פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת הכספים
16/04/2024



מושב שני

פרוטוקול מס' 382
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ח' בניסן התשפ"ד (16 באפריל 2024), שעה 12:00


סדר היום:
<< נושא >> 1. הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ בדרך של הסבת ההלוואות שהועמדו על ידי המדינה לחברה להשקעות הון לפי סעיף 59 ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> 
<< נושא >> 2. הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 
 << נושא >> 3. הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 

נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
נעמה לזימי
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אליהו רביבו
מיכל שיר סגמן
נאור שירי

מוזמנים: 
	אורן לביאן
	–
	סמנכ"ל בכיר ומנהל מינהל הדואר, משרד התקשורת

	יובל יעקבי
	–
	סגן למנהל הרשות, רשות החברות הממשלתיות

	מישאל וקנין
	–
	יו"ר דירקטוריון, חברת דואר ישראל

	דוד לרון
	–
	מנכ"ל חברת דואר ישראל

	שמעון פרג'ון
	–
	יו"ר ארגון העובדים הארצי, חברת דואר ישראל

	יגאל שטרית
	–
	מנכ"ל 'מסר- הדואר הישראלי החדש'

	יורם בונן
	–
	עו"ד, 'מסר- הדואר הישראלי החדש'

	דבי גילד חיו
	–
	מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

	גל הרשקוביץ
	–
	מנכ"ל ובעלים חב' סיטרין ויועץ לרשות החברות




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ בדרך של הסבת ההלוואות שהועמדו על ידי המדינה לחברה להשקעות הון לפי סעיף 59 ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 << נושא >> 

 << נושא >> הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 

<< נושא >> הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ), התשפ"ד-2024 << נושא >> 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני עובר לסעיף הבא בסדר היום, הצעת אישור דרך ההפרטה והשקעת בעלים בחברת דואר ישראל בע"מ, הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת דואר ישראל בע"מ), הצעת צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת בנק הדואר בע"מ). מי ממשיך את הצגת הדברים? 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

שלום, אדוני. בהמשך לדיון הקודם אני רק אדווח לוועדה שמתווה ההפרטה מתקדם, המשקיעים נמצאים בחדר המידע, הוועדה למכירת מניות המדינה שהיא בעצם ועדת מכרזים החליטה על מועד של הצעות מחיר לתאריך 12 במאי, כשבועיים אחרי הפסח. ב-30 באפריל כבר חותמים על הסכמי המכירה המשקיעים שירצו להציע הצעת מחיר ובגלל זה יש דחיפות, אדוני, להשלים את מהלך ההפרטה, מהלך שהממשלה מקדמת מזה שנתיים, קצת פחות משנתיים באינטנסיביות, משרדי האוצר והתקשורת. 

לעניין הדיון היום, אדוני, רשות החברות מבקשת להביא שני נושאים, הראשון זה אישור מתווה ההפרטה, משהו שנצרך בשל החלטת ממשלה וגם לפי חוק החברות הממשלתיות שקובעת שוועדת הכספים צריכה לאשר את מתווה ההפרטה. מתווה ההפרטה, אדוני, זה מכירה של 100% מהמניות למשקיע פרטי, והנושא השני הוא השקעת - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה מופיע בבקשה שלכם. 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

כן, בהחלט. יש שלושה נושאים, אדוני. זה הנושא הראשון, אישור מתווה הפרטה. הנושא השני זה המרה של הלוואה עומדת שמשרד האוצר העמיד לחברת דואר ישראל במסגרת תוכנית ההבראה מסוף 2022. אז אנחנו מבקשים מוועדת הכספים להמיר את ההלוואה הזאת להון מניות, כלומר השקעת בעלים, גם זאת פעולה שלפי חוק החברות הממשלתיות נדרשת אישור ועדת הכספים. מדובר בסכום של כחצי מיליארד שקלים. הנושא השלישי הוא בסמכות משרד התקשורת, שזה אישור צווי האינטרסים החיוניים בדואר ישראל ובחברת בנק הדואר, צווי אינטרסים שמדברים על האינטרסים החיוניים של המדינה בחברה המופרטת.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 

רק אולי תתייחס פה, כיוון שכבר הזכרת שזה בהתאם לחוק, שסעיף 59ב(ח) לחוק החברות הממשלתיות מתייחס לנושא של דרך הפרטת החברה, הוא קובע שוועדת שרים רשאית להחליט על הפרטה של חברה ממשלתית ושאם נקבע בהחלטת ההפרטה כי דרך ההפרטה תכלול מכירת מניות החברה, כאמור בסעיף קטן (א)(1), תהיה דרך ההפרטה טעונה אישור של ועדת הכספים. לעניין הנושא של ההמרה של ההלוואה, סעיף 10 לחוק החברות הממשלתיות קובע שלא תשקיע הממשלה בחברה ממשלתית אלא באישור ועדת הכספים. 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

תודה, שלומית. עד כאן ממני, אדוני. החומרים הועברו לוועדה. אני עוד פעם אגיד, אם מתחילים מהנושא הראשון, שזה מתווה ההפרטה, מתווה ההפרטה הוא מכירה של 100% ממניות דואר ישראל למשקיע פרטי, ההליך בעיצומו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה שהיה עד היום לא הייתה הצלחה גדולה של הדואר. אנחנו עברנו פה כמה דיונים וכל הדברים האלה ופתאום העלו גם את העמלות בדואר, אני לא יודע על סמך מה ובאיזה החלטה זה התקבל, אני לא מדבר על זה שנסגרו כמה סניפים. מי ערב לנו שאותם האנשים שיקבלו את הנכס של הדואר, גם יצליחו בתפקוד שלהם? איך אנחנו יודעים את הדבר הזה? 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

אדוני, אני רק אגיד שהליך ההפרטה הזאת לווה במעטפת רגולטורית שהכינה את התשתית הנכונה להפרטה. אם אדוני מסכים אני אשמח שגל הרשקוביץ, היועץ של רשות החברות, ירחיב בנושא הזה.

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

צוהריים טובים. גל הרשקוביץ, חברת סיטרין ואני מלווה את רשות החברות בתהליך המכירה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ממתי אתה שם? 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

שנה וחצי. אני חושב שחשוב מאוד להדגיש שעצם העברת הבעלות לא גורעת ולא משנה את כל הרגולציה הקיימת שמוטלת על חברת הדואר הממשלתית והיא תמשיך להיות קיימת. למשל אתה הזכרת את כל נושא סגירה, פתיחה, סניפים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא הזכרתי את כל, יש עוד דברים שאנשים פנו אליי במשך הזמן הזה ואני די מודאג מזה. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

יש לנו חוק, תקנות ורישיון, אני רוצה להסביר. כל נושא חוק הדואר לעניין הפיקוח והתקנות מתוקפו שמעניקות את כל הסמכויות ואת כל המחויבויות על בנק הדואר והדואר ממשיכות לחול. רישיון הדואר, שזה הרישיון שאחראי על יישומו שר התקשורת, הוא כולל הוראות מאוד מאוד רחבות לגבי רמת שירות, תנאי שירות, SLA, כל התנאים שקבע שר התקשורת, ואחרי תהליך מאוד מאוד ארוך שבעיניי הוא עושה עבודה טובה ובאמת הקפיד לשמור על – אני מכיר בתפקידי הקודם כראש אגף תקציבים הרבה רישיונות ולא ראיתי, אני אומר באחריות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

איפה יותר קל לעבוד? 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

האמת שזה שונה לגמרי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

זה לא שונה, השאלה מי הבן אדם. למדתי את זה כבר עם הרבה ממונים על התקציבים, השאלה מי האיש. אני מאחל לך הצלחה, אבל זה יותר קשה פה הדואר. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

בתוקף תפקידי ראיתי הרבה מאוד רישיונות, אם זה תחום הבריאות ותחום התקשורת, וייאמר לזכותו של שר התקשורת, הוא הצליח להעביר פה רישיון שהוא מאוד מאוד פרטני, מאוד מאוד מקיף ברמת התנאים שלו ומצד שני יש לו את כל הסמכויות מתוקף הרישיון לנקוט כמובן, אחרת אין לזה שיניים, סנקציות חמורות, לא משנה אם החברה ממשלתית ומחר היא תהיה פרטית, זה לא משנה, במידה שלא מתמלאים תנאי הרישיון. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

תוכל להגיד לנו מה התנאים? לפרט קצת על התנאים? 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

כן, אני חושב שגם אורן יוכל אחרי זה להרחיב. אם הוא ירשה לי אני יכול לתת - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בבקשה, אנחנו מרשים לך. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

הוא קובע תנאים, למשל, אני אתן כמה דוגמאות, לגבי התנאים בהם מותר או אסור לסגור יחידות דואר, את כל נושא פניות השירות, זמני מענה, ברמה של דקות. אני לא מכיר גופים שמודדים אותם ברמה של עשר דקות, חמש דקות, שמונה דקות. הפתיחה/סגירה ממש ברמה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא הבנתי, אני מצטרף לשאלה של אימאן. אני קניתי את חברת הדואר, השקעתי בה הרבה כסף, אני איש פרטי, ואתה פתאום בא אליי ואתה אומר לי: בדקתי, בבני ברק לא כדאי להחזיק את סניף הדואר. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

