פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת העבודה והרווחה
02/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 204
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, כ"ג באדר ב' התשפ"ד (02 באפריל 2024), שעה 14:12


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון - הגנה על בני זוג של חיילי מילואים), התשפ"ד-2024, של ח"כ אופיר כץ << הצח >>, של חה"כ אופיר כץ, חה"כ נאור שירי

נכחו:
חברי הוועדה: 
ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון


חברי הכנסת:
אופיר כץ
נאור שירי
פנינה תמנו


מוזמנים: 
	לוטם הכהן
	–
	עו"ד במחלה המנהלית, משרד הביטחון

	דקלה חורש
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה

	עילם שניר
	–
	רפרנט ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	סיון אזולאי
	–
	נציבה אזורית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

	אלון דסה
	–
	מנהל אגף גמלאות מחליפות שכר, המוסד לביטוח לאומי

	שרית דמרי דבוש
	–
	סגן היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי

	ורד וייץ
	–
	עו"ד באגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה

	סיגל פעיל
	–
	עו"ד, יועמ"ש נשיאות המגזר העסקי

	מיכל וקסמן חילי
	–
	ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים

	הגר יהב
	–
	מנכ"לית נשיאות המגזר החברתי

	ישי פולק
	–
	יו"ר ועדת העבודה, נשיאות המגזר החברתי

	שבות רענן
	–
	עו"ד, ראש תחום מדיניות, פורום נשות משרתי המילואים

	רותם אבידר
	–
	עו"ד, ראש תחום כנסת וקשרי ממשל, פורום נשות משרתי המילואים

	מאירה בסוק
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת

	חנה קטן
	–
	ארגון אימהות ללוחמים

	שיר אבינועם
	–
	ארגון אימהות ללוחמים

	מורן חטב
	–
	ארגון אימהות ללוחמים

	

משתתפים באמצעים מקוונים:

	נועה שוקרון
	–
	רכזת תעסוקה באגף תקציבים, משרד האוצר





ייעוץ משפטי: 
אילת וולברג

מנהלת הוועדה:
ענת כהן שמואל

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון - הגנה על בני זוג של חיילי מילואים), התשפ"ד-2024, פ/4314/25 << נושא >>  


 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה כ"ג באדר ב' התשפ"ד, 2.4.2024. אנחנו עוסקים עכשיו בהצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (הגנה על בני זוג של חיילי מילואים) של חה"כ אופיר כץ וחה"כ נאור שירי. כן, בבקשה. 

אנחנו נפתח את הדיון קודם כל בבקשות של משפחות של נפגעים. ד"ר חנה קטן? בבקשה. 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

שלום שלום. יישר כוח על הישיבה הזאת. אני באה בשם ארגון אימהות ללוחמים. אנחנו אלפי נשים, אימהות מכל המגזרים, שיש לנו בנים שהם שירתו או משרתים ובלוחמה כעת. אני אישית מייצגת שבעה מילואימניקים. שבעה בנים וחתנים שלי הם משתתפים בקרב בחצי שנה האחרונה. ואני רוצה רק לציין שמעבר למטרה שלנו שהיא א' לחזק את הביטחון של חיילי צה"ל ושהביטחון שלהם קודמת לביטחון של תושבי עזה, אנחנו גם רוצים לדרוש שהמלחמה הזאת תוכרע כדי א' להחזיר את הגאווה הלאומית שלנו ו-ב' להחזיר את החטופים ו-ג' לדאוג שלא יהיו סבבים נוספים. 

אני אישית רוצה לספר שיש לי בין אותם מילואימניקים משפחות עם שבעה, שמונה, תשעה ילדים. שניים מהבנים והחתנים תרמו גם כליה. הם הלכו בהתנדבות מלאה. הנשים היו אחרי לידה, לפני לידה. חלק ילדו. והם חזרו מחופשת לידה ללא ידיעה שיש תקנה חדשה שאפשר להאריך חופשת לידה והם הפסידו את כל האפשרות לקבל את התגמול שמקבלים חיילי מילואים והדבר הזה צריך לבוא לידי תיקון.

זה לא רק זה. זה באופן כללי הם החזיקו בתים ומחזיקות בתים בתור אימהות חד הוריות. במשך חודשים שלמים משפחות גדולות עם ילדים קטנים מאוד באזורים מרוחקים מאוד וכמה שתוכלו לעזור תבורכו. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה למקד את הדברים שלך למשהו ספציפי. מה הסיוע, באיזה חוק את מתכוונת?

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

לא, אני ספציפית, האמת זה לא לגמרי נוגע לוועדה שלכם, כי הייתה הצעה, לא רק הצעה, הגיע איזה שהוא תיקון לנושא של הארכת חופשת לידה והתקבל שאותה אישה שמשתהה 21 יום בבית יכולה לקבל הארכת חופשת לידה. ומי שחזרה כי לא הייתה מודעת לדבר הזה היא לא קיבלה. זה לא ספציפית שייך אליכם, אבל אני בכל אופן רוצה שגם אתם תפעלו בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

באיזה ועדה זה היה?

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

סליחה, אפשר לתקן אותך? אני פשוט נמצאת בהרבה ועדות. הקרן לפיצויים של חיילים משוחררים מילואימניקים נתנה לנשים שחזרו מחופשת לידה ורצו להאריך את החופשה לעוד שלושה חודשים. הרי שלושה חודשים מקבלים כסף מביטוח לאומי, עוד שלושה חודשים זה חל"ת. הקרן נתנה 10,000 לנשים שהאריכו את החופשה לעוד שלושה חודשים. עכשיו, הקרן אמרה שאם נשים לא ידעו את זה, שיפנו לקרן. 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

זה לא עבד. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

אז מה שאני מציעה שתפנו לקרן. 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

פנו לקרן. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

ומה הקרן אמרה?

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

לא, דחו את הבקשה. שלוש בנות שלי, הכלות שלי, זה רק משפחה אחת, שחזרו מחופשת לידה עם מעל 7 ילדים, בעלים מגויסים ולא קיבלו. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

אני מציעה שתפני לוועדה למעמד האישה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני שומע ממך שזה לא נוגע לוועדה שלנו. 

 << אורח >> מאירה בסוק: << אורח >>  

זה טופל בוועדה למעמד האישה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כשאני למדתי בוועדת העבודה והרווחה כל נושא הביטוח הלאומי שייכים לחוק העבודה. חוקי העבודה וחוקי הרווחה שייכים לוועדה הזאת. כך שאם אני לא יודע מה דיברתם, אז טוב שעו"ד בסוק האירה את עינינו שיש קרן כזו. ואנא, תעבירי לוועדה את הנתונים. המנהלת ענת תבדוק מה קרה פה, איך יכול להיות שיש קרן והם לא קיבלו את הכסף. 

אם הם לא ידעו, אז צריכים לדאוג לכך שאימהות תדענה. יש ביטוח, יש נציגים של הביטוח הלאומי פה?

 << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >>  

שלום, אני ראש תחום פרט של אדכ"א מילואים של אגף כוח אדם במטכ"ל. אני רוצה רגע להתייחס לגבי הנקודה שעלתה פה. אז קודם כל, כן, אנחנו באמצעות הקרן מעניקים את המענק החד פעמי של 10,700 שקלים למשרתי מילואים שיש להם חפיפה של 21 יום יחד עם שירות המילואים שלהם משרת או משרתת המילואים. בנוסף לזה, בהתייחס לסוגייה שעלתה כאן, אז אנחנו גם החרגנו. זאת אומרת אם איש מילואים, בת הזוג, אין להם את אותה חפיפה של 21 יום וכן יש חודש מהרגע שהוא סיים את המילואים, גם פה אנחנו מחריגים ומאשרים. זה משהו שקורה באופן עקבי ושוטף במסגרת הוועדות שאנחנו מקיימים בקרן. 

כמובן שיש עוד מענים רחבים. השאלה אם אני מתייחסת עכשיו או לחכות?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני רוצה להתמקד במה שהעלתה הגב' קטן. האם אפשר להציע לה להיות בקשר אתכם כדי לפתור את הבעיה הספציפית?

 << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >>  

בשמחה, בשמחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >>  

היא מכירה אותי גם באופן אישי. 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

תודה רבה. כבר הייתי בקשר איתה, אני אהיה שוב בקשר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז בבקשה, אני מקווה שזה סודר. 

 << אורח >> חנה קטן: << אורח >>  

אני באתי לפה בעצם בתור נציגה של אימהות ללוחמים, לא לצרכים הפרטיים שלי, זה מה שחשוב. אז שוב, מה שאמרתי זה שאנחנו מבקשות, אנחנו מחזקות את צה"ל.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את זה שמענו. ואני רוצה גם שהעניין הפרטי, זה חשוב, שהעלית נושא של נשים שלא קיבלו את מה שמגיע להן, שתהיי בקשר עם נציגת משרד הביטחון, נציגת הצבא והיא מוכנה בשמחה. את הפרטים המנהלת שלנו תיתן לך. 

תודה רבה ונמשיך בדיון. בעצם אנחנו מחכים למציע או היועצת המשפטית תתחיל להקריא? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

בדיון מיום 26.3.2024 בעצם התחלנו להקריא את הנוסח. אבל אדוני שלחת אותנו לעשות שיעורי בית ולחזור עם נוסח מוסכם לגבי כמה עניינים. אז אני חוזרת אחורנית בנוסח. קודם כל לסעיף 4 בנוסח, תיקון סעיף 41א1. זו הייתה בעצם בקשה של משרד המשפטים לדייק את הנוסח של סעיף העונשין. ולכן אני מציעה נוסח שהוסכם ואני מקריאה אותו. הוא לא מופיע בנוסח שבפניכם. אני מקריאה את נוסח הסעיף כפי שהוא יהיה בסוף ואחרי זה נתקן מבחינת החוק איך זה אמור להיות כתוב. 

"בעל מפעל המפטר עובד ללא היתר בניגוד להוראות סעיף 41א(ב) או מעסיק המפטר עובד או מוציאו לחופשה ללא תשלום בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 41א2(ג) דינו הקנס הקבוע בסעיף 61א(3) לחוק העונשין התשל"ז-1977". זה בעצם הנוסח שמשרד המשפטים הציע והוא מקובל. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מקובל על המציע, אופיר כץ?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כן. ממה שהבנתי, מקובל. אני רק אציין בהיבט הזה שהצעת החוק מתייחסת רק בעצם לבנות הזוג של משרתי המילואים ולא נוגעת להוראות שנוגעות למשרתי המילואים עצמם. הסיבה שהזכרנו פה את סעיף העונשים גם לעניין משרת המילואים זה רק מבחינת דיוק נוסח, מכיוון שנוסח החוק הוא מאוד מיושן. והיום במשרד המשפטים בעצם מנסחים אחרת סעיפים פליליים, סעיפי עונשין. אז זה הנוסח שבעצם משרד המשפטים ביקש להכניס לעניין הזה. לא משנים במהות את הדין הנוהג היום כלפי משרתי המילואים. עילם, זה הנוסח המקובל?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

כן. זה מקובל. משקף כרגע את הנורמות שמופיעות. בדיון הקודם משרד הביטחון גם העיר לגבי הנושא של חל"ת של משרתים וזה נושא שנצטרך לראות אם הוא דורש התאמה בנורמה. אבל זה לא משנה לעניין הסעיף הפלילי. הסעיף הפלילי משקף את ההוראות שאנחנו מפנים אליהם וזה רק דיוק נוסח. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. תמשיכי. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אז בעצם העניין הנוסף, היו שני עניינים ששלחת אותנו לסכם ולנסות להגיע לאיזה שהוא נוסח מוסכם זה עניין של הגדרה של חופשה ללא תשלום. חופשה ללא תשלום יש פה הגדרה חדשה מוצעת.

	
	
	
	
	"חופשה ללא תשלום" – חופשה ללא תשלום לתקופה כמפורט להלן:

	
	
	
	
	
	(1) תקופה בלתי מוגבלת;

	
	
	
	
	
	(2) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות;

	
	
	
	
	
	(3) תקופה מצטברת של 30 ימים לפחות מתוך תקופה של שלושה חודשים רצופים;



חשוב לי לציין שההגדרה פה של חל"ת נוגעת רק לעניין של החובה על המעסיק לבקש היתר. אנחנו לא קובעים פה מהו חל"ת אלא באופן שבו כתובה החקיקה יש לנו כרגע הגדרה שנוגעת להיתר. מבחינתי אם תעלה בקשה כזו אין לי בעיה להכניס את ההגדרה של החל"ת לסעיף הקטן שנוגע להיתר. כי הכוונה שזה יחול רק לגבי ההיתר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

מותר אם אפשר נושא מקדמי להעלות? מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה, התאחדות התעשיינים. אנחנו כבר מדברים על שלב האכיפה ושלב העונשין. אבל צריך להבין כאן משהו וזה עלה גם בישיבה הקודמת ולצערי לא נדון פה בצורה מלאה וזה שלב מקדמי עוד יותר. 

אנחנו צריכים לזכור שחל"ת זה הכלי היחידי שיש למעסיק להתמודדות עם קשיים כלכליים ועם ירידה, בוודאי ירידה חדה בהזמנות. עכשיו, אין הגבלה על הוצאה לחל"ת לאף קבוצה באוכלוסייה. לאף קבוצה באוכלוסייה אין הגבלה להוציא אותה לחל"ת. עכשיו בחרנו לעשות את זה כאן, למרות שזה הכלי היחידי שיש למעסיק להתמודד עם הקשיים הכלכליים. עכשיו את זה אני מבינה שכבר עברנו וכולם מסכימים ויהיה קשה, למרות שאנחנו מתנגדים לזה. אבל לפחות בואו נעשה את זה בהוראת שעה בדומה להוראות אחרות באותה אכסניה של תיקוני חקיקה. כמו למשל חוק הגנה על עובדים בשעת חירום שהמועד האחרון שכרגע הוא עד ה-1 ביולי, כדי לבחון באמת את ההשלכות של תיקון כזה, שכמו שאני אומרת, הוא תקדימי. אין את זה אפילו לא לחיילי מילואים. וזה הזמן בדיוק לבחון את זה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

חשוב לי רק קודם כל לדייק ואולי יש לנו גם נציגים פה של משרד העבודה שיכולים להתייחס רק לעניין הזה שאין איסור על הוצאה לחל"ת בשום מצב. יש לנו נשים בחופשת לידה שגם הוצאה לחל"ת.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אפשר להוציא ואז מחזירים אותן ל-60 ימים. אפשר להוציא ואז מחזירים אותן. אבל יש כאן בעיה שבטוח יש כאן הוראה שהיא לא הרמונית. 

