פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכספים
02/04/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 375
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 13:25



סדר היום:
 << נושא >> 1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024 << נושא >> 
2. הצעת הודעה בדבר ישוב ספר.


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
יצחק פינדרוס – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אימאן ח'טיב יאסין
חמד עמאר
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו


חברי הכנסת:
סימון דוידסון
אלמוג כהן


מוזמנים: 
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף
	יוראי מצלאוי
	–
	סמנכ"ל משרד האוצר

	אמיר דהן
	–
	מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר

	ישי פרלמן
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

	אורלי שיף
	–
	עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות המיסים, משרד האוצר

	אושרת חסיד
	–
	רמ"ט מנכ"ל משרד האוצר

	גל ברנס
	–
	אגף התקציבים, משרד האוצר

	ליאור גור
	–
	פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה

	אייל שמואלי
	–
	ראש מועצה מקומית כפר ורדים

	עמית סופר
	–
	ראש המועצה האזורית מרום הגליל

	אופיר יחזקאל
	–
	מ"מ וסגן ראש עיריית קריית שמונה

	חיים אליהו רואש
	–
	סגן ראש העיר נהריה

	יעל גויסקי
	–
	עו"ד, יועצת רגולציה, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל

	אבירם אלון
	–
	מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

	יורם אזולאי
	–
	מנכ"ל אשכול גליל מזרחי

	אופיר שיק
	–
	ארגון לב הגליל

	אורן פסטרנק
	–
	עו"ד, מייסד מחאת הריבון

	אהרון גמזו
	–
	נציג היישובים הלא מפונים בגליל

	אופיר נחמני
	–
	יו"ר הלשכה לפיתוח כלכלה והמסחר בטבריה

	יניב גיגי
	–
	בעלים של חברת אטרקציות בצפון, רפטינג נהר הירדן

	ערן גיגי
	–
	בעלים של חברת אטרקציות בצפון, רפטינג נהר הירדן

	עמית שם טוב
	–
	מטה משפחות החטופים





ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
אהובה שרון, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.


1. הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024

2. הצעת הודעה בדבר ישוב ספר


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מחדש את ישיבת ועדת הכספים. אני מתנצל בפני החברים. הייתי בכנס של ילדים אוטיסטים עם הורים וזה לקח קצת יותר זמן ממה שחשבתי. 

אנחנו עוברים להצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024. 

 << אורח >> עמית שם טוב: << אורח >> 

אח שלי הוא עומר שם טוב שנחטוף מהמסיבה ב-נובה. מה-7 באוקטובר ההורים שלי לא עבדו יום אחד. הם ממקימי המטה. יום אחד הם לא עבדו ואיך אתם הולכים לפצות אותם על זה? בנוסף לכך שגם עומר נחטף והוא לא כאן כבר 179 ימים. אותו אתם חייבים לפצות אבל מה עם ההורים שלי שנתנו את כל החיים שלהם בשבילו? איך אתם יכולים לעזור בזה, ולא רק לעזור אלא לפצות? זו החובה שלכם. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו לגמרי איתכם. אני לא צריך לחזור על הדברים אבל אני אחזור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, אתה מדבר בשם כולנו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

רוב מוחלט של חברי הכנסת סבור שהשבת החטופים הוא הדבר החשוב ביותר. זה בלי שום קשר למה שאמרת. אנחנו לגמרי איתכם והתפילה שלנו היא שכל 134 החטופים ישובו הביתה במהירות האפשרית. 

בחודש נובמבר, יחד עם חבריי, גם ינון אזולאי, יצחק קרויזר וגלעד קריב, יזמתי דיון בכנסת על מיצוי זכויות משפטיות של החטופים ובני המשפחות. לא חשבנו שהאירוע הזה יתארך לחצי שנה. גם הדיון עצמו זורם לכל מיני כיוונים.

מבחינת החטופים עצמם, עבר חוק שמעניק להם חלף שכר על אותו פורמט של תגמולי מילואים. עבר חוק ואתה יכול אחר כך לדבר איתי ואני אסביר לך איך זה עובד. מבחינת המשפחות, אני חושב שעוד לפני שלושה-ארבעה חודשים המעגל הראשון קיבל פיצוי. אני מסכים שזה לא מספיק ונצטרך להרחיב אותו ואנחנו גם מנסים עכשיו לעשות זאת. היום אחר הצוהריים יש לנו פגישה בתל אביב במטה החטופים. אנחנו מנסים להרחיב את המעגלים כי יש גם משפחות שהן לא במעגל הראשון שנמצא בחזית המאבק. אנחנו לגמרי על זה ואני אשמח שנהיה בקשר וכל בקשה נשמח גם להסביר וגם לעזור.

 << אורח >> עמית שם טוב: << אורח >> 

תודה. נדבר אחר כך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. כולנו כאן בוועדה נעשה את כל מה שניתן על מנת לפתור את הבעיות. ולדימיר, אתה תדבר איתו אחר כך.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה שיצטרכו לעשות כאן, אנחנו נעשה.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

רק משפט אחד. שר האוצר הקים אתמול ועדה ציבורית, בדיוק כדי לבדוק את הנושא הזה. הוא חתם אתמול על הקמת הוועדה הציבורית בראשותו של אביעד הכהן. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כמה זמן קיבלה הוועדה הזאת?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

היא הוקמה כדי לבדוק את הדברים האלה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתם רוצים להגיד לי שהמשפחות לא מקבלות פיצוי?

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

יש כמה בעיות. יש את המעגל השני וגם נושא של עבודה, הנושאים שהוא העלה כאן. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אין ספק שמאחר שהאירוע מתארך נצטרך להרחיב את הסיוע.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה לא רק שיש מעגל ראשון אלא גם יש מענקים שהמשפחה יכולה להעביר אותם למי שהיא מעוניינת. אני מבין שיש בעיה בהנגשת ידע.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לצערנו הרב זה מתמשך זמן רב.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

כמו שאמר בליאק, היום נשב גם עם החטופים וגם עם השבים גם על המתווה שמתגבש לשבים בתקווה שכולם יעברו לסטטוס הזה מסטטוס חטופים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

עמית, תודה רבה. 

מי מציג את התקנות?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

בוקר טוב, אני סמנכ"ל משרד האוצר. אני אגיד בקצרה איזה מסמכים הנחנו בפני הוועדה ואחר כך אני אתן סקירה קצרה ותזכורת גם לגבי הדיון הקודם, מה היה עד עכשיו ומה אנחנו נותנים עכשיו.

יש טיוטת תקנות מעודכנת לגבי יישובי קו העימות שאפרט לגביה והודעה נוספת בדבר יישובי ספר ברמת הגולן שגם אודותיה אני אפרט.

כמה צעדים אחורה לגבי מה שהיה עד היום ותזכורת לדיון הקודם שנערך. עד היום מבחינת הפיצויים מה שהענקנו בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר, הענקנו פיצוי מלא, מסלול מחזורים בהתאם לתקנות. אני מדבר רק על הצפון כי זה נושא הדיון. הענקנו לרמת הגולן צפון, רמת הגולן דרום וליישובי קו העימות. הפיצויים האלה ניתנו על בסיס שילוב הנחיות של פיקוד העורף והנחיות של פיקוד צפון.

כן חשוב לומר ולהדגיש בהקשר הזה – אמרתי את גם בפעם הקודמת אבל חשוב לי לחזור על זה גם עכשיו - שבמבצעים קודמים אנחנו עבדנו עם הנחיות פיקוד העורף ובהקשר הזה במלחמה הנוכחית הייתה איזושהי אנומליה ושיקוף של ההנחיות של פיקוד העורף לעומת הנחיות נוספות שניתנו בפועל על ידי פיקוד צפון, מגבלות כאלה ואחרות שקשורות לחסימת צירי תנועה, שימוש בתשתיות אזרחיות שלא קיבלו ביטוי מפורש בהוראות ההתגוננות של פיקוד העורף ולכן באופן חריג ותקדימי התבססנו על ההנחיות, גם על ההגבלות שפירט פיקוד צפון והענקנו את הפיצוי לכל היישובים שהיו ברשימה ללא יוצא מן הכלל, לכל יישובי רמת הגולן ויישובי קו העימות. 

עכשיו אנחנו מדברים על החודשים ינואר ופברואר וכאן נעשה איזשהו פיצול. העדכון שקיבלנו מפיקוד צפון מפרט את ההגבלות שחלו. בקו העימות חלו אותן הגבלות שחלו בחודשים אוקטובר עד דצמבר בהתאמה גם בחודשים ינואר ופברואר ולכן מבחינתנו אנחנו העתקנו את המצב ואלה התקנות שמונחות כאן לפניכם. כלומר, מסלול מחזורים מלא לכל יישובי קו העימות שנמצאים ברשימה של פיקוד צפון. הרשימה הזאת כוללת הגבלות מארבעה סוגים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

זה מה שבעצם היה ב-7-40 בדרום, נכון?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לא. אני מדבר עכשיו רק על הצפון, הגבלות מארבעה סוגים.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

מבחינת מסלול מחזורים.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

נכון. מסלול מחזורים מלא, זה מה שהיה ב-7-40.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק לדייק אתכם כדי שתעזרו לנו להבין את זה יותר טוב. תגידו מה ירד מהפעם הקודמת שאישרנו, מה הורדתם, מה הוספתם, אם הוספתם. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני אגע בכל.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם במסלולים וגם ביישובים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מהדברים שנאמרו אני מבין שפיקוד העורף ופיקוד צפון נתנו את ההנחיות למי לא ולמי כן. אם פיקוד העורף ופיקוד צפון לא נמצאים כאן, אני חושב שהדיון מיותר. אם הם לא נמצאים כאן ולא יכולים לענות על השאלות שאני רוצה לשאול כל הדיון מיותר כי הוא לא מחליט איזה ישוב יהיה אלא הוא מקבל הנחיה מפיקוד העורף או הנחיה מפיקוד צפון. אני רוצה שהדיון הזה יופסק עכשיו ונקיים דיון ברגע שפיקוד העורף יגיע ויגיע פיקוד צפון ואז אני רוצה לשאול אותם שאלות. הוצאו ישובים על טענות שפיקוד העורף אמר שהם לא נכללים. אני לא יכול לקיים דיון חסר כאשר האנשים שמחליטים לא נמצאים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תגיד אם הבנתי אותך נכון. כלומר, הם חוזרים על אותה טעות שעשו בפעם שעברה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בדיוק. הסתמכו על פיקוד העורף. פיקוד צפון הוציאו את היישובים שאני דיברתי עליהם והכנסתי אותם ועכשיו הם לא נמצאים. כשאני שואל אותם, אומרים לי פיקוד העורף. אני מסתמך רק על מה שהוא אמר כי הוא לא מחליט איזה ישוב יהיה אלא מי שמחליט זה פיקוד העורף ופיקוד צפון. כל הדיון מיותר. הוא לא מחליט. הוא מסתמך על פיקוד העורף ועל פיקוד צפון ואם הוא מסתמך עליהם, אי אפשר לקיים דיון. איתו אני לא יכול להתווכח, הוא יגיד הוא קיבל הנחיה מפיקוד העורף. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אולי אפשר להגיע להבנה כדי שהדיון כן יימשך. שקודם כל על השולחן יהיה שמה היה, ממשיך. אם אתם רוצים עוד להוסיף, שיבוא פיקוד העורף ויסביר לנו למה להוסיף למרות שלא אכפת לנו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל להוציא בלי שיהיו כאן, אני לא יכול לקבל.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

ינון אומר שמה שהיה, יהיה. אם אתה רוצה להוסיף עוד, בברכה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אין לי בעיה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

לגבי הפסקת הדיון, יש כאן אנשים שהגיעו מהצפון הרחוק.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני יודע אבל אני לא יכול לעשות דיון חסר.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין בעיה אבל לפחות שתושבי הצפון שהגיעו יוכלו להעביר לחברי הכנסת מה המצב בו הם נמצאים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

חמד, אני רוצה למה למשל ינוח-ג'ת לא נמצא.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני אפרט הכול.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה לא נמצאים היישובים הדרוזים. תפרט, בסדר. חמד, יכול להיות שאני אקבל את העמדה הזאת אבל בוא נראה קודם את מה שיש לנו כאן. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני כבר שאלתי אותו ולכן אמרתי את מה שאמרתי. הוא אמר לי שהוא הסתמך על פיקוד העורף ועל פיקוד צפון.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

חבר הכנסת עמאר, אני מציע שתיתנו לי להציג את המתווה הכולל ואת כל המענים שניתנו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אגב, התיירות לא כאן.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני אגע גם בזה. כמו שאמרתי, לגבי יישובי קו העימות אנחנו העתקנו מצב והם מקבלים פיצוי מלא לפי שיטת המחזורים במסלול המחזורים. 

לגבי רמת הגולן. ברמת הגולן חל שינוי בין החודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר לבין החודשים ינואר-פברואר. חלק מההגבלות שחלו על ידי פיקוד צפון הוסרו, בין היתר חסימות צירים, שימוש מופחת בתשתיות אזרחיות וגם הכוחות ששהו בשטח הופחת. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני מציע לקרוא את הפרוטוקול של הדיון הקודם.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני מתייחס לחודשים ינואר ופברואר. לא לחודש מרץ.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני אראה לך את כמות היריות בינואר.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני תכף אומר מה המענה שניתן. בגלל הירידה בהשוואה ליישובי קו העימות, בהגבלות של פיקוד צפון, ולאור העובדה שבהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף רמת הגולן נמצאת ירוקה, כלומר, אין לה הגבלות לא בהתקהלות, לא בעסקים, על פי ההנחיות היבשות של פיקוד העורף, עשינו הפסקת פעילות חלקית ליישובי ספר שיהיו זכאים במסלולים של חקלאות ותיירות להגיש לפי המסלול האדום ולקבל פיצוי. בשביל זה לא צריך תקנות אלא זו החלטה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עד איזה מרחק?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

היישוב הכי דרומי הוא חד נס, הוא 12 קילומטרים מהגבול. כל היישובים ברמת הגולן. כולם, ללא יוצא מן הכלל. כל מי שחלות עליו תקנות חס רכוש. כל יישובי רמת הגולן ללא יוצא מן הכלל בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר, יקבלו את המסלול שפירטתי עכשיו לגבי החודשים ינואר-פברואר.

בנוסף לזה, ביישובי רמת הגולן, עברה ביום ראשון החלטת ממשלה לגבי אילת ומתווה תיירות שניתן לה. זו החלטת ממשלה לגבי אילת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא על רמת הגולן. על אילת.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני רוצה לפרט את הקשר לרמת הגולן. בהחלטה הזו הכנסנו גם מענק הוצאות קבועות ליישובים שבחודש דצמבר חלו עליהם תקנות מס רכוש ובין היתר אלה יישובי רמת הגולן ולכן הם יהיו זכאים, גם מי שהוא לא עסק של תיירות או חקלאות, מכוח החלטת הממשלה, לא מכוח התקנות, להחזר הוצאות קבועות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אבל איך הממשלה יכולה להחליט שלא באמצעות תקנות? כל הדברים האלה צריכים להגיע לכאן כי זה סוג של חקיקת משנה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

על איזה חודשים אתה מדבר?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הכול על החודשים ינואר-פברואר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לחודש מרץ עדיין לא הגענו.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

עוד לא הגענו. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אתה מתאר שמתקנים את המסלול האדום.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לא, לא מתקנים את המסלול האדום. זה לא אותו מסלול. אלה שני מסלולים נפרדים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אם כן, מה בדיוק הממשלה מוסיפה? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הממשלה נתנה מענק הוצאות קבועות ליישובים מוטי תיירות. מענק הוצאות קבועות. את המענק הזה החלנו על יישובים מוטי תיירות - על אילת, מועצה אזורית תמר, וגם רמת הגולן בהתאם לקריטריון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה מדבר על כל המועצה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

כל המועצה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

עסק תיירות שיש לו 150 עובדים, 100 עובדים, 20 עובדים, מה איתו? הוא לא עובד עכשיו בכלל. הוא ברמת הגולן.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני אומר שאם הוא עסק תיירות, הוא מקבל מסלול אדום מלא בהתאם להחלטה והוא יכול להגיש תביעה למס ערך רכוש. אם הוא לא עסק תיירות, הוא עסק אחר שהוא לא תיירות ולא חקלאות, הוא יקבל מענק הוצאות קבועות בהתאם להחלטת הממשלה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אז זה נותן מענה ליישובים שחבר הכנסת עמאר מדבר עליהם. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

תכף אני אגע ביישובים האלה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מה הקריטריון ליישובים מוטי תיירות בהחלטת הממשלה? אתה בא לכאן ואתה אומר שזה בסדר כי יש השלמה במקום אחר.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לא אמרתי אם זה בסדר או לא בסדר. אני מתאר את המצב.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אולי לא הבנתי אותך. אתה בעצם בא ואתה אומר, לשאלתו של חבר הכנסת עמאר, שמה חסר כאן, חלק מהעניינים נפתרים בהחלטה משלימה שמטפלת ביישובים מוטי תיירות שיקבלו מענק בגין הוצאות קבועות. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני אדייק. אני אומר שוב. אני מפרט את שורת המענים שניתנים באזור מסוים. אני אומר שלגבי מס רכוש ניתן להגיש תביעת פיצויים – אני מדבר עכשיו רק על רמת הגולן – במסלול האדום, לא בהתאם לתקנות, זאת החלטה מינהלית של מנהל מס רכוש ברשות המיסים, והוא פותח להם, לכל יישובי הספר ויישובי רמת הגולן כולם יישובי ספר למעט שישה יישובים שאותם אנחנו משלימים כאן כדי שהם ייכנסו עד חודש אוקטובר במשך שנה מתחילת המלחמה והם יקבלו בחודשים ינואר-פברואר - הם יוכלו להגיש גם רטרואקטיבית – פיצוי מלא במסלול האדום למסלולים של תיירות וחקלאות. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

גם כשאין לי עסק שהוא תיירות או חקלאות.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אתה לא יכול לקבל.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הוא אומר שכן.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

בנוסף לזה, לאור החלטת הממשלה, יש מענה נוסף שניתן לעסקים שהם לא תיירות ולא חקלאות, שהם עסקים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

רק העיר נקראת מוטית תיירות. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

בדיוק.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כמו אילת.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

עכשיו אני שואלת איזה ישובים מהסוג שנקראים מוטי תיירות נמצאים בגדר האזור הגיאוגרפי שאנחנו דנים בהם ברמת הגולן? באיזה עוד ישובים שלא מנויים כאן זה מטפל? האם יש כאלה?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הקריטריון שנלקח בהחלטת הממשלה, זה מה שאמרתי קודם, הוא הקריטריון של מי שחלו עליו תקנות מס רכוש לחודש דצמבר. זה הקריטריון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה עם הרפטינג של נהר הירדן? זה עלה בדיון הקודם.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין לו פתרון. יש לו בעיה. הוא לא מופיע. זה תלוי אם המטייל ירד אם הקיאק בצד המזרחי של הנחל או בצד המערבי שלו. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני יוכל לנסות לענות גם לשאלות פרטניות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הרפטינג של נהר הירדן, הם היו בפנים והוצאתם אותם.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

איפה הם נמצאים?

