פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



38
ועדת המדע והטכנולוגיה
03/04/2024


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
מושב שני



פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום רביעי, כ"ד באדר ב התשפ"ד (03 באפריל 2024), שעה 9:35



סדר היום: 
<< נושא >> בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת בנושא קידום צעירים דרוזים במעגל העבודה בתעשיית ההייטק << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
איימן עודה – היו"ר
מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר
חמד עמאר


חברי הכנסת:
יואב סגלוביץ'
אחמד טיבי


מוזמנים: 
	מג'יד מסאלחה
	–
	ר' תחום מדיניות ממשלתית, הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי, משרד ראש הממשלה

	אחסאן הנו
	–
	מנהל תחוום תעסוקת אוכלוסיות מגוונות, משרד העבודה

	איה חיראדין
	–
	מנהלת אגף חינוך במגזר הדרוזי והצ'רקסי, משרד החינוך

	קארין אורן
	–
	ר' החטיבה לניהול פיקדונות חיילים משוחררים, האגף והקרן לחיילים משוחררים, משרד הביטחון

	גיל אלוני
	–
	מנהל תחום מסלולי השקעות, משרד הכלכלה והתעשייה

	רועי גולדשמידט
	–
	מרכז המחקר והמידע של הכנסת

	עביר אבו חמדה
	–
	מנהלת, מעוף ירכא והיישובים הדרוזים, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

	סלעית לב
	–
	מנהלת תחום יזמות וקידום גאוגרפי-דמוגרפי, רשות החדשנות

	חיר עבד אלראזק
	–
	מנהלת תכניות דמוגרפיות, רשות החדשנות

	דבי קאופמן
	–
	יועצת מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

	דבורה מרגוליס
	–
	ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)

	אחמד אסמר
	–
	מרכז, תחום ההנגשות, מל"ג

	מייסם ג'לג'ולי
	–
	מנכ"לית צופן, ארגון לשילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בהייטק

	אנואר סעב
	–
	מנכ"ל חברת GENECIT, נציגי חברות היי טק

	סיון נויפלד
	–
	איגוד ההייטק הישראלי

	עפראא קבלאן גאנם
	–
	הייטקיסט דרוזי

	קופטאן חלבי
	
	יו"ר, העמותה לחייל הדרוזי, מייסד DTEC

	ד"ר אילת גלס
	–
	מנהלת קהילה של קיבוץ נחל עוז אחרי צוק איתן

	

משתתפים באמצעים מקוונים:

	מייסא חלבי אלשיך
	–
	מנכ"לית, עמותת לוטוס, מרחב נשי להשראה, הכשרה ותעסוקה בהייטק



ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים – נועם כהן


<< נושא >> בקשה לדיון לפי סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת בנושא קידום צעירים דרוזים במעגל העבודה בתעשיית ההייטק << נושא >> 


 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, סבאח' אל ח'יר, רמדאן כרים. ברוך הבא, חבר הכנסת חמד עמאר, ד"ר מטי הרכבי צרפתי, יואב סגלוביץ' וכל המוזמנים והנוכחים, בוקר טוב לכולכם. אנחנו נתחיל ברשותכם עם משפחות החטופים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יגיע נציג משפחות.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

טוב, יש לכם את הזכות להחליט לדבר מתי שאתם רוצים ואנחנו נקשיב לכם בהרבה כבוד, ואני כבר אמרתי שמה שאתם מדברים זה לא צריך להפוך למין דבר פרוטוקולי, שנותנים להם את הזמן שלהם ועוברים הלאה; אלא שזה נושא אנושי שאין יותר חשוב ממנו. לכן, מתי שתרצו לדבר – בבקשה. 

אני נותן לחבר הכנסת יואב סגלוביץ' שביקש את הדיון להתחיל ולהציג, בבקשה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

קודם כול, אני באמת מודה ליושב ראש הוועדה, לאיימן עודה, אני ממש פניתי אליו בלוחות זמנים קצרים והיה חשוב שנעשה את הדיון הזה טרם הפגרה, שנוכל אולי להמשיך אחרי הפגרה לטפל בנושא משמעותי, ולכן אני אגיד שתי מילים קצרות כי חשוב לי יותר לשמוע את האנשים שנמצאים כאן. הנושא של ההייטק והנושא הזה ממוקד היום לחברה הדרוזית ואני מניח שיהיו עוד דיונים על דברים נוספים ועל מגזרים נוספים, זאת הזדמנות שאני באופן אישי חושב שהמדינה מפספסת לאורך זמן.

ובכלל אני מסתובב הרבה בארץ ונתקלתי בהרבה אנשים, שניים מהם יושבים פה שעוסקים בתחום בדברים שונים אבל עם הרבה אנשים נוספים, ואני חושב שיש פה ממש פספוס גדול שבסכומים יחסית לא גדולים של מדינה, עם החלטות ממשלה שנעשו לאורך הרבה שנים, יש פה סוג של פספוס. אמרתי זה סוג של פספוס כי המטרה היא לתקן, יש פה גם נציגים של הרשות המבצעת.

אז אני ברשותך פשוט אעצור פה, ויותר חשוב לי שאנשים שהגיעו להציג את העניין הזה יציגו. ולדעתי, איימן כמובן יגיד, אבל בעיקרון – לא בטוח, אני לא יודע מי עוד יגיע – אני מקווה שנספיק את כולם, ואם לא אז ברשות יושב הראש נעשה איזה שהוא דיון המשך. אבל הייתי רוצה קודם כול לתת לקופטאן חלבי ולאחר מכן לתת-אלוף במילואים אנואר סעב להציג את הדברים בזווית שלהם, ולאחר מכן יתפתח פה דיון לפי הסדר וכולי.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

אני רוצה לברך את השתתפותו של ד"ר אחמד טיבי, אהלן וסהלן אבו כאמל.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מה שאני מבקש זה להיות מאוד קצרים וממוקדים, שנספיק לשמוע, כי המטרה היא גם שנגיע לפתרונות אם יש, ואיך ממשיכים הלאה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

(אומר בערבית) תורך, מר חלבי.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

(אומר בערבית) שלום לך איימן.

בוקר טוב, חברים, מי שלא מכיר אותי, שמי קופטאן חלבי, אני יושב ראש העמותה לחייל הדרוזי ומייסד DTEC, מרכז החדשנות הדרוזי הראשון במדינה. קודם כול, תרשו לי לברך את חבר הכנסת יואב על הנחישות ועל הדבקות שהזמנתי אותו כבר פעמיים במשך חודש, נענה לבקשה ובא ושמע והוביל את הוועדה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

קופטאן, בכנסת הזו קשה מאוד מכל מיני בחינות לשבח בן אדם מסיעה אחרת, מקבוצה אחרת, כי יש קהל, הוא מקשיב לנו, אבל האמת - - -

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

(אומר בערבית) הערות?

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

לא, לא, לא. אבל כולנו שותפים להערכת הבן אדם, יואב סגלוביץ', שהוא עובד בצורה מאוד מאוד - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה חוצה מפלגות, זה חוצה מפלגות.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

כן, כן, זה חוצה סיעות, מפלגות, ומעריכים אותו מאוד. בבקשה.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

תודה. אז מדובר בעמותה לקידום החייל הדרוזי שכבר קיימת מעל 12 שנה, עוסקת בעוד שני דברים בעולם. היא נלחמת ב-BDS כבר מעל עשור, ספקית של משרד החוץ בנושא של הסברה, משרד הביטחון ומשרד הכלכלה. מי אנחנו? אנחנו בעצם עמותה שפועלת בהתנדבות כבר מעל 10 שנים לצמצם את הפערים החברתיים ולהביא את הצעיר הדרוזי והצעירה הדרוזית לקדמת הטכנולוגיה. ב-2018 פנינו לממשלת ישראל להקים את ה-DTEC, את מרכז החדשנות שבעצם ייתן את המענה וייצר מסה קריטית של צעירים דרוזים לאחר השחרור ובנות שירות. הצלחנו להקים את זה מתורמים פרטיים, לצערי הרב, ממשלת ישראל במשך עשור, במיוחד בשנתיים האחרונות, רק ישבו והסתכלו עלינו. בסוף הצלחנו, המרכז נקרא על שם שייח' אמין טריף, מייסד הברית בין המדינה לעדה.

מה עשינו עד עכשיו? במשך שנה, חברים, הכשרנו 150 לוחמים דרוזים כולל בנות שירות בחסות הטכניון כבודקי תוכנה וסייבר, אחוז ההשמה הוא כמעט 40%. לפני שבוע פתחנו עוד שני קורסים, אחד עם סיסקו ואחד עם מייקרוסופט, עוד 30. אנחנו גאים במה שאנחנו עושים, אבל אני ביקשתי מחבר הכנסת סגלוביץ' להגיע לפה ולדבר כי אנחנו פשוט, המדינה וגם משרדי הממשלה, כולם כולל כולם, אני מוציא מפה רק את משרד הביטחון שהתעניין ונתן ספק, כולם הסתכלו עלינו, אף אחד אפילו לא בא וביקר. באו, היה שר השיכון, היו חברי כנסת, הייתה שרת המדע פרקש. פשוט מאוד, לדעתי, כמו שאמר חבר הכנסת סגלוביץ', מפספסת.

אנחנו יושבים על דאטה של 4,000 צעירים דרוזים היום בעלי פוטנציאל להשתלבותם בתעשיית ההייטק. מה שאנחנו עושים, עושים את ההכשרה שהיא 450 שעות בסבסוד מלא, אף דרוזי שם, לא בנות שירות ולא חייל משוחרר משלמים, וזה כבר הוכח, אמרתי שיש לנו כבר מעל 120. ועושים השמה, הרי אם לא עושים השמה, לא עשינו כלום. אז השותפים שלנו בהשמה הם לקס, אינטל, סיסקו, ועכשיו הצטרפו גם IBM כי ראו פוטנציאל, אתמול נפגשנו עם סמנכ"לית משאבי אנוש של אלביט גם.

אז אני הגעתי לפה ואני אהיה קצר, יושב הראש. חשוב לי להעביר את המסר דרככם שישנו פוטנציאל אדיר להשקיע בצלם האנוש הדרוזי, במיוחד החייל המשוחרר ובנות השירות, יש לנו גם לא מעט תוכניות לבנות השירות. ואני אשמח, יושב הראש, להזמין אותך כאורח כבוד שלנו במרכז בעוספיא, תבוא מקרוב תראה קמפוס לתפארת מדינת ישראל ולתפארת העדה הדרוזית, עוד שזה נקרא על השם של השייח' אמין טריף. שהרבה אנשים אמרתי שלא התעניינו, אבל הגיע הזמן באמת שניתן כתף לצעירים האלה, גם על תרומתם למען ביטחון מדינת ישראל וגם לאישה הדרוזית ותרומתה למען ביטחון מדינת ישראל שהיא גם מגדלת ילדים לתפארת, יושבות איתנו פה איה ועוד נשים אחרות. אז אני אהיה קצר, אני רוצה להזמין אותך ולקיים אפילו אצלנו ועדה, ישיבה שלכם. חברי הבורד שלנו, בועז גולני, מנכ"ל הטכניון, רן בר, מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה לשעבר וגרשון כהן, סמנכ"ל משרד החינוך. אלה החברים שעושים שמה עבודה ממש בהתנדבות והצלחנו להביא הישגים. אז אני רוצה לבקש, חבר הכנסת סגלוביץ', תודה עוד פעם, אבל אני רוצה לבקש באמת שתגיעו פעם אחת אלינו ותראו את זה מקרוב. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

לפני שאני עובר לאנואר סעב, חשוב לי להגיד לך את דעתי, קופטאן, כדי שנבין אחד את השני בצורה מאוד מאוד ברורה. קודם כול, מגיע לדרוזים שוויון מלא בכל הרמות, בכל הרמות, זה דבר טריוויאלי הכי מובן. יחד עם זאת, ברור שמגיע לכולם. מגיע לאזרחים הערבים, מגיע לכל אזרח בהיותו אזרח, חשוב לי להגיד לך שאני רואה את הדברים, שכרטיס הכניסה לשוויון אמור להיות האזרחות ולא ההשתתפות בצבא, אלא האזרחות. אתה אזרח, מגיע לך. תאר לך שמישהו יגיד אז הגבר הדרוזי מגיע לו, אבל האישה הדרוזית, בגלל שהיא לא משרתת בצבא, אז לא מגיע לה. מה פתאום? אזרח בהיותו אזרח מגיע לו שוויון מלא. אני תומך במה שאתה אמרת, במהות, שמגיע שוויון מלא לכל קבוצה מקבוצות המדינה, זה דבר טריוויאלי ואנחנו צריכים להיות כולנו שותפים למען שוויון מלא לכולם.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

תרשה לי רק משפט אחד.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

בבקשה.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

הפרויקט שלי, ארבעה מיליון דולר, אני בצניעות, בצניעות הכי רבה, כזה קטן, שמו בפניי אנשי פילנתרופיה מניו יורק ומהארץ שני מיליון דולר והקמתי את הפרויקט ומדינת ישראל ישבה והסתכלה עליי ופשוט לדעתי, ביזיון. אז אנשים הכניסו יד לכיס, תורמים. כמו רמי אונגר, כמו מרים אדלסון, שאני איתם בקשר יום-יומי. חברים, מדינת ישראל ישבה והסתכלה ואף אחד לא עזר לנו. תודה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

תודה, קופטאן. אנואר סעב, בבקשה. מכפר אבו-סנאן?

