פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
ועדת הכספים
02/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 374
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג באדר ב התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 11:30



סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 
 << נושא >> 2. הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ בדרך של הסבת ההלוואות שהועמדו על ידי המדינה לחברה להשקעות הון לפי סעיף 59 ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> 
 << נושא >> 3. הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן

חברי הכנסת:
יפעת שאשא ביטון


מוזמנים: 
השר במשרד המשפטים דוד אמסלם
שר התקשורת שלמה קרעי
	עינבל משש
	–
	מנכ"לית משרד התקשורת

	אורן לביאן
	–
	סמנכ"ל בכיר ומנהל ומינהל הדואר, משרד התקשורת

	ברוריה מנדלסון
	–
	עו"ד, היועצת המשפטית, משרד התקשורת

	מוטי סטולוביץ'
	–
	ראש מטה מנכ"לית משרד התקשורת

	ינקי קוינט
	–
	מ"מ מנהל רשות החברות הממשלתיות

	יובל יעקבי
	–
	סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות

	אביטל בירגר
	–
	עו"ד, יועצת משפטית בפועל, רשות החברות הממשלתיות

	מייס חאג' יחיא
	–
	עו"ד, רשות החברות הממשלתיות

	צרויה סיקרון
	–
	עו"ד, רפרנטית חברות ממשלתיות, משרד המשפטים

	צרויה סיקרון
	–
	עו"ד, רפרנטית חברות ממשלתיות, משרד המשפטים

	נועם דן
	–
	רכזת תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

	נועם שרלו בריגה
	–
	רפרנט תקשורת, אגף התקציבים, משרד האוצר

	מישאל וקנין
	–
	יו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל

	דוד לרון
	–
	מנכ"ל חברת דואר ישראל

	שמעון פרג'ון
	–
	יו"ר ארגון העובדים של דואר ישראל

	אייל שמואלי
	–
	ראש מועצת כפר ורדים

	חיים רואש
	–
	סגן ראש העיר נהריה

	ד"ר יפעת סולל
	–
	עו"ד, ראש תחום כלכלה וחברה, מכון זולת

	יורם בונן
	–
	עו"ד, יועץ משפטי, מסר, הדואר הישראלי החדש

	איילה יהלומי לוזון
	–
	מטה משפחות החטופים

	יובל דנציג
	–
	מטה משפחות החטופים

	עמית שם טוב
	–
	מטה משפחות החטופים

	דניאל רון
	–
	מטה משפחות החטופים




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמיטות.


<< נושא >> הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 

 << נושא >> הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ בדרך של הסבת ההלוואות שהועמדו על ידי המדינה לחברה להשקעות הון לפי סעיף 59 ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> 

 << נושא >> הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה.

על סדר היום הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ. 

 << אורח >> איילה יהלומי לוזון: << אורח >> 

שלום לכולם. אני אחותו של אוהד יהלומי שנחטף מקיבוץ ניר עוז באותו בוקר נוראי. כל המשפחה שלו נחטפה . בסופו של דבר אשתו ושתי הבנות שלו הצליחו להימלט ברגע האחרון, רגע לפני הכניסה לרצועה. האחיין שלי בן 13, איתן יהלומי, חזר אחרי 52 ימים. אוהד עדיין שם. בפעם האחרונה שהוא ראה את המשפחה שלו, היא נחטפה לנגד עיניו. 


 << אורח >> יובל דנציג: << אורח >> 

כבוד השר קרעי, כדאי שתקשיב. אנחנו מדברים גם אליך.

 << אורח >> איילה יהלומי לוזון: << אורח >> 

אח שלי 179 ימים בשבי של אויב מר ואכזר וכל חטאו הוא שהוא גר בקיבוץ ניר עוז, בחבל ארץ שהפך להיקרא עוטף עזה. אחי הוא אזרח מדינת ישראל כמו עוד 133 חטופים אחרים שזכותם שהבית הזה יילחם בכל הכוח והיכולת שלו להשבתם הביתה. תהליך הריפוי של המשפחה שלי לא יושלם עד שאוהד יחזור וכך עוד 133 משפחות. זו הזכות שלו וזו החובה של הבית הזה. 

אני אימא לילד בן שנתיים ואני תוהה איך אני שגדלתי על אהבת הארץ הזאת – אני נולדתי בחבל ימית, הוריי ממייסדי מושב דקל בפתחת שלום – אני גדלתי על כל מה שאנחנו מכירים שהוא הבסיס של החברה הישראלית ואני לא יודעת איך אני הולכת לשלוח את הבן שלי לצבא, כן, ילד בן שנתיים וכבר אני חושבת על זה, איך אני אשלח את הילד שלי לצבא אם אזרחים לא מצליחים להשיב הביתה. האנשים שנחטפו, כמו אחי, בסך הכול גרו בחבל ארץ של העוטף או רקדו במסיבה או רכבו על אופניים. זה הכול. זה כל חטאם. 

אימא שלי בת 76 עם דמיון מודרך איך אח שלי שורד שם. אני כבר לא עם דמיון מודרך. נשבר לי הלב. הוא מעונה, הוא סובל, הוא פצוע. הוא אלטרואיסט, תורם, חושב על האחר לפניו, ואני תמיד תוהה מה הוא היה עושה אם זה לא היה "נוגע" במשפחה שלו אבל זה נוגע בכולנו כחברה והכי הרבה זה צריך לגעת בבית הזה. הבית הזה, המשכן הזה, לא יכול לצאת לשום פגרה לפני ההשבה שלהם. בעוד שבוע בדיוק אוהד יחגוג 50. הוא יהיה בן 50 ואני עכשיו נקרעת איך אני ואחותי ובת הזוג של אחי ואימא שלי, איך אנחנו הולכים לציין את זה, האם אפשר לעבור ליד זה? אנחנו אמורים לחגוג יחד איתו. אם מישהו היה אומר לי שחצי שנה אחרי אותה שבת נוראית אני עדיין לא אזכה לראות את אחי שאני מעריצה, שהוא החבר הכי טוב שלי, אני עובדת איתו 17 שנים והוא חסר לי כל יום וכל מה שאני מרגישה זה שהוא מעונה וסובל ואני לא מרגישה שנעשה כאן מספיק כדי להשיב אותו חזרה. לי יש תקווה, וכך גם לכל המשפחות, אבל אנחנו צריכים עזרה וחתירה לפעולה בכל דרך אפשרית. 

 << אורח >> יובל דנציג: << אורח >> 

שלום לכם. אני הבן של אלכס, אדם בן 75 שנחטף. אם אני יכול להעיר הערה, כאשר אנחנו מדברים, יהיה נחמד אם תסתכלו עלינו ויהיה נחמד שתרימו את הראש מהטלפונים. זה יהיה קצת יותר מכבד אותנו. 

אבא שלי בן אדם בן 75 שנמצא במנהרות כבר כל הימים האלה. בהתחלה עוד דיברנו על תרופות, בהתחלה עוד חשבנו שזה יהיה אירוע קטן שיארך כמה שבועות. אני לא יודע איך הוא שורד את חצי השנה הזאת ואם הוא בכלל שרד אותה. אני נע מתקווה אבל אתם לא עוזרים לנו בכך שתהיה לנו תקווה. אתם משתינים מהמקפצה כל בוקר. אתם מרשים לעצמכם לעשות דיונים על פגרות, לעשות דיונים על דברים אחרים. אתם מרשים לעצמכם לדבר על שטויות ולדבר על דברים שהם לא רלוונטיים לאף אחד במקום לדבר על החטופים, במקום לדבר על החיילים כשאתם הולכים לצאת לפגרה ולהשאיר אותם בחזית, במקום לדבר על המילואימניקים, במקום לדבר על כולנו, על העם הזה השבור. אתם חושבים שאתם תצאו עכשיו לחודש וחצי ואתם תיסעו לחוץ לארץ.

