פרוטוקול של ישיבת ועדה

 הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת החוץ והביטחון
14/02/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 148
מישיבת ועדת החוץ והביטחון
יום רביעי, ה' באדר א התשפ"ד (14 בפברואר 2024), שעה 9:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד-2024 << הצח >>  

נכחו:
חברי הוועדה: 
יולי יואל אדלשטיין – היו"ר
משה טור פז
מאיר כהן
שרון ניר
אלעזר שטרן


מוזמנים: 
	תא"ל במיל' הושע פרידמן
	–
	קמל"ר ב', צבא ההגנה לישראל

	תא"ל שי טייב
	–
	רח"ט תומכ"א, אכ"א, צבא ההגנה לישראל

	רס"ן חן שמלו
	–
	עו"ד, יועמ"ש תומכ"א, אכ"א, צבא ההגנה לישראל

	סרן הדר יהודאי
	–
	ע' רח"ט תומכ"א, אכ"א, צבא ההגנה לישראל

	סגן שקד ביטון
	–
	סגנית דוברת אכ"א, צבא ההגנה לישראל

	פזית תדהר
	–
	עו"ד, ממונה משפטית לרגוליציה וחירום, משרד הביטחון

	זיו ברק בילאוס
	–
	מנהל מח' קש"ח וטפול בזרים באגף הקונסולרי, משרד החוץ

	דרור גרנית
	–
	עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

	עדי פרנקפורטר
	–
	רפרנטית ביטחות באג"ת, משרד האוצר

	מיטל להבי
	–
	סגנית ראש העיר תל אביב-יפו

	איתי נבו לנדסברג
	–
	חבר בפורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

	אילת פלר מימון
	–
	ארגון אמהות בחזית

	איילת השחר סיידוף
	–
	עו"ד, ארגון אמהות בחזית

	אופיר כהן
	–
	עו"ד, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים

	סא"ל מיל' חגי קורח
	–
	מזכיר מטה העמותה למען משרתי המילואים

	שגית בכנר
	–
	פורום נשות המילואימניקים

	רותם אבידר צליק
	–
	פורום נשות המילואימניקים

	רון פרץ
	–
	פורום המילואים

	שפרה שחר
	–
	מנכ"לית עמותת בית חם לכל חייל



ייעוץ משפטי: 
מירי פרנקל-שור
גלעד נווה

מנהל הוועדה:
אסף פרידמן

רישום פרלמנטרי:
מאיר פרץ

<< נושא >> הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד-2024, מ/1709 << נושא >>

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

בוקר טוב לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת החוץ והביטחון. אנחנו עם הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 25 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (העלאת גיל הפטור משירות מילואים) (תיקון), התשפ"ד–2024. בבקשה, מי רוצה להציג לנו את הצעת החוק? 

<< דובר >> פזית תדהר: << דובר >>  

בוקר טוב, פזית תדהר ממשרד הביטחון. אסביר בקצרה ואז אעביר את רשות הדיבור לרח"ט תומכ"א. הבקשה של הממשלה היא להאריך את הוראת השעה שנחקקה לפני כחודשיים בעניין העלאת גיל הפטור משירות מילואים בשנה. הוועדה אישרה את הוראת השעה לתקופה של חודשיים ואנחנו מבקשים להאריך הוראת שעה זו עד שנה. הווי אומר: תוספת של עוד עשרה חודשים על החודשיים שכבר אושרו. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

רח"ט תומכ"א, בבקשה.

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

בוקר טוב לכולם, שי טייב, רח"ט תומכ"א באכ"א. כמו שנאמר פה, אנחנו חוזרים היום על הבקשה להאריך את הוראת השעה להעלאת גיל הפטור לחיילים, בשלב זה בשנה אחת. כפי שכבר ידוע ופורסם, בטווח הארוך נביא את זה במסגרת תזכיר חוק שירות המילואים לתקופה ארוכה יותר. אני מניח שהדברים עוד יידונו לעומק. כרגע אתמקד בבקשה הנוכחית ובהסבר. אחזור לחלק מהדברים שאמרתי במפגשים הקודמים בנושא זה ואדגיש כמה דברים חדשים. על אף העובדה שחלק גדול מסד"כ המילואים שוחרר כדי להתרענן ולחזור לתוך גרף הלחימה, צה"ל עדיין בלחימה ופרוס בעצימות גבוהה בכל הגזרות כולל מוכנות לתרחישים שונים. אין מדובר רק בביצוע עכשווי אלא גם בניין הכוח והכנתו לעתיד. 

הנקודה השנייה היא שהסד"כ הלוחם נשחק באופן טבעי במלחמה, גם את המספרים האלה מכירים פה. גם בסדיר וגם במילואים אנחנו מונים אלפי נפגעים. הדברים מכוונים רובם ככולם כלפי חיילי המערך הלוחם, באופן טבעי ובהיקף גדול בפיקוד ובקצונה. בהקשר הזה אני רוצה שנסתכל על המערך הסדיר ומערך המילואים כשלם אחד. אני אומר את הדבר הזה כי הנפגעים בסדיר הם חלק ממי שהיו אמורים למלא את מערך המילואים עם שחרורם. רבים מהחיילים הסדירים שתכננו להעביר למהלך המילואים לפני כארבעה חודשים, נשארו ביחידות הסדירות על מנת לחזק אותן. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

כמה חבר'ה כאלה יש?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

במחזור אחד אנחנו משחררים 4,000 חיילי סדיר ומעבירים אותם למערך המילואים. מן הסתם יש נשר ויש מי שיוצא לקצונה, עוברים כ-4,000. חלק גדול לא עבר כי הוא נשאר בסדיר, אני מזכיר שהעברנו את חיילי הסדיר לשירות מילואים בתוך היחידות הסדירות שלהם. כמובן - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

שלשום נהרג חייל כזה. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

כן, יש אלפים כאלה. לצערי, כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, חלק מהם נפגעים כך שגם הכמות הזאת תקטן ביחס למה שתכננו. זה לגבי החיבור בין הסדיר למילואים שהוא משמעותי מאי-פעם. 

המלחמה מחייבת חזרה לכשירות גם בתוך הגדודים עצמם. יש גדודי מילואים שנלחמו כתף אל כתף עם הסדיר וביצעו את אותם המשימות וספגו בעצמם עשרות נפגעים. יש גדודי מילואים שחלק מהאנשים שהיו בהם לא ימשיכו לשרת בגלל העצימות ובגלל האירועים וזה מוריד עשרות חיילים בממוצע. הזנת גדודי המילואים היא קריטית. אני רוצה להגיד שאנחנו עושים לא מעט פעולות שקשורות בהרחבת היקף המשרתים וצמצום העומס על הפרטים. נידבנו והחזרנו מפטור אנשים שלא עשו מילואים, מדובר ב-50,000 חיילים. הרבה מכך נובע ממוטיבציה של חיילים שרצו. המדיניות שלנו מאפשרת חזרה. חלק מהם היו במאגרים, לא עשו מילואים שנים והפעלנו אותם וחלק בכלל יצאו לפטור וביקשו לחזור. הפעלנו אלפי אנשים למשימות תומכי לחימה, אחזקה, נהיגה וכולי.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

למה לא הפעלתם את כולם? 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

כי זה מול צורך, אנחנו מחזיקים את המאגרים - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה בא לפה עם צורך, יש מילואימניקים לוחמים שקיבלו פטור כבר מזמן, חלק מיד לאחר שהשתחררו וחלק בגילים הרבה יותר צעירים ממה שאנחנו מדברים פה. אתה אומר שהפעלתם 50,000. יכול להיות שחלק בגיל 47 וחלק בגיל 43. אני שואל למה לא הפעלתם את אלה בני 32–34 שנתתם להם פטור בזמנים שחשבנו שלא צריך את כולם במילואים. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אז אענה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

רק רגע, אשאל עוד דבר: למה אתם לא עושים הסבה – ואם אתם עושים הסבה אז אמור לנו – למאגרים שלמים של לוחמים כמו משרתי חיל הים שאנחנו יודעים שהם לא עושים מילואים והם האנשים הכי טובים שיש. למה לא עושים את ההסבה האמורה לפני שמוסיפים נטל על הקיים. אנחנו מדברים על אלו שעל המגרש, עוד לא דיברנו על אלה שלא על המגרש, נגיע גם לזה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

שאלתי את היועץ היחיד שלי שלא גויס למילואים למה והוא אמר שזה בגלל שהוא לוחם בחיל היום. לוחם, בחור צעיר. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

לי יש כזה מן היחידות המיוחדות. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אז זו השאלה, למה לא לעשות זאת במקום להאריך לכאלה שלא עושים. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

האופן שבו אנחנו פועלים הוא כזה שאנחנו מחזיקים מאגרים גם כדי להקים סד"כ. הקמנו שני גדודי מילואים לטובת חטיבת השומר כדי להקל על הנטל. אנחנו לא מעבירים את האנשים ליחידות באופן אוטומטי - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

למה?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אני מסביר. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מבין שאתה מסביר, אשאל אותך יותר, שי, אם אתה רוצה להבין. למה אתם שומרים מאגרים, הרי זה הזמן עבורו שומרים מאגרים. אתה בא לכאן על מנת להאריך ולהכביד את העומס המוטל על אלו המשרתים. אנחנו יודעים שאתה בא לבקש אותם אחרי שהם כבר כמעט חמישה חודשים במילואים. תעבוד יותר קשה, תלך לכל אותם האנשים שנמצאים שם, ואל תגיד לי שאתם שומרים מאגרים. למתי תשמור מאגרים אם לא לעכשיו?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

חבר הכנסת שטרן, אני מסביר שוב, במשך שנים שמרנו מאגרים כדי להפעיל - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

את זה הבנתי.

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

תן לי רק לענות.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

בבקשה. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

תודה. הקמנו פלוגות עוף החול של 200 לוחמי שריון, 7,200 הגנת יישובים, 100 לוחמי שריון לתגבור מסגרות, 240 לוחמי הגנה אווירית, 10,000 בני המקום, 120 לוחמי מעברים, 300 סד"כ שיטור, שני גדודי חטיבת השומר ועוד שניים שיקימו וכן צוותי איסוף. ברור שאנחנו עושים את הדבר הזה כי המשימות מתפתחות ואנחנו מחליטים בנקודת זמן מסוימת שיש להפעיל סד"כ מסוים לטובת משימה שהוא רלוונטי אליה. עד כאן מקורות כוח האדם לפני שאנחנו מבקשים להאריך ולפני שאנחנו הולכים להביא מבחוץ. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל תסכים איתי שנוח לכם שיש קבוצות של אנשים נהדרים שאחרי ארבעה חודשים אתה אומר שייקחו צו ויבואו לעוד 70 ימים והם יבואו כי הם נושאים בנטל והכול בסדר. השאלה היא אם אתם ממצים את כל האופציות שיש לכם לפני שמעמיסים על אותם אנשים עוד ועוד מילואים. האם אתה יכול להגיד לנו שחיפשתם מסביב, שגייסתם ושהבנתם שהאנשים הללו יקרסו, הם יעשו את הכול אבל הם יקרסו בסוף, הנשים שלהם תקרוסנה. אני מסתכל על הבן שלי חוזר אחרי ארבעה חודשים, אני מסתכל על הכלה שלי, אימא לשלושה ילדים כשהגדול הוא בכיתה א'. זה מדהים, הם נמצאים בעולם שאולי אנחנו קצת לא מבינים. אני רוצה שתתייחס להיבט הזה, תגיד לי שהצבא ברוב חוכמתו ממצה את כל האפשרויות לפני שהוא הולך לאותם האנשים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אם כבר הפרענו לך, שי, סליחה. אני אינני מסתפק בדברי חברי, חבר הכנסת כהן, שתגיד לי שהצבא עושה את הכול. אני אומר לך שהצבא לא עושה את הכול.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

הוא יודע, הוא היה ראש אכ"א. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

היה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני כבר 15 שנים לא שם, עזוב. אני מדבר על זה כי גם הבן שלי עוד לא השתחרר מהיום הראשון ואין לי בעיה עם זה. גם לא אין בעיה, לאשתו שיש לה תינוק בן שבועיים ועוד שלושה ילדים - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

