פרוטוקולים/ועדת חוקה/8169



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
17.3.2004

פרוטוקולים/ועדת חוקה/8169
	ירושלים, כ"ט באדר, תשס"ד
22 במרץ, 2004

הכנסת השש-עשרה									נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 192
מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט
יום רביעי, כ"ד באדר התשס"ד (17 במרס 2004), שעה 8:30



סדר היום:	דיווח מנכ"ל משרד המשפטים על היערכות המשרד במסגרת תוכנית ההתנתקות, על-פי הצעת חברת הכנסת אתי לבני



נכחו:

חברי הוועדה:	מיכאל איתן  -  היו"ר 
	יולי אדלשטיין
	אברהם בורג
	נעמי בלומנטל
	רשף חן
	אתי לבני
	אליעזר כהן
	נסים זאב
	ניסן סלומינסקי
	אופיר פינס-פז
	יולי תמיר


מוזמנים:	אריה אלדד
	אורי אריאל
	אהרון אברמוביץ	- משרד המשפטים, מנכ"ל
	אורית סטרוק



מנהלת הוועדה:	דורית ואג

קצרנית:	אסתר מימון


דיווח מנכ"ל משרד המשפטים על היערכות המשרד במסגרת תוכנית ההתנתקות,
על-פי הצעת חברת הכנסת אתי לבני

היו"ר מיכאל איתן:

	רבותי, בוקר טוב לכולם. אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני רוצה לציין שהישיבה הזאת באה בעקבות הערה ובקשה של חברת הכנסת אתי לבני. באחד הדיונים, כשהסתבר לנו שיש היערכות של הממשלה לנושא היוזמה המדינית של ראש הממשלה, אני מניח שזה בגדר בדיקת ההיתכנות והפרטים, היא ביקשה שוועדת החוקה, כאחת מוועדות הכנסת, תקבל דיווח ממשרד המשפטים על המעורבות של משרד המשפטים בהיבטים שקשורים למשרד המשפטים, בהקשר הכולל של אותו מהלך.

	אני מאוד מודה לחברת הכנסת לבני, אני חושב שהבקשה שלה היתה במקום, ואנחנו בהיבט הזה, נדמה לי, ועדת הכנסת הראשונה שמבקשת לדעת פחות או יותר מה קורה. אני אומר "פחות או יותר", משום שבאופן טבעי, כאשר מנכ"ל משרד המשפטים קיבל את ההזמנה להופיע, הוא שאל אותי על מה הוא יופיע. הוא אמר שכעת הם מעבדים פרטים, ומטבע הדברים, לא על כל דבר שהממשלה עושה בפרטים הוא יכול לדווח. ועוד הוסיף, שהוא לא יודע עד כמה הם מגובשים, ושצריך להשאיר לממשלה חלק מהדברים, עד אשר יוכרעו.

	אמרתי לו שהוא יצטרך למצוא את שביל הזהב, בין, מצד אחד, לכבד את העיקרון של מסירת דיווח לכנסת ולוועדותיה, ובין, מצד שני, גם לשמור על חופש הפעולה של הממשלה, במיוחד בזמנים שבהם מגבשים פרטים שונים. אנחנו לא מצפים שכל פרט ופרט הוא ימסור לנו, אבל היינו רוצים לקבל אוריינטציה כללית, איפה אנחנו נמצאים מבחינת היערכות הממשלה, ובאופן מיוחד יותר, וספציפי יותר, כמובן, בנושאים שקשורים לנושא חוק ומשפט. זה הרקע לדברים.

	אני רוצה להודות ולהתוודות, שאני אוכל להבין אם יהיו קצת קשיים למנכ"ל משרד המשפטים למצוא את דרכו, במיוחד נוכח אמצעי התקשורת שנמצאים כאן. כלל ידוע הוא שהרשות המבצעת, כאשר היא צריכה לבצע, במיוחד בשלבי תכנון, ומשא-ומתן, ודיונים פנימיים, היא צריכה מסך של חשאיות, והיא לא יכולה לנהל את עסקיה חשופים לעיני כל. אבל, דווקא נוכח המצלמות, אני יכול לומר למנכ"ל משרד המשפטים, שיש גם צד שני למטבע. היום, ממשלות הן לא כל יכולות, הן זקוקות מאוד לדעת-קהל ולמידה רבה של שיתוף פעולה של אוכלוסייה, לא רק בבחירות, אלא גם בין בחירות לבחירות, והעובדה הזאת, שיש דיווחים, שהציבור יודע פחות או יותר מה הכיוונים ומה נעשה, זה רק יחזק את המהלך הממשלתי ולא יחליש אותו.