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

על הירדן.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אתם ברמת הגולן?

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

זה בשיפולי רמת הגולן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בדיון הקודם אמרת שתבדקו את זה.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה תלוי אם אתה בצד המזרחי של הגדה שלו או בצד המערבי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לפני שאתה אומר מזרחי ומערבי, אני רוצה לדעת שהם יאמרו. 

 << אורח >> יניב גיגי: << אורח >> 

אנחנו בגליל העליון, 11 קילומטרים מהגבול. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אנחנו עובדים לפי רשימת יישובים.

 << אורח >> יניב גיגי: << אורח >> 

אבל זה לא יישוב.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

בצד הזה זאת רמת הגולן ובצד הזה לא.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

לצורך העניין, משמר הירדן.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אסביר מה יוראי ניסה להסביר לגבי המסלול האדום בכלל ועל הזכאות בתיירות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כשאתם לוקחים מהם מס, אתם יודעים איפה הם נמצאים? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אתחיל ואומר שבחוק מס רכוש בתקנות כתוב שצריכה להיות הפסקת פעילות מלאה בעקבות הנחיות פיקוד העורף בכל הענפים למעט שני ענפים שם הנזק שלהם הוא מיידי - חקלאות ותיירות. 

לגבי רמת הגולן, הנחיות התגוננות גולן דרום וגולן צפון, עשינו בחינה אצלנו בקרן הפיצויים. הפסיקה תמיד אומרת שהפגיעה ביישובי הספר צריכה להיות שונה מיישובים אחרים בארץ. אם זה זהה, אין לך יתרון בגלל שאתה יישוב ספר ואנחנו חושבים שיש. הוצאנו חוות דעת שפורסמה ביום ראשון והיא אומרת שכל היישובים האלה בנושא התיירות זכאים להמשיך להגיש תביעה, כרגע זה כולל מרץ וככל שהמלחמה תמשיך, זה יהיה גם מעבר לחודש מרץ. זה נותן פתרון לגבי כל מי שמוגדר כיישוב ספר. 

על נושא הרפטינג שמעתי עכשיו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא. בפעם שעברה גם אמרת את זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמיר, תעשה לי טובה, אנחנו מדברים על זה כבר הרבה זמן. דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת ואני מחכה לישיבה הזאת. עד שהבאתם את תקנות, עבר זמן. אני רוצה לדעת כדי שאנחנו חברי הוועדה נוכל להסיק מזה לדברים אחרים. אני רוצה לדעת האם עם אילת הסתדרתם.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אענה גם על זה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זאת לא השאלה היחידה. השאלה השנייה היא לגבי יישובי הדרוזים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני גם אענה על זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הם היו אצלי בשבוע שעבר ואני עמדתי עם לשון בחוץ. לא ידעתי מה לענות להם. כבר עכשיו אני רואה שהיישובים היהודים בפנים, ואני בעד, אבל היישובים הדרוזים בחוץ.

הדבר השלישי, הרפטינג של הירדן. זה היה בישיבה כאן. אתם הייתם. אם אנחנו מוציאים אותם, המשמעות של העניין היא שלא עשינו.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

חשוב להגיד שהם היו בפנים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אמשיך. בחוק שלנו רשום שאטרקציות, אתרי תיירות, צריך לגבש רשימה עם שר התיירות, עם משרד התיירות, בהמלצתם, ואנחנו היום פועלים כדי לדעת בכל התיירות ברמת הגולן וגם באזור שלהם מי מוגדר כאטרקציה במשרד התיירות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מתי תגבשו? אנחנו ב-2 באפריל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתם אטרקציה?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה נקרא אטרקציה. כך היה בקורונה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

גם בקורונה, גם ב-2019 עת העברנו תקנות. בכל אירוע עשינו את אותו דבר. 

 << אורח >> ערן גיגי: << אורח >> 

יש לנו 500,000 מטיילים בשנה. זה לא מספיק אטרקציה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני לא אמרתי שזה לא מספיק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש לכם אישור משרד התיירות על היותכם אטרקציה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

רוב הפעילות שלהם היא עם תלמידים ונוער. הם לא יכולים לקבל אישור ביטחוני של משרד החינוך להגיע לשם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אורית אומרת שהיה להם את האישור גם בתקופת הקורונה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כן. גם בתקופת הקורונה, שר התיירות הכין רשימה של אטרקציות. אלה רשימות מוכנות. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני לא מתווכח לגביהם. ברור שזאת אטרקציה. אני רק אומר מה הכללים.

הדבר הנוסף שכרגע יש לנו איתו בעיה ודיברנו על זה בחוץ ברשות המיסים זה שיש מקומות שהם לא מוגדרים בתוך יישוב ספר. שאלתי אותם למי הם משלמים ארנונה. הם משלמים למועצה האזורית. הם לא מוגדרים באחד היישובים. אנחנו עכשיו נבדוק וכאשר נראה שמסביבם כל היישובים האלה מוגדרים כיישוב ספר, אנחנו נוציא חוות דעת שלנו שגם הם מוגדרים כיישוב ספר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

היישובים לידכם מוגדרים כיישובי ספר?

 << אורח >> ערן גיגי: << אורח >> 

גונן קיבל ויסוד המעלה קיבל. אני גר ביסוד המעלה. השיט שלנו מתחיל מיסוד המעלה ונגמר ב-... חמישה קילומטרים. אנחנו על התפר. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

במקומות האלה שהם לא בתחום יישוב ספר כי החוק שלנו מדבר על יישובים ספציפיים והוא לא מדבר על אזורים, אנחנו נוכל להכיר בהם בחוות דעת שלנו. נבדוק את זה מיד אחר כך. על פניו נראה שהם בפנים. זה לגבי האטרקציה הזאת. זה אומר שהם יהיו זכאים לאדום בדיוק כמו הצימרים ברמת הגולן.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

הוא יוכל להגיש את זה רטרואקטיבית, באדום.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כן. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בינתיים עד עכשיו הם הגישו תביעות. נכון?

 << אורח >> ערן גיגי: << אורח >> 

עד דצמבר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עכשיו הם יוכלו להגיש על ינואר-פברואר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תגישו גם על ינואר. אם אנחנו מאשרים את זה, להגיש גם על ינואר ופברואר. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עכשיו אני אעבור לנושא השני. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

רגע, רק לסגור את הנושא הזה של האטרקציה. היכן זה מופיע כאן? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא כאן. זאת חוות דעת.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

רציתי רק לדעת שאני מבינה. כלומר, מה שאתה אומר זה שהוצאתם חוות דעת, לשר התיירות יש סמכות לפרסם רשימת אטרקציות אבל עד אז יחול מסלול אדם.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

איפה זה יגיע אלינו? זה לא יפגוש אותנו.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

זו סמכות מכוח חוק. זאת הפעלת סמכות מינהלית מכוח חוק.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בדיוק. אנחנו מפעילים את החוק כמו שהוא.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אולי רק תאמר ליושב-ראש הוועדה ולכולם מתי תתפרסם הרשימה הזאת. היא הרי מוכנה מתקופת הקורונה. מתי תתפרסם רשימה אטרקציות? אנחנו בחודש אפריל והחבר'ה האלה לא קיבלו פיצויים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מצטרף לשאלה הזאת.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני כרגע לא יודע לתת תשובה. אנחנו נבדוק.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אחר כך אנחנו מתחילים לקבל טלפונים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אנחנו נעשה את זה במהירות. אנחנו בקשר עם משרד התיירות וננסה לפתור את זה בהמשך.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הרשימה מוכנה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני לא יכול להתחייב כי זה לא תלוי בי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש לי בקשה אליך. אם אתה רואה שזה מתעכב, תגיד לנו. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אין בעיה. ברור. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

עוד לא נתת תשובה לגבי הדרוזים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אענה על שתי השאלות ששאלת. שאלת קודם כל על אילת. להחלטת הממשלה צורף סעיף חדש וזאת לא רק אילת ועין גדי, מועצה אזורית תמר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

גם חבל אילות.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לא. רק מועצה אזורית תמר ואילת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה לא חבל אילות?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

כי הם לא עמדו בקריטריונים של עדיפות לאומית.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

בהתאם לבקשה של הוועדה גיבשנו קריטריונים לערים מוטות תיירות. הקריטריונים היו לגבי היקף ההכנסות של הרשות המקומית מארנונה, היקף המפונים ששהו בעיר והחליפו את המקומות של התיירות שהצריכה שלהם הייתה שונה, ומידת הפריפריאליות שלהם. היישובים שנמצאו רלוונטיים זאת אילת ומועצה אזורית תמר. בנוסף, כמו שנאמר, הוספנו את יישובי רמת הגולן בגלל המגבלות שחלו בהם בחודש דצמבר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה לא חבל אילות?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

הם לא עמדו באף אחד משלושת הקריטריונים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מה עם טבריה?

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

גם היא לא עמדה בקריטריונים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה זה לא עמדו? מה הם צריכים לעשות? לרקוד?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם קלטו וגם התיירות שלהם ירדה. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

היו שלושה קריטריונים: לגבי היקף ההכנסות מארנונה מתיירות של הרשות המקומית, לגבי מספר המפונים ששהו בעיר ותפסו את המקום לתיירים שדפוסי הצריכה שלהם שונים ומידת הפריפריאליות כאשר המשמעות של זה היא שלא יכולים לבוא אנשים שהם לא תיירים. אף אחד מהקריטריונים האלה לא התקיים לגבי טבריה אלא רק לגבי אילת ותמר. אלה הרשויות היחידות לגביהן התקיימו שלושת הקריטריונים האלה. רק הקריטריון לגבי הפריפריאליות התקיים בעוד רשות. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

חוץ מהמפונים, זה קריטריון שמזכיר את החקיקה שעשינו על איים ירוקים בתקופת הקורונה.

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

אני לא יודע. אלה הקריטריונים שגובשו.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לגבי היישובים הדרוזיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן, אני רוצה לדעת לגבי הדרוזים אבל יש קצת טעם לפגם גם בעניין של חבל אילות וגם בנושא של טבריה. אני חושב שאתם טועים בעניין הזה. טבריה בוודאי. טבריה היא עיר תיירות.


<< אורח >> אופיר נחמני: << אורח >> 

אני מטבריה. אני יושב-ראש הלשכה לפיתוח כלכלה והמסחר בטבריה. הייתה לנו ועדה קרואה שנציגה לא בא לכאן וגם ראש העיר שנבחר רק עכשיו נכנס לעניינים. אני מצאתי לנכון לבוא לכאן כי בטבריה יש כמה בעיות מאוד מאוד קשות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תכף אני אתן לך לדבר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לגבי הדרוזים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה הבנת את השאלה שלי?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רואה את המפה של ארץ ישראל, אני רואה כאן את מה שהיה פעם כאשר אז היינו צריכים לשנות את החוק. מה שקורה זה שאתה מסתכל על המפה, אותו קו רוחב, אתה רואה את אותו הדבר. היישובים היהודיים בפנים והיישובים הדרוזים בחוץ. הם היו אצלי בשבוע שעבר. ראיתי את זה. דיברתי עם חמד עמאר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני אסביר. אוקטובר עד דצמבר באזור הנפגע שהיו לו תקנות מלאות בנובמבר ובדצמבר, באזור הצפון, אלה היו יישובים מאזור הנחיה רמת הגולן דרום וצפון, יישובי קו העימות ושמונה יישובים מאזור גליל עליון של ההנחיה, ספסופה, מירון, אור הגנוז, בר יוחאי וכדיתה, כסרא-סמיע, ינוח-ג'ת ובית ג'אן. זה היה לפי הנחיות פיקוד צפון שנתנו לנו כי היו שם בעיות ביטחוניות. 

כאשר קיבלנו את החומר לגבי ינואר-פברואר, ההנחיות של פיקוד צפון היו שונות. מבחינתם כרגע מה שהם רואים כאזורים שנפגעים ולהם יש הנחיות מחמירות, תזכרו שכל האזורים האלה, למעט קו העימות, הם ירוקים בדיוק כמו תל אביב וירושלים בהנחיות פיקוד העורף. כמו שביקשתם מאיתנו בוועדה עת אישרנו את התקנות הקודמות דיברנו עם פיקוד צפון ואתמול בלילה נתנו לנו אישור נוסף לגבי ארבעה יישובים אותו אנחנו בוחנים כרגע ועל פניו נראה שהיישובים האלה צריכים להיות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

מי ארבעת היישובים האלה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

ספסופה, אור הגנוז, בר יוחאי ועוד אחד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הם היו בפעם שעברה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

 אם אנחנו מסתמכים על פיקוד העורף ופיקוד צפון, לכן אמרתי שאני רוצה לשמוע אותם. אם רשות המיסים לא מחליטה בנושא והם מסתמכים רק על מה שאומר להם פיקוד העורף, אני לא יכול לשאול אותו שאלות כי הוא לא נמצא שם ולא מכיר. אני נמצא שם ואני מכיר. כמו שאמר לך היושב-ראש, אותו קו, לא יכול להיות שכפר ורדים יהיה בפנים וינוח-ג'ת שנמצא שני מטרים ממנו לא יהיה. לא יכול להיות שכסרא-סמיע ובית ג'אן לא יהיו בפנים. אני רו ה לשמוע את פיקוד העורף שיגיד לי מה ההבדל.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אנחנו לא בדיון ראשון בנושא הזה וגם לא בדיון שני אלא היינו בכמה דיונים. יש רק דבר אחד. אתה מסביר והוא צודק כשהוא אומר שפיקוד העורף לא כאן. התחושה היא שלא קרה אף פעם בטעות, לא יודע למה, שהנחיות לינוח-ג'ת היו מסוימות ולכפר ורדים היו הפוכות. לא יודע למה. משום מה. יכול להיות שאתם צודקים, הכול מקצועי, אבל למה לא קרה פעם בטעות שכפר ורדים בחוץ וינוח-ג'ת בפנים? נשמע מוזר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אומרים לי שהם לא משתפים פעולה. הם הוזמנו. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הם מסרבים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

לא פעם ראשונה. גם בפעמים קודמות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה מדבר על משרד הביטחון?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

על פיקוד העורף. הם לא באים לכאן. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם הם מסתמכים על משרד הביטחון, אנחנו כאן בוועדה נחליט.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני מציע שנשקף את המצב כי יש הרבה דיס-אינפורמציה. בחודשים אוקטובר עד דצמבר יש שתי מובלעות גיאוגרפיות שהיו בעייתיות. האחת היא צבר היישובים של מירון, בר יוחאי, ספסופה וכדיתה שגם בסבב הקודם בהתחלה לא נכללו. בוועדה עלו טענות ואנחנו הלכנו וביצענו בדיקה נוספת מול פיקוד העורף ועלה שיש שם סוללת ארטילריה והיו שם חסימות כבישים. על בסיס זה נתנו מחודש אוקטובר, נובמבר ודצמבר.

יש מובלעת נוספת של היישובים הדרוזים – בית ג'אן, כסרא-סמיע וינוח-ג'ת. היישובים האלה, בחודשים אוקטובר עד דצמבר, כשהבאנו את המתווה הראשוני, הם לא נכללו. על סמך בדיקה נוספת בעקבות הדיון בוועדה כאן התגלה לפיקוד צפון שהייתה שם סוללת ארטילריה בין היישובים האלה וחסימת צירים נוספת. לכן הענקנו את הפיצוי בחודשים אוקטובר, נובמבר, דצמבר. 

