פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 48 ועדת הפנים והגנת הסביבה 05/06/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 216 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום רביעי, כ"ח באייר התשפ"ד (05 ביוני 2024), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> השפעת הירידה בהתחלות הבנייה על היצע הדיור ועל מחירי הדיור בטווח הבינוני והארוך. << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר זאב אלקין ארז מלול יוסף עטאונה אליהו רביבו מוזמנים: דניאל איטח – מנהל תחום בכיר כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה יהודה מורגנשטרן – מנכ"ל המשרד, משרד הבינוי והשיכון מיכל ארן – מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון חיים לאוסתריה – יועץ מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון ישראל שיינפלד – יועץ מנכ"ל, משרד הבינוי והשיכון משה נקש – מנהל מינהל שירות למעסיקים ועובדים זרים, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול מתן יגל – סגן נדל"ן ושלטון מקומי באגף התקציבים, משרד האוצר אסף וקסלר – אג"ת, משרד האוצר איל ארגוב – מנהל אגף מאקרו ומדיניות, חטיבת המחקר, בנק ישראל רוסלאן עותמאן – רפרנט תכנון ובנייה, משרד המשפטים אשרת עינב – סגן ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד המשפטים חן קהתי – מנהלת תחום (פיתוח עסקי מול מעסיקים), האגף להכשרה, משרד העבודה מוהנד זועבי – מפקח מקצועי מקצועות הבניין, משרד העבודה עינת גנון – סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית יעקב קוינט – מנהל הרשות, רשות מקרקעי ישראל מאיר שטובר – מנהל אגף שיווק ומכרזים, רשות מקרקעי ישראל נחמיה יוסף – רשות מקרקעי ישראל דוד שני – ראש הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, לשכות רישום המקרקעין ניצן פלדמן – סמנכ"לית אגף יזמות ובנייה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ חיים פייגלין – סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובניה, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – מנהלת קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ נטלי ויינשטיין – מנכ״לית, התאחדות קבלני השיפוצים ניצן בסן – לוביסט התאחדות קבלני השיפוצים יהודה כהן – מנכ"ל, התאחדות קבלני מערכות כיבוי אש ואינסטלציה רן מלמד – מנכל, מוזמנים נוספים מאיר אמיאל – סמנכ"ל נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ, נשר מפעלי מלט עידן זינאל – מנהל ענף תעשיות הבנייה בהתאחדות התעשייני, התאחדות התעשיינים חנן טויטו – חבר ועד מנהל, איגוד מהנדסי ערים בישראל שמרי נגבי – החברה להגנת הטבע עדית אורלב – רכזת מדיניות תכנון, החברה להגנת הטבע אמנון שינדלר – מנהל חטיבה ארצית הסתדרות עובדי הבניין בהסתדרות הכל, ההסתדרות החדשה משתתפת באמצעים מקוונים: מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חנה כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> השפעת הירידה בהתחלות הבנייה על היצע הדיור ועל מחירי הדיור בטווח הבינוני והארוך << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: מצב הבנייה בישראל – סטטוס. זו למעשה ישיבת המשך לישיבות שקיימנו ביולי ובדצמבר כל פעם מכיוון אחר, פעם על הירידה בעסקאות. הייתי רוצה לנצל את הישיבה הזאת לקבל את הסטטוס גם מנקודת מבט ממשלתית, גם מנקודת מבט של היזמים ואחרים ולנסות לראות איפה עדיין יש החסמים, כי לא צריך לומר כמה חשוב לנסות להאיץ, להסיר חסמים ולהאיץ את נושא הבנייה, בגלל ההשלכות הרוחביות של זה, השלכות חברתיות, כלכליות וכמובן יוקר המחיה ובסופו של דבר המדד שסוחב איתו את הריבית, הריבית שהורגת את היזמות וכו' וכו' וכו'. נמצאים איתנו מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון מר מורגנשטרן, סגן הממונה על