ועוד לפני כן, את יודעת, גם אם זה קיים, אבל תראו, יש פה באמת, יש פה כמה הוראות. יש הוראות חוק שונות שדנות בדיוק בסיטואציה הזאת. יש אכסניה של חוקים כמו, הזכרתי קודם את חוק ההגנה על עובדים שהיה מאוד טבעי. באמת גם אותו רצו לקבוע לכתחילה כחוק ללא מגבלת זמן. ובסוף יש לדברים האלה השלכות על שוק העבודה. הגנה מפני פיטורים זה לא פרס. הגנה מפני פיטורים והגנה מפני חל"ת זה לא פרס. זה חייב להתכתב עם שוק העבודה. אני שואלת, ממה אנחנו כל כך חוששים? בואו נבחן את זה בהוראת שעה שתיקבע לצורך העניין אפילו בדומה, באופן הרמוני לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, עד ה-1 ביולי. בואו נראה איך זה משפיע על השוק ובהתאם לזה, אם צריך נמשיך ונאריך את זה. כל הוראות החירום הרלוונטיות הן לתקופה מוגבלת ואין סיבה שזו לא תהיה גם. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני מציע שנשקול את זה לקראת קריאה שנייה ושלישית. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

תודה אדוני. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

רק דבר אחד נוסף אילת. ישי פולק, נשיאות המגזר העסקי. את סעיף (3) אני כן הייתי רוצה שנעביר אותו לתוך המקום הנכון, כי אז הוא יוצא באמת מסעיף ההגדרה. וכרגע כל עוד הוא נשאר במקום הזה זה יושב בקטע של סעיף הגדרה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אתה רוצה שבעצם ההגדרה של החל"ת, בוא נדבר שנייה מהות. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

מהות. הגדרת החל"ת לא משתנה ממה שפה ב-177. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אתה רוצה שההגדרה של החל"ת, פה, התקופות שמפורטות פה, יהיו רק לעניין החובה לדרוש היתר. לגבי איזה תקופה דורשים היתר. ולכן אמרתי שיהיה אפשר לקחת את ההגדרה הזאת ולהכניס אותה לסעיף הרלוונטי. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

אז אני מבקש שזה מה שיהיה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זה אפשר לעשות אחר כך בשלב הנוסח, כיוון שאין חילוקי דעות לגבי המהות בעניין הזה. 

 << אורח >> מורן חטב: << אורח >>  

מורן חטב מפורום משפחות הקבע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נאפשר לכם, אבל לא עכשיו, כי אנחנו קבענו שעכשיו יש לנו את ההקראה של הצעת החוק. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אז אני ממשיכה להקריא בעצם מכאן והלאה לא קראנו בדיון הקודם. 

	
	
	
	
	"חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;

	
	
	
	
	"ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988. 



תלמיד עם צרכים מיוחדים מוגדר בחוק שם כאדם בגיל 3 עד 21 שיש לו אחת או יותר מהמוגבלויות המפורטות בתוספת הראשונה המגבילה את תפקודו באחת מרמות התפקוד המפורטות בתוספת השנייה. ההגדרה הזאת של ילד היא הגדרה מקבילה להגדרה שקבועה בחוק הגנה לעובדים בשעת חירום. גם שם כשמתייחסים לילד זה כולל מי שטרם מלאו לו 14 שנים ותלמיד עם צרכים מיוחדים כפי שהקראתי. וכיוון שאנחנו מדברים על עולמות תוכן מקבילים לקחנו את ההגדרה ילד משם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

גננת ו/או, כן? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כן. 

	
	
	
	(ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו, או הורהו אחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות או משך שירות המילואים, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד), בשינויים המחויבים. 



זו בעצם ההוראה שקובעת איסור פיטורים בשל, יש פה קשר סיבתי, שירות המילואים של בן הזוג או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי. והסיפה בעצם קובעת היפוך נטל בדומה למשרת המילואים בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, אז הנטל על המעסיק הראיה שהפיטורים אינם קשורים למילואים. כך מופיע גם כיום לגבי חייל המילואים עצמו. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

חייל המילואים עצמו כמובן שאין לנו שום בעיה. המילה בשל בהקשר של נשות המילואימניקים, יש פה בעיה פרוצדורלית שמדברת על העיקרון שמאיפה אני כמעסיק צריך לדעת שבעלה נמצא במילואים? והמשמעות של הדבר הזה שככל שהתחיל איזה שהוא הליך פרוצדורלי מסוים אל מול אותה עובדת או עובד, זה לא משנה. המשמעות היא של איך אנחנו מסוגלים לדעת שאנחנו לא דורכים על מוקש, בצורה הכי פשוטה שיש. לכן יש בעיה פרוצדורלית שסיכמנו לבצע פה איזה שהיא פעולת התאמת נוסח. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זה לא עניין של נוסח. קודם כל הסוגייה שאתה מעלה זו בהחלט סוגיה שצריך לחשוב עליה.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש היום מכשיר שנקרא פקס. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

מה הבעיה? היא אומרת שהאיש שלה במילואים, זה מגן עליה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם נשים בהיריון בתחילת ההיריון לא יודעים שהן בהיריון ועדיין המעסיק מודע לזה בשלב כזה או אחר וגם החקיקה מדייקת את זה. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

לא מצליח להבין. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אפשר להוסיף סעיף יידוע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ברשות דיבור היה אדון פולק. אדון פולק, סיימת?

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

אני עם מכשירי שמיעה והרעש הסביבתי, אני לא שומע כלום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז אני אגיד לך מה אמרתי. אמרתי שיש מכשיר שנקרא פקס. ואם היא מעבירה בפקס את צו המילואים של בעלה אתה יודע שהוא במילואים. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

הנקודה היא ובתנאי והיא מגישה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל יש גם מייל שמעתי. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

יש הכול. העיקר שיבינו שזה תנאי להגשה, כדי שההגנה הזאת תצא לפועל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה נראה לי כולם מסביב לשולחן הם די מסכימים איתך. אף אחד לא ימציא. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

רק שזה יהיה בנוסח, זה מה אני צריך. כמו בחוק עבודת נשים, כמו בדמי מחלה, טיפולי פוריות, מה שאתה לא רוצה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

יש הערה של משרד העבודה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אני רק אגיד שבחוק עבודת נשים יש את שעת ההיעדרות. צריך גם לראות מה קבוע שם ומה היא צריכה להציג וככל שלא וזה עובד. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני מציעה, אדוני, אם זה בסדר, שבכל זאת אנחנו לקראת קריאה ראשונה נבדוק בדיוק מה הפרוצדורה המתאימה להודעה. אני כותבת את זה בפניי כדי שלא נשכח את זה. ואז נקבע את זה, נבדוק מה קיים כפי שמשרד העבודה ציין. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

חשוב לי לציין בהקשר הזה רק. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רק רגע, כשאתם מדברים ביחד אדון פולק לא שומע. והוא עכשיו זכאי לתשובה ברורה מהיועצת המשפטית. היועצת המשפטית אומרת שיהיה ברור וממוסמך שבעלה של האישה הזאת קיבל קריאה למילואים. איך, פקס, מייל, את כל זה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

משרד המשפטים מבקש להעיר לגבי זה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

עילם שניר, ייעוץ וחקיקה. אני רק רוצה להגיד, שוב, יש חוקים שמתייחסים לצורך להמציא אישורים וכו'. אבל צריך גם לקחת בחשבון שיש מקרים, למשל בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה או בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אין חובה להמציא. זאת אומרת לא בכך שהעובד צריך להגיד למעסיק שלו שים לב, אני עונה לקטגוריה מסוימת. לפעמים זה שיקול דעתו. כמובן שאם המעסיק לא יודע שאדם עם מוגבלות נסתרת אז הוא לא יצליח להראות שהוא הופלה בגלל מוגבלותו. ובאותה מידה יכול להיות מישהי שאם המעסיק שלה לא מודע לזה שבן הזוג שלה במילואים אז הפיטורים הם לא בשל המילואים. גם ועדת התעסוקה אם היא תבוא בטענה כזאת בשימוע, ועדת תעסוקה גם תוכל לראות את זה. 

אפילו לא ועדת תעסוקה, אני אפילו לא מדבר על ההיתר. זה סעיף שלא מדבר על ההיתר, זה סעיף שמדבר על הנורמה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה אומר שהמעסיק יוכל להגיד לא ידעתי שהוא במילואים. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

ואם היא לא הודיעה לו והוא יודע שהוא במילואים, כי הוא שמע את זה ועכשיו הוא מחליט לפטר אותה. אז בגלל שהיא לא המציאה מסמך אז היא לא הופלתה? זה בכלל לא רלוונטי, אני נורא מצטער. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

הדבר הזה מאוד רלוונטי אדוני, מסיבה מאוד פשוטה. כי בניגוד לדברים אחרים אנחנו מדברים פה על סיטואציה שאנחנו בעצם הכניסה להליך עושים פה עבירה. ולכן אם מישהו רוצה את ההגנה כמו בחוק עבודת נשים, מה שנקרא שקשור לטיפולי פוריות וכו', אנחנו רוצים את המסמך. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

לא, תפריד בין ההיתר לנורמה הכללית. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

אני מדבר על הנורמה הכללית, שאם מישהו רוצה הגנה ואני בחוק לא מפטר רק בשל מישהו אחר. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

הנורמה חלה גם כשיש שירות צפוי. יכול להיות שאין לה צו. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

חברים, אין לנו ויכוח על המהות, בסדר? אנחנו נמצא לזה פתרון בשנייה ושלישית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היועצת המשפטית אמרה קודם והיא חזרה ואמרה עכשיו, בנוסח כשהיא תנסח את זה, היא תמצא את הדרך שזה יהיה ברור לשני הצדדים שהאיש נקרא למילואים ולכן אי אפשר לפטר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

בסופו של דבר יכולה עובדת להגיד המעסיק רוצה להוציא אותה לחל"ת או לפטר אותה. היא יכולה להגיד לו אדוני המעסיק, אתה מנוע מלפטר אותי כי בן זוגי נמצא במילואים. ואני אביא לך איזה צעטלך אם אתה רוצה כדי שתראה. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

קצת מהפרקטיקה של מארג יחסי עבודה, מה שנעשה אחרי שהתהליך מתחיל יש לו בעיה. מה שהדבר הזה נעצר לפני הדברים זורמים יותר בקלות. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל פה יש הבדל משמעותי במה שאתה אומר. אתה בעצם מבקש עכשיו לדרוש מכל בת זוג של משרת מילואים להודיע למעסיק שלה שהוא הולך למילואים. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

אם את רוצה לתת לה הגנה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לא, זה כבר צעד קבוע. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שים אותה על הגריל וזהו, מראש. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זה כבר צעד קדימה. אני לא חושבת שעכשיו להטיל פה אגב זה חובה על נשות ובנות זוג של משרתי המילואים להודיע למעסיק, אם זה לא רלוונטי. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

כל זמן שכתנאי היא תציג אסמכתה אני זורם איתם. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אם זה לא רלוונטי אז זה לא מתאים. אם היא מבקשת להשתמש בזכויות שלה לפי ההסדר המוצע אז אני חושבת שצריך לחשוב ולבחון את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

שניהם לדבר אחד התכוונו, זה ברור. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אני אשמח להתייחס רגע לעניין הזה של האישור. עו"ד שבות רענן, פורום נשות המילואימניקים. אנחנו ייצגנו מלמלה מ-1,000 מקרים. נשות מילואימניקים, יש פילוח שגם נגיש אותו לאתר הוועדה. אבל לעניין האישור עצמו חשוב להגיד שיש בעיה בזמינות של האישורים, אם הדברים קורים מהר. ואני אומרת לכם מניסיון. יש בעיה להפיק את האישור כשהאיש שלך בעזה והוא שבועיים לא עונה. יש בעיה לגרושות, שעד היום אין להן גישה ישירה להוציא את האישור הזה. כלומר אסור שהאישור הזה יהיה כניסה לתהליך. הוא בהכרח יהיה חלק מתהליך משפטי בוועדת התעסוקה, כמו כל תהליך משפטי שדורש אסמכתאות. אבל זה בשלב הסופי של ההוכחה ולא כדי, לא כתנאי סף. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אפשר להתחיל עם איזה שהיא הצהרה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >> 

אבל זה מעבר להצהרה. כי יש להם, בקלות המעסיקים יכולים בסוף להגיד שהם לא ידעו, למרות שהם ידעו ושמעו את זה מעובדים אחרים בארגון. וברגע שהיא מצהירה כי היא רוצה לצאת לחל"ת או לקחת ימי היעדרות הם יגידו אנחנו רוצים לפטר אותך או לא מסכימים להוציא אותך לחל"ת בגלל שלא ידענו, זה בכלל לא קשור לשירות המילואים, כי על פניו לא ידענו. כאשר בפועל הם כן. אז אנחנו לא עושים כאן כלום. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זה מוסיף פה רכיב נוסף של ידיעה, זה מה שאת אומרת. ואז בקלות אפשר ברגע שאין את הידיעה הזאת בעצם לעקר מתוכן. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

הידיעה יכולה להיות, אבל בקלות אפשר להוכיח כביכול שהיא לא הייתה ולא הייתה קיימת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני מציעה אדוני שלא רק מבחינת הנוסח של איך לכתוב את זה, אלא גם מהבחינה המהותית, אנחנו נשמע באופן מסודר את משרדי הממשלה, את העמדה שלהם לגבי זה. נבחן חקיקה אחרת שעוסקת בנושאים האלה ונראה מה נדרש בחקיקה הזאת. ואם נביא איזה שהיא הצעה לקראת שנייה שלישית ואז הוועדה תוכל לבחון ולראות אם באמת זה נדרש והאם זה יכול לפגוע יותר בעובדים או במעסיקים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אפשר שנביא משהו שהוא באמצע, שיענה על הצורך של נשות המילואימניקים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל כרגע בנוסח לא. לקראת שנייה ושלישית הנושא ייבחן. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אוקיי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מקובל. כי זה עניין של כך מצוי בכל תחומי החיים, כך שתמצאו השוואות בכל מיני חוקים ואת תוכלי להציע את זה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

גם הקושי שהעלו פה זה הקושי בפרקטיקה. שבסופו של דבר אי אפשר לקבל את האישור. אני לא יודעת, צריך לבחון את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז קחי את זה בחשבון איך עושים את זה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

	
	
	
	(ג) לא יפטר מעסיק עובד ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום...



כאן אנחנו מתייחסים להגדרה של חופשה ללא תשלום שהקראתי בראשית דבריי בדיון. 

	
	
	
	(ג) לא יפטר מעסיק עובד ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה ובלבד שהתקיימו כל אלה:

	
	
	
	
	(1) לעובד ילד הנמצא עימו;



כשאני מזכירה, ילד אנחנו גם כן שואבים את ההגדרה של ילד עד גיל 14 ותלמיד עם צרכים מיוחדים. 

	
	
	
	
	(2) שירות המילואים כאמור הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות.



בהיבט הזה אני חושבת קודם כל שצריך להסביר או לפחות מה היה הרציונל סביב הנושא של דווקא שירות מילואים בצו 8 או לתקופה של 21 יום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפשר להמשיך. הדברים כל כך ברורים שאני לא יודע למה צריך להסביר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

התקופה אבל של ה-21 ימים אולי אני כן מציעה שנסביר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

בנוסח הקודם היה 30 יום, אבל ממה שאני הבנתי ממשרד הביטחון, יש פה נציגים? אני כן אשמח לדעת מה השירות הממוצע? בסופו של דבר אנחנו לא רוצים לקבוע הסדר שהוא ריק מתוכן. אם אנחנו קובעים שירות מילואים של מינימום 30 יום, אבל בסופו של דבר אין חיילים שקוראים להם למילואים ל-30 יום אז אין טעם. ולכן ההצעה הייתה לקצר את התקופה ל-21 ימים בהתאם לנתונים ממשרד הביטחון. 

