פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
31/03/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 65
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום ראשון, כ"ח באדר ב' התשפ"ד (7 באפריל 2024), שעה 11:15



סדר היום:
 << נושא >> סיור הוועדה באצבע הגליל << נושא >>   

נכחו:
חברי הוועדה: 
מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
ניסים ואטורי
טטיאנה מזרסקי
יונתן מישרקי


מוזמנים: 
	ניצן קורקין
	–
	נציגת המשרד לפיתוח הנגב והגליל

	חיים גבאי
	–
	מנהל מנהלת המפונים צפון, משרד החינוך

	תמר שמחי
	–
	מנהלת אשכול מעוף, משרד הכלכלה והתעשייה

	איגור טברסקוי
	–
	מנהל מעוף קריית שמונה וגליל מזרחי, משרד הכלכלה והתעשייה

	יניב חן
	–
	מחוז גליל-גולן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	יעקב בולקץ'
	–
	מחוז גליל-גולן, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

	חסן אבו ריש
	–
	מנהל נפת צפת, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	נופר קין
	–
	ס. מנהלת מח' הערכות לשעת חירום וטראומה נפשית, משרד הבריאות

	סיגל בן עוז
	–
	מנהלת תחום השקעות ויזמות מחוז צפון, משרד התיירות

	רועי מקוב
	–
	מנהל מס הכנסה ומיסוי מקרקעין טבריה, רשות המסים

	פרופ' מולי להד
	–
	נשיא מרכז משאבים, מרכזי חוסן

	יפתח בנבנישתי
	–
	מנכ"ל מרכז משאבים, מרכזי חוסן

	מיכל בן מובחר
	–
	יו"ר מרכז משאבים, מרכזי חוסן

	מיכל צורן
	–
	איגוד התעשייה הקיבוצית

	ואאל מוגרבי
	–
	ראש מועצת עין קניא

	תמיר שלום
	–
	ראש מועצה מקומית יסוד המעלה

	מוטי חטיאל
	–
	ראש מועצת ראש פינה

	נג'ם שריף
	–
	ראש מועצה מקומית גוש חלב

	חוסיין אל-הייב
	–
	ראש מועצת טובא זנגרייה

	ענבר בזק
	–
	מנכ"לית חברה כלכלית גליל עליון

	יורם אזולאי
	–
	מנכ"ל אשכול גליל מזרחי

	מיכל לאופר
	–
	דוברת אשכול גליל מזרחי

	ניצן סלע בלום
	–
	מנהלת אגף פיתוח כלכלי, אשכול גליל מזרחי

	נועה טרץ
	–
	מפקחת שירותי רווחה, אשכול גליל מזרחי

	סיוון צרפתי אור
	–
	רכזת פרויקט התיירות, אשכול גליל מזרחי

	עומר נוי
	–
	מנהל מתחם התיירות בת-ים 

	דודי בן גל
	–
	מנכ"ל מלון כפר גלעדי

	ד"ר אורית דגני דיניסמן
	–
	יועצת ארגונית ועסקית

	אלכסיי
	–
	עוזר לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי





מנהל הוועדה:
אמל ביבאר

רישום פרלמנטרי:
דניאל ג. איטייפ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


 << נושא >> סיור הוועדה באצבע הגליל << נושא >>   


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בואו, היכנסו.


 << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>   


רבותיי, אנחנו רוצים להתחיל. מתנצלים על העיכוב. סבב היכרות קצר, שם ותפקיד, ואחרי זה אנחנו נכנסים ומתחילים.

 << דובר >> נופר קין: << דובר >>   

אני נופר קין, סגנית ממונה היערכות לחירום וטראומה נפשית, אגף בריאות הנפש, משרד הבריאות.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

חיים גבאי, מנהל מפוני צפון, משרד החינוך מחוז צפון.

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

איגור טברסקוי, מנהל מעוף קריית שמונה וגליל מזרחי, משרד הכלכלה.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

רועי מקוב, רשות המסים, מנהל מס הכנסה ומיסוי מקרקעין בטבריה, אני כיום גם מנהל את מוקד הביצועים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבחור שעוזר לעסקים שמסתובב, רמי, הוא איתך?

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

לא. רמי יושב בירושלים. אני מנהל את המוקד בטבריה

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אוקיי. ממשיכים. מה השם שלך?

 << דובר >> רניאל גוטמן: << דובר >>   

רניאל גוטמן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יפה. כן?

 << דובר >> ניצן סלע בלום: << דובר >>   

ניצן סלע בלום, אני מנהלת את הפיתוח הכלכלי באשכול גליל מזרחי.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

סיגל בן עוז, מנהלת תחום השקעות ויזמות, משרד התיירות.

 << דובר >> חסן אבו ריש: << דובר >>   

אני חסן אבו ריש, מנהל נפת צפת במשרד הרווחה.

 << דובר >> עומר נוי: << דובר >>   

עומר נוי, מנהל מתחם התיירות, בת-ים.

 << דובר >> תמיר שלום: << דובר >>   

תמיר שלום, ראש המועצה יסוד המעלה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חדש, תמיר?

 << דובר >> תמיר שלום: << דובר >>   

שבועיים בתפקיד.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בהצלחה.

 << דובר >> יניב חן: << דובר >>   

יניב חן, משרד החקלאות, מחוז גליל-גולן.

 << דובר >> יעקב בולקץ': << דובר >>   

יעקב בולקץ', משרד החקלאות, מחוז גליל-גולן.

 << דובר >> סיוון צרפתי: << דובר >>   

סיוון צרפתי אור, רכזת תחום התיירות באשכול גליל מזרחי.

 << דובר >> דודי בן גל: << דובר >>   

דודי בן גל, המנכ"ל של מלון כפר גלעדי.

 << דובר >> מיכל לאופר: << דובר >>   

מיכל לאופר, דוברת אשכול גליל מזרחי.

 << דובר >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << דובר >>   

ד"ר אורית דגני דיניסמן, אני משניר, מתעסקת בתחום של שיקום אזורי וקהילות וגם יועצת עסקית.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לך משימה פה עכשיו במלחמה? דבר שאת עובדת עליו? עשית ליווי עסקים, אבל אמרת שהפסיקו את התקצוב. 'מעוף', שמעת על זה?

 << דובר >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << דובר >>   

הוא יודע.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה עלה בכנסת.

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

נגמר הכלי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

צריך למצוא, כסף, מלחמה.

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

בשמחה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

צריך לטפל בזה. כן?

 << דובר >> יפתח בנבנישתי: << דובר >>   

יפתח בנבנישתי, מנכ"ל מרכז משאבים, מפעיל מרכזי החוסן.

 << דובר >> פרופ' מולי להד: << דובר >>   

פרופ' מולי להד, נשיא מרכז משאבים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מולי, מה נשמע?

 << דובר >> פרופ' מולי להד: << דובר >>   

בסדר.

 << דובר >> מיכל בן מובחר: << דובר >>   

מיכל בן מובחר, יושב-ראש מרכז משאבים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

את גם מוכרת לי.

 << דובר >> מיכל בן מובחר: << דובר >>   

בכובע פה אני יושב-ראש מרכז משאבים. אתה מכיר אותי בכובע אחר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יפה.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

ואאל מוגרבי, ראש מועצת עין קנייא.

 << דובר >> מיכל צורן: << דובר >>   

מיכל צורן, איגוד התעשייה הקיבוצית, אחראית על המכלים הכימיים בקו העימות.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

ענבר בזק, מנכ"לית חברה כלכלית גליל עליון.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

טטיאנה מזרסקי, חברת הכנסת.

 << דובר >> אלכסיי: << דובר >>   

אני אלכסיי, עוזר של ח"כ טטיאנה מזרסקי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מיכאל, ועדת נגב גליל.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

מוטי, ראש מועצת ראש פינה.

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

נג'ם שריף, ראש מועצה גוש חלב, חדש בתפקידי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חדש. כמה אנשים יש בגוש חלב?

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

תלוי. אם אתה סופר רק בגוש חלב, זה 3,200. מי שיצא ממנה זה 3.5 מיליון. אין מי שיחזיק אותנו. מה יחזיק אותנו?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, אנחנו אחרי יום סיור בצפון. אנחנו יודעים ומבינים את חומרת המשבר הכלכלי והקהילתי. אני לא רוצה לדבר פה על ביטחון, אף שאני גם חבר בוועדת חוץ וביטחון וגם יושב-ראש בוועדה לבניין הכוח בצה"ל וגם בוועדת התקציב של צה"ל במשרד הביטחון. אבל עיקר הסיור שלנו היום זה ההשלכות הכלכליות-אזרחיות על תושבי הצפון, והאמירה הכללית אם אנחנו במגמה של שיפור בדרום בחזרה הביתה, בצפון אנחנו בהחמרה של המצב הקהילתי-כלכלי ועם אי-ודאות כלפי העתיד.

לא רק שהמצב הקיים יכול וצריך להשתפר אלא הוא עלול להיות מוחרף בתנאים מסוימים של לחימה כללית מול החיזבאללה. אנחנו גם יודעים שהממשלה מתעכבת - - - ולהחליט החלטה כוללנית על הצפון. גרירת הרגליים של הממשלה זה דבר חמור, זה פוגע באנשים הפרטיים, ברשויות בקהילות, ביישובים, מושבים, קיבוצים. זה פוגע בחוסן, זה פוגע בוודאות הכלכלית-אזרחית שאפשר לייצר בזמן שיש אי-ודאות ביטחונית.