אתי לבני:

	כאשר פניתי לוועדת החוקה וביקשתי שנתייחס לעניין, ובהמשך, שנקים ועדה שתלווה, לא התכוונתי לתהליכי הפינוי מבחינה פוליטית וצבאית, אלא, מה שאותי מעניין זה, מבחינה עקרונית, מבחינת קווי פעולה, מבחינת המדיניות וצורת ההתייחסות.

	אספתי חומר, ואני אוספת חומר, לגבי המסקנות והדברים שעלו מהפינוי הקודם. נעשו שם הרבה מאוד שגיאות, והרבה מאוד תהליכים, שבדיעבד היו לא נכונים. אני חושבת, שאם אכן יהיה פינוי, אני מקווה שאכן יהיה, אבל זה בכלל לא שייך לדעות פוליטיות, הדברים צריכים להילקח בחשבון. זה מעשה רע וזה מעשה גדול בתוך כל המהלך הזה, שהוא מעשה היסטורי, וככל שפחות נעשה שגיאות, ככל שנעשה את הדברים יותר בקונצנזוס, מתוך הסכמות, מתוך ראייה שזה מהלך שמשותף לכל החברה הישראלית, והוא צריך לקבל את הגיבוי של החברה הישראלית, כך ייטב. לכן חשוב לי שהעקרונות לא יהיו בחשאי, והמהלכים לא יהיו בחשאי, ואני בהחלט מבקשת, שברגע שיובאו איזה מסקנות של הוועדה הבין-משרדית, שבראשה עומד מנכ"ל משרד המשפטים, נלווה את התהליך הזה באופן צמוד. תודה.

אהרון אברמוביץ:

	בקור טוב. ראשית, אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שהזמין אותי להציג פה את עבודת הצוות שבראשותי.

	הצוות שבראשותי מרכז את עבודת המטה המתבצעת למקרה שבו יתקבלו החלטות של הגורמים המוסמכים במדינת ישראל בדבר פינוי ופיצוי מתיישבים ישראלים.

	עבודה זו מתבצעת, לבקשת ראש הממשלה, במסגרת עבודת המטה, המרוכזת על-ידי המועצה לביטחון לאומי.

	אין ספק כי מדובר בתהליך קשה וכואב, שעצם העיסוק בו מעורר שאלות מורכבות ומעוררות מחלוקת. פינוים של מתיישבים מביתם, אשר הוקם כחוק, בהתאם למדיניות ממשלות ישראל במשך שנים רבות, אם יתקיים, הוא תהליך רגיש מאוד ובעל השלכות לאומיות, חברתיות, כלכליות ואישיות.

	השלכות אלו הן רבות משמעות. הצוות שבראשותי מטפל בחלק מנושאים רגישים וכואבים אלה. אני סבור כי כל התהליך חייב להתבצע ברגישות רבה ומתוך כבוד רב למתיישבים ולפועלם רב השנים. כך הנחיתי את הצוות שבראשותי, וכך אכן מתבצעת עבודת המטה.

	נכון הוא כי תהליך מעין זה, כולל עבודת המטה, יבוצע תוך התייעצות והידברות עם המתיישבים ונציגיהם, ואנו רואים חשיבות רבה בהידברות עם המתיישבים או עם נציגיהם.

	תהליך כזה, ככל שהוא שנוי במחלוקת, כאשר הוא מתבצע תוך התייעצות והידברות, יכול להביא תוצאה טובה ונכונה יותר.

	במסגרת עבודת המטה, הצוות למד על מודל פינוי סיני, על מנת להפיק ממנו לקחים. לכן, כפי שאמרה חברת הכנסת אתי לבני, העמקנו ולמדנו את מה שנעשה בתהליך פינוי סיני. היו שם הרבה תקלות וקשיים רבים. התקלות והקשיים האלה גרמו לכך שכל התהליך היה מורכב וגרם למתחים גדולים, והעמיד גם את המתיישבים במצב בלתי אפשרי. 

	ניסינו להפיק, מתהליך העבודה, גם הבנה איך הוא התבצע, מתי התקבלו ההחלטות, על-ידי מי התקבלו ההחלטות, איזה דיאלוג היה עם המתיישבים, מי ניהל את הדיאלוג עם המתיישבים, איך בוצע תהליך הפיצוי, מי פיקח על תהליך הפיצוי, איזו אווירה נוצרה בציבור. ניסינו ללמוד על הדברים האלה כדי להפיק את הלקחים, כדי שאם נעשו פעם, בעבר, שגיאות, שלא תהיה חזרה על אותן שגיאות. והדברים האלה, אם נצטרך לבצע, ננסה שיתבצעו בדרך נאותה.