חבר הכנסת גפני, תקשיב לי בבקשה. אתם חושבים שעכשיו תצאו לפגרה, תיסעו לחוץ לארץ, תיסעו לחופשות כמו שהחבר הנכבד שנכנס ומפריע לי כבר עשה על חשבוננו סיבוב בחוץ לארץ. אתם חושבים שזה מה שאתם תעשו. אנחנו לא ניתן לכם לעשות את זה כי יש גבול. אתם יושבים בבית הזה בשבילנו. אתם יושבים בבית הזה ואתם עובדים אצלו. אתם חייבים לו את חייו. אתם חייבים לכל השאר את החיים שלהם ולכן אתם לא תצאו לפגרה כי יציאה לפגרה היא חוצפה שאין כדוגמתה. יש גבול למה שאתם יכולים לעשות. נבחרתם, נכון, אבל יש מה שאתם יכולים לעשות. אתם לא תצאו לשום פגרה. אני לא רוצה בחירות עכשיו כי זה לא רלוונטי. אתם צריכים להחזיר אותם. אתם נבחרתם, אתם תחזירו אותם. אל תצאו לפגרה, אל תצאו לחגים כמו שלנו לא יהיו חג. אני לא אוכל לשבת סביב שולחן הסדר כמו שאני רגיל לעשות בכל שנה כי אבא שלי לא כאן ואני צריך לחשוב מה הוא אוכל. אתם לא תצאו לשום מקום אלא אתם תשבו יומם ולילה כמונו ואת החגים לא תחגגו ולא תחיו את החיים שלכם עד שהם יחזרו הביתה. כל אחד מכם. אתם תקשיבו לנו ותרימו את העיניים ותסתכלו עלינו ותפסיקו להסתכל באדמה כי אתם הבאתם אותם למצב הזה ואתם תוציאו אותם מהמצב הזה. כל אחד, אם הוא בקואליציה ואם הוא באופוזיציה שצריכה ללחוץ על הקואליציה לעשות משהו.

אתם יושבים ואתם מתדיינים על שטויות ואתם נוסעים לחופשות ואתם לא רואים אותנו ממטר. יש גבול לכל תעלול. אתם רוצים שהמדינה תבער, אתם תביאו את המדינה לבעור. אנחנו לא רוצים להבעיר את המדינה אלא להחזיר אותם הביתה.

חצי שנה אני מסתובב בכל העולם בשביל מדינת ישראל, מדבר על אבא שלי. עוד מעט יום השואה ואבא שלי הוא מייסד המסעות לפולין. ביום השואה אני נוסע בשם מדינת ישראל כדי לדבר בשם מדינת ישראל, אז אתם תדברו בשמנו ותייצגו אותו כמו שצריך ולא כמו שאתם עושים. זה פשוט לא הגיוני שאתם חושבים שאתם תצאו לפגרה של חודש וחצי. אני אומר לכם עכשיו חגיגית שאתם לא תצאו לשום פגרה. כל אחד מכם שינסה לצאת לפגרה, אנחנו נוציא את החיים שלו כמו שהוצאתם את החיים שלהם. תודה.

 << אורח >> עמית שם טוב: << אורח >> 

אני בן 24, זה אח שלי עומר שם טוב שיצא למסיבה. כבר עברו 179 ימים שאח שלי לא רואה אור. יש לו צליאק ואסטמה. אין לו משאף. לפי מה שהבנתי משותפו לשבי, איתי רגב, מה שלרוב הם אכלו היה לחם, פיתה. כצליאק הוא לא יכול לאכול את זה אבל הוא אוכל כי הוא חייב לשרוד. 

איתי רגב היה בשבי 54 ימים. אני לא יודע איך השיקום אצלו עובד אבל כנראה לא יהיה אותו הדבר לעומר. 179 ימים זה משהו שהרבה יותר קשה להתגבר עליו. נקווה שלא נגיע ל-200 ימים, כמובן בעזרתכם ובעזרת השם.

עומר יעבור שיקום ארוך מאוד. הוא לא יוכל לעבוד, לקנות דירה. הוא צעיר, הוא רק השתחרר משירות צבאי. אתם תוכלו לדאוג לו? הוא יקבל כספים? 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

שקודם יוכל לחזור. 

 << אורח >> עמית שם טוב: << אורח >> 

ברור. הוא יחזור בקרוב. יהיה איך לעזור לו? אתם תוכלו לממן אותו בדרך כלשהי? לממן טיפולים? תהיה דרך לעשות זאת? כמובן שקודם יחזור. תודה רבה.

 << אורח >> דניאל רון: << אורח >> 

הייתי טייס בחיל האוויר במחזור של רון ארד. אני רוצה לספר לכם על שניים מהמחזור שלי שאינם איתנו. אני אתחיל מדני וייס חברי, כאח לי, שנפל ומקום קבורתו לא נודע. דני נהרג בתאונת מטוס, התנגשות מעל הים, שרידיו לא נמצאו. יש לו מצבה אבל מקום קבורתו לא נודע. מצבו טוב בהשוואה לרון. דן לא השאיר אחריו אישה או ילדים. רון, לפני 37 שנים, יצא למשימה בשטח אויב, נפל בשבי המחבלים, היה קשר איתו, השאיר מאחוריו את אשתו תמי ואת בתו יובל בת שנה ושלושה חודשים שיש לה רק תמונה כשהיא על הכתפיים של אבא אבל היא לא זכתה להכיר אותו ואבא שלה גם לא הכיר את בתה, את הנכדה שלו, ולמה? כי הפקרנו אותו. מה רון אומר כאן בשלט הזה: אל תשאירו גם אותם לבד. לא למדנו את הלקח.

יושבים כאן יושב-ראש הוועדה ושרים נכבדים ועוסקים בעניינים שהם ברומו של עולם. הפרטת הדואר, מאוד חשוב בימים כתיקונם. רבותיי נבחרי הציבור והשרים שעובדים אצלנו, אצל העם, אתם לא משרתים את העם שלכם ולא מבינים היכן אתם נמצאים. עזבו פגרה. את מי מעניין עכשיו הפרטת הדואר? לא תעמוד על דם רעך. אנשים נמקים. כמו שאמר אחד הבכירים, אנחנו מאבדים אותם כל יום שעובר ואנחנו, עולם כמנהגו נוהג. בעוד כשלושה שבועות נשב סביב שולחן הסדר, אחדים ישאירו כיסא אחד לאליהו, מי שחבר של רון ארד מקורס הטיס כמסורת משאיר גם כיסא אחד לרון ארד, אבל מה עם 134 אחרים שאנחנו לא יודעים איך כאשר אנחנו מפקירים אותם לא בטוח בכלל שהם יחזרו בארונות? אם חלילה יהיו כמה עשרות מקרים של אב שבתו אחרי כל מה שעבר עליה, ואנחנו יודעים מה עבר עליהם שם, מה הזוועה והאונסים שעברו עליהם, אם הוא יחשוב שהוא לא יודע אם היא עברה במחילות של פילדלפי ועכשיו היא אי שם באיראן בצינוק או היא חיה או מה עלה בגורלה, לא ידע, היא תישאר בחזקת נעדרת כמו שעלה בגורלו של רון ארד. 

אני לא נבחר ציבור, איך אני אוכל לחיות עם עצמי אם אני אדע שלא הפכתי את העולם ועצרתי את הדיונים המטומטמים האלה שרצים כאן בשביל לומר עצרו הכול, עזבו פגרה, עזבו הכול? למען השם, אל תעמדו על דם רעכם. לצורך העניין, כאשר מנהלת הוועדה שאלה אותי מאיזו משפחה אני – אני מהמשפחה של אשתי, ילדיי, נכדי ואחיי. אני לא מהמשפחה בקרב ישירה אבל מה זה צריך להיות? זאת בעיה של המשפחות, הן צריכות להגיע ועוד 10 שנלווים אליהן, והשאר דנים בדואר ובהפרטות? מה זה מעניין מי יושב-ראש הדואר ואם הדואר הופרט או לא? תעצרו הכול ותעשו את מה שצריך. 

אני לא מדבר על פגרה אבל איך אתם יכולים לישון בלילה ולקום בבוקר כשזה קורה, ולומר את שלושת התפילות ביום ופרקי תהילים? איזה מצפון יש לבן אדם לבוא ולומר מה אני עשיתי היום כדי שבחג החירות הזה אני אוכל לשבת ויהיה חירות גם לעוד 134 אנשים ומשפחותיהם? למי שעדיין חי, שיחזור למשפחתו אם אפשר עדיין להציל, ולמי שלא חי, שיבוא לקבר ישראל. כן, גם גולדין ושאול מחכים כבר שנים להגיע ומשפחותיהם מחכות שיגיעו למנוחה בקבר ישראל ואנחנו ממשיכים לדון בהפרטת הדואר. סליחה, התבלבלנו ואנחנו צריכים להתעשת עכשיו. 

