עד עכשיו. אז אנחנו מקווים בקרוב לקבל נתונים ולפרסם אותם על היקף התופעה באוכלוסייה הרגילה. כי מה שאנחנו רואים במשרד שלנו זה יותר אוכלוסיית קצה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אנחנו רוצים בבקשה שתשלחו לוועדת העבודה את הנתונים. 

 << אורח >> ד"ר פאולה רושקה: << אורח >>  

ברגע שיהיו, בשמחה. 

עכשיו עוד דבר, שמאז המלחמה אנחנו יודעים שיש קשר מאוד הדוק בין טראומה ושימוש בחומרים. ובדרך כלל הפרעת PTSD הוא המתווך בעצם לשימוש בחומרים. וגם מצבי דיכאון וחרדה, הם יותר מתקשרים לשימוש בחומרים כדי בעצם להקל על המצוקה הנפשית, אפילו זמנית. 

המשרד בעצם פרסם קול קורא לכל מיני עמותות שנותנים מענים לאוכלוסייה של מפונים, של יוצאי נובה, בצורה נעימה יותר ופחות סטיגמטית, כדי שאנשים יקבלו טיפול יותר טוב. וזה בימים האלה גם מרכזים כאלה מתחילים לפעול. אני מוכרחה לומר שמאז המלחמה אנחנו ביקשנו תוספת מיטות לאשפוזיות גמילה. כי בעצם היה צורך מוגבר במיוחד בדרום וגם בתחום של תחלואה משולשת שזה בעצם אוכלוסייה של דרי רחוב ואוכלוסייה שסובלת מבעיות גופניות ונפשיות בו זמנית. בהחלט הדרישה לקבלת סיוע עלתה. 

אותו דבר עבור אוכלוסיית החרדים, שמה לעשות, גם אצלם השימוש בחומרים עלה ואנחנו גם ביקשנו תוספת מיטות עבורם. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש לי שאלה. כמה זמן לדעתך צריך למדוד את האפקטיביות של הקמפיין? מה התכלית שלו? 

 << אורח >> ד"ר פאולה רושקה: << אורח >>  

בגלל שהקמפיין קודם כל הוא נושא מניעת, התוצאות של מניעה תמיד אנחנו יכולים לראות את זה אחרי תקופה ארוכה. זאת הבעיה וזו הבעיה, שבגלל זה במניעה מקבלים תמיד פחות תקציבים. כי קשה מאוד למדוד את ההשפעה. תקופה ארוכה. לפחות שנה. עכשיו, פה זה לא רק הקמפיין. במקביל יש גורם שמאיץ את ההתמכרות שזה המלחמה וכל האירועים. אז קשה מאוד לדעת אם הקמפיין היה יעיל או לא, כי יש כאן עוד גורמים שמאיצים את התופעה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

אבל כמה שנשים כסף, כשאת מזכירה פשוט מכניסים פחות כסף בקשר למניעה. צריך לדעת שכמה שיותר נכניס כסף במניעה ובהכרה והבנה של האנשים. אני אומר גם למשל במניעת נשירה. כל שקל שאתה שם עכשיו זה במקום לשים 10,000 אחר כך. לצערי הרב פחות יש את המודעות או את ההבנה הזאת במשרדים כמה צריך להשקיע דווקא בקמפיינים כאלה בשביל הסברה והבנה לאנשים. שאחר כך, איך אמרת? עד שכבר בכלל מבינים שהם מכורים הם מגיעים גבר למצבים, משפחה שלמה שסובלת. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אני רוצה להוסיף על מה שאומר חה"כ בצלאל. זה מאוד חשוב שבעקבות הטראומה, בעקבות המשך המלחמה וכן הלאה, הרי אנחנו יודעים, יש צפי למספר עצום בתקופה לא רק הקרובה, כי אנחנו יודעים שלפעמים גם פוסט טראומה מתעוררת תקופה מסוימת ארוכה אחרי האירוע עצמו. ואנחנו יודעים שגם בקרב הקורבנות של הטבח וגם בקרב חיילים שיחזרו. אנחנו יודעים שיהיה שם מספרים עצומים. יש צפי ברור של מספרים עצומים של טראומתיים. וזה כמובן, כמו שאת אמרת, כולנו יודעים, שהמתאם בין טראומה לבין התמכרות הוא גדול. והשאלה אם יש איזה שהיא היערכות כבר עכשיו לקראת המספרים הללו. אני שואל גם אותך וגם את האדון שאינני זוכר את שמו ממשרד הרווחה. 