בטוח שקשה לה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

יש לי עוד חתן שעוד לא השתחרר, עוד שניים שמשתחררים ביום חמישי והם יבואו שוב אם יקראו להם. אני למדתי שהנתונים שאתם נותנים לנו פה, אתם הולכים לזירות הקלות לכם ואנחנו נותנים לזה יד. הבעיה היא לא אתה, הבעיה היא אני. תבוא ותגיד את מה שאנחנו מבינים. אם יגידו לנו שאין חיילים אז לא נאשר? אתם לוקחים אותנו לשם בכוונה. אתם לוקחים אותנו לשם בגלל שאתם יודעים חברי ועדת החוץ והביטחון מבינים את הצורך הזה כשתלחצו אותנו אל הקיר. אם תגידו שאין ברירה אלא להאריך. מהתחושה שלי, לא מבעלי התפקידים שהזכרנו כאן, אני מכיר את הפנים שלהם, גם של כאלה שלא קראתם להם בכל מה שאמרת. אני מכיר גם כאלה בכל הוורסיות. אתמול בלילה נתתי לך דוגמה ואמרת לי, נגיד שהנחת את דעתי, על חבר'ה בני 18 וחצי שעוד לא קראתם להם. בסדר, אתה אומר שככה אתם עובדים. אבל מה שאני אומר, תשאל את קמל"ר לשעבר שיושב כאן, שאל אותו כמה אנשים שוחררו ועוד לא קראו להם ואל תגיד לנו עכשיו את המובן מאליו ותשים לנו את הרשימה של כל אלה שקראתם להם, כל ההכשרות שעשיתם. הכול מאוד יפה אבל כשאתה בא להאריך אז תגיד לנו שאין חייל ואין צוות שהשתחרר, אין יחידה שלא קראתם להם או שהם לא על הגרף של תעסוקה, הקמה או אימון בטווח הנראה לעין. אתה לא אומר את זה, אתה מספר לנו למי כן קראתם. זה יפה. בסדר, תקבלו צל"שים על כל אלה שהבאתם, אבל לא שאלנו לגבי זה. תגיד לי כמה יש כאלה בתוך המאגר, עדיין אצלכם, שאתה אומר שאתם שומרים אותם. למה אתם שומרים אותם? שתגידו לנו בעוד חודשיים שאתם רוצים להאריך שוב למילואימניקים שכבר עושים? אתה צריך לבוא ולהגיד שמיציתם את הכול. עזוב אותך את אלה שאתם לא יכולים למצות בגלל שהבניין הזה אמר לכם: "אל תגעו בהם", זאת בעיה אחרת והיא לא בעיה שלכם. אבל בתוך אלה שכן אצלכם, ששחררתם אותם, שהם יכולים, שם אתה צריך לבוא אלינו ולא להגיד את ה-50,000 שאתם כבר שמים אותם אלא לדבר על אלו שנשארו לפני שמעלים את הגיל של האחרים. תגידו שמיציתם את כולם, שלקחתם לוחמים מחיל הים, מוכשרי 05, ועשיתם להם אימון של שלושה שבועות ועכשיו הם יכולים לעשות מילואים למרות שעשר שנים הם לא עשו מילואים. כך הדבר גם לבוגרי אגוז שחשבנו שאפשר לשחרר ולא קראתם להם, אולי רק לבני מקום, אבל לא קראתם להם להר דב או לחאן יונס.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

כן, ליוצאי יחידות מיוחדות.

 << דובר_המשך >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר_המשך >>  

זה מה שאתה צריך להגיד לנו. שי, התחושה שלי היא שאתם מזלזלים בנו, תדע את זה, תודה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

שי, בבקשה.

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

טוב.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

שי, אתה רוצה מים?
<< דובר >> שי טייב: << דובר >>  

שי, אתה רוצה מים, אני חושב, טוב, לא יודע, אני חושב שזו הייתה צורת התבטאות - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע כמה אני מגן עליכם. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

זו הייתה מתקפה לא נעימה וגם לא עניינית אבל מותר לך להגיד מה שאתה רוצה.

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אי-אפשר להגיד שהיא לא עניינית. 

<< דובר >> שי טייב: << דובר >>   

שאלת אם אני רוצה מים, זו כוס המים ששתיתי עכשיו. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>  

זה דווקא לגופו של עניין.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

מרוב שלא נעים לי אני צריך מים, בגלל מה שאתם עושים לנו.

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

בסדר, לרוויה. לקחנו גם מחיל הים, אפילו אנשים שהסבנו אותם. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

שי, אל תגיד "גם", תגיד: "את כולם". זה מה שאני רוצה לשמוע.

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אני לא אגיד "את כולם".

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אלעזר, תן לו לדבר. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

יש פה עניין מקצועי, כשמרימים גדודים צריך להביא אנשים שמתאימים כדי להקים סד"כ מחדש. כשרוצים - - -

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>  

- - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

גבירתי היקרה, אני לא צריך לקרוא אותך לסדר שלוש פעמים, את פשוט תצאי מהאולם אם תאמרי משהו שלא בזכות הדיבור, אוקיי? שי, בבקשה. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

כשרוצים להקים ארבעה גדודים כדי להקל על נטל השמ"פ וכדי לשנות את גרף התע"מ צריך לשים את התשתית לגדודים, צריך למנות את המפקדים, צריך לשים אימון הקמה וצריך לבנות את זה. הסברתי קודם שבנינו ופירטתי את כל הדברים ששמנו כדי לעשות את הדבר הזה. בכל מקום שזה מול מסגרת זימנו אלפי אנשים ובדקנו את הכשירות שלהם והקמנו יחידות כמו שפורט קודם. אני חוזר אחורה, מה שנאמר על העומס שיש על אנשי המילואים לא קשור רק לגיל הפטור אלא לאנשי המילואים בכל הגילים. יש עומס מאוד משמעותי על אנשי המילואים, אני לא מכחיש את זה וזה יבוא לידי ביטוי בתזכיר החוק. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אבל תסכים איתי שאיש מילואים שיש מאחוריו אישה וילדים בבית - - -

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

חבר הכנסת כהן, מאחורי איש מילואים בשנות השלושים המוקדמות שלו יש אפילו אתגרים גדולים יותר בהיבט של אישה וילדים בבית - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אין אתגרים יותר גדולים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

הוא מתכוון לגיל הפטור. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אנחנו עוסקים פה בגיל הפטור. כשאני משווה בין גיל 30 לגיל 40 יכול להיות שהאתגר לצעיר גדול יותר, אני מניח שאלו הדוגמות שנתתם פה. אני לא מכחיש את העומס ולא מכחיש את מה שהמלחמה הזאת תובעת מאיתנו ואת מה שהגדודים הללו יידרשו לעשות. אני כן אומר, חבר הכנסת שטרן, ביססת את הטיעון שלך על שמירת מאגרים. הסברתי קודם שצה"ל החזיק במשך שנים תפיסה שאומרת שמשאירים ביחידות את מה שצריך עד 120% לפי תקינה, נשקים ומודל אימונים ואת כל היתר מעבירים למאגר וחלק פוטרים אותם כדי שבעת מלחמה כמו בעת הזו נוכל לקרוא לאנשים מהמאגרים ולהקים איתם סד"כ. אנחנו לא משתמשים בכל הסד"כ ושופכים אותו באופן מיידי לתוך היחידות אלא מנסים לעשות את זה בהתאם לבנייה, ליכולת, לסד"כ ולמה שצריך להקים. 

לגבי השינוי בתפיסה שלנו: עצרנו את כל מה שבידיים שלנו מעבר לגיל הפטור, כל מה שקשור בפטורים דיפרנציאליים וסלקטיביים. דיפרנציאלים פירושו מקצועות שבכלל לא עושים מילואים ועד עכשיו אנחנו שחררנו אותם – סמב"ציות, מדריכות וכולי – עצרנו את זה כרגע כמדיניות. לגבי כל מה שקשור בפטור סלקטיבי שאומר לצמצם את היחידות לאחוזי איוש נמוכים, רק בשבוע שעבר ראש אכ"א אישר להגדיל את אחוז האיוש בכל אחת מהמסגרות כדי לפזר את הנטל באופן יותר טוב. בכלל, כגישה, אנחנו עוברים ממקום של דיוק וצמצום להרחבה. לא אמורים להיות אנשים שעוברים משירות חובה או קבע היישר לפטור. כולם, גם אם הם נטולי יחידה, תקן או נשק, נכנסים למאגרים שממוצים בעת הצורך. או שאחרי כמה שנים ניתן יהיה למצות אותם בצורה משמעותית יותר. זה לגבי מה שאנחנו עושים. 

עוד עניין אחד שאנחנו עוסקים בו, מן הסתם יש פה 1,800 לוחמים שהולכים לעשות תעסוקות בשנה הקרובה אבל מדובר בעצם ב-6,000 אנשים. יש לא מעט אנשי מילואים במפקדות השונות וגם הן מופעלות במודל שונה לגמרי ממה שהתרגלנו ומחזיקות רציפות מבצעית. גם שם אנחנו רוצים להרחיב את כמות האנשים שמתחלקים בנטל. 

לעניין הצורך הנוכחי, כרגע אנחנו מדברים על 6,715 אנשים שאמורים להגיע לגיל הפטור אם הוראת השעה האמורה לא תאושר. כ-2,200 מתוכם הם ביחידות ייעוד קדמי וכ-1,800 אמורים להיות בתעסוקה עוד השנה. מדובר בקצת יותר מ-1,000 לוחמים, 600 תומכי לחימה, 70 קצינים לוחמים, 69 קציני תומכ"ל. יתר הסד"כ נמצא גם במפקדות וגם במשימות משלימות – שיטור צבאי, מודיעין, נפגעים ועוד. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אמור בבקשה כמה מילים על המעטפת שאתם נותנים להם. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

מיד אגיע לזה. כמו שהסברתי בעבר, אנחנו חושבים שלא נכון להפריד בין מדרגים ולהאריך רק ללוחמים. מדובר בעניין ערכי אבל גם בגלל שהצבא כולו נמצא בעצימות הפעלה גדולה, גם במפקדות וגם במרכיבים המשלימים. מי שלא נזדקק לו לא יופעל כך שהארכת גיל הפטור לא גוררת הפעלה מיידית אלא מגבירה את היכולת לפזר את הנטל בצורה משמעותית יותר. 

לגבי מה ששאל חבר הכנסת כהן, בפעם הקודמת שהגענו לכאן עמדתם על הנקודה שקשורה במעטפת אנשי המילואים. מאז עבר מה שצריך בחוק ובהחלטות הממשלה. המדובר בתוכנית שנקראת "מגויסים למילואים". התוכנית מגלמת סדר גודל של תשעה מיליארדי שקלים. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה יודע שלשישה מתוך תשעת המיליארדים האמורים אין מקור תקציבי עדיין?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

יש לנו תוכנית מפורטת - - -

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מכיר את התוכנית. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

מדובר במענקי הלחימה בחיתוך של מדרג קדמי ומדרג עורפי וכן המענקים לצו 8 שמשולמים. גם מענקי המשפחה משולמים. קרן הסיוע והמרכז לחיילי המילואים עובדים ביתר שאת. יש תוכנית מסודרת שהולכת לפי תאריכים. בינתיים מה שהיה צריך להתממש - - -

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

ויש מקורות תקציביים לכל מה שאמרת? 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

כל מה שאמרתי שמשולם – משולם. יוצא כסף כל חודש. 


 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

ולא חסר?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

לא, לא חסר, ולא חסר גם בקרן הסיוע שהגיע לכ-90 מיליון שקלים. אני מזכיר שזה התחיל ב-70 מיליוני שקלים וזה הורחב מאז. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני חושב שהבעיה הייתה מחסור בפונים.
 
 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

זה התחיל ב-70 מיליוני שקלים והורחב. יש עכשיו עלייה גדולה בכמות הפניות בגלל שהרבה מהחיילים השתחררו ועכשיו הם פנויים לדבר הזה. יש הרבה נציגים שפרוסים בשטח, יש ועדת חריגים שמקיים אותה קמל"ר באופן אישי, ועדת ערעורים שאני מקיים אותה. 

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

המסגרת גדלה?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

כן. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

כמה יש שם עכשיו?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

עברנו את ה-90, אנחנו לא תקועים על כסף. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

הפננו את תשומת ליבם של נציגי מערכת הביטחון לכך שיש ניכוי של 25% מכל סכום שמתקבל על ידי הקרן. הדבר נובע מכך שרואים את זה כהכנסה אבל אין מדובר בהכנסה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

בשבוע שעבר העליתי הצעת חוק בנושא הזה והכנסת דחתה אותה. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

הקואליציה. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

הקואליציה דחתה את הצעת החוק. למה צריכים לנכות להם 25%, למה? 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

נכון, מדובר הרי בפיצוי ולא בהכנסה ולכן כל התפיסה צריכה להשתנות. שאלה שנייה, האם יש מעטפת נוספת לכל מי שאתם רוצים לדחות לו את הפטור מחמת גיל והוא נושא פעמיים בנטל. הוא נושא בנטל של המילואים אבל אתם דוחים לו את גיל הפטור. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אומר מילה אחת לגבי ההתנהלות. כרגע אנחנו מביאים את האנשים לתעסוקות תחת צו 8 כי חוק המילואים לא מאפשר את הפעלת הגרף. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

אתה סותר את דבריי או עונה להם? 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אענה על הכול, אני משלים את הנושא הקודם. רציתי לומר שכשאנחנו נמצאים בצו 8 בנינו מעין הוראות זימון רלוונטיות לשמ"פ ובתוך הדבר הזה זה בעיקר מתן ההתראה, הוצאת צווים עם תאריכים לאנשים. יציבות ככל שניתן בתיאום עם אגף המבצעים כדי שלא תהיה הפעלה דרקונית של צווים. קבענו מדיניות לסטודנטים, חופשות ורענונים וכן ימי שמ"פ להפעלה בתוך צו 8 עבור כוחות ביטחון, שוטרים, סטודנטים וכמובן שכל מיני דברים פרטניים שאני מניח שאתם מכירים מהוראות הזימון לשמ"פ: לידות, אבל וכן הלאה. אנחנו מטילים על עצמנו, בצדק, מדיניות מגבילה למרות שמדובר בצו 8, כל עוד אנחנו מנהלים גרף לחימה ולא מתפתחים לתרחיש עצים יותר של הפעלת מילואים. 