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

אבו-סנאן, כן. טוב, קודם כול, רמדאן כרים.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

שוקראן, חביבי.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

קודם כול, כול עאם ואנתום בח'יר, ותודה רבה על הדיון הזה, זה לא ברור מאליו, אני מברך, אני מודה לחבר הכנסת סגלוביץ', לא ברור מאליו. ואני אומר לכם, זומנתי להרבה ועדות, מעולם לא הגעתי לוועדות. אני לא נחשף, לא מתעסק בזה, אני חושב שהכנסת צריכה לעשות את שלה, אבל אני חושב שהוועדה הזאת היא חשובה מכיוון שנפגשנו עם כל הגופים במדינה, ועולם ההייטק לעדה הדרוזית לא מתקדם. עכשיו, אני תמיד אומר, בכיינות זו לא תוכנית עבודה. זה שמגיע לנו, מגיע לנו, וכולם צריכים לקבל וצריכים לעשות, אנחנו לא תמיד גם יודעים לבקש ואני לא בטוח שמי שמטפל בזה במגזר הוא גם יודע לטפל בזה. אז אחד, זה באמת תודה והערכה רבה לוועדה.

תראו, אני לא בא ממקום של כבוד. איך אמר שייח' ג'אבר המייסד, פעם? – מי שמחפש כבוד, לא יראה כבוד. אני אומר לכם, בקטע הזה, אל תבואו לבקר, אל תכבדו אותי, אל תכבדו את אף אחד. אני רוצה שתהיה פה עשייה ואני מעריך את העשייה הזו, זו עשייה, פרקטית. ולכן אני אומר, ותכף אני אציג פתרונות, הרבה כבוד, הרבה ביקורים, אני יכול להראות לכם כמה פוסטים של הפייסבוק, כמה ביקורים היו בעדה הדרוזית. מעבר לפוסט והכבוד, אנחנו לא רואים כלום, היום הנוער הדרוזי סובל מאוד. זה כמו הזכאות לבגרות, ויש לי פה הערכה לאיה והיא מובילה הרבה דברים יחד איתנו ומשרד החינוך, העדה הדרוזית מקום ראשון בזכאות לבגרות, בפועל אנחנו מקום אחרון. וכל מי שיגיד אחרת, תגיד לו תביא את הנתונים - - -

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

אתה יכול להסביר בבקשה?

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

איך?

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

אתה יכול להסביר? כי כשאנחנו שומעים שבית ג'אן מספר אחת בבגרות למשל.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

כשמדברים על בגרות איכותית, שלוש יחידות, אני לא רוצה להגיד איזה כפר, אני שלחתי לראש המועצה של בית ג'אן את הזכאות לבגרות איכותית. האיכותית, אנחנו מקום אחרון בארץ. הנה, יושבת פה איה, היא יכולה גם להסכים איתי, משרד החינוך. אנחנו באיכות עסקינן, לא עסקינן בכבוד ובכמות, באיכות. כשהאיכות תביא טכנולוגיה, איכות תביא הייטק. אני הופתעתי לגלות, לפני שנה ביקרתי כאן בכנסת, מנכ"לית משרד המדע אומרת לי "לא מגיע לדרוזים מרכזי מו"פ כי אתם מקום ראשון בזכאות לבגרות", אוי ואבוי. אנחנו משקרים לעצמנו, מאמינים לשקר ואחרי זה רק אנחנו סובלים מזה. ולכן אמרתי בכיינות היא לא תוכנית עבודה ואני מבקש לפנות לפתרונות.

הפתרון מתחיל במשרד החינוך, צריך להכין תוכניות, ואני חושב שאיה עושה עבודה מדהימה. גם מעוף פה שעושים כל מיני אקסלרטורים וכאלה, יש הרבה-הרבה דברים שמונבטים. אבל בפועל, תוכניות הן אקמול, זה משהו שיכול לקדם, יכול לסייע. צריך לעשות פה רפורמה, שינוי ארגוני, להקצות תקציבים אמיתיים ולעשות דיון מקצועי, איך מביאים את ההייטק לבני העדה הדרוזית ולהנגשה.

עכשיו אגיד לך, איימן, לפני חודשיים קלטתי עובד משועאפט והעברתי אותו לאינטל. אני בוגר פולין שש פעמים, אני חושב שאני היחידי פה שמכיר את כל השמות של הנספים מהשואה. אני יכול להגיד לכם, בקטע הזה כולנו בני אדם, אבל העדה הדרוזית מצבה קטטוני, בהרבה תחומים. אני לא אכנס עכשיו לבנייה, אמרתי לא באנו לבכות, באנו לעשות. ולכן, אני מבקש לטפל בארבעה דברים.

המל"ג, אני לא יודע אם הוא יושב פה, המל"ג נדרש לטפל באותם סטודנטים שמסיימים, שעשו התמחות, שיצאו להייטק, שיקלטו בתחום העבודה. שתיים, הג'וניורים, יש הרבה ג'וניורים בעדה הדרוזית לי יש מעל אלף סטודנטים שסיימו לימודי הייטק, הנדסה וכולי, שאין להם עבודה. הלכתי למנכ"ל רפאל, אומר לי אני קולט לך עכשיו 50. אבל חמישים זה נחמד, באמת, יואב הר אבן אין עליו. היום קולטים 50 דרוזים ברפאל, אבל זה לא מספיק. אלביט, אלביט היא החברה היחידה בעולם לדעתי שעושה דייברסיטי אמיתי. קלטה 30 בנות דרוזיות, היסטוריה. דרוזית אחת לא הייתה מתוך הסיפור הזה. המל"ג צריך לפתור את הבעיה הזו.

ההכשרה, רשות החדשנות פה ומשרד העבודה פה. סוגיית ההכשרה, לא די, לא די בללמוד באקדמיה, צריך לקלוט אותם. הקליטה הזו, ואני עושה את זה באמת קצר, אני יודע שזה חשוב, אבל אני חושב שזו הליבה של לעשות, כי לנאום לא באתי, לא באתי. אני, אפרופו דיברת על שוויון, חוק הלאום, את העצרת בכיכר רבין אני וחבריי עשינו ולא נאמתי שם, אני לא מחפש לנאום, אני אומר לכם פרקטיקה. מרכז עבודה, רשות החדשנות חייבים לייצר הוראות מנכ"ל לחיילים משוחררים, לנשים, תרצו הלא יהודים, תקראו להם בכל שם שאתם רוצים. חייבים להביא את הדרוזים, פחות מחצי אחוז דרוזים יש בהייטק, אנחנו יודעים את זה, זה מספר קטטוני. זה לא המספר שלי, זה המספר של הלמ"ס ואנחנו חייבים לקדם את הדבר הזה.

דבר שלישי, רשות החדשנות חייבת לייצר מרכזי חדשנות, ויש לי הרבה הערכה לקופטאן, קופטאן לא צריך להזיע, הוא הזיע. הוא הזיע, הוא התחנן לאנשים בשביל לקדם את החייל הדרוזי. זה לא צריך להיות כך במדינה מתוקנת, לא צריך להיות. צריך לתקצב אותו, לתת לו להקים הכשרות ולעשות את כל מה שצריך. זה לא מפריע לאף אחד, אגב, רק ירים את האנשים למעלה.

הדבר הבא, מבקר המדינה. מבקר המדינה, אני לא יודע למה מבקר המדינה מוציא דו"ח, לא יודע. אתה מוציא דו"ח, אף אחד לא מטפל בזה, למה צריך את כל המערכת הזו? אם רפאל, התעשייה האווירית, אלביט, חברות ענק, אינטל, סיסקו, צריכות לקלוט באחוז המסוים, נא לקלוט, נא לקלוט, ולא לספר לי ג'וניורים. עכשיו מה זה ג'וניור? זה בחור שסיים את הלימודים והוא לא יכול להיקלט לשוק העבודה כי אין לו ניסיון. וואו, אין לו ניסיון, ברור שאין לו ניסיון, מאיפה יביא את הניסיון? לכן, המל"ג צריך לפתור את זה, אמרתי את זה בהתחלה. 

דבר אחרון, ואני חוזר פה לרשות החדשנות. חייבים לייצר מרכזי חדשנות, חייבים לתת תקציבים. תקשיבו טוב, אני הקמתי סטארט אפ, קיבלתי הרבה כסף, העברתי 80 חבר'ה מכל העדות והמינים אצלי במיליון דולר, היום יש 200 עובדים בהייטק דרך הסטארטאפ הזה. וזה לא מסובך, תאמינו לי, המדינה נותנת, רק צריך לייצר את המנגנון. לכן משרדי הממשלה צריכים להיות פה יצירתיים, צריכים לצאת קצת מהקופסה ולקדם את הסוגייה של ההייטק. 

אני אומר שוב, תודה רבה על הדיון הזה, הוא חשוב. יש לי תוכנית עבודה מסודרת, היום הקמנו חברת הייטק, יש בה מעל 200 עובדים ש-150 נקלטו בכל מיני מקומות ואנחנו עכשיו גם שוקדים עם קופטאן ואחרים להקים מרכזי חדשנות. מרכזי מו"פ, דחוף-דחוף, חייבת ועדת המדע להקים מרכזי מו"פ בעדה הדרוזית ולא להגיד זכאות בגרות. תודה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

תודה רבה לך, אנואר. אני רוצה להגיד משהו לגבי הדברים שלך. אחד, הביקורת לגבי הבגרות באה מבן אדם דואג, מבן אדם מעמיק בדברים, דואג ורוצה את טובת החברה שלו, אני מאוד מעריך אותך על זה. אני רוצה להגיד לך משהו שאני לא מסכים איתך עליו. זה יראה סמלי כזה, אבל זה מהותי. זה שיקראו לנו לא יהודים, אני רוצה להגיד לך, אנחנו גאים בשייכות הלאומית שלנו, אנחנו ערבים. אנחנו לא נקרא ליהודים 'לא-ערבים', לא נקרא ליהודים כך, לא נקרא להם אף פעם. נקרא להם יהודים ונכבד אותם. אנחנו גם לא צרפתים וגם לא אנגלים. התפיסה הזאת שלא רוצים לראות אותנו, שיש לנו פנים, יש לנו שייכות - - -

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

סליחה, אני חייב להתערב. אני לא אוהב את הדיונים האלה כי אני איתם. אני לא רואה אף אחד ממטר ואני לא רוצה שאף אחד יגדיר אותי. הכנסת שתגדיר מה שהיא רוצה, אני רואה את כולם בני אדם. מוצא אצלי זה תחביב. אני דרוזי, אני גאה במה שאני, אתה רוצה לקרוא לי ערבי, אתה רוצה לקרוא לי גרמני, תקרא מה שאתה רוצה, כל אחד שיגדיר מה שהוא רוצה. ביום שבן אדם נכנס להגדרות, שיבדוק את עצמו. תגדירו אותי איך שאתם רוצים, כשהלכו לחוק הלאום אמרתי לראש הממשלה, 'אתה לא הופך את הדרוזים ואת הערבים ואת הלא יהודים ועוד מיליון רוסים שהם נוצרים פה לסוג ב', אתה הופך את המדינה לסוג ב''. ובנימה זו, אני אומר לפני ההייטק של הדרוזים, אני מבקש גם שיטפלו בחטופים.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

אוקיי, אז חשוב לי להגיד לך איך אני רואה את הדברים, מה הפוזיטיב שלי ולא רק הנגטיב. אני ערבי, אני מאוד גאה בשייכות הלאומית שלי. תודה רבה לך. עכשיו, אני רוצה לתת לאחד שיתחיל, או חבר הכנסת חמד עמאר או איה חראדן, אבל לפני הראשון שידבר, אני רוצה להעביר את השרביט לחברת הכנסת מטי צרפתי שתמשיך את הדיון. אז איה או חמד?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא, לא, תן לאיה.

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

איה חיראדין, אהלן וסהלן, בבקשה.

 << אורח >> איה חיראדין: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם. אי אפשר להתחיל לדבר על שום דבר בעצם, לא הייטק ולא מדעים, בלי להגיד שליבנו איתכם ואנחנו מתפללים להחזרת החטופים כמה שיותר מהר, וכמובן, ניצחון במלחמה בעזרת השם. 

אני איה חיראדין, מנהלת אגף חינוך דרוזי וצ'רקסי במשרד החינוך. קודם כול, תודה על ההזדמנות לבוא ולהציג את העשייה של משרד החינוך בנושא של מדעים וטכנולוגיה במטרה להביא את הצעירים הדרוזים להייטק. אז מה שאנחנו עושים, יש לנו תוכניות על כל הרצף, מיסודי ועד על יסודי, היי סקול, היי קלאס, בכל העל יסודיים, בכל חטיבות הביניים. אלה תוכניות שמעודדות ומשפרות מיומנויות של חשיבה יצירתית, ביקורתית וחשיבה מסדר גבוה, חשיבה מתמטית.

