הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ה 

5
ועדת חוקה, חוק ומשפט
8.9.2005
הכנסת השש-עשרה									נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 591
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
שהתקיימה ביום חמישי ד' אלול התשס"ה (8 בספטמבר 2005) בשעה 13:30



סדר היום: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ה 
                   - 2005, הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעה.



נכחו:

חברי הוועדה:
מיכאל איתן – היו"ר


מוזמנים:
עו"ד דרורה נחמני-רוט		 – משרד המשפטים
עו"ד עודד ברוק			 – לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים
רוית דאדו				 – ע.יועץ משפטי, המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק מארק זליברגרף		 – קצין מחשוב מנ"ט, המשרד לביטחון הפנים
רפ"ק אילנה חן			 – יועצת משפטית אמ"ן, המשרד לביטחון הפנים
נצ"מ אלינוער מזוז			 – לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים
עו"ד שי צרפתי			 – לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט
ציון כספי				 – סמנכ"ל אכיפה וגבייה, הנהלת בתי המשפט
עו"ד אברהם לנדשטיין		 – לשכת עורכי הדין
עו"ד תמיר גינדין			 – לשכת עורכי הדין 

יועצת משפטית: תמי סלע 

מנהלת הוועדה: דורית ואג

רשמת פרלמנטרית: שרון רפאלי


הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 26 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ה
- 2005, הכנה לקריאה שנייה ושלישית – דיון והצבעה.


היו"ר מיכאל איתן:

	שלום לכולם. אני אתן ליועצת המשפטית של הוועדה לפתוח את הישיבה. בבקשה, תמי.

תמי סלע:

	אנחנו נמצאים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק ממשלתית. הנושא היה בוועדה כבר פעמיים, וזאת הוראת שעה. בשנת 95' היה תיקון שקבע שאי-אפשר להתחיל מאסר בהיעדר נוכחות הנאשם, ואז ראו שזה לא מוצלח בסיטואציות שבהן המאסר הוא במקום קנס, כי כל המטרה של המאסר הוא לדרבן את תשלום הקנס ולהביא לכך שמי שמתייצב לדיון נענש, ומי שלא הגיע כאילו מקבל פרס שאי-אפשר להטיל עליו מאסר במקום הקנס. אז תיקנו את זה בהוראת שעה לעניין מאסר במקום קנס שכן אפשר להטיל אותו גם אם אין נוכחות של הנאשם, אבל קבעו כמה איזונים: ראשית, חייבים לציין בהזמנה לדיון שיוכלו להטיל עליו מאסר במקום קנס גם אם לא יתייצב; שנית, לפני ביצוע המאסר במקרה שיוטל שלא בנוכחותו יצטרכו לשלוח לו התראה שבה יגידו שאם תוך 14 יום הוא לא ישלם יבואו לאסור אותו עם תצהיר פקודת המאסר; וגם קבעו לגבי דרכי ההמצאה של ההתראה שלא יוכלו להמציא את זה בדרכים שאינם מגיעות ישירות לאדם, כמו הנפקה וכדומה. ב- 2003 באו לכאן עם הוראת השעה ולא היו כל-כך נתונים כי בזמנו היה מבצע של הפחתת - - -ואז החליטו לתת לזה עוד שנתיים ואז לראות את הנתונים. היו כל מיני דברים שהטרידו את הוועדה בזמנו, ורצו לראות איך זה עובד. למשל, כמה פקודות מאסר מבוצעות בסופו של דבר; האם באמת אחרי משלוח ההתראה אנשים משלמים את הקנס לפני שהמאסר מבוצע; איך זה עובד עם ההמצאה של ההתראה, האם יש סיטואציות שמתברר אחר-כך שההתראה לא הגיעה לבן-אדם, והיה גם חשש מהצד השני שאנשים יברחו מהארץ בגלל ההתראה- -

היו"ר מיכאל איתן:

	אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שיש הוראה שקובעת שאין להטיל עונשי מאסר ללא נוכחות הנאשם, וזה נשאר.