מעבר לזה, אנחנו מודעים לכך שבמסגרת הבאת חוק המילואים עצמו, עם הגילים הארוכים יותר והמשך הארוך יותר, אנחנו עוסקים בחקיקה משלימה. אנחנו קוראים את הוראות הציבור, ראיתי שיש נכון לאתמול 895 הערות ציבור על החוק, נבדוק אם יש דברים שפיספסנו. אנחנו ניתן תיעדוף למבצעים תעסוקה מבצעית ונתייחס למי שהפכנו אותם למוחרגי גיל. אנחנו בתוכנית עבודה של צה"ל לגבי פרויקט "מילואים בתנופה" – טיפול במפקדים, יחידות וכן הלאה. אנחנו רוצים להגדיל אותה באופן משמעותי לאור היקף הסד"כ שיופעל. בשורה התחתונה אני רוצה להגיד שהגדודים הם על רצף, גם אלה שיצאו עכשיו כדי להתרענן ובאים לתע"מ הם על רצף בגלל כל הדברים שפירטתי והזנה של סד"כ כשיר מלמטה, של הסד"כ הצעיר, ובגלל היקף הנפגעים. אנחנו סבורים שהעניין הזה של היערכות לגיל הפטור והארכת הוראת השעה הם הכרחיים בשביל לשמור על הכשירות. הגדודים ירדו באופן טבעי אבל גם באופן משמעותי במספרים, בכשירות, באנשים שימשיכו לבצע. כדי לעשות את הדבר הזה ולשמור על החדות ועל היכולות למלחמה. 

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

גם לאימונים?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

לא דיברתי על האימונים, דיברתי על גדוד שכבר התחיל את המלחמה. שלשום הייתה לי שיחה עם מג"ד מילואים והוא אמר שהיו רשומים X, חלק מהאנשים לא היו בעומס וחלק לא היו מתאימים. יש נפגעים בגדודים וכולי. בסוף אנחנו מחזיקים מצבת כוח אדם פחותה מאשר הייתה בתחילת המלחמה. יש מלחמה ולכן העניין הזה של לחזק את הסד"כ קשור בזה שבשלב הנוכחי ציר ההזנה שבא מלמטה הוא מעוכב וגם מצומצם בגלל הדברים שפירטתי קודם ולכן אנחנו סבורים שכדאי לחזק את הכשירות של היחידות. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

אלה שתי הצעות שנמצאות כרגע בתזכיר. 

<< דובר >> שי טייב: << דובר >>  

בתזכיר - - -

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

בתזכיר, אבל זה קשור בהצעת החוק של - - -

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

בתזכיר מדובר על העלאת גיל הפטור ל-45, מה שאנחנו עוסקים בו עכשיו הוא דחייה בשנה אחת. ממילא, גם אם יאושר החוק ונעלה ל-45, הרי זה לא שנעלה מישהו ל-45, עד שזה ייצבר ייקח חמש שנים, ממילא מדובר באותו הסד"כ שאנחנו מבקשים להאריך לו ל-41 ואז הוא ימשיך ויתקדם. זה לא אותו חוק אבל שני הדברים קשורים זה בזה. 

<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

מה שהסברת עכשיו לא קשור בהצעת - - - 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

נכון, אבל הדברים קשורים. 

<< דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

שי, תתקנו את הצעת החוק הבאה, דחיתם את ההתנדבות ל-66, תוסיפו שנתיים. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אתה רוצה להתנדב? בסמכותו של רח"ט תומכ"א להחריג. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

הוא רוצה לברוח מכמה הצבעות. בבקשה, תת-אלוף פרידמן, קצין מילואים ראשי. 

 << דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

חברים, שלום. אנחנו עומדים בפני שינוי גדול. עוד אין בהירות מבצעית, משך, לאן זה הולך. ברור שאנחנו צריכים לעשות שינוי גדול במילואים. הכלל הוא שצריך לחזק את זה מאלף סיבות. צריך לעשות את זה בצורה מאוזנת והדרגתית במידת האפשר. החלק הכי קל בכל החוק המתהווה הוא הארכת גיל הפטור. אומר שבמילואים הסיפור לא עובד עם חוקים, מדובר במערכת מתנדבת בעיקרה. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

זה לא נכון. 

<< דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

יש חוק, אבל בסוף מי שלא רוצה לא עושה. מדובר באנשים שהם ליבת הגדוד. החבר'ה הוותיקים ששרדו עד עכשיו הם האנשים הכי חזקים ובדרך כלל הם הרבה יותר מבוססים כלכלית ומבחינת היכולת שלהם לעשות את זה. החלקים הקשים עוד יבואו לנו ונצטרך להבין איך אנחנו תומכים בדבר הזה כאשר יש ברקע כמובן חלוקת נטל לא סבירה – אני לא מדבר על הנושא הפוליטי בקרב החברה הישראלית – אבל גם בתוך הצבא. יש דיפרנציאליות אדירה בין יחידות גם במה שאנחנו צריכים וגם בנטל שכרוך בדבר הזה. מכאן גם הפיצוי והמעטפת. עברנו פה מ-11 ימים בממוצע לשינוי מטורף. תחשבו מה זה עושה למשפחות. יש לי חמישה ילדים במילואים שחוזרים עכשיו לעוד 40 ימים בהפרש של חודש ומשהו, זו לא שמחה גדולה אבל זאת המציאות שלנו. צריך לראות, מדובר פה עד סוף השנה. אנחנו צריכים לתכנן בחוכמה ולראות שמצד אחד אנחנו נשמור על הצה"ל. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה משכנע את המשוכנעים. לפני כשנתיים ביקשתי על גבי שולחן ועדה זו לדבר על נושא שכיניתי: "צה"ל ויתר על המילואים שלו". ישבו כאן מהרמטכ"ל ואנשי אכ"א, הסתכלו עלי כאילו נחתי מהירח ואמרו לי משהו כמו: "מה אתה ומי אתה, היום אנחנו צריכים צבא קטן וחכם". כבר אז אמרנו שמי שהיה במילואים 30 שנה והיית 30 שנה במילואים – הוא היה מפקד שלי, האיש הזה, לא שלמדתי הרבה – אמרנו את המובן מאליו, שהאתגרים של המדינה לא מאפשרים ויתור על אנשים המילואים ובכל זאת יצאנו מכאן עם תחושה שהצבא לא נתן פתרונות והצבא נשאר איתן בדעתו. השאלות הן לא שאלות שבאות להתחכם או חלילה לערער את מה שאתם מבקשים. אנחנו רוצים לשאול אם מיציתם את הכול, אם אתם יודעים להתמודד עם כך שישנם חלקים שעליהם המעמסה גדולה יותר. אני הייתי בגדוד מילואים שכל הזמן עשינו יותר מכולם, לא קיטרנו, יכול להיות שאז קיטרו פחות, אבל לא היו לנו אתגרים כמו היום. 

<< דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

חד-משמעית. אני חושב שמה שעומד על הפרק בדיון הזה הוא קל ואני תומך בו. אני לא כמו שי, אני איש מילואים, צמחתי מתוך הסיפור הזה ואני מביא זווית אחרת למרות שכרגע אני על מדים ואנחנו אמורים להיות מתואמים. אני הרבה שנים בסיפור הזה.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה נותן את אותה הזווית. רציתי לשמוע לא כמה גייסתם וכמה העברתם ממערך למערך, רציתי לשמוע כמה לא העברתם, כמה בעלי כושר קרבי יש במילואים שלא קראתם להם, כמה צוותים ופלוגות שחררתם ולא קראתם להם עדיין. זה מה שאני רוצה לשמוע.

 << דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

אני לא בקיא בכל הדברים שאמרת. השאלות הללו הם חשובות.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

יש נתונים - - - בצבא? אתה אומר שהאוכלוסיות הוותיקות הן מבוססות יותר?

<< דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

חד-משמעית. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

אנחנו יכולות להוכיח שלא. 

<< דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

תזמינו אותי פעם על אזרחי ואנסה להסביר מה זה מילואים בקטע הרך של זה. לא בקטע של נתונים. איך זה באמת עובד מהצד של מג"ד המילואים, הרי בסוף זאת משפחה - - -

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

- - - מג"ד.

<< דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

כן, כרגע אני חושב, היית מג"ד מילואים ותמיד הצבא רצה מילואימניקים צעירים, אנחנו תמיד רצינו מילואימניקים זקנים בגלל שזאת הליבה. אלו המפל"גים, הקצינים הכי טובים. אני ממליץ לכם לצאת למלחמה עם הושע בן 65 ולא עם הושע בן 24, אני אומר את זה באחריות. אני רץ קצת פחות טוב אבל יש לי הרבה מאוד ניסיון וכדומה. בסך הכול, הרי במציאות כל הרוצים יישארו גם בגיל הרבה יותר מאוחר ויחזיקו אותם כי הם נחוצים. פה מדובר על סף של חוק. אני חושב שזה מידתי, שזה נכון, אני חושב שנצטרך לשמור, גם ההערות שלך, חבר הכנסת שטרן, גם לראות שאת כל השינוי הגדול הזה צריך לעשות בצורה טובה ובשיח. אני לא בטוח שהצבא תמיד מבין, כשהייתי קמל"ר תמיד אמרתי שהמילואימניקים נמצאים במתחם העיוורון של הצבא בגלל שהחבר'ה לא עשו מילואים והם לא היו בדבר הזה. אני אומר את זה עכשיו. אני אוהב את שי ומעריך מאוד את העבודה של הצבא ואני חושב שמקומו של קמל"ר להיות, השיח בסוף יבנה, זה חייב להיות שיח דו-צדדי כדי לבנות את השינוי הגדול הזה. שתי הערות: הסדיר והמילואים הם דבר אחד ולא ניתן להפריד אותו, כשאתה נותן למילואימניקים לעשות תעסוקה ביו"ש אתה יכול לאמן את הסדיר ולבנות את הרציפות. אני לא מדבר על זה שהיחידות כל כך מעורבבות היום עד שקשה להפריד אותם, מדובר בשינוי אדיר. בכל גדוד שיריות יש כיום שתי פלוגות מילואים. הדבר השני, שירות המילואים הוא גם גורם ממזג, ממתן, בונה את כל השליחות הציוניות שבעיני היא לא מובנת מאליה. אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא שוחקים ולא הורגים את עצמנו בתוך כל האי-שוויון. 

<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

זה בסדר מה שאתה אומר אבל מדובר באנטי-תזה להצעת החוק שמונחת כאן. 

<< דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

אני חושב שלא, שרון, אבל אני חושב שבקטע הזה, יכול להיות חלקים אחרים בחוק שאת צודקת, בקטע הזה של אותה הוותיקיאדה, שתישאר כך או כך, ומי שירצה ילך כך או כך – לא משנה מה אנחנו נחליט פה. 
<< דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

- - -

 << דובר >> הושע פרידמן: << דובר >>  

אבל אנחנו עוסקים בחוק, אנחנו בית המחוקקים ולכן צריך להכניס את זה לחוק.

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה הקמל"ר השלישי שמגיע לפה, אנחנו יודעים את זה. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

נחזור למסגרת הדיון, אני רוצה להבהיר, כשהיה כאן רח"ט תומכ"א בפעם הקודמת והביא את הוראת השעה הדאיגו אותנו שני דברים. הנושא של המעטפת, כי הנטל גדל. למחרת הייתה מסיבת עיתונאים של שר האוצר ושר הביטחון שדיברו על תשעה מיליארד שלחלקם יש מקור תקציבי. אני יכול לתת צפירת הרגעה כי כבר התחלנו בדיוני תקציב הביטחון במסגרת דיוני התקציב הכללי ושם נמצאים הכספים האלה כפי שגם הוצג שלשום. ברגע שהכנסת תצביע אנחנו מעריכים שיהיה מקור תקציבי לכל הדברים האלה אבל עדיין יש פערים. אני בטוח שתכף נשמע על כך. יש הטבות למילואימניקים סטודנטים ויש דברים שקשה לכמת אותם. אני זוכר שאמרתי את המשפט הזה בישיבה הראשונה שעסקה בנושא הזה, שיש מוסדות במדינת ישראל שמבינים שאנחנו במלחמה ויש כאלה שלא, וזה המצב. הסטודנט שילם שכר לימוד למוסד ולא ידע אם מדובר במוסד שיתחשב במצב המלחמה או לא. אין המדובר רק בסטודנטים. הובא אלי אתמול סיפור של מתמחה ברפואה שסיים עכשיו ארבעה חודשים כרופא בעזה ועכשיו צריך לעבור את המבחנים. הוא פנה וביקש דחיה / הקלה / התחשבות. בקשתו לא נתקבלה, שום דבר. יש עדיין פערים גדולים שלא קשורים רק בחקיקה ובהרמת אצבע. 