 << אורח >> ד"ר פאולה רושקה: << אורח >>  

אני רוצה לומר ככה: קודם כל תחום בריאות הנפש במשרד הבריאות קיבל תקציב לתוכנית ארצית של שיפור בריאות הנפש. ואנחנו בתוך זה מנסים בעצם להאיץ את הטיפול. אני חושבת שגם יחד עם הקופות נוכל לעשות הרבה יותר. אנחנו עובדים כולנו ביחד כדי להגביר את המענים, שהם יהיו. 

אני רוצה להזכיר אוכלוסייה שמאוד סובלת כרגע וזו אוכלוסייה של אלה שנותנים מענים לאוכלוסייה. כולל שוטרים, שאני פוגשת והם במצב קשה ביותר. סביב החשיפה לכל מיני אירועים וסביב זה שהם צריכים לתת מענים מאוד קשים ולא מוסתרים כל כך. חוץ מחיילים גם שוטרים וזק"א וכל המעורבים במתן מענים. אנחנו נראה תוצאות מאוד קשות. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ויש היערכות מראש כבר לקראת זה? משרד הבריאות והרווחה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

שאלה מצוינת. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

חן-חן. 

 << אורח >> ד"ר אהרון שבי: << אורח >>  

בעיקרו של דבר יש היערכות וציינתי עכשיו את המערכות החדשות שאמורות לפעול ממש מעכשיו, כולל בעיקרו של דבר עיבוי היחידות לטיפול בהתמכרויות באופן ככה מתפתח בהקשר הזה. שוב, צריך יהיה לראות איפה ישנם דיווחים לגבי פניות נוספות של אוכלוסייה. 

אני חושב שהדבר הנוסף שייעשה על ידי המערכת המטפלת היא ניסיון לאתר את האוכלוסייה, לא רק לשבת ולהמתין. כי ישנה אוכלוסייה שבאמת נמצאת כיום על רצף הטראומה וההתמכרות שלא מגיעה. זו אוכלוסייה שמטרידה יותר. מסתגרת, בהקשרים האלה. ואיך אנחנו בעצם יוצרים את אותו קשר. 

לכן יש חשיבות מאוד גדולה ליחידות העירוניות המקומיות, שהן בעצם עושות עבודה בקהילה ולשם אנחנו מכוונים. אז זה בעצם מה שהולך להיות. גם העיבוי וגם העבודה הגעה אל אוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. מפעל הפיס, עו"ד מירב ברנדפלד בבקשה. 

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

שלום. אז קודם כל אנחנו מברכים ומודים על הדיון החשוב הזה. ואנחנו מתפללים שיגב וכל החטופים וכל החיילים יחזרו במהרה ובשלום הביתה. אנחנו באמת ככה שולחים תפילה. 

בקצרה אפרט מה מפעל הפיס עושה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בקצרה ויותר תתמקדי בשאלות שהועלו פה. 

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

בשאלות. אז מפעל הפיס בשנים האחרונות אנחנו מפעילים תוכנית ביחד עם משרדי הממשלה, בריאות, רווחה וכמובן גם האוצר, שבעצם מפקח על פעילות מפעל הפיס תחת "משחקים באחריות". במסגרת התוכנית הזאת אנחנו יוצרים שיתופי פעולה וקידום של כל הנושא של מניעת התמכרויות, מחקר וטיפול. במסגרת הזאת גם הקמפיין שעלה באוקטובר כדי להעלות את המודעות לתופעה של התמכרויות, להנגיש מידע, להפנות את הציבור שזקוק למידע או לטיפול בעצם לאתר מקצועי. 

