פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
16/04/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 161
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי ח' בניסן התשפ"ד (16 באפריל 2024), שעה 13:33



סדר היום: 
<< נושא >> השקת מנהלת הרופאים העולים החדשה- יעדים ותוכניות << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
צגה מלקו


מוזמנים: 
	אפרת אפללו
	–
	ראש מנהלת רופאים, משרד העלייה והקליטה

	רינה ריגר
	–
	יועצת רה"מ לתפוצות, משרד ראש הממשלה

	מעוז ביגון
	–
	מנהל אגף חינוך מבוגרים, משרד החינוך

	רחל ברנר שלם
	–
	סגנית סמנכ"ל בכיר לתכנון אסטרטגי וכלכלי, משרד הבריאות

	שי פלבר
	–
	מנהל היחידה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית

	אסיה ציירסקי
	–
	ממונת תעסוקה, הסוכנות היהודית

	ד"ר חנה קטן
	–
	רופאה בכירה, שוברות שוויון, המועצה הלאומית לבריאות האישה

	סם קדוש
	–
	מנכ"ל, CNEF - מגשימי תקוותנו

	רונן פוקסמן
	–
	מנהל התכנית הלאומית לעליית רופאים, ארגון "נפש בנפש"

	אסתר בלום
	–
	קשרי ממשל, ארגון קעליטה - עמותות הפועלות למען עולי צרפת

	אליהו שאול
	–
	מנכ"ל מועצת ארגוני עולים בישראל", מועצת ארגוני עולים

	יגאל שאלתיאל
	–
	מנהל אגף שותפויות ופרויקטים, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

	אריה אביטבול
	–
	מנכ"ל, אופק ישראלי - חברה לעידוד העלייה (חל"צ)

	רחל המר שמש
	–
	מנהלת מחלקת עידוד עליה, עמותת גבהים

	אנה משה
	–
	הנהלה, איגוד לשכות המסחר

	דב ליפמן
	–
	מנכ״ל, יד לעולים

	אליסה יפימוב
	–
	מנהלת תחום חברתי כלכלי, לובי המיליון

	


משתתפים באמצעים מקוונים:

	אסף גלפרין
	–
	רפרנט בריאות, אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

	אפרת בן אברהם
	–
	מנהלת המועצה המדעית, ההסתדרות הרפואית בישראל

	ענת מלכי
	–
	ר' יח' השירות למתמחה, המועצה המדעית, ההסתדרות הרפואית בישראל

	חואן טייפלד
	–
	מנכ"ל, עמותת גבהים





ייעוץ משפטי: 
אלי מור שבילי

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
חבר תרגומים – נועם כהן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



 << נושא >> השקת מנהלת הרופאים העולים החדשה- יעדים ותוכניות << נושא >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום 16 באפריל 2024, ח' בניסן תשפ"ד. הדיון הוא דיון בנושא השקת מנהלת הרופאים העולים החדשה – יעדים ותוכניות. אנחנו קיימנו דיון בנושא הזה לפני קצת יותר משלושה חודשים, ב-10 בינואר. שם הודעתם, נציגי משרד הבריאות ומשרד העלייה והקליטה, שהוקמה מנהלת רופאים. אני רק אחזור קצת על כמה מהנתונים וגם על שאלות שביקשנו תשובות עליהן, לא קיבלנו עליהן, אולי נקבל היום.

אבל אנחנו נמצאים במצב שבו שיעור הרופאים בישראל הולך ויורד, בניגוד למגמה במדינות ה-OECD, ישנו צפי למחסור של כ-40% ברופאים בישראל. כבר היום, העומס על כל רופא הוא גדול, ההמתנה למומחים ולניתוחים ממושכת מאוד, ולאחר 7 באוקטובר המצב החמיר. אלפי רופאים עזבו את ישראל לטובת עבודה בחו"ל, המחסור העולמי ברופאים גם גורם לכך שמדינת ישראל, שמתחרה במדינות אחרות על המשאב היקר הזה עלולה להימצא בנחיתות.

יש צורך וחובה גם להגדיל את מספר הסטודנטים שלומדים רפואה בישראל, גם לעודד רופאים זכאי עלייה לעלות לישראל, וגם להחזיר את הרופאים הישראליים שלומדים בחו"ל בכל העולם ומעוניינים לעסוק בישראל, רק הם צריכים שיהיה להם מקום עבודה בשביל שהם יוכלו לחזור אליו, מדובר בצעד חשוב וקריטי לנוכח המצוקה.

צריך להבין שהמצב של הרופאים בישראל כרגע הוא שרבע מהם חצו את גיל 67 ומתקרבים לפרישה, 26% מהרופאים המומחים בישראל הם בני יותר מ-67. לפי דו"ח כוח האדם במערכת הבריאות בישראל שפורסם לאחרונה, למרות שמספר הרופאים בישראל בעלייה, שיעורם עדיין נמוך משמעותית מהמדינות המפותחות ב-OECD וקיימת ירידה במספר הרופאים שמסיימים את לימודיהם וממשיכים לעבוד כרגיל. לפי הנתונים שנכונים לסוף שנת 2022, בישראל יש 3.4 רופאים לאלף נפש לעומת 3.2 ב-2018, ממוצע ה-OECD עומד על 3.7. הצפי שבשנת 2026 יהיו בשוק כ-500 רופאים פחות ממה שיש עכשיו ואז נרד ל-3 רופאים לכל אלף נפש, דבר שיגרום למחסור חמור עוד יותר.

בשנת 2023 רק 30% מהרישיונות החדשים ברפואה הונפקו לבוגרי לימודים בישראל, 42% מהרופאים בישראל למדו בארץ, היתר למדו בחו"ל. מספר הרישיונות החדשים המונפקים לאחים ולאחיות נמצא במגמת עלייה בשנים האחרונות, אך הפער ממדינות ה-OECD עדיין רחוק. ב-13 במרץ 2024 פורסם כי במסגרת שיתוף פעולה של ארגון נפש בנפש ומשרד העלייה והקליטה ומשרד הבריאות נחתם הסכם ראשון מסוגו בו ישולבו כוחות למען זכאי עלייה מרחבי העולם.

מטרתה של המנהלת לסייע לאנשי הרפואה שמעוניינים לעלות ארצה לנחות בישראל כשבידיהם כבר רישיון תעסוקה ומקום עבודה מובטח במערכת הבריאות. כנס MedEx שנערך בארצות הברית במרץ 2024, נפגשו 480 רופאים ואנשי צוות רפואה שעתידים לעלות לישראל, החלו בהליכי המרת רישיון והכרה במומחיות שלהם בטרם העלייה, קיימו ראיונות עם נציגי קופות חולים ובתי חולים כדי לזרז הליכים בירוקרטיים לטובת שילוב מיידי. הצפי לעלייתם הוא בין חצי שנה לשנתיים. לאחרונה נערך כנס דומה גם בצרפת.

במסגרת מלחמת חרבות ברזל הגיעו מחו"ל כ-200 רופאים על מנת לסייע לבתי החולים ובדיון שהתקיים בוועדה בינואר הודגש הצורך בקליטתם המוצלחת של הרופאים הרבים שכבר עשו עלייה לישראל. נציגי משרד הבריאות הודיעו על הורדת הרף במספר שנות הניסיון של רופאים בכירים מ-14 שנים לשמונה לצורך קבלת רישיון. יחד עם זאת, הצענו וביקשנו שוב לייצר את הרשימה של המוסדות האקדמאיים שבוגרים ממוסדות אלה יקבלו הכרה ברישיון הרפואי שלהם כפי שקיים לרופאים עולים משבע מדינות הפטור. אני לא יודע איפה משרד הבריאות עומד בהקשר של ההצעה הזו ואני אבקש את ההתייחסות שלכם. כנ"ל לגבי הוספת תקנים צבועים להתמחויות של רופאים עולים. יש מספר גדול של רופאים עולים, לא מומחים, לא מתמחים, ובעצם המגבלה פה היא מגבלה של תקנים.

ביקשנו להגביר את התדירות של התכנסות המועצה המדעית כדי לאשר תואר מומחה, מפעם בחודשיים לתדירות קבועה יותר, כולל תגמול בשכר ככל שידרש על מנת שהמועצה הזאת תתכנס ותעשה את עבודתה. רציתי לדעת איזו בדיקה עשיתם בשלושת החודשים האחרונים כדי לעשות את זה, כולל הערכה תקציבית. אנחנו כבר שלושה חודשים מאז הדיון, אנחנו לא קיבלנו דיווח בוועדה. אני לא הייתי רוצה להגיע עוד פעם למצב שעכשיו נתחיל להתכנס פה פעם בשבועיים, פעם בשלושה שבועות כדי שנקבל את הדיווחים האלה, אבל הדיווחים לוועדה צריכים להיות דיווחים שוטפים שעוברים באופן תדיר.

אז אני מניח שמשרד העלייה והקליטה ירצה להציג לנו את המנהלת, אני רואה שיש לכם גם מצגת שהכנתם בעניין הזה, אבל לפני כן אני כן רוצה התייחסויות לנושאים שהעליתי כאן מהדיונים הקודמים. אז נתחיל עם משרד העלייה והקליטה ואחר כך משרד הבריאות, ואם יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לנתונים האלה לפני שמשרד הקליטה יציג את המצגת.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

תודה רבה, באמת הדיון הקודם ב-10 בינואר היה ממש בכניסתי לתפקיד. שמי אפרת, אני ראש מנהלת הרופאים שהוקמה במשרד העלייה והקליטה. אז באמת חלק מהדברים אכן העלית ואכן נבדקו. אני אגיד, הייתה עוד איזו שהיא בקשה שלך להתייחסות לגבי סטטוס של רישיונות של רופאים שנמצאים כבר בארץ בשנתיים האחרונות, אז באמת הוצאנו קצת מספרים שחלק אני אראה בשקופית, אבל אני גם אגיד שעשינו סקר, שלחנו לכולם שאלות פרטניות, מה הסיבות לחסמים.

