הצעת חוק החוזים האחידים , משאל עם לקריאה ראשונה 5 ועדת החוקה חוק ומשפט 27.5.2004 פרוטוקולים/ועדת חוקה/8586 ירושלים, י"א בסיון, תשס"ד 31 במאי, 2004 הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן מושב שני פרוטוקול מס' 228 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט יום חמישי, ז' בסיוון התשס"ד (27 במאי 2004), שעה 10:15 סדר היום: א. הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 2) (תניה בדבר מקום שיפוט), התשס"ב-2002, של חבר הכנסת יאיר פרץ ב. הכנסת הצעת חוק-יסוד: משאל עם לקריאה ראשונה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת יושב-ראש הוועדה להסיר הנושא מסדר-היום נכחו: חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר נסים זאב אברהם רביץ מוזמנים: עוזרת ליועצת משפטית: עו"ד תמי סלע מזכירת הוועדה: תמי ברנע קצרנית: אסתר מימון 1. הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 2) (תניה בדבר מקום שיפוט), התשס"ב-2002 היו"ר מיכאל איתן: אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. היתה לנו ישיבה מוקדמת על הצעת החוק הזאת, ולא רציתי להצביע לבד. הצעת החוק לא פרובלמטית, אז אני מרשה לעצמי להביא את עיקריה בפניכם. מדובר בחוק החוזים האחידים, כשהחברות הגדולות מחתימות אנשים, מחייבים אותם לפעמים להישפט במקומות שנוח לחברה. אלה פירמות גדולות, ובדרך כלל העורך-דין קובע את זה לעצמו בתל-אביב, וזה נוח לו. יכול להיות אדם באילת, והוא צריך לבוא לתל-אביב להישפט. חבר הכנסת יאיר פרץ הציע את הצעת החוק יחד עם חבר הכנסת גמליאל בכנסת הקודמת. אברהם רביץ: הם הציעו את זה, כי לפי ההלכה הולכים אחר הנתבע. היו"ר מיכאל איתן: הם רוצים שיהיה כתוב לגבי החוזים האחידים ש"תנאי אשר מתנה על הוראות הדין" – כלומר, אם זה לא הולך לפי הוראות הדין, אלא תנאי מיוחד שבו קובעים בחוזה אחיד מקום שיפוט – "או תנאי אשר מקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". אם יהיה תנאי כזה, חזקה שזה תנאי מפלה, אלא אם יוכיח מי שמעוניין לקיים אותו, שאין בו הפליה, והמקום גם מתאים מטיבם של הדברים. נסים זאב: נאמר שאין הפליה לרעה, אבל מבחינת המיקום, אם אדם גר באילת וצריך להגיע עד תל-אביב, יש בעיה. תמי סלע: זה נחשב לתנאי מקפח. נסים זאב: גם אם הקיפוח הוא רק בגלל הטרחה עצמה? היו"ר מיכאל איתן: זו הסיבה העיקרית. נגיד שאני בנק לאומי, והעורך-דין שלי הוא ממשרד עורכי-דין בתל-אביב, אני מבקש מהם להכין חוזים אחידים. משרד עורכי-הדין שמספק את ההגנה מחליט לכתוב עוד סעיף, שהדיון יהיה תמיד בתל-אביב. מה אכפת להם לקבוע סעיף כזה? נסים זאב: האם, לפי החוק הזה, יכולים לחייב את התובע לבוא לאילת? היו"ר מיכאל איתן: זה תלוי בדין. תמי סלע: הדין מאפשר, בהסכם בין שני אנשים שווים לקבוע התנית שיפוט, הם יכולים להסכים ביניהם שהם תמיד ילכו לבית-משפט מסוים. זה כאשר שני הצדדים שווים. פה, בגלל שזה חוזה אחיד, וצד אחד מראש הוא יותר חלש, אומרים שאם יש התניה כזאת, רואים אותה מראש מקפחת, יוכיח הצד החזק שהיא לא מקפחת. היו"ר מיכאל איתן: שיש הגיון שזה יהיה בתל-אביב. נסים זאב: זה לא נותן עדיפות לנתבע, אלא משווה אותו. תמי סלע: שני הצדדים יכולים להיות התובע או הנתבע. נסים זאב: זה לא שהולכים אחר הנתבע בכל מקרה, אלא יש פה שוויוניות, ואז יהיה דיון. אברהם רביץ: יש פה שיפור מאוד סביר. תמי סלע: הדין הכללי בדרך כלל לטובת הנתבע. לזיקות הכלליות שהדין קובע יש כמה חלופות, חלק מהן זה מקום המגורים של הנתבע, מקום העסק של הנתבע או כל מיני זיקות שקשורות לעילה עצמה, איפה שהחוזה נכרת, איפה שנעשה המעשה שבגללו תובעים. לתובע יש אפשרות לבחור בין כל הזיקות האלה, אבל אם הוא קובע משהו שונה, הוא לא הולך לפי הדין בחוזה שלו, אז רואים את זה כמקפח. רואים