אנחנו בוחרים את היום הראשון של הפגרה שלנו לקיים סיור - - - 

 << דובר >> חוסיין אל-הייב: << דובר >>   

שלום לכם, סליחה על האיחור. באתי מנסיעה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בוא, הצטרף אלינו.

 << דובר >> חוסיין אל-הייב: << דובר >>   

תודה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו מבינים שהממשלה התבוששה מלקבל החלטה כוללנית על הצפון, מה שהיא ידעה לעשות בדרום במסגרת הקמת מנהלת תקומה, היא לא יודעת ולא עשתה עדיין בצפון. הדעות חלוקות מה יכול להיות יעיל, האם מנהלת תקומה לצפון או החלטת ממשלה כוללנית והובלה של משרד מתכלל.

הסיבות לעיכוב בהחלטת הממשלה הן גם סיבות של אגו במשרדים וזה חמור מאוד. בינתיים לתושבי הצפון אין כתובת אחת. יש משרדי ממשלה שהיו פרו-אקטיביים ורואים אותם בשטח והם מגיבים, את מה שיש להם הם נותנים ונותנים מהר.

יש משרדים שהממשלות שלהם לא מספיק טובות כלפי הצפון. הרבה מהמשרדים משתמשים גם בסיסמה "אין לי, אם האוצר היה נותן לי הייתי מבצע". זו עוד סיבה, תשובה לא מספיק טובה, כי בסוף משרד אמון על התחום שלו והיינו מצפים משר שמרגיש שהממשלה לא עושה את מה שהוא רוצה או האוצר לא מגבה אותו לפחות, שנשמע את הזעקה שלו בכל מקום ואת המלחמה שלו למען תושבי הצפון.

אנחנו פגשנו היום הרבה גופים והרבה ארגונים וזה מפגש הסיכום שלנו. יש פה הרבה דוברים והרבה רצון לומר, אני ממליץ לכם להיות תמציתיים, לדבר דקה-שתיים, לבחור נושא שהוא חשוב לכם שאנחנו נפנים אותו, שניקח אותו לוועדה. הוועדה שלנו תתכנס לכנסת בפגרה, הודענו שאנחנו נעבוד גם בפגרה ואנחנו מוכיחים את זה ביום הראשון שלנו.

צה"ל המליץ לנו לא להגיע לאביבים ולא להגיע לתל-חי ולא להגיע לכפר יהודייה. אנחנו היינו בכל המקומות ואנחנו נפעל לפי עיקרון פשוט שקבענו - היכן שיש עדיין אזרחים, שם אנחנו נהיה. היכן שיש כיתת כוננות וחקלאים ותעשיינים ועסקים ולולנים שנאבקים להתקיים - אנחנו נהיה. גם אם זה סיכון עצמי, ואין תירוץ לחברי כנסת לא להיות בקו החזית לצד האזרחים שהם בסכנה יומיומית.

לכן אנחנו נעשה דיון מעקב, ובדיונים האלה גם ניתן לכם אפשרות לדבר. ולא דיון בודד, אני מתכוון להקדיש את רוב הדיונים שאני זכאי להם בפגרה למצב בצפון ולבקש אישור מיוחד לקיים עוד דיונים. זה לא הסיור היחיד שנעשה בצפון, אנחנו נחזור לפה. לכן תראו בזה התחלה של קשר, של מסלול שבו ננסה, ח"כ טטיאנה ואני עם חברי הוועדה האחרים, לקחת את מה שיעלה כאן לקובעי המדיניות.

אנחנו לא ריבון ולא סמכות ואפילו לא הוועדה הכי חזקה בכנסת, אנחנו לא ועדת כספים ולא ועדת כלכלה, שעמדתי בראשה. ועדה שפשוט נאבקת למען נושא שלא תמיד יש לו גב פוליטי, אבל לדעתי הוא הכי חשוב במדינה, הנגב והגליל. בעבר ידענו להיאבק ולהביא תוצאות, וכך אנחנו נמשיך.

אני מבקש להודות למוטי, ראש המועצה של ראש פינה, לברך את ראשי הרשויות שנבחרו לתפקיד ואת הוותיקים, ומבקש שאנשים ידברו ממש קצר ולעניין, לאפשר לראשי רשויות ואחריהם גם ראשי ארגונים לדבר. ממש תמציתי כדי שנפנים את המסרים וניקח סוגיות לטיפול. מוטי, אתה המארח, תתחיל.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

תודה. ברוכים הבאים לכל הנכבדים שהגיעו לכאן. מיכאל, אתה תמיד הראית שבסוף מה שחשוב זה להגיע לשטח ולא לדבר על הדברים בירושלים, אלא לרדת ולראות ולהרגיש את הדברים ברגליים ובעיניים, כך גם חברת הכנסת טטיאנה שאף היא שותפה לדרך.

יש פה שילוב של שני נושאים – חוסן ופגיעה כלכלית בתיירות, פה בגליל ובצפון. המדינה שלנו חייבת להבין שבלי חוסן, שום דבר לא יכול להתקיים. שום דבר לא יכול לפרוח אם אין חוסן קהילתי.

חוסן מתחיל גם במקום הטיפול הרגשי וגם המקום הכלכלי. היום התושבים בגליל מרגישים שאין לנו ממשלה. יצאה הודעה של פורום קו העימות, מכרז, אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה – דרושה ממשלה. המקום הזה של תחושה שאין ממשלה זה שאין ליווי ואין מענה לאזרחים.

קבעו קו 9-0 – ראש פינה, צפת, חצור הגלילית. כל מי שנמצא מעבר לא נכלל, אף שנפגע כלכלית לא פחות מאנשים שנמצאים בגדר ומקבלים פיצויים כאלה ואחרים. אבל מי שפה נפגע בצורה משמעותית ואף אחד לא רואה אותו, מיכאל.

צימרים בראש פינה לא מתפקדים, כל תומכי התיירות לא עובדים, האומנים, הזמרים, הנגנים. אין פה שום דבר באזור שלנו. המדינה אומרת "זהו, נגמר הפיצוי".

שלום לחבר הכנסת ואטורי.

 << דובר >> ניסים ואטורי (הליכוד): << דובר >>   

שלום לכולם, סליחה.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

המדינה אומרת "חברים, נגמר הפיצוי. אין פיצוי". אנשים מפסידים פה כספים. דיברו איתי לפני כמה ימים משפחות בראש פינה שאין להן כסף. אין להן מה לאכול, אין פרנסה. אין פרנסה כי הם אומנים, זמרים, בעלי חנויות מזכרות. הגלריות שלנו סגורות, לא עובדות. אנשים מרבים פה לטייל. הצימרים שלנו משכירים את יחידות הדיור שלהם ב-7,000 שקלים בחודש להשכרה קבועה, בו-בזמן שזה היה מחיר של 800 שקלים ללילה, ומזה אפשר להתפרנס. מסכום אחר אתה לא יכול להתפרנס.

לכן, מיכאל, המדינה חייבת להבין שצריך לתת מענה ולא להגדיר 9-0. להגדיר "אזור צפון" שיכלול את כל מי שנפגע כלכלית לפי דוחות כלכליים, מה היה בשנת 2023 ומה קורה בשנת 2024 ומה קרה בשנת 2022 וההשלכות של 2023 ו-2024.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני רוצה הבהרות. מי נציג התיירות? סיגל, נכון? אני רוצה שתסבירי לנו את המדיניות, כי מה שאנחנו מבינים, תגידי לי איפה אני לא מבין נכון – יש מהלך סיוע שממוקד בטווח מסוים מהגבול ויש דרך לסייע, ויש אזורים שבהם אנשים לא מפונים ושם היו עסקים של תיירות, מי שפונה והוא באיזה מסלול ברור, יותר קל לו. השאלה הגדולה היא מה קורה עם אלה שלא מפונים ושנשענים על תיירות כאשר אין תיירות? מה השיטה לעזור לאנשים האלה?

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

כרגע זו באמת קצת בעיה. אנחנו מודעים שבתיירות מעגלים נוספים נפגעים וגם עסקים שהם לא ביישובים המפונים כרגע סגורים וחלק פיקוד העורף לא מאפשר להם בכלל להפעיל, במיוחד הצימרים, והם בבעיה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

רגע, בואו ניקח סתם דוגמה – עסק בכפר בלום, קיאקים, היה צריך להתחיל בקרוב, ועכשיו הוא לא יפעל, ונגיד בקורונה העסק הזה כן קיבל עזרה מהמשרד, הייתה דרך.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

לא ממשרד התיירות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

ממשרד הכלכלה.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

יש את קרן הפיצויים דרך רשות המסים שהיא אמורה לפצות את העסקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

העסק הזה שהוא לא בטווח המוגדר אלא מחוץ לטווח, נגיד 20-10 קילומטרים, הוא יכול עכשיו לפנות לרשות המסים על אובדן הכנסה?

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

לא, כלום.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

כרגע לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה המחשבות שלכם בדיונים הפנימיים? הרי ברור שיש פה בעיה.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

אני לא מתעסק עם זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הבעיה היא לא מומחשת.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

אני לא עוסק בנזק העקיף, אני עוסק בנזק הישיר. אבל הוגדרו תקופות שבהם אנחנו, לראשונה היה פיצוי לכל המשק, לכל מדינת ישראל. זו פעם ראשונה בתולדות המדינה הזו. עד היום שולמו - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מתי?

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

בקורונה.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

לא, הקורונה סיפור אחר. אני מדבר על נזקי מלחמה. שולמו עד היום כ-13 מיליארד שקלים. מדובר בכספים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

על ישיר?

