פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת הכלכלה 08/04/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 354 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, כ"ט באדר ב התשפ"ד (08 באפריל 2024), שעה 9:40 סדר היום: << נושא >> 1. פתרונות למחסור כח אדם בחקלאות << נושא >> << נושא >> 2. פתרונות למחסור כח אדם בתיירות << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר ששון ששי גואטה שלום דנינו בועז טופורובסקי אלון שוסטר חברי הכנסת: יסמין פרידמן מוזמנים: סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול ד"ר אסף לוי – סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מיכאל יצחקוב – ראש מטה שר התיירות, משרד התיירות רקפת לוי – סמנכ"לית מינהל חוויית התייר, משרד התיירות קרן גולדמן – מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות רום בר-אב – רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר סמדר פרידמן – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים תובל בן אורי – עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ אורית שני – אגף קונסולרי, משרד החוץ מיטל כהן שבתאי – מנהלת אגף חקלאות, רשות האוכלוסין וההגירה שרון אמיר – מנהלת אגף מגזר עסקי, רשות האוכלוסין וההגירה שושנה שטראוס – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה לירון בנדק – עו"ד, יועצת משפטית, נשיאות המגזר העסקי יאיר שלם – מנכ"ל, הסתדרות לאומית ירון סולומון – מנהל, תנועת האיחוד החקלאי דובי אמיתי – יו"ר, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל דניאל אברהם – יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל יואב בכר – סמנכ"ל משאבי אנוש, התאחדות המלונות אסתר בוכשטב – אימו של יגב בוכשטב החטוף בעזה, נציגת משפחות חטופים חנה רובינשטיין – חברת קיבוץ נירים, נציגת משפחות חטופים מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> פתרונות למחסור כח אדם בחקלאות << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב. אני פותח את הישיבה בה נדון בשני נושאים: פתרונות למחסור כוח אדם בחקלאות ופתרונות למחסור כוח אדם בתיירות. זה לא דיון ארוך, אלא המשך מדיונים קודמים, על מנת לראות מה התפתח ומה התקדם. לפני כן, יש לנו פה נציגים של משפחות החטופים. אתם רוצים להגיד משהו? בבקשה. << אורח >> אסתר בוכשטב: << אורח >> בוקר טוב. שמי אסתר. אני אמא של יגב. אני נמצאת פה שבוע אחרי שבוע; אני כבר לא זוכרת את התאריך שבו התחלתי, אבל אני לא מוותרת על שום שבוע כדי לבוא ולהשמיע את הזעקה שלנו, כמשפחות החטופים. יגב, הבן שלי, ואשתו, נחטפו מהבית שלהם בקיבוץ נירים בעוטף עזה – הקיבוץ שאנחנו מתגוררים בו. הסבים של יגב הקימו את הקיבוץ, והיו מראשוני המתיישבים בנגב. יגב ורימון החליטו החלטה ערכית – להמשיך בחיים בקיבוץ נירים. באותו בוקר ארור של ה-07 באוקטובר, היינו במקום הבטוח שלנו – שהרגשנו בו בטוחים למרות המצב הביטחוני הקשה שהיה לאורך 20 השנים האחרונות. מאותו בוקר, בשעה 06:29 – זה כבר לא היה מקום בטוח. יגב ורימון נחטפו, יחד עם עוד שלושה מקיבוץ נירים; מעט יחסית לקיבוצים אחרים, אבל כל אדם הוא עולם ומלואו. רימון, אשתו, חזרה בעסקה הראשונה, אבל מתקשה להשתקם, כי יגב נמצא שם והיא יודעת מה קורה שם. בשבוע שעבר ישבנו פה, בשתי ועדות של הכנסת, ושמענו את עדויות השבות; עדויות של ניצולי הנובה והקיבוצים; עדויות של אנשי זק"א, שסיפרו מה הם ראו כשהם הגיעו לשם כדי לאסוף את הגופות. אני לא חושבת שבן אנוש יכול להכיל את הזוועות, ומעדויות השבות – הזוועות האלה המשיכו גם שם, בתופת, במנהרות החמאס ובבתים. צריך להבין שלחטופים אין זמן. כשאנחנו אומרים "אין להם זמן" – זו לא קלישאה; זו לא אמירה סתמית. האמירה הזו הכתה בנו שוב, בשבת של שבוע שעבר, כשהתבשרנו בהודעה הקשה שאלעד קציר נרצח בשבי. אלעד היה חי; עד ה-04 או ה-05 בינואר היו עדויות על היותו בחיים; היו סרטונים. ההודעה הזו הכתה בנו שוב, וההבנה שהזמן שלהם אוזל היא אמיתית. בכל שנייה שם, בשבי – החיים שלהם יכולים להסתיים. אנחנו לא חרדים; אנחנו דואגים ומפחדים. חרדה היא ממשהו שאינו ברור, אבל הפחד ממה שקורה להם הוא אמיתי. אנחנו לא יודעים אם כרגע, בזמן שאנחנו מדברים – אין עוד חטופים שכבר אינם בחיים. אני חושבת שכל מי שיושב פה, בבית הזה, ויש לו יד בהחלטות המדינה, צריך לעשות מעשה ולהבין שחייבים לקדם עסקה כמה שיותר. אני לא מדינאית גדולה ואני לא אשת צבא, אבל אנחנו רואים ששום דבר לא זז. חצי שנה זה הרבה מאוד זמן. אנחנו, כתושבי העוטף, שלא גרים בעוטף, לא נחזור אליו עד שלא יחזרו החטופים. אנחנו מבינים שהעוטף כבר מתחיל לחזור לשגרה; הצבא יוצא, וכמעט אין צבא; יש קסאמים – אתמול היה מטח רציני על יישובי צוחר. הצבא התחיל להוציא כוחות, ואני לא מבינה לאיזה לחץ צבאי מחכים ולמה מחכים. אני חושבת שהמדינה צריכה לעשות את הכול, וכמה שיותר מהר, כדי להחזיר את החטופים