הסוגיה השנייה, ואת זה גם אני אומר לכולם, הדיון טעון כי כולם רואים את התמונה המלאה. יש דרישה ספציפית של הצבא, אם זה בגיל הפטור ואם בהארכת השירות הסדיר שאתה, שי, מכיר יותר טוב מכולם. אנחנו, שרואים את התמונה הגדולה. עדיין, חוץ מהאמירה החיובית אתמול של הרמטכ"ל, לא ראינו תזוזה להרחבת המאגר של המשרתים באופן אמיתי. אני לא בין אלה שחושבים שצריך לעשות מזה רווח פוליטי, וזה בדיוק מה שיקרה בחודשים הקרובים בכנסת, כל אחד יצעק יותר חזק לכיוון זה או אחר, זה אחלה נושא וזה מביא הרבה מנדטים. באופן אמיתי צריך לראות – ויש נכונות – מרחיבים את המעגלים האלה. בסדר, אנחנו נצעק וכולי, אבל גם לא נשאיר את המדינה בלי הגנה כי לא בא לנו לתמוך במשהו. בסופו של דבר נגיע גם לנקודה הזאת אם זה יהיה שוב ושוב על אותה האוכלוסייה אז באיזשהו שלב לא יהיה רוב לדברים האלה ואנחנו נגיע למבוי סתום . 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אולי אפשר לבקש שבפעם הבאה נציגי הצבא יסבירו לנו מה האחוז מהאוכלוסייה שאנחנו מדברים עליהם. תגידו מתוך שכבת הגיל כמה אחוזים אנחנו מדברים עליהם כיוון שזאת הפרופורציה האמיתית. כדי שגם אנחנו נדע וגם אתם תדעו וגם המדינה תדע איך לשאת אותם על כפיים אם אלה המספרים שאנחנו מדברים עליהם. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

יש נתון?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אני לא מחזיק אותו פה אבל הוא הוצג כמה פעמים. אם לוקחים את גילי 21–45 ובודקים מי משרת שירות מילואים פעיל – זה מגיע לאחוזים בודדים. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אבל יש אוכלוסייה ערבית.

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

לכן אני מסביר שזה תלוי איך אתה סופר, כך גם אמר חבר הכנסת שטרן. כמובן שהנתון הזה מעלה את המספרים. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לא הרבה כל כך. 

<< דובר >> שי טייב: << דובר >>  

תנו לי רגע לענות, ברשותכם, אני צריך למדוד את זה מחדש כיוון שהרבה יותר אנשים שירתו במלחמה הזאת בשירות מילואים ויש פה עשרות אלפי אנשים שנכנסו לתוך המעמד של משרת מילואים פעיל ולא ראינו אותם במשך שנים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

נשמח לקבל את הנתון כי החוקים יבואו בשרשרת בעתיד הקרוב, טוב שיהיה לנו הנתון.

<< דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אם כבר נפתח לי המיקרופון מחדש אני רוצה לומר משהו לגבי מה שאמר חבר הכנסת שטרן על אלה שאנחנו לא מוצאים במאגרים. בסך הכול – לא אומר מספרים מכיוון שמדובר בישיבה שאינה תחת חיסוי – גם לפני המלחמה הזאת בסך הכול היו במאגרים כ-18% של האנשים. כמובן שכמדברים רק על לוחמים המספר הזה קטן, יש הרבה מינהלה במאגרים. צריך להגיד שחלק מהם קשורים בתהליכים. אנחנו מממשיכים לעשות, יש לנו עוד שני גדודים להקים. כל מה שאנחנו יודעים לעשות כדי לקרוא לאנשים האלה, זה אינטרס שלנו להגנה. צריך לזכור שמדובר בזרימה בין יחידה לבין מאגר. מן הסתם שמי שהגיע למאגר התאם פחות ליחידה ועכשיו אנחנו עושים שיבוץ - - - לכן הפעולה הזאת חלה על חלק מסוים בתוך הדבר הזה והיא נעשית כל הזמן כדי למצות יש לנו אינטרס, זה לא רק אינטרס של הנטל. הקמת גדוד מפנה גדודים אחרים. אני אומר שזה אינטרס שלנו. 

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אתה מדבר על מאגר. צוות ששחררת אותו ממילואים בגיל 24–25, הוא נמצא במאגר או לא? 

דובר >> שי טייב: << דובר >>  

לא אמור להיות צוות, צוות יש מודל בצבא - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

אני מכיר, ולמרות זאת שיחררו צוותים. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אז יכול להיות שהדבר נמצא או באופן מפוזר או בצוות. 

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

לא משהו ספציפי, אני רוצה להבין, האם עד גיל 45 גם אלה שנתת להם פטור ממילואים, האם נתתם פטור ממילואים בשנים האחרונות לחבר'ה שלה היו צריכים אותם בגלל - - -

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

ברור, אמרתי את זה קודם. 

<< דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

הם בתוך המאגר?

<< דובר >> שי טייב: << דובר >>  

לא, הם מחוץ לסד"כ הצה"לי. הם חלק מ-50,000 המתנדבים. הייתה מדיניות שמי שלא צריך יוצא ואנחנו עוברים למדיניות שאף אחד לא יוצא עד שהוא עבר זמן - - -

 << דובר >> אלעזר שטרן (יש עתיד): << דובר >>  

האם יש יכולת חוקית לקרוא לאלה שכבר קיבלו פטור? 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

לא באופן אוטומטי, זה לא בסמכות שלי, לדעתי. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

- - - 

<< דובר >> דרור גרנית: << דובר >>  

זו שאלה נכבדה.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

היא לא נכבדה כל כך, אפשר לתקן את זה בחוק. 

 << דובר >> דרור גרנית: << דובר >>  

אני לא מדבר על - - - אני מדבר על דין קיים. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

לא בטוח שצריך חוק, אלו החלטות צהליות, כמו שקורה שאנשים שפונים - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אז מוציאים אותם ממאגר פטור למאגרים, זה קורה. 

 << דובר >> דרור גרנית: << דובר >>  

לא קיימנו דיון מסודר בשאלה הזאת. יש אנשים שזמינים לשירות מיידי, יש את מה ששי קורא לו "המאגר", שעדיין מחזיקים אותם כאופציה, ויש אנשים שפטרנו אותם והם מחוץ לסד"כ. על המדרגה השלישית הזאת, בהנחה שהם עדיין בתוך תחום הגילים הרלוונטי, האם אפשר, לאחר שניתן להם הפטור הכללי להשיב אותם?

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אני חושב שהצבא עושה את זה בפועל. 

 << דובר >> דרור גרנית: << דובר >>  

זאת שאלה שאנחנו לא - - - 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

נשמח לקבל עמדה - - - משרד הביטחון והמשפטים. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

מי שרוצה לחזור, בוודאי שאנחנו מחזירים אותו. השאלה היא האם אפשר לכפות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

חלים עליו החוקים במדינת ישראל, התחולה אומרת שמגיל מסוים עד גיל מסוים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

שרון, בבקשה. 

 << דובר >> דרור גרנית: << דובר >>  

זה עניין מורכב.

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

ראו, אומר לכם דבר אחד, התחושה של הקלות הבלתי-נסבלת שבה אנחנו הולכים תמיד לפתרונות הקיימים ולאלה שכבר נושאים בנטל ומטילים עליהם עומס נוסף – היא תחושה קשה מאוד. בתחילת השבוע ביקרתי בגדוד מילואים בסמוך לצפון הרצועה, פגשתי שם, חייל מילואים, סטודנט להנדסת חשמל סביב גיל ה-30. הוא סיפר לי שקפץ כבר ב-7 באוקטובר, כבר עברו חודשיים מהסמסטר ומסבירים לו שלא בטוח שהוא יסיים את השנה הנוכחית כי זו הנדסת חשמל. התפתחה ביננו שיחה על המצב במדינה ועל התחושה שאנחנו כהנהגה מצופה מאיתנו לא ללכת למקומות הקלים, להסתכל על הדברים – בהתחשב ב-7 באוקטובר – באופן שהוא אחר, שהוא שונה, שמביא לידי ביטוי הוגנות אמיתית בחלוקת הנטל. אמר את זה בחור שבחיים שלו לא אמר לא, הוא התייצב עוד לפני שקראו לו, הוא מ"פ פלנ"ט שלוחם בפעילות עצימה בח'ירבת חיזעה מתחילת הלחימה ועדיין אין צפי סיום. גדוד מרשים מאוד. אני הולכת עם הדברים שהוא אמר לי מתחילת השבוע ועד היום. אדוני, אמרת שזה נושא פוליטי, אני לא רואה בזה נושא פוליטי. אני מסתכלת על מה שאמר אתמול הרמטכ"ל, זה הכי רחוק מפוליטי בעיני. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

מי אמר שזה פוליטי? 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אמרת שהנושא מוסיף מנדטים או לא מוסיף מנדטים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תבדקו אותי בחודשיים הקרובים – כל אחד יעשה מזה הון פוליטי ולא יהיה דיון ענייני. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אדוני, אני שואלת את עצמי מה העם בישראל מרגיש. הדבר הרחוק ביותר שאני רוצה שנחזור אליו הוא ה-6 באוקטובר. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

הלוואי. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

אין לי שום עניין לחזור ל-6 באוקטובר ואני פונה בשמו של אותו מ"פ ושל הנושאים בנטל לכל הציבורים שברור לחלוטין שהם אחים שלנו, וברור לחלוטין שהם חלק מאיתנו, ושמי שיהיה הכי מבסוט מוויכוח וקרע שיתגלע כאן הם שונאינו ואויבנו, אנחנו בטח לא רוצים להיות שם. אני פונה אליהם ליזום ולייצר סוג של הצעה שבסוף תכנס אותנו למשהו שמביא לידי ביטוי את היותנו בסירה אחת. אנחנו הולכים לכיוון מטלה שאין מה לעשות, כולנו שותפים לגורל וחייבים לעשות ביחד את הדברים. לא ייתכן שכל היום נלך למרחב הפתרונות הקלים, לא ייתכן שכל היום נמצא את עצמנו מאריכים לאוכלוסיית המילואים וכל היום נמצא פתרונות קלים אבל נתעלם מהפיל שבחדר. הפיל שבחדר משמעותו שאנחנו תחת איום קיומי בשבע זירות במקביל ואנחנו צריכים להיבנות באופן אחר, שמביא לידי ביטוי צבא גדול וחזק שיש בו מסגרות גדולות, מגוונות, מורכבות מכל חלקי החברה הישראלית. אנחנו לא נמצאים במצב של פינג-פונג של מי עושה ומי לא עושה. מדובר בבעיה מערכתית שאי-אפשר לפתור בפתרונות של - - -. אנחנו מחויבים לייצר ריענון בכל מה שקשור בשירות סדירו ומילואים, זה חלק מהדבר הכולל, חייבים להסתכל על זה בצורה כוללת כמו שאתה אמרת. אנחנו צריכים לחייב את הצבא לצאת מאיזור הנוחות. שי, ברור לי שמה שחשוב לך כרגע זה פתרונות, גם אני חרדה לביטחון מדינת ישראל ורוצה שיהיו פתרונות, ושאם תיפתח רעה מצפון אז הצבא יידע לתת לה פתרון, כולנו שם. אבל אני חושבת שאי-אפשר ללכת לפתרונות הקלים, חייבים להסתכל על זה בצורה רחבה וזה מתחיל מהצבא זה מתחיל מהאמירות של הרמטכ"ל אתמול שאמר שכולם צריכים לשרת בצה"ל, מי שצריך לתרגם את האמירות האלה הלכה למעשה זה אתם ואנחנו.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

מסכים עם כל מילה. שרון, את יושבת בוועדה הזאת מהיום הראשון, לא נמאס לך לשמוע אותי אומר בכל פעם שיש דיון רלוונטי שיש אלפי אנשים שהיו מוכנים היום להצטרף לציבור המשרתים ולעשות בט"ש – אף אחד לא יהיה בסיירת מטכ"ל – כוונתי לחרדים ולעולים חדשים שעלו לאחר גיל הסדיר ואף אחד לא מגייס אותם. הרבה מהאנשים האמורים גרים ביהודה ושומרון ובכל מיני מקומות. כוונתי לתוכנית מעין תוכנית שלב ב' המוכרת מפעם. עיקר הגדודים בהגמ"ר הכילו ציבור שכזה ושירתי יחד איתם כשהייתי תושב יהודה ושומרון. אני אומר את זה לרמטכ"ל, לראש אכ"א ולשר הביטחון וחברי הוועדה כבר מתחילים לפהק כשאני אומר את זה ושום דבר לא קורה כבר יותר משנה. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אשמח לקבל כל מי שרוצה לעשות שלב ב' ולא קיבל מענה למרות שהוא יכול. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

בשביל זה צריך לגייס. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

דיברת על שלב ב', אלו אנשים שכבר קיבלו את הפטור שלהם. בתחילת המלחמה פתחנו מוקד ייעודי לדבר הזה כדי שיתגייסו דרכו חרדים ונשים דתיות. המוקד קיבל מעל 3,000 פניות שלא כולן רלוונטיות. אין אחד שהוא כשיר ולא התקבל, כולל החזרות מפרופיל 21, גיוס תוך כמה ימים וכן הלאה. אני חושב שבהקשר הספציפי של הנושא שאתה מדבר עליו כבר שנה שלמה הצבא פתוח מאוד. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

יש מושג משפטי שנקרא "נטל ההוכחה". לא מוקד שהם צריכים לפנות אליו, יש לשלוח להם צו גיוס ושהם יבואו. עוד פעם, אני לא מציע שתשלח מ"צ לכל אחד שלא בא, אבל אם תשלח 1,000 צווי גיוס ויבוא 600 אז זה כבר - - - 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אבל החוק נתן להם פטור.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אולי אנחנו לא מדברים על אותו הפטור. מי שעלה לארץ בגיל 27, בחור בריא, לא שירת בצבא במדינה ממנה הגיע, כבר לא ייקחו אותו לשירות סדיר. למה לא לגייס אותו, למה לא לשלוח לו אחרי כמה שנים בארץ, בדגש על תושבי קו התפר ויהודה ושומרון – ויש אלפים כאלה – אותו דבר אני אומר, באווירה הנוכחית, גם מבית"ר עילית היו באים לשלב ב'. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

יש - - - בסוף מרץ, כולם מוזמנים, טירונות לחרדים בבית"ר עילית ומודיעין עילית. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מוזמנים ולא מתייצבים? תגיד בצורה ברורה, אנחנו רוצים לשמוע. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

כולם מוזמנים, נפתחת טירונות שלב ב' בערים החרדיות ששם אין פוטנציאל לוחמים שיכול להגן על היישובים, כולם מוזמנים. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

מצוין, הם קיבלו הכשרה אבל לא חיילו אותם וחבל, גם מבחינת התפיסה הציבורית. הם בכיתות כוננות אבל לא חיילו אותם על מנת לתת להם 03. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

נבקש לשמוע בחודש מרץ כמה באמת הגיעו. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אני אשמח. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

בשמחה רבה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

מירי בבקשה.