אני אציין שמפעל הפיס בנה בשנים האחרונות אתר עם הרבה מאוד מידע מקצועי בנושא של התמכרויות. האתר בעצם מפנה לגורמי המקצוע למשרד הרווחה, בשותפות עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות. ובאתר יש מידע רב וגם הפניה לטיפול לכל מי שנדרש לו. במסגרת הפעילות הזאת הוצאנו קול קורא שנמצא כרגע באוויר וניתן להגיש בקשות לתמיכות כשהדגש הוא גם על טיפול ומניעה. 

בקול הקורא הקודם ועדיין פועלים שלושה מרכזים אמבולטוריים בקהילה שנותנים מענה לטיפול בהתמכרות להימורים בפריסה ארצית: חיפה, תל אביב ובאר שבע. וגם בקול הקורא עכשיו בעצם אנחנו קוראים להציע הצעות למרכזים האלה. וגם להציע פעילויות ותוכניות של מניעת התמכרויות בדגש על אוכלוסיות צעירות, כדי באמת שלא יפתחו בעיות. אז הקול הקורא נמצא באוויר עד ה-14 באפריל כשבאמת בשנים האחרונות זה חלק מאוד אסטרטגי מהפעילות של מפעל הפיס. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה בעצם הוספנו תקציבים ותקציבים שהיו מיועדים לפעילויות כאלה ואחרות שבוטלו העברנו גם למען פעילויות בהקמת מרכזים של בני נוער מפונים. גם בסיוע ברכישת ניידות שנשרפו במסיבה ועוד הרבה מאוד פעילויות בתחום הזה.

באשר לשאלות ששאלו פה, אז הקול הקורא וגם בעקבות מסקנות הוועדה הבין משרדית פועלים מרכזים לטיפול במניעת התמכרויות כבר הרבה מאוד שנים ואנחנו ממשיכים את התמיכה הזאת, כך שכל מי שנדרש טיפול יכול לפנות ויש את כל המידע באתר אצלנו. גם נגיש בשפה הערבית. 

לגבי צמצום נקודות המכירה. אנחנו פועלים בהתאם להיתר ובתיאום עם משרד האוצר. בשנת 2022 ו-2023 נסגרו באשכולות 1 עד 4 55 תחנות. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

מתוך כמה? יש באחוזים?

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

אני אסיים ואחר כך. אנחנו נדרשים לסגור בכל שנות ההיתר עד שנת 2025 22% מהתחנות באשכולות האלה. באשכול 5 נסגרו 25 תחנות. אני רק אציין שבעקבות המלחמה גם בדרום וגם בצפון לא חזרו הרבה מאוד תחנות לפעול בעקבות המצב. ככה שכל המצב הוא קצת יותר מורכב ואנחנו באמת מתאימים את עצמנו גם למצב וגם להנחיות. ואנחנו נעמוד בדרישות ההיתר עד שנת 2025. אבל אלה הנתונים לשנים האלה. ואנחנו עומדים בדרישה הזאת. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

רק אם את יכולה בנקודה הזאת, רק לסבר את האוזן מבחינת האחוזים שנסגרו עד עכשיו. אמרת שנסגרו כמה? 50 תחנות?

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

55 תחנות. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

באשכולות 1 עד 4. מתוך כמה תחנות בסך הכול? 

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

מתוך כמה תחנות בכלל או באשכולות?

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

באשכולות הללו. 

 << אורח >> שי לירז: << אורח >>  

הם צריכים לסגור כל שנה באזור ה-4%. 

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

סך כל הסגירה, אנחנו צריכים בשנות ההיתר לסגור 22% מהתחנות באשכולות האלה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן, כן, הבנתי. אני באמת שואל את זה, לא בשביל להתריס, אלא כדי להבין. 

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

כל שנה סביב ה-4%. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

וזה מה שאתם עומדים בו. 

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

כן. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

האם הקמפיין עדיין קיים?

 << אורח >> מירב ברנדפלד: << אורח >>  

הקמפיין בעצם התחיל לפני ה-7 באוקטובר ועצרנו אותו בתאריך הזה. אבל אנחנו כל שנה בעצם עוסקים בהסברה וגם ברשתות, גם במדיה הכללית. וגם השנה אנחנו כל הזמן בהעלאת מודעות באמצעים שונים. אם זה במדיות הדיגיטליות, אם זה בקמפיין בערוצים שונים. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

את יכולה להתייחס למחקר שלכם? 