שנשארו בחיים. את החיים – צריך להחזיר לשיקום, כי כולם יצטרכו שיקום ארוך מאוד, ואת הנרצחים – לקבורה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה לומר משהו? << אורח >> חנה רובינשטיין: << אורח >> כן, אני. חנה רובינשטיין. אני חברת קיבוץ נירים; ילדיי גדלו בנירים והוריי היו שותפים בהקמת המצפים בנגב. שורשים עמוקים של ציונות, חלוציות, אהבת העם והמולדת. ב-06 באוקטובר חגגנו את חג הקיבוץ, שעלה עם 11 נקודות לנגב, בתחושה של תקווה, בנייה, קליטה, שגשוג ותקווה. כל זה התנפץ לנו בפרצוף כמה שעות קצרות אחר כך, בבוקר של ה-07 באוקטובר. אסתר סיפרה שחמישה נרצחו אצלנו, בקיבוץ, וחמישה נחטפו, ומאז – כולנו עקורים. אני לא יודעת מי זכה להיות פליט אי פעם בחייו, אבל זו לא חוויה נעימה. זה נכון שיש לנו איפה לגור – יש לנו קורת גג- אבל הבית שלנו נטוש; הקיבוץ שלנו ריק. כמובן שמנסים לקיים בו את כל מה שאפשר כדי שנוכל לחזור, אבל אנחנו לא נוכל לחזור כשהחטופים נמצאים מעבר לגדר. אני רוצה שתדמיינו אמא שצריכה להשכיב את הילד שלה לישון בנירים, כשהיא יודעת שקילומטר, שניים או שלושה משם – בני קיבוץ נירים נמצאים בגיהינום מנהרות החמאס. היא משכיבה את הילד שלה לישון, בנירים, ואומרת לו: "לילה טוב. אמא שומרת עליך; המדינה שלנו שומרת עליך". אני גדלתי בתוך משפחת חיל האוויר – אני בת למשפחה שכולה; אחי היה טייס בחיל האוויר – ורעש המטוסים מעל הראש תמיד נוסך בי ביטחון. הייתה דממה של מטוסים בשמים ויריות מכל הכיוונים, שחשבנו שהן של הצבא, שלקח לו יותר משבע שעות להגיע. המדינה הפקירה אותנו ב-07 באוקטובר – אותנו ואת כל השכנים שלנו – והיא מפקירה יום-יום, שעה-שעה, את מי שנשאר שם חי, את הגופות של אלה שנרצחו ואת אלה שמצטרפים למתים בכל יום – כך אנחנו נוטים לשער, משום שאי-אפשר לעמוד בזוועות האלה. מדינת ישראל, שהפקירה אותנו, היא זו שחייבת לשלם מחיר יקר, כי את המחיר היקר הזה – היה אפשר לשלם יותר בזול אם פשוט היו שומרים עלינו ב-06 וב-07 באוקטובר. מכיוון שהמדינה נכשלה בכך – עליה לשלם עכשיו את המחיר הנדרש על מנת להשיב את החטופים, ויפה שעה אחת קודם היא כבר מזמן ומאוחר מדי. אני לא אסטרטגית או אשת צבא, ואני לא יודעת אם צריך לכבוש את רפיח או לנצח את החיזבאללה. מה שאני יודעת זה שהמדינה, ומי שנבחר לעשות את זה, צריכים לדאוג לכך שאזרחי מדינת ישראל, שהופקרו בצורה כל כך קשה ב-07 באוקטובר ומאז, ישובו הביתה. מי שצריך לדאוג לכך היא מדינת ישראל, ממשלתה וכל מי שממלא תפקידים בה. תודה רבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו? ברשותכם, אני אחזור אל הישיבה. נתחיל בחקלאות. דובי, מכיוון שאתה מטפל בצד של החקלאים ביום-יום, אני רוצה שתגיד לי מה קורה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> קודם כול, גם אנחנו, החקלאים, ליבנו עם משפחות החטופים, ותפילתנו שהם יחזרו הביתה כמה שיותר מהר. אני מתחיל עם המצב בשטח: חקלאים לא מצליחים לקטוף את היבול ולטפל בשטחים. אנחנו מדברים על ביטחון המזון, מצד אחד, אבל אנחנו לא מצליחים לעשות את מה שאנחנו מחויבים לעשות למען ביטחון המזון בגלל מחסור בעובדים, מצד שני. הדבר השני הוא מרכיב חשוב מאוד בכל תפיסת ההגנה שלנו. כמו שאמר טרומפלדור: "במקום שבו תחרוש מחרשה – שם ייקבע הגבול". אנחנו כבר רואים את הדרום יותר ירוק ופורח, אבל אנחנו עדיין נמצאים רחוק מזה בצפון; מי ייתן ונגיע לרגע הזה. אנחנו מדברים הרבה מאוד, ויש לנו אנשים מדהימים שעושים עבורנו הרבה מאוד – חלקם יושבים פה, מרשות האוכלוסין – אבל במבחן התוצאה, אנחנו עומדים על מכסה של 50,000 שמגיעים לנו, כאשר בפועל יש לנו בערך 32,000-33,000. הדבר הזה נעצר בגלל בעיות בירוקרטיות, שמורכבות מעצם העובדה שאנחנו, כחקלאים, באים ואומרים: "אנחנו הלקוחות; אנחנו יודעים אילו עובדים אנחנו צריכים; אנחנו רוצים להיות שותפים בתהליך הגיוס". נכון להיום, במצאי שמציגים לנו, העובדים המתאימים לחקלאות הם עובדים מתאילנד בלבד. ניסינו עובדים ממקומות אחרים; הגיעו לכאן עובדים מסרי לנקה – רשות האוכלוסין עשתה עבודה וחתמה על הסכם עם סרי לנקה, ויש למעלה מ-10,000 עובדים שמוכנים לבוא. לקחנו 500-600, והם לא התאימו לעבודה; כמחצית מהם – תקנו אותי אם אני טועה – ברחו מהעבודה, ומחר בבוקר נפגוש אותם במשרד הפנים כמהגרי עבודה. הם לא רוצים לעבוד; לא נוח להם לעבוד; ההספקים שלהם הם לא הספקים, והם רוצים להיות קרובים לעיר, מהסיבות שלהם. התופעה הזו ידועה לרשות האוכלוסין. המחוקק ורשות האוכלוסין לא התכוונו שזה יהיה המצב. לכן, כרגע, אנחנו נמצאים באירוע לא פשוט. מה צריך לעשות? לאחרונה, לפני כ-10 ימים, קיבלנו אישור להחזיר עובדים מתאילנד שעבדו בעבר בישראל. הייתה החלטת ממשלה, לפני מספר חודשים, שאפשרה לנו להחזיר כ-5,000 עובדים שעבדו בישראל, על אף שהם סיימו את פרק הזמן המוגדר בחוק. זה יאמר לזכותם, ואני גם אומר על זה תודה. נכון להיום, מתוך ה-5,000 הגיעו כ-4,300, ונשאר להביא עוד 700. עדיין יהיו חסרים