לא, זה לא עניין של לא כדאי. אין לך שיקול דעת כדאי/לא כדאי. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה קורה בשטח כל הזמן, השאלה מה הולך להשתנות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני המשקיע הפרטי, אני שוכר עורך דין כמו שצריך וכלכלן והכול בסדר והם יסבירו שבכלל אנשים לא באים לדואר, זה מיותר לגמרי, איך אתה מונע ממני מלסגור את זה? אני אומר אני הולך להפסיד, הרי זה חלק מהתנאים, אני רוצה להרוויח כסף. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה כל העיקרון של ההפרטה, תחרות ומתן שירות. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

נכון, שתי דרכים. דרך אחת קובעת בדיוק במונחים של קילומטרים, מבתי אב, ממרכזי ערים, מה המרחקים שנדרשים על מנת לספק את השירות. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

תגיד מה הקילומטרים. אתה מדבר על שלושה ושישה קילומטרים, יישובים שאין בהם את המרחקים האלה ואין את האפשרות לאנשים להגיע למרחקים האלה כי אין תחבורה ציבורית. אני אדבר ספציפית על יישובים ערביים ומה על הדרום? עוד יותר קשה. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

אני אסביר. המרחקים שנקבעו והם כוללים בתוכם, כשחברת הדואר רוצה לשנות היא גם מחויבת לספק אמצעים נוספים, אם זה טכנולוגיים, למרות שלא כולם משתמשים באמצעים טכנולוגיים, אבל לכן נקבע בדיוק - - - 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

או לא יכולים להשתמש באמצעים טכנולוגיים, לא שהם לא רוצים. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

אני מסכים, זה גם וגם. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אז השאלה איזה מענים נותנים. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

גם את זה נותנים וגם זמינות של מרחקים שלאחר הרבה מאוד דיונים שהתקיימו, היו שחשבו שזה יותר מדי, היו שחשבו שזה פחות מדי, אבל למעשה קבעו מרחקים מסוימים שאין שיקול דעת בעניין הזה לחברת הדואר. דבר שני שאני רוצה להגיד והוא יותר חשוב, שוק הדואר, הממשלה לאחר הרבה מאוד שנים - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לפני שאתה ממשיך, אני מתחבר לעניין של מה שאימאן אומרת, מה שאתה אומר, אתה מדבר על דברים מאוד טכניים, כך וכך קילומטרים אי אפשר לסגור סניף דואר. בסדר, יבואו, יסבירו, יתווכחו, בסוף כן יסגרו/לא יסגרו, אבל חברת הדואר עוסקת באנשים שהם צריכים להשתמש בשירותים האלה והמציאות היא שהקילומטרים פה לא משחקים תפקיד, למשל ביישובים ערביים. מה זה המרחק? אתה הולך וסוגר שם סניף בגלל שיש לך מרחק של - - -

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

של שלושה קילומטרים. תגיד לי, יש זקן או זקנה שיכולים ללכת בחום או בקור שלושה קילומטרים? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

יכול להיות, אדוני היושב ראש, שצריך שהדובר יבאר לנו את ההבדלים שאמורים להתבצע הלכה למעשה ביחס למציאות שבה הדואר כבר מופרט אל מול השירות שניתן היום. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

לכן אמרתי, ואני חוזר ומדגיש, אין שינוי בעניין הזה. הכמה כללים, יהיו שיגידו שהם מחמירים, יהיו כאלה שיגידו שצריך לתקן ולשנות, אבל לעניין ההפרטה עצמה, שעל זה אנחנו יושבים כרגע, אין שינוי והם ימשיכו לחול. הדבר השני שאני יודע להגיד לך בכובע של איך מתנהג שחקן פרטי - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא, ההפרטה מתייחסת להליך הכדאיות של ההפעלה ואמצעי ההפעלה. מה שאנחנו מבקשים פה ללמוד בהיבט מתן השירותים, כי אותו אזרח שרוצה לקבל שירות, וזה לא משנה אם הוא מיישוב ערבי, מבני ברק או מתל אביב, לא מעניין אותו כרגע מה רמת הרווחיות בגין השירותים שהוא צורך וזכאי להם. אנחנו מבקשים לדעת במה זה יבוא לידי ביטוי במתן השירותים בהבדל בין המציאות הקיימת היום לפני ההפרטה אל מול הציפייה וההבנה שלשם זה יילך בעקבות ההפרטה. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

אני קובע מניסיוני, בעולם תחרותי - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא מניסיונך, תאמר לי על פי הפורמט. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

תגיד לנו עובדות, זה לא עניין של ניסיון. סליחה, כבוד היו"ר, אני חייבת להשלים כאן משפט, בנוסף למה שאמר ח"כ רביבו, אני מדברת בשם עצמי, הסוגיה בשבילי זה לא הפרטה/לא הפרטה כי זה עניין של כדאיות ובהיגיון ובשכל הישר אומרים שהמקום הזה מפסיד כל הזמן והמדינה משקיעה ולא מקבלת תוצאה, האזרחים לא מקבלים תוצר יותר טוב. אני אישית לא ברמה של העניין של התנגדות לרעיון, אני ברמה של להבין, האזרח הפשוט בשורה התחתונה מה הוא יקבל ואיך יקבל. לא יכול להיות שאתה תבוא ואתה תגיד לנו שלא יהיה שינוי, אנחנו מצפים לשינוי, אבל לטובה, וזה מה שאנחנו רוצים לשמוע. 

 << אורח >> גל הרשקוביץ: << אורח >> 

מסכים ואני אגיד לך גם למה זה יקרה, כיוון שאדוני היושב ראש מבין מצוין מה קורה בעולם תחרותי שמבוסס על תחרות. זה לא רק מחירים, בעולם של תחרות אין לך זכות קיום כלכלית אם אתה לא נותן שירות. אם אתה לא נותן שירות טוב אתה מאבד לקוחות וכשאתה מאבד לקוחות אתה מפסיד. זה המשחק בעולם תחרותי. וכיוון שעולם הדואר, וכולנו מסכימים - - -

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

סליחה, אתה מפספס פה נקודה מאוד חשובה, תחרות על הראסי, איך שאומרים, אבל זה לא עניין של לאבד או לקבל לקוחות, כי יש לקוחות שאין להם ברירה אחרת. אתה לא תאבד אותם כי אין להם שום אפשרות אחרת. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ב-2022 פורסם, היושב ראש, שנסגרו 65 סניפים. אני מבקש רשימה עדכנית או נתונים עדכניים כמה סניפים נסגרו עד היום, כמה מהם בחברה הערבית. לא צריך להרבות במילים על העובדה שבחברה הערבית יש הזדקקות יותר לסניפי דואר ולבנק הדואר מאשר בחברה היהודית בישראל. יש רבים בחברה הערבית שלא משתמשים בבנקים המסחריים בגלל סיבות דתיות ולכן הם משתמשים בבנק הדואר. בנוסף יש אזורים ויישובים שלמים ללא סניף, ללא אפילו סוכנים, לא סניף מלא אלא סוכני דואר. 

אני תוהה למה אני צריך לקבל כל הזמן בקשות: חבר הכנסת טיבי, סוגרים לנו את הסניף, סוגרים לנו את הסניף. זה אחד השירותים החשובים במיוחד לקבוצות אוכלוסייה נזקקות גם לקצבאות קיום דרך סניף הדואר, דרך בנק הדואר, והסגירה, ואני מבין שיש קשיים בבנק הדואר, אבל הסגירה פוגעת באוכלוסיות האלה פגיעה קשה. 

<< דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

מה שאמרתי קודם, אני רוצה להמשיך את הדברים. אני הבנתי שכבר פוטרו 1,000 עובדים, ובהסכמה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמרו את זה בישיבה הקודמת. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

הבנתי שגם יושב ראש הוועד נמצא כאן והכול מסודר לגבי האנשים שסיימו, השאלה מה עם שאר העובדים מבחינת תנאי העסקה שצריך שאנחנו נדע על מה אנחנו מצביעים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

הוא ישיב על השאלות. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

ולגבי החברה הערבית, אני רוצה להוסיף לא רק כאילו מה ואיפה הסניפים שנסגרו, אני רוצה לדעת גם בתוכנית החדשה אחרי שימכרו את רשות הדואר איפה הולכים לפתוח סניפים חדשים. אנחנו יודעים שישנם יישובים שאין להם את המספר הזה, לא של 10,000 ולא של 6,000, ובכל זאת אנחנו מדברים על מסה מאוד רצינית של אוכלוסייה ולא רק אנשים שהם לא רוצים להשתמש מטעם זה או אחר בבנק שנמצא באזור, בבנק עסקי רגיל, אלא על אנשים שאין להם ברירה אחרת כי או שאין להם תשתית של דיגיטציה ולא יכולים להשתמש בשירותי בנק כי לא נמצא בנק או לא יכולים להשתמש באפליקציות של הבנק, או באנשים שלא יודעים בכלל להשתמש בשירות הזה והם חייבים את שירותי הדואר, לא רק בעניין הכספי אלא גם בעניין של משלוח דואר וקבלת דואר. אלה דברים שהם מאוד מאוד חשובים.