	הצוות שבראשותי סבור, כי תהליך קבלת ההחלטות בנושא זה יחייב החלטת ממשלה וחקיקה ראשית של הכנסת בכל היבטי הפינוי והפיצוי. הצוות הזה פועל היום באמצעות שישה צוותי משנה.

יולי תמיר:

	 כשאתה מדבר על חקיקה בשאלת הפיצוי, אני מבינה למה. אבל איזה סוג חקיקה אתה רואה בענייני הפינוי? האם, לדעתך, החקיקה הקיימת, שגם היא מאפשרת פינוי, איננה מספקת, ויש לעשות חקיקה ייחודית להקשר הזה?

אהרון אברמוביץ:

	למרות שיכול להיות שמבחינה משפטית, הכלים המשפטיים כיום קיימים, ויכולים לאפשר פינוי בלא חקיקה ראשית ספציפית, העמדה שלנו, בגלל חשיבות הנושא והמורכבות שלו, שנושא כזה צריך חקיקה ראשית. ההמלצה שלנו, שתהיה בעניין הזה חקיקה ראשית.

	כפי שאמרתי, הצוות פועל היום באמצעות שישה צוותי משנה, ואני אפרט מהם צוותי המשנה שקיימים ומה עושה כל צוות. כפי שאמרתי, נושא ההידברות עם המתיישבים, בעינינו הוא דבר חשוב מאוד. אנחנו חושבים שחשוב, בתהליך כזה, אם יתקיים – מובן שעבודת המטה שלנו היא רק צופה מצב שבו יתקבלו החלטות כאלה, מובן שאנחנו לא אותם גורמים שמקבלים את ההחלטות האלה – חשוב מאוד שיהיו דיאלוג והידברות עם המתיישבים.

	הקמנו צוות, שכל מטרתו לעסוק בשאלות ההידברות עם המתיישבים, גם הידברות פורמלית, גם הידברות לא פורמלית, מי אמור להידבר, איך להידבר, כיוון שהנושא הזה הוא בעל חשיבות גדולה מאוד-מאוד.

	הקמנו צוות שאמור לעסוק במינהלה של פרוייקט כזה, אם אכן דבר כזה יקרה. זה אחד מלקחי סיני. אחד מהלקחים היה, שהנושא לא נוהל בצורה מאורגנת ונכונה מהיום הראשון, וכתוצאה מכך, המתיישבים נקלעו למרוץ בין גופים ובין משרדי ממשלה, ובסופו של דבר לא קיבלו תשובות, אלא לאחר מסלול ארוך מאוד. אם הדבר הזה אכן יקרה, אנחנו חושבים שצריך להקים מינהלת, שתנהל את זה. למינהלת הזאת צריכות להיקבע סמכויות מראש. אנחנו בוחנים עכשיו איזה סוג של מינהלת צריכה לקום בעניין הזה, ויש וריאציות רבות של גופים, וזה במסגרת הבחינה שלנו בשלב הזה.

	יש צוות שאמור לבחון מה יקרה בתקופת הביניים. אם אכן מתקבלת החלטת ממשלה, ולאחר מכן, כפי שאמרנו, חקיקה ראשית של הכנסת, מה יקרה בתקופת הביניים שבין החלטת הממשלה והחקיקה הראשית של הכנסת ועד לאותו תהליך של פינוי, אם יהיה. יש שאלות רבות ומורכבות, שיכולות לעלות, וביניהן, אספקה סדירה של שירותים ונושאים אחרים. הדברים האלה צריכים להיבחן, ויש לתת להם תוקף בתוך אותן החלטות, בחקיקה שתבוא.

	יש צוות שדן בנושאים שקשורים לפינוי, בכל הקשור להליכי הפינוי ומה שרלוונטי לעניין הזה, וזו התייחסות לשאלה ששאלה חברת הכנסת יולי תמיר.

	נושא נוסף הוא כמובן נושא פיצוי והתיישבות מחדש. אם אכן יקרה דבר כזה- - -

אורי יהודה אריאל:

	 תמשכו את המילה הזאת, יש לה הקשרים בהיסטוריה, נדמה לי, לא כל כך טובים.

אהרון אברמוביץ:

	אנחנו מדברים על פיצוי, ואם חבר הכנסת אריאל מבקש, על התנחלות חדשה. העיקר מבחינתנו, שאנחנו חושבים, שאם אכן דבר כזה יקרה, צריך להקים את אותם כלים שיאפשרו לאנשים לבנות בית אחר, או במסגרת יישובים חדשים או במסגרת אחרת, כפי שהם יחשבו.

