פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



6
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
07/05/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 167
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ט בניסן התשפ"ד (07 במאי 2024), שעה 15:21


סדר היום:
 << נושא >> 1. הכחשת השואה והכחשת הטבח 7 באוקטובר - הצגת דוח מיוחד של התנועה למאבק באנטישמיות << נושא >>  
 << נושא >> 2. מגמות אנטישמיות ברשת החברתית בעקבות ה-7 באוקטובר - הצגת דוח מיוחד של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת << נושא >>  


נכחו:
חברי הוועדה: 
עודד פורר – היו"ר


נוכחים: 
	רינה ריגר
	–
	יועצת רה"מ לתפוצות, משרד ראש הממשלה

	ד"ר רחלי ברץ ריקס
	–
	יו"ר המחלקה למאבק באנטישמיות, ההסתדרות הציונית העולמית

	אלון קובה
	–
	סמנכ"ל הליגה נגד השמצה - ADL

	ניר קפלון
	–
	עו"ד, מייסד התנועה למאבק באנטישמיות ברשת

	ד"ר אריה טפר
	–
	Director, OAFP-Co

	דוד ויסמן
	–
	CAMS - Founder

	סשה רויטמן
	–
	מנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות - CAM

	דינה אליעזר
	–
	יועצת חינוכית למאבק באנטישמיות בתנועה למאבק באנטישמיות - CAM

	יובל פכט
	–
	Head of Product FOA

	Dr. Abbee Corb
	–
	Senior Researcher, Terrorism Specialist, Simon Wiesenthal Center

	ד"ר הלנה רימון
	–
	מרצה בכירה באוניברסיטת אריאל

	אורי בר נר
	–
	מנהל קשרי חוץ, קרן קרייתי

	ד"ר יהודה שלם
	–
	חבר הנהלה, חוג הפרופסורים

	אבי אבלו
	–
	Pulse of Israel




ייעוץ משפטי: 
אלי מור שבילי

מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח

רישום פרלמנטרי:
רעות חביב, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




<< נושא >> הכחשת השואה והכחשת הטבח 7 באוקטובר - הצגת דוח מיוחד של התנועה למאבק באנטישמיות << נושא >>  

<< נושא >> מגמות אנטישמיות ברשת החברתית בעקבות ה-7 באוקטובר - הצגת דוח מיוחד של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת << נושא >>  


 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

אני פותח ישיבה חדשה, פרוטוקול חדש, ישיבה בנושא הכחשת השואה וטבח ה-7 באוקטובר. יש כאן דו"ח מיוחד של התנועה למאבק באנטישמיות ודו"ח מיוחד של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת. מי מציג לנו את הדו"ח? סשה.

 << אורח >> סשה רויטמן: << אורח >>  

אני קודם כל רוצה לחזק את דבריך, שסיימת איתם היום, על תוכנית לאומית – איטליה, גרמניה, אנגליה, הולנד – יש להן תוכניות לאומיות. עכשיו, ממשלות אישרו, תקצבו ועבדו. מדינת ישראל - - -

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תוכניות לאומיות למה? למאבק באנטישמיות. 

 << אורח >> סשה רויטמן: << אורח >>  

למאבק באנטישמיות. לאומיות. הבית הלבן, ויש לנו פה את מישה גלפרין, חבר הוועד שלנו, שיושב גם בתוך הוועדה של הבית הלבן – עבדו על תוכנית לאומית בכלל ארצות הברית על איך לטפל בנושא. למדינות האירופיות כולן יש תוכנית כזאת. מדינת ישראל היא היחידה שאין לה תוכנית ל-איך לעזור לדבר הזה. אז אני מתחבר מאוד-מאוד לדבריך. אנחנו רוצים ונשמח לקחת בזה חלק ולעזור, החברה האזרחית לממשלה. הנקודה הנוספת שנשמח להגיש לכנסת דרכך היא דו"ח על המדינות שנלחמות באנטישמיות והתוכניות שלהן. 