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

עד סוף דצמבר.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

על ישיר בערך מיליארד וחצי. על עקיף בערך 11.5 מיליארד. זה עוד לא סוף הסיפור. יש אבחנה באמת בין ישובים שקרובים לגבול ליישובים אחרים. אנחנו בסופו של דבר מבצעים את - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה שהגדירו, אתם נותנים. תיירות, חיים כץ, יודע את הבעיה. מה הכיוונים? מה המחשבות שלכם?

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

אני יודעת שמנסים מול האוצר ובמסגרת החלטת הממשלה צפון אנחנו כן בודקים - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

להכניס מרכיב כזה?

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

להרחיב את מערך הייעוץ כדי לסייע. נכון - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה יעזור ייעוץ, סיגל?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מפטרים עובדים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

העסקים האלה יימחקו.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

- - - לנסות להכניס מענקים לשיפוצים או לעשות איזושהי - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה תשתית - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

מיכאל, יש את 150 - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה הכול רעיונות טובים, אבל לאדם יש אובדן הכנסה מפורש. יש לו דוחות. וגם הקיץ זה התיירות פה, עכשיו זה התיירות. כל מי שהתבסס על תיירות מפסיד הכנסות.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

המשרד מודע לזה והחשש הגדול שלא ישרדו עסקי תיירות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל אתם לא דורשים איזה מסלול מענקים? משהו לעסק על אובדן הכנסה? למה לא לפיצוי?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אחזקת עובדים, חל"ת – משהו.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

כי זה לא משרד התיירות. אף פעם לא היה משרד התיירות. זה היה מול האוצר, רשות המסים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל ההמלצות - - - 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - - הצעות מטעם משרד התיירות אין מסמך לוועדת הכספים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תראי, את בקשר ישיר עם חיים כץ. אני מיודד איתו והוא איש ביצוע, הוא יודע לבצע. תגידי לו שהייתה פה שיחה והייתה פה שאלה מה הדין של עסקי תיירות כשאין תיירות בצפון והם הולכים לקרוס ולהימחק. האם הדבר הזה מטופל על ידו? האם זה ייכלל בהחלטת הממשלה? זה גם לא אירוע של עשרות מיליונים, זה יכול להיות מאות מיליונים, אולי יותר.

אני מבקש שאת אישית מעבירה לחיים את הבקשה שלי.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

אוקיי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני גם אנסה לדבר איתו. אנחנו נעשה בערך עוד שבועיים דיון אצלנו בכנסת. תנסו לפחות לבוא עם חשיבה חדשה, עם עמדת המשרד שהיא רשמית – זאת אומרת "המשרד ממליץ כך וכך". 

אם האוצר לא יבצע, אנחנו נלך לאוצר, אבל אל תגידו לנו "זה לא אנחנו" אלא "אנחנו התיירות ואנחנו ממליצים שיהיו מענקים במשבר הזה, וכפי שעשינו בקורונה או במסלול דומה - - - " ואחרי זה אנחנו נלך לריב עם האוצר, אבל נקבל את ההמלצה המקצועית שלכם.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

אוקיי.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

ברשותך אני חייב עוד משפט אחד בנושא החקלאות, יש פה פועלים תאילנדים שנמצאים בשטחים החקלאיים שלנו ואין להם מיגון. פנינו למשרד החקלאות והסברנו להם שאם לא יהיה להם מיגון, עם הטיל הראשון הם יברחו מפה וכל הפרי. - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מיגון במגורים שלהם או במקום אחר?

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

במגורים. ביקשנו שתי מיגוניות לכל ראש פינה לטובת החקלאות – אין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא רצו לתת?

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

אין תקציב לזה עכשיו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כמה עובדים זרים יש לכם?

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

יש כ-30 עובדים זרים היום בראש פינה. שתי מיגוניות. עם הטיל הראשון - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש פה נציג פיקוד העורף?

 << דובר >> מיכל בן מובחר: << דובר >>   

זה משרד החקלאות.

 << דובר >> יניב חן: << דובר >>   

אנחנו עד עכשיו פרסנו סדר גודל של 180 מיגוניות כי אנחנו בשבועיים האלה פורסים, זה הכול לפי רשימה מאושרת שהועברה על פי - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

השניים שלא מאושרים - - - 

 << דובר >> יניב חן: << דובר >>   

יכול להיות, אין הבדל. בגלל שבמטולה הקצינו להם שם סדר גודל של 18-17 מיגוניות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אין הרבה אנשים.

 << דובר >> יניב חן: << דובר >>   

10-8 מיגוניות וגם אנחנו מרכזים את זה במקום אחד אז יכול להיות שאם מדובר בשתי - - - ננסה לעזור לכם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה תדאג לו, אנחנו רושמים את זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

דיברתי עם השר, דיברתי עם - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר, עזוב אותך שרים. אנשי מקצוע יותר טובים. השר יכול להגיד משהו אם לא יהיה פקיד שיבצע לא יהיה כלום, תאמין לי. אם מישהו, פקיד, אומר לך "אני אדאג לך" זו הבטחה יותר גבוהה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

צודק.


 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה.

<< דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

שלום לכל המכובדים. עצם העובדה שאנחנו יושבים ביחד זה מחמם את הלב. כל הבעיות של הצפון זהות בדרך כלל, תלוי בקרבה, אבל אני רוצה להשתמש במעמד הזה להיעזר בכם בשתי סוגיות ספציפיות. אחת זו החלטת ממשלה 975, משום מה לא יודע למה הוציאו את גוש חלב ממנה, וזה מאוד מאוד חשוב לנו.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא הייתה בפנים והוציאו?

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

היא לא נמצאת בכלל בינתיים.

 << דובר >> יפתח בנבנישתי: << דובר >>   

בקשה 975-22-25?

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

כן, לקטע על הפינוי. זה מאוד חשוב כי אנחנו יודעים שבמהלך הולכות להיות כל מיני הטבות ועדיף להתחיל להיאבק עכשיו מאשר להיאבק אחר כך. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה מכיר את זה, אמל? 

 << דובר >> אמל ביבאר: << דובר >>   

מכיר את ההחלטה אבל אנחנו נשמע את זה עכשיו.

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

עכשיו אני מבקש גם הדרכה למי אני יכול לפנות, איך? על אילו דלתות אני צריך לדפוק בשביל  להיכלל? 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אחת זו החלטת הממשלה - - -

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

הדבר השני שנודע לי היום, אחד התושבים פונה אליי, הגיע לבנק פועלים מבקש דחיית הלוואות, פתאום מתברר שגוש חלב גם לא נכללת, שזה דבר ממש מוזר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בנק הפועלים?

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

בנק הפועלים. בדקתי עם ההנהלה, אומרים לי 'זו החלטת בנק ישראל'. סאסא כן נכללת, חורפיש כן נכללת, ופתאום גוש חלב לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ואתה באותו שטח.

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

כן.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אתה אמרת שאתה רוצה שנדריך אותך.

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

כן. להדריך, לעזור. אם אני יכול להיעזר ב'אשכול' לדבר הזה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

'אשכול', תעזרו לו. אתה ב'אשכול'?

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

כן. סליחה אני מנצל את האירוע הזה, זה ספציפי אבל זה גם לתושבים חשוב.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תוציאו אלינו מכתב שזאת התשובה שהוא קיבל מבנק הפועלים על האירוע הזה ואנחנו נטפל.

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

תודה.

 << דובר >> חוסיין אל-הייב: << דובר >>   

אני מברך על המפגש הזה. אתם כמשרד - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ראש המועצה של טובא. חדש או ותיק?

 << דובר >> חוסיין אל-הייב: << דובר >>   

ותיק וחדש. זו קדנציה חמישית. לפני כן לא הייתי אבל אני חוזר. אני מברך על המפגש הזה שאנחנו כולנו יחד. אני יודע שאנחנו נמצאים במצב מאוד קשה. עכשיו העדיפות צריכה להיות ליישובים המפונים, צריך לתת עדיפות עליונה לאנשים האלה, כולל תיירות, כולל לטפל באוכלוסיות, וזה דבר ראשון.

דבר שני, המשרד הזה, - - - הנגב והגליל יכול לעזור רבות לנו כאזרחים, כיישובים. דווקא יישובים הנמצאים באשכול התחתון, סוציו-אקונומי נמוך ואבטלה גבוהה שהגיע הזמן - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

נגב-גליל לא עוזר. יש נציגה פה, ניצן? היא איתנו?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

לא.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

וגם לרשויות בדואיות וגם דרוזיות, אמל בוא נחבר אותו.

 << דובר >> חוסיין אל-הייב: << דובר >>   

מי הנציג שלך לדבר - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו נחבר אתכם. הוועדה תחבר אותך לראש המטה ולניצן. אולי שהשר יבקר אותו. אבל השר הזה היה אפקטיבי במלחמה. אין לו הרבה כסף, אבל מה שהיה לו הוא חילק בצורה מהירה וטובה. בוא נמשיך.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

תודה על הזימון, מוטי. מיכאל, כמעט בכל הוועדות שאתה מזמין, אני נמצא בוועדות שלך בכנסת ואני נוכח פיזית שם, זה חשוב לי להיות בכל הוועדות. אני אדבר בשם ארבע הרשויות הדרוזיות בגולן, ואני חייב להגיד לך משהו – המדינה כמעט איבדה את הצפון לצערי הרב. אני חייב להגיד לך, לפני שבוע איבדנו בן כפר עין קנייא שהלך והתפרנס בכפר קריית שמונה ולצערי הרב אף אחד לפני כן לא התייחס לצפון ובכלל לא לרמת הגולן ובכלל לא לכפרים הדרוזיים בגולן.