כבוד השרים וכבוד היושב-ראש וחברי הכנסת וכל אחד מהאזרחים צריך לשאול את עצמו מה הוא עשה לא נכון כדי שזה יהיה אחרי חצי שנה. האם הוא היה יכול לומר לפני חצי שנה בערב חג שמחת תורה ששואה כזאת תיפול עלינו? שארגון קיקיוני, חמאס, מרצחים שפלים יבואו ויעשו קרקס מהמדינה שלנו כי כולנו נרדמנו בשמירה, מראש הממשלה ועד אחרון האזרחים כאן. פישלנו, הפקרנו ועכשיו אנחנו ממשיכים בזה. איך אתם יכולים לחיות כך? איך? תודה רבה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. אני מודה לכם. יש בעיה לעבור מהדיבורים שנאמרים כאן ויורדים עד תהומות הנפש ולחזור לעבודה השגרתית של הכנסת אבל אין ברירה. 

 << אורח >> דניאל רון: << אורח >> 

יש ברירה.

 << אורח >> יובל דנציג: << אורח >> 

אין את המילה שגרה. תפסיקו להשתמש במילה הזאת. אין שגרה, אנחנו במלחמה. אין דבר כזה שגרה. כמו שלנו אין שגרה, לכם אין שגרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הפסקה חמש דקות.

 << אורח >> דניאל רון: << אורח >> 

תודה רבה על ההקשבה שלכם.

 << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:50 ונתחדשה בשעה 11:55.) << הפסקה >> 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מחדש את הישיבה. 

אנחנו צריכים להצביע על הרוויזיות. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אנחנו עוברים להצעת חוק שירותי הדת היהודיים. הוגשה רוויזיה על כל ההסתייגויות ונתחיל בהצבעות עליהן. 

רוויזיה על הסתייגות מספר 1.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 2.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 3.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 4.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 5.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 6.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 7.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 8.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 9.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 10

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 11.
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 12.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 13.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 14.
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 15.
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 16.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 17.
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 18.
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 19.
 
 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 20.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 21.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 22.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 23.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 24.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 25.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 26.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 27.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 28.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 29.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 30.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 31.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 32.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 33.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 34.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 35.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 36.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 37.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 38.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 39.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 40.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 41.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 42.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 43.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 44.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 45.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 46.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 47.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 48.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 49.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רוויזיה על הסתייגות מספר 50.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי בעד קבלת הרוויזיה? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
הרוויזיה לא נתקבלה

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרוויזיה לא התקבלה.

אנחנו מצביעים על אישור הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 26), התשפ"ד-2024 כולל כל התיקונים שהתקבלו בוועדה כפי שהקריאו בדיון. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הצעת החוק אושרה. תודה רבה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

נרשמה הסתייגות דיבור שלנו ושל ישראל ביתנו?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כן. נרשמה. גם של רע"מ וחד"ש-תע"ל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו עוברים לסעיף הבא: הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ בדרך של הסבת ההלוואות שהועמדו על ידי המדינה לחברה להשקעות הון לפי סעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 והצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), התשפ"ד-2024.

אני מקדם בברכה את השר אמסלם. בבקשה.

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

ינקי, בבקשה תסביר את הפרטים. הכול ידוע. דואר ישראל, כבר יצאנו להפרטה שלו עוד כשאני הייתי השר הממונה על רשות החברות. לדעתי אז יצאנו על 25 אחוזים ועוד.


 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

20 פלוס 20.


 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

רציתי לעשות את זה עקב בצד אגודל אבל מר הנדל חשב שהוא חכם גדול ולכן הוא לקח את זה ל-100 אחוזים. כרגע זאת המציאות. לא רציתי להתערב בזה. אנחנו כבר נמצאים לקראת הישורת האחרונה ואני מקווה שזה רק יעשה טוב למדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מי מציג את הבקשה?


 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

יושב-ראש רשות החברות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תציג את עצמך.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

שלום. ממלא מקום מנהל רשות החברות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

חשבתי שאתה מביא את ההפרטה של רשות מקרקעי ישראל שיותר בטוח שתעבור כאן. או סגירה של רמ"י. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו דנים עכשיו על רמ"י או על הדואר?


 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

על הדואר.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

אנחנו כאן בהתאם לסעיף 59 בקשר לשלושה נושאים. נושא אחד הוא מתווה הפרטה, השני הוא המרת הלוואות המדינה להון בעלים והשלישי הוא אישור צווי האינטרסים החיוניים. זה נכון שב-2018 התחיל תהליך. ב-2020 יצאנו לדרך במתווה הפרטה שונה שאושר כאן בוועדה, 20 פלוס 20, 20 למשקיע אסטרטגי ועוד 20 שהייתה אפשרות להכניס מכירה נוספת או בהנפקה או בדרך של הגדלת האחזקה של המשקיע. מתווה ההפרטה שונה ואנחנו כאן כדי לאשר את זה. 

אנחנו נמצאים בישורת האחרונה, ממש לפני קבלת ההצעות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתם מבקשים לאשר את זה.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה יכול לתת לנו יותר הסבר על ה-20-20?

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

זה היה בעבר. הוא מספר את ההיסטוריה של העניין.

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

סגן מנהל רשות החברות. מצגת קצרה לרקע של העניין. חברת דואר ישראל, חברה ממשלתית שהיום מוחזקת 100 אחוזים על ידי הממשלה, שלושה מגזרי פעילות: דואר וקמעונאות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה דיברו איתי מהאוצר? ההפרטה היא אינטרס של האוצר?

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

כל הפרטה היא גם נושא של האוצר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כל הפרטה מכניסה כסף לקופת המדינה אבל בסוף ההפרטה צריכה לעשות את הדברים הנכונים.

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

אני אענה לך. כל דבר שזז במדינת ישראל, זה עניינו של האוצר, גם אם זה לא עולה כסף וגם אם זה עולה כסף. כרגע זה עניינה של רשות החברות כי אנחנו מקדמים את זה. זה בעצם עניינה של הממשלה. קיבלנו החלטה בממשלה והעברנו אותה בוועדת שרים . לכן אני מבקש, בוא תתקדם ינקי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

השר קרעי, בבקשה.

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת. אני אפתח בזה שאני בעד ההפרטה. אני חושב שההפרטה בסופו של דבר תעשה טוב למדינת ישראל, לשירות הגרוע ביותר שאזרחי ישראל קבלים כיום מהדואר. כמעט קרוב ל-300,000 תלונות בשנה מגיעות על השירות הלקוי. סגירת סניפים כאשר מאות אנשים עומדים לפעמים בתור ברחוב כדי לקבל חבילות. סגירת סניפים בפריפריה. בנתיבות סגרו סניף בשעת מלחמה.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

יש שם עובדים טובים. אל תזלזל בהם. הבעיה היא ההנהלה.

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

לא אמרתי העובדים. בוודאי שהבעיה היא ההנהלה. אין שום ספק בכך. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

לא רק העובדים. צריך גם לדאוג גם לקטע של האזרחים ומה זה עולה לאזרחים.

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

אני בעד ההפרטה דווקא בגלל זה. יספרו לכם כאן סיפורים, שאחוז התלונות ירד בשישה אחוזים ב-2023 לעומת 2022 אבל לא יספרו לכם ששיעור הלקוחות ירד ב-25 אחוזים. את זה לא מגלים. 25 אחוזים פחות מהלקוחות בשנת 2023 לעומת 2022 בגלל השירות הגרוע. לאנשים פשוט נמאס. מציגים כאילו יש רווחים לדואר אבל לא מציגים את המספרים שמראים שיש ירידה בליבת הפעילות, במחזור של החבילות, במחזור של דואר. בכל זה יש ירידה משמעותית ואגב, זו ירידה עקבית לאורך השנים האחרונות. לכן ההפרטה הזאת חשובה. משקיע שיבוא, יהיה אכפת לו להשקיע בדואר, לדאוג לאזרחי ישראל, לדאוג לשירות. היום לא אכפת להם. גם אם יש מישהו שכושל בתפקיד, בג"צ בסוף משאיר אותו בתפקיד שלו ולא משנה מה. 

 לכן ההפרטה חשובה. חשוב שהיא תהיה מהר.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

חשוב שיהיה מי שיגן על האזרח ועל העלויות.

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

בוודאי. הרישיון של הדואר ממשיך להיות בתוקף. אמנם בעניין הזה של סגירת סניפים בפריפריה האוצר התעקש על כך שזה יהיה כל עוד החברה היא ממשלתית. לאחרונה אני תיקנתי את הרישיון והכנסנו מנגנון שמקשה עליהם לסגור סניפים בפריפריה. לא שהם לא עושים אלא הם בכל זאת עושים זאת ואנחנו מטילים עיצומים ושימועים, אבל המנגנון הזה של פריפריה שנתנו לה עדיפות ברישיון, כרגע זה בתוקף רק כל עוד החברה היא ממשלתית. אני מאמין שבשוק הפרטי, בשוק החופשי, כאשר משקיע יבוא ומוכן להשקיע הרבה כסף בדואר, הוא גם יהפוך אותו לאטרקטיבי, ליעיל, לשירותי, לכזה שלא משאיר אנשים שעומדים בחוץ שעות ארוכות ולא אנשים שמגיעים עם תור שהזמינו מראש ומחכים שעה וחצי למרות שהזמינו תור. 