דיברנו לפני חודש, יושב-הראש, בוועדה, והצענו לעשות מחקר ולהציג אותו היום בנושא הכחשת שואה, ואיפה זה עומד היום לאחר ה-7 באוקטובר. אני חושב שהנושא הזה, מה שגילו גם תוך כדי המחקר הוא הרבה יותר עמוק והרבה יותר חשוב ממה שאנחנו חושבים. כי כלל האנטישמיות שרואים היום בקמפוסים קשורה להכחשת שואה ולסגנונות מסוימים של הכחשת שואה. יש לנו מצגת, אני לא יודע אם אפשר להציג אותה.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תציג אותה בעל פה.

 << אורח >> סשה רויטמן: << אורח >>  

אני אציג בכמה נקודות. קודם כל, חשוב להבין שיש שלושה סוגים של הכחשות שואה שגילינו. הסוג הראשון הוא הכחשת השואה המוכרת, כולם מכירים את זה – "לא הייתה שואה, היהודים משקרים". 

הנושא השני הוא מה שנקרא "holocaust distortion" (עיוות השואה). הוא הנושא המסוכן ביותר שקשור להתבטאויות כמו "ישראל ביצעה רצח עם". כל ההתבטאויות האלה קשורות ל-"holocaust distortion".זה הנושא שהיום אין עליו חקיקה, כי חופש הדיבור מאפשר לדבר על זה. אבל, זה הנושא שמצאנו במחקר, ש-87% מכלל ההתבטאויות בנושא הכחשת שואה הן "holocaust distortion". 87%.

הסוג האחרון הוא הגמדת שואה. זה אומר להנמיך את חשיבות השואה. אנחנו רואים המון פלסטינאים שמתארים מקרה שבו יש לנו הרוגים פלסטינאים כשואה. 80 פלסטינים שנרצחו – קוראים לזה שואה. וזה לא שואה. אלה שלושת הסוגים. עכשיו, ראינו שוני במחקר שעשינו 4 חודשים לפני ה-7 באוקטובר לבין מחקר שעשינו 4 חודשים אחרי 7 באוקטובר. השינוי הוא כ-594% עלייה בהכחשת שואה. כל סוגי הכחשות השואה. הדבר הזה הוא מטורף. כאשר 87%, מה שאמרתי קודם, מתוך ה-590% קשורים ל-"holocaust distortion".

אנחנו מדברים על שינוי בין מיליון עדכונים ברשתות החברתיות, בעיקר ברשת X, ל-9 וחצי מיליון. התבטאויות לא מפוקחות. לא מפוקחות כי אין היום אפשרות לנתב את זה. אז זה הסיפור באופן רחב. אני רוצה לגשת ישירות למדיניות ומה ניתן לעשות בנושא הזה. יש לנו, גם לכנסת ישראל, גם לוועדה פה, וגם כמובן אם הכנסת יכולה להעביר את זה לממשלה, וגם לגופים האזרחיים – כמה נקודות שניתן לטפל בהן ומה ניתן לעשות.

קודם כל, בוועדה הזאת דיברו רבות על הגדרת האנטישמיות של IHRA. יש גם הגדרה ב-IHRA שקשורה לעיוות שואה והכחשת שואה. ההגדרה הזאת חייבת לקבל ביטוי גם בממשלת ישראל. ממשלת ישראל יכולה לקחת את ההגדרה הזאת ולגרום לממשלות אחרות לאמץ אותה ולטפל בזה, כי דרך ההגדרה הזאת אפשר לטפל בנושא הזה. הנושא הנוסף ניתן, ונדרש לעשות מחקר על ידי גופים מחקריים יותר מעמיקים, ואני חושב שאפשר לקרוא קריאה גם למשרדי הממשלה לממן מחקרים כאלו שעושים השוואה בין הכחשת שואה על כל סוגיה לאנטישמיות. כי ראינו שבקמפוסים מה שקורה זה שהקריאות לרצח עם הן הקריאות המרכזיות שמובילות לאנטישמיות.

