פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 29 33 הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה 17/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 40 מישיבת הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה יום רביעי, ט' בניסן התשפ"ד (17 באפריל 2024), שעה 10:05 סדר היום: << נושא >> היערכות לחג הפסח - ביטחון תזונתי והפגת בדידות בקרב שורדי שואה וזקנים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מירב כהן – היו"ר חברי הכנסת: ירון לוי מוזמנים: מירי מאיר-שטטמן – מנהלת שרותי פרט, משרד הרווחה והביטחון החברתי מיטל הוברט אשכנזי – מנהלת תחום תיאום מעקב ובקרה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ליזה הירשברג – אזרחית ותיקה, אגף בכיר אזרחים ותיקים, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה ברהן מלדה – מפקח ארצי קהילתי לקליטת עלייה, משרד העלייה והקליטה רעיה שטנר וויכנסקי – מנהלת מחלקה בכירה, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון פנים נטלי גבאי לוי – מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי גלי גז – מנהלת השירות הסוציאלי, המוסד לביטוח לאומי זהבה זלמן – מנהלת קשרי חוץ, מנהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי רינה פינס – חוקרת בכירה, המוסד לביטוח לאומי ד"ר ישי אוסטפלד – רופא ראשי, הרשות לניצולי השואה ד"ר ישי מנוחין – מרכז הפעילות בישראל, פורום ביטחון תזונתי רותי הרבשטיין – מטה הקידום החברתי היהודי-ערבי ביפו ליזי לנדויזה – נציגה מיפו בקי כהן קשת – עו"ד, הפורום למאבק בעוני מהא איברהים – פעילה, הפורום למאבק בעוני יפעת בחר – מנכ"לית ומייסדת, השתחוויה הילי גבאי – פיתוח קשרי קהילה, השתחוויה נמרוד איזנברג – מנהל פיתוח מקצועי, רופאי חלום משתתפים באמצעים מקוונים: מרים בראון – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים הדיל יונס – עורכת דין, משרד המשפטים אלי כהן – מנכ"ל, פתחון לב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהלת הוועדה: אריאלה אהרון רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים – נועם כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות לחג הפסח - ביטחון תזונתי והפגת בדידות בקרב שורדי שואה וזקנים << נושא >> << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בוקר טוב, תודה לכל מי שטרחו להגיע, מהמשרדים, מהארגונים השונים. תודה שאתם מגיעים תוך כדי הפגרה לדיון החשוב הזה של הוועדה למען שורדי השואה. אני אפתח את הדיון הזה כפי שאני פותחת את כל הדיונים שלנו, בתפילה וקריאה גדולה שהחטופים והחטופות שלנו יחזרו הביתה. הידיעות על המשא ומתן שכבר לא מתקיים ועל העסקה שמבוששת לבוא שוברות את הלב וכל עם ישראל מאוחד ברצון ובקריאה להביא אותם הביתה מהר ככל הניתן. כי אנחנו יודעים שכל יום שעובר - פחות אנשים נשארים בחיים, וסופגים התעללויות קשות וקשה להירדם בלילה וקשה לקום בבוקר וקשה לבוא לדיונים פה בכנסת כאילו השגרה חזרה כי היא לא חזרה והיא לא תחזור. אם החטופים והחטופות לא יחזרו עד חג הפסח, יהיה לנו חג עצוב מאוד לכל עם ישראל. אז אני מתפללת וקוראת למקבלי ההחלטות בממשלה לעשות את כל מה שהם יכולים כדי להחזיר אותם. זה הדבר הכי חשוב, אנחנו נפתח עם זה כל יום עד אשר הם יחזרו. אני אעבור לנושא שעל סדר היום. אנחנו רוצים היום בעצם להתעסק גם בסוגיית חוסר הביטחון התזונתי של מבוגרים ושורדי שואה וגם בתופעת הבדידות. אלה שתי סוגיות שהרבה פעמים קשורות אחת לשנייה. זו סוגיה חשובה בכל יום ועל רקע חג הפסח שאוטוטו מגיע, אנחנו רוצים גם לוודא שאנשים לא נשארים לבדם בחג ושיש להם מה לאכול ושכולם מציינים את החג בצורה מכובדת. אז ברקע הדברים אני אזכיר מספר נתונים שדנו עליהם בדיונים קודמים כאן. היו לנו מספר דיונים בוועדה הזו על המיזם. לביטחון תזונתי במשרד הרווחה וגם על הפרויקט לתלושי מזון שהיה במשרד הפנים בצורה מעוותת מאוד, ולא במשרד הרווחה. והתקציב הזה, בעצם היו הרבה דיונים כאן בוועדה שתכליתם הייתה לראות איך מחלקים את התלושים, האם זה באמת מגיע למי שרעב, האם זה באמת פותר את הבעיה של הביטחון התזונתי, כיוון שעשו את זה בצורה מעוותת דרך משרד הפנים ומבחני ארנונה, ולא דרך משרד הרווחה שמתמחה בסיוע לאוכלוסיות נזקקות ורעבות. אז אנחנו עסקנו בקריטריונים ויש על זה גם דיון בבג"צ. התבשרנו שהתקציב שיועד לחלוקת תווי המזון קוצץ בחצי לשנת 2024. זאת אומרת, התחושה הייתה שברגע שבאנו והתערבנו ורצינו שזה יחולק בצורה שוויונית, אז נענשנו והתקציב קוצץ בחצי. וחבל, כי להביא תקציבים למטרה הזו של ביטחון תזונתי זה דבר מצוין וחשוב ואנחנו אמרנו את זה לאורך כל הדרך. רק רצינו שהחלוקה תהיה בצורה שוויונית והוגנת ובאמת תסייע למי שרעב וזקוק לעזרה הזו, לא משנה מה הצביון של החיים שלו, לא משנה איפה הוא גר, מה אמונותיו, פשוט בצורה שוויונית. ולצערי, התוצאה הייתה לא שהקריטריונים שונו אלא שהתקציב קוצץ, שזו ממש לא הייתה המטרה, ועצוב שככה זה הסתיים. אז זה קוצץ, התקציב של המיזם לביטחון תזונתי במשרד הרווחה, למיטב ידיעתי, לא גדל השנה, למרות שעל פי חוק הוא אמור לגדול מדי שנה וזה לא קרה. ובנוסף לכל זה היה לצערי קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, ובין היתר גם בתקציבים לעמותות שמתעסקות בביטחון תזונתי, קיצוץ רוחבי של 5%. אז בעצם קיבלנו מכות מכל הכיוונים. מהתקציב שאמור להיות במשרד הפנים דרך התקציב במשרד הרווחה שלא גדל, ודרך העמותות שגם התמיכה הממשלתית בהם קוצצה, כשברקע המצב הכלכלי והחברתי רק מידרדר והקושי רק מתעצם וגדל. לסבר את האוזן, על פי נתוני הביטוח הלאומי, יש עלייה של 16% באי ביטחון תזונתי, זה נכון לסוף שנת 2023 בהשוואה לשנת 2021. זה מתייחס למספר המשפחות שסובלות מאי ביטחון תזונתי, עלייה של 16%. זה דרסטי, זה דרסטי, וזו נורת אזהרה. וכשיש נתונים כאלה היינו מצפים שהתקציבים יגדלו ולא יקוצצו. ואם מסתכלים על הנתונים בקרב הבוגרים, זאת אומרת אנשים מעל לגיל 18, אז אנחנו על יותר מ-30% מכלל הבוגרים בישראל שחיים באי ביטחון תזונתי. זה מחריד, ואלה נתונים של הביטוח הלאומי, אני לא הבאתי נתונים של עמותות וגופים אחרים שלפעמים המספרים שם הם אפילו חמורים יותר. אני רק אזכיר ברקע הדברים שיש את המועצה לביטחון תזונתי, שעם פרוץ המלחמה הבינה שיש פה אירוע מאוד גדול שגם יפגע באלה שהם חלשים ביותר מלכתחילה. הם הגישו מסקנות של צוות מומחים למשרד הרווחה, האירוע הזה קרה בדצמבר. למיטב ידיעתי, זה לא יושם, אבל אנחנו נבדוק את זה לעומק עם נציגת משרד הרווחה, ואנחנו בעצם נבקש היום בדיון לקבל תמונת מצב עדכנית ממשרדי הממשלה, איך מתמודדים עם סוגיית האי ביטחון תזונתי, הרעב והבדידות בקרב מבוגרים ושורדי שואה בפרט. אז אני אפתח את הדיון לדוברים ולדוברות שהוזמנו. אני מציעה להתחיל עם הביטוח הלאומי כדי לקבל תמונת מצב על הנתונים. כמה אנשים באמת סובלים מאי ביטחון תזונתי? האם יש לנו נתונים מאז פרוץ המלחמה? מהן המגמות בשטח? אז מהביטוח הלאומי אמורה להיות פה זהבה? או רינה, נכון? מי שתבחרו, או נטלי, מי שתבחרו שתייצג את עמדתכם. << אורח >> רינה פינס: << אורח >> רינה פינס, חוקרת בביטוח לאומי. אין לנו נתונים מעודכנים מעבר למה שאמרת, אנחנו עכשיו עומדים לצאת במחקר אי ביטחון תזונתי חדש, מיד אחרי החגים, שיבחן מה קורה בשנת 2024. לכן יש לנו בעצם רק את הנתונים הקודמים, כפי שאמרת, מעל ל-30% אי ביטחון תזונתי בנפשות בוגרות. אנחנו ממשיכים גם לנתח את זה לקבוצות אוכלוסייה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את יכולה לומר כמה זה בהשוואה לשנים קודמות? זה 30.9%, נכון? << אורח >> רינה פינס: << אורח >> כן. תראי, מה שאמרת זה נכון, אבל בשנים קודמות השתמשנו בדרכים אחרות לנתח את האי ביטחון תזונתי, לכן לא באמת ניתן להשוות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה השוני בשיטת המדידה? << אורח >> רינה פינס: << אורח >> אנחנו עברנו לשאלון מקוצר, בעבר היו שואלים שאלון ארוך, ועברנו לשאלון מקוצר בשביל שנוכל לעשות ניתוח כל שנה שהוא יהיה יותר מהיר. לכן רק מ-2024 נוכל בעצם להשוות ל-2023, אבל כן, היה את הגידול שאמרת. בעבר האי ביטחון היה 18% ועכשיו הוא מעל 30%, אבל זה באמת נעשה בשיטות אחרות שיכול להיות שהשפיעו על התוצאות. גם בעצם פנינו לאוכלוסייה ערבית בערבית, שזה משהו שלא היינו עושים בעבר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז את אומרת שיכול להיות שהמספר עלה גם כי זה יותר נגיש להם. << אורח >> רינה פינס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הבנתי. האם יש לכם דיווחים מלשכות הרווחה, מהשטח? עזבי עכשיו רגע מדגם מייצג של כך וכך אנשים, בסוף בסוף יש לכם הרבה מאוד אנשים בשטח בכל עיר ועיר, הם פונים אליכם עם מצוקות, יש לכם אנשים שאתם מלווים באופן קבוע ואני מניחה שלאור המלחמה הגיעו גם אנשים חדשים. האם אתם יכולים לתת איזו שהיא תמונת מצב מהפניות של לשכות הרווחה? נטלי? בבקשה, שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> נטלי גבאי, מנהלת אגף סיעוד, ביטוח לאומי. קודם כול, אנחנו לא מטפלים בפניות האלה. לא קיבלנו המון פניות, אבל אנחנו גם לא הכתובת לפניות האלה וחשוב לומר, כי גם כשאנחנו נתקלים בפניות מהסוג הזה אנחנו מתקשרים בקשר ישיר עם הרווחה שהם בעצם אמונים לטפל בזה. אני כן יכולה לומר שדווקא בשלב של המלחמה, הביטוח הלאומי והרווחה עוד לפני היו בקשרים מאוד מאוד טובים, אבל גם עכשיו הידקנו את הקשרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אני אפנה את השאלה לרווחה. << אורח >> נטלי גבאי לוי: << אורח >> בדיוק. המגעים גם עוברים באונליין. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר. אז תודה, אם יהיו לכם עוד נתונים שתרצו להתייחס אליהם במהלך הדיון, נשמח. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> שאלת הבהרה. אמרת שזה עלה מ-18% ל-30%, אבל את הנתונים האלה מסרתם לנו כבר בפגישה הראשונה שהייתה פה, זאת אומרת לפני ארבעה חודשים. מאז אתם פשוט מאבדים ומאבדים את הנתונים. << אורח >> רינה פינס: << אורח >> כן, אנחנו אמורים להוציא אחרי החג דו"ח מלא עם פילוחים גם לפי סוגי אוכלוסיות. חודש הבא, אחרי החג, אנחנו אמורים להוציא את הדו"ח על אי הביטחון התזונתי של 2023 עם פילוחים לפי אוכלוסיות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תראה, השאלה שלך היא במקומה. אני לא באה אלייך בתלונות כי את בסוף דרג מקצועי שמתעדפים לו את המשימות ואומרים לו מה הוא צריך לעשות מתי ואת עושה את עבודתך על הצד הטוב ביותר, אני לא באה בתלונות אלייך. אבל הייתי מצפה מהדרג מתווה המדיניות לבוא ולומר, אנחנו בעת חירום, ישנן מצוקות אדירות, היינו רוצים סיסמוגרף להבין האם יש מקומות שצריכים מענה דחוף אד הוק והיינו מצפים לאיסוף נתונים בזמן אמת כשיש משבר כזה גדול. התלונה היא לא כלפייך, את בסוף מבצעת את סדרי העדיפויות שמגדירים לך, אבל אני חושבת שהיה מוטב בזמן כזה של מלחמה שהיא גם כל כך ממושכת, כבר חצי שנה, לשים על זה את הפוקוס ולייצר איזה שהוא כלי שיוכל להיות רגיש לשינויים ולאותת לנו איפה צריכים כרגע עזרה דחופה. אנחנו יודעים שבתחילת המלחמה היו המון מצוקות ובעיות, אני מקווה שעם הזמן, אני יכולה להגיד לפחות לפי פניות הציבור אליי שזה קצת נרגע, לא אגיד שאין בעיות בכלל, אבל זה קצת נרגע. אבל היה ראוי לא להמתין כל כך הרבה זמן ולמדוד את זה לפני כן. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> מה גם שהדו"ח הקודם, שר הרווחה מנע את פרסומו שלושה, ארבעה חודשים, אחרי שהוא נגמר והיה מוכן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. טוב, אנחנו תכף גם ניתן לך כמובן רשות דיבור. אני עוברת לבקי מהפורום למאבק בעוני, אני גם אגיד שבקי היא זו שהזכירה לי עד כמה חשוב לפני החג לכנס את הדיון בנושא הזה כי היא בסוף חווה את השטח הכי טוב ונמצאת בשטח, ותודה על כל הפעילות והלב הגדול והעבודה הקשה שאתם עושים. אז אני אשמח שתתייחסי. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה רבה, חברת הכנסת מירב כהן. אחנו באמת מודים לך מאוד מאוד שאת נושאת את הלפיד של הנושא הקריטי הזה, שכפי שציינת, למרבה הצער, הוא ממש לא בראש סדר העדיפויות בתקציב שעבר ולא בעבודת המשרדים, וזה מאוד מאוד כואב לנו ומאוד תמוה. איך ייתכן שבשעה כזאת ועם כל מה שקורה, מקבלי ההחלטות, בעלי התפקידים, לא מזיזים את הדברים באופן דחוף ויסודי? אנחנו בעצם ראינו שאת תווי המזון כאמור לא רק קיצצו בחצי, מה שקראו להם "התווים של דרעי", לא רק שהסכום קוצץ בחצי, אלא מאוד מאוד הפתיע אותנו שלא היה דחוף למשרדים להתכנס ולחלק את זה באופן שזה יגיע לפני פסח לאנשים שזקוקים לזה. אני מזכירה שבעצם הכניסו את הקשישים מקבלי השלמת ההכנסה כקבוצה שמקבלת את הסכום כי הם באמת זקוקים לסכום הזה, והיו לנו הרבה אנשים שפנו אלינו ככה די נדהמים שהם היו בטוחים שזה יגיע אליהם וזה כאמור לא הגיע. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה גם לא יגיע לפני החג למיטב ידיעתך? << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> בטוח לא יגיע לפני החג, כיוון שבעצם בעת שהתחייבו לבחון מחדש את הקריטריונים ובאיזה משרד ראוי להיות ושמחנו מאוד על זה שהם הסבירו שהם בוחנים וכנראה זה יעבור לרווחה וזה מטופל, אבל אז הם הודיעו בעצם שעוד לא התכנסו וקבעו מה הקריטריונים החדשים. והם הודיעו לבית המשפט שכמובן יודיעו מראש, בית המשפט דרש 45 יום, הם ביקשו 30 יום מראש, אבל בכל מקרה היה ברור שהם יודיעו לבית המשפט כשיהיו קריטריונים ורק תקופה ארוכה אחרי זה בכלל יבואו לחלק. זאת אומרת שאם מחר בבוקר הם יושבים וקובעים את הקריטריונים, עדיין אנחנו צופים עוד 45 יום קדימה לפני שזה יכול לצאת לפועל. וכאמור, כפי שכולנו יודעים, כשיש אנשים שמחכים לכספים האלה שיגיעו. גם יש ועדה של מנכ"לים, שאנחנו בעצם פונים אליהם לשמוע את הציבור בנושא הזה כי יש לנו עמדה, מה אפשר לעשות ואיך אפשר. אנחנו מבינים שיש פה גורמים שונים ואוכלוסיות שונות שזקוקות לזה. למרבה הצער, המספר של האנשים שזקוקים לאוכל הוא כל כך גדול שבאמת מאוד קשה לנו להבין את המספרים. 30%, מה זאת אומרת? אבל אלו מספרים כל כך גדולים שבאמת יש הרבה מאוד אנשים שזקוקים לזה, לדעתנו אפשר למצוא פתרונות שיתנו מענה לפחות לחלק מהאנשים וכמה שיותר מהר. עוד משפט אחד כי אני יודעת שהרבה רוצים לדבר, כולל פעילים שהגיעו מהשטח ומאוד חשוב לשמוע אותם. עוד משפט שחשוב לי לומר זה שדנו הרבה גם בוועדה הזאת על מיצוי זכויות, על מה קורה לאותם אנשים שלא יודעים להגיש בקשות. אז לשמחתנו, קיבלו בשלב השני החלטה שהקשישים יקבלו אוטומטית, שזה כמובן קריטי, אבל יש גם אוכלוסיות נוספות שלא מצליחות לעמוד במיצוי הזכויות. והתהליך שזה עבר היה מאוד מאוד ארוך, עם כוונות טובות והצהרה שיש שמונה מיליון לנושא הזה עם הצעת מכרז כל כך מאוחר ואחר כך גם הוא בעצם לא יצא לפועל וגם התוכן של המכרז הוא לא יעיל בעליל, ובעצם נראה לנו בשלב זה, במבט לאחור, המסקנה שמתבקשת היא שיש אוכלוסיות שבאמת רק הרווחה יכולה לאתר אותן ולהגיע אליהן באמצעות המיזם לביטחון תזונתי. ולכן נראה לנו שצריך לחלק את הכספים, נגיד שליש ושני שליש, הסכום שהיה אמור להיכנס למיזם, להמשיך להגדיל אותו, של ה-90 מיליון לפחות יכנס למיזם ויגיע לאוכלוסיות שלא יודעות להגיש את הבקשות לבד, ואת היתר אפשר כבר לחלק לפי הקריטריונים האוטומטיים שנקבעו. שוב, תודה לך על קביעת הדיון ואני מקווה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תתייחסי בהמשך הדיון גם לדברים שנאמרים כאן. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> תודה רבה לך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> חבר הכנסת ירון לוי, כשאתה רוצה, תגיד לי וניתן לך את רשות הדיבור. הייתה עוד פעילה שביקשה. אז רק תזכירי לי את שמך כי את לא כתובה לי. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> אנחנו שתינו נדבר. אני רותי הרבשטיין, אני ריכזתי ביפו את הנושא של הנגשת תווי המזון, את הזכאות. חשבתי שזה תהליך פשוט, הסתבר שלא. היום אני רוצה לספר לכם מה קרה לאנשים שלנו ביפו. אני קוראת לזה השלב השלישי של המימוש של ההחלטות של אלה שכבר יש להם זכאות אחרי שהם עברו את האישורים של העירייה, שזו הייתה דרך חתחתים. קודם כול, לצדי עבדה ליזה, פעילה מהשטח, יש עוד הרבה מתנדבים שעזרו להגיע לאותן אוכלוסיות שאף אחד לא מכיר אותן, גם לא ברווחה או שרק חלקם מוכרים ברווחה. עכשיו, אנחנו טיפלנו במעל 56 פניות שמילאנו ושהגשנו לעירייה, מתוך זה, קיבלנו אישורים ל-18 משפחות שקיבלו זכאות, זה לא אומר שלאחרים לא מגיע, הם אולי עברו את הקריטריונים בעשרה שקלים. אין שום דרך לערער, להרחיב, לדבר על ההחרגות, על ייחודיות בתוך התהליך הזה. זה פשוט קובעים, ארנונה, גמרנו, הם לא מבינים בשום דבר, הם לא יודעים שיש בני אדם. אז זה עבר - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, וזה הפרויקט של הרווחה, לא של הפנים? << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> לא, זה הפרויקט של דרעי. בלשכת הרווחה, עובדות סוציאליות אמרו, מה? את קיימת? לא ידענו עליכם, היינו מפנים, אין לנו איך לטפל בדברים האלה. זה בלשכת הרווחה של יפו. אני רק רוצה שתבינו, 56 אנשים הגישו, 18 קיבלו זכאות; כמה אנשים קיבלו את התווים? שלושה. שלוש משפחות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וואו. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> זה מטורף. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תהליך מיצוי הזכויות מאוד מאוד מסורבל. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> לא, הבעיה היא בפתחון לב. תראו, יש שתי בעיות. יש בעיה שעד שמקבלים זכאות, ואז העירייה צריכה לשגר את זה למשרד הפנים ולפתחון לב, שזו העמותה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אגב, פתחון לב הוזמנו? נמצאים כאן? בזום, אוקיי. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> העירייה החליטה משום מה שהם מרכזים את כל הבקשות ומשגרים רק פעם בשלושה חודשים. פעם בשלושה חודשים לאנשים הכי עניים, ש-150 השקלים האלה שהם יקבלו כל כך משמעותיים. ביקשתי שיעשו משהו לפני הרמדאן, הרי ביפו רמדאן זה כמו הפסח בשבילנו; וכלום, שום דבר. אז זה שוגר פעם בשלושה חודשים אחרי שריכזו, הם כמובן מחליטים מתי. פעם היה בסוף נובמבר, פעם היה איפה שהוא באמצע פברואר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש רשויות שכל יום דואגות לשגר. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> עיריית תל אביב לא יודעת. היא גדולה ולא יודעת. עכשיו זה מגיע לפתחון לב, בפתחון לב הם לא מתפקדים, הם הפסיקו לתפקד. הם אומרים לי שאין שליחים כי יש מלחמה, אז בגלל זה אנשי יפו לא קיבלו את התווים שלהם. אחר כך הם אמרו לי, טוב, תשלחי את האנשים לפתח תקווה, למשרד שלנו, ונראה אם יש לנו את הכרטיסים או אין לנו את הכרטיסים, זה הכי טוב בפתח תקווה. מסתבר שהם פתחו משרד בתל אביב, אבל האישורים נמצאים רק בפתח תקווה, אז הם לא יכולים אפילו לשלוח את היפואים לתל אביב. עכשיו, שתבינו, לצאת מיפו בשביל הרבה מהמשפחות העניות האלה, שאין להן את המיומנויות, זה כמו לנסוע לחוץ לארץ, זה פחות או יותר הסיפור. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, הייתי רוצה לתת לפתחון לב להתייחס, הם נמצאים בזום. תשלימי את דברייך ונעבור לפתחון לב. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> אני מאוד אשמח. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, תשלימי תחילה כי את מעלה בעיות אופרטיביות, אז בואו נשמע אותן. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> נכון. אז זהו, עכשיו, אני רוצה להגיד שאני חושבת שרק כשרואים את התמונה, עוד משפחה ועוד משפחה ועוד משפחה ורואים את התמונה במרוכז, מתחילים להבין כמה העסק הזה בעייתי. ולכן, מה שיש לבקי להגיד על הפרויקט שהם עשו, פרויקטים אחרים, אני לא יודעת אם זו בעיה של יפו או בעיה של עוד מקומות בארץ, שווה לבדוק את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. אז נעבור לאלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, גם נשמח לשמוע את העדכון הכללי שלך על סוגיית האי ביטחון תזונתי וגם עלו פה טענות נקודתיות, נשמח שתתייחס. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> שלום, גברתי היושבת ראש. שלום לכולם, אני אגיד כמה דברים. קודם כול, אגב בתקופה של שינוי קונספציות, אז אנחנו נמצאים בדיון הזה עכשיו הרבה בגלל חלק מהאנשים שנמצאים פה בדיון שעשו כל מה שאפשר כדי לעצור את הפרויקט הזה, ועכשיו אני שומע שמתלוננים למה הפרויקט לא מתקיים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אלי, זה לא נכון וזו אמירה לא נכונה. זו ממש הטלת דופי באנשים שבאו לדרוש שוויון ולא לעצור, אלא לעשות את זה לא בדרך עקומה. אף אחד פה לא ביקש לעצור. מעולם ובכל הדיונים שהיינו כאן, אף אחד לא רצה לעצור את הפרויקט; כולם רצו את הפרויקט, רק שיחולק בצורה שוויונית, זהו. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות. יש עובדות שאנחנו נסכים איתן, מפרויקט של מיליארד שקל, אנחנו עומדים עכשיו על 300 מיליון שקל שמתנדנדים כן או לא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וזו אשמת הרעבים שלא קיבלו בפרויקט הראשון, אלי? זו אשמתם של הזקנים ושורדי השואה שלא קיבלו בקריטריונים הראשונים את תלושי המזון? עליהם אתה מטיל את האשמה? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו לא מדברים על מה שהיה בסבב הראשון. בסבב הנוכחי, 40% ממקבלי הכרטיסים - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, הדיונים שהיו פה והאנשים שהיו פה ביקשו להתאים את הקריטריונים כדי שעוד נזקקים יקבלו, הם לא ביקשו לקצץ את התקציב, להפך. כל הזמן אמרנו שזה תקציב ראוי וטוב ששמים על זה כסף קואליציוני, רק שיעשו את זה בצורה שוויונית ולא פוליטית, זה כל מה שהיה. וחבל שאתה מטיל את האחריות על אנשים שביקשו שוויון, במקום על פוליטיקאים שברגע שזה לא ענה על האינטרס הפוליטי שלהם קיצצו את זה. זה לא ראוי. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> את יודעת שאנחנו חלוקים על זה שזה פרויקט שענה על אינטרס פוליטי של אנשים. אני, מהיכרות עם העובדות ועם המספרים - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אם אנחנו חלוקים, אני מציעה לך לא להיכנס לפינה הזו כי אני לא אשמע דברים כאלה ואשב בשקט. זה לא הוגן שאתה מטיל רפש בפעילים חברתיים שבאו לבקש שוויון, וזה שבמקום לעשות שוויון קיצצו את התקציב – זה אות קין לא שלהם. לא שלהם. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> בגלל שאני אומר את עמדתי אני אומר את עמדתי. לגבי נתונים ספציפיים, אגב היכרות עם נתונים, נכון להיום, למעלה מ-88% מהכרטיסים נמצאים אצל אנשים, אוקיי? מתוך 100 מיליון שקלים שהיו לנו לחלק, 91 מיליון כבר מומשו, בסדר? אפשר להבין שהדבר הזה עומד בסתירה גמורה לרוח הדברים שדיברת עליהם כאן. פספסתי מי הייתה הגברת שדיברה לפניי, כמו שהיא אמרה, יש לנו משרד בתל אביב, אז אף אחד לא שלח אף אחד לפתח תקווה, אין שום אישור שצריך לקחת מפתח תקווה כדי להגיע לתל אביב. מי שזו לא תהיה שם, הגברת, גם לבקי וגם ליושבת ראש יש את המספר הנייד שלי, אחרי זה אפשר להתקשר אליי ונפתור כל סוגיה כזו. גם פה, אני אומר, מיצוי הזכויות וזה שדחו אותו בפעימות, היה אמור להיות דצמבר, נהיה מרץ, עכשיו מאי, יש לזה צד חיובי, אבל צריך לזכור תמיד כשעושים משהו גם את האפשרות למשהו שלילי. ומשהו שלילי אומר שמחכים כרגע כדי לחלק את שאר הכסף עד שכולם יעשו את הליך מיצוי הזכויות ויסיימו אותו, בסדר? בסופו של דבר, יש פה מיזם, היחידי, היחידי שנותן בהיקפים משמעותיים מענה לקשישים ולשורדי שואה. ואני שמח מאוד על המאבק שלך, גברתי היושבת ראש, שגם אנחנו היינו שותפים לו, כדי לשנות את זה בין הפרויקט הראשון לפרויקט השני. אני כן מרגיש וחושב שבהרבה מובנים שפכנו את המים עם התינוק ובגלל זה אנחנו נמצאים במצב הזה. אני חושב שיש דברים לתקן בכל פרויקט שעושים. ואם מדברים על עיכובים, כל מי שאומר במילה אחת "יש עיכוב בפרויקט של תווי המזון, בואו נעביר את הפרויקט למשרד הרווחה", הוא חייב לדעת שהמשמעות היא עיכובים של שנים אל מול משרד הפנים בגלל טכניקת פעולה פשוטה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וגם לשנות את הקריטריונים שיהיו שוויוניים זה עיכובים של שנים. אתה אומר כאילו הדבר היחידי שלא לוקח שנים זה לחלק את זה אוטומטית דרך מבחן הארנונה שאין לו קשר בכלל. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> למה? מבחן הארנונה מבוסס על הכנסה, אז למה זה לא בסדר? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כי הנה, מספר פרמטרים. לפעמים יש אנשים שאין להם הרבה ילדים והם עדיין חיים בעוני, אז התקנון פר נפש עושה להם עוול. עיני לא צרה באחרים – שיקבלו, לבריאות; אבל עיני צרה כשבן אדם נזקק ואין לו הרבה ילדים והוא נשאר בחוץ, זה לא טוב. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> קודם כול, אני עוד פעם אומר, אני לא חושב שיש אפס מה לתקן, יש מה לתקן. אני חושב ששפכו את המים עם התינוק כמו שאמרתי, ובוודאי הפתרון לא יכול להיות במהלך של לייצא את זה לרווחה ששם זה ייצור פקק הרבה יותר גדול. אני חושב, זו עמדתי, זו עמדתנו, שני דברים. אחד, שזה פרויקט שסובל מיחסי ציבור נוראיים, ראינו פה דוגמה. מדברים על זה שכרטיסים לא הגיעו, אנחנו מדברים על 91 מיליון שקלים שמומשו מתוך 100 מיליון. 91% אחוז בכמויות האלה של מאות אלפי בתי אב זה חסר פרופורציה לדברים שקיימים וגברתי יושבת הראש מכירה פרויקטים ברמה הלאומית, את יודעת שאלה מספרים מטורפים, בסדר? זה לא משהו שזה, זה בעובדות של מימוש שאפשר לבוא ולראות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אבל דובר על 600 מיליון בשנה, נכון? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> את הכסף קיצצו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל מה עם ה-300 שהיו בהתחלה? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני אשמח שנצא מפה בקריאה משותפת להחזיר את הכסף, זה יכול להיות - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בוודאי, אני קראתי במקור ואנחנו נקרא גם היום שיחזירו את הכסף. בשום שלב לא אמרנו לקצץ את הכסף, רק ביקשנו שיחלקו שוויוני, זה הכול. אבל פה תמיד מצמידים לך אקדח לרקה, או שנחלק את זה למי שאנחנו רוצים איך שאנחנו קובעים או שלא נחלק בכלל. שיפסיקו להלך עלינו אימים, כסף ציבורי, מה, אי אפשר לחלק אותו לפי קריטריונים מקצועיים? או שזה בדרך הפוליטית שלהם או שהם יקצצו? מה זה? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> גברתי היושבת-ראש, שלחתי נתונים, אני אשלח לך עוד פעם, שמראים שזה מחולק בדיוק במגזרים, בדיוק - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני מבינה, אבל למדינת ישראל יש משרד אוצר. משרד אוצר הוא הגוף שמודד ויודע מי מקבל, מי לא. יש משרד אוצר, יש ביטוח לאומי. הם ישבו פה בשורה של דיונים והראו איך הקבוצות הרעבות ביותר לא מקבלות, בעוד אחרות שאינן מוגדרות כסובלות מאי ביטחון תזונתי כן מקבלות. וזה לא היה רק בדיון אחד ולא רק בשני דיונים, ואלו היו נתונים רשמיים של מדינת ישראל. אני כנבחרת ציבור צריכה להסתכל על זה ברצינות. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> - - - אלא על תפיסות ועמדות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ותאמין לי, אלי, כשלנו הייתה את ההזדמנות לעשות מבפנים, לרגע לא חשבנו האם מהלך שאנחנו עושים משרת קבוצה שמצביעה לנו או לא מצביעה לנו. אני הבאתי להעלאת הקצבה של הבטחת הכנסה לקשישים עניים. בדקתי בכלל מה הם, מה הם מצביעים, איפה הם גרים, האם הם הקבוצה הפוליטית שלי? – לא, בחיים לא. אז למה פה צריך לעשות את זה? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> קודם כול, אני הראשון לומר, כמו שאת יודעת, שהזכויות שלכם אדירות וכל מילה ממה שאמרת עכשיו היא נכונה. הפער היחידי בינינו הוא שאני לא חושב, אני יודע כמי שמכיר את הנתונים לצערי, וזו אולי הטעות הכי גדולה של הפרויקט - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עכשיו אני רוצה לשאול עוד שאלה, אלי. אני רוצה רק להתייחס לנתון שלך, אמרת ש-91 מיליון שקלים חולקו, שזה 90%. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לא חולקו, כבר מומשו, מעבר לחולקו. כבר בזבזו אותם ברשתות - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל הסך, עוד לפני שזה קוצץ, זה לא היה 100 מיליון, זה היה 300 מיליון, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 400 מיליון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 400 מיליון. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו מדברים על הכסף - - - 400 מיליון תקוע בצו בג"צ. אנחנו מדברים על הכסף מהפעימה הקודמת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אלי, תעצור רגע. ד"ר מנוחין, תתייחס, ואז אלי. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> הפעימה הייתה של 400 מיליון שהיו אמורים להיות מחולקים על ידי שני ארגונים, ו-400 לחלק לשניים זה 200 מיליון. לכן, אלי, אני אשמח אם תבהיר איך 400 המיליון של הפעימה הקודמת – של 2023 – חולקו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא חולקו. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני אענה. יש שני דברים שצריכים לעשות: אחד, יש מספר רשויות לא מבוטל שלא העביר נתונים עד לרגע זה, בסדר? עכשיו, היות וזה פרויקט ממשלתי אז אתם יודעים שגם אם לא העבירו, מחויבים לשמור להם את הכסף. כי אם יחליטו להעביר בעוד איקס זמן, יבוא אזרח, יגיד אני מגיע לי, אני זכאי, באמת זכאי, חייבים לשמור לו כסף בצד, בסדר? זה דבר אחד. דבר שני, כמו שאמרתי, יש חלק שעדיין לא מומש ויש חלק ששמור לתהליך מיצוי הזכויות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז איך הגעת לנתון 90%, אלי? איך הגעת לנתון של 90% שחולקו? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו קיבלנו הרשאה לחלק 100 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר, אבל אני מסתכלת על התמונה הגדולה. אני מסתכלת על כלל העמותות ועל כלל התקציב שהוקצה לזה, והוא היה 400, הוא לא היה 100. אז מבחינתי - - - << אורח >> אלי כהן: << אורח >> - - - הצד השני פחות או יותר. אני לא מכיר את הפרטים עד הסוף, אבל אלה המספרים. יש 150 מיליון שמחכים שמורים בצד עקב ההליכים המשפטיים והדברים שאמרתי. שאגב, אם יעבירו אותם ממשרד למשרד, הם ילכו לאיבוד. גם ישי ובקי שנמצאים שם מכירים את הסיפור, רק אתמול בפגישה דיברנו עליו. אלה גם 150 מיליון שהולכים להיעלם ואולי גם יש מקום, גברתי היושבת-ראש, מהוועדה שלך לקרוא לזה שאסור שהם יעלמו, וגם כאשר הפרויקט יעבור למשרד הרווחה, שידאגו להעביר גם את הכסף ולא להחזיר אותו לאוצר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אוקיי, זה ברור אבל זה לא קורה. באוטומט, הכסף הזה הולך - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הרבה דברים ברורים פה לא קורים, אבל ברור שזה מה שאנחנו רוצים. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אז אני אשמח אם זאת תהיה חלק מהקריאה של הוועדה בראשותך, שתגיד שהכסף הזה שיועד לפרויקט, אם מעבירים אותו משרד, אחלה. שלא יחזירו את הכסף חזרה בגלל אי מימוש, אלא שיעבירו אותו, אם צריך לשנה הבאה כדי שיהיה אפשר להשתמש בו, לא משנה באיזה משרד ולא משנה באיזה מקום. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור, זה ברור, אני גם אכניס את זה לסיכום. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> ובסופו של דבר, כרגע השורה התחתונה היא שגם אם רוצים להעביר, כרגע יש כסף שמחכה ואפשר בלחיצת כפתור, לפני החג, לפני החג אפשר שאנשים יקבלו את הכסף בלחיצת כפתור וזה תקוע בגלל סוגיות ממשלתיות ו-וועדות או וואטאבר, לא קורה, בסדר? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, למה זה יכול לקרות לפני החג ולא קורה? תסבירו לי למה זה יכול לקרות לפני החג ולא קורה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> יש את העניין של בג"צ שמונע לחלק את זה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בג"צ לא מונע לחלק את זה, בג"צ רק ביקש תשובות לגבי הקריטריונים, תנו תשובה. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> לא, בג"צ מונע את החלוקה של 300 המיליונים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> היא על הקריטריונים. אז למה אי אפשר לתת לו תשובה לגבי הקריטריונים ולהתקדם? << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> ואפשר לחלק את ה-150 לפחות שנשארו להם ברזרבה, ועכשיו זה יחזור למשרד האוצר. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> הם עצרו את הכסף לשנה הבאה, כאילו של 2024, לא את הכסף שחולק, שהיה מיועד כבר לחלוקה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אלה 300 שמחכים, נכון? אם היו בסך הכול 400, 100 נגיד חולקו. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> לא, בטח 100 כולל חב"ד, גם כן חילקו, אז בסביבות - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> 200. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> - - יש 300 של 2024, היום עומדים. יש 150 מ-2023 שמחכים שיסיימו את האישורים ואי אפשר לחלק אותם בגלל הייעוץ המשפטי. כי זרקו קודם כול את 150 המיליון האלה בלחיצת כפתור. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> טוב, אני ברשותכם רוצה רגע לעבור למשרד המשפטים, אולי הוא יוכל לעזור לנו עם זה. יש פה מישהו, מישהי? מרים ממשרד המשפטים נמצאת בזום? אנחנו נודה לך אם תתייחסי לסוגיה הזו, גם של מה קורה עם הקריטריונים וגם האם באמת יש פה 150 מיליון שקלים שניתן לחלק בקלות לפני החג. << אורח >> מרים בראון: << אורח >> ברשותך גברתי היושבת ראש, הדיל מטעמנו תענה לזה. אז אם אפשר לאפשר לה לפתוח את המיקרופון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בשמחה. אבל למיטב ידיעתי היא לא התחברה כנראה לקישור או משהו, אני לא יודעת. << אורח >> מרים בראון: << אורח >> אני רואה אותה נמצאת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> טוב, אז איך נתקדם מכאן? אני אשמח שאת כנציגת משרד המשפטים תשיבי. << אורח >> מרים בראון: << אורח >> אז אני אגיד לה שתכתוב לי ואני אגיב, גברתי, שנייה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> טוב, אני אתן רגע התייחסות למשרד הרווחה, תנסו לגשר על הפער הטכני הזה ונחזור אלייך עוד חמש דקות, בסדר? נציגת משרד הרווחה, כן. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> שלום, לפרוטוקול, מירי מאיר שטטמן. אני באתי עם הנתונים שיש לי להיערכות שלנו לחג הפסח בנושא של הביטחון התזונתי והפגת הבדידות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קודם כול, האם זה נכון שהפרויקט, המיזם של ביטחון תזונתי לא גדל השנה כפי שמתחייב על פי חוק? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אני חייבת לומר שהמיזם לא מנוהל בתוך מנהל אזרחים ותיקים, אני יכולה להגיד על מה שאני יודעת בתוך מנהל אזרחים ותיקים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אני אודה לך אם תצאי לעשות שיחת טלפון, תבררי עם המשרד ותחזרי אלינו עם תשובה. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> חשוב לי אבל להגיד אילו דברים אנחנו יכולים לתת כרגע לחג כדי שהמשתתפים פה ידעו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בשמחה, אבל אני עדיין ארצה גם את התשובה הזו. אז אין בעיה שתפרטי על תוכניות נוספות, אבל אני ארצה את התשובה הזו, בסדר? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אפשר שאני אגיד ואז אני אצא ואבקש שמישהו יעלה ויענה מטעם הביטחון התזונתי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יעלה או יתן לך את התשובה, מה שנוח לכם. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אין בעיה, אריאלה, תשלחי לי את הקישור לזום ואני אבקש שיעלו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, בבקשה. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אז כאמור, באמת חשוב לנו שאף אחד לא ישאר לבד בחג, לא לבד, לא רעב. אז יש לנו את המיזם של אירוח בבתי אבות ועד היום עוד אפשר להירשם, זה פורסם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מה שהתחיל במלחמה? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> זה משהו שהוא כל שנה והשנה עוד יותר, ביתר שאת. אפשר דרך המחלקות לשירותים חברתיים לפנות ולמצוא את בית האבות הקרוב או המתאים, אפשר להתארח בחג באופן מלא, תשעה ימים, תמיד היה, זה משהו שהוא לא חדש רק למלחמה. או מי שרוצה וזה חידוש, השנה יש גם אפשרות לבוא רק לליל הסדר, מקבלים את הארוחה, את ההסעה ואת החברה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יפה. מי זכאי לזה? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> כל אזרח ותיק שמרגיש שהוא בודד ופונה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אין מבחני הכנסה או משהו? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> הנושא של קמחא דפסחא, זה פרויקט גדול יותר של המשרד שבתוכו גם אזרחים ותיקים וניצולי שואה מקבלים סל בשווי של לפחות 160 ש"ח ויותר, זה תלוי בשיתוף עם איזו עמותה, ככה הסל גדל יותר. יש לנו גם הארוחות החמות כל השנה בשיתוף עם ועידת התביעות, גם בתמיכות כ-2,180 ניצולי שואה מקבלים מדי יום וגם בחג ימשיכו לקבל. לגבי הנושא של המסגרות שלנו, אז לכאורה כל מסגרת שהיא כשרה, אני מדברת על המסגרות היהודיות, כמובן לא רלוונטי במסגרות הערביות שממשיכות כרגיל, המסגרות היהודיות שהכשירו את עצמן לפסח יכולות להמשיך לפעול כרגיל וזו ההנחיה שניתנה. וכמו שביררתי, כ-90% מהן לא פנו לבקש איזה אישור מיוחד על משהו, אז זה אמור להמשיך. הנושא של המלונות, אני יודעת להגיד נתון, אבל אני חייבת להגיד שזה מאוד דינמי אז אל תתפסו אותי על המספר, אבל כמה אלפים במלונות שנמצאים היום, אז הם כמובן שם גם מקבלים את הביטחון התזונתי באמצעות הארוחות, לא ישבו לבד בליל הסדר. או מי שמי לא מתאים לו להישאר שם יכול לעבור למסגרת הראשונה שסיפרתי עליה. אבל בכל מקרה, הנושא של הפגת בדידות שם הוא על ידי מוקדים שאנחנו מפעילים על ידי התקשרות שהמשרד עשה עם כמה חברות וגם שיתופי פעולה שלנו עם גורמים נוספים. הנושא של ביטחון תזונתי גם מקבל אצלנו כל השנה מענה באמצעות המיזם המשותף שלנו עם הקרן לידידות. בתוך סל רחב יותר של סיוע חומרי יש גם את הנושא של - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תגידי, כדי שתהיה לי תמונת מאקרו, פשוט לי, כשאני יושבת בוועדה, קשה לי להבין את ההשפעה של המון המון המון פרויקטים, אני רגע רוצה להבין את התמונה בכללותה. אם יש לי נגיד 30% מכלל הבוגרים מעל לגיל 18 שהם באי ביטחון תזונתי, כמה אנשים זה במספרים? כמה זה 30% מכלל הבוגרים במדינת ישראל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שני מיליון. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שני מיליון. מתוך שני המיליון, בכמה אנשים אתם נוגעים באמצעות כלל הפרויקטים שמנית כרגע? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> קודם כול, אנחנו מדברים על 65 ומעלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אז? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אני יכולה לברר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זאת אומרת, האם את יכולה להגיד לי מה כלל המבוגרים שסובלים מאי ביטחון תזונתי ולכמה מהם אתם מגיעים? כדי שאני אבין עד כמה הפרויקטים שלכם אפקטיביים. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אני אנסה לבדוק. הנתון הכולל - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז אני אשמח לדעת. כי מבחינתי, את יודעת, הכול נשמע מאוד מאוד יפה, אבל בסוף מתקבלות המון תלונות, אז אני רוצה להבין איפה הפערים. זאת אומרת, כמה מוגדרים ומוכרים אצלכם כאנשים בגילאים האלה שהם קהל היעד, וכמה באמצעות הפרויקטים האלה אתם מצליחים לספק להם מענה? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> בסדר, אני יכולה לדבר ספציפית על - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר? וגם תשובה לגבי התקציב של האי ביטחון תזונתי, האם זה לא גדל כפי שמתחייב על פי החוק? אז אנחנו נחזור אלייך בהמשך שוב. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> וגם לגבי הקיצוץ שהיה בתקציב התמיכות, שהיה 46 מיליון שנה שעברה, הוא קוצץ. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, את זה אנחנו יודעים, פה לצערי אין שאלה. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> לא, אבל היא אומרת קמחא דפסחא, חולקו 160 שקל למשפחה. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> שווי. לא חולקו. שווי בארגזים, נכון? << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> ארגז ששווה. כמה היה התקציב? כי אם התקציב היה 900,000 אלה לא הרבה משפחות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, בדיוק. אז צריך לראות את התמונה הגדולה. אני אתן לחבר הכנסת ירון הלוי ומיד אחריו אנחנו נחזור לנציגת משרד המשפטים כדי להבין האם ניתן לשחרר את הכסף שתקוע, 150 מיליון שקלים עוד לפני החג. אז חבר הכנסת לוי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה, יושבת הראש. בהחלט, זה דיון מאוד חשוב, כולם שכחו ואת תמיד מראה לנו שהנושא בלבך. בתפקידי הקודם, למי שלא מכיר, אני הייתי סגן ראש עיריית בת ים עד לא מזמן. הקשר עם מירב, אני הכרתי אותך כשהיית שרה לשוויון חברתי, הייתי אחראי על מרכז צעירים והפגת הבדידות, החיבור הבין-דורי, כל הדברים האלה שהמשרד עשה, אנחנו הרגשנו את זה בשטח. זה קצת נעלם לאחרונה, לצערי. הייתי רוצה להעלות בעיה וגם כמה שאלות ממש בקצרה. אחת הבעיות גם מכל כל הפרויקטים האלה שהוצגו כרגע, זה שאין מאגר אחד ברשות המקומית שיודע לתכלל את כל האירוע הזה. למה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כאילו כמה אנשים צריכים וכמה מקבלים מהדברים השונים. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> נכון. למה רציתי לדייק אותך, שזה לא שווי, אלא ארגז? – כי יש חלוקה של ארגזים. עכשיו הממשלה באה ואומרת לרשות המקומית, אתם תחלקו. לכם אני אומר, בתור מי שהיה ברשות המקומית, לא תמיד יש את האנשים וכוח אדם שיכול להגיע לאותם אנשים. זה א'. ב', למה הכרטיסים האלה, אותם כרטיסים של דרעי, אם כבר אותו בן אדם הוכר בקריטריונים, למה לא לעשות העברה בנקאית? למה צריך לתת כרטיס? אני יודע את התשובה, אני לא רוצה לקחת את זה למקום פוליטי כי את כבר העלית את זה. בסופו של דבר, רוצים מגע עם בן אדם כי זה איזה שהוא "נתתי לך". חבר'ה, אנשים קשישים, מבוגרים, כשהם רוצים לפגוש או שהם רוצים לצאת רגע מהמקום המאוד עצוב שלהם, הם לא עושים את זה. כאילו, אנחנו היינו שם, אני הייתי פיזית, אין כמו אנשים מהשטח. אף אחד לא ילך לבית מלון, יש לו את הבושה, הוא סוחב איתו את הבושה. קשיש ניצול שואה שנמצא בבית שלו, הוא לא ילך לכל הפרויקטים המדהימים האלה. ואת שאלת שאלה, שאלה מנצחת. כמה מתוך שני מיליון זכאים, כמה מתוך שני מיליון אתם מגיעים אליהם? לא צריך לשמוע את התשובות כי אנחנו יודעים, זה אפילו לא מגיע לעשרות אלפים. בסופו של דבר, העמותות מקבלות כסף, יש את פתחון לב ועוד מספר עמותות. אני רוצה לומר לכם, קרו הרבה מקרים שאנחנו חילקנו גם תלושים, גם סלי מזון וגם פרויקטים חברתיים, ארוחות חמות, לאותם אנשים בזמן שאנשים אחרים שהיו זקוקים לא הכרנו אותם. אז אני חושב שאם יהיה כאן מאגר אחד שלם שמסנכרן בין כל העמותות ובין כל הגופים הממשלתיים, אנחנו נוכל לדעת מי מקבל ומי לא ולא רנדומלית לקבל אקסל עם שמות של אנשים שגם ככה הם חשופים לכל פעיל חברתי. זה נושא מאוד חשוב לפי דעתי ועוד פעם, אין לי זה, קצת עצוב. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן, זה עצוב. תודה רבה, חבר הכנסת לוי. אני פונה לנציגת משרד המשפטים בזום, הדיל, תודה שאת איתנו. נשמח להתייחסות שלך גם על הקריטריונים וגם על האם יש כסף שעכשיו אפשר לשחרר לפני החג לנזקקים. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> שלום. אז כפי שידוע, יש הליך משפטי תלוי ועומד ואנחנו נתייחס במסגרת העדכון שנשלח או שהועבר לבית המשפט במסגרת ההליך ולא מעבר לכך. אז הנתונים שידועים לנו זה שחלקות התווים לשנת 2023 לא הושלמה, היה עיכוב בעיקר בשל המלחמה ומשלימים את החלוקה של תווי המזון, במיוחד לגבי האוכלוסייה שלפי הקריטריונים אמורה להגיש בקשה פרטנית יזומה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל הטענה של מנכ"ל פתחון לב פה הייתה שזה לא מתעכב בגלל המלחמה, שזה מתעכב בגלל בית המשפט. מתעכב בגלל דברים שעומדים בבית המשפט ובגלל זה 150 מיליון שקלים לא מועברים, זה מה שהוא טען פה. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אני אדייק את הדברים. לגבי 2024, בעצם כרגע אין שום התקדמות כי ממתינים לפורום המנכ"לים שיסיים את העבודה שלו ביחס להמלצות, גיבוש המלצות שמתייחסות הן לזהות המשרד שיבצע את חלוקת התווים המיועדים לשנת 2024 והן לשאלת התשתית העובדתית והמשפטית שאמורה גם להיות מועברת למשרד המשפטים לצורך המשך בחינה. אז מבחינת משרד המשפטים, הוא לא הגורם הרלוונטי לשאול אותו שאלות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל זה 2024, אני מדברת על 2023. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> שוב, זו לא שאלה שצריך להפנות למשרד המשפטים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל מנכ"ל פתחון לב שנמצא בשטח אמר לנו שזה רק אצל משרד המשפטים. זאת אומרת שזה רק בכל מה שנוגע לבג"צ ולדיונים המשפטיים. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> אני מתנצלת, לגבי 2023, כרגע שום דבר לא מתעכב בגלל משרד המשפטים. כן אנחנו יודעים שאושרה בוועדת הכספים העברה של יתרת הכספים משנת 2023 לצורך המשך מימוש בעצם בשנת 2024. ולגבי 2024, הבחינה המשפטית שאמורה להתבצע על ידי משרד המשפטים ממתינה בעצם - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, זאת פשוט נקודה מאוד קריטית שיש גרסאות סותרות בין אנשים שונים. יש פה מישהו ממשרד הפנים? ביקשנו שהוא יגיע. לא הגיעו? גם לא בזום? הבנתי. קודם כול, זה ביזיון שמשרד הפנים פעם אחרי פעם לא בא לדיונים האלה. הוא לקח על עצמו את התקציב ואת האחריות בנושא הרגיש הזה, אבל לא לוקח על עצמו את האחריות להגיע לדיונים וכך בעצם אנחנו פשוט לא מצליחים לקבל תהליך שמנוהל בצורה שקופה ואחראית ואפשר לקבל תשובות לשאלות בסיסיות. אז זו פשוט בושה, ההתנהלות של משרד הפנים. גם לקח אחריות על הדבר הזה וגם לא טורח לבוא ולדווח לציבור מה הוא עושה עם הכסף והאם אנשים רעבים יקבלו את התלושים לחג. ממש בושה. ואנחנו כמה ימים לפני החג. אני רגע רוצה להבין לפחות ממך, למרות שחסרה לי פה חוליה של משרד הפנים שהוא זה שאמור להוציא את הכסף, אז אני לא יודעת איפה זה עומד, וכמובן שהזמנו אותו ותזכרנו אותו שוב ושוב ושוב, אבל באמת, הזלזול הוא אין סופי. את אומרת, כל הכסף שהיה ב-2023, לכם אין נגיעה לזה. הדיונים המשפטיים נוגעים לתקציב של 2024 בכלל, מחכים לוועדת מנכ"לים שתגיד באיזה משרד ולפי איזה קריטריונים, 2023 לא קשור בכלל. << אורח >> הדיל יונס: << אורח >> זאת ההתחייבות. ההתחייבות לבחור את הקריטריונים היא בעצם ליישום בשנת 2024. ולכן, כרגע בעצם יש השלמה של מיצוי זכויות שלגבי התווים שהיו אמורים להיות מחולקים ב-2023, זה התעכב ולכן זה גלש גם ל-2024. וכרגע יתרת התקציב שהייתה לצורך היישום ב-2023 הועברה לצורך השלמת החלוקה בעצם ל-2023. אבל כאילו כרגע בעצם כל היישום נוגע להשלמה של חלוקת תווים שהייתה אמורה להתבצע ב-2023. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הבנתי, תודה לך. אני רוצה לחזור לאלי כהן מפתחון לב, אחרי ששמענו את התשובה שלך שהיא מאוד ברורה. אלי נמצא איתנו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מסתמן שלא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, כי הטענה ששמענו ממי שמבצע את זה בפועל לא עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו שומעים ממשרד המשפטים. בעצם המצב בפועל אומר שכל התקציבים ל-2023 בכלל לא נידונים בבית המשפט, רק התקציבים לשנת 2024. אמש, בוועדת הכספים העבירו את הכספים שהצטברו, את היתרה שהצטברה בשנת 2023 ולא מומשה לשנה הנוכחית, כך שאין מניעה לממש את זה. ולכן השאלה אינה שאלה משפטית, אני יודעת שתמיד הכי קל להגיד בג"צ אשם, אבל מה לעשות? זו לא העובדה במקרה הזה וצריך להבין איפה זה נופל בכל זאת, כי זו לא סוגיה של דיוני בבית משפט. אלי הצטרף חזרה? אתה איתנו עכשיו? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אלי, אתה שמעת את התשובה של נציגת משרד המשפטים? << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, היא אמרה, הדיונים בבג"צ בכלל קשורים אך ורק לשנת 2024 ולתקציב שיועד לשנת 2024. התקציב שהיה בשנת 2023 לא נידון בבג"צ ולא ממתין להכרעה מכל סוג שהוא ולמעשה, אתמול ועדת הכספים העבירה את הרזרבה שהצטברה ב-2023 ל-2024 ואפשר להשתמש בה, אין מניעה משפטית. אז הטיעון הוא טיעון לא נכון. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> קודם כול, שמח לשמוע שהעבירו ל-2024, זה כבר - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה קרה אתמול בלילה והעבירו ל-2024. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אבל ב-2024 כן יש מניעה להשתמש, לא? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, אבל אלה תקציבים שונים. התקציבים של שנת 2024 ממתינים להכרעה של ועדת המנכ"לים הבין-משרדית שאמורה להכריע האם זה יושב במשרד הפנים או במשרד הרווחה ומהם הקריטריונים, הם עדיין לא סיימו את עבודת המטה שלהם. זה לגבי התקציבים ל-2024, התקציבים שהוקצו ב-2023 הועברו ל-2024 כדי שיהיה ניתן לממש אותם ואין עליהם שום מגבלה, אותם כספים שאתה דיברת עליהם. עכשיו, משרד הפנים, כנראה הפרויקט לא מספיק חשוב למשרד הפנים אז הם לא טרחו להגיע לדיון למרות התראות ובקשות חוזרות ונשנות. אז אנחנו לא יודעים מה הם עושים עם הכסף כי הם לא טורחים לבוא ולהשיב. ואתה, כמי שמפעיל בשטח, קיבלת מידע לא נכון. כי זו לא סוגיה שנידונה בבג"צ, ובג"צ לא זה שמעכב את זה. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לא, לא, לגבי 150 המיליון, אנחנו ביקשנו להעביר כדי שיהיה אפשר להשתמש. אם יש עדכון מאתמול בלילה שזה קרה, אני שמח מאוד. אני מפה אצור קשר עם המשרד ואנסה לקדם לפחות - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אז אנא תשיבו לנו ותגידו לנו האם באמת אפשר לחלק את זה לפני החג כפי שטענו שאפשר. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אנחנו עשינו עבודה קשה כדי שזה יקרה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כיוון שמשרד הפנים לא משתף פעולה, אז אנחנו נשמח שאתה תנסה לברר. אנחנו גם ננסה, אבל לא קיבלנו תשובות, ועל פניו אין מניעה שאנשים יקבלו את זה לפני החג. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> אני מאוד מבטיח לעדכן אותך באופן אישי לגבי 150 המיליון עוד היום. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. אוקיי, משרד המשפטים שמענו. הרשות לניצולי שואה נמצאים? << אורח >> ד"ר ישי אוסטפלד: << אורח >> בוודאי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אתה תרצה להתייחס? << אורח >> ד"ר ישי אוסטפלד: << אורח >> האמת שיש לי מעט מאוד דברים בהקשר הזה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. << אורח >> ד"ר ישי אוסטפלד: << אורח >> את יודעת כמובן שהנושא של ביטחון תזונתי לקשישים לא חונה בהכרח אצלנו, אנחנו שחקני משנה קטנים בתוך המערך הזה. בכל אופן, בכל פעם שמאתרים את הצורך, אנחנו מחברים את הניצול לגוף המתאים, חוץ מזה, מחלקים גם בעצמנו סלי מזון. מעבר לכל הדברים האלו, חשוב מאוד לומר שבאוכלוסיית הליבה שלנו, של ניצולים, מעגל ראשון ושני, אלו שמקבלים מאיתנו קצבאות, אנחנו לא מכירים בכלל בעיה כזו. הבעיה, אם קיימת, היא בעיקר בקרב האחרים שלא מקבלים מאיתנו את המענק החודשי, מי שמכונה מענק שנתי. והטיפול בהם, כאמור, הוא בדרך כלל על ידי הרווחה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שמה כיסי העוני שלנו. << אורח >> ד"ר ישי אוסטפלד: << אורח >> ולא אצלנו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הבנתי, תודה. << אורח >> ד"ר ישי אוסטפלד: << אורח >> הניצולים שלנו מסודרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני עוברת חזרה למשרד הרווחה, יש לנו תשובות או שעדיין לא? << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> לא. אנחנו מנסים לחבר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, אז תגידי לי. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אבל אני באמת רוצה להדגיש שככל שיודעים על אנשים כאלה, לפנות ל-118 והמחלקה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל אין שם מענה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אבל רגע, את אורחת קבועה בוועדה, אני חייבת לעלות מהדיון הפרטני על בן אדם כזה או אחר, הוא יכול לפנות למוקד כזה או אחר, לנתוני מאקרו, מה היקף התופעה וכמה ממנה פתרנו. אחרת, אני שומעת המון המון המון רכיבים שלא מתחברים לי לתמונה אחת גדולה. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אני מקווה שיעלו, לא הועברה לנו בקשה כזו מדויקת לפני הוועדה אחרת הייתי באה מוכנה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה, מי שמתעסק בביטחון תזונתי, כשאני מעירה אותו בלילה הוא צריך לדעת. כמה אנשים סובלים מאי ביטחון תזונתי, לכמה הגעת. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> חברת הכנסת, אני מאוד מכבדת את הוועדה ומשתדלת לבוא תמיד מוכנה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני אגיד לך, אני אגיד לך: שורדי שואה, יש 40,000 עניים. אני יודעת להגיד לך את זה גם אם תעירי אותי. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> אין בעיה, אם יוכלו לעלות אני יותר מאשמח שמישהו ייתן, ואם לא, אנחנו נעביר את התשובות. תשאלו את השאלות המדויקות ואנחנו נעביר, אין בעיה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי. אוקיי, אני אעבור לאנשים נוספים שרצו גם לדבר על סוגיית הבדידות. המשרד לשוויון חברתי. חדשה? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא? אז לא הכרנו, אוקיי. שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי, המשרד לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה, מנהלת תחום תיאום, מעקב ובקרה. אז ככה, את מכירה את הפרויקטים היטב, את מכירה כמה אנחנו בתחום הפגת הבדידות פועלים חזק, אז האם את רוצה שאני אשים דגש על מה קורה בשעת חירום או את רוצה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני פשוט ראיתי את הדברים רק בלילה. תראי, קודם כול אני רוצה לוודא שהפרויקטים לא נפגעו מבחינת תקציב במעבר. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> במעבר לא. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הכול המשיך כרגיל? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> המשיך. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני קיבלתי הרבה תלונות על כיתות ותיקים שלא נפתחו. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> נפתחו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כולן נפתחו? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> רגע, בכיתות ותיקים, זה פועל עד ה-31 באוגוסט 2024 ויצא קול קורא חדש לשנה הבאה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הכול נפתח? נגיד סתם, בשלוף מהזיכרון, כפר סבא קיבלתי תלונה. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> תראי, ברמה הנקודתית אני אוכל לבדוק את זה ולחזור בכתב לוועדה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אוקיי, כי אני קיבלתי צבר של תלונות מכמה רשויות. יכול להיות שזה הסתדר, יכול להיות שלא, אני לא יודעת. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> אז חשוב מאוד, אם תוכלו בבקשה להעביר לנו את הרשימה של הרשויות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו תמיד מעבירים. כאילו, למי שאצלכם, אין יחידה לפניות ציבור במשרד לשוויון חברתי, אבל אנחנו מעבירים ללשכת מנכ"ל בדרך כלל. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> אוקיי, אז חשוב באמת שתעבירו את שמות הרשויות ואנחנו נוודא רשות רשות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בואי נוודא שזה הכול קיים. שלישי בשלייקעס חזר? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> כן, חזר ופועל. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> פעילויות ספורט ברשויות המקומיות? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> שעת כושר ברשויות המקומיות – למעשה כרגע ישנה התקשרות קיימת לרשויות מפונות ולמתפנים. לגבי ההמשך, המשרד עדיין לומד ושוקל איך לשכלל את הפעילות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז מבחינתכם הכול כרגיל. זאת אומרת, שום דבר לא נסגר כתוצאה מהמעבר. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> לא, אני כן אגיד שהקשר הרב דורי, אני לא יודעת אם את זוכרת ויודעת, אבל הוא - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> מוזיאון אנו. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> נכון מאוד. הוא פרויקט שכרגע לא פועל וכנ"ל לגבי סטודנטים. אלה שני הפרויקטים שלאחר החופשה, המשרד שוב לומד את הפרויקטים האלה מחדש ורואה איך אפשר להמשיך את הפעילות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לאן לקחו את התקציב? << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> של שני אלו? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. זה כמה מיליונים. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> נכון, נכון. אני לא יודעת את זה, אני אוכל להשיב - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני אשמח לדעת. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> אוקיי. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח להתייחס לכושר. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> שעת כושר ברשויות המקומיות. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> זה פרויקט מדהים. ברווחה בבת ים עשו את זה, היו עשרות, אפילו חצינו את העשרות, מאות קשישים שעשו. לצערי, זה לא המשיך, גם, מטעמי תקציב. אבל זה פרויקט גאוני, אני חייב לומר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני רק אגיד שהתחלנו את הפרויקט הזה על בסיס מחקר של ג'וינט-אשל שהראה שאם נגרום למבוגרים לצאת מהבית לפחות פעמיים בשבוע לפעילות קהילתית ספורטיבית, אתה יודע, להתלבש ולצאת מהבית, הסכנה להידרדרות פוחתת מ-70% ל-11%. תראו איזה כסף חכם, אתה שם כסף על מדריכת כושר, זה גרושים במונחים של מדינה, ואתה חוסך אחר כך את הכסף הגדול במערכת הבריאות, במערכת הרווחה, בבריאות הנפש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעסוק במניעה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> המניעה היא כל כך אסטרטגית ומדינת ישראל לא מספיק שם. אז עשינו ועדת מנכ"לים גדולה עם עבודה על איך לשים את הכסף על מניעת הידרדרות, נחש מה קרה עם זה אחרי שעזבנו, כלום. << דובר >> ירון לוי (יש עתיד): << דובר >> מה שאמרתי, נגמר. זה היה פרויקט מדהים, גם היו אימונים אישיים בתוך הבית, לא רק לצאת החוצה. מי שלא יכל לצאת, היה מגיע אליו מאמן ועושה איתו אימון בבית. חבל שדברים כאלה טובים לא ממשיכים. << אורח >> מירי מאיר-שטטמן: << אורח >> למשרד הרווחה יש פרויקטים למרותקי בית שמגיעים אליהם הביתה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אני יודעת, בטח שיש, אני יודעת. אבל עשינו בזמנו, בקבינט הזקנה, עשינו סדרה של דיונים על איך שמים את הכסף בשלב הפרה. כסף קטן שמה חוסך את הכסף הגדול אחר כך וגם את איכות החיים שלהם. ויש באמת נתונים מדהימים על איך אפשר לעשות את זה אחרת. אבל זה מצריך חשיבה עמוקה ולהשקיע את הכסף במקום אחר. ואפילו האוצר, שהוא הרבה פעמים ראייה ציניקנית – הבין את זה ואני חושבת שאפשר להתקדם לשם, רק צריך מישהו שקם בבוקר וזה הדבר שהכי חשוב לו ומוכן להתפוצץ על זה, לעשות את הכול כדי שזה יקרה. טוב, בסדר. אני אתן לך להשלים את דברייך ונחזור לאלי כהן שמבקש להתייחס, או שהשלמת? זהו? בסדר? מעולה. רק לא רציתי לקטוע אותך. << אורח >> מיטל הוברט אשכנזי: << אורח >> לא, לא, אלא אם כן תרצי דברים נוספים, אז בשמחה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בסדר גמור. אלי כהן, אנחנו חוזרות אליך. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> כן, תודה. רק עוד משפט אחד. אנחנו מדברים פה על היערכות לפסח. אני אומר לכם, אני 13 שנה בפתחון לב ואנחנו בחג הכי קשה שהיה לנו אי פעם מבחינת הדרישה לסיוע, ולמרות שהמדינה לא התערבה בצורה מהותית בתחום הביטחון התזונתי במלחמה ועצירה של תקציבים וכולי, גם את תקציב התמיכות לארגונים שהבטיחו שיוחרג מהקיצוץ הרוחבי, לא החריגו אותו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> נכון. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> לא רק שהוא לא גדל, הוא קטן. אני הייתי שמח מאוד אם אפשר יהיה להוסיף להתייחסות של הוועדה - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנחנו פתחנו עם זה וגם נכניס את זה לסיכום. << אורח >> אלי כהן: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> קיצוץ בתמיכות, אנחנו הזכרנו את זה מספר פעמים וגם נכניס את זה לסיכום, זו נקודה חשובה. דורון רז ביקש להתייחס. הוא לא כאן? אז אני מתקדמת. נמרוד מרופא חלום כאן? אחר כך אני אתן גם למנוחין שוב. כן, נמרוד אנחנו איתך. << אורח >> נמרוד איזנברג: << אורח >> הגעתי כאן לדיון רציני ומשמעותי גם כדי להוסיף את האלמנט שלנו וגם כדי להצטרף לכל מה שאתם עושים. סך הכול, עמותת רופא חלום שמה לה למטרה לקדם את התחום המקסים הזה שנקרא ליצנות רפואית. כולם מכירים, מכירות? נתקלתם בליצנות? << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> בטח, אני רואה בבית החולים כל הזמן. << אורח >> נמרוד איזנברג: << אורח >> זה נכון, הפעילות בבתי החולים היא בסיס הפעילות שלנו אבל אנחנו פעילים גם בהמון המון מוסדות גריאטריים, מוסדות רווחה. המטרה שלנו היא להצליח להביא את האנושיות המשותפת הבסיסית שהליצן הרפואי מייצג לכל מי שצריך אתה, ודווקא למקומות הכי קשים שתיארתם כאן היום. הליצנים הרפואיים, אין להם גיל, ליצן הוא ילד והוא מבוגר בו זמנית. וזה מה שמאפשר להם להתחבר לכל הגילאים וגם בהרבה מאוד מוסדות לשורדי שואה ולתחום הגריאטרי. לליצנים אין זהות תרבותית כזאת או אחרת, הם לא יהודים, הם לא ערבים, הם לא גברים, הם לא נשים. הם יכולים להתחבר לכולם ולהביא את האנרגיה הפנימית הבסיסית, את יכולת ההתמודדות, את האופטימיות, את שמחת החיים דווקא למקומות הקשים, דווקא למקומות המורכבים, זו המטרה שלנו, זו המטרה שלנו. ואנחנו רואים אותה מתבטאת כל יום בפעילויות דווקא בשיתוף פעולה עם כל הארגונים ששמעתי כאן היום. כי המטרה של רופא חלום כארגון היא לא להישאר ארגון סגור, אלא להיפך, להיפתח ולשים רופאי חלום, ליצנים רפואיים, בארגונים השונים כדי שנוכל להביא שינוי, אימפקט אמיתי בשטח. אנחנו רוצים לשמח אנשים, אנחנו רואים את היכולת - - - << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> לנו יש בבית הספר. << אורח >> נמרוד איזנברג: << אורח >> יש לכם בבית הספר? << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> פעמיים בשבוע, ליצנית שבאה, משמחת את הילדים כי כל התקופה הזאת לא הייתה לטובתנו גם. << אורח >> נמרוד איזנברג: << אורח >> בוודאי. << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> ופעמיים בשבוע היא מגיעה, לוקחת את הילדים, כל כיתה לבד, משחקים, צחוקים, בלאגנים, ריקודים. << אורח >> נמרוד איזנברג: << אורח >> צחוקים, בלאגנים, ריקודים, אבל זה עסק רציני. זה מה שיפה, זו באמת הגישה שלנו. הפשטות שאת מתארת, של לשמח ביחד עם החשיבה המערכתית, העמוקה, להביא אימפקט אמיתי, לעשות שינוי. גברתי יושבת הראש, אנחנו וכל הנוכחים כאן, אנחנו באים ואנחנו דרך אגב נשמח מאוד להגיע אליכם לארגונים. להסביר ולחבר ולמצוא את הפרויקטים שבהם ליצנים רפואיים, רופאי חלום, יכולים לסייע באמת בשינוי במערכת. לדוגמה, הליצנות היא בעצם תקשורת, היא האפשרות לדבר. וכל מה ששמענו כאן היום הם המכשולים בזיהוי, בדיווח, בחיבור, בלמצוא את האנשים שבאמת צריכים את זה בשטח, הליצנים הרפואיים הם הגשר הזה. הם יכולים לעזור לאנשים להתבטא, לדבר. להפיג את הבדידות זה אומר בעצם למצוא עוד בן אדם, אוזן קשבת, ומקום להתבטא ולהיות ביחד. המטרות שלנו הן לא להיות לבד, הן להיות ביחד עם כולכם ולהביא באמת את שמחת החיים למי שכל כך צריך אותה. תודה רבה שאפשרתם לנו כאן לדבר ואני רק אסיים באמת בלומר הלוואי שהחג הזה יהיה טוב יותר לכולנו בכל הרמות ובכל הצורות. תודה על העבודה שלכם, תודה רבה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ישר כוח. היה מקסים, אנשים כמוך נותנים אופטימיות שבסוף יהיה פה טוב, כל הכבוד על הפעילות. ישי מנוחין, רצית להוסיף משהו לקראת סיום? << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> כן. שאלת שאלה, כמה אנשים מתוך שני המיליון. אז אלה בערך 5%, 6% שמקבלים משהו מהמדינה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> על בסיס מה? מאיפה הנתון הזה? << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> על סמך זה שיש 26,000 משפחות במיזם לביטחון תזונתי, שזה באמת מטפל בחוסר ביטחון תזונתי, כפול שניים, כי בכל משפחה כזאת יש שני מבוגרים לפחות, אז 52,000. ואם ניקח את המספר, את ששת המיליון קמחא דפסחא ונחלק ל-160 שקל שהם נותנים לחבילה, יוצא עוד 37,000 משפחות. בקיצור, מדובר ב-100,000, 120,000 מבוגרים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> וזה בלי לקחת את הפרויקט של משרד הפנים. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> בלי. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> זה משרד הרווחה. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> וזה אומר שזה בסביבות 5%, 6% מתוך שני המיליון שחיים בתנאים נוראיים של חוסר ביטחון תזונתי ומחציתם בחוסר ביטחון תזונתי חריף. זו הסטטיסטיקה, שחצי מאלה חיים בחוסר ביטחון תזונתי וחצי מאלה חיים בחוסר ביטחון תזונתי חריף. זאת אומרת, בנתונים הישנים שלנו, של לפני המלחמה, על פי הנתונים האחרונים של הביטוח הלאומי מדובר היה על 540,000 משפחות שמתוכן חצי מהן היו בחוסר ביטחון תזונתי חריף. אז אם נגדיל את המספר מ-18 ל-30, אנחנו רואים שמדינת ישראל, ממשלת ישראל, לא לוקחת אחריות מינימלית. עכשיו, אלי כהן לא ציין את זה, אבל מאז ה-7 באוקטובר מדינת ישראל לא נתנה לארגונים שקל אחד כדי לחלק מזון. הכול, וסליחה, אני מתנצל - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> לא, היא לקחה להם. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> לא, היא לא נתנה להם. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> היא לא נתנה, אבל היא גם קיצצה להם את התמיכות. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> זה כבר ל-2024. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> הבנתי. << אורח >> ד"ר ישי מנוחין: << אורח >> מדינת ישראל לא נתנה שקל אחד. עכשיו, הם כן נתנו, כפי ששמענו מאלי, 100 מיליון וגם כולל חב"ד חילק 100 מיליון. היו 200 מיליון שחולקו, אבל מעבר לזה, וזה למשפחות מסוימות שיש בהן הרבה ילדים, מדינת ישראל לא נתנה לארגונים שהם אלה שבסופו של דבר מחלקים את המזון עזרה, תמיכה וכרגיל, חוסר אחריות של ממשלה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה. כן, יפעת בחר. << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> תודה רבה על הדיון החשוב הזה, גברתי יושבת הראש. יפעת בחר, מנכ"לית ומייסדת עמותת השתחוויה. אני רוצה לחבר בין הפגת בדידות לביטחון תזונתי. מה שאנחנו עושים, אנחנו עובדים דרך תיאטרון קהילתי עם קשישים ואוכלוסיות מבוגרות כשאנחנו מגיעים אל הקהילות עצמן ובעצם נותנים לאותם קשישים את הסיבה לצאת מהבית, לקום בבוקר, לבוא לפגוש אנשים אחרים ודרך התיאטרון והבמה הם נפתחים, הם מביעים את עצמם, הם מוציאים את מה שעל ליבם. הם רגע שמים בצד את המחלות והאובדן והבדידות וכל הקושי שהם חווים. וקרתה לנו תופעה שלא היינו מוכנים אליה, גם בקרונה וגם עכשיו במלחמה, שפתאום הקבוצות האלה שהופכות להיות עוגן בחברה ובקהילה ובשכונה שלהם, התחילו לקבל בשעות חירום פניות מחברים שלהם, משכנים שלהם, בבקשה לאוכל, לתזונה. גם חברי הקבוצה עצמה וגם המכרים שלהם. ופתאום מצאנו את עצמנו מנסים לתווך בינם, הם לא רשומים בשום מקום וניסו מוקדם ולא קיבלו מענה, אם הם היו במסוגלות בכלל לפנות לבד. מצאנו את עצמנו מנסים להתחבר לקבוצות וארגונים לוקאליים ומתנדבים כדי לשלוח אליהם אנשים, כדי לעזור להם להתקשר למוקד, כדי לפנות לאנשים שעושים את זה, שיביאו להם את האוכל. וראינו כמה המנגנון הזה של הפגת בדידות ולהביא אותם ולגרום להם להתגבר על מחסום הבושה ולהגיד, אני זקוק לעזרה, כמה הוא חשוב. וכמה חשובות הפעילויות האלה בקהילה כדי לאפשר גם לאנשים אחרים, גם אם הם לא שותפים, לבוא ולראות אנשים כמוהם ולהגיד גם אני צריך משהו, גם אם לא השתלבתי בקבוצה כזו או אחרת, אני זקוק לעזרה. ואנחנו נתקלנו, לא ידענו באמת מה עושים וניסינו לקושש ממה שאנחנו יודעים ויכולים. אני בשאיפה, במטרה, בקריאה, שיהיה איזה שהוא סנכרון בין שני הדברים ושנוכל לעבוד על הדברים ביחד ושנדע גם - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> יש לכם היום חיבור למשרד הרווחה? << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> לא ברמה הזאת, לא ברמה הזאת. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אז מירי אולי תוכלו להחליף פרטים, תגידי להם מול מי לעבוד כדי שכשמוצפים כאלה צרכים יהיה להם מענה. << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> נשמח מאוד. ואז האימפקט יהיה הרבה יותר גדול. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תעשו את הקונקשנים אחר כך, בסדר. ישר כוח על הפעילות המדהימה, ביקרתי שם, מחמם את הלב ויפהפה. << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> את יודעת, ראיתי את כולם שם צוחקים ומבלים וכולם היו נראים לי כאלה מאושרים ואחרי זה תפסו אותי אנשים בצד וכל אחד סיפר לי על מה שעובר עליו. זו ממש זכות גדולה שאתם מצליחים להעלות חיוך על פניהם של אנשים בדרך הזו, שיש להם חיים לא פשוטים בכלל, באמת. << אורח >> יפעת בחר: << אורח >> תודה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> עוד מישהו שלא הספיק לדבר? כן, בבקשה, את תהיי החביבה שלנו, אחרונה חביבה. << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> כן, אני אהיה החביבה. אני ליזה ואני מיפו, אני חברה פעילה בפול טיים ביפו. מתחילת המלחמה, אנחנו האזרחים, גם יהודים, גם ערבים, יחד עם רותי ובעלה רוני ועוד קבוצה של פעילים. לא קיבלנו כספים, לא קיבלנו שום דבר משום מקום, התחלנו לאסוף כספים מהאזרחים הפשוטים ברחבי יפו. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תרומות. << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> התחלנו לאסוף קרטונים ופשוט התחלנו לספק למשפחות עניות ביפו. מצב העוני ביפו, יפו לא במצב הכי טוב בארץ. עקב המלחמה, הרבה נשים חד הוריות גם פוטרו מהעבודה והגיעו למצב שיושבים בבית, לא עובדים, לא הבעל וגם לא האישה, לא יוצאים, לא קל להיות עם כיסוי ראש ולהסתובב ברחבי המדינה. והגענו למצב שעברנו, אנחנו אישית הספקנו לחלק ל-200 ומשהו משפחות. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> 250 משפחות. גיוס כספים כללי, דרך הפייסבוק, דרך - - - << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> קומבינות. << אורח >> רותי הרבשטיין: << אורח >> אילו קומבינות? הרשות המקומית הבטיחה לתת כסף. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> רגע, אנחנו פשוט צריכים להתכנס לסיום, אז תשלימי את דברייך. << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> כן. אז העניין של תווי המזון הוא אחד הדברים הכי חשובים כרגע ליפו. לאנשים שנמצאים במצב עוני עוד לפני המלחמה ומשפחות שידרדרו אחרי המלחמה לעוני. אם לא היה לנו את רותי, אנחנו דבר ראשון לא היינו יודעים על תווי המזון. רותי באה ושמה לנו את זה על השולחן, תקשיבו, יש תווי מזון, בואו נאסוף את המשפחות הנזקקו וניתן להן את זה. אנחנו התחלנו לעבוד כמו פינצטה בשק של אורז. ככה, פשוט לאסוף ומסמכים, ואלה משפחות שהן גם ערביות שלא יודעות לא לקרוא, הן לא מבינות באפליקציות. הצלחנו להביא את 56 המשפחות, מתוך 56, כמו שרותי אמרה, רק 18 אושרו ורק שלוש קיבלו את זה. המצב גרוע ביפו, מאוד גרוע, ואני אחת מהן. אני כרגע יושבת אולי פה ואולי אתם רואים מישהי סבבה, לבושה. אבל אני אימא לשבעה ילדים והמצב לא קל. ולא בגלל שאני לובשת כיסוי ולא בגלל שהחברים שלי או האוכלוסייה שלי ביפו לובשת כיסוי, אנחנו צריכות להתחשבן ולהסתכל אם נגיש, לא נגיש, כן נגיש, כן נלך, כן נעשה. אז המצב לא קל ועם כל הכבוד לפתח תקווה, אף ערביה מיפו עם כיסוי ראש לא תיסע לפתח תקווה. גם אם מגיע לה, היא לא תלך. ואני הגעתי לפה כרגע היום בשביל שתבינו, ולשים ממש פה על השולחן, אני בדרך כלל לא בוכה, אני אישה מאוד חזקה, אבל המצב לא טוב. להגיע, שאני בתור מישהי ממשפחה נזקקת, אני באמת ממשפחה נזקקת, שבא מישהו, שותף שלי, קוראים לו אופיר, אומר, ליזה, תקשיבי, בואי מהמצוקה שלך נעשה משהו חשוב. וחוץ מהקרטונים, התחלנו לעשות כספים, חנות חנות חנות, מפה לשמה, היינו אוספים כספים והיינו מחלקים תמ"לים וטיטולים לתינוקות. הגעתי ל-45 משפחות. מהמצוקה שלי הצלחתי לעזור ל-45 משפחות. ואני הסתובבתי ואופיר הסתובב, דלת דלת, חמישה שקלים, עשרה שקלים, 20 שקל, ועשינו את זה, במשך ארבעה חודשים. אז תשחררו לנו תווי מזון, אנחנו צריכים אותם. זה לא הגיוני שמתוך ה-56 אושרו רק 18, ומתוך ה-18 יש שלוש שקיבלו בכלל. ואני אחת מהן שצריכה לקבל את זה, ואני צריכה את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תגידי, זה משהו שהידרדר מאז המלחמה? << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> כן, כן. אנשים איבדו עבודות. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> כן. זה בסדר, קחי את הזמן, מאוד חשוב לנו לשמוע אותך ותודה שאת חולקת. אני בטוחה שזה לא פשוט, אבל זה חשוב לשמוע את הדברים שלך. << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> אנחנו, אנחנו ערביי ישראל, לא תמכנו ולא תומכים במה שקרה ב-7 באוקטובר, אנחנו לא אשמים. ויש מין הרגשה כזאת שכאילו אתם חייבים להרגיש אשמים; אנחנו לא אשמים. אני, בתור מישהי ערבייה מיפו, את יכולה לשאול את רותי, בדרך לפה ברגל, אני אומרת לכם, מרגישה באנדרטה. אני מסתכלת על אופיר הקטנצ'יק, לי כואב כאימא. אנחנו לא אשמים, אני לא רוצה את ההתעללות הזאת. אנחנו לא צריכים להיענש. קשה לנו. באמת, המשפחות, הידרדרנו, נפלנו. היום אני הלכתי לפתחון לב בשביל לקחת קרטון, והרמתי את הכיסוי לכיסוי של יהודייה, שלא יראו שאני ערבייה. והכי מצחיק, אני אומרת לבעלי, "אל תדבר בערבית, אל תדבר בערבית, אתה מדבר רק בעברית", כי אין לנו מבטא כמו שאתם רואים. ולמרות זאת, הגעתי לשמה, ומתוך הרגל – כי יש לי תינוקת – אני אומרת לו בערבית, "אמיר, תע ח'וד אלבינת" (תרגום: אמיר, בוא קח את הילדה). וכולם נעצרו שמה, מסתכלים עליי ככה. ומהר, אני אומרת בעברית, אמיר, אמיר, בוא, נו, אמיר. כאילו, אני סתלבטית, אני ישר מעבירה נושאים. אנחנו צריכים עזרה, האוכלוסייה ביפו. אנחנו צריכים את תווי המזון ושישחררו לנו, פתחון לב, שזה יגיע אלינו. היה רמדאן לא קל, בקושי אספנו תרומות, לא היה לנו כבר מאיפה. מתחילת המלחמה, 193 יום אנחנו רק באיזה מלחמת קיום לאסוף כל הזמן כספים ולהתארגן. אין לנו, זה נגמר, פשוט נגמר, אנחנו צריכים את זה. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> ברור. ברור שאתם לא אשמים ואתם חלק מהמדינה והחברה שלנו, ואני מצטערת שככה את מרגישה ונעשה מה שאנחנו יכולים לשפר את המצב. << אורח >> ליזי לנדויזה: << אורח >> אני רק שמחה בדבר אחד, שפגשתי אותם. כי עם כל החברות, הפעילות, שהייתי ביפו, הם נתנו לי לעשות עבודת קודש. אין לי מושג איך עשינו את זה, אבל עשינו את זה. עשינו את זה, הבאנו משפחות שבאמת, אספנו אותן, הבאנו אותן, אבל אנחנו לא מקבלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה על הדברים ששיתפת, נעשה ככל יכולתנו ואני שולחת לך מכאן חיבוק גדול, אחר כך אני גם אגש אלייך. דובר אחרון ממש כי אנחנו חייבים לסיים, נציג משרד הקליטה, ברהן, בקצרה. << אורח >> ברהן מלדה: << אורח >> ממש בקצרה, אחרי סיפור כזה קשה לדבר, אבל אני משתתף בוועדה הזו כבר מספר פעמים ואני אתרום את חלקי ואת חלקו של משרד העלייה והקליטה. משרד העלייה והקליטה מלווה, הוא משרד משלים לכלל המשרדים. ככזה, הוא גם נותן כרטיסי מזון לעולים המתקשים ומצויים במצוקה כלכלית. שמעתי 160 שקל פה נותנים; אז אנחנו נותנים 240, וזה מחולק לפי קריטריונים של מספר נפשות בבית. זה נע בין אחד עד שישה כרטיסים. ומאז תחילת המלחמה אנחנו ממש גדלנו והגענו למשהו בסביבות 600 משפחות שכבר חילקנו. בנוסף לזה, יש סיועים נוספים שמי שנמצא במצוקה כלכלית יש - - - מנהל מחוז, שמגיע בין 1,000 ל-2,500, תלוי לפי הרכב המשפחה. דיברנו על בדידות ורופא חלומות, ליצנות רפואית, חלק לפחות מהעולים אצלנו נמצאים באיזו שהיא התייחסות די רחבה ומחובקים. אם זה ברשויות, מלווה עולים, אם זה העובדים של המשרד שפרוסים ב-11 מרחבים ועוד כ-16 סניפים, שרואים, פוגשים ושומעים את העולים. ויש לנו את מקבצי הדיור, סביב הארבעה במספר. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> אנא, תתכנס לסיום. << אורח >> ברהן מלדה: << אורח >> אני מקווה שאנחנו עוזרים לאיזו שהיא הפחתה במספר של שני מיליון נזקקים. אז אנחנו רואים את חלקם ואני מקווה שזה יכנס למספר שמפחית. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> תודה רבה, תודה. אז אני ברשותכם מבקשת לסכם את הדיון, דיון חשוב. נקודה מספר אחת, אני מבקש שמנהלת הוועדה ולשכתי נפנה למשרד הפנים שלא טרחו להגיע ונבין האם יש אפשרות לממש את התקציבים לפני החג, כי בעצם בדיון הזה למדנו שאין שום בעיה משפטית ואף אחד לא מונע מהם לממש את התקציב, ועיניכם הרואות עד כמה זה דחוף. אז אחד, אני רוצה לקבל עוד היום תשובה האם ניתן לממש את התקציבים לפני החג. הרזרבות הועברו בוועדת הכספים ואין מניעה לעשות את זה. זה הדחוף ביותר. סוגיה שנייה זה שעל רקע ה-7 באוקטובר אנחנו רואים שהצרכים הולכים וגדלים. לעומת זאת, ארגוני חברה אזרחית לא קיבלו תוספת ואני חושבת שהמשרדים הנוגעים בדבר, שזה משרד הרווחה בעיקר, צריכים לבחון איך הם תומכים בארגוני חברה אזרחית שעוסקים בתחום הזה, בטח כשתקציבי התמיכות קוצצו לשנת 2024. אני מבקשת לקבל תשובה כתובה ממשרד הרווחה האם המיזם לביטחון תזונתי לא גדל כפי שנקבע ונדרש בחוק, ואם הוא כן גדל, אז בכמה הוא גדל. לא קיבלנו תשובה במהלך הדיון, אז אני אבקש את זה בצורה כתובה, רצוי עד מחר. הביטוח הלאומי, אנחנו מוציאים מהוועדה קריאה לעשות מעקב תדיר יותר של מספר הנזקקים והסובלים מאי ביטחון תזונתי, ובכל מקרה אמרתם שאתם בקרוב עושים מחקר נוסף, אז נבקש שתעבירו לוועדה את הנתונים ואולי תבואו להציג כאן כדי שכולנו נוכל ללמוד מהם. בדיון עלה בצורה מובהקת קושי עם מימוש זכויות של תלושי המזון. יש תקציב של שמונה מיליון שקלים, שפורסם מכרז אך מה שעלה פה בעצם מלמד שלא זכה עדיין אף ספק ולכן - - - << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> שמעתי באופן לא פורמלי שאולי יש זוכה, אבל גם המכרז שיצא - - - << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> החג כבר פה, עד כה לא נעשתה שום עבודה של מיצוי זכויות וכך זה נראה, אנחנו מבקשים להאיץ את התהליך הזה. << אורח >> בקי כהן קשת: << אורח >> או להעביר לרווחה, כי כנראה הם לא מסוגלים. << יור >> היו"ר מירב כהן: << יור >> שיחליטו מי עושה את זה, רק שהעבודה תבוצע. אנחנו קוראים מהוועדה להחזיר את התקציב של הפרויקט לביטחון תזונתי, את 600 מיליון השקלים שיועדו לשנת 2024 וקוצצו בחצי. אנחנו אומרים את זה בצורה הכי ברורה שיש, להקצות את הסכום הזה למטרה הנעלה הזו זה דבר ראוי ומבורך. כל הבקשה שלנו היא שהקריטריונים יהיו שיווניים והסיוע יגיע ליעדו לכל מי שרעב. וצריך להחזיר את התקציב הזה ולא ראוי בעת כזו, עם קושי כזה, כלכלי וחברתי, לקצץ. אנחנו מבקשים שפורום המנכ"לים שעובד על המלצות יקבע בעצם באיזה משרד המיזם הזה ישב, משרד הפנים או משרד הרווחה וכמו כן מהם הקריטריונים. אנחנו מבקשים שהם יסיימו את עבודתם ויציגו לוועדה את המסקנות שלהם כדי שנוכל ללמוד מהם על השיקולים ועל התוכניות לעתיד לפני שיהיה מאוחר מדי. ואנחנו נפנה לפתחון לב מצוקות פרטניות שהוצגו כאן היום בוועדה, ונבדוק איך אפשר לזרז ולתעל את התהליך כדי שאנשים יקבלו את תלושי המזון שכל כך דחופים להם. אני מבקשת, אריאלה, שתרכזי את המקרים שעלו כאן, תעבירי לאלי כהן, מנכ"ל פתחון לב. גם נעזור פרטנית לאנשים וגם נפיק מזה לקחים, איך אפשר לייעל את העבודה בצורה רוחבית. זהו, בזאת אני נועלת את הדיון. תודה לכל מי שהגיע ובמידת הצורך אנחנו נכנס את הדיון שוב עד אשר הפתרונות יגיעו לגמר ביצוע. תודה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:20. << סיום >>