שתי הסוללות האלה, עת פנינו לפיקוד צפון כדי לבקש את העדכון לחודשים ינואר ופברואר, פונו משם בסוף חודש דצמבר. גם חסימות הצירים שהיו שם פונו. זה על פי נתוני פיקוד צפון.

לגבי צבר היישובים במובלעת של אור גנוז, מירון, ספסופה וכולי, קיבלנו מסמך של פיקוד העורף שמסביר שלאור הרגישות וצבר הבסיסים שיש בקרבת היישובים האלה וספציפית במירון, עיקר הירי של חיזבאללה מתמקד שם. לכן על בסיס המסמך הזה שאנחנו בוחנים אותו כרגע, על פני הדברים ליישובים האלה ניתן להעניק. אנחנו גם בדקנו ואימתנו את הטענות של פיקוד צפון. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה יודע כמה מירון רחוק מבית ג'אן?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

בבקשה, תנו לי לסיים. אני משקף מצב.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

זה אותו דבר. בסוף אין שם חיים. כל מי שהיה יכול לברוח, ברח משם.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

השגרה לא חזרה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בפעם הקודמת דיברתי עם פיקוד צפון. אני מבקש לשמוע את הדברים שלו עד הסוף. הוא מתייחס לזה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אגב, אלה לא רק יישובים דרוזים. יש עוד יישובים.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני מבקש להשלים את דבריי כדי שתבינו את התמונה המלאה. אני לא אומר אם זה בסדר או לא אלא אני משקף מצב.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה לא היה לפני שנתיים. כלום לא השתנה בצפון.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

יש שם 25,000 תושבים שאין לכם כל מענה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לא הסתפקנו במסמך שהעביר פיקוד צפון אלא בדקנו אותו. גם לגבי צבר היישובים בר יוחאי, ספסופה וכולי. ביקשנו מהם לקבל נתונים על היקפי הירי בהשוואה ליישובים אחרים שסמוכים גם מצפון וגם מדרום. גם כאלה שהם יישובי קו עימות ומקבלים וגם כאלה שנמצאים מדרום והם לא יישובי קו עימות ולא מקבלים. באמת היקף הירי שיש באזורים האלה של מירון, בר יוחאי כולי הוא לאין שיעור משמעותי מהירי שיש ביישובים מסביב. אלה לא ניואנסים אלא גם מגובה בנתונים שהם לא רק מסמך של פיקוד העורף אלא נתוני התרעות ופגיעות. זה לא רק תמ"ס אלא כטב"מים שנשלחים לשם עם חומרי נפץ. זה אזור מאוד מאוד רגיש. זה לגבי האזור הזה.

אתמול ביליתי את השעות הקטנות של הלילה עם אלוף פיקוד העורף כדי לנסות להבין לגבי המובלעת השנייה של היישובים הדרוזים שכאמור היו זכאים והסוללה שם פונתה. לגבי היישובים האלה בדקנו גם את היקף הירי שם. היקף הירי שם בחודשים ינואר ופברואר נמוך מאוד. אני מדבר על כל היישובים ואני סוכם את הכול. הייתה התרעה אחת בינואר והתרעה אחת בחודש פברואר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה שיגורים היו לכפר ורדים?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לגבי כפר ורדים יש מסמך נוסף של פיקוד צפון שלא חל על היישובים הדרוזים - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אותו שיגור שהיה שם, היה לכפר ורדים וכפר ורדים נכלל והיישובים הדרוזים לא נכללים, ואתה בא להגיד לי חסימת כבישים. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לגבי כפר ורדים, יש מסמך. הם כלולים במסמך של פיקוד צפון שמפרט את ההגבלות שחלו שם. ההגבלות שחלו שם בחודשים ינואר ופברואר זהות להגבלות שחלו שם בחודשים אוקטובר עד דצמבר שהעניקו פיצוי מלא, וזה בין היתר בארבעה תחומים עיקריים: חסימות כבישים, שימוש בתשתיות אזרחיות, שהייה של כוחות צבא וביטחון והגבלות כאלה ואחרות על מערכת החינוך. לפי הנתונים שמועברים הפורמליים שמועברים אלינו מפיקוד צפון ומפיקוד העורף, הדבר הזה כרגע לא מתקיים ביישובים הדרוזים. מתקיים בכפר ורדים.

ניסינו לבדוק האם בהיקפי הירי יש יכולת להבחין ולראות האם גם ביישובים הדרוזים יש איזושהי מובלעת אחרת שמשקפת מצב ייחודי. לצערי כרגע זה לא משתקף בנתונים. בנוסף, הוספנו ושאלנו אתמול בלילה את פיקוד העורף האם יש הנחיות אחרות מסוג אחר כמו שהיית כוחות מיוחדת, הגבלות אחרות שלא משתקפות באופן פורמלי בהנחיות שחלות באזור הזה וגם לשאלות האלה נענינו בשלילה. 

במצב הנוכחי אין לי בסיס עובדתי שמייצר את ההצדקה המשפטית כדי להסביר למה ביישובים האלה אני מעניק כרגע וליישובים אחרים לא. לכן כאן אנחנו נמצאים כרגע בקושי. גם הנתונים שניסינו לקבל מפיקוד צפון וגם הנתונים שניסינו לקבל מפיקוד דרום והאימות שלנו של הדבר הזה יחד עם נתוני הירי, לא מעלה כרגע איזשהו בסיס שעליו אפשר להעניק.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

משחקים כל פעם עם פיקוד העורף אם יש סוללה או אין סוללה. זה לא עובד כך. שגרת חיים. לכן כל ההנחיות האלה הן לא רלוונטיות. זה כל הזמן אותו דיון ובסוף יש חבל ארץ שאין בו שגרת חיים. אין בו כלום וזה לא משנה אם יש סוללות או אין סוללות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

המצב העובדתי ביישובים האלה לא משתנה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הוא השתנה. 

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

במה הוא השתנה? הוא לא השתנה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני רוצה להשלים את התמונה. עד עכשיו התייחסתי לתקנות. במסגרת ההחלטה של אילת הקריטריון שנקבע להענקת המענק להחזר הוצאות קבועות קבע שמי שנכלל בתקנות מס רכוש, יישובים שנכללו בתקנות מס רכוש בחודש דצמבר, זכאים. היישובים הדרוזים היו זכאים בחודש דצמבר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה מדבר על הוצאות קבועות. אני מדבר איתך על משהו אחר. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

ולכן בחודשים ינואר ופברואר, מכוח החלטת הממשלה, לא מכוח התקנות, הם יהיו זכאים למענק הוצאות קבועות.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אבל לא למסלול מחזור.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לא למסלול מחזור.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה אומר לא למסלול אדום?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

למסלול אדום - לא. למסלול הכלל ארצי שמדבר על השתתפות בהוצאות קבועות והשתתפות בשכר ככל שהשארת את העובדים בעבודה כמו שנתנו בכל הארץ.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יישוב כמו בית ג'אן, מה המרחק שלו מהר מירון? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

זה לא קשור למרחקים. הקריטריון הוא לא מרחק. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אתה בעצמך אומר שהר מירון הוא נקודה מאוד רגישה וכך גם אמר לך פיקוד צפון. בית ג'אן והר מירון, זה אותו מרחק. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני חושבת שמה ששואל חבר הכנסת חמד עמאר זה האם הקריטריון שפיקוד העורף פועל לפיו של מספר שיגורים הוא הקריטריון שמבטא את הפגיעה הכלכלית.

אני רוצה לשאול את אמיר עוד שאלה בנושא. דיברת על החלטת הממשלה בנושא יישובים מוטי תיירות.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא החלטת ממשלה. זה יישום החוק הרגיל הקיים. חוק מס רכוש הרגיל. אנחנו מיישמים אותו והוצאנו הסבר איך החוק הזה מתקיים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

שאלה שנייה שמתחברת. לפי ההנחיות שלכם, אמרתם שאילת תיכנס וכולי. איך זה מסתדר עם התאריכים? אנחנו יודעים שאילת שסבלה קשות עכשיו מתאוששת מאוד כי כבר אין אצלה מפונים. דווקא הצפון מבחינה תיירותית הרבה יותר נטוש. תיישם לי את הקריטריון ותאמר מה זה אומר. ברגע זה ממש אילת מתאוששת. היא נפגעה קשות והיא צריכה לקבל. אבל כל היישובים בצפון, תיירותית - - -

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה לא רק תיירותית.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אנחנו מדברים על ינואר-פברואר בלבד. לא מדובר על התיירות באילת אלא דווקא בגלל שהעיר מוטת תיירות, העסקים של המסחר מתאוששים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

נכון אבל עדיין. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

זה רק לגבי ינואר-פברואר ולא לגבי מרץ.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

עכשיו כאשר אילת מתאוששת, אתם תתנו לה ינואר, פברואר ומרץ ובצפון לא ותשאירו אותו על הקרשים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא, מרץ לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה בלי מרץ. זה רק ינואר-פברואר. 

 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

חברת הכנסת, בדיוק בגלל השאלה שלך למה אילת כן, הכנסנו את כל היישובים בצפון שהמשיכו לקבל עד דצמבר ועכשיו המגבלות של פיקוד צפון השתנו לגביהם ולא ניתן להכניס אותם לתקנות, הם הוכנסו להחלטת הממשלה כי היה נראה גם לנו לא הגיוני שהמצב שלהם יהיה פחות טוב מהמצב באילת. לא בתיירות.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

ההחלטה על מוטת תיירות תחול מאוקטובר?


 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

לא. ינואר-פברואר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

התקנות חלו מאוקטובר עד דצמבר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אבל מאוקטובר עד דצמבר לא דיברתם על כל העיר אילת.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אוקטובר עד דצמבר עם קיבלו מחזורים מלא. 

 << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> 

אי אפשר לבסס את התקנות האלה על בסיס פיקוד העורף. אני יושבת כאן מטעם לה"ב. זה לא הגיוני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הבעיה שלכם במשרד האוצר היא שאתם מקבלים החלטות לאט לאט. נראה לי שבסוף תקבלו החלטות על פיצויים כאשר כאן יהיה שלום. אתם מקבלים החלטות על אילת אחרי ששם יש פחות בעיה וכשיש בעיה בצפון, שם אתם עוד מדשדשים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה שפיקוד צפון משנה תקנות, זה לא אומר שהעסק פתאום עובד.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

 אנחנו חוזרים לאותו דיון כי אני חושב שרוב חברי הוועדה היו ביישובים הרלוונטיים והמצב מאז לא השתנה. יש לפחות 15, 18 יישובים שאין בהם שגרת חיים. זה הקריטריון. יש סוללה או אין סוללה, האנשים בקושי נמצאים שם. אין חינוך, אין עסקים, אין שגרת חיים.


 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

אפילו חברת חשמל לא מגיעה לשם.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אין שגרת חיים במובן הכי בסיסי. אנחנו מדברים על זה חודשים ואין מענה. התושבים פונים אלינו ואין לנו מה לומר להם. המצב הזה חוזר פעם אחר פעם. אני חושב שבכלל אין קורלציה בין הקו הביטחוני לקו הכלכלי. אנחנו צריכים לגשת לזה בראייה הרבה יותר רחבה. גם בנושא התיירות, בעיניי אנחנו צריכים להרחיב את המתווה לפחות למרחק של 30 קילומטרים מהגבול כי יש הרבה מאוד עסקים תיירותיים.

אני גם חושב שמתווה ההוצאות לא נותן מענה. אנחנו צריכים להכניס אותם לפחות למתווה של מחזורים כי הפער הוא משמעותי בין הוצאות קבועות למחזורים. זה לגבי הצפון. שישה חודשים אנחנו באירוע והמצב שם לא השתנה ובטח לא השתנה לטובה. אנחנו חייבים לתת פתרון לאנשים האלה כי חודשים רבים אין להם שום פתרון וזו המשימה שלנו לתת להם מענה. 

אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולחזור לנושאים עליהם דיברנו ועדיין אין מענה. קודם כל לגבי העסקים שעבדו עם עזה. אין שום פתרון לחובות אבודים לגבי הסחורות. אין מענה לענפים מיוחדים, לענף האירועים והתערוכות. דיברנו על כך אבל אני לא בטוח שהתקדמנו. אני גם אשמח אם יהיה עדכון לגבי העזרה למילואימניקים עצמאים, האם המנגנון הזה עובד גם לגבי מילואימניקים וגם לגבי משפחות אנשי המילואים. שר האוצר מתהדר בטוויטר שהכול בסדר אבל אני לגמרי לא בטוח שזה נכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. השר וסרלאוף, אתה רוצה להתייחס?

 << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> 

כן. כמה מילים. באתי במיוחד כי אני יודע שהדיון חשוב וכמוני כמוכם אני מקבל פניות מבעלי עסקים רבים ותושבים שקורסים. אני חושב שאנחנו לא יכולים לפעול כל הזמן בצורה דווקנית לפי קריטריונים תחת חדרים ממוזגים בירושלים אלא צריך לרדת לשטח ולראות את המושבים, לראות איך הם נאנקים. המלחמה נמצאת לא רק באפס עד תשע אלא היא מגיעה לכולם. יש לזה השלכות רוחב, כמובן גם על התיירות. בממשלה אנחנו נעשה מה שצריך אבל כאן בוועדת הכספים אנחנו צריכים להפעיל רגישות יתר ולהתייחס לזה במובן הרחב של זה ולא להתביית על קריטריונים שאומרים שכאן יש יותר טילים וכאן פחות. אני מסכים איתך חבר הכנסת ולדימיר שיש הבדל בין היבט ביטחוני לבין היבט כלכלי. כלומר, גם אם בהיבט הביטחוני אפס עד תשע הוא יותר מאוים, תיירות לא תגיע גם לאפס עד 30. אנשים לא יבואו כי בצפון יש מלחמה גם במציאות הנתפסת וגם במציאות האמיתית. לכן אנחנו צריכים להיות קשובים לראשי המועצות. נמצא כאן ראש המועצה המקומית כפר ורדים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

גם מבואות חרמון.

 << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> 

כמובן. ראש המועצה האזורית מרום הגליל, מטה אשר, גליל עליון ובוקעתה. ראשי המועצות לא נמצאים כאן.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אחרי המלחמה מפת יישובי הספר חייבת להשתנות.

 << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> 

חד משמעית. אני מסכים איתך.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

השר, יש לי שאלה. אתה הודעת שאתה לא נכנס לישיבות הממשלה עד שראש הממשלה לא יעמוד במילתו ויקבל החלטה שדואגת ליישובי הצפון.

 << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> 

זה לא כולל את ועדת הכספים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

האם התחדש משהו? האם אתה איש בשורות? שנדע גם את הקונטקסט בו אנחנו מקיימים את הדיון הזה. האם אתה נכנס לישיבות הממשלה? כלומר, האם הממשלה טיפלה בעניין הזה?

 << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> 

לא תכננתי להגיע לריאיון אבל שאלת שאלה ואני אענה. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

זה לא ריאיון. זה רלוונטי לדיון.

 << דובר >> שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף: << דובר >> 

אני אענה בקצרה כי אולי זה נוגע לכולם וכולם ירצו לשאול אותי על כך אחר כך. אני אומר שיש דברים שמתקדמים. אני כבר שבע מדיבורים ולכן אני רוצה לראות מעשים. יש התקדמות מאוד מאוד משמעותית כולל ישיבה שהייתה אתמול עם אנשי משרד ראש הממשלה ואנשי האוצר. אני לא רוצה להלאות אתכם ולומר לכם שהנה זה קורה עד שזה לא קורה אבל בהחלט יש תאריכים ברורים לפי מה שהציגו לי וזה צריך לקרות בקרוב. אנחנו נמתין. אני אפילו השאלתי כוח אדם מהמשרד כדי שירוצו כמה שיותר מהר לסיים עם הצעת המחליטים הזאת. אני אומר שחוץ מהממשלה יש לנו כאן גם מה לעשות בוועדת הכספים ולכן אני באתי, גם כדי להביע את ההזדהות ולומר את הצורך שלי כשר שנמצא בשטח ורואה את המצוקות ורואה את הבעיות. אנחנו צריכים להתייחס לזה בצורה של המקרו ולא להיכנס לכל מיני קריטריונים יבשים כאשר התושבים, הרשויות והעסקים קורסים. תודה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

השר, אנחנו מחזקים אותך. חבל שאתה צריך לשבות כדי שיתייחסו לצרכים של הצפון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו ועדת כספים. אנחנו עכשיו נמצאים בפני דילמה מאוד בעייתית. אנחנו לא יכולים לאשר תקנות כאלה. התקנות האלה גורמות עוול לכמה דברים אבל המציאות היא שאין לנו תשובות לשאלות שנשאלו כאן. מצד שני, יכול להיות שכדאי לנו לחכות. אתה אומר שגם במשרד האוצר וגם במשרד ראש הממשלה עומדים לשנות את הדברים האלה, באמת יש כאן אנשים רעב ללחם. אנשים נמצאים בצפון.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

לא יכולים יותר לחכות. חצי שנה אנחנו בלי חיים. אי אפשר עוד דיון, עוד החלטה ועוד דיון. זהו. חצי שנה ילדים בלי חינוך. אנשים תחת הפגזות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על אלה שכרגע לא נמצאים במערכת.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

אני מיישוב שלא פונה ואין בו שגרת חיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו יודעים. אנחנו בעניין. 