הנושא האחרון בהמלצות, ויש לנו עוד כל מיני המלצות ונשמח לשלוח דרך שלומית את הדו"ח שלנו עם כלל ההמלצות, הוא עבודה מול הרשתות החברתיות שמובילות את כל הנושא הזה. גם ב-X וגם ב-META יש פתרונות מאוד חזקים שלא מוטמעים בהכחשת שואה. ב-META יש להם מערכת שמזהים כל נושא שקשור לשואה ונותנים לזה מידע, כדי לשנות ולהביא סיפור אחר. בשיתוף פעולה עם אונסק"ו בנו את המחקר הזה. בעצם כל מי שאומר מילה על השואה מקבל עדכון בתוך הרשת שלו על אתר אינטרנט שנותן לו מידע נוסף. ב-X יש את הנחיות הקהילה שמגיב אוטומטית לאנשים שמפיצים פייק ניוז ודברים כאלה.

אנחנו רוצים להרחיב את הנחיות הקהילה האלה גם לנושא של הכחשת שואה. אני חושב שזו קריאה מאוד-מאוד טובה ונכונה לרשתות החברתיות, שיכולה להתבצע באופן מיידי בכל רגע נתון. הדבר האחרון, ואז נשמח להרחיב את הדיון טיפה יותר, כמובן דרכך יושב-הראש, הוא הכנסה לתוך הגדרת האנטישמיות את הכחשת ה-7 באוקטובר. הכחשת ה-7 באוקטובר היום לא נמצאת תחת אף פיקוח. עכשיו, למה הדבר הזה חשוב? הכחשת השואה נמצאת תחת פיקוח של IHRA. הכחשת ה-7 באוקטובר לא נמצאת תחת פיקוח. 

עכשיו, אם יש לנו הגדרה שלא משתנה, ואנחנו ראינו דרך המחקר שלנו שאנטישמיות משתנה באופן ברור – חייבים להכניס את הנושא הזה לתוך הגדרת האנטישמיות. הנושא הזה הוא מאוד מורכבת פוליטית ודיפלומטית, אבל אני חושב שאנטישמיות, כמשהו שמשתנה לאורך הזמן כמו וירוס, חייב גם להשתנות בהגדרות שלו. אז אנחנו נשמח לתמוך בדבר הזה. אנחנו נכריז על קמפיין בקרוב כדי לקדם את הגדרת הכחשת ה-7 באוקטובר כחלק מהגדרות האנטישמיות בעולם. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. אני רוצה לתת לניר קפלון להציג מגמות אנטישמיות ברשת החברתית אחרי ה-7 באוקטובר.

 << אורח >> ניר קפלון: << אורח >>  

תודה רבה לכבוד יושב-הראש, לחברי הממשלה ולהסתדרות הציונית שפה. כבוד יושב-הראש, אתה חבר שלנו, של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, ומוביל את הנושא הזה כבר שנים רבות, ואנחנו אסירי תודה. אני גם רוצה לציין את ההסתדרות הציונית פה במשפט. עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', הם היו מהראשונים להצטרף ולסייע לנו בתפעול ובמימון, ובזכותם הגדלנו את מספר המתנדבים שלנו מכמה מאות לכדי 3,000 מתנדבים שכיום מפעילים ברחבי העולם במגוון שפות, במסגרת המאבק באנטישמיות. 