 << אורח >> לוטם הכהן: << אורח >>  

באמת ביקשנו לשנות ל-21 יום לפי עמדת צה"ל. כי לפי חוק תעסוקה מקצועית היא עד 25 ימים לכל היותר, אלא אם כן יש מקרים חריגים ואז באמת ניתן לאשר רצף של שירות מילואים מעבר ל-25 ימים. אבל בפועל מה שקורה זה שנקראים ל-21 יום. אז בגלל זה ביקשנו להוריד את זה ל-21 ימים.

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

רק דבר אחד, ברשותכם עוד פעם. ה-21 ימים האלה זה בהקשר של שירות מילואים בחירום. הוא לא כל שירות רגיל. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כל שירות מילואים שהוא ברצף של 21 יום. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

כל שירות מילואים? זאת הכוונה?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כן. יש פה שני מצבים: או שירות בצו 8 או שירות מילואים למשך של 21 יום. כשפה אני כן גם חייבת להגיד לפרוטוקול שהמציע עשה פה כברת דרך גם לקראת הערות שהגיעו גם מכיוון הממשלה וגם מכיוון המעסיקים. כי הנוסח הקודם בדיון הקודם בעצם קבע שיסתכלו גם על תקופה מצטברת של 30 ימים. פה אנחנו רק לגבי תקופה רצופה של 21. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

עם זה אין לי בעיה, כי צו 9 קובע 25 יום ולכן זה גם חל בפנים. ההבדל בין שני הדברים האלה זה שצו 8 וצו 9 אין להם הקדמה. אין להם מה שנקרא את החובה לשלוח 60 יום מראש כוונת גיוס. אבל כל שאר המילואים הרגילים יש 60 יום מראש שבן אדם יודע שהוא מתגייס אליהם. ולכן יש משמעות לזימון ולכל הדברים האלה. אין בעיה, אם זה לכל דבר לפחות אנחנו נדע שזה רק מחזק את הצורך בהוראת שעה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא נכון. גם לא בחירום וגם לא בשגרה. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אנחנו רוצים לקבל לפני כדי שאנחנו נוכל לפטר אותה כשהיא לא מוגנת? אני פשוט רוצה להבין רגע. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

מה השאלה?

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אנחנו רוצים לקבל התראה לפני 60 יום לקראת שהוא מגויס כדי שאנחנו נוכל לפטר קודם? 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

לא. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לא. הוא אומר שאין הצדקה להפעיל את ההסדר הזה לגבי מצב שבו זה לא בצו 8 בגלל שבת הזוג יודעת על זה מראש. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא נכון אבל. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני שאלתי האם עובדתית זה נכון. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

ממש עוזר לי לדעת מראש שאנחנו עכשיו מתחילים פרק ב' ועוד ארבעה חודשים פרק ג'. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא יודעים מראש. זה דיון ריק, לא יודעים מראש. 

 << אורח >> לוטם הכהן: << אורח >>  

לגבי נסיבות חירום כמובן שלא יודעים מראש. ולגבי שירות מילואים זה קבוע בנהלים של צה"ל שבאמת שירות של עד שלושה ימים אז יש קריאה 12 יום ו-60 יום, זה לפי נהלי צה"ל. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, לא נכון. יש שירות שקוראים מהיום להיום וחייל המילואים מכיר, אני שנייה מדבר מניסיון אישי. מגיעים לבסיס, בגלל ההתראה הקצרה. חותמים ויתור על אותו נוהל. זה קורה מלא. עשיתי את זה לפחות 10 שנים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אם אתה חתמת על חריגים, אז נכון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה לא רק אני. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

לא כולם חתומים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא רק אני, יש מלא כאלה. סמוך עליי, אני מכיר לפחות 34 כאלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו רוצים לתת לכל אחד לבטא את דעתו. אבל יש לפעמים מצבים שאנחנו צריכים להגיע להצבעה ולקריאה ראשונה. לכן כל עיכוב שאיננו ענייני ואיננו מהותי, רק להתפלמס, חבל על הזמן שלכם ושלנו. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> 

אולי אפשר רק להוסיף כאן שהסעיף הזה מעלה ביתר שאת את החשיבות של קביעת החוק הזה כהוראת שעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה כבר אמר המציע שנדבר בין הקריאה הראשונה לשנייה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

	
	
	
	(ד) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד, אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו, או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע עבודה בעקבות כך. 



פה אני רק אחדד שבעניין של החובה לבקש, שחובת המעסיק לבקש היתר, התנאים הם מעצם זה שיש לעבוד ילד והתנאים שאמרתי קודם לעניין שירות המילואים, צו 8 או משך המילואים. לעומת זאת, בפני ועדת התעסוקה המעסיק צריך להוכיח שהפיטורים הם לא בקשר למילואים או להיעדרות העובד או לאי ביצוע עבודה בעקבות כך. 

	
	
	
	(ה) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום (בסעיף זה – היתר לעניין חופשה ללא תשלום) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי ביצוע עבודה בעקבות כך או אם מצא כי העובד מעונין לצאת לחופשה ללא תשלום. 



חשוב לי להסביר בעיקר את הסיפה פה. כי בעצם עלתה שאלה מה קורה אם עובדת רוצה, מעוניינת לצאת לחל"ת. מבקשת וזה מגיע באמת מרצונה ומיוזמתה, האם ועדת התעסוקה לא תיתן לה לצאת לחל"ת? הם לא רוצים להתערב במקרה כזה. לכן במקרה כזה מציעים שאם ועדת התעסוקה באמת מוצאת, היא בודקת והיא מוצאת שזה רצונה של העובדות והיא רוצה לצאת לחל"ת אז בוודאי שהיא תיתן לכך היתר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

למה לא לאפשר הסכמות לכתחילה? אם יש הסכמה, למה צריך את הפרוצדורה הארוכה הזאת של ועדת תעסוקה? מי שיושבת שם, ויש לנו נציגים שם בוועדת תעסוקה, זה לא עניין של, זה לא קורה תוך יום יומיים שנותנים את ההיתר הזה ושיש דיון. לכן כן צריך לאפשר במקום שהעובדת מעוניינת לצאת לחל"ת ויש הסכמות והדברים כתובים לוותר על התהליך הפרוצדורלי הארוך הזה מול ועדת תעסוקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה התשובה של הגברת בעניין הזה 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

חשוב לי לציין שכבר היום חל"ת אמור להיות בהסכמה ואנחנו יודעים על עשרות רבות, מאות של מקרים, שבעצם המעסיק אמר 'טוב חמודה, עכשיו זה המצב. את רוצה שיהיה לך לאן לחזור ביום שאחרי. נכון? אז בבקשה תוציאי מייל שאת רוצה את זה ואני אאשר לך'. ואני אומרת את זה מידיעה אישית. והרבה מעסיקים גם שאני אישית פניתי אליהם כעורכת דין וחלק מהדברים הצלחנו למנוע וחלק לא. ולכן הגענו עד הלום, כי הבנו שכל אלמנט ההסכמה פה הופך להיות מאוד בעייתי כשאת צריכה להחזיק את הבית ואת נמצאת במצב מאוד שברירי ומנצלים את זה. בגלל הניצול הזה הגענו עד הלום וצריך את החוק הזה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אבל אם אנחנו צריכים לחשוב על איזון בכל זאת ולחשוב גם על שוק העבודה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כן יש פה איזון בזה שלא על כל חל"ת צריך לבקש היתר. וזה משהו שהמציע כן הסכים להכניס לנוסח. יש חל"ת רק מתקופה רצופה של 30 ימים, תקופה בלתי מוגבלת או תקופה מצטברת של 30 ימים מתוך שלושה חודשים. וזה בעצם האיזון. לתקופה קצרה יותר בעצם המעסיק לא צריך לבקש היתר לחל"ת. וזה איזה שהוא איזון שהמציעים הסכימו לו. מציעים, אני מתנצלת. גם חה"כ נאור שירי וגם חה"כ אופיר כץ. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אפשר לשאול בעניין הזה רק מה קורה אם הוא הוציא אותה לחל"ת של 15 ימים לצורך העניין והוא לא צריך את ועדת התעסוקה. אבל בסוף החל"ת הזה הוא פשוט לא מחזיר אותה. מה קורה? לא, הוא עוד לא מפטר אותה, הוא פשוט מתעלם ממנה. לא אומר לה מתי לחזור. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה היפותטי. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

זה לא היפותטי. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אם יש את ה-15 יום האלה, אנחנו דיברנו גם על חל"ת שהוא תקופה מצטברת. ולכן אם זה 30 ימים בתוך שלושה חודשים רצופים, אז אם הוא בעצם האריך לה אחרי ה-15 ימים ל-15 ימים נוספים אז זה כן יחול לגביה. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

זאת אומרת שבסוף מה שישנה זה כמה זמן בפועל היא הייתה בחל"ת ולא לכמה זמן הוא הוציא אותה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

נכון. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אם זה מצטבר ל-30 ימים. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

צריך לחדד את זה. משפטית צריך לחדד את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, זה מופיע בנוסח. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זה נמצא תקופה מצטברת שבהגדרה חל"ת תקופה מצטברת של 30 ימים לפחות מתוך תקופה רצופה של שלושה חודשים רצופים. בסדר? זה מהבחינה הזאת. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אפשר לחדד שתי נקודות בעניין הזה? 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אתה רוצה להעיר איזה תיקון?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

לא, אני רוצה לחדד פה שתי נקודות שעלו בהקשר של מה שהיועצת המשפטית אמרה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אחד זה לגבי מה שנאמר פה, צריך לזכור שיש סעיף כללי לא רק בהיתר, שאם אדם רואה את עצמו נפגע הוא יכול לפנות לוועדת תעסוקה שיושבת כגוף מעין שיפוטי ולטעון שפיטרו אותה. אז אם למשל לא מחזיר אותה מהחל"ת ואפשר לראות בזה כפיטורים, היא יכולה לפנות לוועדת תעסוקה. ועדת תעסוקה יכולה לקבוע את מה שהיא יכולה לקבוע, כמו שהיא יכולה היום, לצורך העניין, עם משרתי מילואים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

הוספנו את זה בתיקונים בדיון הקודם. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

דבר שני, לגבי הבקשה להיתר. העניין הוא שבמקרים כאלה אנחנו מבינים שיכולה להיות סיטואציה שדווקא בגלל המילואים אותה עובדת רוצה לצאת לחל"ת. אז אם אנחנו קובעים לוועדת התעסוקה שהיא לא יכולה לתת היתר בשל המילואים, אז לכן אנחנו הוספנו את הסיפה הזאת שאומרת שאם היא כן הסכימה ומעוניינת בכך אנחנו מבינים שזה כנראה קשור למילואים ולכן אפשרנו את זה. בניגוד למשל להקשרים של המשרת עצמו. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

לכן אנחנו גם ביקשנו שתהיה תוספת בשל המילואים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

זה גם נכנס. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

סליחה, התוספת שנציג המעסיקים ביקש לא קיימת עכשיו בנוסח. ואני חושבת שזה יכול להגביל אם אנחנו אומרים שבהכרח היא יוצאת - - -

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל פה כתבת בשל קריאתו לשירות מילואים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, זה היה בסעיף אחר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

או אם הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הוא רצה להוסיף גם פה "בשל". זה מופיע כבר קודם. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

לא, אז אני אגיד לכם איפה התקלה. התקלה היא שלמשל בסעיף הקודם, כשהיינו בסעיף (ד) לא תיתן היתר, זה פתוח ולא בשל המילואים. אלא זה לא ניתן לפטר בלי שום סיבה. גם אם היא גנבה, רצחה ועשתה נזקים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

אבל אנחנו מוסיפים שהיא צריכה להביא לו את הצו. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

לא, צו זה בסדר. אז לרשום פה בשל המילואים, זה חשוב. בשל המילואים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כתוב לאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירות המילואים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה רק לומר משהו. החוק הזה הוא בשל המילואים. אז כל המהות שלו זה מילואים. אז אם היא גנבה, רגע, אתה פשוט אומר את זה וסתם, זה לא נעים לשמוע. אם היא גנבה ורצחה אף אחד בשום מקום לא יבוא ויגיד לך אתה לא יכול לפטר. אז שנייה, אתה אומר לחדד "בשל המילואים" זה נראה לי מיותר. כי החוק הזה הוא בשל מילואים. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

צריך סיבה, שבאמת יהיה קשר נסיבתי. אבל אם היא סרחה או שהיא עבדה ועשתה משהו, ברור שזה לא קשור. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני רוצה לחדד, אם אפשר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אבל הניסוח זה לא השיקול היחיד של הוועדה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני רוצה להסביר. הסעיף הקטן פה עוסק בעצם בשני מצבים: מצב שבו המעסיק מיוזמתו רוצה להוציא את העובד לחל"ת. במקרה כזה הוא יצטרך להוכיח לוועדת התעסוקה שההוצאה לחל"ת או הפיטורים אינם קשורים למילואים. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

עם זה אין בעיה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זו סיטואציה אחת. מצוין, אין מחלוקת לגביה. הסיטואציה השנייה היא כשהעובדת מיוזמתה רוצה לצאת לחל"ת. פה אנחנו לא בוחנים את הקשר למילואים. למה? כי זה רצון של העובדת לצאת לחל"ת ולכן אין מקום שוועדת התעסוקה תבחן את הקשר למילואים. יש פה יחסי הסכמה בין המעסיק לבין העובדת. היא רוצה לצאת לחל"ת. הוועדה בוחנת ובודקת שאכן זה רצון אמיתי ולא רצון שנכפה עליה. ואם זה רצון אמיתי של העובדת אחרי שהוועדה בחנה את זה, מה זה משנה מה הסיבה?

 << אורח >> הגר יהב: << אורח >>  

אפשר הבהרה, בהמשך למה שאמר גם חה"כ שירי. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי. בסעיף (ג) היה את המהות של החוק. מחקתם "בשל היעדרותו מהעבודה או אי ביצוע עבודה לצורך השגחה על ילדו שטרם מלאו לו 14, עקב שירות מילואים" ומחקתם את זה. עכשיו, אם אתם אומרים שהמהות היא הגנה על אשת או בן/בת הזוג של משרת, אז למה מחקתם את ה-"בשל"?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לא. מחקנו את ה-"בשל" אבל כתבנו "בתקופת שירותו במילואים". 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

כן, אבל זה לא הסיבה. התקופה זה לא הסיבה. תראו, אפשר ללמוד את זה מוועדת תעסוקה כבר היום. ועדת תעסוקה היום, כשאת מגיעה אליה לצורך פיטורים של חיילי מילואים שוקלים גם סיבות אחרות. אגב, בדומה למה ששוקלת הממונה על חוק עבודת נשים. היא שוקלת סיבות אחרות. אני מבינה שהגבלת את זה לתקופה. אני מבינה שאת מגבילה את זה לתקופה וזה נכון, אבל מהאופן שזה מנוסח הוועדה יכולה לשקול שיקולים אחרים לא רלוונטיים ולא לאפשר את הפיטורים שלה, בדיוק כפי שהיום היא לא מאפשרת את הפיטורים של חייל המילואים גם אגב עבירה, גם אגב עבירה שהוא עבר במקום העבודה. זה לא כזה פשוט. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

רק חשוב לי לציין, הנוסח פה לקוח בהתאמה לנוסח שקיים בחוק עבודת נשים שגם שם בדיוק הקריטריונים הם כאלה. זה קריטריונים שמה שהיה חשוב למציעים שאפשר לבדוק אותם בצורה ברורה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אבל בפועל כשאת רואה את התוצאות - - -

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

רגע, שנייה, לא סיימתי. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אבל זו בדיוק הדוגמה הטובה שנתת. כי בפועל כשאת רואה את ההחלטות של הממונה על חוק עבודת נשים, שאת אומרת שלקחת את זה משם. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

96% מאושרים. זו המציאות. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

השיקולים שלה הם רחבים הרבה יותר מעובדת היותה של העובדת בהיריון. וזה בדיוק אותו דבר כאן. אם זה מה שאומרים אז זה משהו אחר. אומרת היועצת המשפטית משהו אחר, אבל זה כתוב אחרת. אם אומרים את זה, אז קודם כל אנחנו חלוקים. אבל אם אנחנו אומרים את מה שאומרת פה היועצת המשפטית זה לא כתוב נכון. אנחנו צריכים לומר שזה השיקול היחיד אחרת זה בכלל לא ברור שהוועדה לא יכולה לשקול שיקולים אחרים. זה קורה היום בפועל, אנחנו רואים את זה, גם אצל הממונה וגם בוועדת תעסוקה. 