אני בעד ההפרטה כמה שיותר מהר כדי לשחרר את אזרחי ישראל מעולם של כאלה שלא מצליחים לתת את השירות הזה.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

אני רק אעמוד על התועלות. קודם כל, תועלת של אזרחי ישראל כי השירות ישתפר. תועלת של ממשלת ישראל בעצם זה שהיא מפריטה חברה שנמצאת בעולם תחרותי. החברה הייתה על סף חדלות פירעון ולכן המדינה גם הזרימה חלק ממה שאתם נדרשים לאשר כאן וזאת ההמרה של ההלוואות להון בעלים. אם זה יימשך, המדינה עשויה להיאלץ להזרים הון נוסף לחברה ואין לזה הצדקה. לכן אנחנו חושבים שההליך הזה הוא מאוד מאוד חשוב ומאוד מאוד נכון. ההנהלה רתומה, העובדים רתומים לכך וגם התנאים שלהם ישתפרו בהכרח, הפעילות תגדל ואני חושב שזה וין-וין לכולם. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה עובדים יש בדואר?

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

בין 3,600 ל-3,700.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה אומר שהמדינה מוותרת על ההלוואה שלה והופכת את זה להון של החברה?

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

כמו מניות. היא תקבל בתמורה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

בכמה כסף מדובר?

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

319 ועוד 180.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מיליוני שקלים?

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

קרוב לחצי מיליארד שקלים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

חצי מיליארד שקלים שהמדינה מוותרת.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

היא לא מוותרת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני רק רוצה להבין את המנגנון. כאילו מוותרת על פירעון ההלוואות ששמו מתקציב המדינה. זה לא יחזור למדינה מהתמורה שבמכירה?

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

זה יחזור מהתמורה. 

דיברנו על ההצדקות להפרטה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה זאת אומרת יחזור? לא הבנתי.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

אתה תקבל את התמורה. כאשר אנחנו נמכור את החברה, אתה מקבל את החברה לאחר ההלוואות.

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

הכסף נכנס למדינה. 

 << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> 

המשקיע שיבוא להשקיע, אם יש הלוואה, ישקיע - - -

 << דובר >> השר במשרד המשפטים דוד אמסלם: << דובר >>  

אתה יכול למכור אותה עם החובות ואז ממילא הוא מקזז לך את זה. 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

זאת אומרת, כל תמורת ההפרטה הולכת לאוצר המדינה. דיברנו על ההצדקות להפרטה ועכשיו נדבר על ההליך הנוכחי. בהליך הנוכחי אנחנו מדברים על ארבעה יסודות מרכזיים: הראשון הוא אותו הסכם מימון שנחתם בספטמבר 2022 שכלל תוכנית הבראה ואת ההזרמות עליהן אנחנו מדברים היום מהאוצר כדי לייצב את החברה. הנושא השני הוא ההסכם הקיבוצי שרתם את העובדים שתומכים בהפרטה והם חלק משמעותי מאוד בהפרטה הזאת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תפרט קצת על ההסכם שהיה עם ה-1.7, היכן זה עומד היום ומה נשאר מזה.

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

אני אשמח אם האוצר יתייחס לזה. אני אסיים עם המצגת והאוצר יוכל להתייחס. התאמות רגולציה זה תהליך עמוק שנעשה לפני ההפרטה על ידי משרד התקשורת ושר התקשורת שבעצם יצר את המעטפת הרגולטורית ואת הנסיבות שתומכות בהפרטה. היה שם שימוע ציבורי, ועדה ציבורית ובסופו של דבר רישיון חדש שכבוד שר התקשורת חתם עליו. השיפור הפיננסי שאנחנו מדברים עליו.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בהסכם הקיבוצי, כמה מהפריפריה נפגעו? כמה עובדים בסניפים שהיו בפריפריה נאלצו לעזוב?

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

אם יש שאלות ספציפיות לגבי תכנית ההבראה, איזה עובדים פרשו ואיזה לא, אני אשמח שהחברה או נציגי העובדים יתייחסו אליה. אני לא יודע לרדת לרזולוציות האלה. 

הליך ההפרטה הנוכחי. אנחנו מוכרים 100 אחוזים מהמניות וינקי הזכיר שהיה הליך קודם שנעצר של 20 אחוזים פלוס 20 אחוזים. הייתה עבודת מטה בממשלה והדרך הנכונה לעשות את זה היא במכירה של 100 אחוזים למשקיע פרטי. עובדי הדואר שותפים מלאים להפרטה ותומכים בה. ההפרטה משולבת בהסכם הבראה במימון ובתמיכת משרד האוצר ויצירת תשתית ומעטפת רגולטורית תומכת, הפרטה של משרד התקשורת. עליו דיברנו עליו עכשיו, אותו רישיון מחודש שנחתם בתחילת 2023.

הנושאים שמובאים היום לאישור ועדת הכספים. שלושה נושאים. מתווה ההפרטה, המרת הלוואות המדינה להון בעלים וכפי שהסברנו כרגע אנחנו מבקשים להמיר את זה להון כדי להעלות את תמורת האחזקה ומה שנקרא להפריט חברה בלי משקולת של חצי מיליארד שקלים חובות שיכולים לפגוע בהפרטה, וצווי האינטרסים החיוניים שמובאים על ידי שר התקשורת.

מילה את על מה הלאה. אנחנו נמצאים היום בתחילת אפריל 2024 אחרי עבודה מאוד מאומצת, בשלב של חדרי המידע. את הצעות המחיר אנחנו מצפים לקבל בפסח הקרוב ואחר כך נכריז על הזוכה המועדף והזוכה המועדף יצטרך להביא את האישורים הרגולטוריים, בעיקר מרשות התחרות וגורמי הביטחון. אנחנו מדברים על תהליך של מספר שבועות שיהיה בסוף הרבעון השני בעזרת השם, תחילת הרבעון השלישי.


 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כמה הצעות הוגשו? 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

כרגע בתהליך נשארו תשעה פונים. מתוך תשעת פונים, עוד מוקדם לומר יגישו הצעת מחיר אבל יש תשעה פונים שנמצאים בחדרי המידע.


 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

שגם עמדו בתנאי הסף? 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

תשעה מקרים כאלה.


 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

בתנאי הסף והפקידו ערבות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה באתם רק עכשיו לוועדת הכספים? מדברים על זה כבר זמן רב. למה רק עכשיו? אנחנו לא נסיים את הדיון הזה בדיון אחד. למה לא באתם קודם? האמת היא שזאת לא שאלה אליכם אלא לאוצר. כל דבר מביאים לנו ברגע האחרון. אתם יושבים על זה המון זמן ואתם מביאים אלינו שנאשר את זה ככה. מישהו מהאוצר כאן? 

 << אורח >> נועם דן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה כפיר בטט לא כאן? 

 << אורח >> נועם דן: << אורח >> 

יש טיול אגפי. אני רכזת תקשורת ונמצא כאן גם נועם רפרנט תקשורת. שנינו כאן ונענה על כל השאלות שיופנו אלינו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

היושב-ראש שאל למה הבאתם את זה רק עכשיו.

 << אורח >> נועם דן: << אורח >> 

לא משרד האוצר מגיש אלא רשות החברות מגישה. זאת לא תשובה שאנחנו צריכים לתת.

 << אורח >> נועם שרלו בריגה: << אורח >> 

התשובה תינתן על ידי רשות החברות. הפנייה כאן היא פנייה של רשות החברות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה כפיר בטט פנה אלי? אני הבאתי את זה כי הוא פנה אלי.

 << אורח >> נועם שרלו בריגה: << אורח >> 

זה דיון דחוף וחשוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה יכול להסביר לו מה אני שואל?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא שואל שאם זאת רשות החברות, למה הפנייה אליו הייתה מהאוצר. ואם האוצר פנה אליו, למה אתה עונה.

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

זה מתואם עם משרד האוצר ועם משרד התקשורת. כולם שותפים. הייתה פנייה ראשונה באוקטובר ואני חושב שהבשלות והקונצנזוס שנוצר סביב זה, גם בין השרים, התהליך הבשיל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

על ההפרטה דובר לפני אוקטובר.