יש לנו הרבה יוזמות, למשל, כל מיני תוכניות כמו יזמים צעירים שאנחנו עושים תחרויות הנושא הזה. זאת אומרת, מבחינתנו, אנחנו כן עושים הרבה למען עידוד הנושא הזה. מבחינת אחוזים, אני מסכימה מאוד עם מה שאנואר הציג, שאנחנו באחוזי זכאות הכי גבוהים בארץ וזו תעודת כבוד, כי זה אומר שאנחנו לא עוזבים אף ילד מאחור, אחוז הנשירה במגזר הדרוזי הוא מאוד נמוך. אבל מצד שני, אחוז המצטיינים, עדיין יש פער מאוד גדול בנושא הזה. בשלוש השנים האחרונות שאנחנו הפנינו את המשאבים של תוכנית החומש לטפל בנושא של מצוינות, אנחנו עלינו ביחס לעצמנו, אבל הפער בינינו לבין הארצי נשמר ועל זה אנחנו נמשיך לעבוד בעזרת השם גם בהמשך.

מבחינת לימודי ההסמכה הטכנולוגית, אחוז התלמידים, יש לנו 65% מהתלמידים בתיכונים שלומדים במגמות טכנולוגיות, אבל, לא אבל, אחוז הבגרות בתעודה טכנולוגית הינו 81%. אני מדברת על תשפ"ג, עדיין אין לנו את החורף. ומבחינת התמחות או תעודת ההסמכה הטכנולוגית שלנו, אנחנו בירוק, זה אומר שאנחנו מעל 80% בזכאות לבגרויות. אם אנחנו מדברים על מגמות מדעיות בגרותיות סוג 3,3, מה שנקרא מגמות איכותיות, אני מדברת על הנתונים הכי עדכניים של תשפ"ג, 16% לעומת הארצי, 12.5%. 

מגמות טכנולוגיות יוקרתיות ואיכותיות, יש לנו גם מערכות ביו-טכנולוגיה, מערכות תקשורת, כל הנושא של הנדסה אלקטרונית ומחשבים, אפילו פתחנו שתי מגמות חדשות של תחבורה מתקדמת, התמחות הנדסת אוטו-טק, שזה ממש הכי יוקרתי והכי גבוה. אז אנחנו כן עושים ומעודדים את הנושא הזה של לימודי מדע והייטק. השאלה בשורה התחתונה היא מה קורה אחר כך, אחרי שהתלמידים שלנו מסיימים עם תעודות כאלה יוקרתיות ואיכותיות, איך זה שלא מגיעים לאיכות מבחינת הלימודים באקדמיה? חבל שנציגי המל"ג לא נמצאים כאן - - -


 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

מרחבא.

 << אורח >> איה חיראדין: << אורח >> 

אתה פה? מרחבא. אז הוא נמצא כאן, אז אולי אתה יכול להתייחס. לצערי, אין במל"ג התייחסות נפרדת לדרוזים. אנחנו נכללים בתוך החברה הערבית ואז אין לנו נתונים, אין התייחסות מבחינת טיפול בייחודיות של חיילים משוחררים שמגיעים לאקדמיה וכמובן מה קורה אחר כך בתעשייה. את זה בטח העמיתים כאן יציגו, אבל אלה שאלות שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו. אם במערכת החינוך 81% מהבוגרים שלנו עם תעודות איכותיות טכנולוגיות, מה קורה אחר כך?

 << יור >> היו"ר איימן עודה: << יור >> 

תודה רבה לך, איה. אני מעביר את השרביט לחברת הכנסת מטי צרפתי, תודה רבה לכם.

(היו"ר מטי צרפתי הרכבי)

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

קודם כול, אני רוצה להודות לאיימן על קיום הדיון. זה לא מובן מאליו בהתראה קצרה לקיים דיון. את יואב אני מכיר הרבה שנים, אני רוצה להודות ליואב על היוזמה, יוזמה מבורכת. ובאמת, כאן מגיעה תודה גדולה לאיה חיראדין על העבודה הנפלאה שהיא עושה. אני זוכר שהייתי שר במשרד האוצר, הכנתי איתה תוכנית חומש מאוד טובה שבאה לעזור לתלמידים הדרוזים. ומבדיקה שלי שעשיתי על תוכנית החומש ועל יישום התוכנית, בעצם לא הייתה תוכנית חומש, התוכנית הייתה לשנתיים, 2023-2022, כי 2021 הייתה בסופה. אנחנו אישרנו את זה בדצמבר 2021, לכן התוכנית הייתה לשנתיים, שלושה מיליארד שקלים, ולחינוך הקצינו המון כסף ואיה ידעה להביא את זה לידי ביצוע. ממעקב שעשינו, מעל 90% ביצוע בתוכנית של משרד החינוך זה מבורך, באמת, איה, תודה רבה.

תבינו, ההייטק זה הקטר שמוביל את הכלכלה של מדינת ישראל. 15% מהכנסת המדינה זה מהייטק. כמה שאנחנו משקיעים יותר בהייטק, אנחנו מתקדמים יותר. נכון, בשנה וחצי האחרונה, המצב הולך ונהיה יותר חמור כי אין הרבה משקיעים זרים, לא רוצים להגיע למדינת ישראל אחרי כל הנושא של המהפכה המשפטית ועכשיו המלחמה, אבל אני מאמין בהייטק הישראלי, אני מאמין בכלכלה הישראלית, אני מאמין בהון האנושי הישראלי, שהכול יחזור לאיך שהיה ואני מקווה שבקרוב מאוד.

הנושא של החדשנות וההייטק, ונמצאים איתי משרד החדשנות כי גם איתם עבדתי כשהייתי שר והקצינו בדיוק בתוכנית שני מיליון שקל לרמת הגולן ממשרד האוצר שהעברתי לשנת 2022, ושני מיליון ממשרד החדשנות. אני לא יודע מה קרה בנושא הזה ברמת הגולן. ובגליל ובכרמל הקצינו 21 מיליון שקל, עשרה וחצי מיליון שקלים ממשרד האוצר, עשרה וחצי מיליון שקלים ממשרד החדשנות. גם כאן, אם אנחנו נקבל עדכון ממשרד החדשנות, כי הכסף ממשרד האוצר הועבר. אני לא יודע אם משרד החדשנות שמו מולו עוד כסף שהיו אמורים להעביר, עשרה וחצי מיליון שקלים. וחשוב מאוד שנדע אם הושקע הכסף הזה בנושא הזה.

הנושא של מו"פ, והעלו את זה, את הנושא של המו"פ כאן. הנושא של המו"פ, גם בתוכנית הקצינו כסף להקמת מו"פ דרוזי, ובסופו של דבר, הנושא לא יצא לפועל מהתנגדות של משרד החדשנות בטענה שאין מו"פים מקומיים לעדה הדרוזית, יש מו"פים אזוריים והם לא רוצים להשקיע במו"פ למגזר הדרוזי באופן ספציפי. עד היום אני מאמין שחייבים להקים מו"פ במגזר הדרוזי, לתת לאנשים שיש להם את היכולות להיות במחקר, ויש לנו חוקרים. 

דרך אגב, אני, כשהייתי לפני יותר משמונה שנים, הקציתי תקציב למיגל בקריית שמונה על מנת לקלוט חוקרים דרוזים. הקציתי שני מיליון שקלים, קלטו חמישה חוקרים דרוזים במיגל, עד היום החוקרים הדרוזים עובדים במיגל. נכון, הכסף כבר לא עובר למיגל, שני מיליון השקלים שאז השגתי, אבל החוקרים עשו עבודה טובה ועדיין נמצאים במיגל ועובדים במיגל ומקדמים מחקרים במיגל. לכן, הנושא של המחקר, הנושא של ההייטק, הנושא של הצעיר הדרוזים הם נושאים מאוד חשובים.

אבל אחד הדברים שהפתיעו אותי, אנואר, שסותרים את מה שאתה אמרת. אמרת כמעט 1,000 סיימו הייטק. 1,000 דרוזים סיימו הייטק זו כמות אדירה יחסית לגודל שלנו - - -

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

סיימו לימודי הייטק.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

1,000 סיימו לימודי הייטק זה מה?

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

לא, זה מה שיש לי, אני בטוח שיש יותר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זו כמות אדירה יחסית לגודל שלנו. אז סימן שמערכת החינוך בהובלתה של איה עושה עבודה נפלאה. להגיע ל-1,000 אנשים, ואתה אמרת אפילו יותר מ-1,000, זה סימן מאוד מאוד מעודד.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

יש יותר מ-1,000 וזה נתון הכי נמוך בארץ, חבר הכנסת חמד. זה קטטוני, זה קטטוני. צריכים להיות 10,000 חבר'ה שסיימו לימודי הייטק בשביל להגיע לאחוז הנכון.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אם אתה מדבר על 10,000, אתה אומר 10% מהדרוזים שיסיימו הייטק?

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

כן, יש 14% מהמגזר היהודי. אתה אמרת, 15% מהתל"ג.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

10% מהמגזר הדרוזי שיסיימו הייטק זו תהיה תוצאה בלתי רגילה. אני מקווה שנגיע ל-10%, אבל צריך הרבה השקעה בנושא, הרבה השקעה תקציבית. אני לא מאמין בממשלה הנוכחית שהיא תביא ותכין תוכנית שתוביל את העדה הדרוזית קדימה. אני רואה את שנת 2024, שזו תהיה שנה מאוד קשה לעדה הדרוזית, כי תוכנית החומש הסתיימה בדצמבר 2023. נכון, עובדים על תוכנית חדשה ונמצאים איתנו, הרשות לקידום ופיתוח המגזר הדרוזי. 

מג'יד, אני מברך אותך שהגעת, אבל לעבוד על תוכנית בלי מקור תקציבי זה כבר מאוד קשה ליישם אם אין מקור תקציבי. בכל התקציב של 2024 לא ראיתי שקל אחד לעדה הדרוזית חוץ מ-200 מיליון שהצלחתי להשיג אותם ולא יכולים לעשות כלום, לא בתוכנית חומש ולא בתוכנית תלת שנתית. 2024 תהיה שנה מאוד קשה, גם למשרד החינוך, לעומת התקציב שלך שהוא עד - - -

 << אורח >> איה חיראדין: << אורח >> 

אוגוסט 2024.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אוגוסט 2024, אבל צריך לפתוח את 2024 עם תקציב חדש. אני מקווה שיתעוררו בממשלה הזאת, יבינו שחייבים להכין תוכנית חומש, משרד האוצר, שר האוצר סמוטריץ' חייבים. אני דיברתי עם ראשי רשויות אתמול, כל ראשי הרשויות, דיברתי איתם. אמרתי להם אם תמשיכו לשבת בשקט עכשיו, הכנסת יוצאת לחופשה, לא לפגרה, חופשה. חברי הכנסת החליטו לצאת לחופשה, לא אנחנו בעצם. אני לפני חודשיים דיברתי על זה ונאמתי במליאה על הנושא הזה ואמרתי שאסור לצאת לפגרה. הכנסת תצא היום, היום זה היום האחרון לעבודתה של הכנסת. נכון, אמורה מבחינה רשמית לצאת ביום ראשון וחודש וחצי אחרי זה לחזור לחודשיים, ואני לא רואה שבחודשיים האלה יכינו תוכנית חומש.

לכן, חשוב מאוד לצאת כמה שיותר מהר למאבק על מנת להשיג תוכנית חומש לשנים 2024, 2025, 2026, 2027, 2028. תודה רבה ובאמת, תודה רבה יואב, עושה עבודה נפלאה בכנסת. גם כסגן שר הוביל את כל הנושא של האלימות במגזר הערבי, הצליח להגיע לתוצאות מעולות. ירד מספר הנרצחים במגזר הערבי ל-116 אם אני לא טועה, 116 לעומת 244 בשנה אחרי זה. ואנחנו רואים את השנה הזאת, שאנחנו כבר עוברים את שנת 2023, אתה חסר ואני מקווה לראות אותך שר לביטחון לאומי. פנים, לא לאומי, שנוריד את השם הזה לאומי.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. 

ציינת שההייטק הוא 15% מהייצור, הוא כמעט 50% מהייצוא, הוא 18% מהתוצר המקומי הגולמי, הפריון של עובדים בהייטק הוא כפול מהממוצע הארצי ועוד יותר מכל, 90% ממס ההכנסה במדינה הוא משני העשירונים העליונים כששני העשירונים העליונים הם הייטק בעיקר.

אני תמיד מתרגשת בדיונים מסוג זה, אחד, בהייטק יכולים לעבוד מוסלמים ישראלים, דרוזים ישראלים, יהודים ישראלים, צ'רקסים ישראלים. גם ערבים, יש יהודים, כאילו יהודים שהם ממדינות ערב. זאת אומרת, זה ממש לא משנה מה המקור ואיזו דת אנחנו נושאים, אלא אנחנו ישראלים במדינת ישראל ותפקידנו לתרום לכלכלה של מדינת ישראל. העדה הדרוזית מרגשת במיוחד כי בעצם כרתנו ברית אחים, ברית דמים. ובשונה ממני, אתם בחרתם במדינה הזאת ובאותה ברית אחים ועל כן, החובה האזרחית שלנו לוודא שאנחנו שווים כולנו כפולה ומכופלת, זה ככה באמירה הכללית.

אני תכף אתן את זכות הדיבור למשרדים נוספים, אבל לפני זה הייתי רוצה גם קצת התייחסות להחלטות ממשלה היסטוריות שהיו בממשלת השינוי וקצת על מימוש. ואם לא נקבל מענים, אז נקיים דיון המשך עם דיווח יותר מסודר של כל החלטות הממשלה, אני אגיד אותן ככה בקצרה. כמו למשל החלטה 717, תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל לשלוש שנים, 2021, 2022, 2023. החלטה 717, תוכנית להעצמה ולפיתוח כלכלי חברתי ביישובים הדרוזיים ברמת הגולן, גם תלת שנתית. החלטה 1852, תוכנית לאומית להגדלה ופיתוח הון אנושי מיומן לתעשיית ההייטק והחדשנות, אז גם פה, קצת פרטים על כמה מומש. והחלטה אחרונה, החלטה 550, התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד 2026. אז באמת, בהתייחסות של נשוא הדיון שלנו, שהוא הדרוזים, אז גם התייחסות להחלטות הממשלה, כמה מומש, כי בעצם, כמו שצוין, 2023 מאחורינו. 