	צוות נוסף עוסק בכל ההיבטים הבין-לאומיים של מהלך כזה, ופה יש בעיקר משפטנים מתחום העשייה הבין-לאומית.

	זה באופן כללי מה שנעשה באותם שישה צוותים. הגישה שלנו והראייה שלנו, שצריך לעסוק בנושא הזה מתוך רגישות רבה, מתוך כבוד רב למתיישבים ולפועלם רב השנים. ואכן, כך עובדים הצוותים, והעבודה הזאת מתבצעת, כפי שאמרתי, וזה גם אמר חבר הכנסת מיקי איתן, בתהליך של עבודת מטה.

	אין מבחינתנו שום דבר גמור, ולכן, מעבר לזה, אני לא יכול להרחיב, ואני מקווה שחברי הכנסת יבינו את המצב שאני, שנמצא פה כעובד מדינה, צריך לעשות דבר מסוים. עד פה אני יכול להרחיב, מעבר לזה, הדברים נמצאים בעבודת מטה, נצטרך להשלים אותם. לאחר מכן, אני מניח, שיכול לקרות אחת משתיים: אם יתקיים הדבר, ניפגש פה בוועדה מעת לעת, ונצטרך לדווח; אם לא יתקיים, כל מה שעשינו, בלאו הכי יהיה לא רלוונטי. ולכן, אני מבקש, שלוועדה תהיה סבלנות להמתין ולראות, ולאפשר לנו, כעובדי מדינה שעושים את עבודתם, להשלים את התהליכים שאנחנו עושים כרגע, כדי להתקדם הלאה בעניין.

היו"ר מיכאל איתן:

	 אני מבקש לאפשר לחברים שאלות קצרות, ואני אפתח בשאלה קצרה, שהיתה חסרה לי מאוד בדברים שלך. אתה אומר שהתחלתם בפעולה. אנחנו, כוועדת החוקה, חוק ומשפט, שואלים, מה הבסיס המינהלי והמשפטי והגדרת הסמכויות לפעולה. יום בהיר אחד אתה מקבל טלפון ממישהו? איך זה קורה מבחינת מינהל, מבחינת המסמך שקיבלת, שאמרו לך להתחיל לעבוד?

אהרון אברמוביץ:

	הבסיס לפעולתנו היא פניית משרד ראש הממשלה אל שר המשפטים. הם פנו וביקשו שאני אכהן כראש ועדה משפטית-כלכלית, אשר תבצע עבודת מטה בכל הקשור לפינוי ולפיצוי מתיישבים. עבודה זו, כפי שאמרתי, משולבת בעבודת המטה, שמנוהלת על-ידי המועצה לביטחון לאומי. 

	ברור, כי עבודה זו היא עבודת מטה מקצועית--

היו"ר מיכאל איתן:

	יש עוד צוותים כאלה בנושאים אחרים?

אהרון אברמוביץ:

	יש.

היו"ר מיכאל איתן:

	אתה יודע כמה צוותים?

אהרון אברמוביץ:

	אני לא הכתובת לשאלה הזאת. אני מדווח על מה שאני עושה, אבל, אתם יכולים להזמין אחרים לכאן לוועדה.
        
?	--אשר תכליתה היא להציגה בפני מקבלי ההחלטות, כדי שישקלו אותה ויחליטו אם להשתמש בה ולאילו מטרות.

	עבודה זו דומה לעבודות מטה המתבצעות, קודם החלטה, בנושאים רבים ומגוונים--

היו"ר מיכאל איתן:

	איך ידעת שאני אשאל את השאלה? אני רואה שכבר הכינו לך את התשובה.

אהרון אברמוביץ:

	--ומבחינה נוהלית אין הבדל בינה לבין עבודות מטה אחרות.

	ברור, כי הנושא הוא מורכב וקשה, ולכן, עבודה זו זוכה להתעניינות רבה יותר מעבודות מטה אחרות המתבצעות מעת לעת. מכאן גם הרגישות והחשיבות שאנו, אנשי המקצוע, רואים בעבודת מטה זו.

ניסן סלומינסקי:

	אני שומע את המנכ"ל, ורואה שהוא קורא מילה במילה מן הנייר, שחס ושלום לא יטעה בלשונו. אנחנו צריכים להזכיר לעצמנו לפעמים, שאנחנו נמצאים במדינה דמוקרטית. במדינה דמוקרטית יש ממשלה, יש כנסת, אף פעם לא שמעתי שיכול לקום שר ולעשות שינויים דרסטיים. למה אני מתכוון? יש זכויות: יש חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואליבא דכולי עלמא מעשה כמו פינוי אנשים הוא בניגוד לחוק. לו יצוין, נניח, שהיה פונה אליו מישהו ואומר, שמאחר שיש לו אולי רעיון לפנות את כל המשולש ולהעביר אותו לרשות הפלסטינית, וצצו כמה פעמים דברים כאלה, אני מניח שכל המדינה היתה רועשת, לא היה עולה על הדעת, כי זה בניגוד לחוקי היסוד שהולכים להזיז אדם ממקומו.