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

חצי שנה לא קורה כלום. אפילו חברת חשמל לא מגיעה אלינו.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אנחנו לא יכולים לבסס את השיח על הסוללות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו חיכינו לתקנות האלה ולא רק שחיכינו אלא שמנו את הנושא הזה בסדר היום עם כוכבית שכאשר התקנות יגיעו לכאן, נוכל מיד לדון בהן. הן הגיעו אתמול ואנחנו דנים בהן. מה שיש לנו בינתיים, יש כאן התקדמות לסייע ליישובים רבים בצפון אבל הבעיות לא נפתרות. כמו שאתה אומר, יש כאלה שרעבים ללחם. השאלה אם לחכות עוד עד שיהיה פתרון ואת זה אני שואל את השר. הוא אומר שהוא דיבר עם משרד ראש הממשלה ועם משרד האוצר ואני שואל מה עושים עכשיו. אני הייתי מצביע על דברים שאנחנו חושבים שצריך להצביע ומצביע בעדם.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

חסרים יישובים רבים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אם אני שם את זה, זה חילול שבת? מותר על פי התורה להצביע גם בצורה כזאת.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

יש כבר החלטת ממשלה שלא מיושמת. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני רוצה להשיב לכמה שאלות, גם לדברים שאמר השר וגם לשאלה של חברת הכנסת פרקש לגבי הקריטריונים ולגבי האמירה הכללית של קריטריונים פריזמה ביטחונית או פריזמה כלכלית.

מבחינתנו אני לא מסתכל אך ורק על ירי או אך ורק על הגבלות אלא אני מסתכל על מה שמשבש שגרת חיים. מבחינתי כאשר מדובר על נזק מלחמה, זה בהקשר של מלחמה וזה גם מה שהחוק אומר ואומרות התקנות. אנחנו פונים לגורמי הביטחון כדי לקבל מהם אינדיקציה.

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

אל תסתכל על מה שמשבש אלא תסתכל האם זה משובש או לא.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

זה מה שאני עושה. אני אסבר את אוזנך ואומר איך אנחנו עושים את זה. ברמת הגולן לא עלינו עד הרף ופנינו למשרד החינוך כדי לבדוק מה היקף התלמידים שלומדים ביישובים מפונים אבל הם תושבי רמת הגולן ולכן בפועל למשפחות שלהם אין לימודים. קיבלנו ממשרד החינוך מספר של 191 ילדים ועל בסיס המספר הזה, אנחנו בסוף מסתכלים על זה כהגבלות מצטברות. גם הדבר הזה נוסף למכלול השיקולים והצליח להביא את רמת הגולן לכך שהם יקבלו מסלול אדום בתיירות ובחקלאות. פנינו לכל משרד ממשלה רלוונטי שיכול לתת לנו בדל של אינדיקציה לגבי הפרת שגרת חיים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אם כך, איך מבואות חרמון לא בפנים? איך גליל מערבי לא בפנים? איך מטה אשר לא בפנים? איך גליל עליון לא בפנים?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אי אפשר להסתכל על מועצה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

מוטות תיירות.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

במבואות חרמון כמעט כל היישובים בפנים. 90 אחוזים מהיישובים בפנים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

ומה עם ה-10 אחוזים? מה זה 90, באיזה קנה מידה? כל יישוב אחד שהוא בחוץ, מבחינת היישוב הוא 100 אחוזים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

מבואות חרמון, כל היישובים שמפונים זכאים למסלול אדום. את מעלה כאן יישובים שהם זכאים. כמעט כל מה שאמרת, הכנסנו אותם כיישובי ספר. אמרת מירון וכולם בפנים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

הנה הרשימה שיש לי. גליל עליון, מבואות חרמון, גליל מערבי, מטה אשר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אלה מועצות. אלה לא יישובים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אזורים מוטי תיירות.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

האירוע צריך להיות קו הגבול בלבנון וקו הגבול בסוריה ולמתוח ממנו קו של 30 קילומטרים. לא להתעסק עם הירי כאן או הכטב"ם שיגיע עד לשם. בדיוק כמו שעשו בגבול שאין למדינת ישראל הסכם שלום עם אותה מדינה שזאת לבנון וסוריה. משם למתוח קו, מהקו הכחול ולא מקו הגדר. ידעו לעשות את זה בדרום עם 40-7 ואפשר לעשות את זה גם בצפון. למה בדרום זה על פי קילומטרים ובצפון זה על פי סוללה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. אורית, את רוצה להתייחס? אני רוצה לדעת מחברי הכנסת, תאמרו מה לעשות, האם לחכות עד שהם יביאו פתרונות או להצביע עכשיו. אני רוצה תשובה. אני לא רוצה להחליט לבד אלא אני רוצה שכולם יהיו שותפים להחלטה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

בכל מקרה, כל הגשת תביעה תהיה רטרואקטיבית.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

בכל מקרה יש לי שאלה ליושב-ראש. האם הוועדה הזאת תהיה סגורה בפגרה?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא. מה פתאום?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני שמחה לשמוע כי אני רוצה להגיד לך שאני מתביישת להסתכל בפני משפחות החטופים. הבוקר היה דיון בהשתתפותם.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני כל הזמן אומר את זה. אני אומר את זה גם למשפחות של החטופים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני מתביישת להסתכל להם בעיניים כי כפו עלינו פגרה בתקופה כזאת. אני מברכת אותך על כך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש כאן הרבה דיונים. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

גם צריך להשלים את חקיקות התקציב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו נעשה בפגרה את כל מה שצריך כולל בפסח. בסוכות אני כינסתי את הוועדה.


 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

אתם מוזמנים לבוא לצימרים בצפון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אורית, תאמרי מה דעתך.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אני חושבת שיש כאן דילמה אבל אני חייבת לומר לך שבכנסת הזו בוועדת כספים, כל פעם שאנחנו מאשרים משהו ומשחררים את החבל, פשוט לא חוזרים אלינו. אנחנו רואים את זה בכל דבר – בבנקים, בחשב הכללי, בגיוסים, בקרן הערבות – ולכן שאלתי אם אנחנו נעבוד בפגרה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן. התשובה היא כן.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

בעיניי עדיף שזה יהיה דבר טוב אבל אני פתוחה לשמוע את כל החברים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ברגע שהם מביאים איזושהי תוכנית שקשורה לעניין הזה, אני באותו יום מכנס את הוועדה.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

השיטה הזאת לא עובדת. הם לא חוזרים אלינו.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ולדימיר, מה אתה אומר בתשובה לשאלה הזאת?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 

לא יודע. מצד אחד הרי ברור שאין לנו שום כוונה לעכב כל מרכיב של פיצויים למישהו. מצד שני אני מסכים עם אורית. ברגע שמאשרים, אנחנו בגדול יכולים לחפש.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה עורך סקר?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא. תתייחס ותן תשובה מה דעתך.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני קודם כל אתייחס לדיון ואחר כך אני אומר מה תשובתי. אני מסכים שלא צריך להיות באיזושהי הגדרה של פיקוד העורף או לא פיקוד העורף. צריך לראות ולהבין שהמקומות האלה לא עובדים. אגב, גם אחרי שחוזרים לשגרה, אנחנו יודעים שעדיין העסקים לא חוזרים לעצמם. זה שאנחנו מביאים עכשיו את ינואר-פברואר, יש את מרץ-אפריל ואתם יודעים- גם מהדרום - שגם מי שחזר, עדיין יש כאלה שצולעים.

מדברים על מועצות מסוימות, על כפר ורדים, על גליל עליון, הוספתם, הורדתם, אבל מה עם צפת? איפה צפת נמצאת? באיזה מסלול?

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

לא נמצאת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מישהו כאן יודע מה קורה בצפת? 

 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

חבר הכנסת ינון אזולאי, אני רוצה להזכיר שבינואר נהרגה בצפת חיילת מרקטה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם אם דיברו איתך קודם בנושא הרפטינג ואמרת שיכול להיות שיש לו פתרון של התיירות. למה זה לא צריך לבוא מהתחלה כדי שנוכל לישון בשקט? שאותם עסקים יוכלו לישון בשקט? בסוף אנחנו פותרים להם את הבעיה. הוצאנו להם את המיץ אבל בסוף פתרנו להם את הבעיה, אבל למה להוציא את המיץ? אם אנחנו יודעים שהוא בתיירות, תגיד. עשינו את העבודה הזאת בתקופת הקורונה ותגיד שאתה כבר מצהיר שכל מי שהיה בקורונה יהיה בפנים. יש לו כבר את האישור של משרד התיירות ואתה תאמר לו שיהיה רגוע ושקט כי הכול בסדר. הוא רוצה לקיים את התיירות אצלו. הוא אומר שיכול להיות שפיקוד העורף יגיד לו כן. מישהו מאיתנו הלך לשם? משרד החינוך מאפשר לצאת לשם? 

 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

משרד החינוך אומר לא.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אף אחד לא מאפשר לצאת לשם. 


 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

צה"ל לא מאפשר להגיע לשם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

 בנהריה שיניתם את הסטטוס. נהריה תקבל במסלול האדום?

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

נהריה תקבל. נהריה מחזורי מלא. הם חלק מהיישובים של יישובי קו העימות.

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

הם לא מקבלים מסלול אדום.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הם מקבלים. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

הם מקבלים מחזורי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה שהיה. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

מה שהיה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

שאר היישובים, כדיתה, אור הגנוז, אמרתם שהכניסו אותם. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אגב, האמירות שלא מקבלים תשובות בחזרה, האמירה הזאת, אני מצטער, אדוני היושב-ראש, אני אומר גם לך, אני חייב את זה גם לעובדים שלי ולאמיר. מאז הדיון הקודם – ואמרתי את זה גם בדיון הקודם ואני חזור ואומר את זה עכשיו - העובדים שלי לא ישנו לילות כדי להביא את הסיפור הזה של אור גנוז וכל היישובים האלה. אתמול עד שעה 12:00 בלילה העובדים שלי היו בפיקוד העורף כדי לגמור את הדבר הזה. זאת יוזמה אך ורק של משרד האוצר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אבל זה לא הנושא.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אתם אומרים שאתם לא מקבלים תשובות. קיבלתם תשובה עכשיו. זה לגבי האמירה שלא מקבלים תשובות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בוא אני אסביר לך משהו. אם הם לא ישנו אתמול בלילה, זאת אשמתך. הם יכלו לישון אתמול בלילה אם היית מביא את מה שהבאנו בפעם שעברה ולא צריך עוד פעם להוציא ולהכניס את זה. מה המשחק הזה של מוציאים ומכניסים? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני תלוי בזה שאלוף פיקוד העורף יחתום על המסמך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו מעריכים את העובדים שלך לא פחות מאשר אתה ואתם יודעים את זה טוב מאוד. אל תאשים אותנו.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני לא מאשים. ההאשמה הופנתה אלינו. נאמר שלא חוזרים עם תשובות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני עדיין לא דיברתי אם חוזרים אלינו עם תשובות או לא. בפעם שעברה עשינו כאן בדיוק את אותו דיון ובאנו עם אותן בעיות ואז הלכתם וחזרתם והלכתם וחזרתם. אגב, רק בגלל שהוועדה התעקשה הלכתם והבאתם את היישובים האלה ובסוף הכנסתם אותם, בגלל פיקוד הצפון, פיקוד הדרום, הכול בסדר. אם היינו לוקחים את אותו דבר שהיה בפעם שעברה והיינו מכניסים ומכאן אנחנו מוסיפים, עדיין העובדים לא היו ישנם טוב כי לעובדים שלך אכפת מכל אחד ואחד שנמצא ואנחנו יודעים מה קורה. תמיד אנחנו מזכירים את אמיר אבל לאמיר יש צוות עובדים ענק וגם לך, עובדים תחתיכם שעושים את עבודתם הכי טוב אבל בסופו של דבר יש גם את אלה שאנחנו יכולים לפתור להם את הבעיות אם אנחנו נותנים להם מראש את מה שאנחנו יודעים לתת ולא צריכים ללכת הלוך וחזור, תשעה קילו מטרים, תשעה וחצי קילומטרים, יש ארטילריה או אין. 

כבר עכשיו אתם עשיתם בדיקה מה קרה מינואר ובאיזה מקומות הוחמר המצב כדי שלא נצטרך לחזור על אותו דיון והפעם הוא יהיה על מרץ-אפריל

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

בסוף חודש דצמבר פנינו לפיקוד צפון ולפיקוד העורף כדי לקבל את הנתונים האלה. בסוף חודש דצמבר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לשאלת היושב-ראש ששאל מה אני אומר. אני אומר לא לאשר את זה עד שנביא את הכול בשבוע הבא.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

כמו שעשינו בחוקי התקציב. תן להם הנחיה לדבר עם החבר'ה האלה, להגיע למשהו מוסכם ולהציג לוועדה. 


 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

דובר כאן על 30 קילומטרים, עשיתם בדרום 40 קילומטרים ורציתי לומר שתזכרו – אני בוועדה הזאת מ-2007 – שכל פעם שעשינו תקנות בדרום, זה בעקבות הנחיות פיקוד העורף או הצבא. אף פעם לא פרצנו אזור באף אירוע, באף מלחמה. קחו את צוק איתן, שומר חומות, עמוד ענן, עופרת יצוקה, חרבות ברזל – הכול בהנחיית פיקוד העורף.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אמיר, לא באים אליכם בטענות.



 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה יושב כאן ונהיה שכפ"ץ של גוף שלא נמצא כאן כדי לשאול את השאלות. זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אתה מסתמך על משהו שאני לא יכול לשאול אותו ואני לא יכול לברר אצלו. יש כאן תהיות שעולות. אמרתי, מעולם לא הגיע לוועדה מצב שינוח-ג'ת וכסרא-סמיע היו בפנים וכפר ורדים בחוץ. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גפני, אני אומר לך משהו בנושא ששאלת. בפעם שעברה שלחנו אותם לעשות שיעורי בית, הם חזרו עם שיעורי בית שעשו וכל העיכוב היה בגלל משרד הביטחון ולא בגללם. כשאני חושב על זה שוב, אני אומר שאנחנו עלולים לא לאשר את זה עכשיו ואז משרד הביטחון ימשיך לחגוג. מצד שני, אני באמת סומך עליהם כי בפעם שעברה הם הביאו את זה. אם אנחנו נדע, והם יאמרו לנו, שתוך מספר ימים הם יודעים להביא את התשובה ואנחנו נעזור להם להביא את התשובה כמו שבפעם שעברה עשית כדי לעזור להם - יכול להיות שכדי לא לתקוע את האחרים כן צריך לאשר את זה ולעשות את זה. בפעם שעברה הם עמדו בהתחייבות שלהם.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אין לי תלונות אליהם.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כך נהיה כל 2024 וכל 2025.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

למה רק עד מרץ?

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

שאלה בנוגע לנהריה. זה מסלול אדום?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 

ינואר-פברואר?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא. אין הפסקת פעילות בנהריה. הם במסלול מחזורים שזה אובדן הכנסות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה מה שהיה. הוא לא עדכן בעניין.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

מה שקיבלתם בנובמבר-דצמבר, אתם תמשיכו לקבל בינואר-פברואר. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לגבי עסקים בנהריה, אנחנו יודעים שיש על החוף עסקים שסגורים בהנחיית הצבא. להם יש הפסקת פעילות והם זכאים למסלול אדום מלא. אני הייתי בנהריה פעמיים בשבועיים האחרונים.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם אני הייתי. יכולנו ללכת ביחד. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני לא יכול להגיד שהעיר מושבתת לגמרי. יש בעיר עבודה. לכן מסלול המחזורים, תמיד כשהתקנו תקנות, בכל המבצעים, זה היה במקומות שלא הייתה הפסקת פעילות מלאה. ההנחיות גרמו להפסקת הפעילות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, אני יושב כאן בדיון ואמרתי לך מהתחלה שהצבא שצריך לתת לנו את התשובות, לא נתן את התשובות. אני גר בצפון. נרצה או לא נרצה, הצפון במלחמה. הילדים שומעים את ההפצצות, אם הוא יושב בבית ג'אן או אם הוא יושב בצפת. אנחנו באים לכאן ומדברים, מוציאים יישוב, מכניסים יישוב, זה יהיה בפנים וזה יהיה בחוץ. בפעם הקודמת אנחנו עשינו עבודה טובה והפעם חייבים לעשות עבודה טובה. אסור לנו להיגרר ולומר שאנחנו צריכים לאשר את זה עכשיו כי יש יישובים שיכולים להיפגע. הם יכולים לעשות את העבודה תוך יומיים. הם יכולים להביא לנו את זה כבר ביום ראשון.