לכן יצאתי לתקשורת, הצפתי את כל התקשורת, לכל הערוצים יצאתי ודיברתי, עד שהנשיא הגיע, שרים הגיעו ואף אחד לא התייחס אלינו, ואף אחד אפילו לא התייחס שהיישובים הדרוזיים ברמת הגולן נפגעו מהפינוי. יש כאלה יישובים שפינו אותם ובצדק בגלל רמת הסיכון שעל היישובים, אבל יישובים שנפגעו פגיעה ישירה מזה שיישובים פונו.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

אתם לא פוניתם, שזה בכלל מוזר.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

בכלל. תכף אני אתייחס לקו העימות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

ואאל, צריך להיות קצר.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

אני חייב להשלים. אם קצר, אני קם והולך. אני חייב שישמעו אותי עד הסוף.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, לא. עם כל הכבוד לך, אתה תהיה קצר. זה שאתה תדבר הרבה ומישהו אחר לא ידבר זה לא יוצא טוב. אם אתה בא בשם הצדק, אז תדאג שגם אחרים יוכלו לדבר.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

אני אתן לכולם, אבל אני בא בשם הצדק. אני חייב להשמיע את הקול שלי בכל מקום, מיכאל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תהיה קצר.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

אני חייב להשמיע את הקול שלי. אני משתדל להיות קצר ככל האפשר.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בבקשה.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

עד לפני מותו של הבחור מעין קנייא אף אחד לא התייחס אלינו. גם לא נכללנו ביישובי ספר. למזלנו עכשיו בהחלטה האחרונה הכלילו אותנו כיישובי ספר, אבל מבחינת יישובי קו עימות, יישובי רמת הגולן לא נכללים כיישוב קו עימות. איך אנחנו נמדדים? האם לפי שם יישוב או לפי קרבתנו לגבול או לפי שאנחנו משלמים את האגרה? לפי מה?

עם כל הכבוד לדודוביץ', מיליון ואחת פעמים אמרתי לו כיושב-ראש קו העימות 'אם אתה לא משלם אגרה או שילמת אגרה אתה נחשב כקו עימות רמת הסיכון - - - '. רק עכשיו, עכשיו באתי תחת מתקפה, הגעתי לכאן נפלו בשטחים פתוחים ממש סמוך לעין קנייא כשאני נמצא בין הר דב לבסיס זעורה וכל הפיצוצים על הראש שלי ואף אחד לא מתייחס אליי.

מבחינת פגיעה כלכלית, חקלאות – כל החקלאים של עין קנייא עובדים במטולה, עובדים בדן, בדפנה, בקיבוצים הסמוכים, בקריית שמונה וכולם פונו. רק תיקים ברווחה. חסן יכול להעיד איתי פה. הוא מנהל ענפה. תיקים ברווחה בעין קנייא – מעל 70 תיקים. יש לי במועצה מבחינת ארנונה אפס תשלומים. אין. 

בנוסף לכך יש לי מונים, תשלומי החשמל, אנשים ביטלו את הוראות הקבע, באים, משלמים את החשמל ב-100 שקלים. מה אנחנו עושים כתושבי הצפון? עד מתי אנחנו נשרוד? שאלת המיליון לממשלה, למדינה ולכל מי שיושב בכנסת. אתם חייבים לתת לנו את הפתרון. אנשים קורסים. בתקשורת עליתי, דיברתי. אנחנו צריכים תשובה ואנחנו צריכים את הפתרון.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה לך.

 << דובר >> תמיר שלום: << דובר >>   

אני אגיד בקצרה. יסוד המעלה זה יישוב לא מפונה, זה ישוב שקולט מפונים מהצפון - - - גם במסגרות החינוך - - - הניתוח שעשית בהתחלה מיכאל ואני מודה לכל מי שנמצא פה הוא נכון, אבל צריך להסתכל ברמה האסטרטגית קדימה 10-8 חודשים, ולא כל חודשיים נגיע לכנסת עם צוותים לוועדות הכספים ולכל מיני ועדות כדי להגיד כמה מגיע לנו ולמה. 

ההשפעות כמו שאנחנו מבינים אותם במלחמה הן ארוכות טווח. ודאי שעל עסקי התיירות, ודאי שעל עסקי החקלאות וכך צריך להתייחס לזה, ואנחנו משקיעים אין-סוף זמן. אנחנו שבועיים בתפקיד ואני אומר לכם שחצי מכל שבוע אני משקיע בוועדות האלה, ויוצאים נציגים מהצפון אליכם כדי להסביר למה מגיע לנו, ולכן צריך להסתכל על זה ברמה האסטרטגית רחוק 10-8 חודשים קדימה ולפצות את האנשים האלה כי האנשים האלה חיים כל הזמן מהיד לפה. 

אחרי זה נתחשבן מי מהם קיבלו יותר כסף וצריכים להחזיר. אבל נכון לעכשיו המלחמה הגדולה שלנו, מלחמה אסטרטגית, היא על כך שאנשים לא ירצו לגור כאן, יעזבו. הם כבר מתקדמים דרומה. 

מעמיסים עלינו ואנחנו נאבד אותם. אחר כך להחזיר אותם זה לא יהיה בלחיצת כפתור. גם אם חיזבאללה יעזוב מעבר ל'ליטני' זה לא אומר שמחר בבוקר הם יחזרו ליישובים שלהם, הם צריכים להאמין בנו.

אני יודע שאתה מאמין גם במה שאמרת קודם, בניית האמון מתחילה עכשיו, בטיפול הנכון באנשים האלה, וזה יעלה כסף למדינה. השאלה כמה אנחנו נוציא וכמה אנחנו נבזבז זמן על להתחנן - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה יודע, מה שאני רואה שאפילו הבעיה פה בסיפור של הצפון זה אפילו לא כסף, בעיה תפקודית, כי המדינה מוכנה לתת 4 מיליארד שקל, אבל היא כבר מוכנה לתת את זה ארבעה חודשים. היא לא שמה את זה.

 << דובר >> תמיר שלום: << דובר >>   

מיכאל, אני לא יודע באיזו פלטפורמה, עם כן מנהלת תקומה או לא מנהלת תקומה, אבל צריך להתחיל להניע את הגלגלים. אנחנו חצי שנה בתוך המלחמה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אנחנו נדאג שזה יקרה, אבל נכון להיום הממשלה קיבלה ציון נכשל בניהול הכלכלי והאזרחי של הצפון, וזה עוד לפני המלחמה הכוללת עם חיזבאללה. ואתה יודע מה קורה כשיש מלחמה כוללת? פתאום הברזים נפתחים ואז יש בזבוז, כי מרוב תחושת כישלון, מבזבזים כסף.

 << דובר >> תמיר שלום: << דובר >>   

אנחנו לא רוצים שאנשים יגיעו לכאן כמו - - - וישפכו כסף שיתבזבז. רוצים לעשות את זה בתכנון נכון. זה הזמן לתכנן. המלחמה האמיתית בצפון היא עוד לפנינו. אני מקווה שהיא לא תפרוץ. אבל אם וכאשר היא חלילה תפרוץ, אז אנחנו באמת נהיה במשבר אמיתי. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה רבה. משאבים, מצגת קצרה, בבקשה.

 << דובר >> יפתח בנבנישתי: << דובר >>   

התבקשנו להציג את העבודה של מרכזי החוסן ונתחיל מזה שמרכזי החוסן עובדים תחת משרד הבריאות ומשרדי ממשלה נוספים. ב-1 ביולי הוסדר מעמדם - - - בצפון בעקבות הרבה מאוד עבודה שקשורה עם עבודת הוועדה הזאת.

אני אעשה את זה זריז, מדובר בשני מרכזי חוסן אשכוליים, אחד של גליל מערבי ואחד של גליל מזרחי. כמעט חצי מיליון תושבים, כל סוגי החברה הישראלית על גווניה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לי שאלה. בזמנו קבענו שני מרכזי חוסן גם כסוג של פיילוט וסוג של אילוץ כלכלי. האם נכון עכשיו שאתם רואים את התמונה שזה יישאר כך ובגלל האשכול שהוא יודע להגיע לכל הרשויות או שצריך לבנות מבנה אחר?

 << דובר >> יפתח בנבנישתי: << דובר >>   

אז אנחנו נתייחס לזה כי המודל מראש שבנינו - - - מדובר על מודל ליבה ושלוחות וזה בעצם המודל המתפתח - - - 

שימו לב, דבר שחשוב להבין שבעצם עד 7 באוקטובר למרכזי החוסן בצפון לא היה תקצוב כלל לפעולה בשעת חירום אלא רק להיערכות הרשותית והקהילתית לחירום. ביצענו מספר מערכים להיערכות לחירום, ואנחנו כ'משאבים' יושבים פה 40 שנה, ערוכים ועובדים בזה כל הזמן. אבל מ-7 באוקטובר יצאנו לפעולה ראשית גם בלי תקציב חירום - - - עם נופר שיושבת פה וצוות משרד הבריאות וצוותי המשרד ביחד, החלטנו לצאת ולפעול ולאחר מכן גם הגיעו הרחבות של חירום.

העבודה – יומיים אחרי פרוץ המלחמה פתחנו מנהלת מפונים, 42 רכזים - - - 43 יישובים מפונים למלונות, אנחנו יודעים שזה הרבה יותר מרכזי פינוי ועושים שם עבודה מאוד משמעותית. אני לא איכנס לזה, מי שירצה אחר כך – מוזמן לשאול מה הם עושים. הם שם, ועובדים בצורה אינטנסיבית מאוד עם הקהילות וצמודים אליהן מהיום הראשון עד היום.