הנושא השלישי זה המחירים עבור השירותים שהאנשים משלמים, האם הם הולכים לעלות, הולכים להיות כמו שהם. בנושא של עמלות, האם בחוזה שנחתם מול המדינה יש סגירה לקצוות האלה, שאנחנו נדע. בסופו של יום אלה אנשים שחיים על הקצבאות לרוב ואין להם את האפשרות לשלם את העמלות האלה. אז אם נקבל תמונה כוללת לגבי הדברים זה יעזור מאוד להחלטה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. חבר הכנסת רביבו, בבקשה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, היה מצופה שגם היועצים וגם בכלל כל הנוגעים בדבר יערבו יותר את ועדת הכספים לאורך התהליך ולא להגיע אלינו כשהמעשה הוא מעשה עשוי שכן יש לנו כמה הסתייגויות, גם לעניין מתן השירותים, היקפם ועלותם כלפי הציבור שאנחנו מחויבים לו, גם לראות איך מגנים על העובדים ולא לנצל את העובדה שהם במצוקה מתמשכת שכן הם נעים בין פיטורים לבין חוסר יציבות לבין חוסר רוח לחימה כי תמיד הם מרגישים כבן חורג בשירות הממשלתי ואין את רוח המפקד שאומר אנחנו קודם כל זקוקים לכם ואנחנו נקיים אתכם ונחזק אתכם. 

המדינה, כידוע לפני 11 או 12 שנים, כשהחליטו שיוצאים להפרטה, בדקו את האפשרות שיפריטו 20%. לא הציגו כמה מודלים, אני רוצה להציע את אחד מהם, והצעתי את זה ליושב ראש הוועדה בסיום הדיון הקודם, שמצד אחד המדינה תבצע מהלך דו שלבי שבו היא תציע הפרטה של 60%, כך שזה כן יותר יעניין משקיעים כי ב-20% אין טעם למשקיע להיכנס לתמונה, הוא גם נכנס לביצה וגם לא יכול להבריא אותה. שנית, 40% נותרים לפרק זמן של שלוש שנים לצורך העניין, המדינה תשקיע בבורסה, היא פשוט תנפיק את המניות ותשתף את הציבור כך שתהיה יותר כדאיות. לאחר שערך המניה יעלה, ותוך כדי זה המדינה תבדוק את ההטבה גם כלפי העובדים וגם כלפי ציבור הצרכנים שברובו הוא מהצד המוחלש יותר של האוכלוסייה, תיבחן אפשרות השלמת המכירה לאותו משקיע. 

מעבר לכך במעט שמסתכלים במנגנון המוצע אתם מציעים שיהיו שני עובדים שיהיו חברי דירקטוריון למשך חמש שנים מיום השלמת המכירה לגורם פרטי. שני עובדים מתוך כמה? איפה הם מגנים על הזכויות שלהם? היום לנצל את המצוקה שבה הם נמצאים והם במצוקה לא נורמלית ומתוך המצוקה הם כל כך כמהים להפרטה הזאת, זה לא בהכרח דבר שנכון וטוב להם. אז אני רוצה לדעת למה רק שניים ושניים מתוך כמה ולמה רק לחמש שנים? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו מבקשים תשובות על השאלות האלה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מעבר לכך הייתי רוצה לבדוק האם נבחנה אפשרות של בניית אותו מנגנון של 60-40 בצד אקטוארי ובזמן הזה המדינה תספק רשת ביטחון לעובדים ליציבות השתכרותית כדי שהם יוכלו לקיים את עצמם ואת המערכת בכבוד. 

מעבר לזה אני מבקש לציין עוד שתי נקודות אחרונות לסיום. אני עדיין לא מבין מה המדינה מקבלת בחזרה כתוצאה מההפרטה כשנכנס משקיע חדש, בוודאי ביחס ל-500 מיליון שקל המדוברים. ומה עוד ציינתי לי פה? 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

רצית להגיד תודה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

רציתי להגיד תודה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אולי הוא ציין גם למי הוא רוצה להגיד תודה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני רק מציין, לא תודה, סליחה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, בנייר של האגודה לזכויות האזרח, שהוא נייר מצוין, כך גם הנייר של מכון זולת, סעיף 17 צד את עיני, חברי דירקטוריון החברה, הדירקטוריון כולל נציגים של המדינה בהקשר של הגנה על אינטרסים ביטחוניים בלבד ומה שנדרש הוא נציגי מדינה שיגנו על האינטרסים למשל במשרד הרווחה והביטחון החברתי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל, חבר הכנסת טיבי, זה היה בדיון הקודם. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

ולא נפתר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

לא נפתר, אבל אני אתן לה לדבר. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

חשוב להדגיש את זה. יש נושאים כמו נושאים חברתיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

נכון. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני לא רציתי להמשיך לדבר על הנקודה האחרונה כי חשבתי שאתה רוצה להעביר את רשות הדיבור לינון, אבל אם אתה לקחת לעצמך בחזרה את רשות הדיבור, אני אציין רק את ההסתייגות האחרונה, שאלה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמרת תודה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

הוא אילץ אותי, זו הנדסת תודעה. 

 << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> 

הנדסת תודעה זה אתם אגב. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זה של מעוז, הנדסת תודעה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני רק מבקש לדעת האם לאורך השנים כשבחנתם את המודלים השונים האם בחנתם מה הייתה ההשפעה אם הרגולציה הייתה מקלה יותר לאפשר לדואר לבצע פעילויות עסקיות שגם ייטיבו עם מקבל השירות וגם יוכלו לאפשר הנבה של הכנסה עצמאית גבוהה יותר כתוצאה מפעולות שהיום נמנעת מהם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

ענווה ב-ע'? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מי שהיה אמור להבין הבין בלי פירוש.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. ינון, בבקשה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני אשתדל לא לחזור על דברים, אולי קצת לחדד. קודם כל הייתי רוצה לראות, הרי ההפרטה הזאת היא לא מעכשיו, זה החלק האחרון של ההפרטה, נכון? אני לא טועה. הביאו את זה לפני שנתיים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

זה לא החלק האחרון של ההפרטה, זה המיצוי של התהליך, אבל עוד לא התחילה ההפרטה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

זה המיצוי של התהליך כדי שנגיע ל - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ניסו להפריט, לא הצליחו. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

ההפרטה תתחיל בזה שחותמים על ההסכם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

קודם כל מה שבטוח שכולם הבינו מה שרציתי להגיד וזה מה שרציתי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני לא הבנתי, ינון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז תשאל את רביבו, הוא יסביר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אגב, הבנתי קודם, אני רק רציתי לדייק, שהם לא ייקחו את זה לאיזה שהוא מקום - - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

החידודים פה, חברותא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה חברותא? מה, אתה נכנסת לכולל עכשיו? חברותא? 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

הכול אצלך בסוף מתחיל ונגמר בכוללים. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

מה שנכון נכון. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

הנה, משענת קנה, רצוץ אבל. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני רק רוצה, אם יש לכם נתונים מתחילת התהליך עד היום האם יש שיפור בשירות ללקוח. כלקוח אני לא מרגיש שיפור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני מרגיש.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לרעה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אני לא מרגיש ואני אחד הצרכנים הגדולים של הדואר. אתה יכול להסתכל גם בקשר עם הבוחר, תסתכל כמה דואר אני שולח. האנשים שלי עדיין בדואר. להגיע, לשלוח להם גם אגרת ברכה זה עדיף מאשר במייל וכל דבר אחר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

למה לי אתה לא שולח? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

כי אותך אני פוגש, אותם אני לא פוגש. רק בימים אלה אני לקראת להוציא, בגלל איזה שהוא עיכוב, אבל אני מוציא במשך השנה אלפי מעטפות בדואר ומגיע אליהם, לא פעם כשאני שולח את זה לראש השנה, הוא אומר לי תודה רבה אחרי שנה, הוא אומר: כן, קיבלתי, אבל טעית בתאריך. אז השאלה מה מתחילת התהליך עד עכשיו מה קורה. 

ודיברנו גם בפעם שעברה כששאלתי את זה לגבי בנק הדואר, מה המענה לאותם אלה שצריכים את בנק הדואר. נראה לי שאימאן גם דיברה על זה, אבל אני אחדד, אנחנו יודעים שיש מקומות שאתם סוגרים וגם לא יהיה להם איך, שלא לדבר על העמלות שייקחו להם יותר, עצם ההגעה לסניף הזה, הם לא יכולים. 

פעם היו עושים הזמנות, המקום היחידי שהיינו הולכים זה סניף הדואר, מתחת לבית, היום אתם סוגרים אז גם מתחת לבית אין ובמיוחד בפריפריה, אבל גם הזמנות דרך האינטרנט שמגיעות, מי שעושה את ההזמנות האלה, הוא צריך ללכת עד חנות מסוימת ולפעמים החנות הזאת יכולה להיות במרחק מהבית שהוא צריך לנסוע באוטובוס, או המחיר של הדלק בשביל להגיע לאותה חנות עולה לו כמו המוצר, או שאין אוטובוס. כלומר לא ראינו שיש שיפור והתייעלות בתהליך שעושים. מה המענה שיהיה לנו עכשיו אחרי שתהיה הפרטה, לאיזה עולם ורוד אנחנו נכנסים כלקוחות, כצרכנים של הדואר? 