אני אתן את רשות הדיבור, ברשותכם, לסלעית לב מרשות החדשנות. היא לא פה? ג'אבר חמוד, ראש מועצת סאג'ור, נמצא בזום?

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

בינתיים אני אגיד לחבר הכנסת חמד עמאר, על כל המיליונים שנשפכו כאן צריך להקים ועדת חקירה. איפה הם? 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו רוצים לשמוע ממשרד החדשנות, העברנו 25 מיליון שקל - - -

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

כי זה נשמע לי הזוי, כל כך הרבה מיליונים וזה מצבנו.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

מרשות החדשנות מי יציג?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אבל אנחנו לא משרד החדשנות.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

רשות החדשנות, מה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן, רשות החדשנות. יש משרד המדע והטכנולוגיה, וזה שונה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אוקיי.

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

אבל אתם תחת משרד החדשנות.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

יש משרד החדשנות, אתם לא משרד החדשנות? כי למשרד החדשנות הועברו 25 מיליון שקל בשנת 2022, מתוכם 12.5 מיליון שקל אני העברתי ממשרד האוצר ווידאתי שהגיעו למשרד החדשנות. אז - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אז משרד החדשנות יעלה בזום, מי במשרד החדשנות? או שנעבור הלאה למשרד המדע?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

חבל שמשרד החדשנות לא מגיע לכאן.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

הם יגיעו, הם יהיו בזום.

 << דובר >> איילת חאקימיאן: << דובר >> 

אבל הרשות רלוונטית, הם אלה שמקבלים את התקציב. זה משרד המדע, אתם רשות שכפופה למשרד המדע. 

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

נכון. אז אני חיר עבד אלראזק, מנהלת פיתוח דמוגרפי ברשות החדשנות, תודה שהזמנתם אותנו. אז אני מבינה את המצוקה ואת האתגר שעומדים בפני החברה הדרוזית ואנחנו ברשות החדשנות פעלנו ופועלים לשילוב החברה הדרוזית בהייטק. יש לנו תוכניות גם של צעירים, יוניסטרים אצלנו מקבלת תמיכה והיא פועלת בקרב הצעירים הדרוזים בבתי הספר בחינוך לא פורמלי. חושפת אותם לכל מקצועות ההייטק, יזמות טכנולוגית, ופועלת בכמה בתי ספר באופן ארצי.

יש לנו תוכניות עם DTEC והטכניון שמכשירים סטודנטים בבינה מלאכותית והתוכנית אמורה לשלב אותם בסופו של דבר בהייטק, זאת אומרת, מדובר בהכשרה והשמה ביחד. ויש לנו עוד תוכנית על המכללה האקדמית עמק הירדן, ושם אמורים להכשיר כ-300 סטודנטים ובכלל, לא סטודנטים שיש להם נטייה או מצוינות ויכולים להשתלב בהייטק - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

בכל התוכניות האלה, כמה תלמידים או סטודנטים משתתפים?

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

במכללת עמק הירדן 300 ו-DTEC והטכניון - - - 

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

הלכנו למכרז ביחד וזכינו ביחד, כן. יאמר לזכות המנכ"ל דרור בין, כן.

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

כן, 25 סטודנטים לשנה ראשונה, ובתוכנית מכללת עמק הירדן זה 300 בשנתיים.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

כנרת.

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

כמובן, אנחנו הגשנו תוכנית מסודרת לתוכנית החומש החדשה ואנחנו מתכוונים לפעול, אם אנחנו לא נקבל תקציב - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

איזה סכום הקציתם לנושא בתוכנית החומש?


 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

28 מיליון שקל.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

28 מיליון שקל לחמש שנים?


 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

כן.

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

כן, כאשר רשות החדשנות גם תורמת את חלקה בכסף - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה ממשרד האוצר 28, או שניהם ביחד?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

לא, כרגע אנחנו עוד לא סגרנו את הסכום הסופי. הם ביקשו 28 מיליון שקל, בסדר? אבל העניין הזה יכול לעלות ויכול לרדת גם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

זה כולל משרד החדשנות?

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

זו רשות החדשנות, אנחנו רשות החדשנות.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

זה לא כולל את משרד המדע.

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

ואנחנו פעלנו ללא קשר לתקציב ייעודי, רשות החדשנות כן תיקצבה תוכניות שהוגשו ואושרו לוועדות שלנו, אז אנחנו ממשיכים לפעול גם אם אנחנו לא מקבלים את התקציב הייעודי ממשרד ראש הממשלה, נמשיך לפעול למען שילוב כלל האוכלוסייה בהייטק.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

ולגבי השאלה של כמה מהתוכניות הקודמות מומשו, איזה אחוז ביצוע אצלכם? לא באופן כללי - - -

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

התוכניות האלה אושרו בשנת 2023, אבל בגלל המלחמה ודחיית השנה - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, לא, אנחנו מדברים על מה שאושר בסוף 2021.

 << אורח >> סלעית לב: << אורח >> 

כל התוכניות, זה לא אנחנו, אנחנו לא קיבלנו תקציב ייעודי.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אצלכם לא היה, אוקיי. ומשרד המדע פה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, זה לא משרד המדע, זה משרד החדשנות שהעברנו אליו את הכסף, עם השרה פרקש.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

לא רשות החדשנות, אלא אולי דרך משרד המדע - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, פרקש הייתה גם - - -

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

אנחנו לא קיבלנו את התקציב הזה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

זה לא אצלכם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מג'יד, יש את רשות הפיתוח.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אני אגיד לך מה, היה משרד המדע, 21 מיליון שקל - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תציג את עצמך ואת תפקידך לפרוטוקול, בבקשה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, אני מג'יד מסאלחה ממשרד ראש המשלה, הרשות לפיתוח כלכלי במגזר הדרוזי והצ'רקסי.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אפשר לשאול שאלה?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

כן.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

התפקיד הזה, שאתה ממלא אותו, זה אומר שכל מה שקורה עובר דרכך, או שיכול להיות מצב שמשהו לא עובר דרכך?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

ברמת העיקרון, כל הפעילות הממשלתית, הרשות הזאת אמורה לתכלל.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

כלומר, אתה יכול לתת לנו את תמונת המצב של כל הכספים וכל ההעברות למעשה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

בדיוק. ברמת המאקרו, כן, ברור.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אני כבר אומר שאנחנו נבקש דו"ח מפורט של כל החלטות הממשלה, של כל המימוש התקציבי ובכמה אנשים זה נגע.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אנחנו הופענו לפני שלושה חודשים בוועדה של הנגב והגליל של חבר הכנסת ביטון והצגנו את הדברים.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אוקיי, אז תשלח את זה שוב.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לפני שלושה חודשים הופענו על רמת הגולן, לא נגענו בגליל והכרמל. אז היא מבקשת עכשיו על הגליל והכרמל.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אז יש גם על גליל כרמל - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אנחנו מבקשים ברמה הארצית פירוט של כל התקציבים, מה אחוז המימוש, כמה אושר, כמה מומש, בצורה מסודרת.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אין שום בעיה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא, הכי חשוב, כמה אנשים נקלטו בתעשייה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

וכמה אנשים, כן.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

כמה אנשים נקלטו בתעשייה, אם יש את הנתון הזה, עד דצמבר 2023.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אנחנו כרגע לא יודעים כי זה משהו שהוא תהליכי. החלטת הממשלה נגמרה בדצמבר 2023.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

עד דצמבר 2023.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אנחנו לא סופרים זה, צריך מחקר מלווה שבודק את הדברים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני אומר משהו כללי.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אין בעיה, בסדר גמור.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא בא בטענות, אני רק אומר, שנדע בסוף אם זה אפקטיבי. בסוף, האם אנשים עובדים בזה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

נכון, אני אגיד לך, אני פשוט רוצה לענות קודם כול לשר, אחרי זה אני אתייחס.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני אמרתי את זה כי יהיה דיון המשך. בדיון ההמשך אנחנו רוצים להיות מאוד קונקרטיים לגבי התוצאות.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

מג'יד, זה בסדר אם אתם לא סופרים. במדדי ההצלחה שקבעתם לעצמכם, תיתן לנו את העמידה במדדים שאתם קבעתם. הרי כל תכנית יש לה מדדי הצלחה, מה מדדי ההצלחה לאפקטיביות שאתם קבעתם לעצמכם, איפה אתם עומדים ביחס למה שקבעתם בעצמכם.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אין שום בעיה.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

חברת הכנסת מטי, סליחה, אני חייב פה לדיון הזה, באמת, אומרים מיליונים פה, אני מתבלבל. רשות החדשנות אין לה כלום. את מציגה פה מצג שלמעשה אין בו כלום. זה שזוכים דרך DTEC, זה שזה, אבל לרשות החדשנות אין שום תוכנית - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אז מג'יד יפרט לנו.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

לא, זה לא תפקידו. לא, זה לא תפקידו. מג'יד זה משהו אחר, אני מכיר את המערכת פשוט. רשות החדשנות, צריך שעמי אפלבאום יחד דרור בין יוציאו הוראת מנכ"ל. אם אנחנו מדברים על הפרקטיקה, חבר הכנסת יואב שהוא מאוד פרקטי בעיניי, צריך לבוא ולהגיד איך נוגעים. לא ב-25 להכשרה בשנה ועוד 200 ו-300. איך פה יוצרים תוכנית, רשות החדשנות, שהיא לוקחת ומטפלת בעדה. עכשיו, כמה סטארטאפיסטים דרוזים זכו ברשות החדשנות השנה, כמה?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כלום.


 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

לא הוגשו בקשות.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

לא הוגשו בקשות. הבנו איפה אנחנו נמצאים? חבר'ה, אני בעייתי קצת, תסלחו לי, באמת. אני לא באתי לשבת בכנסת, זה לא מוסיף כבוד בשבילי. אני באתי לכאן להגיד שיש פה בעיה קשה, צריך עכשיו הוראות מנכ"ל, שהרשויות ומשרדי הממשלה לא יספרו לי סיפורים, 28 מיליון שקל ביקשו ולך תרוץ אחרי הכסף. הרי נשפכו פה חצי מיליארד שקל לפני דקה, איפה הם? איך זה שהמצב הוא כזה?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בהמשך לדבריו של אנואר - - -

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

לא מסתדר לי, המספר.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בואו נתמקד בדיון. מג'יד, אתה היית שותף בהכנת התוכנית. רשום שמה 25 מיליון שקל להייטק, לרמת הגולן ארבעה מיליון, 21 מיליון לזה, משרד החדשנות. הכסף הזה בא לידי ביטוי או לא בא לידי ביטוי? אתה ידעת לאיזה דיון אתה מגיע, היית צריך להכין רק בדיוק את הנושא הזה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

בסדר גמור.

<< דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אז על זה אני. וגם משרד החינוך, הושקע המון כסף במשרד החינוך, המון המון כסף במשרד החינוך, בוא תן לנו תמונת מצב. אני יודע את העבודה הטובה שעשתה איה, אבל אני רוצה לשמוע מהרשות לפיתוח כלכלי.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

עוד יותר מזה, אנחנו כולנו די הופתענו מזה שלא הגיעו תקציבים לרשות החדשנות. זאת אומרת שזה לא במטריה הזאת.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אז אני יכול לענות?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

בבקשה, כן.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

בהחלטה 716 ו-717 לא הגיע כסף לרשות החדשנות. הכסף הגיע למשרד המדע והוקצה למשרד המדע, בסדר? 21 מיליון שקל בגליל כרמל וארבעה מיליון שקל בגולן. למה לא הגיע לרשות החדשנות?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זאת השאלה, כן, מעניין.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

בין היתר, בעיקר כי החלוקה, בדרך כלל כשעושים החלטת ממשלה, לוקחים את הכסף הממשלתי שמושקע במשרד עצמו וכסף תוספתי ממשרד האוצר שממנף את הכסף הממשלתי. ברשות החדשנות לא רצו לשמוע על העדה הדרוזית או החברה הדרוזית והצ'רקסית כיחידה נפרדת, הם רצו להסתכל על כל החברה הערבית כמקשה אחת. אני מזכיר לך, חבר הכנסת עמר, ששבוע לפנינו התקבלה החלטת ממשלה 550. אז בזמנו, הם לא רצו לעשות משהו ייחודי לחברה הדרוזית - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

חברה ערבית.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

החברה הדרוזית.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

לא, אני אומרת, ה-550 דיבר באופן אחר.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

- - - קשורים לחברה הערבית, תסתכלו על 550, זה א'. ב', שיטת החלוקה הייתה מאוד מאוד בעייתית בלשון המעטה. רשות החדשנות שאחראית על כל הנושא של ההייטק ותעסוקה בהייטק הייתה מוכנה לתרום 20% מהסכום הכולל. זאת אומרת, אם הייתי מביא להם 100 מיליון שקל תוספתי, וחבר הכנסת חמד עמאר יודע כמה קשה להביא כסף תוספתי, הם היו מוכנים לשים כסף, 20 מיליון שקל, 100 מול 20. ולכן העסק הזה לא התבשל.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני שואל רק שאלה מקצועית בשביל להבין, אני לא מעולם ההייטק, אבל אני מעולמות של להבין: רשות החדשנות מבחינת מדינת ישראל היא הגוף שיוצר הזנק להייטק?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

נכון.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

כלומר, זה לא יכול להיות, אם אין כסף ברשות החדשנות להייטק, לדרוזים, כלומר לא יהיה הייטק בדרוזים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

חד וחלק, מסכים עם כל מילה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אבל תנו לי לסיים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא בא בטענות, אני רוצה להבין.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

נכון, נכון, אתה צודק. עוד פעם, אמרתי שהגישה הייתה שיש ב-550 החלטה על המגזר הערבי, תוכנית, אתם צריכים להתבסס על הדבר הזה - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אוקיי, וכמה מתוך 550 - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ומכוח הכסף שעבר למשרד המדע, שדיבר באופן ברור בהחלטה שהוא עובר למשרד החדשנות ולהייטק ולפיתוח ההייטק, רשום באופן ברור. איפה הכסף הזה?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

הכסף הזה הלך למרכזי מדע בבתי הספר, לכל הפעילות של משרד המדע. אנחנו הקצינו גם כסף להכנה - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אבל זה סותר - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

ברשותך אדוני, בדו"ח שאתה נותן לנו, כמה מתוך החלטה 550 הוטה לכיוון החברה הדרוזית וכמה מתוכם ניתנו לרשות החדשנות?