תמי סלע:

	זה נשאר, אבל לא לגבי מאסר במקום קנס, שזה סוג אחד של מאסר.

היו"ר מיכאל איתן:

	אחרי שהחוק עבר הוחרגו הסיטואציות של מאסר במקום קנס. ומה רע בזה?

תמי סלע:

	מצד אחד זה מאפשר להטיל מאסר על אדם שלא בנוכחותו- -

היו"ר מיכאל איתן:

	מה היה לפני החוק הזה?

תמי סלע:

	במקרים מסוימים אפשר היה להטיל מאסר; על פשע אי-אפשר. מדובר על עבירות של שלוש שנות מאסר לפחות. בעבירות כאלה אפשר היה להטיל עונש גם בהיעדר הנאשם.


היו"ר מיכאל איתן:

	זאת אומרת, עכשיו המצב הוא שמטילים על אדם מאסר או קנס, ואנחנו צריכים לומר שכאשר כתוב "מאסר" או "קנס", והידיעה היא שבכל רגע הוא יכול לשלם את הקנס ולהימנע ממאסר. אז מה הבעיה, למה אי-אפשר להטיל את זה גם כשהוא איננו? זה כאילו הטילו עליו קנס. הוא בחר במאסר.

שי צרפתי:

	פשוט הוראת השעה הזאת פגה ב- 31 באוגוסט, ואנחנו מעונינים- - -

תמי סלע:

	עכשיו מבקשים להפוך אותה להוראת שעה.

היו"ר מיכאל איתן:

	אין הוראת שעה. אולי נבקש מה- מ.מ.מ רשימה של כל הוראות השעה בחקיקה הישראלית, וכמה שנים מחדשים אותן. אני גם מציע לא לקרוא לזה מהיום והלאה "הוראת שעה", אלא "הוראת שנה", כי סדרי הגודל הם בכלל לא בשעות, אלא הוראת דור. אבל נתחיל עם הוראת שנה. נמאס לי מהחוקים האלה של הוראת השעה, זה פשוט שערורייה. אם לא רוצים לחוקק נבטל את החוקים, יהיו פחות חוקים. בשביל מה לכתוב סתם חוקים של הוראת שעה? חלקם זה רק ביטול או דחייה של החוקים. 

דורית ואג:

	אני מזכירה לך שבאחד מחוקי היסוד היה לנו ויכוח אם לעשות הוראת שעה או לא. 

תמי סלע:

	בכל אופן, יש פה גם תוספת אחת לעומת המצב הקיים; יש שתי סיטואציות שבהן אפשר להטיל את המאסר במקום הקנס: או בדיון עצמו בהטלת גזר הדין- -

היו"ר מיכאל איתן:

	סליחה, יש לי מחשבה אחרת על מה שדיברנו קודם. אפשר להגביל את תקופת המאסר?

תמי סלע:

	היא מוגבלת מקסימום לשלוש שנים אם זה במקום קנס. המאסר הוא למקרה שהנאשם לא ישלם את הקנס. 

דרורה נחמני-רוט:

	במקביל לסנקציות של העבירה העצמה, ולא יותר ממנה. למשל, אם זאת עבירת תעבורה, והעונש עליה הוא רק שנה, אי-אפשר להטיל מעבר לשנה.

היו"ר מיכאל איתן:

	לא הבנתי.

דרורה נחמני-רוט:

	אפשר להטיל מאסר במקום קנס שהוא לא ארוך יותר מגובה הסנקציה- -

היו"ר מיכאל איתן:

	זה ברור. איך אפשר - - -

דרורה נחמני-רוט:

	את זה החוק קובע. 

אברהם לנדשטיין:

	אם יש מצב דברים שבו יש עונש מאסר וגם קנס, המקסימום של הכול יחד לא יכול לעבור את מה שקבוע בחוק למאסר. למשל, הוא יקבל חצי שנה ועוד חצי שנה במקום הקנס. 