משפט אחד על התנועה. אנחנו עמותה שפועלת כבר שנה רביעית ברציפות. עמותה שהיא מצד אחד רזה מבחינת תפעול – אנחנו מפעילים 3,000 מתנדבים ברחבי העולם בעשרות שפות בכל הפלטפורמות החברתיות. אנחנו גם מנטרים, אך בניגוד לשאר העמותות אנחנו גם פועלים. אנחנו מצליחים לשנות את המדיניות של הרשתות החברתיות. אנחנו מצליחים לנסות ולהשפיע על החוקים במדינות השונות, וגם בישראל זאת תהיה אחת ההצעות שלנו כאן בסוף הדיון. אגב, אחת הדוגמאות היא למשל שהשפענו על המדיניות של טיקטוק, שבשנת 2021 היא הייתה רשת נוראית לגבי הכחשת שואה, אני לא מדבר כרגע על שנאת ישראל, ובשנת 2022 עשתה קפיצה משמעותית בעקבות הנתונים האמפיריים שהעברנו להם. 

אנחנו ביצענו מחקר, זאת אומרת, השווינו את שנת 2022 לשנת 2023 ולשנת 2024, אל מה שיש לנו, ואנחנו עדים לקפיצה של בין 300% לכמעט 400% באזכור של האנטישמיות. עם זאת, בשונה מהמסקנות של חברי מתנועת CAM, אנחנו דווקא ראינו ירידה קלה בהכחשת השואה ועלייה דרמטית בהצדקת השואה, כבוד יושב-הראש, ובקריאה לבצע שואה שנייה. זאת אומרת, זה מהרשתות החברתיות. אגב, הרשת החברתית הכי נוראית שיש, לצערנו, זאת רשת X. X פעם היו נהדרים, בתור "טוויטר". אני לא נכנס פה לעניין של מי הבעלים ולמה וכולי, וחופש הביטוי האמריקאי וכולי, אבל אנחנו עדים לכך שרשת X מאפשרת דרור לכל אותם אנשים, לצערי. אגב, רבים מהם הם בוטים, כבוד יושב-הראש. הם לא פרופילים אמיתיים. במימון קטר או לא קטר, אני לא מוסמך לומר את זה.

אנחנו עדים לעלייה, אצלנו אגב, עלייה בהסרת התכנים האנטישמיים. זאת אומרת, אנחנו מקור מהימן של הרשתות החברתיות כך שכשאנחנו פונים אל הרשתות הן מסירות. יש עלייה של מספר אחוזים לא מבוטל בהסרת התכנים האנטישמיים. יש לנו קצת יותר קשיים בהסרת תכנים אנטי ישראליים. 

אם אני יכול, כבוד יושב-הראש, להמשיך למסקנות שלנו או להצעות, אז דבר ראשון אנחנו קוראים למדינה, ואולי כבוד יושב-הראש יוכל לסייע, לשנות את חוק העונשים ולהוסיף באופן ברור כך שקריאה אנטישמית, אנטישמיות שהיא בכל סוג שהיא היא הסתה והיא מנוגדת אל החוק. 

כיום אנחנו רואים שאנטישמיות חוסה תחת הסתה וזה נתון לשיקול דעתו של כל שופט ושופט. ישנה פסיקה סותרת שכבוד יושב-הראש ודאי רואה בעיתונים, בין בית משפט אחד לשני. אז אנחנו מקווים שהחוק ישתנה, וכל אנטישמיות שהיא תוכר כמנוגדת לחוק. זה הסעיף הראשון. 

הסעיף השני הוא שהיינו שמחים אם ניתן יהיה להשית חובה על הרשתות החברתיות ושהן יהיו אחריות, שניתן יהיה לתבוע אותן, הן פלילי ואולי הן אזרחי, אולי בדומה לתביעות ייצוגיות או לעיצומים מנהליים, במידה והן לא הסירו תוכן אנטישמי. וגם שניתן יהיה לפעול כנגד מי שמפיץ את אותו תוכן אנטישמי, אפילו אם הוא בחו"ל. חוק העונשין מכיל תחולה גם אקסטריטוריאלית.