סדנאות, שעות עבודה, קבוצות לכל הקהלים והיעדים, ו-17 מרכזי טיפול בכל הארץ עד אילת, כולל חדרים בבתי מלון רק לתושבי הצפון. הכול ברמה המקצועית הגבוהה ביותר - - - טיפול בטראומות ובחרדה, כולל מענה מרחוק. כל מי שמכיר פה את ההודעות שלנו שרצות כל היום ב'אשכול', בפייסבוק, בכל מקום אחר, דרך הרשויות כמובן, מענה מרחוק, מענה פרונטלי – המטרה היא להגיע לכל אחד ובשפתו.

אנחנו עובדים עם כל האוכלוסיות. לראשונה אני אגיד גם שיש נתון יחסית גבוה של תנועות מהחברה הערבית, אנחנו מדברים על כ-10%. זה נשמע מעט, אבל זה לא מעט. אנחנו עובדים הרבה מאוד לשווק את זה ולהעלות כל הזמן את הביקוש מהחברה הערבית.

אנחנו מכשירים מאות נאמני חוסן בתוך הרשויות עצמן, זה גם חלק מהערכת מצב ותרחיש העלטה, זאת אומרת עובדים עם צוותים של הרשויות, להכשיר אותם לתת מענה ראשוני. בהנחה שלא תהיה תקשורת אנשי מקצוע לא יוכלו להסתובב בכבישים - - - בכל מקום כמה שיותר כוחות מקומיים. זו גם תפיסת עולם וזה גם תואם תרחיש. ממשיכים ועושים את זה כל הזמן, עבודה באופן אינטנסיבי עם צוותי צח"י ועם כיתות כוננות, גם רוחבי, גם אם נכנסים אחד-אחד למה שצריך.

סדנאות לכל הגילאים עם המפונים, עם היישובים שנותרו. שיקום קהילות – אמר פה תמיר, ואני אתייחס לזה, עבודה עם קהילה, לשקם אחרי משבר מתחילת כל משבר עצמו, זה להיצמד כבר עכשיו, לבנות הנהגה וליצור אמון במערכות ואנחנו עושים את זה ונצמדים ועובדים מאוד קשה בעניין הזה.

עבודה עם צוותי רשויות ואנשי מקצוע, ימי עיון, ובנינו תוכנית שמסתכלת שלוש שנים קדימה לתפיסה, כרגע זה ברמת התוכנית. יש את החלק של החירום המתמשך, הלוואי וייגמר בהקדם. חזרה לשגרה והתמקמות כזו או אחרת בחזרה בבתים, תהליך שיימשך לפחות חצי שנה להערכתנו, ותהליך השיקום שהוא יהיה ארוך מאוד, ואנחנו צופים לפחות שנתיים-שלוש וכן הלאה.

אתגרים – האתגר הראשון המרכזי - - - מפונים לפריסה ארצית ומרכזי הפינוי. צריך להבין שכל ההערכות, - - - שבנינו את תוכניות ההבראה והתקציבים דיברו בהתחלה על פברואר ואחרי זה דיברו על אפריל והיום אנחנו מדברים לפחות עד ספטמבר כאשר - - - שבה נבנה התקציב יחד עם משרד הבריאות דיברה עד אפריל וכרגע צריך לעשות התאמות כי העלות של העבודה עם המפונים הכול עד אילת היא לא מאוד גבוהה, יש לה עלות ואנחנו צריכים איכשהו להתמודד איתה כי זה נגמר בסוף החודש הזה.

הדבר השני אנחנו מדברים על כך שבעבודה מאוד קשה של משרד הבריאות הוסבה הרחבה חירומית - - - משמעותית למרכזי החוסן. אין ודאות לגבי שנת 2025 וכן הלאה. המשמעות שאנחנו מרחיבים את הפעילות, ונניח שהחירום ייגמר עד אז, שלב השיקום והחזרה לשגרה, שהוא שלב מאוד אינטנסיבי ואנחנו יודעים גם מכל העולם ומהדרום שדווקא אחרי החירום רוב הפניות בטח הטיפוליות ורוב העבודה עולות משמעותית אין שום ודאות כרגע ב-2026-2025 ובעצם כל המערך הזה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

וזה התקציב רק לצפון מה שהצגתם.

 << דובר >> יפתח בנבנישתי: << דובר >>   

כן. צפוי לרדת כרגע לפי מה שידוע בחזרה, עובדים על זה, אבל כרגע אנחנו כבר עוד מעט חצי שנה, לפני חצי שנה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה, יפתח. מולי, יש לך משהו להוסיף?

 << דובר >> פרופ' מולי להד: << דובר >>   

ההערה המרכזית שלי היא שאנחנו חייבים לתכנן. אני מסכים עם כל מי שדיבר פה, לפחות עד 2026, מי שעוסק בשיקום מבין ששיקום לא הולך מהיום למחר. דבר שני, אני מאוד מודה על התקציב המאוד מכובד שהוקצה, אבל כשאנחנו בודקים את זה פר נפש בגליל זה 50, אולי 60 שקל לאדם, שרק להגיד לכם ששעת טיפול זה 350 שקל לשעה.

זאת אומרת זה משמעותי מאוד אבל זה לא יספיק. לכן אני אומר בהערכות שאני נתתי למשרד הבריאות, והיו מאוד צנועות, דיברנו על תקציב של פי 2. אני מבין שאנחנו כולנו מצטמצמים לפה ולשם, אבל בלי תוכנית רצינית לצפון שתסתכל על 2026 כיעד אני חושש שאנחנו נבנה לאנשים ציפיות וביום שזה יבוא למימוש תהיה נפילה מאוד גדולה. 

אני מדבר מאוד על עסקים קטנים ובינוניים. אי אפשר לבנות קהילות רק על פסיכולוגיה, חברים. אם העסקים הקטנים והבינוניים יתרסקו, והם יתרסקו, ולא נעזור להם להשתקם, המשפחות האלה, אני יושב בגליל 44 שנה בתחום הזה, מ-2006 ראיתי איך 10% מתושבי קריית שמונה לא חזרו, אני חושש שאנחנו מצפינים, ואולי יותר, אם לא נעשה פעולה ברוח הדברים שנאמרו בחדר הזה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תודה. משרד החינוך.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

אני רק אומר שהדברים מתחברים למה שנאמר פה כי אנחנו מצויים בכל מרכזי ה'יחד' היום לצורך העניין ב-71 בכל מקום יש לנו גם מנהל מרכז ולכל מקום יש לנו גם יועצת והחיבור עם מולי ב'משאבים' הוא חיבור מאוד ברור. 

שתי נקודות. אחת - ד"ר עמוס שמחון יחד עם כל המינהלת בנינו תוכנית, מה שנקרא, ליום שאחרי, סוגיות של מרכזי חוסן לחשיבה אל מול הקהילות דרך תהליכים חינוכיים, כי המצב אצלנו כרגע שכולם משובצים בתוך בתי הספר, חלקם ארעיים, חלקם מקומיים ויש עוד כל מיני תוכניות, אני לא ארחיב, אבל זה אומר שהליווי של התלמידים האלה וההורים שלהם בתוך המרחב מחייב תוכנית. יש תוכנית שלמה שבנינו אותה ליום שאחרי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה שחשוב אבל כאשר משרד החינוך מציג את התוכנית לחזור הביתה ולשקם את הקהילה ולחזק את הילדים ואת המשפחות, כאשר הוא דורש מהאוצר כספי טיפול הוא צריך לדרוש אותם בתוך עצמו כדי שיהיה לו מקור מימון שהוא פונה וקונה שירות. אם אתה תהיה נשען על כסף שאולי יבוא ממשרדים אחרים, בסוף לא תמצא את השירות. כשאתה עושה תוכנית שיקום וחזרה הביתה, בתוך התקציב שמוצג לאוצר יהיה ממש איקס שעות טיפול בילדים, במשפחות, בקהילה, ככלי שנקרא "לחזור הביתה".

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

גם היום בתוך מרכזי ה'יחד' ובתוך בתי הספר זה קיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן, זה קיים, אבל אנחנו מדברים על מכפלות של פי 10.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

בדיוק, וההבנה שלא כל המועצות כולן מפונות ככלל, יש חלקים שלא פונו, וגם החלקים האלה יצטרכו את המענה. זאת נקודה אחת. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל אתה צריך בבסיס התקציב שלך גם בהסטה ויתרות של 24 לייעד הגדלה לטיפול וגם בתוכנית של שלוש שנים לחזור הביתה ולשים שם כסף.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

זה מופיע, אם תרצה שנשלח אליך אז יש ממש תוכנית. 

והנקודה השנייה זה כל מה שקשור בחוסן בצמצום הפערים, כל מה שקשור גם בתחומי הלמידה – זכאויות הבגרות, איכות התעודה, הדברים האלה, שזה שהילד כרגע בקריית שמונה לא נגזר דינו שהוא לא יקבל תעודת בגרות ולא תינתן לו אפשרות אחר כך להגיע לאוניברסיטה זה חלק מסוגיית החוסן. אנחנו עמלים מאוד על הנקודה ברמה של רזולוציות של ילדים, של ילד-ילד עם מספרים בישיבות חתך דו-שבועיות באופן מאוד סדור ואורנה מנהלת את זה ביד רמה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אנחנו רוצים להגיד לך גם, ומאיתנו לאורנה, וגם אמרתי את זה לשר החינוך בוועדה. 

