פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 17 ועדת הכלכלה 04/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 386 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, כ"ז באייר התשפ"ד (4 ביוני 2024), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ"ד- 2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אוהד טל – מ"מ היו"ר דוד ביטן אליהו ברוכי ששון ששי גואטה אלי דלל סימון מושיאשוילי משה פסל חברי הכנסת: ולדימיר בליאק מוזמנים: רוני בקמן – משפטנית בכירה, רשות ניירות ערך אמיר וסרמן – יועמ"ש, הרשות לניירות ערך זוהר אזרזר – עו"ד ביחידת ייעוץ משפטי, רשות ניירות ערך ספיר מלול – עו"ד במערך שירותי תשלום, רשות ניירות ערך ענבל פולק – מנהלת מחלקת השקעות, רשות ניירות ערך אורלי קורן – מנהלת מערך שירותי תשלום, רשות ניירות ערך אביטל קרופניק – ראש תחום שירותי מידע ושירותי תשלום, רשות ניירות ערך אורית שרייבר – מנהלת מערכת חקיקה, רשות ניירות ערך טל ישראלי – רכזת פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר אוהד מרדכי – רפרנט פיננסים באגף תקציבים, משרד האוצר עמיהוד שמלצר – אגף תקציבים, משרד האוצר איגי פז – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יערה למברגר – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים רועי פולקמן – חבר כנסת לשעבר אייל בן ישעיה – סגן היועץ המשפטי, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אילנה מזרחי – ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן יאיר אלבין – מנהל אגף בכיר למסחר ושירותים, משרד הכלכלה והתעשייה נעה דוד – אחראית תחום רגולציה, ישראכרט בע"מ יוסי מנשה – מנכ"ל ניהול השקעות בניירות ערך, הפניקס, אלטשולר שחם, פיננשיל סרוויסיס עמרי בן חורין – מנהל קשרי ממשל ומדיניות ציבורית, Google נטע דורפמן-רביב – שדלנית, וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ שי ינובסקי – שלדן, עו"ד, גולדפרב גרוס זליגמן, גט טקסי רעות קינן – סמנכ"לית רגולציה, גט טקסי עמרי שיינפלד – מנהל קשרי ציבור, וולט עידו מלין – שדלן, מייצג את נפשונית וחברת Buyme אבירם רונן – מנכ"ל נופשונית איתן ורדי – מנכ"ל גרואו פיימנטס בע"מ יובל שלהבת – שדלן, יועץ משפטי ממשרד עו"ד ארנון, תדמור-לוי, מייצג את סיבוס נמרוד הגלילי – מנהל אגף חטיבות ענפיות, איגוד לשכות המסחר אהרון קאופמן – יועמ"ש, שופרסל לילך דחוח – קצינת ציות, רשת שופרסל רמי סופר – שדלן, יועץ משפטי חברת תן ביס שגית עבדי – משנה למנכ"ל, נופשונית אדווה פישר – יו"ר מועדון אלקטרה גיא הס – יועץ משפטי, חברת Buyme צח בורוביץ – חברת "הקבינט" אלה תמיר שלמה – לוביסטית ציבורית, לובי 99 לינור דויטש – מנכ"לית, לובי 99 משה קאשי – לובי 99 נופר טל – שדלנית, מייצגת את רשת ויקטורי רונן רגב-כביר – מנהל פיתוח מקצועי, אמון הציבור תומר כהן – מנכ"ל, חברת Buyme עודד אופק – עו"ד שותף, איגוד הברוקרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב צבי בלויא – מנהל מיזם עמותת אשל חבד, עמותות וארגונים חברתיים אודליה אלון – סמנכ"ל כספים, חברת תן ביס טל טובי – יועצת משפטית מחברת גרואו פיימנטס, חברות לסליקת כרטיסי אשראי ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ"ד- 2024 << נושא >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בוקר טוב לכולם, אנחנו ממשיכים את הדיון שהתחלנו בשבוע שעבר. השאיפה שלנו תהיה לסיים היום את הנושא הזה של תקנות הפטור מחוק איזון תשלומים. נרצה להגיע היום להסכמות על מי בפנים, על מי בחוץ, זאת השאיפה מבחינתנו. אם לא נגיע להסכמות, המשמעות של זה תהיה שאף אחד לא ייהנה מהפטורים האלה - תוצאה שאף אחד לא ישמח בה. אני מציע, כדי שנהיה יעילים ופרודוקטיביים, שנתחיל מהחלקים היותר פשוטים, שזה הנושא של הריסלרים ומועדוני הלקוחות, ואחר כך נעבור לדברים היותר מאתגרים. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אני אתחיל ממועדוני לקוחות. רשות ניירות ערך פרסמה את טיוטת תקנות הפטור להערות הציבור באתר שלה ובאתר החקיקה הממשלתי. הפטור שניתן הוא למועדוני לקוחות שהמאפיין הבולט שלהם זה שאין אפשרות להפקיד כספים לתוך התכנית. מדובר על מנפיק, על מישהו שיש לו איזו חנות שאתה קונה אצלו ובגמר הקנייה אתה מקבל נקודות שמאפשרות לך לקנות בעתיד מוצר אחר - לפעמים הנקודות יכולות להתקבל גם ליום הולדת וגם כמתנת הצטרפות. במועדוני לקוחות לא קיימת אפשרות למשלם להעביר כספים דרך נותן השירות, לכן לא נראה בזה שירות תשלום החייב ברישיון לפי חוק ההסדרה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המאפיין העיקרי הוא שאין שם כסף, רק נקודות. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> בדיוק, שאין אפשרות למשלם לקחת כסף ולהעביר כדי לרכוש נקודות, שזה איזה שהוא גילום הנחה ללקוח. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אני מנכ"ל חברה שמנהלת מועדוני צרכנות. מועדון צרכנות זה מועדון טוב של עובדי מדינה, זה מועדון בהצדעה של משרתי המילואים, זה חבר. אף אחד לא מתייחס למועדונים האלה ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב שבו הוראות הפטור לא חלות עלינו. מדובר במועדונים שהחברות המנהלות נותנות את כל השירות שם לעובדים ולחברים. חייבים להגיע למצב שגם הם יהיו בהוראת הפטור. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> המועדונים שאתה מדבר עליהם מתאפיינים בזה שהלקוחות מכניסים כסף רב לתוך תכנית ההטבות. הכסף שלהם יושב בתוך התכנית ומועבר למוטבים, להמון בתי עסק שיש להם איתם התקשרות. מדובר בשירות תשלום, בכסף שלך שאתה משתמש כדי לשלם בחנויות. הכסף שלך צבור אצלך ללא הגנה, ללא פיקוח, ללא אכיפה. מכיוון שהמועדונים משלמים לבתי עסק בתנאים כאלה ואחרים, בכל רגע נתון הכספים נמצאים בחשיפה. המועדונים האלה הם לא כמו מועדון הלקוחות שדיברתי עליו כרגע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בחנתם, אם וכאשר תהיה חובת הרישוי, איך זה ישפיע על המועדונים האלה? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> ניהלנו שיח עם החברה הזאת, שמענו ממנה על הצורה שבה הם פועלים. אנחנו לא חושבים שתהיה עלות גבוהה להטלת רגולציה על פעילות מהסוג הזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> פחות מעניין אותי איך זה ישפיע על החברות. השאלה כיצד זה ישפיע על הצרכן. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> הכסף שלו יהיה בטוח, הכסף שלו יהיה תחת פיקוח. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם ההטבה שלו תקטן? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> לרגולציה יש מחיר. אני לא יכולה להגיד לך שלרגולציה תהיה אפס השפעה, אבל אני יכולה להגיד שבסכומים של מיליארדי שקלים אפשר כרגע לעשות הכל – למנף, להעביר כדיבידנד לבעל שליטה, להשקיע במקום מסוכן. מעכשיו יצטרכו להפריד את הכספים, להגן עליהם, כי הם לא שייכים לחברה, הם כספים ששייכים למשלמים. אני לא אגיד שלרגולציה אין מחיר, אבל התוצאה היא שכספי הציבור יהיו מופרדים מכספי החברה, יהיו מוגנים מפני פשיטת רגל, מפני הונאות ומפני דברים שפחותים מפשיטת רגל. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תתני דוגמאות למועדוני לקוחות. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> מועדון פז, מועדון אל על. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> כל מי שמתעסק בצבירת נקודות. אנחנו עוברים לתחום הריסלרים. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> הריסלרים, גם בשיחות עם השחקנים וגם במכתבים שנשלחו לוועדה, טוענים שהם קונים את המוצר ממי שמייצר אותו, מבית העסק ואז מוכרים אותו למשלם, למי שרוצה לקנות. הם טוענים שמכיוון שיש כאן שתי עסקאות שהן לגמרי נפרדות אחת מהשנייה הם לא נכנסים להגדרה של שירותי תשלום ולא צריכים להיות תחת הרישיון. השאלה אם בסיטואציות שבהן אתה קונה מוצר ומוכר אותו יש שתי עסקאות נפרדות, אם זה אמיתי או מלאכותי - זאת שאלה שצריכה להיבחן על ידנו. חייבים להציג בפנינו את כל העובדות של המקרה, בדיוק את התנאים של החוזים שנעשו, וצריך לקבוע כאן את האמיתיות של שתי העסקאות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינה חשבונאית יש פה שתי עסקאות. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> צריך לבדוק אם יש כאן תיווך פיננסי או אין כאן תיווך פיננסי. אם הטענה שלהם שמה שהם עושים זה לא שירות תשלום הם יכולים לפנות אלינו, לבקש את ההכרעה שלנו, את הפרה רולינג שלנו ואנחנו נבחן את הטענה שלהם לעומקה. << אורח >> רמי סופר: << אורח >> אנחנו רוצים להגיד תודה על הקשב והיחס שאנחנו מקבלים מרשות ניירות ערך. אנחנו נמצאים איתם בדיאלוג מתמיד סביב העניין הזה, דיאלוג מאוד מקצועי. למה למרות הדברים שרוני אמרה אנחנו יושבים פה מאוד מוטרדים? כי יש לנו עסק שמעסיק קרוב ל-1,400 איש, עסק שקם בשנת 2000, עסק בשירותי משלוחים למסעדות. עיקרו של המודל שלנו הוא לתת פתרון למעבידים, אם זה בנק ישראל, רשות ניירות ערך, עובדי הכנסת, בכל הנוגע להסעדה. כשהעובדים של הגופים מבצעים הזמנות אנחנו מוציאים חשבונית אחת למעסיק. יש לנו התחייבות עצמאית לשלם את התשלום למסעדות, לא משנה אם קיבלנו את הכסף מהמדינה או לא קיבלנו. גם אם חברת הייטק קורסת אנחנו חייבים לשלם את הכסף למסעדה. מדובר פה בשני חוזים נפרדים לחלוטין. המסעדה לא יודעת אם הגוף הזמין ארוחה, אין ביניהם התקשורת, הם לא מכירים אחד את השני. המסעדות לא יכולות לבוא בעילת תביעה כנגד האדם שלא שילם, הן יכולות לבוא בעילת תביעה רק כנגדנו. אני לא רוצה להיכנס לסודות המסחריים שלנו, אבל אנחנו משלמים למסעדות די מהר. רבותי, אני לא צריך להגיד לכם מה הם תנאי התשלום שנהוגים במשרדי ממשלה - זה יכול להיות שוטף פלוס הרבה. למסעדות אנחנו משלמים מיד. אנחנו מממנים את התשלום, אנחנו נוטלים את הסיכון. בדברי ההסבר, כשרשות ניירות ערך ציינה בעצמה שהמודל של ריסלר פטור, היא הזכירה את הפעילות של חברות המשלוחים. אנחנו חוששים ממצב שניכנס לדיון עם רשות ניירות ערך ונמצא את עצמו לא פטורים. מן הראוי לשקול להכניס את הפטור הזה היום, כי מה נוכל לעשות בעוד כמה חודשים אם יגידו לנו שהמודל שלנו הוא לא ריסלר? בחוק יש סעיף שקבע סמכות מאוד רחבה לקביעת פטורים שלא נעשה בו שימוש וגם אין הצהרה שייעשה בו שימוש בעתיד. מה רציתם? רציתם להכניס עוד גורם פיננסי שיתחרה בבנקים. מה לנו ולבנקים? אנחנו לא נתחרה בבנקים, אנחנו שליחים פשוטים. מה כן? אנחנו נמצא את עצמנו עם עודף רגולציה, נמצא את עצמנו מגלגלים את ההתייקרות על המסעדה ועל הצרכנים. לא זה מה שאתם רוצים, רבותיי. אני מבקש שהוועדה תבקש מרשות ניירות ערך לשקול הכנסת פטור שמבהיר את הדבר שרוני אמרה אבל לא באיזה דיון עתידי. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אתם מתעסקים רק עם מסעדות? << אורח >> רמי סופר: << אורח >> העיקר שלנו הוא פתרון הסעדה למעסיקים, אבל גם אנשים פרטיים יכולים להזמין. << אורח >> אודליה אלון: << אורח >> מעל 90% מהפעילות שלנו היא מול מעסיקים. אנחנו מספקים פתרונות הסעדה, כשזה יכול להיות גם סופרמרקט וגם מסעדה. אם חברה פרוסה בארבע ערים ולא רוצה חדרי אוכל, אנחנו פורסים לה את המסעדות שחותמות איתנו. אנחנו אפילו נותנים פתרון לשכר. את כל המעגל אנחנו סוגרים לחברה. יש לנו גם שירות לקוחות לגבי בעיות באוכל – הוא פעיל בעיקר בשעות העומס - שנותן מענה ואם יש בעיה אנחנו מפצים את הלקוח. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> הנושא הזה רלוונטי גם להתנהלות של מועדונים וגם לנושא של תווים שקונים לעובדים. צריך לזכור שתנועת הכספים משולמת גם כאן בעיכוב על ידי אותם גופים שמשתתפים. כשאנחנו עובדים מול מועדונים כמו מועדון "חבר" או מועדון "בהצדעה", זה לא אומר שבאותו רגע מזוכים הכספים. אם זה יהיה אמצעי תשלום אנשים לא ירכשו. מה נאמר לכל אותם חברי מועדון? אין יותר? נגמר? האם נאמר לאותם משרתי מילואים שאין יותר? האם נאמר לאותו מעסיק שרוצה לתת הטבה לעובד לקראת פסח שאין יותר? מי יתעסק עם כל הדבר הזה בשביל שני שקלים של הטבה? הוא ירכוש ישירות. רשות ניירות ערך חוזרים ואומרים שיש פה הרבה כספים שנצברים וזה נכון, אבל בסופו של דבר צריך לראות מה קורה לצרכן. האם אנחנו רוצים שמחר בבוקר מועדוני צרכנות שמשרתים עובדי מדינה, מורים, משרתי מילואים, ייגמרו? למה הדבר הזה ייגמר? כי לא תהיה הצדקה להפעיל דבר כזה. אותו עובד שמרוויח 8,000 או 7,000 שקל לא יקבל יותר תו של Buyme בסך 900 שקל כדי לקנות בסופר, זה ייגמר. זה ייגמר מהסיבה שההטבה תהיה כל כך קטנה שאף אחד לא ירצה לממש אותה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> תן ביס וסיבוס לא כל כך חשפו צד נוסף בפעילות שלהם. אי אפשר להגיד שהפעילות שלהם היא רק להעביר את הכסף למסעדה באותו רגע. אם הטעינו לי כסף בתן ביס וקניתי עם אותו כסף תלוש לשופרסל אני אוכל להשתמש באותו תלוש מתי שאני ארצה. אני מבינה שיש לתן ביס ולסיבוס פחות אינטרס לשים דגש על הפעילות הזאת, אבל זאת פעילות שכן מחזיקים בה כסף של לקוחות. דווקא הגישה של הרשות שאומרת שהיא תבחן כל מקרה לגופו, שהיא תראה אם יש שם עוד פעילות שהיא לא רק ללכת לאכול במסעדה, היא גישה מאוד הגיונית. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> גם לפי הניתוח שלנו, הפעילות של תן ביס ושל סיבוס היא פעילות של ריסלר. אנחנו מדברים עם הרשות ומתכוונים לפנות אליהם גם בפנייה פרטנית, אבל יש מקום לדבר על זה גם פה. אנחנו שותפים לניתוח של תן ביס, לכך שמדובר בריסלר. בסיבוס, בניגוד לתן ביס, זה לא 90% מעסיקים, זה תשעים ותשע נקודה משהו אחוז שמעסיקים 500,000 עובדים שנהנים. אני חושב ששתי החברות האלו עשו מהפכה בארץ. אם נבדוק מה היה לפני 25 שנים, לפני שסיבוס הגיעו, אתם תראו שרק מקומות עבודה ממשלתיים ומקומות עבודה מאוד גדולים נתנו הטבה כזאת לעובדים. הכניסה של סיבוס ושל תן ביס לשוק שינתה את העולם הזה. אפילו מעסיקים קטנים רואים את זה היום כחלק מההטבות שמגיעות לעובדים. עניין התווים הוא חלק שולי ומזערי בפעילות של סיבוס, לכן אנחנו לא מבקשים פטור לעניין הזה. גם בסיבוס, בדומה לתן ביס, התסריט הכי נפוץ זה שהיא משלמת למסעדות שהיא קונה מהן את המזון עוד לפי שהיא גובה את הכסף מהלקוחות. במודל הפעילות המרכזי, למעט החלק הקטנצ'יק של התווים, אין מצב של Prepaid, אלא המעסיקים משלמים את הכסף זמן רב מאוד אחרי שהארוחה כבר סופקה בפועל. << אורח >> אודליה אלון: << אורח >> תווים לשופרסל הם מבחינתנו כמו כל תשלום למסעדה - אני מחייבת את החברה על התווים ואז משלמת לשופרסל. זה לא משנה אם מומש או לא, כי הכסף נמצא אצל הצרכן. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> הכסף אצלך. << אורח >> אודליה אלון: << אורח >> לא, אני משלמת אותו. אם זה תו שהונפק על ידי שופרסל אני משלמת לשופרסל. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אבל אם זה תו שלכם - לא. << אורח >> אודליה אלון: << אורח >> אין לנו תווים. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> אפשר לקנות דרככם רק תווים של שופרסל? << אורח >> אודליה אלון: << אורח >> כן. יש עובדים שרוצים לנצל את זה לסופר. הם מנצלים את זה מתי שהם רוצים. אחוז התווים אצלנו הוא אחוז מאוד נמוך, זה ממש לא ליבת העסק שלנו. כמו שציינו, התשלום למסעדות נעשה לפני שקיבלנו את הכסף מהחברות. אם תהיה עלינו רגולציה העלויות יגולגלו על הצרכן, כי יעלה לנו להחזיק מטה, יעלה לנו להחזיק מימון. אני אאלץ להעלות מחירים למסעדות - גם ככה הן משלמות המון - והמסעדות יגלגלו את זה על הצרכן. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> לפי הסצנה שלכם, כרגע אתם לא נכנסים. << אורח >> אודליה אלון: << אורח >> לכן אנחנו כאן. אנחנו כאן כדי להבהיר שאנחנו לא אמורים להיות בתוך החוק. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> סיבוס היא חלק מקבוצה בינלאומית שמספקת שירות דומה ב-31 מדינות ברחבי העולם. בכל אחת ואחת מ-31 המדינות האלו היא לא כפופה לרגולציה - חלק בגלל פטור של רשת מוגבלת, חלק מכיוון שהם מכירים בכך שמדובר בריסלר. בכל אחת מ-31 המדינות המחוקקים והרגולטורים הגיעו למסקנה שלא נכון לעשות רגולציה על השירות הזה. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אנחנו רואים פה לוביסטים ובעלי אינטרס שמגיעים כדי לסדר לעצמם פטור. אנחנו יודעים על רמת הלחצים, הפגישות, הטלפונים והפניות שקיבלו הח"כים שיושבים בוועדה. אם יש קשר לחוק או אין קשר לחוק, כולם רוצים החרגות. כבוד היו"ר, לפני שנה העברת פה את חוק הסדרת שירותי תשלום כשהמטרה הייתה לעשות סדר בשוק שמתנהל כמו ג'ונגל, שמנהל, לפי הערכות, כשלושה מיליארד שקל כספי ציבור. מנסים להפחיד אותנו פה על ידי כך שאומרים שהצרכן ייפגע, שהוא יקבל פחות הנחות, אבל הצרכן נפגע היום כשהוא בכלל לא יודע שהוא חתום על חוזה, שהוא מקבל כסף שנמצא בסיכון אם החברה תפשוט רגל או תעשה בו שימוש לא נכון. השוק הזה הוא כרגע שוק לא מוסדר, לכן בא המחוקק ואמר שהוא רוצה להסדיר את השוק. מה קורה עכשיו, שנה אחרי? שבאים להעביר תקנות וכולם עטים על המחוקק כדי לקבל החרגה. למה? רק בגלל שזה לא תואם את המודל העסקי שלהם. הלו, חברים, המודל העסקי צריך להיות מותאם לחוק, לא הפוך. תתאימו את המודל העסקי שלכם למה שקורה, למה שדורש הרגולטור. רשות ניירות ערך עשתה עבודה מקצועית לעילא ולעילא, התאימה את הרגולציה למה שקורה באירופה, אמרה לכם מה צריכות להיות ההחרגות הרלוונטיות. לבוא ולטעון מראש שצריך להחריג אתכם מהחוק? לא. בואו נעביר את התקנות האלו כמו שהן, הרי בכל מקרה אחר כך יש לכם שנתיים לקבל רישיון. בשנתיים האלו תבואו בדין ודברים עם רשות ניירות ערך. התקנות האלו צריכות לעבור כמו שהן, כי מטרתן לעשות סדר בג'ונגל שבו הצרכן הוא הנפגע הראשי בלא ידיעתו. לא ניכנע להפחדות. מה שאתם רואים פה זה צי של הפחדות. האינטרס של הציבור ושל הצרכנים הוא שהתקנות יעברו כמו שהן. אם ירצו להקל על מישהו אחר כך, זה יהיה במו"מ מול הרגולטור, מול רשות ניירות ערך. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני חוויתי את חוק פיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים). 11 ישיבות ישבנו על זה, אמרנו "בוא נצא לדרך", רק שכשיצאנו לדרך אנשים הפסיקו לדבר איתי. לכל מי שדיברתי איתו אמרתי שהוא עבריין, שהוא חייב ברישיון. צריך להסתכל גם על הצד השני. אני לא אומר שצריך להתעלם ממה שאומרת מנכ"לית לובי 99, אבל צריך להתייחס גם לעובדה שבעולם העסקי החברות צריכות להתנהג באיזה שהוא מרחב שיש בו היגיון. כרגע אין את המרחב הזה. ככל שאני מכיר את השוק, והפחד העיקרי כאן זה מהנושא של החזקה של כספים של הציבור, יש ריסלרים שהכספים עצמם משולמים רק כנגד ביצוע העסקה או מתן השירות, מה שאומר שאין כאן בכלל חשש לכספי אותם אנשים. יש חשש שאותם ריסלרים ייכנסו לתוך החקיקה. << דובר >> אליהו ברוכי (יהדות התורה): << דובר >> השאלה כמה הם מתוך כל השוק. אם חברה כזאת תיפול, כל אלה שיושבים פה עכשיו ישאלו איפה היינו, למה לא הסדרנו את השוק הזה. כל העולם הזה מתפתח בצעדי ענק. הצוות המקצועי כאן עשה עבודה שאם חס וחלילה היה קורה משהו - - << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אני מצדיע לרשות ניירות ערך על העבודה המקצועית שהם עשו, אבל לצד העבודה המקצועית הם חייבים לצאת לדרך ולהוציא את החוק. עכשיו צריך להחליט מי נכנס פנימה, כי מחר בבוקר מאות גופים יקומו ולא ידעו אם הם צריכים רישיון. אי אפשר לחיות בחוסר ודאות כזאת. אם יש גופים שבהכרח אמורים להיות פטורים, למה לא לפטור אותם בתקנות? למה לחיות מתוך הנחה שצריך להגיש פרה רולינג כדי לדעת אם חייבים ברישיון? זו ודאות שחייבים כלפי מאות עובדים ומאות גופים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ודאות זו דרישה סופר לגיטימית. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> זה גם לא שנתיים. למרבית הפועלים בשוק יש שלושה חודשים להגיש בקשה. יש הבדל גדול בין שנתיים לשלושה חודשים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא בטוח שזה מרבית. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אני רוצה לקרוא מתוך מכתב שר האוצר ליושב ראש הוועדה: "החוק נחקק, בין היתר, על מנת לעודד את התחרות בשוק שירותי התשלום באמצעות יצירת אפשרות לגורמים חוץ בנקאיים להיכנס לתחום זה ולהתפתח בו לצד השחקנים הקיימים בשוק, והכל תוך שמירה על ענייניהם של הלקוחות". כל הגופים שמדובר עליהם הם גופים שלא נמצאים בעולם של השירותים הבנקאיים, לכן צריכים להיות מדויקים במטרות של הדיון הזה. אנחנו לא אומרים שנהפוך את החוק הזה לחוק ריק מתוכן, אלא שהחוק הזה יתמקד במה שהוא צריך להתמקד בו, כשהנושאים שצריכים ללכת לאסדרה ייעודית ילכו לאסדרה ייעודית. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חלק מהיכולת לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות זה שהשחקנים על המגרש יהיו שחקנים שהציבור יידע שהם אמינים, שהציבור ידע מה קורה עם הכסף שלו. אם מה שאותן חברות עושות זה שירותי תשלום, הן צריכות להיות תחת החקיקה או תחת הרגולציה הזאת. אני מבין שזה לא נעים, אבל זאת המטרה של האסדרה הזאת. אנחנו רוצים שהציבור ידע שהכסף שלו בטוח, אחרת כל מטרת החוק לא תמומש. << אורח >> רמי סופר: << אורח >> למרות שזאת רגולציה חדשה ומורכבת, העיקרון שאנחנו מדברים עליו הוא נורא נורא פשוט. זה אומר שכשמתקיימים שלושה עקרונות העסק פטור. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה מצטט ממה שקורה באירופה? << אורח >> רמי סופר: << אורח >> מההנחיה של הרשות הפיננסית באנגליה. העקרונות הם: הסכמים נפרדים, אחריות בלעדית לתשלום של הגורם האמצעי. כשמתקיימים העקרונית האלה מדובר בפעילות של ריסלר ואין בעיה להעביר את זה לפטור בתקנות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה גם דורש ודאות, שזאת דרישה לגיטימית. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> כמו שנאמר פה, הכוונה של החוק היא להוות תחרות לבנקים. נכון, רוצים להסדיר דברים נוספים, אבל - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זה לא להסדיר דברים נוספים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> להסדיר שירותי תשלום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נכון, להסדיר שירותי תשלום, שזה הכלי שעליו רוכב החוק הזה. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> נכון, ולכן גם במהלך חקיקת החוק באנו ודרשנו להחריג את כל תווי הקנייה ושוברי המתנה כי מדובר בתווים מוגבלים, בתווים חד פעמיים, בתווים שניתנים כהטבה על ידי המעסיק לעובדים. התוצאה של חקיקה כזאת תהיה שהעובדים ורשתות הלוויין ייפגעו כי יכול להיות שהיום מי שמנפיק תווים יחשוב פעמיים אם הוא רוצה לפתוח ולתת שירותים אחרים, לא רק לאפשר שירותי מזון. מי ייפגע מזה? אותם עובדים שמקבלים את אותם תווים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> האינטרס הציבורי הוא לא רק שהוא יוכל לקנות עם אותו תו בחנות x ובחנות y, אלא לדעת שהכסף שיש לו בתו הזה באמת קיים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> צריך לזכור שמעל 60% או 70% מהתווים ממומשים בתוך הרשת המנפיקה, בשירותי המזון. יתרת התווים ממומשת בחוץ עם תוקף של חמש שנים ואופציה של הארכה ל-10 שנים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר לפתור את זה בעוד כל מיני דרכים, אם אנחנו מעבירים את התקנות כפי שהן. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> אדוני אמר בישיבה לפני שנה שצריך לבדוק את הדברים לגבי כל מועדון ומועדון, לגבי כל דבר ודבר. הרשות, שהייתה קשובה לפנייתנו, הייתה צריכה להזמין יותר את הגופים ולהבין בדיוק איך הם עובדים. אני מסכים עם אדוני ששמירת כלל הכספים חשובה, אבל אם לקוח רכש במשך שנתיים תווים או כל הטבה אחרת בהנחה של 25%, וכולם מדברים בתקנות הפטור לשים תקרה מסוימת של סכום, אז בסופו של דבר אחרי שנה וחצי-שנתיים הוא כבר כיסה את מה שאולי הוא יפסיד אם חס ושלום יקרה משהו. אם בסופו של דבר המצב יהיה שאדם לא ישתמש בקנייה המועדונית, במתנה לחבר, הוא לא ייפגע. בסוף מדובר פה בסכום מוגבל. אדוני, כשישבנו פה בחדר דיברנו על שירותי תשלום של חשבון עובר ושב שיכולים להפקיד בו מאות אלפי שקלים. ראינו בנק בארצות הברית שקרס ונפל עם פיקדונות של חברות במיליוני שקלים. פה זה לא אותו דבר. בכמה אדם ייפגע כאן? האם שמענו שחלק מהחברות האלו קרסו? שמענו על קואופ שקרס בארצות הברית והשאיר את האנשים בלי יכולת לממש את התווים, שמענו על חברות גדולות שקרסו, אבל האם שמענו על מועדונים? האם מחר בבוקר מעסיק יגיד לעובד שלו: "החברה קרסה, אני לא משלם לך בחזרה את 300 השקלים, לך לבד תתמודד?" על מה אנחנו מדברים? האם בגלל מאות שקלים לאדם לובי 99 נלחם למען הצרכנים וגם נגדם? << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> חבל שאנחנו מוסיפים פה רגולציה, כי הרגולציה הזאת סתם מכבידה על העסקים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> ההחלטה אם זה חבל או לא תהיה של חברי הכנסת. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> נכון, אבל אפשר לעשות את זה בצורה מידתית ונכונה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בשביל זה אנחנו יושבים פה. חבר הכנסת בליאק, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לא חבר ועדת כלכלה. ביקשו ממני מהסיעה להיכנס לאירוע, לכן ביומיים האחרונים קראתי 20 ניירות עמדה ונפגשתי עם כולם. נפגשתי ודיברתי עם כולם כי הדלת שלי פתוחה. כשהייתי מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, שזה תפקיד מאוד כבד מבחינת הלחצים, באירוע של המס על משקאות ממותקים היו אצלי בחדר המנכ"לים של כל היצרנים. כולם יצאו עם ידיים ריקות. למה? כי הדבר היחיד שמנחה אותי זה האינטרס הציבורי. אני בעד תחרות. אני חושב שבכנסת אנחנו לא עושים מספיק למען התחרות במערכת הפיננסית. אני מקנא לפעמים ברועי שהיה בכנסת שפויה והצליח לקדם הרבה מאוד רפורמות בתחום הזה. החוק הזה הוא חוק טוב, החוק הזה הוא חוק מצוין, והמטרה שלו היא לעודד תחרות במערכת הפיננסית, להעניק הגנה לצרכן ולהגביר את אמון הציבור במערכת. המטרה שלנו, בעיני כחבר כנסת, זה לחפש את האיזון הנכון בין שתי המטרות. כשאני קורא את התקנות, לעיתים במקומות מסוימים אני מרגיש שהאיזון הזה מופר. לגבי מועדוני צרכנות שאני מבין שהנוסחה די ייחודית במדינת ישראל, המטרה שלי היא גם להגן על כספי הלקוחות וגם להבטיח שההטבה של הצרכן לא תקטן. למה? כי בסופו של דבר אנחנו פה באירוע גם של יוקר מחייה. בנושא של ריסלרים ומפעילי זירות מסחר - אני מודע שיש שם יתרות, ויתרות לעיתים לא קטנות, אבל גם כאן יכול להיות שיש מקום למחשבה נוספת. אותו דבר לגבי תווי קנייה. בסופו של דבר אם אני מסכם הכל אין ויכוח שיש תחומים שכנראה זכאים לרגולציה ייחודית. אני נגד עודף רגולציה, אבל יש כאן תחומים שזכאים לרגולציה ייחודית. כל הוויכוח הוא אם להשאיר אותם בתוך התקנות לשנתיים, או להוציא אותם מחוץ לתקנות כבר עכשיו ואז במשך אותם שנתיים להסדיר. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מסכים עם כל מילה שאמרת, זו בדיוק הנקודה. אני רוצה להחמיא לך על העבודה המקצועית שאתה עושה. לא תמיד אנחנו מסכימים על כל דבר, אבל אין ספק שאתה עובד בצורה מקצועית, מגיע לך יישר כוח גדול. לובי 99, בבקשה. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> כמו שציינו בנייר עמדה, החשש הוא שלא תתפתח תחרות ככל שלא יהיה אמון בגופים אחרים. הקושי הגדול של הלקוחות זה לתת אמון בגוף שהוא לא בנק, שהוא לא חברת כרטיסי אשראי. אנחנו, שאנחנו גוף שמתעסק בתחרות במערכת הבנקאות כבר שנים, חוששים ממצב שלא תתפתח תחרות אם לא יהיה אמון בגופים. כשהוועדה חוקקה את החוק לפני שנה, דיברנו על ארנקים דיגיטליים בצורה מאוד ישירה. מי אז היה חושב לעצמו שארנק דיגיטלי יבקש להיות בחוץ? היה לכולנו ברור שארנק דיגיטלי בפנים. לי יש נופשונית דרך לשכת עורכי הדין ואני קונה אך ורק איפה שיש לי הנחה. אני מטעינה בארנק הדיגיטלי אלפי שקלים - עד 2,000 שקלים ב-25% הנחה, ו-2,000 שקלים נוספים ב-20%. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> את מבינה שזה לא יהיה לך? << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> כמו שכולכם יודעים, מי שמשלם לי זה 100% מימון המונים, לכן אף אחד לא מפחיד אותי עם איומים. אם לא יהיה לי לא נורא. דיברנו בחוק על ארנקים דיגיטליים. אנחנו בזכותך, כבוד היושב ראש, הצלחנו לאפשר לענן דיגיטלי לשלם ריבית. כל מי שנותן הנחה ברכישת כסף בארנק הדיגיטלי מבקש להיות בחוץ. האם גוף שייכנס, גוף חדש שיציע ארנק דיגיטלי, לא יציע ריבית, יציע משהו אחר? איזה מדרון חלקלק אנחנו מייצרים אם ארנק דיגיטלי עם הנחה יהיה בחוץ וארנק דיגיטלי עם ריבית יהיה בפנים? מי יבוא? איזה ג'ונגל. << אורח >> רמי סופר: << אורח >> מדברים פה על שנתיים, אבל זה לא הוגן כלפי רשות ניירות ערך. עד 6 בספטמבר צריך להגיש את הבקשות. רבותיי, אתם לא יודעים במה זה כרוך להגיש בקשה כזאת. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הייתה שנה. << אורח >> רמי סופר: << אורח >> חבר'ה, אני חושב שאני פטור. תוך שלושה חודשים אי אפשר לסיים את התהליך הזה. << אורח >> צבי בלויא: << אורח >> לא דיברו על הפעילות של עמותות בחלוקת כרטיסי מזון. אנחנו חושבים שגם לפעילות הזאת מגיע פטור, בגלל שמדובר על לקוחות שלא משלמים אף פעם על הכרטיס שלהם, הם מקבלים את זה בחינם. הפעילות ממומנת על ידי תרומות ועל ידי כספי מדינה. כשמדובר על פרויקטים של המדינה הכסף מגיע אלינו בשוטף פלוס אחרי המימוש. אין על מי להפיל את העלויות, בשונה מחברות עסקיות. << אורח >> שי ינובסקי: << אורח >> אני מייצג את ג'י טי ואת טקסי סרוויסס - חברת הייטק שפועלת בישראל ומשפתחת את שירותיה בישראל. השירות המרכזי שהיא מציעה זה שירות להזמנת מוניות באמצעות אפליקציה. את הפעילות המיוחדת הזאת אין הצדקה להכפיף לנטל רגולטורי כזה של מתן שירותי תשלום כי מדובר במחיר מפוקח של נסיעה במונית. כמו שאמרו קודמיי, גם travel ticket וגם taxi journey היו מוצרים שניתנו כדוגמה למה שיהיה פטור. האפשרות שעומדת בפני נוסע בגט היא לשלם במזומן או לשלם באמצעות האפליקציה, כשהכספים משולמים לנהג, לחשבון בנק ישראלי בלבד תוך חודש או תקופה קצרה יותר. במידה ויש איזו שהיא בעיה עם כרטיס האשראי הנהג מקבל את מלוא הכסף. אני רוצה להתחבר לטיעון של הוודאות. אנחנו רוצים לדעת שלא יהיה מקרה של פרה רולינג, שיהיו כללים ברורים, עקרונות שנוכל לדעת שאם אנחנו עומדים בהם לא נידרש לפנייה פרטנית. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> יכול להיות שחלק מהדברים אפשר לחסוך מהתקנות. אם הרשות יכולה להתייחס כבר כאן למקרים שבהם לא מועבר כסף לארנק עצמו, כלומר השירות ניתן כנגד או לפני התשלום עצמו בסכומים קטנים, נחסוך את התקנות ולפחות חלק מהוודאות תישמר בתוך הוועדה, בפרוטוקול. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> שמעתי פה את הנאמר על הנושא של הארנק הדיגיטלי בלשכת עורכי הדין. אני מחזיק כרגע את האפליקציה של מועדון extra members. מכיוון ש-extra members סולק את הכסף של העמיתים בעשרות ומאות הטבות ומסבסד אותן הוא יצטרך לעמוד בתנאי הרגולציה. היא טוענת ב-25% כי המועדון שלה מסבסד אותה ב-10%. עכשיו הוא יצטרך לסבסד אותה ב-20%. כל אותם מועדונים מנהלים את אמצעי התשלום שלהם דרך אתרי המועדונים, אם זה חבר, קרנות השוטרים. מעכשיו זה לא יהיה. << אורח >> רונן רגב-כביר: << אורח >> ברור שאי אפשר לפטור מהתקנות מישהו שלא כלול בהן. אם ריסלר בכלל לא צריך להיות מוגדר כשירות תשלום, אי אפשר לפטור אותו. צריכה להיות איזו שהיא הבהרה של רשות לניירות ערך בגילוי דעת, רצוי כמה שיותר מהר, כדי לתת עוד לפני שאנשים צריכים לגשת להחלטה אם להוציא או לא להוציא את ההליך. זה יוריד עומס מהרשות ויספק ודאות. אין פה עניין שנוגע לנוסח התקנות. שאלת המפתח היא אם יוצרים מציאות חדשה, אם מעצבים שוק תחרותי עם ודאות ועם כללים ברורים שאותו אנחנו רוצים עכשיו להכניס בתוכן של שחקנים שעובדים בצורה נכונה, או שאנחנו באים לצלם את המצב הקיים שהוא לא מנוהל, ללא רגולציה? זה עולה פה כל הזמן. ברור שצריך לייצר איזון. אי אפשר לייצר תקנות בהתעלמות מהשוק. כשיהיו כללים ויהיו הנחיות השוק יסתדר בהתאם לכללים האלה. האירוע העיקרי כאן הוא אירוע של שלושה מיליארד שקלים בשנה שמונפקים ונכנסים לתוך ההון החוזר, לתוך התזרים המיידי של ארבעה, חמישה, שישה מנפיקים. זה הרבה כסף אצל מעט מנפיקים. ב-2005 זה היה קלאב מרקט; ב-2015 זה היה מגה; ב-2020 יינות ביתן נכנסו לקשיים שהם לא יצאו מהם עד שקרפור קנו אותם שנתיים אחרי זה. לבוא ולומר שמנפיק גדול של תווי קנייה לא יכול להיכנס לסיכון ולא צריך להגן על הכסף, זה פשוט הזוי. השאלה היא לא אם זה יקרה, אלא מתי זה יקרה ואיך חברי הוועדה יצדיקו את המשך צילום המצב. כולנו רוצים דברים זולים יותר. גם קוטג' יעלה פחות כסף אם הוא לא יהיה בקירור. אנחנו רוצים שהכסף שאנחנו משלמים עליו דרך המשכורת יהיה בטוח, זה חלק בלתי נפרד מהמוצר. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אנחנו לא אומרים שתשאירו את המצב כמות שהוא, ללא פיקוח, וגם ככה יש עכשיו שנתיים של פטור, החוק יחול עלינו רק בעוד שנתיים, אלא שתייצרו עבורנו ודאות, שתפטרו אותנו מהחוק ונצא לאסדרה ייעודית לענף שתבטיח את כספי הלקוחות וסוגיות צרכניות אחרות. אם לא נעמוד באסדרה בתוך שנתיים, תביאו את התקנות מחדש. אצלכם נמצא הכוח, אתם הריבון. אם נתעלם מהאירוע הזה, נברח ונתחמק, בעוד שנתיים, רגע לפני שהחוק נכנס לתוקף עבורנו, תביאו את התקנות ותאשרו אותן. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> אנחנו מבקשים אותו דבר, רק הפוך. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> המגזר הפרטי לא עובד בצורה כזאת, המגזר הפרטי צריך ודאות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הרשות, נא להתייחס לכל מה שעלה כאן. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> דיברו כאן על שוק של שלושה-ארבעה מיליארד שקל. אם אנחנו מדברים על שוק תווי הקנייה, אז יש המון שחקנים אחרים, זה שוק נפרד, זה עוד מיליארדי שקלים נפרדים לחלוטין. בשיח שלנו עם נפשונית הם ציינו שהם לא חושבים שהארנק הדיגיטלי צריך להיות תחת הפטור. אנחנו לא יכולים להגיד מה היקף הכספים של הציבור שמוחזקים בארנקים הדיגיטליים האלה או לתאר כמה בתי עסק חשופים אליהם, לכמה זמן. אנחנו גם לא יודעים כמה משלמים מכניסים ומה הסכום שמחזיקים בו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הטענות שקיבלתם מנופשונית כשהתקנות היו פתוחות להערות הציבור? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> הטענה נגעה למצב שבו נקנה כבר מוצר מסוים, נגיד כרטיס להופעה או משהו כזה, שבגלל שאפשר להעביר אותו למישהו אחר צריך לקרוא לו מוצר אנונימי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הייתה בקשה לפטור מכוח הסעיף המסמיך שבו אנחנו עוסקים? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> לא, האנונימיות נגעה להוראת המעבר של השנתיים. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> הדיון היה ביחס לתקנות הפטור של שירותי תשלום, האם מוצרים מסוימים נכנסים או לא נכנסים. באופן אפריורי, כפי שגם נאמר בדיון בשבוע שעבר, אף אחד לא חושב שב-PSD ארנק דיגיטלי לא נחשב שירותי תשלום. מה שנאמר, וזה גם נכתב על ידי נופשונית, זה שהמציאות של מועדוני לקוחות אצלם שונה ממה שיש במקומות אחרים, שבגלל הגבלת הסכומים ל-1,500 שקל, ל-3,000 שקל ראוי להחריג אותם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אבל מה אם יש לאדם חמישה תווים כאלה של 1,500 ₪? << אורח >> עידו מלין: << אורח >> לכן יצרו את ההגבלה. לא ייתכן לבוא ולומר שאנחנו כמו בנק שמחזיק מיליוני שקלים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתם לא כמו בנק, אתם כמו נותן שירותי תשלום. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> עדיין לא קיבלנו תשובה אם מוצר כמו כניסה לסופרלנד זה מוצר שנכנס תחת החוק. אפשר לעשות מספר תיקונים בחוק הקיים, בחוק ההסדרים הקרוב להכניס עוד כמה קטגוריות. התווים עצמם מוסדרים תחת חוק הגנת הצרכן. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> כל אחד מהשווקים האלה, לא כולל התווים, הם שווקים של מיליארדי שקלים. השחקנים מחזיקים כספי ציבור בסכומים מאוד מאוד גבוהים. אנחנו לא יכולים לדעת את הסכומים כי החברות האלו הן חברות פרטיות שלא חייבות להעביר לנו את המידע. אם נדרש להכריע שפעילות כזאת תהיה מחוץ לחוק, לפחות שנדע מה היקף כספי הציבור שחשוף. רציתי להתייחס לעניין העמותות. אנחנו מקבלים את הטענה של העמותות בנוגע למוצר הזה שמיועד למשלמים שקונים מוצרי מזון בסיסיים, לכן כבר בנוסח המעודכן באתר ועדת הכלכלה הכנסנו פטור לעמותות האלו, פטור שמבוסס על הפטור שקיים להם מחוק שירות התשלום הצרכני. הפעילויות שדובר עליהן קיימות גם בחו"ל והן לא קורסות למרות הרגולציה, לכן הטענה הזאת שתהיה פה קריסה ואין היתכנות למודל הכלכלי נראית לי מאוד מאוד מוגזמת ולא נכונה למציאות. לדוגמה, חברת האם של תן ביס היא גוף מפוקח תחת שירותי תשלום באירופה. << אורח >> רמי סופר: << אורח >> זה מודל אחר. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אנחנו נמשיך לדון איתכם בשאלה הזאת. גם עם גט שהעלו את הטענה הזאת עכשיו היינו בקשר. על פנייה אלינו בפרה רולינג נעשה מאמץ כביר לתת את התשובה כמה שיותר מהר, אבל עדיין זה לא מצדיק להכניס לתקנות הפטור משהו שהחברות בעצמן אומרות שזה לא שירות תשלום. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הפטור לא מותנה באישור של הרשות, לכן גם לוחות הזמנים שדובר עליהם מקודם הם לא רלוונטיים. כל הגופים מוזמנים לפנות אלינו. כפי שהתייחסנו אליכם עד היום כך גם נמשיך להתייחס. די בזה שיהיה פרה רולינג אחד שיפורסם באתר של הרשות כדי שזה ייתן ודאות ליתר השחקנים בשוק ויחסכו לעצמם את הפניות האלו. את המכתבים הפורמאליים קיבלנו מחלקכם לפני שבוע, לפני שבועיים. הייתה לנו שנה שלמה ללמוד את הנושא הזה ולהידבר איתכם. אנחנו נמשיך עם זה אחרי שהחוק ייכנס לתוקף. תקנות הפטור כרגע לא רלוונטיות. אם אתם שירותי תשלום אין הצדקה לפטור, ואם אתם לא שירותי תשלום אתם לא בבית ספרנו. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> למה שלא ניתן איזה שהוא שינוי בהוראות שמירת כספים? כשפנו החברות וביקשו הקלה, ביקשו פחות אחוזים, לא לשמור 100%, לא ניתנה לזה התייחסות. לפי מה שאנחנו יודעים, אין הפרדה בשמירת כספים בין חברה א' לחברה ב' וחברה ג', כולל אם זו חברה שמנפיקה כרטיסי אשראי במיליוני שקלים או חברה שפר כל לקוח זה 1,000 שקלים. ראינו שכאשר מדובר בהוראות פנימיות, ששם זה המקום לעשות את החלוקה, יש סמכות שלא מתקיימת. אם היינו רואים שבהוראות השונות נוצרות ההבחנות השונות בין השחקנים השונים היינו אומרים, "אוקי, אין צורך להגיע לפטור", אבל עכשיו אני אומר, בואו ניתן את הפטור. ככל שהדברים לא יסתדרו תמיד אפשר יהיה לחזור לכאן, תמיד אפשר יהיה לבטל חלק מהפטורים. ממילא יגיעו לכאן במוקדם או במאוחר. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> יש פה בעיה של לוחות זמנים שאני רוצה להעלות על השולחן. בשביל להגיש בקשה עד ה-5 לספטמבר היה צריך להתחיל לעבוד אתמול. אני בטוח שכשנפנה בבקשת פרה רולינג אנחנו נקבל את אותו יחס מקצועי שתמיד קיבלנו מהצוות שלכם, אבל הדברים האלה לוקחים זמן. כשנגיש את הבקשה הזאת ייקח חודש או חודשיים לקבל תשובה. אם בסוף נקבל תשובה שלילית, למרות שאנחנו משוכנעים שאנחנו עומדים בתנאים האלה, לא יהיה לנו זמן להגיש את הבקשה הזאת. אי אפשר גם לבקש בקשת פרה רולינג וגם להיות מסוגל להגיש בקשה עד ה-5 לספטמבר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כמה זמן הוראות המעבר? << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> שלושה חודשים לגופים כמונו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כמה זמן תיקח בקשת פרה רולינג למקרה כמו של סיבוס? << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> הרשות יעילה, אבל זה עדיין ייקח חודש או חודשיים לפחות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הייתה שנה לנהל את השיח הזה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> רוב השוק כרגע נמצא בסוג של אי ודאות, הוא לא יודע אם הוא בתוך החוק או מחוץ לחוק. אולי כדאי לתת הבהרות. אולי במקרה שבו המוצר כבר ניתן ללקוח מראש ואין יתרה שווה שהרשות תבוא ותגיד שהוא לא ארנק דיגיטלי כדי לייצר איזו שהיא ודאות לשוק. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> הטענה בדבר לוחות הזמנים היא נכונה. החוק קבע לוחות זמנים מאוד תובעניים להשלמת ההסדרה, התקנות והגשת הבקשות. אנחנו עובדים בצורה מאוד אינטנסיבית בשנה האחרונה. כשנתחיל לקבל פניות מקדמיות נשתדל לענות כמה שיותר מהר. אני בטוח שגם נצליח לעשות איזה שהיא הכללה אחרי שנראה כמה פניות נקבל. בכל מסגרת חוקית שנכנסה בשנים האחרונות התפרסמו שאלות ותשובות, עמדות פרשנויות שלנו שעשו סדר בדברים שהם לפעמים טריוויאליים ולפעמים פחות טריוויאליים. אנחנו מבטיחים לכם שניתן לזה קדימות בחודשים הקרובים. הבעיה שהעלית היא נכונה, אבל אלו לוחות הזמנים שנקבעו בחוק והם קשים לנו כפי שהם קשים לכם. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אולי הפתרון הוא לעשות פטור זמני מוגבל בזמן שפוקע באופן אוטומטי, בשביל לפתור את בעיית לוחות הזמנים הזאת. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אני חושב שזה לא במסגרת כעת. אנחנו בשלב של תקנות פטור שאמורות לפטור. אצלכם השאלה העיקרית היא מתי מודלים מסוימים של ריסלרים נכנסים בתחולה של החוק ומתי לא, שזו שאלה, כפי שרוני ציינה, שהרבה פעמים היא עובדתית וצריך לבחון אותה עם כל גוף. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> השאלה אם לא תיתן פטור זמני לבקשת הפרה רולינג עד שתהיה תשובה. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> יש לנו מקרים שבהם גם כשמגיע דד ליין אנחנו יודעים להכיר בכך שהייתה עבודה מולנו והוגשה בקשה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל הוא נהייה עברין. אם הוא מחכה לתשובה ממך במשך חמישה חודשיים והוראות המעבר הן רק בעוד שלושה חודשיים, במשך חודשיים הוא יהיה עברין. השאלה אם לא כדאי לתת פטור זמני למי שהגיש בקשה, או פטור זמני למי שהגיש בקשה והמוצר ניתן מראש. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זה לא מתאים לתקנות האלו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> למה? אפשר לקבוע בתקנות האלו פטור זמני. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> אם הרשות תצא בהבהרה לפרוטוקול שהמשך העיסוק הזה, גם אם הוגשה בקשה לפרה רולינג, יתאפשר, אני חושב שזה יניח את דעתנו בעניין הזה. אי אפשר להשאיר את הגופים שלושה חודשים ככה, מדובר בגופים שהם גופים לא פיננסים, גופים שלא יודעים מה זה כל אותן הוראות של הלבנת הון, שמירת כספים, ניהול סיכונים. מדובר בדברים חדשים שצריך להיערך אליהם, סדנאות שלמות, היערכויות שלמות. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> הסיבה שאנחנו לא נותנים היתר רוחבי ברגע שמגישים לנו פרה רולינג זה כי יש בקשות שהן לא מלאות, הן חסרות ולפעמים צריך להיות פינג פונג מול המבקש. אנחנו לא יכולים רק על עצם העובדה ששאלו אותנו משהו להגיד: "אתה יכול להמשיך לפעול לאין קץ." אני מבטיח שנעשה מאמץ גדול להתקדם מהר מול הגופים שהיו כאן. אם נגיע לעוד חודש אחרי כניסת החוק או עוד חודשיים זה לא אסון גדול בלוחות הזמנים של חקיקת תשלומים בישראל. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> לזה יש פתרון בסעיף 81. גם על הבקשה לרישיון קבעתם שזה מי שהגיש עד ה-5 לספטמבר בקשה להנחת דעתה של הרשות. תגידו את אותו דבר על הפרה רולינג, לא אם הוגש משהו מצ'וקמק שאין בו פרטים ואין בו עובדות. מי שהגיש בקשה להנחת דעתכם - שזה ייספר. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אנחנו נבחן את זה. << אורח >> תומר כהן: << אורח >> ברור שיש פה מוצרים שונים שלא קיבלו התייחסות שונה בחוק. הנקודה הזאת צריכה להיות כל הזמן בראש כשאנחנו מתקדמים קדימה לגבי התקנות. תווי שי, מועדוני צרכנות הם לא כמו ארנק דיגיטלי של פייבוקס, של ביט או של אמצעי תשלום חדשים. ההתייחסות לכולם באותה צורה בדיוק מראה שיש פה בעיה שחייבת להיפתר. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> במה המוצרים שונים? כל מי שלוקח כסף מלקוחות ומשתמש בו לצרכים התפעוליים שלו ומחזיק את הכסף אצלו עד שהלקוח מממש הוא בדיוק כמו ארנק דיגיטלי או משהו דומה. מכיוון שהוא נותן שירותים באמצעי תשלום הוא נמצא בתוך החוק הזה. לא הבנתי במה הגוף שונה. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> מדובר בשוברים לרשימה סגורה, מדובר בשוברים שהם לא נצברים, מדובר בתחליף למתנה ולא תחליף למזומן. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> כל אחד בא ומציג למה המודל העסקי שלו קצת שונה. בסוף יש פה איזה שהוא אירוע שלפי המחוקק שחוקק את החוק הוא אמצעי תשלום שצריך להסדיר. << אורח >> תומר כהן: << אורח >> אנחנו בעד להסדיר, רק לא ככה. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אנחנו לא אומרים לפטור את עצמנו לגמרי, אנחנו אומרים ללכת לאסדרה ייעודית. << אורח >> אלה תמיר שלמה: << אורח >> הסעיף בחוק הנוכחי מאפשר, באישור ועדת הכלכלה ובהתאם למסקנה של רשות ניירות ערך, לקחת את מה שהיום מסתבר שהכי כואב להם, שזה לשים 100% מהכסף בחשבון נפרד, ולקבוע שלעניין גופים מסוימים זה לא יהיה 100%. << אורח >> לינור דויטש: << אורח >> סעיף 24(ה). << אורח >> עידו מלין: << אורח >> עובדה שזה לא ניתן עד היום. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> 24(ה) נותן סמכות לשר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל, לקבוע אמצעים חלופיים לשמירה והגנה על הכספים, הוא לא אומר: שר האוצר, אתה יכול לא להגן על הכספים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> האם היה תקדים להקלה שניתנה במסגרת הסעיף הזה? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> לא. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> החוק עוד לא נכנס לתוקף. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> השאלה אם להגן על הכספים ברמה של 100% או להגן ברמה של 14% כמו אצל הבנקים. זה פער משמעותי. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זו שאלה לגיטימית. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> ישבנו כאן בישיבות שבהן פתחו את התחרות לכרטיסים דיגיטליים מלאים, כמו פייבוקס וכמו חברות אחרות, מתוך מטרה לתת שירות שהוא שירות העברות מט"ח, העברות בינלאומיות, פעולות בפיקדונות בהיקפים גבוהים. זה לא אותם מוצרים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש פה גופים שהתרגלו לקחת את הכספים של הלקוחות ולעשות מה בראש שלהם. הדבר הזה הוא לא לגיטימי. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> המועדונים הם גופים מסבסדים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא יודע מה זה גוף מסבסד. אתם לא ארגון חסד וצדקה. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> הלקוח רואה שיש לו 100 שקל, כשבפועל הוא שילם רק 50. בהסדר בנק יהב למכירה המועדון של עובדי המדינה הולך לקבל תקציב קבוע כל שנה. כל המכרזים היום שיש מחייבים ערבויות. אנחנו פועלים לפי הנחיות הדירקטוריון של המועדון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> תשימו את הכסף בנאמנות. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> הלקוח צריך לראות 100% מכספו כשאני קיבלתי 50. מה, אני אלך לבנק עכשיו ואקח הלוואה על ה-50 ואשים אותם? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> הרגולציה אומרת שהכסף שהתקבל הוא הכסף שצריך לשמור. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ממי התקבל? יש כסף שהתקבל מהמעסיק. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אבל אני מקבל את הכסף מהמעסיק אחרי שאני כבר משלם. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אז אל תשמור אותו. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אז תראו לי איך עושים את זה, אני לא יודע. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> אפשר לשמור רק כסף שקיבלת, לא כסף שלא קיבלת. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במקום שבו אני כבר שילמתי ולא קיבלתי. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אם כבר העברת את הכסף אתה לא צריך לשמור אותו. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> אפשר להתקשר עם כל חברה בעלת רישיון תשלום כדי שתשמור על הכסף בנפרד. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> נופשונית העלו את הטענה שכל אדם משתמש בזה, לכן זה לא מוגבל. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אנחנו מדברים על המועדונים. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> נופשונית נותנת את השירות שלה למועדונים, היא מתפעלת את שירותי התשלום של המועדונים. אם נסתכל על כל המועדונים שעושים שימוש בנופשונית, נראה שזה כל אדם שני במשק. אם אתם מתפעלים את שירותי התשלום של מועדונים ענקיים, למה שלא תעשו את זה תחת רישיון? שופרסל באים ואומרים שהם משתמשים בכסף, שעם הכסף הזה הם משלמים משכורות, שהם לא רוצים לשמור אותו, אבל אתם לא אומרים את זה, אתם אומרים שהכסף שמור. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> הכסף שמור לטובת מינוף הפעילות. כדי שנקבל מחירים טובים מהספקים אנחנו ממנפים את הכסף. הכסף לא הולך למשכורות, הוא בעבודה מול הספקים, אחרת לא מקבלים את ההנחות שבסופו של דבר רוצים לתת ללקוח. אם אנחנו לוקחים את אשמורת, שזה אותו מועדון של ההסתדרות, הוא צריך לקבל רישיון כמו גם חבר, קרנות השוטרים וקרנות הסוהרים. כל מה שאנחנו אומרים זה, עצרו רגע, תוציאו אותנו מתחולת החוק, בואו נשב, בואו נסכם מה צריך לעשות, איזה הלימות הון, איזה הון עצמי. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אתם ארנק דיגיטלי בהגדרה. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אנחנו לא ארנק דיגיטלי, אנחנו מרכזים את ההטבות של הלקוח. גם Buyme הוא לא ארנק אלקטרוני. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> לא הצלחתי להבין אם הכספים שמורים או ממונפים. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> הכספים של הלקוחות לא הולכים לטובת משכורות. כשאתה רוצה להביא ללקוח הנחה גדולה יותר מויקטורי אתה משתמש בכספים האלה, אתה מייצר איזו שהיא פוזיציה ומקבל הנחה גדולה יותר. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם העברת לויקטורי את הכסף, את הכסף הזה לא תצטרך לשמור. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אבל עדיין לא השתמשו בו. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אתם לא מעבירים כסף מראש, נכון? << אורח >> תומר כהן: << אורח >> אנחנו לא מעבירים כסף מראש, אבל המשמעות של שמירת 100% מהכספים היא שהלקוח ייפגע. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הבנו את הדעה של Buyme, אבל פה זה מקרה שונה. אם אתה אומר שאתה קונה מראש עבור הלקוחות, את אותו כסף לא תצטרך לשמור. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אבל ב-Buyme אתה יכול להשתמש בזה ב-1,000 בתי עסק שונים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור למה שאני מדבר. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> איפה פה הבעיה? שאני לא קונה פרטנית עבור מוישה שאני צריך להחזיק לו את הכסף אלא פשוט ממנף את הכסף. אם מחר הלקוח שלי אומר לי לארגן אירוע בהיכל נוקיה, ברור שאני לא מקבל את הכסף לפני, הוא מחויב מולי. חבר'ה, תדעו שאני משתמש בכספי הלקוחות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם הוא הזמין 10 ימים בסופרלנד ושילם את הכסף, זה לא פר לקוח. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> נופשונית לא הגישה הערות, זו פעם ראשונה שאנחנו שומעים את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יושבים פה המון גופים. גוגל לא יודע מה להגיד, גט טקסי לא יודעים איפה הם. הפתרון הזה שכל אחד יוכל לבוא ולקבל פרה רולינג יגרום לכך שאתם תוצפו בפרה רולינג. אתם חייבים לייצר איזו שהיא ודאות לשוק. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> זה לא פרה רולינג. הוא שואל שאלה קונקרטית בנוגע להוראת שמירת כספי לקוחות. כשאנחנו פרסמנו את הטיוטה להערות ציבור נופשונית לא הגישו הערות ציבור על הטיוטה הזאת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> את לא יכולה לענות לי על השאלה שלי? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אני לא יכולה לענות, אני צריכה להבין את העובדות לעומק, אני צריכה לעשות התייעצות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> החוק לא בהיר. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אם אני אכריע משהו בנוגע לנפשונית יהיו לזה השלכות רוחב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה לא לגבי נופשונית, זה באופן עקרוני. האם ארנק דיגיטלי או ארנק שרכש עבור הלקוחות, לא פר לקוח, צריך לשמור בדאבל - -? << אורח >> תומר כהן: << אורח >> יש הרבה גופים שלא נמצאים כאן. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> החוק אומר תפרידו את כספי הלקוחות מכספי החברה ותשמרו אותם. הוא מדבר על מצב שבו הוא רכש מראש, שזו הפעם ראשונה שרשות ניירות ערך שומעת את הטענה הזאת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני שואל אותך באופן כללי. גט טקסי הוא לא ארנק דיגיטלי, זה מקרה ספציפי מאוד. אם אתם לא יודעים לענות על זה עכשיו אין ודאות לשוק, זה בעייתי. יושבים פה גם ארנקים דיגיטליים שמנסים להתחמק מהרגולציה וצריך להכניס אותם, אבל הדבר העיקרי זה שתהיה ודאות בשוק. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> האם הטענה שלו היא שהוא צריך לקבל פטור מרישיון, או הטענה שלו היא שיש בעיה בהוראת שמירת כספי הלקוחות? הוא צריך לקבל פטור מרישיון בגלל שהוא משלם מראש על חלק מהפעילויות שלו? הפעילות היא ארנק דיגיטלי כיוון שהוא צובר את כספי הלקוחות. הטענה הספציפית שלו לגבי איזה כספים הוא צריך לשמור, באיזה נסיבות, זו לא טענה שאמורה להידון במסגרת תקנות הפטור. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כל השוק במדינת ישראל לא יודע איפה הוא היום. אף אחד לא יודע אם הוא בתוך החוק או מחוץ לחוק. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> כל המוצרים האלה הם מוצרים ייחודים ושונים בהתנהגות שלהם, לכן כל אחד מהם דורש ניתוח מלא. כשאת מדברת איתי על כרטיס אשראי של פייבוקס אני מבין בדיוק על מה מדובר, כולנו יודעים מה המוצר. יושבים פה חברי כנסת ונציגי ציבור שאף אחד מהם לא יודע להגיד בדיוק מה יש. צריך לשים על מסך את 15 או 20 האפליקציות השונות, לנתח כל אחת מהן. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> אי אפשר לעשות רגולציה בצורה כזאת. האירוע שיותר מטריד את רוב הנוכחים בחדר הזה הוא אי השוויון. לחלק מהשחקנים, כולל חברות עסקיות שנמצאות פה, לא אכפת להוציא רישיון, הם יותר מוטרדים מזה שיפטרו חברה אחת וחברה אחרת לא. האירוע המהותי פה הוא לייצר כללים ברורים. את רוב החברות, כולל נופשונית, לא מטריד להוציא רישיון, הרישיון זה לא ביג דיל, ולפי רשות ניירות ערך אין פה איזו רגולציה כבדה, זה לא יתגלגל על הלקוחות. ברור שמי שמחזיק כספי לקוחות שאיתם הוא יכול לקנות מספר מוצרים, בשונה משימוש בחדר כושר, צריך איזו שהיא אסדרה – זו המהות של חוק שירותי תשלום, על זה הדיון כאן. הוויכוח הוא על כך שחלק קטן מהחברות – אני לא יודע מה הנתונים בנופשונית – ממנפות את הכסף ששוכב אצלן, מה שמייצר אי שוויון בשוק כי יש גופים שיכולים למנף ויש גופים שלא יכולים למנף. הדרך הנכונה לפתור את זה הייתה בלשים פה על השולחן החלטה על כמה מותר למנף. עלתה כאן הערה על כך שאם זה לזמן מאוד קצר יכול להיות שזה לא נחשב בתוך התהליך. אני חושב שעל אירוע הזמן צריך לדבר. יכול להיות שאתה אומר שאם עד 45 ימים או עד 60 ימים זה נמצא בידי זה לא נחשב שירותי תשלום. אני מתחבר לזה שצריכה להיות פה בהירות. זה לא דיון פרה רולינג, פר שחקן. מי שמחזיק כסף של לקוח ובזמן הזה יכול למנף אותו, להשקיע אותו, לקבל עליו ריבית, צריך להיות מוסדר בחוק שירותי תשלום. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם זה כך, 90% מהאנשים שיושבים פה סתם יושבים פה. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> אתה צודק. צריך לפתור את העניין של מה עושים עם הכסף, כי אין סיבה לפגוע במודלים העסקיים באופן קולוסאלי. העירו פה על רמת הסיכון. רמת הסיכון לצרכן צריכה להיות בהתאם לרמת הרגולציה שמטילים. יכול להיות שצריך להקל בנוגע לכמה זמן נחשב למנף. הערה אחת שאני חייב להתקומם עליה, זה נאמר בכל דיון על רגולציה בשוק הפיננסי, היא שאנחנו ייחודיים, שהמודל הישראלי הוא מיוחד. זה לא נכון, כי אני מכיר את הרגולציה האירופית. אני לגמרי מכבד את השחקנים שנמצאים פה, אני רוצה שהם יצליחו, אני רוצה שיוקר המחייה ירד, אבל צריך לראות מה עושים עם המינוף של הכסף. נופשונית לא שלחה הערה אחת רצינית לרשות ניירות ערך. למה? כי לא מפריע לה לקבל רישיון. חבר, קרנות השוטרים וכו' ימשיכו לפעול כי הם יעבדו תחת גופים עם רישיון. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> לא. קרנות השוטרים היא חברה בע"מ שהקימה משטרת ישראל. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> אתה טועה, כי הם מופעלים דרך חברה עם רישיון, דרך חברות האשראי. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> בשום אופן לא. חברות האשראי הן גורם סולק בלבד, לא מעבר לזה. << אורח >> רועי פולקמן: << אורח >> צר לי, ידידי, אבל אתה לא בקי בתקנות. אם נופשונית מקבלת רישוי כנותנת שירותי תשלום, אז לא חבר, לא אשמורת ולא אף אחד יצטרך להוציא רישיון, הכל ימשיך לעבוד כמו שהוא ולא ייפגעו ההנחות, לא ייפגעו הלקוחות ולא ייפגעו החברים. הדבר היחיד שנמצא כאן זה הדיון על המינוף. בואו נמצא לזה פתרון כדי שכולם יוכלו ללכת מרוצים הביתה. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> יש שלוש חברות מנהלות שנותנות שירותים ל-50% מהחברות, אבל יש 50% שמתנהלות לבד. << אורח >> עמרי בן חורין: << אורח >> אני רוצה לדבר על גוגל פליי, על חנות האפליקציות. חנות האפליקציות מאפשרת להוריד אפליקציות. 97% מהאפליקציות הן חינם - חדשות, ספורט, רשתות חברתיות. יש אחוז קטן של אפליקציות שלוקחות כסף על השירותים, אם זה ספוטיפיי שלוקחים כסף על הורדת שירים, קינדר שלוקחים כסף על הורדת ספרים ווינט פלוס שלוקחים כסף על חלק מהשירותים. מה לא נכנס? כל מיני אתרי מסחר, כמו עלי אקספרס, כמו טמו, שלמרות שהם אפליקציות הם סולקים בעצמם והכסף עובר דרכם. גוגל פליי פועלת בישראל משהו כמו 15 שנה. איך זה עובד? קונים משהו בחנות האפליקציות ומקבלים אותו באותה שנייה. אנחנו עכשיו מדברים על למי אני שומר את הכסף. אני שומר את הכסף לצד השני, לבתי העסק. אני שומר להם את הכסף לפרק זמן של 15 עד 45 יום. למה? כי אני משלם להם שוטף. בכל 15 לחודש אני מעביר לכל מפתח אפליקציה את כל הכספים שנגבו עבורו. למה אנחנו עושים את זה? כי לרוב המפתחים אין יכולת להתחיל לפתח מערכת בילינג בכל העולם. מפתחים ישראלים לא מקבלים כסף רק מלקוחות ישראלים, הם מקבלים כסף מלקוחות בכל העולם. אין פה באמת שאלה של הגנה על כספי לקוחות, כי הלקוחות קיבלו את המוצר. אם יש בעיה והפסיקו לספק את המוצר גוגל נכנסת. דיברו פה על מינוף. 15 או 45 ימים זה לא פרק זמן שאפשר למנף. אני לא כל כך יכול לחשוף את הסכומים, אבל גוגל ברבעון האחרון הרוויחה 13 מיליארד דולר. נדמה לי שלשאול אם נעשה שימוש בכסף הזה כדי לשלם משכורות זה קצת לא רלוונטי. יש לנו את הכסף בשביל משכורות. מערכת היחסים שלנו היא מערכת יחסים עם מפתחים, עם בעלי עסק. מה הבדל בין זה לבין שוטף פלוס 60 שמשלמים? אין הבדל, זה אותו דבר. לפני 10, 15 שנה הפעילות של גוגל לא כללה רק מה שקורה פה בארץ, היא כללה דברים נוספים שאפשר להקביל אותם לתווי שי כמו גיפטקארד. הפעילות הזאת הופסקה משיקולים עסקיים, אבל משיקולים של החברה לא ביקשו לבטל את הרישיון כי היו באמצע תהליך, היו כבר בתעלה. בארצות הברית הפעילות הזאת מתנהלת קצת שונה והיא לא מוסדרת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> האם פנית לרשות לניירות ערך? << אורח >> עמרי בן חורין: << אורח >> פנינו, ועמדתם הייתה שכמו שיש פיקוח באירופה כך צריך להיות גם פה. אני לא אגיד שנפסיק לספק את השירות אם יהיה רישיון, או שזאת עלות רגולטורית שתפיל את גוגל מהרגליים כי זה פשוט לא נכון, אבל מי שאמר שאין עם זה בעיה, שזה פשוט ושזה קל, לא מכיר את התהליכים. אנחנו שינינו את כל דרך ההתקשרות כי יש פה סיפור של הלבנת הון, סיפור של ציוד - אלה לא דברים פשוטים, לא דברים שאפשר לפתור על הדרך. דיברתם הרבה על איזון, על מי אנחנו שומרים, על מה אנחנו שומרים, על עלות ותועלת. אני לא מצליח לראות מה התועלת של רגולציה על הפעילות הספציפית הזאת. אין מפתח אפליקציה או בעל אפליקציה אחד שהמצב שלו יהיה יותר טוב אחרי מתן הרישיון. האינטרס שלי לשמור על הכספים הרבה יותר גדול מכן רגולציה או לא רגולציה, כי אני עובד גלובאלית. ביום שבו אני לא אצליח לשמור על כספים איפה שהוא בעולם תהיה לי בעיה גלובאלית, לא משנה אם זה יהיה בישראל, בארצות הברית, בקנדה. איך אפשר לפתור את זה? אם שומרים את הכסף לפרק זמן מצומצם, ודובר פה על 15 עד 45 יום, יש לזה ערך. כשמדברים על סיכון, הסיכון נגזר ממשך הזמן שאתה מחזיק את הכסף. תזכרו שאני לא מחזיק את כל המחזור השנתי, אני כל פעם מחזיק חודש וקצת, חלק קטן מכל המחזור השנתי. רוצים לדבר על אחוז מהמחזור שאתה מחזיק ביחס למה שאתה מכניס כדי לראות שזה לא באמת מהווה סיכון? רוצים לדבר על משך זמן קצר? אין בעיה. רוצים לדבר על זה שהמוצר כבר ניתן? אחלה, יש פתרונות. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> פטור הרשת המוגבלת שיש באיחוד האירופי ב-PSD 2 היה מחריג גם את הפעילות של גוגל. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אנחנו לא יודעים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> את יודעת לענות לי אם גוגל פליי בתוך החוק או מחוץ לחוק? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> גוגל לא הגישה הערות לתקנות הפטור. גוגל אומרת שצריך לפטור אותה מרישיון בגלל שהיא גוגל, אבל עם כל הכבוד חל עלינו עקרון השוויון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הוא נותן את המוצר בעת הקנייה, הוא לא מחזיק כסף של לקוח. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> הוא סולק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יש גוגל פיי ויש גוגל פליי. כשאני קונה מוצר בגוגל פליי אני מקבל את המוצר. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> הוא סולק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אז מה אם הוא סולק? כל השוק סולק. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> אתה טועה. אם אני חברה שנמצאת בין לקוח לבין מוטב, אני לא מספקת את המוצר או את השירות. הוא לא מספק לי את השירות, הוא משמש כסולק, כנותן תיווך. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> האם זה שהלקוח קיבל את המוצר בעת הקנייה - -? << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> יש שני צדדים. החוק לא בא להגן רק על מי שקונה, הוא בא להגן על מי שאמור לקבל על המוטב. מדובר פה על אלפי מוטבים, וזה לא משנה אם אני מוכרת אפליקציה או מוכרת בקבוק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> משנה אם קיבלת את המוצר או לא. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> זה הלקוח. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> הבנתי, את מגינה על העסק עכשיו. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> ברור. אנחנו מדברים על כמות אדירה של מוטבים, של בתי עסק. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> מיליארדים. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> מדובר על המון כסף. אני לא אתן עכשיו פטור לגוגל רק כי היא גוגל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אפשר להתחשב ביציבות פיננסית של חברה. << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> למה? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כי לפני שגוגל יקרסו הבנקים יקרסו. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> הסולק הישראלי שנמצא פה לא זכאי? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא יודע מה היציבות שלו. את שומרת על בעלי עסקים שאצלם מוחזק הכסף, אבל האם לא ראוי להתחשב בזמן שבו הם מקבלים את הכסף? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> פעילות סליקה היא פעילות מאוד מורכבת, היא קשורה להתחשבנויות, היא קשורה לקיזוזים. כל העולם מסדיר את פעילות הסליקה. אני לא מכירה מקום שבו פעילות סליקה היא לא פעילות מוסדרת. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> האם עושה לך שכל העניין הזה של הזמנים? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> גם הישראלי עובד בצורה דומה לחלוטין. הסולקים, בגלל הפעילות שלהם, הם גוף מפוקח. << אורח >> עמרי בן חורין: << אורח >> השאלה מה אתם מרוויחים. על מי אתם מגינים, באיזו צורה אתם מגינים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> על הדבר הזה ישבנו כמה וכמה פעמים, לא נחזור על זה כאן. << אורח >> עודד אופק: << אורח >> אנחנו מבינים שנידרש להון עצמי פעמיים, שנידרש לדווח לרשות לאיסור להלבנת הון ומימון טרור פעמיים. אנחנו מבקשים שלרשות ניירות ערך תיוותר סמכות בתוך תקנות הפטור להקל במקום שבו הם מוצאים לנכון שכך הדבר נדרש, לא לקבוע עכשיו מסמרות. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> טיוטת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3(א)(6) ו-61(א) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ולעניין תקנה 6 – בתוקף סמכותי לפי סעיף 36 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021 (להלן – חוק עקרונות האסדרה), אני מתקין תקנות אלה: הגדרות 1. בתקנות אלה – "מוצר" – זכות, מיטלטלין או שירות, למעט שירות תשלום; "סכום הממוצע החודשי" – הסכום המתקבל מממוצע של שלושה חודשים שקדמו לחודש מסוים; "ספק" – מי שמוכר מוצר דרך עיסוק; שירותי 2. (א) חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על נותן שירותי תשלום, שמתקיימים תשלום לגביו התנאים המפורטים להלן לגבי שירותי התשלום אותם הוא נותן, ובלבד בהיקף ששירותים אלו אינם כוללים העברות כספים מישראל אל מחוץ לישראל או מחוץ מצומצם לישראל אל ישראל; ובסכום מוגבל (1) נותן שירות תשלום שעיסוקו בהנפקה של אמצעי תשלום או בסליקה של פעולת תשלום, שסכום הממוצע החודשי של הכספים שקיבל, לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיו, לא עלה על חמישה מיליון שקלים חדשים וגם סכום הממוצע החודשי של הכספים שהעביר, לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיו, לא עלה על חמישה מיליון שקלים חדשים; לעניין זה, "הכספים שהעביר" – לא כולל כספים שהוא העביר, לשם מתן שירותי תשלום, לבעל השליטה בנותן שירותי התשלום, למי שבשליטת נותן שירותי התשלום או למי שבשליטת בעל השליטה של נותן שירותי התשלום; (2) נותן שירות תשלום שעיסוקו בניהול חשבון תשלום ששווי סכום יתרת כספי הלקוחות היומית בכל חשבונות התשלום שהוא מנהל עבור לקוחותיו, אינה עולה על חמישה מיליון שקלים חדשים וכן הסכום המרבי שניתן לצבור בחשבון תשלום מסוים שהוא מנהל אינו עולה על 1,500 שקלים חדשים; ואם התשלום שהוא מנהל מיועד לשימוש של משלם מסוים, אינו עולה על – 3,000 שקלים חדשים. (ב) נותן שירותי תשלום הפטור מרישיון בהתאם להוראות תקנת משנה (א) אשר חדל להתקיים לגביו תנאי אחד או יותר מהתנאים המנויים בתקנת משנה כאמור, יגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי סעיף 5 לחוק בתוך שלושה חודשים מהמועד בו חדלו להתקיים לגביו התנאים כאמור; ואולם כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו, נותן שירותי התשלום רשאי להמשיך בעיסוקו בשירותי תשלום ללא רישיון, בכפוף לכל התנאים הבאים: (1) הוגשה בקשת רישיון במועדה ולהנחת דעתה של הרשות; (2) סכום הממוצע החודשי של הכספים שקיבל וגם סכום הממוצע החודשי של הכספים שהעביר, כאמור בתקנת משנה (א)(1), אינו עולה על שבעה מיליון שקלים חדשים; (3) שווי סכום יתרת כספי הלקוחות היומית בכל חשבונות התשלום שהוא מנהל עבור לקוחותיו כאמור בתקנת משנה (א)(2), אינו עולה על שבעה מיליון שקלים חדשים. (ג) בתקנה זו, "נותן שירותי תשלום" לעניין חישוב הסכומים המפורטים בה – נותן שירותי התשלום, אדם השולט בנותן שירותי התשלום ותאגיד בשליטת מי מהם. התקנות עוסקות בשני סוגי פטורים. הסוג הראשון הוא פטור לפעילות מצומצמת. התנאים הקבועים בפטור הם תנאים מצטברים, כלומר מי שעוסק גם בסליקה והנפקה וגם בניהול חשבון תשלום. ניהול של יתרה צבורה של כספים עבור לקוחות צריך להיות מתחת לרף שקבוע בשתי הפעילויות האלו. כדי ליהנות מהפטור הוא יהיה חייב לפעול מתחת לסף של חמישה מיליון שקלים בכל השירותים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> חמישה מיליון שקל נצבר שנתי? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> חמישה מיליון שקלים לחודש אבל גם שהוא לא מחזיק יותר מחמישה מיליון שקלים בכל רגע נתון עבור לקוחות. בהנפקה ובסליקה, מכיוון שמדובר בפעילות עונתית, קבענו ממוצע של שלושה חודשים כדי לבטל את עיקרון העונתיות ולאפשר חישוב שלוקח בחשבון את הפעילות הזאת. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> ההרחבה של השלושה חודשים מרחיבה את הפטור. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> מכיוון שיש לנו גוף שכבר מקיים פעילות ויכול להיות שיעבור את החמישה מיליון שקלים, אנחנו נותנים לו תקופה של שלושה חודשים על מנת להיערך להגיש בקשת רישיון. באותה תקופה אנחנו מאפשרים לו לגדול בפעילות עד סכום של שבעה מיליון שקלים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הציפייה שלנו היא שגופים שרואים שהם מגיעים ליתרת הסף יתחילו כבר להיערך לבקשת רישיון. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> המטרה היא להכניס כמה שיותר שחקנים לשוק, שיהיה להם איזה שהוא סטרטר. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> חשבנו שחמישה מיליון מייצר סטרטר טוב. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כן, אבל זה גם חמישה מיליון שקל הפקדה חודשית וגם שאני לא יכול להחזיק יותר מחמישה מיליון שקל בכל רגע נתון. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> נכון, אבל זה במקרה שאתה מחליט לנהל ארנק דיגיטלי, לא במקרה שאתה עוסק בסליקה והנפקה. אם אתה בפעילות של סליקה והנפקה, אנחנו מגיעים להיקף של 60 מיליון שקלים בשנה. שירותי 3. חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על מי שנותן שירות תשלום המאפשר תשלום למשלם לרכוש מוצרים מבעל השליטה בנון שירותי התשלום או ממי שבשליטת בקבוצת נותן שירותי התשלום או בשליטת בעל השליטה של נותן שירותי התשלום, ובלבד חברות שהסכום המרבי שניתן לצבור בחשבון תשלום מסוים שהוא מנהל אינו עולה על 1,500 שקלים חדשים, ואם חשבון התשלום מיועד לשימוש של משלם מסוים, אינו עולה על – 3,000 שקלים חדשים. שירותי 4. חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לחוק לא תחול על מי שהוא מנהל חשבון תשלום תשלום ומנפיק אמצעי תשלום הקשור לאותו חשבון תשלום בין אם הוא סולק את באמצעות פעולת התשלום שנעשו באות ואמצעי תשלום ובין אם לאו, בעבור שירותי גוף תשלום כאמור שמתקיימים בהם כל התנאים המפורטים להלן: ממשלתי או תאגיד (1) אמצעי התשלום הונפק על ידי נותן שירותי התשלום לשימוש של ללא מטרת משלם ונמסר לו באמצעות גוף ממשלתי או תאגיד ללא מטרת רווח רווח במסגרת סיוע כלכלי שניתן לו; (2)למשלם אין אפשרות לטעון בעצמו את חשבון התשלום; (3)הסכום המרבי שניתן לצבור בחשבון התשלום בכל זמן הוא 1,500 שקלים חדשים, בין אם הוא ניתן לטעינה חוזרת ובין אם לאו; (4)החיוב באמצעי התשלום הוא מיידי כנגד היתרה הצבורה ולא ניתן לבצע בו תשלומים נדחים; (5)אמצעי התשלום מאפשר למשלם רכישה של מוצרים בלבד, וחלה לגביו מגבלה אחת או יותר מהמפורטות להלן: (1) ניתן לרכוש באמצעותו ממספר מצומצם של ספקים או סוגי ספקים; (2) ניתן רכוש באמצעותו סוגים מסויימים של מוצרים. זה פטור שהוכנס בהמשך לשיח שקיימנו עם העמותות שנותנות סיוע כלכלי לנזקקים בין דרך המדינה ובין דרך תרומות. העמותות האלו היום נמצאות תחת פטור בחוק שירותי תשלום. אחרי שדיברנו איתן והבנו את מהות הפעילות, אנחנו חושבים שנכון לייצר פה פטור. הפטור הזה מסויג בהגבלות שמבטיחות שזה עדיין יהיה מצומצם ולמטרה שלשמה ניתן הפטור - סיוע לנזקקים. גילוי 5. נותן שירותי תשלום הפטור מרישיון לפי תקנות אלו יציין במקום בו הוא נאות מציע את שירותיו ללקוח, בפניותיו ללקוח, לרבות בפרסומים ועל גבי אמצעי התשלום ככל שניתן, כי הוא פטור מרישיון לפי החוק ולכן הוא אינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך לעניין שירותי התשלום הניתנים על ידו; לעניין זה, "פרסום" – פרסומת בעל פה, בכתב, בדפוס או באמצעים אלקטרוניים המיועדת או הזמינה לציבור; מוצע לקבוע חובת גילוי נאות על נותני שירותי תשלום שנמצאים תחת התקנות המוצעות. הגוף הזה אינו מפוקח על ידי רשות ניירות ערך, לכן בכל מקום בו השירותים מוצעים, כמו למשל באתר האינטרנט שלו או באפליקציה, צריך לציין את זה כדי שגם הלקוחות יהיו מודעים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> זה רק לגבי הפטור השני שהקראת עכשיו, או גם לגבי הפטור של החמישה מיליון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל מי שפטור לפי התקנות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני מבין את ההיגיון המסדר כאשר מדובר בפעילות מאוד גדולה של עמותות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> זה נכון לגבי כל הפטורים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בכל פרסומת – זה דבר שנשמע לי מוגזם. תחשבו על זה. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> אנחנו חושבים שלגילוי בשלבים מוקדמים יש ערך כי כך ייזהר הקונה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני איתך. כל מפרסם ברדיו שיתחיל להגיד עוד שלושה משפטים נשמע לי קצת יותר מידי. למה שזה לא יהיה באתר? << אורח >> ענבל פולק: << אורח >> באתר זה פוגש את הצרכן במקום אחר. כשצרכן מאזין לפרסומת, בין אם ברדיו ובין במקום אחר, זאת נקודת הממשק הראשונה שלו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אוקי, אני לא פותח את זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שצריך להכניס את זה במקרה והפעילות מאוד גדולה, אבל החברות הקטנות צריכות להתחיל לעבוד בלי חארטות. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> נחשוב על זה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אנחנו לא חסידים של עודף רגולציה. תנסו לראות איך מצמצמים. << אורח >> אילנה מזרחי: << אורח >> בסוף יש משתמש קצה, שזה הצרכן, וצריך - - << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> גם עמותה נותנת כסף לאנשים. מה, ניפול גם על העמותה באיזה משפט? << אורח >> קריאה: << אורח >> הצרכן לא קונה מהפרסומת. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> עדכון 6. (א) הסכומים המפורטים בתקנות אלה יעודכנו ב-1 ביולי של כל שנה (להלן סכומים בתקנה זו – יום העדכון), לפי שיעור השינוי שחל במדד האחרון שפורסם לפני יום העדכון לעומת המדד הבסיסי. (ב)הסכומים המפורטים בתקנות אלה, שעודכנו כאמור בתקנת משנה (א), יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, סכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים שהם מכפלה של חמישה שקלים חדשים יעוגל כלפי מטה. (ג)יושב ראש הרשות, או מי שהוא הסמיכו לכך, יפרסם בהודעה ברשומות, את הסכומים כפי שהתעדכנו לפי האמור בתקנה זו. (ד)לעניין תקנה זו – "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם מפרסמים את הסכומים גם באתר של הרשות? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אנחנו מפרסמים את הסכומים באתר של הרשות ובהודעה ברשומות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה לא לכתוב את זה בנוסח? אנחנו בדרך כלל כן מעגנים את זה בתקנות. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> אנחנו מבינים, אבל רשות ניירות ערך מעדכנת סכומים רבים. אנחנו תמיד מפרסמים באתר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא כתוב בתקנות שלכם? << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> לא כתוב בתקנות אצלנו. בחינה 7. הרשות תבצע בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 36 לחוק תקופתית עקרונות האסדרה לא יאוחר מעשר שנים מיום תחילתן. תחילה 8. (א) תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק כאמור בסעיף 80(א) רישה לחוק (להלן – יום התחילה). יום התחילה זה ה-6.6.2024. (ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתה של תקנה 5 –כ' באב התשפ"ד (6 באוגוסט 2024). אנחנו נותנים זמן היערכות לחובת הגילוי הנאות לגופים הקיימים. הוראת 9. לעניין ההגדרה "הסכום הממוצע החודשי" שבתקנה 1 – לגבי מי שעסק מעבר בהנפקה של אמצעי תשלום או בסליקה של פעולת תשלום ערב יום התחילה, יילקחו בחשבון שלושת החודשים שקדמו ליום התחילה, כולם או חלקם רק אם סכום הממוצע החודשי שיתקבל לא יעלה על חמישה מיליון שקלים חדשים כאמור בתקנה 2(א)(1). המטרה של הדבר הזה היא שהרטרואקטיביות של השלושה חודשים לפני יום התחילה תהיה רק לטובת נותן שירותי התשלום. במידה והוא היה בהיקפים שהם גדולים יותר מחמישה מיליון והוא מעוניין לרדת מתחת לחמישה מיליון כדי להיכנס לתקנות הפטור, ייספרו לו שלושה חודשים מיום התחילה. הוראת 10. על אף האמור בתקנה 6, יום העדכון הראשון יהיה ביום 1 ביולי בשנה שעה העוקבת לשנה שבה חל יום התחילה (להלן – השנה העוקבת) ולעניין "מדד הבסיס" – המדד שפורסם בחודש יוני בשנה העוקבת. מכיוון שאנחנו עכשיו בחודש יוני, נתחיל את עדכון המדד רק עוד שנה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 12:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מחדש את הישיבה. אנחנו מקווים שהצלחנו להגיע לאיזה שהוא מתווה. היועץ המשפטי, תציג את מה שסיכמנו. אנחנו נצביע רק על הדברים שאנחנו כרגע מסכימים עליהם. לגבי שאר הדברים נציג מתווה, ננסח אותו עד יום ראשון, וביום ראשון נקיים הצבעה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יפורסם נוסח עם התיקונים הנדרשים. הוועדה תצביע עכשיו על התקנות שאין לגביהן מחלוקת או לא נשמעו לגביהן הערות מהגופים השונים. בינתיים תקנה 2 לא תאושר. המתווה שיגובש כרגע הוא שגופים שפטורים היום לפי חוק שירותי תשלום, החוק הצרכני, תינתן להם עוד שנה מעבר ל-24 חודשים שקבועים היום בחוק כדי להמשיך לפעול ללא רישיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בטווח הזמן הזה אתם מוזמנים להגיש לנו הצעות ואנחנו מתחייבים לדון בזה ולנסות להגיע לאיזה שהוא משהו שייתן מענה לדברים שביקשנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לעניין גופים שמוגבלים מבחינת הפעילות העסקית שלהם לסוגי מוצרים או סוגי ספקים נקבל נוסח מרשות ניירות ערך. למועדוני לקוחות תינתן תקופה של שלושה חודשים להגשת בקשה, מעבר לשלושת החודשים שקבועים בסעיף 81 לחוק, כאשר בתקופה הזאת רשות ניירות ערך תעשה עבודה מקצועית, תבחן את הבקשות ותראה אם יש הצדקות להחלת חובת הרישוי בהתאם לנתונים שימסרו להם הגופים השונים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לפני שאתם צריכים להגיש את כל המסמכים תעשו את הבדיקה מולם. אם אתם מבינים והם מבינים שאתם לא בתוך הסיפור הזה, אתם לא צריכים לעשות את כל עבודת הניירת אחר כך. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> שלושה חודשים זה פרק זמן קצר מידי. אני חושב שהיה צריך להיות שנה. אם לא שנה, אז משהו שקרוב לזה. שלושה חודשים לא מספיקים בשביל להיערך כמו שצריך. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> שלושת החודשים הנוספים זה בהמשך להערה שלך שאתם רוצים להבין אם אתם בפנים או לא לפני שאתם טורחים בהגשת בקשת הרישיון. אנחנו לא רוצים לדחות את זה בשנה כי אז נגיע לאותה נקודה שאנחנו נמצאים בה עכשיו - שלא קיבלנו תלונות קונקרטיות. היו לנו שיח עם הרבה גורמים כאן, אבל לא קיבלנו פניות קונקרטיות עם הסברים למה פעילות מסוימת לדעתכם היא ריסייל ולא נכנסת ולכן אנחנו נותנים עוד שלושה חודשים כדי לעשות את הדבר הזה. זאת דחייה שהמחיר שלה לא גדול מבחינת כניסת החוק לתוקף. מצד שני, זה יתמרץ את הגופים לפנות ולהבהיר כדי שאם יש משהו שטעון בירור או יש פטור נוסף נוכל לטפל בזה. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> אני מטפל היום בכמה גופים שנערכים להגשת רישיונות. זה לוקח המון זמן, המון עבודה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זו טענה שאי אפשר להשמיע כי הייתה כבר שנה לדבר הזה. << אורח >> יובל שלהבת: << אורח >> הכללים הסופיים פורסמו לפני שלושה שבועות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אוהד, אם הייתה בהירות היית צודק, אבל זה לא בהיר. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> ברגע שיינתן מענה לגוף אחד שפונה הוא יפורסם וכולם יוכלו להשתמש באותה תשובה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> החוק הזה חוקק כבר לפני מעלה משנה. לא כל המשק יגיע מחר בבוקר וישאל את עצמו אם הוא בסיפור הזה, כן או לא. אנחנו לא צריכים לחפש בעיות שלא קיימות. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני חושב שהחוק הזה מכניס תחתיו הרבה מהמשק, אבל עזוב, אני שם את זה רגע בצד. זה לא נורא אם מישהו יבקש עוד חודשיים על מנת להתארגן. אתה יודע מה, תתנה את זה בהגשת הפרה רולינג. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> הפוך, אתה תקשה עליו יותר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> סיכמנו חצי שנה. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> הייתי מצפה לראות את המועדונים בדיוק כמו החוק הצרכני. אין שום סיבה שהמועדונים, שהגיעו לצומת הזאת בדקה ה-90 בגלל שאף אחד לא פנה אלינו כי אנחנו לא בנקים, כי לא ראינו את עצמנו כמחזיקים כספי עמיתים או כאמצעי תשלום, יעשו מרוץ של 200 מטר ביום אחד. אני חושב שמן הראוי שהמועדונים יקבלו את אותו זמן שהרשתות מקבלות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> יש לכם עכשיו חצי שנה, לא יום אחד. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> החצי שנה הזאת מאוד מורכבת. אנחנו לא שונים מהחוק הצרכני. גם בחוק הצרכני וגם אצלנו הבעיה היא אותה בעיה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא היית בקשר עם הרשות עד היום? << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> היינו בדיון התייעצותי אחד של 45 דקות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> זאת אומרת, הייתה לכם הבנה שאתם בסיפור, לא? << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> ממש לא. היו לנו המון התלבטויות לגבי אם זה כן תופס אותנו או לא תופס אותנו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> סתם קמת בבוקר ואמרת שתעלה לירושלים כדי להיפגש עם הרשות? << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> קם אידיוט אחד שקוראים לו אבירם והחליט שהוא עושה את זה. בכל המועדונים האחרים עוד לא מבינים את זה. למה להדליק שריפות? בואו נעשה את זה מסודר. אין פה אפילו אחד ממועדוני הצרכנים. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> פנו אלינו מועדוני לקוחות. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> הם לא חושבים שהם באירוע הזה. << אורח >> נופר טל: << אורח >> גם חבר בטוחים שהם לא באירוע וגם מפעל הפיס בטוחים שהם לא באירוע. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> חבר'ה, כשדיברתי אתמול עם מי שמפעיל את מפעל הפיס, הוא שאל אותי אם ירדתי מהמאדים, הוא לא ידע את זה בכלל. כשדיברתי עם מנכ"ל קרנות השוטרים, הוא לא ידע שהוא שם. כשדיברתי עם מנכ"ל אשמורת, לא היה לו מושג שהוא שם. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> קיבלתם חצי שנה לסיפור הזה, לא יומיים. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אבל למה אני חצי שנה ולחוק הצרכני שלוש שנים? תנו לי את אותו צ'אנס. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני לא רואה סיבה להאריך את זה יותר. אחרי חצי שנה נעשה דיון מחדש על הסיפור הזה ונראה לאן העסק הולך. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> הצרכני כן צריך יותר מחצי שנה? זה יותר מורכב? בואו נשמור על קו, בואו כולנו נעבוד על אותו קו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השוני בתקופות קבוע כבר היום בחוק. גם היום יש הבחנה בחוק בין הגופים. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> ההגדרות של מרקט פלייס והגדרות של דברים אחרים חודדו רק בחודשים האחרונים. גם על השאלה שהועלתה בפני משרד המשפטים טרם ניתנה תשובה, לכן זה לא נכון לבוא ולומר שזה נמצא באותו מקום. הגופים האלה לא נמצאים כי הם לא חשבו לפני שנה וחצי או שנתיים שהפטורים האלה רלוונטיים. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> כל נושא ההטבות של המועדונים מרוכז במקום אחד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> לא נקיים את הדיון שהתקיים מול הרשות. תקיים את הדיון מול הרשות. << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אתה מבין כמה זה מורכב כשאתם נותנים רק חצי שנה? זה לא יספיק. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שבעה חודשים כן יספיקו? << אורח >> אבירם רונן: << אורח >> אפילו שנה אני קונה. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> אם תשובת הרשות תינתן בעוד שלושה חודשים מהיום, זה כבר יהיה בתקופת החגים שזו תקופה בעייתית כשלעצמה, ואני לא מדבר על מה יקרה אם חס ושלום תהיה התעוררות מלחמתית בצפון. שלושה חודשים, כולל התשובות שאתם תתנו, זה סד זמנים בלתי ניתן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשת הרישיון אותו גוף רשאי להמשיך לפעול? אני מדבר כרגע על סעיף 81(א), על הארכה של התקופה. אני רוצה לוודא שעל כך מדובר. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אותו הסדר שנמצא בחוק. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אתם מציעים להאריך את הכניסה לתוקף של תווי המתנה משנתיים לשלוש שנים. בסוף הריבון זו הכנסת, הממשלה והרגולטור. לכם יש את הכוח ואת הסמכות להגיש הצעות חוק, להגיש תקנות, להגיש הכל - לנו כמגזר עסקי אין סמכות בדבר הזה. אנחנו לא מבקשים שלוש שנים, אנחנו נסתפק בשנתיים שיש לנו היום, אבל תפטרו אותנו ותגדירו לוח זמנים של שנתיים לאסדרה ייעודית. אם נשלים את האסדרה הייעודית תביאו את תקנות הפטור, תאשרו אותן תוך שבוע ותוך שלושה חודשים נוציא רישיון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה זו אסדרה ייעודית? << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> לענף שלנו לא תעשו עכשיו אסדרה ועוד אסדרה, עם מפקח כזה או אחר. תפטרו אותנו, תגדירו לוחות זמנים, כולל דיונים בוועדת הכלכלה, בשביל להגיע לאסדרה ייעודית שמטפלת בכל ההיבטים. אם לא נעמוד בזה, הרשות תביא טיוטת תקנות, תבטל לנו את הפטור, והרישיון יחול עלינו בתוך שבועיים-שלושה. . << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> את כל מה שאתה אומר אפשר לעשות בין בשנתיים ובין בשלוש. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> הסמכות היא אצלכם. אם מחר הכנסת מתפזרת והולכים לבחירות - - << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מדברים כרגע על תיקוני חקיקה. אם יצטרכו תיקוני חקיקה, גם הם יכולים להביא וגם אנחנו יכולים להביא. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> הסמכות המלאה היא אצלכם. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אנחנו עוד לא יודעים מה לעשות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתם כרגע תהיו פטורים מהחוק למשך שלוש שנים. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אנחנו לא רוצים שלוש שנים, אנחנו רוצים את הפטור לשנתיים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> בשם מי אתה מדבר? << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> Buyme. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> שופרסל, אתם מוכנים לוותר על שנה נוספת? << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> ברור שאם תפטור אותם עכשיו הם יסכימו לוותר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אני אוריד לכם את זה לשנתיים, אבל אני לא מבטיח כלום בשנתיים האלה. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> בסוף יש כאן רגולטור שפתוח לשמוע, רק הוא הרבה פעמים לא מגיע לאיזה שהן הבנות. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> הוא לא חייב להגיע איתכם להבנות, הוא חייב לשמוע אתכם. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> במהלך השנתיים נגיש דברים. מישהו מבטיח שיתקיים דיון אמיתי בהצעות שלנו? << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> נעשה דיון של ועדת הכלכלה בנושאים הספציפיים האלה סמוך למועד. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> נעשה דיון על פטורים נוספים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> אין לי בעיה אם אתם רוצים להקטין לשנתיים. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> החוק נכנס לתוקף עבורנו רק ביוני 2026. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> נעשה שנתיים. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אנחנו לא יכולים גם לא להיות פטורים וגם שנתיים. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> עזוב את המשחקים האלה. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> זה לא משחק, זה עניין מהותי, כי בסוף הסמכות היא אצלכם. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> נתנו לכם עוד שנה. אם אתם לא רוצים את זה, אין בעיה. << אורח >> נופר טל: << אורח >> זה לא משנה אם נגיד שנה, שנתיים, שלוש או 10, כי אנחנו גם מכירים תזכירי חוק שהם מ-2016 ועדיין לא הגיעו לדיון ענייני. החשש שלנו הוא שבשלוש השנים האלו, גם מבחינת המפה הפוליטית וגם מבחינת האירועים במדינה, לא יהיה פה דיון. אותי מעניין שתהיה ודאות בשנתיים-שלוש, שתהיה עבודה אמיתית כדי שהדברים יקרו. החשש הוא שזה לא יקרה. העובדה שיש פטור מלא או כלום היא מאוד בעייתית. לא נעשתה פה דיפרנציאציה בין סוגי העסקים השונים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> דיפרנציאציה נעשתה. << אורח >> נופר טל: << אורח >> זה לא מדויק. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> תציגו את הדברים לרשות ניירות ערך כדי שהם יבחנו. << אורח >> נופר טל: << אורח >> תשימו הוראת שעה. << אורח >> לילך דחוח: << אורח >> אני רוצה להציע שהרשות תאמר כאן שהיא מתחייבת לשבת איתנו, לקיים איתנו ישיבות ולהגיש הצעה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> יהיו פה דיונים. יש פה חבר'ה שבוודאות יהיו ארנקים דיגיטליים ויהיו ברגולציה, לא משנה מה הם יעשו, ויש פה הרבה שנמצאים בחוסר ודאות. מכיוון שאת חוסר הוודאות אנחנו רוצים למנוע, אנחנו מעבירים כרגע שני פטורים שהם כנראה לא יהיו קשורים אליכם. אנחנו מבטיחים לעשות פה עוד דיון על פטורים נוספים. אתם בינתיים תדברו עם הרשות, תנסו להבין, ואז תחזרו אלינו ונדון בדברים. לא יכול להיות שחברי הכנסת הם אלה שיחליטו להוסיף פטורים נוספים. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> במקרה שלהם תהיה רגולציה, רק השאלה היא איזו רגולציה. הם לא יהיה פטורים, אין מחלוקת על זה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אני לא מדבר עליהם. גם הרשות לניירות ערך עוד לא יודעת בדיוק איפה כל אחד עומד. יינתן זמן וננהל עוד דיון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> את זה סגרנו. עכשיו אנחנו מדברים על המקרה. במקרה שלהם חוסר הוודאות הוא לא בין אפס למאה, זה לא שהם פטורים או שהם חייבים. הם יהיו חייבים ברגולציה. עכשיו השאלה היא איזו רגולציה. אני מוכן לעשות את הצעד הזה לקראתם. אנחנו מעריכים אותם, אנחנו לא רוצים לפגוע בהם, אבל אנחנו גם רוצים שהאחריות תהיה עליהם, כי הכי קל יהיה להם לקבל את הפטור ולברוח. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> יש כאן שני צדדים לעסקה. אם אנחנו לא נמלא את חלקנו, הצד של הרגולטור יכול לכפות עלינו מה שהוא רוצה, אבל אם הצד השני לא ימלא את חלקו, אנחנו נישאר בלי כלום. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אתה צודק. איך אמרת? בסוף הכנסת היא הריבון. את מספר הטלפון שלי אתה מכיר היטב, אתה תדע איך להשיג אותי. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אני מאחל לעם ישראל שתהיה חבר כנסת בשנה הבאה ובכנסת הבאה, אבל אין לנו את הודאות הזאת. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> זה כמו שהיה בתקנות שירותי תשלום על הפטור שניתן כהוראת שעה, שאמרו לנו לשבת עם הרשות, רק שכשפנינו פעם ועוד פעם למשרד המשפטים כדי שישבו איתנו - - << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> בשביל זה אנחנו כאן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם תעביר את הפטור עכשיו, הם לא יוכלו לעשות את זה. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> הם יכולים להגיש תעודת פטור מתי שהם רוצים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אבל גם היא תעבור פה בוועדה. << אורח >> צח בורוביץ: << אורח >> אתם הרגולטור, אתם הריבון. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אני מתחייב לקיים דיונים בוועדת הכלכלה או בוועדה שלי. תיזמו אתם איזה שהוא מתווה. אם אתם רוצים נביא את אנשי הרשות ונקיים על זה דיון. כיוון שנקודת ההנחה היא שתהיו חייבים ברגולציה, אני לא אעשה את זה הפוך. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> נאמר פה ששנתיים מחכים לתשובה ממשרד המשפטים, אבל זה לא נכון, אי אפשר סתם כך ללכלך. כשפונים אלינו אנחנו משיבים. על מה שנעשה לפני שבוע אי אפשר להגיד שהוא לפני שנתיים. << אורח >> נמרוד הגלילי: << אורח >> פנינו לקודמך בתפקיד, לא אלייך, שהייתה צריכה להשיב. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> דיברנו עם הרבה גורמים. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> כל מי שלא עונים לו במשרד המשפטים או ברשות מוזמן לפנות אלינו. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> בהתייחס לכך שאנחנו לא יודעים מה יתפתח בגבול הצפוני, ובהתייחס ללוח השנה העברי, אנחנו מבקשים שתשקלו כך שזה לא יהיה לשלושה חודשים. אם התשובה ניתנת באוגוסט בואכה ספטמבר, זה משאיר לגופים חודש וחצי להגיש, שזה מעט מאוד זמן. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על חצי שנה, לא על שלושה חודשים. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> זה שלושה חודשים ממועד התשובה של הרשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא נכון מה שאתה אומר. מדובר על שלושה חודשים מיום התחילה. אם הוא קיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה להנחת דעתה של הרשות, הוא רשאי להמשיך בעיסוקו אף שאין בידו רישיון כל עוד לא ניתנה החלטה. לא מדובר על ברגע שניתנה החלטה. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אנחנו דיברנו על להאריך את זה לחצי שנה. << אורח >> עידו מלין: << אורח >> ההחלטה שניתנה פה היא על מנת לאפשר לרשות לתת תוך שלושה-ארבעה חודשים את התשובות לפרה רולינג. רק אחרי הפרה רולינג אתה נערך לבקשה. זה משאיר רק חודש וחצי-חודשיים, שזה שום דבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפטור הוא לחצי שנה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> חצי שנה מיום התחילה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שהוועדה תצביע על רוב התקנות, למעט תקנה 2 ולמעט תקנה 5 - עניין גילוי הנאות שהיושב ראש ביקש לצמצם. << אורח >> רוני בקמן: << אורח >> למה לא להצביע על הפטורים שכבר קבועים כרגע ב-2? אם יוחלט להכניס פטורים נוספים, זה יהיה בסעיף נפרד. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> אפשר. << דובר >> דוד ביטן (הליכוד): << דובר >> נתקן את זה ביום ראשון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה יכולה להצביע על כל התקנות, למעט תקנה 5 שעניינה גילוי נאות. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> שלגביו יהיה נוסח שנצביע עליו ביום ראשון. << אורח >> שי ינובסקי: << אורח >> יכול להיות שבמסגרת שיח נבין שהכספים צריכים לעבור תוך 10 ימים במקום 45 ימים, שזה משהו שכן נסכים לקחת על עצמנו. אני מבקש שתהליך הפרה רולינג לא יהיה אחד או אפס, שתינתן אפשרות לתקן את המודל. << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >> אם תבוא ותניח את דעתם, נבוא לפה ונכניס עוד פטור של 10 ימים, מה שהרשות מסכימה. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נראה לי שזה מקובל. מי בעד כל התקנות, למעט תקנה 5? הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר אוהד טל: << יור >> נגד אין, נמנעים אין. התקנות אושרו. ביום ראשון בשעה 10:00 נסיים את הדברים. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:35. << סיום >> או