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

אני אומר מתי הייתה הפנייה. אני יכול לומר רק ממתי שאני נכנסתי לתפקיד.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

באוקטובר הייתה פנייה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

היה כאן גם דיון לפני אוקטובר. אתה צודק. 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

בכל מקרה, הייתה התקדמות מאוד משמעותית בשבועות האחרונים בשיתוף של משרד התקשורת, השר אמסלם, רשות החברות, משרד האוצר. הייתה התקדמות ולכן אנחנו כאן.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני רציתי לדעת אם יש כאן נציג של רשות התחרות. יש כאן אירוע משמעותי בנושא של ההפרטה הזאת. הרי היה אירוע של דפוס בארי אחרי אירועי ה-7 באוקטובר לגבי העובדה שבעצם פסלו את היכולת של דפוס בארי להשתתף במכרז הזה משיקולים של תחרות. מדובר כאן על היבטים של ההפרטה הזאת מבחינת התחרות ואני חושבת שזה מאוד משמעותי לקבל מהגוף הזה את התרומה שיש בהיבטים האלה להפרטה. בסוף גוף הדואר הוא גוף של מונופול בחלק מהמקטעים של הדואר והוא מתחרה איתו.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

את שואלת על דפוס בארי או על הדואר?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

על הכול. אני רוצה שרשות התחרות תסביר. דפוס בארי העלה שאלה אחת של הפסילה שלו אבל עצם ההפרטה, כשאתה מפריט גוף שהוא סוג של מונופול בתחומים מסוימים, האם הוא מונופול, במה הוא מונופול, איך יפקחו על השירות שלו אחרי שהוא הפרטה. אם יש משהו שאני יודעת זה שהרבה פעמים מונופול פרטי הוא יותר גרוע ממונופול ממשלתי. אני רוצה לקבל את התשובות לשאלות האלה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השרים פתחו ואמרו שהם בעד הפרטה ואני פותח ואומר שאני נגד ההפרטה. אני נגד ההפרטה בכלל. בהסתכלות שלי בהפרטה היא שבסופו של דבר המדינה מוכרת את כל נכסיה והכול בידיים פרטיות. יום אחד כאשר לחברה זה לא משתלם, היא נסגרת. יום אחד המכתב לא הגיע כי היו כמה חברות שלא התאים להן הדואר באותו זמן. אם כן, אני קודם כל נגד הפרטה. אני נגד הפרטה גם בגלל שפוגעים בחלשים ואף אחד לא מתחשב בהם במקום שלא ישתלם. זה אולי מתחבר למה שקרויזר אמר והוא ירחיב על כך, בנושא הפריפריה. אנחנו מדברים על צמצום עובדים, חשוב לדעת כמה בפריפריה נפגעו וכמה סניפים נסגרו. אתם יודעים מה? גם כמה סניפים נפתחו לאחרונה בפריפריה. כמה עובדים צומצמו. סבתא שלי שגרה ברכסים בגיל 80 פלוס צריכה ללכת לדואר ופעם היה לה ליד הבית מקום לקבל דואר אבל היום אין לה אותו. מה עושים איתה? אמר השר שלפי הנתונים יש ירידה של שישה אחוזים בתלונות אבל הוא אמר עוד נתון והוא שפחות מ-25 אחוזים לקוחות מגיעים לדואר. לאן הלכו הלקוחות האלה? לא באמת הייתה ירידה של שישה אחוזים. להפך, הייתה עלייה. אותם אנשים מבוגרים גם לא יודעים איך מתלוננים. את זה לקחתם בחשבון?

כשאנחנו באים כאן להפרטה, אנחנו חושבים רק איך להכניס כסף למדינה אבל מה עם האנשים האלה? מה עם העובדים? תגידו לי, כן, עושים. יש את בנק הדואר, כמה סניפים נסגרו בבנק הדואר? זה המקום אליו מכניסים כל חודש את הקצבאות ומה יעשו עכשיו אותם אנשים שהיו הולכים כל 28 לחודש ומביאים את הקצבה שלהם? מה קורה איתם עכשיו? לאן הם הולכים? יש להם מענה?

שכנעו אותי בדברים האלה, נמשיך לשאול הלאה ואז נראה אם בכלל כדאי לאשר את ההפרטה הזאת.

עוד שאלה קטנה. מההפרטה הזאת כאשר נכנס כסף למדינה, יש מישהו בדואר שמרוויח משהו מהבונוס הזה? יש איזה בונוסים שמחולקים? יש משהו? שימו לנו את הכול על השולחן. כמה האוצר מרוויח מכל זה? ההנהלה? העובדים המסכנים, האם הם מרוויחים? אם תחלקו את הכול גם לעובדים המסכנים, אין בעיה, יש על מה לדבר אבל אם אותם עובדים דווקא הם נפגעים, קשה לדבר.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

יותר מזה, ינון. תודה אתה מעלה את הנושא. אני רוצה לחזק אותו וזה לא קורה כל יום.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני אאפשר. חמד עמאר ואחר כך קרויזר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו מדברים על 3,850 עובדים. חשוב לי לדעת - אחרי ההפרטה וההסכמים שאתם עושים עם אלה שיזכו - על כמה עובדים אתם מדברים שיישארו בחברה. ראיתי כאן פיטורים של 500 עובדים, של 1,050 עובדים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

דווקא כאשר החברה הייתה חברה ממשלתית היה צמצום של 1,000 עובדים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם אז שאלנו את השאלות האלה והתנגדנו לזה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רוצה לדעת, בהסכם שאתם תחתמו איתם, כמה עובדים יישארו, כמה סניפים יישארו במיוחד בפריפריה. אני לא רוצה שהדואר יהפוך לעשירים. בדרך כלל כאשר חברה פרטית לוקחת משהו, מה שבסוף אכפת לה זה כמה היא תרוויח בסוף השנה, כמה היא תרוויח בסוף החודש וכמה יישאר לבעלים בסוף החודש. לא אכפת לה מה יקרה בפריפריה או מה יקרה עם אותו קשיש שקיבל כל חייו את הקצבה שלו בבנק הדואר ועכשיו הוא בן 90 ואיפה הוא יקבל אותה אחרי שיסגרו לו את בנק הדואר? אנחנו יודעים שרוב האנשים שהולכים לבנק הדואר הם אנשים מאוד חלשים. הם לא אנשים חזקים שבבנקים מקבלים אותם ונותנים להם הלוואות מאחר ויודעים שיש להם הכנסה טובה. מה עושים עם אותם אנשים שבבנק הדואר? היום מי שמטפל בהם בדרך כלל זה הדואר וחשוב לי מאוד לדעת האם נגיע למצב שבכל הפריפריה אין בכלל דואר? בהסכם שיהיה, מה יחייב את החברה להשאיר את הדואר בפריפריה, ביישובים החלשים? זה יהיה בחוזה שלכם או לא יהיה בחוזה שלכם? 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני ממשיך היכן שהפסקתי קודם. ראינו את זה גם בדיון שהיה אפילו על הבנקים. ראינו שהפריפריה, אפילו הסניף, השטח, המטר המרובע בתוך הסניף של הבנק בפריפריה, החברה מצמצמת כי פחות משתלם לה להחזיק שם, לשלם ארנונה ולהחזיק עובדים. בסוף אנחנו רואים שהמדינה, במקום לייעל, להתייעל ולשנות תרבות ארגונית ותרבות ניהולית, הכי קל לה למכור ולהיפטר. מי נדפק מזה? מי ייתן שירות לתושבי שעל ברמת הגולן? איך הוא יקבל מכתב? תושב הערבה. אנחנו רואים שהפריפריה, מי שסובל זה הקצה, זה החלש, זאת הזקנה שתלך ותקבל שירות בבנק הדואר או את השירות הנוסף שיש בדואר בכרמיאל. בסוף זאת התוצאה, ומה הרווח בזה? מי מרוויח מזה? בסוף אנחנו רואים שהכול מתנקז לתוך המרכז.

אני אומר שוב שבמקום שהמדינה תיקח את השירות שהיא מחויבת לספק לאזרחים שלה ותתייעל ותייעל, היא מוכרת. היא נפטרת מנכסים בשביל איזה רווח שיהיה לה כרגע כי צריך לסגור איזושהי פינה. אותם תושבים בקצה, תושבים חלשים שאף אחד לא מגיע לייצג אותם והם גם לא יכולים להגיע לכאן כדי להביע את הדעה שלהם כי להגיע לדיון בוועדת הכספים בכנסת זה אומר שנגמר יום העבודה. אותו אדם לא מגיע מהמרכז. הקול של האנשים אלה לא נשמע כאן והם אלה שבסוף משלמים את המחיר.