צוותי החינוך עשו דברים מאוד מאוד יצירתיים – גם הקימו בתי ספר למפונים, גם לימדו בתוך המלונות, גם בנו מערך הסעות קשה מאוד לביצוע – ויש לכם הרבה זכויות. הבוקר שמענו בכפר גלעדי מצד אחד הערכה למשרד החינוך ומצד שני תחושה שלהם שכאילו משרד החינוך שהיה פרו-אקטיבי ויוזם מולם קצת נסוג.

עכשיו אתה תרים טלפון לשקמה, ראשת הקהילה, תשאל אותה על מה היא מדברת, תגיד לה 'אני הכתובת שלך'. 

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

אגב יש לנו מוקד לכל בקשה ולכל תלונה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני לא מאמין במוקדים, אני מאמין באנשים.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

לא, המוקד הוא בן אדם. אנחנו מטפלים. אני אתן דוגמה למשל – יש לנו כרגע מעונות, היו חסרים הגלולים, משרד החינוך דאג ממש בפרט-פרט בכל דבר בתוך העניין.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אני נתתי לך משימה לחייג לשקמה, מנהלת הקהילה של כפר גלעדי, להגיד לה, 'אני לרשותך, כמו בהתחלה'.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

יטופל במיידי, אנחנו זמינים 24/6. בסדר גמור.

<< יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חיים, היא רוצה להגיד לך משהו. ענבר בזק, חברת כנסת לשעבר, מנכ"לית החברה הכלכלית של גליל עליון.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

אני רוצה להתייחס לגבי החינוך. אני לא רואה דרך לצמצם את הפערים אם לא תקציבו או סמסטר נוסף או שעות לימוד נוספות. נוצרו פה פערים לימודיים גם אצל המפונים וגם הלא מפונים שלומדים היום 12 שעות שבועיות. נוצר פער מול שאר הארץ. אני ראיתי בקורונה היו פערים, אבל זה היה לכולם.

אתם תצטרכו פה לחשוב יצירתי, או המחשבה שלי זה לעשות סמסטר נוסף בקיץ, לתת מענקים למורים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

הילדים יבואו בקיץ?

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

לא תהיה להם ברירה. מורים מכל הארץ ייקחו את זה כמטרה לאומית, לבוא ללמד את הילדים בצפון ובדרום כמובן ובעוטף כי הפערים הלימודיים האלה אם לא תתנו את השעות האלה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לנו את בית הספר של הקיץ בכל מקרה.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

אבל לא לחשוב רק על הבגרויות אלא לחשוב על כל הילדים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז צריך לתת אותו יותר. אולי במקרה הזה, זה יהיה בית הספר של הקיץ שיהיה גם בתיכון. בית  הספר של הקיץ היה ביסודי בקטנים. לקחת את הקונספט הזה לתוך - - -

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

אבל מיכאל, בית ספר של הקיץ היום זה בעיקר קייטנה - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז אמרתי, להגדיל את זה לגילים בוגרים.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

להוביל את זה גם בלמידה, ממש ככה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה מעניין, זה רעיון יפה. מעוף.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

ולתת למורים מכל הארץ לבוא וללמד.

 << דובר >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << דובר >>   

אני רק רוצה להגיד על זה שהתלמידים של כיתות י"א-י"ב חצי  השנה הזאת לא תעזור להם כי הם לקראת גיוס, לכן בחמש השנים הקרובות מהרגע שמתחיל כיתב י"ב הייתי נותנת אפשרות לשפר את הציון בגרות על חשבון המדינה ופסיכומטרי. 

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

אני רק אומר לך שהתוכנית היא לכיתות י'-י"ב. אנחנו מסתכלים על תלמידי כיתה י"א כמאותגרים לא פחות מתלמידי כיתה י"ב, גם שם אנחנו שמים את המענה.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

אבל גם תלמידי כיתות ז' וגם תלמידי כיתות א'-ב' מאותגרים. 

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

נכון, נכון.

 << דובר >> ד"ר אורית דגני דיניסמן: << דובר >>   

צריך למצוא פתרונות גם לאלה שמסיימים לפחות שיהיה להם את האופק של הפסיכומטרי ואפשרות לתקן את הבגרות בחמש השנים הקרובות.

 << דובר >> יניב חן: << דובר >>   

יש עוד סוגיה אחת. אם ב-1 בספטמבר בבית ספר עלי-גבעה בכפר גלעדי אין חזרה, האם יש אפשרות לפתוח בית ספר אחד שירכז את כל היישובים - - - היום בית הספר של כפר גלעדי, שבין תלמידיו נמנים גם ילדיי, כל היישובים הקשורים לבית הספר מפונים. האם יש מגמה שלא יפתחו את בית הספר? האם תקימו בית ספר חלופי?

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

כן, כן.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

יש את כורזים כרגע בתהליך. יש כמה מגמות. עם זאת, בתהליכים של פיזור ילדים תפסו יציבות, הכירו את המורה, התחלנו מהלכים. לא תמיד זה נכון להתחיל להזיז אותם. לכן כל דבר לגופו. יש שיח עם כל ראשי הרשויות באופן סדור – גליל עליון, מבואות חרמון, קריית שמונה – ממש. אנחנו עושים את זה בצורה סדורה ובהרבה מאוד שכל כי לפעמים הוצאת ילד – פגעת ביציבות שלו ובחוסן שלו. לכן צריך לראות על מה אנחנו מדברים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

גם ההורים לא ששים לעשות שינוי באמצע שנה.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

אנחנו עשינו ישיבה עם שר החינוך לפני כשבוע וחצי-שבועיים, ומה שהוחלט, אתה ודאי יודע, להקים פה באזור תעשייה צח"ר בית ספר, זה כבר בתכנון מיד אחרי פסח, והוא אמור לתת מענה - - - וגם לכפר בלום. כבר עובדים על המבנה.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

אני יודע. מאיר גבאי היה שם.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

אז עובדים על זה, ואנחנו נותנים פתרון גם לטווח הקצר וגם לשנה הבאה של 2025-2024.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

במילים פשוטות – כפי שעושים בית ספר למפונים שהוא מרובה רשויות, גם בחזרה במצב הביניים יש בית ספר שהוא מרובה רשויות עד שכולם חוזרים לקהילות ההן. בשני המקומות יש את האפשרות. ואז לאט-לאט גם אם תהיה זליגת תלמידים לפה יהיה פתרון.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

נכון, אני רק אומר למה זה לגופו של עניין כי למשל יש לנו תלמידים שלומדים היום באולפנה בטבריה, המציאות שלהם היא נפלאה כי הם לומדים מלא, רגיל, אז זה מאוד תלוי. צרך לראות את זה לגופו, לדבר עם הקהילות והשיח - - - 

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

אני חייב להתייחס פה בנקודה הזאת. אני בא מתחום החינוך ואנחנו גם צריכים להתייחס נקודתית ועכשיו במיידי לתלמידים בבתי הספר הלא מפונים. יש לנו בעיה מאוד רצינית. אני באזעקות הראשונות כשנפלו טילים ברחבי עין קנייא, ביום הראשון שהחזרתי את התלמידים, הצעקות ששמעתי כשהיה פיצוץ באותו יום, ביום הראשון, 'כיפת ברזל' פעלה מעל עין קנייא, היו צעקות. אנחנו צריכים את החוסן הנפשי לתלמידים ואנחנו צריכים להקצות שעות נוספות גם עכשיו ובאופן מיידי. אני דיברתי עם אורנה ואנחנו חייבים להתייחס לזה.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

יש לנו ישיבה בשבוע הבא עם כל ראשי הרשויות ושם יעלו כל הנושאים.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

עם כל הכבוד למבחני הבגרות ולכולם, אנחנו צריכים להתחיל מגיל קטן, מגיל אפס.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

זה ברור.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש גם דור חדש של ראשי רשויות דרוזיות בגולן שרוצים לעבוד ולבנות את השותפות וצריך להיות קשובים ולעשות דברים שלא עשינו בעבר.

 << דובר >> חיים גבאי: << דובר >>   

אז בשבוע הבא יש לנו באמת ישיבה עם כל ראשי הרשויות בקו העימות בדיוק בסוגיות האלה.

 << דובר >> פרופ' מולי להד: << דובר >>   

מיכאל, זה מה שהתכוונתי כששאלת אותנו מה לעשות עם שני מרכזי האזורים האשכוליים שלנו. אנחנו בתוכנית הבסיסית שהגשנו יש להם שלוחות. הם לא מומנו, הם לא ממומנים .

 << דובר >> יפתח בנבנישתי: << דובר >>   

הם כן ימומנו לחצי השנה הקרובה.

 << דובר >> פרופ' מולי להד: << דובר >>   

כן, אבל הן לא ממומנות כקבע, צריך להקים את השלוחות האלה. יש גם מיפוי איפה השלוחות צריכות להיות. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה גם שפה אחרת. טוב. 

'מעוף', למה בשעת מלחמה אורית דיניסמן לא יכולה להמשיך ללוות עסקים? איך קרה הדבר הזה?

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

היא יכולה להמשיך ללוות עסקים, רק לא במסגרת של הכלי חירום, שהוקצה לתקופה מסוימת.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אבל איך חירום נמשך?

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

אין בעיה, אני יכול להעלות את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לך עסקים שעוזבים, שהם זזים, נגיד מפעלים שנמצאים על קו הגבול, שמחליטים ללכת דרומה.