בנוסף לכל השאלות ששאלו פה, שאלנו בפעם שעברה על העובדים. אגב, שני עובדים שפנו אליי, שלא בדיוק הציעו להם וזה ברצונם, פשוט הראו להם את הדלת החוצה. אז גם לוועדי העובדים או ההסתדרות, אני לא יודע אם זה כל כך היה בהסכמה של העובדים, אני מאמין שהיו יכולים לפנות אליי ובטח אני אקבל עוד פניות, זה לא היה בדיוק בהסכמה של העובדים. לא אומרים לעובד בגיל צעיר לך הביתה והוא מבסוט מזה. היום עובדים בגילאי 50-40, כבר קשה להם ללכת למקומות אחרים, צריך גם לבדוק את זה, עד כמה באמת היה טוב לעובדים ללכת. מדובר פה על מאות עובדים, אלפי עובדים בסוף התהליך, עד עכשיו היה כ-1,000. צריך לבדוק. אם תוכלו לתת לנו תשובות על זה אנחנו נשמח מאוד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. דבי גילד חיו, האגודה לזכויות האזרח. 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

אנחנו באנו לבקש מיו"ר הוועדה ומחברי הכנסת שלא לאשר את הצווים האלה שמבקשים מכם לאשר ולקדם את ההפרטה עד שאתם לא מכניסים שורה של דברים שמגנים ושומרים על הזכויות של הצרכנים של הדואר, הדואר ובנק הדואר כמובן, שזה שירותים חיוניים קריטיים שאין מי שייתן אותם בהרבה מקרים. 

אנחנו מדברים על אוכלוסייה מאוד מוחלשת שמשתמשת בשירותים האלה, עניים, אנשים בפריפריה, עשרות אלפי אנשים מקבלי קצבאות קיום מכל הסוגים. הרבה מאוד פעמים לאוכלוסייה הזאת אין חשבונות בנק והם גם לא יכולים לפתוח חשבונות בנק, יש להם גם קושי פיזי לנסוע למקומות אחרים, בין אם יש או אין תחבורה ציבורית. בדרך כלל גם אין במקומות שהם גרים תחבורה ציבורית נאותה, אבל גם ככה, הרבה מאוד אנשים עם מוגבלויות, הרבה מאוד קשיים מהסוג הזה. בואו לא נשכח שיש מרכזי חלוקת דואר שזה ענף מאוד גדול של הדואר שמחלקים בו 30% מהדואר בישראל. כל הדברים האלה, על האוכלוסייה הזאת ועל השירותים שלה חייבים חייבים להגן. 

יש כמה נקודות שרצינו לדבר עליהן. לגבי סגירת סניפים שהעליתם פה. חוץ מאיזה משפט עלום ולא ברור שמופיע בתוך הצו או ברישיון, אני אקריא לכם אותו: הבטחת רציפות אספקה נאותה של השירותים, זהו, זה מה שמופיע כדי להגן על סגירת סניפים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין שם כוכבית שמסבירה מה זה נאותה? 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

אין כלום. רק להבהיר, אין שום הסברים מה זה נאותה, מה זה פריסה ארצית. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

יפה, בלונדינית, עיניים כחולות, זה נאותה. אנחנו לא בקטגוריה הזו. 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

איזה מרחק, מי יחליט, מה השיקולים. גם ההגבלות על סגירת סניפים. אני אתן לכם דוגמה, אחת הכי חשובות. היום בעקבות זה שסגרו הרבה סניפים בשנים האחרונות וגילו שיש את הבעיה, הכניסו הגבלה שביישובים של סוציואקונומי נמוך 1 עד 5, הקילומטרז' ומספר האוכלוסייה הנדרש כדי לקיים סניף הוא קטן יותר מאשר ביישובים אחרים. הסעיף הזה למשל שכיום קיים הוא לא יהיה מחייב בזמן ההפרטה, הוא רק בתקופה הזאת עד ההפרטה. למה לא מכניסים את הסעיף הזה שהגורם הפרטי יהיה מחויב לו? לא ברור. 

איפה יש פיקוח על זה שאם סוגרים סניף מה ההליך, איך בודקים איזה אוכלוסייה משתמשת בסניף, כמה מקבלי קצבאות, האם יש תחבורה ציבורית, האם יש נגישות לסניפים חלופיים. כל הדברים האלה, אין שום סעיפים של פיקוח. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

משרד התקשורת לא אמור לפקח על זה? 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

עוד שתי נקודות שאני רוצה לדבר עליהן. הנקודה השנייה היא העמלות והמחירים. כמו שעלה פה, אין שום פיקוח על זה. אני רק אתן עוד דוגמה, למשל היום יש בהוראת שעה הנחה של 50% בעלות עמלות למקבלי קצבאות קיום מכל הסוגים. זה לא מחייב בהפרטה, זה לא מועבר הלאה. יותר מזה, אין בכלל פיקוח על המחירים, זאת אומרת שאפילו אם יעבירו את ההנחה אף אחד לא אומר שלא יעלו ואז זה בעצם יהיה חסר ערך. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

את יודעת מה התשובה, למשל בנק ישראל יגיד לך על זה שזו התחרות. איך אני יודע את זה? כשבאנו להגביל את זה בבנקים אחרים אז אמרו שזה חלק מהתחרות. 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

עוד שתי נקודות. נקודה נוספת שאין לה שום מענה זה פרטיות. יש בידי בנק הדואר מאגר מידע, אחד הגדולים ביותר, מאגר עצום של מידע, כולל פרטים אישיים על אנשים, החשבונות שלהם, כספים שלהם, תעודות זהות שלהם וכו' וכו' וכו'. כל זה לא מוגן בכלל, הולך לעבור, לא מוגן מפני שימוש אחר. יש שם רק הגנה פיזית על מאגרי המידע, אבל אין שום הגבלות במה מותר - - -

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה זה לא מוגן? זה מאגר מידע, הוא חייב להיות מוגן. יש חוק מאגרי מידע. 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

צריך ברישיון להכניס - - -

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 

אין כמעט שום דבר שמוגן, גם מועדון חברים - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מר הרשקוביץ, אתה צריך להשיב על הכול, תגיד שצריך, כן או לא. 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

אני מכירה את החוקים, תאמינו לי, של מאגרי המידע. צריך להיות כתוב במפורש שהגוף הפרטי הזה, למה הוא כן ולמה הוא לא יכול לעשות שימושים בכל המידע הזה, איזה מידע הוא צריך למחוק, מידע עודף מכל מיני סוגים ומתי. כל הדברים מהסוג הזה, לא יכול להיות שגופים שאנחנו יודעים טוב מאוד ש-א', הם יהיו מונופול במתן השירותים האלה, ו-ב', הם מחזיקים באין סוף עסקים אחרים פרטיים ועם אינטרסים שונים, יחזיקו בכל המידע הפרטי הזה על אנשים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לא, יכול להיות שלא להעביר להם את זה, כי אין שימוש בהכול. 

 << אורח >> דבי גילד חיו: << אורח >> 

אין לך ברירה אלא להעביר כי הם יהיו מנהלי בנק הדואר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

דבי, תודה רבה. דיברו איתי מקיבוץ בארי, קוראים לכם 'מסר- הדואר הישראלי החדש'. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אכן כן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יגאל שטרית, אתה המנכ"ל? 

 << אורח >> יגאל שטרית: << אורח >> 

אכן כן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ומי שמדבר זה עו"ד יורם בונן? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

תודה רבה. אני מדבר בשם 'מסר' שהיא חברה שפועלת בשוק הדואר. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, יש כאן ניסיון להציג בפניכם תמונה שכל התשתית הרגולטורית הוכנה לכבוד ההפרטה ואני מבקש בכל הכבוד לחלוק על הטענה הזאת מכיוון שהתשתית הרגולטורית הנוכחית בשוק הדואר מתעלמת מהתוצאה המרכזית של ההפרטה הזאת והיא שמונופול ממשלתי הופך להיות מונופול בבעלות פרטית, שזו דרמה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

איך אתה מגדיר את המצב כמונופול אם אתם פועלים בשוק והפעילות שלכם הולכת וגדלה? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

בכל פרמטר שהוא חברת הדואר היא היום מונופול בשוק הדואר, אין על זה מחלוקת. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

יש על זה מחלוקת. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

למה אתה אומר את זה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני לא מסכים לדבר הזה. שהוא יציג את הדברים, שיפריכו אותו, שיגידו שהוא לא צודק, אבל שייתנו לו לדבר. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

בבקשה, שיציגו את נתחי השוק, יש רשות התחרות, אני לא יודע אם רשות התחרות - - -

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

הוא מתחרה בדואר ותלוי בדואר. בסוף המכתב מגיע אליי דרך מרכז החלוקה ודרך הדוור. מה זה הוא מתחרה בדואר? זו נאיביות.