תמי סלע:

	אם הבנתי נכון מהפסיקה, אם הטילו את מלוא עונש המאסר ונתנו קנס ורוצים לתת גם מאסר במקום הקנס למקרה שהוא לא ישלם, אפשר לעבור את עונש המאסר.

אברהם לנדשטיין:

	אי-אפשר.

תמי סלע:

	לפי חכמי, זה מה שקבעו.

היו"ר מיכאל איתן:

	הטעות בפילוסופיה היא שמה שאתה מציע הוא בהתחלת הדרך. כלומר, אם אתה קובע שיש עונש מרבי של 3 שנות מאסר אתה לא יכול לתת גם קנס, כי העונש המרבי, לפי הגישה שלך, הוא 3 שנות מאסר, ואז אי-אפשר להטיל יותר מזה- -

קריאה:

אפשר.

היו"ר מיכאל איתן:

	אבל אם הם קובעים שאפשר קנס ומאסר של 3 שנים - -

דרורה נחמני-רוט:

	הרעיון הוא שלא רואים בזה דבר עונשי, אלא דרך לאכוף את הקנס.

תמי סלע:

	גם וגם.

אברהם לנדשטיין:

	 המהות היא שהוא הופך להיות מאסר אזרחי.


היו"ר מיכאל איתן:

	הדרך הנכונה לטפל במה שאתה אומר היא לקבוע מלכתחילה בחוק שעונש של מקסימום 3 שנות מאסר אי-אפשר להטיל גם קנס וגם עונש. אתה אומר, מה אתם רוצים מבן-אדם? הוא קיבל עונש, מספיק שיישב 3 שנים בבית-סוהר, מה אתם מוסיפים לו גם קנס.

אברהם לנדשטיין:

	אם נתנו לו את המקסימום. אבל בדרך-כלל זה לא קורה. 

היו"ר מיכאל איתן:

	כשזה לא קורה מותר להם להמיר את הקנס ביתרת העונש. אבל נקודת הבסיס עוד לא התקיימה, כי מותר גם וגם. אם היינו מקבלים כנקודת בסיס שזה העונש היינו מסתדרים עם הכול. אבל זה לא הולך ככה.

דרורה נחמני-רוט:

	גם במובן זה שיש עבירות רק של קנס ולא מאסר, ועדיין אפשר להמיר את זה במאסר.

תמי סלע:

	אבל אז זה רק עד שנה. כלומר, אם זאת עבירה שמלכתחילה לא נקבע לה בכלל עונש מאסר, רק קנס, אז אם קובעים מאסר במקרה שהקנס לא ישולם זה עד שנה.

היו"ר מיכאל איתן:

	אבל גם זאת לא הסוגייה שלנו כרגע. 

אברהם לנדשטיין:

	למעשה, אנחנו כן דנים בזה. אם יש, למשל, עבירת חנייה שעליה יש רק קנס, ואדם לא משלם את הקנס, שיטילו עליו את המאסר במקום הקנס- -

דרורה נחמני-רוט:

	זה קיים גם בסעיף 71 לפני הוראת השעה, זה דבר שקבוע בחוק.

תמי סלע:

	עצם האפשרות להטיל מאסר במקום - -

דרורה נחמני-רוט:

	זה בסעיף 71. 

תמי סלע:

	פה הנקודה היא שהוא לא נוכח, ובכל זאת אפשר להגדיל את המאסר, אבל בכל-זאת יש כל מיני איזונים. 

היו"ר מיכאל איתן:

	אבל למה אנחנו צריכים את כל האיזונים האלה?

תמי סלע:

	כדי שלא ייווצר מצב שבן-אדם לא היה בדיון מכל מיני סיבות שלא תלויות בו, והוא בכלל לא יודע - -

היו"ר מיכאל איתן:

	אז הוא ישלם כשיבואו לקחת אותו. לא פתאום יבואו אליו, כבר היה משפט, זימנו אותו כמה פעמים, אז לא פתאום יבואו אליו. 