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

אני יכולה להעיר הערה? סיגל פעיל, עו"ד, יועצת משפטית של נשיאות המגזר העסקי. לגבי סעיף (ג). 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. הסעיף הזה שאנחנו מדברים?

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

סעיף קטן (ג). 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו ב-(ה). את רוצה לחזור ל-(ג)?

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

אני מתנצלת, אני רוצה רגע לחזור ברשותכם ל-(ג). אנחנו מדברים כאן בדיוק על האיסורים מפני פגיעה בבני או בנות זוג של משרתי מילואים בגין המילואים או כל דבר שקשור למילואים. 

יש לנו את הסעיפים הראשונים שהם האיסורים. הם עשה ואל תעשה למעסיקים, לפני שאנחנו נכנסים לוועדה. מעסיק רואה את זה בתור טקסטבוק מה מותר לי ומה אסור. וכשאני קוראת את סעיף (ב) זה ברור. לא יפטר מעסיק עובד בשל שירות המילואים וכו'. אבל אז שימו לב כשאני קוראת את סעיף קטן (ג). לא יפטר מעסיק עובד ולא יוציאו לחופשה ללא תשלום בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו. כאן אני רוצה רגע להסביר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אלא בהיתר. אלא בהיתר. 

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

אני רוצה רגע להסביר. אני ראיתי את "אלא בהיתר" וראיתי אחר כך מה צריך לעשות בוועדת התעסוקה כדי לקבל היתר. אבל כאן זה קובע את הנורמה. הנורמה היא לא זו שיש איסור מוחלט מפני פיטורים מכל סיבה. הנורמה היא שאסור לפטר בשל שירות המילואים או היעדרות בגלל שירות המילואים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל אין מחלוקת על מה שאת אומרת. 

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

רק דקה לגבי ה-"אין מחלקות". כשאנחנו נותנים פה רגולציה למעסיק בהוראת שעה, הוראת השעה הקודמת כן היה בה "בשל". בסעיף הזה חייבים לדייק אותו. אם מותר לי לפטר בת זוג כתוצאה מהטרדה מינית חס ושלום שהיא ביצעה או הוא ביצע. מותר לי לפטר גם אם זה בתקופת ההיעדרות. אסור לי וגם אז אני אצטרך, אבל אסור לי לפטר בשל שירות המילואים, בגלל היעדרות בגלל שירות המילואים וכו'. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל את צודקת, אסור לפטר בשל שירות המילואים. זה מה שמופיע בסעיף קטן (ב). הדבר היחיד שאנחנו מתייחסים אליו בסעיף קטן (ג) זה החובה להיתר. ההיתר מתי הוא צריך לבקש היתר? 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זה לא על הסיבה, זה מתי לגשת לשם. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

בדיוק. מתי להגיע לוועדת תעסוקה. 

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

אני לא יכולה לפטר עובד רק בגלל הסיבות שקשורות למילואים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אבל הסעיף הזה מדבר לא על מתי הוא יכול לפטר ומתי לא, זה מתי לגשת לוועדת ההיתרים. בתקופת המילואים. אם יש סיבה אחרת אז זה בסדר, זה כבר אירוע אחר, זה לא סעיף (ג). 

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

אני לא מתווכחת עם הסיפה שצריך ללכת לוועדה. זה כמו היריון. מותר לי לפטר עובדת בהיריון מסיבות שלא קשורות להיריון בכפוף לאישור. אבל כאן אין בכלל את הקשר בין הפיטורים לבין המילואים. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

כן. אבל מישהו בודק את הקשר בדיוק כמו בעבודת נשים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רבותיי, אני לא חושב שסעיף (ג) סותר את סעיף (ב) מה שאת טוענת שסעיף (ג) סותר את סעיף (ב). זה לא סותר. 

 << אורח >> סיגל פעיל: << אורח >>  

לא, אני לא טוענת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש סעיף (ב) ויש סעיף (ג) וכל קורא חוק, אפילו אם הוא לא עורך דין, מבין שהסעיף (ג) משלים את סעיף (ב), לא במקום סעיף (ב). ולכן אין לך מה לדאוג שיבוא מצב שהיא לא תוכל לפטר בן אדם שלא קשור בכלל למילואים. אפשר, אבל צריך ועדת תעסוקה שתאשר את זה. זה כל הסעיף (ג). 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אני חושבת שדווקא יש את סעיף (ב) הוא איזה שהוא סטנדרט כללי. הוא נותן איזה שהוא סטנדרט כללי. סעיף (ג) הוא כלל. הוא כלל שאומר, זה כבר ההיתר לפיטורים. וההיתר הזה, באופן שהוא מנוסח ועדה, הוועדה יכולה לשקול שיקולים אחרים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא שיקולים אחרים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כל מה שהוועדה שוקלת היא מסתכלת האם יש לעובד ילד הנמצא עימו, האם בן הזוג הוא בשירות מילואים בנסיבות לפי סעיף 8 או שמשכו הצפוי של השירות הוא 21 ימים לפחות – אלה עובדות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אלה שני הדברים שוועדת התעסוקה יכולה. לא יותר. אחד ושתיים. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

זה סיבות שנכנסים אליה. לא, תראו, אנחנו מכירים את זה איך זה קורה בפועל. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אלה הסיבות שבגינן. אם העובדות האלה מתקיימות המעסיק צריך לבקש היתר. אחר כך בוועדת התעסוקה עצמה אז הוועדה אכן שוקלת האם ההוצאה לחל"ת או הפיטורים הם בשל, הם בקשר. צריך להוכיח שהם לא בקשר לשירות המילואים של בן הזוג. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

ואם הם לא בקשר אז צריך אולי להוסיף. אם הם לא בקשר היא תתיר את הפיטורים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל זה ודאי. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אני מבינה שזה מה שכולם, תקשיבו, בואו, אנחנו מכירים את הפרקטיקה ורואים בדיוק איזה החלטות יוצאות גם מוועדת תעסוקה וגם מהממונה על חוק עבודת נשים. השיקולים האחרים נשקלים בפועל ולאו דווקא קשורים להיריון ולמילואים. וזה מנוסח באופן מאוד דומה. 

אם אנחנו מבינים את זה ועדיין ממשיכים כך, אז בסדר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

איזה שיקולים? אני לא מבינה על איזה שיקולים מדובר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

אבל לפחות בואו לא נספר סיפור אחר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, למה סיפור אחר? אבל רשום שצריך להוכיח שזה לא קשור למילואים. 

<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

זה לא מה שקורה בפועל. זה ניסוחים דומים בוועדת - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אז שיישמו את החוק לפי איך שהוא כתוב. מה זה לא מיושם בפועל? יש חוק, צריך ללכת לפי החוק, כן קשור למילואים, לא קשור. אם הם לא עובדים לפי זה, הם לא עומדים בחוק. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

בפועל אתה לא מגביל כאן את הוועדה. טוב, אני חושבת שאני, יותר להבהיר מזה אני לא יכולה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

את צודקת, אפשר להתקדם. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

בדיוק. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אפשר להתקדם. 

 << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >>  

אם מפטרים אותה אז יש תמיד אפשרות לערער אם באמת הסיבה היא לא המילואים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אני מבין מאוד מה שאתם אומרים, זה לא שאנחנו מזלזלים בחששות שלכם. כמו שיש חששות של העובדים שמא המעסיק יפטר אותם, אלא כן בגלל המילואים. לכן הקמנו את ועדת התעסוקה ואתם אומרים אולי ועדת התעסוקה גם תשקול שיקולים אחרים שאיננה העניין הזה של המילואים. אני חושב שהחוק מספיק ברור שוועדת התעסוקה חייבת לאשר, אמנם זה לא כתוב, אבל היא חייבת לאשר אם זה לא קשור למילואים. זה העניין. ואם אתם חושבים שוועדת התעסוקה לא תהיה מספיק אובייקטיבית בעניין הזה אז אומרת היועצת המשפטית שהנוסח מספיק ברור. יש ערעור על הוועדה? 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

ויש ערעור על ועדת התעסוקה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

לפחות יש לנו את זה בהסבר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני רוצה להזכיר שזו אותה ועדה שכיום דנה לגבי חיילי המילואים עצמם. אם יש איזה שהיא בעיה במנגנון היום שלא עובד כמו שצריך אז אולי צריך תיקון חקיקה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תשמעו, אם אני לא אעשה פה סדר, יושב-ראש הקואליציה יפטר אותי, יש לו אפשרות לעשות את זה. מעכשיו יש סדר. מרגע זה עד סוף ההקראה כל ההערות שיש למישהו שירשום בצד ואנחנו נדון בזה אחר כך. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

	
	
	
	(ו) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופת שירות המילואים כאמור בסעיף קטן (ג).



גם הסעיף הזה מופיע היום לגבי חיילי המילואים. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

לגבי זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תרשום לך בצד כל הערה שיש לך מעכשיו עד סוף ההקראה. אני מבטיח לך שאחרי זה נשמע את זה. טוב? כי אחרת לא נתקדם. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

מקביל לסעיף 41א(ג) לעניין משרת במילואים. 

	
	
	
	(ז) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה, לבני זוגם או להורהו האחר של ילדם. 

	
	
	
	(ח) היעדרות עובד מהעבודה בתקופת שירותו של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ג) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. 



אני אציין גם לעניין הזה, זה מקביל לסעיף 41א(א), לסעיף 3 לחוק הזה לגבי משרת המילואים. וכן סעיף 3 לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום. זאת אומרת גם הוראת השעה היום שחלה לגבי הגנה וכאן גם לגביה. 

	
	
	
	(ט) לעניין סעיף זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.



היה חשוב להגיד את זה במפורש לעניין הסעיף הזה, כיוון שיש הוראה כללית בחוק היום בסעיף 3 שקובעת שמפעל לצורך חוק זה הוא כל מקום עבודה שבו מועסק לפחות עובד אחד בין שהוא עם תכלית רווחים ובין תכלית אחרת, בין שהוא של המדינה, של רשות מקומית, של מוסד ציבורי או של גוף מאוגד ובין שהוא פרטי. כיוון שאנחנו פה בסעיף הזה לא משתמשים במונח בעל מפעל, כי זה מונח מיושן מחקיקה באמת ישנה ומשתמשים במונח "מעסיק" אז כן חשוב להבהיר שזה יחול גם לגבי המדינה. זה סעיף שמופיע גם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום. 

	
	
	
	(י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967". 



זו בעצם הוראה שהתבקשה על ידי משרד העבודה. אולי הם יכולים להסביר למה היא נחוצה. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

בחוק שירות עבודה בשעת חירום יש אפשרות לקרוא לעובדים האלה בחירום. צריך לבדוק את הצורך שלהם המשקי וחל איסור פיטורים של מי שנקרא לשירות עבודה בשעת חירום ויש סמכויות אחרות של מפקח עבודה בשעת חירום להתיר את הפיטורים. יש הסדר אחר שמטפל בזה וזה לא נכון להכניס את זה לפה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כלומר כבר היום קיים איסור פיטורים לגבי מי שנקרא לשירות עבודה בשעת חירום. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

כל ההסדר השלם של איך מתירים זה על ידי מפקח עבודה בשעת חירום ומוסדר בחוק שירות עבודה בשעת חירום. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש. הוא אמר שהוא רוצה להגיד. אני רוצה לדעת אם יש פה וטו של שר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני לא רוצה עכשיו. לפני שנכנסת קבעתי שעכשיו עד סוף ההקראה מי שיש לו הערה שירשום בצד. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

כן, אבל אי אפשר להשליך נשים מתחת לגלגלי הרכבת. יש פה את נשות הקבע, אי אפשר לעשות איפה ואיפה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את רוצה לעשות פרובוקציה, תעשי. אבל לא עכשיו. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לא פרובוקציה. אני מבקשת ממך רשות דיבור. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז תעשי, את לא מקבלת רשות דיבור. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

לפני שאתה עושה הצבעה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

את לא מקבלת רשות דיבור לפני שמסיימים את ההקראה, נקודה. 

 << דובר >> פנינה תמנו (המחנה הממלכתי): << דובר >>  

אבל אדוני יושב-הראש, זה לא קולגיאלי. כי אם אתה מסיים את ההקראה אז יש הצבעה. אני מבינה שחה"כ אופיר כץ, היוזם, בהחלט היה רוצה לעזור לנשות אנשי הקבע. אבל אני מבינה שיש איזה משהו שלא אומרים אותו פה. אם יש וטו משר האוצר, אנא שיגיד את זה. כי הנשים האלה, אני יודעת שלא אתה, אדוני יושב-הראש, ולא חה"כ כץ, מתעלמים מהם. בטח לא חברי הכנסת האחרים שיושבים כאן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. תמשיכי בבקשה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

	תיקון סעיף 41ב
	6.
	בסעיף 41ב(ד) לחוק העיקרי, ברישה, במקום "ובסעיף 41ג" יבוא "ובסעיפים 41א2 ו-41ג". 



בעצם הסעיף הזה זה התאמות לעניין החלה של ההוראות גם לגבי קבלן כוח אדם. 

	תיקון סעיף 45א
	7.
	בסעיף 45א לחוק העיקרי, בסופו יבוא "או 41א2(ג)".



זה לעניין המפקח. כיוון שהוספנו בעצם הוראה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תכף אנחנו נקריא בהמשך תיקון עדיף. סעיף 45א לחוק קובע מפקח לעניין אכיפה פלילית. שלמפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה יהיו נתונות הסמכויות לפי סעיף האמור גם לעניין פיטורי עובד ללא היתר מאת ועדת התעסוקה, כאמור בסעיף 41א(ב) ופה אנחנו מוסיפים גם הוצאתו לחל"ת ללא היתר או כמובן פיטורים שלו, לפי סעיף 41א2(ג). 

סעיף 8 עוסק בעצם בתיקון עקיף לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. 

	תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
	8.
	בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 - 

	
	
	(1) בסעיף 1, בהגדרה "חקיקת השוויון בעבודה" במקום "והחוקים" יבוא "והחיקוקים";



גם תיקון זה הוא לבקשת משרד העבודה, אז אני אבקש שהם יסבירו למה זה נדרש. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מוותר על ההסבר. אתם ביקשתם שיהיה כתוב "והחיקוקים" ולא "והחוקים". אני קיבלתי, תודה. אני לא צריך הסבר, אני סומך עליכם שאתם יודעים את ההבדל בין "והחוקים" ל-"החיקוקים". 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

	
	
	(2) בסעיף 2, במקום "שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותים" יבוא "שירות במילואים שלהם, של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, כהגדרתו בסעיף 41א2(א) לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות";



סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בעצם קובע איסור אפליה על עובדים שונים. חשוב לציין שאיסור האפליה הזה כולל גם קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית. וגם פיטורים או פיצויי פיטורים והטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מהעבודה. קיים שם כבר היום איסור אפליה לגבי משרת המילואים ועכשיו מוצע להוסיף גם לגבי בן הזוג. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד שהיום קיים איסור אפליה מחמת הורות, שיכול להיות שכבר היום העילה הזאת נותנת מענה. אבל חשבנו לנכון אולי להבהיר בצורה מפורשת את האיסור גם לגבי הפיטורים האלה. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

נחדד בהקשר הזה שמתחילת הדרך אנחנו בקשר עם נציבות שוויון ומשרד העבודה. בהתחלה משפטית חשבנו שאפשר להקיף את המקרים שראינו דרך העילות הקיימות בחוק, של הורות או מילואים עצמם. בחלוף הזמן ועם המקרים עצמם ראינו את טענות המעסיקים ומצאנו שצריך ממש להגיד שבשל מילואי בן הזוג. כי יש מקרים שקשורים, בקיצור, שאפשר להתחמק שם וצריך לאגד את זה כמו שצריך גם ערכית וגם פרקטית משפטית. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

בסדר גמור. אני ממשיכה להקריא את פסקה (3) שהיא תיקון לתוספת. לתקן את פרט 5. התוספת הזאת בעצם היא קובעת מה ייכלל בהגדרה חקיקת השוויון בעבודה ויחולו לגביה הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ולכן מוסיפים פה בפרט 5 נוסף על החייל המשרת עצמו גם כמובן את בני הזוג. אני מקריא את הנוסח. 

	
	
	(3) בתוספת, בפרט 5, במקום "41א ו-41ב" יבוא "41א, 41א2 ו-41ב".



התיקון הבא שהוצע הוא בעצם תיקון לחוק הביטוח הלאומי והוא בעצם אני אתן פה איזה שהוא רקע והקדמה. סעיף 177א לחוק הביטוח הלאומי קובע כיום שלא ישולמו דמי אבטלה לפי פרק זה למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים מאלה. אז אני מדברת עכשיו על המצב הכללי כיום לגבי כל חל"ת. וכך הסעיף קובע:
1. הוא הוצא לחל"ת ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות. 
2. הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל"ת. 

אני רוצה להתעכב על המילים "ללא תשלום ביוזמת המעסיק". ממה שאני מבינה, גם משיחות עם ביטוח לאומי, גם ממה שמפורסם באתר שלהם, כיום כאשר עובד בעצם יוצא ביוזמתו לחל"ת, אף אם ניתנה לכך הסכמת המעסיק, הוא לא יהיה זכאי לקבל דמי אבטלה עבור התקופה הזאת. 

לכן פה המציעים ביקשו לתקן ולתת מענה בעצם למצב שבו עובדת שבן זוגה נמצא במילואים והיא והמעסיק הגיעו להסכמה. והעובדת רוצה לצאת לחל"ת. המעסיק רוצה, מסכים להוצאה לחל"ת והיא לא תקבל דמי אבטלה, רק בגלל שהיוזמה הייתה שלה. לכן פה רוצים לתת מענה לזה ולאפשר לה כן לקבל דמי אבטלה. 

אני כן אסביר עוד שני עניינים בהקשר הזה. שני תיקונים מוצעים: יש היום הוראה בסעיף 320(ז)(4ב) לחוק הביטוח הלאומי שכדי לקבל דמי אבטלה צריך קודם כל לנצל את כל ימי החופשה. עכשיו, אם יאפשרו פה לעובדת לצאת לחל"ת לתקופה קצרה, אבל היא תצטרך קודם לנצל את כל ימי החופשה, אז לא עשינו בזה שום דבר, בגלל שלתקופה קצרה זה לא רלוונטי אם יש לה 20 ימי חופשה, 25 ימי חופשה והיא תנצל את כולם אז היא בכלל לא תגיע לתקופה עד שבן הזוג חוזר מהמילואים. היא לא תהנה בכלל מדמי אבטלה. אז זה תיקון נוסף שאני רוצה להכניס לכאן. 

תיקון נוסף שביקשו ממני המציעים להכניס זה בעצם בחוק הביטוח הלאומי קבוע שתקופת המינימום שמשולמת עליה דמי אבטלה בחל"ת כפי שציינתי קודם זה 30 ימים רצופים. עם זאת, בחקיקה אחרת לא מזמן בחוק התוכנית לסיוע כלכלי שהזכירו אותו פה קודם קיצרו את התקופה גם במקרים אחרים ל-14 יום. לכן גם פה מוצע שבעצם אם החל"ת הוא לתקופה של 14 ימים רצופים גם כן היא תהיה זכאית לקבל דמי אבטלה. אז אני מקריאה עכשיו את ההסבר הזה בנוסח עצמו. 

	תיקון חוק הביטוח הלאומי
	39.
	בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה 1995, אחרי סעיף 177א יבוא:

	
	
	"הוראות מיוחדות לעניין בני זוג של משרתים במילואים
	177א1.
	(א) על אף האמור בסעיף 177א(1), עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום בתקופת שירות המילואים של בן הזוג של העובד, ישולמו לו דמי אבטלה בהתאם להוראות אותו סעיף, אף אם העובד יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמתו ובהסכמת המעסיק;



כלומר אם המעסיק אינו נותן את הסכמתו לחל"ת אנחנו לא נמצאים בסיטואציה הזאת שבשבילה רצו לתת פה מענה. 

	
	
	
	
	בסעיף זה "שירות מילואים" – שירות מילואי כמשמעותו בסעיף 41א2(ג)(2) לחוק חיילים משוחררים.



זאת אומרת דיברנו על צו 8 או על שירות מילואים לתקופה של 21 יום. וגם אני אציין עוד משהו בהקשר הזה. גם תשימו לב, גם פה המציעים באו, הכניסו והטמיעו הערות שהגיעו גם מהמעסיקים, גם מהממשלה. דמי האבטלה משולמים בעצם רק בתקופה של שירות המילואים של בן הזוג. זאת אומרת זה לא שעכשיו אם היא מתחילה בזמן המילואים לקבל דמי אבטלה ולאחר מכן בן הזוג חוזר ממילואים והיא רוצה להישאר בחל"ת אז היא לא יכולה להמשיך לקבל את דמי האבטלה. זה רק בתקופת שירות המילואים. 

	
	
	
	
	(ב) הוראות סעיף 320(ז)(4ב) לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה לעובד כאמור בסעיף קטן (א). 



הסברתי, זה לעניין ניצול ימי חופשה לפני שמקבלים דמי אבטלה. 

	
	
	
	
	(ג) ישולמו לעובד דמי אבטלה כאמור בסעיף קטן (א) רק בעד התקופה שבה בן זוגו שירת בשירות מילואים".



זה גם הסברתי. יש שינוי. בגלל שהוספתי בנוסח את העניין של ניצול ימי החופשה, אז הוספתי עוד סעיף קטן. ואני אוסיף גם סעיף קטן נוסף לעניין העניין של קיצור התקופה בסעיף 177א שלעניין הה בסעיף 177א(1) במקום 30 יקראו 14. כך שגם לגבי חל"ת של 14 ימים רצופים היא תוכל לקבל דמי אבטלה. יכול להיות שיהיה צריך עוד תיקונים בנוסח, אבל זו המהות לעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אחרי ההקראה כל ההערות יישמעו. תרשמו. אנחנו פה, אבל אנחנו חייבים לסיים את ההקראה כי כך קבענו. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  


סעיף 10, תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה. זו בעצם הצעה מהממשלה והמציעים חשבו שנכון וכדאי להכניס אותה. מעבר לעונשין יש גם עיצומים כספיים. לפי חוק הגברת אכיפה של דיני עבודה זה חל כיום לגבי משרת מילואים ופה מוסיפים אותו דבר לגבי בן הזוג. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז בואי נקריא את זה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני מקריאה. קצת דייקתי את הנוסח, אז הוא יופיע קצת אחרת מהנוסח שמופיע בפניכם. בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', במקום להיכנס בפרט 14 אז אני פשוט מציעה להוסיף פרט נוסף לגבי בני הזוג. מכיוון שפרט 14 נוגע רק לפיטורים בלא היתר ופה אנחנו מתייחסים גם להוצאה לחל"ת ללא היתר. 

	תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
	10.
	בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', נוסיף את 14א "איסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של בן זוג שמשרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א(2ג) לחוק חיילים משוחררים חזרה לעבודה, התשע"ט-1949. 



המהות היא אותה מהות, פשוט היה צורך להוסיף גם את איסור פיטורים ללא היתר וגם את ההוצאה לחל"ת ללא היתר. 

הסעיף הבא הוא בעצם תחולה והוראות מעבר. יתכן שבעקבות הערות שיתקבלו בהמשך או בעקבות מחשבה נוספת לקראת שנייה ושלישית יהיה אפשר לשנות את התחולה ואת הוראות המעבר בהתאם למקרים שיחשבו עליהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל קודם אנחנו מעבירים עכשיו את התחולה כפי שכתבת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אז אני עכשיו אקריא אותה ואני אסביר על איזה מצבים חשבנו בהקשר הזה. לאחר מכן יהיה אפשר לחשוב עם צריך להכניס תיקונים. 


	תחולה והוראות מעבר
	11.
	(א) הוראות חוק זה יחולו לעניין פיטורים של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים, מיום תחילתו של חוק זה ואילך...



הכוונה מיום תחילתו של חוק זה ואילך לעניין הפיטורים. אם רוצים לפטר עובד מיום תחילתו של חוק זה ואילך אז יצטרכו לבקש היתר וכמובן יחולו שאר הוראות החוק. 

	תחולה והוראות מעבר
	11.
	(א) הוראות חוק זה יחולו לעניין פיטורים של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים, מיום תחילתו של חוק זה ואילך, ולעניין הוצאה לחופשה ללא תשלום, כהגדרתה בסעיף 41א2(א) כנוסחו בחוק זה, מיום תחילו של חוק זה ואילך. 



זאת אומרת ההסדר המוצע לא יחול על עובד, אנחנו קובעים פה סעיפים פליליים, עונשיים. לכן זה צופה פני עתיד. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

בחוק הגנה על עובדים עשו תחולה רטרואקטיבית אזרחית ולא פלילית. למה פה אנחנו לא מחלקים?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אפשר. שוב פעם, אמרתי, אנחנו כרגע נמצאים בדיון לקריאה ראשונה. אנחנו עשינו איזה שהיא התייחסות לעניין הסעיפים הפליליים שלא תהיה תחולה רטרואקטיבית. ולקריאה שנייה ושלישית יהיה אפשר לחשוב על סיטואציות נוספות ולבחון את הדברים. 

	
	
	(ב) לעניין חובתו של מעסיק לקבל היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו אחר של ילדו משרת במילואים לפי הוראות סעיף 41א2 לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, יראו את אלה כהוצאה לחופשה ללא תשלום לפי הוראות אותו סעיף:

	
	
	
	(1) הארכת חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה;

	
	
	
	(2) המשך חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה ונמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה;



בעצם המציעים העלו סיטואציה שבה אנחנו כבר נמצאים תקופה ארוכה במלחמה. הרבה בנות זוג של משרתי מילואים כבר הוצאו לחל"ת ולכן בעצם רוצים לייצר פה מצב שהמעסיק כן יצטרך לבקש היתר גם לגבי אלה שיצאו לחל"ת לפני תחולת החוק במצבים מסוימים. באילו מצבים? אז אם החופשה ללא תשלום התחילה לפני יום התחילה. לדוגמה הוציאו אותה חודש לפני יום התחילה. הגענו ליום התחילה ועכשיו המעסיק אומר לה רגע, אני רוצה להאריך לך את תקופת החל"ת. אז לעניין זה הוא יצטרך גם כן לגשת לוועדת התעסוקה לקבל היתר. 

הסיטואציה השנייה היא בעצם המשך חופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה ונמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה. כאן המעסיק לא בא ובאופן אקטיבי האריך חל"ת שהתחיל כבר לפני יום התחילה, אלא פשוט זה מן חל"ת בלתי נגמר כזה. התחיל ופשוט ממשיך אחרי יום התחילה. אם החל"ת הזה נמשך 30 יום לפחות אחרי יום התחילה גם כן יצטרכו לבקש היתר מוועדת התעסוקה, כי אנחנו נכנסים עם אותו רציונל של 30 ימים רצופים של חל"ת. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

מה קורה עד אז? מה קורה עד ההיתר, מה הוא עושה איתה? היא בחל"ת, הוא ממתין ומה קורה בתקופה הזאת?

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כל מה שאנחנו קובעים פה זה שהוא יצטרך לגשת לוועדת התעסוקה לקבל היתר אם תקופת החל"ת נמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה. הגענו ל-30 יום אחרי יום התחילה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

כן, אבל הוא כבר הוציא. היא עכשיו בחל"ת. עכשיו לפי ההוראה הזאת הוא צריך לפנות ולקבל היתר. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אחרי 30 יום. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

כן. מה קורה בתקופה הזאת? הרי הוא הוציא אותה לפני שהוא קיבל. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לא הבנתי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני לא רוצה להבין כרגע, אני רוצה לסיים את הסעיף ואחרי זה אני אבין את כל השאלות, כי מאוד חשוב. סעיף (ג). 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

	
	
	(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות סעיף 177א1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, כנוסחן בחוק זה, יחולו גם על חופשה ללא תשלום ביוזמת עובד שבן זוגו משרת בשירות מילואים כאמור באותו סעיף, שהחלה לפני יום התחילה, אולם לא ישולמו דמי אבטלה לפי אותו סעיף בעד התקופה שלפני יום התחילה.



זה גם לאפשר למי שכבר יצא לחל"ת ויכולה לקבל את דמי האבטלה לפי ההסדר שעכשיו מוצע, לקבל את זה. אבל לא ישלמו דמי אבטלה לתקופה של לפני שהחוק נכנס לתוקף.

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תם ונשלם ההקראה? אני יוצא מהנושא, מיכל וקסמן, את תהיי ברשות דיבור מיחד אחרי הגברת ואחר כך אתה, פולק. מורן חטב, בבקשה. 

 << אורח >> מורן חטב: << אורח >>  

תודה רבה. אני מורן, מפורום משפחות הקבע. נשואה ליפתח, הוא קצין לוגיסטיקה באוגדה 146. היינו פה בוועדה בעבר שעסקה בעניין שלנו. 