 << אורח >> שי לירז: << אורח >>  

אז אני אציין, שי לירז, מנהל אגף התדמית והמחקר במפעל הפיס. אני משתתף, אין כאילו מה להגיד. זאת אומרת, אני מתפלל גם לחזרתו של יגב, גם לחזרת כל החטופים. גם לחזרה של כל החיילים וכל הפצועים. החלמה מהירה לכל הפצועים, גם בגוף וגם בנפש, ולצערי יש הרבה מאוד פצועי נפש במלחמה הזאת. 

יש נתוני מחקר ואנחנו מבצעים מחקרים. מפעל הפיס מקיים כל שנה סקרים מטעמו בהיקפים מאוד מאוד גדולים לנושא ההתמכרות להימורים, בהיקפים של כ-7,000 איש בשנה. אנחנו עושים את הסקר לאורך כל השנה. ובעצם יש נתונים שגם מפורסמים ושקופים בתוך אתר מפעל הפיס גם באופן כללי. אנחנו את הסקר של 2023 נעדכן בעוד כמה ימים. אבל יש נתונים לגבי 2022. 

באופן כללי, התמכרות להימורים, לא רק מהנתונים שלנו, גם מהנתונים של ICA המרכז הישראלי להתמכרויות וגם נתונים שאנחנו מכירים, התמכרות להימורים נעים בין 1% ל-3% מאוכלוסיית ישראל הם המכורים או אנשים שמוגדרים כסיכון גבוה לפתח בעיית הימורים. זה לא רק האנשים שבקצה. זה גם אנשים שנמצאים באיזה שהיא בעיה כתוצאה מהתמכרות להימורים. 

יש עוד כ-2%-2.5% אנשים שנמצאים בסיכון בינוני. שזה אומר, אני תמיד משווה את זה, אני לא יודע אם זה נכון, משווה את זה לאנשים שנמצאים, אם אני לוקח את זה לעולם הכלכלה לאנשים שנמצאים במינוס. שההתנהלות שלהם לא מספיק טובה, אבל יכולה לפתח איזה שהיא בעיה יותר גדולה אם הם ימשיכו בהתנהלות לא נכונה. אז זה בעצם ההיקף. 

כשיצאנו לקמפיין והמחשבה שלנו הייתה לא רק לטפל, בעצם יש בישראל מגפה של התמכרויות שהיא לא קשורה להימורים. היא קשורה לכלל הנושאים: התמכרות לאלכוהול ולסמים ולחומרים. לפי הנתונים של ה-ICA מדובר על 1 מכל שבעה אנשים בישראל מכור למשהו. לפחות מהנתונים שאנחנו קיבלנו מה-ICA כתוצאה מהמלחמה והדברים שאת ציינת קודם, הנושא, ככל שאתה יותר קרוב, אם זה מעגל המפונים או מעגל המשפחות או מעגל הנפגעים בטראומה, הסיכון הוא יותר גדול. המספרים הם הרבה יותר גדולים. 

כשיצאנו לקמפיין יחד עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה המחשבה הייתה להעלות את כל הנושא של ההתמכרויות לסדר היום. לכן גם יצרנו חמישה שאלונים יחד עם ICA הצד המקצועי שלהם, ולייצר באמת פניות לשאלונים. הגענו למצב, לצערי הורדנו את הקמפיין ב-7 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

יש לכם כוונה לחדש אותו?

 << אורח >> שי לירז: << אורח >>  

אנחנו נעלה אני מניח השנה, במהלך, כמו שאמרה מירב, במהלך כזה או אחר של קמפיין שמתקשר את הנושא של משחקים באחריות. זה חלק מהמחויבות שלנו, זה חלק מהמחשבה שלנו. וזה גם חלק מהפעילויות שאנחנו עושים. אנחנו גם, כמו שמירב אמרה קודם, אנחנו תמכנו בפעילויות יחד עם שורדי הנובה ופעילויות נוספות, אנחנו מבינים מה שקורה. 