קיבלנו ממש התייחסות בשבועיים האחרונים ממשהו כמו 250 רופאים מתוך כ-1,200, ורובם עלו מרוסיה בשנתיים האחרונות ובאמת זיהינו כמה חסמים משמעותיים שאחת המטרות של המנהלת, ואני אציג בהמשך, זה באמת לטפל בדברים האלה. אם זה בהליכים בכל הנושא של העברית, אם זה בכל החסמים שקשורים להכרה ברישיון, וגם את זה אני אציג, בדיוק מה כבר עשינו בחודשים האחרונים במסגרת המנהלת כדי לקדם את הדברים האלה. 

אני אגיד רגע לגבי המועצה המדעית, אנחנו נפגשנו עם המועצה המדעית, והפתרון כרגע שהמועצה המדעית מסמנת זו בעצם מערכת מקוונת שאמורה בצורה משמעותית לייעל את התהליכים. זאת אומרת, הנושא של הרופאים, התכנסויות הוועדה לא עומדות על עניין תקציבי, זאת אומרת, זה לא עניין של תקציב. נכון שהרופאים שמגיעים - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה מה שהציגו פה, אז יכול להיות שמה שהציגו פה זה היה לא נכון.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

לא, זה לא עניין של תקציב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אמרו שקשה לכנס רופאים.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

קשה לכנס כי אלה רופאים מומחים שהם עסוקים ועושים הרבה מאוד דברים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני יודע שרופא מומחה, כשקובעים איתו פגישה פרטית ומשלמים כסף, מצליחים להקדים תורים, נכון? יש פה מישהו שלא יודע את זה? אז כשמשלמים כסף, בדרך כלל מצליחים לפנות זמן. ואגב, אני מכבד את זה, הזמן של הרופאים המומחים האלה שווה כסף וזה לגיטימי.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

נכון, אבל המועצה המדעית בעצם אומרת משהו פשוט. היא אומרת, תנו לנו רגע הזדמנות לראות איך המערכת המקוונת שלנו תייעל את התהליך, במידה ואנחנו עדיין נזהה צווארי בקבוק, נגביר את תדירות המפגשים. אם המועצה המדעית תרצה להתייחס, זה מה שאנחנו בעצם סיכמנו ואנחנו מחכים לעלייה של המערכת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הסיכום הזה לא מקובל עליי בעליל. תקשיבו, העסק הזה מרוח כבר עשר שנים, זה לא עסק שגילינו אותו בינואר. לא גילינו אותו בינואר, זה עסק שמרוח כבר עשר שנים. בשנתיים האחרונות עלו למדינת ישראל פי שלושה עולים ממה שעלו בממוצע בשנה בעשור הקודם. אי אפשר להמשיך לטפל אם אתם חושבים שאתם תבואו עם אותם כלים ותגידו נעשה מערכת מקוונת והנה, פתרנו את הבעיה ובזה אתם תפתרו את הסיפור הזה. אתם טועים. פשוט טועים, זה סתם. אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו ושל כל מי שמגיע לפה.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

לא, סליחה, כבוד יושב הראש. קודם כול, אני רוצה להגיד שגם ל-MedEx ניו-יורק, גם לניו-ג'רזי וגם לפריז, הגיעו נציגי המועצה המדעית במטרה לייעל תהליכים, כאשר אני יכולה כבר להגיד שחלק מהבקשות שעלו במדקסים כבר מטופלות. זאת אומרת, המטרה שלנו היא כן, והמועצה המדעית עושה את כל המאמצים בשביל להעלות לעדיפות.

הבעיה היא שהרבה פעמים חסרים מסמכים או שדברים לא ברורים. ולכן אני אומרת, המערכת המקוונת, המטרה שלה היא לעשות צ'קליסט מאוד ברור ומסודר. לא במיילים, לא לאפשר לדברים ליפול בין הכיסאות ממש, שאלה חלק מהסיבות לזה שדברים לפעמים מתעכבים. ולכן, אני מאמינה בדיגיטציה, זה אחד הדברים שאני מאוד מאמינה בהם שגם המנהלת תקדם, לעבודה בצורה חדשנית, להתקדם גם עם אגף הרישוי במשרד הבריאות. ולכן אני אומרת, אני עם המועצה המדעית, הם ביקשו לבחון את כל התהליכים לאחר עליית המערכת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני רוצה התייחסות של המועצה המדעית לעניין הזה.

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

אני מצטערת, אני הצטרפתי מאוחר כי הייתי פה במשהו אחר, אבל ממה ששמעתי, אז אפרת אפללו אמרה נכון את הדברים. במערכת המקוונת שעלתה ממש השבוע, כבר מחר מגיעים אלינו יחד עם נפש בנפש נציגים, אנחנו מזינים מאות פניות שהגיעו בכנסים של MedEx. אנחנו הגענו ב- MedExגם וישבנו עם רופאים, שלחנו נציגות יפה וישבנו שעות רבות, דיברנו עם הרבה מאוד רופאים, נתנו את כל האינפורמציה, עכשיו הוצאנו גם שתי חוברות בשפות השונות עם תרגום לצרפתית ולאנגלית כדי לתת את האינפורמציה. אנחנו מאוד על זה, מה שנקרא.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה זמן ההמתנה הממוצע של רופא כדי לעלות לדיון במועצה המדעית?

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

זה מאוד תלוי מתי הוא מגיש ביחס לוועדה. ובוא נגיד כזה דבר, אין כזה דבר שרופא הגיש את כל החומר בעניינו והוא לא ידון בוועדה הקרובה, זה נדיר מאוד. כלומר, אם הוא העביר את כל מה שהוא צריך והשלמות ואנחנו ישר נדרשים, מתמסרים איתו אם צריך, מבקשים ממנו את כל ההשלמות והוא מקבל טיפול אישי ומנחים אותו כפי שצריך, אז הוועדה הקרובה דנה בעניינו. אז זאת אומרת שזה יכול להיות מחר או עוד - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הוועדה מתכנסת אחת לחודשיים, בכמה רופאים היא מטפלת בדיון?

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

אחת לשישה שבועות. היא דנה גם ברופאי ישראל וגם ברופאי חו"ל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה רופאי חו"ל יש?

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

אני מזכירה שיש שמונה או תשע ועדות, יש גם ועדת פטור שהיא עוד ועדה שדנה ברוב הוועדה של רופאי חו"ל, והכול במסגרת הפעילות הרגילה של המועצה המדעית. 80% מהזמן כנראה הולך על הדיון ברופאי חו"ל. אנחנו עשינו איזו שהיא בדיקה אצלנו ש-700 דיונים בשנה הם על רופאי חו"ל, כי הרבה פעמים יש גם דיונים חוזרים. זאת אומרת, המערכת כאן כרגע, בוא נגיד ככה, נגיד שהרופאים המקומיים נושאים על גבם גם את העבודה המואצת שלנו מתוך ההיכרות שלנו עם החשיבות העילאית להביא לכאן עוד רופאים. אנחנו לא מקלים בזה ראש בכלל ומנסים כל הזמן להשתפר ולהתייעל.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר, נו.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

השאלה שלי היא האם יש נתון מסודר? נתונים מסודרים, כמה דיונים היו? כמה רופאים? כמה פתרונות? יש נתון מסודר שאנחנו יכולים לראות את זה?

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

אז זהו, עכשיו כשתהיה מערכת, יהיה לנו הרבה יותר קל להכין את הנתונים ויהיו נתונים מאוד מאוד מסודרים. אבל גם הנתון הזה שנתתי לכם הוא לא באוויר, אנחנו נוכל לנסות מתוך המערכות שקיימות אצלנו לכרות נתונים שאולי יכולים לעניין את הוועדה, כן.

אני רוצה אבל להגיד משהו גם, שהעבודה שלנו לא יכולה להיות בחלל ריק כי בסופו של דבר, הרבה מהדיונים הללו שאנחנו עושים והולכים וחוזרים וחוזרים והולכים והרבה מאוד זמן ומשאבים, ובסוף הרופא לא משלים את העלייה. עכשיו, ברור שיש פה איזה שהוא מעגל, כי הרבה פעמים ההחלטות שלנו הן מה שמשפיע על האם הוא יעלה או לא. אבל גם על זה צריך לתת את הדעת, שהרבה מהעבודה שלנו היא בסופו של דבר על רופאים שלא משלימים את התהליך של העלייה לארץ, ואז בעצם אין כל כך משמעות לדיונים שנעשו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש לא מעט מהעבודה שלכם על רופאים שכבר עשו עלייה לארץ ואין להם שום הכרה, הם לא עובדים במקצוע שלהם, גם זה יש לכם.

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

פה זה לא לפתחי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר, בוודאי שכן, אני לא יכול לתת להם רישיון.

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

הנושא של התקנים? סליחה, אולי לא הבנתי את כבודו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, גם בהכרה במומחיות. יכול להיות שהוא כאן בלי הכרה במומחיות. שהוא עשה עלייה והתחיל את התהליך כשהוא כאן, לא מעט רופאים הם כאלה. 

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

צריך לעשות את הבדיקה הזאת - - - 
 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ב-2024-2023 עלו מחבר העמים בלבד 812 רופאים.

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

זה כולל גם רופאי שיניים או רק רופאים רגילים?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, רופאים.

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

רופאים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

כמה מהם כבר נקלטו? זה מספר עצום.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה מספר עצום. סך הכול 2024-2023 - - -


 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

כן, אבל זה לא קשור רק להכרה בהתמחות. כמו שפתחתי ואמרתי, יש חסמים שקשורים גם לעברית, וחלקם צריכים לעשות מבחני רישוי. זאת אומרת, חלקם גם חוששים לגשת למבחני רישוי בגלל שהם מרגישים שרמת העברית שלהם לא גבוהה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בכל הכבוד, אני מבין קטן באיך להכשיר רופא. אני רק מבין דבר אחד, שאם מתקיימים כתשעה דיונים בשנה של המועצה המדעית, תשעה, אחת לשישה שבועות.

 << אורח >> אפרת בן אברהם: << אורח >>  

לא, יש תשע ועדות. תשע ועדות שכל אחת כל שישה שבועות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כל אחת מהן, בסדר. אני אומר אבל, תשע לצורך העניין, תשעה דיונים בוועדה, בסדר? וזה מה שהיה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

תשעה דיונים בשנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בשנה, תשעה דיונים בשנה לוועדה. וזה מספר הדיונים שהיה גם ב-2018, נכון? תקנו אותי אם אני טועה. לא הגברתם את תדירות כינוס הוועדות. עכשיו, זה לא שאתם לא עובדים קשה, חלילה, להיפך. אי אפשר, לא יעזור כלום, מספרית. אם טיפלתי בתשעה דיונים בשנה באיקס רופאים, ועכשיו יש לי שני איקס – אני לא יכול באותו מספר דיונים לטפל בשני איקס, לא יעזור, לא תשכנעו אותי אחרת.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אבל דיברנו על זה גם בדיון הקודם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

נכון, אז דיברנו. אז מה?