קריאות:

	- - -

היו"ר מיכאל איתן:

	חברים יקרים, אני חושב שאנחנו חיים קצת בעולם אחר פתאום. מדינה שיש בה כל-כך הרבה מעצרים ושחרורים ללא הגשת כתב אישום אנחנו מקבלים את זה כדבר שבשגרה, זה כסף קטן מה שנקרא. בן-אדם שהיה לו משפט שלא הגיע אליו, ובאים אליו הביתה ואומרים לו לשלם אם לא הוא ייאסר, הוא אומר להם שהוא לא רוצה לשלם כי הוא לא יכול לשלם. במקרה הכי גרוע הבנק היה סגור, ובאו בלילה, הוא ישב 12 שעות, למחרת שילמו והוא הלך הביתה. איפה הפרופורציות בין הרחמנות והרגישות העצומות שלנו לאדם הזה שכבר הורשע לבין כל מה שקורה סביבנו במדינה? משהו כאן לא נראה לי הגיוני. 

	לטעמי, אם אמרו לבן-אדם לשלם קנס במקום מאסר. הנקודה היא שאדם היה צריך להיות כבר במשפט, מגיעים אליו הביתה ואומרים לו לשלם. אם הוא לא רוצה לשלם, אומרים לו ללכת לבית-סוהר בו ברגע, לא מחר ולא מחרתיים. אני לא אחפש אותו שוב, אתם יודעים מה זה לשלוח שוטר להביא בן-אדם. צריך ללכת לתחנה, ויש להם מבצעים, הם בכלל לא מגיעים, הם לא יגיעו פעם שנייה. 

ציון כספי:

זה יותר חמור. האיש שנמצא בתהליך המשפט גם מבקש קנס, והוא מקבל קנס ולא כלא. הבעיה היא בגזר הדין שניתן. הוא בא, העיד וביקש קנס ונתנו לו קנס, והוא לא משלם את הקנס. יש לנו בעיה אמיתית לאכוף אחר-כך את התשלום הזה. 

אברהם לנדשטיין:

	הבעיה היא לא שהוא לא משלם, אלא שגוזרים את זה בשלב הכנה.

היו"ר מיכאל איתן:

	הרי אי-אפשר לפתוח נגדו במשפט אם הוא איננו. מה, הוא לא יודע שיש לו משפט?

ציון כספי:

	אבל הוא גם מקבל קודם כל דרישה לתשלום הקנס, לא מיד הולכים לפקודת המאסר. רק אחרי שהוא לא משלם את הקנס מתחילים בהליכי המשפט. 

היו"ר מיכאל איתן:

	אז מה אנחנו צריכים לעשות? אני מוכן מצדי לוותר על הכול, תעבירו את זה ככה וזה הכול.


תמי סלע:

	אנחנו יכולים להפוך את זה להוראה קבועה. יש פה גם תוספת מסוימת שהיא לא דרמטית- -

ציון כספי:

	התוספת הזאת לא תכביד על בתי המשפט.

תמי סלע:

	יש שני מצבים שבהם אפשר להטיל מאסר במקום קנס: מצד אחד, בדיון בגזר הדין; מצד אחר, כשהוא לא שילם את הקנס, ואז יכולה לבוא בקשה של היועץ המשפטי לקיים דיון נוסף ולהטיל צו מאסר במקום קנס כי הוא לא שילם את הקנס. אם הוא לא מגיע, תחול אותה סיטואציה. במצב הראשון אם הוא לא הופיע, אבל ביקש לבטל את הדיון מסיבות טובות, אפשר לבטל את זה ולקיים את הדיון מחדש במעמד שני הצדדים. לא היה את זה בסיטואציה השנייה, שאחרי שהוא שילם, והיה צו מיוחד. פה רוצים להוסיף שהוא יכול להגיש בקשה לבטל את הדיון- -

היו"ר מיכאל איתן:

	זה עניין טכני, בעצם.

תמי סלע:

	זאת השוואה שלהם מכיוון שהוא לא היה.