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

אני רוצה להתייחס לביטול הפטור שניתן. אני מפנה אתכם לסעיף 36 לחוק שירות הביטחון: "שר הביטחון רשאי בצו, לעשות אם ראה לנכון, מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל. הוא רשאי לפטור יוצאי צבא משירות מילואים לתקופה מסוימת או לחלוטין".

אומר סעיף 38 לחוק שירות הביטחון: "נתן שר הביטחון צו לפי סעיף 36 רשאי הוא לבטל את הצו בהתקיים אחד מאלה". בין יתר הנימוקים: "הטעמים שבגללם ניתן הצו אינם קיימים עוד". יפה, אז אם הצבא מכיר את הסעיף אז אתם יודעים שאין לכם בעיה לבטל לחלוטין את הפטורים שניתנו. 

 << דובר >> דרור גרנית: << דובר >>  

אני לא בטוח שזה פשוט עד כדי כך, יש יותר מורכבויות מזה. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

 - - - כיוון אחד - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

דרור, בדיוק, רק שלא נגיד שמכיוון שהדרך הזאת יותר ארוכה אז אנחנו בדרך הקלה ניתן עוד עשרה ימים לאלה שממילא משרתים, את זה אסור לעשות. 

<< דובר >> פזית תדהר: << דובר >>  

יש פרוצדורה אבל זה באמת נושא שלא לובן במשרד הביטחון.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

חברים, יש לכם בקשה מצד ועדת החוץ והביטחון ללבן את הנושא. 

 << דובר >> דרור גרנית: << דובר >>  

- - - עמדתך, אני אומר שהסוגיה לא לובנה. להשיב אנשים מסטטוס של פטור לסיטואציה שהם כשירים לגיוס, מסיטואציה של פטור מלא, מדובר בשאלה מורכבת - - -

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

- - - מאוד מורכב - - -

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

גם לחוקק הוראת שעה זה מורכב, בוא נתקן את זה. 

 << דובר >> מירי פרנקל-שור: << דובר >>  

- - - את הפתרון המשפטי לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

דרור, כמו שאמרתי, יש לכם גם בקשה של ועדת החוץ והביטחון ללבן את הסוגיה מול משרד הביטחון ומול צה"ל ולומר לנו מה אפשרי ומה לא אפשרי. אם תגידו לנו שצריך לשנות סעיף בחוק אז נעשה זאת, אין מדובר בתורה מסיני. אני חושב שלא כל דבר מצריך חקיקה. כמה אנשים שהוזמנו לוועדה ורוצים לומר לנו כמה מילים. אופיר כהן, יושב-ראש העמותה למען משרתי המילואים, בבקשה.

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>  

בוקר טוב, הדיון הזה הוא דיון פרומו לדיונים הבאים שיהיו על חוק המילואים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אתה צודק לגמרי.

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>  

ברור לכולנו שהכול יהיה סביב העניין הזה. אני רוצה לומר דברים על ההיסטוריה, כשמתכננים קדימה חשוב להבין גם מה יש לנו ביד. בחוק המילואים שחוקק ב-2008 קבעה הכנסת שהממשלה צריכה לאשר אחת לשנה את היקף וכשירות הכוח של הצבא, שצריך להיות דיון פעם בשנה בו הרמטכ"ל מציג את הדברים לשר הביטחון ולממשלה וזו מאשרת את כשירות הכוח והיקפו. לצערנו הרב הדיון הזה לא התקיים כמעט עף פעם מאז 2008. זה קרה פעמיים בשנתיים האחרונות ולפני כן זה לא קרה אף פעם. במשך העשור האחרון פורקו המון יחידות, לא אפרט מספרים כי אנחנו בדיון פתוח. גדודים, חטיבות ואוגדות פורקו, שוחררו עשרות אלפי חיילים מהיחידות הללו. ברור לכולנו שיש מאגר. אני יודע שהצבא עושה עבודה טובה כדי להחזיר את כל האנשים האלה אבל יש עוד דברים נוספים שאפשר לעשות. אני לא שופט אף אחד בסיטואציה שבה אנחנו נמצאים אבל צריך להבין מה היה לנו ביד. 

העניין של שוויון בנטל הוא לא עניין קל, זה לא רק להביא את כל מי שלא מתגייס ולא רק לפצות כל חייל מילואים את הפיצוי הנכון כדי שהוא יהיה שווה לאחר, זה הרבה מעבר לזה. יש כאן תפיסה עמוקה ביחס לצבא עם. אנחנו מתנגדים לכל פגיע בשוויון בנטל, הוראת השעה פוגעת בצורה בלתי-רגילה בשוויון בנטל. אנחנו נמצאים במציאות ביטחונית אחרת והצבא צריך להגן על הגבולות, אז מה אנחנו צריכים לעשות? דרשתי את זה בדיון הקודם, אני חושב שהוועדה הזו צריכה לבקש מהצבא להציג בדיון סגור תוכנית מדויקת שתסביר איך אנחנו מסתכלים על זה בשנתיים הקרובות. אי-אפשר לומר שמכאן ואילך כל מג"ד יעשה 70 ימי מילואים, ברור לכולנו, ואני אומר לכם את זה כמג"ד חי"ר לשעבר שלא יהי מג"דים ולא יהיו מ"פ וגם לא חיילים. המשפחה לא תיתן להם ללכת, העבודה לא תיתן להם ללכת ואנחנו לא נוכל לעמוד בזה. חייבת להיות תוכנית שלא משנה את החוק ומדובר בהוראת שעה בלבד ולא מעבר לזה, ולצד זה להציג תוכנית שמראה איך אנחנו בונים את הכוח אחרת ומגייסים את כל מי שאפר כדי שנוכל לעמוד בדבר הזה. 

שתי נקודות לגבי האופציות.: במלחמה הזו גייסנו 5,600 בני מקום. פיקוד העורף יצא בקול קורא לאנשים בעלי פטור כדי לשמור על היישובים. גויסו 5,600 אנשים מתוך כ-50,000 פניות, זאת אומרת שאנחנו רק צריכים לקרוא לאנשים, לא צריך חוק ולא כלום, יש מלא אנשים שרוצים לתרום. צריך לשנות את התפיסה. אני פונה לנציגי הצבא כי אני מכיר את הבירוקרטיה ואת התהליכים לגיוס האנשים האלה. עכשיו, כשאנחנו נמצאים לפני בחירות לרשויות המקומיות, יש המון מועמדים לרשויות המקומיות שרוצים להמשיך לעשות מילואים אבל הם נתקלים בקשיים רבים לעשות זאת למרות שלראש אכ"א יש את הסמכות החוקית לקבוע שהם יוכלו לשרת במילואים למרות שהם מועמדים לבחירות. אם הוא לא מועמד לראשות העיר אין שום סיבה בעולם לשחרר אותו מהמילואים. 

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

אני לא יודע איך זה קשור. יש ועדה בראשות חוק אכ"א והיא דנה בכל הערעורים. יש חוק שאנחנו מחוייבים לו – הזכות לבחור ולהיבחר – אני מתרשם שזה נעשה באיזון מדויק דרך ועדות הערעורים. ראש אכ"א אישר המון אנשים - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

לא הבנתי, להישאר במילואים? 

<< דובר >> שי טייב: << דובר >>  

למשל מג"ד שנמצא עכשיו בקו, יש כל מיני הגבלות שאני לא רוצה להיכנס אליהן, התהליך הזה מתנהל. 

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>  

לא אמרתי שהוא לא מתנהל. אני אומר שהוא לא מתנהל מספקי מדויק לטעמי. אנחנו עמותה שמונה 20,000 חיילי מילואים, אני מקבל פניות יום-יומיות ועוזר לחיילים באותו הולת"מ. אם יש חייל שאתמול קיבל תשובה שלילית והוא נמצא בוועד יישובים בצפון - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אופיר, סליחה שאני קוטע אותך, קיבלתי פנייה הזויה, יש במועצות האזוריות יש מציאות שמאיזה מושב יש נציג למועצה. אין להם בכלל בחירות, כולם יודעים שאותו חיים יענקל הוא נציג היישוב למועצה, אין בחירות, אין שלטים, הכול בהסכמה. אומרים לו לעזוב את המילואים כי הוא מועמד בבחירות. פנו אלי אנשים עם הסיפורים האלה. 

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>  

שי, אני ממליץ בעניין הזה לתת פטור גורף לכולם ולאפשר לכולם להישאר במילואים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אלא אם מישהו מבקש להשתחרר. 

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>  

זה ברור, אבל כשחסרים לנו אנחנו צריכים לאפשר. לעניין המוקד, אני לא מכיר את המוקד הזה, אני באמת חושב שיש צורך בקול קורא שאתם יכולים להוציא ואנחנו יכולים לדברר, אני בטוח שיבואו, אני מכיר המון שהפננו לצבא, אנשים שרוצים לחזור לשירות המילואים. יש המון כאלה ולדעתי לא צריך שום חוק בעניין הזה. התנאי הנוסף שאנחנו מעמידים – אני לא רצה לומר כך כי אנחנו לא מעמידים תנאים – אנחנו חושבים שצריך לטפל בו כדי שנוכל לחיות בשנים הקרובות עם הסיפור של המילואים, כוונתי למעטפות ההגנה למגויסים למילואים. האמירה העקרונית היא לגבי כל מנגנון הפיצוי שחייב להיות קבוע. אני מזכיר שכל מה שקשור במגויסים למילואים הוא בגדר הוראת שעה שרלוונטית רק ל-2024. הרי ברור שגם בשנת 2025 נצטרך את המילואימניקים האלה. אי-אפשר לתת להם את הפיצוי הזה השנה ולא בשנה הבאה. זה חייב להיות בחוק. 

עניין קרן הסיוע שעובדת לא רע ונותנת פיצוי יפה להרבה מאוד אנשים. היה שינוי בקרן הסיוע כי התווספו לה 200 מיליוני שקלים בעקבות החלטת ממשלה כדי לתת פיצוי לעצמאים. עד היום אין תקנון שמסדיר את התקנון הזה, ישנו רק התקנון הראשוני ואין תקנון שאמור לכלול גם את העצמאיים. דובר על כך שגם נשות המילואימניקים צריכות להיות כלולות בתוך הדבר הזה כי הנזק שיכול להיגרם להן הוא בעקבות זה שהבעל שלהן היה בשירות המילואים. 

הנושא השני הוא עניין המס. הפיצוי שניתן דרך קרן הסיוע, פיצוי שהוא חליף הכנסה בלבד, ממוסה ב-25%. חצי מאלה שנמצאים היום במילואים הם כאלה שלא משלמים 25% מס בשוטף שלהם ולכן אין צורך לגבות מהם 25% מס. פנינו לרשות המיסים ועדיין לא קיבלנו תשובה. אנחנו מבקשים שלא יהיה מס על הפיצוי שניתן דרך קרן הסיוע, אי-אפשר להעביר כסף ממקום למקום. 

שיפוי מעסיקים: אנחנו רואים עכשיו שהרבה מעסיקים קרסו. אנחנו צריכים לטפל בהם. עבר משהו חלקי שמדבר על ההסכם שהיה בין האוצר להסתדרות לגבי עסקים מסוימים שיקבלו 20% תוספת על כל חייל מילואים. לא מדובר בכל העסקים במדינת ישראל, מדובר בהוראת שעה בלבד. את הדבר הזה חייבים להסדיר אחת ולתמיד. העסקים לא צריכים לסבסד את שירות המילואים מכיוון שזה יגרום לכך שהם לא יעסיקו מילואימניקים יותר.

מענה לסטודנטים: למרות כל המתווים שבנינו יש הרבה אוניברסיטאות שאומרות ששליש מהסטודנטים לא יסיימו את שנת הלימודים. צריך להחזיר להם את הכסף שהם שילמו ולפתור להם את הבעיה. זה ברור, נכון?