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

בדיוק על זה דיברנו, שזה לא מספיק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

משרד הבריאות, בואו תתייחסו גם לשאלות האחרות ששאלנו.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

לגבי הירידה מ-14 שנים לשמונה או עשר שנים, כרגע אנחנו מכוונים לשמונה, זה נמצא כרגע בדיונים משפטיים. בגדול, יש תהליך של תיקון תקנות, נראה שאנחנו בקצב טוב - - - הרגילים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה המחסום?

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אין חסם משמעותי. זאת אומרת, זה לא - - - 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז למה לא לעשות את זה כבר?

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

המערכת טוחנת לאט, לצערי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

חבר'ה, תבינו, כל אחד מהתיקים האלה הוא דיני נפשות. בשבילך ובשביל משרד הבריאות הוא עוד אחד מהרבה תיקים.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

לא, גם בשבילנו הוא דיני נפשות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כל תיק כזה הוא דיני נפשות. עכשיו, כשאנחנו מדברים, המערכת עובדת לאט, בואו, הדיון הזה היה פה בינואר. אנחנו עכשיו באפריל, נצא לפסח, ימי הזיכרון, יום העצמאות, יחזרו ונהיה באותו מקום. אני לא מקבל את זה. 

אני אומר לכם עוד פעם, תסלחו לי שאני כבר חסר סבלנות, אבל אני מכיר את הסיפור הזה מלפני ולפנים. צריך לתקן תקנות? הגעתם להסכמה? שבוע ימים מתקנים תקנות. אני ראיתי את הממשלה, כשהיא רוצה להעביר תקנות, היא יודעת להעביר תקנות בשבוע וגם ב-24 שעות, שזה חשוב. אז אם זה לא חשוב וזה בתחתית סדר העדיפויות, בסדר. אבל אני לא חושב שזה בתחתית סדר העדיפויות ואני יודע שנעשתה עבודה ועבודה משמעותית כדי להגיע באמת להקלות האלה, אז תשימו רגל מסיימת ותעשו את זה, תביאו את זה לפה, תביאו את זה לכנסת.

אולי בעזרת השם הכנסת תתפזר ביוני, ואז מה? נחכה עוד חצי שנה? למה? יש ועדה, יש ועדת בריאות עובדת, יש יושב ראש ועדת בריאות, הוא מחויב לעניין הזה, הקואליציה מחויבת לעניין הזה, האופוזיציה מחויבת לעניין הזה. תביאו את התקנות, תגמרו עניין. למה למרוח את זה? למה למרוח את זה עוד ועוד ועוד? תביני, אם אתם לא מביאים את זה, יכול להיות שכן יכול להיות שלא. אנחנו חיים בעולם פוליטי שבו ביוני יכולים לקרות פה דברים. מה לעשות? זה קורה בבניין הזה. תסיימו את זה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אפילו אם לא יקרה, צריך לפתור את הבעיה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

המשמעות היא שאתם עלולים להגיע לדחייה של עוד שנה וחצי.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה להתייחס לזה בנוסף. אדוני יושב הראש, קודם כול, אני מאוד מעריכה, באמת, נושא דיון חשוב. תקשיבו לזה, להיות עולה חדש זה לא קל, לא משנה מאיזו מדינה באים. בנוסף, רופאים, יש מחסור ברופאים, אני מדברת פה בתור אימא לרופא בישראל. נולד בישראל, גדל בישראל, הוא רופא. ויש מחסור במדינת ישראל ברופאים. עולה חדש רוצה לבוא, מהידע שצבר, מהמקצוע שהוא למד, השקיע בו הרבה מאוד שנים ורופאים היום בכל העולם מבוקשים, ממש, יש ביקוש. אני רואה את הפיתוי בוואטסאפים מה שהם מתכתבים, אני רואה דרך הבן שלי, כאילו יש.

אז רופא רוצה לבוא, מדינת ישראל לא השקיעה בו ומקבלים את הרופא הכי טוב, מה שצריך, אולי עברית, אולי זה, אולי זה, למה אנחנו לא יכולים לזרז את זה? למה? למה אנחנו חוזרים על זה? באמת, אדוני יושב הראש, הדבר הזה מאוד מאוד מאוד מפריע לי. זה כל כך הרבה שנים, מ-2018 עוד שנאמר פה, זה כל כך הרבה שנים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה אנחנו יכולים לעשות? תגיד לי עם מי לדבר. אני אדבר עוד פעם עם השר, הוצאתי מכתב לשר, אני אדבר איתו עוד פעם. כדי לתעדף את התקנות האלה שהם יגיעו אפילו עוד לפני כינוס המושב מחדש, ועדת הבריאות עובדת.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

כן, ועדה חזקה.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

שתי אמירות. אמירה ראשונה היא, אתה מוזמן, בסוף יש סדרי עדיפויות ללשכה המשפטית, אני לא לוקחת על זה אחריות. זו לא הלשכה המשפטית, זה המנכ"ל מתעדף, כמובן. יש הרבה דברים כנראה שיושבים על בסיס העבודה שלהם. אני מסכימה, זו שאלה של סדרי עדיפויות וזה המצב.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי, תקנים.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

זה א'. דבר שני, אני חושבת שמה שקרה בין ינואר לבין עכשיו זה שינוי מקצה לקצה באיך שמתייחסים לעולים. ואני חושבת שגם צריך להיות הוגנים ולומר שנייה - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

כוונתך לטובה? השינוי לטובה?

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן, המנהלת, תכף נשמע, אנחנו תכף נראה את זה אני מניח.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

יש שינוי אדיר. אני מרגישה שהזמן שלי הושקע כיאות כדי לקדם את הדבר הזה, בגלל שאני מרגישה שההבדל בין מה שהיה קודם למה שיש עכשיו מבחינת הליווי של העולים ויצירת הוודאות של העולים זה הרבה יותר משמעותי מבחינת העולים מאשר שינוי התקנות הספציפי הזה. למרות שהכול חשוב, כן? אני לא מזלזלת בשום דבר. אבל חד משמעית בעולם סדרי העדיפויות אני חושבת שסדרי העדיפויות הנכונים התקבלו ונעשתה עבודה אדירה, לא קטנה, אדירה, שלדעתי לא נעשתה 15 שנה לפחות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

טוב לשמוע, אני שמח לשמוע.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אז זה לגבי זה. אני כן אגיד שספציפית על העולים עכשיו מרוסיה חשוב להבין עוד משהו. שלא כל בן אדם שאומר שהוא לא קיבל את ההכרה, זה מסיבה של בירוקרטיה. יש הרבה עבודה בירוקרטית לעשות, אני מסכימה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני יודע, לפעמים הוא לא הביא טפסים, לפעמים הוא לא עשה את מה שצריך, לפעמים גם הוא לא מתאים.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

לא, פשוט לא הולך לקבל את זה, נקודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן, כן, ברור, ברור. בסדר.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

לא הולך לקבל את זה. - - - מאוד קשוחה מהבחינה הזאת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

גם בהקשר הזה, וזה חלק מהוודאות שאני ביקשתי, זה את רשימת המוסדות. ביקשתי שתייצרו רשימת מוסדות שמייצרת ודאות גם למדינות שהן לא משבע מדינות הפטור.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אה, רשימת מוסדות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

רשימת מוסדות שאומרת, הרי אתם מכירים, הרי העולם הזה הוא עולם פתוח, הוא מוכר. אני מניח שאני אשאל כל רופא בכיר שמכיר קצת ושוחה בחומר, בוודאי פרופסור יציב יודע להגיד לי אילו אוניברסיטאות, גם במזרח אירופה, הן אוניברסיטאות שמי שלמד שם הוא מונח לסמוך את ידיו עליו. תייצרו רשימה, גם אם היא תהיה מינימלית בהתחלה, גם אם היא תורחב וגם אם היא תשתנה מעת לעת, זה לגיטימי. יכול להיות שאוניברסיטה שהיום היא אוניברסיטה טובה, בעוד עשר שנים היא לא תהיה טובה, גם זה קורה. אבל חייבת להיות רשימה כזו, חייבת.

אוקיי, ענת ביקשה עוד פעם להתייחס, בבקשה, ענת. אחריה אני אתן לאפרת להציג את המנהלת.

 << אורח >> ענת מלכי: << אורח >>  

תודה על זכות הדיבור, אני רק רוצה להתייחס קודם לסקירה של הוועדות שביצעת. לא מתכנסות תשע ועדות בשנה, כל ועדה כזאת מתכנסת שש פעמים בשנה. זאת אומרת שסך הכול יש 45 ועדות ועוד יש את ועדת הפטור - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

רגע, רגע, רגע, שש פעמים בשנה, זאת אומרת היא מתכנסת אחת לחודשיים, לא אחת לשישה שבועות.

 << אורח >> ענת מלכי: << אורח >>  

זה בין שישה שבועות לשמונה שבועות, אבל זה לא תשע פעמים בשנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז זה פחות ממה שאמרתי. אני אמרתי שהוועדות האלה, כל אחת מהוועדות מתכנסת תשע פעמים. אז לא, אז צריך לתקן לפרוטוקול, כל אחת מתשע הוועדות מתכנסת שש פעמים בשנה.

 << אורח >> ענת מלכי: << אורח >>  

נכון, מתכנסת שש פעמים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

והיא התכנסה גם ב-2018 שש פעמים בשנה.

 << אורח >> ענת מלכי: << אורח >>  

שנייה. העניין הוא שהחלטתם שהחסם זה הכינוס של הוועדה, וזה לאו דווקא. ולכן גם המערכת המקוונת - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה אחד החסמים. אחד החסמים, זה לא החסם.