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אני אהיה מאוד ממוקד. היום חברת הדואר שולטת בתשתיות קריטיות ובנכסים שהיא ירשה אותם מרשות הדואר והם הגיעו לידיה בתוקף היותה חברה ממשלתית בבעלות מלאה. אנחנו מבקשים מהוועדה הנכבדה שתדאג שהממשלה תקבע את ההסדרים המתאימים שיקדמו את פני השינוי שבו החברה הזאת הופכת להיות בבעלות פרטית. אני מדבר על שלושה נושאים קונקרטיים. האחד זה נושא אמנת ה-UPU שזו האמנה של מינהלי הדואר. היום חברת הדואר מתוקף היותה חברה ממשלתית נהנית ממעמד אוטומטי כמפעיל המיועד לפי האמנה ומכוח זה מגיע אליה למעשה חלק ניכר מהחבילות שמגיעות למדינת ישראל. לאחרונה תוקן חוק הדואר באופן שהסמיך את שר התקשורת להעניק את המעמד הזה לגוף אחר שהוא לא חברת הדואר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

לגוף נוסף או גוף אחר? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

גם וגם. אנחנו חושבים, כבודכם, שבסיטואציה שבה החברה הזאת הופכת להיות חברה פרטית אין יותר לא בסיס ולא הצדקה שהיא תקבל באופן אוטומטי את המעמד הזה. השוק של החבילות הוא שוק מרכזי מבחינת הציבור, זה שירות חשוב לציבור. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

איך אתה נותן את המענה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רק להשלים את המשפט, מה אתה מבקש? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אנחנו מבקשים שהשר יקיים הליך תחרותי לצורך הענקת המעמד הזה של המפעיל המיועד.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

למה אתם לא יכולים להשתתף במכרז? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

הייתם מעוניינים להשתתף במכרז?

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

לא, אני רוצה לדעת כמה חברות יש בשוק הזה היום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, לא לענות. אני שואל שאלה ועונים כולם. אני רוצה תשובה ממך, למה אתה לא משתתף במכרז? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

קודם כל 'מסר' לא יכולה להשתתף במכרז כי היא מתחרה ורשות התחרות אפילו לבארי, שהיא בעלים ב'מסר', לא נתנה להשתתף, אז בוודאי של'מסר'. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

מה נתח העבודה שלכם מול בארי במשלוח המכתבים שיוצאים מהם? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

לא הבנתי את השאלה. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, השאלה שלי יותר ברורה, כמה חברות יש היום בשוק החבילות? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

הרבה מאוד. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא הבנתי, הוא לא רוצה להשתתף, מה זה קשור למה שהוא מעלה? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

עו"ד רונן, יש מכתבים ש - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, דקה, רביבו. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

שאלתי אותו שאלה והוא לא הבין אותה. יש מכתבים שהשולח לצורך העניין הוא בארי, המדפיס הוא בארי והוא גם השולח למען הלקוחות שלו, מה אחוז שבארי משתמשים בשירותיכם ולאן במדינה ומה האחוז שלו? עכשיו אני כן מובן? כי הרמת גבה ברמה כזאת שגרמה לי לאבד מהביטחון העצמי שלי בשאלה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אין סיכוי. חבר הכנסת רביבו, אף אחד לא יכול לעשות לך את זה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

הוא הצליח כמעט. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

קודם כל משרד התקשורת מפרסם באופן שוטף את נתחי השוק בשוק הדואר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אבל שאלתי אותך. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אני עונה, אני רק רוצה להביא תנא דמסייע לעובדות שאני הולך להגיד, למיטב זיכרוני נתח השוק של 'מסר' במכתבים האלה הוא 36%-37%. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

תענה לי על השאלה באופן מלא כי אני רוצה ללמוד מה הנתח, מה יחס הגדילה ומה יחס המשלוח ביחס לאזורים שהם רווחיים וחזקים אל מול אזורים פריפריאליים שקהל הלקוחות פחות מעניין? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

התחלת להגיד 30 וכמה אחוזים. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

זה לא נכון. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

קודם כל משרד התקשורת יכול לתקן אותי אם אני טועה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה לא נכון? זה מה שהוא אמר. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

תיכף. אני רוצה שהוא ישלים, אני עכשיו עזרתי לו לכוון לי תשובה קצת יותר ממוקדת. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

התשובה היא, אדוני, נתחיל לגבי האזורים, למשל חברת הדואר מנעה מ'מסר' לאורך שנים - - - 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא שאלתי מה היא מנעה, שאלתי - - - 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל תן לו לדבר. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אני עונה לך, אם רק תיתן לי שני משפטים תקבל תשובה. מנעה מ'מסר' לחלק במרכזי חלוקה, אפרופו הסדרים מקדימים, שהיא הבעלים של מרכזי החלוקה שהיא ירשה עוד מרשות הדואר וכתוצאה מזה נמנע מ'מסר' לחלק בהרבה מאוד אזורים בארץ. אני לא יודע אם אתה קורא להם רווחיים או לא רווחיים, אבל בניגוד לתנאי הרישיון שלה היא לא נתנה ל'מסר' להגיע לאזורים האלה. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לאיפה 'מסר' רצתה לשלוח ונמנע ממנה? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

וגם לאזורים שהם בפריפריה של האזורים האלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

איך היא מנעה? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

היא לא נתנה להיכנס, זה שלה, המפתח אצלה. היא לא נתנה להיכנס. זה בוודאי משפיע גם על החלוקה הגיאוגרפית של השירותים. 'מסר' פרוסה, אדוני, כבר הרבה מאוד שנים מצפון ועד דרום בכל הארץ. נכון שהיא לא מגיעה לכל יישוב, אבל היא פותחת עוד ועוד אזורים ואם ייפתחו מרכזי החלוקה סוף סוף ו - - -

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש קיבל תשובה שהיא לא עונה על השאלה, ואדוני רגע יעזור לי להתמקד בזה. אני מבקש, אני אנסה לעזור קצת יותר. מה אחוז הפעילות - - -

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו מפריטים את 'מסר' או מפריטים את הדואר? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני מבקש רגע לדעת מה אחוז הפעילות שלכם באזורי הפריפריה אל מול אחוזי הפעילות שלכם באזורי המרכז, לפחות ביחס למשלוח המכתבים מבארי. פישטתי את זה מספיק. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אלי, אני יכול לשאול שאלה אותך? זה חברה פרטית, מה אתה רוצה ממנה? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

לא, לא, לא, אני שאלתי אותו, לא אותך. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אנחנו מפריטים אותם? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני רוצה לאחל לכם יום אחד לשרת גם את ציבור העובדים ואת ציבור הפריפריה ולא רק את אלה שבוחרים בכם. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

זו חברה פרטית, היא רוצה לחלק רק בתל אביב. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה, שיספר את זה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה אכפת לך? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אין בעיה, אז אני רוצה שיספר את זה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה נגד השוק הפרטי? לא הבנתי. 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אני מבקש שהוא יספר את זה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אתה נגד כלכלה חופשית? 

 << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 

אותי אל תלמד על שוק חופשי. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, אתה שואל אותו כאילו הוא הממשלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שנייה, נאור. אתם יכולים לענות על השאלה הזאת? אתם רוצים לענות? אתם לא חייבים. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אני רוצה לענות. אין לי נתונים באחוזים של שיעורי הפעילות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אין בעיה, תגיד בערך. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אבל כן חשוב לי להבהיר את הדברים הבאים. אחת, כמו שאמרתי, הפריסה היא מצפון ועד דרום ולא רק באזורים ספציפיים, ואני אתן לאדוני, חבר הכנסת רביבו, רק דוגמה כדי לקשר את הדברים. למשל כרמיאל הוא יישוב שהוא כולו מרכזי חלוקה, אם 'מסר' לא יכולה, בגלל רגולציה, לחלק במרכזי חלוקה אז אין לה מה לנסוע, לא לכרמיאל וגם לא לאזור סובב כרמיאל, כי אין לה מה להגיע לשם עם ארבע מעטפות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

מה שאתה אומר בעצם זה שהם לא מאפשרים לך, הם תופסים את מרכזי החלוקה ולא מאפשרים לך את הגישה לשם, אז כשאתה צריך להעביר מעטפה לשם, עם כל הכבוד אתה חברה פרטית זה לא תמיד משתלם לך. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אני רוצה להשלים את התמונה, במסגרת התיקון של חוק הדואר סוף סוף ובעקבות זה יצאה הוראת מינהל של משרד התקשורת שפותחת באופן הדרגתי את מרכזי החלוקה, קודם כל, שיהיה ברור, אכן המרכזים נפתחים אבל רק בסוף שנת 2025 תהיה אפשרות גישה. 

 << דובר >> קריאה: << דובר >> 

זה לא נכון, יורם. 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

בסוף 2025 תהיה גישה מלאה למרכזי החלוקה. אנחנו מבקשים, אדוני, וזה גם נושא שעלה פה בדיונים, ההסדר הזה שזה נשאר בבעלות מונופול פרטי ורק עושים לנו טובה ונותנים לנו מפתח לחלון זמן, זה צריך להשתנות כי אני חושב שגם משרד התקשורת וגם רשות התחרות בחוות דעת שהיא נתנה בעניין הזה קבעו שהמודל הנכון הוא שאותם מרכזי חלוקה, שהם תשתית קריטית בשוק הדואר, יעברו להפעלה לגורם ניטרלי שיפעיל אותם ויתחזק אותם עבור כלל הספקים בשוק הדואר ואנחנו מבקשים שהדבר הזה יקרה. 

והדבר האחרון זה כל נושא המיקודים. חברת הדואר, שוב פעם בתוקף תפקידה ההיסטורי כמשרד הדואר, מפעילה היום את מערכת המיקוד. מערכת המיקוד זו האוטוסטרדה שעליה נוסעים שירותי הדואר, היא נמצאת באופן אינהרנטי בניגוד עניינים, בגלל שהיא גם המתחרה וגם אמורה לתפעל את מערך המיקוד, אנחנו חושבים שהדבר הזה הוא ממלכתי וצריך לעבור לגוף ממלכתי. 