אני לא מצליח להבין אם מוציאים יישוב ואם מכניסים יישוב. כמו שנאמר כאן הוא שכפ"ץ של הצבא. שיבוא לכאן הצבא ויסביר למה בית ג'אן לא בפנים, למה צפת – שם נהרגה חיילת - בחוץ ואנחנו מדברים על חודש ינואר. אני לא מצליח להבין את ההחלטות של הצבא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה אתה מציע?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מציע לקחת את כל החבילה שהייתה בפעם שעברה, לאשר אותה ומה שהביאו חדש – לאשר ביחד ונמשיך. לא יכול להיות שביישובים השתנה משהו מינואר-פברואר. לא השתנה כלום. 

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

כבוד היושב-ראש, היה אמור להיות גוף שדואג לנושא האזרחי והגוף הזה לא קיים. לכן הכול נופל על משרד האוצר ולכן גם נושא הפינוי נופל על משרד האוצר. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם פיקוד העורף יחליט להכניס את צפת, הוא יכניס את צפת. אני אומר לכם שזה תלוי בלחץ שמופעל כאן בוועדה, אם צפת תיכנס או לא.

 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

פיקוד העורף נותן נתונים יבשים. זה לא הוגן ליפול עליהם. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם לא הוגן להאשים עכשיו את מי שלא נפגע כלכלית. מי שלא נפגע כלכלית, לא יגיש. אנחנו מאשרים ינואר-פברואר. אפילו אם הוא רוצה לרמות, הוא לא יכול כי אנחנו עכשיו מאשרים ינואר-פברואר. הוא יגיש את האמת, את מה שהיה לו. מי שלא הפסיד, לא יגיש. מי שהפסיד, הוא יגיש. לא יכול להיות מצב כזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו עכשיו חוזרים אחורה. תמיד לוקחים את האזרחים שלנו שמרמים אבל אנחנו כאן לא יכולים לרמות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה אתה מציע לעשות?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מציע להקפיא את הנושא עד שיביאו את כל היישובים.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אני חושבת שצריך לאשר את מה שהיה קודם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רק שתדעי, את חברה בוועדה. כל הזמן אומרת לי היועצת המשפטית שיש בעיה. אם אנחנו מאשרים את מה שהיה - - -

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

לא נוכל אחר כך לשנות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא. תמיד אפשר לשנות אבל אין לנו על מה להתבסס.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בסופו של דבר מתבססים על הנתונים העובדתיים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אבל גם אז הם חזרו ותיקנו את הקריטריונים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אבל הם חזרו בגלל שבא הצבא ואמר.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

נכון. עשו עוד סיבוב.

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אם כן, עדיף לחכות. 

רציתי לשאול לגבי התיירות. אני לא יודעת היכן בכל הנושא הזה נמצאים המדריכים של התיירות. צריך לקחת אותם בחשבון. לרוב הם לא תושבי המקום ויש כאלה שהם כן תושבי המקום. זו נקודה מאוד חשובה שצריך לתת עליה את הדעת.

באשר לנושא החקלאות שעד עכשיו לא דיברנו עליו. יש עובדי קבלן שעובדים בחקלאות וצריך לדאוג גם להם. לא יכול להיות שאנשים נפגעו ואנחנו מדברים באופן כללי. הכול חשוב אבל גם האנשים האלה צריכים להתפרנס. כאשר מביאים את הפתרון צריך לקחת גם אותם בחשבון.

 << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, בסוף אנחנו חוזרים לאותה נקודה עם ההנחיות של פיקוד העורף ופיקוד צפון. עוד מעט לא יהיה למי לעשות את התקנות האלה ולתת את ההטבות. התושבים של הצפון נוטשים.

לכן אני אומר שוב שיש כאן אפשרות אחת. יש החלטות ממשלה לפיהן מדינה שלישראל אין איתה הסכם שלום, קו הגבול הוא קו עימות וזאת לבנון וסוריה כאשר אנחנו מדברים על הצפון. למתוח קו ישר, כי מה זה שגרת החיים שיש שם? אתמול הילדים בגולן היו בממ"ד ובבוקר הם הלכו לבית הספר. לפני שלושה שבועות ראינו ילדים שנוסעים בהסעה לחוגים ומטח רקטות פגש אותם באמצע הדרך. חיילת נהרגה בצפת. אין שם שגרה. זה לא רק לתיירות, זה לא רק לחקלאות, אין שם כלום. לא מגיעים שם לטיפולים. עסקים מעלים אבק. לכן אני אומר שעוד מעט כבר לא יהיו תושבים ולא יהיה בשביל מי לתקן את התקנות ועל מה להצביע. או שמפקיעים את האחריות מפיקוד העורף, ואם יש מלחמה בצפון – שיודיעו שאזור הצפון הוא במלחמה, קו הטיווח הוא 30 קילומטרים מקו הגבול של מדינה שאין איתה הסכם שלום כמו לבנון וסוריה, שיגזרו פנימה 30 קילומטרים עד שנגמרת המלחמה. עד שראש הממשלה לא אומר שהמלחמה הסתיימה, כל מי שנמצא בטווח האזור הזה, נמצא במסלולים שיכולים לקבל את התקנות ואת ההטבות ואת הפיצויים כי אחרת כבר לא יהיה למי לתקן ולמי לתת.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כבוד היושב-ראש, אני רוצה להעלות סוגייה שכן קשורה לדיון והיא פיצוי למגדלי העדרים הבדואים בנגב שנפגעו עקב המלחמה באי יצירה לשטחי מרעה במיוחד בעוטף ובשטחי אש. מחוז דרום במשרד החקלאות, מחוז נגב, הכין תחשיב לפיצוי לפי הנתונים שיש לו ועד לרגע זה הם לא קיבלו כל תשובה. אני יודע שהנושא הזה הועבר למשרד החקלאות שהעביר אותו למשרד האוצר וטרם התקבלה תשובה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אנחנו לא מכירים את זה.

 << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> 

אני מלה"ב. רועי כהן מתנצל על שלא יכול היה להגיע. אני חושבת שמה שאמר חבר הכנסת קרויזר זה בדיוק מה שאנחנו בלה"ב מרגישים. הקריטריונים לפי פיקוד הצפון, פיקוד העורף, לא רלוונטיים. צריך לקחת את הקריטריון ולעשות בדיוק כמו שבדרום, אפס-שבע, אפס-ארבעים. זה הצע כאן גם על ידי יתר הארגונים. 

דבר נוסף שהוא מאוד חשוב. המלחמה לא מסתיימת בחודש מרץ, בטח לא בצפון. מביאים לנו טלאי אחרי טלאי. כל פעם צריך לתקופה. לעסקים בצפון אין ודאות.

הדבר השלישי ואני מתחברת לנושא עליו דובר כאן, תיירות. בטח שבצפון אנחנו מדברים על אטרקציות אבל מעבר לזה יש נושא של מורי דרך, נושא של תיירות נכנסת ומכל הנושא הזה מתעלמים.

אנחנו מבקשים מהוועדה. אם תאשרו עכשיו את התקנות, למעשה אישרתם את הנושא ואלה בעצם קריטריונים של פיקוד העורף, פיקוד הצפון. אם אתם דוחים בכמה ימים ותבקשו שזה יהיה יותר מדויק על בסיס קריטריונים אחרים, התוצאה תהיה טובה יותר.

 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

ראש המועצה כפר ורדים. אגב, בנושא של כפר ורדים אני רוצה לעדכן שמעבר לזה שהוא נכנס עכשיו, הוא היישוב היחיד בכל הצפון שאין לו הטבות מס אבל זה דיון אחר.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

גם בדיון הזה השתתפתי.

 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

אני רק מזכיר לך. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אתה גם מסכים איתי שלא קרה מצב הפוך. 

 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

אני מסכים. אני רוצה לספר לכם ולשקף לכם קצת את המצב. יושבים כאן תיירנים, ראש מועצה, בעלי עסקים, האוצר ואני באמת לא מצליח להבין את הדיון ואיך פתאום גלשנו לאיזשהו שינוי שהיה בין אוקטובר, נובמבר, דצמבר לבין ינואר-פברואר בצפון. 

אני רוצה לספר לכם שהבוקר קמתי ב-03:35 מכיוון שפיקוד צפון לכל קו העימות, כולל ינוח-ג'ת, כולל כסרא-סמיע, כולל בית ג'אן, נתנו לנו הערכת מצב בשעה 03:30 לפנות בוקר בעקבות החיסול שהיה בדמשק. זה קורה בערך ארבע פעמים. זה לא קרה בנובמבר-דצמבר כי לא היינו שם. אבל עכשיו פתאום התחלנו להגדיל קצת ולהסלים. 

לגבי נהריה. יוראי, כשהצבא סופר רקטות, בנהריה עד היום לא הייתה אף אזעקה ולא הייתה אף רקטה אבל העיר הזאת מושבתת לגמרי. זה מעניין. זאת תופעה. צריך לתת לתושבים שם בונוס ענק על זה שהם לא נטשו אלא נשארו בעיר ולכן כנראה לא יורים עליהם עכשיו כי זה חלק ממשא ומתן מלחמתי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אייל, מה אתה רוצה לומר לנו?

 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

אני רוצה לומר שלדחות את הדיון זאת הריגה. פשוט הורגים אותנו. זה יכול להידחות ואז הוועדה תעבוד בפגרה כאשר לחוק הזה צריך חקיקה ואנחנו לא יודעים אם תהיה מליאה ולאן זה נגרר. אנחנו בחודש אפריל ודנים על ינואר-פברואר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בשביל זה לא צריך את המליאה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה בלי מליאה. הוועדה מאשרת.

 << אורח >> אייל שמואלי: << אורח >> 

אני חושב שאם דוחים את זה, צריך גם לתקצב זמן לאוצר. אנחנו לא יכולים להיות באי ודאות.

 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני מודה על הדיון החשוב ואני כן רוצה לציין לשבח את משרד האוצר ואת רשות המיסים שעד השעות הקטנות של הלילה עשו את העבודה כדי לראות איך באמת לסייע לאותם יישובים שמלכתחילה היו אמורים להיכלל כקו העימות וטוב שאנחנו לא חוזרים על הדיון הזה.

יחד עם זאת אני אומר שאני בעד קריטריונים ואי אפשר להתנהל בלעדיהם אבל בתוך עולם ההחלטות צריך גם לראות את האמת ולצערי האמת היא שהיישובים בקריסה כלכלית טוטלית. כשאני מדבר על יישובים שמעבר לתשעה קילומטרים כמו שפר, אמירים, עמוקה, תשעה וחצי קילומטרים, התייר לא עוצר בתשעה קילומטרים אלא הוא מסתכל על שטח טריטוריאלי. היישובים עם אפס הכנסה. אנחנו באפריל והתושבים מאמירים ומקומות אחרים מגיעים אלי ללשכת הרווחה. אין להם הכנסה בכלל ואנחנו באפריל. נכון, עד דצמבר היה אירוע כלכלי מאוד נרחב, כלל המדינה, מדינת תל אביב, כולם, אבל היום אנחנו באירוע מלחמתי בצפון.

אם מישהו כאן חושב שאנחנו לא נמצאים במלחמה, הוא מוזמן להגיע אלינו לצפון. אין ספור טילים, כטב"מים, התרעות, אין בכלל שגרה. מה שחברי ציין קודם אכן זה כך. בשעה 03:00 בלילה אנחנו מקבלים את אותן המלצות מפיקוד צפון אם יש לימודים או אין לימודים, מסיעים בהסעות או לא, ומדובר על כלל יישובי המועצה ולא רק על היישובים עד תשעה קילומטרים. אני אתן דוגמה את חוות בת יער עם 100 עובדים, קריסה טוטלית. הוא נאלץ לפטר את כל העובדים. בסוף נגיע לנקודת האל חזור שאחרי כן לא נוכל לחזור אליה. היום תושבים, לא רק שאין להם מסגרות חינוך, אין להם הסקה. מה הציפייה? הם פשוט יעזבו את המקום ויעתיקו את מקום המגורים שלהם לאזור המרכז. לזה אנחנו מייחלים? לזה אנחנו מחכים? 

יש פתרונות. כאשר רצו להגדיר ברמת הגולן יישובים שהם לא יישובי ספר, קיבלו החלטה שנגדיר יישובים מסוימים כיישובי ספר למשך שנה. כאשר רצו לקבל החלטה לגבי ערים מוטות תיירות, אילת, חבל אילות ואחרים, אפשר לקבל. כאשר רוצים, מוצאים את הפתרון אבל צריך להסתכל על האמת וזו האמת.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

על אילת זה לקח הרבה מאוד זמן עד שקיבלו החלטה.

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

אני גר בקיבוץ כפר סאלד בגליל העליון, יישוב שהוא טיפה מעבר לקו הפינוי. אני מייצג כאן פורום של 25,000 אנשים.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אמיר, אמרת שהוא בפנים.

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

לא. אני מאוד מכבד את העבודה של משרד האוצר אבל הם עושים את העבודה שלא צריכים לעשות. משרד הביטחון נותן להם את הנתונים והם איכשהו צריכים להוציא קריטריונים מי כן ומי לא. אותו דבר לגבי החלטת הפינוי. החלטת הפינוי היא מבצעית וגם אזרחית ואני אקריא אותה לכולכם: "מי שלא ניתן להבטיח את שלומה של האוכלוסייה ולהבטיח אספקת מוצרים ושירותים בסיסיים עבורה".

תגידו לי, חברת חשמל שלא מגיעה זה שירות בסיסי? חינוך אין, וזה שירות בסיסי? כטב"מים על הראש זה שירות בסיסי? הבעיה כאן היא שאין גוף שמחליט את זה. היום בישראל אין גוף שמחליט באיזה יישוב אי אפשר לחיות. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אכן הגיע הזמן להפסיק לשים טלאי על טלאי כמו שאנחנו רגילים והתמכרנו לזה ולבנות צוות ייעודי שיקבע, יתעדף ויכין מדרגות. בתוך העניין הזה לדעת גם להחריג יישובים שביום יום של השגרה הם לא נחשבים כיישובי ספר. לאור המצב החריג והחמור שהמדינה לא הכירה בצפון הארץ, שלראשונה מאז קום המדינה יצרה חגורת ביטחון בתוך המדינה ולא מחוצה לה – אין מנוס מהגדרה נקודתית לטווח המיידי הקרוב הנוכחי ולצד זאת לקבוע צוות שיקבע אחת ולתמיד תעדוף של מי נכנס ולצד זאת מי יוצא.


 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

מחוץ ליישוב בו אני גר יש מחסום וכתוב שטח מסוכן. מישהו בדק מה מצב הילדים אצלנו? מפילים את הכול על משרד האוצר שמנסה להציג קריטריונים שלוקח לו שלושה חודשים לקבל אותם ממשרד הביטחון ואנחנו כל הזמן באותו לופ. יש החלטת ממשלה שמופרת. ההחלטה הזאת מופרת. אצלנו אי אפשר לחיות ביישוב לפי החלטת ממשלה אבל אין אף גוף שיחליט על כך. אני מזמין את כל חברי הוועדה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני מחזק את כל מה שאתה אומר ובפרט שהכתובת לא אמורה להיות מופנית לכיוון משרד האוצר. משרד האוצר הוא שלמן. הוא מי שאמור לקבוע את התקנונים על פיהם הם משלמים.

 << אורח >> אהרון גמזו: << אורח >> 

נכון מאוד. 

 << אורח >> אופיר נחמני: << אורח >> 

אני מטבריה. אני יושב-ראש הלשכה לפיתוח כלכלה והמסחר בטבריה, גוף שהקמנו לפני שנה וחצי בניסיון להוציא משהו מהעיר הגמורה, שלצערי גמורה כלכלית ובכלל גמורה, שנקראת טבריה. לא התכנסנו לשם זה ואני אהיה ספציפי. 

ביום ראשון ראיתי שערים מוטות תיירות, אזורים מוטי תיירות מקבלים על ינואר-פברואר, העסקים באילת ובים המלח. אני רוצה לשאול במה טבריה שונה מאילת ומים המלח. ממש בדקה אני אתן לכם נתוני השוואה, פעילות עסקית בערים המרכזיות בישראל עליהם אני מתבסס. חברת שבא מנהלת מערכת תשלומים לאומית בכרטיסי אשראי.

באמצע חודש מרץ היא הוציאה הודעה האומרת: "ערי התיירות, חזרת הכנסים והנופשים לאילת הובילה את ההוצאות בכרטיסי אשראי בעיר לירידה של שישה אחוזים בלבד אבל בטבריה ההוצאות עדיין נמוכות ב-20 אחוזים". אצלנו בטבריה יש יציבות של 20 אחוזים ירידה בפעילות העסקית.

"טבריה ואילת רושמות מגמות הפוכות במהלך השבועות של חודש פברואר". אנחנו מדברים כאן על ינואר-פברואר ואני בכלל עוד לא נכנס לחודש מרץ. "בעיר אילת שבה חלה ירידה במספר המפונים במלונות ולעומת זאת עלייה בנופשים ובכנסים המתקיימים בעיר, נרשמה התאוששות משמעותית והיא עומדת על ירידה בהוצאות של שישה אחוזים בלבד. שבוע ממוצע. לעומת זאת בטבריה היקף הירידה עדיין גבוה ועומד על 17 אחוזים". 