בימים אלה אנחנו מקיימים דיונים גם עם משרד הרווחה וגם עם גורמים נוספים, בריאות, לנסות לראות איך נותנים איזה שהוא מענה לכל הפגועים כתוצאה מהמלחמה. כי באמת יש היום מגפה משמעותית של התמכרויות. 

אם רוצים קצת נתונים על הקמפיין אז הגענו, עשינו קמפיין שילוט חוצות מאוד גדול. הגדלנו את הפעילות בדיגיטל בצורה משמעותית. הצלחנו להביא מעל 100,000 איש לתוך האתר של משחקים באחריות, לדף הנחיתה. הצלחנו להגיע בערך ל-13,000-14,000 איש שמילאו שאלונים. השאלון הכי נפוץ היה דווקא גיימינג, אבל גם אלכוהול אחר כך וחומרים ממכרים. אלה הבעיות המרכזיות. אחר כך היה כמובן גם כמות יפה של הימורים. 

בדיקה של קמפיין כזה, לשאלתך, זה טווח ארוך. זה לא משהו שאני יכול לעשות. בייחוד לאור ה-7 באוקטובר שהיינו צריכים להוריד את הדברים. 

רק דבר אחד, הנושא דווקא של התמכרויות הוא לא קשור למצב סוציו-אקונומי. זה הדבר אולי הכי חשוב להגיד אותו. הנושא של התמכרויות הוא יותר קרוב לאוכלוסייה צעירה. יותר צעירה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן. אבל גם יש פילוח בין סוגים של התמכרות. 

 << אורח >> שי לירז: << אורח >>  

לא, לא, נכון, נכון. אבל אני אומר, גם בנושאים כאלה דווקא התמכרויות להימורים לא בהכרח קשור למצב סוציו-אקונומי. הוא כן קשור לגיל צעיר. הוא כן קשור ליותר נטייה בצד הגברי. זאת אומרת לגברים יש יותר נטייה, גברים צעירים. וחלק מהפעילויות של הקמפיין מכוונות לקהלים האלה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

לצעירים. תודה רבה.

 << אורח >> ד"ר מורן בצר תייר: << אורח >>  

סליחה, אני יכולה להגיד מילה?

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> ד"ר מורן בצר תייר: << אורח >>  

רציתי להגיד, דווקא מהניסיון שלי, א' תודה לכולם על המילים. רציתי להגיד, זה אולי למשרד הרווחה, קודם כל לגילאים ממש צעירים אין מקומות של הוצאה חוץ ביתית כמעט. ילדים בכיתה ז' שמגיעים והם כבר במצבי התמכרות ואני לא מספיק עם מענים, לא מספיקים המענים. אין כמעט בכלל לאן להעביר אותם וצריך להתייחס לזה. 

דבר שני, אני חושבת שהקול קורא שלכם הוא מעולה. אני חושבת שצריך אותו ביתר שאת אחרי האירועים האלה. אני חושבת שהמעגלים, כמו שגם אמרתי קודם, וגם אתה ציינת ואחרים, הם הרבה יותר רחבים. יש נטייה, וגם אתם דיברתם על לדבר על הברור מאליו שזה באמת החטופים, משפחותיהם הגרעיניות, נפגעי הנובה וכדומה. יש לזה מעגלים הרבה יותר רחבים. יש אנשים בכל מיני צורות ומספרים. יש גם מעגלים שניים ושלישיים, כמו שציינתי על הבת שלי, וצריך להסתכל עליהם. 

אני חושבת, אני יכולה להגיד שאצלי בכפר הקול קורא שלכם עושה פלאים גם היום. עם פעילויות. ואני מקווה שאפשר לקחת את המודלים האלה ולהפיץ אותם בעוד מקומות וללמוד מהם. בהקשר הזה, אני חושבת שיש בארץ פלטפורמות מעולות להקים הבים טיפוליים לאוכלוסיות השונות שציינו. ואני רק אציין, למשל כפרי הנוער שיש בהם הרבה מאוד מקום, הרבה ידע מקצועי. גם בתחום הטיפולי, גם בתחום ההתמכרויות. ואפשר פשוט מה שלא עשו אולי ב-7 באוקטובר, לשלב ידיים בין כל הזרועות במדינה והגופים כמו שלכם, ולייצר משהו הרבה יותר איכותי לצורך העז שקיים היום. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. הדוברת הבאה מהעובדים הסוציאליים, מירב לוטן. 