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

מעתיקים את הפעילות?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן, לגמרי, שהם לא נסגרים, הם פשוט בורחים מקו הגבול. יש מפעל בחניתה - - - 

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

זה יותר מאופיין לעסקים קטנים - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מפעל עדשות בחניתה עוזב, מפעל עוזב וזה קורה בשקט. זה לא מפעל שקרס, זה מפעל שבו חצי שנה הלכו לעבודה, בקו אפס בגבול בלי לפחד, ועדיין הוא בוחר לזוז אחורה. אם היו אומרים לו 'אתה תישאר כאן ואתה מקבל מענק על ההישארות הזאת, אל תצא מקו הגבול', זה יכול להיות 2-1 קילומטרים כי זה הכי קרוב, 4-3, אבל גם צריך מפה, מפת עזיבה.

אנחנו לא מצאנו מישהו ממשרד הכלכלה, אנחנו באים לאוצר עם הבעיה הזאת, האוצר אומר 'זה לא אני, זה כלכלה'. באים לכלכלה, הכלכלה אומרים 'אני עסקים קטנים, אני מענקים לתעשייה'. ואנחנו שואלים, מי עושה מפה עכשיו של עסקים שפשוט בורחים מהצפון.

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

קודם כל, 'מעוף' זה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לא גדולים. אז יכול להיות שהמפעלים האלה לא - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

דרך אגב לא מקבלים נציג של עסקים גדולים, של תעשייה גדולה.

 << דובר >> מיכל צורן: << דובר >>   

שלום, אני מיכל מהתאחדות התעשיינים מאיגוד התעשייה הקיבוצית. אני רוצה להגיד כמה דברים בדיוק על הנקודה שאתה מעלה כרגע. היום יש כנס לגיוס עובדים בטבריה. מה שקורה שהעובדים המפונים, לא רק התעשיינים עצמם, אלא גם העובדים מתחילים להיות מגויסים לעסקים במרכז הארץ.

התעשייה בצפון, שהיא תעשייה חזקה, שיש לה לקוחות, שהיא יכולה להמשיך לעבוד, שיכולה להוות את העוגן הכלכלי לחזרה, מאבדת את האנשים שלה פעמיים – פעם אחת בגלל שבאזורים, באתרים מתחילים לגייס אותם, משרד הכלכלה באופן אקטיבי מגייס אותם למרכז הארץ או לגליל התחתון, שזו איוולת שאין כדוגמתה. ופעם שנייה החוסן, אנחנו איגוד התעשייה הקיבוצית וזה דובר כבר בוועדה, עושים פרויקט מאוד מאוד גדול לחוסן של העובדים.

אנחנו מבקשים שיהיה כלי שיעודד את העובדים להיות במפעלים שלהם. המפעלים שלהם יודעים לקלוט אותם, צריכים אותם. יש להם לקוחות, יש להם עסקים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היה להם מענק, לעובדים בתעשייה בקו הגבול.

 << דובר >> מיכל צורן: << דובר >>   

המענק כרגע עד עכשיו אושר עד מרץ, גם אושר בדקה האחרונה. הדבר הזה הוא עוגן לחזרה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

מה יעלה בגורלו של המענק הזה?

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

את זה אני צריך לבדוק.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אתה משתתף בישיבות ההנהלה של המשרד?

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

לא. אבל רגע, היא מדברת על - - - 

 << דובר >> מיכל צורן: << דובר >>   

תעשייה. 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תראה, אנחנו רואים בך נציג משרד הכלכלה. יכול להיות שאתה לא אחראי על הכול, גם סיגל לא אחראית על הכול אבל היא תדע להשמיע את זה לשר התיירות בישיבת ההנהלה שלכם.

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

אני אדע להשמיע את זה.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

המענק של התמדה בתעשייה בקרבת גבול – יש מענק כזה. היה מענק של חקלאים לעודד חקלאים חדשים לעבוד, פועלים, במענק הצטרפות לחקלאות. לתת מענק הצטרפות לעבודה בקו הגבול. הדבר הזה הוכיח את עצמו. אנשים באו לחקלאות בעקבות מענק.

 << דובר >> מיכל צורן: << דובר >>   

אני רק אסכם, אנחנו, האנשים שיושבים פה הם אנשים מאוד גאים, מאוד מוכשרים, שיודעים להביא , ולא באנו להתבכיין. אבל מה שאנחנו צריכים שהמדינה תעזור לנו לתת לנו כלים כדי שנוכל להמשיך להתפרנס בכבוד. התעשייה שהיא לא במשבר יכולה להיכנס למשבר אדיר אם לא יהיו עובדים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

היא כבר נכנסת.

 << דובר >> מיכל צורן: << דובר >>   

נכון, והיא תהווה את העוגן, בעצם את הכסף וגם את העוגן לאנשים לחזרה הביתה. זה ממש אסטרטגי לוודא שיש לתעשייה הזאת עידוד מסודר כדי שהיא תוכל להמשיך להתקיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני זוכר שדיברתי עם החשב הכללי של האוצר ואמרתי לו, שיש פה איזה פיחות זוחל בעוצמה של התעשייה והעסקים הקטנים והבינוניים במרחב הזה. הם הולכים ודועכים, הולכים ונעלמים, בין אם ייסגרו או בין אם בורחים מקו הגבול. כשבעוד חצי שנה נרצה לשקם, לא יהיה מה לשקם. שזו פעולת שימור. אתה פה, אתה קיים, אתה עובד, אתה מפעל. מה אתה צריך כדי לא לזוז מפה? זה פרו-אקטיבי.

כמה יש פה? 200-100 מפעלים? זה לא כזה דבר מסובך שאפשר לעשות בו, ולמרות שזה לא התחום שלך לגמרי, אבל את התמונה השלמה שעולה פה תשמיע גם למי שהוא עמית שלך ועוסק בזה וגם להנהלת המשרד, למנכ"ל, לכולם. אנחנו לא קיבלנו תשובות טובות שיש מפה כזאת. אילו עסקים בקשיים? מי רוצה לזוז? וכדומה.

 << דובר >> איגור טברסקוי: << דובר >>   

אני יכול להגיד לך שהבעיה הכי גדולה זה העובדים,לגייס עובדים.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

יש לנו בעיה. בקלקיליה יש חברה של כוח אדם עם 400 עובדים, היום בקושי יש 20 עובדים.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

כן, אין עובדים. אחד הפתרונות שאני רוצה להציע זה שאחרי המלחמה של את הנושא של עבודה מועדפת שהיא גם ככה מוגדרת - - - חקלאות תעשיה שזה מקצועות שהכי נפגעו לקבוע שמי שבא לעבוד בגליל, בגולן, בעוטף עזה יקבל מענק כפול.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אפילו לא הוראת שעה, של כמה שנים.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

חמש שנים מענק כפול לעבודה מועדפת כדי להזרים לפה כוחות חדשים.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

אולי אפילו להרחיב אותם, נגיד בתיירות שזה יהיה רק מלונאות, שיהיה עסקי תיירות.

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

נכון ולהוסיף חינוך.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

יש לי הצעות חוק כאלה. גם על תיירות, גם על חינוך. האוצר התנגד לדבר הזה, ועכשיו אולי הוא צריך להיפתח כהוראת שעה.

 << דובר >> מיכל צורן: << דובר >>   

זה יחזיר בגדול, כי האזור הזה ידע לקיים את עצמו. לאוצר זה יהיה משתלם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

זה צריך להיות בהוראת שעה.


 << דובר >> ענבר בזק << דובר >>: 

במקום לסגור ולשלם אבטלה - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

חברים, אנחנו חייבים לסיים. אנחנו חורגים מהזמן. יש מישהו שממש רוצה להגיד משהו ולא קיבל את הזכות? משפט? משהו קצר?

 << דובר >> נופר קין: << דובר >>   

אולי אני רק אגיד, התייחסו למרכזי החוסן, אבל כן חשוב לי להגיד שהמשרד עשה מאמצים נורא גדולים להרחיב את התקציב השנה. זה כמעט פי 7 ועם ה-matching של ביטוח לאומי בקומת הטיפולים הנפשיים זה עוד כמעט 20 מיליון שקלים, ומכל הדיונים שהיתרון גם לדווח חוסן שזו תוכנית בין-משרדית שנציגי הוועדה העליונה יחד גם עם מרכז משאבים שעושה עבודה מצוינת, פועלים כל הזמן לטייב את מערכת התיאום והסנכרון ושיתופי הפעולה בין המשרדים, בעיקר המשרדים השותפים למרכזי החוסן וזה דבר משמעותי לחבר את המשאבים אחד עם השני.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז קודם כל היום עלה נושא הבריאות וגם שם המשרד בנה מסלולים ודרכים יצירתיות במלחמה. בכלל הטיפול בפצועי צה"ל, פצועי הטרור וההיערכות שלו היא דבר מדהים. מה שכן, אנחנו מזהים קושי להחזיר אנשי מקצוע לגור פה – רופאים, אחיות, מטפלים, מרפאים בעיסוק, כל הדברים המשלימים של רפואה משלימה - יהיה קשה להחזיר אנשי מקצוע.

יש למשרד תוכנית לעודד רופאים עתידיים להישאר פה, אבל אנחנו צריכים תמריץ לאלה שחוזרים הביתה, לעבוד במקום שהם היו ולא שהיה להם נוח באיזה בית חולים עכשיו במרכז או בקופת חולים מסוימת במרכז והם לא רוצים בכלל לחזור. גם ככה אנחנו במחסור של מאות אחוזים של רופאים פר אוכלוסייה בנגב ובגליל.