היו"ר מיכאל איתן:

	ניסן סלומינסקי, אנחנו במתכונת דיון קצרה מאוד. זו מתכונת שבנינו כאן. הדיון צריך להתנהל בפינג-פונג. לקחתי בכוונה את זכות השאלה הראשונה, על מנת להראות איך זה צריך ללכת. אתה מדבר ותמנע מאחרים את היכולת לשאול. המטרה היא קבלת מידע.

ניסן סלומינסקי:

	 מאחר שבמצב רגיל יש חוקי-יסוד, והזזת אדם מביתו או קבוצת אנשים, זו פעולה שנוגדת את חוקי-היסוד, אז צריך גוף דמוקרטי, בר-סמכא, שייתן הווה אמינא, אפילו להכין תוכנית שמפרה את זה.

היו"ר מיכאל איתן:

	מה אתה רוצה ממנו?

ניסן סלומינסקי:

	 איך יכול להיות שאתם מקבלים הנחיה, שאתם יודעים שהיא נמצאת על הגבול של הפרת חוק-יסוד?

אתי לבני:

	 הם עובדי ציבור.

ניסן סלומינסקי:

	 לכן נתתי דוגמה לכיוון ההפוך, שבחיים הוא לא היה מעלה על דעתו לעשות עבודת מטה כזאת.

היו"ר מיכאל איתן:

	הוא אומר שהוא קיבל הנחיה מהשר. הוא יגיד לשר שהוא לא מקיים?

ניסן סלומינסקי:

	 יש גם כאלה, שלא קיבלו הנחיה מהשר שלהם. זאת שאלה ראשונה.

היו"ר מיכאל איתן:

	אתה יודע להבחין, אתה לא רוצה להבחין בין הבעת דעה לשאלה.

ניסן סלומינסקי:

	 זאת לא הבעת דעה, זו שאלה. השאלה: איך הולכים לעשות עבודת מטה אדירה, שמדינה שלמה עובדת סביבה, שהבסיס שלה היא הפרת חוק-יסוד, בלי שאף גוף רשמי, מסודר, נתן הנחיה?

	שאלה שנייה: האם אני יכול לדעות עלויות כספיות של כל המהלך הזה, כולל כוח-אדם, נסיעות לארצות-הברית וכן הלאה? 

	שאלה שלישית: האם יש כבר עכשיו השלכות מעשיות, כמו, לדוגמה, שכתוצאה מהדבר הזה, שעוד לא התקבל בשום מקום, יש שינוי במדיניות כלפי הטרור או בפיתוח?

יולי תמיר:

	 הוא לא יכול לענות לך. מה זה שייך למשרד המשפטים?

היו"ר מיכאל איתן:

	אתה רוצה כעת לתת הצהרות. יש לנו אפשרות לקבל מידע, תתמקדו כרגע בזה. מתוך  הסוג של המידע שמבקשים בשאלה ברור שגם יש קו פוליטי, אבל, כרגע, המטרה היא להיות יעילים. אני מבקש שתנצל את המידע על מנת שתוכל לגבש את דעותיך על בסיס מידע. הוא מרכז צוות אחד. התברר, שהיתה הנחיה של ראש הממשלה לגיורא איילנד לשתף פעולה. ראש הממשלה פנה לשר המשפטים ואמר לו, שבתחום המשפטי הוא מבקש להקים צוות. שר המשפטים פנה למנכ"ל וביקש ממנו לרכז את הצוות, צוות משפטי-כלכלי. הוא קיבל מינוי. עכשיו הוא לפניך, לא השר ולא ראש הממשלה. ואם הוא יודע מה קורה בתחומים האחרים, האם זה עניינו? הוא לא ישיב, ואתה מפספס את המקום שבו אנחנו כן יכולים להוציא ממנו מידע.

אורי יהודה אריאל:

	 תודה למנכ"ל על הסקירה הקצרה שלו. השאלה הראשונה: האם יש החלטת ממשלה או קבינט או גוף של ועדת שרים, לא ראש הממשלה, שמנחה לקיים עבודת מטה כזאת?