בנוסף לזה אני אומר שאם הנושא הזה היה כל כך חשוב לאוצר או למי שמקדם את האירוע הזה, היה מגיע לחברי ועדת הכספים. כשיש נושא מסוים חשוב, מגיעים לחברי ועדת הכספים, קובעים פגישה, מסבירים את הנושא, מסבירים יתרונות, חסרונות, מציגים איך באה לידי ביטוי השמירה על האינטרס של האזרח כי אנחנו כאן בסוף נבחרי ציבורי וצריכים לייצג את האזרחים גם בפריפריה, גם בקצה וגם במרכז אבל הם מגיעים אלינו כדי לומר מה המטרה ומה החשיבות. אלי אף אחד לא פנה. יש כאן חבר ועדת כספים אחר שפנו אליו בנושא הזה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 משרד האוצר פנה אל הרב גפני.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

משרד האוצר פנה אלי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

גם אלי. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אולי לחברי הכנסת הפשוטים לא הגיעו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אלי הגיעו.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אתה לא פשוט.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה רכז האופוזיציה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אני לא מכיר את היתרות ואת החסרונות של הדבר הזה. מהניסיון אנחנו יודעים שבסופו של דבר מי שגר בקצה, בפריפריה, האזרחים החלשים, הם אלה שמשלמים את המחיר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יכול להיות שבגלל שאתה גר בפריפריה, עוד לא הגיע אליך.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

באופן כללי אני לא מתלהב מהפרטות. במקרה זה המצב כנראה מחייב אותנו להיענות לבקשה. ראשית, אני בשנים האחרונות, יחד עם חברי שהיה חבר כנסת, עסקנו רבות בנושא סניפי דואר בחברה הערבית ולאחרונה אנחנו עוסקים בנושא סגירת סניפי הדואר בחברה הערבית. קודם פתיחת סניפים ועכשיו סגירתם. יש יישובים בהם אפילו אין את תיבות הדואר. לכן השירות הזה לא קיים. דיברתם על הפריפריה ועל החברה הערבית וכל הזמן מצמצמים את השירות שהוא שירות חיוני. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לכן אני שואל מהמקום הזה האם לא היה נכון לא להפריט אלא לייעל את המערכת עצמה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה בגלל ניהול לקוי. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אנחנו מכירים את ההבחנה ומסכימים עליה. עכשיו על השולחן ההצעה הזאת של ההפרטה, או שמקבלים אותה או שחברת הדואר ממשיכה להתבוסס בכישלון ובחוסר ההצלחה במתן השירות. ראשית, זה נותן אופק וביטחון תעסוקתי גם לעובדים.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא תמיד. כשיש הפרטה, יש כדאיות וכשיש כדאיות - יש פיטורים.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

בלי ההפרטה הזאת אנשים לא יקבלו משכורת. 


 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

צריך לבחון את זה.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

יכול להיות שאדוני לא שמע מה אמרתי בהתחלה. אמרתי שאני מתנגד להפרטות בכלל אבל במקרה זה אני משנה את דעתי.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

אחר כך אני אתייחס.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הנקודה השנייה. החברה, כמו שאמרתי בהתחלה, לא מצליחה להחזיק את הסניפים וגם לא את הסוכנים וזה בגלל שפשוט אין זרימה, אין כסף. אם לא תהיה הפרטה, כל חברי הוועדה יודעים שהיא תיכנס לחדלות פירעון פעם שנייה ואנחנו לא רוצים שהיא תיכנס לחדלות פירעון פעם שנייה.

מה יקרה אחרי ההפרטה. אחרי ההפרטה החברה אומרת שהיא תקדם תוכנית השקעה של מעל 100 מיליון שקלים באוטומציה ומערכות לשיפור רמת השירות וכדומה. אני מקווה שבסופו של דבר זה אכן מה שייעשה אבל ברירת המחדל כאן היא לקבל את ההפרטה למרות אי ההתלהבות מהעקרון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בהתחלה אמרת דברים מאוד חכמים.

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

גם בסוף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסוף אנחנו היהודים אומרים בלי נדר. זאת אומרת, מה יהיה הלאה, אחרי שתהיה הפרטה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אצלנו הערבים אומרים אינשאללה. אני לא יודע מה יש עתיד אומרים אבל אתה ואני סיכמנו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

צריך לתכלל את מנעד הידע.

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

באופן כללי אני בעד הפרטות. אני חושב שמדינה – ובאתי מרשות מקומית – לא יכולה ואין לה את היכולת ואת המיומנות לנהל אפילו מסעדה קטנה או לנהל חברות קטנות. יש עם זה בעיה כשזה נוגע לרשות מקומית ועל אחת כמה וכמה במדינה. מצד שני, מדינה צריכה לתת שירות לאזרח וזה צריך להיות שירות טוב לאזרח והיא צריכה ליצור את החוקים, את הכללים ואת התקנות איך אותן חברות יתנו שירות לאזרח שהמדינה לא תמיד יכולה לתת אותו אם זה בנושא רווחה, וראינו לא מעט הפרטות בנושא רווחה. לכן אני חושב שאין ברירה אלא יש צורך לקדם כאן את ההפרטה. בשנה שעברה קיימנו דיונים.

אמרו כאן קודם שהדואר מרוויח. לדעתי זה אופטי. הדואר לא מרוויח ואם הדואר ימשיך כך, הוא יתבוסס והאוצר לא ייתן עוד כספים. בקיצור, כל העסק הזה יקרוס. הוא לא מרוויח וזה רק אופטי. לכן אני חושב שאנחנו כחברי ועדת הכספים צריכים לדאוג לשני דברים:

הדבר הראשון הוא דאגה לעובדים. אני חושב שהעובדים לא אשמים במה שקורה כאן. אני תמיד אומר – ואני הייתי מנכ"ל וניהלתי חברות – שעובד לא אשם כאשר החברה מפסידה. מי שאשם בדרך כלל, אלה הם המנהלים. אנחנו צריכים לדאוג לעובדים של הדואר היום. חייבים לראות איך בהפרטה העובדים שעובדים עכשיו מקבלים את מה שמגיע להם וגם העובדים שיבואו, שחס וחלילה לא יקבלו תנאים גרועים מאוד.

הדבר השני הוא השירות לאזרח, שזה הדבר שצריך לתת אותו כי מה זה בנק הדואר? בנק הדואר הוא שירות לאזרח. ראינו שהולכים ונסגרים סניפים. דרך אגב, אותו דבר עם הבנקים. נסגרו סניפים, אמרו אוטומציה, אמרו שכלול וכך הלאה והיום איש מעל גיל 70 לא מסוגל לעבוד עם הדואר ועם הבנק. היום אפילו להתקשר לבנק, אתה צריך להיות מומחה באוטומציה. תארו לכם מה עושים אנשים מבוגרים. לכן השירות לאזרח חייב להיות בראש מעינינו. זה צריך להיות חלק מההפרטה. אותי מעניין פחות כמה האוצר יקבל. אותי מעניין יותר שיהיו תנאים בהם מי שייקח את הדואר ידע לתת שירות טוב לאזרח ובעיקר לאזרחים הוותיקים שהם בעצם הצורכים הגדולים ביותר של הדואר. תודה.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

באופן עקרוני אני לא מתנגד להפרטה. תמיד כאשר יש הפרטה, יש איזשהו חשש שרמת הכדאיות של חברות פרטיות צריכות כדי לייצר רווח, תמיד יפגע באוכלוסיות מסוימות. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אתה מדבר כמו מישהו שהיה במעוז.

 << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> 

לא הייתי. באופן עקרוני באמת ההבנה שהעולם של ההפרטה מגיע לכאן, אנחנו מבינים את בנק הדואר, אנחנו מבינים את חברת הדואר, אבל אם לא יהיו מנגנונים שיגנו גם על השירות, גם על האזרח, גם על העובדים – אנחנו עלולים להגיע למצב שבו ההפרטה תהיה כדאית מאוד מאוד לאותן חברות שיזכו בה אבל צריך לבדוק האם בכל שרשרת מתן השירות באמת יהיה אפשר להגן גם במקומות שהכדאיות היא נמוכה יותר. זה אמור גם לגבי הפריפריה, גם לגבי מקומות שאולי הכדאיות בגלל כמות המשתמשים תהיה נמוכה יותר וגם לגבי הרבה דברים הקשורים באוטומציה וכן הלאה.