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

אני אתן לך, למה צריך אותו? למה צריך? אפס, אפס.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, לא, לא ,לא.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

אפס, אין מרכז חדשנות אחד. יש בסכנין, יש בטמרה, יש בשפרעם, יש בכפר קרע, אין באבו-סנאן ואין בירכא. אפס, מה? אני טועה?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

יותר מכך, בהחלטות הספציפיות - - - לא, לא, רגע.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

תנו לי לענות, חברים. אתם שואלים, שואלים, שואלים, בבקשה תנו לי לענות, אני לא אפריע לאף אחד, בסדר?

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

אני עוזר לך.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

בבקשה, אדוני.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

כסף של משרד המדע הלך למשרד המדע עם כל הפעילות השוטפת של משרד המדע, כמובן עם תגבור של הכסף שנתנו. פלוס תוכנית ייחודית שהתחלנו בה וחייבנו את הכסף במשרד המדע, חבל שמשרד המדע לא פה, זה להביא חבר'ה צעירים, בני חטיבות ביניים, למצב שאנחנו נעמיד אותם בצורה יותר נכונה לקראת גיוס ליחידות טכנולוגיות בצבא כי אנחנו מזהים פה פוטנציאל אדיר - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

וזה בבתי ספר דרוזיים?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

כן, זה לשילוב עתידי בתעשיית ההייטק בישראל. כי אנחנו מבינים שאם אתה עכשיו מצליח לשלב חבר'ה באגף התקשוב וב-8200 ובכל היחידות הטכנולוגיות בצבא, מה שאנחנו נמצאים בו היום בחסר מאוד מאוד גדול כעדה דרוזית, זה כן יכול לייצר עתודה מספיק טובה ומספיק גדולה לשוק ההייטק האזרחי, בסדר? זה גם כלל בנים ובנות, זאת אומרת זה לא רק על אלה שהלכו לצבא. הבנות הדרוזיות שלא מתגייסות אמורות לקבל מענה ולצאת לחיים הגדולים, לתחום הזה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הוא מורח אותנו.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כמה הכשירה התוכנית הזאת?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

התוכנית הזאת, הכסף חויב, אנחנו התחלנו לעבוד מול מחלקות החינוך ברשויות, היא עוד לא יצאה לפועל. במקביל, יש היום תוכניות ב-8200 - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו מדברים על 2022, 2023, והכסף הועבר, אני העברתי, אני זוכר שהעברתי את כל הכסף התוספתי ב-2022, אז - - -

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

הכסף עבר בסוף 2022.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כן, אני זוכר. לפני שאני יצאתי מהמשרד העברתי את כל הכסף של המגזר הדרוזי - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

ועברה שנה וחצי.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אז 2022 – הועבר הכסף, 2023 – הסתיימה, אנחנו כבר באמצע 2024.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

התחלנו ב-2022.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

2024 לא יהיה כי עוד מעט מסתיימת שנת לימודים. אז - - -

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

בסדר, גם בינתיים עובדים על החלטת ממשלה חדשה, אנחנו עושים עבודת מטה מול רשות החדשנות, אנחנו רוצים לעבוד איתם ולייצר איתם דברים חדשים.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אבל יהיו מרכזי מו"פ ביישובים הדרוזיים בעקבות אותה תוכנית שאתם עובדים עליה?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

היה בהחלטה 716.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

החלטתי, החלטתי. הייתה החלטה והעברתי כסף.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אני שואל שאלה מאוד ממוקדת. תראו, עוד פעם, אני מסתכל קדימה, לא אחורה. נכון להיום, מה שאני מצליח להבין, כמו שאמרתי קודם, שאם רוצים שיהיה קידום של החברה הדרוזית בתחום ההייטק, צריכים להיות סכומים משמעותיים ברשות החדשנות על מנת שיוכלו להגיש בקשות, יזמים, קולות קוראים, כל מה שעובד בממשלה על מנת שאנשים יעשו. נכון להיום, אין שם שקל. נכון לעתיד, שנייה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

לא, אבל הרשה לי לקטוע אותך, בבקשה. אתה צודק, צריך לשים כסף וכמה שיותר כסף. אבל צריך לזכור, החברה הדרוזית היא לא חברה גדולה, ואחד הפרמטרים להצלחה זה הגודל והמסות - - -

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

יושב פה בחור בשם קופטאן, ישב פה לפני זה, כלום לא קרה איתו, אז מה? 

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

לא, לא, בסדר, אין בעיה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

בואו ניתן למג'יד לסיים ואחרי זה.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

מג'יד, השאלה שלי היא שאלה צופה פני עתיד. הרי בסוף אתם עובדים עכשיו על תוכנית, המטרה שלנו היא שבדיונים הבאים נראה שינוי חיובי, בסדר? מפה אני מתחיל, אני לא בא להגיד למה לא, למה לא נגמר, עכשיו למה כן. שאני אבין, רשות החדשנות צריכה לקבל איקס תקציב שאין לה אותו היום, על מנת שיקרה משהו שיקפיץ את החברה הדרוזית; עד כאן בסדר?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

נכון.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

אוקיי. הדבר הנוסף שאני שואל, מה עושים בטווח הביניים? כי בפועל, אנחנו נמצאים במצב, מדינת ישראל מתנהלת, יש תקציבים, יש אפשרות לעשות את התקציביות, אתה נמצא במשרד רה"מ. לכן שאלתי את השאלה הראשונה, האם אתה "בעל הבית" על התמונה הכוללת. אם זאת התמונה, מה שצריך לעשות זה לשכנע את מי שמקבל החלטות להעביר מפה לשם, בלי כל קשר לתוכנית החומש להניע מהליך מהיר. מדוע? כי בסוף, שיתחיל איזה שהוא גלגל לנוע בהקשר הזה, כי המצב הוא לא טוב, מפה אני מתחיל.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

נכון. אתה שאלת מה צריך לעשות בטווח הביניים, בסדר? לעניות דעתי ומבדיקה עם הגורמים המוסמכים לכך ושמכירים את זה לפחות בממשלה, אוקיי? יש היום, אם אנחנו מדברים על יזם סטארטאפ אמיתי, תחרותי, אני לא מכיר הרבה. אני מכיר את אנואר סעב, אני מכיר עוד שלושה או ארבעה אנשים, אני אישית לא מכיר, יכול להיות שיש.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש, יש.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

יש, בעשרות, לא באלפים.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אין בעיה, אני אמרתי, אני לא מכיר. אני מכיר את הבחור הזה, ועוד שלושה או ארבעה אנשים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן, אני אתייחס לזה אחרי זה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

חבר'ה, אני מדבר פה על יזם, על סטארטאפיסט תחרותי, בסדר?

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא חלום.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

לא, לא, זה לא חלום. יזם, סטארטאפיסט תחרותי, הוא יכול להתחרות גם עם רעיון בארצות הברית ורעיון בהרצליה ורעיון בהודו, כן? אנחנו לא יכולים עכשיו לייצר סטארטאפיסטים אפליה מתקנת, אנחנו תמימי דעים, כן? מה שקורה היום בשטח זה שאין שכבה בחברה הדרוזית, שכבה גדולה, מאסיבית, שכן יכולה להגיע למצב הזה. ואנחנו צריכים לבנות את היסודות נכון, וזה מה שאנחנו מנסים לעשות עם רשות החדשנות, וזה מה שאני נתקלתי בו כשעשיתי סיבוב בכל מחלקות החינוך ברשויות הדרוזיות.

 כשאומרים תשמע, יש לי איקס תלמידים מצטיינים, אבל החבר'ה האלה שהם פוטנציאל 8200 ואגף תקשוב ותלפיות בצבא, כולם בכל התוכניות הטובות. אין לי מרחב, אין לי מסה גדולה של תלמידים שיכולה להגיע למקומות. אז אני אומר למערכת החינוך, אני רוצה הרבה עתודאים והרבה 8200 והרבה תלפיות, אבל אני רוצה את כל אלה הרבה, על מה? על 50 מועמדים פוטנציאליים ביישוב מסוים? ולכן, הרעיון פה זה לבנות יסודות נכונים, לבנות מסה יותר גדולה של עתודה לדבר הזה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

מר מסאלחה, זה שצריך לבנות - - -

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

אני חייב להגיד משהו. 

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אנחנו מדברים פה על יזמות - - -

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

אבל יזמות, כן, דבר על יזמות.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

הנושא פה זה תעסוקה או יזמות?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

מר מסאלחה, אנחנו נעשה ישיבה - - -

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

בבקשה, משפט אחד.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

בבקשה, משפט, אבל קצר.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

אם רשות החדשנות לא תהיה במרכז, לא יהיה הייטק בעדה הדרוזית ברמה של אנואר סעב, ברמה שלי, יזמות. 

חינוך, איה, דיברת יפה, אנחנו באים בשביל לעודד סטארטאפים ואתה אומר שלא קיימים? כן קיימים, צריך לעודד אותם. זה אחד.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

אני לא אמרתי שלא קיימים, אני אמרתי שאני לא מכיר. אני מכיר ארבעה, חמישה.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

דבר שני, אני הולך להגיד דבר קשה ואתם יכולים - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

רגע, רגע, רגע, מר מסאלחה, רק שנייה.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

שנייה, שמעתי אותך, תשמע. אתם יכולים להעלות את דרור בין לשיחה לפה? חברים, לפני שנה וחצי נמחק התקציב של הדרוזים מרשות החדשנות, אמר את זה אצלי במשרד, רץ אחרי הגורם שמחק את זה, מג'יד, אתה יודע מי הוא, ולא היו יזמים, בגלל זה הוא סובל, אני אסבול. סגלוביץ', נמחק, נמחק, תעלה את דרור בין.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

חברת הכנסת מטי, אני חושב שאנחנו מפספסים את הדיון, אנחנו מפספסים את הדיון בזה שהופכים את מג'יד פה לתשובה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

לא, רגע, חברים, חברים, אני עוצרת את הדיון, סליחה. מר מסאלחה, אתה הצגת איזו שהיא תפיסה צופת פני עתיד וניסיון להצמיח את הדור הצעיר קדימה.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

נכון.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

זה טוב ויפה, זה מחד. מאידך, אנחנו מדברים על כאן ועכשיו, על דברים שכן נמצאים בקנה, דברים שכן ניתן לממש. והעובדה שיש מספר החלטות ממשלה שהממשלה בנתה דרך משרד ראש הממשלה, אותה ממשלה שהחליטה החלטות ייעודיות לדרוזים, לא על תוכניות חינוך, אלא על תוכניות הייטק, לא ראתה לנכון במעמד קבלת ההחלטה לתקצב את רשות החדשנות ושמה את הכסף הזה במקומות אחרים ולא ברשות החדשנות. וזה מה שהיה, אנחנו אומרים, זה מה שהיה, לא ראיתם לנכון. 

אבל עכשיו אתם הולכים לעבוד על תוכנית חומש חדשה, עכשיו אתם הולכים להכין תוכנית חדשה. מה שאומרת הוועדה כאן, כולנו תמימי דעים שלא יעלה על הדעת שבתקציבים החדשים, אני לא מדברת על תוכנית חטיבת ביניים, עם כל הכבוד, לא יכול להיות מצב שלא יהיה תקצוב לרשות החדשנות שיודעת למנף ולתת מחלקה.

ולכן, אנחנו מבקשים לדיון המעקב הבא פירוט, קודם כול של מה שהיה במימוש התקציבים של משרדי הממשלה. שנית, איזו שהיא סקירה על תוכנית החומש הקרובה כולל החלוקה בין משרדי הממשלה, כולל מה הולכים להיות ההיקפים, כולל איך אתם רואים, זה דו שלבי. את דור העתיד, סבבה, אבל איך אנחנו עכשיו מטפלים כאן ועכשיו, ואם צריך לדבר עם החברים המכובדים האלה כי הם מכירים יותר, אז צריך להכין איזה שהוא משהו ולשתף פעולה עם רשות החדשנות. כי אני ממש מופתעת שמכל החלטות הממשלה, גם אם אלה לא כספים גדולים, שקל אחד לא הוטה לרשות החדשנות. מבחינתי, זו החלטה שמלכתחילה אין לה סיכוי להצליח.