ומה שאנחנו מבקשים מכבודכם, להשהות את האישור של צווי האינטרסים ומתווה ההפרטה עד שהממשלה תטפל בהסדרים האלה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

רק שאלה. אני מבין את הרצון בעניין, אתה מבקש גם שתהיה אפשרות לכל המשלוחים שמגיעים מחו"ל, שגם אתם תוכלו לספק אותם ולאו דווקא דרך הדואר, נכון? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

שתהיה תחרות על - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

תחרות. אגב, אני בעד, שאם זה קורה, זה בסדר שככה זה יקרה. אבל אם אני רוצה, אתה אומר לי שאם מרכזי החלוקה בכרמיאל ועל שתי מעטפות אתה לא יכול לעשות, זה יפתור לך גם את הבעיה של המשלוחים? אם מאפשרים לך להיכנס בחלוקה של חבילות ועדיין לא יפתרו לך את הבעיה של מרכזי החלוקה, גם תגיד שזה לא משתלם כי אתה לא פרוס בכול? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

התשובה היא כפולה, אדוני, בגלל זה אנחנו באמת חושבים שצריך לטפל במכלול ההסדרים. והדבר השני, כמו שאמרתי, למרות שזה לא ההסדר האופטימלי יש איזה שהוא תהליך הדרגתי של פתיחה של מרכזי החלוקה וזה אומר שעד סוף 2025 כן אמורה להיות לנו גישה למרכזי החלוקה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

ואתה תיתן גם להוא שבכרמיאל וגם להוא שבחצור? אם מחר פותחים לך את זה, שאתה יכול לתת את החבילות, אומרים לך בלי מרכזי החלוקה, אני מדגיש, לא פותחים את מרכזי החלוקה, את תספק גם להוא בחצור וגם להוא בכרמיאל וגם להוא בצפת? 

 << אורח >> יורם בונן: << אורח >> 

אני אומר יותר מזה, אדוני. מכיוון שכל מה שאנחנו מבקשים זה ששר התקשורת יפרסם הליך תחרותי אני בטוח שהשר, מתוך דאגה לאינטרס הציבורי, יקבע תנאים ונהיה חייבים לעמוד בתנאים כדי לספק את השירות, אם לא, לא נוכל להשתתף בזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. חבר הכנסת פינדרוס, בבקשה, בקצרה. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

תודה רבה, אדוני היושב ראש. קיימנו דיונים על הנושא הזה בוועדת כלכלה ב-2022 והוועדות שהוקמו וכל ההליכים שאתה מדבר עליהם, הוקמו ועדות ולא יושם חלק גדול מההמלצות. אני רוצה להזכיר כאן את שחר צמח הי"ד, שנהרג ב-7 באוקטובר, בשמחת תורה, בקיבוץ בארי, הוא היה הגזבר שטיפל יחד איתי במשך חודשים בוועדת כלכלה בנושא הזה, עם שר הרווחה היו דיונים, אז הוא היה יושב ראש ועדת כלכלה, אני בעד תחרות, אני בעד הפרטה, אבל הפרטה של מונופול בלי לטפל בתחרות זו טעות ולכן אם אתה לא מטפל בנושא של מרכזי החלוקה היום, אתה לא יכול לצאת לתהליך הפרטה בלי שאתה יודע בצורה ברורה שהדבר הזה נפתר.

ואז אתה יכול לשאול אותו את כל השאלות האלה, אז תהיה גם הצדקה לשאלות. אתה תשאל אותו, תגיד לי, פתחתי לך את מרכז החלוקה בגולן, נסעת או לא נסעת? לא נסעת, אתה תיתן הטבה לדואר על זה שהוא כן נוסע. אבל כשאתה לא נותן לו אפשרות והוא תלוי בעובדי הדואר והדואר צועק שהוא מתחרה, ברור שהוא מתחרה, אבל הוא תלוי במי? הוא תלוי בדואר. כי אם כל מרכזי החלוקה שם – לכן בדבר הזה צריך לטפל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. נאור. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אני בהלם, אני מסכים עם פינדרוס. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

אני יוצא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רגע, אל תצא. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

לא, צא, צא. 

 << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> 

עכשיו אני גם מבין למה אתה רוצה שאני אצא. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. נאור, אתה רוצה? אוקיי. חמד עמאר, בבקשה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

חמד באותה בעיה, הוא גם מסכים עם פינדרוס. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אין לי בעיה עם פינדרוס, דווקא אני והוא מתואמים מאוד טוב. יש כמה נקודות שאנחנו צריכים לפתור אותן, קודם כל מה שנגע חבר הכנסת פינדרוס, תחרות. אנחנו הולכים להפרטה בלי לדעת איזה תחרות תהיה והאם אנחנו נותנים את כל הזכויות לאותו דואר שהיה בבעלות ממשלתית והופך לחברה פרטית והוא יקבל את אותו כוח שהיה לדואר. אם אנחנו עושים את זה אז כל ההפרטה לא שווה. אם אנחנו פותחים את השוק ותהיה תחרות אז כל העבודה תהיה אחרת לגמרי. זו הנקודה החשובה ביותר. 

החבר'ה כאן נגעו בנקודה מאוד חשובה, מרכזי חלוקה. ברגע שמרכזי החלוקה נשארים בהשתלטות של הדואר, ואת זה אני רוצה לשמוע, בהשתלטות של הדואר, אין תחרות. אז בעצם מה שאנחנו עושים עכשיו יחזיר אותנו אחורה. 

חוץ מזה רציתי לדעת, שאלתי גם בדיון הקודם, כמה חברות מתחרות על הנושא של הרכישה ואיפה אנחנו מתקדמים עם הרכישה? אנחנו מדברים ורוצים לקדם את החוק ועדיין לא קיבלנו תשובות כמה חברות מתחרות ואיפה זה עומד עם הרכישה. ואני רוצה לשמוע תשובות גם מהאוצר בקשר ל-500 מיליון שקל שהמדינה נכנסת לתמונה. 

דברים כאלה אנחנו חייבים לשמוע ולא להיכנס אם יסגרו סניפים ומשפחות חלשות שמשתמשות בדואר ופריפריה ומגזר ערבי, מגזר דרוזי, אני לא רוצה להיכנס לכל הדברים האלה, אני רוצה באמת לקבל תשובות בגדול עכשיו ואז אנחנו ניכנס לדברים הקטנים כשניכנס לתוך סעיפי החוק ונראה איך אנחנו יכולים לשמור על האינטרס של הלקוח. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

זו המהות של הדברים. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כשניכנס לתוך הסעיפים נראה איך אנחנו שומרים על הלקוח. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 

אדוני היושב ראש, יש לי רק שאלה אחת, אנחנו גוררים את הנושא, אני מבינה, הטיעונים הם טיעונים חזקים וגם אמיתיים, אני נוטה להסכים עם מה שנאמר כאן, אבל מושכים את נושא הדואר כל כך הרבה זמן וכל כך הרבה שנים, יש כאן גם עניין של עינוי כלפי העובדים של הדואר. יש דברים נוספים שצריך לחשוב בכל פעם שיש סחבת של נושא כל כך גדול ושל גוף כל כך גדול. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מה את מציעה? 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 

אני חושבת שצריך גם פה לעשות סוג של תהליך התייעלות . מדברים פה על נושאים, אם זאת הייתה חברה פרטית, אדוני היושב ראש, מעלים נושאים לתיקון, עושים אחת, שתיים, שלוש, בוא נראה איך פותרים את זה ומתקדמים. מתקדמים, לא עוד שנה. כי יש לי בקצב הזה פשוט תחושה שגם ב-2025 ו – אנחנו עוד נגיד: אתם זוכרים את הדיון בשנת 2024? 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

ההפרטה הקודמת לא הצליחה, ניסו להפריט את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

את צודקת, אנחנו דנו בנושא של ההפרטה, וכמו שחמד אומר, זה לא הצליח, אבל נניח רגע לעניין הזה. עשיתי ישיבה, זאת ישיבה שנייה שאני עושה בפרק זמן קצר, אני אצטרך לעשות ישיבה שלישית כדי לעבור על הסעיפים, כדי לאשר את דרך ההפרטה וכדי לאשר את השקעת הבעלים ואנחנו צריכים את הצווים. אנחנו צריכים לעבור סעיף סעיף ואנחנו נעשה את זה בעזרת ה' בישיבה הבאה. באמת שני הצדדים פה הם צדדים חזקים, אסור לנו לעשות את זה במין צורה כזאת. 

 << דובר >> מיכל שיר סגמן (יש עתיד): << דובר >> 

ויש פתרונות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

שמעון פרג'ון, לפני שאנחנו מסיימים, יושב ראש ועד העובדים.