	שאלה שנייה: האם, למיטב ידיעתך, בזמנו, כשראש הממשלה ברק, או אחרים, כשדיבר על פינוי הגולן, האם נעשתה שם עבודת מטה כזאת? אם כן, האם אתה יכול להגיד כמה מילים עקרוניות?

	שאלה שלישית: אני מבקש שיהיה ברור לך ולצוות שעבודתכם מהווה בעיה קשה מאוד למתיישבים, ואתה יודע את זה. תהיו זהירים באמירות שלכם. אתם מאוד רוצים לכבול עלינו  שיתוף פעולה, מצד שני הערת הערה שאם לא יקרה כלום, עשיתם עבודה, והיא תלך למגרסה. זה לא כך. עצם עבודתכם, שהיא באה מראש הממשלה, אני לא מטיל את האחריות עליכם, מפריעה מאוד, שלא תהיה אי-הבנה.

	יש משהו מעורר כבוד ברצון של התליין להידבר עם קורבנותיו. איך הוא מתכוון לתלות אותם? יש משהו מעורר כבוד בתרבות היהודית החדשה, ואני רוצה להודות על זה.

	הדבר האחרון היא שאלה קצת אישית אליך, אבל היא גם ציבורית: האם אתה שוקל להתפטר ולא לשתף פעולה עם מהלך כל כך חמור כזה?

אופיר פינס-פז:

	אתה שוקל להתפטר? אתה עוד בקואליציה.

אהרון אברמוביץ:

	חבר הכנסת סלומינסקי, אם הדברים לא יעלו בגדר חוק-יסוד – נאמר את זה. אמרת דברים לגבי עמידה על-פי חוקי-יסוד, אם המסקנה המשפטית שלנו אכן תהיה כזאת, נאמר את זה. לכן, בין היתר, אנחנו עושים את עבודתנו.

ניסן סלומינסקי:

	 האם יש לכם כבר מסקנה?

היו"ר מיכאל איתן:

	יש כאן עוד חברים בוועדה. יש לנו מגבלות מסוימות. 

אהרון אברמוביץ:

	השאלה של חבר הכנסת אורי אריאל לגבי החלטת ממשלה וקבינט. למיטב ידיעתי, אין החלטת ממשלה ולא החלטת קבינט בעניין הזה, ואנחנו עובדים כפי שהגדרתי את מסגרת העבודה.

	שאלה נוספת שנשאלה על-ידי חבר הכנסת אריאל היתה, האם נעשתה עבודת מטה לגבי רמת-הגולן. אכן היתה עבודת מטה שנעשתה בשעתו לגבי רמת-הגולן. גם את העבודה הזאת  הכנסנו במסגרת עבודת ההכנה שאנחנו כרגע עושים אצלנו. ראינו את הדברים וניסחנו מהם מסקנות כאלה ואחרות.

	לגבי ההערה שהכול רגיש, גם התהליך עצמו, אני אכן מסכים עם חבר הכנסת אריאל שהכול רגיש, כולל התהליך עצמו, ואני מסכים גם עם האמירה, שגם אם בסוף הדבר לא יסתיים באיזו עשייה, עצם הטיפול בנושא הזה יש בו רגישות ויש בו מעשה שהוא מאוד מוגדר כלפי המתיישבים. אנחנו מבינים את זה, ואכן, חשוב, שגם אלה שעוסקים בעבודה יידעו את הדברים האלה. 

	הגדרת את ההידברות בדרך מסוימת. בכל אופן, אנחנו חושבים שאכן, אם הדברים האלה יתקיימו, עדיף וטוב לכולנו שתהיה הידברות.

היו"ר מיכאל איתן:

	נשאלה כאן שאלה של חבר הכנסת סלומינסקי לגבי בעיות תקציביות.

אהרון אברמוביץ:

	לא עניתי על השאלה הזאת, כי זה ממש לא בתחום הטיפול שלי הבעיות התקציביות של הפרוייקט כולו. במשרד המשפטים לא נסענו לחוץ-לארץ, אז זה לא קיים.

יולי תמיר:

	במסגרת החקיקה שאתה מדבר עליה, האם אתה רואה צורך, בהקשר הזה, לבצע חקיקה גם בנושא של בנייה מחדש? האם צריך לזרז תהליכי בנייה אם הכוונה לבנות יישובים חדשים? האם תביאו חבילה שלמה של חקיקה? לאור הדברים שאמרת, אני רוצה לדעת איזה סוג של חקיקה אתם רוצים לחוקק? האם אתם מביאים בחשבון שתהליך הפינוי כולל חקיקה, לא רק לגבי פינוי? אם יצטרכו להקים יישובים בתהליך מזורז, האם תביאו חבילת חקיקה אחת? אורי אריאל קרא לזה, והוא לא ישמח שאני אאמץ את זה, "פינוי-בינוי", האם תביאו חבילה אחת שפותרת את כל הבעיות, או האם תנסו לדון בנפרד?