האבל הזה זועק בדוחות של משרד החינוך שפורסמו רק שבוע שעבר פי 2.5 רופאים פר 1,000 איש במרכז ביחס לנגב והגליל. הפער הזה יכול לגדול לאור המלחמה. במשרד צריך לעשות חשיבה אסטרטגית איך לשמר את אנשי הבריאות והרפואה של מרחב הנגב והגליל.

חברים, אני רוצה להודות לכולם. אני רוצה לסכם. כפי שפתחתי קודם, אנחנו ממשיכים לעבוד, וגם יהיו ועדות אצלנו ונמשיך לטפל בנושאים. הדברים שאני רוצה להדגיש, אמירה כללית – אנחנו קוראים לממשלת ישראל מיידית ודחוף להכריז מי המשרד המתכלל של תוכנית רב-שנתית לשיקום מיידי של הצפון ולצמיחה עתידית, תוכנית על פני חמש שנים של הצפון בכלל ההיבטים של הקהילות - חינוך, כלכלה, קהילה, תיירות, פנאי, עסקים, תעשייה, רשויות מוניציפליות, חוסן וכו'.

הממשלה הבטיחה להביא את החלטת הממשלה הזאת ולתקצב אותה, וכל יום שזה לא מגיע זה עוול לתושבי הצפון. 

בסעיפים פרטניים אנחנו מבקשים ממשרד התיירות לבחון מידית מסלול של מענקים לשימור העסקים בתיירות כדי שיהיו פה בעתיד ולא ייעלמו לנו כל עסקי התיירות לאור המשבר שפוקד את הצפון.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

אנחנו מדברים על מעל תשעה קילומטרים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני הייתי הולך לפי פגיעה מהותית שנובעת מהמציאות כפי שהיא. לדוגמה, אם בכנרת יש קמפינג של  500 איש, ופיקוד העורף לא מרשה לו להביא כל שבוע 500 איש, הוא נפגע. אף אחד לא נוסע ובתי ספר לא עושים טיולים שנתיים כי משרד החינוך לא אישר טיול שנתי, יש אכסנייה שמתפרנסת 70% מבתי ספר, היא נפגעת.

זה צריך להיות לפי פגיעה שנובעת ישירות מהמלחמה על כל השלכותיה. הקריטריונים יכולים להיות מסוגים שונים – קרבה, סוג הפעילות, סוג הלקוחות, תיירים מחוץ-לארץ - - -

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

אני חייבת להגיד שאנחנו עכשיו מתמודדים קודם כל עם אלה שכבר קיבלו בתשעה קילומטרים, שעדיין לא קיבלו מקדמות והריביות הגבוהות - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

בסדר.

 << דובר >> סיגל בן עוז: << דובר >>   

שהם צריכים לשרוד - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אז זה קל וחומר.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

מיכאל, חשוב לי להגיד, ברשותך, העניין הזה שמשרד, שפיקוד העורף מנחה לא לאכלס, זה לא שם.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אגב המדינה אם נגיד פיקוד העורף אסר על פעילות והתיירות אומרת 'זה לא אני החלטתי', אם מישהו יתבע את המדינה על הנזק הזה כריבון שהחליט בשבילו שאין פעילות, הוא הזיק לו.

 << דובר >> מוטי חטיאל: << דובר >>   

אבל רגע, חברים, כמו שקורה כרגע בראש פינה וביסוד המעלה אפשר לעשות אירועים עד 30,000 איש. זה נראה לכם רציני?

 << דובר >> ענבר בזק: << דובר >>   

מי יבוא? << קריאה >>  - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

אני מבקש ממשרד החקלאות ממטולה שתי מיגוניות, ולראות אם יש עוד בעיות כאלה. צריך לזכור שהעובדים הזרים בורחים מהארץ, הם נרצחו ב'עלומים'. התודעה שלהם זה שקשה להיות עובד זר בחקלאות ולהביא שתי מיגוניות, לתת להם תחושה טובה, יחס וביתיות.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

לא רק, מיכאל. גם זה שאנחנו עכשיו בתחילת עונת החקלאות - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

תקשיבו, תראו מה אפשרי. גם לרכוש מיגונית זה 50,000 שקלים. זה לא סיפור לרכוש עוד 20-30 או לבקש מפיקוד העורף לנייד. זה פתרון. מרכזי החוסן, גם משרד הבריאות, גם הרווחה, גם האוצר להרחבת השירותים על פני שנתיים-שלוש כי שיקום נפשי לא מתרחש בזמן קצר.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>   

יש תוכנית. - - -

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

וכמובן את האפשרות לקיים שלוחות לטווח ארוך ולא לחצי שנה. תוכנית החומש ליישובים, תוכנית אסטרטגית שעוסקת בצמיחה, ביזמות, בחוסן קהילתי ולא רק בצרות של היום-יום. 

ניצן מ'נגב-גליל', מה שלומך? רצינו שתכירי את ראש המועצה החדש של טובא-זנרגייה. המשרד שלכם מקבל קרדיט מהרשויות על טיפול פרטני, תבקרו אותו, תכירו את האתגרים שלו.

לגבי קו העימות, אנחנו מבקשים מהממשלה לכלול את הרשויות הדרוזיות בקו העימות, לא רק בהוראת שעה כפי שנעשה עד היום, אלא חברות קבועה בקו העימות על כל ההשלכות של ההחלטה הזאת. השגנו להם את התנאים והזכויות בטווח הקצר אבל הם צריכים להיות חברים מלאים ביישובי קו העימות.

רשות המיסים, עסקנו בבוקר בסוגיה של בניין שיש בו חריגת בנייה, אותה חריגת בנייה שהרשות בתהליך הסדרה שלה, אולי, וחריגת הבנייה כבר משלמת מיסי ארנונה, אבל היא לא זכאית להחזר של פגיעה ישירה של רשות המיסים. זו סוגיה גם משפטית, אבל שים לב שכן נגבית על זה ארנונה, שזה סוג של מס, ולכן גם משפטית יכול אגב לטעון, אם גבית ממני מסים אז כנראה שחלים דיני רשות המיסים עליי.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

אני ברשתך רק רוצה להדגיש, מיכאל, במקרה בנכס הזה לא רק שהבנייה לא חוקית, אלא יש פלישה לשטח ציבורי לרבות על שטח של - - - ציבורי.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לעבריין אני לא רוצה לעזור אבל - - - אבל בתוך עמי אני יושב ויש מאות אלפי עבירות בנייה במגזר הכפרי בהיבטים של תיירות, ואם מישהו ניזוק בגלל שהלכה לו הפרגולה, צריך לעזור לו ולהיות גמישים ולהיות עם מחשבה.

 << דובר >> ואאל מוגרבי: << דובר >>   

העסקים, במיוחד בתיירות, שנפגעו ועד עכשיו לא הביאו הכנסה של שקל אחד מתחילת המלחמה, אז האם אנחנו יכולים לפטור אותם מארנונה?

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

משרד הפנים צריך להביא כסף לך כדי שאתה תיתן פטור. עשו את זה בקורונה ולא עושים את זה עכשיו, אבל הוא לא אשם בדבר הזה. רשות המסים, אנחנו מבקשים שתשקלו להיות אלה שעושים את ביטוח התחולה עבור בתי האב של המפונים, סך הכול 80,000 מפונים בערך, זה צריך להיות 20,000 בתי אב ו-20,000 כפול מה שהשגתם בעסקה, 1,000 שקלים, זה 20 מיליון שקל.

זה פחות מהתביעות ומההוצאות שיהיו לכם בגין האנשים האלה ותוכלו להשיג עבורם מהביטוח - - -

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

זה לא פחות מהתביעות, זה בנוסף לתביעות.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

לא, פחות מתביעות עתידיות שנובעות מהמקרים העתידיים של הביטוחים הללו. הקמפיין הזה של לעודד אנשים לעשות ביטוח תכולה כדי שאם ייפול עליכם טיל הם יקבלו יותר, הוא נחמד, אבל אם נבדוק כמה אנשים גרים בצפון – תרימו יד, כמה אנשים מכירים את הקמפיין הזה? כמה אנשים עשו ביטוח בגלל הקמפיין הזה? אתה מבין שאנחנו בבעיה.

 << דובר >> רועי מקוב: << דובר >>   

לכן אנחנו העלינו את זה ולכן עכשיו הקמפיין קיים.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

עזוב קמפיין. תשלם לבן אדם את הביטוח, תקצץ לו מדמי המחייה שהוא מקבל בפינוי כדי שיהיה לו ביטוח על התכולה, הוא ירוויח כסף. החינוך, השימור של הפרו-אקטיביות, שימור אנשי החינוך חלקם נוח להם לעבוד במרכז ולא ירצו לחזור הביתה, לעודד אותם לחזור הביתה, הכנה לחזרה הביתה ויצירת קשר עם קהילות וראשי קהילות, לדעת שהם בסדר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אנחנו בקשר איתם - - - 

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן. 'מעוף' דיברנו על כמה דברים שאתה בודק, גם דברים שהם לא באחריותך, ועם משרד הבריאות גם כן דיברנו על שימור עובדי בריאות. כל הנושאים האלה יהיו במעקב בוועדה שלנו ואני מודה לכם.

 << דובר >> נג'ם שריף: << דובר >>   

מיכאל, הבקשה הכי קטנה שהייתה לי זה רק מידע לאן לפנות. לא התייחסת לזה. 975 ובנק ישראל.

 << יור >> היו"ר מיכאל מרדכי ביטון: << יור >>   

כן התייחסתי. אפילו בערבית נתתי לך.


<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:21. << סיום >>