	מהנתונים שביקשתי על שליחת ההתראה לפני ביצוע המאסר התברר שכדיברו על זה בוועדה הכוונה הייתה שבאמת יש כל הדרישות, הוא מקבל הודעה על גזר הדין, ויש דרישת תשלום. אם מגיעים לשלב שרוצים לבצע פקודת מאסר מכיוון שהוא לא שילם יש התראה, כי אחר-כך יש 14 יום. אני מבינה שבפועל שולחים את זה כבר מבית המשפט מיד עם גזר הדין. לא הייתה כוונה שהוא מקבל לפני המאסר התראה, ואז הוא יודע שהוא צריך לשלם או ללכת לבית-סוהר. 

אלינוער מזוז:

	הוא צריך לשלם מיד. שולחים לו הודעה ואומרים לו שהוא צריך לשלם כי אם הוא לא ישלם יבואו ויאסרו אותו.

תמי סלע:

	זה בדיוק כמו הודעה על גזר הדין.

אלינוער מזוז:

אבל צריך לשלם את זה מיד. 

היו"ר מיכאל איתן:

	אותי לא מטריד הזמן, אותי מטריד שיגיע אליו לידיים. אם יגיע אליו פעם אחת, שיידע. אני רואה מה קורה עכשיו עם תשלום האגרה על כביש 6. איזו מהירות, כזה מוסר תשלומים עוד לא ראיתי. מטריד אותי שבן-אדם יקבל את הוראת התשלום. אם הוא קיבל, הוא צריך לשלם, לא צריכה להיות פה רחמנות. זכותו לא לשלם, אבל זכותה של המדינה לומר לו שהוא יישב בבית-סוהר. מה עוד שבכל רגע שלוקחים אותו הוא יכול להשתחרר בגלל הוצאת כסף מהכיס. מה אנחנו עושים? אם אנחנו רוצים אכיפת חוק אנחנו צריכים להפסיק עם הרחמנות הזאת. אני לא אומר שלא צריך להיות רגישים, אבל לא במקום שאין שום היגיון. למה הוא צריך אורכה? הוא קיבל עונש בבית-משפט לשלם קנס. אנחנו מחנכים את האזרחים לא טוב, כי את אומרת לו במילים אחרות שהוא יכול לשים פס על הראשונה, תבוא שנייה. הוא יודע שזאת הנורמה. הוא צריך להיות אידיוט כדי לשלם בפעם הראשונה. בינתיים את מעמיסה על המדינה, על שוטרים – לא, פעם אחת זה מספיק. 

תמי סלע:

	לפני שהייתה ההתראה הרבה פעמים רק כשהמשטרה הגיעה לבן-אדם הוא משלם. אם נותנים לו את ההתראה 14 יום לפני כן, והוא יודע שעכשיו יאסרו אותו הוא ישלם. אני לא בעד, אבל יש אנשים שכך זה עובד אצלם- -

היו"ר מיכאל איתן:

	כי אנחנו הרגלנו אותם. 

אלינוער מזוז:

	שיתארגן לזה 14 יום מהיום שהוא קיבל את ההודעה. אמנם זה סמוך לביצוע גזר הדין, אבל הוא צריך להתארגן לזה. 

היו"ר מיכאל איתן:

	אם אני יודע שיש לי זמן, גם אני מנצל את זה. זה כאילו אני מחנך אותם לנהוג כך.

תמי סלע:

	בוועדה ניסו להוסיף שכל ההתראה מתפספסת עד שזה יבוצע. 

היו"ר מיכאל איתן:

	אבל גם בזמן המאסר הוא יכול לשלם.

תמי סלע:

	נכון, הוא יכול.

היו"ר מיכאל איתן:

	אז למה לי לדחות אותו? אני רוצה שהמשטרה תבוא אליו רק פעם אחת, אני לא רוצה פעמיים.

תמי סלע:

	אולי אפשר היה גם בלי ההתראה.

היו"ר מיכאל איתן:

	אתם לא מתארים לעצמכם מה זה לבוא לאנשים הביתה. השוטרים מפחדים כי זה יכול להיות בכל מיני סביבות שאף אחד לא רוצה ללכת אליהן. אנשים מרגישים עוינות, אז אף אחד לא אומר להם איפה האיש גר. אם פעם אחת הם מגיעים – גמרנו את העניין, לא צריך יותר פעם שנייה. 