 << אורח >> מירב לוטן: << אורח >>  

שלום. אני מירב לוטן, אני מנהלת את היחידה לטיפול בהתמכרויות בבת ים. אני אגיד שלצד קמפיינים באמת מבורכים בנושא העלאת מודעות ומניעה, אני חושבת שהדיוק פה הוא במתן מענים שיהיו מותאמים לאוכלוסיית המהמרים שהפרופיל שלהם הוא נורא שונה מפרופיל של מכורים לחומרים. 

הייתה פה התייחסות מאוד גדולה להתמכרות באופן כללי. אבל כן נגיד שמהמרים לא מקבלים מטעם מערכות המדינה את כל מה שמכורים לחומרים מקבלים. וצריך להתייחס לזה שהם לא יכולים להיות האח החורג של התמכרות לחומרים. צריכות להיות מסגרות ומענים מותאמים לאוכלוסייה הזאת. למשל שיתאימו לצרכים המיוחדים של האוכלוסייה. למשל הבטחת הכנסה בביטוח לאומי, שמקבלים מכורים לחומרים ולאלכוהול ומכורים להימורים לא מקבלים הבטחת הכנסה וזה בעצם תהליך מקביל בעצם למנגנוני הכחשה שמלווים מכורים להימורים כשהמדינה בעצם מאפשרת את זה. 

טיפול תרופתי, כמו שאת אמרת. מעטים הפסיכיאטרים שיודעים לייצר טיפול תרופתי מותאם להימורים. מאוד נפוץ בקרב חומרים, פחות בהימורים. צריך להגדיל את המענים המדויקים לאוכלוסייה הזאת. הסדרי פריסת חובות, אשפוזיות. יש מסגרות רבות של משרד הרווחה ומשרד הבריאות להתמכרות, אבל לא להתמכרות להימורים. אין אשפוזיות להתמכרות להימורים, כי זו התמכרות התנהגותית וכאילו אין מקום בעצם להפחית למגר את השימוש הראשוני. אבל זה לא נכון. צריכות להיות אשפוזיות לחודש ראשון, להפחתת הדחף, לוויסות דחפים. לוויסות ראשוני, לאיזון, להתאמת טיפול תרופתי. לסטאטר להתחלת מנוע של טיפול, כדי שאחר כך הם ישתלבו או במרכזים אמבולטוריים או ביחידות שלנו או במסגרות בתנאי אשפוז.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד על תנאי אשפוז. אין מסגרות ייעודיות. אולי עכשיו יש משהו שמתחיל להירקם. מסגרות ייחודיות בתנאי אשפוז, כמו קהילות שיש להתמכרות לחומרים. אין מספיק מענה למסגרות בתנאי אשפוז להימורים. וזה מתבקש. מתבקש. זה מתבקש להבין את הצרכים המיוחדים ולייצר מענה מאוד מאוד מדויק למהמרים כדי שלא תהיה נשירה, כדי שיבואו אנשים לטיפול וכדי שנייצר מענים אופטימליים להפחתת התופעה הזאת שהיא רק גדלה וגדלה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה. רשמתם את זה, את מה שהיא העלתה, כן? הדובר הבא עובד סוציאלי נחום מיכאלי. 

 << אורח >> נחום מיכאלי: << אורח >>  

בוקר טוב. שמי נחום מיכאלי, עובד סוציאלי, מנהל תחום התמכרויות בעמותת אפשר. אנחנו מפעילים למעשה חלק ממרכזי הטיפול הקהילתיים, אמבולטוריים. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

אתם מהשלושה מרכזים החדשים שנפתחו, שהיא הזכירה פה?

 << אורח >> נחום מיכאלי: << אורח >>  

לא, לא. המרכזים האחרים מופעלים על ידי עמותה אחרת. אנחנו מפעילים, וזה דבר אולי למה שהזכיר קודם חה"כ כסיף, של הצורך למרכזים ייעודיים. אז לפני שלוש שנים הקרן לתובענות ייצוגיות של האפוטרופוס הכללי יצא במכרז לחמישה מרכזי טיפול ייעודיים, הוליסטיים, ייעודיים למהמרים. אנחנו זכינו בשניים: ברמת גן וירושלים מפעילים מרכז. נכון להיום יש לנו כ-250 מהמרים שנמצאים בטיפול. נדמה לי שהמספר הגדול ביותר. 