אני חושב, אני קורא לוועדה לסייע בתקציבים. אני רואה שאנחנו, כמגזר שלישי, נאנקים. אמנם ההסתדרות הציונית סייעה לנו ואנחנו מצליחים קצת לגייס תרומות עכשיו, אבל אנחנו עמותה מאוד רזה ויש חוסר במימון של הנושא הזה. אני חושב שראוי לממן עמותות שגם יש להן הוכחות וקבלות על כך שהצליחו לשנות דברים, למחוק, להשפיע על המדיניות. תודה רבה, אדוני.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. ד"ר הלנה רימון.

 << אורח >> הלנה רימון: << אורח >>  

אנחנו מדברים פה על אנטישמיות ברשתות החברתיות, ואני רוצה להגיד כמה מילים על התופעה, שאני לא בטוחה שהנוכחים פה מכירים אותה – אנטישמיות בוטה ברשתות החברתיות בשפה הרוסית פה בארץ, בארץ ישראל. אני אספתי קצת דוגמאות, ממש מעט מאוד מהארכיון שיש לי, לצערי הרב. תרשו לי להציג רק כמה דוגמאות. למשל, "להכות בדוסים? זה בכלל לא שאלה. השאלה מתי.", "אני לא אדבר על הרבנים שלנו. פעמים רבות במו עיני ראיתי עשר של רבבות סתומים במדים שחורים מוכנים על פי פקודה של רועה הצאן שלהם לעשות לינץ' לכל אחד", "לגזור להם פאות", "יש לאסור עליהם לחיות".

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בואי תסכמי רק מה צריך לעשות.

 << אורח >> הלנה רימון: << אורח >>  

"אני רוצה לזרוק רימון לבתי הכנסת האלה", "את החארות האלה צריך ללמד במקלות". זה שייך, לצערי הרב, לא רק לקהילה החרדית, שיש לנו קרוב לוודאי סיבות לא להיות מרוצים מאוד מההתנהגות שלה, ובמיוחד עכשיו, אבל לא עד כדי כך. לא לקריאות הטבח. אבל, לצערנו מדובר גם על השפלות כלפי העדה הספרדית, בכמויות גדולות מאוד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לסיכום. בואי תסכמי בשני משפטים.

 << אורח >> הלנה רימון: << אורח >>  

אני מסכמת. הנה ממש קטע מאיזו תגובה אינטרנטית – "ממשלת הקיצונים, הכובעים השחורים והנוכלים, אלה הם הכובעים השחורים הם אילצו שני שליש מהצבא להתפרק לרגל החגים שלהם, שהם המציאו אותם בכוונה" וכן הלאה. אני מסיימת. אין מצב שבמדינת ישראל יום-יום תתקיים הסתה פרועה נגד חלק גדול מאוד של עם ישראל, נגד התורה, נגד החגים, וכל מה שנקרא יהדות. לו דברים כאלה היו מפורסמים ברשתות החברתיות או בפייסבוק, נניח בגרמניה או בצרפת, מיד, אבל מיד זה היה נסגר. אצלנו, לצערי הרב, התופעות האלה פורחות. לצערי הרב, עוד יותר, לפעמים בפייסבוק, של מפלגת "ישראל ביתנו" וחברי המפלגה. 

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

לא, לא, בואי, סליחה.

 << אורח >> הלנה רימון: << אורח >>  

אני יכולה להביא דוגמאות.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

בסדר, תודה רבה.

 << אורח >> הלנה רימון: << אורח >>  

ובזה אני מסיימת. את הדוגמאות אתם יכולים לראות בחוברת.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה רבה. כן, ד"ר טפר אריה, בבקשה.