תמי סלע:

	מה לגבי ההמצאה של ההתראה? יש הוראות מיוחדות שזה לא יהיה המצאה. 

ציון כספי:

	יש שינוי בכל תהליך היישום של פקודות המאסר בבתי המשפט. היום , אחרי שבית המשפט נתן את פסק הדין ומוציא את הדרישה לקנס, וזה לא שולם זה עובר למרכז לגביית קנסות. במרכז לגביית קנסות אנחנו לוקחים את הקנס ועובדים עליו על-פי חוק המרכז לגביית קנסות. אנחנו בכלל מנסים לגבות אותו באחת הדרכים האלטרנטיביות כי אנחנו חושבים שלמדינה טוב יותר שנשלם את הקנס מאשר שהוא יישב בכלא.

קריאות:

	- - -

ציון כספי:

	אנחנו מוציאים לבן-אדם דרישה ראשונה ודרישה שנייה בהתאם לחוק המרכז, אחר-כך מוודאים שיש אישור מסירה, אחר-כך עושים עיקול של רכב אם יש לו, עיקול בנקים, עיקול משכורת. אחר-כך שולחים התראה על עיקול מטלטלין ומנסים לעקל מטלטלין. ואם אחרי כל זה זה לא מצליח, אנחנו מוציאים פקודת מאסר. התהליך הוא כל-כך ארוך שהבן אדם הזה לא רוצה לשלם.

היו"ר מיכאל איתן:

	זה לא שהוא לא רוצה לשלם, אתה לא מבין. אם הקנס הוא 5000 שקל, הוא שומר בצד 5000 שקל, וכשתבוא המשטרה הוא ייתן לה. למה הוא צריך ללכת לבנק לשלם? הם באים אליו, הוא ייתן להם ביד את הכסף, ובינתיים יש לו זמן, מה אכפת לו. הוא גם שם את הכסף בפיקדון קצר מועד של 3-4 שבועות כדי שיישא ריבית. 

אברהם לנדשטיין:

	אני מאוד מעריך את המרכז לגביית קנסות, אבל לפעמים יש קשיים בהפעלת הדברים מכיוון שיש קצרים בין בתי המשפט השונים לביניכם. היו מקרים שבהם התקבל עיכוב ביצוע, ואתם ממשיכים לדרוש את הקנס. אתם פשוט לא יודעים שבבית המשפט העליון יש, ואתם ממשיכים לדרוש את הכסף. משיב מי שיש לו עורך-דין ומבין את זה. האזרח הקטן לא כל-כך יודע ולא מבין בדברים האלה. אם יש תקנה בעניין הוא לא בדיוק מבין בהם. 

	האזרח הקטן לפעמים לא יודע האם ההמצאה לדיון נעשתה כדין, האם על-פי הכללים שנקבעו - - -

היו"ר מיכאל איתן:

	יש כאן 31 אלף עורכי דין בישראל- - 

אברהם לנדשטיין:

	ישנה בעיה עם דרכי ההמצאה. לא תמיד האזרח הקטן יודע מהן זכויותיו בעניין הזה.

קריאה:

	מה זה שייך לחוק הזה?


אברהם לנדשטיין:

	זה שייך, כי צריך לעמוד על דרכי המצאה נכונות. כשבא השוטר ואומר לו לשלם או ללכת לבית-סוהר הוא לא יודע אם עמדו בדרכי ההמצאה או לא.


