פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 29 הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל 03/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 64 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום רביעי כ"ד באדר ב התשפ"ד (03 באפריל 2024) שעה 9:17 סדר היום: << נושא >> מתנדבים בחקלאות וירידה במימון הממשלתי בחקלאות בנגב ובגליל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – מ"מ היו"ר טטיאנה מזרסקי יוסף עטאונה חברי הכנסת: אלון שוסטר מוזמנים: סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול עוזי שץ – מרכז ועדת התמיכות בחינוך לחקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר אוראל פיין – רפרנט חקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר אלדד ימין – ס. מנהלת אגף בכיר נגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יואב הרן – מרכז בכיר פרויקטים חברתיים, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי אסף יצחקי – ראש צוות חקלאות, מנהלת תקומה ירון סולומון – מנהל תנועת האיחוד החקלאי, ארגונים חקלאיים בישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל מימי סימבליסטה – מנהלת תחום מדיניות, המועצה הישראלית להתנדבות איתן עוזרי – פרויקטור חיבורים בחקלאות, ארגוני מתנדבים ראובן פלח – מנכ"ל השומר יו"ש, ארגוני מתנדבים סער פוקס – סמנכ"ל החלוץ, ארגוני מתנדבים סיון ינקו גליקמן – רכזת חקלאות החלוץ, ארגוני מתנדבים אלנתן בן יעקב – מנכ"ל ארגון קדמה, ארגוני מתנדבים גל תומר – מתנדב בשנת שירות של קדמה, ארגוני מתנדבים אפרת גרנות – מנהלת משאבי אנוש קיבוץ נאות סמדר, ארגוני מתנדבים נגה קושלבסקי – רו"ח, מנהלת כספים ארגון עזרה, ארגוני מתנדבים עמרי לינדר – מנהל מטה חקלאות בחמ"ל אזרחי, ארגוני מתנדבים שרה אסקנין חזוני – עוזרת מנכ"ל השומר החדש, ארגוני מתנדבים אוריאל גזית – יועמ"ש וקשרי ממשל השומר החדש, ארגוני מתנדבים עמית יפרח – מזכ"ל, תנועת המושבים יוני דמרי – מנהל משק חקלאי, תנועת המושבים דפנה כהן נוריאל – דוברת, תנועת המושבים חיים חבלין – מנהל מחלקת חקלאות, התנועה הקיבוצית ישראל ריזה – בית מורשת מעלה אדומים, ארגוני חברה אזרחית ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> מתנדבים בחקלאות וירידה במימון הממשלתי בחקלאות בנגב ובגליל << נושא >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בוקר טוב, סליחה על האיחור בפתיחת הדיון. התאריך היום 03 באפריל 2024, כ"ד באדר ב התשפ"ד. הדיון שלנו בנושא מתנדבים בחקלאות וירידה במימון הממשלתי בתמיכה בתקנה הזו, ובכלל בתקופה שבה החקלאות נמצאת מצד אחד בשיא החשיבות שלה בשנים האחרונות אחרי תקופה של קורונה, ושעכשיו אנחנו גם נמצאים בתקופת לחימה עצימה. יחד עם זאת אנחנו רואים גם קיצוץ נרחב בכלל במשרד החקלאות, אולי המשרד שקוצץ הכי חזק מבין משרדי הממשלה בתקציב המעודכן לצורכי המלחמה הן בחזית והן בעורף, שבתוך רשימת הנפגעים בתוך משרד החקלאות גם כן נמצאת התקנה המאוד מאוד חשובה הזו, שבעצם נותנת לארגונים החשובים ותודה שהגעתם לפה הנציגים מכלל הארגונים והקבוצות, שבעצם נמצאות בשטח ביחד עם המגזר החקלאי, שאני חושב שזה חשוב כל דיון שאנחנו מעלים וממשיכים להעביר את המסר הזה שהחקלאות היא הציונות. אני חושב שאם אפשר היה לחזור לבסיס של העם היהודי, נפתח את ספר התנ"ך – הדמות היהודית היא יהודי חקלאי לוחם. זה מה שעשינו פה עד שהוגלינו מפה, וזה מה שעשינו מהרגע שחזרנו לפה כמדינה ריבונית כמדינה עצמאית, ולכן הדיון הזה הוא מאוד מאוד חשוב, אז אני שמח לפתוח אותו. החקלאות והחשיבות של להעביר את המסר כפי שפתחתי ולהסביר ולהדהד את זה, כי לצערי זה משהו שהוא עדיין גם אחרי 75 שנות קיום עדיין לא מהדהד לכלל הציבור הישראלי שלא מבין מה החשיבות, הן מצד הביטחון התזונתי והעצמאות התזונתית של אזרחי מדינת ישראל שיכולים לקום בבוקר ולהנות מפירות, מירקות, מבשר, מדגים, הכל טרי הכל מתוצרת ישראלית מקומית. ראינו את החשיבות המרובה בתקופת הקורונה כאשר מדינות העולם ננעלו ונסגרו, ובעצם בזכות אותם החקלאים יכלו אזרחי מדינת ישראל להזין את עצמם, ובוודאי עוד יותר כאשר אנחנו רואים עכשיו שאנחנו במלחמה קשה מאוד, ומי שנמצא על גבולות המדינה, מי ששומר על הגבול שלנו, מי ששומר על השטחים הפתוחים שלנו, לא סתם המשפט הידוע של טרומפלדור 'במקום בו תחרוש המחרשה היהודית שם יעבור גבולנו', איפה שנמצאים החקלאים יש ביטחון, לא רק תזונתי, אלא ביטחון עבור אזרחי מדינת ישראל. ראינו את העוצמות של החקלאים שגם עכשיו תוך כדי לחימה, גם בדרום וגם בצפון – חוזרים לטרקטורים, חוזרים לשדות, חוזרים למטעים, לפרדסים, לחלקות, מעבדים את האדמה. החיבור שלנו לאדמה הזאת, אדמה הזאת כבר תקופה ארוכה שאותה לא רק יזע ודמעות אלא לצערנו גם הרבה דם, ולכן יש צורך חשוב מאוד להמשיך ולהזרים את הכספים לתקנה הזאת. ואם יש משהו בימים הקשים שאנחנו נמצאים גם ביטחונית אבל גם חברתית, אם יש נושא אחד שאני חושב שיש עליו קונצנזוס שמאחד את כלל החברה הישראלית, אני חושב שזה החקלאות, מאמין שכל מי שנמצא פה בחדר יסכים איתי על כך, אני חושב שהיופי, בוודאי אני ככה גם מפרגן למקום שממנו אני מגיע מרמת הגולן, שבו אתה יכול למצוא מושבים נקרא לזה אנשי הציונות הדתית ואנשי התנועה הקיבוצית והמושבית עובדים יחד כתף אל כתף, ורואים את זה בכל המרחב הכפרי, דתיים, חילונים, אנשים עם דעות כאלה ואחרות, אבל כשיורדים לשדה למטעים, כשעולים לטרקטור זה לא מעניין ולא רלוונטי, כולם בתחושת שליחות בצו 8 למען המדינה הזאת ועובדים קשה. זו גם הזדמנות טובה להעביר את המסר מפה למגזר החקלאי, לחקלאים, לאנשי המושבים שמעבדים את האדמה, שמדינת ישראל נמצאת איתם, לא לידם ולא מאחוריהם, נמצאת איתם וזה המסר והחשיבות שלנו בענף הזה. אז אני רוצה באמת לפתוח את הדיון ולכבד את סגן שר החקלאות שכיבד אותנו בנוכחותו לפתוח את הדברים, תודה רבה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> בוקר טוב לכולם וראשית באמת תודה רבה לך יצחק היקר יושב ראש הוועדה המיוחדת. אני רוצה דווקא בתחילת דבריי לנצל את הבמה המכובדת הזו להודות לכל אותם רבבות מתנדבים שעשו עבודת קודש, אתם יודעים מה? – קודש קודשים. בתקופה הכי קשה והכי קריטית לחקלאות בישראל ולחקלאים, עשו את זה בלב שלם, באהבה, בהתנדבות מלאה, חלקם ממש לא הלכו לעבודה אלא הלכו כדי להתנדב ומסרו נפש, אחרת כל היבול היה יכול להישאר על העצים לנבול, וכפי שאומרים – המכה הייתה פי כמה וכמה. אני הייתי בכמה סיורים, היית צריך לראות את החממות שרופות בכל מיני אזורים בפרט שמה בתוך הדרום, ופשוט זה היה עצוב, עצוב לראות את הכול. אבל הדבר שהיה הכי נדרש לחקלאים זה הנקודה של ידיים קוטפות ולעזור להם בשעתם הקשה והמרה. ובאמת, אכן כן, גם באו הרבה מאוד אנשים מתוך גישה ישירה למתנדבים, אבל המונים הגיעו גם כן דרך אותם ארגונים נפלאים שנמצאים פה איתנו. ובאמת כל ארגון וארגון, אני לא רוצה להגיד כל שם ושם, אבל אני בכלל סבור שצריך טיפה לאחר הרגיעה לעשות איזה כנס ולהגיד ולתת תודה רבה לכל אחד מהארגונים, עם תעודת הערכה וכבוד, כי אתם בעצם הצלתם את החקלאות בסיעתא דשמיא בתקופה הכי קשה שיכולה להיות. היו לנו הרבה ישיבות אצלנו במשרד החקלאות, גם ישיבת זום שעשינו יחד עם אותם ראשי הארגונים כדי לעשות הסדרה בנושא הזה, אבל שוב החלק שלכם היה חלק מיוחד במינו, כי אתם בעצם ידעתם לזווד בין החקלאי שדורש מתנדבים לבין אותם מתנדבים שמחפשים איפה לעבוד, ואת הקטע הזה את המקטע הזה צריך לומר בבירור, אף אחד לא יכול היה לעשות את זה יותר טוב מכם, חלקכם גם עובדים במשך כל השנים עם משרד החקלאות כל שהעבודה הזו לא זרה לכם אתם מכירים אותה, אבל בתקופה הזאת של המלחמה נבחנו יותר ובאמת עשיתם עבודה נהדרת. אני גם שמח באותה הזדמנות שאני כבר אומר תודה, להודות גם לכל משרדי הממשלה שהיו ממש אנשים מדהימים ונפלאים, שלחו את כל העובדים שלהם, יצחק, לבוא ללכת לעבוד להירתם. מהכנסת יצאו אוטובוסים שלמים של עובדי הכנסת לחקלאות, ממשרדי הממשלה, מההסתדרות, מכל מקום ומקום באו. זה היה מין אווירה כזאת ממש שהעם שלנו הוכיח את עצמו כמה הוא מתאחד למען האחר למען הזולת, כולל גם כן אצלנו במשרד החקלאות כל שבוע יצאו אוטובוסים של עובדים באופן קבוע, כל פעם למקום אחר שנדרשים, השר בעצמו השר דיכטר יחד עם המנכ"ל פעם בשבוע יוצאים, גם אני וצוות הלשכה שלי היו יוצאים לקטיף פעם פומלות פעם זה, אבל זה היה פשוט אווירה כזו שאני אומר לכם אם לא היינו עושים את זה המכה הייתה קשה ביותר. אבל התמונה שהכי צדה אותי ועשתה לי כזה טוב על הלב, היא פורסמה גם בעיתונים – לראות יהודי מבית שמש. אני גר בבית שמש, הייתי גם ראש עיר בבית שמש 10 שנים; אבל חבר שלי מבית שמש שקוראים לו הרב זוהר ברנע, חסיד ברסלב, אדם מאוד מאוד מדהים, והוא שם לצידם של 'אחים לנשק' קוטפים יחד. הרבה רק לא יודעים דבר אחד, שזוהר ברנע הוא בעל תשובה, חזר בתשובה ואדם מאוד מאוד חזק בעניינים התורניים של ברסלב, הוא גם אחיו של דודי ברנע שהוא ראש השב"כ. אז זה היה כזה מרשים לראות חרדי לצד מי שאינו שומר תורה ומצוות עובדים יחד בקטיף. התמונה הזאת, נאמר ככה, זו תמונת הניצחון של המתנדבים שהצליחו לאחד חלקים בתוך העם, כך גם כן כל מיני חסידויות שיצאו לשטח. אבל אחרי כל התודות האלה אני רוצה לומר דבר כזה, אנחנו תומכים, תמכנו בכ-50 מיליון שקל בכל העמותות במהלך השנה האחרונה של המלחמה, עכשיו בעצם בגלל הקיצוץ הנרחב שעשו למשרד החקלאות כידוע לכם 12% נאבקנו ונמשיך להיאבק, למרות שספר התקציב עבר אנחנו מוצאים כל סיבה כולל בוועדת הכלכלה, לנסות למצוא דרכים להחזיר אלינו חלקים כדי להחיות את המשרד, כי שוב בלי חקלאים אין חקלאות, בלי חקלאות אין ציונות, אנחנו חלק מזה כפי שסיפר יצחק, הדבר שהיה תמיד המסורת שלנו, זה הרועה צאן, זה החקלאים, זה עולם הטבע, אסור לנו לנטוש את זה גם אם יש בינה מלאכותית. אנחנו רוצים שהמסורת הטבעית של החקלאי בישראל זה חייב להיות, צריך שיהיה לנו ביטחון מזון שלא נזדקק אף פעם לחסדיהם של אחרים, תארו לעצמכם מחר ארדואן סוגר את העגבניות והוא סוגר את זה ואם אין לנו משלנו אוי ואבוי, לכן ודאי שחייבים את זה. עכשיו בעצם התקציב שלנו קטן חזרה לאותם ימים שזה היה כ-20 מיליון שקל מ-50 מיליון שקל, ואני רוצה לומר שאין הקומץ משביע את הארי, כי יש המון עמותות ויש הרבה צרכים, זה לשנע את המתנדבים, לדאוג להם לארוחות שם, לדאוג לביטחונם לא חסר מה, יש המון הוצאות בנושא הזה, ואני מבין ש-20 מיליון שקל ודאי שלא יכול להספיק, אבל מצד שני כולנו יודעים שנדרשנו לקיצוץ אכזרי ואנחנו במאבק עם האוצר, האוצר יודעים את זה, יש פה נציג של האוצר אנחנו לא חברים, אנחנו לא חברים בקטע הזה, אנחנו במאבק מתמיד על זה. מה שאני כן אומר, אני כן חייב להסביר לראשי האוצר שיצטרכו למצוא כל דרך אחרת, שכל העמותות והמתנדבים לפחות יהיו באותה רמה שהייתה השנה האחרונה כ-50 מיליון לפחות את זה, ואני אומר רק נימוק אחד, ואני אומר את זה, אנחנו לא יודעים כלום כלום מה יהיה הלאה מבחינה ביטחונית, המצב בדרום לא זוהר ובפתחנו את האיום הצפוני, תארו לעצמכם חלילה וחס מחר מוחרתיים האזור של הצפון מתחיל שם לבעור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הוא כבר בוער. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> יבער עוד יותר, במצב כזה אני מדבר מהבחינה כמו שהיה בדרום שזה במצב הכי אקוטי, אנחנו יכולים להישאר בלי הארגונים הנפלאים הללו? הרי באותו רגע שנצטרך ויברחו משם העובדים הזרים נצטרך את אותם ידיים טובות של הישראלים של המתנדבים שהם יבואו לשם, היום פחות מורגש הצורך שלהם למה? בגלל שברוך השם הגיעו 10,000 עובדים מסרילנקה, פרי פעולה של משרדי הממשלה ובראשם גם של השר שלנו השר דיכטר, אבל אי אפשר לסמוך על זה במצב הביטחוני לצערנו הרעוע, אז מה אחרי זה נתחיל לעשות תקנות וכל הדברים? לדעתי חייבים למצוא כל דרך. ואני ממש מבקש ממך, יצחק היקר, יושב ראש הוועדה, שאתה יחד איתי ועם כל האנשים הנפלאים האלה, להמשיך לעורר את האוצר לבוא ולהגיד חבר'ה עד כאן, בכל הקיצוצים שאתם עושים בסדר, בואו תחריגו סכום מסוים לתועלת המדינה, זה אפילו לא לתועלת אף אחד אחר – זה לתועלת המדינה, שאם יהיה מצב ועלול להיות מצב כזה שאנחנו לא ניתקע בלי ידיים מתנדבות, כי אתם בעצם האוויר של החקלאים שהם נחנקו. ואני מבקש מכם, אינני יודע לאיפה הדיון הזה יוביל ומה יהיה סופו; אבל תבינו דבר אחד, בלי שום קשר לנאמר, שום קשר לשום החלטה שתהיה פה – עם ישראל חייב לכם הארגונים המון המון תודה על מה שהצלתם את החקלאות, בזכותכם ברוך השם ישנם במדפים את הפירות והירקות שהיו, ומי שעקב באותה תקופה ידע בדיוק איזה קטסטרופה הייתה אם לא היה את אותם ידיים טובות שלכם, באמת ידיים טובות. והדבר הכי נפלא שמצאתי מתוך כל הסיפור הזה, אמרתי את זה גם לירון סולומון בעבר, הדבר הנפלא ביותר שראינו בזה איך הצלחתם לאחד את העם, בני ישיבות יחד עם זה, בחורי ישיבות ההסדר יחד עם זה, האולפנות זיווגתם אותם לבתי אריזה, כל דבר עשיתם בצורה כזו מושכלת שזה בעצם צריך פה אמנות לזה, ואני שמח שישבנו על זה לפני זה בזום המפורסם בלשכת מנכ"ל, אמרתי לכם כמה כללים מי שעוד זוכר תהיו רגישים פה תהיו רגישים שם, עשיתם את זה כזה מצוין ואתם צריכים להיות ערוכים. יש פסוק, ובזה אסיים, סוס ערוך ליום קרב ולה' התשועה. כלומר אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא; אבל צריך שיהיה סוס מוכן ליום קרב, אנחנו צריכים להתכונן לכל דבר ודבר. הופתענו ב-7 לאוקטובר, הופתענו, אף אחד לא ידע. ואם היית אומר את זה כמה חודשים לפני היו מסתכלים עליך כמו איזה –, וגם אלה שאמרו לא התייחסו אליהם. אבל לא משנה, אנחנו לא רוצים הפתעה נוספת, לפחות שיהיו לנו מנגנוני בלימה שיהיה לנו איך שאומרים אמצעי סעד באמצעות אותם ארגונים נפלאים אלה. אני אומר לכם שאני לא אירגע, עד שבעזרת השם כשקצת תהיה רגיעה אנחנו נעשה כנס כדי להוקיר את מה שעשיתם למעננו. עשיתי כנס כזה בדיוק באוקטובר כמדומני, כנס ענק בהיכל התרבות במודיעין לכל אותם אלפי חקלאים שנותנים בתרומה משאיות שלמות דרך לקט ישראל וכל מיני ארגונים. הזמנתי אותם לשם ונתנו להם תעודות והערכה, חלקם שלחנו להם בדואר, אבל אנחנו יודעים להגיד תודה, יגיע גם הרגע שנגיד לכל אותם רבבות מתנדבים תודה ולארגונים שזיוודו אותם גם תודה. עשיתם את זה מוצלח, ואני מקווה שבאוצר ובכל משרדי הממשלה יבינו שאתם בעצם, זה עובר דרך החקלאות, לא דרך נגב גליל ולא דרך משרדים אחרים, אבל יש לכם פה לובי. יצחק הוא לא רק בנושא הזה עם נושא החקלאות, הוא לאורך כל הדרך יושב-ראש הוועדה שלנו, כל דבר שנקשר לחקלאות אתה רואה אותו הראשון, הוא וששון ועוד כל החברים שנמצאים פה, הם יודעים בדיוק, חברי הכנסת, דבר אחד: שאם חלילה לא יהיה לנו את החקלאות הטבעית שלנו של מדינת ישראל של עם ישראל זה מסוכן מאוד מאוד לכולנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה סגן השר היקר. אני רוצה רגע להבהיר איך אנחנו ננהל את הדיון ולסכם בעוד איזה כמה מילים, ולהתחיל לצלול לתוך העניין, אנחנו ניתן את זכות הדיבור תכף לגברת מימי שנמצאת איתנו כאן מנהלת תחום מדיניות במועצה הישראלית להתנדבות, שתרד ממש לעומק הנושא של הדיון הזה, לאחר מכן חברי הכנסת שמכבדים אותנו כאן בנוכחות שלהם, נעבור למשרדי הממשלה ופינג פונג אל מול הארגונים שמכבדים אותנו כאן והגיעו הנה. אני חושב שדיברת סגן השר על איזושהי תמונה, מדברים הרבה בזמן האחרון על תמונת הניצחון, אז אני מניח שלכל אחד כאן יש איזושהי תמונה אחרת, אבל אני בטוח שבקולאז' הזה של תמונות הניצחון, אחת התמונות שחייבת להיות נוכחת שם - - - << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> שכל החטופים באים הביתה בעזרת השם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה בוודאי, זה בראש סדר העדיפויות. אבל אני רוצה לצלול רגע לנושא של החקלאות – זה התמונה של הטרקטורים, של הג'ונדירים הירוקים חזרה חורשים את השדות והשטחים בעוטף, אני חושב שזה היה איזה שהוא רעיון מאוד חשוב עם מסר מאוד ברור של החקלאים האמיצים שחזרו לשם מייד ממש פרק זמן מאוד קצר אחרי ה-7 באוקטובר כבר לעבוד בשדות. ושאלה לאוצר שאני שואל אותה כמעט כל דיון, אבל זה לא רק מכוון רק אליכם זה גם מכוון לתפיסת העולם שלצערי תפיסת עולם עקומה בכלל במשרדי ממשלה או בממשלות גם הקודמות שהיו כאן, אבל אני חושב שרואים ממש את הקיצוניות עכשיו עם הקיצוצים שנערכו במשרדים, הרי אנחנו ביד אחת מקצצים את משרד החקלאות ופוגעים בענף אולי שהכי מזוהה עם הישראליות עם הציונות, ומצד שני מעבירים המון כספים דרך אם עכשיו זה דרך תקומה חזרה לחקלאים שנמצאים בעוטף, ואני מקווה שגם תכף תקום איזושהי מנהלת שגם תטפל בצפון ואז תעביר חזרה גם כספים צפונה ולא דרך משרד החקלאות שזה תפקידו. או בכלל כתפיסה שאנחנו רואים מצד אחד פגיעה בענפי החקלאות, בייצור המקומי, בתעשייה המקומית, בגאווה שלנו התוצרת שלנו החקלאות שלנו ובעצם גורמים לחקלאים צעירים ולמשפחות צעירות או דור ממשיך, בנים ממשיכים, להמשיך ולהיאחז בקרקע, ומצד שני דרך משרדי ממשלה אחרים מנסים לגרום לאנשים לעלות ולהגיע לפריפריה ולצפון וליישובי צמודי הגדר, כשאין להם שם מה לעשות חוץ מחקלאות, אז זה שאלה אליכם לאוצר ובכלל למשרדי הממשלה שנמצאים פה ולנסות לתקן את תפיסת העולם. אני רואה שהגיעו משפחות חטופים, אם תרצו לדבר אז בבקשה. לא כרגע? תודה שהגעתם. בבקשה גברת מימי. << אורח >> מימי סימבליסטה: << אורח >> בוקר טוב לכולם, מימי סימבליסטה שמואלי מהמועצה הישראלית להתנדבות, ארגון הגג לקידום ההתנדבות בישראל, אנחנו עובדים עם רוב הארגונים שיושבים כאן בשגרה ובחירום. אני בין היתר מעבר לזה שאני שייכת לתחום המדיניות אני אחראית על כל הנושא של התנדבות בשעת חירום, הקמנו בקורונה את הפורום ארגוני ההתנדבות לשעת חירום בשיתוף פיקוד העורף, אני חושבת שהיה גם מאוד חשוב שיהיה פה היום נציג מפיקוד העורף ותכף אני אסביר למה. קצת נתונים: אז צריך להגיד שמתוך הסקר שאנחנו עשינו היו ב-24 לאוקטובר מ-18 ומעלה מהחברה הישראלית כולה שהתנדבו יותר מ-49%, אחר כך בנובמבר בין ה-12 לנובמבר עד ה-13 לנובמבר עשינו עוד סקר וגילינו שכבר מתנדבים 29% מכלל החברה הישראלית, אבל מתוכם 18.8% התנדבו בחקלאות. זאת אומרת שרוב ההתנדבות או עיקר ההתנדבות אחרי השוק הראשוני של החירום הייתה ועדיין קיימת בתוך החקלאות, כאשר דווקא בתחום הזה אנחנו רואים פער בין הגברים לנשים שבדרך כלל אנחנו לא מוצאים אותו, 24.6% גברים התנדבו לעומת 14% מהנשים, וצריך עוד לומר שזה נתונים מתוך האנשים שהתנדבו שבדקנו. בנוסף אנחנו מעבירים סקרים על הרשויות המקומיות, היום ברוב הרשויות המקומיות יש מנהלי התנדבות שאחראים על ההתנדבות של התושבים שלהם, והם העידו שהם הוציאו כ-24% מבוגרים מעל גיל 18 אבל גם 46% של בני נוער שיצאו מטעם הרשות להתנדב בחקלאות. זאת אומרת שההתנדבות הזאת מכוונת כמו שסגן השר אמר, היא חוצה את כל האוכלוסיות בישראל, גם בני נוער גם מבוגרים, דתיים חילוניים וכולי. כן להוסיף שמבחינת החמ"לים וההתארגנויות הספונטניות, אז מתוך כלל הפעילות שהם עשו הם העידו ש-9% מתוכה היה בנושא של החקלאות. אני אגיד שהכספים שניתנו לארגונים הם חשובים מאוד וזה על בסיס התקנה שכבר יצאה בקורונה, והיכולת להפעיל אותה באופן כמעט מיידי היא מבורכת, וזה כבר ידע וניסיון שמשרד החקלאות יודע לעשות אותו, והלוואי שעוד משרדי ממשלה היו יודעים לשפע את המתנדבים בצורה כזאת מהירה ולסייע כדי שתהיה יותר התנדבות. אני רוצה לומר אל מול הכספים שהם חשובים והכרחיים גם בהוקרה ובהסעה ובכיבוד ובאוכל וכל מה שצריך, הגיעו אליי במהלך הדרך לא מעט פניות של התארגנויות ספונטניות ולא מוכרות, שאחד פספסו את הקול קורא ולא הוכרו, ואחר כך התקשו קצת לייצר את שיתופי הפעולה אל מול הארגונים ולייצר, מירב הבעיה הייתה הנושא של ההסעה, שם רוב העלות ואיך לייצר את שיתופי הפעולה, זה היה בתוך חירום, היו הרבה מתנדבים שרצו והרבה התארגנויות ספונטניות חדשות שרצו, ולכן ברור לי הבלאגן וברור לי שהארגונים שקיבלו את הכספים לא תמיד ידעו עם מי לפעול ומה לעשות, ורגע קיבלתי את הפנייה הזאת ולמה דווקא את הפניה הזאת, ופה אנחנו שנייה צריכים לראות איך אנחנו מייעלים את המנגנון איך אולי תוך כדי אנחנו מאפשרים לעוד ארגונים שאולי גם לא עסקו בשגרה. אחד הדברים הם שיש לנו את הארגונים שעוסקים בתחום החקלאות בשגרה, והם אלה שידעו לפנות מיידית לקול קורא, וארגונים והתארגנויות שלאו דווקא עושים עוסקים בזה בשגרה, אבל עסקו בזה בתוך החירום כדוגמת המכינות, והמכינות חלקן מצאו את עצמם לא בתוך הקול קורא, ועם המון רצון של חבר'ה צעירים שרצו להגיע לחקלאות, והתקשו למצוא את הסיפור של ההסעה ונפלו בין הכיסאות, בין משרד החינוך למשרד הביטחון, לארגונים שכן יכלו לעזור להם לא יכלו לעזור להם שקיבלו את ההקצבות, זה דוגמה. לכן אני אומרת שהכספים מאוד חשובים, אם היום אנחנו מרחיבים את ההקצאה אני אשמח שנחשוב איך מרחיבים את הקול קורא ואיך מאפשרים לעוד ארגונים ולעוד התארגנויות לקבל את הכסף. אני רוצה להגיד עוד משהו שלא דווקא עוסק בכספים אבל עוסק בסוף בביטחון המתנדבים. אני רוצה להגיד שבתחילת הדרך חלק מהשטחים שבהם המתנדבים הגיעו להתנדב, עדיין היו שטח צבאי סגור של פיקוד דרום. מצאתי את עצמי לא אחת ולא שתיים מתקשרת לארגון ואומרת השטח הוא סגור, הוא שטח צבאי סגור, והיה הרבה בלאגן בין התיאום של החקלאי לפיקוד דרום ולמתנדבים שרצו מאוד להגיע לשטח, והם הגיעו בסוף. ועד שהצלחנו שניה לסדר את התקנות, כן שכפ"ץ כן קסדה כן זה, ולכן אני אומרת שפיקוד העורף פה מאוד חשוב בתוך המשך הדיון אם מסתכלים צפונה. והיום יש גם