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

צוהריים טובים לכולם, אדוני היושב ראש וחברי הכנסת. ברשותך, אדוני היושב ראש, אבקש כמה דקות כדי להסביר קצת את התמונה מהזווית שלנו כדי להאיר את הדברים קצת אחרת, אולי. אני בדואר 35 שנה, אני בתפקיד הזה כמעט 18 שנים, אני עוד הייתי בימים שזה היה משרד התקשורת ואחר כך רשות הדואר, עברנו את כל התהליכים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אמרת את זה בישיבה הקודמת, אני זוכר את זה מאז. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אז אני שמח שאדוני מקשיב לי. כל מה שנאמר כאן לגבי התחרות והעובדים, זה שם המשחק. התפקיד הייעודי של עובדי הדואר זה לתת שירות, תיכף אני אתייחס גם לחברי הכנסת לגבי העובדים והפגיעה בעובדים, אבל חשוב לי קודם כל לגבי השירות שני דברים. אחת, אם אין כסף אין שירות, ואם השירות נפגע בדואר בשנים האחרונות זה בגלל שפשוט אין כסף, כי המדינה, בצדק, מבקשת שירות, אנחנו עובדי הדואר נרתמים אבל מכיוון שאין מי שישלם על השירות הזה אנחנו נאלצים לצמצם אותו. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אז איזה שירותים אתם מתכוונים לתת? 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

הנה אני מגיע. אז לגבי השירות, ועלה כאן למשל מרכזי המסירה, ואני יושב ואני בהלם, עוד דקה לפני מרכזי המסירה למה 'מסר' לא מגיעים ליישובים הערביים לחלק? מותר להם, אבל הם לא מגיעים, כי זה להפסיד כסף. פשוט בוא נאיר את התמונה. איפה שנוח לחלק, וחבר הכנסת אזולאי שאל אותם שאלה מאוד נכונה לגבי הקטע שאם יינתן להם מרכזי המסירה אז – זה לא מרכזי מסירה - - - 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

אני רוצה לעדכן אותך, ברגע שיופרט הדואר והוא יהיה חברה פרטית גם אתה תעשה אותו דבר, גם הדואר יעשה אותו דבר אם אנחנו בחוק לא נחייב אותו אחרת. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אני אענה, ברשותך. 

 << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 

כי תהיה תחרותי ומה שמשתלם לך תעשה, מה שלא משתלם לך לא תעשה. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אני אענה על ההבדל, אדוני, ברשותך, כי אני רוצה להגיע לעובדים שזה הכי חשוב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

מר פרג'ון, תגיד את עמדתך, אני מבקש להפסיק את הוויכוח הזה. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אין פה ויכוח, עמדתי. פעם ראשונה שעובדי הדואר רואים באמת את האופק. עשינו מספר תוכניות של רבות, שנאלצנו לעשות אותן בגלל המצב, וחבר הכנסת אזולאי, אתה צודק, יש עובדים שלא היו מרוצים - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

עד עכשיו הדואר חשבו שאני מדבר רק נגדם, אני שמח שאתה יודע שאני מאוד ניטרלי ואני שואל את השאלות על כולם. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אין לי ספק שאתה ניטרלי מראש, אבל מחר בבוקר יכול להיות שייכפו עלינו פיטורים שזה כבר לא יהיה באמת בשליטה שלנו. הדואר מפסיד כסף, אני התחלתי את ה – כאילו, חבר'ה, מה קורה פה? הוועד בעד הפרטה. ב-1.5.22 יושב ראש הדירקטוריון, והוא יושב פה, הוציא מכתב למדינת ישראל בחודש יוני 2022 אין כסף למשכורות. זה לא אני אומר, זה יושב ראש דירקטוריון דואר ישראל, משם התחיל התהליך. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

כבודו, אנחנו לא נגד ההפרטה, אנחנו רוצים לוודא שהאנשים יקבלו גם את השירותים. 

 << אורח >> שמעון פרג'ון: << אורח >> 

אנחנו סיימנו בהסכם קיבוצי את תוכנית ההתייעלות, אנחנו רתמנו בהסכם הקיבוצי הגנה גם על העובדים, גם על השירות, כי זה בעצם הליבה שלנו. ואני מבקש מהיושב ראש, לא לדחות את התהליך יותר כי אנחנו פשוט נגיע למקום שהמחיר יהיה יקר יותר ואני מבקש שלא נגיע לשם. תודה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה. מישאל וקנין, יושב ראש הדירקטוריון. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

שלום, צוהריים טובים לכולם. אני רוצה להגיד כמה דברים, קודם כל בנוגע לשירות. דובר פה על השירות ואני רוצה לדבר על שירות שהוא יותר חשוב מהשירות בדואר וזה שירות הבריאות של מדינת ישראל. אני מקריא לכם את סעיף 3(ד) לחוק בריאות ממלכתי שאומר ששירותי הבריאות שכלולים בסל הבריאות בישראל יינתנו באיכות סבירה בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח. בדואר אין את זה, לא כתוב 'סביר', כתוב מרחקים ספציפיים שמשרד התקשורת קבע. קבעו לנו מרחקים של פריסה של סניפים, קבעו לנו זמני עמידה, יש לנו מוקדים טלפוניים שאנחנו מחויבים לעמוד בהם, יש לנו מה שנקרא SLA, רמת שירות שאנחנו מחויבים לעמוד בה. מוטלים עלינו קנסות כשמשרד התקשורת חושב שאנחנו לא מטפלים בזה כמו שצריך. 

כמו שאמר יושב ראש ועד העובדים, לפני שנתיים, ממש ערב פסח, אנחנו הגענו לחברה והחברה הייתה על סף חדלות פירעון, לא היה כסף לתשלום של משכורות. רתמנו יחד עם המנכ"ל החדש שהגיע ויחד עםה הנהלה החדשה את ארגון העובדים, את המדינה, גם את הוועדה הזאת, אתם אישרתם את תוכנית ההבראה וההפרטה של הדואר. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

ולאחר מכן העלו עמלות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אל תזכיר אותנו, אתה לא עושה לנו טוב בזה. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

את חטאיכם אני מזכיר. רתמנו את כל השחקנים והחברה עלתה על דרך המלך, זה היה מחיר מאוד מאוד כבד, למעלה מ-1,000 עובדים נאלצנו ללכת הביתה, זה קרה בגלל שהיינו חייבים לעשות את החיתוך הזה. אם החברה הזאת תישאר ממשלתית ותהיה כפופה להסכמי שכר שיושב ראש ההסתדרות חותם עם שר האוצר החברה הזאת תגיע לחדר הזה עוד פעם תוך שנה ותצטרכו להזרים לה עוד כסף ועוד פיטורים של עובדים ועוד עובדים ישלמו את המחיר הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, יש עוד כמה דברים שחשוב להגיד. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אבל אין לך זמן לכמה דברים, תגיד את הדבר הכי חשוב, אנחנו נמשיך את הדיון הזה. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

שלושה דברים חשובים. יש כאן את נציגי 'מסר', צריך להגיד את האמת, מרכזי החלוקה נפתחו, זה דבר שחברת הדואר לא אהבה והסכימה לו. יש עכשיו תוכנית מדורגת של פתיחת מרכזי החלוקה, אנחנו כבר נמצאים בקרוב ל-55% מרכזים שנפתחו, לכמעט אף אחד מהמרכזים שנפתחו 'מסר' לא מגיעה. היא לא עושה את זה מאידיאולוגיה, מסיבה פשוטה, שלא משתלם לה. לדואר ישראל, גם אם משתלם או לא משתלם דואר ישראל מחויב על פי הרישיון, גם אחרי ההפרטה, לחלק את הדואר בכל מקום ולהפעיל מוקדים בכל מקום ולהפעיל סניפים בכל מקום. לכן קחו את הדבר הזה בחשבון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אפשר שזה יחול גם עליהם. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

גם המנכ"ל דוד לרון וגם אני מגיעים מהעולם העסקי, יש עכשיו תהליך שיש עכשיו חמישה גופים שנמצאים עדיין בחדרי המידע והם עשויים להגיש הצעות. ב-30 באפריל, יום לאחר שביעי של פסח, ביום המימונה, הם אמורים לשלוח לרשות החברות שמנהלת את תהליך המכירה חוזה חתום שבו הם מתחייבים לחתום על ההסכם, הם לא רק מתחייבים, הם חותמים על חוזה הרכישה. זה ה-30 באפריל. אף משקיע נורמלי לא יחתום על חוזה רכישה לפני שהוא יודע שוועדת הכספים מאשרת את מתווה ההפרטה ואת צו האינטרסים. כל עיכוב כזה זה עיכוב בתהליך ההפרטה, כל עיכוב כזה זו פגיעה בחברה ופגיעה בעובדים ופגיעה בלקוחות. 

אני רוצה לחזור לעניין השירות, אני רוצה להגיד לכם דבר אחד, חברה, אפרופו 'מסר', ל'מסר' יש אינטרס שהדואר יישאר חלש, ממשלתי, מוגבל, לא יכול להתחרות איתה במכרזים - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, אמרת לגביהם. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

זה נורא חשוב. אם אתם רוצים שירות טוב - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה יושב ראש הדירקטוריון, אנחנו אישרנו פה את תוכנית ההפרטה, אנחנו שולחים מכתב בראש השנה והוא מגיע בל"ג בעומר ואתה עומד ומדבר כאילו אני לא יודע מה. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

קודם כל יש לנו עדיין במה להשתפר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנשים לא שולחים דרך הדואר בגלל שזה לא עובד. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אדוני היושב ראש, לא תשמע מאיתנו שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה, אבל בכל פרמטר, בכל מדד של שירות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

רק העליתם את העמלות. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

בכל מדד של שירות יש קפיצת מדרגה, זמן המענה התקצר, זמן הטיפול בחבילות התקצר, ירידה של 39% בתלונות של הציבור על חבילות ב-2023, שנה שנייה ברציפות, ירידה של 6% בכמות התלונות, ועדיין יש לנו מה להשתפר. כדי להשתפר אנחנו חייבים להפוך לחברה פרטית, בלי זה לא יהיה מי שישקיע במכונות, לא יהיה מי שישקיע באוטומציה ולא יהיה מי שיבטיח את השירות לציבור.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה.