אז זה לישיבה הבאה. אני מברכת על כל התוכניות במסגרת משרד החינוך וחטיבות הביניים. יחד עם זאת, אנחנו מבקשים לדעת מה קורה באופרטיבי, כאן ועכשיו, באותם סטארטאפיסטים – ואני כרגע לא מודדת אותם בשמות – שנמצאים בקנה והם כבר עברו את חטיבת הביניים. אז אם אפשר, זה יהיה לדיון הבא. כן, מג'יד.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

בהחלטות הקודמות, אנחנו גם הקמנו, בנינו פלטפורמות, יש פה גם מרכז, כל הנושא של יזמות במשרד הכלכלה. יש פה פלטפורמה מאוד מאוד מעניינת - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אוקיי, רק לא רשות החדשנות.

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

לא, זה הכוון תעסוקתי שגם מכווין לנושא ההייטק מבחינת יזמות ותעסוקה, גם משרד העבודה - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

ברור, ברור. אז את זה תעשה לנו בסקירה, את זה תעשה לנו בסקירה לגבי משרדי הממשלה, כמה הם קיבלו, מה היה האחוז.

אבל לפני שאנחנו ממשיכים הלאה, אני רוצה לתת כמה משפטי רקע לרועי גולדשמידט ממרכז המחקר והמידע של הכנסת שקצת למד את הנושא.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

בוקר טוב, רציתי להעיר כמה הערות. קודם כול, יש דו"ח שוודאי חלקכם מכירים, של הוועדה להגדלת ההון האנושי להייטק, מה שנקרא דו"ח פרלמוטר. הדו"ח לא מתייחס כמעט בצורה ספציפית לאוכלוסייה הדרוזית וגם משיחות שקיימתי לפני הדיון, אני מבין שיש מחסור בנתונים ביחס לאוכלוסייה הדרוזית. אז בסיס לכל קיום דיון אמיתי זה לדעת באמת מה הנתונים, וזה משהו שדורש טיפול. 

שנית, אני חושב ששאלה שקצת התייחס אליה הנציג של משרד ראש הממשלה, ואני חושב שכולכם בוודאי יש לכם תשובות ואתם שואלים את השאלה אבל צריך לדון בה, זה למה שיעור ההשמה הוא נמוך. כלומר, מעבר להגדלת הפוטנציאל, הגדלת ההיצע וגודל כוח האדם הרלוונטי, למה שיעור ההשמה נמוך? עכשיו יש לזה משתנים - - -


 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

תעודד יזמות, תהיה השמה. תשקיע ביזמות.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

אני חושב שהתשובה - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

לא, אלה גם סוגיות גיאוגרפיות וגם סוגיות שבאמת אין מספיק יזמות, אני חושב שזה משולב.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

יש לזה כמה גורמים קשורים, כולל משרד הכלכלה שאני רוצה לדבר עליו בהמשך לגבי המענקים.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

רק שנייה, תן למשרד הכלכלה לדבר.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

לפני כן עוד שני משפטים. עכשיו, יש משתנים תרבותיים, כלומר תרבות בהכללה, כן? ואני לא מתכוון. תרבות היררכית או התפתחות של תרבות הייטק שבאמת בישראל היא עדיין מאפיינת בעיקר קבוצות אוכלוסייה מסוימות ברמות יותר משמעותיות מאוכלוסיות אחרות. 

שנית, אני חושב שכשאומרים הייטק, זה נהפך למילה כוללת ובתוכה יש הרבה היררכיה. כלומר, בודק תוכנה זה כבר נחשב הייטק וזה טוב וזה אחלה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זו ההתחלה.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

זו התחלה, ויזם זה עולם אחר לגמרי. ובין לבין יש שכבה מאוד גדולה של אנשים שהם מתכנתים, ג'וניורים או מתקדמים אבל זה כבר הייטק הייטק, ולשם צריך לכוון.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

אנחנו ב-DTEC בפתח. עם סיסקו לכל הצפון.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

אני מציע, לא כדאי שננהל דיאלוג.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

אני אומר שאני מסכים איתו.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

רק ברשות דיבור, בבקשה.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

אני חושב שהדו"ח, דו"ח פרלמוטר, מדבר על בגרות טק, ואני חושב שהתייחסתם לזה, שהשאיפה היא לא לבגרות ולא לשיעורי זכאות, אלא לבגרות איכותית שכוללת חמש יחידות אנגלית, כי אנגלית נתפסת לפי הדו"ח כפתח משמעותי לעבודה בתעשיית ההייטק, לשליטה טובה בעברית, לחמש יחידות מתמטיקה ו/או למדעי המחשב או לפיזיקה. אלה תנאי הסף שמתייחסים אליהם כאל העתודה האקדמית המשמעותית של ישראל, ששוב, ברמה של המשק זו תרומה משקית וברמה האישית של האוכלוסייה - - -

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

הנאום שלך מיותר, אח שלי, הבן שלי בחיל האוויר, אתה בא להטיף מוסר, צריך וצריך, צריך כסף, צריך כסף - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

קופטאן, קופטאן, לא הקשבת. קופטאן.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

מר חלבי, מר חלבי, אני עוצרת אותך כאן. מר חלבי, בבקשה.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

אם נתפסתי כמטיף מוסר אז אני מתנצל.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, לא, בוא, תמשיך, תמשיך.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

למה אתה אומר לא? הוא בא להטיף לי מוסר אם הבן שלי יודע עברית. הבן שלי יודע, אני צריך, יואב, הקמתי חממה טכנולוגית, נסעתי לדובאי לגייס כסף. נסעתי לדובאי לגייס כסף, לא הסתכלו עלינו. 

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

קופטאן, עצור, עצור.

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

אם הוא עכשיו רוצה להקים חממה בפקיעין עוד שבועיים, מישהו ייתן לו כסף פה?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אבל בדיוק לצורך העניין הזה אנחנו כאן. מר גולדשמיט הציג לנו איזו שהיא - - -

 << אורח >> קופטאן חלבי: << אורח >> 

הבן שלי בחיל האוויר, יודע אנגלית, אתה בא להגיד לי? כולם ישראלים. אני רוצה להביא כסף לעדה הדרוזית ולא מיליונים וארבעה מיליון ושישה מיליון, מי ששומע, בנינו ניו יורק, אבל אפס, נכון או לא? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

תכבד את הדיון.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

מר חלבי, מר חלבי, תודה, תודה.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

הדברים לא פרסונליים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

רועי, תתקדם, הכול בסדר.

 << אורח >> רועי גולדשמידט: << אורח >> 

זהו, אלה ההערות שרציתי להגיד, וכמובן, החלטות הממשלה שיושבת הראש התייחסה אליהן, שצריך לבדוק את המימוש שלהן, ובמיוחד עם הפנים קדימה להמשך.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה רבה. חבר'ה, האתגר הוא אתגר גדול. אנחנו רואים את זה מבין השיטין שזה לא מספיק הוליסטי בראייה, וזה לא בקבועי זמן שונים. כי בסוף, כל חברה וכל קבוצה צריכה את זה בכמה מישורים. לא עכשיו, בואו נטפל בגן הילדים. אנחנו צריכים לדבר בכמה היררכיות ואת זה אנחנו נעשה בדיון ההמשך, באמת להכין את החומר בצורה מסודרת.

 << אורח >> אנואר סעב: << אורח >> 

ברשותך, משפט אחד לפרקטיקה. דיברנו על החינוך, דיברנו על רשות החדשנות. משרד הכלכלה מעודד מענקים, אני בזמנו הייתי מסאר, והמענקים שמגיעים, מגיעים בסוף לחברות ענק. חברות ענק לא מגייסות ג'וניורים והמענקים האלה הולכים לחברות של אינטל, מטריקס וכאלה וזה לא מגיע, לא מגיע, אני ביקשתי לשנות את הפרמטרים. אחד הדברים המקצועיים שכדאי שהוועדה תייצר, זה לראות מכל משרדי הממשלה מה הפרמטרים באמת למענקים למרכזי חדשנות, למרכזי מו"פ, מה הפרקטיקה. ברגע שנדע את הפרמטרים, אני חושב שזה יגיע לקצה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אז זאת תהיה, בבקשה, החלטה של הוועדה, ממשרדי הממשלה השונים, גם משרד הכלכלה, אולי אפילו גם משרד החינוך עם איזו שהיא סקירה על התיכון - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אנחנו יכולים לדבר, נכון?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

כן, כן, אני אתן לכם לדבר. אז בראייה הזאת, גם מבחינת הקריטריונים הספציפיים לעדה הדרוזית.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אם אפשר שתי מילים, גברתי?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אני חייבת לשמור על סדר דוברים.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

רק בהמשך לדבריו של מג'יד - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

חבר כנסת יכול להתפרץ, אבל שנייה.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מג'יד, אתה דיברת על 28 מיליון שקל שאתם מקצים לחדשנות, 28 מיליון שקל זה כסף תוספתי או כסף משרדי?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

זה גם וגם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אז 14 יהיו תוספתי ו-14 משרדי?

 << אורח >> מג'יד מסאלחה: << אורח >> 

התמהיל יקבע במשא ומתן שמנהלים איתם.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אה, עדיין לא? ו-28 מיליון שקל זה יספיק לחמש שנים? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כן.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כי זה סכום, אם אתה רוצה להוביל את ההייטק קדימה, אתה צריך הרבה יותר כספים. להקים מו"פ לבד, זה עולה בסביבות 15 מיליון שקל. אז אם אתה רוצה להקצות לנושא הזה רק 28 מיליון שקל - - -

 << אורח >> חיר עבד אלראזק: << אורח >> 

א', אני רוצה להגיד שברגע שהכסף יועבר לרשות החדשנות, אנחנו מוכנים לצאת עם קולות קוראים מיד ולהתחיל להפעיל את התוכנית. התוכנית בנויה בכמה רבדים, היא מתייחסת לצעירים שיש להם פוטנציאל בבתי ספר וגם לתעסוקה בהייטק שמובילה בסופו של דבר גם ליזמות. שני הנושאים, תעסוקה בהייטק ויזמות קשורים אחד לשני, יזם שיש לו רעיון הוא בדרך כלל גם הייטקיסט שיכול לפתור את הבעיה בדרך טכנולוגית וככה בדרך כלל יזמים, אם לא יזם חברתי, הוא יזם טכנולוגי, יש לו רקע בטכנולוגיה, זאת אומרת עבד בהייטק, לכן שני הדברים קשורים ואי אפשר לדבר על יזמות טכנולוגית בלי לדבר על תעסוקה בהייטק, אז יש לנו גם תוכניות.

חוץ מזה שאנחנו למדנו מתוכניות אחרות, ברגע שיש לנו תוכנית ויש לנו כסף, אנחנו יכולים למנף את זה יחד עם עוד משרדי ממשלה שיכולים להכפיל ולשלש את הכסף ולפעול בצורה נכונה גם אזורית וגם מקומית. לכן, ה-28 לא מדאיג אותי ואני חושבת שבתור התחלה זה יספיק לנו לבנות את התשתיות של תעסוקה בהייטק ויזמות.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה. יש לנו 20 דקות לפני שנפתחת המליאה ואני רוצה לתת לכל מי שהגיע לדבר. אחמד אסמר, מרכז תחום הנגשות באוכלוסיות ייחודיות, ביקשת להתייחס, אז ממש בדקה.

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

כן. אני אתחיל בזה שאנחנו, יש לנו בעצם מעטפת או ליווי לחברה הדרוזית כבר מהתיכון, דרך תוכנית רוואד. בעצם גם כלי המכינות, שהוא כלי מאוד חשוב שייתן מענה לחסם של העברית לחברה הדרוזית וגם בתואר ראשון ובתארים מתקדמים, אנחנו מתקצבים את המוסדות עבור סטודנטים מהחברה הדרוזית. אני אגיד לפי נתונים של תשפ"א שהאוכלוסייה או החברה הדרוזית, היא מונה 1.9% מהחברה הישראלית ובתואר ראשון הם 2%. כלומר, הם קצת מעל - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

אלה נתונים שהם מקוממים אותי.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

לא, לא, לא, אין לנו זמן, אתם דיברתם מספיק.

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

אני קצת אכנס לעניין של ההייטק, כך שמתשע"ט היו משהו כמו 1,000 סטודנטים, ובתשפ"ב יש 1,500 סטודנטים. כלומר, יש עלייה של 150% תוך שלוש שנים. אני חושב שיש - - - מאוד גדול של סטודנטים.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אתה יכול לומר מה האחוז של ההנדסות מתוכם?

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

זה בעצם המתמטיקה, הנדסות, מדעי המחשב, הנדסת חשמל, אלקטרוניקה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

כמה יש? 1,500?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

1,500.

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

אני מדבר על תשפ"ב, אין לי תשפ"ג. כלומר, יש לי - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

1,500 לומדים הנדסה?

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

מתמטיקה, הנדסה, מה שמוגדר אצלנו כתחומי הייטק.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

בישראל?

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

לא, לא, אני מבקשת.