מתנדבים בצפון ואני שמה סימן שאלה על הביטחון ועל הבטיחות שלהם, והסיפור הזה שהמתנדבים רוצים להגיע, אבל לנו יש אחריות כארגונים וכארגון גג לוודא שכולם חוזרים בשלום הביתה, לא משנה מאיזה התנדבות. וצריך לומר, עדיין יש אלפי מתנדבים שבאופן קבוע יום בשבוע לא מגיעים לעבודה והולכים ומתנדבים בחקלאות. חלקם מצאו חקלאי קבוע שאליו הם מגיעים פעם בשבוע, חלקם כל פעם משנים את החקלאי, אבל זה במספרים מאוד מאוד גדולים. ויחד עם זאת שאמרתם שיש עובדים זרים שהגיעו בנוסף חדשים, אני מבקשת לשים עוד סימן שאלה: איך אנחנו מונעים ולא מגיעים למצב שאותם מתנדבים שממשיכים להגיע להתנדב באופן קבוע בחקלאות, לא ירגישו בטעות באיזה שהוא שלב ניצול? וזו אחריות שלנו כארגונים שמפעילים מתנדבים, אבל גם של החקלאים, וגם לראות איך שבתוך שדה שיש אולי תאילנדי אחד. ואנחנו כמועצה דרך אגב יצאנו והתנדבנו גם בחקלאות, ויצרנו ממש שיח עם החקלאי כי ראינו שם עובד תאילנדי, ושאלנו אותו רגע. הוא ענה אבל פעם היו לי פה 10 היום יש לי רק אחד, אז מה שאתן כמתנדבות לא יכולות לעשות הוא עושה, ואני יודע שאתן באות כל שעה שתתנו לי, שעה, שעתיים, חצי שעה, 40 דקות, שלוש שעות, חמש שעות – ומציל לי את העוד כמה תותים תפוזים שיש. וזה שיח שמאוד חשוב שגם החקלאים ידעו לדבר אותו אל מול המתנדבים כדי שלא תהיה תחושה של ניצול מצד אחד, על ידי החקלאים כי בכל זאת וכן בשדות יש היום בחלקם עובדים זרים שנמצאים. והנושא של הכשרה גם אל מול הארגונים, רובם עוברים אצלנו הכשרה של איך לנהל נכון את המתנדבים, וגם כמובן שהחקלאים ידעו איך לפנות ואיך לקבל את המתנדבים זה דבר חשוב. ואני מסיימת בדבר האחרון, אמר אותו גם סגן השר, ההתנדבות היא כלי ליצירת החוסן ולחיבור בין החברה הישראלית, ההתנדבות בחקלאות מאפשרת ביתר קלות את הסיפור הזה, ואם יהיו קצת תקציב שיאפשר להמשיך ולהחזיק את המתנדבים ואת הארגונים ואת מה שצריך כדי להביא אותם לשדות, זה מה שימשיך את החיבור בחברה הישראלית. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני מתנצל מחברי הכנסת, אוראל רפרנט חקלאות באגף התקציבים ממהר כי אתה יוצא מפה לכספים על הנושא של רכב החשמלי אני מניח, לא? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא, כי נפלה איזושהי טעות ויש לנו יום עבודה על תוכנית עבודה של האגף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי בבקשה. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> ראשית, למען הסדר של הדיון, אני רוצה לייצר את ההבחנה בין החלטת הממשלה של מתנדבים בחקלאות שהעדכון האחרון שלה נעשה ב-4 בפברואר 2024, החלטה מספר 1377, שבמסגרת ההחלטה הזאת מוקצים 20 מיליון שקל למתנדבים בחקלאות לאותם עמותות, וכל עוד לא התקבלה החלטה אחרת משרד החקלאות מחויב לה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק משרד החקלאות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> לא רק משרד החקלאות, נכון. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה כסף צבוע שלא קשור לחקלאות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני היושב-ראש סליחה שאני מתפרץ, אין כוונה לא של משרד החקלאות ולא שאר המשרדים, כבר פנינו לכל המשרדים לקבל את העברת כספים, זה כרגע נמצא בתהליך בפניה לוועדת הכספים כדי לאשר את ההעברה בין המשרדים, אני יכול להרגיע את כולם, אין כוונה בטח לא של המשרד ומשרדים אחרים לקצץ את התקציב לשנת 2024, למרות הקיצוץ העמוק בתקציב משרד החקלאות הוחלט לא לנגוע בתקציב הזה והוא יישאר לשנת 2024 כפי שנקבע בהחלטת הממשלה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ועדיין זה סכום קטן, 20 מיליון זה קטן. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> 20 מיליון זה מתחלק בין חמישה משרדים, זה ממש סכום זעיר. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אנחנו נשמח שהאוצר יכפיל. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> היה נכון שמשרד החקלאות יפתח ומשרד האוצר ייתן את הדברים שלו, מפאת קוצר הזמנים אז אני פותח. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עוד משפט אחד, היסטורית האוצר היה חלק מהתמיכה הזאת ובשנת 2024 הם כבר לא חלק, אז לכל הפחות 4 מיליון של האוצר. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה הפך להיות חלק מבסיס התקציב של משרד החקלאות במקום שזה יהיה תוספת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> בסדר. יש את החלטת הממשלה כמו שאמרתי ויש את תקציבים שהוקצו במסגרת - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול מה התוקף של ההחלטה? << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> היא תקפה עד 2024. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> היום 2024. עד מתי, עד איזה חודש, עד דצמבר? עד ספטמבר? עד אפריל? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא לא, לפעילות בשנת 2024, החלטת הממשלה הייתה לארבע שנים, לשנת 2020 עד 2024 איגום תקציבי של כל חמשת המשרדים למעט משרד אחד, ויש כוונה להמשיך כמובן אנחנו נפעל כדי להאריך את התמיכה הזאת גם לשנים הבאות ולעוד חומש, ונקווה שגם נוכל להגיד את זה לשנים הבאות, נכון להיום יש לנו 20 מיליון לשנת 2024. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק סכום שווה לתקופה שלא הייתה כזאת מאתגרת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני רוצה לחדד. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני רוצה, אוראל, שאתה תוכל לסיים ואחר כך אנחנו נוכל לעבור לחברי כנסת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אז יש את החלטת הממשלה שהיא החלטת ממשלה שבשגרה, היא היית גם בשנת 2022, בשנת 2023 ובאותו תקציב תהיה גם ב-2024. בנוסף כשמשרד החקלאות ומשרד האוצר ישבנו ביחד כדי לאפיין ולשרטט את קווי המתאר של הצרכים של ענף החקלאות בשל מאורעות חרבות ברזל, הוקצו תקציבים בסך 50 מיליון שקלים למתנדבים בחקלאות, משרד החקלאות לא הצליח לבצע את אותם 50 מיליון. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> הביקוש ל-50 מיליון – שוב סליחה שאני קוטע אותך, אבל מבקש לדייק – אנחנו פרסמנו את הנוהל להערות הציבור. עוד פעם באמת תודה על המחמאות, כולנו יודעים מתי נקלענו לשבת השחורה. ב-12 באוקטובר 2023 כבר פרסמנו להערות הציבור את הנוהל; ב-18 באוקטובר 2023 הוא נחתם על ידי השר; ב-19 באוקטובר 2023 פורסם ברשומות וב-30 באוקטובר 2023 תיקנו את הנוהל ואפשרנו לראשונה – בהרבה עזרה ממשרד המשפטים – לוותר על תנאי סף שנקבע בנוהל שר האוצר של ניסיון של שנתיים בתחום התמיכה, ואפשרנו לעמותות חדשות שאינן נתמכו באופן רגיל ונכנסו 10 עמותות נוספות. ובסך הכל בפעילות לשנת 2024 הפעילות המיוחדת תמכנו ב-24 עמותות, סך הביקוש הצפוי של העמותות עמד על 84 מיליון, ולכן ה-50 מיליון חולקו לכל העמותות ויצאו כתבי אישור. כשאתה אומר, ואתה צודק, עכשיו העמותות היו צריכות להגיש דוח ביצוע עד סוף פברואר, סך כל הביקוש היה כ-28 מיליון שקל, והביצוע הוא לא תת ביצוע של משרד החקלאות, הביצוע הוא של העמותות. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> חלילה זה לא היה להטיח האשמות במשרד החקלאות אלא פשוט לתאר מציאות: הביצוע אל מול הביקושים לא תאם את התקציבים שהוקצו, ויש פער של 22 מיליון שקלים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> שאנחנו נשמח לקבל בחזרה ולחלק בשנת 2024. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> עכשיו אם משרד החקלאות מזהה איזשהו צורך במסגרת אותם צרכים של חרבות ברזל, ורוצה לגרור או לתקצב מחדש את אותם צרכים של מלחמות ברזל בשנת התקציב 2024, אז הוא צריך לאפיין את הצרכים צריך לשבת איתנו ואנחנו נדון בדברים בצורה עניינית ומקצועית, זה לא שאנחנו לוקחים את הכסף או מבטלים אותו, הכסף של חרבות ברזל הוא יוצא מתוך קופסת חרבות ברזל, הוא מיועד לצרכים של חרבות ברזל, למשרד החקלאות יש צרכים נוספים חוץ מהמתנדבים שקשורים לחרבות ברזל בשנת התקציב 2024, וכמובן שאם בסופו של דבר משרד החקלאות יבוא ויאמר שהוא לא צריך את כל הכספים שהוקצו לו, אנחנו ניקח את הכספים האלה ונסיט אותם לצרכים אחרים שמשרדי ממשלה אחרים - - - << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשאול? אז אתה מדבר על 50 מיליון שלא יושמו נכון? הפער בין ביצוע לתקצוב. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> נכון. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אז באיזו תקופה הם היו צריכים לנצל את 50 מיליון שקלים האלה? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אוקטובר עד סוף דצמבר, אוקטובר-נובמבר-דצמבר. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> כשהקול קורא היה פתוח בכל שלושת החודשים. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בהרבה זמן ממשרד המשפטים הייתה תמיכה רטרואקטיבית, נתתי את התאריכים שפרסמנו להגשה ב-18 באוקטובר 2023, אבל מאחר וההתנדבות התחילה עוד מהשבת השחורה, אז הנוהל היה גם מפעילות שקרתה מתחילת אוקטובר, כלומר מה-7 לאוקטובר, נובמבר, דצמבר. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> הייתה הגבלה באזורי הפעילות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> כמה מתוך זה נשלח לצפון? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בכל הארץ, עוד פעם, כרגע אין לנו חלוקה כי אנחנו בודקים את דוחות הביצוע, בדוחות הביצוע העמותות היו צריכות לדווח לנו באיזה מושבים והכל, אבל זה היה בכל הארץ ובניגוד לנוהל הרגיל שהוא היה רק באזורי עדיפות לאומית. התמיכה של חרבות ברזל בגלל שהבעיה במחסור כוח אדם היה בכל אזורי מדינת ישראל, אז לא הגבלנו את התמיכה לאזורי עדיפות לאומית, ולכן התמיכה הייתה בכל הארץ. ואני מבקש להזכיר שהמשבר הגדול בכוח אדם לא היה רק בגלל היציאה המובנת, ואין לנו שום טענה על עובד שיצא להתרעננות שהוא נבהל מהמלחמה, 10,000 עובדים זרים יצאו ממדינת ישראל, אבל יותר מזה – 15,000 עובדים פלסטינים שהיו נכנסים לעבודה בישראל בשוטף בעיקר בין חדרה לגדרה במרכז איפה שיש את המעברים, גם לא נכנסו לישראל בתקופה הנתמכת. ולכן התמיכה במתנדבים הייתה בכל אזורי מדינת ישראל, ולכן זה לא היה צפון דרום, כי עיקר הפעילות החקלאית בתקופה הזאת הייתה דווקא במרכז הארץ, זה היה בתותים, בקטיף הדרים, בשקדים, ולכן התמיכה הייתה בכל הארץ. ואני רוצה לחזק את דברי סגן השר, והייתי צריך להתחיל בזה, המון תודה לכל קבוצות המתנדבים. באמת קרה דבר מוזר במדינת ישראל ועשינו כמה פעולות כדי לעזור לחקלאים בכוח אדם, הייתה תמיכה בעידוד העסקה של ישראלים, המדינה נתנה 20,000 שקל לשלושה חודשים למי שיבוא לעבוד עד 20,000 שקל, וגילינו שהצעירים ואזרחי מדינת ישראל מעדיפים לבוא להתנדב ולא לעבוד בחקלאות, זה דבר מאוד מוזר אבל באמת הצילו המתנדבים ואנחנו בקשר עם המון חקלאים ויש פה נציגי ארגונים, באמת שאפו גדול, תודה רבה לכל הארגונים ויתרה מזאת לכל המתנדבים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רק אני רוצה אסף אם תוכל לסיים, כדי שאוראל יוכל לסיים את הדברים שלו. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני רק רוצה לסיים ולענות לשאלה שהפנית למשרדי הממשלה בתחילת דבריך, לגבי לכאורה הניסיון של האוצר לקחת כספים ממשרד האוצר ולתת אותם לגוף אחר שיבצע במסגרת מנהלת תקומה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה לא זה, זה תפיסה ייחודית באגף התקציבים באוצר בכלל של פתיחת יבוא, והתוצאה שלו היא פירוק התעשייה והתוצרת המקומית, זה תפיסת עולם שיש בתוך המשרד. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני לא מסכים איתך בתור מי שעוסק - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> המציאות מוכיחה אחרת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני יותר מאשר אשמח לבוא אליך ללשכה ולפרוס בפניך גם בתוכניות העבודה שלנו וגם את איך אנחנו רואים את הדברים, את אותם דברים גם הפניתי לחברי כנסת אחרים שיושבים פה, שאנחנו בכל עת נשמח לבוא לדבר ולהציג ואולי קצת לגשר על הפערים שאני חושב שהם נמצאים בין המציאות לבין האמת. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> היום עוברת הצעת חוק שפוגעת חזיתית - - - << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני חושב שיש פה נציגי עמותות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אנחנו נרצה לשמוע אותם, אבל אני אומר כתפיסת עולם אתה אומר שזה מנותק מהמציאות - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> החוק הזה שאתם מביאים היום בקריאה ראשונה זה דוגמה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה כרגע רפורמה של היין, אני מדבר על החוק של מה שטוב לאירופה וזה אחלה, אבל הוא מפרק את החקלאות המקומית, אז המציאות מוכיחה תפיסת עולם אחרת. << אורח >> אוראל פיין: << אורח >> אני רוצה להשיב לשאלה ששאלת בתחילת דבריך בנוגע למנהלת תקומה, חלק לא מבוטל מהכספים שהוקצו בתוך מנהלת תקומה לתחום החקלאות צפויים לצאת דרך מנהלת ההשקעות של משרד החקלאות, אז לצייר איזשהו ניסיון שבו אנחנו מנסים להחליש את משרד החקלאות זה לא נכון, ואני יכול לפחות להגיד פה את דעתי האישית, אני חושב שדווקא אחרי מאורעות 7 לאוקטובר אנחנו רואים כמה חשוב לחזק את משרדי הממשלה, חשוב שמשרדי הממשלה ועובדי הציבור יהיו חזקים, ואני חושב שיש איזשהו בדק בית וגם חשבון נפש שאנחנו בתור עובדי המדינה צריכים לעשות, שהמשבר הבא שאמן ולא יגיע נוכל להגיב טוב יותר, אז זה פשוט לא נכון, אז חשוב לדייק את הדברים. שוב בנוגע לתקציבי העמותות, אז כמו שאמרתי אותם כספים שלא בוצעו, משרד החקלאות יצטרך לבוא לבקש אותם ולהגיד לאן הוא רוצה להקצות אותם אל מול מגבלת התקציב, ואנחנו כמובן נדון וננסה לסייע איפה שאפשר. הבנתי שיש איזושהי בעייתיות בתקציבים שהיו אמורים להגיע בשנת 2023 איפה שהוא נתקעו בדרך, אני אישית פעם ראשונה שאני נתקל בזה, ואני מתחייב באופן אישי לעשות מה שאפשר בשביל לפתור את הדבר הזה ולתת תשובות כמה שיותר מהר. אני כן חושב שאם הכספים האלה תקנו אותי אם אני טועה, הם אמורים להגיע מיועדים להגיע ולא אמורה להיות עם זה שום בעיה ובאמת יש פה איזושהי בעיה בירוקרטית, אני אישית אנסה לעשות כל מה שאני יכול בשביל לתת מענה כמה שיותר מקצועי ומהיר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה לך אוראל, בסדר תעשה את הבדיקות ואני אשמח שתעביר את התוצאות של מה שבדקת. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי בבקשה. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה אדוני היושב-ראש תודה על הדיון, אנחנו חייבים לחזק לא רק את המשרדים, אנחנו חייבים לחזק את החקלאים עצמם שמחזיקים את האדמות, אדמות בקו עימות. בעצם בכל רחבי הארץ כל המשק כל הכלכלה שלנו מסתמכת על החקלאים, כשפוגעים בחקלאים בעצם פוגעים גם בתחומים אחרים, גם במסעדנות ובכלכלה כללית, בלי תמיכה של הממשלה במיוחד עכשיו בתקופה מאתגרת וקשוחה וקשה, עם הרבה סבל וכשעזבו המון עובדים זרים עזבו את הארץ, אנחנו חייבים חייבים עכשיו לתת תמיכה לא רק בתחום אחד, בכמה תחומים לחקלאים. אני מודה לך גברת מימי, תודה לך על הדוח שעשית והסקירה שעשית להפעלת המתנדבים, אני אישית מכירה גם חברים שלי, הבן שלי במסגרת פעילות בית ספר יצא כמה פעמים להתנדב, זה פשוט מצוין. אני יודעת שמעבר להפעלת מתנדבים דרך עמותות וארגונים יש הרבה קבוצות ספונטניות של מתנדבים שמתארגנים ופשוט יוצאים מכל המגזרים, אני מכירה המון דרוזים שיצאו לצפון לחזק ולעזור לחקלאים בגליל, זה פשוט מדהים ונהדר ומאוד מאוד מוערך, ויכול להיות שבאמת לארגן אירוע כזה ולחשוף אולי בסוף התקופה, להזמין את כל המתנדבים שבמסגרת העמותות ולא במסגרת העמותות ולהביע תודה והערכה לעם ישראל, לחברה הישראלית שמתאחדת בתקופה קשה כזאת. לגבי הקצאה של 20 מיליון שגם סגן השר הזכיר וגם נציג של משרד האוצר הזכיר, זה לא מספיק זה 20 מיליון שמתחלקים בין חמישה משרדים וזה סכום שווה לסכום שהיה גם בשגרה, זה לא יתכן שזה נמשך בלי שינוי, ואם הייתה פעימה חד פעמית של 50 מיליון שגם מזה כמעט חצי נלקח בגלל שלא הספיקו ליישם, אז זאת אומרת שגם אם לא יקבלו בשנה אחר כך צריך לשנות את הגישה, אולי לבנות תכנית כי מגישים בקשה לקול קורא ובונים תוכניות בתבניות, אולי התבנית לא מתאימה למציאות, אז אולי לשמוע את החקלאים עצמם ולראות לא תוכניות תאורטיות, מה באמת בפרקטיקה בפועל במציאות יעזור להם לשרוד את התקופה הזאת, כשאין עובדים זרים, כשמתנדבים פעם באים פעם לא באים, אי אפשר להסתמך רק על מתנדבים. אז חייבים להשקיע חשיבה ואז בניית תוכניות תמיכה, ותודה רבה שוב על הדיון, אני מתנצלת אני חייבת לצאת לדיון אחר, ואני אשמע אתכם את כולכם, זה חשוב היה לשמוע את קולם של החקלאים, אני אשמע אחר כך את ההקלטה של השידור, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך חברת הכנסת טטיאנה. חבר הכנסת יוסף עטאונה אתה רוצה לדבר? בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תודה רבה כבוד היושב-ראש על הדיון החשוב. אני חושב שמהרגע הראשון ב-7 לאוקטובר כל החברה האזרחית, כל העמותות והארגונים מילאו תפקיד מאוד חשוב בכל תחומי החיים ולא רק בחקלאות, וישר כוח על זה. אבל אני רוצה להתייחס לסוגיה ספציפית לחקלאים, דובר רבות בחודשים האחרונים על החשיבות של החקלאות וכמה זה חשוב וכמה צריך לתמוך, ולצערי הרב וכל הדיונים שהיו בכל התוכניות שהיו, יש סקטור אחד של חקלאים שנשאר מאחור שאף אחד לא ראה אותו עד רגע זה, זה הקבוצה של מגדלי העדרים והצאן בקרב החברה הערבית הבדואית בנגב. מהרגע הראשון אנחנו הצגנו את המצוקה שלהם, נפגשנו גם עם כבוד סגן השר, העלינו את הסוגיות גם עם מחוז דרום נגב במשרד החקלאות, ועד רגע זה לא קיבלנו תשובות לגבי עדרים בעלי עדרים שיכלו לצאת כל שנה בתקופת האביב לעוטף לנגב המערבי, השנה בגלל המצב לא יכלו לצאת ונשארו בבית. במחוז דרום הכינו תחשיב פיצוי לעדרים האלה על סמך שנת 2023 שיצאו, הכינו את זה בתוך משרד החקלאות ועד רגע זה אין שום עזרה או תמיכה לאנשים האלה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עבר תקציב? זאת אומרת מישהו מעבר לחישוב שבוצע? << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> החישוב נעשה במשרד החקלאות ועד רגע זה אין שום תשובה עליו, לא מהחקלאות ולא מהאוצר כולל אתמול בוועדת הכספים העליתי את הנושא, ועדיין אין לנו תשובות וגם לגבי המתנדבים והכול, גם הענף הזה נפגע כי כל העובדים שיוצאים למרעה עם העדרים הם עובדים פלסטינים באישור שהיו, ועכשיו בגלל המצב הם לא נמצאים וזה גם מצוקה שלהם, והם גם לא קיבלו שום תמיכה או פיצוי על הנושא. יש כל מיני נושאים שעלו גם בפגישה עם סגן השר שלא זכו למענה בשום פנים ואופן, אי אפשר לדבר על חשיבות של חקלאות ושיש חקלאים ששנים רבות הם מגדלים, הם תורמים, ולהפקיר אותם במצב הזה. כבוד השר, כבוד היושב-ראש, אני מבקש לקבל תשובות, אי אפשר להמשיך עם הנושא הזה, התרגלנו לראות את האוכלוסייה הערבית הבדואית כשקופים בנגב, גם בתקופה הזו לצערי הרב הם ממשיכים להיות כך, ספציפית בעניין בדיון שאנחנו מקיימים אותו עכשיו, אשמח לתשובות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, אני חושב שזו נקודה חשובה, סגן השר אם יש לך אולי בקצרה להגיד איפה נמצא הנושא הזה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> קודם כל הצרכים ברורים ומובנים, בזמנו הייתה לנו ישיבה בנושא הזה, דיברנו ואם היה לנו איזה חסמים מסוימים זה רק בגלל האפקט הביטחוני, זה פחות או יותר הדברים שאז במשרד אמרו, אבל אני אבקש מידידי דוקטור אסף לוי שגם ליווה את זה כאחראי על כל התחום הזה של גורמי ייצור - - -, תענה לו על הממד המקצועי שבדבר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל ממש אסף אם תוכל בקצרה איפה זה נמצא. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לדעתי זה צריך להיות במגרש של מס רכוש, כי מאחר מה שתואר פה על ידי חבר הכנסת, שהיו עלויות עודפות על העדרים האלה שהיו רגילים לצאת למרעה ועכשיו הם היו צריכים לעשות האכלת יתר במקום מושבם. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נזק עקיף זה לא משרד רכוש. לא. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תתפלא, כן, לך תריב עם רגולציה. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עוד פעם, אנחנו ככל שיהיה תקציב מכאן או מכאן. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תענה ישירות יש תקציב או אין תקציב, אתם רוצים לתמוך לעזור או לא, חד משמעית. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> קודם כל רוצים לעזור מי אמר שלא, השאלה איזה כיס, האם מכיס ימין או מכיס שמאל תקבלו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> חבל שהנציג שצריך לענות כבר לא פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר אבל משרד החקלאות ערך את החישוב, זאת אומרת אצלכם יש את הנתונים מה הפיצוי שמגיע למגדל? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עוד פעם זה לא אני כמו שאמר חבר הכנסת, זה נעשה במחוז שלנו, אני כמובן סומך ואומר שככל שיש את הנתונים, לפי דעתי זה צריך להיות במס רכוש ואם מס רכוש לא ויהיה תקציב מהאוצר בוודאי ובוודאי שאנחנו נוכל להפעיל אותו, אבל עוד פעם כפי - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל ארבעה חודשים אנחנו מקבלים את אותה תשובה זו, זו התחמקות, זה להתחמק ולא לתת תשובות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אבל אסף, מישהו יודע להגיד איפה הוא נמצא החישוב, ומאיפה אותם חקלאים צריכים לקחת את הפיצוי? << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> הם הגישו תביעות למס רכוש? אסף יצחקי מנהלת תקומה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> במנהלת תקומה, לכם יש יכולת לסייע לרועי הצאן במגזר הבדואי? << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> אנחנו ככלל את התקציבים שלנו מכוונים לטובת פיתוח והצמחה והגדלה, ומה שמס רכוש חב לכל אותם נפגעים הוא צריך לשלם להם ממקורותיו, אני חושב שהדבר הראשון שצריך לעשות זה לפנות למס רכוש ולהגיש תביעות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל על נזק עקיף לא משלמים. << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> על נזק עקיף בוודאי שמשלמים גם ישיר וגם עקיף, אם תרצה להפנות מישהו אלי - - - << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> יוסף זה מה שנאמר גם לנו, אני מציע לך תבחן את מה שאומרים פה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל ריבונו של עולם, אתם בחקלאות יש תמיכות, עזרתם, זה סכום לא גדול זה בסביבות ה-5 מיליון, לא יכול להיות שאתם עוזרים לכל החקלאים בחקלאות חוץ ממגדלי העדרים הבדואיים, ובנוסף לזה אתם גם מקשים עליהם וגם מחלקים להם קנסות בתקופה הזו. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אבל אתה אומר דבר לא נכון כי אנחנו אומרים לך תיקח מהמקור הנכון, לכל אחד יש את הקופסה שלו, לא אומרים לך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רגע אבל סגן השר אומר, פנו למס רכוש ומס רכוש גילגל אותם מכל המדרגות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> פנינו וזה מה שנאמר לנו, הם בסוף טוענים שזה נזק, אתה רואה את זה עקיף הם רואים את זה נזק ישיר. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, הם רואים את זה עקיף. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> וגם עקיף הוא אומר לך שמשלמים למה אתה לא מנסה את זה? קצת מאמץ מצידם, פונים למס רכוש. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אנחנו מתאמצים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> לא עלייך, אני מדבר על אותם אנשים, אותם אנשים. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אותם תשובות אני מקבל ממשרד החקלאות? לא יכול להיות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> עזוב חקלאות, נמצא פה מישהו ממנהלת תקומה שמעת, הם כולם מרושתים, אם יוגשו בקשות ויגידו להם לא תמצא את כולנו לצידך. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כבוד היושב-ראש לגבי משרד רכוש, היו כמה עדרים ב-7 לאוקטובר בעוטף, מי שנפגע ב-7 לאוקטובר בעוטף קיבל, אני מדבר על סוגיה אחרת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> של שטחי המרעה, הוא לא יכול לצאת עם העדר שלו עכשיו לשטחים הוא לא יכול יש לו נזק. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> מבחינה ביטחונית דיברנו על זה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גם ביטחונית - - - << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בדיוק פיצוי זה מס רכוש. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה במשרד החקלאות תענה לי רק על שאלה אחת, בתקופה הזו יש ענף אחד שלא עזרתם ולא תמכתם? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא, כי הענף שאתה מדבר עליו מקבל את התמיכה, העדרים האלה מקבלים את התמיכה הרגילה במסגרת התמיכה במרעה של 53 מיליון, מרבית העדרים המוסדרים בנגב מגישים לתמיכה ומקבלים את התמיכה, אתה מדבר פה - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתה לא מדייק, אתה פשוט מאוד לא מדייק חד משמעית. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני אומר שהעדרים המוסדרים בנגב שיש להם היתרי רעייה וחוזי רעייה ומגישים בקשה, אני מדבר על התמיכה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מדבר רק על מוסדרים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אסף אתה מדבר על התמיכה הוא מדבר על הפיצוי. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עזוב פיצוי זה מס רכוש אדוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הבנתי. אז אנחנו, חבר הכנסת עטאונה, אנחנו נוציא מהוועדה דרישה למס רכוש להבין איפה הנושא הזה עומד, ונחכה לתשובות. סגן השר אומר שזה לא דרך משרד החקלאות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ככל שזה יחזור אלינו ויגידו שזה באחריותנו נצטרך לתת לך תשובה ברורה, אבל בינתיים מה שאנחנו מבינים ומה שנאמר לנו, שזה בסמכות שלהם לתת כי זה בעצם בעקבות המלחמה נוצר המצב הזה וצריכים לפצות אותם, אנחנו האחרונים שנתנגד, בקלאסי אנחנו בדברים מהסוג הזה של פיצויים כמו שריפת החממות כל הדברים שנוצרו – זה מס רכוש, יוסף, זה לא שלא רוצים צריך לגשת לדלת הנכונה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סגן השר, אנחנו נוציא מהוועדה דרישה להבין איפה הנושא הזה עומד ומאיפה אותו חקלאי צריך לקבל את הפיצוי שלו. אני רוצה להתקדם עם הדוברים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ואחרי זה אתה מספיק חזק להתנצל אצלנו אם יש טעות. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני על דבר אחד עומד שעד הרגע הזה מה-7 באוקטובר, משרד החקלאות שום תמיכה אפילו שקל אחד לחברה הבדואית לא היה. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו ניכנס לזה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> לא, זה רשום לפרוטוקול. אתה יכול לבדוק ותחזיר תשובה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה נושא שהוא חשוב מאוד אבל הוא לא הדיון שלנו, אנחנו רוצים תשובות, גם משרד החקלאות תוציאו תשובה מסודרת לוועדה וגם נדרוש את זה ממס רכוש ונבין איפה הנושא הזה נמצא, וממי החקלאים האלה צריכים לקבל את הפיצוי שמגיע להם. אני רוצה לעבור לעמית יפרח שנמצא בזום, מזכ"ל תנועת המושבים בבקשה, נמצא איתנו? בא כוחו יוני דמרי, בבקשה שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> יוני דמרי: << אורח >> צוהריים טובים, יוני דמרי מנהל את האגף למשק החקלאי בתנועת המושבים. ראשית תודה רבה אדוני היושב-ראש על זכות הדיבור, לגבי המתנדבים אני אפתח ואציין ואודה להם על מה שהם עשו ועדיין עושים למען החקלאות, במיוחד מה שהיה בדרום במרכז וכיום בצפון. יחד עם זאת – אני כרגע מתייחס למצב בצפון – אנחנו כולנו צריכים לזכור שהצפון במלחמה, אני לא יודע עד כמה אנשים שיושבים כאן מכירים את המצב בצפון ויודעים מה שקורה שם, אני גם לא יודע לומר לגבי המספרים של המתנדבים בצפון, אבל המתנדבים זה טוב ויפה לתקופה מסוימת שלדעתי היא כבר אחרינו. כרגע החקלאים בצפון במצב קטסטרופה, כל הצפון בכלל כל המושבים בצפון בקטסטרופה, קל וחומר החקלאים שאומנם בחלקם מפונים אבל לא יכולים להמשיך ולעבוד בצורה סדירה ומגיעים כן למשקים שלהם לתפעל את הסיטואציה. החקלאים בצפון מלבד העובדה שהם לא מצליחים לתפקד יש גם עניין של חוסר ודאות, חוסר ודאות מאוד גדול הם לא יודעים מה יהיה איתם מחר ומה יהיה בעוד חודשיים, ואני חושב שכאן זה המקום של הממשלה של השלטון שלנו להיכנס, ואולי אני אגיד את זה בצורה פשוטה ולהתחיל להזרים לשם כספים, אנשים שם צריכים לחיות אנשים שם צריכים להמשיך ולאכול ולשתות, חוסר הוודאות שם הוא משווע ומאוד מאוד מאוד קשה להתקיים בצורה הזו. סיירתי באביבים, בדוב"ב, האנשים שם כפי שאומרים באמת בלי תקווה. אנחנו צריכים לתמוך הרבה יותר חזק בענפים במיוחד מה שקורה בצפון בביצים ובפירות, אני מצפה ואני קורא מכאן לאגף התקציבים להתחיל להזרים כספים בכמות גדולה יותר ולייצר שם וודאות גדולה יותר גם בקהילות עצמן וגם אצל בקרב החקלאים. נקודה נוספת שעלתה שם בביקור שלי, זה שהעובדים שהשכירים בצפון מקבלים בונוס מסוים או איזה שהיא תקצוב מסוים של 3,000 שקלים לטובת העניין שהם עובדים, אם אתה עובד במפעל ואתה בצפון אתה מקבל סכום של כסף מסוים כל חודש. אדוני סגן שר החקלאות, אני רוצה לפנות אליך בנקודה הזו, אני מצפה שגם החקלאים שהם לא שכירים שהם עצמאים גם הם יקבלו את אותה הקצבה, כי גם הם מסכנים את חייהם וגם הם תורמים להמשיך ולהניע את הגלגל הזה שנקרא הגלגל הכלכלי שביישובי הצפון, אז מכאן אני קורא לך לבדוק את הנקודה הזו איך אפשר לתת גם להם את אותו הבונוס שמקבלים שאר השכירים, כי אם אנחנו לא ניתן את הדחיפה היום למושבי הצפון, מחר בבוקר אנחנו לא נמצא מי שיסכים לגור שם, אני לא מדבר על דור צעיר אוקיי? אני מדבר על אנשים שכבר גרים שם וצריכים לחזור הביתה מחר בבוקר כשיסתיים האירוע הזה. אני אולי מציע איזושהי הצעה קטנה, שחברי הוועדה כאן בוא נסייר כולנו יום אחד בצפון במושבים, נחווה מעט על בשרנו את מה שעובר עליהם ביום יום, ואני בטוח שאנחנו ניתן כתף רחבה יותר ויחס גדול יותר לאנשים שם כי הם זקוקים לנו עכשיו, לא חוכמה יהיה לבוא בעוד שנה ולשאול איפה היינו, חוכמה היא היום לגעת ולטפל בתפוח אדמה הלוהט הזה כי היום הקטסטרופה שם היא גדולה, ואם לא נטפל לא יהיה לנו לאן לחזור. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. << דובר >> אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה ליוזמים, בשביל הגילוי הנאות בפרדסים ברפת בקיבוץ שלי – קיבוץ מפלסים, 1.2 ק"מ מהגבול – עד היום מגיעים מתנדבים. בעצם ברפת כבר לא, אבל היו במשך חודשים ארוכים, והיה מופע מעורר השראה מרגש של התנדבות, של ישראלים וישראליות מרחבי הארץ. והסנטימנט הזה שמגובה על ידי משרדי הממשלה של זאת התרומה שלנו ויש תרומות שונות, יכול להיות איש עובד הייטק או מפעל אחר שהמפעל שלו תורם, שהוא עושה משהו באמצעים בדרך עמותות אחרות, והוא בעצמו עם קבוצת חברים מגיע ביום כזה או אחר, עד היום האירוע הזה מתקיים. אני חושב שהוא רכיב שאי אפשר לזלזל בחשיבות שלו, סגן השר, יושב הראש, החברים מהמשרדים ומארגוני החקלאים, אי אפשר לזלזל, אלא רק להעצים ולשבח ולהלל ולקלס את המופע הזה של החיזוק. יש לנו שנים ארוכות של התחזקות. אני מציע שלצורך ההתחזקות לשים בפרופורציה את המראה המרנין של – כפי שאמרת היושב-ראש – את הג'ונדירים שמהיום הראשון הם עובדים כמה שרק הצבא מאפשר להם, והשדות מצמיחים מזון, והצבעים משתנים. אבל הקהילות כמו במשחק כואב של סולמות וחבלים, צנחו כמעט לריבוע מס' 1. וכל מהלך של תמיכה מהסוג הזה שהוא לא כסף, הוא חיבוק הוא תחושה שאנחנו לא לבד, אני אומר אנחנו ממש אנחנו החברים שלי ואני לא צריכים להעביר בכוח את הזקנה את הכביש, מקום שצריך טוב מאוד שבאים אנשים, יש כאלה שמכסחים דשא ויש מי שקוטף עגבניות וכולי. בשולי הדברים אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו, נדמה לי שאסף אתה אמרת, לגבי שהישראלים פחות רוצים לעבוד בחקלאות ויותר להתנדב. זה בסדר, אני עדיין לא פותר אותנו מלתת את הקרדיט, הלוא אם זה לא הרבה אנשים אז מה אז גם לא הרבה כסף, אני חושב שאם הסכום שניתן לסיוע לעבודה אני יודע, אני רק אומר את זה לעצמנו לפרוטוקול לכיסא הריק של אוראל, אני חושב שצריך לתת כפול ולתת אפשרות. זה הזדמנות עכשיו, אסף, לעשות משחק תפקידים הגון, ותסביר איך יכול להיות שהרצון הטוב, אנחנו מכירים את אנשי אגף התקציבים בתחום הכלכלה בתחום החקלאות, כמה הם מחוברים כמה הביוגרפיה שלהם מחוברת לחקלאות, ויוצאת מתחת ידם שגגה, לא רוצה להגיד חטא, אבל שגגה בכל מה שקשור בחקלאות שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, בכלל גם לחזק אותך על כל הפעילות שלך למען החקלאות, בהובלה של השדולה החקלאית בכנסת בדיונים בוועדות, ובמאבק שלנו של חברי הכנסת בקיצוץ ובתמיכה במשרד החקלאות שבסוף יעביר את הכסף לארגונים ולחקלאים. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> מכל הלב הוא עושה באמת תודה לך. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שרה, ארגון השומר החדש, בבקשה. << אורח >> שרה אסקנין חזוני: << אורח >> שלום, אני אתחיל בלברך על הדיון החשוב הזה, שגם בימים רגילים היה מורכב לכנס אותו, אז בכלל בימים כאלו. נתחיל כמובן ב-7 לאוקטובר, התקשרות עם משרד החקלאות מיד ממוצאי שבת ויום ראשון על בסיס תקנת הקורונה שהייתה בזמנו, ובאמת מעט מאוד משרדים אפשר להגיד עליהם שכבר ב-12 לאוקטובר זה תופעה שהלוואי וככה כולם היו עובדים זה גם באמת המקום להודות באמת למשרד החקלאות, הנה אסף יושב פה וגם המנכ"ל שאומנם לא פה אבל חשוב גם, כשמגיע מגיע. עכשיו אני גם קצת אצלול לנתונים בהמשך למה שאורן ממשרד האוצר אמר, 22 מיליון שחזרו לאוצר זה בסדר איפה הם? הלוואי ואם זה רק עניין בירוקרטי שיחזור אלינו, זה נהדר אבל עניין המימון אנחנו תכף נגע בו הוא לא מספיק. החל מה-7 לאוקטובר ועד היום, אני אעשה שניה חלוקה בין סוף 2023 והחל מ-2024, עד סוף 2023 מה-7 באוקטובר השומר החדש הביא לשטח הפעלת מתנדבים רק לחקלאות אגב, כ-150,000 ומינואר 2024 ועד עכשיו כמעט 100,000 יש לי נתונים חדשים מהבוקר. ב-8 לאוקטובר כבר הוקם החמ"ל שלנו שהיה על בסיס עובדים רגילים בארגון ארבעה, חמישה אנשי צוות, זה גדל לאורך המלחמה כמעט ל-80 כולל מיקור חוץ מרכזיה שהיה לנו מצב, תופעת התנדבות במדינת ישראל אגב לא רק, יש לנו מתנדבי חו"ל שלא מפסיקים להידפק על דלתותינו, משלמים כרטיסי טיסה ומגיעים לארץ ויושבים בפתחת ניצנה, אתם מוזמנים לבוא לראות את הפלא הזה של אנשים שמגיעים מכל העולם להתנדב בחקלאות, והחקלאות שם משגשגת. אם אנחנו מדברים על תמונת ניצחון כלשהי שלא ניתן לכמת אותה בכסף, זה לבוא לעוטף לבוא לפתחת ניצנה ולצפון ולראות את האנשים חורשים את השדות, מסייעים לחקלאים, ואנחנו לא אציין שמות של חקלאים כי לא התכוננתי לזה ברמה הזאת לא אעיד עליהם, אבל יש חקלאים שממש מעידים שלולא אותם מתנדבים, לולא הכוח אדם הפשוט הזה שאולי הוא לא הכי מיומן ומקצועי, אבל אגב הופך למקצועי ככל שהזמן עובר והוא נחוץ חקלאים הצליחו להינצל מפשיטת רגל חד משמעית, ויש כאלה שאני לא יודעת אם יש פה שיעידו על זה. ולכן כמובן שיש שני דברים שהם כרגע הכי קריטיים לחקלאים, זה מימון זה לא סותר את המתנדבים, על הצפון עדיין אפילו לא התחלנו להתמקד כן? אבל אם יש לנו מינואר במספרים 100,000 מתנדבים רק בארגון השומר החדש שמגיעים לפחות לארבע שעות פעילות של התנדבות, וימים שלמים עם פתחת ניצנה ובכל מקום במדינת ישראל, אז כנראה שהצורך לא ירד, הערבות ההדדית לא נסדקה, הדבר היחידי שאנחנו מתלבטים לגביו זה איפה המדינה ואיפה המימון הנדרש לדבר הזה. החל מה-1 לינואר ארגון השומר החדש על משאביו של הארגון ותקנת מתנדבים בחקלאות מביא את האנשים לשטח משך כל יום, יש לנו למעלה מ-1,000 מכל מקום, קרוב ל-1,000 חקלאים שמקבלים סיוע מיידי והמשכי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> שרה ברשותך אם תוכלו לצמצם טיפה, כי יש לנו הרבה ארגונים שהגיעו כמוך מרחוק ואנחנו רוצים לשמוע אותם גם. << אורח >> שרה אסקנין חזוני: << אורח >> סליחה, אני ממש ככה לקראת הסוף. אז דיברנו על שני חסמים. האחד הוא זה אנחנו מבקשים תקנת החירום שאפשרה אגב עבודה ללא אזורי עדיפות לאומית הסתיימה, זה אומר שכיום שאלת החקלאי באחיטוב או בהוד השרון שבמילואים במקרה לא יכול לקבל את הסיוע, אלא אם כן אנחנו נותנים את הסיוע כמובן, אין כאן איפה ואיפה לחקלאים במדינת ישראל, אבל איפה המדינה בסיוע לחקלאים שאינם מוגדרים באזור עדיפות לאומית? אנחנו חושבים שצריך את התקנת חירום הזאת להרחיב לפחות לעוד חצי שנתי, להוסיף עליה מימון כמו שהיה מימון בתקנה הראשונה, המימון נדרש לפחות פי ארבע כדי להרחיב על זה חצי שנתי, בלי לדבר על זה שלא התחלנו עם העבודה הנדרשת בצפון. זהו. היו עוד דברים, אבל נראה לי שזה הדברים החשובים, ואני אסיים פה. ותודה רבה שוב על הדיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> את דיברת על החקלאים, אז אני משתדל גם להזכיר ולזכור את החקלאי אייל אוזן שנהרג בשעה שעבד במטע שלו מול ישוב מתת מטיל נ"ט של ארגון חיזבאללה, שזה הזדמנות גם להנציח את זכרו גם בוועדה ובדיון החשוב הזה. אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בוקר טוב לכולם, תודה ליושב-ראש ותודה לחברי הכנסת שחלקם עזבו, תודה לסגן השר שהגיע לדיון וכמובן תודה לאלפי המתנדבים. שמענו כאן מספרים שהתגייסו בעת צרה לעזור לחקלאים, אנחנו ראינו כאן מפגן מדהים של הזדהות של כלל אזרחי מדינת ישראל עם החקלאות, אחרי תקופה מאוד מאוד קשה שעברנו והיינו בעצם הרגשנו כחקלאים כשק החבטות של מדינת ישראל, ובעת צרה ראינו כמה הזדהות יש לאזרחי מדינת ישראל עם החקלאות ועם החקלאים, וכמובן שאנחנו מאוד מודים לכל המתנדבים ומודים לאזרחי מדינת ישראל על ההזדהות. אנחנו מאוד מאוד מקווים ומצפים, לא צריכים בשביל זה תקנות של הכנסת, שההזדהות של אזרחי מדינת ישראל עם החקלאות והפעילות של המתנדבים תימשך, כי אנחנו עדיין נמצאים בתקופת מלחמה והיא לא תדעך. אחד הדברים הבולטים ביותר שאנחנו רואים, כבוד היושב-ראש, זה בדוגמה החוק שעבר בכנסת שמחייב סימון ארץ מקור. ואני מכאן, בגלל שאנחנו מדברים על הנגב והגליל וגם הגולן, שלא נשכח אותו כבוד היושב-ראש גם אני בא משם, אנחנו קוראים לאזרחי מדינת ישראל להמשיך ולקנות ולצרוך תוצרת חקלאית מייצור מקומי, זה הנושא המרכזי כרגע לחזק את הייצור המקומי ולתת לו גושפנקה. אחד הדברים שציין חבר הכנסת שוסטר שאנחנו מתעסקים בהם נכון לימים אלה לצערי הרב, זאת יוזמה נוספת שתגיע היום לקריאה ראשונה שקוראים לזה חוק בריאות המזון, שהוא דוגמה לפגיעה נוספת קשה בחקלאות. כאשר אנחנו פה מדברים על המצב של החקלאות ובייחוד באזורים של הדרום והגליל שנמצאים במשבר קשה, כבר הדברים צוינו כאן אני לא אחזור על מה שאמר יוני, וצריך את היוזמות האלה לעת הזו להפסיק אותם, אני חושב שהוועדה הזאת צריכה לקרוא לעצור גם את החקיקה הזאת שהולכת לעבור היום בקריאה ראשונה. כמה מילים ברשותך היושב-ראש לגבי התקציב: אין שום ספק שהתקציב של משרד החקלאות הוא משרד מוכה, מקצצים בו את התקציב ואני לא רוצה כרגע להיכנס לפרטים יש לי מספיק, וכמובן שכאשר מקצצים למשרד את התקציב אז אנחנו רואים את זה, זה גם בא לידי ביטוי בנושא של ההתנדבות הכל כך חשובה וגם את זה צריך להפסיק ולעצור. בסופו של דבר אני חושב שצריכה להיות תוכנית לאומית לחקלאות, כאשר במסגרת התוכנית הזאת גם צריכה להיות תוכנית לאומית להתנדבות, שצריך לעשות אותה לא רק בגלל המלחמה אלא היא חייבת להיות כל הזמן, וכאשר יש לנו כמו שקרה ב-7 לאוקטובר, אנחנו ישר יודעים מה לעשות ונותנים פתרונות, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה לעשות איזשהו פינג-פונג בין ארגונים למשרדי הממשלה, בבקשה דוקטור אסף לוי, רק ברשותך אנחנו ב-20 דקות אחרונות אז ממש לתחום בשתיים-שלוש דקות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> תודה רבה. בקצרה, נוהל התמיכה בעמותות זה נוהל 3 (א) והוא צופה פני עתיד, הנוהל מפורסם שכל עמותה צופה את הפעילות שלה, גם הנוהל הרגיל וגם נוהל החירום, והביקוש המצרפי של כל העמותות היה כפי שאמרתי 84 מיליון והיה לנו רק 50 מיליון, וכולם קיבלו את החלק היחסי בהתאם לקיצוץ הרוחבי. אני חייב לציין כפי שנאמר פה על ידי השומר החדש, בודדות העמותות שביצעו את הדוח ביצוע מעבר לתקציב המקוצץ שניתן להם, ולכן ואנחנו אמרנו לכל העמותות ואנחנו נעמוד בזה, ככל ואנחנו רואים כבר היום אמרנו את זה ביום הראשון, ככל שתחזור יתרה ותהיה עמותה שתבצע את הפעילות הנתמכת בהתאם לבקשה המקורית שלה, היא תקבל את ההשלמה ובכוונתנו לעמוד בזה. אבל עוד פעם בודדות אם בכלל העמותות, כי לפי הבקשה הלא בדוקה רק בודדות הגישו בקשה מעבר למה שאושר להם, ואני ככל שאחרי הבדיקה יהיה עמותות שיגיע להם יותר ממה שאושר, מתחייב בזאת שהם יקבלו את ההשלמה לפעילות הנתמכת בתקופה הנתמכת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. תגיד, בתוך התקנה יש מקום גם לבצע תיקונים בהתאמה של הכלים? זאת אומרת, רכב ציוד וסיוע שלא מותאמים עם ההתייקרות והמחירים של השוק? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> עוד פעם, התמיכה היא פר הוצאות, ככל שהיו הוצאות פר חשבוניות הם מקבלים את התמיכה בהתאם לנוהל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> השאלה אם זה מותאם, אם התמיכה לרכב אם הוא מתקף את עלות הרכב? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> מה שעלה. שוב, בתמיכה אני לא מדבר על הנוהל הקבוע ששם היו תנאים אחרים, אני מדבר על הנוהל החירום כי בשנת 2023 התמיכה הרגילה הייתה בנגב גליל. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ותכף נשמע את נציג המשרד. << דובר_המשך >> אסף לוי: << דובר_המשך >> בנוהל חירום תמכנו בהוצאות, בנוהל חירום תמכנו בלינה מזון הסעות, רק במשרות של מנהל פרויקט במדד של 50 עד 100 למנהל פרויקט, ובציוד בטיחות, כי הציוד הרגיל נתמך בנוהל הרגיל, אנחנו נזהרנו מכפל תמיכות. אדוני היושב-ראש, צריך להגיד שנעשה פה משהו חריג, ונאמר פה שהתגלחנו על זה בקורונה. נדיר שנושאים תמיכות בעמותות על אותה פעילות, אבל בגלל גודל השעה עשינו את זה אבל היינו חייבים להיזהר מכפל תמיכות, ולכן הפרדנו את הפעילות ותמכנו בדברים מאוד מיוחדים, ולכן הפעילות שנתמכו בנוהל שלנו זה פר הוצאות, כמה שעלה וכמו שאמרתי אם עלה להם יותר לא הגבלנו, היו דברים מיוחדים שהצלנו ציוד וכאלה, אבל ככל שעלה להם הם יקבלו את התמיכה, אני לא מכיר בעיה שעלה להם יותר ולא נתמכת, תכף נשמע בעמותות, אני לא מדבר על שכר על דברים כאלה זה לא בנוהל שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן דיברתי על כלים וציוד, תודה רבה. איתן עוזרי, פרויקטור חיבורים בחקלאות. << אורח >> איתן עוזרי: << אורח >> תודה על הדיון החשוב הזה ותודה על זכות הדיבור. אנחנו בחיבורים בחקלאות מפעילים גם אלפי מתנדבים לחקלאים ועוזרים, אני רוצה להדגיש רק נקודה אחת שעלתה פה על ידי השומר החדש אבל היא לא עלתה בכלל בדיון, ההתנדבות הזאת בחקלאות היא לא רק מחברת אותנו לאדמה, היא לא רק מחברת בין העם ויצרני המזון שלו אלא היא מחברת גם בין כל חלקי העם היהודי. באים יהודים מכל העולם ומתנדבים דרכנו דרך העמותות האלה ועוזרים לחקלאים, כלומר יש פה איזושהי ערבות הדדית שמופעלת בתוך העם היהודי על ידי המעשה החשוב הזה של התנדבות בחקלאות. הפלטפורמה הזאת של ארגוני המתנדבים היא לא רק הוכיחה את עצמה ב-7 באוקטובר, אלא היא בעצם התשובה של מדינת ישראל גם לבעיות העתידיות, כי כמו שכבר אמרו פה אנחנו לא יודעים מתי תפרוץ מלחמה בצפון, אנחנו לא יודעים כמה יחמיר המצב במדינת ישראל במקומות אחרים, והפלטפורמות הקיימות הם אלה שיביאו גם את התשובות לחקלאים ולחקלאות בעתיד, ולכן התמיכה היא קריטית, היא חשובה וצריך לחשוב איך מרחיבים אותה כדי שבאמת אפשר יהיה לקלוט ולהפעיל מאות אלפי אנשים בתחום הזה של ההתנדבות. תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני רוצה תכף לעבור לאלדד ימין, אבל לפני זה אני אחר כך אבקש שנחזור לארגונים חזרה, אם אתם גם יכולים לדייק יותר מה עוד יש חוסרים בתוך התקנה עצמה, כדי שאפשר גם כשנצא מנוהל החירום של התקנה ולעבור לנוהלי השגרה גם לדייק אותה. אתה עכשיו בכובע של משרד החקלאות או האוצר? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> לא, אני בכובע של משרד החקלאות, ואני אגיד שהנוהל לשנת 2024 שחזר למשרד כרגע נמצא במשרד המשפטים ויצא להערות הציבור. ומה שאדוני מכוון כמובן שעמותות יוכלו להעיר לנוהל שלנו, בכוונתנו להמשיך את הנוהל בהרחבה של הנוהל חירום עם ההתאמות לנוהל הקבוע, עשינו חיבור בין שני הדברים וכמובן שכל העמותות יוכלו להעיר לנוהל, והם יודעים שאנחנו תמיד קשובים במגבלות שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, תודה רבה. עכשיו אנחנו נעבור לאלדד ימין, ואחר כך סער פוקס מארגון החלוץ, בבקשה. אלדד, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אלדד ימין, סגן מנהלת אגף נגב, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי. אני אתחיל ואגיד קודם כל באמת, שהעמותות בשגרה ובטח ובטח בחירום עושות דברים מופלאים, כמי שגדל על ברכי החקלאות בנגב זה מדהים לראות את זה קורה, זה לא מובן מאליו וישר כוח על כל העבודה הזאת. משרד נגב גליל בעצם לקח אחריות בשנתיים האחרונות על מבחן התמיכה לחקלאים, המבחן פורסם טרם השבת השחורה, כל העמותות שהגישו ניגשו ויודעות מה בעצם הן מקבלות, תהליכי הגשה הסתיימו של הביצוע, אנחנו נמצאים בתהליך בדיקה של ביצוע 2023, ב-2022 אנחנו עוד עכשיו יש לנו ממש זנב קטן שאנחנו צריכים לסגור והארכנו עוד את יכולת ההגשה של העמותות שקיבלו ב-2022 לסגור את ההגשה. מעבר לזה שוב פעם אנחנו בעיקר בתקנה ועוד לפני המלחמה, אני חושב שמבורך וחשוב מאוד שכן יתנו כתף פה ויעזרו לעמותות האלה שעושות היום את העבודה הנפלאה שלהם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. סער פוקס סמנכ"ל ארגון החלוץ בבקשה. << אורח >> סער פוקס: << אורח >> תודה. אז אני באמת סמנכ"ל ארגון החלוץ אבל אני פה מייצג את מועצת ארגוני המתנדבים בחקלאות, בעצם רוב הארגונים המתנדבים חברים איתנו במועצה, אני רוצה שוב להודות לכולם על קיום הדיון הזה ולסגן השר על הנוכחות, ולשותפים בנגב גליל ובחקלאות על שותפות הרבה שנים. הרבה דיברו פה על התרומה של ההתנדבות בחקלאות אחרי ה-7 באוקטובר, אז אני אשים את זה רגע בצד לדבר על הרקע לזה, כי זה שעשרות אלפי אנשים מגיעים להתנדב בחקלאות כשיש אירוע מלחמה זה לא בא בריק, זה תוצאה של הרבה מאוד שנים בערך 15 שנה שארגונים שנמצאים פה עובדים לילות כימים, מגייסים, מכשירים, מחנכים והופכים לאט-לאט את הסיפור הזה של החקלאות כמו שאסף אמר קודם, לעבוד לא רוצים אבל להתנדב רוצים, הופכים את זה לדבר שנתפס כשליחות לאומית כשליחות חברתית, כדבר מרגש לעשות אותו. זו עבודה של הרבה מאוד שנים, אני רוצה לתת רק דוגמה אחת מאוד מרגשת של ש"ש שלנו שהתנדב ברפת בקיבוץ ניר יצחק בשנת שירות שלנו של החלוץ, סיים את שנת השירות שלו הלך הביתה חיכה לגיוס, פרצה מלחמה ושלושה ימים אחרי המלחמה הוא מגיע ומנהל את הרפת, בזמן שהקיבוץ מלקק את הפצעים במלונות באילת, בוגר שנת השירות שלנו מגיע ובמשך שבועות מנהל בעצמו את הרפת יחד עם מתנדבים אחרים, זה הסיפורים המדהימים, ולכן צריך לזכור, זה לא רק עניין החירום, ההתנדבות בחקלאות התחילה הרבה לפני אירוע החירום והיא ממשיכה הרבה אחרי אירוע החירום. ואני רוצה מפה להיות מאוד מאוד קונקרטי, ולהגיד בענייני התקציבים שצריך לטפל בארבעה דברים מאוד מאוד ספציפיים וקונקרטיים: אחד זה היתרות מכספי החירום שהופנו, ואני רוצה, אני לא חושב שצריך לקבל את השפה שאומרת כאילו הארגונים לא מיצו, היה חודשיים, חודשיים שנת התקציב הסתיימה, מבחינתנו הביקוש לחקלאות וכמות המתנדבים הייתה אותו דבר ב-31 לדצמבר, והייתה אותו דבר ב-1 לינואר, אבל ב-31 בדצמבר עוד היה לי תקציב וב-1 לינואר פתאום אין לי תקציב, זה עניין שרירותי לחלוטין שיש שנת תקציב ושם היא מסתיימת, ואם המלחמה לא הייתה פורצת ב-7 באוקטובר אלא ב-7 ביוני אז היינו ממצים את התקציב, וזה שבינואר פברואר פתאום אין לי תקציב זה עניין שרירותי לחלוטין שהסתיימה השנה. ולכן לא צריך להיות פה שיח של כאילו כבר נתנו את הכסף עכשיו זה לפתוח שיחה מחדש, לא המדינה הממשלה אמרה חשוב לנו לתת את התמיכה הזאת לארגונים ולמתנדבים כדי לקיים פעילות בחירום, ומצב החירום לא השתנה, הוא לא השתנה בינואר, הוא לא השתנה בפברואר הוא גם לא השתנה באפריל, ולכן את הכספים האלה צריך להמשיך ולשייך להתנדבות בחקלאות, זה דבר אחד. דבר שני זה החלטת הממשלה שכמו ששמענו מסתיימת ב-2024, ואני קורא פה לנציגי הממשלה לכנס חזרה את הממשלה ולרענן את ההחלטה הזאת, לקבל החלטה חדשה שממשיכים את הדבר המדהים הזה שקורה פה לשנים נוספות. הדבר שלישי זה שצריך להגדיל, מאז 2021 שהתקבלה ההחלטה על 20 מיליון שקל, עוד לפני המלחמה כמות הפעילות הכפילה את עצמה, זה הצלחה מסחררת, הצלחה מסחררת של הממשלה, הצלחה מסחררת של המשרדים, הצלחה מסחררת של הארגונים של המתנדבים ושל החקלאים, המדינה אמרה אני רוצה לתמוך בזה והפעילות טסה, עפה, ואלפי אנשים אמרו אנחנו רוצים את הדבר הזה התאהבו בדבר הזה, ולכן צריך להגדיל את זה, סכום שהתאים לפני חמש שנים כבר לא מתאים היום גם לפעילות השגרה, אז זה הדבר השלישי. והדבר הרביעי זה סוגייה יותר קטנה וספציפית, 4 מיליון שקלים מ-2023 היו אמורים להגיע מרמ"י מתוך ה-20 מיליון לא הגיעו, מאיזושהי סיבה בירוקרטית טכנית לא הגיעו, וכבר אנחנו לפחות שבועות רבים חודשים מנסים להבין מה קורה עם ה-4 מיליון האלה ולא מצליחים, עכשיו נציג האוצר אומר שהוא שמע על זה פעם ראשונה אני לא מבין איך זה יכול להיות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> סוגייה מוכרת, באמת נקודות טובות. אסף אם אתה יכול להגיב בקצרה, אני גם רוצה לשמוע טיפה גם מיצחקי מתקומה, אם אתה יכול ממש בנגיעות איפה המנהלת נוגעת בתוך התקנה הזאת והסיוע לחקלאים בדגש על הדרום, ואחר כך נעבור לאלנתן בן יעקב מנכ"ל ארגון קדמה, ואני ממש מבקש מהדוברים לנסות לצמצם כדי שנספיק שיותר ארגונים שהגיעו הנה ידברו. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אני מבקש שוב לדייק את הנקודה של האי-ביצוע. הכול נכון, ברור שהחירום נמשך והפעילות נמשכת, אבל נוהל התמיכה יצא מראש העמותות ידעו שהוא לאוקטובר נובמבר דצמבר, והדיווח שלהם לפעילות היה על 84 מיליון שקל לחודשים האלה, בפועל תמכנו ב-50 מיליון והביצוע היה 27 מיליון, בסדר אני לא אומר שלא המשיכה הפעילות, אבל האי-ביצוע עוד פעם, זה לא שאמרנו לכם תנו את הפעילות שלכם עד ינואר פברואר מרץ ואמרתי לכם קחו את הכסף רק לשנת 2023, הפעילות המדווחת הצפי פעילות היה ל-84 מיליון, מצרפי אני מדבר חס וחלילה לא פונה לעמותה ספציפית, הפעילות המצרפית הייתה של 84 מיליון, כל העמותות חוו קיצוץ של 40% כדי להתאים למגבלת תקציב של ה-50 מיליון, ואמרנו בשלב הבא שאישרנו את הכסף, ככל שתהיה יתרה ועמותה תבצע מעבר לחלקה ב-50 מיליון ותהיה יתרה אנחנו נשלים לה את זה, בפועל אנחנו רואים שהיה 27.5 מיליון ביצוע. עוד פעם הכל היו שיקולים חיצוניים היו סגרים היו הכל, אין שום מילה אני לא אומר שום דבר לרעתכם, אבל בסוף זה התוצאה, אני לא אומר שבכוונה לא עשיתם ביצוע שניפחתם את ה-84 מיליון, אני רק אומר את הדברים את הנתונים. עוד פעם אין ויכוח בינינו, אנחנו נשמח לקחת את היתרות האלה ככל שאמר פה האוצר, כמובן אדוני יודע שפנינו אליהם ויודע איך חזרנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אלנתן בן יעקב. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> אני יכול רגע להתייחס? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תתייחס, אם אתה יכול ממש בקצרה. << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> 4 מיליון של 2023 הם יגולגלו לשנת 2024. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> של רמ"י אתה מדבר? << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> זה הגיע אליכם או יגיע? << אורח >> אלדד ימין: << אורח >> זה אמור להגיע, יגיעו לסיכום עם האוצר שזה יגולגל ל-2024. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה על המידע, אלנתן בן יעקב מנכ"ל ארגון קדמה, ולאחר מכן אסף יצחקי ראש צוות חקלאות במנהלת תקומה גם כן איפה אתם בתוך העניין. << אורח >> אלנתן בן יעקב: << אורח >> אני רוצה לומר תודה כמו שכבר אמרו גם למשרד החקלאות וגם למשרד נגב וגליל שדחפו לתמיכה הזאת וממשיכים לדחוף גם בשוטף. אני רק אוסיף על מה שכבר נאמר על ידי שרה ועל ידי סער, אני אגיד בקצרה שההתיישבות העובדת לא נולדה במלחמה וגם לא תסתיים בתום המלחמה שתגיע בעזרת השם, המלחמה הייתה רק ספוט על צורך שקיים כבר שנים, צורך בידיים עובדות, בנוכחות בשטח באחיזה ואי היכולת של חקלאים להסתמך רק על עובדים זרים, בעזרה מול הפשיעה החקלאית כמובן וחוסר הוודאות של חקלאי באשר הוא, זה שם תמיד ואנחנו שם תמיד לפני המלחמה ואחרי המלחמה. אני יכול לומר עלינו בקדמה שבכל שנת 2023 הבאנו עשרות אלפי מתנדבים ל-350 חקלאים עזרנו לעבד למעלה מ-200,000 דונם, במלחמה בזמן קצר הכפלנו את העשייה שלנו אבל כמו שאמרתי זה לא נוצר במלחמה, וסער ושרה דיברו על המשך התמיכה הרגילה ואני מצטרף לקריאה הזאת, התמיכה הרגילה צריכה לגדול מ-20 מיליון ל-40 מיליון להכפיל את התקנה הרגילה, כי כמו שסער אמר מ-2021 עד עכשיו העשייה השוטפת לא החירום הכפילה את עצמה ואת זה אנחנו מבקשים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה, אסף, אם אתה יכול ממש בדקה שתיים להגיד איפה אתם נמצאים בתוך התקנה. << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> קודם כל חשוב לי להגיד באמת תודה לכל מי שעוסק בהתנדבות בחקלאות, באמת ראויים לכל תודה. נגיד גם שבסוף יש שתי מטרות לנושא של ההתנדבות: יש את הפן הערכי הציוני המחבר של החברה, הקירוב לבבות של הציבור הכללי לחקלאות שהכל דברים חשובים, ומנגד יש את הפן של העזרה הפרקטית לחקלאי. אני רוצה להגיד שאני מסתובב מאז שנכנסתי לתפקיד הרבה בין המשקים בעוטף, ויש הוקרה מקיר לקיר על הפעילות. אבל צריך גם להגיד מצד שני שלא כל פעילות התנדבות באמת מסייעת בצורה משמעותית לחקלאים, אני חושב שיש עניין גם של אופי המתנדבים והיכולות שלהם, גם הסוגייה של פרקי הזמן שמגיעים אליה, וצריך לחשוב גם איך מתאימים לתוכניות, שאולי אפשר לייצר תוכניות שיוכלו לייצר יותר ערך לחקלאי מבחינת התרומה לעבודה, וזה ללא קשר לעובדה שהפעילות הזאת בלי קשר גם אם היא לא הכי מסייעת לחקלאי, היא עדיין תורמת מאוד. << אורח >> אלנתן בן יעקב: << אורח >> מה זאת אומרת לא הכי מסייעת? אנחנו מתמודדים עם פשיעה חקלאית קודם כל, יש לנו חקלאי עכשיו אתמול הותקף יושב בבית חולים, אמא שלו נרצחה בעוטף ב-7 לאוקטובר, טליה מצפון הנגב, אז קודם כול החקלאים הם עומדים בחזית, דיבר פה מהגליל, הם עומדים בחזית, אין מקום להטיל ספק בתרומה של הארגונים לתוך הדבר הזה. << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> לא אני לא מטיל ספק בתרומה של הארגונים, אז אולי דבריי לא הובנו כמו שצריך, אני לא אומר שזה לא חשוב, ודאי שזה חשוב יש לזה תרומות רבות, אבל אני אומר שבד בבד צריך גם לנסות ולהתאים תוכניות שיתאימו לצרכים של החקלאים. << אורח >> אלנתן בן יעקב: << אורח >> זה העבודה שלנו זה בדיוק מה שאנחנו עושים כל הזמן. << אורח >> אסף יצחקי: << אורח >> אז חשוב מאוד, כי בסוף אני שומע את הדברים ותראו גם צריך להגיד, המתנדבים הם לא תחליף לכוח האדם שהחקלאים משוועים אליו וגם לזה צריך לשים לב. לעניין התוכנית שלנו, אז נגיד שאנחנו עדיין בשלבי אישור של התוכנית, קיווינו שזה יהיה כבר בתחילת השבוע הזה, זה נדחה ליום ראשון ה-14 לחודש ואני מקווה שתהיה לנו בשורה. בכל העניין שקשור למתנדבים אנחנו נעבוד עם משרד החקלאות, לראות איך אנחנו יכולים לסייע להם דרך הכלים שלהם, אנחנו נגיד שאנחנו באנו לפה לחמש שנים בשביל להצמיח, ואנחנו מנסים להשתמש במנגנונים הקיימים ככל שהם עובדים וטובים, לנסות לעזור להם גם מבחינת תקציבית אבל גם מבחינת הייעול הבירוקרטי, ככל שנוכל לסייע אנחנו נשמח לעזור. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. ראובן פלח מארגון השומר יו"ש. << אורח >> ראובן פלח: << אורח >> שלום לכולם. אני אנסה לא לחזור על הדברים בשביל להיות הכי תמציתי, מלבד המשפט הראשון שזה תודות לכל מי שעוסק גם במשרד החקלאות גם במשרד הנגב והגליל וגם לכל הארגונים. שלוש נקודות שלדעתי לא נגעו בהם מספיק: אחד זה שהתנדבות עולה כסף, בנינו לאורך השנים תשתיות בשביל לעזור לחקלאים, בארגון השומר יו"ש אנחנו מוציאים מעל 10,000 מתנדבים בשנה, וחלקם מהמלחמה יוצאים לעוטף עזה לעזור בפעילות. אבל ההפעלות האלה עולות כסף, הלוחות זמנים של קבלת התשלומים של ה-3 (א) הן לא סבירות, לנו יש עוד חורים מ-2022, על 2023 לא מדברים, ועכשיו על התקציב שחסר 4 מיליון שעברו מ-2023 ל-2024 זה אומר שנקבל אותם בערך ב-2026, משהו פה נראה לי שמצריך התייחסות טיפה יותר לצמצם. עוד נקודה שתומכת פה בדברים, ובזה אני אסיים – זה הנושא של התרומות. ארגונים מטבע הדברים התעסקו בתרומות, המדינה היום מתוחה ואזרחי ישראל וגם הרבה יהודים טובים בחו"ל מתוחים בהרבה מאוד דברים, כמות התרומות יורדת כתוצאה מזה, ולכן גם ירידה בתרומות, גם ירידה בתמיכות, גם עיכוב בקבלת התמיכות המאושרות, מקשה מאוד על הפעילות בסיפור, תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך על הדברים המדויקים. ירון סולומון מנהל תנועת האיחוד החקלאי. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> קודם כל תודה על הישיבה ועל הכבוד. אני גם חקלאי באחד היישובים בעוטף עזה, מגדל הדרים ואבוקדו, וגם עובד באיחוד החקלאי שזאת תנועה התיישבותית, ויש לי מה שנקרא את הפן של שני הצדדים. ואני חייב לומר פה שעם ישראל התגלה במלוא גדולתו ועוצמתו בקטע של ההתנדבות ושל הרצון, לפעמים אנחנו היינו צריכים לעצור את האוטובוסים כיוון שהיו לנו יותר מדי מתנדבים באותו יום, אני אומר לך בתור חקלאי, יכולתי להכיל אוטובוס לא שניים, והיה לחץ גדול מאוד מה שנקרא מכל הארגונים, ובאמת אני אין מילים, כיוון שלמעשה אני הייתי כותב את ההדרים שלי עם הפלסטינאים, וההדרים הזן הוא זן אור שהולך לייצוא לצרפת ולא היה מי שיקטוף, והאנשים המופלאים האלה פשוט הגיעו ועבדו ועשו עבודה יוצאת מגדר הרגיל מבלי לדעת איך מה וכולי. ואני באמת, אני חושב שחייבים פה הם חייבים להדליק משואה, הארגונים האלה חייבים להדליק משואה ביום העצמאות, זה עם ישראל בהתגלמותו וכל היופי הזה, כמובן משרד החקלאות שנרתם, אני חייב לומר פה גם סגן השר והצוות וכולם, הם היו מה שנקרא ערוכים ודרוכים והעסק הזה יצא לדרך, נכון לא מספיק. אנחנו חייבים ליצור איזה שהוא מצב איזושהי מסגרת עתידית גם, וזה גם החיבור של עם ישראל לחקלאות הישראלית עם כל הציונות, ואת זה צריך להתחיל עוד בבתי הספר, אני כשהייתי פעם תלמיד בבית ספר חקלאי פרדס חנה בי"ב בית יצאנו להתנדבות מה שנקרא בקיבוץ רביבים לעזור להם, זה החיבור את זה צריך לחדש, וצריך לחנך מגיל צעיר את האהבה לארץ ישראל ולחקלאות הישראלית, ותודה באמת תודה מקרב לב, מגיע לכם ממש שאפו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לך. עמרי לינדר בבקשה ממש בדקה שתיים לא יותר מזה, כי אנחנו תוך חמש דקות צריכים גם לסכם. << אורח >> עמרי לינדר: << אורח >> תודה רבה. אני חושב שאין חקלאי בעיקר בעוטף שלא מכיר את הפעילות של אחים למשק מתוך אחים לנשק. שמי עמרי, אני במטה החמ"ל האזרחי אחים למשק. קודם כל תודה על האפשרות לבוא כאן כבוד היושב-ראש וסגן השר. אנחנו עובדים וממש עבדנו תחת אש מהיום השני, בעצם מה-8 לאוקטובר שנכנסנו והתחלנו לעבוד בעיקר ביישובים צמודי גדר בעוטף עזה, ומאז ועד היום אנחנו שלחנו כבר כ-60,000 מתנדבים בעיקר לעוטף, אבל עובדים בכל הארץ כיום המטוטלת עוברת כמו שאתם יודעים קצת גם לצפון, ולצערנו מקווה שזה לא יהיה הרבה לצפון. אנחנו מרגישים שאומנם זרם המתנדבים והמוטיבציה טיפה יורדת, אחרי שהסתערנו כאזרחים על עזרה לעוטף, כיום אנחנו עובדים הרבה יותר עם קבוצות, המון עם מכינות, כל שבוע יש לנו כשתי מכינות מכל המגזרים שמגיעות אלינו לעוטף, כ-1,000 תלמידים כבר עבדו איתנו ועובדים בשנת 2024, ההוצאות גדלות אנחנו מכוונים כאחים לנשק באמת עבדנו כמו פלנגות וכיבינו את השריפות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> עמרי אם אתה יכול לצמצם. << אורח >> עמרי לינדר: << אורח >> הסתערנו, ואני חושב שההוצאות כיום של 300,000 שקל לחודש על הסעות, על לינה, על מזון, על העסקה של ספקים מתוך העוטף, התקציבים משוועים עדיין להגיע, מילאנו את כל הדרישות, שלחנו את כל מה שהיה צריך למשרד החקלאות, אז המון המון תודות ואנחנו ניפגש בשטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. סגן השר ברשותך לסכם את הדיון. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אעשה זאת ממש בקצרה. אני שוב בסיום דבריי רוצה להודות על הישיבה החשובה הזו שיושב-ראש הוועדה יצחק הוביל. אני חושב שבאופן כללי היו פה אמירות מאוד מאוד חשובות, והאמירה הכי חשובה שכולנו יודעים את תרומתכם הברוכה של הארגונים, וכולנו מצדיעים לכם ואין בזה חולק וזה דבר טוב. יש לנו רצון מאוד מאוד גדול לראות את ההמשך של העבודה שלכם, גם בשוטף וגם מתוך מוכנות שאנחנו מאוד מאוד מאוד חוששים שמצב ביטחוני שברירי כזה ואחר אנחנו נצטרך שוב פעם את אותם ידיים טובות. לכן באמת אנחנו משרד החקלאות, אני השר כל הצוות כולו נתמוך בכל מענק, בכל תוספת, בכל חריגה מהקיצוץ שעושים היום כדי לתת לטובת אותם הארגונים הללו, אני מאמין בגלל הקונצנזוס שקיים בוועדה וקיים בלובי החקלאי שלנו וגם יושב-ראש הוועדה, אם תימצא הנוסחה והדרך לכך אתם תמשיכו את עבודתכם, אנא בבקשה מכם תמשיכו להתחזק ולחזק אותנו, את העם היהודי ואת כל מי שנמצא באותה קדמת הבמה, ותמשיכו עם הדרישה שלכם, זה פשוט עוזר לנו כדי להצדיק את הבקשה שלנו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה לסגן השר, לצוות הלשכה שלי, לצוות הוועדה על ההשתתפות בדיון, למשרדי הממשלה, נציגי הארגונים המתנדבים בחקלאות, לחקלאים על ההשתתפות בדיון ובסקירה. החקלאות כמובן הייתה מאז ומתמיד לא רק ביטחון תזונתי אלא ממש כגורם ששומר על אזרחי מדינת ישראל עם הענפים שנמצאים על הגבול ששומרים על גבולות המדינה, פתחתי גם באמירה מאוד ברורה שהחקלאות היא הציונות בוודאי גם זו העכשווית. מכאן עוד פעם שוב נמסור תודה רבה גם לחקלאים על שלל הענפים שנמצאים בשטח, בוודאי לכם הארגונים, ובקצה הפירמידה הדובדבן שבקצפת את המתנדבים שבעזרתכם מגיעים לשטח ומחברים את חלקי החברה הישראלית, ואת החברה הישראלית כולה לקרקע לרגבי האדמה, שזה מלאכה ומשימה חשובה ביותר. אני גם רוצה לקרוא מפה ולחשוב על העתיד על תוכניות של טיפוח ופיתוח חקלאות, עם נושא גם של הכנסה של טכנולוגיה לא רק של תקציבים, אלא להמשיך ולהפוך את החקלאות לפאר של מדינת ישראל, ובוודאי שאנחנו כולנו, כולנו היום כלל האזרחים ובוודאי גם הממשלה ומשרדיה השונים על החשיבות של החקלאים והחקלאות. אני רוצה גם להוציא מכאן מסקנות, אז בבקשה מנהל הוועדה שנצא כאן עם מסקנות שיצאו בדרישה למשרדי הממשלה: היה לנו כאן את הנושא של הבנה איך אנחנו מביאים את הפיצוי למגדלי הצאן הבדואים בדרום שלא יכולים כרגע לצאת עם העדרים שלהם לשטח. הוועדה קוראת למשרד החקלאות, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ושאר המשרדים שאמורים לתת סיוע לתקנה הזאת, להרחיב את הקול קורא לארגונים החקלאים לקבל סיוע כספי להמשך פעילותם. הוועדה קוראת למשרד החקלאות לעשות אפיון חדש לצרכים בחקלאות לניצול יתרת התקציב שעומד על סך של 22 מיליון מתוך 50 מיליון שהוקצו לחקלאות במהלך מלחמת חרבות ברזל. הוועדה קוראת למשרד החקלאות ולמשרדי הממשלה לפעול לחידוש החלטת הממשלה בחקלאות לשנים הבאות, ולהפעיל ולגדול ולהגדיל את התקציב ולנפח אותו כדי שאותם ארגונים יוכלו להמשיך ולסייע לחקלאים. ולהמשיך – כפי שפתחתי ואני חושב שצריך כך גם לסגור את הדיון – לשים את החקלאות בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. תודה רבה לכל מי שהגיע וכיבד אותנו בנוכחותו. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:43. << סיום >>