 << אורח >> אריה טפר: << אורח >>  

תודה רבה על הדיון החשוב הזה ועל ההזדמנות להשתתף בו. אני יליד ארצות הברית. עליתי ארצה בגיל 24. היום תושב אופקים. אני מנהל ארגון בשם "The Omni-American Future Project". אנחנו, הארגון שלנו, שאנחנו סניף של CAM, אפשר לומר, אנחנו מחברים בין קהילות בארצות הברית. בעיקר הקהילה השחורה האמריקאית והקהילה היהודית אמריקאית דרך תרבות הג'אז. התרבות הזאת, במובן הרחב, מגלמת את הערכים האמריקאיים המסורתיים של הקדשת האינדיבידואל והשוויון והחופש, וזה מהווה שפה חלופית לשפות הבעייתיות שאנחנו מתמודדים איתן היום. 

אני רוצה להגיד כמה מילים על השחורים האמריקאיים. צריך להבין את השטח לפני שאנחנו פועלים בו. יש יותר מ-40 מיליון שחורים אמריקאיים, ולא ניתן לומר הקהילה השחורה-אמריקאית, יש קהילות-קהילות. לא מעט נכתב ונאמר לגבי עליית האנטישמיות בתוך הקהילה האפרו-אמריקאית. זו תמונה חלקית, המציאות היא מורכבת. יש בתוך הקהילה, בתוך אותם 40 מיליון שחורים אמריקאיים, יש אנטישמיות מהכיוון הפוסט-קולוניאלי ניאו-מרקסיסטי, שהוגה חשוב – שחור אמריקאי בשם גלן לורי – מול הקהילה היהודית הזהיר מפני חלחול השפה הזאת לתוך שכבה של אינטלקטואלים שחורים אמריקאיים.

יש גם משהו מזערי יותר מהכיוון של לואיס פרחאן - "The Nation of Islam". יש גם דמויות פופולאריות בתרבות האמריקאיות. ויש גם שחורים אמריקאיים שהם בחזית בהגנה על מדינת ישראל, שמגנים את האנטישמיות, והם הדוברים הרהוטים ביותר בשטח. למשל, קולמן היוז ועוד.

 << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >>  

תודה. תראו, אתמול צוין בעולם ובישראל יום השואה לשנת 2024. השנה יום השואה מצוין בישראל תוך כדי שאנחנו נמצאים במלחמה שנפתחה בטבח, שבתוכו היו אלמנטים נאצים. בתוך הפעילות הזאת. ראינו את זה גם בצלבי קרס שהיו מקועקעים על חלק ממחבלי הנוח'בה, ראינו את זה גם בספר מיין קאמפף ועוד תעמולה נאצית שנמצאה בתוך רצועת עזה. הדבר הזה בהחלט העצים, אני חושב, הרבה מאוד מהרגשות שאנחנו מרגישים כאן, כמעט 80 שנה אחרי סיום מלחמת העולם השנייה.

בתוך כך, מספר היהודים שחיים בעולם כיום לפני נתוני הלמ"ס הוא 15.7 מיליון – נמוך עדיין ממספר היהודים שחיו בעולם ערב מלחמת העולם השנייה. ערב מלחמת העולם השנייה, 1939, מספר היהודים היה כ-16-17 מיליון יהודים, מתוכם רק 450,000 שחיו בישראל. היום בישראל חיים 7.1 מיליון יהודים, 6.3 מיליון בארצות הברית, 440,000 בצרפת, 398,000 בקנדה, 312,000 בבריטניה, 171,000 בארגנטינה, 132,000 ברוסיה, 125,000 בגרמניה ו-117,000 באוסטרליה. מצב האנטישמיות בעולם, כפי שאנחנו יודעים, קשה וגרוע. בוועדה התקיימו דיונים רבים בנושא, כפי שכבר אמרנו גם בדיון הקודם.