מצד אחד אנחנו מבינים שההפרטה נדרשת ונצרכת אבל מצד שני אנחנו יודעים להגיד שכדאיות יוצרת הרבה פעמים פגיעה בחלשים והשאלה היא האם בהצעה שאתם מביאים לכאן יש איזושהי התייחסות לתהליך הזה. גם בסיפור של החבילות, גם בסיפור של המיקוד, גם בסיפור של מרכזי החלוקה, בכל הדברים האלה אני יודע שבכל אחד כזה יש רמת כדאיות כדי לקיים את המקום הזה. כל מרחב כזה שלא תהיה לו רמת כדאיות, צריך לראות איך הוא לא יפגע באזרח הפשוט.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רק רוצה לומר שאני לא מצביע היום. אנחנו נצטרך ללמוד את הנושא.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

וגם להזמין את רשות התחרות. זה מאוד חשוב כי זו בדיוק נקודה. הם יצטרכו לומר באיזה היבטים של שירות הדואר הוא מונופול, איך מתמודדים עם זה וכולי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אגב, מה זה הדואר החדש שמישהו נרשם בשמו? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

 חברת מסר היא חברה שמתחרה בחברת הדואר. היא בעלת היתר פרטי ומתחרה בחברת הדואר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו נשמע גם את העובדים ואת הנהלת הדואר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נמצא כאן יושב-ראש ועד העובדים אבל אני לא הולך להצביע היום. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל שלפחות נשמע אותם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר. 

אנחנו חייבים לסיים כי אנחנו עוברים אחר כך לדיון מאוד קשה לגבי פיצויים בצפון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא מתלהב מהפרטה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

איפה השרים? הם הלכו. מתי יצאו השרים?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

המנכ"לים כאן. זה גם טוב.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא מתלהב מהפרטה. אני בכלל לא טיפוס מתלהב אבל אני בעד ההפרטה. אני חושב שבאופן כללי, בגדול, המדינה לא יודעת לעבוד ואנחנו פוגשים את זה בהרבה מאוד מקומות וגם במקום הזה. בקדנציה הקודמת הייתי במטה של החברה והיו לי שיחות עם מישאל וקנין ואין ספק שהגוף הזה לאורך לא מעט שנים, נוכחנו לדעת שהוא גוף כושל שהגיע לתוצאות כספיות עגומות וגם מבחינת השירות הירוד שהוא נתן לציבור. לכן אני בעד התהליך. אני חושב שאנחנו צריכים לקדם אותו ואסור לנו לעצור אותו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה מבין מה שאתה אומר.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כן. כמובן תוך שמירה על האינטרסים החיוניים של המדינה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

המשמעות של העניין היא גם לטווח הארוך. זאת דוגמה שהמדינה לא יכולה לקדם דברים שהיא מעוניינת בהם. היא רוצה לדאוג לפריפריה, היא רוצה לדאוג למבוגרים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אם המדינה רוצה לדאוג לפריפריה, היא יודעת לדאוג לפריפריה. זה לא בהכרח קשור לתהליך ההפרטה. 

 << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, יש גם שילוב אבל יש אינטגרציה בין שתי האפשרויות. זה לא חייב להיות או זה לגמרי או זה לגמרי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כפי שאמרתי, בעיניי אסור לנו לעצור ואנחנו צריכים להתקדם בתהליך הזה. אני מסכים עם אורית שחשוב, גם לי חשוב, לשמוע את רשות התחרות. יש כאן נקודה של דפוס בארי, נקודה שעלתה גם בעבר. אני הכי בעד לעזור לדפוס בארי, בטח אחרי כל מה שהקיבוץ עבר ב-7 באוקטובר אבל אני גם מבין את הבעייתיות עם האחזקה עם כל השיקולים שרשות התחרות העלתה. יכול להיות שצריך לשמוע אותם שוב ולהגיע למסקנה כזו או אחרת.

שוב, באופן עקרוני אני מאוד מאוד בעד התהליך הזה ואני מאוד אשמח אם לא נסכל אותו. תודה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. יושב-ראש ועד העובדים, אם אתה יכול להתייחס בקצרה כי אני מסיים את הדיון ולא מצביע.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

נמצא כאן גם מנכ"ל הדואר. נמצא כאן מישאל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו עוד נמשיך לדבר על זה. 

י << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

יושב-ראש ארגון העובדים של דואר ישראל. אני בדואר 35 שנים ואני רוצה להגיד לחברי הכנסת הנכבדים, ואני מאוד מעריך את הדאגה לעובדים, שעובדי הדואר הם לא מסכנים. עובדי הדואר הם עובדים גאים שעושים עבודתם נאמנה עבור אזרחי מדינת ישראל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אף אחד לא אמר מסכנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אף אחד לא אמר את זה. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

להפך. אני אומר שאני מעריך את הדאגה לעובדי הדואר. אני לא אומר משהו אחר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

עכשיו ענית כמו פוליטיקאי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה אומר עובדי הדואר מסכנים?

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אני לא אומר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו לא אמרנו, אז אתה אומר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

פרג'ון, אנחנו מכבדים ומעריכים את העובדים. כך היה גם בישיבות קודמות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו רוצים לדאוג לעובדי הדואר. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אני לא מתווכח איתכם. אני אומר שאני מעריך את הדאגה לעובדי הדואר. אני חושב שההפרטה בעת הזאת היא הדבר הנכון למדינה, לאזרחיה ולעובדים של הדואר. עשינו כאן תהליך מאוד ארוך. השרים דיברו קודם, וגם עיגנו את זה ברישיון למי שמכיר אותו, על שירות אוניברסלי, להמשיך לתת את השירות בכל מקום במדינת ישראל. לנו העובדים, אנחנו הגענו בתהליך, בהסכם קיבוצי שקודם מנהל רשות החברות הציג אותו כאן לגבי שמירה על הזכויות של העובדים, העובדים נשארים תחת הסכמים קיבוציים תחת ההסתדרות. זאת אומרת, הדואר ממשיך במתווה נכון יותר על מנת שבאמת נוכל לשפר את השירות שלנו ועל מנת שבאמת נוכל להגן על התנאים, גם של העובדים במקביל ובאותה נשימה. לכן אני חושב שהתהליך הוא תהליך נכון.

אני מודה לכולכם על כל הסיוע שאתם נותנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. מנהל הדואר, דוד לרון.

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

לאורך שנים החברה סבלה מבעיות כלכליות קשות מאוד מצד השירות האוניברסלי שהיא נתנה. ההכנסות ירדו כי פעילות הדואר בירידה. העובדים לאורך שנים בלי ודאות תעסוקתית עד כדי שלפני שנה וחצי לא היה כסף למשכורות, לא היה כסף לספקים ולכן נדרש כאן פתרון.

השירות לציבור נפגע כתוצאה מזה שלחברה לא רק שבקושי היה כסף לשלם משכורות, בוודאי שלא היה כסף להחליף מסכי מחשב מיושנים, תוכנות שכבר לא נתמכות, בוודאי שלא להחזיק סניפים, לא להחזיק סוכנים, לא להחזיק פעילות ברמה שאפילו לא מתאימה למאה ה-20. לכן נדרש פתרון.

הסוגייה של רמת השירות נפגעה בגלל תשתיות שמתאימות למאה ה-19 ולא למאה ה-21. אני גר ביישוב בקו העימות בצפון, מקבל שירות מסוכנות בכפר מזרעה ליד נהריה וכשמגיעים לקבל את השירות, המסך היה נתקע, פתרונות התוכנה היו לא רלוונטיים, לא הייתה אפשרות למשוך כספים בשום צורה אלא להמתין בתור. את הדברים האלה פותרת כרגע גם תוכנית ההבראה וגם המהלכים שנעשים לאור השיפור במצב החברה. הפעולות האלה ייתנו רמת שירות גבוהה יותר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו מדברים על הפרטה. לא מדברים על תוכנית הבראה.

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

כן. אבל ההבראה, בהיעדר הפרטה, ושוב, כמנכ"ל חשוב לי ליידע אתכם, והיה וההפרטה לא תושלם בחודשים הקרובים – החברה תגיע שוב לחדלות פירעון. זה נתון כלכלי. המצב של החברה, בוודאי לאחר המלחמה שפגעה בהכנסות החברה, הוא כזה שהיא במצב רגיש, עדין ולא המשכי. היא לא ברת קיימא בהיעדר משקיע שיכניס עוד משאבים לחברה.