למעלה מ-15,000. כרגע, יש התנגדות של מרבית משרדי הממשלה להצעת מחליטים שהוציא משרד החקלאות לפני כ-10 ימים: לאפשר לנו להביא עובדים מתאילנד דרך הלשכות הפרטיות. אנחנו יודעים שהתאילנדים – לא הממשלה – רוצים לחזור לפה, כי הם מקבלים פה שכר שגבוה פי 8 ממה שהם מרוויחים בתאילנד, והם מתאימים לנו כמו כפפה ליד. אגב, במשקים שלנו, אנחנו לא יכולים להחזיק 12 שבטי ישראל – תאילנדים, סרי לנקים וקמבודים – זה לא עובד. איפה הבעיה? יש לנו הסכם בילטרלי עם ממשלת תאילנד – זה בסדר גמור; אנחנו בעד הסכמים בילטרליים – אבל כרגע, הממשלה לא מאפשרת. יש שיחות עם שגרירת תאילנד פה ועם אנשי הממשלה שם, ואני אומר לך באופן הכי ישיר: א', התאילנדים רוצים; ב', אם נאפשר להביא אותם ב-B2B – לממשלת תאילנד לא תהיה ברירה אלא לפתוח ולעבוד ב-G2G. מה מפריע כרגע? התנגדות של משרד המשפטים, והתנגדות של משרד החוץ, שאני חושב שהיא תוסר. אנחנו מבקשים חלון של שלושה חודשים – זו מלחמה; זה אירוע – שבו יפתחו לנו את ה-B2B כדי להשלים את המכסה - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> להמשיך אותו, בעצם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> להמשיך אותו, ולהביא את מרבית העובדים כדי לסגור את המכסה. ברמה האישית, יש לי משק – רשות האוכלוסין מכירה את המשק הפרטי שלי – ואין לי עובד אחד. אני גם לא יכול להעסיק עובדים במטולה, אז אנחנו מלינים אותם באזור איילת השחר ושדה אליעזר, והם עובדים בשטחים העורפיים שלנו. ביום שבו נוכל לעבד את השטחים למעלה, בעזרת השם – נכניס אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כמה עובדים זרים היו במשקים לפני המלחמה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> לפני המלחמה הייתה לנו הקצאה של 32,000 - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום יש לך 32,000, והבעיה היא התחליף לפלסטינים? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הייתה בעיה של חוסר בעובדים זרים גם לפני ה-07 באוקטובר; ביקשנו הגדלה במהלך משא ומתן, בלי קשר לבעיה שיש לנו עם הפלסטינים, והגדילו לנו ל-50,000. אלה דברים שהתנהלנו איתם מול הממשלות הקודמות וגם עכשיו. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אני רוצה לדייק, חבר הכנסת גואטה: במהלך האחרון, ההגדלה הייתה עבור 10,000 פלסטינים שלא הגיעו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> ברור לי. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> מדוע הממשלה מתנגדת להביא עוד תאילנדים? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> הממשלה לא מתנגדת; הממשלה עושה את כל המאמצים - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> ממשלת תאילנד מתנגדת? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> בגלל המצב הביטחוני? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל הנושא של סחר בבני אדם. האמריקאים לוחצים מהכיוון ההוא. מה יקרה בעוד שלושה חודשים, במידה ולא תצליח להביא מספיק עובדים ב-B2B? שוב תבקש ארכה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש לנו שיתוף פעולה מלא עם מיטל, רכזת החקלאות ברשות האוכלוסין. אני מאמין שבמאמץ משותף ובעבודה משותפת – אנחנו נוכל להשלים את המכסה בשלושה חודשים. אני אומר את זה באחריות מלאה. יש עוד מהלך שאנחנו לא פוסלים אותו, אבל הוא ייקח זמן: רשות האוכלוסין נמצאת כרגע במגעים עם קמבודיה; היא יכולה להתאים לנו, מניסיון העבר שלנו. זה ייקח פרק זמן של חודשיים-שלושה לגבש את ההסכם ולסגור אותו. אז, נוכל להביא עובדים גם מקמבודיה ב-G2G, וזה יוכל להיות משולב גם עם העובדים התאילנדים. אין לנו הרבה ברירה; אנחנו לא יכולים למצמץ, כרגע. אנחנו חייבים לעשות את המהלך הזה ולהביא את העובדים. אנחנו נמצאים בכמה וכמה דיונים, וזה לא זז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד החקלאות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> בוקר טוב. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. אין לי הרבה מה להוסיף מעבר למה שדובי אמר – במהלך שלושת החודשים האלה, אנחנו מקווים שייחתם הסכם עם קמבודיה, ואולי עם נפאל וויאטנם, כדי שיהיו לנו מדינות נוספות שיהיה אפשר לגייס מהן עובדים ב-G2G. כמובן שאנחנו מעדיפים את דרך המלך. משרד החקלאות תומך בהארכת הזמן במסגרת הכמות שנקבעה בהחלטה המקומית. יש שם יתרה של עוד 2,000 עובדים שאנחנו מבקשים לאפשר לגייס בשיטת ה-B2B. תכף ידברו חבריי ממשרדי הממשלה האחרים, אבל אם אני אסכם את ההתנגדויות – ואני אדבר בשמם, כי אני ריכזתי את טיוטת המחליטים ואת ההתנגדויות – יש שתי התנגדויות עיקריות: א', הטענה שגיוס בשיטת ה-B2B ממדינות שיש איתן הסכם בילטרלי יפגע בהסכם וביחסים עם המדינות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל ההסכם מושהה היום; המדינות לא מוכנות. מה לעשות? << אורח >> אסף לוי: << אורח >> אדוני, אני אומר את ההתנגדויות. תכף חבריי יפרטו, ככל שיתבקש מהם. הטענה השנייה היא שיש את היתרה של העובדים מסרי לנקה שמחכים שהם יגויסו לישראל. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> על כמה מדובר, ואיך מוודאים שהעובדים שמגיעים מהמדינות האלה – לפי מה שאני מבין מהחקלאים בדרום – לא בורחים למסעדות בתל אביב ונספרים על חשבון החקלאות? זה יכול לקרות גם עם הקמבודים והאחרים, אם הם לא יהיו יעילים לחקלאות. << אורח >> אסף לוי: << אורח >> זה יכול לקרות עם כל עובד שמגיע מכל מדינה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה קורה פחות משמעותית כשאלה עובדים מתאילנד. הבנתי שהם יותר מכילים את העניין של החקלאות, אוהבים את זה ומתאימים לזה. זה קורה עם עובדים ממדינות אחרות. עכשיו, כשאתם מנסים להביא מקמבודיה וממדינות אחרות – יכול להיות שהם יעדיפו, מבחינה מנטלית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דובי אומר שיש להם ניסיון טוב איתם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> כן. אני מבקש מרשות האוכלוסין לתת לנו תשובות ברורות; נקבעה לי פגישה עם ראש רשות האוכלוסין. מודל העבודה שצריך להיות הוא שאנחנו, החקלאים, נהיה אלה שיגייסו את העובדים בארץ המקור שלהם. הקבלנים עושים את זה בשיטה מסוימת, אבל הכנו מודל עבודה שאנחנו רוצים להציג לרשות האוכלוסין. עד היום, לא הייתה לנו שום יכולת לקבוע מי העובד שמגיע אלינו. בעבר, הגיעו אלינו נהגי מוניות וסוחרים שלא מתאימים לעבודה גם מתאילנד. רשות האוכלוסין מסכימה, ואנחנו צריכים לסגור איתה את הנוהל. אנחנו רוצים להביא עובדים מהאזורים הכפריים, לראיין אותם בתאילנד או בקמבודיה, לראות שהם באמת מתאימים לחקלאות ולעשות להם מבחן אחד או שניים. זה יהיה התנאי שלנו. בחמש השנים האחרונות, לא הייתה לנו שליטה – קיבלנו חומר אנושי שלא מתאים לחקלאות; גם מתאילנד. לכן, אני מקווה שראש רשות האוכלוסין ישתף איתנו פעולה – אנחנו נעשה את המבחנים, עם נציגות שלנו, נבדוק שמגיעים האנשים הנכונים מקמבודיה ותאילנד ונביא אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סגן השר, תוכל לעדכן אותנו מה המצב? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אדוני היושב-ראש, הדיון הזה הוא נצרך, ללא ספק. אנחנו מקיימים הרבה מאוד דיונים אצל השר שלנו לגבי הדרישה והצורך של החקלאים – גם על הנושא של ה-B2B – וגם ערים לכך שחלק מהמדינות מתנגדות לזה, בגלל שזה סוג של עקיפה, כביכול, שגורמת להן לפגיעה מסוימת. למעשה, אנחנו חייבים לבוא ולהגיד, בצורה הברורה ביותר: אנחנו מנסים למצוא כל תהליך ודרך, ונתמוך בכל דבר, כולל בהמשך ההסדר של אותן החברות. תגידו מה שתגידו, אבל החברות האלה ידעו לפשט תהליכים; לזרז דברים; לקדם את העניינים. המדיניות שלנו – ויש על זה גם דיונים במשרד ראש הממשלה – היא ליצור סוג של "בריכה", שכל הרצונות והדברים של העובדים הזרים יהיו בה, וממנה – זה יימשך. משם – אנחנו נוכל לקחת את הכמות הגדולה ביותר של עובדים. אנחנו חושבים שברגע שתהיה כמות של 70,000 עובדים – נגיע לסוג של רוויה: לא תהיה התמסחרות של עובדים זרים, ולא יעשו עבודה זרה מן העובד הזר. לשם כך, אנחנו חייבים את העזרה של כל הגורמים. הצורך דחוף מאוד לפעמים, כי אנחנו חייבים עובדים גם לחקלאות העונתית. בנוסף, יש חקלאים שלא אושר להם, בגלל שבתחילת הדרך לא הייתה להם כמות נדרשת של קרקע. היו גם מקרים של חקלאים שהחזיקו בקצת יותר, כשאחרים נאנקים עם פחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך פתרתם את זה? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> אנחנו פותרים את זה ורצים עם זה, אדוני היושב-ראש. המדיניות שלי לגבי הנושא הזה זהה למדיניות שלי לגבי הנושא של בינוי: ככל שיש יותר דירות – מחירי המכירה שלהן יגאו פחות. כך, ברגע שיהיו עובדים זרים בשפע – בלי כל הלחץ והתחנונים – אנחנו נראה שכל חקלאי יהיה מרוצה. יצאנו לסיור של הוועדה של רביבו, וביקרנו בכמה מקומות בדרום. במשך למעלה מרבע שעה, כולם חיפשו חדר עם מזגן, כי אנחנו, הישראלים, לא מסוגלים לעמוד בחממות. בואו נודה על האמת: הפתרון שלנו טמון פה, אז למה צריך להערים קשיים? בסיום דבריי, אני רוצה להודות לך על הדיון הזה, ולהפציר בך להמשיך ללוות אותנו עד שכל הדברים יפתרו. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אדוני סגן השר, מהי הבעיה הקריטית ואיך אתם רוצים לפתור אותה? << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> דיברתי איתך בצורה הברורה ביותר: אני חושב שחייבים להמשיך את הפתרון של החברות, למרות שיש התנגדות; צריך למצוא את הדרך להסתדר עם אותן מדינות. למה? אותם גלים נתנו לנו הרבה מאוד עזרה. היום אנחנו כבר לא נמצאים באותו טירוף הדעת, בגלל שגל המתנדבים שהיה בתחילת המלחמה – מתחיל לרדת, לאט-לאט, אבל זה לא אומר שבגלל זה צריך לבטל את מוסד ההתנדבות. בשבוע שעבר קיימנו פה דיון ואנחנו בעד, כי אי-אפשר לדעת מה יתפתח בצפון, אבל אנחנו חייבים לפעול בכל מסגרת אפשרית. הסיפור של הפלסטינים לא הולך לחזור בתקופה הקרובה, אז שלפחות יהיה לנו תחליף משאר מדינות העולם לכל אחד ואחד שיש לנו אשרה עבורו, או דברים מהסוג הזה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעשות השלמה אחת. לפני כ-10 ימים, העברתי מכתב לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים עם מה שהם אוהבים: מחקר משווה בין-לאומי, שמראה איך עובדות מדינות אחרות. לקחנו את אוסטרליה, אנגליה וספרד ובחנו איך הן עובדות – האם רק ב-G2G? רק בהסכמים בילטרליים? התשובה היא ברורה מאוד: הם עושים הסכמים בילטרליים, ומאפשרים ללשכות הפרטיות לעבוד זו מול זו, ללא יצירת פקק. אני ממליץ לך, כיושב-ראש: ניתן להזמין עבודה ממחלקת המחקר של הכנסת ולראות שאנחנו ממציאים את הגלגל – רק אצלנו רוצים לעבוד ממשלה מול ממשלה, ולעשות את כל התהליך של הגיוס והאיתור, במקום להעביר את זה ללשכות הפרטיות. במרבית מדינות העולם – כמו במדינות אירופה וארצות הברית – לא צועקים: "יש בעיה של עובדים בלשכות פרטיות"; שם – עובדים מסודר, תחת ההסכמים הבילטרליים. אני לא רואה שום סיבה להתנגדות של משרדי הממשלה. אמרתם שמה שיש באירופה – יהיה בישראל, אז בואו נעתיק את המודלים שעובדים באירופה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות האוכלוסין, עם כל הכבוד לטענות שאתם צריכים להתייחס אליהן – הסכמים וטענות אחרות – איך אפשר לפתור את הבעיה? אנחנו כבר חצי שנה אחרי תחילת המלחמה; הנזקים לחקלאות נגרמו, ואנחנו לא יכולים להתקדם קדימה ולחזור לשגרה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה היה עד ינואר; למה אי-אפשר היה להמשיך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צריך לפתור את הבעיה הזו. אם הם אומרים שהם יכולים, אפשר לעשות את זה באופן זמני, ואחר כך לחזור לעשות את זה בדרך הרגילה. הכול תלוי בכם. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> שוב, אני אזכיר, אם שכחו, שהסיבה שבגללה התחלנו עם ההסכמים הבילטרליים בחקלאות הייתה שלפני עשר שנים דרשו שכל ישלם 10,000-15,000 דולר כדי להגיע לפה. היו תופעות שבהן הציעו לחקלאים סט ריהוט לסלון אם הם יזמינו דרך אותו המאכר את העובד הזר מחו"ל. ברוך השם, ההסכם הבילטרלי מנע זאת וגם הידק את הקשרים עם תאילנד. אנחנו עדיין מנסים לדבר עם התאילנדים כדי לנסות ולפתור את החשש שלהם מלשלוח עובדים. הם מצביעים על הנושא של הפקדון לעובדים זרים – שמים את כספי הפיצויים בפיקוח הרשות – וקושרים את הדברים האלה. הרי, הבטחנו להם שזה יקרה, בזמנו, וזה לא קרה, אבל בואו נשים את זה בצד. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה זה? << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> הפרשות המעסיק לפיצויים ולפנסיה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אנחנו משלמים הפרשות. << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> את אותן ההפרשות שאתה משלם – צריך לשים בחשבון - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> ממדינת ישראל – הם מבקשים הפרשות. אתה יודע למה אנחנו יכולים להחזיר לפה עובדים ב-B2B? עובד של אחות של אבא שלי ברח, במלחמה, והלך לעבוד במדינה אחרת. אחרי חודשיים שם – הוא סיפר שהוא מרוויח 500 דולר, ואמר שזה לא כלכלי. כבר החזרנו אותו, אגב; הוא פה, בארץ. אין שיאנית בשכר כמו מדינת ישראל. בגלל שיש לי חוסר בעובדים ואני רוצה שהוא יעבוד, הוא בא אליי ואמר לי: "אם אתה לא נותן לי שעה או שעתיים נוספות בכל יום – אני הולך לעבוד במרכז". אין לך ברירה, ואתה משלם לו את השעתיים הנוספות האלה. זה בנוסף לתנאים הסוציאליים, שאף מדינה בעולם לא נותנת. << אורח >> דניאל אברהם: << אורח >> יש לי שאלה: בתאילנד – יש פנסיה? על מה הם רוצים פנסיה? על מה צריך לשלם להם פנסיה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה לפתוח את זה כרגע; זה לא נושא הדיון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> פנסיה זה משהו שמגיע לכל מי שעובד פה; זה בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באף מדינה לא נותנים את זה לעובדים זרים; הם באים לתקופה קצרה, אבל זה לא משנה כרגע. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אנחנו רוצים עובדים עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשות האוכלוסין, הנושא הזה חייב להיפתר. נשאר להם 20,000 עובדים כרגע; אני מציע שלא תתנו תקופת זמן, אלא שתקבעו מכסה – נגיד, 10,000 עובדים, כרגע, שיעשו את זה ב-B2B – ושתמשיכו לעבוד על קמבודיה ועל כל מה שמסביב, על מנת לפתור את הבעיה אחת ולתמיד. הרי, אנחנו לא נתכנס בכל שבועיים ונדבר על אותו הדבר. תנו להם מכסה מסוימת כרגע, כי אין ברירה; תדברו עם ממשלת תאילנד על כך שזה פתרון זמני, ונתקדם. בעוד חודשיים-שלושה נשב ונראה אם הם הביאו, או כשתגיעו למכסה של ה-10,000 – נמשיך לדבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם אפשר, צריך להכניס לאותו ההסכם סעיף שאומר שכל אחד שבא לתחום מסוים – נשאר בו. אנשים שמגיעים לסיעוד יברחו מהמשפחות, כי ככל שהמצוקה גדלה – הרבה מאוד זקנים נשארים בלי מטפלים. בנוסף, הרבה מהעובדים בחקלאות בורחים למסעדות. זה יותר נוח לחיות בתל אביב, בלי להיות מחויב להתעורר בלילה ולטפל. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> הוללות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם כבר אתם עושים הסכמים ממשלתיים – צריך להסדיר גם את העניין הזה, ולהגביל אותם לתחום ההזמנה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה שאני מציע מחייב החלטת ממשלה? << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמשרד החקלאות יגיש הצעת מחליטים כזו - - << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> הגשנו לפני שבועיים, אדוני היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> - - על מנת לפתור את הבעיה באופן זמני. בסופו של דבר, החקלאות נפגעת בגלל כל מיני בעיות בירוקרטיות, ככל שהן נכונות. << דובר >> סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול: << דובר >> ברקן מטפל בזה, ממשרד ראש הממשלה, כדי לאחד את הרצונות של כל המשרדים. הייתה ישיבה אתמול, ואנחנו אמרנו את הרצון שלנו שם. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אדוני היושב-ראש, לפני שבועיים שר החקלאות הכין הצעת מחליטים בפעם השנייה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, אבל אתה רואה שיש בעיות. כרגע, אני מעדיף שייתנו לכם מכסה של 10,000 עובדים, ושתביאו אותם. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זה מקובל עליכם, רשות האוכלוסין? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, הם רוצים הכול, אבל זו הצעת הפשרה שלי. בינתיים, יעבדו על קמבודיה ועל מדינות אחרות. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> מה שאתה אומר עכשיו דורש החלטת ממשלה, והם מתנגדים. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> היא לא מתנגדת; היא מייצגת פה את רשות האוכלוסין. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> יש משרדים נוספים שמתנגדים. משרד החוץ, משרד המשפטים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מציע הצעה שאין סיבה שיתנגדו לה, מכיוון שמדובר על פתרון זמני. בפתרונות זמניים, מזיזים הצדה כל מיני טענות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אם אין כל מיני אילוצים של אמנות בין-לאומיות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כבוד היושב-ראש, הם מתנגדים לפתרונות הזמניים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מקווה שרשות האוכלוסין תטפל בזה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כבוד היושב-ראש, לפחות תיתן למשרד המשפטים לדבר, כדי שנשמע אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. משרד החוץ, ואחר כך משרד המשפטים. אני מבקש שתתייחסו להצעת הפשרה הזו. עם כל הכבוד לכל המשרדים, צריך לפתור להם את הבעיה. אתם ככל שהטענות שאתם טוענים נכונות – אפשר להזיז אותן הצדה לתקופת זמן מסוימת, עד שיביאו חלק מהעובדים. בינתיים תפתרו את הבעיות מול הממשלות ומול ארצות הברית, שאני מבין שהיא הבעייתית בעניין הזה. לה יש כמה עובדים שהיא רוצה ממקסיקו, שנכנסים פנימה, אז היא לא צריכה עובדים זרים; זה לא אותו הדבר. << אורח >> תובל בן אורי: << אורח >> בוקר טוב. עו"ד תובל בן אורי, משרד החוץ. אין בעיה; אנחנו נבדוק את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין הרבה זמן לבדוק את זה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> כבר בדקתם את זה כמה פעמים. כמה זמן לוקח לכם לבדוק? << אורח >> תובל בן אורי: << אורח >> סליחה, כל משרדי הממשלה התנגדו להבאה ב-B2B בפעם האחרונה. יש פה מספר קטן מאוד של עובדים, ויש לנו בעיה עם המדינות האלה. אי-אפשר לכופף ידיים של מדינה, ולהגיד לה: "אנחנו מביאים עובדים ואתם תקשיבו לנו". יש פה יחסים מורכבים, ואנחנו עובדים על זה. ככל שכל המשרדים יסכימו לזה – אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה יקרה אם לא תסכימו? איך אתם פותרים את הבעיה של החקלאים? << אורח >> תובל בן אורי: << אורח >> אנחנו נצטרך למצוא פתרון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> שיהיו פיצויים. אין פיצויים ואין עובדים, כבוד היושב-ראש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה נכון. מה שיקרה, בסופו של דבר, זה שמתווה הפיצויים לחקלאים בעקבות המלחמה יחזור לעצמו. מה עשינו בזה? אני מבקש – תסיימו את העניין הזה באופן זמני. אני לא אומר את כל המכסה או שלושה חודשים; מכסה של עובדים, וללא תקופת זמן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> לגבי רשות האוכלוסין, אני לא רוצה לפתוח נושא חדש, אבל אנחנו מטפלים רק בחלק. בהזדמנות הזו, של ההצעה שאתה מעלה, אני חושב שאפשר להרחיב אותה גם לפועלי הבניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כרגע, אנחנו מדברים על החקלאות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> דוד, הכי חשוב לפתוח את ה-B2B. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את ה-B2B רק על המכסה. זה הכול. דרך אגב, יש פתרונות: אפשר להשית על החברות שלנו – אם הן משתפות פעולה עם חברות בתאילנד, בנושאים האלה שאתם מדברים עליהם – קנסות רציניים. אז, אתם מראים לממשלת תאילנד שאתם מטפלים בזה מול החברות. חברה שעושה דברים כאלה תאבד את הרישיון ותשלם קנסות. שכחתם את הפתרונות האלה? משרד המשפטים. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> העמדה של משרד המשפטים היא שדרך המלך, כמובן, היא להביא את העובדים הזרים בהסכמים בילטרליים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה לא מסתדר. מה אפשר לעשות? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> חשוב לציין שברגע שיהיה צורך ממשי, וייבחנו החלופות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש צורך ממשי. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> די כבר. זה חדש? אנחנו חצי שנה בזה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> אפשר לבחון הבאה פרטית שמתוחמת בזמן ובכמות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> צריך לוח זמנים לעניין, כבוד היושב-ראש. אנחנו מתברברים כל הזמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נמצאים עכשיו בפגרה; אנחנו נמצא זמן. קחו שבועיים כדי לסיים את העניין הזה, עם החלטת ממשלה. בינתיים, תביאו את אלה שברחו ותחזירו אותם בשבוע שיש לכם. הישיבה בנושא החקלאות הסתיימה. אנחנו עוברים לתיירות. << נושא >> פתרונות למחסור כח אדם בתיירות << נושא >> << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> מיכאל יצחקוב, ראש מטה השר. אני אתן לרקפת לב, סמנכ"לית המשרד, לתת בריף על החלטת הממשלה שמתגבשת. שני שרים עוד לא אותרו; המנכ"לים שלהם בעד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זאת אומרת "לא אותרו"? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> מאתרים אותם לאישור. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מי אלה? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה למנכ"ל רשות האוכלוסין, אייל סיסו, שנרתם לנושא; גם למשרד האוצר ולכל מי שהיה מעורב בדבר. אנחנו מנסים להגיע לאיזה שהוא פתרון, ושהוא יניב פרי; שיימצאו את השרים, שיהיה אישור ושנעלה את זה למשאל טלפוני, אם כי משרד המשפטים אמר שזה לא מספיק דחוף כדי לעשות את זה במשאל טלפוני. זה דחוף מאוד. הדבר היחיד שלא נפתר פה הוא הבעיה באילת. אנחנו נסביר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם מי הגעת לסיכום? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> רקפת תסביר את זה עכשיו. << אורח >> רקפת לוי: << אורח >> רקפת לוי, סמנכ"לית חוויית התייר במשרד התיירות. אנחנו כבר מצויים בישורת האחרונה של הצעת המחליטים, כאשר אנחנו מבקשים להביא כ-2,000 עובדים זרים, שיהיו חלף העובדים הפלסטינים שלא מגיעים. באותה המידה, ככל שנדרש – אם תיווצר איזו שהיא בעיה עם הגעה של ירדנים לאילת – נוכל ליצור גמישות, יחד עם רשות האוכלוסין, בניוד של עובדים לטובת רציפות תפקודית באילת. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> מה המקור שממנו אתם מבקשים להביא את 2,000 העובדים? << אורח >> רקפת לוי: << אורח >> מהתייעצות שעשינו עם התאחדות המלונות, הם מתעדפים את מולדובה וגאורגיה. אלה אנשים שיודעים לעבוד במלונאות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שאלה למשרד המשפטים: אנחנו שומעים פה על ההתנגדויות שלכם – גם בדיון הקודם וגם בדיון הנוכחי; לפחות ממה שמשרד התיירות מציג. על מה אתם מתבססים בהתנגדויות שלכם? על שיקול הדעת שלכם? על שיקולים משפטיים? על עובדות? על מספרים שעומדים לפניכם? למה אתם חושבים שהצורך לא דחוף כל כך? << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> כמובן שאנחנו מבינים את הצורך ואת הדחיפות. ההתעקשות על הסכמים בילטרליים, באופן ספציפי, נעשתה אחרי התחייבות המדינה לבג"ץ לפני כמה שנים, בבג"ץ "קו לעובד" (2405/06), שם המדינה התחייבה לנסות ולהביא עובדים זרים בדרך של הסכמים בילטרליים. כמובן, כמו שאמרתי קודם, אפשר לבחון הבאה פרטית, ככל שזה יהיה באופן מתוחם, בזמן ובכמות, כמו שהמדינה התחייבה לבית המשפט בעבר. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> הנימוק שלכם הוא משפטי, בעצם. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> כמובן. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רק על הדרך להביא אותם. יש בעיה לעשות את זה G2G עם המדינות האלה? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אין לנו בעיה, אבל אני אגדיר: אם יש לנו משבר וצרה - - - << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> תתמקד. משרד המשפטים אומר: "אנחנו מחויבים לבג"ץ G2G". אין להם שיקול דעת; זה רק עניין משפטי, ואתם מביאים את זה ממדינות פחות בעייתיות. אנחנו שואלים שאלה פשוטה: האם יש בעיה להביא את העובדים בדרך הזו? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אין בעיה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז תעזבו את משרד המשפטים; לא צריך להפיל עליהם דברים שלא צריך. << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> קודם כול, מה שאמרנו על משרד המשפטים לא קשור לדבר הזה. הבעיה שלנו היא שאנחנו רוצים להעלות את הצעת המחליטים עוד היום, כדי שהמלונאים יוכלו להביא לפחות משהו לפסח. זה הסיפור; לא לחכות ליום ראשון. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> זו רק הדחיפות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם רוצים להביא עובדים לפסח – צריך לעשות את זה דחוף, בלי קשר להכרזה בבג"ץ וכל הדברים האלה; או שניתן לקו לעובד לנהל את המדינה. זה לא המצב. היום, זה ברור לגמרי שהם צריכים אותם לפסח. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> המלונות מפוצצים בהזמנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פסח הוא בעוד שבוע וחצי. נגיד שיש החלטה, איך תביאו אותם בתוך שבוע? << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> רשות האוכלוסין, תהיה בעיה? << אורח >> שושנה שטראוס: << אורח >> כנראה שאי-אפשר להביא אותם בתוך שבוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התיירות, איך אתם מתכוונים להביא 2,000 עובדים בתוך שבוע וחצי? << אורח >> יואב בכר: << אורח >> אני יואב בכר מהתאחדות המלונות. כמובן שאנחנו נשמח מאוד שהם יגיעו לפסח, אבל זה כנראה לא ריאלי. צריך לזכור שמיד אחרי פסח מגיע יוני, יולי ואוגוסט – שזה שיא העונה. לדעתי, עד סוף יוני אפשר להביא אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה לא לפסח – מה הדחיפות? אפשר לעשות את זה בהחלטת ממשלה רגילה. << אורח >> יואב בכר: << אורח >> מהרגע שבו יש החלטת ממשלה – הצוות הבין-משרדי נכנס לפעול. זה דחוף מאוד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, בואו נסכם כך: אם זה לא לפסח – אין דחיפות, אבל אני מציע שנקבע שאם אין החלטת ממשלה בעניין הזה בתוך 10 ימים – אתם תאשרו טלפונית, על מנת שיהיה אפשר לגייס אותם כמה שיותר מהר. הם לא יכולים להמתין לסדר הרגיל של החלטות ממשלתיות. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> למה זה חשוב לכם אם זה טלפוני או לא, אגב? מה אכפת לכם להגיד "כן" בטלפון? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בטלפון – אין דיון. זו הסיבה. << אורח >> סמדר פרידמן: << אורח >> את הנושא הזה, באופן ספציפי, אני לא מכירה. אני צריכה להתייעץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. אני לא רוצה להתווכח איתך על מה דחוף ומה לא, אבל אם זה לא לפסח – אני מקבל את הטענה שלפיה הדחיפות היא לא כמו שהיא הוצגה. אני מבקש מכם: אם אין החלטת ממשלה בתוך 10 ימים – תאשרו טלפונית. << אורח >> יואב בכר: << אורח >> סליחה, אני חייב להגיד משפט: הדחיפות קיימת מאוד, ומאותו הרגע שבו יש החלטת ממשלה – העבודה מתחילה. לכן, זה יביא את זה יותר מהר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, תתחיל לעבוד על העניין הזה בלי קשר להחלטת ממשלה. אם תהיה החלטת ממשלה – תביא אותם מהר. << אורח >> יואב בכר: << אורח >> לפי מה שנאמר על ידי רשות ההגירה בישיבה הקודמת, הם לא יכולים לפנות למדינה ולהחליט מאיזו מדינה זה יגיע בלי החלטת ממשלה. לכן, החלטת ממשלה היא דרמטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה מדבר על גאורגיה ועל מולדובה. תתחילו להתארגן בעניין הזה עד להחלטת ממשלה. אם היא לא תהיה עכשיו – היא תקרה בעוד 10 ימים. אין שום בעיה עם זה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> שאלת תם: שר התיירות, חיים כץ, לא יכול לדחוף את זה לסדר-היום של הממשלה? אתם אומרים שצריך לקבל החלטת ממשלה טלפונית, אז אני שואל: האם זו בעיה? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> התאחדות המלונות לחצה וביקשה להעלות את זה בדחיפות. אם התעשייה מבקשת עזרה – אני חושב שהמשרד הממשלתי צריך לעזור. אם נחכה ליום ראשון – זה בוודאי יכנס למעטפה. << דובר >> שלום דנינו (הליכוד): << דובר >> אז זו לא בעיה; זה עניין של ימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התיירות, יש לכם עוד משהו להגיד לנו? << אורח >> מיכאל יצחקוב: << אורח >> אנחנו רוצים להגיד לך תודה על כך שקיימת פה דיונים על הנושא החשוב מאוד הזה – לצערי יותר מדי, ואני לא יודע אם זה מספיק. היו בינינו הרבה חילוקי דעות, וסליחה אם קצת לחצנו, אבל עשיתם עבודה מצוינת. תודה לכל העוסקים במלאכה, ואני מקווה שזה ייפתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הישיבה הסתיימה. תודה רבה. הישיבה ננעלה בשעה 10:28.