פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 25 הוועדה לביטחון לאומי 07/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 181 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (07 במאי 2024), שעה 10:48 סדר היום: << נושא >> סטטוס יישום חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 – ישיבת מעקב << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מירב בן ארי גלעד קריב נאור שירי עאידה תומא סלימאן מוזמנים: אפרת ליפשיץ פרקש – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי ענבל דואק – מנהלת תחום תכנון ותוכניות, המשרד לביטחון לאומי דוד בבלי – עו"ד, יועץ השר לביטחון לאומי, המשרד לביטחון לאומי אורן ברייט – חטיבת הטכנולוגיות, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי אסף זגורי – מפקד בית סוהר אלה, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי איילת לוי – רע"ן טו"ש, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי עינת קרפל – לשכה משפטית, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי מרדכי דן – רע"ן תכנון והתייעלות, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי בת שבע שרמן שני – סגנית ראש הסיוע, הסיוע המשפטי, משרד המשפטים סאיד תלי – מנהל תחום אלמ"ב, וממונה הערכת מסוכנות, משרד הרווחה והביטחון החברתי הילה בוסקילה – ייעוץ משפטי, הנהלת בתי המשפט אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת גלי עציון – עו"ד, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה, נעמת אבי ילינק – יועץ מקצועי לזכיין, חברת G1 ורד בר – עו"ד, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן אפרת לופו – ארגון חותם אסתר בוכשטב – אימו של יגב בוכשטב, חטוף בעזה קובי בן עמי – אחיו של אוהד בן עמי, חטוף בעזה תמר עשת – בת דודתו של אביתר דוד, חטוף בעזה נטע ברוך – ביתו של יוסי אפלטון ז"ל, נרצח ב-7.10 בקיבוץ בארי מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס יישום חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 19 – הוראת שעה), התשפ"ג–2023 – ישיבת מעקב << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב לכולם, מודה לכל מי שטרח ועשה את המאמץ להגיע לדיון החשוב הזה. אנחנו התכנסנו כאן כדי לקיים דיון מעקב על סטטוס ההיערכות ליישום החוק למניעת אלימות במשפחה, או מה שאנחנו נוהגים לקרוא איזוק אלקטרוני, אבל רגע לפני שאנחנו נדון בסטטוס, אני מזכיר לכולנו שאנחנו 214 יום מאז שנפתחה מלחמת חרבות ברזל. יש לנו עדיין 132 חטופות וחטופים. יש לנו עדיין אויב שאנחנו צריכים להכריע. כוחות הביטחון פועלים בימים האלה באמת במאמץ רב-זירתי אמיתי, כזה שבו בכל המקומות המלחמה נעשית בעצימות מאוד גבוהה, בוודאי בעזה. נחשפנו הלילה כולנו למהלכים לכיוון רפיח ואני מניח שיהיה גם במקביל עם מחנות המרכז וציר פילדלפי. יש שם עדיין אויב. אנחנו שומעים גם את ההתפתחויות בצפון וממש מלחמה שנערכת שם. יהודה ושומרון בימים האחרונים פעילה ביותר. בקיצור, אנחנו מושקעים במלחמה רב-זירתית עם הרבה מאוד כוחות. ביומיים האחרונים גם נאלצנו פעם נוספת לשמוע את ההודעות על "הותר לפרסום" עם ארבעה הרוגים בכרם שלום ושני הרוגים בצפון. זה משהו שאף פעם אי אפשר להשלים איתו. רגע לפני שנתחיל עם הדיון, אני מוצא לנכון להגיד בשמנו תודה לכל מי שנלחם שם עבורנו ועושה את כל מה שנדרש כדי שאנחנו נוכל להמשיך לקיים פה איזושהי שגרה. בתוך השגרה הזאת יש לנו את משפחות החטופים שכשהם מגיעים לדיונים אצלי, אני נותן להם לומר את דברם, אז בבקשה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> שלום, שמי אסתר בוכשטב, אני אימא של יגב. יגב נחטף מביתנו, מהבית שלו בקיבוץ נירים. אני אתחיל בהשתתפות בצער משפחות החיילים. לצערי הרב גם השבוע הצטרפו למעגל עוד משפחות. אני משתתפת בצער המשפחות. השבוע אנחנו כמשפחות החטופים קיבלנו שתי הודעות קשות, אחת על אליקים ליבמן שנרצח עוד ב-7 באוקטובר, וגם דרור אור, שכן יקר, בן של חברים טובים שלי שגם הוא נרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה לעזה. אשתו נרצחה ושני ילדיו היו חטופים. השתחררו. זה העולם שלנו, העולם שלנו סביב החטופים. כולנו משפחה אחת שאנחנו חיים יום-יום את הסיפור העצוב, את הסיפור הכואב. הבן שלי חטוף, נחטף יחד עם אשתו רימון מהבית שלהם בקיבוץ נירים, במקום שהוא גדל, התחנך, ספג את הערכים הנכונים בעיניי, ומהבית הזה הוא נחטף. לשמחתנו רימון חזרה בעסקה הראשונה, וסלח לי צביקה שאני אומרת עסקה כי אני לא יודעת איך לקרוא לזה בשם אחר, כי ככה המדינה קוראת לזה. אני משתמשת במושג שהמדינה קבעה. רימון חזרה בעסקה הראשונה. היא חזרה יחד עם עוד חטופות, עוד ילדים לשמחתנו הרבה, אבל השיקום שלהם לא ייעשה עד שהחטופים האחרים יחזרו. אתמול ביקרתי אותה והביקור אצלה הוא מאוד מאוד קשה כי הדברים שעולים בשיח איתה, הדאגה ליגב, הדאגה המשותפת שלנו. אני מנחשת מה היה שם. אני שומעת מה היה שם, אבל היא הייתה שם. היא חוותה את הרוע, את הקושי, את המצב הבריאותי הקשה של החטופים המבוגרים שהיו איתה במנהרה, את המצב הבריאותי של יגב ושל אחרים, את המצב הנפשי. היא אמרה לי שכשהם היו שם הם האמינו שאנחנו נחזיר אותם, שנדאג להם, אבל אני מפחדת שאחרי כל כך הרבה ימים, אחרי שבעה חודשים יגב ייאבד את האמון שנחזיר אותו. אני מתפללת שהוא עדיין מאמין שאנחנו עושים הכול כדי להחזיר אותו. אני חייבת להגיד שכל יום כשאני קמה בבוקר אני חושבת אם מה שאני עושה זה נכון, אם מה שאני עושה זה מספיק. אני לא יודעת כבר מה לעשות. אני כל הזמן במאבק הזה. אין לי שום דבר אחר שאני עושה שהוא לא המאבק, והמאבק הזה הוא קשה. אני מדברת עם שרים מהממשלה והם אומרים לנו שאנחנו צריכים לשבת יותר בשקט, שאנחנו צריכים לנסוע לארצות אחרות כדי לדבר שם כי פה אנחנו צריכים להיות שקטים, ואני מפחדת שהמדינה מנרמלת את המצב של החטופים, את החיים של החטופים בעזה, שאנחנו מתחילים להתרגל לזה. אם לפני שנה מישהו היה מדבר על חטוף, אזרח אחד, היינו מזעזעים. היום יש 132 חטופים בעזה, חלקם בחיים וחלקם לא, וזה נראה לכולם מאוד נורמלי ששבוע הבא יש טקס יום העצמאות, שעושים טקס משואות כי זה נורא חשוב למדינה להתגאות במה שאנחנו. שום טיפת צניעות, שום טיפה זיכרון מה היה ב-7 באוקטובר שהוא עוד לא נגמר. מבחינתי אני חיה ב-7 באוקטובר ב-06:29 ששמעתי את ה'צבע האדום' הראשון ואת המחבל הראשון מאחורי הבית שלי, ושמעתי אותם. אני חושבת שצריך לזכור שצריך לעשות הכול כדי לקדם עסקה שתעזור ותוציא את כולם כמה שיותר מהר, כי אני חוששת לחייהם של החטופים שעדיין בחיים. אני חוששת מאוד. השבוע פרופ' חגי לוין הוציא דוח על המצב הבריאותי של החטופים בהתאם למה שלמדו על החטופות שחזרו. החטופות חזרו אחרי פחות מחודשיים. החטופים האחרים, הם נמצאים שם מעל שבעה חודשים במנהרות. אף אחד מהם כנראה כבר לא נמצא בדירות מסתור אלא במנהרות שהן מעופשות, לחות, ללא אור שמש. תחשבו, שבעה חודשים ללא אור שמש. אני מבקשת שכל אחד שיכול לעשות מעשה, שייעשה ויבין שהמדינה מספיק חזקה להתמודד עם החמאס אחרי שיחזירו את החטופים. אני כאחת שהייתה שם בעוטף באותו יום נורא, עדיין סומכת על המדינה שהתעשתה ותעשה הכול כדי להגן עלינו, ושתחזיר את החטופים. קודם כל שתחזיר את החטופים ושאחר כך יהיה שיקום לצפון, למצבו הנורא, ולדרום, לכולם. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לך. אני שומע אותך לא בפעם הראשונה. אל תתייאשי. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> אין לי זכות להתייאש אבל זה קשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני יודע. בבקשה. << אורח >> קובי בן עמי: << אורח >> שלום לכולם, אני קובי, אח של אוהד בן עמי שנחטף לפני 214 יום מקיבוץ בארי. כך הוא היה נראה אז. מעניין איך הוא נראה היום. אשתו נחטפה איתו גם. היא חזרה מהשבי אחרי 54 יום והיא פשוט, לצערי אני אשתמש במילה קשה, אבל היא טוטלוס. אני לא רוצה שזה הזיכרון היחיד שאני אזכור מאח שלי. אני רוצה לראות אותו פה בבית. חמאס עכשיו אמר כן לקידום של עסקה. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעשות הכול בשביל שזה באמת יקרה. גם אם יש פערים צריך להתגבר עליהם ולהחזיר אותם הביתה, אחרת אנחנו נקבל לצערי 132 ארונות. מי שאומרים מחיר לעסקה, אין מחיר. אח שלי זה ישות חיים. זה לא מניה בבורסה שאומרים מחיר. אנחנו עברנו חנוכה, עברנו פסח, עברנו פורים. אני שואל, עד מתי? עכשיו אנחנו עומדים שבוע הבא לפני יום העצמאות, אז אין יום העצמאות. אין לתפארת מדינת ישראל אם הם לא פה, החטופים. זה יהיה בושה למדינת ישראל. סליחה על המילים הקשות. לא לתפארת מדינת ישראל. אני מבקש מכם, חברי הכנסת היקרים, להשפיע בכל דרך ולעשות כל מה שאפשר כדי שיהיה אפשר לקדם עסקה. זה חובתכם ואחריותכם להחזיר אזרחים שהפקירו אותם, הביתה בשלום. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה לך. דברים חשובים וטוב שהם נשמעים. בבקשה. << אורח >> תמר עשת: << אורח >> אני תמר. בן דוד שלי זה אביתר דוד בן 23. הוא נחטף מהמסיבה, מהנובה. אנחנו משפחה מכפר סבא. בחלום הכי גרוע שלנו לא חשבנו שנגיע לסיטואציה כזאת, למעמד הנורא הזה שאנחנו נמצאים פה כבר שבעה חודשים. אני לא אוסיף עוד הרבה אבל רק רוצה להגיד למדינה, אנחנו בנקודה קריטית מכל הכיוונים, זה ברור לכולם, מבחינת עסקה, מבחינת לחימה, ואני קוראת לכם, למדינה, לשרים לפעול חכם. אם כל העולם מסתכל עלינו עכשיו, זה הרגע שלנו לנצל את זה. לא לפחד מזה ולא לכעוס עליהם או להתגונן מהם. לנצל את זה. אם כל העולם מסתכל עלינו, אז יש לנו יתרון, אז יש לנו מקום להפעיל לחץ. כמו שאסתר אמרה, אנחנו מסתובבים בעולם. אנחנו מדברים עם כל האנשים האלה אבל אנחנו אולי יכולים להשיג אמפתיה. זה המקסימום. התפקיד שלכם, של המדינה, של הדיפלומטים זה ליצור את הקשרים, את המחויבות, את הערבות שלהם בעסקה לטובתנו. לא לפחד מזה. לנצל את זה. לפעול בצורה חכמה שתעזור לנו. הזמן מתקדם ויש לנו פחות ופחות חטופים להחזיר. כל הדברים האלה שכל כך רגילים לשמוע, שהם נשמעים כמו איזה סיסמאות, זה מציאות. אנחנו כל שבוע מקבלים בשורות על עוד חטופים שנמקים שם. אתמול היה יום השואה ופעם ראשונה כשהסתכלתי על התמונות של המוזלמנים שם, העזתי לחשוב כמה אביתר רזה בזמן הזה. הוא לא בחור גדול. איך הוא עכשיו? אני לא מאפשרת לעצמי לדמיין את זה. פעם ראשונה אמרתי, איך נקבל אותו בחזרה? אני רק מבקשת, תפעלו עם חשיבה קדימה, איך אנחנו מוציאים את החטופים משם. לא רק מה אנחנו עושים עכשיו. מה שאנחנו עושים עכשיו מקדם אותנו. אני כמו אביתר בת 23. אני אמורה לתכנן לי עתיד במדינה הזאת. אני לא מצליחה. זה לא משחרר אותי המחשבה הזאת מה יקרה לילדים שלי פה? מה יקרה אם הם ייחטפו, אם יקרה להם משהו? מי יבוא להציל אותם? מי יבוא לעזור להם? למה לי לחיות ולהקים כאן בית? זה העצמאות שלנו. זה החובה של המדינה, לדאוג לאזרחים שלה. זה הדרישה הבסיסית ביותר ואני מבקשת שזה יישאר בראש מעייננו. כולנו יודעים שהמלחמה הזאת עוד תהיה ארוכה, ואנחנו רואים איך חיילים ממשיכים להיהרג גם במקומות שכביכול טיהרנו ברצועה. לא יהיה ניצחון מוחלט בלי החטופים. אנחנו נביס עוד גדוד, אנחנו נשמיד עוד מנהרות. זה חשוב, אני לא מזלזלת בזה אבל ניצחון מוחלט לא יהיה בלי החטופים, וכל חטוף שאנחנו מאבדים בזמן היקר הזה, מוריד מערך הניצחון שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך, תמר. אני כל כך מבין את מה שאת אומרת וזה כל כך קל להתחבר לזה. דברים חשובים. תודה. עוד מישהו? בבקשה. << אורח >> נטע ברוך: << אורח >> היי, אני נטע מקיבוץ בארי. אני הבת של יוסי אפלטון. הוא נרצח בקיבוץ בארי באותו יום. הרבה מהקהילה שלי נרצחו, חטופים. כל מה שכבר אמרו, אין לי מה להוסיף על זה. אני אדם מאוד עצוב וזועם בזמן האחרון ואני גם יודעת למה, ואז אמרתי, בעצם אני מנסה להתמקד במשהו חיובי. הרבה דברים חיוביים אין לי בחיים כרגע, אבל מה שכן, חשבתי על המילים "עוצמה יהודית". כביכול אני לא בעוצמה יהודית, אבל אני חושבת שיש בי עוצמה יהודית ובכולנו פה, יש לנו עוצמה יהודית. התחלתי לחשוב על המונח הזה, מאיפה זה בא בכלל, עוצמה יהודית. דבר ראשון, רובנו פה יהודים וגם מי שלא, חי במדינה שהיא באמת ארץ הלאום של היהודים, אז אוקיי, זה הסיפור שלנו, יהדות. אנחנו נשענים על הסיפור שלנו. זה הנרטיב שלנו. מה זה עוצמה? עוצמה זה עצם מעצמותיי, זה עצמי-אני, והעוצמה היהודית מבחינתי, באמת אם נבדוק רגע פנימה, אנחנו כולנו חילונים, יהודים, לא חובשי כיפה. לא משנה אפילו מה אנחנו חושבים. העוצמה היהודית האמיתית זה לעשות את הדבר הכי קשה בעצם. ממתי אנחנו כאלה שפנים, מפחדים מדברים קשים? עם הנצח, לא? לא מפחד מדרך. מה הפחד הגדול? הרי דברים איומים ונוראיים כבר כולנו עברנו. אין שאול ואין תחתית יותר גדולה מאיפה שכבר היינו. מפה רק אפשר לצמוח. בוא נודה, נגיד כן. לא רוצה לדבר בהפסד וניצחון. עשו לנו מעשה נוראי. הדבר הזה התאפשר. עובדה, הוא קרה. את הנעשה אין להשיב. עוצמה יהודית בעיניי זה שאנחנו נקבל עסקה, נשלם מחיר שטוב, בואו, כמו בכל העסקאות ידנו פה על התחתונה, כולנו יודעים את זה. נשלם את המחיר הכי גרוע שאפשר לשלם. ברור לכל דבר ולכל איש יש מחיר. נעמוד בזה בגבורה. נעמוד מאחורי העוצמה. נקרין את העוצמה היהודית שאנחנו יכולים להקרין. נשלם מחיר בלתי ומשם נמשיך הלאה, כי שום עוצמה לא תהיה פה בלי האנשים שלנו. כל אחד צריך לראות כאילו זאת הבת שלו, הבן שלו, אבא שלו, סבא שלו שהיה, שנרצח. הנה, אנשים מכפר סבא, מה להם ולעוטף ולקיבוצניקים האלה? עובדה, הנה, אין קשר. עוצמה יהודית זה לעשות את הדבר הכי קשה ובלתי נסבל על הדעת. לתת להם כל מה שהם רוצים בשביל שערה אחת משערות ראשם של האנשים שלנו. אחרי זה כולנו נתחיל לדבר על תקומה. לא דקה אחת לפני. עוד דבר קטן. יום העצמאות בפתח. אני מצפה מכולנו, מכל אזרחי מדינת ישראל דבר ראשון להוריד ראש. מצפה מהממשלה סוף-סוף להוריד דגל. להכריז על אבל. עוד לא שמענו את זה. אני רוצה שיכריזו על אבל לפני שיעשו את כל החגיגות, ואחרי זה אולי נתחיל לחשוב איך אנחנו קמים מהמקום הזה, כי בלי להודות קודם כל בדברים הרעים שקורים לנו, ולהיווכח במציאות כמו שהיא, בלי זה לאן אנחנו הולכים מפה? אין לנו שום תקווה אם אנחנו לא ננקוט בעוצמה יהודית. זה הזמן עכשיו להעז לעשות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, נטע. אני חייב לומר שהתחברתי לא רק בגלל שזה עוצמה יהודית. בהחלט חשוב לשמוע את הדברים האלה, בטח שבעה חודשים אחרי אותו יום. עוד מישהו? אוקיי, אנחנו נעשה הפסקה דקה, נאפשר לכם לצאת ונמשיך בדיון שלנו. תודה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:07 ונתחדשה בשעה 11:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מכובדיי, בכל פעם שמשפחות החטופים מסיימות את דבריהן אני שואל את עצמי איפה בתוך סדר העדיפויות שאר הנושאים שאנחנו מטפלים בהם? אני בכל פעם עונה לעצמי מחדש, זה חלק מהעניין, להמשיך לנהל שגרה למרות שאנחנו בתנאים של מלחמה ובתנאים כל כך קשים. חשוב לזכור בהמשך לדיונים הקודמים שכבר קיימנו אחרי שחוקקנו את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה, שאלימות במשפחה היא סוגיה חברתית. היא לא משהו שנגמר בסופו של דבר רק בתוך המשפחה. היא סוגיה חברתית שמשפיעה כמובן על מעגלים נוספים, ולכן ניסינו, אני בחלקי, מירב עוד לפניי כיושבת-ראש הוועדה ואני מניח שאנשים נוספים שעסקו בזה, לנסות לתת מענה לדבר הזה שנקרא אלימות במשפחה, במספר מישורים אחרים. לא כולם זה רק איזוק אלקטרוני. יש הרבה דרכים נוספות שבהן מטפלים. אנחנו בדיון הזה מתמקדים בנקודה אחת מאוד מסוימת שנקראת האיזוק האלקטרוני, שהוא תהליך שמתחיל כמעט מאפס למרות שיש איזשהו ניסיון של שימוש באמצעי, אבל לא שימוש במתווה שבו קיבלנו עליו החלטה בהצעת החוק, לכן קבענו אחת לחודש-חודש וחצי לקיים דיון מעקב ולראות איך אנחנו מתקדמים עם זה כדי לפתוח את אותם מעצורים או בלמים שקיימים בדרך, ולראות שהעסק הזה באמת קורה. אנחנו התכנסנו פה הבוקר פעם נוספת לדיון מעקב שהתכלית שלו היא לראות שאנחנו נמצאים בתוך התהליך, ושבמועד שקבענו, האיזוק האלקטרוני, הפיקוח הצמוד הזה, הצעת החוק הזאת נכנסת לתוקף בצורה שבה זה ממומש. קיימנו דיון לפני קצת פחות מחודשיים, ב-14.3. היום אנחנו ב-7 במאי, ממש כמעט חודשיים. בואו נשמע איפה הדברים אמורים ועומדים. אנחנו נעשה הפוך היום. נתחיל עם הגורמים המבצעים ואחרי זה נאפשר לחברי הכנסת לשאול שאלות או להעיר הערות או להציע הצעות. שירות בתי הסוהר, בבקשה. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> ברשותך, אני אתחיל. שמי ענבל דואק, אני מהמשרד לביטחון לאומי. קודם כל רציתי להגיד תודה על המעקב האינטנסיבי, כי הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב. הוא לא קל לביצוע מבחינתנו, עם הרבה אתגרים בדרך אבל אנחנו מאוד מגויסים למשימה הזאת. כרגע המשרד בדין ודברים והרבה מעקב בראשות סמנכ"לית בכירה אצלנו במשרד, והתברכנו במנכ"ל חדש שגם ייכנס לגוב העניינים ממש בקרוב. יש מספר נושאים שקודמו מאז הדיון הקודם. אנחנו מדברים על יישומים בהרבה מאוד היבטים גם מבחינת חקיקה, גם מבחינת טכנולוגיות. יש שם הרבה מאוד שיתופי פעולה שהם גם אתגר בפני עצמו. תיכף שב"ס יעדכנו על הדברים הטכניים, על המשל"ט שאמור לקום שם, על ההכשרה של האנשים עצמם, על המערכות, על האיזוק, על המכרזים. אני אגיד שיש הרבה נושאים שכן קודמו מהדיון הקודם, ויש נושאים שמטופלים והם עדיין ב-baby steps לצורך העניין בגלל המורכבות שלהם, בין היתר תקציבים, תקנים, כוח אדם, איוש וגם הסוגיות הטכנולוגיות עצמן. יש כמה פערים שמבחינתנו אנחנו צריכים עדיין לראות איך מתמודדים איתם בהמשך. גם שב"ס ירחיב אבל מבחינתנו הם לא מונעים התחלת הפיילוט או התחלת יישום החוק עצמו ב-6 באוגוסט כפי שנקבע, וארגון שב"ס מגויס ברמות מטורפות. אנחנו היום מדברים על תקופה ששב"ס מאותגר בהרבה מאוד היבטים. תיכף תיווכח בכמה הם לקחו את העניין, כולל המשרד בראשות השר כדי שהדבר הזה יקרה בצורה מיטבית, כי כמו שאמרת, יש פה סוגיה חברתית אבל כשאתה אישה מוכה, אני חושבת שזה פחות מעניין הסוגיה החברתית. יש שם סוגיה של הישרדות, אז אני מאוד מתחברת למה שאמרת. אנחנו פה עם תפקיד כדי לראות שהשוטף ויתר אזרחי ישראל בריאים ושלמים. בשביל זה אנחנו נמצאים פה בעצם. אם אני אפרוט את העניינים שכן קודמו מהדיון הקודם, אז סוגיית הפעלת המשל"ט מאוד מעסיקה את שב"ס גם מבחינת הכשרות, גם ברמה הפיזית של איפה יושבים ואיפה יעשו. הם יפרטו. עלתה פה פעם קודמת שאלה לעניין הקמת ועדת ההיגוי שאמורה לגבש את המחקר המלווה. כבר התחילו לצאת זימונים לנציגים והם אמורים להיפגש בהמשך החודש הזה, ממש שבוע הבא. לגבי מכרזים גם שב"ס יפרטו. חלקם, אנחנו נעזרים במכרזים קיימים. בחלקם אנחנו יודעים שדברים יצאו לפעול קצת יותר מאוחר, אבל הם מבחינתנו לא מעכבים תחילת יישום התוכניות עצמן. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כלומר, אני מבינה, עוד לא יצאו מכרזים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> יש כמה מכרזים. בדבר הזה יש גם את העניין של הטכנולוגיה עצמה של האזיקים, וזה קיים על חשבון הקיים, זאת אומרת מכרז שקיים היום, בעצם הוסיפו לו דרישות. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל יצא? << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> המכרז קיים. החברה עובדת עכשיו על רכש של האזיקונים האלה והקמה של מערכת ממוחשבת שהיא תיתן מענה, כי זה קצת שונה מהאיזוק האלקטרוני הקיים היום. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש ספק. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> המכרז קיים ונוספו לו מרכיבים נוספים. מבחינת תפיסת הפעלה, יש תפיסת הפעלה שנכתבה על ידי שב"ס. מבחינתנו היא צריכה להיות תפיסת הפעלה מתוכללת עם הרבה מאוד גורמים, כולל משרד הרווחה שראיתי שיושב פה מולי, משרד המשפטים וכל השותפים לתהליך עצמו. אני אגיד שיש לנו אפילו שאלות מהותיות של מה עושים כשמשטרה הגיעה ותפסה את הנילון או את המאוימת וראו שהכול בסדר, אבל מה קורה איתם הלאה? לא שחררנו את הפלונטר הזה באותו רגע. אנחנו באמת צריכים לראות המשך טיפול. זהו מבחינתי. אני אתן את זכות הדיבור לשב"ס. הם יפרטו. ככל שיש שאלות נוספות אנחנו נרחיב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה על הפתיח הזה. שב"ס, בבקשה. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, אסף זגורי, מפקד בית סוהר אלה, יושב-ראש צוות ההקמה. אני מזה כשתשעה חודשים מבצע את התפקיד, בעצם מהחלטת השר מאוגוסט. נתנו לנו שנה להקים את היחידה. נעשו הרבה מאוד תהליכים בדרך. היו דיונים, האחרון פה בכנסת כולל הצגת תמונת המצב ומה עשינו, אבל חשוב לדבר איפה אנחנו עומדים היום ואיך אנחנו מתקדמים או איפה יש פערים. אני אגיד את נקודת הקצה, שב-6.8.2024 שירות בתי הסוהר יחל את הליך הפיקוח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> זה כהחלטת הנציב, החלטת השר. היינו בדיונים עם המשרד לבל"מ. הדיון האחרון היה שבוע שעבר עם סמנכ"לית - - - . נסגרו העניינים האלה ומכאן אנחנו מתחילים לפעול בתצורה לא שלמה, אני כבר אומר את זה כאן. על תפיסת ההפעלה אנחנו מתחילים להיות סגורים ואושרה באופן עקרוני גם על ידי הנציב וגם על ידי ראש אגף האסיר. התחלנו לכתוב את תפיסת ההדרכה שזה פרק לא פחות חשוב, תפיסת ההדרכה להקמת היחידה. עם החברה הטכנולוגית נסגר תהליך פיילוט. אנחנו איתם בממשקים כמעט על בסיס יומי. גם אנחנו מגיעים אליהם, גם הם מגיעים אלינו על מנת לבחון את המערכת והתאמות מדויקות להפעלת היחידה. בעצם שב"ס לקח על עצמו את החוק ומנסה לייצר עם כלל משרדי הממשלה האחרים את ההתאמות ואת הדברים לסגירה בכדי שהחוק ייצא לפועל. כמו שאמרתי, הפערים המרכזיים מבחינתנו זה הנושא הטכנולוגי שלא מדבר על הרכיב עצמו. יש לנו את האזיק בזמן, יגיע כבר ב-8.7. כבר יהיה לנו פיילוט שייצא לפועל. אנחנו יודעים כבר להגיד שב-8.7 יהיה לנו פיילוט להפעלה, אבל יש מערכת טכנולוגית שאמורה לשדר לכלל הגופים. בשלב הראשון זו תהיה מערכת טיפשה שאנחנו נצטרך לעבוד. במקביל אנחנו מפתחים מערכות חכמות שיוכלו לשדר, אבל זה לא יעצור. העבודה תהיה הרבה יותר קשה בהתחלה. גם אנחנו נלמד. בכלל במדינה לא מכירים את הנושא הזה של הפעלת אזיק GPS עם כל המשמעויות, את כל תפיסת ההפעלה. זה דברים שאנחנו נלמד תוך כדי תנועה ואנחנו נגבש לעצמנו גם תפיסה - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק הפוך, כי האזיק שלכם הוא בבית ופה זה אזיק שמטייל. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> זה מה שאני אומר, אז אנחנו לא מכירים, שב"ס. אנחנו מכירים יחידות פיקוח אחרות. מכירים את יחידת צור, מכירים את האיזוק האלקטרוני או את הפיקוח על עובדי שירות. אנחנו מכירים פיקוח. אנחנו מכירים את הפיקוח הזה. אנחנו לא מכירים לעבוד עם אנשים שהם לא אסירים או אסורים, אזרחים. אנחנו מגבשים גם לעצמנו את תפיסת העבודה הנכונה עם משרד הרווחה. יש הרבה מאוד רגישויות פה גם בהפעלה, גם בעבודה מול אזרחים, גם מול בתי המשפט, בית הדין השרעי. הרבה מאוד גופים שאנחנו לא רגילים לעבוד איתם בשגרה, שאנחנו נצטרך לדעת, ללמוד לעבוד ולעשות את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מקווה, אסף, שאף אחד מאלה שיקבלו את האיזוק האלקטרוני הוא לא שכן שלי, כי אז תצטרך להגיע אליו לשדה התעופה בביירות. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> זה גם סוגיה שעלתה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה ה-GPS כשאני יוצא מהבית. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> זה עלה גם שלשום כשהיינו בחברה הטכנולוגית, ומנסים למצוא פתרונות. זה בעיה שאנחנו צריכים להכיר אותה, לדעת, לדבר עליה. אם בעתיד גם צריך להגיד לבית המשפט, באזור הזה לא ניתן, אז אנחנו צריכים להבין את זה שלא הכול תלוי בשב"ס. כמו שאמרתי, אנחנו נעשה את המקסימום בכדי שזה ייצא לפועל. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות בממ"מ. אתם חושבים גם על ממשקים מול צה"ל בהקשר הזה? כי זה לא רק בצפון ובדרום. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> נכון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> היו נקודות שגם באזור המרכז היו שיבושי GPS ואז יש עניין של לדעת את זה אולי מראש וקצת פחות לבנות על המערכת הזאת. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> אני אגיד שבסוף יש את ביטחון המדינה שמעל והם לא מעדכנים בזמן. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ה-GPS זה לא בעיה, סליחה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש מומחי GPS. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> מישהו אמר לי שכשאתה ואני לצורך העניין באיזוק אלקטרוני נמדדים, ה-GPS יודע להגיד ששנינו בביירות במרחק שאסור לנו להיות. הוא משנה את המיקום הגיאוגרפי אבל הוא ישמור על המרחק בינינו, וזה המדד שלנו בעצם להפרת הצו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אם הם לא במרחק, את לא תוכלי להגיע לביירות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא בטוח שזה הנושא שעליו אנחנו צריכים לעמוד או ליפול. אני לא מבין ב-GPS כמו נאור. אני לא חשבתי שאין לזה פתרון. זה בסדר. בואו נתקדם. אסף, בבקשה. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> לגבי תשתיות, משרדים, אמצעים, אנחנו כרגע מתלבשים על הקיים. אנחנו כבר יצאנו לתהליכים. אנחנו קיבלנו משרדים עקרונית שנקבל אותם ב-1.9 בתקווה שבאמת כב"ה ייצאו מהמשרדים הנוכחיים. סגרנו משרדים כולל משל"ט. עד אז נמצא פתרון זמני על חשבון התנהלות שב"ס. צמצמנו, עשינו, הוספנו. אנחנו כבר בתהליכים - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה זה הולך להיות בשלב הראשון? << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> בשלב הראשון במשל"ט אחוד של שב"ס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה? << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> בהר חוצבים. לקחנו משם עמדות קיימות, נטרלנו, הוספנו. המשטרה עכשיו מבצעת סיור כולל הקמת עמדה שלהם מלאה עם כלל התשתיות המשטרתיות בכדי לייצר משל"ט אחוד ביחד עם משטרת ישראל, שהזרימה תהיה כמו שצריך. ב-1.9 בעזרת השם נקבל את המשרדים ונתחיל לבנות את התשתית שלוקח זמן טכנולוגית, אבל יש לנו את הפתרון הזמני. לגבי כוח אדם, גם כאן ייצאו מכרזים. כתבנו את כל נושא דרישות התפקיד ממפקד היחידה ועד אחרון לוחמי הכליאה, ואנחנו כבר נצא למכרזים בתקופה הקרובה, כולל מינוי בכירים, זה ברשות הנציב, שייצא לפועל גם כן בתקופה הקרובה וימנו מפקד וכלל בעלי התפקידים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מה תהיה דרגתו של המפקד, אנחנו כבר יודעים? << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> גונדר משנה כולל הקמת חטיבת חלופות כליאה. בסוף שב"ס יוצא החוצה. אנחנו מבינים שאנחנו יוצאים להרבה מאוד משימות בחוץ. האיזוק האלקטרוני גדל, עבודות שירות הורחבו. כלל היחידות בחוץ וצריך להיות חטיבה שתנהל את כל הנושא הזה ושב"ס יתחלק לפנים שב"ס וחוץ. הצוות הזה אמון גם על בניית תפיסת חלופות הכליאה. יש לנו פער בנושא החברה האזרחית. אנחנו בכלל בדיון במשרד לבל"מ, בוחנים את המשמעות של החברה האזרחית. זה לא מונע כמו שאמרתי קודם, לצאת, לתת מענה ראשוני, אז גם לזה ניתן מענה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שאני מבין שהחליף יכול להיות משטרה. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> החליף יכול להיות משטרה, שטווח האזהרה וטווח ההפרה, כולל אחריות. זה המשרד לבל"מ מחבר וסוגר את כל הפינות. תיקוני חקיקה, אנחנו פונים בנושא תיקוני חקיקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני מחכה. זה אמור היה להגיע אלינו, תיקוני חקיקה. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> אפרת מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי. מאז הדיון הקודם קיימנו כמה ישיבות עם שב"ס. חידדנו את הנושאים שבאמת נצרכים לצורך ההפעלה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מתי נראה את זה על שולחננו? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> אנחנו נמצאים בשיח גם עם המשטרה, כי חלק מהדברים מצריכים גם את ההתייחסות שלכם. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה יגיע ממשלתי או פרטי? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> ממשלתי. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מציע אולי שנעשה דווקא פרטי. כמה זמן הממשלתי? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> אנחנו צריכים לתאם את זה גם עם משרד המשפטים. << אורח >> דוד בבלי: << אורח >> נתנגד לך בוועדת שרים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מתנגד להתנגדות ולנוכחות שלך בשולחן, אבל זה כבר משהו אחר. כמה זמן עד שייצא להערות? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> אנחנו בשאיפה להוציא את זה כמה שיותר מהר. אנחנו כרגע בשיח גם מול המשטרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נקבע לזה לוח זמנים, נאור. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה להם זמן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יהיה להם זמן. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> אנחנו נעביר את הדברים ממש בקרוב גם למשרד המשפטים. התחיל שיח ראשוני איתם כדי שהם יידעו מה הכוונה. אנחנו נעביר להם את הדברים בצורה רשמית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא תהיה הרבה ברירה, נאור. אנחנו במהלך יוני נצטרך לאשר את זה, אחרת זה לא יהיה תקף. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> מה התיקונים? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> חלק מהדברים זה בקשה לקבלת סמכויות לאנשי שב"ס, למבררים. חלק, מדובר על נטילת אמצעי זיהוי, כל מיני דברים שבעצם ראו תוך כדי עבודה, ממש תוך כדי גיבוש תפיסת ההפעלה וההיערכות ליישום, דברים שלא בדיוק היו מחודדים לפני כן. חלק מהדברים יכול להיות שיידרשו גם בעקבות זה שכרגע אין חברה אזרחית. כרגע זה בבדיקה. כשלעצמו נושא החברה האזרחית, עצם זה שלא יהיה גורם סיוע אזרחי לא מצריך תיקון חקיקה. זה אפשרי. החוק יכול להיכנס לתוקף גם ללא החברה האזרחית, אבל יכול להיות שאם בהמשך כן ירצו שיהיה גורם סיוע אזרחי, זה יצריך בעצמו גם תיקוני חקיקה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, אפרת, הערה חשובה. כן, בבקשה, עאידה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> התיקונים האלה יכולים להשפיע על מימוש החוק? אם יש בזה גם סמכויות ודרך הזדהות, האם זה ישפיע שתתחילו ליישם את החוק ב-6 באוגוסט אם החקיקה הזו בינתיים לא תעבור, השינויים האלו? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> האמת שזאת שאלה לשב"ס. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו לא ניתן לזה לקרות, עאידה. אני אבקש מהם להכין את תיקוני החקיקה עד אמצע יוני. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני סומכת שאתה תנסה שזה באמת יעבור, אבל אם לא תהיה החקיקה זה ישפיע על היישום. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> זה לא ישפיע על היישום כמו שישפיע על יכולת ההתמודדות של הגורמים בשטח. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל הגורמים בשטח יכולים לבוא ולהגיד, בגלל שזה ישפיע על ההתמודדות שלנו ובגלל שהסמכויות לא ברורות, אנחנו לא נתחיל ליישם. זה מה שאני מנסה לברר. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> כדי שהעבודה של אותה יחידה תהיה אפקטיבית דיה, אז הם סבורים שיש להם סמכויות נוספות שנדרשות להם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> את אומרת, אפילו אם השינוי בחקיקה לא יקרה עד אז, ואני מאוד מקווה שיקרה, לא יבואו מצד השב"ס ויגידו, אנחנו לא יכולים להתחיל. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> השאיפה שלנו שזה כן יקרה עד אז. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עאידה, זה לא ימנע. אני אתן לך דוגמה. אם למשל צריך בתיקוני החקיקה להגדיר את סמכותו של המפקד, ובהגדרה של בעלי תפקידים ומינוי של מפקד לא הוגדר מי זה, אז יצטרך להיות מישהו אחר שיש לו סמכויות אחרות כן להפעיל את זה. זה מה שהם יצטרכו לעשות. לא תהיה ברירה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מצוין, אבל מניסיוני שהוא קצת ארוך אני יודעת שלפעמים באים מצד המשרדים ואומרים, תשמעו, אנחנו רצינו לעמוד ביעד אבל בגלל שהחקיקה - - - , וזה מאוד טוב כי אז האשמה שהיא שלנו שלא מתחילים, אז אני רוצה לשמוע את זה בצורה הכי ברורה - מה שיקרה בצד של תיקוני חקיקה לא ישפיע בכלום על מועד תחולת - - - . יש לי חוק שאני מחכה שנה וחצי ליישום, חוק אחר שהוא טיפול בגברים אלימים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת, סיימת? << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אסף, בבקשה. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> אני לא יודע איזה חוק ומי מנהל. אני יודע ששב"ס לקח את זה כמו שנאמר, הכול בפנים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> החוק לא שייך לכם. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> אנחנו קיבלנו את המשימה. אין שום מטרה או שום כוונה נסתרת או כזו או אחרת שאנחנו לא נעמוד. אנחנו ממש לתוך זה ואנחנו מתכווננים, 6.8 מפעילים את היחידה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. לא ישפיע. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני לא שומעת אמירה ברורה שאומרת, אפילו אם תיקוני החקיקה לא יעברו עד אז, אנחנו מתחילים ליישם את החוק. אני לא שומעת את זה. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> יש דברים שהם באמת הכרחיים ויש דברים שאפשר להתחיל בלעדיהם. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כדאי מאוד שהוועדה תקבל בדיוק איזה דברים הכרחיים. זה יעזור ליושב-ראש לדחוף איזה חקיקה תגיע קודם לוועדה, כי אנחנו לא רוצים - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> הכול יהיה בהצעת חוק אחת. זה הכול אותם דברים שקשורים לעבודה של שב"ס. אם הוועדה תחליט לתעדף את הנושאים, זה כבר עניין של הוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפרת, אנחנו נצטרך לקבוע מועד שהתיקונים מונחים על שולחננו כדי שנוכל לאשר את זה בהליך מסודר, זה הכול, ושזה לא ימנע את התחלת ההפעלה ב-6 באוגוסט. עכשיו בואו נעשה לוח זמנים לאחור. אסף, בוא תמשיך בבקשה. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> אני אסכם את מה שאמרתי. גם תקציבית אנחנו סגורים אל מול המשרד לבל"מ, כולל תקנים, וזה ייפתר בימים הקרובים. זה לגבי התקציב. המכרז הטכנולוגי נסגר. הרחבנו את המכרז הקיים שגם זה ניתן פתרון טכנולוגי. תפיסת ההפעלה נכתבה ואנחנו בדרך ליישום החוק בצורה מיטבית לזמן, מרחב שניתן לנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איפה אתה צריך את ההתערבות שלנו? << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> בשלב הנוכחי זה נושא החקיקה שאנחנו עובדים ונעביר אליכם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כל השאר, אין מעצורים, אין גורמים מפריעים? אין משהו שאנחנו צריכים להתערב בו? << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> יש גורמים שאנחנו נצטרך לעבוד בצורה יותר מהירה בדגש לנושא כתיבת נהלי עבודה משותפים עם גורמים נוספים. אחרי שכתבנו את תפיסת ההפעלה שלנו, אנחנו יכולים להרחיב ולשבת עם משרד הרווחה. מה עושים עם אותו קורבן עבירה שעכשיו מגיעים? מה עושים איתו? מי אחראי? יש פה הרבה מאוד שאלות שלא דיברו עליהם ואנחנו נכנסים באמת בשביל להבין איך מתחיל האירוע, איפה שב"ס עוצר? בסוף שב"ס אחראי על החוק וזה נכתב. איפה הוא עוצר? מי לוקח אחריות? לאן זה הולך, לתחום האזרחי, לתחום הפלילי, משרד הרווחה, משטרת ישראל? זה בנהלי עבודה משותפים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לכם כרגע איזשהו גאנט מאוד ברור מתי הדברים קורים? מתי יש משל"ט? מתי יש משרדים? כוח אדם? << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> הגאנט המאוד ברור, שהשאיפה היא שב-30.6 כוח אדם יהיה כמעט מלא. הכוונה היא לפתוח את הקורס ב-30.6, קורס הקמה, הכשרה. מתחילים לבנות את תיק ההכשרה שזה תהליך מאוד מורכב, והשאיפה ב-8.7 כבר להתחיל את הפיילוט הראשוני עם האיזוק, לראות איך אנחנו עובדים, מקרים, תגובות שנוכל לתת מענה לכל תרחיש, ללמוד את המערכת, להפעיל את המערכת. זה דברים שלא חשבנו עליהם, איך לשרטט במפה ומה לעשות. זה דברים גם מבצעיים וגם ניהוליים שאנחנו נלמד תוך כדי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. עוד מישהו משב"ס? << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> אני התכוונתי להתייחס מקודם לנושא של מערכת הלוויינים, אבל אם אמרת שזה פחות רלוונטי - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם יש לך משהו חכם להגיד לנו, אז תגיד. << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> אורן ברייט מחטיבת הטכנולוגיות של שירות בתי הסוהר. הזכרנו מונח שנקרא GPS, שזה מערכת הלוויינים האמריקאית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> Global Positioning System. << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> כן. המונח הרחב יותר זה GNSS - Global navigation satellite system, וזה כולל למעשה במוצר שלנו ארבע מערכות לוויינים שונות. בנוסף ל-GPS שהיא מערכת אמריקאית, יש גם גליליאו שהיא אירופאית, וגלסנוס שהיא רוסית ועוד מערכת ניווט סינית, אז זה סוג של גיבוי אחד שיש לנו לקבל את המיקום של המפוקח או הגורם המאוים. בנוסף לזה יש עוד משהו שנקרא LBS, שזה location Based system, שזה מבוסס על איכונים של רשת הסלולר וה-wifi. באותו מכשיר יש למעשה סים אלקטרוני, ועל בסיס האנטנות שהוא רואה באזור הוא יכול לדעת את המיקום שלו, ובמיקום יותר מדויק זה אפיל רשתות wifi, זאת אומרת קיים היום מאגר wifi עולמי שלמעשה גוגל, כל location שהם מזהים, אומרים מה המיקום ואז גם במצבים שבהם אין יכולת של קליטה לוויינית, יש המון אמצעי גיבוי שיכולים לסייע לנו. כמו שאמר אסף, אנחנו בפועל מתחילים בתחילת יולי את אותו פיילוט מבצעי עם אותו ציוד, ונוכל לראות איך אנחנו מתמודדים עם כל אותם המקרים ובאמת לבדוק את זה בפועל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מעולה, תודה. סאיד, משרד הרווחה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> שלום, סאיד תלי, מנהל תחום טיפול באלמ"ב וממונה הערכת מסוכנות במשרד הרווחה. אנחנו אחראים על הנושא של הערכת המסוכנות בחוק. אני אשתף בכמה דברים שקידמנו. קודם כל יש לנו אישור גם תקציבי וגם משפטי לפרסום המשרות הנדרשות. קיבלנו שמונה משרות, אחת עבור מנהל ושבע עבור מעריכי מסוכנות שבעצם יחולקו במחוזות השונים. זה יתפרסם, אני מאמין עד יום חמישי. אזכיר שמעריכי מסוכנות יכולים להיות לא רק עובדים סוציאליים. יכולים להיות גם קרימינולוגים קליניים או פסיכולוגים קליניים או רופא מומחה בפסיכיאטריה. אני לא רואה פסיכיאטרים שמגיעים לזה, אבל - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם אני זוכר מהפעם הקודמת ששוחחנו, יצא מכרז לעניין הזה, נכון? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אמרנו אז שלקראת יציאה. היו כמה עיכובים, חגים, אבל הוא יפורסם ממש בקרוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כמה זמן לוקח עד שמגייסים את האנשים המומחים האלה? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אנחנו מדברים בסך הכול על שמונה. אני מאמין שבאמצע יוני יהיו לנו כבר העובדים. זה תפקידים יחסית אטרקטיביים ופתחנו את זה, אז אני מאמין שכן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> כן יהיה לזה דרישות סף יחסית גבוהות, כי בכל זאת אנחנו מדברים על תפקיד מאוד מאתגר, אז אנחנו כן דורשים רקע של שנים בטיפול באלמ"ב, הכשרות. זה לא אנשים שבדיוק הגיעו למקצוע הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא סיימו עובד סוציאלי אתמול. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> דרישות יחסית גבוהות אבל אני מאמין שכן נקלוט אותם. כן יש הכשרה ייעודית אינטנסיבית שהיא כבר מוכנה בקנה. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני ממש שמחה על הדברים שאתה אומר, סאיד. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> כן יש מחשבה לשלב אנשים בהכשרות. הם אמורים לקבל בסופו של דבר את ההערכות, את מה שמותר להם כרגע במצב הנוכחי של החוק, כי חלק מהתיקונים מדברים על זה שכן יוכלו לקבל יותר. לא ניכנס לזה עכשיו אבל כן שיבינו ויכירו את הדרך שבה אנחנו מעריכים ואת ההמלצות. דבר נוסף שאנחנו מקדמים אותו זה מערכת תיק לקוח ממוחשבת לניהול כל העניין הזה. אנחנו כבר בתהליך אפיון של מערכת שתנהל את כל העניין הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> צריך להיות קשר בין המערכת הזאת למערכת של המשל"ט? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> זה צריך כן להתממשק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אורן, אתה מכיר את זה? << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> אנחנו עובדים היום עם משרד הרווחה במספר ערוצים שונים בעיקר בתחום של מערך עבודות שירות שבהם אנחנו כרגע מפתחים ממשק טכנולוגי, כי טרם כניסה לחוק של 69 נדרשת חוות דעת. יש לנו ניסיון בעבודה עם ממשקים עם משרד הרווחה. לגבי הנושא של אלימות במשפחה, אנחנו מאוד נהיה מעוניינים לקבל את הערכת המסוכנות או פרפראזה לפחות של הערכת המסוכנות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> זה צורך שאני מכיר בתוכנית העבודה שלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. כן, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הנהלת בתי המשפט, לה יש כרגע מערכת שמאפשרת לכם לעבוד מולה? כי הנהלת בתי המשפט לאורך השנים, נגיד שמערכת המחשוב שלה הייתה מאתגרת והממשקים מולה לא באמת היו קיימים, אז השאלה אם זה נפתר באופן שאתם ושב"ס יכולים לעבוד מולם? << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> היי, הילה בוסקילה, הנהלת בתי המשפט. במסגרת ההיערכות לכניסה לחוק לתוקף אנחנו בקשר עם כל הגופים הרלוונטיים. זה כולל כמובן את שב"ס, רווחה, משטרה, מרשם פלילי. כל מה שניתן לעשות באמצעות ממשקים ייעשה באמצעות ממשקים. יש ממשקים שגם מפותחים ומאופיינים ובסופו של דבר אמורים לתת גם פתרונות יותר רחבים. למיטב הבנתי ההסדר שנוצר עם הרווחה זה שהערכות המסוכנות יועברו באמצעות, כלומר שתהיה איזושהי תקשורת באמצעות תיבות דואר ייעודיות. ברמת העברת המידע זה ייעשה בצורה הזו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, אורן. << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> מבחינת שב"ס אנחנו בעבודה רצופה עם הנהלת בתי המשפט. אם בשלבים הראשונים של הבחינה לפני כניסה לאותה תוכנית, ברגע שהמזכירות בבית משפט מטפלת, אנחנו תוך פחות מ-15 דקות רואים את זה אצלנו במשרד הרישום. מה שכרגע טיפה יותר מאתגר לנו, היות ושב"ס היה רגיל לעבוד בעולם הפלילי והנהלת בתי משפט ייצגה אותו, יש כרגע בתי דין נוספים שאנחנו מנסים לייצר איתם ממשקי עבודה ולהבין איתם איך נעבוד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מבין שאתה תצטרך להיות המבוגר האחראי שרואה שהמשולש הזה מחובר. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> למיטב הבנתי אתה מדבר כרגע על בתי דין - - - << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> לא תחת הנהלת בתי המשפט אבל זה סוג אוכלוסייה שפחות עבדנו איתה עד היום כי שב"ס בעיקר בעולם הפלילי, ואנחנו בשלבים שמייצרים איתם את הממשקים הראשונים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה יותר בני משפחה, יותר מקום אזרחי מאשר הפלילי שעבדתם. << אורח >> אורן ברייט: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אוקיי. סאיד, בבקשה. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אני רק אתייחס שהיה לנו כבר ישיבות עם הנהלת בתי המשפט. אנחנו עובדים עם בתי המשפט. אנחנו כן מזינים ומעבירים חומרים דרך נט המשפט בכל מיני תחומים שאנחנו מעורבים בהם, ואנחנו כן מגישים תזכירים או דברים אחרים. האתגר זה שיש כאן מכסות, אם זה לצימוד ועם זה להערכות מסוכנות, וצריך לשקף את זה מול השופטים בכל רגע נתון. אנחנו מנסים למצוא את הדרך איך אנחנו מנהלים את זה. זה עניין אחר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש קורלציה בין המכסות של הצימוד למכסות? מה ההבדל? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> 300 הערכות מסוכנות, 200 צימוד, אלא אם כן העלינו את זה, אני לא יודע, אבל זה החוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא מספק יותר ממה שהם מסוגלים כרגע, אלא אם כן יתפנו לנו. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> הדבר האחרון זה שבאמת אנחנו גם נכנסים לאירוע כשיש הפרה. בסופו של דבר יש את הפוגע הפוטנציאלי המאיים, המפר, שזה כמובן אכיפה וזה לא אנחנו, אבל יש מאוים/מאוימת שגם מקבל/ת עדכון כזה או אחר. זה הפער שאנחנו מנסים לסגור אותו דרך או מוקד 118 שהוא זמין 24/7. בכל מקרה זה מענה בתחילה טלפוני. יכול להיות שהיא תקבל איזשהו טיפול אחר באחד מהמרכזים או השירותים או המקלטים או כל דבר אחר שלנו, אבל בהתחלה מי שזמין 24/7 זה או 118 שעברו הכשרה לעניין הזה, או מרכזי אלומה שגם הם 24/7. בכל מקרה מישהו מהצד של הרווחה יכנס לתמונה כשיש הפרה, שהוא בעצם בקשר רווחתי, רגשי טיפולי עם המאוימת/מאוים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה מאוד. בבקשה, שם וכתובת. << אורח >> אפרת לופו: << אורח >> אני אפרת לופו מארגון חותם. השלמתי את הדיונים הקודמים דרך הסיכומים והכול. אני לומדת את הנושא אתכם. הנושאים שלא היו ברורים לי, בדיוק מה שדיברת על הערכת מסוכנות. אני מודאגת על בסיס מה יתנו את הערכת מסוכנות. כל אחד יוכל לתת את זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עובד סוציאלי נותן הערכת מסוכנות. << אורח >> אפרת לופו: << אורח >> גם עובד סוציאלי, דיברתם על תארים. אני מגיעה עם שלושה תארים. דרך איזה סמכות יש להם לתת הערכת מסוכנות? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עובד סוציאלי, הסמכות שלו היא לתת הערכת מסוכנות. << אורח >> אפרת לופו: << אורח >> עד כמה זה יהיה מפוקח? זה החששות שלי. כמובן שיש דברים שיכולים לקחת לטובה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תענה לה אתה, סאיד. זה המומחיות שלכם. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> קודם כל גם עכשיו אנחנו בלי קשר לחוק הזה עושים הערכות מסוכנות. << אורח >> אפרת לופו: << אורח >> אבל על אלימות בתוך המשפחה, שזה הנושא של הדיון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור. << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> אנחנו מדברים כרגע על אלימות במשפחה בכל מקרה. אנחנו מדברים על הערכות מסוכנות לאלימות כלפי בן או בת זוג במשפחה. אנחנו עושים את זה היום. מי שייקלט לתפקיד הזה הוא יהיה עם ניסיון מוכח בהערכות מסוכנות, באבחון, ויעבור גם הכשרה. << אורח >> אפרת לופו: << אורח >> זה רק בסמכות שלכם? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> מעריכי מסוכנות זה מינוי של שר הרווחה וזה פיקוח וניהול שלנו. כמובן יש צוות היגוי, יש מחקר מלווה. אנחנו לא לבד באירוע אבל על השוטף אנחנו אחראים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה רבה, סאיד. בבקשה, שם וכתובת. << אורח >> אבי ילינק: << אורח >> שמי אבי ילינק ואני היועץ של זכיין האזיקים הקיים בישראל, חברת G1 שעובדת עם ציוד של חברת אטנטי מזה 20 שנה. התכוונתי להתייחס לדברים של ה-GPS. אורן כיסה אותם יפה. גם הטכנולוגיה, החומרה וגם התוכנה שתיכנס לעבודה בישראל זה מוצרים משוכללים מאוד שעברו דורות של פיתוח. גרסת התוכנה למשל היא 13.6. אתם תקבלו גרסת 13.7. היא מתורגמת כרגע לעברית. עד סוף יוני היא תהיה בעברית. המוקדן למשל יקבל משהו כמו 130 סוגי הודעות והוא צריך לדעת מה לעשות. חלק מההודעות צריך לעשות, חלק מההודעות לא צריך לעשות וכך הלאה. ציוד הקצה אותו דבר, הוא הציוד הכי מתקדם שיש היום בשוק. שמעתם רק אלמנט אחד איך מתגברים על נקודת המיקום. עשינו לפני יומיים הדרכה ראשונה לצוות שב"ס, של כמה שעות כולל דמו שאנשים יצאו החוצה וראינו אותם על המפה. ראינו מתי ה- GNSSמראה את מיקומם ומתי הטכנולוגיות האחרות מראות את מיקומם. המערכת מאוד גמישה, מאוד חכמה ודורשת הדרכה די עמוקה כדי להבין את הצרכים. יהיו הרבה מאוד החלטות שהגורמים המנהלים יצטרכו לקבל גם ברמת המשל"ט, גם ברמת השטח כמו שנאמר פה, על המשטרה. הטכנולוגיה והמערכת הזו עובדת בעולם כ-20 שנה. חברי הכנסת ראו את זה בכל מיני תצוגות ומערכות למיניהן. מכל מה שניתן ללמוד מן העולם, מנהלי הפרויקטים בעולם יושבים בתל אביב. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> החברה היא חברה ישראלית. << אורח >> אבי ילינק: << אורח >> חיברנו את שב"ס לחלק ממנהלי הפרויקטים בספרד, בפורטוגל, במקומות אחרים שיישבו איתם וילמדו איזה שגיאות עשו בעבר במקומות האחרים, ולחסוך אותם. שני היבטים ייחודיים לישראל שלא קיימים בעולם, אני חייב להזכיר אותם כי לדעתי נגיע לדיונים חוזרים עליהם. אחד, אין בעולם את הפיצול במשלוח צוות תגובה בין משטרה לבין כוח אזרחי. לא קיים. זה אירוע אחד. צריך לטפל בו כוח אחד. אין משמעות לחפש את זה ולחפש את זה. זו המצאה ישראלית. הדבר השני שאין בעולם ואני מבין למה הוא קרה בישראל, אבל הוא יפגום ביעילות של הביצוע זה הנראות של המנוטרים על פני מפת המשל"ט. החוק מבקש לראות אותם רק כאשר יש הפרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושבת שזה שיח שלנו עם - - - << אורח >> אבי ילינק: << אורח >> אני יודע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק כשהוא נכנס למעגל שלה. << אורח >> אבי ילינק: << אורח >> רק כשהוא נכנס למעגל החיצוני רואים. כבר נשאלנו על ידי שב"ס, ואם הוא נכנס ויוצא ונכנס ויוצא, אז רואים ואחר כך לא רואים. בכל עשרות אלפי המפוקחים בעולם, בעשר עד 20 תוכניות אלמ"ב בילטרלי ייחודי כמו שמתוכנן בישראל רואים את שני הצדדים כל הזמן. לומדים את שגרת התנועות שלהם וחוסכים הרבה התראות שווא, כי כשהוא נוסע באוטובוס ממקום העבודה שלו הביתה, ובמקרה היא נמצאת במסלול שלו, הם יקבלו התראה ולא יהיו להם כלים לדעת שזו התראה תמימה ושהוא באוטובוס. אני ישבתי על יד מוקדן בסיטואציה כזו. ראיתי שהוא לא מגיב ושאלתי אותו למה, אז הוא הסביר לי, כי הוא מכיר את תבנית ההתנהגות של המפוקח הזה. שאלתי, אז לא עושים כלום? הוא אמר לי, כן עושים כי הוא נכנס לאזור סטטי שאסור לו. אסור לו לנסוע באוטובוס הזה, אז הוא יקבל טלפון הביתה אבל לא נקפיץ כוח אליו. עד כאן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יפה. תודה, אבי, הערות חשובות. עוד מישהו רוצה להתייחס לדברים שעלו פה בדיון? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אפשר רק לשאול על מה שאמרת? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוודאי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה לא יהיה לך, זגורי, יותר קל לראות איפה הוא כל הזמן? נגיד עכשיו היא בקניון והוא נכנס לקניון סתם לחנות, סתם במקרה. הוא לא יודע שהיא בקניון אבל הוא נכנס. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> קודם כל החוק לא מאפשר לנו. בתיקוני החקיקה אנחנו בוחנים - - - << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> זאת הדוגמה למשהו שממש תוך כדי הישיבות עם החברה שמפעילה עלה ממש לאחרונה, וזה משהו שאנחנו נבקש להכניס אותו בשיח מול משרד המשפטים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה חשוב. אני שמחה לשמוע שאתם באירוע, כי בסוף סביר להניח שהם גרים באותה עיר. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> אני רוצה רגע להסביר על תפיסת ההפעלה בקצרה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הדוגמאות שנתנו לי זה שהוא נוסע באוטובוס אחד, היא נוסעת באוטובוס אחר והם עוברים אחד ליד השני. אתה מתחיל לרוץ לשניהם. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> התפיסה היא לאפשר המשך חיים שגרתי גם של המאוים וגם של המאיים, ואנחנו ברמת המשל"ט צריכים לעשות את כל הפעולות לפני שמפעילים כוח כזה או אחר, אם זה משטרה, אם זה חברה אזרחית. לייצר גם שאנחנו נבין את דפוסי התנועה היום-יומית ולאן הם הולכים ואיך הם באים, וגם אם קורה משהו נדע לעשות סדר פעולות טלפוני כזה או אחר בכדי למנוע בכלל את ההגעה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. מה שאפרת אומרת, שבעצם בתיקוני חקיקה אתם בוחנים אפשרות. << אורח >> אסף זגורי: << אורח >> בדיוק. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> נציג את זה בפני משרד המשפטים כדי לקבל גם את ההתייחסות שלהם. אני גם מזכירה, בסופו של דבר החוק למניעת אלימות במשפחה הוא חוק של שר המשפטים. אנחנו עשינו תיקון שמכניס פרק מאוד רציני שהוא בעצם באחריות השר לביטחון לאומי באמצעות שב"ס, אבל זה בוודאי דברים שאנחנו נצטרך לתאם גם עם הרפרנטים במשרד המשפטים בעקבות הדיונים שהיו לנו לפני חקיקת החוק וגם בעקבות דברים חדשים שעלו כרגע, שלא היו ידועים לנו בשלב חקיקת החוק. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לי עוד שאלה לגבי 300 ההערכות מסוכנות אל מול 200 האזיקונים בפועל. אם תצטרכו עוד, מה בעצם זה דורש מכם? אם נגיד השתמשתם בכל ה-200 ויש לך עוד 100 הערכות מסוכנות כשלהם יש תקנים לזה, איך מגיעים לעוד 100 אזיקונים? << אורח >> סאיד תלי: << אורח >> רק להגיד, חברת הכנסת, שזה שאנחנו עושים 300 הערכות מסוכנות זה עדיין לא אומר שאנחנו ממליצים לתת 200 אזיקונים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ברור. להיפך, יכול להיות שתעשה אפילו פחות. תעשה 200 הערכות מסוכנות ותגיע ל-100 אזיקונים כי עשית הערכת מסוכנות והוא לא צריך. לגמרי בסדר. אני שואלת מה האפשרות להגדיל אזיקונים כשזה הכול עניין תקציבי? מבחינת היערכות אתם מוכנים, אבל זה פשוט עניין של תקציב לעוד אזיקונים. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> אני מניחה שזה גם עניין של הטמעה של הדבר הזה בארגון. תפיסות עבודה. ככל שזה יצליח, אחר כך לתת את המכפלות הנדרשות להמשך, זה באמת חזון אחרית הימים. בואו נראה שהכול עובד והכול בסדר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השאלה ששאלת היא שאלה מצוינת כי זאת השאלה שהטרידה אותנו בכל השלב שבו חוקקנו את החוק, מה קורה באמת אם. הרי ברור לשנינו שבסופו של דבר יכול להיות שיהיו מצבים שבהם יהיה מישהו עם הערכת מסוכנות ואין אזיק. זה יכול לקרות. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> בעניין הזה רק אני אשלים, שבחוק יש אפשרות לתת צו מותנה מבית המשפט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << אורח >> הילה בוסקילה: << אורח >> במקרה שאין איזוק פנוי, אז הוא בעצם נכנס לתור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון, הוא נכנס לתור עד הרגע שיתפנה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, כשיכנסו לתור בטח זה יבוא לפה שוב. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עוד שאלה אחת שרציתי לדעת. מבחינתכם זה סוג של פיילוט? יש מחקר מלווה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש. הם דיברו על זה בהתחלה, צוות היגוי שהוא המחקר המלווה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> על ידי המדען של המשרד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כמו המחקר על השיטור העירוני. << אורח >> אפרת ליפשיץ פרקש: << אורח >> זה בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם תיגררו כל פעם להערות הציניות של חבר הכנסת נאור שירי - - - << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> למה ציניות? ציינתי שהוא עושה כמה מחקרים במקביל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא בן אדם עם יכולות. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> ברור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוא יכול לעשות יותר מפעולה אחת במקביל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אתה לוקח לחומרא. << אורח >> ענבל דואק: << אורח >> זה כמו כולנו במשרד שעושים הרבה דברים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני חושבת שהעובדה שהמדען של המשרד מלווה, זה חשוב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> במקרה של המשרד שלכם אני חייב לציין שעדיף שלפעמים יעשו פחות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חבר הכנסת נאור שירי, שאלות, הערות? << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אין לי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לי רק הערה. קודם כל אני רוצה להגיד כל הכבוד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> גם ליו"ר הוועדה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, בוודאי. גם תודה על הדיון הזה. בניגוד לדיון הקודם שהיה, היה לי מאוד קשה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> גם לי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד שמחה לראות את זה. אני חושבת שיש בזה, באמת צריך לומר וביושר, התקדמות. אני חושבת שאיזוק אלקטרוני הוא לא רק מציל חיים, הוא איכות חיים. הוא מאפשר לאישה ולילדים להישאר בבית. אני תמיד אמרתי את זה. הוא הופך את הפירמידה. במקום שהיא תלך למקלט, היא יכולה להישאר, הילדים, ולכן קודם כל זה דבר מדהים. אני גם שמחה לשמוע שאטנטי יהיה. אני כל הזמן גם דיברתי על היעילות שלהם, ההוכחה בחו"ל שזה עובד. אין סיבה שזה לא יעבוד בארץ. אני מאוד מקווה, מכיוון שב-6 באוגוסט כשזה יתחיל לעבוד הכנסת שוב כנראה תהיה בפגרה, לפחות אני מאמינה שעם כניסת הכנסת לאחר פגרת הקיץ נקיים דיון או אפילו סיור של הוועדה להר חוצבים שנראה את המשל"ט. כמובן גם אנחנו עושים סיורים עכשיו, אז אולי אחרי שזה יתחיל לעבוד, לבוא אליכם ולראות איך המשל"ט עובד. זה יהיה מאוד מעניין לראות בעיניי, כי זה בדיוק הפוך מתפיסת ההפעלה של שב"ס מה שאתם עושים, לכן האתגר הרבה יותר מורכב. אם בבית של אותו מפוקח היה, קראתי לזה כמו DVD כשהלכנו לסיור עם היחידה, אז איך בעצם זה מתנהל. זה כאילו הפוך לגמרי. דיברתי על זה אז גם כשהתחלנו את הדיונים. מעניין לראות איך זה עובד, ויישר כוח לכל המעורבים. אני בטוחה שלשב"ס זה אתגר מאוד רציני לבוא ולפקח אחרי מטיילים ולא אחרי עצורים. מעניין. נשמח לבוא לראות את המשל"ט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> גלי עציון: << אורח >> עו"ד גלי עציון ממחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת. קודם כל תודה על הדיון שהוא חשוב. בהחלט מעודד לשמוע שנקודת המוצא והנחת המוצא זה שב-6 באוגוסט יתחיל לעבוד. מכיוון שנערה הייתי וגם זקנתי, אז אני פחות אופטימית ולכן אני מבקשת מהיו"ר להמשיך במעקב המאוד צמוד, כי היו פה הרבה דברים שבאמת אמרו אוטוטו, אבל אנחנו מכירים את המושג אוטוטו ולפעמים הוא לא קורה, ובפרט אבל לא רק בנושא תיקוני החקיקה. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה לך. את תיראי שאני אהיה קשוב לבקשה שלך. מכובדיי, קודם כל באמת תודה רבה על השותפות בדיון הזה ועל השותפות בכלל בתהליך, כי זה לא משהו שצביקה מוביל אותו לבד או חברי הוועדה מובילים אותו לבד. יש פה שותפות והיענות של כולם ואני שמח לראות שזה באמת כך. אני רוצה להזכיר לכולנו, עוד שלושה חודשים. ב-6 באוגוסט זה עוד שלושה חודשים, חסר יום, אז כדאי שנהיה לזה מוכנים. אני חייב לציין, לאורך כל הדרך אני רואה את המחויבות של המשרד לקיים את זה, מתקציב דרך כוח אדם דרך תקנים. אני חושב שההחלטה שקיבלנו בוועדה להטיל את המשימה הזאת על שב"ס הייתה החלטה נכונה, גם את זה צריך להגיד. אני מנסה עכשיו לחשוב, אם היינו נותנים את זה לאיזה גוף אחר, מי יכול היה להתמודד עם העניין הזה? אני חושב שההחלטה להטיל את זה עליכם הייתה החלטה מצוינת. בדיון הבא שאנחנו נקיים, ואתה, אסף, או אתם תחליטו איפה הוא יהיה, האם אתם רוצים אותו פה, האם אתם רוצים אותו אצלכם, האם אתם רוצים שכבר נתחיל לראות משהו? זה שכשהחוק ייכנס נבוא לביקור זה ברור. יכול להיות שאתם רוצים שנבוא לראות את זה לפני. אני מאוד אשמח. האתגר מצוי לפתחיכם. המפגש הבא שלנו יהיה בעוד חודש ושבוע, באמצע יוני, ועד אז מה אני רוצה לראות? אני רוצה לראות את ועדת ההיגוי. הייתי רוצה מאוד להיפגש איתם, לראות מי זה ועדת ההיגוי. לא רק אותו מדען ראשי, כי המחקר המלווה הוא חובה. הוא משהו שיכול לתרום לנו לאורך הדרך, את ההבנה איך להתייחס לעניין הזה הן בהיבט התקציבי, הן בהיבט שיתוף הפעולה עם משרד הרווחה. כל הדברים האלה חייבים לבוא לידי ביטוי. אנחנו נרצה לראות במפגש הבא את כל הנושא של בניין הכוח בהיבט של שיבוץ כוח אדם, תקנים, איך מוקמת היחידה, איפה יהיה בדיוק המקום שלה, מה יהיה מרכיבי הכוח שלה? כל הדברים האלה מאוד חשובים שנבוא ונראה אותם. גם את ההדרכה. אני לא רוצה לראות כל שעה בקורס או בקורסים השונים, אלא באמת לאיזה סוג של תפקידים מכשירים בהדרכה את אותה יחידה. אני שמח לשמוע שגם המפקד שלה יהיה ברמת גונדר משנה. אני חושב שזה נכון לראות את זה כך. אתם יודעים, אני חי במושגים של צבא. אלוף משנה זה משהו כמו מח"ט. זאת ההסתכלות הנכונה. אני חושב שזה ראוי וכך צריך להיות. גם את תיקוני החקיקה אני מבקש, אפרת. עד אמצע יוני בואו נראה שזה עומד לנו על השולחן. נביא את זה לוועדה, נגמור את הדיונים. אתם יודעים איך זה הולך, צריך לעשות קריאה ראשונה, תיקונים, קריאה שנייה, שלישית. בואו נגמור עם זה. אני רוצה שב-6 באוגוסט כשהכוח עובד, הוא עובד עם סמכות, עם אחריות, עם חקיקה סגורה. עלה פה נושא הממשק הטכנולוגי. אורן, אתה חייב להיות הבן אדם המבוגר האחראי לראות שהממשק הזה עם משרד הרווחה, הנהלת בתי המשפט, המשולש הזה שבתוכו מצוי גם המאוים וגם המאיים. אני בכוונה לא נוקט בסוג או במגדר שלו, אלא באמת צריך לראות שהעסק הזה מסודר, ואני בונה עליך כמבוגר אחראי. עשיתם אותי עוד טיפה יותר אופטימי הבוקר. אני מקווה שזה אופטימיות זהירה, אך עם מקום להמשך אופטימיות. יש לכם משימה אדירה בחשיבותה. ככה אתם צריכים לראות את זה. זה לא המימוש של החקיקה, אלא מימוש של משהו שהוא הישג חברתי. אני מקבל דווקא את ההגדרה שאמרה מירב. זאת איכות חיים, לא רק הצלת חיים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:05. << סיום >>