לגבי הפריפריה, ושוב אני אומר את זה כתושב הפריפריה. הדואר בשנה האחרונה סגר בסך הכול כ-40 סניפים. הוא מחזיק 400 סניפים. לצד אלה שנסגרו, בחודשים האחרונים פתחנו - גם כשלא נדרשנו על פי הרגולציה – ברהט, בבני ברק, במודיעין סניף נוסף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבני ברק סגרתם.

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

בבני ברק היה סוכן שעזב לא מרצוננו. לפני כשלושה חודשים פתחנו סניף חדש שלא נדרש על פי הרגולציה. מרכז המחקר של הכנסת בדק את השאלה שהיא בוודאי רלוונטית שהעלו כאן חברי כנסת, האם סגרנו יותר בפריפריה. מרכז המחקר של הכנסת הציג כאן בכנסת, למיטב זיכרוני בוועדה הזאת, נתון אמפירי שמראה שסגרנו בעיקר בערים הגדולות ולא בפריפריה. בוודאי שנשמור על זה כי אוכלוסיית הדואר גם בהיבט של הדואר כחברה פרטית בעוד שנה-שנתיים או שלוש, עיקר האוכלוסייה שהדואר ניזון ממנה היא אוכלוסיית הפריפריה. לכן העתיד של הדואר הוא דווקא באוכלוסיות שאתם בצדק דואגים להן ולכן אני סבור שההפרטה היא זו שתפתור את השירות לציבור ותיתן ודאות גם לעובדים.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני מבקש לדעת האם בחנתם אפשרות בה אתם תדללו באופן דו שלבי לכל הפחות שאחוז מסוים, הגבוה יותר, יופרד ואחוז אחד יונפק לצורך הבראה, הכנסה, צמיחה, ואז אפשרות בחינה מחדש לגבי האחוזים שיישארו.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

עלו כאן כמה דברים. התייחסתם כאן גם להפרטות באופן כללי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא. רק תשובה לחבר הכנסת רביבו. על כל הדברים האחרים נדבר.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שתהיה לנו הכנה לדיון הבא.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

זה היה המודל הקודם. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שלא מומש.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

שלא מומש. הייתה פחות התעניינות, הוא היה יותר בעייתי.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

פחות התעניינות מצד משקיעים לעניין ההפרטה?

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אם זה לא באופן גורף, הם לא מגלים עניין? אני רק רוצה ללמוד את הנושא.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

כן. יכולת השפעה, יכולת הכוונה. הרגולציה על החברה במתכונת הזאת, אופן השליטה בדירקטוריון.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

באיזה אופן אתם בדקתם את המודל ההוא שלא צלח? בכמה אחוזים חשבתם להפריט?

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

20. תחלנו ב-20

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא, אני לא שם. משקיע שבאמת לא יכול להשמיע את קולו באופן ברור עם מה שנקרא רוב אצבעות, לא יגלה עניין כי זה לקבור כסף במחלה חולה. אני אומר 60 אחוזים. מ-55 אחוזים ומעלה.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

אין תועלת. כאשר המדינה נשארת ב-40 אחוזים אתה מאבד - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אבל הציבור בעל עניין.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

זה לא אפקטיבי. בחברות מעורבות כאשר המדינה נמצאת, באופן כללי בכלל, אני חושב שכן חשוב לדבר על הפרטות ואני אומר כמה משפטים. השאלה היא לא למה להפריט אלא למה ששירות או למה שחברה תהיה ממשלתית. למה הממשלה צריכה להיות בעסקים כאלה, למה הממשלה צריכה להיות בעולם תחרותי. הספרות מדברת על מונופולים טבעיים, על חסמי כניסה גבוהים, שיקולים ביטחוניים, שם נכון שהממשלה תהיה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא ניכנס לפרטים. 

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

לכן יש גם פרמיה וכאשר אתה לוקח את כל החברה ויש מישהו חיצוני שלוקח אותה, נוח לו יותר לנהל את זה בצורה נכונה והמדינה כמדינה בחברה מעורבת מפסידה והיא לא שומרת על האינטרסים של הציבור בצורה מלאה. בין החלופה של הפרטה מלאה לבין החלופה של הפרטה חלקית, הפרטה מלאה טובה בהרבה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אין ספק אם מדובר ביחס של 80-20. 

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

 לא, גם ב-40-60 וגם ב-50-50.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

קיבלתי תשובה על מודל שמתייחס לאפיק שונה. יחס האחוזים לגמרי משנה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני לא מצליח להבין. איזה משקיע ייכנס למיטה חולה כזאת אחרי ששמעתי אתכם?

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

בדיוק.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

בחברה יש פוטנציאל גדול, גם בנכסים, גם בעובדים, גם בהסכמים שיש לחברה. בסוף הבעיה היא בניהול. הממשלה לא מנהלת טוב עסקים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יש כבר כאלה שניגשו. נכון?

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כמה חברות?

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

תשעה פונים בתהליך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ויכולים להציע עוד.

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

לא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מישהו מהם היא חברה זרה?


 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

לא. יש קרנות שיש להם שותפים בחוץ לארץ אבל שותפים שפעילים בישראל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

יכול להיות שהם שותפים פעילים בחוץ לארץ, אני לא יודע בדיוק על מי אתם מדבירם, אבל שלא נגיע למצב כמו שקרה לנו למשל בנמל כאשר הגיעו סינים. 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

כאן אנחנו שמחים לומר – אנחנו כמובן היינו שמחים על כל משקיע – שהסיבוכיות הזאת לא צפויה בהפרטה של הדואר כי כל הגופים שפנו הם לא גופים כמו הסינים או התורכים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, הגיעו סינים ובנו נמל מעולה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל השאלה מה קורה ביום יום היכן שהם בונים. לא צריך לדאוג מכך?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

הייתי בנמל. מדהים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. אמרתי שנלמד את העניין הזה. אני מאוד חושש מהמציאות הזאת שמשרד האוצר מעורב כאן מאוד. יכול להיות שהוא רוצה לחסוך כסף, להרוויח כסף. אני לא בטוח שכל מה שדיברנו כאן בוועדה כמה פעמים בשנים האחרונות, האם התוצאות של כל הדברים האלה הן תוצאות שאכן השביעו את רצוננו. להגיד שפתחתם סניף בבני ברק, אני במקרה גר היום בבני ברק, פעם הייתי גר באופקים, ובבני ברק הסניפים נסגרו ובני ברק זה מקום שמשתמשים הרבה בשירותי הדואר אבל בוא נניח רגע לעניין הזה.

אנחנו לא שבעי רצון. אנחנו שמחים על מה שנעשה, על כך שנפתחו כמה סניפים ונעשו פעולות שבכל אופן קידמו את רשות הדואר, גם את בנק הדואר במידה מסוימת, אבל אנחנו רחוקים מאוד ממציאות שקיווינו שתהיה.

אנחנו נלמד את זה יותר לעומק. נביא את הנושא לכאן, נביא את רשות התחרות, נביא את האנשים שעוסקים בעניין הזה ונצטרך לקבל החלטה. אני חושש ממשרד האוצר. חושש. 

 << אורח >> נועם דן: << אורח >> 

אפשר לשאול מה החשש? באמת, בתמימות. אני יודעת שלפעמים אני נראית קצת מאיימת.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא חושש מהמשרד. אני חושש מהשר.

 << אורח >> ינקי קוינט: << אורח >> 

אדוני, האוצר נדרש להשקיע כאן הרבה כסף בהסכם ההבראה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר. אני לא פותח דיון על זה. אני רוצה להגיד לך שאת לא מאיימת. זה נחמד מאוד מה שאת אומרת ומה שהספקת לומר אבל תצטרכו לומר יותר כאשר נמשיך את הדיון. אני מכיר את משרד האוצר, העבודה שלי היא משרד האוצר ואני בקשר עם משרד האוצר. אני יודע מה המטרות שלו וגם מה שהוא לא אומר כאן בוועדה.

 << אורח >> נועם דן: << אורח >> 

כל מה שעומד לנגד עינינו זה רק אינטרס הציבור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא חשבתי אחרת. מה חשבת אחרת?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הפרטה היא הרבה פעמים מנוע לשיפור שירות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רבותיי, אנחנו נמשיך את הדיון בעניין הזה. אני מודה לכם. תודה.

אנחנו נעבור לסעיף האחרון בסדר היום שהוא לא קל, הנושא הזה של הפיצויים בצפון וכל מה שנלווה אליו. 

חמש דקות הפסקה ונתחיל את הדיון.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:52. << סיום >>