בטבריה אין כלום. אין חקלאות, אין היי-טק, אין לאו-טק, אין שום דבר. הקפיטליזם בטבריה מתבסס על ענף התיירות. בטבריה אין תיירות צליינית ואין תיירות ישראלית. בטבריה יש קרוב ל-4,500 חדרי מלון, מתוכם 4,000 מפונים תושבי אילת. החנויות כחול-לבן תפוסות מה-7 באוקטובר, העסקים בעיר מתלוננים שאף אחד לא יכול לעצור וזה נכון. כלי הרכב בטבריה, גם של המפונים, בעיקר של המפונים, חונים במרכז העיר גם על המדרכות והאנשם פשוט לא מתקרבים למרכז העיר. הטיילת בטבריה ריקה. שוממת. המסעדות נסגרו והכול עומד להשכרה. חברות ספנות, שיט, בסטות בשוק – אתם צריכים לבוא לראות מה המצב עכשיו.

בהמשך לנתונים, נהריה למשל עם שישה-שבעה אחוזים פגיעה. בטבריה זה ממש משמעותי. העסקים יפגעו ויש הרבה עסקים כאלה ואתם חייבים להכניס את זה ביחד כי זאת עיר מוטת תיירות ואין תיירות וגם לא תהיה בפסח.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

אגף התקציבים אומר שאתם בפנים.


 << אורח >> אופיר נחמני: << אורח >> 

לא. לא שמעתי את זה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הם הולכים לעניין הפיצוי. הם לא בפנים. 

 << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> 

מנכ"ל אשכול גליל מזרחי. 18 רשויות שמתבססות על כלכלת תיירות. אני מצטרף להמלצה של חברי הכנסת. יש כאן שני גבולות, לבנון וסוריה. עם כל הכבוד לצבא, לבנון וסוריה, קו 30 ולפי מחזורים. זה פשוט מאוד.

 << אורח >> יניב גיגי: << אורח >> 

רפטינג נהר הירדן. אנחנו לא ירידה במחזור, אנחנו מה-7 באוקטובר סגורים לגמרי. אנחנו לא סגורים כי אנחנו עצלנים. אנחנו לא יודעים מה להגיד לעובדים. יש לנו על 150 עובדים שעובדים גם במעגל הראשון וגם כאלה שעובדים בקבלנים משנה. רוב העובדים עברו למרכז וגם כשתסתיים המלחמה, הם לא יחזרו לגליל. אנשים לא רוצים לחזור לגליל ולא בגלל המלחמה. לנו יהיה קשה לחזור לשגרה גם אחרי שנתאפס. בעלויות החודשיות שלנו, היום אנחנו מחזיקים את האתר הזה, אלה גם עובדים שסיימו את החל"ת שלהם, גם רצף ביטוחי, זה גם חשמל ומים. זאת אומרת, כל חודש אנחנו שמים מאות אלפי שקלים, באים לוועדה אחרי ועדה ולא יודעים מה קורה איתנו וכמה זמן זה יימשך. בחודש מרץ זה יסתיים? באפריל? במאי?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לגביכם הם נתנו תשובה. 

 << אורח >> יניב גיגי: << אורח >> 

עדיין יש לנו עובדים שאנחנו לא יודעים מה לומר להם מחר בבוקר. מסתיים להם החל"ת. כרגע אנחנו סגורים לגמרי ולא יודעים מה קורה בהמשך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לגבי הרפטינג, צריך למצוא את הפתרון.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

הם בתפר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רוצה לדעת לגבי ההחלטה שלי. אני רוצה לדעת האם אתם יכולים להתחייב על מה שהיה כאן באופן מאוד ברור. מדובר על שני קווי גבול. אנחנו כל הזמן מדברים על האם יש סוללה או אין סוללה. כולנו אמרנו את אותו הדבר. בסופו של דבר הצפון מושבת. המשמעות היא שאנשים יעזבו.


 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

לא יעזבו. כבר עזבו. אצלנו עזבו 40 משפחות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה לא הסיפור שעכשיו יורים או לא יורים. אם היה רק שיגור אחד או היה יותר משיגור אחד, זה בכלל לא הנושא שעומד כאן לדיון. אנחנו כולנו מדברים על פיצויים לאנשים שבעצם החיים שלהם הושבתו, אפילו אם לא היה שיגור אחד. אין שם אנשים. אין. הנה, אומר לך בעל הרפטינג שם שהמקום סגור ולא משנה אם ירו או לא ירו. הצפון מושבת. יש שני קווי גבול, מול סוריה ומול לבנון. האם אתם יכולים לקבל החלטה שיתחיל דיון לא על כמה שיגורים היו והאם הייתה סוללה בדצמבר ולא הייתה סוללה בינואר, כי מה זה בכלל משנה? בטבריה אין תיירות. העיר נסגרת. 

אני רוצה לדעת אם אנחנו נאשר היום את התקנות שהבאתם כדי לא לעכב שום דבר, האם אתם יכולים להתחייב שאתם תבואו עם תשובות גם על הדרוזים, גם על הנושא של התיירות, גם על הנושא של קווי הגבול.


 << אורח >> אופיר יחזקאל: << אורח >> 

אתם לא יכולים לתקוע את קריית שמונה ואת שאר היישובים. אני ממלא מקום וסגן ראש עיריית קריית שמונה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

 יש לנו אפשרות אחת, אמיר ויוראי. אם אלה היו אנשים אחרים היינו אומרים שלא נצביע עכשיו כי אם נצביע אתם תלכו ולא תחזרו. אתם בהתחייבויות שהיו לכם בעבר כיבדתם אותן. אני רוצה לדעת על מה אתם יכולים להתחייב כדי שלא נעכב אנשים שרעבים ללחם. אנשים מחכים לזה כבר חודשים ארוכים. הצפון מושבת. האם אנחנו יכולים לאשר את זה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רוצה לחדד. קודם דיברנו על נהריה ואולי לא הבנתי ולכן שאלתי שאלה ברורה והיא האם הם נפגעו לעומת הפעם שעברה. נאמר לי שכנראה לא אבל נראה לי שכנראה כן.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני הסברתי את זה. נהריה בתקופה של אוקטובר, נובמבר ודצמבר, ההנחיות היו מחמירות. הייתה תקופה מאוד קשה. אנחנו עשינו גם סיורים שם וראינו שהייתה שם הלכה למעשה - מכל ההנחיות של חינוך וכל הדברים – הפסקת פעילות. אני לא מדבר על תיירות אלא דווקא על אנשים שצריכים הפסקת פעילות בחקיקה כמסלול אדום. בנוסף לזה הותקנו כאן תקנות ודרך אגב, רוב העסקים בנהריה בחרו את המסלול המחזורים ולא את האדום. בדרך כלל המסלולים האדומים מתאימים לתעשייה ולמפעלים גדולים. מסלולי מחזורים זה אובדן הכנסות מלא עם מחזורי מע"מ שלהם. באירוע הזה, בינואר-פברואר, ההנחיות שונות והמצב בעיר שונה מכפי שהיה באוקטובר עד דצמבר. 

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בצפון לא השתנה שום דבר. הכול אותו הדבר. 

<< אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בסוף מה שהם מקבלים כאן, הם כן מקבלים מסלול מחזורים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה בעצמך אומר שהיה מסלול אדום ורובם הגישו מסלול מחזורים. תשאיר להם את המצב כך. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אני לא יכול כי החקיקה אומרת שצריכה להיות הפסקת פעילות. אין דרך. אנחנו לא יכולים לעבור על החקיקה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

זה שוב מחזיר אותנו לכשל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תשאיר אותם בתקנות במסלול אדום. אתה צריך בגלל זה לשנות חקיקה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את המסלול האדום אתה צריך לשנות בחקיקה?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

רשום במסלול אדום.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

בסדר. יש לי דבר נוסף. המלחמה מתמשכת ובצפון עוד יותר והתושבים עדיין לא חוזרים. כאשר אתה מגיש את הבקשה, אומרים לך בוא נסיים את החשבון לאותם עסקים ואחר כך. בינתיים צריך לעשות איזושהי הפסקה ולשלם לאותם אלה שנמצאים במיוחד במסלול האדום. אתה אומר להם בואו נעשה הפסקה חצי שנה, קבלו חצי השנה, תמשיכו ותפתחו חשבון חדש.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה שנקרא דבר שלא שנוי במחלוקת?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לכל מי שבמסלול אדום, פתחנו להם - בכל התקופות, אוקטובר, אחר כך נובמבר ודצמבר, ינואר ופברואר ולקראת תחילת שבוע הבא. תמיד עשינו את זה בדו-חודשי, בחודש השני – אפשרות להגיש בקשה למקדמה וקודם כל לקבל מקדמה עד שהוא יוכל לכמת את הנזק העתידי שלו. שילמנו במקדמות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כן, אבל המקדמות, אתה יודע, סגור חשבון. עשית ארבעה חודשים, סגור חשבון.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לסגור חשבון זה גם בתפעולי ובשביל זה אני צריך עכשיו פי שניים עובדים. אני צריך לעשות עכשיו את השומה ולעשות שומה נוספת.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם במקדמות אתה צריך את הפי שניים.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לא. המקדמות הן אוטמטיות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, במקדמות הוא לא מקבל את הכול. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

הוא מקבל 70 אחוזים מהפגיעה שלו והוא יכול לדרוש יותר. אני חושב שלא ראינו בעיה ושהמקדמות באדום הפריעו לעסקים. זה נתן להם פתרון מלא. אפשר להעלות את אחוז המקדמה וזה נותן פתרון. 

 << אורח >> אופיר יחזקאל: << אורח >> 

לכן הרבה מאוד אנשים הולכים למחזורי ולא לאדום.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הם לא הביאו לנו תיקון לגבי מה שקורה בטבריה ובכל היישובים האחרים.

 << אורח >> אופיר יחזקאל: << אורח >> 

עם כל הכבוד, עיר כמו טבריה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע.

 << אורח >> אופיר יחזקאל: << אורח >> 

כל פעם אתה עוצר אותי ואתה לא נותן לי לדבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אז מה אם אני עוצר אותך? 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

קריית שמונה מקבלת גם עכשיו.


 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אמירים למשל לא מקבל. 

 << אורח >> אופיר יחזקאל: << אורח >> 

אני מבין אבל תנו לדבר. לנו לומר מילה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבקשה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

נמצא כאן גם סגן ראש העיר נהריה. כבד אותו.

 << אורח >> אופיר יחזקאל: << אורח >> 

אני אומר בצורה מאוד ברורה. הביאו דוגמה שקריית שמונה שהיא יישוב בפנים ולכאורה הכול בסדר. היישוב הזה מפונה, העסקים נסגרו ומה שקורה עכשיו באפריל, עדיין לא נפתחה האופציה להגיש למחזורים מינואר-פברואר. נכון שאפשר להגיש באדום אבל הרבה מאוד עסקים לא מגישים באדום אלא רוצים להגיש במחזורים. למה אנחנו צריכים לחכות ל-2 באפריל כדי לדבר על ינואר-פברואר? למה לוקח כל כך הרבה זמן? למה אי אפשר שלגבי יישובים שאין מחלוקת לגביהם, לסגור את העניין הזה, להתקדם, לתת לאנשים לגשת. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש מענק עידוד בסך 3,000 שקלים שניתן לאנשים שעובדים 11 ימים וזה מסתיים באפריל. בבקשה תדאגו הוא יימשך.

<< דובר >> קריאה: << דובר >> 

לא דיברנו על ארנונה שבפעם שעברה ביקשת מהם תשובה. לא קיבלנו תשובה לארנונה לעסקים. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, ברשותך, חשוב שהאוצר יבין שהמלחמה בצפון עוד לא התחילה. שאף אחד לא יטעה לרגע לחשוב לשנייה אחת שהמלחמה התחילה. זה כרגע מה שנקרא הקדמה. זה המבוא. 

אדוני היושב-ראש, כל עוד האוצר לא ישכיל להבין שבשלב הזה מדינה מכניסה את היד לכיס עמוק מאוד, אנחנו עלולים לקבל את האנשים הללו בצונאמי של משפחות פושטות רגל, נתמכות רווחה, נתמכות סעד.


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו יודעים את זה.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אז קדימה, תן מכה עם הפטיש. לא להצביע על התקנות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא לאשר את התקנות? אנשם רעבים ללחם.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> 

אבל זה צונאמי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אדוני היושב-ראש, כמוך גם אני רגיש לנושא ואני רוצה שאנשים יקבלו את הכסף כמה שיותר מהר. אם נקבל הבטחה ברורה של האוצר שיביאו את זה תוך שבוע, אני אצביע בעד אותם אנשים שיקבלו. 

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> 

ייאמר לזכותם שמילה של אמיר דהן, זה ברזל.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמיר ויוראי, אני מבקש שתגידו לוועדה מה אתם מציעים לעשות. לנו יש טענות והטענות האלה שאלמוג אמר בצעקות, אני אומר בשקט. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

השקט שלך הוא הצעקה שלנו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו מתלבטים בעניין הזה. אנחנו סומכים עליכם. אני מבקש שתגידו מה אתם עושים בשבוע הזה ובתוך שבוע מה אתם מביאים לנו. אתם אומרים למשל לגבי הדרוזים שהם יוכלו לקבל מכיוון שהם קיבלו בדצמבר.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הוצאות קבועות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

הוא מדבר רק על הוצאות קבועות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו דורשים שהם יהיו בתוך הרשימה הזאת. זה לא יכול להיות. אני בעד כפר ורדים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

גם אני בעד כפר ורדים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הדבר הזה לא יכול להיות. אני מבקש שאתם תעשו את השינויים. אנחנו רוצים קו גבול. אנחנו רוצים להפסיק עם הנושא של כמה שיגורים היו. כמה שיגורים היו, זה לא רלוונטי.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

גם הגדרות אלוף הפיקוד לא רלוונטיות.

 << דובר >> אלמוג כהן (עוצמה יהודית): << דובר >> 

נכון אדוני היושב-ראש, טרור הוא פחד. אם יש פיגוע בתוך קניון הצפון, זה לא משנה שכבר אין מחבלים מסביב. 

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

היושב-ראש, לפני שאתה מחליט על הצבעה. יהוראי ואמיר, אני רוצה גם לקבל תשובה לגבי מבואות החרמון, האם כרגע הם בפנים או לא. כל האזור הזה הוא כרגע שקט. הוא נכלל? הוא לא נכלל? אני רוצה שבשאלה של היושב-ראש תיתנו התייחסות פרטנית לאזור מבואות החרמון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

גם על אמירים ועמוקה.

אתם צריכים להסתכל בראייה הרחבה. זה מקום של תיירות. במשך השנה יש להם שם צימרים. 


 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תשיבו. אני רוצה להחליט מה אני מבקש מהחברים.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני אשיב לשאלת היושב-ראש. אמרתי גם קודם שאנחנו לא נעצרים בירי. אנחנו מוכנים לשקול, ואנחנו גם שוקלים. ברמת הגולן חלק מהשיקולים היו שיקולים של משרד החינוך. פנינו למשרד החינוך כדי להבין. אני לא עוצר בשום הגבלה. כל מה שמפריע לפעילות הכלכלית השוטפת, מבחינתי יכול להיות קריטריון רלוונטי.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

זו גישה שעד היום לא שמענו אותה.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אולי אני לא מסביר את עצמי טוב. לפני 10 דקות אמרתי את זה ברחל בתך הקטנה. אני אומר שאנחנו פתוחים לשיח. אני מוכן לקיים כל שיח ולעשות שיח חוזר עם פיקוד צפון ואני מוכן לדבר עם אלוף פיקוד העורף לגבי הדרוזים. אני אומר שוב שאני מקבל את הצעת היושב-ראש. אני חושב שמה שנכון כרגע. בסוף יש כאן מתווה שנותן מענה טוב – נכון, לא שלם - לעסקים רבים גם בקו העימות וגם ברמת הגולן. גם ליישובים האלה של מרום הגליל שאתמול בלילה הצלחנו להכניס אותם. אני חושב שחבל לעכב את זה.

אני מוכן לעשות כל בירור שהוועדה תטיל עלי. אנחנו נחזור עם התשובות. אני לא מבטיח שאני אצליח לספק את הפתרונות אבל אני מבטיח להיות פתוח לכל שיח ולקיים כל דיון, להגיע לכל דיון ולעשות את עבודת המטה עד הקצה. אני לא השארתי אבן אחת שלא נהפכה בהקשר לכל השאלות שעלו כאן.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יש שלושה דברים עיקריים. הראשון שבהם הוא שהתוכנית הזאת של שיגורים, אם היו יריות או לא היו, כבר לא רלוונטי. מה שרלוונטי בצפון זה שהיישובים מושבתים. אנשים לא שם ויכול להיות שחלקם כבר לא יחזרו. המדינה צריכה לשנות עכשיו גישה לגבי העניין הזה ועל זה אנחנו רוצים תשובה. אנחנו רוצים תשובה על רשימת היישובים שדובר בהם כאן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כולל כפר סאלד ואמירים. 


 << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> 

אנחנו לא במתווה הפינוי ואנחנו עם 100,000 שקלים על חשבוננו. זה לא הגיוני.