סוגיות במעטפת האזרחית: יש את העניין של הטיפול הנפשי ואת העניין של המערך המשפטי. היום אנחנו נתקלים במלא בעיות אצל מילואימניקים שיש להם בעיות עם העבודה. לא פיטרו אותם אבל שינו להם את העבודה, את המשרה, יש להם הרעת תנאים וכולי. הם זקוקים לסיוע משפטי. יש משהו קטן אצל קמל"ר, הוא נותן סיוע חלקי. יש משהו שהעמותות עושות אבל זה לא מספיק. יש למשרד הביטחון מערך שמסייע למפוטרים. צריך לסייע לאלה שהם לפני פיטורים. ביקשנו את זה בדיון הקודם ועד כה לא קיבלנו תשובה בעניין. אני חושב שחייבים לתת מערך משמעותי של סיוע משפטי לכל אותם המילואימניקים. 

שינוי נוסחת חישוב תגמול המילואים: לחשב לפי 1/22 ולא 1/30. ביטול המס של 25% על התגמול הנוסף שמשלמים למילואימניקים עבור 30 הימים הראשונים. שליש מהמילואימניקים לפחות לא נמצאים במדרגת המס הזו אז למה לגבות מהם את זה. צריך להוריד את העניין הזה אחת ולתמיד לכולם. 

 << דובר >> מאיר כהן (יש עתיד): << דובר >>  

אני אומר שוב שבשבוע שעבר הגשתי הצעת חוק בנושא ובלי למצמץ דחו אותה. מדובר במענק ולא בהכנסה, יש הבדל בין מענק להכנסה. זה פשוט לא צודק מה שעושים, זה גזל של כסף מאנשים שמגיע להם.

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>  

נכון, גם לא ניתן לעשות תיאום למי שמשלם - - - 

ביטול הגדלת מענקים למתנדבים מעל גיל הפטור: נוכחנו לדעת שמי שמתנדב והוא מעל גיל הפטור לא מקבל את כל המענקים. הייתי מופתע מאוד, לא הכרתי את זה. את העניין הזה צריך לסדר. כל מילואימניק צריך לקבל כמו המילואימניק שלידו. 
<< דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

הוא עושה מילואים ולא מקבל את המענקים? 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

לא את כל המענקים, אם הוא מתנדב והוא מעל גיל מסוים אז לא את כל הזכויות. 

 << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >>  

מה זה הדבר הזה?

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

רגע, רגע, לזרוק ואז - - -

 << דובר >> אופיר כהן: << דובר >>  

אני אומר ששמעתי על זה בפעם הראשונה לפני הישיבה, אני לא מכיר את המענקים המדויקים. מי שאמרה את זה היא ראש אתכ"א, אבישג, כנראה שהיא יודעת מה היא אומרת, היא אמרה לי את זה בעצמה. היא תותחית על ועושה עבודה מדהימה. בכלל, אתכ"א עושים עבודה מדהימה וכן אכ"א. לעמוד במצב שכזה עם היקף הכוח שיש להם זה לא דבר פשוט. 

ברור לכולנו שהנטל לא יכול להתחלק כפי שמצפים שיחולק בזמן הקרוב. הסיפור הוא לא המלחמה אלא השנתיים הקרובות בהן אנשים יפוטרו בגלל כמות המילואים שהם יצטרכו לעשות. צריך לטפל בהם, במעסיקים שלהם, במשפחות שלהם ובחוק המילואים שיביא עוד חיילים כדי שהנטל יהיה מחולק בצורה טובה יותר. תודה רבה.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה, אופיר. אוסיף בשם חברי הוועדה שמשמח מאוד שכיוונו לדעת גדולים. חוק המילואים עוד לא הגיע אלינו אך מכיוון שהנושא עלה שלשום בישיבה אז המלצנו מאוד לממשלה שהחוק יגיע אלינו בצורת הוראת שעה ולא של חקיקת קבע כי בלי שיש תוכניות ותשובת להרחבת המעגלים והמאגרים אני לא בטוח שאפשר לחוקק חוקים כאלה כחוק קבוע. אנחנו מבינים שיש צרכי מלחמה אבל מעבר לזה זה יהיה פשוט לא נכון. רותם אבידר צליק מפורום נשות המילואים, בבקשה. 

 << דובר >> רותם אבידר צליק: << דובר >>  

שלום, בוקר טוב, אני רותם אבידר צליק, בעלי במילואים מה-7 באוקטובר. אני עורכת דין. שבועיים לאחר תחילת המלחמה הוציאו אותי לחל"ת ומאז והיום אני בלי עבודה. יש לי שלושה ילדים קטנים בבית, אחת מהם עם צרכים מיוחדים. באנו לכאן כדי להסביר שאנחנו לא משפחות מבוססות וחשוב להבין את זה. העומס שאנחנו חוות הוא עצום. אנחנו מעט מדי, מדובר בעומס כבד מדי על קומץ קטן של אנשים. רגע לפני שבכזאת קלות מחליטים להעלות את גיל הפטור ולהעמיס עוד על אותו קומץ צריך לתת מעטפת רחבה שתחזיק אותנו. נאמר כאן שיש מעטפת סיוע רחבה שעובדת מצוין, בפועל היא לא עובדת מצוין. יש פערים בהקשרים הכלכליים שהמתווה מציע. המענקים שצריכים להיכנס בכל חודש לא נכנסו, הם נכנסו פעם אחת רטרואקטיבית ומאז אנחנו עוד ממתינות ולא מקבלות תשובות מדוע הם לא ממשיכים להיכנס יש כאן משפחות שלא מצליחות להחזיק כלכלית ואני אחת מהן. אנחנו לא מצליחים להחזיק את משק הבית כשאני בלי עבודה בעקבות שירות המילואים של בן הזוג שלי. המענקים האלה לא נכנסים למרות שהכול מוסדר ועברה החלטת ממשלה.

ברמה התעסוקתית, כמו שאופיר ציין - - -

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

סליחה שאני קוטע אותך, חשוב לנו להבין: זה לא נכנס כי אתם צריכים ליזום משהו כדי לקבל או שזה פשוט עוד לא הגיע?

<< דובר >> רותם אבידר צליק: << דובר >>  

יש מענקים שהיו אמורים להיכנס כל חודש על כל עשרה ימים.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

אוטומטית, כמו משכורת.

 << דובר >> רותם אבידר צליק: << דובר >>  

נאבקנו על מנת שזה יהיה משהו קבוע כדי שנוכל לייצר ודאות ואנחנו עדיין ממתינות למענקים של פברואר. בינואר נכנס רטרו-אקטיבית ועל פברואר אמור להיכנס מענק שיהיה מענק קבוע על אותם ימי מילואים שכבר נצברו. אנחנו עדיין ממתינות. לגבי מערך מיצוי הזכויות, אנחנו גוף של מתנדבות, 14 נשים שהקמנו גוף של נשות מילואים מתוך הצורך והכאב הזה שנוצר ומערך מיצוי הזכויות כולל 30 עורכי דין ועורכת הדין שבות רענן שמאגדת את כל הדבר הזה. אנחנו עושות את זה בהתנדבות מלאה ומקבלות מאות פניות. עד עכשיו קיבלנו מעל 580 פניות שכוללות פניות של אנשי מילואים שמפוטרים, שימוע, חל"ת, קיצוץ שעות, תפקיד שהשתנה. אנחנו צריכות לטפל בזה יום-יום. עד שלא תהיה מעטפת מסודרת ויציבה שתומכת באנשים המילואים אי-אפשר להעלות על הדעת עוד ימי מילואים ועוד עומס. זה לא סביר. 

דבר אחרון והוא סופר חשוב: העניין הרגשי. העניין הרגשי לא מטופל. שמעתי כאן שיש טיפולים זוגיים. אנחנו עוד לא חווינו. יש 1,500 שקלים שנתנו כוואוצרים, זה לא משהו שמתאפשר לעשות אותו כשזה כל-כך מעט, אף אחד לא יתחיל טיפולים כאלה, המענים עדיין לא שלמים ואנחנו עוד שם. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

שגית ברנר, בבקשה.

 << דובר >> שגית ברנר: << דובר >>  

תודה עבור ההזמנה להשמיע את הקול שלנו, הקול של 100,000 משפחות מגויסות, מבחינתנו כולנו מגויסים. דיברתם על שמירת כשירות צה"ל אבל מה עם שמירה עלינו, על הבית שלנו. כולם חזרו לשגרה ואנחנו לא צפויים לחזור לשגרה מכיוון שחוזרים וקוראים להם שוב. אמש קיבלתי הודעה שכנראה באוגוסט הוא הולך להיות מגויס, אין לי מושג איך אני הולכת להתמודד עם שלושה ילדים בבית. הגדול שלי בכיתה א' יש לי ילד בן חמש וילד בן תשעה חודשים, לא יודעת איך אני שורדת את אוגוסט שוב. דיברנו על סטודנטים, בעלי סטודנט לתואר שני, כרגע הוא שוקל האם להמשיך את הלימודים שלו כי נפשית הם לא מסוגלים להכיל את זה. הוא שוחרר לפני שבוע, הוא אמור להוכיח את עצמו בעבוד ה וגם לחזור ללימודים. איך הם מסוגלים לעשות את זה ולקחת עליהם את המשפחה אחרי כל החוויות שהם חוו בעזה. זה פשוט לא הגיוני לדרוש מהם לחזור לשגרה כל-כך מהר כי המעטפת נגמרת ביום שהם משוחררים מצו 8. זאת התחושה שלנו.

משקי הבית מדממים, הפגיעה היא בלתי-הפיכה ברמה הכלכלית והתעסוקתית. אני מנהלת עסק, יצאתי לעצמאות תוך שיח עם מתן בן זוגי כשהחלטנו שהוא שותף מלא בבית. כשאני בעבודה הוא עם הילדים והוא מגדל אותם. אין לי את היכולת כעת לתכנן שנה של עצמאית קדימה ולא הכניסו אותי לתוך המתווה שאמור להיות למילואימניקים. למה? כנראה שאני פחות נחשבת. אני סוחבת את המלחמה הזאת ואני חזקה כדי שהם ילכו ויגנו על כולם אבל אותי לא מכניסים לתוך זה. הפכנו להיות לאזרחים סוג ב' בזמן שההיגיון אומר שכולם צריכים להצדיע לנו. כן, אנחנו אחוז מאוד קטן. אני חיה בקיבוץ, בערך 20% מגויסות והיתר לא. לפני בערך שבועיים קיבלתי מכתב לתא-הדואר האישי שלי ובו כתוב: "מה את כל הזמן מתבכיינת, צאי לעבוד". אני לא יכולה לצאת לעבוד, אין לי את היכולת כשיש לי ילדים קטנים בבית וצריכים אמא שתחזק אותם ותהיה שפויה עבורם. אני לא יכולה להביא בייביסיטר אחר הצהריים ולהיעלם לילדים שלי כשגם אבא לא נמצא בתמונה רוב הזמן. 

אנחנו אזרחים סוג ב' כי אף אחד לא ייקח מילואימניק לעבודה וגם לא את אשתו. להיפך, מפטרים אותנו. שום חוק לא יעזור בעניין הזה כי זה פשוט לא משתלם למעסיקים להחזיק את מי שיוצא למילואים וגם את בנות הזוג שלוקחות שעת עבודה פחות או לא יכולות להגיע או מאחרות. הילדים שלנו הפכו לילדים עצובים, חרדים, כועסים. הילדים שלי הפכו להיות תלויים באמא. אבא בבית והם באים ושואלים אותי כל דבר אף על פי שאבא יושב בספה לידם. הם לא מבינים שהוא חזר לתוך התא המשפחתי. אז ייקחו לי אותו עוד פעם לעוד 40 ימים ואז מה, מי יחזק אותנו, 1,500 שקלים? 

איך אנחנו אמורות להתכונן לשנים האלו קדימה בלי שום צפי לשינוי. איך אנחנו אמורות לתכנן את עצמנו, אלו השנים הקריטיות שלנו במשפחה ובתעסוקה. לא התחתנו עם צה"ל כן התחתנתי עם מישהו
 שעושה מילואים. הוא פרמדיק בצנחנים וכל שנה יוצא לתעסוקה שלו.

צריך להגדיל את השורות בכל מחיר, לא רק אוכלוסיות מסוימות. כולם צריכים להתגייס וכולם צריכים להיות מתחת לאלונקה, יש להצדיע לא רק למילואימניקים אלא גם למשפחה מאחור שמחזקת ותומכת וצריכה גם להכיל אותו ביום שאחרי עם מה שהוא מתמודד. הם קיבלו יומיים של היערכות ויומיים של שיח, אותי אף אחד לא הדריך איך לקבל אותו חזרה הביתה, אף אחד לא הדריך איך לקבל בעל שעבר מלחמה. אנחנו שקופות גם מבחינת הצבא, אני מצטערת, סליחה, אני אמוציונלית.

<< דובר >> רותם אבידר צליק: << דובר >>  

רק מילה אחרונה, ברשותכם. בסוף אנחנו חוות את זה בבית. אנחנו רוצים ש-2% יהפכו ל-3%, צריך לדאוג ש-2% לא יהפכו לאחוז אחד כי זה מה שיקרה בסוף. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

חד משמעית. שי, בבקשה.