היו"ר מיכאל איתן:

	אחד הכשלים של הביורוקרטיה הוא שיש כל מיני יחידות שעובדות בלי ראש אחד. ברגע שמטילים על גוף מסוים לבצע את המאסר הוא מבצע את המשימה שלו. תמי מציעה שבהתראה יהיה כתוב בצורה בולטת שהבן-אדם שנגדו עומדים להטיל את פקודת המאסר יידע שיש לו אפשרות לשלם או אפילו לפנות בבקשה לתשלומים אם יש נסיבות מוצדקות, ורשימה של מקומות שבהם אפשר לבקש אישור בקשה לתשלומים. זה מתקשר למה שאמרתי קודם: האדם שעומד לבצע את המאסר רוצה לבצע את המאסר. אבל האינטרס של המדינה הוא בכלל לא להביא אותו לבית-סוהר, כי זה עוד הוצאות. אם המדינה הייתה שוכר פרטי, היא הייתה נותנת אפילו הנחה כדי שרק ישלם. אם הייתי עסק פרטי הייתי אומר לו לקחת בחינם כדי שלא יעמיס הוצאות. אבל אנחנו לא יכולים כי אנחנו חייבים לתת תוקף לגבייה ולכל מה שעומד מאחורי העניין, ואנחנו לוקחים אותו לבית-סוהר. מי שעושה את זה לא מבין שהכי טוב מבחינת מדינת ישראל שהוא ישלם ולא ייקחו אותו לבית-סוהר. השאלה היא האם אנחנו יכולים להביא את זה לידיעתו בצורה יותר בולטת. הייתי אומר לשוטר שהולך לשם שבמקום יגיד שייתן את הכסף.

ציון כספי:

	אנחנו מביאים את זה לידיעתו במהלך הדרישה הראשונה והדרישה השנייה- -

תמי סלע:

- - -

אברהם לנדשטיין:

	אין שלב כזה כי אחרי שהקנס לא משולם הוא עובר אלינו, ואז אנחנו ממציאים לו דרישה ראשונה ודרישה שנייה.

תמי סלע:

	יש אנשים שמשלמים עוד לפני-כן.

ציון כספי:

	משלם – נגמר הסיפור, אין בעיה.

היו"ר מיכאל איתן:

	תסמנו בטופס שאדם שמקבל התראה יהיה כתוב לו בצורה בולטת: "עדיין ביכולתך לשלם את הקנס במקום המאסר- -

ציון כספי:

	ובמקרים מיוחדים הוא יכול לבקש פריסת תשלומים.

אברהם לנדשטיין:

	צריך, לדעתי, להוסיף לזה את שאר זכויותיו. יש אנשים שלא מודעים שהם יכולים לפנות לביטול הקנס בשל טענות אחרות. את כל זה צריך להודיע לו. 

דרורה נחמני-רוט:

	ממתי צריך להודיע את כל הזכויות?

אברהם לנדשטיין:

	בהזמנה למשפט יש דף שבו מודיעים את הזכויות, אז צריך עוד דף אחד יחד עם גזר הדין. 

ציון כספי:

	לפי מה שאומר היושב ראש אם אנחנו רוצים להכניס את זה אנחנו צריכים גם להוציא התראה לפני המאסר. 

דרורה נחמני-רוט:

	יש לפי החוק חובה. 

תמי סלע:

	לפי הוראת השעה מאסר שניתן שלא בנוכחות הנאשם לא יבוצע בטרם הומצאה התראה בכתב על-כך לפחות 14 ימים מראש. אם הודיעו לו בהזמנה לדיון שיכולים להטיל עליו מאסר במקום קנס זה כבר מספק את ההתראה.

היו"ר מיכאל איתן:

	מתי בדיון?

ציון כספי:

	בדיון המשפטי, אם הודיעו לו שהוא יכול לקבל מאסר בתמורה אם הוא לא יתייצב זה חוסך את ההתראה.

דרורה נחמני-רוט:

	נכון, זה חוסך את ההתראה. אם בתיק תעבורה אומרים לו שמותר להטיל עליו עונש אם הוא לא מתייצב, והוא לא מתייצב- -

תמי סלע:

	זה מייתר את ההתראה?

דרורה נחמני-רוט:

	בוודאי.

תמי סלע:

	פה יש שני הדברים.

דרורה נחמני-רוט:

	למה? נעשה משפט כפול? הוא הסכים לזה, והוא לא התייצב. כל דיני ההתייצבות חלים פה. 