 << דובר >> אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): << דובר >> 

יוראי, שמעת מה הוא אמר? ש-100,000 שקלים הם על חשבונם. כפר סאלד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מתווה הפינוי, זה לא כאן.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הוא מדבר על מתווה הפינוי וזה משהו אחר לגמרי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

עם כל הכבוד, אני מבקש להפסיק. אני רוצה לגבי הדרוזים. אני אומר לכם שזה לא יעבור בשלום העניין הזה עם הדרוזים. כל מה שהצלחתי להבהיר כאן בוועדה לפני כמה שנים, את הנושא הזה של הטבות המס, זה היה מכיוון שלא עשינו אפליה. המפה הייתה נראית כמו שהיא ולא שהיישובים היהודים נמצאים בפנים וכאן היישובים הדרוזים נמצאים בחוץ. זה לא יהיה. אני מבקש שתמצאו פתרון לעניין הזה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אדוני, אני רוצה לעדכן. בדקתי עכשיו את שלושת היישובים הדרוזים, הוגשו בהם 1,600 תביעות, יותר מ-1,000 במסלול הוצאות מזכות שהם כן מקבלים. זאת אומרת, 70 אחוזים מבעלי העסקים לא בוחרים את המסלול המחזורים. הם הולכים למסלול הוצאות מזכות וכך קרה באוקטובר עד דצמבר. עסקים שהם עתירי הוצאות והרווח שלהם מאוד נמוך, תמיד הלכו להוצאות המזכות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני מדבר על העיקרון.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בדיוק.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני לא מדבר על כסף.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בדיוק. אנחנו מדברים על העיקרון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא יכול להיות שאני אהיה בחוץ והוא יהיה בפנים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מדבר על העיקרון. אני מבקש לבדוק את טבריה. לא להשאיר את זה בצורה הזאת.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

אגב, הייתה המלצה מפיקוד צפון עד קו 85 לפחות.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יוראי, אתם בודקים את זה ברצינות ובתוך שבוע אתם באים לכאן עם תשובה. אני אמליץ לחברים את מה שאתם מבקשים. אתם מבקשים שנאשר את התקנות האלה ואני אמליץ לאשר בכפוף להתחייבות שלכם שאתם בודקים את זה ותחזרו עם תשובות.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אנחנו נבדוק את הכול.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

בדיקה לא מספיקה. 


 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

השאלה אם בתקנות האלה טבריה היא בנשימה אחת עם אילת ועם ים המלח. על מה אתם מצביעים? 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

זה אחד הנושאים שהיושב-ראש ביקש לבדוק.

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, אני מתחום האירועים. אדוני היושב-ראש ביקש כאן מנציגי האוצר, וטוב שיושב כאן סמנכ"ל משרד האוצר - כבר ב-16 בינואר, לפני חודשיים וחצי, וב-29 בינואר ואחר כך ב-19 במרס – פתרון לנושא ענפים שלא חזרו לשגרה ביום גמר תוכנית הפיצויים וזה אומר 31 בדצמבר 2023. תחומים כמו אירועים, הפקות, תיירות ועוד. הדברים האלה נדונו כאן ונטחנו עד דק. לצורך העניין, גם בתל אביב, לא בצפון ולא בדרום אלא בתל אביב, ברמת גן, בלוד, כאשר מרימים אירוע חודשים לפני, אי אפשר היה באוקטובר, בנובמבר ובדצמבר לסגור אירועים לינואר-פברואר. לכן העסקים בירידות מחזור של בין 80 ל-100 אחוזים.

יש לכם את כל הנתונים כאן במחשב ואני מבקש שהאוצר ייתן לחברי הוועדה לראות את המחזורים העסקיים של תחום האירועים ושל תחום התיירות כי הם לא מבינים שלאנשים אין כסף ולכן תנו להם את הנתונים כדי שהם יראו. אתם לא נותנים להם פיצוי על ינואר ופברואר.

משפט אחרון שאני חייב לומר. אני מתחום האירועים האלקטרוניים. אני מבקש מחברי הכנסת, מהממשלה, לעשות כל מה שהם יכולים כדי להחזיר את ה-32 חברים שלנו החטופים שנלקחו מהמסיבות של נובה ופסיידק ועדיין יושבים שם בשבי. תודה רבה.

 << אורח >> יעל גויסקי: << אורח >> 

חבר הכנסת גפני, אני רוצה לחדד שוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא, אני לא מסכים. אם נתחיל עכשיו לחדד עוד דברים, לא נוכל להתקדם.

מי מקריא את התקנות?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

אני. למעשה מדובר בהארכה של התקנות לגבי היישובים שיוראי ציין. 

 << אורח >> אורן פסטרנק: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, התייחסו גם לענפים האלה שאתה ביקשת מהם תשובה ועדיין הם לא נתנו פתרון.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

הצעת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024

1. תיקון תקנה 1

בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצוים (תשלום פיצוים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2024 (להלן - התקנות העיקריות) –

(1) ברישה, במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)" יבוא "יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".

הרישה זה הסעיף שמתאר את התחולה של התקנות, לגבי איזה נזקים התקנות האלה חלות. כאן אנחנו מוסיפים נזקים שהתרחשו עד סוף פברואר. בתוך התקנות מובהר על איזה יישובים זה חל ולגבי איזה נזקים.

(2) בפסקה (1)(א) -

(1) אחרי ההגדרה "אזור שנפגע בחודש דצמבר" המובאת בה, יבוא:

""אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר" – היישובים והאזורים המפורטים בתוספת החמישית או יישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, ואשר ההחלטה האמורה הייתה בתוקף עד לתום חודש פברואר 2024".

זה נוסח שהוא מאוד דומה לנוסח שהיה קיים קודם לגבי אזור שנפגע בחודש דצמבר. ההבדל כאן הוא שפירטנו את היישובים בתוספת החמישית.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

הוספתם תוספת חדשה ובה פירטתם.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

כן. הוספנו תוספת חדשה ופירטנו שם יישובים ואלה פחות יישובים מאשר בתוספת הרביעית. 

(2) בהגדרה "שווי של נזק עקיף" המובאת בה -

(1) בפסקה (1), מסלול שכר עבודה -

(1) בהגדרה "תקופה מזכה לעניין שכר" המובאת בה - 

אלה התיקונים שמאריכים את מסלול השכר בתוך היישובים הרלוונטיים.

(1) אחרי פסקה (1) יבוא:

"(1א) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לרבות מי שעסקו אינו מצוי באזור האמור ובלבד שהתקיים בעובדו שנעדר התנאי האמור בפסקה (2) או (3) בהגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" או שעובדו שנעדר מתגורר ביישוב אשר פונה לפי החלטה מהחלטות הממשלה, לרבות החלטת הממשלה המאריכה אותה, בתקופה הקובעת, ולרבות ניזוק שהוא עובד עצמאי המתגורר באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, לעניין פיצוי לפי פסקה (4) להגדרה "מסלול שכר עבודה" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024). ואולם לעניין זה יקראו את ההגדרה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כאילו בכל מקום במקום "האזור המיוחד" בא " אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר".

זה מתייחס למקרים בהם יש עובדים שגרים באזורים שנפגעו באזור החודשים ינואר ופברואר, שהם עובדים באזור אחר שלא זכאי לפיצוי – המעסיק שעובד באזור אחר שלא זכאי לפיצוי באופן כללי, הוא יהיה זכאי בגין העובדים הספציפיים האלה. זה נכון גם לאדם שגר באזורים שנפגעו באזור ינואר ופברואר אבל הוא עצמאי שעובד באזורים אחרים וגם הוא יקבל את הפיצוי לפי מסלול שכר לגבי ההכנסות העסקיות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בעצם זהה לגבי הסעיף שקיים ביחס לחודש דצמבר?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

זה זהה עם שינוי לגבי האזור.

2) בפסקה (2), במקום "כאמור בפסקה (1) יבוא "כאמור בפסקאות (1) ו-(1א)".

3) בפסקה (3), במקום "על אף האמור בפסקה (1)" יבוא "על אף האמור בפסקאות (1) ו-(1א)".

אלה תיקונים טכניים מאחר והוספנו פסקה.

(2) בפסקה (2), מסלול מחזורים -

(1) בהגדרה ""מחזור עסקאות", "מחזור עסקאות בשנת הבסיס", "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס", "מס תשומות", "עוסק המדווח על בסיס מזומן", "קרוב", "שנת הבסיס" "תמיכות ותרומות", המובאת בה, במקום "עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023)" יבוא "עד יום כ' כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".

זה בגלל שמדובר כאן גם בתקופת זכאות של חודשיים. בדומה למה שעשינו בחודשים נובמבר-דצמבר, גם כאן צריך שהמחזור שאליו משווים, גם הוא יהיה מחזור של חודשיים. זה תיקון שמבהיר את זה.
(2) בהגדרה "מסלול מחזורים" אחרי פסקה (ב) יבוא:
 
"(ג)	לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' (29 בפברואר 2024), אחת מאלה לפי העניין, והכול ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר":

1) לגבי ניזוק שאינו ניזוק המפורט במפסקת משנה (ב) – סכום הפרש המחזורים מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת.

2) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי ולגבי ניזוק שבשנת המס 2022 או 2023 או בשתיהן הוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – ההפרש החיובי שבין מחזור העסקאות בשנת הבסיס מחולק ב-6 לבין סכום הכנסתו בתקופת הזכאות, מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת.

והכול אך לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים והכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו בעד יום היעדרות בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".

זה בדיוק אותו דבר כמו המסלול שהיה לגבי נובמבר-דצמבר, לגבי מי שנפגע עד סוף חודש דצמבר ועשינו את השינויים הנדרשים בתאריכים.

(3) בהגדרה "תקופת הבסיס" – במקום "בשנת 2022 לתקופת הזכאות" יבוא "לתקופת הזכאות בשנת המס הקודמת".

גם זה יחסית תיקון טכני שנדרש. עד כה תקופת הבסיס הייתה בשנת 2022 והיום יכול להיות שזה יהיה בשנת 2023 כי אנחנו משווים שנה קודם ועכשיו אנחנו בשנת 2024. אם כן, בעצם שנה קודם, ינואר ופברואר 2023. עשינו את התיקון הטכני שכתוב בשנת המס הקודמת במקום שנת המס 2022.

(4) בהגדרה "תקופת הזכאות" המובאת בה, אחרי פסקה (ב) יבוא:

"(ג)	לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בינואר 2024), אחת מאלה לפי העניין -

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה לגבי ניזוק שמדווח על בסיס מזומן? 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

זה כבר לא רלוונטי היום. גם בקורונה עשינו את זה רק בתקופה הראשונה. עשינו בסיס מזומן בתקנות הקודמות, בהתחלה. בסיס מזומן רלוונטי רק לתקופה הראשונה כי נגיד בספטמבר-אוקטובר הוא קיבל הכנסות עבור שביעי-שמיני, ואם הוא כבר ברצף של המלחמה, זה כבר לא רלוונטי יותר לעשות.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אין מזומן.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בדיוק. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אין פעילות.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

עושים את זה רק בפעילות הראשונה ואחר כך זה לא רלוונטי יותר. כך היה גם בקורונה.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שיפוי בגין תקופה שקדמה לתקופה.

(היו"ר יצחק פינדרוס)

 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

אם היו עושים ברשימה רשימה חדשה ולא היינו גורעים יישובים, זה היה נכון. זאת לא רשימה חדשה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

אני חושב שבסעיף הספציפי ששלומית התייחסה אליו, שם היה תיקון שנדרש באופן ספציפי לתקנות בחודש הקודם והוא לא נדרש עכשיו. הוא נדרש לצורך תיקון טעות שנעשתה באוקטובר.


(1) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי – התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024).

(2) לעניין ניזוק שאינו עוסק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024).

(3) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה חד-חודשית, עוסק פטור ומוסד ציבורי זכאי -התקופה שמיטום כ"ב בשבט התשפ"ד (1 בפברואר 2024) עד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרס 2024).

(4) לעניין ניזוק המדווח על בסיס מזומן, המדווח בשיטה דו-חודשית – התקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".

זה דומה לאיך שעשינו את זה בפעם הקודמת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זהה למעט המועדים.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

כן. זה זהה למעט המועדים. את החודשים שדחינו, דחינו גם הפעם. את המחזורים שלא דחינו, לא דחינו הפעם. כמו שאמיר אמר, לא דחינו את העוסק על בסיס מזומן המדווח דו-חודשית כך שזה אותו דבר כמוה אחרים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה קורה לגבי מסלול החקלאות שהיה בתזכיר וירד?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

מסלול החקלאות מבוסס על זה שעובדים הגיעו לעבודה ולא יכלו לצאת לשטח. מסלול החקלאות נבנה במקור עבור אזור הדרום כאשר כל יום נורו טילים ואין מיגוניות. כל היישובים האלה שנמצאים כאן מוגדרים כיישובי ספר. יש להם זכאות להגיש מסלול אדום ולכן אנחנו חושבים שהמסלול הזה לא מתאים באירוע הזה לכל קו העימות ויש להם זכאות. לכן הכנסנו גם את כפר ורדים להיות יישוב ספר – זה בתקנות הבאות – ואז כל יישובי קו העימות הם יישובי ספר ויש להם זכאות להגיש מסלול להגיש מסלול אדום. כמו שאמרתי לפני כן, הם לא נדרשים להפסקת פעילות.


 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

זה גם פתרון ליקבים בגליל העליון?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כל מי שהוא יישוב ספר ביישובים האלה, זה נותן לו את הפתרון.

 << אורח >> ערן גיגי: << אורח >> 

מה קורה איתנו? רפטינג נהר הירדן.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

דיברנו על זה לפני כן, נכון? אמרנו שנבדוק אם אתם בתוך התיירות.


 << יור >> היו"ר יצחק פינדרוס: << יור >> 

במסלול התיירות. הם ידאגו שתיכנס גם אם אתם לא במועצה המקומית.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לקחנו מהם את מספר הטלפון ונהיה איתם בקשר.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ברגע שיש, שהם יוכלו להגיש בלי לגשת לוועדה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

נהיה איתם בקשר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

(3) בפסקה (4), מסלול קבלן ביצוע -

(1) בהגדרה "חלק השכר המזכה" המובאת בה, אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3)	לעניין פסקה (ג) בהגדרה "מסלול קבלן ביצוע" – תקופת הזכאות היא חודשים ינואר ופברואר 2024 בלבד".

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה צריך להיות ינואר 2024 ופברואר 2024. כך זה גם ביתר הפסקאות.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

מקובל.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תסביר למה את מחליפים את ההגדרה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

החלפנו את ההגדרה כי בפעם הקודמת הייתה איזושהי טעות טכנית בנוסח ובטעות מחקנו את הזכאות לפיצוי בחודש אוקטובר.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מחקתם אבל כן אפשרתם?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה קרה בפועל? 

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

בפועל אפשרנו את הפיצוי כי זה היה ברור לגמרי שזאת טעות טכנית בנסחות. עכשיו לצורך זה שיהיה יותר קל לקרוא את התקנות, אנחנו החלפנו את כל ההגדרה ועכשיו ההגדרה תהיה כתובה כמו שכאן.

(2) במקום ההגדרה "מסלול קבלן ביצוע" המובאת בה יבוא:

""מסלול קבלן ביצוע" – לגבי ניזוק שהוא קבלן ביצוע –

(1) לעניין נזק שאירע בתקופת שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט"ז בחשוון התשפ"ד (31 באוקטובר 2023) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

זה בעצם החלק שנשמט.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

סעיף קטן (א) במקור היה צריך להיות אבל הוא נשמט מהנוסח המקורי. בפועל הם כן אפשרו את הפיצוי בהתאם לסעיף הזה אבל הם מכניסים אותו עכשיו כאן ומחליפים את כל סעיף מסלול קבלן ביצוע לצורך הבהירות.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

(2) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) -

(1) באזור שנפגע בחודש דצמבר – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים.

(2) באזור המיוחד למעט באזור שנפגע בחודש דצמבר – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-2,500,000 שקלים חדשים בתוספת סכום התקרה הקבוע בהגדרת "הוצאות מזכות" בסעיף 38ג לחוק לגבי אותו עוסק.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

תסביר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

כל זה היה כבר בנוסח הקודם. זאת העתקה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

עדיין תסביר.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

כמו שאמרנו בדיון הקודם, היה פיצוי של חודשיים לעסקים שנפגעו עד חודש דצמבר ופיצוי של חודש במסלול מחזורים לחודש הוצאות מזכות לעסקים שלא נפגעו בחודש דצמבר. זה עושה את ההבחנה בין שני סוגי העסקים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אם עסק נפגע באופן אנוש עד כדי הפסקת פעילות גורפת באוקטובר, נובמבר ודצמבר, ובינואר -פברואר הוא עובד בהיקפים גבוהים והוא לא הגיש על המקטע הראשון. כאשר יושבים איתו על החשבון בודקים את זה מצרפי ומחלקים את זה חודשי?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אם הוא הגיש תביעה על המקטע הראשון - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

הגיש בדיעבד על המקטע הראשון.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

הגיש בדיעבד על המקטע הראשון. אם אנחנו רואים שההכנסות בינואר-פברואר הן הכנסות נדחות, הוא דחה את ההכנסות - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא. לא הכנסות נדחות. ביצוע עבודה נדחית.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כל תקופה היא בנפרד.

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

כמובן שלעניין ההכנסות, אין שאלה בכלל. התשובה ברורה.