אנחנו משפחות משרתי הקבע בוחרות בכל מספר שנים מחדש להמשיך את שירות הקבע והגנה על המדינה בכל ימות השנה. תקופת החירום הזאת טלטלה אותנו. המלחמה היא אירוע תקדימי עבורנו, מתמשך. אין לנו הפוגות, אין לנו עצירות. אנחנו באירוע הזה כבר חצי שנה. חצי שנה שהנשים שלנו מוצאות לחל"ת, שמפוטרות בניגוד לחוק. ואנחנו פה כדי להגיד שאנחנו מאוד שמחות לראות שיש הכרה ורצון טוב לעזור לבני ובנות הזוג של משרתי המילואים. אבל אל תשכחו אותנו. 

בסוף אנחנו פה כל הזמן ואם אנחנו נגיע, ועברנו את הקו האדום, מה יהיה אחר כך? אז יש פה תיקון לחוק שמסבירים פה שאי אפשר להכניס אותנו או כן אפשר. תמצאו פתרונות, אנחנו צריכים להיות בתוך הדבר הזה. תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. מה שהציע המציע, מה ששמעתי, אופיר, שהציע להציע הצעת חוק נפרדת. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני לא חושב שזה אפשרי. פה זה לא אפשרי. נפגשנו, אני מאוד רוצה לעזור ואני מבין ושמעתי גם את הצורך. את הבעיות שבאמת לא ידעתי על קיומן וזה באמת הבדל. יש הבדל בין להיות בקבע בשגרה או בזמן מלחמה. 

 << אורח >> מורן חטב: << אורח >>  

נכון. אנחנו מבקשות אך ורק בתקופת החירום את הסיוע הזה. אנחנו כמובן לא מבקשות אותו בשגרה. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אני רק חייבת להגיד שאם הייתה תופעה רחבה, כי אני מטפלת בגם בנשות קבע משפטית, אני לא חוסמת אף אחד, מילואימניקים, נשות קבע, נשות מילואימניקים. ומתוך מעל 1,000 פניות ל-2 עזרתי שהן נשות קבע. ולכן לא הכנסנו את זה מראש, כי זה יותר מורכב משפטית בהקשר של חוק חיילים משוחררים. זאת הסיבה. בתיקון של חוק עבודת נשים שאנחנו רוצים לעצור את האפליה, כמובן שאנחנו דואגות גם לנשות הקבע. 

 << אורח >> מורן חטב: << אורח >>  

עם כל הכבוד, אנחנו יודעות לייצג את האוכלוסייה שלנו ואנחנו יודעות גם את ההיקפים ופונות אלינו. והנשים שלנו, מתוך ההרגל שלהן, הן פשוט שותקות. כי הן רגילות לקבל עליהן את הגזירה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה להעיר לסדר. גב' מורן חטב דיברה אל הוועדה, הביאה את הכאב של האנשים. היא לא ביקשה התייחסות שלכם, של עורכי הדין. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

מאה אחוז, סליחה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז זהו, אז לכבד. כי אני חושב הכאב הוא גם נכון. היה לנו דיון גדול מאוד בוועדה הזאת. לדעתי צריך להמשיך בזה. אבל צריך שיהיה מישהו שמציע הצעת חוק ותגובת הממשלה לגבי האפשרויות השונות. לכן אומר חה"כ אופיר כץ ונאור שירי שבחוק הזה שאנחנו עומדים להכניס לקריאה ראשונה זה נושא של נשות המילואים ולא נשות הקבע. 

 << אורח >> מורן חטב: << אורח >>  

אין שום בעיה. אם פה אחד מחברי הכנסת מוכן לקחת את זה על עצמו כדי לקדם את זה. 

 << אורח >> סיון אזולאי: << אורח >>  

עו"ד סיון אזולאי, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה. אני רוצה לציין לגבי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, כרגע יש עילה של הורות. עכשיו, אני חושבת שזה גם כן יכול לסייע היום, במצב הנוכחי. ברגע שבן הזוג נמצא במילואים ונטל גידול הילדים נופל בעצם על בן או בת הזוג, אפשר לטעון את הטענה לאפליה בגלל הורות. אם מדובר באמא אז זה יכול גם כן לסייע. 

 << אורח >> מורן חטב: << אורח >>  

זה לא נותן הגנה מלאה ואני מבקשת פה את עזרתכם ושזה יהיה בלוחות זמנים מהירים, כי אנחנו כבר חצי שנה בתוך המלחמה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

חשוב מאוד שהעלית את הנושא.

 << אורח >> מורן חטב: << אורח >>  

תודה רבה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אנחנו נמשיך בהערות של אנשים שנוגעים לחוק הזה עצמו. בראש ובראשונה הגב' מיכל. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה בהתאחדות התעשיינים. האמת שאדוני אפשר לי לומר הרבה דברים כאן במהלך הקריאה וראינו שבינתיים הוספה בהסכמת המעסיק ליוזמת העובדת לצאת לחל"ת, שזה היה מאוד מאוד חשוב. ומענה מאוד פרקטי שפשוט היה נחוץ. ואני רואה שהוא הוסף. 

מה שהתחלתי לומר קודם ואמרנו שזה לא הזמן, לגבי סעיף 11ב(2). אם העובדת כבר בחופשה ללא תשלום. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הסעיף האחרון בעצם, התחולה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

תחולה והוראות מעבר. אם העובדת כבר בחופשה ללא תשלום בעצם נדרש ממני עכשיו לגשת ולבקש היתר. זה מה שעולה מהסעיף הזה. איך זה קורה בפועל? הרי בסוף היא יצאה כבר. ו-? מה אני עושה בימים הללו? ואם לא יתנו, אז מה המשמעות? זאת אומרת, כבר קיבלו החלטה והסתמכו על זה. זה איזה שהיא הוראה שניתנת בדיעבד. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לא הבנתי, איזה החלטה קיבלו? 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

הרי הוציאו את העובדת לחל"ת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כן, אוקיי.

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

ואז מתחיל החוק והיא בחל"ת. עכשיו אני נדרשת לפי הסעיף הזה לבקש היתר להוצאה לחל"ת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

את צודקת שזה בעצם לא יהיה היתר להוצאה לחל"ת, אלא להמשך החל"ת. 

המטרה היא בעצם לוודא או שהעובד מסכים או שההוצאה לחל"ת כמובן לא קשורה לשירות המילואים לפי ההסדר. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

ובמידה ולא יינתן היתר, הוא למעשה לא יינתן מהמועד והלאה. הוא לא יכול להינתן בדיעבד. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

נכון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז טוב שאמרת את זה לפרוטוקול, שיהיה ברור. שכל חקיקה היא חקיקה מכאן להבא. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אלא אם כן אנחנו קובעים אחרת, רטרואקטיבית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. אבל החוק הזה הוא חוק של מכאן להבא. 

 << אורח >> רותם אבידר: << אורח >>  

אבל הסיבה שזה קיים בסוף בגלל שכמו שכבר ציינו, מעסיקים הוציאו לחל"ת עד תקופה מסוימת, ששם היית הסכמה. ומעבר להסכמה המשיכו והמשיכו את החל"ת. לכן היום אם החקיקה הזאת עוברת עכשיו צריך לבחון שוב את מידת ההסכמה. האם באמת קיימת הסכמה אמיתית לחל"ת עצמו. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

יכול להיות שהפתרון אם מישהו הוצא לחל"ת ולא מחזירים אותה היא עדיין יכולה לפנות לוועדת תעסוקה כרגע, כשהחוק ייכנס לתוקף. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לא, יש הבדל. עילם, חידדתי את ההבדל הזה בדיון הקודם ואני כן רוצה לחזור על זה שוב פעם כי זה חשוב. 

יש הבדל להטיל את הנטל על העובדת לפנות לוועדת התעסוקה לפי סעיף 21 לבין דרישה מהמעסיק ללכת לוועדת תעסוקה וועדת תעסוקה תבחן האם באמת החל"ת הזה לא קשור למילואים או שהעובדת באמת מיוזמתה ומרצונה נמצאת בחל"ת. זה מה שהמציעים רוצים. שהעובדת לא תצטרך חוץ מזה שהיא בבית, מטפלת בילדיה, גם תצטרך לפנות לפי סעיף 21. כמובן יש לה את הזכות לעשות את זה. אבל רוצים בעצם שהמעסיק עצמו הוא זה שיצטרך לפנות. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

צריך לבחון את ההיבטים הפרקטיים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הביטוח הלאומי, שרית דמרי, ביקשו להעיר. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

כן. יש לנו כמה הערות, חלקן מהותיות וחלקן לגופו של נוסח.

אבטלה, ביטוח אבטלה הוא ביטוח שתכליתו לתת מענה לעובד שהוא זמין לעבודה ויכול להשתלב בעבודה. חל"ת ביוזמת העובדת משמעותו שהיא לא זמינה באמת לעבודה ולכן בעינינו זה לא נכון להכניס את זה לביטוח אבטלה. 

אנחנו מבינים שיש קשיים אמיתיים, אנחנו מבינים שהטענה היא שקרן הסיוע לא יכולה לתת את המענים האלה או שצריך לעשות שם תיקונים. יכול להיות שצריך, אנחנו לא אומרים כאן. יכול להיות שאפשר למצוא פתרון, אבל לא בעולמות של אבטלה. כי מה המשמעות תהיה? שהגברת הזאת תצטרך להתייצב בשירות התעסוקה ואם באותו יום או יום למחרת יציעו לה עבודה אחרת היא תצטרך ללכת לעבודה אחרת. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

ואם היא תהיה עבודה היברידית? יש היום הרבה עבודות היברידיות. היא תמצא עבודה שתאפשר לה להמשיך בזמן המלחמה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

רגע, אני באמצע משפט. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

סליחה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

תודה. אני לא נכנסת. הם לא מחויבים להציע לה עבודה. היא צריכה להיות זמינה לכל עבודה מתאימה. הם לא מחויבים, מתאימה למוגבלותה. לא לעניין שהיא לא יכולה להיות זמינה עקב המילואים של בן זוגה. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

זה מוגבלותה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

זה לא מוגבלותה. המוגבלות הזאת זה לא המוגבלות שהיא רלוונטית לצורך קביעת עבודה מתאימה בשירות התעסוקה. זה לא המוגבלות שנבחנת. אני מצטערת, זה לא במגרש של ביטוח לאומי ההחלטה הזאת אבל זה לא המוגבלות ששירות התעסוקה בוחן. אנחנו עדיין סבורים שזה לא האכסניה המתאימה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה היה במלחמה, מה היה בקורונה? זה גם לא. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

בקורונה עדיין אנשים התייצבו בשירות תעסוקה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מלחמה בדרום עכשיו?

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

בקורונה החוק היה רק למי שאו פוטר או הוצא לחל"ת ביוזמת מעביד. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

ובמלחמה?

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

לא היה מרצון. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

גם כשזה היה ידוע מעצם שכל משק העבודה הוא מושבת ואי אפשר להציע מקומות עבודה. זה מצב אחר לחלוטין. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אפשר לחשוב על פתרונות גם בתוך ביטוח לאומי שייתנו מענה ייחודי לקבוצה הזאת. אבל פרק אבטלה לטעמנו הוא לא הפרק המתאים. אפשר לחשוב, אני גם אגיד בצורה מפורשת, זה מימי האבטלה, זכאות של הזכאיות עצמן. זה אומר שאם יהיה להן עוד פעם אבטלה בטווח של ארבע שנים אחרי זה זה יפחית להן מימי הזכאות. 

אם רוצים לתת מענה ייחודי יכול להיות שצריך לבנות מענה שהוא לא בתוך ענף אבטלה. זו העמדה שלנו כרגע. אפשר לייצר מענקים מיוחדים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הגב' דמרי, מה שאת אומרת, אם אני הבנתי נכון, שאת רוצה לאפשר את זה מסעיף אחר ולא מסעיף אבטלה כדי שלא לפגוע בזכותה לאבטלה אם היא תפוטר. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אפשר לחשוב על מנגנון אחר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

עוד לא חשבתם?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אנחנו דיברנו, עוזרת חה"כ גם אתמול אני הייתי איתה בשיחה, גם היום. אנחנו חשבנו על הרבה אפשריות. נציגת האוצר כרגע לא כאן. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

היא תכף תהיה בזום. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

יש לכל דבר כזה עלויות שצריך להביא אותן בחשבון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה שאני מציע, גב' דמרי, את מכירה את הוועדה הזאת, שבין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית המציעים יישבו אתכם וימצאו אם יש להם סעיפים אחרים שם הם יכולים לקבל את המקור למימון הזה, אז לא תהיה להם בעיה. נכון אופיר?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן, שיעבירו את ההצעה שלהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בסדר, אז תעבירו. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

אם אפשר להתייחס גם. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

זה דבר אחד. אנחנו כן נגיד שיש לנו קושי תפעולי להגיד שהאבטלה תהיה רק בתקופה של המילואים. זה דברים שיותר מורכבים לתפעל. אם המילואים מסתיימים אז מה? האישה תצטרך לבוא ולפנות אלינו ולהגיד המילואים הסתיימו? זה יותר מורכב. בגלל זה יש כל מיני קשיים שאנחנו חושבים שהפתרון הוא לא בתוך ענף אבטלה. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

אלון דסה, מנהל אגף מחליפות שכר. בנוסף צריך לחשוב ברגע, כמו ששרית אמרה, ברגע שהיא מתחילה להתייצב כדורשת עבודה בשירות התעסוקה ואנחנו מקבלים אישורי אבטלה לתשלום משירות התעסוקה, האישורים הם פר חודש. זאת אומרת, אני לא יכול לרדת לרזולוציות פר יום, מתי הוא במילואים, מתי הוא לא, נכנס, יצא. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל התשלום הוא כן יומי, לא? 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

לא, מה שקורה, הרי לא יודעים כמה זמן. זה צו 8. אף אחד לא יודע מתי הוא משתחרר או ישתחרר. עכשיו, אני פה משלם ואחר כך אני אצור לה חובות. זאת אומרת ברגע שאנחנו נקבל מצב פה שהשחרור קרה והגיע אישור מלא משירות תעסוקה אני צריך לעשות לה חובות. להתחיל להתעסק עם חובות פה זה לא דבר שאנחנו היינו רוצים לעשות פה. 

 << אורח >> רותם אבידר: << אורח >> 

גם היום יש מנגנון אבל שמבקשים ממני להצהיר פעם בשבוע. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני מדבר לאנשי הביטוח הלאומי. בגלל כל מה שאמרתם, אנחנו מטילים עליכם עבודה לשבת ולחשוב איך כן לעשות ולהביא למציעים הצעה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

רגע. אבל אבל אם בן אדם שהוא באבטלה ועכשיו באמצע החודש הוא מצא עבודה, זה גם באמצע החודש וזה לא 30 יום. מה אתם עושים אז?

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

אבל ברגע שהוא מוצא עבודה אז הוא מודיע לשירות התעסוקה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

נו, אז גם פה הם מודיעים. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

או ששירות התעסוקה מצא לו, הוא חוסם אותו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אין בעיה. אז פה יודיעו לכם. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

אני מקבל שיעור אבטלה חלקי. פה יש מילואים שהם נמשכים forever או לא, לא יודעים עד מתי, סליחה. אבל לא יודעים עד מתי. וברגע, הכול יהיה בדיעבד. ולכן אנחנו בשירות תעסוקה נמשיך לקבל אישורי אבטלה מלאים לצורך העניין הזה. ואנחנו נצטרך לעשות להם חובות אחר כך בדיעבד. 