 << אורח >> ענת מלכי: << אורח >>  

בסדר, אבל זה, תראה, ברגע שנראה באמת שזה החסם ואנחנו מצליחות לטפל בכל התיקים וכל מה שחסר לנו זה באמת עוד כינוס של הוועדה המקצועית, אז בוודאי שאנחנו נפעל וננסה למצוא אילו שהם פתרונות יצירתיים, לרבות אד-הוק או משהו כזה, אבל כרגע, זה לא שם. ולכן אנחנו כן מנסות לעשות את זה בתוך מערכת מקוונת. אני רואה גם תיעדוף, אני רואה מי הגיש קודם ובמי אני מטפלת ומתי הוא עולה ולפי זה מתעדפת נכון, וגם זה עוזר לנו - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

התיעדוף נעשה כשאין מספיק ועדות. 

 << אורח >> ענת מלכי: << אורח >>  

לא, לא כשאין מספיק ועדות, כשיש כמויות. גם העבודה שלנו היא זמן, אנחנו עובדות על רופאי חו"ל הרבה זמן. אם עכשיו הייתי בכנס ואומרים לי שהוא יעלה רק ב-2026, בוודאי שהוא לא צריך לקבל תשובה עכשיו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כן, אוקיי.

 << אורח >> ענת מלכי: << אורח >>  

אז אני מנתבת, אנחנו לא התעלמנו. היה חשוב לי לדבר כדי שלא תחשוב שהתעלמנו מהמסקנות. פשוט גם בישיבה עם אפרת אפללו הסברנו את זה. המערכת הזאת, ואני מסכימה איתך שגם לקבל תשובה כלא, זו תשובה. ואחרי זה גם נוכל להוציא נתונים, כמה מכתבי החלטה הוצאנו, מה באמת החסם. אנחנו לא מתעלמות ממה שהוועדה אומרת, אנחנו בודקות קודם כול עם המערכת המקוונת, ואם הוועדות המקצועיות יהיו החסם, אז נטפל גם בזה. כרגע יש לנו עוד הרבה חסמים קודם לפרק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

טוב, בואו ניתן למשרד העלייה והקליטה, לד"ר אפרת אפללו להציג.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

תודה, אני אגיד רגע משפט. הזמינות של המועצה המדעית גבוהה לעולים שפונים ושואלים מה קורה. אז ממש, מיד אני מפנה את הבקשה, הן ישר בודקות, אומרות לי מה הסטטוס, מה חסר ואז אנחנו יכולים לעבוד מול העולה. והמנהלת, באמצעות נפש בנפש הולכת ממש לתגבר את המועצה המדעית בצוות שמעבר למערכת המקוונת עוד יעבוד על טפסים, יהיה בקשר עם העולים, יגיד להם מה חסר. זאת אומרת, זה הולך להיות גם ממש תגבור בכוח אדם של המועצה המדעית ושל אגף הרישוי במשרד הבריאות. אז בעצם המטרה של המנהלת זה לחבר בין העלייה המקצועית והמשפחתית.

(הצגת מצגת)

אני אגיד רגע, שיתוף פעולה, מיזם משותף של משרד הבריאות עם נפש בנפש, אבל כמובן שותפים עוד רבים נוספים. אם זה משרד החינוך, ארגונים מעודדי עלייה נוספים ועוד. החזון שלנו הוא באמת שיפור איכות השירות הרפואי במערכת הבריאות בכלל, בנגב ובגליל בפרט, באמת לאור במצוקה שהולכת להתעורר בעקבות רפורמת יציב שתכנס בקרוב לתוקף על ידי הרחבת מספר הרופאים והמומחים בבתי החולים ובקהילה.

המנהלת תוביל את תחומי העלייה והקליטה של רופאים ומקצועות רפואה נדרשים במקצועיות גבוהה, תוך מתן ליווי ותמיכה בכל תחומי החיים במטרה לייצר תחושת ביטחון, תחושת ודאות שתביא לקליטה מיטבית. אנחנו נפעל גם במדינות שיש בהן התעניינות גבוהה, אבל לא רק. זאת אומרת, אנחנו בכל מקום, המטרה היא לפעול בכל מקום שיש התעניינות ודרישה וכמובן בשיתוף פעולה כפי שציינתי.

אני רגע אגיד מילה על הצורך, אתה הזכרת אותו, חבר הכנסת. באמת אנחנו רואים את העולים, זה בעצם בגרף העליון. אנחנו רואים את הצבע הצהוב, אנחנו רואים את העלייה שהייתה באמת בשנות ב-90, ועם השנים המגמה נשארת סטטית. המטרה היא לעלות ואני בסוף אציין גם מה היעדים שלנו. ובגרף התחתון אפשר באמת לראות את ההתפלגות של העולים לפי מדינות, אנחנו מכוונים, כמו שאמרתי, לכל המדינות במטרה באמת שהתמהיל יהיה מגוון ורחב.

הצורך באמת ברופאים נובע משלושת המגמות המצוינות, אם זו פרישת הרופאים שעלו בשנות ה-90, אם זו הזדקנות האוכלוסייה ורפורמת יציב. ובאמת התייחסת לנתונים אז לא צריך לחזור, באמת אנחנו נמצאים במגמת ירידה.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אני רק רוצה להגיד שהגרף הזה, אני עשיתי אותו, זאת אומרת, אני עומדת מאחוריו, אבל הוא נכון ללפני שלוש שנים. בשלוש השנים האחרונות נעשתה עבודה דרמטית והוא השתנה מאז, אני לא אגיד לאיזה מקום חיובי ממריא, אבל לפלאטו. ואנחנו לא יורדים, אלא אנחנו כרגע נישאר יציבים, וכמובן אנחנו ממשיכים לעבוד.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

ואני אוסיף למה שרייצ'ל אומרת, שבעצם יש פה מספר אפיקים, המנהלת היא אחד האפיקים להגברת שיעור הרופאים בישראל לעוד, כמובן, כמו שראינו, פתיחת תוכניות סטודנטים וכולי. אז בעצם המטרה היא למצב את המנהלת בשירות לעולה ולסגור פה מספר מעגלים עם העולה ומשפחתו, עם מערכת הבריאות, עם ארגונים מעודדי עלייה וכמובן יועצים ייעודיים ונציגים של המשרד במטרה באמת לתת שירות, כולם יתנו שירות אחד לשני.

אנחנו נפעל בשני ערוצי פעולה, ערוץ הפעולה המקצועי וערוץ הפעולה המשפחתי-קהילתי. המטרה היא קודם כול לצמצם את טווח הזמנים בין רגע העלייה ועד תחילת העבודה, אוקיי? זאת אומרת, לעשות כמה שיותר דברים מבחינה בירוקרטית נקרא לזה. כמו שעשינו במדקסים, הגיעו נציגי משרד הבריאות, הגיעו נציגי המועצה המדעית, הגיע נוטריון, הגיעו מעסיקים, קבעו פגישות כבר עם עולים, כבר נרקמו קשרים. זאת אומרת שברגע שהעולה יגיע בטווח הזמן שהוא יגיע, הרישיון שלו כבר יהיה כמעט מוכן וגם ההכרה במומחיות והוא יוכל להתחיל בעצם לעשות את ההתאמה ולהתחיל לעבוד.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אפרת, את יודעת כמה זמן זה לוקח עכשיו?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

זה תלוי מאיזה מדינה. ואני אגיד גם עוד משהו, שזה תלוי גם מאיזו מדינה, גם בתהליכים שהרופא עצמו עושה, וגם כמו שאמרתי, הסקר שעשינו וראינו באמת את הרופאים שעלו בשנים האחרונות מרוסיה, הם באמת מצביעים על עברית כחסם. ואני אומרת, זה מבחינתי לא חסם יותר. משרד הקליטה השיק את הרפורמה בעברית, כמו שגם הציגו בפניכם. יש הרבה מאוד ערוצים שלדעתי פשוט אנחנו צריכים לעשות יותר Outreach לעולים, להגיד להם, הנה, יש לכם אפשרויות, יש לכם ואוצ'רים, יש לכם אולפני רשויות.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אין ואוצ'רים, נגמר.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

יש אולפנים, משרד החינוך מבחינתו לא נמצא פה, אנחנו נפגשנו איתו, אמר אין חסמים מבחינת מורים. זאת אומרת, אין חסמים מבחינת מורים, אפשר לפתוח אולפנים ככל שצריך. זאת אומרת, אנחנו צריכים פשוט לעשות יותר עבודה אקטיבית וזאת המטרה של המנהלת. לעשות עבודה אקטיבית, לעשות Outreach לאנשים, להגיד להם, בואו, תקשיבו, אנחנו פותחים קורסים, תרשמו לקורסי הכנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

איך אתם עושים Outreach לעולים מברית המועצות לשעבר? זאת אומרת, אני יודע שהיה MedEx בארצות הברית, אני יודע שהיה MedEx בצרפת, אני מסתכל סתם על מספרי ההמרה ועל אחוזי ההמרה לפתיחת תיקים לעומת עלייה. אז אחוזי המרה בצפון אמריקה ודרום אמריקה הם כ-30%, באירופה אנחנו מדברים על אחוז המרה של בערך 15% מאלה שפתחו תיק עלייה ואכן עלו בסופו של דבר, חבר העמים, אנחנו נמצאים על 60%. מה אתם עושים כדי להגיע אליהם, שהם גם הרוב המשמעותי? זאת אומרת, מתוך 999 עולים רופאים שעלו ב-2024-2023, 812 הם ממדינות ברית המועצות לשעבר.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

זה ממש חשוב, אני אתן אחרי זה גם לרונן וגם גבהים נמצאים פה והסוכנות. אני רגע רק רוצה לסיים, להשלים כדי שאני אהיה ככה גם ברצף של הדברים ויכול להיות שחלק מהדברים גם יענו תוך כדי. זה יכול לקחת לרופא עולה מרוסיה שנתיים עד שהוא יתחיל.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