(היו"ר משה גפני)

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

את פסקה (ג) אנחנו מוסיפים עכשיו.

(3) לעניין נזק שאירע בתקופה שמיום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) עד יום כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024) – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול לא יותר מ-5,000,000 שקלים חדשים, ובלבד שהנזק אירע באזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר".

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מדוע נדרשת הסיפה הזאת "ובלבד שהנזק אירע באזור"? זה שונה.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

זה שונה מבחינת המיקום של זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

בכל הסעיפים שמתייחסים לזה, זה לא קיים. בכל החלק המועתק.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

זה כתוב בתוך פסקה (1) ובתוך פסקה (2). בהתחלה.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה בהגדרה של מסלול מחזורים.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

למה כאן זה כתוב בסוף ולא בהתחלה?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

נוחות של כתיבה. קודם זה היה כתוב בהתחלה כי זה היה מחולק לשניים, באזור זה ובאזור זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

מה לגבי התייחסות לאזור מיוחד כמו שהיה בפסקה (2) הקיימת?

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

כמו שיוראי הסביר, הם לא זכאים. יישובים באזור מיוחד שזה לא אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר, הוא לא זכאי לפי התקנות המוצעות.

(ג)	בהגדרה "התקופה הקובעת" המובאת בה, בפסקה (1), במקום "י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) יבוא "כ' באדר א' התשפ"ד (29 בפברואר 2024)".

זאת הגדרה שהיא רלוונטית למסלול שכר. אנחנו מאריכים אותה כך שהיא תחול עד סוף פברואר 2024. בתוך ההגדרה של מסלול שכר עצמו, יש את כל התנאים הספציפיים.

 	(3)	בפסקה (8) אחרי התוספת הרביעית המובאת בה יבוא:

"תוספת חמישית

(תקנה 1 – ההגדרה "אזור שנפגע בחודשים ינואר ופברואר")

אביבים, אבירים, אבן מנחם, אדמית, אילון, אלקוש, בית הלל, בן עמי, בצת, ברעם, ג'יש (גוש חלב), גונן, גורן, געתון, גרנות הגליל, גשר הזיו, דובב, דישון, דלתון, דן, דפנה, הגושרים, הילה, זרעית, חוסן, חורפיש, חניתה, יובל, יחיעם, יסוד המעלה, יערה, יפתח, יראון, כברי, כפר בלום, כפר גלעדי, כפר ורדים, כפר סאלד, כרם בן זמרה, להבות הבשן, לימן, מטולה, מלכיה, מנות, מנרה, מעונה, מעיליא, מעין ברוך, מעלות תרשיחא, מצובה, מרגליות, מרכז כ"ח, משגב עם, מתת, נאות מרדכי, נהריה, נווה זיו, נטועה, סאסא, סער, ע'ג'ר, עבדון, עברון, עין יעקב, עלמה, עמיר, ערב אל ערמאשה, פסוטה, פקיעין, פקיעין החדשה, צבעון, צוריאל, קריית שמונה, ראש הנקרה, ריחאנייה, רמות נפתלי, שאר ישוב, שדה אליעזר, שבי ציון, שדה נחמיה, שומרה, שלומי, שמיר, שניר, שתולה".

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

כפר ורדים נמצאת גם ברשימת יישובי הספר וגם בתוספת.

 << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> 

נכון. כל היישובים האלה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שימו לב שבתקנות הקודמות ע'ג'ר מופיע כ-רג'ר. תראו אם באמת מדובר באותו יישוב.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כותבים אותו ב-ע' ולא ב-ר'.


 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

חסרים לכם כאן יישובים. ארבעה יישובים לא נכנסו כאן. כדיתה, אור הגנוז, בר יוחאי, ספסופה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אלה יישובים שאתם מכניסים אותם.


 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

כדיתה אצל פיקוד צפון כן הופיעה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

פיקוד צפון שלחו את המכתב אתמול בלי כדיתה.


 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

לא. פיקוד העורף שלח את המכתב בלי כדיתה אצל פיקוד צפון והוא מופיע כקו עימות. אין איתו בעיה. הוא קו עימות לכל דבר אלא שאולי אין לו סמל של יישוב. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

ספסופה, בר יוחאי ואור הגנוז, פיקוד צפון שלחו אתמול בלילה.

 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

לא, פיקוד העורף. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אמיר, איזה יישובים אתם מוסיפים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

ספסופה, מירון, בר יוחאי ואור הגנוז. 

 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

אבל כדיתה של פיקוד צפון, גם הוא מופיע. 

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

ספסופה, מירון, בר יוחאי ואור הגנוז. עכשיו יבדקו עם יוראי לגבי כדיתה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

היישובים שכרגע לא נמצאים וכן יהיו בתוספת הרביעית הם כנף, מעלה גמלא, רמות, נמרוד, מרום, מרום הגולן, עין זיון, מג'דל שמס, מסעדה, בוקעאתא נמצא במסגרת יישובי הספר, ... אודם, אורטל, רמת טרמפ נמצא ביישובי הספר, תל אילון. בית ג'אן, ינוח-ג'ת, נווה אטיב, אלוני הבשן, רמת מגשימים, חסון שגם עכשיו מבקשים להוסיף ליישובי הספר, נוח, מיטל, אליעד, מיצר, מבוא חמת, ... בני יהודה גם נכנס ליישובי הספר, גבעת יואב, נאות גולן, אפיק, כפר חרוב, קדמת צבי, קצרין שנכנס ליישובי הספר, אניעם, חד נס שנכנס ליישובי הספר, ואת אור הגנוז ומירון אנחנו מכניסים עכשיו לתוספת. 

לגבי כדיתה, את בודקת.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כן. על פניו אין בעיה אבל אנחנו צריכים לבדוק שוב.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה שאת אומרת על פניו, זה מספיק לנו. כדיתה בפנים. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

כדיתה בפנים, זה חלק של פצ"ם קו עימות.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

אם כן, כדיתה בפנים אלא אם כן תגידי אחרת. תבדקי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הכנסתם את ארבעת היישובים שהוא דיבר עליהם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

כן. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

שלושה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ארבעה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני מדבר על שלושה בלי ספסופה. מצדי תוציאו את ספסופה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

לעניין יישובי ספר. באזורי הנחיה גולן דרום וגולן צפון כל היישובים, למעט חמישה יישובים, הם לא יישובי ספר. ברגע שפרשנו את החוק שכל התיירות שם זכאים, נוצרה הבחנה בין יישובים שהם סמוכים ברמת הגולן והם לא יישובי ספר ולא יהיו זכאים להגיש בתיירות. הגדרנו את כל היישובים וגם תיקנו את הנושא של כפר ורדים.

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

חבל שאתה אומר את זה לפרוטוקול כשקרויזר לא כאן.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

חשוב שזה נאמר לפרוטוקול.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

קו העימות, מכל היישובים בקווי ההנחיה, באזור ההתגוננות, רק כפר ורדים לא יישוב ספר. תיקנו גם את זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

באיזה מסלול נמצא עכשיו כפר ורדים?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כרגע הוא גם דו מחזורי אבל הוא גם יישוב ספר. ככל שיש לו הפסקת פעילות בענפים מסוימים, הוא זכאי גם למסלול אדום.


 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

לי מאוד מציק שאותם יישובים שידעו להכניס אותם לצורך שנה כיישובי ספר ברמת הגולן, עיני לא צרה באף יישוב, חד נס הוא יישוב הרבה יותר עורפי מיישוב כמו שפר, אמירים ועמוקה, תשעה וחצי קילומטרים והיישוב הוא 15. ידעו להכניס אותם, להגדיר אותם כיישוב ספר כדי להכניס אותם לתקנות. יישוב כמו שפר ואמירים, אם זה המהלך, כדי להתאים לקריטריונים, תתאימו אותם ותכניסו את אותם יישובי ספר.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

חשוב להגיד בנושא הזה שגם שפר ואמירים באוקטובר עד דצמבר, בתקופה הכי קשה, לא היו בתקנות של המחזורים אלא היו רק במסלול הכלל ארצי.

 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

אין בעיה. תשאיר אותם בהוצאות קבועות.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

למה הם לא נשארים בהוצאות קבועות?

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

כי כרגע אין הוצאות קבועות על כל הארץ.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה חייב לתת להם עכשיו מענה כי המצב שלהם הוחמר.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמיר, אני ביקשתי ואני חוזר ומבקש עכשיו לפני ההצבעה שתבדקו את רשימת היישובים הזאת ותתנו תשובה בעניין הזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אמרנו שהם בנושא תיירותי ואם הם מתבססים על תיירות, זאת כן עילה להכניס אותם. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אמיר, ובכפוף ובהסתמך על מקום לשיקול הדעת הרחב של שיש לכם, מסתבר שיש לכם מקום להפעיל שיקול דעת.

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

עד היישוב עין אל אסד, כל היישובים האלה הם יישובים תיירותיים ובסופו של דבר הם נסמכים רק על תיירות, כמעט מרביתם והם בטווח של 12 קילומטרים מהגבול. כל התיירות שם קרסה טוטלית.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תקריאי בבקשה את התקנות.


 << אורח >> אורלי שיף: << אורח >> 

הודעה בדבר יישוב ספר

לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961

בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "יישוב ספר" שבסעיף 35 לחוק מס רכוש וקרן פיצוים, התשכ"א-1961, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מודיע כי היישובים בוקעאתא, בני יהודה, חד נס, חספין, כפר ורדים, קצרין ורמת טראמפ הם יישובי ספר לעניין נזק עקיף שאירע בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ה' בתשרי התשפ"ה (7 באוקטובר 2024).

תחילתה של הודעה זו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023).

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רוצה לחזור על כמה דברים. קודם כל, לגבי הנושא הזה שהצפון מושבת אני מבקש ללכת על שני קווי גבול. לקבוע מהו קו הגבול ולא להתחשב אם ירו או לא ירו. המקום מושבת. צריך לקבוע ואני מבקש שתתנו לנו תשובה בתוך שבוע. תדעו שעמדתה של הוועדה היא שצריך לקבוע את קווי הגבול. לא להתחיל עכשיו לבקש מפיקוד העורף ומפיקוד צפון שיבוא ולא יבוא כמו שאני עמדתי והתחננתי אליהם לגבי הדברים האלה. אני לא מסכים לזה בשום אופן. הוועדה מבקשת להתחשב בעניין הזה כי אחרת אנחנו מאבדים את הצפון. אנשים לא יחזרו לשם. ההתנהגות של הממשלה בעניין הזה היא לא ראויה. זה בידיים שלכם. אני מבקש לקבל על זה תשובה בתוך שבוע. 

אני מבקש לקבל את רשימת היישובים בלי קשר לעניין הזה. אני מבקש את רשימת היישובים שנמצאים מחוץ לעניין.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

נעביר את הרשימה בצורה מסודרת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מבקש תשובה לגבי הדרוזים. היועצת המשפטית לא תאהב את מה שאני עומד לומר עכשיו. אם לא תתנו תשובה חיובית, אני אביא להצבעה כאן את רשימת היישובים הזאת ואני אסביר שאי אפשר לקחת רשימת יישובים שנמצאים באותו קו גבול או באותו קו רוח, הם נמצאים כי הם יהודים ואלה לא נמצאים כי הם דרוזים. אין הסבר לדבר הזה. אני אביא את זה להצבעה. אני אעשה כל מאמץ לא להביא את זה להצבעה אבל זה תלוי בכם. היועצת המשפטית תגיד לי שאסור לי לעשות את זה ומי שיהיה צודק זאת היא אבל בסוף אני צודק.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אם אתה הולך על זה, גם לי יש עוד משהו. אני לא נגד היועצת המשפטית בעניין הזה. הרב גפני, כל פעם אנחנו מעלים ומדברים על מה שאני מעלה ובסוף לא יוצא כלום. יש את תחום האירועים שהועלה ואין להם פתרון. הם עדיין לא חזרו וכנראה גם לא יחזרו בזמן הקרוב. תשאל אותם אם הם קיבלו פיצויים, אם פיצו אותם. שאל אותם, הוא כאן, הוא יגיד ל. לא, הם לא קיבלו. אני חושב שרשות המיסים, אתם צריכים להביא פתרון. אני יודע שאתם לא אוהבים לעשות את זה על פי תחומים. אני לא אומר לכם כמו שאמר הרב גפני שבסוף נביא הצבעה וזה יהיה על פי תחומים כי זה לא ילך לי, אבל להביא פתרון אתם כן יכולים. כמו שבתיירות, כך באירועים שלא נגענו בהם ולא קיבלנו תשובה לגביהם. הם לא יכולים להמשיך במצב הזה. תביאו תשובה גם לזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני יכול לדעת מה אמרתם לגבי הנושא הזה של האטרקציות? אני רוצה גם את החלק הזה. ינון, אני איתך לגמרי.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

בכל יישובי הספר, לגבי האטרקציה, רשום בחקיקה שאנחנו צריכים לקבוע עם שר התיירות רשימה מוסכמת של האתרים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תוך שבוע נקבל תשובה.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אנחנו עובדים על כך. זה כמו שעל פיקוד העורף או על הצבא, אלה דברים שאנחנו עושים את המקסימום כדי לקדם אותם.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אנחנו מצדנו נעזור.

 << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 

אם תהיה בעיה, אני אפנה אליכם.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אדוני, אנחנו מבטיחים שלפני הדיון בוועדה, ככל שיש פערים מול משרדי ממשלה אחרים שאינם משרד האוצר או רשות המיסים, אנחנו נציף את הפער הזה בפני הוועדה לפני הדיון כדי שתוכלו לזמן את הנציגים הרלוונטיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני רוצה תשובות חיוביות.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני אעשה את הכול. אדוני מכיר אותי. תשובות שאין בהן הגיון אני נוטה לא לקבל.


 << אורח >> אופיר נחמני: << אורח >> 

אדוני היושב-ראש, לפני ההצבעה, מה עם טבריה? מה נסגר? עיר תיירות בלי תיירות?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ביקשתי תשובה לגבי טבריה. מה שאמרת זה נכון ואני מצטרף לזה. אני מבקש לקבל תשובה לגבי טבריה.
אנחנו מצביעים על תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד-2024.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
התקנות אושרו

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

התקנות אושרו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוספנו את כדיתה, ואם יהיה שינוי, יודיעו.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוספנו.


 << אורח >> עמית סופר: << אורח >> 

כדיתה מופיע כיישוב קו עימות של פצ"ן.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

הוא לא של פצ"ן. הוא הופיע בפעם הקודמת. הסיבה שפיקוד צפון לא הכניס אותו למכתב עם ארבעת היישובים האחרים – מירון, בר יוחאי והשאר – בגלל שהיו שם פלישות. בכל מקרה, עשינו את הבירור שלנו ומבחינתנו זה לא רלוונטי לעניין הפיצויים ולכן הוא ייכנס. אני אעדכן את פיקוד העורף בהקשר הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. הוא נכנס.

 << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> 

אדוני, משרד האוצר אמר כאן שהוא מאשר מענק עידוד עד יוני. אם אפשר שזה יהיה בפרוטוקול.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

חשבת שעד עכשיו זה לא היה בפרוטוקול?

 << אורח >> יורם אזולאי: << אורח >> 

הוא אמר שהוא יבדוק. 


 << אורח >> גל ברנס: << אורח >> 

מענק עידוד, חזרה לעסקים, 3,000 שקלים. המענק למפונים ימשיך עד חודש יוני. זה בעבודה מול הביטוח הלאומי ויאושר בהמשך.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, גם יישוב עין אל אסד, יישוב דרוזי, הוא היישוב היחידי שלא נכנס.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוא אומר שרק עין אל אסד לא נכנס. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

עין אל אסד לא היה גם בפעם הקודמת. היה מסלול כלל ארצי של הוצאות מזכות שחל עד ה-31 בדצמבר 2023. לפי המסלול הזה הוא קיבל. הוא לא נכנס למתווה המלא של התקנות לפי חוק מס רכוש. הוא לא היה מעולם והוא גם לא נמצא עכשיו. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

היום הוא עם אפס הכנסה. אף אחד לא מגיע לשם.

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

אני משקף את המצב. להגיד שהוא היה לעניין הדיון הזה, הוא לא היה לעניין הדיון הזה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני מבקש לבדוק יחד עם רשימת היישובים. 

 << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> 

זה חלק מהבדיקה הרחבה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

תבדוק כמה ירידה יש להם במחזור. אין להם שם הכנסה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו מצביעים על הצעת הודעה בדבר יישוב ספר.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
אושר

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

התקנות אושרו.

תודה רבה. אני אומר לכם שבאמת אישרנו את התקנות האלה בלב כבד. אנחנו לא בטוחים שאנחנו עשינו נכון אבל עשינו את זה כי ראינו את האנשים ואת העסקים שנמצאים במצוקה ובאמת רעבים ללחם. אני מבקש שתעמדו בדבר הזה ובתוך כמה ימים, בתוך שבוע, תנו לנו תשובות על כל הנושאים. מדינת ישראל שוגה בזה שהיא לא תוחמת קווי גבול. מתחילים לדבר האם כן הייתה סוללה או לא הייתה סוללה אבל אנשים לא חיים שם.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>