תמי סלע:

	- - -

דרורה נחמני-רוט:

	אי-אפשר. 

תמי סלע:

	למה אי-אפשר? 

דרורה נחמני-רוט:

	את מטילה עומס נוסף על המערכת  - -

אלינוער מזוז:

	שולחים לו הודעה על גזר הדין.

תמי סלע:

	בהודעה על גזר הדין צריך לשלוח את ההתראה, לא לפני-כן כי אולי בית המשפט לא החליט לתת מאסר גם אם אפשר לתת. 

ציון כספי:

	אין בין ההודעה על גזר הדין לבין ביצוע המאסר אין שום קשר. ההודעה על גזר הדין מודיעה שהנאשם קיבל 500 שקל קנס ועוד חודשיים מאסר בתמורה, יש שובר תשלום – נא לבוא לשלם.

דרורה נחמני-רוט:

	הכוונה היא למקרים אחרים. הכוונה היא כאשר יש לו אפשרות להתייצב או שיינתן עונש בהיעדרו. עונש בהיעדרו הוא קנס.

אלינוער מזוז:

	אז זה לא שייך לביצוע ההתראה- -

דרורה נחמני-רוט:

	אבל יכול להיות גם מצב שניתן קנס ואם הוא לא ישלם הוא יקבל מאסר. זה אותו דבר.

קריאות:

	- - -

דרורה נחמני-רוט:

	לא צריך להזמין אותו מחדש. 


תמי סלע:

	לא להזמין, רק להודיע לו שעומדים לבצע את המאסר. 

אלינוער מזוז:

	אפשר לעשות את זה כששולחים לו את גזר הדין. אבל לא בזמן ההזמנה מראש שבה עוד לא יודעים אם הוטל מאסר או לא, כי כתוב: "צו מאסר שניתן שלא בנוכחות לא יבוצע". זאת אומרת, קודם צו המאסר במובן הזה- -

היו"ר מיכאל איתן:

	מה זה במעמד גזר הדין?

תמי סלע:

	כשמודיעים לו על גזר הדין, זאת הפעם שצריך להודיע לו.

היו"ר מיכאל איתן:

	היא רצתה שבהודעה לבית המשפט זה כבר יהיה. זה לא, אבל אחרי גזר הדין או במעמדו – זהו. לא צריך שום התראה נוספת מלבד ההתראה הראשונה שבאה עם גזר הדין.

תמי סלע:

	אז הם גם ככה עושים את זה כך.

היו"ר מיכאל איתן:

	כשאומרים "יהיה עוד", לא צריך את הראשון, נתחיל מהשני. 

דרורה נחמני-רוט:

	זה חייב להיות ברור, זה בכל-זאת הליך פלילי. 

תמי סלע:

	השאלה היא רק האם להוסיף בסעיף עצמו כמו שכתוב: "בהתראה תצוין מזכירות בית המשפט שעדיין ניתן לפנות לבירורים" ואפשרויות פריסת התשלומים. 

היו"ר מיכאל איתן:

	וכן את העובדה שהוא יכול לשלם. 

תמי סלע:

	הדבר האחרון הוא לאשר את זה כהוראה קבועה, אבל מבחינה טכנית של החקיקה זה ייכנס לחוק עצמו ולא כתיקון להוראת השעה.

היו"ר מיכאל איתן:

	בסדר.


דרורה נחמני-רוט:

	התיקון הוא בזה שהוראת השעה נמחקת וזה הופך לקבע. 

תמי סלע:

	אנחנו נתייעץ על הטכניקה של החקיקה- -

דרורה נחמני-רוט:

	אמרת שבאחד הסעיפים יש נוסח שלא מתאים להוראת קבע, אפשר לתקן.

היו"ר מיכאל איתן:

	איך מתקדמים?

תמי סלע:

	צריך לאשר.

היו"ר מיכאל איתן:

	אני לא יכול לאשר לבד. תכינו את הכול ונעשה ישיבת דיון והצבעה. תודה רבה. 


הישיבה ננעלה ב- 14:30