פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 73 ועדת העבודה והרווחה 10/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 222 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום רביעי, ב' בניסן התשפ"ד (10 באפריל 2024), שעה 12:08 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, של ח"כ אופיר כץ וח"כ נאור שירי << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר דבי ביטון צגה מלקו חברי הכנסת: משה טור פז אופיר כץ נאור שירי מוזמנים: לימור לוי – סגנית ראש האגף לחיילים משוחררים, משרד הביטחון לוטם כהן – עו"ד, המחלקה המינהלית, משרד הביטחון סא"ל (במיל.) שיר אבינועם – ראש תחום פרט, ענף תכנון כוח אדם, אכ"א, צה"ל משרד הביטחון רס"ן רועי חכם – עו"ד, יועץ משפטי, הפרקליטות הצבאית, צה"ל, משרד הביטחון סרן איתי רגב – עו"ד, ייעוץ משפטי, צה"ל, משרד הביטחון אורי כץ – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד האוצר נועה שוקרון – רכזת תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר עילם שניר – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים דקלה חורש – עו"ד, הלשכה המשפטית, זרוע העבודה, משרד העבודה שרית יהודאי – מנהלת תחום חוק עבודת נשים, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה שרון כהן – מנהלת תחום פניות, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה פיראס פראג' – נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה והתעשייה אוריאל כזום – סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי שרית דמרי דבוש – עו"ד, סגנית היועץ המשפטי, המוסד לביטוח לאומי ויוי וייץ – עו"ד, אגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה מיכל וקסמן חילי – ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים ישי פולק – יו"ר ועדת העבודה, נשיאות המגזר העסקי הודיה מויאל – קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל אופיר טל – העמותה למען משרתי המילואים רותם אבידר צאליק – עו"ד, תחום כנסת וקשרי ממשל, פורום נשות משרתי המילואים ייעוץ משפטי: אילת וולברג מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, פ/4314/25 כ/1011 << נושא >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שלום וברוכים הבאים. אני פותח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. היום ב' בניסן התשפ"ד, 10 באפריל 2024 למספרם. על סדר היום הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת אופיר כץ וחבר הכנסת נאור שירי. אנחנו כבר דנו בנושא לפני הקריאה הראשונה והשארנו לדיון כמה נושאים לדון בהם בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה. אני מבין שהמציע הגיע להסכמות עם משרדי הממשלה. צריך לומר מה ההסכמות או שנתחיל להקריא את הצעת החוק? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אפשר להקריא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נתחיל להקריא את החוק ואם יש למי ממשרדי הממשלה תגובה או הערה, נאפשר לכם לומר את הדברים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה. הוועדה שלחה אותנו להגיע לסיכומים בנושאים שונים בדיונים שקדמו לקריאה הראשונה ואכן השתדלנו ככל האפשר לעשות זאת. אני אקריא את הנוסח המעודכן. יהיו כמה מקומות בהם אקריא נוסח מעט שונה. בכל מקום אני אסביר את ההבדלים. אני אקדים ואומר שכיום קבועה בסעיף 2(ב)(2) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום כהוראת שעה הגנה מפני פיטורין לעובד שבן הזוג שלו, ההורה האחר של הילד שלו, משרת במילואים. תקופת הוראת השעה הוארכה עד ה-1 ביולי אבל היא כהוראת שעה וכאן מבקשים להכניס את ההגנה הזאת כהוראת קבע וגם להוסיף הסדר שנוגע לחובה לקבל היתר בדומה למשרת המילואים. כשאני אקריא את הנוסח אני אסביר לגבי כל עניין ואומר במה הוא עוסק. עוד משהו שחשוב לומר כבר עכשיו כדי שנבין את הנוסח. יהיה תיקון קבוע לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) שנוגע לאיסור הפיטורין של בן הזוג בשל שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו. זה יופיע כהוראת קבע גם בחוק החיילים המשוחררים וגם כתיקון עקיף בחוק שוויון ההזדמנויות. אלה יהיו תיקוני קבע. בעקבות מה שעלה בדיון הקודם הוחלט כהוראת שעה עד סוף שנת 2025 - כדי שיהיה אפשר לבחון את ההסדר כפי שביקשו ועלה כאן בדיון הקודם הן מצד משרדי הממשלה והן על ידי מוזמנים אחרים והוועדה ביקשה שנגיע בעניין הזה לאיזשהו סיכום – ייכנס ההסדר לעניין החובה לבקש היתר. זה ייכנס כהוראת שעה עד סוף 2025. כשאני מתחילה להקריא עכשיו את הנוסח, אני בעצם קוראת כרגע את הוראת הקבע. כשאני אעבור להוראת השעה, אני אציין זאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה שיהיה ברור גם לצופים וגם לפרוטוקול. יש כאן שני חוקים – חוק אחד שמונע פיטורין והוא יהיה הוראת קבע וחוק שני שמאפשר פיצוי על חל"ת וכל מה שנשמע עכשיו בחוק, זאת הוראת שעה עד סוף שנת 2025. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יש כאן שתי הוראות שעה. האחת, הוראת השעה שנוגעת לחובת המעסיק לקבל היתר לפיטורים או להוצאה לחופשה ללא תשלום בתנאים שקבועים בהצעה היא עד סוף שנת 2025. השנייה, ההוראה שבנוסח לקריאה ראשונה היה תיקון לחוק הביטוח הלאומי לעניין דמי אבטלה וכאן, כפי שאני אסביר בהמשך, על פי סיכומים, עבר להיות מענק שניתן על ידי הביטוח הלאומי וזה יהיה הוראת שעה עד סוף שנת 2024. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כן, יש לנו שלושה שלבים. חלק אחד הוא כרגע, חלק אחד עד סוף שנת 2024 וחלק אחד עד סוף שנת 2025. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. << דובר >> צגה מלקו (הליכוד): << דובר >> מה עד סוף 2024? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> המענק. אני מתחילה כרגע בהוראת הקבע. חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד–2024 1. תיקון סעיף 21 בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 21(ג)(2), אחרי "סעיף 41א" יבוא "או 41א2". כאן מוצע לתקן את סעיף 21 לחוק החיילים המשוחררים כך שאדם שטוען שהחוק מקנה לו זכויות וכי הזכויות הופרו, רשאי לפנות לוועדת התעסוקה בבקשה שתפסוק בכל עניין הנוגע לזכויות שלו. זה נכנס כהוראת קבע מעצם זה שנכניס את ההגנה על העובד מפני פיטורים בשל המילואים ותכף אני אקריא את הסעיף. התיקון הבא שאני אקריא הוא לגבי המשרת במילואים עצמו. זה לבקשת משרד הביטחון אליה הצטרפו שאר המשרדים. הם העירו שאם אנחנו עכשיו בחקיקה מתייחסים לעניין של חופשה ללא תשלום ולגבי משרת המילואים עצמו אין הוראה מפורשת כזאת בחוק, זה עלול ליצור מצב של אי בהירות בנוגע למשרת המילואים עצמו ובוודאי שבתיקון הזה אין כוונה לפגוע במשרת המילואים אלא רק להיטיב עם בני הזוג וההורים האחרים של הילד. לכן מוצע לקבוע כאן שבתקופת ההגנה על משרת המילואים, שזאת תקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המילואים למי ששירות המילואים שלו נמשך יומיים רצופים לפחות, בתקופת ההגנה הזאת יהיה אסור לפגוע בהיקף המשרה, בהכנסה של משרת המילואים. ברור שחופשה ללא תשלום מהווה פגיעה בהיקף משרה ובהכנסה כי הרי היקף המשרה יורד לאפס וההכנסה יורדת לאפס. לכן מוצע להכניס את התיקון הזה. אני אומר שיש הסדר מקביל בחוק עבודת נשים לגבי אישה בהריון ואישה שחוזרת מחופשת לידה והורות. בקשה מהוועדה. אנחנו הכנסנו את זה לנוסח בזמנים יחסית קצרים ואם יהיו התאמות נדרשות בחוק להוסיף בהתאם להסדר הזה, אם אחרי שאני אקריא את הסעיף הוועדה נותנת לי את הרשות לעשות את ההתאמות לאחר מכן. המהות כולה נמצאת כאן ומדובר בתיקוני נוסח ואולי התאמות בסעיפים נוספים לעניין הזה, בחוק החיילים המשוחררים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 2. תיקון סעיף 41א בסעיף 41א לחוק העיקרי – (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) לא יפגע בעל מפעל בהיקף המשרה או בהכנסה של עוד שחלה הגבלה על פיטוריו בתקופה של שלושים הימים לאחר תום שירות המילואים לפי סעיף קטן (ב), בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור, אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ולא תתיר ועדת התעסוקה פגיעה כאמור אם היא לדעתה בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה. בסעיף קטן זה, "פגיעה", בהכנסה, למעט - (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קיבוצי. (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובד בהתאם לתפוקת עבודתו, ובלבד שהפגיעה בתפוקת עבודתו לא נגרמה מסיבות התלויות בבעל המפעל". אני כן אשמח שמשרד העבודה יסביר לגבי פסקאות (1) ו-(2) ויאמר מה ממעטים כאן. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> משרד העבודה. אני אומר שזה הסדר מקביל לחוק עבודת נשים ומבחינת הפגיעה בהכנסה שלא תחייב היתר, אם נניח יש הסכם קיבוצי שנחתם ובו יש קיצוץ רוחבי בשכר במקום העבודה וברור לחלוטין שאין כאן אפליה או פגיעה באותו עובד ספציפי או באותה עובדת ספציפית או פגיעה מכוח דין, למשל חוק דמי הבראה שאפשר להפחית ימי הבראה מהעובד. זה לא ייחשב לפגיעה שתחייב פנייה לקבלת היתר. פגיעה ברכיב שכר שמשולם בהתאם לתפוקות עבודה, מדובר נניח על בונוסים. אם העובד יורד בתפוקות שלו באופן שלא נובע מפעולה שהמעסיק עשה, כלומר, לא עשיתי את כל השעות שלי או משהו כזה ולא קיבלתי את כל הבונוסים שלי, זה גם לא פגיעה שתחייב לקבל היתר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> משרד המשפטים. יש לנו הערות לנוסח שנלבן אותן כפי שאמרה היועצת המשפטית לגבי ניסוח הדברים. לדעתנו זה צריך להיות משולב בהוראה הקיימת כי זה גם מכווין את שיקול הדעת של הוועדה בהמשך הסעיף. צריך לחדד שאנחנו מדברים כרגע על פגיעה בהיקף משרה או הכנסה ב-30 ימים שהוא חוזר ולא מעבר לכך. זאת המשמעות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בתקופת ההגנה שחלה עליו כיום מכוח החוק. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> נכון. צריך לומר שכמובן שבלי קשר יש גם הגנות על משרת מילואים בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על פגיעה בתנאי העבודה, במישור האזרחי . << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (2) בסעיף קטן (ד), במקום "בסעיף קטן (א)" יבוא "בסעיף קטן (א1)". זה תיקון טעות של הפניה. זה היה גם בנוסח לקריאה ראשונה ואני חושבת שאין צורך להסביר את הסעיף. 3. תיקון סעיף 41א1 בסעיף 41א1 לחוק העיקרי, במקום "העובר על הוראות סעיף 41א(ב)" יבוא "המפטר עובד בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 41א(ב), או הפוגע בלא היתר בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד שחלה הגבלה על פיטוריו לפי סעיף 41א(ב1), בתקופה שבה חלה אותה הגבלה, בניגוד להוראות אותו סעיף". זה סעיף העונשין ומוצע לתקן כאן מעט את הנוסח כי החוק מיושן והנוסח כיום בחוק לא תואם את הסטנדרטים כפי שנאמר על ידי משרד המשפטים. גם זה תיקון של נוסח וגם הוספה של עונשין לגבי פגיעה בלא היתר בהיקף משרה או בהכנסה בהתאם להוראה שהקראתי קודם לעניין משרת המילואים בתקופת ההגנה. 4. הוספת סעיף 41א2 אחרי סעיף 41א1 לחוק העיקרי יבוא: "41א2. הגנה על בני זוג של משרתים במילואים (1) בסעיף זה - "חוק שירות המילואים" – חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008. "ילד" – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988. אלה הגדרות שישמשו אותנו בהוראת הקבע לעניין איסור הפיטורין בשל שירות מילואים. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תלמיד עם צרכים מיוחדים, זה יהיה עד גיל 21. נכון? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> נכון. גיל שלוש עד 21 שהוא במערכת החינוך המיוחד. זו הגדרה שמופיעה גם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום. זאת אותה הגדרה לילד. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כאן מדובר בילד משולב בחינוך רגיל אבל מי שהוכר בוועדת השמת צרכים מיוחדים שלדעתי גם עליו זה חל. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא לא חייב ללמוד במערכת החינוך המיוחד. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני יכולה לבדוק בהגדרה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה חשוב כי היום יש 30 אחוזים שילוב וצריך לוודא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ההגדרה היא לגבי הילד. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ההגדרה היא אותה הגדרה שקיימת גם כיום בהגנה על עובדים. זאת אומרת, מה שקיים היום בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, זו בדיוק אותה הגנה. אני יכולה לבדוק את זה בהמשך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם אתה יכול לבדוק את זה ותעדכן אותנו. זה לא חייב להיות כרגע. זה חייב להיות ברור שמדובר כאן בזכות של הילד ולא של המוסד, אם הוא לומד כאן או לומד שם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (2) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו – בטלים הפיטורים. לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד), בשינויים המחויבים. ההחלה של סעיף 41א(ד) היא לעניין ההוכחה. בדומה למשרת המילואים בהליך לפני ועדת התעסוקה לפי סעיף 21, תהיה על המעסיק הראיה שהפיטורים אינם קשורים למילואים. מחילים את ההוראה הזאת שקיימת גם לגבי משרת המילואים עצמו. (3) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים – כאן התבקשתי להוסיף: וכן במידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי סעיף 30 לחוק האמור - ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם או להורהו האחר של ילדם. זאת אומרת, המידע יימסר בשני אופנים, ישירות לחייל עצמו לפי הוראות חוק שירות מילואים וגם יפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל באותו אופן שמפורסמות יתר הזכויות של משרת המילואים עצמו ושם ייכלל גם מידע שנוגע לזכויות של בני הזוג או ההורים האחרים של הילדים. (4) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר". הסברתי בדיונים לקראת הקריאה הראשונה שהסיבה שצריך להחיל את זה כאן באופן מפורש על המדינה היא מכיוון שההגדרה של מפעל בחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) כוללת גם את המדינה כמעסיק. מכיוון שכאן אנחנו עוברים לניסוח יותר מודרני, אנחנו לא קוראים לו בעל מפעל אלא קוראים לו מעסיק, אנחנו לא שואבים את ההגדרה מפעל שכוללת גם את המדינה. לכן אנחנו צריכים לומר באופן מפורש שלעניין זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. זה קיים גם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, ההחלה על המדינה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זאת אומרת, מהיום לא יצטרכו לכתוב בכל חוק דין המדינה כדין כל מעסיק אחר והיכן שיהיה כתוב מעסיק, זה חל גם על המדינה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה לעניין הסעיף הזה. כאשר אנחנו מדברים על מעסיק, אנחנו רוצים לוודא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בסדר הפעם, אבל אני לא חושב שצריך לכתוב בכל חוק דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. ברור שהמדינה היא מעסיק כמו כל אחד אחר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בחקיקה, כאשר מחילים את זה על המדינה, אנחנו כותבים את זה באופן מפורש. גם כאן, כדי להכניס את המדינה, חשוב שיהיה הסעיף הזה. לגבי הסדר הקבע הקודם שהקראתי בעמוד הקודם, היה כתוב שם בעל מפעל. השתמשנו במונח בעל מפעל כי אנחנו בתוך הסעיף של המילואים כשבכל מקום כתוב בעל מפעל ושם זה שואב גם את המדינה כמעסיק, מההגדרה מפעל. הסעיף הבא הוא תקופת הוראת השעה שאמרתי שתהיה עד סוף שנת 2025. זה כמובן נתון להחלטת הוועדה מה תהיה תקופת הוראת השעה אבל אני מבינה שזה הסיכום אליו הגיעו. זה לעניין החובה לקבל היתר. 5. הוראת שעה (1) בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יקראו את החוק העיקרי כך (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה): (1) בסעיף 23(ב1) לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 41א(ב)" יבוא "או 41א2(ו) או (ז)". זה תיקון כך שכאשר מערערים על החלטה של ועדת התעסוקה – כבר היום זה מופיע בחוק – אם זאת החלטה של ועדת תעסוקה, היא גם תהיה משיבה בערעור. גם כאן יש לנו החלטות של ועדת תעסוקה שתכף נגיע אליהן לגבי היתר להוצאה לחופשה ללא תשלום או לפיטורין. לכן, אם יש ערעור על החלטת הוועדה, ועדת התעסוקה עצמה תהיה גם היא משיבה בערעור. << אורח >> קריאה: << אורח >> היינו רוצים להעיר לסעיף הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מניח שיהיו לכם עוד הערות. תרשמי אותן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> גם לנו יש הערה. יש שם סעיף שהתפספס. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> איזה סעיף? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> של הפגיעה בהיקף הכנסה. הסעיף החדש בהוראת קבע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> נציג משרד המשפטים מעיר שבתיקון הקבע לגבי האיסור לפגוע בהיקף המשרה או בהכנסה, אם יש החלטה של ועדת התעסוקה, גם היא תהיה משיבה בערעור. נבדוק האם צריך להוסיף שוועדת התעסוקה תהיה גם היא משיבה בערעור. אם היא צריכה להיות משיבה בהיבט הזה, נוסיף את זה לחוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (2) בסעיף 41א1 לחוק העיקרי, אחרי "הוראות אותו סעיף" יבוא "או מעסיק המפטר עובד או מוציא עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 41א2(ה)". כאן אנחנו רוצים שסעיף העונשין יחול גם על פיטורין או הוצאה לחופשה ללא תשלום ללא היתר. אנחנו מתקנים כאן לתקופת הוראת השעה את סעיף העונשין כך שהוא יחול גם לגבי העניין הזה. (3) בסעיף 41א2 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) לא יפטר מעסיק עובד ולא יוציא עובד לחופשה ללא תשלום בתקופת שירותו במילואים של בן זוג או הורהו האחר של ילדו אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה - - - בנוסח שלפניכם מופיעים התנאים אבל בדיון הקודם עלתה שאלה גם מצד המעסיקים – וקיבלתי הערות גם מצד משרדי הממשלה – האם העובד יצטרך להודיע למעסיק לגבי העובדה שבן זוגו נמצא במילואים. או במילים אחרות, איך המעסיק ידע שחלה עליו חובה לבקש היתר, אם הוא לא יודע שבן הזוג של העובד נמצא במילואים. בדיון הקודם דובר על כך שבני הזוג לא יצטרכו מראש בכל מקרה לשלוח הודעה, יש בזה הרבה בעיות שעלו בדיון הקודם, אלא העובד יצטרך להודיע בכתב אם המעסיק פנה אליו ואמר לו שהוא מתכוון לפטר אותו או שהוא מתכוון להוציא אותו לחופשה ללא תשלום ואז לעובד יהיו שלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לו על כך לומר לו בכתב שבן זוגו משרת במילואים. ובלבד שהעובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד הודעת המעסיק על הכוונה לפטרו או ממועד הודעת המעסיק על כוונתו להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. החשיבות של ההודעה בכתב היא כדי שתהיה איזושהי אסמכתה ולא רק איזושהי הודעה בעל פה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> את יכולה להקריא שוב? זה לא בנוסח שלפנינו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. ובלבד שהעובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, לא יאוחר משלושה ימי עבודה ממועד הודעת המעסיק על הכוונה לפטרו או ממועד הודעת המעסיק על כוונתו להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. כך לא יהיה מצב שבו מצד אחד המעסיק לא ידע שבן הזוג משרת במילואים ומצד שני הבנו שלפעמים יש בעיה פרקטית של האישור עצמו, לפחות כך עלה בדיון הקודם, שמעיד על שירות המילואים ולכן בשלב הזה תספיק הודעה בכתב. כמובן שבהליך בפני ועדת התעסוקה יבדקו את הדברים וידרשו לפי הצורך את האישור על שירות המילואים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לגבי הסעיף הזה. אמרתם שהנוסח הוא כוונתו להוציא. כלומר, במקרה של חופשה ללא תשלום נדרשת הסכמה בין הצדדים ויש דין ודברים ביניהם כדי להבין את המועד. יכול להיות שהמעסיק מתכוון להוציא ויכול להיות שהמעסיק מאפשר להוציא. כלומר, העובד רצה לצאת והמעסיק מאפשר. יכול להיות שצריך לחדד את זה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מועד הכוונה עצמו הוא לא טוב. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> או על כוונתו להוציא או לאפשר את יציאתו. משהו כזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ממועד שסוכם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ממועד שסוכם על הכוונה להוציא לחופשה ללא תשלום? ברגע שהמעסיק פונה לעובד ואומר לו שהוא מעוניין להוציא אותו לחופשה ללא תשלום, העובד יאמר לו בתוך שלושה ימים. כמובן שגם כך הם צריכים לסכם ביניהם את העניין כי אם לא, זה לא חופשה ללא תשלום. השאלה אם זה לא טוב ברגע שהוא מודיע על הכוונה להוציא. << אורח >> קריאה: << אורח >> חופשה ללא תשלום היא בהסכמה. כל הרעיון הוא שאם היא מסכימה, למה צריך שלושה ימים? היא לא הייתה מסכימה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> הדיון כאן הוא רק על המילה כוונתו, שזה לא רק מקרה שהוא מתכוון להוציא לחופשה ללא תשלום. זאת הייתה ההערה שלנו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> על כוונתו או על הסכמתו להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> הייתי אומר כוונה להוציא או לאפשר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> על הכוונה להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום או לאפשר לו לצאת. אני מציעה שבהמשך נמצא נוסח. זה עניין של נוסח. מה שאנחנו רוצים לכלול כאן זה גם מצב שבו העובד יוזם את החופשה ללא תשלום, כמובן בהסכמת המעסיק, והשאלה באיזה מועד הוא יודיע למעסיק. הוא יודיע בכתב מהמועד שבו המעסיק מאפשר לו לצאת לחופשה ללא תשלום. הם יכולים להשלים לפני כן את המשא ומתן לגבי החופשה ללא תשלום ורק כאשר המעסיק מודיע לו שהוא מאפשר לו, רק משם הוא יצטרך להודיע? זו המשמעות? מהותית. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> האמת היא שזה מסבך. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> על הכוונה. ממועד הודעת המעסיק על הכוונה להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מה לגבי האישור מהצבא? מתי הוא נמסר? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היועצת המשפטית אמרה קודם שהאישור יובא רק בפני ועדת התעסוקה. למעסיק תהיה רק הודעה בכתב של העובד או העובדת על כך שבן הזוג במילואים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש כאן הגנה מאוד מאוד משמעותית ואין כל מסמך שמעיד עליה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המסמך יצטרך לבוא בפני הוועדה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יש הודעה בכתב. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הודעה בכתב היא לא מסמך של צבא והיא לא מסמך רשמי. אין דבר כזה גם לא בהגנה בטיפולי פוריות וזה לא הריון. יש אישורים רשמיים, אישורים רפואיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אישור על הריון את יכולה להביא תוך יום אבל כשהוא בעזה ואין לו טלפון והוא לא יכול לדבר, אז מה, יעברו שלושה ימים ולא יהיו לה את הזכויות שלה? אני לא מאמין שתהיה אישה שבעלה לא במילואים והוא תאמר שבעלה כן במילואים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> קודם כל, הכול קורה. מי שמכיר את שוק העבודה, הכול יכול לקרות ואין דבר הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם זה כך, היא לא תקבל. בשביל האחוז הזה שזה קורה, אני לא אכשיל 99 אחוזים שאני מאמין להם. צריך להתחשב באשת המילואימניק כי אולי היא לא יכולה להשיג את האישור הזה תוך שלושה ימים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אולי לא שלושה ימים, אולי יותר, אבל אי אפשר להתעלם מהצורך להציג את האישור למעסיק. המעסיק מקבל החלטה על סמך ההודעה שלה. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אני מצה"ל. היום ניתן להפיק באתר המילואים אישור רשמי שמעיד על כך שמשרת מילואים נמצא במילואים, אבל כפי שחבר הכנסת ציין בנסיבות ובסיטואציות שלדוגמה אדם נלחם בעזה, אין לו את האפשרות להוציא את האישור הזה וזו הסיבה שההודעה בכתב אמורה להספיק כדי שלא נטיל נטל. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אין כאן שום שלב מול המעסיק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחר כך הוא יצטרך להביא את האישור הזה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אבל מול המעסיק ועד שהוא עושה פעולות, אין לו שום דבר רשמי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם הוא בעזה, מה את רוצה? איך הוא יביא את האישור? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני אומרת שכרגע אף אחד לא רואה את שוק העבודה. אני מבינה שרואים אוכלוסייה מסוימת אבל לא רואים את הצורך האחר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו ממש רואים את שוק העבודה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש כאן זכויות משוגעות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אלה לא זכויות אלא זאת הגנה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> בחוק הזה יש זכויות חדשות ומאוד מקיפות שניתנות על סמך הודעה של עובד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה נקודת המוצא שלך היא שמישהו ישקר? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא יכולים לצאת מנקודת הנחה כזאת אבל אנחנו יודעים שיש דברים כאלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זו נקודת המוצא שלך ואת אומרת שאת לא מאמינה למישהי שאומרת לך שבן זוגה במילואים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש סדר שצריך להתנהל במקום העבודה וביחסי עבודה וצריך להציג אישורים רשמיים. כך זה עובד בכל חוק אחר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> חבר הכנסת שירי, כל דקה שאנחנו מקדישים לפולמוסים מאחרת את זמן החקיקה הזאת. לכן, אין כאן עניין לפולמוסים. הנושא הובהר. טוענת נציגת התאחדות התעשיינים שהיא חוששת שמישהו ירמה. אני אומר שהיועצת המשפטית אמרה את זה במשפט אחד מאוד ברור והוא שבוועדת התעסוקה או לפני קבלת התשלום, הוא יצטרך להביא אישור מהצבא על כך שהוא היה מגויס. לגבי ההודעה, מספיק שהעובדת שולחת פתק למעסיק ובו נאמר שבעלה במילואים ולכן היא רוצה לצאת לחופשה ללא תשלום, וזה מספיק. כאשר הנושא מגיע לוועדת התעסוקה, אז היא תצטרך להמציא אישור. גם התשלום שאת חוששת שילמו כזיוף, לא יכול להיות כי הביטוח הלאומי מספיק חכם להכיר בתעודה מטעם הצבא המעידה על כך שהאיש הזה היה במילואים וזה עוד לפני שישלמו לה. אל תדאגי. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> היא יכולה לקבל את האישור הזה גם מביטוח לאומי. כשמישהו במילואים, ביטוח לאומי יודע על כך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמשיך להקריא ולא ניכנס לפולמוסים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני ממשיכה להקריא את התנאים שבהתקיימם על המעסיק תחול חובה לבקש היתר לפיטורים או להוצאה לחופשה ללא תשלום: וכן שלעובד ילד הנמצא עימו, ושירות המילואים כאמור הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו בפועל או משכו המתוכנן הוא 21 ימים רצופים לפחות. לעניין זה "הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום" – הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור לתקופה שהיא אחת מאלה: (1) תקופה בלתי מוגבלת. (2) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות. (3) תקופה של פחות מ-30 ימים אם בתקופה של חודשיים שקדמה לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום אלה הוא 30 ימים לפחות. אני רוצה להסביר את התנאים. אמרנו שלעובד יש ילד הנמצא עימו. ילד, לפי ההגדרה שהקראתי קודם הוא עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים. תקופת שירות המילואים של בן הזוג צריכה להיות או שהוא נקרא בצו 8 ואז לא מגבילים את התקופה או שהוא נקרא ל-21 ימים רצופים לפחות או שמשך שירות המילואים בפועל הוא 21 ימים. זאת אומרת, קראו לו לשבוע ואחרי כן המשיכו את תקופת שירות המילואים וכבר הגיעו ל-21 ימים בפועל של שירות מילואים – גם אז המעסיק יצטרך לבקש היתר לגבי בן הזוג של אותו משרת מילואים. לגבי ההגדרה של מה זאת חופשה ללא תשלום. אמרנו שלא לגבי כל חופשה ללא תשלום המעסיק יצטרך לבקש היתר אלא רק אם החופשה היא לתקופה בלתי מוגבלת או שהיא לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות. בפסקה (3) יש לנו תיקון של נוסח שאמור להבהיר את מה שהיה קיים בנוסח הקודם. היה כתוב תקופה מצטברת של 30 ימים מתוך שלושה חודשים והכוונה היא שגם אם המעסיק רוצה להוציא לחופשה ללא תשלום לתקופה של פחות מ-30 ימים, מסתכלים חודשיים אחורה ובחודשיים האלה העובד שהה בחופשה ללא תשלום וסך התקופות שהוא שהה בחופשה ללא תשלום באותם חודשיים עליהם מסתכלים אחורה ביחד עם החופשה ללא תשלום שהמעסיק עכשיו רוצה להוציא אותו מגיעים ל-30 ימים – גם במקרה כזה הוא יצטרך לבקש היתר ואני אתן דוגמה. אם המעסיק רוצה להוציא לחופשה ללא תשלום למשך שבועיים שהם פחות מ-30 ימים אבל בחודשיים שקדמו העובד שהה בחופשה ללא תשלום חודש וחצי או חודש או פחות. אם מגיעים ל-30 ימים בסך הכול, שבועיים פלוס התקופה שלפני כן, הוא יצטרך לבקש אישור. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני חוזר לסעיף המהותי שמדבר על משך צפוי או משך בפועל. חשוב לנו לומר שהמילה צפוי יכולה להישמע כקצת גמישה אבל הכוונה היא למשהו אובייקטיבי. כאשר העובד מודיע, זה צריך להיות שירות שלצורך העניין הוא צפוי. לא שהוא חושב שהשירות הולך להיות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> על פי בקשתכם הקראתי משך מתוכנן. אתם מעדיפים את המילה מתוכנן? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מבחינתכם היא מבהירה את המצב? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כן. אפשר לומר משך מתוכנן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתוכנן זה יותר ברור מאשר צפוי. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> קיבלנו צו לסבב ג' והוא צו פתוח. אין תכנון. אין ודאות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ואז זה צו 8. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה צו 8 ואז בכל מקרה זה חל. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> יש סיטואציות שבסוף אנחנו לא בהכרח יודעים על צו 8. כל פעם ההגדרות של הצבא משתנות ובסוף זה פלואידי וכך זה פוגש אותנו בחיים שלנו. אנחנו גם לא תמיד יודעות מתי זה קורה. זה מרגע לרגע. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אי אפשר לקבוע תנאי שהוא לא ברור. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> את אומרת שמבחינתכן אתן מעדיפות נוסח של משך צפוי? << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> מתוכנן זה לא יהיה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אי אפשר לחייב בהיתר על משהו שהעובד חושב. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> לא, לא מחשבה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> המילה צפוי זה משהו שקיים היום בחוק לגבי משרת המילואים עצמו. כתוב שאסור לפטר בשל משכו הצפוי. מבחינתי אפשר להשתמש במונח צפוי. זו הערה שקיבלתי ממשרד המשפטים שחשבו שהמילה מתוכנן היא מילה שמבהירה יותר את משך המילואים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נשיאות המגזר העסקי. צריך להבין איך זה עובד. אם זה צו 8, זה בא מהרגע להרגע. אם אתם מדברים על כל מערך המילואים האחר, אפילו צו 9 או כל דבר אחר, זה בא עם צו. צו 9 וצו 8, מה שמאפיין אותם זאת הבהילות והמהירות ומהרגע להרגע. ההבדל הוא צו 8 בלתי מוגבל, צו 9 מוגבל ל-24 או 25 ימים כשאתה מדבר על כל מערך הזימונים הצבאי האחר, כולו נמדד תחת חוק המילואים ויש זמנים. אם אתה רוצה מעל שלושה ימים, אלה 60 ימים התראה. אם אתה רוצה פחות מזה, זה פחות מזה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרתי לך גם בדיון הקודם שזה פשוט לא נכון כי אתה יכול לקבל מהיום למחר בשגרה, לא בחירום - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> בשגרה אתה לא יכול לקבל אלא אם חתמת על אישור שאתה מוותר על זכותך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה חותם ויתור. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נמצאים כאן אנשי הצבא והם יסבירו לך את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני לא צריך את אנשי הצבא. אני יודע, אני עושה מילואים. תאמין לי שאני לא צריך אותם. אתה מקבל טלפון ואומרים לך שמחר אתה במילואים, אתה מגיע, חותם ויתור. << אורח >> קריאה: << אורח >> השאלה מה ההיתכנות שהמקרה הזה יהיה 21 ימים בלי שיהיה לך צו. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה היתכנות? אתה מציין את העובדה הזאת ואני אומר לך שמה שאתה אומר זה לא מדויק. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני אמשיך לציין אותה כי זה נכון. נמצאים כאן אנשי הצבא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה טועה. אתה אומר לי שזה נכון אבל לא, אתה טועה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> חבר הכנסת שירי, אם בן אדם מוותר על זכותו, יש הבדל עצום בקטע של הגנה על משהו שכביכול היית - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה חותם על ויתור אם סוג הפעילות בה אתה משתתף מצריכה זימון מהיר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני אקריא לכם את כל ההקשר של הסעיף ותראו שצריך את המילה צפוי. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו מסכימים לזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הסעיף אומר: "לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים". אם כן, "הצפוי" כולל את מה שאומר נאור באמצעות טלפון אחר, צפוי אומר גם מכתב מתוכנן, צפוי כולל הכול. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, לבקשתך בדקתי את זה ואכן הנוסח הנוכחי כולל גם ילד בחינוך מיוחד שמשולב בחינוך הרגיל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יופי. תודה רבה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (ו) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי ביצוע העבודה עקב כך. (ז) ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי ביצוע העבודה עקב כך, או אם מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום. כאן חשוב להדגיש שלא רוצים למנוע כאן מצב בו העובדים, בעקבות שירות המילואים של בני זוגם רוצים לצאת לחופשה ללא תשלום. אם ועדת התעסוקה תמצא שאכן זה הרצון האוטנטי של אותם עובדים ולא שהמעסיק כפה עליהם את ההוצאה לחופשה ללא תשלום, היא תיתן את ההיתר גם אם זה בקשר לשירות המילואים כי בהכרח זאת הסיבה בגינה הם רוצים את החופשה ללא תשלום. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> היושב-ראש העיר הערה שמשנה את מה שאנחנו אמרנו מהותית. היושב-ראש ציין סעיף שמדבר על הנורמה הכללית שבשל שירות צפוי בטלים הפיטורים. זה לא מדבר על ההיתר. על ההיתר צריכה להיות נורמה אובייקטיבית יחסית ולכן העמדה שלנו הייתה שצריך לדבר על משך מתוכנן. אלה שני דברים שונים שצריך להפריד ביניהם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אותו הטעם בשופר ואותו הטעם במגילה. גם לגבי הפיטורים וגם לגבי ועדת התעסוקה. אתה אמרת שהמילה צפוי היא לא כל כך צפויה ולכן אתה רוצה שייאמר מתוכנן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> מה שאתה ציינת היא נורמה יותר כללית. אפשר לפנות לוועדת התעסוקה וצריך להוכיח קשר סיבתי. לכן כתוב שהשירות שצפוי להיות, הוא יכול להיות משהו יותר כללי. המעסיק צריך לדעת שאם הוא פונה לבקש היתר כי אחרת הוא עובר עבירה פלילית ועבירה מינהלית, הוא צריך לדעת מתי הוא עושה את זה. לכן דיברנו על כך שמשך הזמן של המילואים צריך להיות יותר בפן אובייקטיבי. זה מיושם בפועל באמצעות זה שהעובד מודיע והוא צריך להניח את הדעת שזאת לא המצאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה בסדר. << אורח >> קריאה: << אורח >> המונח צפוי שנמצא בסעיף 41א(א1), מה שאדוני הקריא, לא מדבר על היתר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא משנה. הרעיון הוא אותו רעיון. זה אותו הטעם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (ח) במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים כאמור בסעיף קטן (ה), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. כאן יש תיקון לנוסח שהיה בקריאה הראשונה. המעסיקים העירו שאם ההודעה המוקדמת לפיטורים התחילה לפני תקופת שירות המילואים של בן הזוג, הם אמרו שלא הגיוני שעכשיו יעצרו בגלל שירות המילואים ויחכו עם מניין ימי ההודעה המוקדמת עד אחרי שירות המילואים. הם ביקשו שבמצב שבו ההודעה ניתנה לפני, המצב ימשיך כפי שהוא. לכן כתבתי "במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקו פת שירות מילואים". כלומר, אם היא ניתנה לפני, תקופת שירות המילואים כן תבוא במניין ימי ההודעה המוקדמת. אם הוועדה מסכימה לתיקון, זה תיקון מהות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (ט) היעדרות עובד מהעבודה בתקופת שירותו במילואים כאמור בסעיף קטן (ה) של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיק. זה קיים גם בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, סעיף מקביל גם לגבי משרת המילואים עצמו, סעיף 41א(א). (י) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967". לגבי זה כבר דובר בדיונים לקראת הקריאה הראשונה ונאמר שחל הסדר אחר לגבי מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום ומכוחו יש הגנות. לכן אין צורך להחיל את ההסדר הזה במקביל להסדר שחל כבר לגביו. ההכנסה לנוסח הייתה בקשה של משרד העבודה. (4) בסעיף 45א לחוק העיקרי, בסופו יבוא "וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א2(ה)". זה לגבי מפקח לעניין אכיפה פלילית, מפקח לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. מוסיפים גם את האפשרות לפקח לעניין הזה שהוספנו כאן שזה פיטורי עובד או הוצאתו לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> הערה לגבי הסמכויות. צריך להוסיף גם את הסמכות לעניין פגיעה בהיקף משרה או הכנסה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כהוראת קבע. (2) שר הביטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה ואת התקופה האמורה בסעיף 11 בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שלוש שנים. לסעיף 11 אליו נגיע בהמשך הוא לגבי עיצומים כספיים. מכיוון שכל ההסדר הזה אמור לחול עד סוף 2025 ובדיון לפני הקריאה הראשונה ביקשו זמן לבחון את ההשפעות שלו, מוצע לאפשר כאן - אם יראו שההסדר עובד טוב וירצו להאריך אותו – כמקובל בחקיקה, בצו, כמובן באישור הוועדה, להאריך את תקופת הוראת השעה עד שלוש שנים במצטבר. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> ההסתדרות הכללית. נדמה לי, אני לא בטוחה, שחוק שירות עבודה לא נותן הגנה בעניין של החופשה ללא תשלום ובעניין של פגיעה בהיקף משרה ולכן מהבחינה הזאת העובדים שנקראים לשירות עבודה לא יהיו מוגנים. אני רק מסבה את תשומת הלב. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ההחרגה היא רק לעניין החובה לקבל היתר. איסור הפיטורין בשל מילואים של בני הזוג או ההורה האחר, חל כהוראת קבע ולא החרגנו את מי שנקרא לשירות עבודה בשעת חירום. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> אני רק מסבה את תשומת הלב שבהקשר של הוראת השעה, חוק שירות עבודה לא נותן את ההגנות כמו שהוא נותן בנושא הפיטורים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> להבנתי, לפי מה שנאמר לי, בחוק שירות עבודה, מי שנדרש, הוא דווקא העובד ולפי החוק הוא צריך לעבוד. לכן החובה לקבל היתר על פיטורים. אולי במענה לשאלה משרד העבודה יכול לחדד את הצורך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא כל כך הבנתי את השאלה ואולי זה באשמתי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אנחנו מחריגים כאן את הוראות הסעיף שנוגעות לחובה לקבל היתר על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום. אני אמרתי שיש הסדר מקביל בחוק שירות עבודה בשעת חירום שמעניק הגנות ושקובע מערכת כללים אחרת לגבי אותו עובד. לכן משרד העבודה ביקש שלא יחולו במקביל שני ההסדרים. העירו כאן שאין שם הגנה לעניין הוצאה לחופשה ללא תשלום כפי שמופיע כאן. לכן שאלתי את משרד העבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה אתם רוצים לקפח אדם שנקרא לעבודה? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אנחנו לא מקפחים. מי שאמור להיקרא לעבודה בשעת חירום, זה בניין כוח ייעודי שצריך להיות בתוך מקום העבודה ולעבוד בשעת חירום. << אורח >> קריאה: << אורח >> עדיין אתם נותנים לו הגנות מפני פיטורים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> זה לא הגיוני שיוציאו אותו לחופשה ללא תשלום כי הוא זה שבעצם צריך להבטיח את הרציפות התפקודית של אותו מפעל חיוני או קיומי. אם מבקשים לפטר אותו, בוודאי שצריך להגיע למפקח עבודה בשעת חירום ולבקש את ההיתר. ככל שרוצים לשנות ולהוציא אותו מבניין הכוח, גם זאת פרוצדורה שצריך לעבור דרך משרד העבודה והרגולטור שאחראי עליו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אם רוצים להוציא לחופשה ללא תשלום? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני אומרת שזה לא סביר ולא הגיוני כי הוא הכוח הייעודי שצריך לעבוד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את אומרת שמי שצריך לקבל את ההחלטה הזאת, זאת לא הוועדה עליה אנחנו מדברים אלא זה אצלכם. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה מעוגן בחוק הזה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אנחנו אומרים כאן "על מי שנקרא לשירות עבודה", זאת אומרת שזה רק כשהוא נקרא לשירות עבודה בשעת חירום. אם הוא לא נקרא, חל לגביו הסעיף. ברגע שהוא נקרא לשירות עבודה, הרי ממילא הוא נקרא לשירות עבודה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא חיוני. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא מחויב להגיע לעבודה והוא לא יכול לסרב להגיע לעבודה ולכן הדבר הזה הוא כמו מילואים. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> אבל הוא יכול לבקש את החופשה ללא תשלום. זאת בדיוק הנקודה. הוא יכול להיות לבקש את החופשה ללא תשלום. << אורח >> קריאה: << אורח >> המעסיק לא יסכים. הוא חיוני למקום. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הערתי קודם הערה בנוגע להוראת השעה ואז אדוני אמר שאולי נעבור את ההקראה ואחר כך נעלה הערות. בינתיים עולות הערות אחרות ובכל זאת שוב הוזכרה כאן הוראת השעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תעלי את הנקודה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הפגיעה של הוראת השעה היא מאוד מהותית. יש כאן הגנות מאוד רחבות שניתנות. כבר בדיון הקודם אמרנו – ועל זה חבר הכנסת אמר שהוא יחשוב לקראת הדיון הבא – שלמעשה כל ההוראות האלה, בסוף נותנים איזושהי היערכות ואיזושהי הזדמנות לשוק לבחון מה המשמעות של ההוראות האלה. זה לא עולה מהדוגמאות שנתתי בדיון הקודם עם חוק הגנה על עובדים בשעת חירום שניתן עד 1 ביולי. אני מבינה ש-1 ביולי זה באמת קרוב מדיי כי אנחנו כבר באפריל. אפשר לדבר על ספטמבר, אפשר לדבר על אוקטובר אבל להשאיר כך את ההגנות הרחבות האלה בלי לתת לזה מענה, בלי שאנחנו יודעים איך זה משפיע על שוק העבודה בזמן שכל הוראות השעה האחרות שנתנו הגנות דומות כן לקחו את זה בחשבון – אני חושבת שזה לא מתכתב עם הצרכים של שוק העבודה. ממה נפשך. כאשר רוצים, מאריכים את זה. כמו שעושים את זה בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תקנו את זה לשלושה חודשים, קצת לפני כן האריכו שוב. צריך רק את הוועדה. << אורח >> קריאה: << אורח >> הדוגמה של הוראת השעה שקיימת היא דוגמה מאוד גרועה. אני יכולה להגיד לך שהגיעו אלינו מקרים של נשים שנמצאות בחוסר ודאות ברמה שהן לא יודעות אם יש להן את האפשרות לפנות להוראת שעה כי בדיוק השבוע היה צריך לאשר או לא לאשר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זאת הערה טובה. בדיוק בגלל זה אמרתי לא 1 ביולי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בהיבט הזה חשוב לי לחדד שאנחנו לא נמצאים כאן בהוראה שנוגעת רק לזמן מלחמה. אכן אנחנו מתייחסים לצו 8 אבל ההוראה גם מתייחסת למצב של שגרה בה שירות המילואים ממושך. לכן השאלה היא מבחינת זמנים לבחון את הוראת השעה וזה כמובן לא החלטה שלי, זאת לא החלטה משפטית, אבל אני מסבה את תשומת ליבכם ושואלת האם אפשר לבחון מצב של שגרה כאשר אנחנו נמצאים במצב חירום. אני חושבת שלכן רצו לתת מספיק זמן כדי לבחון את ההסדר הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> גם אחרי המלחמה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> ולמה לא חצי שנה? אני מבינה למה לא 1 ביולי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה להזכיר שמדובר כאן במישהו שמגויס לפחות 21 ימים. זה לא מישהו שמגויס ליומיים. המלחמה בעזרת השם תסתיים, אבל מאחר ולא יודעים כמה זמן תצטרך להיות היערכות בצפון או בדרום, לכן מאפשרים עד סוף 2025. זה נשמע לי מאוד הגיוני. אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים הרבה קודם לכן אבל אומרת היועצת המשפטית שצריך לבחון את זה גם בתקופה של שירות מילואים רגיל. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> הכול בסדר. אפשר לבחון את זה ב-1 באוגוסט ואחר כך בעזרת השם אנחנו מקווים שהמלחמה תסתיים ואז לבחון את זה שלושה חודשים לאחר מכן. אני מקווה שהשגרה תגיע ואנחנו נצטרך לבחון את זה כל הזמן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> החוק כולו התחיל כהוראת קבע. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו יכולים לספר לך איך בקלות מאריכים את חוק ההגנה על עובדים בשעת חירום. זה מגיע לכאן, עובר, כולם מצביעים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא בקלות. את צריכה להבין שהחלנו את החוק בהוראת קבע על כל הסעיפים ואת רואה שעשינו הבחנה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> חוק הגנה על עובדים? זה ממש לא נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עשינו הבחנה בין כל נושא שבחרנו, אם זה מניעת הפיטורים שעשינו את זה קבוע, אם זה המענק שעשינו עד סוף 2024 וזה עד 2025. כל נושא, כיוונו מה פרק הזמן שאנחנו חושבים שנכון לעשות והגענו למסקנה כמו שהיושב ראש אמר ואמרה איילת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לגבי התשלום יש כאן הוראת שעה עד סוף 2024 כי אנחנו מעריכים בעזרת השם שהמלחמה תסתיים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו רוצים לבחן את זה גם בשגרת מילואים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בעניין הזה ההוראות הן לעוד שנה כדי לאפשר גם בשגרה לתת את ההגנה לחיילי המילואים ובנות הזוג. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אם מעריכים שבעזרת השם שתגיע השגרה בתחילת 2025, אפשר להאריך את זה עד תחילת 2025. למה עד סוף 2025? זה בדיוק מתכתב עם אותן טענות שאתם מעלים כאן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא. זה בדיוק הפוך לטענות שהועלו כאן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בכל אופן, כך הוחלט והוסכם על ידי משרדי הממשלה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן התחשבנו בבקשה שלכם. לכן לא הכול הוראת קבע. אני מבין שאת לא מסכימה עד הסוף, אבל כן התחשבנו בהערות שלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עובדה שהם עברו מהוראת קבע להוראת שעה. למחוקק זה מאוד קשה כי הוא רוצה שתמיד יישאר מה שהוא מחוקק. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> חוסר הוודאות איתה אנחנו חיים עד סוף 2025. בסדר, אדוני, אני מבינה שאני לא יכולה לשנות. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> הערה לעניין הצו שמאריך את הוראת השעה. אנחנו רוצים לבקש שהצו הזה יהיה שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה ובאישור ועדת העבודה. רוצים שתהיה התייעצות עם שר העבודה. בסעיף (ב), הארכת הצו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בהארכת הצו להוסיף התייעצות עם שר העבודה? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אתם מאשרים את הצו של המענק. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן, אבל כאן זה לגבי ההיתר. תסבירי. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אתם שומעים אותנו כאן. מדובר בשוק העבודה ואנחנו רוצים להיות שותפים לבחינה של הצורך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל ההיתר ניתן על ידי שר הביטחון. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> משרד הביטחון מתנגד לזה? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> הבנתי שהוא לא מתנגד. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את מדברת על התייעצות. אם זאת התייעצות, בוודאי, למה לא? חשבתי שתהיה הגבלה. אם זאת התייעצות, בסדר, שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 6. הוראת שעה (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 41א2(ה) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יקראו את סעיף 41א2(ה) כך שאחרי "של ילדו" יבוא "או בתקופה של 14 ימים לאחר תום שירת המילואים". זאת הוראת שעה נוספת. אני אלך אחורנית להצעת החוק הטרומית. בהצעת החוק הטרומית הציעו גם לגבי בת הזוג תקופת הגנה של 60 ימים נוספים אחרי שבן הזוג שלה חוזר משירות המילואים. במהלך הדיונים לקראת הקריאה הראשונה הנוסח הזה ירד. כאן מבקשים תקופה קצרה יותר, תקופת הגנה של 14 ימים. אני מזכירה שלגבי משרת המילואים עצמו יש 30 ימים וכאן מבקשים איזושהי תקופה. אני חושבת שהסעיף הזה, לפחות לפי מה שהובהר לי, הוא כן נוגע למצב המלחמה ולכן גם הוראת השעה היא עד סוף 2024. לגבי המלחמה, כן לתת לאישה או לבני זוג תקופת היערכות, אחרי שבן הזוג חוזר מהמילואים, המשמעות היא שאי אפשר לפטר או להוציא לחופשה ללא תשלום ללא היתר בתקופה הזאת של 14 ימים אחרי שבן הזוג חוזר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני התפשרתי כאן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני מבקש להתייחס לסעיף הזה. התכלית של ההיתר נועדה כדי לסייע לעובדת שכל נטל הבית וההשגחה נפל עליה. אני מבין את הרצון לתת תקופת היערכות כאשר בן הזוג חוזר מהמילואים ולא ביום הראשון לחזרתו אפשר לחזור לשגרה. אני לא מדבר על צו 8 אלא על שגרה. במצב שגרה בדרך כלל הצו הוא מראש, לתת 14 ימים על 21 ימי מילואים – זה נראה לי פרק זמן ארוך. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה זה קשור למשרד המשפטים? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בסוף זאת החלטת מדיניות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא מבין למה במקרה הזה אתה צריך להתערב. אין כאן משהו חוקי או לא חוקי, שוויוני או לא שוויוני. למה אתה צריך להביע את עמדתך האם אלה 14 ימים או 30 או 60? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> קודם כל, כי ההסדר צריך להיות מאוזן והאיזון שלו הוא גם הנטל על המעסיקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש עוד סיבה, כי זכות הדיבור בוועדה הזאת היא לכולם, גם לאנשי משרד המשפטים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה בסדר. אני לא נגד זכות הדיבור אבל לא הבנתי מה ההקשר של משרד המשפטים לאירוע הוא החלטה בין המציע לארגונים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני מסביר. כי התכלית לשמה קובעים היתר שמתערב ביחסי עבודה וקובע איסור לפטר, שזאת התערבות ביחסי עבודה, צריכה להגשים את התכלית. אם ההוראה לדעתנו מרחיבה את התכלית, יש לנו הבעת עמדה בעניין הזה. אתם כמובן לא חייבים לקבל אותה. גם האפשרות להאריך בצו את המועד, אתם מדברים על שנתיים שזה מעבר לסוף 2025, שזאת הוראת השעה מלכתחילה שרצינו לקבוע. אנחנו מדברים על מסגרת שהיא סביב המלחמה. בחקיקה שאנחנו עושים סביב המלחמה, הוראות השעה שלנו הרבה יותר מצומצמות, הרבה יותר מגודרות, וכאן זה לא מופיע. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק סביב המלחמה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לכן הבחנתי בין מצב שגרה לבין צו 8. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה מדלג. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לכן הקראתי את הסעיף של הצו. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אולי צריך להסביר שבזמן שגרה כשבן הזוג או בת הזוג לא נמצאים בבית 21 ימים, למשפחה זה אירוע. זה שעד היום היה כאן עוול ואף אחד לא נתן את דעתו על מה עוברת המשפחה כשבן הזוג לא נמצא, זאת בעיה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> בסוף הנורמה שלכם אומרת למעסיק שהוא לא יכול לפטר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא, אתה לא יכול. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול באישור ועדת תעסוקה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אבל אם מדברים על פרק זמן שהוא כמעט פרק הזמן של המילואים. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> 14 ימים זה המינימום של המינימום של משפחה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> עילם, בהקשר הזה חשוב לציין שלמשרתי המילואים ניתנו 30 ימים נוספים של הגנה בצו הרחבה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה לא אותו הדבר. זאת לא אותה תכלית. אין שום קשר בין התכליות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש קשר בין התכליות. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא. התכלית של 30 הימים למשרת זה כדי שלא יפטרו אותו מיד כשהוא חוזר אלא הוא יתאקלם במקום העבודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה נתנו לו את ההגנה הזאת? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כדי שהוא יוכל לחזור לעבודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא צריך להתאקלם 30 ימים אם הוא עובד 10 שנים או 15 שנים באותו מקום. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני אשמח להסביר לכם איך הגענו לדבר הזה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני רוצה להשלים את הדברים שלי ואחר כך תתייחסי. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אבל ההתנגדות שלך מנותקת מהמציאות. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> היא לא מנותקת מהמציאות. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> היא כן. כנראה יש כאן איזשהו נתק. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אנחנו כרגע במלחמה ובמלחמה מתייחסים לדוגמאות מהמלחמה אבל אנחנו מדברים גם על שגרה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> זה לא רק במלחמה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> עד שהוויכוח הזה יסתיים יעברו שבועיים. תנו להם שבועיים. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני מאוד מקווה שהוא יסתיים בפחות משבועיים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני מתכוון להשאיר 14 ימים. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ברור שבסוף זאת החלטת מדיניות אבל מבחינת התכלית, זה לא מגשים את התכלית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המציע אומר שהוא הציע 60 ימים והוא ירד לשבועיים. תנו לו. תתחשבו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו חושבים שזה כן מגשים את התכלית. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני חושב שזה מאוד מצמצם את התכלית. << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> ראש תחום פרט של מערך המילואים באגף כוח אדם. סוגיית ההתאקלמות שמדברים עליה, אתם צריכים להבין שאנשי מילואים מנתקים את עצמם, המשפחות שלהם נמצאות לבד בעורף, אני נפגשת איתם, עם בנות הזוג ועם בני הזוג. ההתאקלמות היא לא רק בהקשרים של העבודה אלא היא גם התאקלמות מנטלית, רגשית, נפשית. תכניסו את זה לקומנסנס. לא מדובר רק על התאקלמות מבחינת תנאי עבודה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אני את ההערה שלי הערתי. אני חושב שצו 8 זה מצב שונה לחלוטין ממצב שגרה ולכן גם הבחנתי בין הדברים. בעיניי כאשר מדברים על 21 ימי מילואים בשגרה, להגיד 14 ימים מעבר, זה לא מגשים לגמרי את התכלית. האם אי אפשר לעשות את זה? לא אמרתי את זה. אתם רשאים לעשות את זה. << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> בואו ניטיב עם אנשי המילואים והמשפחות שלהם. ככל שניטיב איתם, ומגיע שניטיב איתם, בואו נהיה שם. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני רוצה להתייחס לתקופה הזאת כי שירי אמרה את הדברים בעדינות. בסוף החוויה שלנו, משרתי המילואים שמגיעים הביתה אחרי תקופה – בטח עכשיו בחרבות ברזל – הם מגיעים במצב מנטלי מזעזע. הם לא בתפקוד הורי, לא בתפקוד זוגי ולא מחזיקים את הבית ולא מחזיקים את העבודה. במקום שהנטל ילך ויקטן והעומס יירגע, הנטל רק הולך וגדל כי יש כאן מישהי או מישהו שמחכה להם בבית ומטפל בהם. זה המצב ברמת התפקוד וברמת הקושי שהמשפחות חוות. אני שמה בצד את כל הקושי הרגשי של הילדים ושל האישה שלצערי כרגע אנחנו מתעלמים מזה אבל זאת הסיטואציה. לגבי האישה ולגבי היכולת שלה לחזור לעבודה, השבועיים האלה, מעבר לזה שאנחנו רוצים לתת לה תקופת הגנה, אנחנו רוצים באמת שהמעסיקים יהיו מה שנקרא בנפש חפצה, ייתנו לה זמן להסתגל כי גם אם זה במלחמה, ובמלחמה כמובן ביתר שאת, אבל גם בשגרת חירום כאשר בן הזוג או בת הזוג לא נמצאים בבית חודש ימים, הבית עובר טלטלה. כמו שאמרתי קודם, אם עד עכשיו זה לא טופל ועד עכשיו איכשהו זה הצליח לרדת מתחת לרדאר, זה לא אומר שזה היה המצב הנכון. עכשיו אנחנו מתקנים את זה כי אנחנו גם מבינים שתפיסת הביטחון השתנתה. עוד נקודה אחת שחשוב להבהיר אותה. גם המעסיקים, ואנחנו מקבלות פניות כל הזמן, מנתקים את התקופה הזאת כי הם יודעים ומשפחות המילואים מסומנות. אותם שני אחוזים בודדים שבסופו של דבר הם ילכו וייכנסו, זאת הסיטואציה. הם יודעים שפעם אחת הוא הלך למילואים, הוא גם ילך פעם שנייה ושלישית ולמעשה באותה תקופה שבין לבין, זה המצב בו אנחנו נמצאים, בחודש שנמצאים בבית, פשוט מפטרים אותם או מוציאים אותם לחופשה ללא תשלום ואז גם אין שום חובה להחזיר אותם. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה רלוונטי לצו 8. זה בדיוק העניין. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> זה רלוונטי גם לימים רגילים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה שהיא אמרה זה נכון גם לגבי השגרה. עכשיו הבנתי מה הם השבועיים האלה, כדי לא לאפשר ניצול זמן לפיטורים. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אני רוצה לומר לאדוני שזה רלוונטי גם לתעסוקות מבצעיות שהן לא במסגרת צו 8. בסופו של יום, גם כאשר מסתיים צו 8, יש לא מעט משרתי מילואים שעושים תעסוקה מבצעית, מזומנים לשלושה שבועות ואז הם מקבלים זימון לתעסוקה מבצעית נוספת בתום 30 ימים או בתום 40 ימים או בתום 60 ימים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> יש נושא שלא עלה וקשור לסעיף הזה. לפני יומיים הוועדה הזאת חוקקה חוק מאוד חשוב של שיפוי מעסיקים. במסגרת התיקון הזה שר הביטחון הוציא הוראה על נסיבות חירום שכל צו מילואים עד סוף 2024 תקף לעניין החוק. אנחנו מבקשים שבנסיבות האלה של 2024, כאשר אנחנו רואים את זה, משרתי המילואים חזרו הביתה ומקבלים צו, הם הולכים לתעסוקה או להשלמת לפעמים פחות מ-21 ימים. החשש שלנו הוא שתהיה תקופה שמשרת מילואים עשה 150 ימים, יצא לחופש, זומן שוב לשירות מילואים של פחות מ-21 ימים ואז החוק הזה לא יחול עליו. בשגרה אני מבין את העקרון הזה אבל בחירום בו אנחנו נמצאים כרגע, בשנת 2024, אנחנו מבקשים שנסיבות החירום שהכריז שר הביטחון במסגרת חוק שיפוי מעסיקים יחולו גם כאן ולא רק צו 8 או 21 ימים לפחות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני לא מבינה אם התיקון שאתה מבקש הוא לגבי משרתי המילואים עצמם. << אורח >> קריאה: << אורח >> לדעתי הוא הסביר שהוא בעד ההסדר שמופיע כאן. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא. אני מבקש להרחיב את ההסדר שמופיע כאן כך שזה יהיה גם צו 8. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה גם צו 8 וגם תעסוקה מבצעית. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא. צו 8, 21 ימים רצופים, ואני מבקש שגם מה שנופל תחת ההכרזה של שר הביטחון במסגרת חוק שיפוי מעסיקים, ייכלל בתוך התקופה הזאת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה ההבדל? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> ההבדל יכול להיות שירות של פחות מ-21 ימים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> שירות של פחות מ-21 ימים שהוא לא צו 8? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> נכון. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל זה כבר במסגרת האיזונים, מה שהוועדה תחליט. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני מתאר את הסיטואציה. הסיטואציה היא שאנשים חוזרים הביתה אחרי 150 ימי מילואים ומקבלים צו שהוא לא צו 8 וישרתו פחות מ-21 ימים. בתקופה השנייה הם לא מוגנים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חשוב לי להבהיר שההוראה הכללית שנוגעת להגנה מפני פיטורים בשל המילואים היא הוראה שלא משנה מה תקופת שירות המילואים של בן הזוג. זו הוראה כללית שהקראתי קודם והיא תיכנס גם בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה והיא לא תלויה בתקופת שירות המילואים. אסור לפטר בן זוג או הורה אחר בשל שירות המילואים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> נמשיך בהקראה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (2) שר הביטחון, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטב על שנתיים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אפשר להכניס גם כאן התייעצות עם שר העבודה? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה הקטע של ההתייעצות? מה התכלית? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כשתהיה שר העבודה, תבין. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> בסופו של דבר מדובר בהתערבות ביחסי עבודה. עניין של פיטורים נוגע לזכויות עובדים וזכויות מעסיקים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם קבענו את זה בסעיף הקודם, זה צריך להיות גם בסעיף הזה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני ממשיכה להקריא. כל הנוסח שמחוק, הוא לא מחוק אלא חלק מההוראות הן בהוראת הקבע וחלק בהוראת השעה. אני עוברת לעמוד 7, סיף 7. 7. תיקון חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 – (1) בסעיף 1, בהגדרה "חקיקת השוויון בעבודה", במקום "והחוקים" יבוא "והחיקוקים". זה תיקון שהיה גם לקראת הקריאה הראשונה כדי לאפשר להוסיף צווים. זה לבקשת משרד העבודה. (2) בסעיף 2(א) - (1) במקום "שירותם במילואים" קריאתם לשירות מילואים או שירותם" יבוא "שירות בשירות מילואים שלהם של בני זוגם או של הורהו האחר של ילדם, ובכלל זה קריאתם לשירות מילואים או השירות". (2) המילים "כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986" – יימחקו. זה רק עניין של נוסח. אנחנו מורידים את זה להגדרה שתכף אני אקריא אותה מאחר והסעיף מאוד מאוד מסורבל וארוך. (3) בסופו יבוא "לעניין סעיף קטן זה - "ילד" – כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום. זאת אותה הגדרה שהקראתי גם לעניין החוק הזה. ילד עד גיל 14 או ילד עם צרכים מיוחדים. "שירות מילואים" – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986". התיקון הזה השתנה ממה שהיה לקראת הקריאה הראשונה רק מבחינת נוסח אבל לא מבחינת מהות והוא נועד להוסיף איסור אפליה ופיטורין של בני זוג או של הורהו האחר של ילדם, כמובן אם הילד הוא בגיל ובנסיבות של ההגדרה. אני רוצה לציין שבחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ההגנה היא רחבה יותר והיא לא רק על הפיטורים. זה גם לגבי מועמד לעבודה ולגבי קידום בעבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אלה דברים שקיימים בחוק. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הם קיימים היום ומוסיפים את העילה. (3) בתוספת, בפרט 5, במקום "41א ו-41ב" יבוא "41א, 41א2 ו-41ב". זה כדי להוסיף את בני הזוג של המשרתים במילואים לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה לשם איסור אפליה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו נצא להפסקה ונחזור בשעה 14:00. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:17 ונתחדשה בשעה 14:00.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו שבים לדיון בהצעת חוק החיילים המשוחררים (הגנה על בני זוג המשרתים במילואים), של חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי. אנחנו ממשיכים בהקראה, סעיף 8, תיקון חוק הביטוח הלאומי, הוראת שעה, חרבות ברזל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 8. תיקון חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה – חרבות ברזל (1) בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ג (7 באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024), יקראו את חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, כך שאחרי סעיף 286 יבוא: הערה לגבי התקופה. שימו לב שבעצם מוצע להחיל כאן את התקופה באופן רטרואקטיבי מכיוון שמדובר בהטבה, במענק, ומכיוון שהקשר שלו הוא למלחמה. לכן מחילים אותו מה-7 באוקטובר וזה מנגנון שהוסכם עליו במקום התיקון שהיה בקריאה הראשונה לגבי דמי האבטלה. "286א. מענק לבני זוג של משרתים במילואים – הוראת שעה (1) מי שהוא תושב ישראל ומלאו לו 18 שנים ומתקיימים לגביו כל התנאים כמפורט להלן, זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ב): (1) בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו יצא לחופשה ללא תשלום לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות או הפסיק את עבודתו. התקופה שנקבעה כאן היא ל-14 ימים אבל כמובן אפשר לחשוב על תקופה אחרת, לפי החלטת הוועדה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 21 ימים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 21 ימים. אני רק מזכירה שזה נועד לתת מענה למי שלא זכאי כיום לדמי אבטלה לפי סעיף 177א לחוק הביטוח הלאומי, אם הוא יוצא לחופשה ללא תשלום. הצורך בזה - הכול נאמר ונדון לקראת הקריאה הראשונה ועכשיו אנחנו מנסים במנגנון מקביל לענות על אותו צורך. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מה זה "או הפסיק עבודתו"? << אורח >> קריאה: << אורח >> אמרנו שזה לא יכלול את "הפסיק עבודתו". << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> במסגרת הנוסחים שהעברנו בינינו, העבירו לנו נוסח שכולל גם הפסקה של העובד, כלומר, פיטורים של העובד וזכאות למענק במקרה של פיטורים. אני כן אשמח שהביטוח הלאומי יציין. הם אמרו שניתן היום מענה גם לגבי עובד שהתפטר בשל המילואים של בן זוגו והם ייתנו לזה מענק בצורה אחרת ולא דרך המענק. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני רוצה להתייחס לכמה דברים ביחס לסעיף הזה. אני מהלשכה המשפטית במוסד לביטוח לאומי. קודם כל, אנחנו כן רצינו לתת מענה גם למי שהתפטרה בנסיבות שאפשר לראות בזה התפטרות ודין מפוטר לעניין ביטוח לאומי. חשוב לציין לפרוטוקול שזה יהיה ביחס לזכאות לדמי אבטלה בביטוח לאומי. בנסיבות האלה, אם היא תוכר כמתפטרת בהתפטרות מוצדקת - היא תוכל להיות זכאית לדמי אבטלה מהיום הראשון, כמובן בתנאים של חוק אבטלה, חמישה ימי המתנה. היא תהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם לזכאותה לפי הדין. אנחנו כאן נותנים מענה של מענק מיוחד למי שיוצאת לחופשה ללא תשלום וזאת הקבוצה שתקבל את המענק המיוחד. כן חשוב לנו לציין בקצרה לפרוטוקול שהמענק יינתן גם למי שהם נפרדים, גרושים מהורה שאביו הוא במילואים. כאן חשוב לציין שאנחנו סברנו שיכולה להיות איזושהי פגיעה תיאורטית בפרטיות כי אני מניחה שאם אבי ילדיהם הוא במילואים, גרושתו יודעת שהוא במילואים וזה לא תיאורטי. כן חשוב לנו לומר אבל זה בתנאי הזכאות, זה החוק ולכן אנחנו סבורים שאין כאן פגיעה שהיא אסורה. בכל מקרה, אנחנו נעדכן שאנחנו נבקש שהיא תצהיר שאכן האבא של הילד הוא במילואים. זה יהיה חלק מההצהרה בטופס בו היא צריכה לאשר שהוא במילואים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אם כן, מה יהיה כתוב בסעיף? אם לא יהיה כתוב הפסיק עבודתו, מה יהיה כתוב? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מוחקים את המילים "או הפסיק עבודתו". המענק הוא רק במקרה של חופשה ללא תשלום. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זאת אומרת, תהיה נקודה אחרי המילה "לפחות". << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. (2) שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו כאמור בפסקה (1) הוא לתקופה שלא תפחת מ-14 ימים. גם כאן הוצע 14 ימים. אני לא יודעת אם תרצו להשאיר את זה על 14 ימים או שירות מילואים של לפחות 21 ימים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> גם כאן אמרנו 21 ימים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (3) הוא הורה לילד שטרם מלאו לו 14 שנים או לתלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988. תוך כדי הקראה אני שמה לב שלגבי ההיתר הוספנו את המילים שהילד נמצא עימו ואני רוצה לשאול אם צריך להוסיף גם כאן. גם כאן זה בתנאי שהילד נמצא עימו? << אורח >> קריאה: << אורח >> כל זמן שהילד לא יכול להיות עם הבעל בעזה, הוא עימו. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> בדיוק. לא הייתי נכנס לזה, מה גם שזה לתקופה קצרה. מדובר כאן על בני זוג שאחד מהם במילואים. ברגע שיש ילד בחינוך מיוחד, הבעל במילואים, מן הסתם הוא עם בן הזוג. מדובר במעט מקרים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני שואלת את זה דווקא בגלל שמכניסים לכאן גם את הורהו האחר של ילדו ואז השאלה היא מה קורה במצב שבו ההורה האחר לא בהכרח נמצא עם הילד והשאלה היא האם הוא יהיה זכאי למענק. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני אומר שאפשר להכניס שהוא יצהיר. אין לי דרך לבדוק. אפשר להצהיר שהילד אצלו ומן הסתם אלה 99 אחוזים מהמקרים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מבחינתכם לגבי הנוסח, לא צריך לתקן. (4) הוא היה עובד שכיר בתקופה של שלושה חודשים בתוך 12 חודשים - הבנתי שהוסכם על שישה חודשים בתוך 18 חודשים. זו גם התקופה שבחוק התוכנית לסיוע כלכלי. בתקופת המלחמה קיצרו את תקופת האכשרה לגבי דמי אבטלה שגם היא עמדה על שישה חודשים מתוך 18 חודשים. שבתכוף לפני החודש שבו החל מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום. גם כאן אני מוחקת את המילים "או הפסקת עבודתו כאמור בפסקה (2)". << אורח >> קריאה: << אורח >> נראה לי לא "החודש שבו החל המועד" אלא צריך להיות "החודש שבו חל מועד". << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בסדר. (5) לא השתלמו לו דמי אבטלה לפי פרק ז' – מהביטוח הלאומי ביקשו להוסיף או דמי לידה לפי פרק ה' - בעד אותו פרק זמן. חשוב לי להבין גם לפרוטוקול. אישה שנמצאת בחופשת לידה, דמי הלידה משולמים לה עד פרק של 15 שבועות? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 15 שבועות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אם היא מאריכה את חופשת הלידה ונמצאת בסוג של חופשה ללא תשלום ויש לה על פי חוק הזכות לעשות את זה לתקופה הנוספת, זה לא נחשב כתקופה שבה משולמים לה דמי לידה. << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> מנהלת תחום חוק עבודת נשים, משרד העבודה. אם מבקשים היתר להוצאה לחופש ללא תשלום, בתום תקופת הלידה וההורות, היא זכאית לדמי אבטלה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני רוצה לשאול לגבי המענק. אם אנחנו אומרים שלגבי אותה תקופה היא לא מקבלת דמי לידה, רציתי לוודא שלא נחשב שהתקופה הזאת נחשבת כתקופה שמקבלים בה דמי לידה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הרי התשלום משולם לגבי 15 שבועות. שאלה נוספת לגבי זה. בתקופת האכשרה שציינתי קודם, האם חופשת הלידה נכללת? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן. בתקופת אכשרה זה נחשב כדמי לידה או דמי פגיעה שאלה גמלאות מחליפות שכר. זה חלק מתקופת האכשרה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כלומר, מאותם שישה חודשים שלוקחים בחשבון. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זאת תקופה של תגמול מחליף שכר שבגינו משולמים דמי ביטוח. אנחנו לוקחים כאן את אותו מודל כפי שקיים בדמי אבטלה. אם משולם בעד אותה תקופה תגמול מחליף שכר ויש חיוב בדמי ביטוח כתגמול מחליף שכר, זה ייחשב לתקופת האכשרה הנדרשת לצורך התיקון הזה. אני כן רוצה לחדד ולומר שבסיכום שאנחנו עשינו בנסיבות שמישהי הייתה בחופשת לידה ולא שבה לעבודתה אלא מיד יצאה לחופשה ללא תשלום, המענק הזה לא אמור לתת לה את המענה. חשוב לחדד שזה היה הסיכום. המטרה היא שהיא הייתה בעבודה ויצאה לחופשה ללא תשלום ואז יינתן לה המענק הזה. אני אתן דוגמה. מישהי שסיימה את חופשת הלידה, שבה ועבדה עוד חודש ואז יצאה לחופשה ללא תשלום – היא כן תהיה זכאית למענק הזה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם הוא עושה את זה רצוף היא לא מקבלת. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> יש גם מענה דרך קרן הסיוע. אנחנו יודעים שקיבלו כמה מאות נשים מענה דרך קרן הסיוע. אפשר לתת את המספרים המדויקים. אנחנו יודעים שיש גם בקשות כאלה שנמצאות על השולחן של קרן הסיוע. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> להבנתי הנוסח עכשיו לא מונע את זה שהיא תקבל. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כתוב שהיא יצאה לחופשה ללא תשלום. אי אפשר לצאת לחופשה ללא תשלום ממצב שלא נמצאים בעבודה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה מפריע שהיא תצא לאחר חופשת הלידה והיא תמשיך לחופשה ללא תשלום? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אגף תקציבים. אנחנו יודעים בכמה נשים מדובר. מדובר על 4,700 נשים שנתפר להן מענה ייעודי במסגרת קרן הסיוע וניתן מענה. מבחינת התכלית של המענק, אנחנו היינו רוצים לאפשר לאותה אישה שנמצאת כרגע באיזושהי מורכבות בבית לקחת את החופשה. לא היינו רוצים שהכלי הזה ישמש איזשהו תמריץ להארכה של חופשת הלידה מטעמים כלכליים כאלה ואחרים ולכן בעינינו ככל שייווצר המצב הזה, הוא מצב שהוא לא עומד בבעיה ובתכלית שכולנו נדרשנו אליה. אני כן אציין שמכיוון שמדובר בהרבה מאוד נשים, ככל שכן נבחר לעשות את זה יש כאן עלות משמעותית של כמעט 25 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא הבנתי את החשבון. מדובר באישה שילדה ילד והייתה בחופשת לידה במשך 15 שבועות. אחר כך בעלה נקרא לשירות מילואים. למה לא מגיע לה מה שמגיע לאישה אחרת שבעלה בשירות מילואים? << אורח >> קריאה: << אורח >> תוך כדי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בתוך ה-15 שבועות? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בכל אופן, את המענק היא לא תקבל בעד התקופה הוא לא נמצא במילואים. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> אם נשארו לה ארבעה שבועות לחופשת הלידה, למה לא לאפשר לה לקחת את החלק היחסי? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא חטאה בזה שהיא יצאה לחופשת לידה? << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, נזכיר שהיא חלילה לא פשעה בשום דבר אלא היא פשוט מקבלת מענה שהוא מענה ייעודי לנשים שילדו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מה גובה המענק? << אורח >> לוטם כהן: << אורח >> בשם קרן הסיוע. המענק שניתן הוא מענק חד פעמי. הוא בגובה של 10700 שקלים שניתנים חד פעמי לכל מי שפונה. התנאי הוא שבשלב הנוכחי צריכה להיות חפיפה של 21 ימים לפחות בין הארכת חופשת לידה לכאורה חופשה ללא תשלום יחד עם שירות המילואים של משרת המילואים. זה נכון לרגע זה. יש עוד איזשהו תיקון שאנחנו עובדים עליו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם היא הייתה זכאית לפי החוק הזה, כמה היא מקבלת? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 70 אחוזים מהשכר שלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם אומרים שהיא תפוצה על ידי הקרן. אני רוצה לשמוע את זה שוב מנציגת משרד הביטחון. כמה היא מקבלת? << אורח >> לוטם כהן: << אורח >> 10,700 שקלים, רק בגין הארכת חופשת לידה, חופשה ללא תשלום, בגין שירות המילואים, חפיפה של 21 ימים עם משרת או משרתת המילואים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בזמן שבעלה במילואים. << אורח >> לוטם כהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כן, בעצם זה מכוסה כאן. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו היינו בקשר עם קרן הסיוע. אני אומר לפרוטוקול שאנחנו נאתר את הנשים האלה ונעביר להן מידע שהן יכולות למצות את הזכאות שלהן. זה בלי קשר למיצוי זכויות. כלומר, אלה לא יהיו רק כאלה שהגישו. אנחנו ניידע אותן לפי הקריטריונים האלה. התחייבנו לכל מיני קריטריונים של קרן הסיוע לעזור להם למיצוי זכויות ואני מוכן להתחייב כאן ולומר שזה חלק ממה שנראה לי שנכון לעשות. כל מי שילדה ובן הזוג שלה היה במילואים, נשלח לה את המידע לפיו היא יכולה לפנות לקרן הסיוע. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה נכון גם לגבי המענק הזה, המענק שאנחנו בונים כעת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אם מישהו חוזרת מחופשת לידה והיא עובדת שבוע או יומיים או שלושה ימים או פרק זמן מאוד קצר ואחר כך היא יוצאת לחופשה ללא תשלום או מפוטרת, היא כן תוכל לקבל את המענק. לשיטתכם זה רק אם הארכת החופשה ללא תשלום הוא ברצף. << אורח >> קריאה: << אורח >> והיא לא חזרה לעבודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> והיא בכלל לא חזרה לעבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם לא רוצים שיהיה כפל. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה לא בגלל הכפל אלא זה כדי למנוע מצב של סירוב לתת לה את החופשה ללא תשלום ואז היא עומדת בפני שוקת שבורה. נכון להיום זו הזכות שלה להמשיך את החופשה ללא תשלום הזאת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מקרן הסיוע היא תקבל במקרה כזה שהיא חוזרת לעבודה אחרי כמה ימים או שהיא חייבת להיות בחופשה ללא תשלום באופן רצוף מיד לאחר חופשת הלידה? << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> עד כמה שאני בקיאה בדברים, זה לא ברציפות. זה לא מחייב רציפות. << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> בשיח כן חשבנו שכן צריך שהיא תחזור לאיזושהי תקופה מינימלית. אפשר לחשוב אולי על חודש, אולי 21 ימים, אבל לפחות היא חזרה לעבודתה כך שזה לא יהיה משהו מלאכותי. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> רק כדי להיות הגון בנושא הזה, אם היא חוזרת לעבודה ומאיזושהי סיבה היא לא מקבלת אישור לצאת לחופשה ללא תשלום, אנחנו פגענו במישהי שכאן אנחנו מנסים להגן עליה. לכן אני כן חושב שצריך לייצר כאן רציפות כי בלי הרציפות הזאת היא עלולה לא לקבל את הזכות שהיא מבקשת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לוודא שאני מבין טוב. גם אם היא ממשיכה את חופשת הלידה שלה, היא מקבלת מקרן הסיוע בלי שהיא חזרה לעבודה לזמן כלשהו. היא לא מקבלת את המענק של דמי האבטלה כי היא מקבלת מקרן הסיוע סכום של 10,700 שקלים שהוא בערך מקביל. לעומת זאת, אם היא כן נכנסה בחזרה לעבודה והיא יוצאת אחרי שבוע-שבועיים, מה היא מקבלת? דמי אבטלה. << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> זו הנקודה שכרגע אנחנו דנים עליה. כלומר, היא חזרה לעבודה ואם כעת היא מבקשת את הפסקת העבודה, את אותה חופשה ללא תשלום, אנחנו בהחלט רואים באוכלוסייה הזאת כאוכלוסייה שזכאית. עכשיו נשאלת השאלה כמה זמן חזרה לעבודה היא חזרה לעבודה אמיתית ולא מלאכותית כמו ששרית אמרה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן חשוב לי לומר שבהיבט הזה אולי לא צריך לקבוע תקופה ואני רוצה להסביר למה. לאישה בחופשת לידה יש את הזכות לצאת לחופשה ללא תשלום. היא לא צריכה הסכמה של המעסיק לכך. לעומת זאת, אחרי היא חוזרת לעבודה, נדרשת הסכמה של המעסיק. אני מעריכה שמעסיק לא יסכים שאם העובדת חוזרת ליום או ליומיים, שהיא תצא לחופשה ללא תשלום. זה אולי יוצר את האיזון כאשר כאן נדרשת הסכמה של שני הצדדים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> יותר מזה. אני רוצה לחזק אותך. אני כמעסיק, אם אני מקבל מישהו לעבודה ואני בונה עליו שהוא בא לעבודה ואני משחרר את הבן אדם שהחזקתי אותו בתקופת הלידה כדי שייכנס במקומו לעבודה, הוודאות שלי הופכת להיות לאי ודאות. לכן אם היא החליטה שהיא מאריכה את החופשה ללא תשלום והודיעה על כך כדת וכדין כמו שזה קבוע היום שהיא ממשיכה ולמעשה הדבר הזה מייצר לי ודאות בניהול העסק שלי, זה הדבר הנכון. ברגע שהיא חוזרת לשבוע-שבועיים ואפילו שלושה שבועות ואז מבקשת לצאת לחופשה ללא תשלום, היא מעמידה אותי בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית או שלא להסכים לה או שאם אני מסכים, אני פשוט מכניס את עצמי לבור מאוד מעניין. << אורח >> קריאה: << אורח >> אולי אפשר כן לתת את הזכאות אבל לציין שלא יהיה כפל תשלום. << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> יש כאן שתי מערכות שונות שיוצרות את כפל התשלום. לשיטתנו הסוגייה של חופשת לידה, כן ניתן לה מענה וגם מענה יחסית מרחיב. 10,700 שקלים זה באמת מענק מאוד גבוה. לכן אנחנו מאוד נעריך אם כאן כן נייצר איזושהי הפסקה שהיא מהווה פרק זמן משמעותי. בעינינו נכון שזה יהיה חודש אבל אם המציע יחשוב שמדובר במספר ימים נמוך יותר, אנחנו נקבל את זה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אופיר, אני חושש מאוד ממגבלות כלשהן. אני רוצה שהאישה הזאת לא תהיה שונה מכל אישה אחרת שבעלה במילואים. << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> אם מדובר ברצף, אנחנו מכניסים כאן אוכלוסייה חדשה לזכאות. אנחנו חושבים שהחזרה לעבודה, משך הזמן הסביר של חזרה לעבודה הוא 30 ימים. אם המציע סבור ששבוע לכאן ושבוע לשם, נקבל. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל אם אין בכלל? << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> אנחנו תופסים כאן אוכלוסייה שהיא הרבה יותר רחבה כי אנחנו לוקחים כאן נשים שהאריכו את חופשת הלידה שלהן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הם מבחינים בין שני מצבים. אני חושבת שיש כאן הסכמה בקרב המציעים, חברי הוועדה ויושב-ראש הוועדה, שלגבי תקופה רצופה הן לא יקבלו מענק כי ניתן מענה. שאלנו מה קורה אם היא חוזרת למספר ימים. אני חושבת שלהתחיל לשחק במשחק מינימום כזה או אחר באופן שרירותי כאשר בעצם לחופשה ללא תשלום יש הסכמה של שני צדדים, לא סביר להניח שהיא תגיע לעבודה ליום אחד וכבר תצא לחופשה ללא תשלום. אולי לא צריך לקבוע תקופת מינימום. יש לנו הוראה שאומרת שהעובד יצא לחופשה ללא תשלום. זאת אומרת שבזמן שהוא מבקש את המענק הוא הרי חייב לצאת לחופשה ללא תשלום ממצב של תעסוקה. הוא לא יוצא לחופשה ללא תשלום ממצב של חופשה ללא תשלום. אנחנו לא מדברים על רצף. אם הוא יצא לחופשה ללא תשלום, אישה עבדה אחרי חופשת הלידה ו יצאה, לא משנה כמה ימים היא עבדה, תהיה זכאית לבקש את המענק. הנוסח היום, זה הנוסח. << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> להבנתי זה לא הנוסח. שרית, אני אשמח שתתקני אותי. גם מה שאמרנו כעת שהרצף הוא לא אפשרי, לא קיים כרגע בנוסח. נתקן אבל כרגע הנוסח לא תומך את זה. אני חוזרת על מה שאמרתי כי אנחנו בהחלט מדברים על אותו הדבר. מהו פרק הזמן הסביר, אם בכלל, שבו היא צריכה לעבוד כדי להיות זכאית למענק שלנו. בעינינו פרק הזמן הזה הוא 30 ימים. אם המציע או יושב-ראש הוועדה חושבים שמדובר בפרק זמן נמוך יותר, אנחנו נבין. בוודאי שלא יום, כי כאן ברור לנו המשחקים. אנחנו צריכים למצוא איזשהו איזון שהוא נכון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> מה המספר שלא מעלה את הסך הכול? << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> אני מניחה ששבועיים, שהיא באמת חזרה לעבודה באופן אמיתי. אפילו שלושה שבועות. לדעתי זה איזשהו פרק זמן מינימלי שאתה אומר שהיא באמת חזרה לעבודה בכוונה לחזור לעבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מתי היא מפסידה את המענק מקרן הסיוע של משרד הביטחון? ביום שבו היא חוזרת לעבודה היא מפסידה את המענק? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ביום שהיא עובדת זה לא רלוונטי כי היא לא בחופשה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כך, היא לא מכוסה בדמי אבטלה. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אני רוצה לציין כאן עוד משהו. אם מדובר בחופשה שהייתה רטרו והיא לא פנתה אלינו ועדיין היא הייתה בחופשה ללא תשלום אחרי חופשת לידה ויש חפיפה, אבל גם אם זה רטרו ולאו דווקא באותו עיתוי, גם כאן אנחנו משלמים עבור אותו מענק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני פוחד שיהיו נשים יולדות שייפלו בין הספסלים האלה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> דווקא אם מישהי עושה מאמץ וחוזרת לעבודה ואז נקלעת למצוקה וחייבת לצאת אחרי שהיא עבדה כמה ימים או שבוע, היא לא תקבל את המענק. << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> מבחינת קרן הסיוע, אם היא נמצאת בחופשה ללא תשלום אחרי חופשת לידה, גם אם זה לא ברצף, זאת אומרת שחזרה ויצאה לחופשת לידה ועדיין יש את אותה חפיפה של 21 ימים, היא מקבלת את המענק מבחינת צה"ל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> גם אם היא חזרה לעבודה לשלושה שבועות? << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> אני מדברת על חופשה ללא תשלום אחרי חופשה ללא תשלום. אני רוצה לציין עוד משהו. יש עוד מענק שאנחנו נותנים בסך 4,500 שקלים והוא ניתן לכל מי שבן או בת זוג לא עובד, לא מקבל דמי אבטלה, לא מוגדר כמועסק במקום כלשהו. גם כאן אנחנו נותנים את המענק של 4,500 שקלים אלה למי שביצע מעל 45 ימים במלחמה. לזה אין קשר לחופשה ללא תשלום של בן הזוג. זה למשרת עצמו. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה בתנאי שהמשרת עדיין במילואים. << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> אם הוא ביצע 45 ימים. יכול להיות שכרגע הוא לא בשירות מילואים. לא חייב להיות מוזן לו שירות מילואים פעיל בעת שהוא ביקש את הבקשה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני מדבר דווקא על האישה, על המענק של האישה בתקופת החופשה ללא תשלום. לא קשור לדבר הזה. << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> אין קשר. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> שיר, אין כפל של 10,700 ועוד 4,500 שקלים. << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> לא אמרתי שיש כפל. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> ברור לכולנו שמישהי שלא עובדת, יצאה לחופשה ללא תשלום ולא מקבלת דמי אבטלה, 4,500 שקלים, בגדול במקרה הטוב זה ארבעה סלי קנייה למשפחה. << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> אני רק אמרתי שאנחנו לא מתחשבים בהקשר של הרצף. זאת אומרת, גם אם אין רצף, אנחנו עדיין נותנים את ה-10,700 שקלים, כל עוד זו חופשה ללא תשלום בגין חופשת לידה. לא חופשה ללא תשלום בגין סיבה כלשהי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> עוד שאלה לגבי קרן הסיוע. כאשר אתם מתייחסים לחופשת לידה, אתם מתייחסים ל-15 שבועות אבל אם היא לאחר מכן האריכה את החופשה ללא תשלום באופן רצוף, מותר לה על פי חוק, אני מנסה להבין, היא מיצתה הכול, היא יצאה ל-26 שבועות ואחר כך היא חוזרת לעבודה לכמה ימים. היא עדיין תהיה זכאית למענק מקרן הסיוע? << אורח >> שיר אבינועם: << אורח >> כן, אמרתי. אנחנו לא מסתכלים על הרצף. יש לנו איזושהי אסמכתה כאשר מדובר בחופשה ללא תשלום בגין חופשת לידה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני רוצה לעשות סדר. חופשת לידה, הזכויות שלה מנויות בחוק עבודת נשים. מרגע שהעובדת חוזרת למקום העבודה, נגמרת חופשת הלידה והיא כבר ביחסי עבודה. היא לא בחופשת לידה. לכן, מרגע שהיא חזרה לעבודה, להבנתי היא לא זכאית למענק מקרן הסיוע. התנאים אצלכם בקרן הסיוע, לפחות מה שאני ממה שאני קוראת כאן בפרסומים, זה "מענק חד פעמי בגובה של 10,700 שקלים של משרת מילואים שביצע 45 ימי מילואים לפחות בצו 8 שלא חזרה לעבודתה והאריכה חופשת לידה מעבר לתקופה המזכה בתשלום לידה". << אורח >> קריאה: << אורח >> הם אמרו 45 ימים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> זה הפרסום. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אני מסתכל בהחלטת הממשלה ולא כתוב כאן שנדרש רצף. זה מענק חד פעמי בסך 10,700 שקלים לבן זוג של חייל מילואים ששירת 45 ימים לפחות בשירות מזכה ובן הזוג לא חזר לעבודתו במשך 21 ימים לפחות מעבר לתקופה המזכה בתשלום דמי הלידה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם הוא חזר, הוא לא זכאי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם יש לנו כאן עד 21 ימים שאתם בעצם מכסים, ואם אנחנו עושים מעל 21? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> מקובל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם כן, זה מכסה את כל הפינות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה שדקלה הקריאה קודם לפי הפרסומים זה עם רצף. זה לא חזרה לעבודה למספר ימים. אתם מהנהנים בראש אבל זה לא מה שאמרתם קודם. קודם אמרתם שאם היא חוזרת לעבודה למספר ימים, היא עדיין תקבל את המענק. אם כן, אני לא מה מבינה מה המצב. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אני אדייק. אם היא חזרה לעבודה, היא לא תהיה זכאית כי התנאי כאן הוא 21 ימים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה בדיוק ההיפך ממה שנאמר כאן ואז בעצם אין מענה. אני מציעה שנחזור להצעה שהצעתי קודם. אם הארכת החופשה היא ברצף וניתן מענק סיוע ואין ספק בכך כי יש רצף בתקופה, זה עניין אחד. אבל אם היא חוזרת לעבודה, אנחנו לא יכולים לנקוב במספר ימים מסוים כי אני מבינה שאז יהיו נשים שייפלו בין הכיסאות ולא יקבלו לא ולא. אני מזכירה לכם שגם החופשה ללא תשלום בהצעת החוק היא לא כל חופשה ללא תשלום. אמרנו חופשה ללא תשלום ל-21 ימים רצופים. האם קיים בפרקטיקה מצב שבו עובדת חזרה מחופשת לידה, עבד יום-יומיים והמעסיק נתן את ההסכמה שלו להוצאתה לחופשה ללא תשלום. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הקושי הוא תמיד בייצור כללים שעלולים לגרום למישהו לייצר את זה באופן מלאכותי. יכולים להגיע להסכמות כאלה ואחרות, לומר שיירשם היא חזרה לעבודה ומספיק שיהיה רשום יום אחד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ליום? היא צופה מראש שהיא תצא לחופשה ללא תשלום? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> היא לא צופה מראש. בעלה כבר במילואים. היא יכולה לקבל ברצף, היא תקבל מענק סיוע, ואחר כך לחזור ליום אחד לעבודה ואז גם תקבל מאיתנו. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> את מתארת את המצב כניצול. יכול להיות מצב שמישהי חוזרת ושלושה ימים אחרי כן בעלה מקבל צו 8. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אני לא השתמשתי במילה ניצול. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> לא, חס וחלילה, אני אומרת שאת מתארת את הסיטואציה כך. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> מבחינתי, אני עורכת דין, אני אומר לאישה שתמצה את כל הזכויות שלה. בנסיבות של המקרה הזה היא יכולה לא לחזור מחופשת הלידה, תקבל את המענק, תחזור ליום אחד לעבודה ואז תקבל את המענק הנוסף. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אפשר לקבוע שאין כפל. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה לא עניין של כפל. לכן אנחנו אומרים שתיתנו חזרה אמיתית לעבודה. חזרה אמיתית לעבודה, אני חושבת שלכל הפחות צריכים להיות 14 ימים. אני גם מזכירה שאנחנו צריכים לתפעל את זה. זה יהיה תפעול שברובו הוא אוטומטי. זה מענק שאנחנו נצטרך עכשיו להתארגן די במהירות לבצע אותו. אנחנו צריכים כללים ברורים. לתת כל יום מכאן לכאן, זה יוצר לנו מורכבות תפעולית. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני חושבת שגם 14 ימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שאנחנו צריכים לעשות הפסקה לכמה דקות. אני רוצה להיות ברור וחד משמעי. לא יהיה מצב שיולדת שבעלה במילואים, בגלל איזושהי טעות בירוקרטית של כניסה חזרה או לא כניסה חזרה, היא תפסיד. אתם יכולים לכתוב עשר פעמים באותיות קידוש לבנה: לא יהיה כפל מענק. לזה אני מסכים אבל היא חייבת להיות מכוסה או מקרן הסיוע או מהביטוח הלאומי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם אומרים שאין מקרים כאלה, אדרבה, אין בעיה לרשום 14 ימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם יש לנו עוד שנה לפגוש את זה שוב ומקסימום נעשה את התיקונים האלה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העיקרון הוא שלא יהיה מצב שיולדת לא תקבל שום דבר, לא מכאן ולא מכאן. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אדוני, אולי כדאי שאני אבהיר בדיוק את התנאי לפיו הקרן משלמת ואז נדע להתאים את המענה הנוסף, כמובן בהתאם למדיניות שתקבעו. היום התנאי אומר שאישה שנמצאת בחופשת לידה ובעלה שירת לפחות 45 ימים בשירות מילואים, זה תנאי הסף כדי להיכנס לזכאות הזאת. אותה אישה, אם היא תהיה שלושה שבועות רצוף בתום התקופה של חופשת הלידה שהיא 15 שבועות, מיד בתום 15 השבועות, אם ברצף היא תהיה שלושה שבועות נוספים, היא תהיה זכאית למענק של ה-10,700 שקלים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היא תהיה בעבודה? << אורח >> רועי חכם: << אורח >> לא. בבית. בחופשה. כאן להבנתי הרציונל הוא למי שיוצאת לחופשה ללא תשלום בזמן התקופה של החופשה ללא תשלום בסיום חופשת הלידה. אז באים נציגי האוצר ואומרים שכדי שלא תהיה לנו סיטואציה כזאת שבה היא נמצאת שלושה שבועות בחופשת הלידה זכאית למענק מקרן הסיוע, כדי שתהיה לנו חזרה אמיתית לעבודה והיא למעשה לא תקבל כפל, אם היא תהיה יומיים בבית בתום התקופה של שלושת השבועות. באים ואומרים שזה רציונל שונה אבל השאלה היא מה אתם אומרים מהו הרציונל ומה המדיניות בהקשר הזה שאתם רוצים לקבוע. אני לא מביע עמדה אלא רק מנסה לתאר לנו את הסיטואציה. בסוף יש את המענק בגין שלושה שבועות שאלה שלושה שבועות רצופים. השאלה היא מה רוצים לעשות מעבר לכך. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אגב, אמרת שקרן הסיוע נותנת רק 45 ימים מינימום של מילואים. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> למי ששירת 45 ימים מינימום. אני אומר אדוני שאלה כמעט כל משרתי המילואים מכיוון שהם שירתו בצו 8. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זה היה עד עכשיו. עורכת הדין דמרי, הביטוח הלאומי נותן גם אם לא שירתו 45 ימים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון. 21. ימים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם כן, גם כאן יש פער. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה מענק שונה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אם רוצים שלא יהיה כפל, אפשר לקבל ממנה הצהרה שהיא לא קיבלה ואנחנו נבדוק בדיעבד. מי שתצהיר היא לא קיבלה מקרן הסיוע, נשלם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אבל זה לא כפל. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> כמובן מה שתחליטו, נעשה. אני חושב ששבועיים זה פרק זמן סביר של חזרה לעבודה למשך שבועיים ויציאה, וזז לא מבלבלים לה את המוח ולא עושים עוד בדיקות ועוד בדיקות. בסוף חלק מהפשטות זה יתרון. הכנסנו את דמי הלידה שלא היו במקור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הרעיון שנתת הוא טוב עם ההצהרה. אם כן, למה אני צריך לכתוב שבועיים? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אנחנו ניקח הצהרה ונעשה בדיקה. אתם לא רוצים שיהיה כפל, נקבל הצהרה שהיא לא קיבלה מקרן הסיוע ונעשה את הבדיקות מולם. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> צריך לתקן ולהגיד שלא ישתלם לה תגמול מקרן הסיוע. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> ככל שאין כפל, אין בעיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני חושב שהצעת סמנכ"ל ביטוח לאומי היא הסבירה ביותר. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אנחנו נמצא את הדרך לעשות את הבדיקות. היא תצהיר ואנחנו נעשה את הבדיקה מולם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אדוני הסמנכ"ל, אתה בטוח בהצעה שלך, שלא תהיה אישה אחת שנפלה בין הכיסאות אלא או שהיא מקבלת מכאן או מקבלת מכאן? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אני בטוח שמי שזכאית לפי הקריטריונים והצהירה שהיא לא תקבל, אצלנו תקבל. על ביטוח לאומי אני יודע להתחייב. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אבדוק איזה תיקון בנוסח אנחנו צריכים ונכניס אותו בהתאם לעקרון הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן, בהתאם לעקרון הזה - את יכולה לנסח. << אורח >> שרית יהודאי: << אורח >> אני רק מוודאת שהבנו אחד את השני. העקרון הוא שלא ניתן יהיה לקבל משני המענקים במקביל. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. לא יהיה כפל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני ממשיכה בהקראה. אני בעמוד 9. (2) המענק ישולם למי שמועד יציאתו לחופשה ללא תשלום כאמור בסעיף קטן (א), חל בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ג (7 באוקטובר 2023) ועד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) (בסעיף זה - תקופת המענק), ולכל היותר פעם אחת. כלומר, גם אם היא תעמוד בתנאי הזכאות מספר פעמים במהלך התקופה הזאת, היא עדיין תהיה זכאית לקבל את המענק רק פעם אחת. גם אם היא לא תנצל את כל 30 הימים המקסימליים שתכף נגיע אליהם, זאת אומרת, היא יצאה לחופשה ללא תשלום של שבועיים, קיבלה מענק עבור שבועיים, היא לא תוכל לקבל שוב מענק. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה הכלל. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (3) המענק יהיה בשיעור של 70 אחוזים מהכנסתו מעבודה אך לא יותר מהסכום המרבי ליום, כפול מספר הימים בהם שהה בחופשה ללא תשלום בתקופת שירות המילואים של בן זוגו או של הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (א)(2), ולכל היותר בעד 30 ימים בתקופת המענק. לעניין זה - את הגדרת הכנסה מעבודה אני מקריאה נוסח מעט שונה מאחר ותקופת האכשרה השתנתה, אנחנו משנים גם את אופן חישוב ההכנסה מעבודה. "הכנסה מעבודה" – ההכנסה מעבודה או מתגמול בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח לפני מועד יציאתו לחופשה ללא תשלום כשהיא מחולקת ב-180. רוצים לדעת כמה משלמים לו ליום. אני אציין שאופן החישוב הזה הוא גם נכון לדמי אבטלה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> זה אותו מנגנון של חישוב דמי אבטלה. לקחנו את זה משם. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם כן, בואו נרשום כבר דמי אבטלה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> דרך אגב, זה הרבה יותר נדיב מדמי אבטלה. הנוסח הזה בהרבה מאוד מובנים הוא הרבה יותר נדיב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מותר למדינת ישראל להיות נדיבה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> אכן. אני רק רוצה שתדעו. אני אומר שעדיף שזה לא יהיה דמי אבטלה כי מהבחינה הזאת זה הרבה יותר גבוה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> במקום ההגדרה האומרת: "הכנסה מעבודה או מתגמול כעוד שכיר בעד שלושת החודשים שבהם היה שכרו הגבוה ביותר מתוך 12 החודשים האחרונים שלפני מועד יציאתי לחופשה ללא תשלום או ממועד הפסקת עבודתו כאמור בסעיף קטן (א)(2), שבעדה שולמו דמי ביטוח". במקום זה הקראתי את אופן החישוב החדש. "הסכום המרבי ליום" – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. אני מבינה שהסכום המרבי הזה הוא גם הסכום המרבי לעניין תגמול שירות מילואים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הסכום המרבי לחודש נכון להיום, כי זה מתעדכן מדי שנה, 49,030. זה הסכום המרבי לגמלאות מחליפות שכר בביטוח לאומי, מילואים, דמי פגיעה, דמי לידה. אני חייבת לומר שזה סכום הרבה יותר גבוה מאבטלה רגילה. אבטלה הוא שכר ממוצע במשק וכאן זה סכום מרבי שהוא חמש פעמי הסכום הבסיסי. גם הסכום המרבי שגובים ממנו דמי ביטוח לאומי בהכנסה מעבודה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> "תגמול" - כהגדרתו בסעיף 12(ג) לחוק הבטחת הכנסה. כאשר מחשבים את ההכנסה, מחשבים גם הכנסה מתגמול. תגמול הוא כל אחד מאלה: זה או דמי לידה או דמי פגיעה או גמלה משולמת לפי הוראות פרק ח' או דמי אבטלה. גם אותם מחשבים לגבי ההכנסה. (4) לא יראו את המענק כהכנסה לעניין כל דין. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> המשמעות היא שלא ינוכה מזה מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות. זה מענק חד פעמי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> (5) אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים למענק זה ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע המענקים לפי סעיף זה". (2) שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנתיים. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כמו שצוין כאן קודם רוב הוראות השעה לעניין חרבות ברזל, גם הארוכות ביניהן, הן עד סוף 2024. נציין לפרוטוקול שיש לזה עלות תקציבית ככל שזה ממשיך לשנת 2025 ולכן חשוב לקחת את זה בחשבון. גם לנומרטור. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> אני מבקש לחדד. כרגע העלות התקציבית של הצעת החוק נוגעת לשנת התקציב הנוכחית. אם יש סעיף הארכה, זה אומר שזה נוגע גם לשנות התקציב הבאות ואז זה מעלה שאלה ביחס להוראות סעיף 40א לחוק יסודות התקציב. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם זה לא ממומש, אין איזו אופציה? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> בגדול, כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כי אתה לא אומר שאתה מאריך אלא אתה נותן את האפשרות להאריך. אם כן, למה מחשבים גם את זה? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> זאת גם שאלה איך מחשבים את זה. יש סעיף שלפחות אני ראיתי אותו רק הבוקר. אין לנו תשובות חותכות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ברמת העקרון. הרי אנחנו לא אומרים שהחוק יחול עד 2026. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> ברמת העקרון לא קובעים הוראות בחקיקה שעשויה להיות לה עלות תקציבית גם אם זה אחר כך. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הרי השר שיכול להאריך כאן בצו זה שר העבודה. זה גורם ממשלתי. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הנומרטור חל גם על צווים. ברור. גם על החקיקה חל הנומרטור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תסביר לנו מה הבעיה שלך. << אורח >> אורי כץ: << אורח >> יש כאן סעיף שיש לו עלות תקציבית והיא עשויה להימשך גם מעבר לשנת התקציב הנוכחית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> על איזה סעיף אתה מדבר? << אורח >> אורי כץ: << אורח >> הסעיף של הארכת תקופת תשלום המענק. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הוא לא רוצה להשאיר אפשרות לשר באישור הוועדה להאריך את התקופה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> נוריד את הסעיף הזה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ברגע שהוראת השעה תסתיים, היא תפקע ואם ירצו, יצטרכו לחוקק את זה מחדש. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מה עם שתי הפעמים שכבר אישרנו לשר הביטחון הארכה בהתייעצות עם שר העבודה? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה היה לגבי ההסדר. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> הגנה מפני פיטורים. זאת לא עלות תקציבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם המציעים מסכימים להוריד, נוריד. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אין ברירה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לצורך האירוע הזה, הוראת השעה עד 2024, כולם מסכימים איתה ולצורך הגנה מפני פיטורים עד סוף 2025, כמו שהזכרתי קודם, היו כאן הרבה טיעונים יפים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בסוף הכסף קובע. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אתה אומר שלאוצר יש לובי יותר טוב מאשר למעסיקים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא קשור ללובי. בסוף הוא צריך להביא מקור לחוק הזה שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את חושבת שזה שאנחנו מאריכים עד סוף 2025, יש עלות תקציבית למעסיקים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא. אני חושבת שיש לזה השפעה על הפררוגטיבה המיידית שלש המעסיק ועל ניהול מקום עבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל אין לו הפסד כספי. נכון? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא בדיוק. באופן עקיף בוודאי שיש. זה לא כסף שאתה ממש משלם באופן ישיר אבל בסוף כאשר יש פגיעה בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, יש כאן הגבלה באמת מושלמת על פיטורים. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא אטיל עליכם לעשות חישוב כמה זה בדיוק כי זה יהיה קשה מאוד להאריך כמה זה בדיוק. אם זה היה עד 2024, כמה העלות הכספית שתהיה על המעסיקים. אני חושב שלא יעלה פרוטה אחת כי אנחנו יכולים להחליט להאריך ואנחנו יכולים להחליט לקצר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש משמעות לפגיעה בפריון. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ברשותך אדוני היושב-ראש, אני אעשה את זה יותר פשוט. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רוצה לקפח את המעסיקים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם אני משאיר את הסעיף הזה, מבחינת האוצר, לפי מה שהוא אמר כאן עכשיו – אין לך חוק. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא, זה לא שיקול. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה בדיוק מה שהיא רוצה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בוועדת העבודה והרווחה שדואגת לזכויות האזרח, זה לא שיקול. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני אומר לך למה אני אומר את זה. בתחילת הדיונים התחלנו לא טוב מול האוצר ואז הצהרנו על כוונתנו שאנחנו הולכים להעביר את החוק עם מספר חברי כנסת, גם אם הוא תקציבי. לאחר מכן עברנו למסלול של משא ומתן וגם אני נאלצתי להוריד כל מיני סעיפים כדי לענות על הצורך שהוא הכי חשוב והוא לעזור לנשות המילואימניקים ולכן אנחנו כאן וגם משהו שמשרד הביטחון ומשרד האוצר ידעו איך להביא את המקור התקציבי לזה. אחרי באמת עבודה קשה מאוד ואינטנסיבית מאחורי הקלעים, הגענו לאיזשהו מנגנון שאנחנו מדברים עליו כאן. זאת לא חריגה של 10-5 מיליון אלא זה פי שלוש של החוק עצמו. זה יהיה באמת לא בסדר מבחינתנו להשאיר את זה, מה גם שאנחנו מדברים על משהו שאם אנחנו נראה שהוא באמת עבד וזה טוב, תמיד נוכל לבוא ולהאריך אותו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בדיוק. תמיד יש לנו את האופציה ששר העבודה יבוא לוועדת העבודה והרווחה, יגיש הצעת חוק ואנחנו נעביר אותה. << אורח >> קריאה: << אורח >> בהתייעצות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. בהתייעצות. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> אם אפשר לציין לפרוטוקול. אנחנו באמת מאוד מודים ליושב-ראש הקואליציה ולכלל המציעים. מבחינתנו בשבוע האחרון היה שיתוף פעולה מאוד פורה. אנחנו גם מאוד מסכימים מקצועית עם ההצעה הנוכחית וחושבים שהיא יותר נכונה מקצועית מזו שעברה בקריאה ראשונה. כן חשוב לציין שגם לגבי שנת 2024 יש כרגע עלות תקציבית להצעה כפי היא מנוסחת כרגע, עלות של 78 מיליון שקלים לשנת 2024, ולכן זו הצעת חוק תקציבית. אני כן מבינה שכרגע יש נכונות להביא מקור תקציבי לפני ההצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית. בין היתר אנחנו גם נפנה למשרד הביטחון ונעדכן את הוועדה בהתאם. שוב, כרגע מדובר בהצעת חוק תקציבית שטרם נמצא לה מקור. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אנחנו מכירים את האוצר. היא לא הייתה יוצאת מכאן בלי לומר את הדברים האלה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 9. תיקון חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראות שעה - חרבות ברזל) בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023, בסעיף 13(1)(2), בסעיף קטן (ב2) המובא בו, במקום "בחוק" יבוא "בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק". התיקון הזה היה במקור בהצעת החוק הטרומית. כפי שציינתי בתחילת הדיון, כיום קיימת הוראת שעה שנוגעת להגנה על עובדים שבני הזוג שלהם משרתים במילואים. אנחנו לא רוצים שתהיה קיימת בחקיקה הוראה מקבילה ולכן מוצע לגבי מי שהוא בשירות מילואים, להחיל את ההסדר החדש אבל ההוראה ההיא רחבה יותר והיא חלה גם לגבי חיילים בקבע. לכן מוצע להשאיר את הוראת השעה שנוגעת לעניין מי שהוא לא משרת במילואים אלא חייל בקבע. 10. תיקון חוק להברת האכיפה של דיני העבודה בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, בתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', אחרי פרט (14) יבוא: "(14א) איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד בלא היתר לפי סעיף 41א(ב1) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949". כאן מוסיפים את העיצום הכספי לגבי מי שפגע בהיקף משרה או בהכנסה של עובד בלא ביתר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אם אפשר בקצרה לומר שאנחנו הערנו בתחילת הדיון על כך שאנחנו נלבן את הנוסח ולדעתנו צריך לשלב את זה עם ההוראה שכבר קיימת. אם זה יקרה, ההוראה הזאת כנראה תותאם בהתאם. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> מבחינת נוסח? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> כן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אבל מהותית אין לכם בעיה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 11. תיקון חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה – הוראת שעה בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה ועד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יקראו את חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, כך שבתוספת השנייה, בחלק ג', בסימן א', בפרט (14), בסופו יבוא "או איסור פיטורים או הוצאה לחופשה ללא תשלום של עובד שבן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת במילואים בלא היתר לפי סעיף 41א2(ה) לחוק האמור". כאן אנחנו מוסיפים בהוראת שעה באופן מתאים להוראת השעה על התקופה שנקבעה לגבי החובה של המעסיק לקבל היתר לפיטורים או לחופשה ללא תשלום גם את העיצום הכספי לעניין הזה. לכן זה בהוראת שעה. ככל שיאריכו את ההסדר של הוראת השעה שנוגעת להיתר, גם ההסדר המוצע כאן יוארך בהתאם. 12. תחולה והוראות מעבר בנוסח שמונח לפניכם, בסעיף קטן (א), קיבלתי הערות לפיהן לא צריך להכניס אותו לנוסח מכיוון שברור שזה יחול רק לגבי פיטורים של עובד שהיו מאז יום פרסום החוק ואילך, מיום תחילתו של החוק. לגבי חופשה ללא תשלום שהתחילה לפני כן, יש לנו את סעיף קטן (ב) שהוא קובע מה עושים במצב הזה. לכן בנוסח שמוצע לכם אני מציעה למחוק את פסקה (א) המוצעת בהוראות התחולה והמעבר. לגבי סעיף קטן (ב) קיבלתי הערות ממשרד המשפטים לפיהן בנוסח הנוכחי יש בעיה מבחינתם בהיבט הפלילי והם הציעו נוסח חלופי אותו אני אקריא: (1) היה עובד בחופשה ללא תשלום שהחלה לפני יום התחילה – זו יכולה להיות או חופשה ללא תשלום שהיא לתקופה בלתי מוגבלת או תקופה של 30 ימים לפחות לאחר יום התחילה – יפנה המעסיק בתוך שבעה ימים מיום התחילה לקבלת היתר מוועדת התעסוקה להמשך החופשה ללא תשלום. זה בעצם מצב שבו כבר התחילה החופשה ללא תשלום, המעסיקים כבר הוציאו בני זוג של משרתים לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת, תקופה שצפויה להיות גם 30 ימים אחרי יום תחילתו של החוק, וגם במצב כזה יצטרך המעסיק לבקש היתר אבל כן נותנים לו שבעה ימים היערכות. בתוך שבעה ימים מיום התחילה הוא צריך לקבל היתר מוועדת התעסוקה. כמובן שזה רק לגבי עובד שמתקיימים לגביו התנאים לפי סעיף 41א2(ה). זאת אומרת, כל התנאים בנוגע לתקופת שירות המילואים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה לא סותר את הסעיף הקודם בהגדרה של החופשה ללא תשלום? << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> למה זה סותר? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אם אני כבר הוצאתי ואני לא נכנס לדבר הזה, אני הרי לא צריך לבקש היתר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אולי משרד המשפטים רוצים להסביר למה הם רצו להציע נוסח כזה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> צריך להקריא את כל הסעיף כי אנחנו כן מתגברים על הסעיף הזה בהמשך. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אתה שובר את הסעיף. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ברור שבסיטואציה שאנחנו מדברים עליה על מישהו שהוא כבר בחופשה ללא תשלום, אין פעולה של המעסיק להוציא אותו. לכן הרעיון הוא לומר שיש פעולה שאחרי פרק זמן מסוים לחופשה ללא תשלום שעונה על תנאים מסוימים, חופשה ללא תשלום כשהוא בעצם מגיע ל-30 ימים, בסיטואציה הזאת לבוא ולומר שהמעסיק - - - << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני צריך לבקש בדיעבד? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא. אתה לא מבקש על מה שהיה בדיעבד אלא אתה צריך לפנות ולבקש. זה כמו לתקף מחדש את החופשה ללא תשלום. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אז אין לי אישור אבל אני כבר אמרתי וסגרתי עם העובד שהוא לא חוזר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא. בוא נסיים לקרוא את כל הסעיף. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> יש עוד דבר שהוא סופר מהותי. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אולי לפני כן, מה שכן הוקרא, לגבי שבעת הימים. לומר שהמעסיק יפנה תוך שבעה ימים מיום התחילה, זה בפירוש להכשיל את המעסיקים. אין שום אפשרות שהמידע בחוק הזה יגיע אליהם ביום הפרסום ברשומות באופן שבתוך שבעה ימים הם יגישו בקשות. זה לא עובד כך. אין לי אפילו דוגמה לחוק אחד כזה שמחייב פעולה בפועל בתוך שבעה ימים כלפי עובד שלא כלפי כל העובדים ושלא בא לידי ביטוי דרך תוכנת שכר או משהו, הודעה שהם מקבלים באופן רשמי. אין אף מעסיק שידע לעשות את זה. אני רק אומרת לכם שבתוך שבעה ימים, מעסיקים לא יוכלו לעשות את זה. אין להם את המידע הזה. המידע הזה מצומצם ברשימות ואף אחד לא פותח את הרשימות, אף אחד לא בהכרח פותח את האתר של משרד העבודה ובודק כל יום מה השינוי ואף אחד כנראה גם לא יצא בקמפיין וגם החוזרים שמוציאה התאחדות התעשיינים ומאמינה שנחשפים אליה הרבה מאוד מעסיקים, נחשפים אליה הרבה מאוד אבל זה רחוק מלהיות כולם. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> מה שהכי חשוב בסיפור הזה זה שאם יש הוראה מסוימת שמוציאה אותי מתוככי הנורמה של מה שאני צריך לעשות וכאן יש סעיף ענישה שמביא אותי למקום שבו אני צריך להתגבר על ההוראה ההיא ולשנות את מצבי, זאת הבעיה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זאת הוראת מעבר. בואו נסיים לקרוא אותה ואז נעיר עליה. תראו את המכלול ויכול להיות שבאמת שבעה ימים זה לא מספיק. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לעשות את זה בתוך שבעה ימים, זה לא סביר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> נקרא את הסעיף ונראה מה הוא אומר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אקריא רק את ההמשך ואז יהיה אפשר להמשיך לדון. (2) על אף האמור בסעיף 41א2(ה) לא פנה המעסיק לקבלת היתר מוועדת התעסוקה כאמור בסעיף קטן (א) – אמרנו שהוא יצטרך בתוך פרק זמן מסוים, ותכף נדבר מה יהיה פרק הזמן - לפנות לגבי חופשה ללא תשלום כדי לקבל היתר ואם הוא לא פנה, אז יראו את המעסיק כמוש הוציא את העובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר כאמור בסעיף 41א2(ה). נותנים לו פרק זמן, אם לא של שבעה ימים, קצת ארוך יותר ומבקשים ממנו. אני אסביר מה זה נועד למנוע. היום פנו וביקשו שנכניס את ההוראה הזאת כי יש עובדים רבים שכבר הוצאו לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופות מאוד ארוכות. ההסדר שלנו חל רק לגבי הוצאה לחופשה ללא תשלום או הארכת חופשה ללא תשלום קיימת. מה קורה עם חופשה ללא תשלום שהתחילה לפני יום התחילה? האם אין בעיה שמעכשיו אם הוציאו את אותה בת זוג לחופשה ללא תשלום היא תמשיך ולא יחול עליה ההסדר הקיים? ההסדר הזה נועד למנוע את הבעיה. הוא אומר למעסיק שאם הוצאת את העובד לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה ארוכה של 30 ימים לפחות אחרי התיקון, אחרי תחילת התיקון – זאת אומרת, התקופה נמשכת 30 ימים לפחות אחרי יום התחילה של התיקון – הוא יצטרך לבקש היתר. נותנים לו זמן היערכות. לא אומרים לו יום אחרי תצטרך לבקש היתר. צריך לקבוע פרק זמן שהוא סביר. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני אשאל אותך שאלה אחרת. כאשר אנחנו מדברים על התנהגות רטרואקטיבית ביני לבין העובד, אין לי בעיה - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה לא רטרואקטיבית. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> זה רטרואקטיבית כי אם אני לפי הסעיפים הקודמים הוצאתי אותו בלי לקבל היתר - - - << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אסביר למה זה למה זה לא רטרואקטיבית. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> תני לי להשלים את השאלה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אין בעיה, אבל חשוב להבין שזה לא רטרואקטיבית. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> מצוין. אני אמצא מילה אחרת שזה לא רטרואקטיבי. אני אגיד את המילה לא רטרואקטיבית ואתם תבינו. כשאנחנו לא מוציאים רטרואקטיבית את העובד אבל כאשר אני נמצא במצב מסוים אל מול העובד, זה בהסכמה שלי ושל העובד וכל המערכת הזו זזה וזה מסודר. כאשר אנחנו מדברים על חוק הגברת האכיפה, זה ביני לבין המדינה. זה לא ביני לבין העובד. אני נענש כאן בסכומים של 37,500 שקלים על סעיף עבירה כלשהי עם מערכות של מדיניות הקלה ועוד אלף ואחד דברים או לא. שלושת האנשים שיושבים כאן מולכם יושבים בוועדות העיצומים הכלכליים להגברת האכיפה ולכן אני מבין את המשמעות של מה שכתוב כאן. מה שכתוב כאן זה לא לשים מכשול ביני לבין העובד אלא זה להיכנס לכיס שלי, לקחת לי קנסות שבאים לקופת המדינה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> ההערה שאתה מעיר לא נוגעת להוראת המעבר. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נמצא כאן משרד העבודה והוא יכול לומר מה המשמעות של הדבר הזה והאם אני צודק במה שאני אומר, שזה כסף שמגיע אליכם. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> יש סיבה למה רוצים לבחון את זה. בוחנים את ההסכמה. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> בוחנים את ההסכמה ואם ההסכמה הייתה, זה בסדר. יש כאן בדיקה רטרואקטיבית. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני רוצה להסביר למה זה לא רטרואקטיבי. אני חושבת שזה מאוד חשוב. אנחנו לא מחילים כאן הוראה רטרואקטיבית. כל מה שאנחנו מתייחסים זה למצב של חופשה ללא תשלום שאכן לגבי החופשה הזאת, היא התחילה לפני כניסת החוק לתוקף. לכן אנחנו לא מתערבים ביחסי עבודה של העובד והמעסיק. כל מה שאנחנו אומרים זה שהחופשה ללא תשלום הזאת היא לתקופה בלתי מוגבלת או לתקופה של 30 ימים אחרי יום התחילה. אם אתה רוצה להמשיך את החופשה ללא תשלום הזאת, אז תצטרך לבקש היתר. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני מבקש היתר. אני רוצה שהעובד יחזור והוא לא מסכים לחזור. איפה זה שם אותי? האם אני יכול לקבל היתר? לפי הנוסח הזה התשובה היא לא. חבר'ה, זה מוקש. << אורח >> קריאה: << אורח >> הוא מתפטר. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אם הוא מתפטר, אני איתך. אם הוא לא חוזר, הוא מתפטר. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יש אפשרות לוועדת התעסוקה לבחון האם החופשה ללא תשלום הייתה ביוזמת העובד ואז היא תיתן היתר. אם הוועדה תראה שהעובד לא מעונין לחזור, בוודאי שהיא לא תכריח את המעסיק להחזיר עובד. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אנחנו בידיים של המדינה באיזושהי החלטה שאלוהים יעזור לנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה צריך את הסעיף הזה? אולי אפשר לכתוב דבר פשוט, שאם הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, מרגע שהחוק חל, אתה חייב להסדיר את זה או ללכת לוועדה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> זה מה שקבוע, אם לא מתייחסים להוראת המעבר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתה לא מעניש אותו רטרואקטיבית. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אם אפשר להתייחס לחופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת ובלי הסכמה. כבר המעסיק היום פועל בניגוד לחוק. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אם זה בלי הסכמה, את צודקת. אני מדבר על מקרה בו הייתה הסכמה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> כבר היום זה יכול להיחשב כפיטורים וכבר היום יש סעדים לפי חוק הגנה על עובדים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> השאלה אם המחוקק רוצה להתייחס למצב שבו התחילה חופשה ללא תשלום כבר לפני כניסת החוק לתוקף ובעצם אם לא נקבע הוראת מעבר, המעסיק לא יצטרך לבקש היתר ואם הוא יצא לתקופה בלתי מוגבלת או יצא לתקופה ארוכה – הוא לא ייכנס לגדר ההצעה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני לא מכירה הצעות חוק כאלה שמבקשות מעשה פוזיטיבי בתוך זמן. בדרך כלל כאשר יש דבר כזה, נגיד הוראות חוק כספיות למשל, זה מגיע דרך לשכת השכר עם איזושהי הודעה. זה מגיע באופן רשמי גם אם לא על ידי מוסדות המדינה. אני מציעה אולי – לא דיברתי עם הביטוח הלאומי – בסופו של יום עובדת שלי בחופשה ללא תשלום, הגוף שיודע שהיא בחופשה זה הביטוח הלאומי. אולי צריכה לצאת הודעה מהביטוח הלאומי. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא. הביטוח הלאומי לא יכול לעשות זאת זה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני מנסה לפתור את הבעיה כי אני מבינה את הצורך. אני יודעת ששבעה ימים זה בטוח לא. גם 14 ימים לא יעזרו כי זה לא עובד כך, כי המסר לאו דווקא עובר. תשאלי את עצמך איך המסר עובר. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> כמה עובדים כאלה יש? אני שואל כדי להבין את הפוטנציאל. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> לא משנה. << אורח >>רועי חכם: << אורח >> את מציגה פגיעה שהיא מאוד קשה ולכן אני שואל, כדי להבין את הפוטנציאל. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אתם מציגים פוטנציאל של כמה נשות מילואים, אז תגידו אתם כמה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני לא רוצה להאריך. הבנתי מה את אומרת. אני רוצה לשמוע מכם או ממך או מישי כמה ימים יספיקו לכם. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו חשבנו שאולי מה שצריך לעשות, בגלל הדוגמאות שנתתי, אני לא בטוחה לגבי ימים במקרה הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בחוקים אחרים, בהוראות אחרות, כמה ימים נותנים לכם? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> צריך לבדוק מה שהיה בחוק עבודת נשים עת נחקקה ההוראה הזאת. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> חשוב לי לחדד לחברי הכנסת שבסופו של דבר אנחנו מדברים על הגנה שהיא רק בתקופת שירו ת המילואים של בן הזוג. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש הוראות דומות כאלה בחוק עבודת נשים, בחוק חיילים משוחררים עוד משנו ת ה-50. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אמרת שאין הצעת חוק כזאת. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אנחנו מדברים על משהו מלפני 30 ו-40 שנים כשאני לא ישבתי סביב השולחן. אני מחופשת הוראות דומות ללמוד מהן כדי לעזור לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני עוזר לשוק העבודה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אתה עוזר לשוק העבודה, אתה עוזר גם לך. הוראות דומות למשל בחוק עבודת נשים ובחוק חיילים משוחררים, אותם סעיפים שמדברים על החובה לקבל היתר. אולי כדאי לבדוק מה היה שם בסעיפי התחילה ואולי לא חייבים להמציא את הגלגל. זאת הוראה שונה מההוראות שנחקקות בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לכן שאלתי את היועצת המשפטי שלכם והוא לא ענה לי. שאלתי אותו כמה ימים יש לכם בחוקים אחרים והוא לא עונה לי. משרד המשפטים, אולי אתה תעזור לנו. כמה ימים זה סביר? כמה ימים נוןתנים אצלכם בחוקים אחרים? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לפני כן אני רוצה לומר שהסעיף שהוקרא הוא לא לגמרי מה שאנחנו העברנו. אנחנו דיברנו על שני רכיבים. אנחנו מנסים להבין האם אתם מדברים רק על עצם הפנייה או שאתם מדברים גם על השאלה מה קורה אחרי שהוועדה מקבלת החלטה. אם אתם אומרים שעל האירוע הזה אתם פונים לוועדה, עכשיו השאלה היא מה המשמעות של ההחלטה של הוועדה. אנחנו הרי לא רוצים לחייב את המעסיק וכמובן להשאיר אותו במצב של חוסר בהירות האם הוא צריך להחזיר את העובד או לא להחזיר אותו כשהוא כבר בחופשה ללא תשלום. לכן רצינו שיהיה ברור מה קורה אחרי שמתקבלת ההחלטה של הוועדה ולומר שאם ההחלטה של הוועדה לצורך העניין הייתה לא לאשר מחדש את החופשה ללא תשלום, אז לקבוע פרק זמן שבו העובד יחזור. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> למה צריך לקבוע פרק זמן? למה לא מיידית? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> או שהוועדה תקבע את פרק הזמן. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> זה לא רק חוסר ודאות של המעסיק. יש כאן נשים שנמצאות בחופשה ללא תשלום מעבר ל-30 ימים ולתקופה בלתי מוגבלת, וגם הן צריכות ודאות. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ההצעה שלנו הייתה בנויה משני רכיבים ואני לא הבנתי מההקראה האם הכוונה הייתה לדלג על החלק הזה ולומר שאנחנו לא מתעסקים בזה, אנחנו מתעסקים רק בחובה לפנות וזהו, או שאנחנו מדברים על החובה לפנות ועל החובה להחזיר. אני שואל. לא שיש הכרח. לא הבנתי מהקראת הסעיף למה אתם מתכוונים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> בהקראה הקראתי מתי מעסיק יצטרך לבקש היתר. באיזה מצבים. הוא יצטרך לבקש היתר אם זאת חופשה ללא תשלום לתקופה בלתי מוגבלת או חופשה ללא תשלום לתקופה של 30 ימים אחרי תחילת החוק, כאשר הוא צפוי לעוד 30 ימים אחרי תחילת החוק, ואז יהיה לו פרק זמן מסוים לבקש היתר << אורח >> עילם שניר: << אורח >> הבנתי. הדיון עכשיו הוא רק מה הוא פרק הזמן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בחוקים אחרים דומים, איזה תאריכים אתם נותנים? אולי משרד העבודה יענה לנו. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> אני לא יודעת לשלוף עכשיו. זו הצעה של הוועדה להתקין את הוראת המעבר הזו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל יש הוראות מעבר שאתם מכירים? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> לא דומה לחוק הזה. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> לנו היה נראה שצריך פרק זמן שלא יכרסם בתקופת ההגנה ויהפוך אותה לבלתי רלוונטית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש כאן בעיה כי מצד אחד אתה צריך לתת למעסיק מספיק זמן ובדרך כלל אם לא היה מקרה כזה, הייתי אומר 30 ימים נותנים לבן אדם להתארגן, אבל כאן ה-30 ימים יכולים לגמור את כל המילואים. אתה לא יכול לומר למפעל שבעה ימים. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אפשר גם לייצר מנגנוני הסברה והעברת מידע. << אורח >> קריאה: << אורח >> שבעה ימי עבודה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> שבעה ימי עבודה יספיקו לכם? << אורח >> קריאה: << אורח >> אתה רוצה 30 ימים? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני לא רוצה לא 30 ימים ולא כלום. אני רוצה פרקטיקה בסיסית. אם הבן אדם היה ב-21 ימים והוצאתי אותו לחופשה ללא תשלום בלתי מוגבלת, משהו כאן לא מסתדר. אם אנחנו נמצאים במצב שמישהו הוצא לחופשה ללא תשלום, בשלב הזה שהוא בחופשה ללא תשלום לי אין שום גישה אל העובד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא פונה אליך. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אם הוא פונה אלי והוא מבקש לחזור ואני לא רוצה לקבל אותו בחזרה, זה אומר שאני נמצא בשלב של הארכת החופשה ללא תשלום כי כבר אין הסכמה ואני רוצה להאריך אותה. אני חייב לפנות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם האחריות של הפנייה היא עליה? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אמרתי. אם האחריות של הפנייה שלה אלי, זה פותר לי את הבעיה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> יש כאן הצעה שתקל מאוד על המעסיקים. אתם תצאו מהתמונה. העובד הוא זה שיפנה. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> זה משנה את ההצעה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני רוצה להוסיף שבאותו אופן צריך לוודא שבאותו אופן שהמעסיק רוצה לקבל את המידע, גם העובדת צריכה לקבל את המידע ומשרד העבודה צריך לייצר את הקמפיינים המתאימים כמו שמבקשים ממנו כבר בערך חמישה חודשים, קמפיין הסברה ומיצוי זכויות עבור נשות המילואימניקים. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אדוני היושב-ראש, מאוד משמעותי לי לומר משהו בנקודה האת. בסופו של יום כאשר מעבירים את הנטל לעובד, כאן אל מול העובד המעסיק הוא הגוף בעל העוצמה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. העובד פונה למעסיק. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> כאשר מעבירים את הנטל לעובד, זה משנה לגמרי את כל ההיגיון של ההצעה. אני לכשעצמי תהיתי למה לא שבועיים לדוגמה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם טוענים שעד שבועיים יסתיימו המילואים. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אם אני שם את זה על כף המאזניים, אולי שבועיים עדיף על כך שהעובד יידרש לפנות בעצמו כי אז זה דורש להנגיש את המידע לעובד, לוודא שהוא עושה את זה, להקנות לו סיוע כדי לפנות. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, אי אפשר להפוך את הנטל. בשום אופן לא. אל תעבירו את זה לעובדים. לא קיים דבר כזה בשום חוק אחר. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אדוני היושב-ראש, זה גם משנה את מהות ההסדר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אם ההצעה לא מקובלת עליכם, אז לא. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה יחול רק אלה שעכשיו הם בחופשה ללא תשלום. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> מדובר באנשים שהם כבר בחופשה ללא תשלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם כך הם צריכים לייצר את הפנייה למעסיק בנוגע לפיטורים או לא. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אבל לשלוח אותם לבקש את ההיתר עצמו? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא את ההיתר. זה שהוא במילואים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> ואז יש בחינה מחדש. אז זה נכנס לתהליך הזה. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> המעסיק לא יודע שהעובד שלו במילואים? למה העובד צריך לקבל את האחריות הזאת? << אורח >> קריאה: << אורח >> המעסיק יודע שהוא במילואים אבל הוא לא יודע לגבי אשתו. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> מה שהם טוענים לגבי זה שהמעסיק לא ידע, זה על החובה הזו. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ההצעה היא שהעובד יפנה ואז המעסיק יבקש? העובד יידע אותו? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני אסביר את הרציונל. בסופו של דבר כאשר אנחנו משחררים עובד לחופשה לא תשלום, אנחנו לא בודקים כל שתי דקות מה הסטטוס של הדבר הזה. לצורך העניין הוא בבית, לצורך העניין אני ממשיך את העבודה ויש כאן בן אדם בחופשה ללא תשלום. כאשר עכשיו משתנה איזשהו מצב מסוים בתקופת המעבר, אני לא יודע עדיין כלום. אני בשלב שיש לי הסכמה עם העובד והכול בסדר. לא הייתי צריך בשלב הזה לבקש היתר. ברגע שעובד פונה אלי, קורים שני דברים: פעם אחת, הוא למעשה מסיר את ההסכמה ואז זה כבר לא בהסכמה ואם אני רוצה להאריך, אני מחויב גם לפי ההוראות האלה לפנות להיתר. פעם שנייה, אם זה עוד פעם בהסכמה, אין לי בעיה ואני פנה בנושא של הארכה כמו שצריך. אבל לפחות יש כאן טריגר שמביא אותי כמעסיק לנקודת פעולה של ביצוע מסוימת ואז אני מוכן שאם אני לא עשיתי את זה, אני מוכן שאתה תיכנס לי לכיס ותתחיל להרוג אותי ותיקח לי כסף. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> אם ההצעה הזאת תעבור, זו תהיה נקודת טריגר טובה מאוד. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני מתנצל. זה לא עניין של הצבא אלא זה עניין של המדינה איתי כמעסיק. אתם לא מטפלים כאן בזכויות. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> זה עניין של הצבא כי אתה מדבר כאן על בני זוג של משרתים במילואים. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> ספר לי על זה. אני המצאתי את זה אבל אנחנו מדברים על מי שנכנס לי לכיס לוקח לי כסף. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> ההודעה בכתב, אם נגיד שיש שם הודעה בכתב, שהוא מודיע את ההודעה בכתב שמתקיימים בו התנאים האלה ביום תחילת החוק ואז שבעה ימים אחר כך הוא יצטרך לפנות. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני אומר שוב שהקטע של שבוע או לא שבוע, בסופו של דבר ברגע שאני מקבל את הפנייה מהעובד, אם יהיה לי שבוע מהרגע שאני מקבל את הפנייה, זורם עם זה בשלום. אבל אני חייב לקבל איזשהו טריגר שאני לא אעמוד בפני שוקת שבורה ואני אכנס למלחמה של חוק הגברת האכיפה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> הודעה בדומה להודעה ההיא. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> המציעים מציעים שבמקרה שהעובד רוצה לחזור, הוא מודיע למעביד שהוא רוצה לחזור ואז תוך שבעה ימי עבודה, שזה כבר אוטומטית 10 ימים, אם המעסיק לא רוצה לקבל אותו בחזרה, הוא יפנה לוועדת תעסוקה ואם הוא ירצה, הוא יחזיר אותו לעבודה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> זה לא חל בכל מקרה? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני אשמח לשמוע שוב את ההצעה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> העובד אומר שהוא רוצה לחזור לעבודה. אם המעסיק רוצה להחזיר אותו, בסדר. אם הוא לא רוצה להחזיר אותו, הוא פונה לוועדת התעסוקה תוך שבעה ימי עבודה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הנטל לא עלי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע למה קוראים לזה נטל. מה נטל בזה? כשבן אדם רוצה גמלה מביטוח לאומי, בטוח לאומי פונה אליו? << אורח >> ישי פולק: << אורח >> נטל הוא מושג משפטי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> משרד המשפטים, זה מקובל? אתה יכול לנסח? << אורח >> עילם שניר: << אורח >> לא, יש כאן בעיה אינהרנטית. אם העובד בא למעסיק ואומר לו שהוא לא מוכן להישאר בחופשה ללא תשלום, החופשה ללא תשלום נגמרת ועכשיו זה פיטורים או התפטרות. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בסדר. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אם זה מה שאתם רוצים, צריך כאן הוראת מעבר. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> המעסיקים אומרים שהם לא יודעים מה כרגע המצב של מי שנמצא בחופשה ללא תשלום. הם לא יודעים שיש מילואים. העובד יודיע לגבי המילואים. ברגע שהודעתי שבן הזוג שלי נמצא במילואים והחופשה ללא תשלום חוצה את 30 הימים או תקופה בלתי מוגבלת – תפנו לקבלת היתר. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> ההודעה צריכה להיות שבן הזוג במילואים. << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ושהוא רוצה לחזור. אם הוא לא רוצה לחזור ורוצה סתם לטרטר את המעסיק, זה לא. << אורח >> רועי חכם: << אורח >> להבנתי, תקנו אותי אם אני טועה, בגלל שמשנים את המצב, נסתכל על האנשים שנמצאים היום בחופשה ללא תשלום ושהמעביד לגביהם יידרש לפנות לקבל היתר בגלל השינוי של המצב החוקי - - - << אורח >> קריאה: << אורח >> 35 ימים לפחות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> יש אנשים שיש להם הרבה עובדים והם לא יודעים לגבי כולם. בן אדם שרוצה לאמץ זכויות, הוא פונה לגוף שנותן לו זכויות. אני לא מבין למה הפכתם את זה לנטל על נשות המילואים. זה ממש לא נטל. אני הולך עם המעסיקים באירוע הזה. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני חושבת שההצעה של משרד העבודה בעניין הזה מתכתבת גם עם זה וגם שבאופן רגיל צריך להודיע בכתב וכאשר אחרי שהמעסיק מודיע שהוא רוצה להוציא לחופשה ללא תשלום או לפטר, מודיעים לגבי שירות המילואים. כאן יודיע העובד בכתב לגבי שירות המילואים של בן הזוג שלו. אנחנו לא מדברים על צירוף אישור אלא על הודעה בכתב ואז המעסיק יודע שהוא צריך בתוך שבעה ימים לפנות לקבל היתר. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כן. << אורח >> קריאה: << אורח >> רק כהוראת מעבר. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> איך העובד ידע? מאיפה העובד ידע על הנטל הזה שלו? כל אותם עובדים שלא ידעו ושלא יגישו בקשה ולא יגישו הודעה, הם בחוץ. אתם מבינים מה המשמעות של העברת הנטל? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים רק על אלה שעכשיו הם בחופשה ללא תשלום. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> אני מניחה שהם לא מעטים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני דווקא לא מניח את זה. גם יש גבול. אותו דבר את יכולה לומר גם על המעסיקים. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> כל מעסיק העובד שלו נמצא בחופשה ללא תשלום, יודע שהעובד שלו בחופשה ללא תשלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא לא יודע על השינוי. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> גם העובד לא יודע על השינוי ויש הרבה פחות סיכוי שהוא ידע על השינוי במצב המשפטי. זה לא יקרה. לדעתי אתם מעקרים את כל הסיפור של הכנסה לתחולה את מי שהיום נמצא בחופשה ללא תשלום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש עניין של פרסום, יש פורומים ויש חברה אזרחית שעושה את זה, יש גם מיצוי זכויות שהצבא התקדם ועשה דרך משמעותית בנושא. נכון שבקצה של הקצה את צודקת. רוב העובדים הפשוטים או העובדות הפשוטות לא מודעים לכל מיצוי הזכויות שלהם. את יכולה להגיד את זה על אלף ואחת זכויות שקיימות לעובד במדינת ישראל ועדיין בקצה שלו הוא לא יודע. אתם כארגון עובדים יכולים לעזור לנו בזה. יכולים גם לפרסם את זה, גם צה"ל יפרסם את זה, גם הפורום יפרסם את זה. נכון, זה לא 100 אחוזים אבל את יכולה להגיד את זה על כל זכות של עובד במדינת ישראל. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> בהקשר הזה כמה פעמים שמענו על ניצול מאוד נמוך של זכויות למשל מהקורונה או זכויות אחרות כי אנשים לא ידעו שמגיע להם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נכון. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> זה יקרה גם כאן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אחרי שהחוק יעבור אתם תוציאו לעובדי ההסתדרות את ההסדר החדש? << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> נבחן את זה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה תבחני? את רוצה את הזכויות שלהם. למה תבחני? << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> כי אני לא אגף הסברה ולא דוברות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אז לא מעניין אותך שהם ינצלו את הזכויות שלהם, כמו שאת עושה כאן להטיל את זה על אחרים. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> זה ממש לא נכון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה נכון. זה משהו שהיית אומרת לי שברור שתפרסמו. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> אני מניחה שזה ברור שנעשה אבל בכל זאת - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא. את אמרת נבחן. אנחנו רוצים שכולם יפרסמו את זה, גם משרד העבודה, גם הצבא, גם ההסתדרות. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> אני צריכה לפחות לעשות טלפון ולהגיד שאני הולכת להתחייב לזה. אני חושבת שזה לגיטימי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא, אני דווקא לא. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> אני חייב להוסיף ולומר שהצבא יודע לדווח לאנשי המילואים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> זה לא רק הצבא. זה כולם ביחד. גם אנחנו כחברי כנסת נפרסם את זה. משרד העבודה, אתם הולכים לפרסם את זה? << אורח >> דקלה חורש: << אורח >> ברגע שיהיה הסדר, אנחנו נפרסם כמו שאנחנו מפרסמים כל תיקוני חוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא משהו יבש, כל תיקון חוק. בבשורה. בשורה לנשות המילואימניקים. קצת צבע. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> התשובה היא כן. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> את אומרת שתפרסמו כמו כל שינוי חוק. << אורח >> ישי פולק: << אורח >> הדבר הכי חשוב זה שהצבא יודע לשלוח במסרונים לחיילי המילואים אישית. כל אחד מקבל לקצה את הזכויות שלו בהקשרים האלה ולכן המידע זה ירד למטה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> נציגת ההסתדרות יצאה מהדיון. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> היא הלכה לבדוק. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> עם מי? עם אגף ההסברה? מה יש לבדוק? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אפשר לשאול שאלה לגבי הפרקטיקה של החוק הזה? << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> רגע. יש אישור לפרסום אגף ההסברה בהסתדרות? << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> אני רוצה להודיע שממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות רועי יעקב אישר שההסתדרות תירתם אבל עוד לא קיבלתי את אישורו. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם זה רועי יעקב, אני רגוע. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> יש שאלה חשובה שנוגעת לפרקטיקה של החוק הזה. מה שאמרנו עכשיו בפסקאות האחרונות נוגע למצב ההפוך, שעובד או עובדת בחופשה ללא תשלום והמעסיק נדרש לבקש את ההיתר אחרי שהוא הוציא אותה. רוב המקרים הם הפוכים. בהכירנו את ועדת התעסוקה, היא לא זמינה באופן כזה שהוא יכולה לתת מענה בזמן שהוא רלוונטי כי הרי הזמן כאן הוא המהות. אם עוברים את הזמן, אין הגנה. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אבל זה לגבי הפנייה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אני לא מדברת על זה. זה ברור. פונים לוועדת התעסוקה ולוועדת התעסוקה אין הגבלה מתי היא יושבת ונותנת תשובה. בפועל נוצר מצב – אנחנו רואים את זה גם עם חיילי המילואים עכשיו - בו מגיעות בקשות והן לאו דווקא נדונות בתקופה האמורה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> כמה זמן אורך היום? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נמצא כאן נציג של ועדת התעסוקה. אולי הוא יעדכן. << אורח >> לימור לוי: << אורח >> אני רוצה לציין שיש הבדל מהותי בין ההיתרים שזה המעסיק. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמה זמן עובר מהפנייה עד הדיון? << אורח >> לימור לוי: << אורח >> מאוד קצר. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה זה מאוד קצר? << אורח >> לימור לוי: << אורח >> בין שבעה ל-14 ימים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם כן, אין בעיה. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> התשובה שקיבלתי הייתה: נשמח לסייע. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אמרתי לכם שאם זה רועי יעקב, זה בסדר. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> נצא מנקודת הנחה שמדובר בשבעה ימים עד 14 ימים וכאשר זה לא קורה, זה משפיע על המהות. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא כותבים את זה בחוק. זאת הפרקטיקה. שאלת על הפרקטיקה. עזבי. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> זה אולי איזשהו ממוצע נמוך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> יש לך מספרים אחרים? << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> מספרים ברמה של ממוצע, אין לי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> תסמכי על הוועדה עצמה. << אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >> אם אדוני סומך על זה, בסדר גמור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על מי אני אסמוך? אני סומך על אחד שבשמיים ועל גורמי המקצוע. << אורח >> קריאה: << אורח >> אף מעסיק עד היום לא הלין על עיכוב קל. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אני רוצה לומר לכם שתוך כדי הדיון קרה משהו. כאשר אוכלים מצות פעמים כזית ואחר כך ארבע כוסות, מביאים אפיקומן. מה שקרה כאן, אנחנו עושים חוק להיטיב עם נשות המילואים שלא יפטרו אותן, נותנים להן הגנה ומענקים ובא משרד האוצר ורוצה להוסיף הטבה נוספת לכלל הזכאים בעניין הזה, תיקון לסעיף 406 פסקה (3). זה נוגע להסכמים שנחתמו עד 31 באוקטובר 2024, כל ההסכמים שלפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, כל ההטבות עליהן החלטנו. הם רוצים להוסיף לחוק הזה את השורות הבאות. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני אקריא את הסעיף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם נשמע את הביטוח הלאומי. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> לא, אני רוצה קודם את הבקשה של האוצר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> זו הבקשה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בוא נשמע את האוצר מבקש. אולי נוציא מהם משהו. זו בקשה שלהם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם האוצר, אני שם ידיים על הכיסים. אני רוצה לשקול בקטע טוב. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> היות ויש חשש של פג תוקף לכל הדברים שאמרנו שלא ייחשב כהכנסה, אנחנו רוצים כבר בחוק הזה לאשר שכל המענקים האלה לא ייחשבו כהכנסה כדי שלא יהיו מחויבים במס. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> בקיצור, מעתיקים מהחוק שלנו. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> זה לא רק מס אלא גם כל הנושא של כפל קצבאות. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> סעיף 406. כל ההסכמים שאנחנו חותמים לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי כדוגמת מענק אכלוס, מענק חד פעמי, מענק עידוד ותמרוץ נחתמים לפי סעיף 9. אנחנו רוצים לוודא שהמענקים האלה לא ייחשבו כהכנסה. זה רלוונטי גם לניכוי מס הכנסה, ניכוי ביטוח לאומי, ביטוח בריאות וגם לצורך גמלאות שביטוח לאומי משלם. אני רוצה שאם אני משלמת למישהו את מענק האכלוס והוא במקרה גם זכאי להבטחת הכנסה או לקצבת נכות כללית, אני לא אפגע בו בזכאויות האלה. הוא יהיה זכאי גם וגם. כרגע ההוראה אומרת שעד ה-31 במרס. << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> לאור העובדה שיושב-ראש הוועדה העלה את הסוגייה, אנחנו נותנים לה מענק. מבחינתנו נאמר שברמה האוצרית זה כן מאושר. ככל שהוועדה תרצה בכך, אין לנו בעיה לקדם את זה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אם כן, אישרתם את הבקשה שלכם. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הם מאשרים את הבקשה שלנו. האוצר לא בנוי על הטבות. אנחנו כוועדה בנויים על הטבות לציבור ולכן אנחנו מאוד נשמח אם נוסיף לחוק הזה את הסעיף שזה שאומר שלעניין תשלומים ומענקים לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, יהיה גם להסכמים שנחתמו עד ה-31 באוקטובר 2024. היועצת המשפטית תקריא את הסעיף. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אני מקריאה את הסעיף ונבין מה מאריכים. סעיף 406(ה) שמועדו הוא עד ה-31 במרס: "תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום כ"א באדר ב' התשפ"ד (ה-31 במרס 2024) לפי הוראות סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור. לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית". אתם רוצים להאריך את התקופה שציינתי, ה-31 במרס 2024, עד 31 באוקטובר 2024. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למה לא עד דצמבר? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> אדוני, אנחנו כן רוצים לבקש לגבי הוראות החוק הזה שנוגע למענק של ביטוח לאומי, החוק הוא הוראת שעה והיא תחולה רטרואקטיבית. אנחנו רוצים תקופת ביצוע של 60 ימים. אנחנו צריכים להקים מענק חדש, גמלה חדשה בביטוח לאומי, לייצר טפסים, להעלות אותם לאתר ביטוח לאומי. אנחנו מבקשים תקופת ביצוע של 60 ימים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> רק למענק? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> למענק של החוק הזה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> למענק של החוק החדש שאנחנו מחוקקים היום. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אבל התוספת הזאת, משנה לכם התאריך? << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> לא. התוספת הזאת היא מיידית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אתם רוצים עד ה-31 באוקטובר 2024 והוועדה תשמח להאריך לכם את התאריך בבוא הזמן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> אפשר לחזור על סעיף ההודעה כדי שנבין מה סוכם? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תיקון לסעיף 406(ה). לעניין תשלומים ומענקים לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי יהיה גם להסכמים שנחתמו עד ה-31 באוקטובר 2024. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> המועד הוא כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024)? << אורח >> קריאה: << אורח >> כן. << אורח >> עילם שניר: << אורח >> השאלה שלי הייתה לגבי ההודעה לעובד, עליה דיברנו קודם לכן. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> לגבי הוראת המעבר, אנחנו ננסח בהמשך. לפי מה שהבנתי הרציונל הוא שהעובד יפנה למעסיק, יודיע לו בכתב על שירות המילואים של בן הזוג וברגע שהוא מודיע על שירות המילואים, למעסיק יש שבעה ימי עבודה לבקש היתר ואז חלות לעניין זה הוראות הסעיף שנוגעות לחובה לקבל היתר. בהיבט הזה גם ענישה פלילית ועיצומים כספיים אם הוא לא מבקש היתר. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו מסמיכים את היועצת המשפטית לנסח את כל הנוסחים עליהם דיברנו כאשר המהות נשארת אבל אנחנו מסמיכים אותה לנסח את הניסוחים כפי שהיא מבינה מבחינת הניסוח. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> אני מבקשת שתי הבהרות כאשר האחת קשורה לכפילות המענק והשנייה למיסוי. אני אתחיל עם המיסוי. ברגע שאנחנו מגדירים את זה לא כהכנסה, זה מענק ועל כל מענק יש מיסוי של 25 אחוזים. זה מה שקורה עם קרן הסיוע. כל מה שנכנס, נכנס עם פחות 25 אחוזים. השאלה שלי היא ספציפית האם מהמענק מביטוח לאומי ינוכו ממנו 25 אחוזים מס. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> קבענו במענק הזה שזה לא ייחשב כהכנסה לכל דין. לא דמי ביטוח לאומי, לא דמי ביטוח בריאות וגם זה לא ייחשב כהכנסה. לדוגמה, אם מישהי זכאית לגמלת הבטחת הכנסה והיא גם עובדת, יכולה להיות עובדת בשכר נמוך, היא יכולה לקבל גם גמלת הבטחת הכנסה וגם את המענק הזה ביחס לעבודתה. זו המטרה והיא כפולה. זה לא רק ביחס לניכוי על פי דין אלא גם לגבי גמלאות ביטוח לאומי לא ייחשב הכנסה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> שאלה נוספת לגבי הכפילויות ואני אציג תרחיש. עובדת ילדה ושלושה חודשים הייתה בחופשת לידה. היא סיימה את חופשת הלידה. בעלה מגויס למילואים ועומד בתנאים. היא מקבלת מקרן הסיוע 10,700 שקלים. היא חוזרת לעבודה לתקופה שהוגדרה או תקופה שלא הוגדרה – כבר הצלחתי להתבלבל – נגיד ליומיים ואז שוב חוזרת לחופשה ללא תשלום. האם בתקופה הזאת היא זכאית למענק הזה? << אורח >> נועה שוקרון: << אורח >> כן. האיסור בכפל הקצבאות, וכך נכון שגם הנוסח יהיה מנוסח, הוא לאותם תאריכים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לחפיפה. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לומר שעבדנו כאן קשה ועשינו משהו טוב, משהו נכון, משהו צודק. הלוחמים היקרים שלנו, ושמענו אלפי סיפורים על אנשים שעוד לפני שקיבלו את הצו עזבו את הכול והלכו להילחם ולשמור עלינו והשאירו את העורף הפרטי שלהם במציאות שלא היו רגילים לה לתקופה מאוד מאוד ממושכת. כמו שהמילואימניקים שומרים עלינו, התפקיד שלנו כמובן לתת להם את כל מה שהם צריכים וגם לשמור על הבית שלהם, לשמור על בנות הזוג שלהם, לתת להן מעטפת והגנה. כמובן שאנחנו לא אומרים שכל המעסיקים, אבל רוב המעסיקים וגם הארגונים שהיו איתנו בשיח כל הזמן הם בעד החוק ואנחנו נלך יד ביד גם לשמור על המעסיקים שלא ינצלו את זה לרעה וגם להגן על נשות המילואימניקים. עשינו כאן דבר נכון וצודק. אני חושב שמי שיוצא למילואים, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מצ'פרים ואתו יותר ויותר ולא לקחת את זה למקומות הפוכים שהוא ייענש בגלל שהוא שומר על מדינת ישראל. זה צעד מאוד מאוד חשוב. אדוני היושב-ראש, אני קודם כל רוצה להודות לך. זה חוק שלישי שאנחנו מעבירים בתקופה די קצרה ואלה חוקים מאוד משמעותיים. למי שלא יודע, העברנו ביחד את החוק למשפחות החטופים, לאחר מכן העברנו את חוק הארוסות ועכשיו אנחנו מעבירים את חוק נשות המילואימניקים. חוקים באמת חשובים ואתה נתת את כל כולך ולמרות לוח הזמנים הצפוף שיש בוועדה נתת להם עדיפות ושמת בראש סדר עדיפויות, גם את החוק הזה. אני מכיר את אילוצי לוח הזמנים שלך וככל שהיינו מוכנים וביקשנו, שמת את הנושא על סדר היום ואתה שותף חשוב ומרכזי ואפילו מוביל לזה שאנחנו מעבירים היום את החוק. אני רוצה להודות לשרים, לשר הביטחון יואב גלנט ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' שאני יודע שהם הולכים להשתתף. אני יודע שהם בעד החוק והביעו נכונות לתמוך. אתם תעדכנו אותנו בהמשך איך החלוקה הזו מתבצעת. העיקר שהממשלה בעד ונשאר רק לראות מי, כמה ואיפה. תודה לחברי חבר הכנסת נאור שירי שבא עם המצוקה הזאת של נשות המילואימניקים לפני מספר חודשים. ניסינו דרך הממשלה, לא הצלחנו ובסוף הלכנו על חקיקה. אני שמח שעשינו את זה ביחד. ראיתי כמה הנושא הזה בוער בך. לארגונים, לדובי, שי, הגר, רותם היקרה שעשית שינוי גדול בזה שאת מתרוצצת כאן בכנסת ועוברת בין כל חברי הכנסת עד שבסוף הגעת ליעד ולמטרה. עשית כאן דבר גדול עבור נשות המילואימניקים. אני חושב שדחפת את זה, הצפת את הנושא הזה בפנינו ובזכותך הרבה נשות מילואימניקים שמגיע להן ייהנו מההטבות שאנחנו נותנים כאן. תודה לענת מנהלת הוועדה. השתיים האחרונות – ובכוונה אני אומר את שתיהן ביחד – שבאמת עבדו בזה במשך שלושה שבועות יום ולילה והן האדריכליות של החוק הזה, אילת היועצת המשפטית ונטע ראש המטה שלי. לא רק הפגישות שהיו מאחורי הקלעים אלא גם כמות הטלפונים. היא כבר מומחית לדיני עבודה. כמובן תודה לאיציק. כולם יודעים שאין כאן משהו שזז בלי איציק. אילת, כל אחד והעמדה שלו על ייעוץ משפטי כזה או אחר, אני חושב שאת דוגמה שאפשר להתגאות ולהראות מה זה ייעוץ משפטי שרוצה לעזור לחברי הכנסת להגשים את המדיניות ואת הצורך ולהביא את ההיבטים המשפטיים אבל לדעת איך לשלב ביחד ולהביא לתוצאה שבסוף יוצא חוק טוב שכולם מרוצים ממנו. אם כן, יש מה להתגאות בייעוץ המשפטי של הכנסת. תודה לכל משרדי הממשלה, לרשות התעסוקה, ועדת העבודה והרווחה, משרד המשפטים, משרד האוצר, נועה. תודה לכולם. עשינו משהו גדול וחשוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מצטרף לדברים. אנחנו נדבר במליאה. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי שאכלנו אפיקומן, אני לא יכול לומר את שיר השירים. כל המהלכים שנעשים עבור חיילי המילואים, עבור נשות חיילי המילואים ועבור החטופים, כל הדברים שאנחנו עושים כאן, בעיקר לגבי הסיוע לחיילים. אני רוצה לומר את השקפתי בעניין הזה. העניין הזה של שירות צבאי חייב להיות דבר שכדאי לאדם לעשות אותו. לא רק הוא צריך, לא רק הוא רוצה. לא עניין של כפייה. לכן אני תמיד בעד לתת יותר שכר, יותר תנאים, יותר הטבות למי שנותן מזמנו, נותן מגופו, נותן ממשפחתו למען הגנת המדינה. זה מה שמגיע להם. לכן אני לא רק מסכים איתך אלא אם שמת לב הובלתי את כל הדברים האלה ורציתי תמיד להוסיף עוד ועוד הטבות, כולל מה שעשינו ברגע האחרון, מה שקראנו לון אפיקומן, שההכנסה לא תיחשב כהכנסה. לגבי זה שהם שומרים עלינו, אני מוסיף על מה שאמרת, אני רוצה שהקדוש ברוך הוא ישמור עליהם בעזרה שם וכמו שנאמר ה' ישמור מעתה ועד הולם, שכולם יחזרו בשלום ושחס וחלילה לא ייפגעו ומי ייתן באמת שהחוקים האלה לא יידרשו ולא יהיו לנו כל כך הרבה מלחמות בכלל ומלחמות ארוכות בפרט וכל החוקים האלה יהיו מיותרים. עדיין אנחנו לא חיים בימות המשיח ועדיין אנחנו מוקפים אויבים ואנחנו יודעים את המצב, ולכן כל מה שאנחנו יכולים לעזור ולסייע ולהיטיב עם האנשים האלה ובני משפחותיהם, זו חובתנו וזו זכותנו. אני גאה להיות אחד מתוך אלפי אנשים חרדים שבאים ועוזרים ומסייעים ומקרבים בתוך החזיתות ובבתי החולים ובכל המקומות. לא רק חרדים אבל הדגשתי אותם כי במקום שאמור למעט אתה צריך להוסיף. כל ארגוני המתנדבים בכלל. הוועדה הזו עוסקת במה שנקרא המגזר השלישי שעכשיו מתגלה במלוא הדרו ואנחנו צריכים לעזור ולסייע להם. אני שמחש הקדוש ברוך הוא זיכה אותי ושאני יכול לשבת בערב פסח עם כל הלחץ של הזמנים אני רוצה להודות לאילת וולברג ואני לא רוצה לספר לכם מה קורה בבית שלה עם פסח אבל היא השקיעה ימים ולילות בחוק הזה כדי שהוא יגיע בזמן ואופיר יוכל להעביר אותו בעזרת השם. גם עכשיו אנחנו הולכים הביתה והיא הולכת לשבת על הניסוח. אנחנו מסמיכים אותה לכתוב את כל הנוסחים כמ שאמרתי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> יחד עם כל השותפים שסייעו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כן. אני רוצה לא לפרט אבל להצטרף לתודות של אופיר לגורמים השונים, כולל איציק פיליפ ש-24 שעות ביממה הוא בעניין. תודה לענת מנהלת הוועדה ולכולם. אני לא רוצה להרחיב. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני מקווה שהוא מקבל משכורת עבור ה-24 שעות עבודה שלו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא. הוא מקבל משכורת כעוזר חבר כנסת אני אומר לך אדוני יושב-ראש ועדת הכנסת שזאת לא משכורת שמצדיקה את העבודה הקשה שהיועצים הפרלמנטריים עושים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הבהרה קטנה לגבי תקופת ה-60 ימים לגבי המענק שהביטוח הלאומי ביקש. האם הוועדה אישרה שהתחילה תהיה 60 ימים או חודשיים? << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> קודם כל, בתנאי שזה יהיה רטרואקטיבי. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> המענק עצמו רטרואקטיבי. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> בקשה שנייה. אם אתם יכולים לקצר את ה-60 ל-30. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> 30 ימים זה בסדר. אתם הכי יעילים שיש. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> הוא אמר לי 60 ואני אמרתי לו שאולי נרד ל-45. הוא אמר לי שהם ינסו לעשות הכול. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> ענת מציעה 40 ימים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> 45. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> הכוונה שתתחילו לשלם בתוך 45 ימים. << דובר >> אופיר כץ (הליכוד): << דובר >> הם יכולים להגיש ואתם יכולים ליזום. זה נעשה. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון. הבעיה שצריך עכשיו גם לפתח טופס חדש. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא יאוחר -45 ימים. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> 45 ימים זה רק לגבי התשלום. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון. הכול זה הוראת שעה לרבות התחולה הרטרואקטיבית. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> כל החוקים האחרים הם מעכשיו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> כן. שאלו לגבי הגשת בקשה. הגשת בקשה יכולה גם להיעשות לפני 45 ימים. << אורח >> שרית דמרי דבוש: << אורח >> נכון. אנחנו נפתח כמה שיותר מהר טופס שיעלה לאתר כדי שהם יוכלו להגיש אותו. << דובר >> אילת וולברג: << דובר >> אם כן, אנחנו נוסיף הודעה כזאת. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> לפני ההצבעה, אני רוצה לשאול משהו וגם לומר תודה לכל העושים במלאכה, ליוזמים ולעוסקים בכך. באמת הצעת חוק חשובה וראויה. האם מישהו יכול להסביר לי בדיוק את הוראת המעבר ואת המשמעות שלה? אני לא הצלחתי להבין עד הסוף. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אחרי ההצבעה תקבלי מאילת. << אורח >> ויוי וייץ: << אורח >> זה כבר לא יעזור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה' יעזור. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 19) (הגנה על בני זוג של משרתים במילואים), התשפ"ד-2024 כפי שהקריאה היועצת המשפטית לוועדה? מי נגד? אין מתנגדים. מי נמנע? אין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> הצעת החוק התקבלה בוועדת העבודה והרווחה ויועלה למליאה לקריאה שנייה ושלישית. אני מגיש רוויזיה על כל החוק. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> יש כאן אנשים שעושים דברים נפלאים. אני רוצה להודות באופן אישי בשם כל הפורום, בשם כל נשות המילואימניקים לחבר הכנסת אופיר כץ על הקשב, על ההכלה ועל המהירות בה הוא הבין את צו השעה ואת העוול הענק שצריך לתקן ופשוט לקח את זה בשתי ידיים ועשה את זה בצורה פנומנלית, במקצועיות. נטע, מדהימה, באמת. רמת המסירות. אמרתי את זה כמה פעמים ואני עדיין אשמח לנצל את הבמה ולומר את זה שוב. כמובן תודה לנאור שירי שהיה בהקשבה מלאה גם בוועדות, גם בדיונים וגם במליאה. תודה רבה. תודה רבה לכל היושבים כאן שהם כל הזמן בקשר איתנו גם מאחורי הקלעים בין אם זה בלית ברירה או עם ברירה אבל ברור לי שכולם מבינים את המצוקות. אני רוצה לומר שיש כאן איזשהו הסדר תקדימי וזה לא רק עבור נשות המילואימניקים אלא עבור כל הנשים. כמובן תודה רבה לחבר הכנסת אייכלר שאני כבר הפכתי להיות בת בית כאן בוועדות והוא כל הזמן נותן לנו גם את זכות הדיבור עם הרבה מאוד רצון לשמוע ולהכיל את כל הקשיים בתקופה הלא פשוטה הזאת. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> את היית כאן הראשונה להעלות את כל הנושא הזה. << אורח >> רותם אבידר צאליק: << אורח >> תודה לענת שכל הזמן נמצאת מאחורי הקלעים. אני מתנצלת אם שכחתי מישהו אבל אני באמת מודה לכם מקרב לב. אמרתי את זה כמה פעמים אבל לי באופן אישי זה נותן המון תקווה וזה דבר לא פשוט בתקופה הזאת. בקושי שאנחנו חוות בבתים שלנו, הרגשי, הכלכלי, המנטלי, ניצוץ של תקווה זה המון. מעבר לפרקטיקה המדהימה שאנחנו מצליחים ליישם כאן, ברמה המורלית זה מחזיק אותנו. << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> תודה רבה לכולם. חג שמח. ישיבה זו נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:50. << סיום >>