כרגע. זה המצב.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

כרגע. זה המצב כרגע, כן. אבל עוד פעם - - -

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

והשאיפה? מה היעד?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

זהו, אז אנחנו בדיוק בנינו איזה שהוא גאנט ואתמול אמרתי לאביחי שאני צריכה לדייק את זה, אבל המטרה היא כמובן לצמצם את זה. אני אגיד שאנחנו רוצים לייצר עברית כבר טרום עלייה. זאת אומרת, למשל עכשיו בארצות הברית כבר יש רופאים שעדיין לא עלו שכבר מקבלים קורסי HebrewByte בעברית בסיסית עם דגש יותר על עברית מקצועית רפואית. זאת אומרת שהם לא יצטרכו להתעסק וזה לא אמור לעכב אותם. והשאיפה היא לייצר קורסי עברית טרום עלייה, גם בסיסית, גם מתקדמת וגם טרמינולוגית, נמצא פה גם יגאל שלתיאל. אז זה נורא תלוי כמה יקחו את זה גם, זאת אומרת, אנחנו נציע וכמה אנשים באמת בסופו של דבר יקחו. אבל כמובן שכמה שיותר לצמצם.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני חושבת על מה שאת אומרת עכשיו לגבי טרום עברית, אפשר לעשות היום בזום, גם תמריץ, לתמרץ גם.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

כן, כן, זה מקוון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה קיים, תמשיכי כי יש לנו תכף דיון נוסף.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

ליווי והסרת חסמים, כמו שאמרתי, קידום והשמה בבתי חולים וקופות חולים, זאת אומרת, ממש ליצור יישות, יהיו לנו אנשים במנהלת שיעסקו בזה, בחיבור בין עולים חדשים לוותיקים, כאלה שכבר עובדים במערכת שיוכלו לעזור להם מבחינת כל מיני שאלות, וגם כמובן לרישות לבתי חולים וקופות החולים ומנגנון פרואקטיבי לצרכים והתרת חסמים. ומבחינה קהילתית, אנחנו רואים את העולה ומשפחתו כמשהו אחד, גם זה שבאמת יש פה רצף, חייבת להיות קוהרנטיות, צריך להיות רצף במתן סיוע הוליסטי, תוכנית עלייה מסודרת, גם מבחינת תעסוקת בני זוג, גם מבחינת חינוך משפחה, דיור. להתאים את הכול, לתפור בעצם חבילה אחת והכול בשימוש בכלים חדשניים לאורך כל התהליך.

אמרתי חלק מהדברים, אז בעצם טרום עלייה, הרעיון הוא לעשות באמת כמה שיותר סיוע, בקשת מסמכים, עברית בסיסית ומקצועית, זיהוי צרכים אישיים, מקצועיים ומשפחתיים, לבנות תוכנית קליטה מותאמת עד השתלבות בחברה הישראלית. יש לנו יועצים רבים בשטח, בהמשך לשאלה גם, זה מתחבר לכאלה שנמצאים פה כבר עכשיו, איך אנחנו נעשה Outreach לרופאים שנמצאים בארץ? ממש לבדוק פרטנית עם היועצים שלנו שעובדים במרחבים. בארץ, מסלולי לימוד מותאמים אישית, סיוע בהשמה ותעסוקה ורפורמה בדיור שגם אותה אתם מכירים, עם הנחה משמעותית בשכר דירה ביישובים מסוימים.

אני אגיד לצד זה שיש לנו כבר מענקים במנהלת, וזו בשורה שאני אשמח שכל מי שנמצא פה יפיץ. המנהלת הולכת לטפל במענקים לרופאים שהולכים לעבוד בחבל תקומה, לרופאים שיגורו בנגב ובגליל ולרופאים מומחים בשיקום ורפואה משפטית. זאת אומרת, ממש מעניקים תמריצים נוספים שיעודדו אותם להגיע.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מה התמריץ לרופא שעולה לגליל?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

אז הרעיון הוא שרופא שיבוא לעבוד בנגב ובגליל יכול לקבל סכום של עד 400,000 שקל בפריסה, שאלה סכומים מאוד יפים וגבוהים, מאוד משמעותיים, שיכולים כן לדבר למשל לעולים מברית המועצות שסוחבים איתם הלוואות מאוד - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

כמה תקציב מוקצה לזה? כמה רופאים כאלה יכולים להיכנס לתוך המערכת?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

אנחנו מדברים על משהו כמו 4 מיליון שקלים, אז יהיו לנו לפחות עשרה רופאים בזה. בחבל תקומה הולך להיות סכום של שלושה מיליון שקלים, אלו עוד עשרה רופאים. ומומחים בשיקום ורפואה משפטית - - -

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אני רוצה רגע להתעכב על הנקודה הזאת, יש פה שתי נקודות. א', הנושא הזה של המענקים, יש אנשים שזה לא יזיז להם. זאת אומרת, יש אנשים שהיו מגיעים גם ככה וזה לא רלוונטי, אבל יש קבוצה של אנשים, אני שנייה אתעכב על ארצות הברית כי זו דוגמה. חבר'ה שהיו רוצים להגיע ובגלל שיש להם הלוואות עומדות בגלל ההלוואות הפדרליות ללימודים, אז זה החסם. עצם זה שהדבר הזה קיים עכשיו והוא גם גמיש, זאת אומרת שזו יכולת שלא קיימת בדרך כלל בממשלה, אתם מכירים טוב כמוני. אנחנו מסוגלים לייצר פה מענה ספציפי לאנשים שאחרת פשוט לא היו מגיעים. או שפעם הבאה שהם היו חושבים על עלייה זה עוד 25 שנה כשכבר אין הלוואות, אבל גם הילדים לא שם.

וגם אני אגיד, Money is not an issue. בהקשר הזה, אם אנחנו נצליח למצות את התקציב, מבחינתי, כל סכום שידרש, כל סכום שבן אדם יבוא ויקח, אני אתן.

<< יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זאת אמירה חשובה.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

כמה תקציב צריך לזה?

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אז אני אומרת בכנות, אם אנחנו נצליח למצות את התקציב – יגיע עוד תקציב, זה לא האירוע. כסף הוא לא האירוע.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

אני רוצה לתקן, לא הבנתי.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

ואני אומרת את זה גם בשם תקומה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

וגם בשם נגב גליל.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

כן, גם בשם נגב גליל.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

לא, את אומרת - - - 400,000 שקל?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

400,000 שקל לעולה שיעלה, יעבוד בנגב או בגליל –

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

בנוסף למשכורת שלו.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

הם טוענים שכאשר יסתיים התקציב - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

לכמה זמן פורסים לו את זה?

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

שלוש שנים.

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

למה אני שואלת את זה? בדרך כלל במדינתנו הקטנה, היה תמריץ במשרד הבריאות לרופאים ישראלים שילכו לגליל ולנגב, והפסיקו אותו. אז שלא יקרה מצב כזה, עולה חדש בונה על זה ויגיע, ובסופו של דבר - - -

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

לא, תהיה ועדה. זאת דוגמה לא מדויקת בהקשר הזה. מענקים לעולים באים לפתור בעיה ספציפית של עולים, מענקים לפריפריה ניתנו ב-2011, הופסקו כי נמצאו לא יעילים. זאת אומרת, כשאת - - -

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

זה מעלה את החשד שלי.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

זה חשד מוצדק לגמרי. זה אותו כלי כביכול, הוא דומה, אבל הוא בא לתת מענה לגמרי אחר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בואו נתקדם.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

אני אגיד שזה בא לענות על צרכים - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש לך עוד דקה וחצי בערך למצגת.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

אני אגיד שמלחמת חרבות ברזל היא בעצם גם הזדמנות וגם אנחנו רואים בה אתגרים וחסמים, אבל יש פה באמת צרכים של התמחויות ספציפיות, כמו שאמרתי, שיקום, רפואה משפטית. אנחנו רואים בחבל תקומה, זה משפחה, אנשים, ילדים, פסיכיאטריה, אז בעצם אנחנו מכוונים, וזה באמת הקושי שהיה קיים בישראל גם טרום ה-7 באוקטובר.

את המספרים האלה קיבלתם. כמו שאמרתי, שלחנו סקר ל-1,240, הוא יצא לי שם כפול. קודם כול, העברנו למשרד הבריאות, ראינו ש-274 כבר קיבלו רישיון, לכל השאר שלחנו בעצם את הסקר, קיבלנו בערך כ-250 תשובות. 200 פלוס מהם מרוסיה, ובאמת - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מתוך 152 רופאים עולים מאוקראינה רק שניים קיבלו רישיון?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

כן, כן.

<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

באו בלי מסמכים.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

אני אגיד ש-145 שענו לנו מתוך 206 שענו כבר נמצאים בהליכי קבלת רישיון, זאת אומרת שזה לא אנשים שלא התחילו. יש כאלה שבכלל לא ניגשו עדיין למבחני רישוי בגלל, כמו שאמרתי, עברית, שזו אחת הדוגמאות, ביטחון ברמת שיחה, רמת ידע, כתיבת מאמרים, קריאת מאמרים. יש משהו שגם בן האדם עצמו מרגיש שהוא יותר חלש ואנחנו נעזור להם עם זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מבחן רישוי מתבצע בכל השפות, זה החלק הקל, אבל אנשים מרגישים חסרי ביטחון.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

ואנחנו מקיימים פעמיים בשנה קורסי הכנה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, בסוף הרופא צריך לטפל בציבור, הוא צריך לדעת לתקשר איתו.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

נכון, נכון.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני מקבל את החשיבות של לימודי העברית. ופה, גם בהקשר של הדיון הבא, את אומרת ואוצ'רים, אז אני אעדכן אותך שהמשרד שלך הפסיק את הוואוצ'רים. אז אי אפשר להגיד יש, ואני אומר חבל, כי אתם מצד אחד משקיעים ונעשתה פה עבודה יפה, אני חייב לומר לגבי המנהלת.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

תודה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

והטיפול ההוליסטי הזה והוואן סטופ שופ הם חיוביים. אבל מהצד השני, בסיפור האחר, פוגעים, וחבל.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אני רוצה להוסיף, ברשותך, אדוני יושב הראש. העניין זה לא רק אי שליטה בשפה העברית, העניין בהיכרות עם מערכת הבריאות בישראל, כי במדינות שונות המערכת בנויה אחרת לגמרי. איך ממלאים? מהם הטפסים? התנהלות שונה.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

קודם כול אני אגיד רגע מהצד השני שאנחנו הולכים לעשות איזה שהוא קורס מקוון לעולים טרום עלייה, להכיר את מערכת הבריאות בישראל כי ראינו פערים. בארצות הברית פחות, אבל בצרפת ראינו שבאמת יש פערים, אם זה בהתמחויות, אם זו בכלל באמת התאמה תרבותית שונה, ואז זו בעצם השאיפה. וגם הפוך, הבנו שגם מערכת הבריאות בארץ לא מכירה, בהקשר של צרפת ראינו את זה בצורה משמעותית.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

לא רק צרפת. ויש לצורך כך תקופת התאמה. למי שלא צריך מבחנים, מי שיש לו ותק ויכול להתחיל כבר תקופת התאמה לצורך היכרות עם מוסד רפואי, מרכז רפואי בישראל, אז ששת החודשים שמציעות המערכת והמדינה היום, התקופה אינה מספיקה. אני כבר לא מדברת על כך שבמהלך ששת החודשים האלה מקבלים שכר מינימום שמשרד הקליטה משתתף בזה, אבל התקופה הזאת לא מספיקה ולהאריך את התקופה הזאת אי אפשר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

אז אני אגיד שיש בתי חולים שאנחנו כן מאשרים להם. במידה ובית החולים פונה ואומר, אני מבקש עוד שישה חודשים, אנחנו מאשרים. ויכול להיות שבית החולים אומר שלא צריך.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

אתם מאריכים? כאילו אתם ממשיכים לשלם.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

כן, כשיש מעסיקים - - - כן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני רוצה לשמוע את ההתייחסות של משרד האוצר בהיבט הזה. בדיון הבא על האולפנים, אגב, יהיה נציג אוצר? אז זהו, אולי שיתייחס לזה, כי הם ישבו פה והבטיחו שיהיה תקציב לוואוצ'רים.