	אני מודאגת מכך שתהליך החקיקה עלול להפריע ולהאט את התהליך הפוליטי. אם תתנו את התהליך הפוליטי בחקיקה, ותהליך החקיקה יפורק לפרקים נפרדים, תהליך החקיקה עצמו יכול להיות כל כך ארוך שזה לא יסייע לתהליך הפוליטי, זה יפריע לו.

אתי לבני:

	 הביקורת שנשלחה כלפיך באופן אישי, אל תתייחס אליה. אני חושבת שהתקפות על עובד ציבור, בתפקידו כעובד ציבור, תוך הפחדה, זה לא ראוי.

היו"ר מיכאל איתן:

	את רוצה לשאול אותו אם זה הפחיד אותו או לא. אני אענה בשמו, זה לא הפחיד אותו, הוא לא שוקל להתפטר.

אתי לבני:

	 אני רוצה להסתייג מהדברים ששמעתי כאן.

	אמרת שנזמין את הצוותים האחרים, אני רוצה לדעת מה הכותרות של הצוותים האחרים, באיזה פריסה עושים את הדברים האלה, ומה הקשר עם המועצה לביטחון לאומי.

אהרון אברמוביץ:

	קודם כול לשאלה לגבי חקיקה בדבר בנייה. אנחנו שוקלים את העובדה שיכול להיות ויצטרכו לבנות יישובים חדשים. עדיין לא הגענו, ברמת הרזולוציה של העבודה שלנו, אל כל השאלות שאת מפנה אליהן, אם אכן תתבצע חקיקה, האם החקיקה הזאת תתבצע במשולב או לא, אני מניח שנגיע לרזולוציה הזאת בשלב יותר מאוחר בעבודה שלנו. בכל מקרה, גם בעניין הזה צריך לראות את האינטרסים של המתיישבים. היה ודבר כזה יגיע, ודאי נשמע את דעתם, כי בסופו של דבר, אם אכן דבר כזה יקרה, הם יהיו הנפגעים העיקריים, ולכן, האינטרס שלהם בעניין הזה צריך להוביל. כפי שאמרתי עוד קודם לחבר הכנסת אריאל, חשובה הידברות בנושא הזה.

	לגבי צוותים אחרים. אתם פתוחים להזמין לפה צוותים אחרים. תזמינו את גיורא איילנד ואחרים. אני לא חושב שאני אמור לדווח על עבודה של צוותים אחרים.

אופיר פינס-פז:

	 מה לוח-הזמנים שהוטל עליכם לעבודה כולה? מתי אתם אמורים להשלים את כל העבודה, האם בפעם אחת או בחלקים?

	אני מציע לכם להיות מוכנים להיבט המשפטי שיהיה קשור בבג"ץ, משום שתראו, איזה בית-ספר המתנחלים עושים למדינה רק על פינוי של מאחזים.

היו"ר מיכאל איתן:

	 אני מבקש.

אופיר פינס-פז:

	 אל תבקש, תן לי לדבר.

היו"ר מיכאל איתן:

	אני לא מסכים. אני מבקש שתישאל שאלה.

אופיר פינס-פז:

	 אני אומר משהו שמעצבן אותך, תתעצבן בשקט.

היו"ר מיכאל איתן:

	זו לא שאלה להבעת דעות פוליטיות. אתה מבין מה אני אומר, ואני הבנתי מה אתה אומר.

אופיר פינס-פז:

	 אף פעם לא סתמתי פה פיות.

היו"ר מיכאל איתן:

	כשאתה אומר לי להפסיק לדבר, אתה רק מבקש. כשאני אומר לך, אני סותם לך את הפה. עזוב את זה.

אופיר פינס-פז:

	 האם אתם נערכים להתנהלות בבג"ץ סביב שאלת ההתנתקות על רקע מה שקורה בבג"ץ סביב שאלת הפינוי מהמאחזים הבלתי חוקיים?

נסים זאב:

	 האם אתם מאמינים שאי-פעם אפשר יהיה לפנות את המתנחלים גם בהחלטת ממשלה? אנחנו כבר יודעים, מעבר לבג"ץ, שיצטרכו להפעיל פה בולדוזרים כדי להוציא, אולי מתנחל אחד.

	שמענו גרסאות שונות לגבי המאחזים ולגבי היישובים החוקיים. האם מתכוונים להרוס אותם ולפנות אותם יחד עם יושביהם או, פשוט, למכור אותם לפלסטינים או לתת אותם חינם אין כסף ותהיה איזו התחשבנות בין ממשלת ישראל לאבו-עלא?