 << אורח >> רותם אבידר: << אורח >>  

אבל למה זה לא יכול להיות כפוף להצהרה בדיוק כמו שאנחנו עושים היום? אני מצהירה שבן הזוג שלי במילואים. ברגע שהוא לא במילואים אני מצהירה שהוא לא. ויש מיילים, S.M.S, פעם בשבוע שאני מקבלת ואם אני לא עושה את זה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אנחנו נשב עם המציעים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בדיוק. אחרי הקריאה הראשונה אתם צריכים עיון מה שנקרא למצוא מקום אחר. עכשיו משרד המשפטים, עילם, הערות?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

כן, כמה דברים. אנחנו מצטרפים להערות של ביטוח לאומי. אנחנו לא חושבים שזאת האכסניה המתאימה לתכליות של ביטוח אבטלה. זה דבר ראשון. אנחנו לא אומרים שאין צורך לתת מענה נקודתי בהקשרים האלה, אבל יש פה גם שאלות מדיניות. יש את קרן הסיוע, יש את משרד האוצר שיוכל להתייחס אחרי. 

אני רק אגיד שהסעיף של דמי אבטלה, שוב, לא היה בהצעת החוק המקורית, הוא לא עלה לדיון בוועדת שרים. ועדת שרים לא דנה בו ובהשלכות, בהיבטים התקציביים שלו. לכן, שוב, כרגע זה לא סעיף, אני יודע שהוא לא מקובל על משרד האוצר ויש פה שאלות מדיניות והיבטים של איך לתת מענים, אם יש מענים שלא מספקים. 

אני רק אגיד בהקשר המשפטי, גם העניין של ימי החופשה, גם העניין של קיצור חמישה ימי המתנה, גם צריך לזכור שזה מעורר שאלות של שוויון כלפי קבוצות אחרות שמקבלות דמי אבטלה. מה שנעשה בקורונה, נעשה לכלל האוכלוסייה. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

יש שאלות של שוויון של כמה מילואים אנשים עושים בשנה, שחצי שנה בן הזוג שלך לא נמצא בבית. פה יש שאלת שוויון, נו באמת. איזה מין טיעון זה? 

את יודעת שכל שנה בחמש שנים הקרובות, אז שלושה חודשים הוא לא יהיה בבית. אז איפה האי שוויון?

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אף אחד לא אומר שלא צריך לתת מענה כלכלי. העניין הוא שאנחנו אומרים בהקשר של ביטוח אבטלה והאכסנייה של אבטלה זה מעורר שאלות לגבי קבוצות אחרות שיוצאות. קבוצות אחרות אין להן את האפשרות לצאת ביוזמתן לחל"ת אם הן רוצות ולקבל תשלום. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

זו סיטואציה שונה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

בסדר. אבל הדבר הזה מעורר - - -

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אנחנו מדברים על אפליה. אנחנו שואלים אם יש הבחנה רלוונטית. יש הבחנה רלוונטית, כמות המילואים שהמשפחות שלנו עושות היא אסטרונומית. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

לדעתנו לא לעניין ביטוח אבטלה, זו הנקודה שאנחנו רוצים להדגיש. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אז נעשה עוד דיון, נעשה דיון עד הקריאה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

דיברנו על זה שאם אתם חושבים שנושא האבטלה הוא לא המקור המתאים אלא מקור אחר, אנחנו בין קריאה ראשונה לשנייה נשמע. המציעים ישמעו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כרגע אנחנו משאירים את זה ככה ואנחנו פתוחים להצעות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

כן. ואתם תמציאו ותמצאו מקורות אחרים. אבל בואו נשמע מה אומר האוצר. אולי לאוצר יש עוד מקורות. הגב' שוקרון נמצאת איתנו בזום. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

צוהריים טובים. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אם אפשר משפט אחד לפני שנועה מתייחסת. שוב, גם יש עוד אפשרות שאני לא יודע, אפשר לבדוק אם יש לה היתכנות. אבל אפשר גם לפצל את ההצעות במובן הזה שאת החלק שאני מבין שאין עליו מחלוקות והוא מוסכם. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

עזוב, לא רלוונטי. לא מפצל שום דבר. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אפשר לקבל את הגב' שוקרון?

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

נועה שוקרון, רכזת תעסוקה, משרד האוצר. צוהריים טובים. אז כמו שעילם ציין, יש השלכות תקציביות משמעויות לסעיף הזה ספציפית. אנחנו גם הצגנו אותם גם למציעים וגם לוועדה, אני גם אציין אותם לפרוטוקול. הן מדברות בעצם על עלות תקציבית של 860 מיליון שקלים. ועלות משקית של 110 מיליארד שקלים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אולי תחזרי על המספרים. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

היא התבלבלה, זה טריליון. זה טעות. אני אגיד לך אדוני יושב-הראש, באמת, לא קשור אליה ספציפית. אני למדתי מהאוצר ולמדתי הרבה פה שאין קשר בין ההערכות התקציביות של האוצר לבין המציאות. עשינו את זה פעם אחת עם המחשבון של הפלאפון, איך הם זרקו פה מספרים, אם אתה זוכר, זה היה בחוק של הארוסות, שהם זרקו מאות מיליונים ובחשבון פשוט הגענו ל-15 מיליון. אז אני לא מתייחס להערכות האלה, לא לוקח אותן ברצינות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אבל התקנון מחייב אותנו לשאול את האוצר האם יש בזה עלות תקציבית וכמה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אין בעיה, בסדר. התקנון לא מחייב אותי להאמין למספרים האלה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

אני גם אגיד בכנות. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מה המספר שאמרת גב' שוקרון?

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

העלות התקציבית היא 860 מיליון שקלים. אנחנו כתבנו במייל מסודר, גם לך חה"כ ויו"ר הקואליציה וגם החישוב הזה הוא מתואם עם ביטוח לאומי ומבוסס על נתונים של ביטוח לאומי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כן, כן. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

אנחנו נשמח גם להציג אותו לוועדה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל נועה, הייתי רוצה לשאול לגבי החישוב של העלות. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

אין בעיה, אבל אפשר לסיים להגיד מה העלות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

היא בזום. למה בזום? שתבוא לפה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, היא הייתה פה. אמרת עוד איזה סכום של מיליארד שקלים? על מה דיברת? על איזה עלות זה המיליארד שקלים? 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

העלות המשקית. כיוון שאנחנו מדברים על אובדן משמעותי של ימי עבודה במשק, 110 מיליארד שקלים לשנה?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זה התקציב של ארצות הברית. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

זה לא עניין של שנה. אם אפשר רק אנחנו נסביר כל מספר שצריך. כמו שאמרתי, הוא גם שוקף במייל ליועצת המשפטית של הוועדה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

ויש לי שאלות לגבי זה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

זה מבוסס על נתונים של ביטוח לאומי. מעבר להתייחסות התקציבית, אין פה סעיף של מה בכך. יש פה סעיף שכן חורג מעקרונות השוויון ומהעקרונות הכלליים וההוליסטיים של ביטוח אבטלה. ולכן אנחנו מבחינתנו ברמה הממשלתית יש פה קונצנזוס בין משרדי הממשלה בהקשר הזה. מאוד נשמח לא להגיד כרגע מתקדמים ואנחנו נראה מה קורה בשנייה ושלישית. כיוון שזה סעיף מאוד משמעותי וכפי שגם עילם ציין, הוא לא נדון בוועדת שרים. 

לגבי הפתרונות. כמובן שאנחנו לא רוצים להגיד מה לא, אלא גם מה כן. אנחנו בעצם מדברים, הצענו שתי הצעות כרגע, גם למציעים, גם לנשות המילואימניקים. ההצעה הראשונה מדברת בעצם על שמירת יחסי עבודה כפי שהמציעים ונשות המילואימניקים עצמם אמרו שהוא רכיב בסופו של דבר שחשוב להם מאוד. ואז אנחנו מדברים לא על כלי של אבטלה אלא היעדרות מעבודה. שמירה על יחסי העבודה במקביל ואז זו סוגייה כספית משופה דרך קרן הסיוע. יש פה גם נציגים של קרן הסיוע שיידעו להתייחס. אנחנו פתוחים גם להרחיב את המענה הזה ככל שיידרש. 

החלופה השנייה שהצענו כפתרון למציעים ולנשות המילואימניקים הייתה בעצם להכניס את הקריטריון של - - - בהצעת החוק למצב של התפטרות בדין פיטורים. קרי אותן נשים גם אם הן מבקשות את החל"ת ולא מקבלות אותו יהיו זכאיות לדמי אבטלה מהיום הראשון. 

שתי ההצעות מבחינתנו יכולות גם לדור במקביל. ואני חושבת שהן מכסות את כלל המקרים הרלוונטיים שמדאיגים את הוועדה. ואנחנו נשמח לשמוע התייחסות לגביהם. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אדוני המציע, אופיר כץ. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אדוני יושב-הראש, אנחנו נמשיך. אני לא קונה את המספרים המפוצצים האלה, לא מאמין למספרים האלה. אני אומר את זה מניסיון שכבר הוכיחו שהם אומרים דברים לא נכונים. ולחוק כזה חשוב, שאנחנו שומרים על נשות המילואימניקים אני אשיג מעל 50 חברי כנסת למליאה בלי שום בעיה.

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני יכולה לשאול לגבי המספרים עצמם?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תשאלי, זה תפקידך. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

רגע, סליחה. אני יודע שאני מציע גם, אני מבקש אבל שתשלחו לי את החומרים כי אני לא מקבל. ואני לא חבר ועדה, אז אני לא מקבל את זה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

גם אני לא. שיבואו אחרי, שנעשה באמת דיון. אני רוצה שלא רק את החוויה שלי בלבד מול האוצר. אני רוצה שעוד אנשים. ויסבירו פה סעיף סעיף, נכון נאור?

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כן. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

איך הגיעו למספרים האלה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

אנחנו נסביר להסביר את זה גם כרגע. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

הם אמורים להסביר את זה בדיון בוועדה, זה המקום שבו אמורים בעצם להסביר את העלות התקציבית. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא, בסדר, אבל שנכין את עצמנו. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

אנחנו נשמח להסביר את העלות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

האוצר יש לו שטנץ, הוא בא עם מספרים ותבניות ואי אפשר להתמודד עם זה בדיון. אי אפשר לבוא ככה לדיון כשאומרים לנו 200 מיליארד שקלים. איך נתווכח עם זה? זה לא עובד ככה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אמרו 110 מיליארד שקלים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

לא משנה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

חה"כ שירי, אנחנו רוצים לנהל דיון הרבה יותר מדויק ושקוף מזה. שרית מביטוח לאומי הייתה שותפה להערכת העלות ואם את יכולה שרית פשוט להקריא את המייל שמפרט את החישוב ואת המספרים עליהם התבססנו. הכול מבחינתנו שקוף. אנחנו גם נעביר לך את זה. שרית, את יכולה ממש להקריא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

גב' שרית מהביטוח הלאומי, את יכולה לפרט את ה-100 מיליארד?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

ה-100 מיליארד זה לא רלוונטי לביטוח לאומי. אנחנו כן י שאת העלויות של דמי אבטלה. ותחשיבים, כשאנחנו עושים תחשיבים לצורך עלות של הצעת חוק זה תמיד במיצוי מלא. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

מה זה אומר מיצוי מלא?

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

שכולם ביחד פוטרו. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

זה אומר שכל אשת מילואימניק עכשיו מקבלת חל"ת? 

<< אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

מיצוי מלא, כל נשות המילואימניקים שעונות לתוך ההגדרה של החוק ימצו את מלוא הזכות. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

מה זה? זה הטעיה. נו, מה, זה לא אמיתי. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

רגע, שנייה. תמיד כשעושים חישוב עלויות זה תמיד מתייחס למיצוי מלא. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

כמה פנו לקרן הסיוע? מה זה?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

זה לא אצלנו קרן הסיוע. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 

נו, מה זה השטויות האלה? לא, הטענה לא אלייך, סליחה. אבל לבוא ולהגיד לנו 110 מיליארד כי אנחנו לוקחים את כל נשות המילואימניקים ולהגיד לי שזה עולה כל כך הרבה ואי אפשר להעביר את זה, בגלל זה אנחנו לא קונים את זה. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

לא אמרנו 110 מיליארד. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

ואני אעביר את החוק הזה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

את על ה-890.

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

רגע, אני רוצה לחדד. קבוצת נשים בחודש ינואר 2024 שבן הזוג שלהם היה במילואים, כרגע זה נתון כל מספר יום מילואים, כי החוק בנוסח שהועבר אלינו כשביצענו את זה זה לא היה עם הגבלה של מספר ימי המילואים. מספר הנשים שזה רלוונטי להם זה 32,132 נשים. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל לא כולן מפוטרות. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

רגע, זה יכולה לצאת לחל"ת. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

הכול יכול להיות. גם יכול להיות שנעבוד במאדים, אפשר גם. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אבל רגע, כשנותנים הערכה מתייחסים למיצוי מלא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

תמיד אנחנו. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

בטח שכן. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה בטח שכן? הערכה מתייחסת למצב מפוטרים. אתם עושים 'בטח שכן'. ואני יכול גם להגיד את שלי. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

תגידו לי בחודשים האחרונים כמה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

כמה מפוטרות יש?

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

כמה מפוטרות?

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אין לנו, אנחנו לא נותנים את הנתון הזה, כי זה לא על זה התחשיב. התחשיב שנעשה במיצוי מלא. גם אם אני אקח 10% עדיין מ-192 מיליון שקלים 10% ינצלו את זה, אנחנו מגיעים ל-19 מיליון שקלים לחוד. כאשר לקבוצת הגיל הזאת הזכאות יכולה לחל"ת יכולה לנוע בין 3.5 חודשים לעד 7 חודשים. גם אם אני לוקחת רק 4 חודשים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני רוצה רק לציין שנוסף לנוסח גם שדמי האבטלה הם רק בתקופת שירות המילואים. את מדברת פה על תקופות מאוד מאוד ארוכות כשאנחנו בסך הכול מדברים על - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מילואים נצחיים. 

 << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >>  

אבל גם אם אנחנו מדברים על חודשיים אז זה 192 מיליון כפול חודשיים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זה 192 מיליון לחודש במיצוי מלא. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לכל נשות המילואימניקים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לחודש לכולם. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

נו די, אי אפשר עם הנתונים האלה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

יש לכם נתונים כמה נשים יצאו לחל"ת בתקופה הזאת של ינואר?

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אנחנו ביקשנו נתונים כמה פעמים מביטוח לאומי בעניין הזה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

רגע. אז מה שאני מבקש עכשיו, הרי אנחנו לא הולכים הביתה. הוועדה פועלת. אנחנו רוצים שתביאו לנו כמה נשים, בין הקריאה הראשונה לשנייה, כמה נשים פוטרו או יצאו לחל"ת מנשות המילואים ולכמה זמן. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

אבל נשות המילואים אם היו יוצאות לחל"ת היו נדחות. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

יו"ר הוועדה, אם יורשה לי. בבקשה תנו לי להתייחס. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

גב' שוקרון בבקשה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

בסוף זה נושא של אוצר. אז אני רוצה רגע להגיב באופן ישיר למה שאמרת, יו"ר הוועדה. קודם כל, נשלח את הנתונים. אבל חשוב לומר שהצעת החוק עוסקת בשינוי התנהגות. כלומר היא לא לוקחת מצב קיים ואומרת האנשים שהמצב החוקי היה כך וכך, עכשיו יקבלו כך וכך. אלא היא מדברת על זה שאפשר לעשות משהו חדש בעולם. אותה עובדת יכולה ליזום חל"ת. 