 << אורח >> אסף גלפרין: << אורח >>  

קודם כול, אני מתנצל שלא יכולתי לנכוח פיזית. בסוף, הוועדה הייתה אמורה להתקיים אתמול ולצערי לא יכולתי להגיע היום. רציתי להגיד שקודם כול, לצערי, כל האירוע הזה, אני לא יכול להתייחס לא לכאן ולא לכאן כי הוא פשוט לא כל כך תואם איתנו. יש עכשיו משא ומתן רוחבי שמתנהל מול ההסתדרות הרפואית בעצם כבר תקופה, שהוא אמור גם להתייחס לאותם מקצועות שהזכירו, אם זה פסיכיאטריה, שיקום ורפואה משפטית. וגם בעצם חלק מהמענה ברמה הרוחבית, ברמת המדינה, אמור להינתן דרך ההסכם.

אם מסתכלים, אגב, על הנושא של העלייה, זה בעצם מורכב משני חלקים. יש את החלק של עצם הבאת הרופאים לארץ, שזה אירוע שהוא באמת מנוהל במשרד העלייה והקליטה ביחד עם משרד הבריאות, ויש את האירוע המקומי של החלוקה בעצם בתוך המדינה, גם מבחינת המקצועות, גם מבחינת הפריסה הגיאוגרפית. וכל החלק הזה, שבעצם בסוף המדינה היא מדינה אחת, כן? התמריצים מתייחסים לאותה אוכלוסייה, בסוף אותה מערכת, לצערי, כל האירוע הזה לא תואם איתנו, אנחנו גילינו אותו בעקיפין רק לאחרונה. אנחנו מאוד נשמח לשבת עם המנהלת ועם הכול, אבל אני אומר, אנחנו פשוט לא מכירים לצערי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

משרד האוצר ומשרד הקליטה והבריאות, אתם רוצים שאנחנו נתאם לכם פגישות? לא יודע, אם בממשלה לא מצליחים.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אפשר להעלות גם את משרד החוץ, אבל אין קשר לאירוע. אסף, תודה. הממונה על השכר מתעסק עם אישור מאוד חשוב של חלוקת מענקים בהקשרים מסוימים. כל מה שקשור למענקי עלייה, ותקנו אותי אם אני טועה, אם יגיע יועץ משפטי ויגיד אחרת, אבל מענקי העלייה - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

זה רלוונטי לאגף התקציבים, השאלה היא מה - - -

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

בדיוק, זה רלוונטי לאגף תקציבים. אגף תקציבים הקצה כסף לאירוע הזה, אחרת לא הייתי יכולה בכלל להתחיל לעבוד. שזה קרה בדיוני התקציב הקודמים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. רונן פוקסמן מנפש בנפש, ואחריו אני רוצה את הסוכנות היהודית גם.

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

שלום, תודה. התייחסויות קטנות: קודם כול, כל מה שנאמר פה באמת מדויק, אני רוצה להתייחס במילה על המועצה המדעית. הפורטל שלהם, אני חושב שהוא כן הולך להיות גיים צ'יינג'ר, ואני אסביר למה. בתיאום איתם, ואנחנו באמת מדברים שבע פעמים ביום, שלושה מהצוות שלי נוסעים לשם כדי לעזור להם לטפל במסמכים. הסיבה שאנחנו עושים את זה, זה כדי ללמוד את המערכת החדשה שלהם, כדי שאנחנו בתורנו, כל הצוות שלי, שהוא כבר דובר שפות, וזה לא הוזכר פה. אבל בתיאום עם משרד הקליטה בעצם עיבינו שני צוותים.

 את הצוות שלי שהוא דובר עכשיו כל השפות – ספרדית, צרפתית, רוסית ואנגלית, מעובה, ובצוות של הפרופסור יציב, שאני מבין שהוא לא יכל להיות פה, למעשה שתלנו עוד ארבעה עובדים דוברי שפות, שהם הולכים עכשיו להיות רפרנטים ייעודיים לעולים בלבד. זאת אומרת, לא רוצה להגיד שהסרנו את הבירוקרטיה, אבל סוף סוף יש אבא ואמא, לכל תיק - - - 

 << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >>  

איפה יהיה הרפרנט? במשרד הבריאות?

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

יושב במשרד הבריאות.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

איך העולה יודע לפנות אליו?

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

אנחנו מתחילים עכשיו להפיץ הזה.

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

העולה לא צריך לדעת לפנות אליו, הוא פונה לאגף הרישוי. פשוט במקום שיהיה שם עכשיו בן אדם אחד שאחראי על אלפי תיקים של עולים ולא של עולים, עם SLA של 14 שבועות, אז עכשיו עיבינו את הצוות הזה בארבעה אנשים, עיבינו את הצוות של נפש בנפש, שהתפקיד שלהם זה POC ספציפי, וחמישה אנשים, כולם דוברי שפות, ועיבינו את הצוות של המועצה המדעית. זאת אומרת, בסוף בסוף, אתה צריך לדבר עם בן אדם, ואני חושב שזה מה שהיה חסר קודם. באמת אני חושבת שזה מה שהיה חסר קודם, כי אנשים נתקלו בקירות, ובטח זה לא מייצר ודאות וגם - - -

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

אני חושב שזה ישפיע מאוד מאוד ומהר. אנחנו נראה את זה במועצה המדעית בוועדות, כי כרגע חלק ניכר מהוועדות, הדיונים שם מתנהלים בצורה, אני אגיד לא מספיק יעילה, כי התיק לא היה מוכן ומתחיל כל ההלוך ושוב. אם יהיה מישהו שדובר את השפה, שדיבר עם חורחה במקסיקו לפני ועבר איתו על התיק אחד לאחד, התיק הזה יהיה מוכן ולכן גם הדיון בוועדה יהיה קצר יותר.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

והוועדה תוכל לטפל ביותר תיקים באותו זמן.

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

כן, כי גם יהיה מי שיציג את התיק בצורה מאוד מאוד –, זה דבר אחד. דבר שני, אני מצטרף קצת למה שרייצ'ל אמרה. מאז שהמנהלת הזאת התחילה, אני במילואים רוב הזמן. אני דיברתי עם אפרת ועם רייצ'ל יותר ממה שדיברתי עם אשתי והילדים. אנחנו מדברים בשעות לא שעות, אני לא מכיר הרבה דברים כאלה, את הרצינות ואת ההשקעה שיש פה. אנחנו נראה תוצאות כבר ב-2024, אני די מוכן לשים את הכסף שלי על זה.

אני רוצה לתת דוגמה על הסיפור של הפריפריה. שבוע שעבר, סמנכ"ל פוריה, כבר לא קוראים להם פוריה, מרכז רפואי צפון, ביקש ממני לבוא לדבר עם 100 שהם עוד מעט בוגרי מסע רופאים צפון. לומדים ברמב"ם, כולם דוברי רוסית או אוקראינית, לא יכולנו לדבר, הייתי צריך לדבר עם מתורגמן.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מה זאת אומרת לומדים ברמב"ם?

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

הם לומדים במכללת ידע של רמב"ם, הם לומדים הכנה לבחינה. הם כולם בוגרים רוסיה ואוקראינה בתוכנית מסע רופאים, שאגב, רק שניים מהם עזבו במהלך המלחמה, שזה נתון מדהים בעיניי. הם אמורים לשבת לבחינה, הנתונים שלהם 93% מעבר בשנים האחרונות. תוך כדי שהייתי שם, פנה אליי הסמנכ"ל, אמר תשמע, פגשתי מישהי בניו-יורק, אנחנו מסמנים אותה, אבל יש לה כל מיני בעיות. אני מגיע עכשיו מישיבה עם הצוות שלי עם עובדת סוציאלית, כי לרופאה הזאת יש שני ילדים עם צרכים מיוחדים, אנחנו בקשר עם משרד הקליטה, עם נגב גליל, כדי לייצר לה חבילה כי פוריה אמרו לנו, היא העתיד של מחלקת הכירורגיה שלנו.

זאת אומרת, כמו שרייצ'ל אמרה, אנחנו רואים את בן האדם, אנחנו רואים את המשפחה שלו, אנחנו רואים את הצרכים שלו. אנחנו עובדים על קהילה, אנחנו עובדים על חינוך, אנחנו עובדים על רכב, אנחנו עובדים על מורה פרטי לילד שלה בן ה-13 כדי שהיא לא תבוא ותגיד לי, תשמע, מה אני אעשה בכרמיאל עכשיו? אני עוברת לרעננה כי שם זאת קהילה אנגלוסקסית. אז אני נותן לה את כל האמצעים להצליח, בסוף, אנחנו סופרים את הכסף.