 << דובר >> שי טייב: << דובר >>  

לגבי המענקים, הפעימה הראשונה שולמה מספר ימים לאחר אישור הממשלה. הפעימה השנייה הייתה, כיוון שיש גם שינויים, היא הייתה פעימת השלמה. הפעימה הנוספת, של חודש ינואר, תשולם ב-1 במרץ. יש תהליך שנקרא גזירת שכר, הוא קורא עכשיו וב-1 במרץ. צריך להגיד שתשלום המענקים הולך לפי מדידות של עשרה ימים ולא חודש שלם אז הוא כל פעם מחושב לפי מה שכל אחד עשה. כל מה שאמרת מדויק ומה-1 במרץ ייכנס כסדרו. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה. חגי קורח, מזכ"ל מטה המילואים.

 << דובר >> חגי קורח: << דובר >>  

הוצאנו נייר עמדה מורחב ומפורט. כפי שאמר יושב-ראש הוועדה, לא כל הגורמים במדינה מפנימים את הצרכים של המשרתים. האחוזים הבודדים שנושאים בנטל ההולך וגדל צריכים להינשא על כפיים ולקבל מעטפת מלאה ותומכת. אנחנו קוראים למדינה להתאים את מתווה הסיוע לצרכי המילואים ובהם העסקים הקטנים, סטודנטים, משפחות, הורים ונשות המילואים. אנחנו מודים לחברי הכנסת הרבים מהקואליציה והאופוזיציה, ליושב-ראש, לשדולת המילואים בראשות חבר הכנסת משה טור-פז שיושב פה. אנחנו קוראים לחברי הכנסת שיוזם חבר הכנסת משה פסל לסיוע למילואימניקים בהשגת דיור בר השגה. הוצאנו נייר עמדה בנושא. אנחנו קוראים לראשי הרשויות לסייע בגזרתם במעטפת עירונית מחבקת ותומכת. תודה לראש עירית ראשון לציון שהקים בית לחיילים משוחררים ופועל להקים בית נוסף, הם דוגמה ראויה לכך. המעטפת המלאה הכרחית לרוח הלחימה ויש לה חשיבות אסטרטגית בהיעדר שוויון בנטל, תודה. 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה. איתי נבו לנדסברג מפורום מג"דים- מח"טים, בבקשה.

 << דובר >> איתי נבו לנדסברג: << דובר >>  

ראו, ב-7 באוקטובר צה"ל הופתע אבל אני מניח שהוא לא מופתע מכך שכל כמה שנים יש מלחמה. בשנת 1998 גילינו לצה"ל שאין ביטוח לחיילי המילואים, זה לקח ארבע שנים של מאבק ורק אחרי ארבע שנים בחומת מגן באנו לוועדה והכנסת העביר את החוק. נאלצנו להילחם מלחמה קשה כדי שחברי הכנסת ישתכנעו שצריך לפתור את הבעיה. הבאנו אז את חוק המילואים, לקח ארבע שנים והגיעה מלחמת לבנון השנייה, כל הוועדות והתחקירים, וב-2008 עבר חוק המילואים. מדובר בחוק שישבו עליו הרבה חודשים, הוא נועד בדיוק בשביל המצב שאנחנו נמצאים בו היום. לבדוק את הכשירות של מערך המילואים מול העומס שמוטל על אנשי המילואים. אי-אפשר להעמיד את אנשי המילואים במצב שמצד אחד הם צריכים לדאוג למדינה ולצבא ומצד שני הם צריכים להתלבט אם לפגוע במשפחה שלהם, בלימודים שלהם ובפרנסה שלהם. חוק המילואים איזן בדיוק את העניין הזה. הצבא אומר שהוא רוצה לפתור בעיה נקודתית אבל זאת לא בעיה נקודתית. הצבא היה צריך במשך השנים להתכונן למה שהגענו אליו עכשיו. כל פירוק היחידות נעשה בהוראת הצבא. אני זוכר את יחסי הציבור שכונו "הטובים למילואים". אמרו שמגייסים רק את הטובים למרות שזה פוגע בשוויון בנטל ובחוק המילואים. הצבא אמר שהוא לוקח רק את הטובים כי הוא לא רצה להתעסק עם אלה שבעייתי לגייס אותם.

יש מספר נתונים שלא הוצגו כאן. בזמנו הצבענו על הנתון של הזנה גרעונית. זה אומר שיותר אנשים עוזבים את מערך המילואים מאשר אלה שמצטרפים אליו מהסדיר. הנתון הזה לא הוצג כאן, הוצגה כאן הבעיה של המלחמה. יש פצועים והרוגים, אני מבין את זה, אבל כמה אנשים עזבו את מערך המילואים בגלל הבעיות האזרחיות שלהם, הבעיות שהוצגו כאן כרגע, בגלל עומס מילואים, עסקים, פיטורים וכולי. כמה אנשים עזבו את המערך? הנתון הזה לא מוצג כאן כי הצבא לא מתעסק בזה. אני מציע לקצין מאכ"א לחשוב רגע שאם היו מגייסים אותך עכשיו לארבעה חודשים בחאן יונס והיית עוזב את התפקיד שלך, ברור לך שייכנס מישהו אחר במקומך, ברור לך ששם אתה תהיה בשכר אחר מאשר שכר של תת-אלוף, ברור לך שכשתחזור יכול להיות שתהיה פצוע, אתה עלול להיהרג, יכול להיות שתהיה נכה, לא בטוח שיהיה לך מקום עבודה אחרי זה. זה מה שקורה לאיש מילואים שיוצא למילואים, מקום העבודה שלו לא מחכה לו. הדברים האלה צריכים להיפתר. 

דבר נוסף לגבי צו 8, מדובר במצב חירום כמו שהיה ב-7 באוקוטבר. מאז ה-7 באוקטובר שוחררו הרבה מאוד חטיבות מילואים, צה"ל הוציא כבר שתיים או שלוש אוגדות מעזה, חלק עברו ללבנון וחלק שוחררו. אנחנו לא בצו 8 עכשיו, אנחנו לא במצב חירום. האם הוועדה בדקה עם הצבא מה ההגדרות של מצב החירום הנוכחי? הבקשה לגייס חיילים בצו 8 היא מעקף. השימוש הנוכחי בצו 8 מהווה עקיפה של החוק המילואים. יש אורך שירות, יש תקופות בין השירות שצריכים לעמוד בהן ואי-אפשר לאשר באופן אוטומטי צו 8. אנחנו כבר לא במצב חירום, אנחנו במלחמה והכל נכון אבל אנחנו אבל אנחנו לא בצו 8. צריכים שהצבא יעמוד בחוקים ואת חוק המילואים אי-אפשר לגרוס לנייר בגלל שיש עכשיו בעיה שהצבא לא התמודד איתה לאורך השנים מבחינת תכנון היקף כוח האדם. זה לא רק הצבא, זה משרד הביטחון והממשלה, כמובן. היקף כוח האדם ומה שדובר פה על ועדת השרים לענייני מילואים שהייתה צריכה לבדוק את הכשירות, היקף הכוחות, ולבוא בפני הוועדה ולאשר את הדברים הללו. אם כל הדברים האמורים היו מתבצעים על פי חוק המילואים אז לא היינו במצב הזה היום כי מלחמות יש כל הזמן, אנחנו לא מופתעים מזה שיש מלחמות, תודה רבה. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה. אומר שכיוונו לדעת גדולים, צו 8 לא מאושר אוטומטית אלא ביקשנו כל שבוע לזמן דיון. כאן דיון פתוח ולכן לא אכנס לכל הפרטים אבל הערנו כבר בדיוק את ההערות שאתה הערת לגבי המציאות המתהווה. יש סוגיות משפטיות הקשורות בצו 8 שהוועדה עוקבת אחריהן. אני יכול לאשר את דבריך ואני זוכרת את הפורום שלכם אצלנו בסיעה בשנת 1998 עם הסוגיה של ביטוח לאנשי המילואים וגם אני זוכר איך בקושי יכולתי להאמין שזה המצב. טוב שהדבר תוקן. שפרה שחר, עמותת בית חם לכל חייל, בבקשה.

<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>  

אני רוצה לשתף את יושב-ראש הוועדה וחבריה בטלפון חריג שקיבלתי אתמול – אנחנו בעמותה מקבלים עשרות טלפונים ביום – מחיילים מגדוד 13 של גולני, חיילי סדיר שעומדים להשתחרר בקרוב. דובר איתם בשלב מסוים על להישאר עוד שנה בקבע, הם מעוניינים בזה, ופתאום ממסמסים את זה. הם שואלים שאלות, אף אחד לא עונה להם. אוטוטו, עשרה ימים לקראת שחרורם משירות סדיר. אני שואלת האם הצבא שקל, לפחות את אלה שמעוניינים בכך, להשאיר אותם. אתם יודעים שיש שלושה מחזורי גיוס סדיר בשנה – מרץ, אוגוסט, נובמבר – אנחנו לקראת שחרור של קבוצה גדולה של לוחמים לא רק מגדוד 13. לפחות אלה שמעוניינים, להשאיר אותם בצבא קבע, זה חבר'ה שעדיין אין להם משפחות ולא מקומות עבודה. כמובן לתת להם את המשכורת שמגיעה להם בתור לוחמים בקבע. האם בדקו את הדבר הזה? כנראה בדקו אבל משום מה לא עושים עם זה כלום. אלה שפנו אלי מעוניינים והולכים לשליש אבל אף אחד לא מדבר איתם, כאילו ירדו מהעניין. אני מבקשת מהוועדה הנכבדה למצות את הבדיקה הזאת שאולי יותר נכונה ויותר קלה לפני שמעמיסים על משרתי המילואים שקיבלנו כאן תמונה לגבי מצבם. אני אמא לשני בנים עצמאים שמשרתים במילואים. אחד השתחרר לפני כמה ימים אחרי שירות מאוד ממושך ולחימה בתוך עזה. אנחנו מכירים את המחירים שהמשפחה משלמת, שהנכדים שלי משלמים, שהנשים שלהם משלמות, שהסבתות משלמות. ודאי המחיר האישי שהם משלמים גם בתור עצמאיים. הבן שלי הוא עורך דין והוא היה צריך להעביר חלק מהלקוחות שלו לחברים שלו לאחר חודשיים של הלחימה כי הוא לא יכול להגיד להם שיחכו לו. בתחילה בתי המשפט עצרו אבל הם המשיכו. אתה לא יכול לבקש מלקוח שיחכה לך עד שחזור ממילואים. מי ישפה אותו אי-פעם על אובדן המוניטין ודברים שנבנים במשך שנים ונעצרים. להגיד שכל החיילים שמשרתים במילואים והם חוד החנית של צה"ל הם מבוססים מבחינה כלכלית, על מה מתבססת הטענה הזאת בכלל? נכון שמדובר באנשים חזקים, אנשים שיבואו אם יקראו להם בלי לשאול שאלות ובלי לשאול מה יוצא להם מזה, אבל בואו, אני מבקשת מהוועדה המכובדת לחשוב ברצינות איך משאירים אנשי קבע. 

עוד דבר אחד, המכינות. מכינות קדם צבאיות הן פרויקט נפלא אבל אולי כדאי לבטל את המכינות בשנה או שנתיים הקרובות ושאנשים יתגייסו קודם. אמר לי אחד הקצינים שאיני רוצה לחשוף את שמו שהם יצאו לפני שבוא מלחימה, הוא אמר שהיה צורך להביא ילדים בני 16-17 כמו במלחמת השחרור כדי שיחליפו אותנו כי בעצם שום סד"כ לא החליף אותם בתוך הרצועה. אני אומרת דבר כזה, לא ירחק היום שיבוא הצבא ויגיד שנגייס חבר'ה בגיל 17 כי אנחנו יושבים על אותה אוכלוסייה שמשרתת ומתגייסת. האם נשקלו פתרונות אחרים לפני שאנחנו חושבים איך לגייס אוכלוסיות אחרות שכרגע לא מתגייסות?

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה רבה, מכיוון שאנחנו משודרים אז צפירת הרגעה – בני 16 עדיין לא מגויסים. 

<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>  

לא ירחק היום שנצטרך את זה, כשאתה מעלה את גיל הגיוס אתה גם תוריד את גיל הגיוס. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

רק לעדכן אותך, את אורחת קבועה אצלנו בוועדה. בדיון אחר בוועדה, כשדובר בהקדמת גיוס של בני מכינות אז כמעט תלו את כל נציגי צה"ל ומשרד הביטחון על עץ גבוה. 
 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>  

ובצדק. 

<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>  

למה, אבל אנחנו במלחמה. 

 << דובר >> איילת השחר סיידוף: << דובר >>  

יש 200,000 אברכים, שילכו אליהם. 200,000, 200,000, 200,000. לא אחד, לא מאות, לא אלפים –200,000. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>  

ומה לגבי צבא קבע? 

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

סליחה, לא זכור לי שנתתי זכות דיבור. 