הבעיה שלמעשה זה היה לשלוש שנים. זאת אומרת בסוף השנה כל החמישה נסגרים. אני פה קורא וועדה לנסות לפעול כדי לאפשר את המשך או מכרז חדש או משהו. כיוון שהרעיון של מרכזים ייעודיים למכורים זה דבר שבהחלט נדרש. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

זה חוסר תקציב לדעתך?

 << אורח >> נחום מיכאלי: << אורח >>  

לא. כי זה מראש היה תקציב, קרן תובענות ייצוגיות היה להם את הכסף שהוגדר לצורך העניין, 10 מיליון. וזה מה שיש להם. זהו, בזה זה נגמר. אם לא יוקצב תקציב נוסף או לא יעלה גורם אחר, חבל, וזה ייפסק. 

אני חייב לומר, בהתייחס לדוברת הקודמת, שאני לא חסיד גדול של מסגרות אשפוזיות. ואני לא חושב שיש בעיה במסגרות אשפוזיות גם למהמרים. כי יש אפשרויות. אני מאמין, כבר 40 שנה שאני עוסק בתחום, שהמסגרת הרלוונטית ביותר היא המסגרת הקהילתית. המסגרת, ההתמודדות הנכונה ביותר היא בקהילה ולאו דווקא במסגרת אשפוזית, למעט אולי כמה שאולי זקוקים לכך. 

חשוב לי להגיד משהו בנושא הזה של ההשפעה שכולם מדברים על כך ואי אפשר להתעלם ממה שקורה בחצי שנה האחרונה. שלוש הערות: הימורים זה לא הדבר הראשון בולט. נדמה לי שהזכירה את זה. השימוש בתרופות זה הדבר הראשון שבולט מהר מאוד. הדבר השני זה אלכוהול, שאנחנו עוסקים גם בנפגעי אלכוהול, אחד הדברים שאנחנו כן רואים. ההימורים זה לא הדבר הראשון, בוא נגיד, שבא לידי ביטוי. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

בסוף צריך כסף בשביל להמר. 

 << אורח >> נחום מיכאלי: << אורח >>  

הדבר השני, כולנו מכירים וידענו כאנשי מקצוע מה זה טראומה ומה זה פוסט טראומה. אנחנו לא מכירים את מה שקורה היום. היום זה טראומה מתמשכת. מתי יגיע הפוסט? אף אחד עוד לא יודע. זאת אומרת מה שהציפייה שהיה אירוע ועכשיו נתחיל לראות תוצאות, זה ממש לא ככה. התוצאות יגיעו. הם התחילו להגיע והם יגיעו בהמשך, כי הטראומה מתמשכת. 

הדבר השלישי זה שחייבים לעשות הפרדה בין כלל האוכלוסייה לבין אנשים באמת אולי באוכלוסייה יותר ייחודית או מועדים לפורענות. אני יכול לומר, ואנחנו, אגב, למען גילוי נאות, מחזיקים גם את הקו החם במימון מפעל הפיס. יש לנו גם קשרים של תמיכות של מפעל הפיס. האוכלוסייה הכללית של האנשים שמידי פעם משחקים פה ושם וכו' – עליהם זה לא כל כך מורגש. האוכלוסייה היותר בעייתית שכבר מהמרת, עליהם הדברים האלה חזרו. ואנחנו הולכים לומר שאם יש עלייה אצלנו בפניות הפניות היו בעיקר על רקע זה של אנשים שהם כבר מכורים שנפלו חזרה או אנשים שבו לבקש את העזרה רגע לפני. האם באמת בכלל הציבור יש פניות יותר? ממש אי אפשר להגיד. 