יולי-יואל אדלשטיין:

	במידה מסוימת, בהמשך לשאלתו של אופיר פינס, על מנת לא לשלב פוליטיקה בשאלה, האם אתה יכול לומר למה, לעזאזל, זה קורה לנו. זו השאלה הפוליטית היחידה שיש לי לשאול, והיא לא למנכ"ל משרד המשפטים.

	לפני מספר ימים, כנהוג אצלנו, הודלפו ופורסמו קטעים נרחבים מהמסמך של גיורא איילנד באחד העיתונים, כשאחד הפרקים היה הסכנות שהצוות הביטחוני מדבר עליהן – פרס לטרור, מוטיבציה וכן הלאה. האם הצוות המשפטי, ודאי לא במושג של סכנות, נתקל גם בדברים שהוא לא יודע להתגבר עליהם? בישיבות ממשלה שמעתי לא פעם את היועץ המשפטי לממשלה אומר שהוא לא יוכל להגן על החלטה כזאת. האם כבר יש דברים שאתם, כצוות משפטי, נתקלתם בהם ואמרתם שלא תהיו בטוחים שתוכלו לקדם מבחינה משפטית?

אברהם רביץ:

	 האם אי-פעם, בעבר, משרד המשפטים גם הכין, לפחות ברמה של תוכנית מגרה, אפשרות לפתרון כל העניין שלא מפנים את התושבים ככלל, או חלקם, והם ממשיכים להישאר במקומותיהם, בלא נדר למה שיקרה מבחינת ההסכמים לגבי הריבונות? האם יש אפשרות כזאת? ברמת-הגולן היתה תנועה כזאת.

היו"ר מיכאל איתן:

	יש כאן חד-צדדיות, אין הסכם.

ניסן סלומינסקי:

	 תחת אשר הוא מפנה, איך יכול להיות הסכם כזה?

אברהם רביץ:

	 אני שואל שאלה תמימה, ומעניין אותי לקבל עליה תשובה.

אהרון אברמוביץ:

	לגבי השאלה האם אנחנו מוכנים לשאלות של בג"ץ. נמצאים אצלי בצוות אנשים ממחלקת בג"צים, כך שדברים שאמורים להגיע לבג"ץ, אני מניח שנבחנים במסגרת העבודה שלהם. האם יש דברים שאי-אפשר להגן עליהם משפטית? במהלך העבודה, אם נחשוב שיש משהו שלא ניתן להגן עליו משפטית, כמובן נאמר.

יולי-יואל אדלשטיין:

	 האם בינתיים אין דברים כאלה?

אהרון אברמוביץ:

	אני לא רוצה להיכנס לתוכן העבודה, זה לא נכון שאני ארד כרגע לתוכן העבודה. אם יש דברים שאינם עומדים כדי הדין, נאמר אותם. זה תפקידנו, בחלק שהוטל עלינו בעניין הזה.

	האם נבחנה אפשרות שמתיישבים נשארים? יכול להיות. אני לא יודע אם נעשו עבודות מטה כאלה בעבר. בעבודה אצלנו לא בחנו את האפשרות הזאת.

אברהם רביץ:

	 אני מציע שתבחנו, כי יהיו כאלה שיישארו.

יולי תמיר:

	 מתי, לדעתך, אפשר יהיה לקבל מידע לגבי תוכן העבודה? 

אהרון אברמוביץ:

	לא סיימנו את העבודה. אני לא יודע לענות על זה כרגע, ואני מניח שיושב-ראש הוועדה יהיה אתנו בקשר.

ניסן סלומינסקי:

	 האם חבר בצוות גם מנכ"ל משרד השיכון – הוא הרלוונטי לנושא של פינוי והתיישבות – או לחילופין ראש חטיבת ההתיישבות מהסוכנות, שהם עסקו בהתיישבות?

אהרון אברמוביץ:

	אני לא רוצה לרדת לשמות חברי הצוותים.

היו"ר מיכאל איתן:

	הוא שואל האם יש נציג.

אהרון אברמוביץ:

	אצלי בצוות, אין נציג של משרד השיכון.

אורי יהודה אריאל:

	אני רוצה לתת לך מסמך חשוב, שאולי יכול ללוות אתכם בעבודתכם, והכותרת שלו "ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל ובין ממשלת הרפובליקה של לבנון", של אריאל שרון, מה-17 במאי 1983. 

היו"ר מיכאל איתן:

	תודה רבה. מנכ"ל משרד המשפטים, אני מודה לך מאוד.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30