זהו, אני חייב להגיד שבאמת, שיתוף הפעולה הזה של שלושת הגורמים ביחד עם הסוכנות היהודית וביחד עם משרד החינוך וביחד עם אופק ישראלי, יש פה הרבה מאוד אבות להצלחה הזאת ואני חושב שבישיבת המעקב הבאה כבר יהיו לנו נתונים ויעדים שנוכל לעמוד בהם.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יופי, תודה. אסיה.

 << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >>  

שלום לכולם, באמת תוספות קצרות. אז קודם כול, באמת, אנחנו מברכים על הקמת המנהלת כי דיברתי על זה גם בישיבות קודמות בנושאים אחרים, הופיעה כתובת אחידה ויחידה לפניות. לא שקודם לא קיבלנו מענה, בהחלט אם פנינו פרטנית עם כל עולה ועולה למועצה המדעית, קיבלנו מענה, למשרד העלייה והקליטה קיבלנו, אבל זה דרכנו, ולא כל עולה ידע לפנות אליי. אז זה שיש כתובת אחידה זה בהחלט עוזר, זה אחד.

שניים, התחלנו כמובן לשווק ולפרסם ולחשוף את מנהלת נפש בנפש לכל העובדים שלנו בחו"ל. בדיוק אתמול קיימנו עם אופק ישראלי השתלמות לכל יועצי התעסוקה שלנו בחו"ל ולעובדים שלנו בחו"ל, שחבריי מנהלת הרופאים ונפש בנפש היו, הציגו שם את המודל של המנהלת, איך זה יעבוד. אז עכשיו גם העובדים שלנו בחו"ל ידעו לשווק למועמדי עלייה שהנה, יש כתובת אחידה שלשם אפשר לפנות עם כל השאלות ולקבל תשובות מאותה הכתובת, אז זה בהחלט בהחלט מקל.

ודבר אחרון, שאולי הוא הכי משמעותי, לא יודעת עד כמה אנחנו נוכל לעשות עם זה משהו – שיווק ועזרה בכל תחילת הטיפול טרום עלייה, שבהחלט חשוב, מאפשר, וזה מה שכבר מתחילים לעשות בכל העולם, יש ארצות מסוימות בשטח מסוים שאסור שם לפעול טרום עלייה. אז כאן - - - דגש שטיפול בהם אפשרי רק אחרי עלייה ואז כאן באמת צריך לעשות שינויים.

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

אני רק אגיד, ותוכניות מסע, שהן בדיוק הפתרון, הן בעצם הפילטר. אם יש לנו 200 רופאים פה, 200 רופאים שנמצאים כרגע, יעשו עלייה, יעברו בחינות רישוי, אלה 200 רופאים שבעצם כמעט בשבוע קיבלנו לתוך המערכת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יש לא מעט רופאים שיצאו מברית המועצות לשעבר ונמצאים בגרמניה דווקא.

 << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >>  

פולין, גרמניה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

השאלה אם מעבר לפעילות שנעשית בארצות הברית ובצרפת, האם יש גם פעילות במדינות האלה?

 << אורח >> רונן פוקסמן: << אורח >>  

כן, אנחנו בחלט נתחיל לפעול חזק מאוד במערב אירופה.

 << אורח >> אסיה ציירסקי: << אורח >>  

שם שיווקנו וסיפרנו, דווקא אתמול היו נציגים שלנו מפולין שיושבים, גם במערב אירופה ומזרח אירופה, אבל ספציפית אלה שבשטח, אי אפשר לבקש מסמך אחד וכולי, אז - - -

 << אורח >> רחל ברנר שלם: << אורח >>  

אני רוצה להתייחס בקצרה שמסע רופאים זה פרויקט מאוד יפה ומאוד אפקטיבי בעיניי. בשנה שעברה, אנחנו חתמנו על הסכם, על החלטת ממשלה, שאנחנו שמים 1.2 מיליון שקל על זה ומשרד ראש הממשלה ונגב גליל שמים עוד 1.2 מיליון שקל. השנה, לצערי, כולם חוץ מאיתנו חתכו את התמיכה שלהם לאפס. עכשיו, שוב, אני לא אומרת את זה בכעס כלפיהם כי הם עשו את זה מתוך אילוץ וקיצוץ משמעותי בתקציבים שלהם כרגע, אבל אני שמחה שאנחנו הצלחנו לא לעשות את זה למרות שיש הרבה גורמים במשרד שהיו שמחים לקבל את הכסף הזה. ומפה אני שולחת להם את התודה האדירה על כל העבודה הקשה שהם עושים ושימשיכו לעשות אותה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. יגאל ואחריו אסתר.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מעוז גם רוצה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני אתן גם למעוז.

 << אורח >> יגאל שאלתיאל: << אורח >>  

שלום לכולם. תודה, אדוני יושב הראש. אנחנו, כפי שנאמר פה, אנחנו בשיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים, בעיקר כמובן עם מנהלת הרופאים ונפש בנפש והסוכנות, אבל גם ההסתדרות הציונית העולמית. בשלב הזה, הדגש שלנו עומד על הפעילות בחו"ל לצד השתתפותם של נציגי המנהלת בפעילויות שלנו בחו"ל. אנחנו נאפשר גם ממש בקרוב את פתיחתם של אולפנים ייעודיים לרופאים שנמצאים באותה מסגרת של מנהלת הרופאים, ואנחנו נלמד אותם עברית בסיסית ועברית מקצועית. זה יהיה בצרפת, בארצות הברית ובמרחב ברית המועצות לשעבר, היכן שאנחנו יכולים לפעול.

אנחנו לא גיבשנו סופית, אבל אנחנו נגבש עד סוף החודש הבא את התעודה שאנחנו נעניק לכל אחד מבוגריהם של אותם אולפנים ובכך אנחנו נותנים את הכלי המאוד בסיסי של הרופא לעלות לארץ ושכבר יהיה לו איזה שהוא בסיס מוצק וטוב בהבנת השפה. כמובן שלא הזכרתי ואני מתנצל, אנחנו בקשר הדוק בעניין הזה גם עם משרד החינוך, האגף לחינוך מבוגרים. עד כאן.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי, תודה. אסתר ואחריה?

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

סם גם רוצה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אז אסתר ויתרה לסם, ואחרי סם, מעוז, בבקשה.

 << אורח >> אסתר בלום: << אורח >>  

גם אליסה רצתה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

היא תקבל גם.

 << אורח >> סם קדוש: << אורח >>  

סם קדוש מארגון ה-CNEF וגם מועצת ארגוני עולים. זו הערה, עכשיו אני מטפל בסטודנטים, ואני חושב שאנחנו צריכים את העזרה של המנהלת, אם כבר יש מנהלת. הייתי ביריד בדצמבר וגם ב-MedEx, והאוכלוסייה שלומדת רפואה בצרפת, אני מדבר על צרפת, מאוד מעוניינים, כולם יודעים מה קורה בסורבון, מה האווירה. והצעירים שלומדים רפואה באים ואומרים, תנו לנו איזה צ'אנס, איזו פתיחה, איזה מעבר. ופה אני צריך עזרה, כי פה אני, בוא נגיד בלחימה עם העולם האקדמי וכמעט כמעט אין תשובות וחבל. אני עשיתי זום לפני חודשיים עם 50 צעירים שלומדים בכל האוניברסיטאות בפריז בין שנה שנייה לשנה חמישית כשהם מוכנים, עוד פעם, הם מרגישים, בוא נגיד, אנחנו כולנו יחד אומרים שקרה משהו ב-7 באוקטובר וזה ממשיך, אבל אני מרגיש שזה יורד. אז אם כבר יש מנהלת, בהצגה לא ראיתי את המוקד על הצעירים, צעירים שהם פוטנציאליים להיות רופאים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

ברור.

 << אורח >> סם קדוש: << אורח >>  

ואם אנחנו מביאים אותם, כולנו הצלחנו והממשלה עשתה משהו למילואימניקים שחזרו ממזרח אירופה וכולי, אז אין סיבה שיעשו לעוד צעירים, חבל שאנחנו נפספס את ההזדמנות הזאת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. בבקשה, מעוז, ואחריו אליסה.

 << אורח >> מעוז ביגון: << אורח >>  

ראשית אני כמובן מברך את ד"ר אפרת שכבר נפגשנו ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה בהקמת מנהלת הרופאים עם מיקוד משימה. עבדנו גם בעבר בתחום הזה, אבל עוד יותר מתקדמים, וגם בשיתופי פעולה עם נפש בנפש ואופק ישראלי. הערך המוסף שאנחנו יכולים להביא למערכה הזאת הם האולפנים, גם הראשונים, אבל בעיקר עם הטרמינולוגיה הרפואית. אנחנו מגמישים את התנאים הרגילים שלנו בשני אופנים מרכזיים.

אחד, הנושא של למידה מרחוק. באולפנים ראשונים אנחנו פחות מאמינים בזה, באולפנים רפואיים מתקדמים אנחנו עושים את זה. פתחנו עכשיו כמה וכמה אולפנים בצפון ובמרכז. והגמישות הנוספת זה להתחיל ללמד עוד בטרם העלייה. אמרנו כבר פה בוועדה שעשינו פיילוט כזה יחד עם נפש בנפש בשנה שעברה, אני חושב שזה היה פיילוט מוצלח מאוד. ומכיוון שהלמידה מרחוק, אז גם אם תוך כדי הלמידה הם מגיעים לארץ, אז הם ממשיכים את הלמידה מהארץ, ואנחנו מוכנים להמשיך בזה גם באירופה ובמקומות נוספים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. אליס יפימוב, לובי המיליון, בבקשה. אחריה ד"ר חנה קטן.

 << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>  

שלום לכולם. קודם כול אני רוצה לברך על הקמת המנהלת, וזה באמת משהו שכבר לפני שנתיים גם אנחנו נפגשנו עם רייצ'ל וכמה חודשים אחרי המלחמה זיהינו באמת את העניין הזה שתהיה עלייה ויהיה צורך בטיפול ברופאים. אז אנחנו מאוד שמחים שבאמת רייצ'ל ונפש בנפש ומשרד העלייה והקליטה לקחו את זה צעד אחד קדימה. חשוב לי להגיד שבאמת הרופאים העולים הם באמת נכס, ואני לא יודעת אם בזמן הזה שבאמת עבדו ועובדים על המנהלת, לא יודעת עם הרבה מהם, אבל כמה מהם כנראה עזבו. וגם אנחנו בקשר עם אנשים שאומרים, לצורך העניין, כמו שחברת הכנסת מזרסקי אמרה, שהתהליך הוא תהליך מאוד ארוך וזה תלוי לא רק במדינה, אלא גם במקצוע או ההתמחות של הרופא.