 << אורח >> איה חיראדין: << אורח >> 

לא, אבל הנתונים שאני קיבלתי מהמל"ג הם שיש כמעט 50% שלומדים מדעי החברה ומדעי הרוח, וזה לא מתכתב עם ההנדסה. וגם האחוז הזה, 2%, זה מאוד מטעה, כי יש אחוז נשירה. אחוז הנשר בחברה הדרוזית - - -

<< יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אוקיי, רגע, אז מר אסמר, אנחנו נבקש ברשותך - - -

 << אורח >> איה חיראדין: << אורח >> 

סליחה, אני חייבת להגיד את הנתון הזה. אחוז הנשר של הסטודנטים הדרוזים בין השנה הראשונה לשנייה הוא הכי גבוה, ארצי.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אני מתחברת איתך. אני מבקשת לישיבת המעקב הבאה, לא כמה נרשמים, אלא כמה בוגרים יש בכמה שנים האחרונות, עד תשפ"ב או תשפ"ג, כמה שיהיה לך. כמה בוגרים יש וכמה נרשמו במקור. זאת אומרת, כמה התחילו וכמה סיימו.

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

אני מדבר על נתון הסטודנטים, כלומר, סטודנטים - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אז מתוך הסטודנטים, אני מבקשת לדעת כמה בוגרים יש. לא כמה מתחילים ללמוד - - -

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

בוגרים – אין לי את הנתון הזה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

בבקשה, זה עונה לך על השאלה, איה? אז אני מבקשת לדיון המעקב הבא כמה בוגרים יש, כמה התחילו וכמה סיימו במקצועות ההנדסה על מנת שנוכל למפות את המורכבות, האם זו באמת בעיקר נשירה.

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

אני חושב שבגדול, עלייה של 50% תוך שלוש שנים זו עלייה מאוד מאוד טובה ומדהימה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

זה יפה מאוד, אבל העניין הוא כמה מסיימים, ולכן, אם אפשר, גם כמה התחילו וגם כמה סיימו.

 << אורח >> אחמד אסמר: << אורח >> 

זה גם, אם לחשוב על התמונה הכללית ועל אוכלוסיות ייחודיות, זה דווקא נתון מאוד טוב.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה, תודה רבה. נמצאים איתנו משרד הכלכלה, יש כאן נציג משרד הכלכלה?

 << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> 

כן.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

בבקשה, שמך לפרוטוקול, ויש לך שתי דקות.

 << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> 

אשתדל. שמי גיל אלוני ממשרד הכלכלה, הרשות להשקעות. בוקר טוב, באתי באמת להציג את התוכנית של רשות ההשקעות לחומש הקרוב בתחום פיתוח האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית. אני רוצה להציג למעשה ארבע פעילויות, כאשר הראשונה והמשמעותית בהן ביותר היא למעשה פתיחת תוכנית הון אנושי ייעודית לאוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית, לא כחלק מתוכנית רחבה יותר של מגוון אוכלוסיות ששיעור השתתפותן נמוך או כל מיני דברים שהיו בעבר. התוכנית הזאת תמוקד באוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

היא כבר פועלת או עתידה להיפתח?

 << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> 

לא, לא, אנחנו מדברים על החומש הקרוב.


 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

הוא עובד עליה לחומש הבא.

 << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> 

אנחנו מדברים על תוכנית ייעודית עם תקציב ייעודי שנוכל גם למדוד ולהבין מה עבד ומה לא עבד, תוך התחשבות כמובן במאפיינים הרלוונטיים של האוכלוסיות. 

תוכנית נוספת היא המשך ותקצוב ספציפי ומתן תיעדופים דיוניים בוועדה, ותקציביים כמובן לאוכלוסייה הדרוזית במסגרת תוכנית הג'וניורים מהחברה הערבית. תוכנית שבעצם מיועדת רק לבוגרי תארים שזו עבודתם הראשונה בהייטק, התעשייה עתירת הידע. 

התוכנית השלישית היא גם מענק תיעדוף דיוני ותקציבי בתוכנית נוספת שנקראת שכר גבוה באזורי עדיפות לאומית, גם כן לאוכלוסייה הזאת. ככה גם נוכל בהמשך גם לעקוב ולראות כמה עובדים נכנסו, באילו רמות שכר, לאיזה סוג של חברות. 

והתוכנית הרביעית היא תיעדוף דיוני למעשה ומתן - - - נוסף להשקעות, השקעות הון בתעשייה 4.0, מפעלים וחברות, והשקעה בטכנולוגיות מתקדמות. כאלה של מעסיקים דרוזים וכאלה שממוקמים ביישובים של דרוזים וצ'רקסיים. אלה למעשה ארבע התוכניות שלנו, תוכנית חדשה אחת ושלושה עדכונים שאנחנו מבצעים בקיימות לחומש הקרוב.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

ומבחינת תקציבים, כמה?

 << אורח >> גיל אלוני: << אורח >> 

מבחינת התקצובים, כרגע אנחנו מדברים על סביב 42 מיליון שקל, כאשר 25 תוספתי והיתר של המשרד.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אוקיי, תודה רבה. משרד העבודה. מי מכם ממשרד העבודה? בבקשה, אדוני, שמך לפרוטוקול.

 << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> 

בוקר טוב, שמי אחסאן ואני מנהל תחום במנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה. אני אשתף קצת במה אנחנו עושים בתחום התעסוקה בחברה הדרוזית. אז אנחנו מפעילים כמה תוכניות, שהעיקרית שבהן היא מרכזי הכוון תעסוקה, מרכזי ריאן. זו תשתית של תעסוקה שפועלת בכל היישובים הדרוזיים, עם יעד של 3,250 דורשי עבודה חדשים כל שנה - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אתה יכול להתמקד דווקא בהייטק? אם יש מתוך התעסוקה הגורפת?

 << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> 

אז המשרד מפעיל, כמו שאמרתי, את מרכזי ריאן כתשתית של תעסוקה. במסגרת מרכזי ריאן, אנחנו מפעילים הכשרות מקצועיות בתחום ההייטק. באים אלינו אנשים מתחומים שונים באקדמיה, משלבים אותם בהכשרות מקצועיות בתחום ההייטק, זה יכול להיות QA וזה יכול להיות Full Stack. אנחנו מדברים על הסבות למעשה ולא לימודי תואר, כשבסוף הם משתלבים בעבודה. אנחנו מפעילים תוכנית שנקראת פורסאטק, זו תוכנית ייעודית להייטק עם שני ספקים שהמשרד עובד איתם, וטיפלה בקרוב ל-248 משתתפים ששולבו בהכשרות מקצועיות. ואנחנו מפעילים תוכנית חדשה יחסית שנקראת - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

מתוך ה-240, אתם משלבים אותם ישר בעבודה, או איך אתם עושים את זה?

 << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> 

כן, זו תוכנית שיש לה מרכיבים של כישורים רכים, כל מה שנדרש בשביל להכין את דור העבודה לשוק העבודה, כולל הכשרה מקצועית בתחום ההייטק ושילוב בעבודה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

להבנתך, מה אחוז המועסקים בהייטק ביחס לכלל המועסקים, ואני לא כל כך מכירה את זה, מה שיעור התעסוקה בכלל בחברה הדרוזית?

 << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> 

שיעור התעסוקה בחברה הדרוזית בנשים נמוך, קרוב ל-44%, לעומת הנשים היהודיות, בסביבות ה-82%. גברים דרוזים בסביבות 79%.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

לעומת היהודים, הישראלים, כמה זה?

 << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> 

די דומה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

די דומה, אוקיי. ובהייטק מה חלקם?

 << אורח >> אחסאן הנו: << אורח >> 

בהייטק אנחנו מפעילים תוכניות קטנות יחסית כי הייעוד של התוכנית המרכזית זה להכניס לשוק העבודה, ובעיקר נשים. מתוך 3,250 דורשי עבודה, היעד הוא להגיע ל-60% נשים ו-40% גברים. בהתחלה זה היה 70-30, כשהמטרה העיקרית היא לשלב בשוק העבודה ולא התמקדנו - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

בהייטק, כן. אבל בסדר, לשם כך אנחנו נמצאים כאן, בשביל לשנות את התמונה הזאת.

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

סליחה שאני מפריעה. אני מייסם ג'לג'ולי, מנכ"לית ארגון צופן שפועל לקידום ההייטק בחברה הערבית.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

מייסם, בגלל שאת ממש הבאה בתור, אפילו לא היית צריכה להתפרץ. בסדר, אז אני נותנת את רשות הדיבור למייסם ג'לג'ולי מעמותת צופן, בבקשה בקצרה, יש לנו שתי דקות.

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

אוקיי. אז אני רוצה להגיד בהקשר הזה של משרד העבודה, נכון שאחסן התייחס לתוכניות ריאן, אבל יש עוד תוכנית של מנהל אוכלוסיות והיא תוכנית פורסאטק. יש תוכנית ייעודית לשילוב האוכלוסייה הערבית, כולל הערבית הדרוזית, בהייטק בחברה הישראלית. מכרז פורסאטק יצא לפועל בשנת 2015 והוא מסתיים השנה ואני מקווה, ואני פה גם פונה אליכם כדי ללחוץ שהמכרז הבא ייצא לפועל כי אמורים להוציא קול קורא חדש לחמש השנים הבאות. בעצם המכרז יצא ב-2015 לחמש שנים, קיבלנו הארכה של שנתיים.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לדרוזים? לדרוזים?

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

לכל החברה הערבית, כולל - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

לא, לא, אין שם דרוזים. בצופן אין דרוזים.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אני מבקשת לא להתפרץ.

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

לא, לא, סליחה, אני לא פעם ראשונה בדיון בכנסת ולא פעם ראשונה בדיון בוועדות בכנסת, זו פעם ראשונה שבאמת אני מרגישה שלא נותנים לדוברים לדבר ומתפרצים לדברים. אז בבקשה, יש לי שתי דקות, תנו לי לסיים את שתי הדקות שלי ואחר כך.


 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

לא, זה מראה שלא היית בכנסת אף פעם.

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

לא, לא, הייתי אלף פעם בכנסת. אתה יודע, יואב, מי כמוך יודע כמה אני בכנסת. אבל לפחות בוועדה הזו, זו פעם ראשונה שאני חווה את זה. אז אני רוצה להגיד שמכרז פורסאטק, הוא מתייחס לכל האוכלוסייה הערבית, כולל - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

איזה משרד מוציא את המכרז הזה?

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

משרד העבודה. זה היה בזמנו משרד הכלכלה, אחר כך תמ"ת, והיום זה משרד העבודה. זה שייך למנהל אוכלוסיות, זו שנתה השישית של התוכנית, היא מסתיימת בעוד חודשיים ואנחנו מחכים למכרז הבא. אנחנו כצופן פעלנו לאורך כל השנים, אנחנו לא מבדילים בין ערבי דרוזי לערבי מוסלמי לערבי נוצרי, אנחנו פועלים עם כולם. אנחנו, בתוך מסגרת התוכנית עושים הכשרות, גם באקדמיה, גם אחרי סיום הלימודים האקדמיים וגם פועלים להשמות, לעשות השמות, ואנחנו כצופן עזרנו למאות צעירים דרוזים. אנחנו לא עושים את הפילוחים האלה, מי דרוזי ומי לא דרוזי, אבל לפי יישוב אנחנו כן יכולים לדעת וכיוון שבמסגרת המכרז אנחנו מטפלים באזור הצפון, אז אני גאה שמגיעים אלינו כולם, מכל העדות שמרכיבות את החברה הערבית.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 

זה לא מגיע.

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

ואני רוצה להגיד עוד משהו, פה דובר המון על יזמות והפילו את הכול על רשות החדשנות. יזמות, כדי שיזמות תקרה, היא לא תקרה ביום אחד. כדי שתהיה לנו יזמות בחברה הערבית, אנחנו צריכים להתחיל מוקדם. אנחנו צריכים להגדיל בבתי הספר, אפילו ביסודי.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

דיברנו על זה, כן.

 << אורח >> מייסם ג'לג'ולי: << אורח >> 

זו אחריות של משרד החינוך. אנחנו צריכים גם שכמה שיותר אנשים יעבדו בהייטק, העניין של השמה מאוד חשוב. דובר על השמת ג'וניורים, אנחנו במשבר מאוד עמוק, כמעט ואין השמות לג'וניורים, לא רק לג'וניורים דרוזים, אלא לג'וניורים ערבים, ופה צריך לטפל בבעיה הזאת.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה רבה, ומשרד ראש הממשלה התייחס לזה. יש לנו את מנהלת מעוף ירכא, עביר אמו חמדה, שתי דקות, אנחנו ממש חייבים לסיים ב-10:59.

 << אורח >> עביר אבו חמדה: << אורח >> 

שלום, אני אתחיל בזה שאני בוגרת תוכנה, סיימתי את הלימודים בשנת 2000, ואז לא מצאתי את עצמי, לא מצאתי עבודה ולא מצאתי תמיכה מהמדינה. ועברתי ללמוד משהו אחר אז, בגלל זה, ברגע שאני נכנסתי למעוף והתחלתי לנהל את מעוף ירכא והישובים הדרוזיים – כרמל, גליל וגולן, אחת המטרות שלי הייתה לקדם את עניין היזמות הטכנולוגית וכל עניין הסטארטאפים. אני שמחה שאני רואה פה שותפים שלי, אנואר סעב, קופטאן, מרכז החדשנות, מג'יד, כולם ממש שותפים שלי בכל עניין היזמות הטכנולוגית. 