פה צריך בסופו של יום צעדים אופרטיביים. צעדים אופרטיביים שיאפשרו לממשלה להיאבק באנטישמיות הזו, גם כאן וגם מחוץ לכאן. אני הגשתי הצעת חוק שעברה כבר בקריאה טרומית לאיסור על הכחשת טבח ה-7 באוקטובר. הצעת החוק הזו, לצערי, לא מקודמת עדיין בוועדת החוקה, אבל היא דרמטית. היא דרמטית מהסיבה הפשוטה שלפני שאנחנו נבוא למדינות העולם לאסור על הכחשת טבע ה-7 באוקטובר, ואנחנו נצטרך לעשות את זה הרבה יותר מוקדם ממה שאנחנו חושבים, לצערי, השאלה הראשונה שישאלו היא "אוקיי ומה אתם עושים אצלכם?". בהקשר הזה אני בהחלט חושב שיש פה חשיבות עצומה.

דו"ח התנועה למאבק באנטישמיות ברשת שפורסם במרץ 2024 הצביע על זינוק של 300% במספר התכנים האנטישמיים ברשת באוקטובר 2023 בהשוואה ל-2022. התנועה ניטרה למעלה מ-34,000 תכנים אנטישמיים ואנטי ישראליים ב09 פלטפורמות חברתיות. לפי דו"ח ההסתדרות הציונית העולמית, מאז פרוץ המלחמה תועדו מעל 10,000 אירועים אנטישמיים ברחבי העולם. 67.7% הם תעמולה והפגנות, כ-10% אלימות מילולית, 8% דה-לגיטימציה, BDS, ו-7% ממש כללו אלימות פיזית ועוד 7% של השחתה. 

מספר הקריאות לחרם על ישראל מאז פרוץ המלחמה היה פי 10.6. החל מינואר 2024 חל זינוק של פי 6.3 באירועים נגד יהודים לעומת אותה תקופה בשנת 2021. נובמבר 2023 היה החודש שבו תועדו הכי הרבה אירועים אנטישמיים בעולם. מאז ה-7 באוקטובר חל זינוק של 360% באירועי האנטישמיות בארצות הברית, בקנדה 733%, באוסטרליה 433%, בשבדיה זינוק של 800% באירועים אנטישמיים מדווחים, בספרד 680%, הולנד 450%, בריטניה 442%, צרפת 433% וגרמניה 207%. אני רק חייב לציין שכל האירועים האלה הם האירועים המדווחים. ישנה עוד שורה ארוכה של אירועים שאינם מדווחים.

שישה יהודים נרצחו מחוץ לגבולות ישראל בגלל תקריות אנטישמיות. באף אחד מהמקרים הרוצח לא הועמד לדין בגין אשמת פשעי שנאה. בתוך כך היו אירועים שלא הסתיימו ברצח אבל באמת היו על סף הלינץ'. די בלתאר את אותה טיסה שנחתה בדגסטן, אירוע שבנס נגמר ללא נפגעים, אחרי שפשוט היה שם רצון לבצע לינץ' ביהודים, גם בבתים בקהילה היהודית שחייה שם. ולכן, בהיבט הזה, אנחנו נדרשים באמת לאיזושהי פעילות מיוחדת. בתוך כך, אני מצטרף גם בהיבט של הדו"ח שפרסמו CAM בהקשר של הכחשת השואה, בעלייה בהכחשת השואה. והצמדה של הכחשת השואה להכחשת טבח ה-7 באוקטובר. 

אני כן אצרף משהו שעלה גם מהדו"ח של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שלעיתים יש איזשהו נרטיב שאנחנו רואים אותו משתנה גם, שזה כבר לא הכחשת השואה אלא הצדקת השואה וקריאה לביצוע של שואה נוספת. הדברים האלה חמורים מאוד ומחייבים התייחסות. כפי שנאמר בדיון הקודם, זה יהיה חייב תוכנית ממשלתית ייעודית שתפעל למאבק כנגד האנטישמיות ברחבי העולם, כנגד הרצון לפגוע בעם היהודי באשר הוא. ובמובנים האלה, החובה מוטלת על ממשלת ישראל. 

תודה רבה, הישיבה נעולה. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:45. << סיום >>