אי אפשר לבדוק כמה נשים לקחו חל"ת ביוזמתן מכיוון שלא היה דבר כזה או לא הייתה אפשרות כזו עד כה. לכן אנחנו בכל מקרה מדברים על מצב שהוא מגדיר את הזכאות. וככזה, כמו שאמרה שרית, המתודולוגיה תמיד הינה לקחת את כלל האוכלוסייה הזכאית. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

אז אתם רוצים לנחש כמה מתוך זה?

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

הגב' שוקרון, חה"כ נאור שירי, מהמציעים, יש לו שאלה. אני אגיד מה שאמרת. הוא אמר שהייתה פה מישהי מוועדת התעסוקה בדיון קודם והיא אמרה שמדובר ב-300 נשים בלבד. 

 << אורח >> קריאה: << אורח >>  

300 משרתי מילואים, לא נשים, זו טעות. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

מילואים ולכן אני חושב שיהיה פחות מנשות המילואים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אה, נשים לא אמרו? 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

חבר הכנסת ששאל את השאלה, אני רוצה להשיב לך. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אז תביאו לנו, מה שאמרת, גב' שוקרון, תביאו לנו את הנתונים כמה נשים הגישו. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

לא, יו"ר הוועדה, סליחה, תנו לנו לענות מקצועית על השאלות החשובות שאתם שואלים. אנחנו רוצים להשיב לכם באופן מקצועי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה שקט, שנוכל לשמוע. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

גם ועדת התעסוקה וגם הנתונים של ביטוח לאומי, שאנחנו נעביר כמובן, לא עוסקים במקרה הנוכחי. הם יראו לנו מה היה בעבר בעולם שבו נשות מילואימניקים לא יכלו לקחת חל"ת יזום וכמה מהם פוטרו. המצב שאנחנו נותנים לו הערכת עלות כרגע הוא מצב שבו אנחנו משנים את כללי המשחק. הרי החוק אומר אנחנו נאפשר להם לקחת חל"ת יזום. במובן מסוים אפילו נתמרץ אותם לעשות את זה. לכן אנחנו בכל מקרה מדברים על מצב של שינוי התנהגות. זאת אומרת כל נתון אחורה שיהיה לנו הוא לא נתון שאומר אחד לאחד זו האוכלוסייה הרלוונטית. לכן הערכת העלות שהתבקשנו על ידיכם לעשות היא הערכת עלות שמעריכה כתוצאה מעדכון כללי המשחק שאתם מבקשים מה תהיה השפעה. מה היקף האנשים שייצאו לחל"ת באופן יזום. 

בהינתן וזו הבקשה של הוועדה וזו הערכת העלות לעניין הצעת החוק אמרה שרית, ובצדק, מאז ומעולם מה שעושה הביטוח הלאומי ומה שעושה משרד האוצר ואנחנו מתואמים בהערכת העלות הזו, זה בחינה של כלל האוכלוסייה הזכאית מתוך הנחה שכלל האוכלוסייה תמצה את זכויותיה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה הגברת שוקרון. אדון פולק. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

רק ברשותך, עוד נקודה קטנה. מבחינה תפעולית לבוא ולדוג מחט בערמת שחת של נשות מילואים בכל חודש את הסיפור הזה של לתת נוסף כרגע 14 ימים חל"ת ולא לנכות את ימי החופשה זה דבר שהוא ממש ממש - - -

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

אתם מכירים את זה מתחילת המלחמה, זה מה שהיה לכל המשק. זה מה שהיה לכל המשק. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

אבל לכל המשק. כרגע את רוצה שאני אוציא מחט מערמת שחת. ואני אוציא רק לאוכלוסייה כזאת. 

 << אורח >> שבות רענן: << אורח >>  

יש לכם אוכלוסיות, אתם יודעים לטפל באוכלוסיות ביטוח לאומי. 

 << אורח >> אלון דסה: << אורח >>  

לא, לא, אני עושה חוק, חוק לכולם. ללכת ולהתחיל להגיד רק מי שחובש כובע אדום תיתן לו משהו. זה לא כזה פשוט. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אדון דסה, כמה שלימדו אותי בעשור האחרון המחשבים הם היום מאוד מאוד משוכללים. בדרך כלל כשמישהי מגישה בקשה אז היא גם אומרת מה הסיבה. והיא כותבת הסיבה היא שפיטרו אותי בגלל שבעלי במילואים. בדרך כלל. אז אתה יכול לבקש מהטכנאים שמומחים לסייבר שיזהו מיהן הנשים שאמרו שזו הסיבה. אני מניח שתמצא פחות או יותר את המספר הנכון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >>  

זה יעלה לנו עוד כסף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, הם עובדים ממילא סייבר. היועצת המשפטית רוצה להגיד הערה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

לפי חוק יסוד משק המדינה, חקיקה שיש לה עלות תקציבית מעל סכום של כ-6.5 מיליון, אז כמובן פה אנחנו רחוקים משם כנראה לפי העלות התקציבית. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא בטוח. עזבי, יש לנו ניסיון איתם. תקציב מדינה? תקציב ארצות הברית. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

התקנון מחייב להגיד את זה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

כן. אז אני רק מציינת שאם זו הצעת חוק תקציבית ולא תתקבל הסכמת הממשלה אז יהיה צריך בעצם רוב של 50 חברי כנסת וגם בנוסח שמונח אני אצטרך לציין את זה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

מינימום 50. אפשר יותר. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

נראה לי שנגיע לזה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

סליחה, יו"ר הוועדה, רק מעבר לסוגייה התקציבית אני רק אזכיר שהצענו גם הצעות אופרטיביות לפתרונות שאני אשמח שנדון גם בהן בוועדה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אני לא זוכר הצעות אופרטיביות. אני זוכר שאמרתם שתלכו לשר ותגידו לו שאתם מתנגדים. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

לא, לא, אז אני אחזור על דבריי מלפני כמה דקות.

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, לא, אין צורך. בסדר, אנחנו רוצים להצביע, אין צורך. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

אבל אנחנו רוצים להציע פתרונות שהם חלופיים. אנחנו לכל הפחות יודעים שעל נשות המילואימניקים מקובלים - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

היה לכם זמן לעשות את זה. 

 << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >>  

הצענו את זה. הצענו את זה היום בדיונים המקצועיים בבוקר. וגם אני אשמח שבסוף יירשם לפרוטוקול, אנחנו כממשלה הצענו שני ערוצים חלופיים. לא חלופיים, סליחה, מקבילים ומבחינתנו הם יכולים גם לדור במקביל. הראשון זה הרחבה של קרן הסיוע והדבר השני זה בעצם לראות בהם ככל שהן מבקשות חל"ת והן לא מקבלות אותו כמתפטרות בדין מפוטרות. והמשמעות היא שהן יהיו זכאיות לדמי האבטלה באופן מיידי. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. אדון פולק מטעם נשיאות המגזר העסקי. הייתה לך עוד הערה שרצית להגיד לפני ההצבעה. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

על שלושה סעיפים. הסעיף הראשון זה סעיף 5(ו) שזה בעניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים. אנחנו היינו רוצים להחליף את המילה "ימי" בתקופת. זאת אומרת שהסעיף ייקרא במניין תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים לא תבוא תקופת שירות המילואים. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני מעדיפה לשמור על הנוסח כך, בגלל שכך זה מופיע לעניין חיילי המילואים. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

עוד פעם, חיילי מילואים זה דבר אחד. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אבל אני רוצה להישאר כרגע עם הנוסח. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

אז אני רוצה להסביר לפרוטוקול. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

תעבירו בהערות שלכם נימוק. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

אני רוצה להסביר לפרוטוקול בבקשה. כשאנחנו מדברים על ימים בנושא של משרת מילואים מדובר פה על תקופות שמחליפות שכר, שמחליפות את העניין הזה. לעומת זאת, כשאנחנו מדברים על עקרונות של מישהו אחר, צד ג' שנהנה מהגנה מהסוג הזה, אז התקופה מאפשרת להישאר בקטע של הזכות שיש לכל מעסיק שהוא מפטר עובד הוא יכול לוותר על נוכחותו של העובד בעבודה ובתנאי והוא משלם לו את תקופת ההודעה המוקדמת כחלף ההודעה המוקדמת. זה החוק. ולכן על מנת לאפשר את זה, שזה יהיה אפשר בתקופת ההודעה המוקדמת ולא ימים, כי ימים זה דבר שסופרים אותם, אנחנו מבקשים לשנות את הסעיף הזה במקום "ימי" "לתקופת". חיילי מילואים ההגנה היא אחרת ועוד לתקופה של 30 יום אחר כך והיום 60 בגלל הוראת השעה. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

אני לא ירדתי לסוף דעתך במה זה משנה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני משאיר את הערתך לשיחה בין היועצת המשפטית לבינך, אם תפנה אליה אחרי הקריאה הראשונה. כי אם היא תשתכנע שהמילים, אפשר לשנות את הנוסח במילה כזו או מילה אחרת, אז אנחנו נסמיך אותה לעשות את זה. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

בשמחה. הסעיף השני זה סעיף 5(ח). היעדרות עובד מהעבודה בתקופת שירותו של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ג) לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק. התקלה פה, עוד פעם, מדברת על מצב שבו מי שנמצא בחל"ת המצב החוקי הוא שלמעשה יחסי עובד מעביד מוקפאים. ואז הוותק עצמו נשמר. אבל הזכויות בגין הוותק, שזה הזכויות בתוך הדבר הזה שהן מדברות על פיצויים, פנסיה וכל מה שקשור בדברים האלה, למעשה יש פה השתה של עלויות על המעסיקים באופן שאנחנו למעשה פותחים פה פרצה רחבה מאוד בכל מה שקשור בתשלומים של חל"ת. לכן גם הסעיף הזה צריך, הנקודה הזאת לא יכולה לעבור כיוון שיש לה השלכת רוחב מאוד גדולה. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

תודה רבה. גם זה תשוחח, תודה רבה. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

זו נקודה מאוד חשובה. מהניסוח אנחנו דווקא למדים שלא משלמים על התקופה הזאת, זה רק נצבר הוותק. להיפך, אם זה היה כך זה היה הדבר הראשון שהיינו מעירים עליו. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

הוותק נצבר, אבל אנחנו לא צריכים לשלם את זה. עכשיו סעיף אחרון. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

לא, אני מבקש ללכת להצבעה. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

רגע אדוני, נשאר לי סעיף. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

בבקשה. 

 << אורח >> עילם שניר: << אורח >>  

אני מציע שנלבן את זה, כי זה עניין של האם בחל"ת משלמים או לא משלמים. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

לא משלמים. 

 << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>  

צוברים זכויות. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

רוצים לוודא שלא משלמים, כי הזכויות בגין הוותק יש לזה משמעות. את זה נעשה אחר כך. 

סעיף אחרון, זה סעיף 10. בנושא של הגברת האכיפה. הבנתי שזו בקשה של המדינה. עם כל הכבוד למדינה אנחנו מדברים פה על הוראת שעה שמדברת על מתן זכות - - -

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

למה קבעתם שזה הוראת שעה? אמרנו שנדון בזה. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

נכון. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

אתם כולכם אומרים הוראת שעה. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

אנחנו מדברים, לא אמרתי אתה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

הרצון שלנו אתה צריך להגיד. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

הרצון שלנו שזו תהיה הוראת שעה, תודה על התיקון. אני נשוי 32 שנה, אני רגיל לתיקונים, אני אוהב את זה, מקבל את זה באהבה. בתוך העניין הזה אנחנו מדברים על מצב שיש בו ענישה מטעם המדינה בסכומים גבוהים מאוד לפי חוק הגברת האכיפה מבלי שיש לו אפשרות אפילו להגיע מדיניות הקלה לא עומדת בדבר הזה כי זה לא רלוונטי. וזה תמיד יהיה בדיעבד ואנחנו נוכל פה מה שנקרא ענישה לא מידתית ביחס לפעמים לסטיות קלות. 

ולכן אנחנו, עמדתנו שהסעיף הזה הוא גם לא מידתי להיכנס בתוך חוק שמטרתו עזרה לנשות מילואימניקים בנישה מאוד קצרה של אזור חירום. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

זה לא המטרה של החוק. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

זו עמדתי. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

אני אשמח רק להגיד, משרד העבודה. בכל זאת יש פה ענישה פלילית שהיא כמובן הרבה יותר חמורה מאכיפה מנהלית. אנחנו חושבים שהחלופה הזאת הרבה יותר מהירה ויעילה ואנחנו חושבים שהתיקון הזה נחוץ. 

 << אורח >> ישי פולק: << אורח >>  

ואנחנו חושבים שזה לא נכון. 

 << אורח >> דקלה חורש: << אורח >>  

לעניין מדיניות האכיפה זה פררוגטיבה של מנהל הסדרה ואכיפה. והם ישקלו איזה נסיבות אפשר להקל או לא. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אני רוצה להזכיר לכולם שכל חוק לפני הקריאה השנייה והשלישית אפשר לשנות ולתקן בהסכמה בין המציע לממשלה והכנסת. 

אנחנו עוברים להצבעה. 

 << אורח >> לוטם הכהן: << אורח >>  

הערה כללית של משרד הביטחון שכבר אמרתי שאנחנו רוצים להכניס את הסדר החל"ת שיחול גם לגבי משרתי המילואים בתקופת ההגנה. כי היום בוועדת התעסוקה יש אי בהירות לגבי זה שחיילי מילואים מוציאים אותם לחל"ת בתקופת ההגנה ובעצם חלק מהיו"רים קובעים שזה פיטורים וחלק קובעים שזה חל"ת והם לא מקבלים את הזכויות. אז אם זה כבר נכנס לחוק החזרה לעבודה אז אנחנו רוצים שזה יהיה גם לגבי אנשי המילואים. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

אוקיי. הוא רוצה שתכליל בחוק גם את חיילי המילואים עצמם. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

צריך לבחון את זה. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

משרד הביטחון, למה אתם לא מביאים את התיקון הזה כמשרד?

 << אורח >> לוטם הכהן: << אורח >>  

אני אדבר עם אילת, אני אעשה את זה מול אילת. 

 << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >>  

לא, זה לא מול אילת. 

 << דובר >> אילת וולברג: << דובר >>  

למה לא כהצעה ממשלתית. 

 << אורח >> לוטם הכהן: << אורח >>  

לא, כי רצינו להכניס את זה כבר כאן אם כבר נוגעים בענייני חל"ת. 

 << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >>  

טוב, אנחנו ניגשים להצבעה, ברשותכם. אם תרצו תגישו הצעת חוק, אם תרצו תגיעו בהתאמה עם המציעים לעשות את זה גם בשביל חיילי מילואים. כל זה אחרי הקריאה הראשונה. 

מי בעד הצעת החוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)(תיקון – הגנה על בני סוג של משרתים במילואים) התשפ"ד-2024, כפי שהקריאה היועצת המשפטית, עו"ד אילת וולברג?

ארבעה בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים. 

הצבעה

הצעת החוק אושרה. 

הצעת החוק אושרה ותעלה למליאה לקריאה ראשונה. בהצלחה, תודה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:59. << סיום >>