אני מזמינה אתכם מחר להגיע למרכז החדשנות בעוספיא אצל קופטאן, בדיוק מסתיימת אצלי תוכנית "יוזמים סטארטאפ". אתם תראו ותשמעו ממש אילו אנשים יש אצלנו, עם רעיונות חבל על הזמן. יש להם כבר תוכנית, אנחנו נותנים תוכנית "יוזמים סטארטאפ", יש 12 יזמים גם מהגליל וגם מהגולן, מחצית מהקבוצה היא מהגולן - - -

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה. אנחנו פשוט חייבים לסיים.

 << אורח >> עביר אבו חמדה: << אורח >> 

לא, לא, אני צריכה להתייחס לעוד משהו. הקבוצה מחר תסתיים, יש להם כבר תוכנית בסיסית, אבל הם צריכים תוכנית המשך. יש את המאיצים של מעוף, דווקא רציתי, יש לנו את תמר, מנהלת החדשנות בזום, אם היא יכולה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אין לנו זמן, אנחנו חייבים לסיים עוד חמש דקות.

 << אורח >> עביר אבו חמדה: << אורח >> 

אם אין זמן אז אני רוצה להתייחס לזה. יש לנו את תוכנית המאיצים של משרד הכלכלה, של הסוכנות, וחסר בצפון וחסר מאיץ לדרוזים.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה, תודה, תודה רבה. שוב, משרד ראש הממשלה, אנחנו נבקש התייחסות גם לגבי מאיצים בתעסוקה. יואב, משפט, כן.

 << דובר >> יואב סגלוביץ' (יש עתיד): << דובר >> 

עוד פעם, אני אגיד לכם דבר אחד שהוא כללי, שהוא לא נכנס לפרטים. כשיותר מדי אנשים טובים רוצים לעשות דברים טובים אבל אין תמונה כוללת, לא יוצא שום דבר. אני אומר את זה, כי ביקשתי את הדיון הזה בגלל שאנחנו תחת סעיף תקלה. זה שכולם רוצים וזה שכולם עושים, אין שאלה, יש פה תקלה. תשאלו אותי אם אני הבנתי מי מטפל בעניין הזה במדינת ישראל, אין מי שמטפל בעניין הזה במדינת ישראל, והפער בין דיבורים לבין מעשים הוא לא הגיוני.

עכשיו מה שאני מציע, לדיון הבא, כל מי שיושב פה, לא צריך אותנו בשביל זה, תשבו ביחד לפני ותגידו מה עושים מחר בבוקר, כי יש דברים שאפשר לעשות מחר בבוקר. אני אומר מניסיון החיים שלי, לפני כסף צריך קשב, והקשב צריך להיות מופנה לעניין. אם יש אמירה של הממשלה שרוצים לעשות משהו, ואני כן אעשה פה את ההבחנה כי הדיון היום, אני אמרתי שהוא יהיה במיוחד על החברה הדרוזית. כי זה שאי אפשר לעשות פילוח נתונים זו בעיה, וצריך לעשות פילוח נתונים בשביל לדעת איך להתגבר על בעיות. אי אפשר בשם הגשטאלט לדבר כללי, אני מדבר מאוד ספציפי. 

ולכן מה שאני מבקש לישיבה הבאה שתהיה, שיזמנו אותה, שיהיו נתונים מדויקים, מה עושים, מי עושה, מה עושה, רק אחרי זה כמה עושה, כי אנחנו מדברים פה על סעיפים תקציביים. אם כולם רוצים ויש סעיף תקציבי, מימשו, לא מימשו, אבל בסוף, אחרי כל הסיפור הגדול למרכז החדשנות אין שקל, נכשלנו, נקודה. אני אומר נכשלנו לא כאצבע בעין לאף אחד, והחוכמה הגדולה היא מה עושים מחר בבוקר. ואני אומר לכם, הדיון הזה, לא סתם ביקשתי אותו, ראיתי תקלה מול העיניים שאפשר לתקן אותה לא עם סיפור גדול מדי.

אז יש טווח ארוך, יש טווח בינוני, הראש שלי, אני בן אדם פשוט, טווח קצר. אנחנו נמצאים באפריל, מה עושים במאי, יוני, יולי, אוגוסט, בלי כל קשר לכל הסיפורים הגדולים. אני סומך על השירות הציבורי, אני הייתי בו הרבה מאוד שנים, אני יודע שאם מתכווננים, אפשר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה רבה יואב. אנחנו ניתן דקה למייסא חלבי אלשיך מעמותת לוטוס – מרחב נשי להשראה, הכשרה ותעסוקה בהייטק. אני מצטערת, אבל דקה אחת, מייסא.

 << אורח >> מייסא חלבי אלשיך: << אורח >> 

טוב, שלום לכולם, דקה לא מספיקה, אבל אני אהיה ממש קצרה. קודם כול, אני מייסדת ומנכ"לית עמותת לוטוס שבעצם נותנת מעין פלטפורמה בעצם גם להכשרה וגם להעסקה של נשים דרוזיות בהייטק. אנחנו פועלים כבר חמש שנים, עד היום יש לנו 80 עובדות, 90% השמה, השנה אנחנו נהיה, בעזרת השם, 100 נשים דרוזיות בהייטק.

יש לי כמה דברים, אין לי זמן, אז קודם כול אני אגיד שאנחנו לא רוצים שיקבלו אותנו בעבודה כי אנחנו דרוזיות או דרוזים, לא משנה. אנחנו טובים, מצוינים ואנחנו בעצם מייצרים סוג של דור ראשון בהייטק, יש כאן דור ראשון בהייטק. יש הרבה חסמים שלא דוברו כאן, חסמים שהם גיאוגרפיים, יש הרבה חסמים שהם גם, בואו נגיד ככה, יש השקעה, אני לא יכולה להגיד. משרד החינוך עושה מלא דברים והרבה דברים, ומשרד הכלכלה ומשרד העבודה, באמת יש הרבה מאמצים והם שותפים שלנו, אבל צריך עוד. כמו שאמרת, יואב, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, באמת יש כאן הרבה דברים שצריך לעשות.

מהצד שלי, אני יכולה להגיד שאנחנו רואים שהאתגר הוא גם מהצד של המעסיקים. כי בסופו של דבר, באמת, אנחנו, החברה הדרוזית רוצה להשתלב והיא מוכוונת השתלבות גם באקדמיה וגם בתעסוקה. יש צורך גם של המעסיקים לתמרץ אותם, באמת להמשיך בתמריצים. גיל, שמחתי מאוד לשמוע שבאמת יש רצון לייצר עוד משהו שהוא מיוחד גם לחברה הדרוזית, אבל באמת, אני חושבת שבלי תמריצים יהיה הרבה יותר קשה להכניס ג'וניורים לעולם.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה, מייסא. אני חייבת לעצור אותך כי יש לנו עוד דוברת אחת ויש לי עוד - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

מייסא עושה עבודה מעולה, אני ביקרתי אצלה במרכז, יש לה מרכז מעולה והיא באמת מובילה את הנשים קדימה, כל הכבוד לך.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

ואין ספק שזה צריך לבוא גם מהמעסיקים.

 << אורח >> מייסא חלבי אלשיך: << אורח >> 

סליחה, יש לי עוד שתי מילים שאני חייבת להגיד. אני רוצה לבקש מחבר הכנסת חמד עמאר, קודם כול לזמן מחקר של הכנסת בנושא של הדרוזים, בנושא של ההייטק, או כמובן חבר הכנסת יואב, ממש לחקור את זה. כי המחקר האחרון היה מזמן מזמן, ואם זה נשים בהייטק, בכלל, ערביות בהייטק זה היה מ-2016. אז קודם כול, להשקיע בדאטה, להמשיך תמריצים, המשך מימון הכשרות, וזהו, תודה רבה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה רבה לך, מייסא. אחרונת הדוברים, לפני שאני מסכמת, סיון נויפלד מאיגוד ההייטק הישראלי, דקה, סיון.

 << אורח >> סיון נויפלד: << אורח >> 

בוקר טוב לכולם, סיון נויפלד מאיגוד ההייטק. אני רוצה קודם כול לציין שאיגוד ההייטק הוא הגוף הרשמי שמייצג את חברות ההייטק, ואנחנו באיגוד נשמח להירתם לשילוב של הצעירים הדרוזים בחברות ואנחנו נקדם את זה קודם כול עם החברים שחברים באיגוד. אז קודם כול, קופטאן, אנחנו נשמח לתאם איתך פגישה וגם איתך, אנואר, כבר דיברתי מוקדם יותר שנתאם פגישה ונראה איך אפשר לקדם ולשלב ידיים בתהליך הזה.

כמו שכולם ציינו פה, צריך להתחיל את צמצום הפערים הזה כבר הרבה קודם באוריינות דיגיטלית ובהטמעת טכנולוגיות בבתי הספר, כבר מגיל היסודי, כבר בתיכון וגם בצבא. צריך לראות איך משלבים אותם בתפקידים שהם טכנולוגיים ומשם ההשתלבות תהיה הרבה הרבה יותר קלה בהייטק. כי צעירים שיוצאים מ-81, 8200 וכדומה, הרבה יותר קל להם להתחיל להשתלב בהייטק באופן כללי. וכמה שאנחנו רואים שההייטק, גם התמ"ג פה מאוד גבוה ואחוז הצעירים בהייטק, חשוב שיהיה שם ייצוג הולם של צעירים דרוזים ואנחנו פה איתכם בנושא הזה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה רבה, סיון. אני ברשותכם - - -

 << אורח >> ד"ר אילת גלס: << אורח >> 

אני מבקשת שלושים שניות.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

את רוצה שקודם אני אסכם ואז אני אתן לך את שלושים השניות? נראה לי שזה יהיה נכון לפרוטוקול, אז בבקשה.

 << אורח >> ד"ר אילת גלס: << אורח >> 

תודה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

אז אני מסכמת, ברשותכם. הוועדה שמעה על אתגרי צעירי העדה הדרוזית ובכלל העובדים הדרוזים בשילוב בתעשייה ובתעסוקת ענף ההייטק בפרט. הוועדה דורשת לקבל נתונים ספציפיים ועדכניים לגבי שילוב האוכלוסייה הדרוזית בתעשיית ההייטק, כולל נתוני הצלחת תוכניות קידום השתלבות דרוזים בתעשיית ההייטק, השמת עובדים והשמת ג'וניורים - כל המשרדים, אבל משרד ראש הממשלה כמתכלל.

הוועדה דורשת מהממשלה להפיק דוח המפרט בדיוק את מימוש החלטות הממשלה בנושא ואילו חלקים לא מומשו מהחלטות הממשלה, כולל מדדי ההצלחה שאתם הגדרתם לעצמכם. הוועדה דורשת שמשרד האוצר יעביר את התקציבים הדרושים לרשות החדשנות בשביל לקדם את הגדלת ההון האנושי להייטק באוכלוסייה הדרוזית, שכאמור, זה נדרש בהחלטת הממשלה וקל וחומר בתוכנית החומש החדשה.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לדווח לוועדה לקראת הדיון הבא כמה בוגרי מקצועות טכנולוגיה השלימו את לימודיהם. וגם מהוות"ת אם אפשר, מבחינת האוניברסיטאות, כמה ממקצועות ההנדסה למול מספר הנרשמים וכיצד נערכים לקראת שנת הלימודים הבאה, גם ברמה של בתי הספר אבל קל וחומר באקדמיה.

ממשרד העבודה מתבקש מידע לגבי מכרזים שהסתיימו בנושא בתקופה האחרונה והאם מתכוונים לחדשם גם בראייה יותר הוליסטית, ואנחנו נקיים דיון מעקב בנושא בכנס הקיץ של הכנסת. אני מסכמת את הדיון בכך ותודה רבה לכל המשתתפים. 

לפני שאנחנו מתפזרים, בבקשה גברתי.

 << אורח >> ד"ר אילת גלס: << אורח >> 

שמי ד"ר אילת גלס, אני מקיבוץ פלמ"חים, הייתי מנהלת קהילה של קיבוץ נחל עוז אחרי צוק איתן. צחי עידן שנחטף לעזה מקיבוץ נחל עוז התחיל את תהליכי הקליטה שלו במשמרת שלי, ולכן אני כאן. הבת שלו, מעיין, נרצחה לו בידיים. אני כאן בשם אשתו והילדים שניצלו. ואני רוצה להציע לכם סטארטאפ, בפגרה אפשר לכנס מליאה. צריך כך וכך חתימות, אני לא יודעת, הבנתי שזה 25.

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

המליאה תתכנס, אני מבטיח לך, המליאה תתכנס. הוועדות, אני בוועדת הכספים, אנחנו עובדים רגיל, דיונים רגילים. המליאה תתכנס גם, אנחנו נדרוש את זה כאופוזיציה.

 << אורח >> ד"ר אילת גלס: << אורח >> 

המשפחות צריכות לראות אתכם ממשיכים לעבוד, דבר אחד. ודבר שני, אני רוצה לומר שרוב המשפחות ורוב המעגלים השניים והשלישיים שמקיפים אותם, דורשים את הדרישה להחזיר אותם כאן ועכשיו, לא בצבע פוליטי. זה חלק מהערכים שלנו, זה חלק מהערבות ההדדית, זה חלק ממה שהבית הזה מייצג. אנחנו מבקשים שתמשיכו לעבוד ותחזירו אותם. תודה.

 << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> 

תודה רבה לך. אנחנו נמשיך לעבוד.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:04. << סיום >>