את מה שהדין קובע כסביר, כדבר ההגיוני. אברהם רביץ: יש פעמים, וזה קורה היום, שאין לאדם סיבה אובייקטיבית. שני בתי-הדין נמצאים בירושלים, אבל נראה לאדם שבית-דין פלוני יאהב אותו יותר. היום נוהגים, בכל מקרה, ללכת אחר הנתבע. אבל יש גם החוק הזה. מקובל היום ללכת אחר הנתבע בכל מקרה, אפילו סתם. היו"ר מיכאל איתן: מה קורה אם הנתבע והתובע הסכימו מראש שדווקא ילכו לבית-דין רבני בתל-אביב? אברהם רביץ: אין שום בעיה, כותבים את זה, והולכים לאותו בית-דין. היו"ר מיכאל איתן: כאן יש שלב נוסף – מה קורה כאשר ההסכמה היא בין חזק לחלש. מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית? הצבעה בעד – פה אחד אושר להעביר את הצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 2) (תניה בדבר מקום שיפוט), התשס"ב-2002 לקריאה שנייה ושלישית. היו"ר מיכאל איתן: תודה רבה. 2. הכנת הצעת חוק-יסוד: משאל עם לקריאה ראשונה מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט – הצעת יושב-ראש הוועדה להסיר הנושא מסדר היום. היו"ר מיכאל איתן: אנחנו עוברים לנושא שעל סדר-היום בישיבה הנוכחית. הישיבה הזאת היא ישיבה פורמלית, גם לפי הרכב המשתתפים וגם לפי המסרים שקיבלתי מסיעת הליכוד ומסיעת חד"ש. הם הודיעו לי שהם מבקשים להוריד את הנושא הזה מסדר-היום. אברהם רביץ: לפי מה מורידים נושא מסדר-היום? היו"ר מיכאל איתן: אני ביקשתי את זה. כאשר הנושא עלה, עלתה בעיה עקרונית של משאלי-עם, ואפשר היה לקיים על זה הרבה מאוד דיונים מעניינים. ביקשתי שפעם נעשה מנהג הפוך – קודם נצביע, ואחר כך ננמק, שלא נבזבז זמן. התוצאה היתה שכנראה עשיתי בשכל, כי ברגע מסוים היה לזה אולי רוב או הלך רוח שנוטה ללכת לכיוון העניין. לאחר מכן עשינו הצבעה, רציתי לבדוק מה קורה, וגיליתי שכל העסק ממילא מאבד את הרוב. אז הנושא לא הוסר מיד מסדר-היום על חודו של קול. היתה אלטרנטיבה של התייעצות של שישה שבועות עם המפלגות, ונחזור לעשות עוד הצבעה. הלכו להתייעץ עם המפלגות, והיום גם לא באים, כי כולם יודעים שזה לא אקטואלי, וזה הולך ליפול. אברהם רביץ: מעבר לפורמליות, השיטה שנקטת בה היא דבר מהותי – יש דברים שלא דנים עליהם, שהם הולכים לפגוע באידיאולוגיה של הדמוקרטיה. לא דנים עליהם, ולכן מסירים את זה מסדר-היום. יש לזה משמעות. היו"ר מיכאל איתן: אנחנו מסירים את זה מסדר-היום, נכון שאפשר יהיה להעלות את זה בעתיד, אבל לא בתקופה הקרובה. לא נדון בזה בחודשים הקרובים. נסים זאב: גם לא נדרשנו לדון בזה. היו"ר מיכאל איתן: נדרשנו לדון בזה. היו הצעות ויוזמות. הוועדה יכולה להגיש הצעה. נסים זאב: בדרך כלל, כשיש דיון שמחייב את הוועדה לתת את דעתה, זה אחרי שיש דיון בכנסת, הכנסת החליטה להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ואז אנחנו מתבקשים לתת את חוות-דעתנו. פה זה קצת שונה. היו"ר מיכאל איתן: זה קצת שונה, אבל אתה מחזק את דעתי. ההליך שבו הלכנו כבר היה הליך של חקיקה, במובן הזה שאמרתי אז לגלעד ארדן, שהגיש הצעת חוק פרטית, ולאחרים, ולעצמי, שגם אני הגשתי איזו הצעה בעניין הזה, שנביא הכול לוועדת החוקה, וועדת החוקה תבדוק. אם נגיש את זה, נגיש את זה לקריאה ראשונה, כי זה חוק-יסוד, והוועדה יכולה להביא את זה ישר לקריאה ראשונה. לכן עכשיו, כשאני מוריד את זה מסדר-היום, אני מייצר אולי נוהג, לא כתוב ולא בתקנון, ששישה חודשים לא נדון בוועדה בנושא הזה, כאילו היה כאן הליך של חקיקה. כאשר הצעת חוק נופלת במליאה, לא מביאים אותה שוב. נפל בוועדה, ביוזמת ועדה, הוועדה לא תדון בנושא הזה, אלא אם המליאה תורה לנו. ביוזמת הוועדה, שישה חודשים לא נקיים דיון בעניין הזה. מי בעד ההחלטה? הצבעה בעד – פה אחד הוחלט להסיר את הכנת הצעת חוק-יסוד: משאל עם מסדר-היום. היו"ר מיכאל איתן: תודה רבה. הישיבה נעולה. הישיבה ננעלה בשעה 10:35