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אני רק מבקש, יש עוד נקודות שחשוב שאנחנו נתייחס אליהן ושמנכ"ל החברה יתייחס אליהן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בסדר, אנחנו נעשה את זה בישיבה הבאה, אני נותן להם את כל הבמה בישיבה הבאה. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אני מבקש שמנכ"ל החברה שלנו יתייחס, זה נורא חשוב. אנחנו נמצאים פה ממש בדלתא של - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

בישיבה הבאה. אורן לביאן.

 << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> 

אני אתייחס בקצרה לכל מה שעלה. שוק הדואר נפתח לתחרות מלאה באפריל 2022 וניתנו היתרים או ניתנו הוראות מעבר, כך גם מרכזי החלוקה, נקבע בו הסדר בחוק שבמהלך ארבע שנים, מאפריל 2022 ועד אפריל 2026, חברת הדואר תיתן את השירות לכל לקוח עסקי ובכלל כך בעלי היתר במחיר עלות בלבד ללא רווח. במקביל נקבעה הוראה שפותחת באופן הדרגתי את מרכזי החלוקה במספר פעימות כך שנכון להיום 55% ממרכזי החלוקה פתוחים ובאוגוסט הקרוב, 2024, צפויים להיפתח 75% ממרכזי החלוקה. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

תוכל להגיד חלוקה גיאוגרפית? 

 << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> 

אני לא זוכר את החלוקה הגיאוגרפית. 

 << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> 

אז שישלח לוועדה, כבודו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אני תיכף אגיד את זה, בסדר. 

 << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> 

כמו כן עם פתיחת השוק לתחרות הוסרו חלק מהמגבלות הרגולטוריות שהיו על חברת הדואר, אבל בוצעו איזונים, למשל מחירים ללקוחות פרטיים, מספר מחירים, עבור דואר רשום, עבור מכתב לחו"ל, עבור מכתב מהיר בארץ, נקבעים בתקנות של שר התקשורת ושר האוצר, נקבעה חובת סבירות על התעריפים, נקבעו מנגנונים של הנחות לגבי לקוחות עסקיים וחובת פרסום. 

לגבי בנק הדואר, אני אתקן הגברת שדיברה כאן, הוחלט שיהיה תשלום סביר, יש תחרות במערכת הבנקאית, יחד עם זאת הוחלט בתקנות שעבור מקבלי קצבאות אזרח ותיק, נכות והבטחת הכנסה, הם יזכו לפחות ל-50% מהתשלום הסביר. מה שעורכת הדין דיברה זה על הוראת השעה למשך שלוש או ארבע שנים שבכל מקרה בתקופה הזאת המחיר הסביר אחרי הנחה לא יעלה על מה שהיה קבוע בתקנות אז.

לגבי הסודיות. יש סעיף מאוד ברור של סודיות בחוק הדואר, סעיף 91, אני מזמין את כולם להסתכל. 

כל הרגולציה ברישיון חברת הדואר חלה על החברה גם לאחר ההפרטה למעט שני נושאים, מכירת מקרקעין, שיוסרו המגבלות, ומגבלות מסוימות על פריסת יחידות דואר, נקבעו תקני שירות לגבי זמן המתנה בתור, לגבי זמני מענה במועד, לגבי חובת מתן שירותים בערוצים מקוונים, משך העברת מכתב. 

לגבי מה שהעלו נציגי 'מסר', והם פנו אלינו והם אמורים לקבל תשובה, מרכזי חלוקה עניתי. לגבי מערכת המיקוד, אנחנו שמענו את 'מסר' במהלך השימוע הראשון וקיבלנו - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. 

 << אורח >> אורן לביאן: << אורח >> 

UPU אולי זה חשוב באיגוד הדואר הבין-לאומי, החוק לא מחייב לעשות הליך תחרותי, החוק מאפשר לשר לקבוע מפעיל אחד או שניים. יחד עם זאת הם העניקו לחברת הדואר את הזכות בחוק ולפי האמנה הבין-לאומית, סעיף 3 לאמנת ה-UPU, מי שיכול להיות מפעיל מיוחד חייב לתת שירות אוניברסלי, כך שכרגע כשאין לנו מפעיל אוניברסלי אנחנו פחות עוסקים בזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

יושב ראש הדירקטוריון, אנחנו גם חברי כנסת אז אפשר להגיד עלינו מה שרוצים, אתם בטוחים שהזמן הוא גורם רע לעובדים ולדואר? 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

כן, 1,000 עובדים כבר הלכו הביתה לטובת תוכנית ההבראה הזאת, הם כבר בבית. 4,000 נוספים הם על הידיים שלכם שהם לא יילכו הביתה. אף אחד לא יוכל לפתור את זה אחרי זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

איך אתה מדבר? כך אתה חושב שתביא הסכמות בצורת ההתנהגות שלך? כשאנחנו באים לדאוג לאנשי הפריפריה וגם לעובדים. 

 << אורח >> דוד לרון: << אורח >> 

אני חושב שצריך לדעת את האמת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה רוצה שאני אוציא אותך? 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה אולי דואג רק למקום שלך, בסדר? אולי לזה אתה דואג, עם כל הכבוד לך. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

חבר הכנסת אזולאי, זה לא – 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אתה שמעת מה שהוא אומר? 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

כן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

אז תעיר בבקשה למנכ"ל שלך, אל תיתנו לנו את המוסר הזה כי אנחנו באים לפה ודואגים לעובדים ודואגים לפריפריה, לאותה זקנה שאין לה סניף דואר להגיע.

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אני אומר לך שאין סיבה - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא יגיד לנו על הידיים שלנו, לא על הידיים שלנו? ברגע האחרון תוקעים את זה? 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

אנחנו לא הבאנו את זה ברגע האחרון, זה מאוקטובר. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה אתה רוצה מהם, הם הביאו את זה ברגע האחרון, ינון? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה. אתה יכול לדבר פה בוועדה הזאת, גם כן איזה חוצפה זאת. אמרתם שצריך לעשות את זה מהר מכיוון שאחרת זה יפגע בעובדים. אתם שלחתם אלינו את תוכנית ההפרטה ב-26.3, אני קיימתי דיון ב-2.4, קיימתי דיון. אם זה באמת פוגע בעובדים ואת ההפרטה הזאת היה צריך לעשות מזמן, למה שלחתם את זה רק ב-26.3? 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

קודם כל חברת הדואר היא לא זו ששלחה לכם את תוכנית ההפרטה, רשות החברות פנתה אליכם כבר באוקטובר למיטב ידיעתי. תבדקו את זה, באוקטובר 2023 - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ב-26.3, ב-2.4 עשיתי את הדיון הראשון. 

 << אורח >> מישאל וקנין: << אורח >> 

באוקטובר 2023 כבר הייתה פנייה של רשות החברות אליכם. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ב-26.3 קיבלנו את זה. 

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

אבל הוא מסביר לכם על רשות החברות ואתם ממשיכים להגיד - - - 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

תודה רבה.

 << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> 

מה, הוא טועה? 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אנחנו נקיים את הדיון הבא גם בדרך ההפרטה, נצטרך לאשר את זה, גם בהשקעת בעלים בחברה וגם אנחנו נעבור על טיוטות צו החברות הממשלתיות. אנחנו נצטרך לעבור סעיף סעיף. 

 << אורח >> יובל יעקבי: << אורח >> 

אבל מה קורה לגבי ה - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

אתה לא יכול לדבר באמצע שאני מדבר, עם כל הכבוד. עוד מעט המנכ"ל שלך יגיד שאנחנו אשמים בפיטורי עובדים ואז – 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> 

הוא אמר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >> 

ועכשיו מספרים לי סיפורים על זה שאני קיבלתי הפרטה עוד קודם. ההפרטה פה מונחת, 26.3, יש את התאריך, ב-2.4 קיימתי דיון. הייתי צריך לנהוג אחרת אבל אני לא נוהג אחרת, אני אתן לכם את הבמה בישיבה הבאה, אנחנו נעבור על כל העניין הזה נצטרך או לאשר או לא לאשר את דרך ההפרטה כפי שאתם כתבתם ב-26.3, שעל זה כבר קיימנו דיון, ואנחנו נעבור על הצווים כדי לעבור סעיף סעיף שזה התקנון מחייב אותנו, אנחנו לא נאשר פה צווים בגלל שאתם אמרתם. הניסיון שלכם הוא לא ניסיון כזה שאנחנו יכולים לסמוך עליכם בעיניים עצומות, מה גם שגם אם היינו סומכים אנחנו צריכים לעשות את זה בדרך מסודרת. 

תודה רבה לכם, אני מודה לכם על הדיון. 
 

 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:12. << סיום >>