<< דובר >> שפרה שחר: << דובר >>  

סליחה אדוני, רק לגבי מה ששאלתי, הסדירניקים שמעוניינים להישאר בקבע, אלו שהם כבר לוחמים שהם כבר בכשירות, אנשים שאינם בעלי משפחה. אי-אפשר לחייב אותם.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

נשקלים כל הפתרונות. אגב, לגבי המכינות, מקדימים גיוס לחלק מהצעירים האלה. אי-אפשר באותו המשפט לומר שאנחנו רוצים להרחיב את מאגר המתגייסים ומצד שני לסגור את המכינות. לא כל המכינות מכוונות לאוכלוסייה שרוצה להתחזק לפני השירות כדי להיות קצינים. חלק מהמכינות נותנות גם מענה חברתי לאנשים שאולי אחרת לא יגיעו לגיוס או לא יגיעו לשירות משמעותי בצה"ל. גם את זה כדאי לזכור. רון פרץ מפורום הלוחמים, בבקשה. אה, הוא בדיוק יצא. אילת פלר מימון מארגון אימהות בחזית, בבקשה.

 << דובר >> אילת פלר מימון: << דובר >>  

אני רוצה לשים על השולחן כמה דברים. מי שלא נוכח בוועדות האלה באופן קבוע בוועדות האלה, זה פשוט לא יאומן, אני מבינה שנושא המילואים נוגע בעיקר לחברי האופוזיציה, ליש עתיד, לשרון ניר, לכבוד היושב-ראש. אני לא רואה פה נציגים של ש"ס, בוודאי לא של יהדות התורה, מלבדך גם לא של הליכוד, לא מהמחנה הממלכתי. זה פשוט לא יאומן. ועדת החוץ והביטחון, יושבות פה נשות המילואימניקים, יושב פה צה"ל, אימהות ללוחמים, אימהות בחזית, אימהות למלש"בים. אנחנו טורחים ומגיעים. מי לא מגיע, מי לא מגיע באופן כמעט קבוע? הממשלה. זה לא יאומן. אחר כך אנחנו אומרים שנעשה על זה הון פוליטי, ברור שאחר כך הנושאים הללו מתגלגלים לרחובות. כשאנחנו מסתכלים על ועדת החוץ והביטחון, מלבדך אדוני היושב-ראש – שעושה עבודה מקצועית ונאמנה, ואנחנו באמת מצדיעות – איפה חבריך, אל מי אנחנו מדברים? אל האנשים המשוכנעים. 

הדבר השני, אני רוצה לשים על השולחן על מה אנחנו מדברים פה. אנחנו מדברים על ממוצע של בערך פי ארבעה ימי מילואים שהולכים להידרש, הארכת שירות המילואים בחמש עד עשר שנים, הארכת השירות הסדיר, גיוס חירום של ש"ש ומכיניסטים. כל הזמן התחושה היא – אולי בוועדות הסגורות נאמרים דברים אחרים – בוועדות הפתוחות שאנחנו יושבים בהם איננו שומעים נתונים לגבי החלופות האפשריות. הנה, גדוד 13, גם אנחנו שומעות את הסיפורים האלה. הם רוצים להתגייס, הם רוצים להישאר בתנאי קבע. נכון, אולי זה פתרון קצת יותר יקר אבל הם רוצים והם חיילים מיומנים והמוטיבציה שלהם היא מוטיבציה שיא. מי שמעוניין, כמובן שמי שלא מעוניין אז לא, אבל מי שמעוניין, ואנחנו גם שומעות, יש הרבה כאלה שרוצים להישאר בתנאי קבע והם כבר לוחמים. הרי גם כשאנחנו פה בדיונים על המכיניסטים וה-ש"ש ייקח הרבה זמן להכשיר אותם. אנחנו לא ניכנס עכשיו לנושא הזה אבל הנה פתרונות. נדמה שיש פתרונות שנמצאים מתחת לפנס וצריך להרים ואולי להאיר יותר, לדון בחלופות בכובד ראש ולא ללכת כל הזמן לאותן האוכלוסיות שמשרתות. אנחנו, האימהות והנשים שנושאות בנטל, אנחנו חלק ממערך המילואים של מדינת ישראל.

 << דובר >> איילת השחר סיידוף: << דובר >>  

אני עורכת הדין איילת השחר סיידוף, ראש תנועת אימהות בחזית יחד עם ענת פלר מימון, אנחנו אימהות של חיילי ההווה, העתיד וכרגע גם העבר, עם כל המילואימניקים שהצטרפו אלינו. אנחנו יושבות פה עשרה חודשים, התחלנו את הדיונים בטענה שהילדים שלנו קורסים תחת נטל המשימות הלאומיות וזה היה לפני ה-7 באוקטובר. כבר אז חשנו שיש שחיקה בתוך המערכת והילדים עושים יותר שמירות, לא חוזרים הביתה, ונאום הבלונים שצה"ל לא צריך לוחמים. אנחנו חשנו עוד לפני ה-7 באוקטובר שזה לא נכון, שהעומס על הילדים שלנו גדול ואם היו עוד אנשים שם אז היה להם יותר קל. כבר עשרה חודשים אני באה לוועדה הזאת שבוע אחר שבוע ושואלת פעם אחר פעם אלו תוכניות ארוכות טווח יש לצבא ההגנה לישראל לשילוב כל האזרחים במדינה לטובת המאמצים הלאומיים. פעם אחת לא סיפרו לנו ולא אמרו לנו כיצד לוקחים את המספר – אלוהים יודע מה המספר כי הכל פה מומצא ואין אף מספר שאני יכוללה לאחוז בו כאמת מוחלטת – אבל נלך על טווח שבין 100,000 ל-200,000. מישהו עשה עבודת עומק ולא סיפורי סיפורים? אני מבינה את הכוח הפוליטי ואת הסיפורים אבל הם לא מעניינים אותי. זה שאני מבינה אותם, הם לא מעניינים את החייל בסוף, הם לא מעניינים את המילואימניק. אני רוצה להגיד לכם, אני רואה את הבן שלי שהוא לוחם, עשרה חברים שלו נשרו מלחימה בחודש וחצי האחרון, כולם - - - ומה שאמרה הגברת - - - אל תחשבו על מה שיקרה, כרגע אתם במגמת רגרסיה גם בסדיר. מי שחושב שלמישהו יש מוטיבציית יתר להיכנס מתחת לאלונקה הוא טועה. לא משנה מה נאמר, גם לאימהות כבר אין מוטיבציה. אני יושבת מולכם ואני מאוכזבת ברמה האישית. אתם שומעים כל כך הרבה טענות חכמות ואתם חוזרים כמו איזה תוכי, באים עם אותם הנתונים והתשובות. זה קשה לו לבדוק, זה לא הגיע, זה הוא לא בדק. תמיד אותן שיטות בלתי-נסבלות של הארכת מילואים, לקיחת מכיניסטים, הארכת סדיר, שיבוש עולמות לאנשים שגם ככה מה אכפת לנו מהאמונות שלהם, מהרגשות שלהם. זה לא יעבוד לכם יותר, אתם מפוררים את צבא העם במו ידכם עם החלטות שרירותיות קלות, לא צופות פני עתיד, לא מתרחשות, לא לוקחות את כל המספרים. צריך עזרה, אני אפתח אקסל ואראה לכם איך אפשר לצפות פני עתיד בכמות לוחמים. מישהו לקח בחשבון את פצועי הגפיים, את הפוסט-טראומטים, את הסדירניקים שלא רוצים לחזור ללחימה? אתם תראו נשירות שקטות מתוך המערך הלוחם. בתוך חצי שנה נרים את השמיכה והמספרים יהיו מזעזעים. אם לא תתחילו לחשוב מעכשיו איך לפנות לכל האזרחים לא נגיע.

 << יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה. איילת, מכיוון שלא קיבלנו פניות מהממשלה לגבי תכנון לטווח ארוך אז התחלנו את הדיונים ביוזמתי לפני אוקטובר ולפני כל מה שקרה וקיימנו שתי ישיבות באווירה טובה של חברי כנסת שדיברו לעניין וחשבו על פתרונות. לצערי, המלחמה נכנסה לנו גם בנושא הזה. אני לא אומר שוויתרנו על הרצון להגיע לתוכניות רציניות ואמיתיות. מיטל להבי, בבקשה. 

 << דובר >> מיטל להבי: << דובר >>  

שלום רב, אני סגנית ראש העיר תל אביב-יפו וגם אמא לבן שקיבל בפעם השנייה צו 8. הוא נקרא ב-7 באוקטובר ועכשיו נקרא שוב. שמעתי את הדוברים ואני לא רוצה לחזור על דברים. אין שוויון בנטל, צריך לדבר על השוויון בנטל. המעטפת שפירט אופיר כהן, כל מילה בסלע. לסטודנטים, לעסקים, למשפחות, לאימהות, את כל הדברים האלה חייבים למלא. אני רוצה לומר שגם לרשויות המקומיות יש תפקיד כלפי עסקים קטנים – לוותר על אגרות. כלפי סטודנטים – לייצר הקלות במעונות ותיעדוף. זה חלק מהתפקיד שלנו, לקחת חלק. סתם אתן דוגמה, מילואימניקים שבאים עם רכב מהצבא וחונים בעיר וצריך לייצר מערך שמסוגל לקלוט אותם ולא להקשות עליהם עם פרוצדורות. 

מהצד השני, אני מצטרפת לכל מילה שאילת אמרה כאן. ההרגשה היא שהממשלה מנותקת לחלוטין מהמאמץ הגדול שצבא העם לוקח על הכתפיים שלו ומשפחות צבא העם לוקחות על הכתפיים שלהן. אותי מתסכל שלא רק שאין שוויון בנטל אין גם תיעדוף לאלה שמשרתים את המדינה. אני פותחת עיתון ומגלה שמתכננים לסבסד דירות מגורים לבייס של שר השיכון ואני מתוסכלת.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

מיטל, אני מבין שיש בחירות ב-27 בחודש אבל זה לא קרוב.

<< דובר >> מיטל להבי: << דובר >>  

אני זוכרת ימים שהצבא הקים מעונות למשרתים ואני חושבת שצריך לחשוב על זה ולחשוב לא רק על מעטפת תומכת אלא על מעטפת מצ'פרת. מגיעה לחיילים שלנו הערכה גדולה מהמדינה, במיוחד כשאנחנו מגלים איזה אחוז נמוך מכלל האוכלוסייה משרת.

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה רבה. אני חושב שמיצינו את רשימת הדוברים. מי אדוני?

<< דובר >> אלכס כהן: << דובר >>  

עורך הדין אלכס כהן ממטה המילואים. אנחנו מבקשים שכל אחד ייתן מאמץ מצדו. עכשיו התקבל תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, מימון לימודים. כל אחד צריך לחפש מה הוא יכול לתת לאנשי המילואים, כל ממונה בתחומו צריך לחפש מה הוא יכול לתת. 

<< יור >> היו"ר יולי יואל אדלשטיין: << יור >>  

תודה, אלכס, דברים נכונים. אנחנו לא נקיים היום את ההצבעה ונודיע על דיון נוסף לשם כך. אני רוצה לומר דווקא לנציגי צה"ל – תתי אלופים טייב ופרידמן ונציגים נוספים – הדיון טעון, לנו אין שום ספק שאתם עושים את מיטב המאמץ כפי שאתם יכולים. חברי הכנסת, ביושר, הפנו חלק מהטענות שלהם לבית הזה ולעצמנו. שלא תבינו שתפסנו אתכם ומפילים עליכם את כל התיקים שהצטברו פה ב-75 שנות קיום המדינה. אנחנו נמשיך עם הדיון. אסכם ואגיד, בהמשך לדברים שאמר אלכס, לפנינו הזדמנות היסטורית. אני, בתור ותיק בכנסת ובממשלות יכול לומר לכם שכל פעם היו הצעות חוק וכל מיני הצעות החלטה. לתעדף את אלה שכן נושאים בנטל וכל פעם זה נפל על כל מיני טענות לשוויון או לא שוויון, מותר לעשות או אסור לעשות. אני חושב שדווקא באווירה הנוכחית ובדרישה שבאה מכל צדי הבית לתגמול ופיצוי. נכון, זאת לא הכנסה אלא פיצוי. עם כל המורכבות אני חושב שאפשר לשנות כמה דברים וכפי שנאמר כאן, לא אד-הוק אלא גם בהמשך הדרך כי האנשים שנושאים בנטל הזה, עם כל הנסיבות הקשות כפי שכבר שמענו מנשות אנשי המילואים, אני חושב שאנשים שתורמים מעצמם צריכים גם לקבל מהמדינה. עם כל רוח ההתנדבות והציונות. הם לא באים בשביל כמה גרושים ולא מסכנים את החיים שלהם בשביל מלגה נוספת אבל אנחנו כמדינה כן חייבים לטפל בנושא הזה, גם כלפיהם וגם כלפי המשפחות. זאת חובה של המדינה וזה גם אינטרס של המדינה כי כפי שנאמר כאן אם לא נעשה את זה, עם כל הרוח הציונית והפטריוטית אנחנו נראה ירידה במספרים ובמוטיבציה ולמצב הזה, בתקופה שאנחנו נמצאים בה, ודאי שאסור להגיע. אני אומר שגם חובה, גם זכות וגם אינטרס של המדינה להתייחס בצורה שונה לכל אלה שנושאים בנטל ויחד עם זה יש לייסד תוכניות לטווח יותר ארוך כדי להרחיב את המעגלים והפוטנציאל כדי שנטל יתחלק בין כמה שיות אנשים. זה אף פעם לא יהיה 100% אבל נשאף לכמה שיותר. תודה רבה, ישיבה זו נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:00. << סיום >>