הדבר האחרון, לגבי הקמפיין אני מאוד מצטרף פה לברכה. אני חושב שהקמפיין היה מוצלח מאוד בהכוונה שלו. וגם דיברתי עם אנשי מפעל הפיס בזמנו על ההכוונה שהייתה לכלל הציבור ולא משהו אל תעשה כך, אל תעשה כך. אלא משהו שיותר מקבע את הציבור. הבעיה העיקרית שקשה מאוד להעריך, איך אומרים, הערכה של קמפיין שעם סיומו התחילה מלחמה וכל הקלפים נטרפו ולכן יש קצת בעיה בהערכה של הקמפיין. אבל אני חושב שזה הכיוון. להציג בפני הציבור באמת משהו שאפשר גם אחרת וצריכים באמת להיזהר. ההשקעה באמת במניעה והסברה היא לא החלק החזק אני חושב בתחום הזה של התמכרויות בכלל. ואני חושב שבעניין הזה צריך באמת להוסיף עוד. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. אני מתנצל, לא ניתן לאפשר לשאר הדוברים לדבר. 

מסקנות הוועדה: אני מודה ליוזמי הדיון על העלאת הנושא החשוב; הוועדה מודה למשרדים העוסקים בדבר ומפעל הפיס על פעילותם למניעה וטיפול בהתמכרויות; 

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעמיד את נתוני המחקר לגבי היקף התופעה. אנחנו מבקשים דיווח בתוך חודש ממשרד האוצר, הרווחה, הבריאות, בעניין סיום המכרז והקצאת תקציב נוסף למרכזים האמבולטוריים. נדרש מענה לפוסט טראומה הצפויה. 

תודה רבה. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

גם מבקשים שאנשים שרואים את הקול קורא, אני רואה שהקול קורא עדיין באוויר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

כן, לפני שבוע הוא יצא. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

חשוב מאוד, באמת חשוב מאוד. כי בסוף אנחנו יודעים שהולכים לטפל וצריכים לטפל בהרבה הרבה אנשים. וכמה שיותר יהיה מרכזים וכמה שיותר אנשים ייגשו לקול קורא הזה, זה בוודאי זה יעזור יותר. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

זה מבורך, זה מציל חיים. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

וגם הזדמנות להודות שוב פעם לכל המשרדים. וגם למפעל הפיס. זה נראה שמפעל הפיס הוא חלק מהמשרדים, הוא לא. הוא סך הכול נותן ועוזר. תודה. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

עופר, בבקשה. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

כן. אני מבקש, גברתי, להוסיף למה שאמרת שהדברים שאמרת חשובים כמובן. זה גם להמליץ על היישום של ההמלצות של הוועדה הבין משרדית שהזכרתי שלא. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

אבל הם סיפרו, הם נתנו. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל ליישם את זה, כמו שאמרתי, עם כל הכבוד. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

הוא אומר שקמפיין סיפורי הצלחה לא יצא, הוא רוצה לראות את זה באוויר גם. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

ויותר. 

 << דובר >> אברהם בצלאל (ש"ס): << דובר >>  

למרות שיש קמפיינים אחרים שהיא אומרת. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

אבל הדגש הוא, הזכרתי שלוש המלצות של הוועדה הבין משרדית. אני רוצה להדגיש ביניהם את המרכזים הטיפוליים. צריך להדגיש פה שהמרכזים הטיפוליים צריכים להיות, רצוי שתהיה הפרדה בין מכורים לסמים למשל למכורים להימורים. זאת אומרת אין מקום לשים אותם בטיפול משותף או במרכז טיפולי אחד. 

 << אורח >> נחום מיכאלי: << אורח >>  

המרכזים הייעודיים זה למהמרים בלבד. 

 << דובר >> עופר כסיף (חד"ש-תע"ל): << דובר >>  

מאה אחוז. אני מדבר בכלל על מרכזי טיפול בכלל בהתמכרויות, במכורים. 

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה מי שלמעשה קבע את האחוזים של צמצום התחנות של מפעל הפיס או מי שאמור לטפל בזה, משרד האוצר. אני רוצה להפנות פה גם בקשה למשרד האוצר שיעלו את הקצב ואת המספרים או האחוזים בסופו של דבר של תחנות, בעיקר באשכולות הנמוכים שייסגרו. 

 << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>  

תודה רבה. הישיבה ננעלה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:38. << סיום >>