ובאמת, אנחנו מאוד שמחים שיש את הרצון להוריד את זה לשמונה שנים של ותק בשביל לקבל את ההקלות. כן אפשר לעשות את מבחן הרישוי בשפת העולה, אבל לפעמים אנשים שמגיעים לחצי שנת ההתנסות הזאת, מחכים אחרי זה המון זמן עד שהם יכולים באמת לעשות את מבחן ההסתכלות, איך שקוראים לו, וכל הזמן הזה הם מתקיימים על חשבונם. והמטרה שלנו בעצם הייתה שבאמת יהיו אפס רופאים שכבר נמצאים פה ועובדים במקצועות אחרים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

מאה אחוז.

 << אורח >> אליסה יפימוב: << אורח >>  

ואנחנו שומעים שיש אנשים שכבר מסתכלים על הסופר ליד, חושבים שהם אולי צריכים לעבוד שם בזמן שהם מחכים למבחנים, או נוסעים לעשות בקיץ עבודות במדינות אחרות ואנחנו לא רוצים שהם ישארו שם. אז אנחנו שמחים ויש עוד הרבה עבודה ואנחנו נשמח גם להמשיך ולקדם את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. ד"ר חנה קטן.

 << אורח >> ד"ר חנה קטן: << אורח >>  

שלום שלום. אני באמת גם רוצה מאוד מאוד לברך, ואפרת, תודה רבה. אני חברת המועצה הלאומית לבריאות האישה, מין ומגדר, וגם עליתי ארצה לפני 50 שנה. אמנם למדתי רפואה פה, בהדסה, אבל אני מאוד מתחברת גם כרופאה וגם כעולה, ואני הייתי מציעה שני דברים. קודם כול, לגבי לימוד העברית, זה לא מקובל עליי. כי רופאים הם אנשים אינטליגנטיים ולימוד שפה זה דבר שאתה יכול לעשות גם באינטרנט, אני לומדת עכשיו צרפתית בדואלינגו, זו לא בעיה, זה לא אמור להיות חסם לדעתי.

דבר שני, רציתי להציע שרופאים שעלו ארצה, אולי גם רופאים בכירים שהם כבר על גבול הפנסיה, שיהיו מנטורים לרופאים - - -


 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

כן, כן, כן, לגמרי.

 << אורח >> ד"ר חנה קטן: << אורח >>  

דיברת על הטמעה במערכת. כשאת מביאה רופא מתלמד שיסתכל בזמן שאת עושה בדיקה גניקולוגית, זה לא הולך. זה לא הולך, זה מפריע, הרופא לא יכול ללמד, הוא גם ככה עמוס, אז זה לא עוזר לו להיקלט וללמוד וזה לא. אבל אם יש מנטור שמלכתחילה הוא באמת מגויס לזה והוא רואה בזה אידיאל, כמו שאני למשל באופן אישי רואה בזה אידיאל גדול, זה יכול להיות מצוין.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

נכון, זה אחד היעדים שלנו, להקים רשת של מנטורים ואני אשמח גם אם תקחי חלק.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

יפה, הצעה טובה. אחרון הדוברים, חואן טייפלד, מנכ"ל גבהים בזום, ואז אני אסכם את הדיון. בבקשה.

 << אורח >> חואן טייפלד: << אורח >>  

שלום ליושב ראש הוועדה, אני רוצה רק לבוא ולהתייחס לכך שעמותת גבהים כבר ארבע שנים מטפלת ברופאים, גם אלה שרוצים לעלות לישראל וגם אלה שנמצאים פה. אפרופו הדוברת הקודמת, אנחנו פיתחנו כבר תוכנית שכוללת מנטורים, מפברואר 2023 טיפלנו ב-213 רופאים. אז אנחנו כאלה שעושים פחות יחסי ציבור, אבל זה מאוד מאוד חשוב לנו והנושא הוא מאוד מאוד קריטי, כפי שדובר פה. השירותים שאנחנו נותנים הם גם ליווי מתמשך, גם מנטור רופא, יש לנו מעל 150 מנטורים שחבל שלא תשתמשו, אז אני אשמח מאוד לשיתוף הפעולה עם משרד הבריאות, כל הצטרפות לקבוצת וואטסאפ, תמיכה וסיוע במציאת עבודה, אנחנו לוקחים את הרופאים, ופחות דובר פה בדיון הזה על רופאים שכבר נמצאים בארץ.

לפני כמה חודשים אנחנו קיימנו כנס לרופאים שנמצאים פה בארץ וכל הבירוקרטיה לא עוזרת להם לבוא ולהשתלב בשוק של הבריאות הציבורית, אז בגלל זה קיימנו את הכנס ומאז יש לנו כבר 50 רופאים שכבר עובדים במערכת הבריאות הציבורית, אם זה קופות חולים או אם זה בתי חולים ציבוריים או ממשלתיים. ולכן אני גם מציע שתיקחו בחשבון גם אותנו עם כל הידע שפיתחנו, כל המערך שאנחנו מלווים בעיקר, גם, אבל בעיקר רופאים שהם לא ממדינות בפטור, שכפי שיושב הראש בא וציין, מהווים יותר מ-80% משוק הרופאים פה בארץ ישראל. אני חושב שבזה אנחנו יכולים לבוא ולסייע ונשמח לבוא ולעשות את זה בשיתוף פעולה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. חברת הכנסת מזרסקי.

 << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>  

תודה רבה. קודם כול, ברכות להקמת המנהלת, אנחנו רואים, משיתופי פעולה תמיד יוצא משהו טוב. מזמן היו צריכים לבנות מערך מסודר לקליטת עולים עובדים במערכת הבריאות. מערכת הבריאות שלנו זקוקה לרופאים, למומחים, וכשמגיע כוח אדם שכבר עבר הכשרה, שכבר יש לו ניסיון, אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לקלוט אותם כמה שיותר מהר ולשלב אותם במערכת הבריאות בישראל. ברכות ובהצלחה לך, אפרת ולכל הצוות שלך, אני יודעת שאתם עושים עבודה טובה ונשמח להעביר אליכם פניות שאנחנו כנבחרי ציבור ממשיכים לקבל עדיין. בהצלחה לכל השותפים, נפש בנפש, הסוכנות, בהצלחה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. ראשית, בסיכום הדיון אני רוצה לברך את משרד העלייה והקליטה על הקמת המנהלת. אני חושב שהמנהלת יכולה בהחלט להוות בשורה, ולפחות הכיוונים שראינו כאן היום הם כיוונים חיוביים. ותוך כך, קצב הדברים שמצריכים תיקון, חייבים לעבוד פה בקצב מאוד מאוד מהיר, דווקא בדברים הבירוקרטיים. ותיקון התקנות הוא עוד אלמנט משלים, פה יש כמה חזיתות שבהן המנהלת תצטרך לטפל, אחת מהן היא הסיפור של תיקון התקנות.

וכאן, גם דרכך לשר העלייה והקליטה, גם הוא צריך להפעיל לחץ על שר הבריאות כדי לתקן את התקנות האלה. בסוף, אם שר העלייה והקליטה שרואה את שר הבריאות לפחות כל ישיבת ממשלה ישאל אותו, מה קורה עם התקנות, מה קורה עם התקנות, מה קורה עם התקנות, אז שר הבריאות יבוא למשרד ויגיד, תעשו את התקנות כדי ששר הקליטה יפסיק לשגע אותי. ככה זה, אין מה לעשות, ולכן הוא חיב להיות Into it. התקנות של שמונה השנים זה דחוף, כולל רשימת מוסדות מוכרים מחו"ל. רייצ'ל יצאה, הדרישה שלי ממשרד הבריאות, שוב ושוב, ועוד פעם, היא צריכה להיות דרישה של משרד העלייה והקליטה למשרד הבריאות, רשימת מוסדות מוכרים בחו"ל במדינות שהן לא מדינות הפטור. לפחות גם בתוך המדינות האלה שהן לא במדינות הפטור, ניתן יהיה לייצר את מסלול ההקלות הזה.

אני מבקש לקבל לדיון הבא שאנחנו נעשה, ואנחנו נעשה בפתיחת המושב דיון כדי כבר לראות את הנתונים של המערכת המקוונת, אני מקווה שבאמת זה יתן את הפתרון, וגם את היעדים שקבעתם לקליטת רופאים לשנת 2024 ולשנת 2025.

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

זה מופיע פה במצגת, פשוט אמרת לי דקה וחצי.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

באיזה עמוד?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

אז אני אגיד רגע שיש לנו יעדים מספריים ל-2024, היעד שלנו ל-2024 זה לדאוג ש-280 רופאים יעלו, ואני אגיד רגע שבממוצע עלו בשנים האחרונות בערך 180 רופאים בשנה, אנחנו רוצים להגיע ל-280 ולטפל ב-400 רישיונות ב-2024.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

מתוך אלה שנמצאים?

 << אורח >> אפרת אפללו: << אורח >>  

כן, אלה שנמצאים.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אוקיי. 

הדבר האחרון, באמת ממה שעלה פה, הנושא של תוכנית מנטורים, אני חושב שזה דבר נכון. תעשו את זה ותעשו את זה בשיתוף פעולה עם גורמי מגזר שלישי נוספים. נפש בנפש הוא גורם חשוב, יש עוד גורמים ועוד עמותות כמו גבהים, כמו עמותות אחרות. ולכן אני באמת חושב שהמנהלת, יש לה הזדמנות להיות המטריה לכל ה-NGOs האלה שעוסקים בזה. חלק משמעותי מההקלה בנתיב ההכרה ברישיון הוא הסרת החסמים האלה של התיאום הבין-משרדי והדברים שנופלים בין הכיסאות, וזה מה שאתם צריכים לעשות. אני לא חושב שאני צריך לכנס את הוועדה כל פעם בשביל שכל הגורמים ידברו אחד עם השני, תעשו את זה.

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אנחנו עושים את זה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר גמור, תודה רבה. הישיבה נעולה.


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:36. << סיום >>