התקציבים מתן יגל ומנהל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט. מר מורגנשטרן, בבקשה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> (הוצגה מצגת) בוקר טוב לכולם. כמו שאפשר לראות, בסוף מעניינות אותנו התחלות הבנייה. בעשור האחרון, בשנות השיא – ב-2018 – הגענו לסדר גודל של 60,000 התחלות בנייה ופחות יותר שמרנו על השיא הזה. גם נכון להיום – ונתוני הלמ"ס לשנת 2024 עדיין לא התפרסמו ואנחנו בטוחים ששם תהיה לנו השפעה משמעותית – עדיין אפשר לראות שכשנכנסו ל-2023 עם אתגר ריבית במחצית 2023, עוד לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הייתה ירידה מסוימת בהתחלות הבנייה לעומת שנת 2022, אבל עדיין בראי עשור אנחנו עומדים על מספיק התחלות בנייה. אם מדברים על מחסור של 60,000 משקי בית, זה הצורך השנתי ביחידות דיור. האתגר הגדול שלנו - בעקבות המלחמה, סגירת אתרים בתחילת המלחמה על-ידי רשויות ולאחר מכן משבר עובדים. בהמשך אנחנו נתייחס לזה בהרחבה. אני אומר במאמר מוסגר שאנחנו פועלים מול הלמ"ס כדי לדעת לבחון פרויקט בנייה לא רק כשהוא מתחיל וכשהוא מסתיים, אלא גם לדעת איפה הוא נמצא באמצע. כדי שיהיו לנו נתונים על משך הבנייה, שאנחנו יודעים שהוא מתארך בנושא של גמר בנייה – בסוף שנת 2023 ראינו עלייה בגמרים של דירות. זה יכול להיות שזה משום שעובדי הגמר הם לא אותן ידיים עובדות שהיום אנחנו רואים שחסרות. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> פעולות האצה – כמו שאמר קודם המנכ"ל, הרבעון האחרון של השנה שעברה היה רבעון מת. עצרנו שיווקים, גם בגלל המצב של הקבלנים, חוסר הוודאות, וגם בגלל שהרבה יזמים ונושאי משרות בחברות היו בשירות מילואים ולא רצינו לפגוע ולמנוע מהם את האפשרות לגשת. אנחנו נראה את זה בנתונים, כי חסר לנו רבעון שלם של שיווקים. כלומר, כל הרבעון הראשון של סגירת מכרזים למעשה לא נמצא, למרות שהמשכנו להוציא. הפעולות שעשינו כדי להאיץ שיווקים: 1. בסוף יש בעיה בפריפריה כי כשערך הקרקע יורד בפריפריה, להוציא תוכניות של מחיר מטרה – שדווקא אנחנו מעוניינים יותר להוציא בפריפריה, כדי לייצר את המדרג וגם מתוך שיקולים לאומיים של פיזור אוכלוסין, להביא אוכלוסיות צעירות וחזקות למקומות האלה – כשערך הקרקע יורד, הקרקע לא מסוגלת לספוג את עלות הבנייה של הדירה במחיר מטרה. לכן צריך להביא כסף מהבית למימון הפיתוח ולמימון התוכניות. את זה עשינו יחד עם משרד האוצר, יותר ממיליארד שקל לסבסוד הפיתוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה מתוך המיליארד הזה כבר יצא לפועל? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> זה עכשיו בבניית המכרזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואתה רואה שזה נתן move? המספר "מיליארד" זה גדול וזה בסדר ושאפו. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> הייתה שאלה בשיטת המכרז, התעכבנו עם זה. השיטה הייתה פחות מוצלחת והיינו צריכים לתקן אותה. אני לא חושב שנסגרו עוד מכרזים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אבל אפשר להגיד שמהאצת נדל"ן שמנו גם בבאר שבע, גם בדימונה, גם במגדל העמק וזה מצטבר למאות מיליונים – זה עוד מהאצת נדל"ן ומתקציב 2023 – וראינו שמכרזים שנכשלו קודם לכן, נתפסו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מדד. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> זה מה שנקרא בדיקת היכולת שלנו. המיליארד שקל סבסוד הוא טייס אוטומטי שנותן 50,000 שקל ליחידת דיור ולא בכל פעם לבדוק כדאיות כלכלית ולתת 20, 30 או 50 או אפילו 70 מיליון שקל למכרז ספציפי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה הוא תחום? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> באזורי עדיפות לאומית. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אין גם צורך במקומות אחרים. כשיש ערך קרקע, אין עדיפות לאומית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי לאחרונה ראיתי מכרז או הגרלה בתל אביב או משהו באזור המרכז וההנחה שם הייתה כמיליון שקלים. ואז יש שאלה למי אנחנו עושים את זה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> לא, זה מהשאריות שהיו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה מהשאריות של הטעויות הקודמות, זה משהו אחר. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> לפני כמעט שנה הורדנו את מחיר המינימום כשראינו שהשוק מתחיל לרדת. מאחר שהמחירים נקבעים לפי שומות שנעשו על בסיס מחירי עבר, הורדנו את המחיר ובלבד שיהיו מספר הצעות. אפשרנו גם דחייה של תשלומים. עוד דבר שלאחרונה שלושתנו חתמנו עליו – יש היום קושי במכרזי דיור להשכרה בגלל הריבית הגבוהה. אפשרנו למציעים פרטיים לרכוש דירות כחלק מהפרויקט. זה מאפשר לאנשים לרכוש דירה ולא להתחרות מול זוגות צעירים בדירות. אם ממילא הוא רוכש את זה להשקעה, הוא יכול לרכוש את היחידה הזאת והקבלן שיש לו את רוב הפרויקט דואג להשכרה ובעתיד הוא יקבל את הדירה הזאת. כלומר, הוא מקבל את הדירה, היא משמשת לו כאג"ח מובטח, כלומר יש לו תשואה על ההשקעה שלו. הוא קונה את זה במחיר מופחת, הוא מאפשר לנו להעמיד את הדירה הזאת בשוק הדירות להשכרה והוא לא מתחרה מול זוגות צעירים. יש הרבה תועלות מהמהלך הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש התעוררות בנושא הזה? כמה פרויקטים כאלה יש? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> עוד לא. זו החלטה שקיבלנו אותה עכשיו, גם רטרואקטיבית. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כלומר גם על מכרזים שנסגרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה נותן? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אתה יכול למכור 40% מהדירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה היה עד היום ומה יהיה מעכשיו? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בדיור להשכרה היית חייב שתהיה בעלות אחודה וניהול אחוד. הרבה יזמים אמרו שיש להם קושי תזרימי עם המימון בגלל הריבית והתשואות בשכירות ולכן קיבלנו החלטה שבכל זאת מתעקשים על ניהול אחוד, כי אנחנו רוצים שהבניין הזה לא יהיה סלמס, אבל מצד אחר מאפשרים ליזם בבעלות למכור עד 40% מהפרויקט, כדי שיוכל להכניס הון לפרויקט, לממן ולהתקדם. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> את ה-60% הקבלן מנהל בדיור להשכרה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> גם ה-40% נשאר דיור להשכרה, אלא שהמשקיע קונה מוצר פיננסי – קונה דירה יותר בזול. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> לא עומדת שם אחת החברות שמשכירות, אלא עומד שם ינקי קוינט שקנה דירה לבן שלו שהוא בן 4 והוא רוצה שבגיל מסוים הוא יממש. היום יש ערים שיש בהן אלפי יחידות דיור לשיווק, מאסות גדולות. אנחנו מנסים לתפור איזשהו מענה לצורך בגידול האינטנסיבי במספר יחידות הדיור, כדי לאפשר את השיווקים האלה בתקופה הקרובה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בהחלטת ממשלה על הנדל"ן עם ה-2 מיליארד שקל היה סעיף שדיבר על איך אנחנו מתמרצים. בהחלטת הממשלה קראנו לזה "מגה הסכמי גג", כלומר איך אנחנו לוקחים את אותם מאות מיליונים שיש בהחלטת ממשלה ולהצליח לתת פתרון תקציבי לרשות מקומית, על מנת שתשווק את אותן יחידות דיור בשנת 2024. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר, זה חלף מה שהיה אז, ה-30,000? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא, זה לא קשור. למעשה אנחנו מבינים שיש לא מעט עיריות שיכולות לשווק כמות משמעותית מאוד, אבל במסגרת הסכם גג הוא לא תמיד יודע לתת מענה לכל הצרכים של הרשות ולגידול המשמעותי מאוד ביחידות דיור שהתוכנית תביא. אמרנו שאנחנו רוצים לשריין כסף מתקציב המדינה, שלמעשה יהיה לעזר לדבר הזה, שידע לפתור דברים שאנחנו לא יודעים לפתור באמצעות הסכמי הגג הרגילים ולתת להם עוד קומה של סיוע מוניציפאלי או לצרכים שונים שכל ראש עיר מעלה – בדרך כלל כל אחד יש לו צרות שלו. לאחד יש בעיה עם כיתות, אחד יש לו בעיה עם מחלף, אחד יש לו בעיה מבנה כזה או אחר - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואחד יש לו בעיה עם השוטף. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אחד גם יש לו בעיה עם השוטף. הרעיון הוא לתת מענה לדבר הזה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> זה היתרון ששיכון, פנים ורמ"י נמצאים אצל אותו סגן במשרד האוצר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אפרופו גם הסיפור של השוטף – אחד הדברים שהכנסנו להחלטה הוא לא מעט כסף לסיפור של תמרוץ ההיתרים. למעשה אנחנו רוצים להגדיל משמעותית את התמרוץ היתרים פר יחידת דיור ולתת פקטור משמעותי לערים בהן יש שיווקים משמעותיים. נזכיר גם שהשנה לראשונה צריכה לעבוד קרן הארנונה, שאני חושב שגם תעזור מאוד לרשויות בשוטף, כי אנחנו נותנים מענה גם אחורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא מעניין אותי כרגע מאיפה ייכנס הכסף, השאלה שלי היא כשהוא יצא. לא סתם אמרתי שוטף, כי רשות שכרגע יש לה בקנה 6,000-5,000 יחידות דיור, פתאום צריכה להפוך לרשות הרבה יותר גדולה. לא הכול נגמר במחלף או בדברים מהסוג הזה. השאלה היא אם יש לכם גמישות בתמהיר של הכספים לפיתוח או לשוטף. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> במסגרת תקציב המדינה יש לנו גמישות לדבר הזה. הרבה פעמים אנחנו מנסים לא רק לתת סיוע שוטף שנתי נקודתי, אלא להסתכל קדימה. למשל, אשקלון – אחד הדברים שעשינו בהחלטת ממשלה קודמת היה שאפשרו לסווג אותו במסגרת משרד הכלכלה כמקום שהוא מועדף לקליטה של תעסוקה, של מרלו"גים ומפעלים כאלה ואחרים. אם על-ידי שינוי כזה מצליחים להביא לו מפעלים שמביאים לו ארנונה עסקית, אני אעדיף את הפתרון הזה ברמה המוניציפלית כי בסוף זה ייתן לו מענה שוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, כי אתה מביא לו את באר הנפט ולא את הדלי. זה בסדר, השאלה היא איך אתה מביא דברים כאלה? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> או במסגרת החלטות ממשלה או במסגרת הקצאות של משרד הפנים ושלנו. יש לנו מספר כלים ואנחנו עושים את זה. למשל עכשיו, הסיפור של ההיתרים – אנחנו הולכים, ביחד עם משרד הפנים, לבנות מודל ולהעביר כספים לשוטף של הרשויות, דרך משרד הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סוג של מענקי איזון? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לא מענקי איזון. יהיה מסלול נפרד, תמרוץ היתרים, דרך משרד הפנים שהולך ישירות לשוטף של הרשויות. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> היה מסלול כזה גם בעבר, עכשיו מדייקים אותו ליחידות דיור. הוא היה להיתרים בכלל, גם היתר למרפסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה על דברים שתלכו לתכנן בזמן הקרוב או שתתחילו לעשות בזמן הקרוב או שאתם רוצים לנקות את הפקק שנוצר? כאן בוועדה תמיד אמרנו שאחת הבעיות היא שיש תוכניות שכרגע תקועות בצורה כאת או אחרת על-ידי הרשות המקומית, תוכניות לאלפי דירות. האם הדברים המסוימים האלה שאתם עושים עכשיו כדי לתמרץ וכו' מכוונים קודם כול כדי לנקות את הרשימה שקיימת? אני לא יודע אם יש לכם מושג כמה יחידות דיור תקועות בגלל בעיות כאלה, בגלל אי-קידום של רשויות מקומיות. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> הרבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 20,000, 30,000 יחידות? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> כמה עשרות אלפי יחידות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו אתה בא עם כל מיני הטבות ויגידו לך אוקיי, שאת זה יעשו בתוכנית הבאה, בהקצאה הבאה. השאלה איך אתה קושר את זה ואתה אומר: אתם יכולים לקבל יותר בהסכמי גג, אתם יכולים לקבל יותר בתמרוץ, אבל זה על הפרויקטים האלה. כלומר, לצבוע פרויקטים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה מה שאנחנו עושים. זה פתרון גמיש מאוד ומשתנה בין כל רשות. אני יכול לשתף שלפני יומיים עשינו שלושתנו ישיבה עם הצוותים במשרד השיכון, עברנו את כל הערים הגדולות והמשמעותיות כדי להבין מה החסם של כל אחת לתת שיווק משמעותי השנה, מה הצורך של כל אחת מהערים, כדי לנסות לבנות לכל אחת את החליפה המתאימה ובמסגרת הגמישות שלנו גם לנסות למצוא להן פתרונות. חלקם פתרונות מעולים וחלקם סבירים. בימים אלה אנחנו מתעסקים בזה ואני מעריך שזה ייתן בוסט משמעותי מאוד לכמה ערים כדי לתת פה מספר של כמה אלפי יחידות עוד השנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אם זה יהיה, זו בשורה. אנחנו נעקוב אחרי זה. התקציב מספיק לכם? << אורח >> מתן יגל: << אורח >> כרגע אני לא רואה חסם בדבר הזה, בתקציב. אני חושב שמיפינו את הדברים הגדולים כרגע ואנחנו נדע לתת לדברים האלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> האם נראה לכם שהתקציב הזה יעזור? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אני חושב שכולם שותפים לרצון שלנו לעמוד בזה. שיווקי קרקע – סטטוס: אנחנו בפיגור קל, אומנם יותר מ-2021, של 20-15 אחוזים אל מול 2023-2022, אבל אנחנו מקווים מאוד להדביק את הפערים האלה. אם אמרתי בגלל עיכובים בפריפריה, אנחנו מעריכים שנצליח לשווק בהיקפים מאוד-מאוד גדולים במספר רשויות מקומיות עד סוף השנה. אני מאמין שנדביק את הפערים ונגיע למספרים כמו בשלוש השנים הקודמות. עסקאות – אם קודם הראינו פרסום מכרזים, השלב הראשון זה המודעה, אזי עסקאות זה סגירת העסקה. כאן יש פער קצת יותר משמעותי שנובע מכך שלמעשה כל הרבעון האחרון של 2023 לא היה קיים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> גם היה חודש וחצי, בתחילת המלחמה, שממש הקפאנו את המכרזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר, סגירת עסקאות זה סוג של דברים טכניים שצריכים לקרות. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> עסקאות זה השלב הבא של המכרז. יש את הפרסום, המכרז - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממילא ברגע שהייתה איזה הקפאה, זה נתקע. אבל זה אמור להשלים את עצמו אם יהיה שקט. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> בגלל שחסר את הרבעון אחורה זה לא ישלים את עצמו, אבל זה בהחלט ייכנס לקצב ולמהירות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא להשלים באופן מלא, אבל זה יכול לעלות. השנה היא שנה, הרבעון הוא רבעון. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אבל חסר לך אותו. אתה לא תגיע להשלים את העסקאות שלא סגרת אותן ברבעון הראשון של 2024. זה יכול להאיץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יכול להאיץ יותר עסקאות. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אבל אף פעם אתה לא עושה את זה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בסוף זה גם משפך. בסוף גם תוכנית שחשבנו שהיא תאושר בסוף 2023 ואושרה בסוף ב-2024, אולי אפילו ב-2025, גם היו ועדות שפחות עבדו. כל התהליך במשפך, שני רבעונים, קיבל איזושהי דחייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה שתתייחסו לתוכניות מבחינת כל מה שקשור לתכנון ובנייה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אנחנו נתייחס להתחדשות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התחדשות זה לחוד, אני מתכוון למינהל התכנון בחלק אישורי תוכניות. האם אתם מרגישים שיש שיפור בעניין הזה, האם עדיין יש חסמים? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> יש שיפור. ברבעון האחרון, 4Q ו-1Q, הייתה השפעה. עכשיו, בתוך המלחמה, חזרנו לשגרת חירום. << אורח >> חן גרינברג: << אורח >> מינהל התכנון ממשיך ומאשר הרבה מעבר ליעד. רק בשנה שעברה אישרנו 170,000 והשנה אנחנו ממשיכים במרץ עם כל התוכניות, גם בוותמ"ל וגם בשאר, ומקדמים תוכניות כמה שניתן. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני חושב שבשונה מהעבר, היום אי אפשר לומר שהבעיה היא בתכנון. אם אני מסתכל שנים אחורה, שאמרנו שאין לנו מלאי תכנוני, היום מינהל התכנון מייצר מספרים גבוהים מאוד. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> יש מלאי גדול באזור הדרום, אבל באזור הצפון אנחנו בבעיה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אין עתודה. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> ושם צריך לשבת ולחשוב מה עושים כדי להגדיל את ההיצע באזור הצפון. יש שם קושי אובייקטיבי של שמורות טבע, של התוכנית האסטרטגית שאומצה בשעתה. אין לנו מספיק בצפון ואני חושב שהצפון הוא יעד אסטרטגי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חד-משמעית, ואני אגיד לך מה אני הייתי חושב לו הייתי צריך לקבל החלטה – הייתי לוקח את הלימון הקשה שאנחנו עוברים שם עכשיו והופך אותו ללימונדה, בזה שאתה משנה שם את כל האסטרטגיה של הבנייה. יש הרבה מקומות שצריך להיכנס אליהם לשיפוץ, הורדת בתים שניזוקו וכו'. יכול להיות שהגיע הזמן ויכול להיות שהכלי יהיה התחדשות עירונית מאסיבי, אבל שזה יבוא עם אותם כספים שאישרתם מהאוצר ושמתם למלחמה בצפון וכו'. הם יכולים לשמש בדיוק לשני הדברים האלה יחד. נכון שיש בעיה של שמורות טבע ודברים כאלה, אבל אם אתה יודע לנצל את האזור האורבני, אזור המגורים, ולתת לו את העוצמות - - - << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> צריך גם וגם וגם – גם ייישובים חדשים, גם פריצה לשכונות חדשות וגם התחדשות עירונית מסיבית שיושבת על התשתיות הקיימות ולעבות את זה. אני יכול לומר לך שלפני חודשיים סגרנו מכרז בשלומי, בשכונת יערית, 400 מטר מהגבול, 140 מגרשים, והכול נלקח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איזה בנייה? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> בנייה נמוכה. הציבור משדר אופטימיות והוא יחזור למקומות האלה. 140 מגרשים ועל כל מגרש היו לנו כמה הצעות. אם הציבור קונה היום מגרשים בשלומי, הם יחזרו. יש לזה משמעות אסטרטגית וערכית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו מטרת העל. אבל אדוני אמר בעצמו שיש לנו בעיה למצוא אתרים חדשים. לכן אני אומר שלכל מקום צריך להיות משקל אחר לסוג הטיפול – יש מקום שבו צריך להוציא קרקעות של המינהל למכרז ולרוץ קדימה, יש מקומות שכדי לייצר בכלל קרקע אתה נכנס להליך תכנוני ארוך מאוד, קשה מאוד, אולי אפילו בלתי אפשרי בגלל כל עניין השמורות וכד'. לכן הייתי לוקח איזשהו צוות תכנוני שמאתר מקומות שבהם אפשר לעשות העצמת בנייה. כלומר, אם עד היום בשלומי זה היה דירה או וילה ל-250 מטר, אז הייתי הולך ולא קופץ לבניין של שש קומות. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו כבר שם. אני שמחה לעדכן שבשבוע שעבר עברה החלטת ממשלה לצפון ובמסגרתה קיבלנו תקציב של 120 מיליון שקלים שמתוכו יש תקציב גם לתכנון וגם להשלמת כדאיות כלכלית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה רק לקרית שמונה ושלומי. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> זה הצעד הראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בואי תפתיעי אותי במשהו שאני לא יודע. זו התחלה של הגשמה של מה שאנחנו צועקים פה בוועדה, לפחות מאז שאני כאן, על הנושא הזה, שהגיע הזמן שהמדינה תשים כסף כדי שזה כדאי כלכלית. גרוננו ניחר, הבאנו לעשות את כל התיאומים, גנבו לנו בדרך איזה 100 מיליון שקל שאני עוד אתחשבן איתם על זה. מתן, אתה לא זוכר? אז אני אזכיר לך. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> כבר בשנה שעברה קיבלנו תקציב נוסף שיועד ליישובים בסיכון סיסמי גבוה, אבל חלק גדול מתוכו גם יושב על אותם יישובים. נכון להיום, בקרית שמונה יש לנו שש תוכניות בתהליכי תכנון, התקציב החדש יתקצב עוד בין חמש לשבע תוכניות חדשות בקרית שמונה, כאשר הדגש הוא על בניינים שנפגעו במלחמה. כמובן שהם יהיו הראשונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התקציב הוא לא רק לתכנון. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> דיברת על הסיפור של לימון ולימונדה. אני חושב שזו דוגמה מעולה לדבר הזה. כרגע משרד הביטחון החליט, וסיכם עם משרד האוצר, שיהיה מיגון צמוד לגבול הצפון. כבר היום יש תקציב למגן 0 עד 1, או 1 עד 2, ומתחילים לעשות ממ"דים. אמרנו שזה יהיה דבילי לקחת בניין מתפרק בקרית שמונה, להצמיד אליו ממ"ד ועכשיו נתת לו 20 שנה שלא תהיה התחדשות עירונית. אמרנו שאומנם יש בעיית כלכליות, אבל בגלל אילוצי המלחמה שנגזרו עלינו אנחנו שמים כסף למיגון, כי חייבים למגן אותם, לא יכול להיות שלא נוסיף את הדלתא כדי לעשות את כל הבניין. 2 << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לעשות win win, גם לעשות התחדשות עירונית וגם את השאר, כי למעשה הכול בפנים. אני רק טוען שצריך לעבות את הקומות, כלומר לעשות איזשהו שינוי בחשיבה ולאו דווקא להתפרס על עוד שטח וכו'. דיברת על הסיפור הסיסמי. עד כמה שאני זוכר, שלומי לא נכללת בזה. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> שלומי לא סיסמי, אבל קרית שמונה חד-משמעית כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ינקי דיבר עכשיו על הנושא של הצפון ואמר את הבעייתיות שיש אם רוצים להגדיל באופן משמעותי. לכן לשם יצטרכו לבוא גם עם דברים יצירתיים בתכנון וגם עם דברים יצירתיים בתקצוב. בתקצוב, לצערנו הרב, אם המדינה הייתה עושה את זה קודם – לא היינו צריכים לעשות את זה עכשיו בזמן מלחמה. אבל בגלל שהמלחמה באה והחליטו לשים משאבים, אז לפחות תעשו את זה היום, כדי לסגור את כל האירוע מכל הסיבות בעולם – גם הסיבות הסיסמיות באותם מקומות שהסיבות האלה מככבות, גם מהסיבה שבסוף אנחנו רוצים לעבות את הצפון. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אי אפשר מבלי להסתכל על תמ"א 35 והפריצה שלו בצפון. זה דיון שלא ניכנס אליו עכשיו, אבל כפי שאמר ינקי, זה גם וגם כי בסוף להתחדשות יש את הנתונים הכלכליים שלה וכסף תקציבי – בטח ובטח בזמן מלחמה – יש לו את המגבלות שלו. לכן אנחנו צריכים לעשות גם וגם, כי את הביטוי "מאבדים את הצפון" אנחנו שומעים הרבה עכשיו בגלל המלחמה, אבל גם לפני כן צעקנו את זה כשלא ראינו שהערים מצליחות לגדול. הן נכנסו לסטגנציה ואין בנייה חדשה. אחד מזין את השני. בשנה האחרונה, עוד לפני המלחמה, התחלנו לדבר על לפרוץ את תמ"א 35 בצפון, כדי לראות איך מרחיבים את כתמי הפיתוח. יש ערים – עפולה, טבריה, כרמיאל, מגדל העמק, עכו, נהריה, קרית שמונה – שיש להן לאן לגדול והן צריכות לגדול. כרגע צריך לראות איך מרחיבים את האפשרות לתכנן וזה צריך לקרות במקביל. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> צריך להכניס צמודי קרקע, כי להביא אוכלוסיות חזקות למקום הזה. יש לנו הרבה מה לעשות שם. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> מה שקרה בנגב המערבי – נתיבות, אופקים, אשקלון – עשרות אלפי יחידות דיור בשנים האחרונות, זה משהו שלא ראינו אותו בצפון ואנחנו צריכים להעתיק אותו. אפילו מה שראינו שקרה בקו דימונה-ירוחם-ערד, בצפון – אנחנו לא מצליחים אותו הדבר. בסוף זה נגזרת שמתחילה בתכנון. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> במכרזים אנחנו רואים שהשוק חוזר לעצמו, יש מספר הצעות על כל מכרז. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> זה ממוצע של מציעים פר מתחם. שוב, אנחנו רואים שבחודשים האחרונים, תוך כדי מלחמה ושגרת מלחמה, הבנקים חוזרים לממן, היזמים חוזרים להציע. זו מגמה חיובית שאנחנו מאמינים שתימשך במהלך 2024. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> בהתחדשות עירונית אנחנו רואים את אותה מגמה קודם כול בתכנון. בהחלט, גם אנחנו שמחים לומר שהרבה תוכניות ממשיכות להתאשר. גם בשנה האחרונה, שהייתה שנה קשה, מוסדות התכנון המשיכו לעבוד במרץ, כל התוכניות שהיו בקנה, כך שזה דומה מאוד לנתונים של השנה שהייתה קודם לכן. 41,000 יחידות דיור בתוכניות מאושרות - אנחנו בהחלט מרוצים. היתרי בנייה – המצב ב-2023 היה קצת פחות טוב, כמו כל השוק. הייתה ירידה מסוימת גם בפינוי-בינוי וגם בתמ"א 38, אבל צריך לזכור שנוסף על כל התהליכים שהמשק חווה היו גם את הבחירות לרשויות המקומיות שגם הן השפיעו. אנחנו רואים את זה גם ברבעון הראשון, שגם שכבר היו תוצאות לוקח זמן להקים את הקואליציה וועדה מקומית. זה עדיין לוקח את הזמן שלו, אבל מבחינתנו המגמות עדיין משביעות רצון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המנגנונים שטייבנו בכל החקיקה שהייתה – איך הם משפיעים? << אורח >> עינת גנון: << אורח >> הם בהחלט משפיעים. היום יש לנו אפשרות לאשר תוכניות בארבעה מוסדות תכנון: ועדה מחוזית רגילה, ועדת משנה להתחדשות עירונית בוועדה המחוזית, ותמ"ל וועדות עצמאיות מיוחדות. ברגע שיש תחרות, הדברים עובדים יפה. ברור שיש תוכניות שהולכות מהר יותר, אחרות פחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והחסמים שטיפלנו בנושא של רשויות, בנושא של היתרים, היתרים כפולים – שבהתחלה קוראים לזה היתר ואחר כך אישור תחילת עבודות. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> היתר ועיצוב אדריכלי. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> מה שמצריך עוד שיפור הוא כל הנושא של תוכניות עיצוב. בימים אלה מינהל התכנון עובד על זה כדי לעשות איזושהי הסדרה, כי היום כל ועדה מחוזית קובעת הנחיות אחרות בתוכנית עצמה, אחר כך כל ועדה מקומית לוקחת את זה למקום אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בחלק של הוועדה המחוזית, מה קורה כשזה מגיע אחר כך לשלב ההיתרים עצמם? << אורח >> עינת גנון: << אורח >> זה התווך שבין הוועדה המחוזית לוועדה המקומית להיתרי הבנייה. זה בהחלט הפך להיות – אני לא רוצה להגיד חסם, כי זה משהו שבאמת נדרש בפועל, אבל צריך לטייב את ההליך הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את יודעת איך בונים חסם, לוקחים משהו שהוא נכון, אבל בדרך הופכים אותו להרבה דברים לא נכונים. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> לדעתי היה רצוי שזה לא יצריך אישור של ועדה מקומית. זו באמת תוכנית מקצועית מאוד-מאוד ואני חושבת שאפשר לאשר אותה על-ידי הגורמים המקצועיים, מהנדס העיר, אבל זה דיון אחר. מה שעוזר לנו להאיץ את הוצאת היתרי הבנייה זה הסכמי המסגרת. זה מוכיח את עצמו בצורה יוצאת מהכלל. אלה הסכמי הגג להתחדשות עירונית שבהם אנחנו מתקצבים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הם למעשה פורמט אחר. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> פורמט אחר לגמרי. אנחנו בודקים הוצאת היתרים בפועל וכנגד כל הוצאת היתר בנייה עם רשות שחתמה איתנו הסכם, הם מקבלים תקציב שנע בין 20,000 ל-30,000 שקל ליחידת דיור, שמשמש את הרשויות המקומיות לתשתיות שהם צריכים, מוסדות ציבור וכו', כדי לתת מענה לאזור הוותיק. זה מוכיח את עצמו בצורה יוצאת מהכלל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שתמרוץ כספי מוכיח את עצמו. צריך להיות עשיר, זה הכול. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> השנה קיבלנו תקציב לשישה הסכמים חדשים. עדיין יש לנו 12 מהסבב הקודם. כלומר, היום יש 18 רשויות מקומיות. אני אזכיר שבכל אחת מהן תנאי הסף להיכנס להסכם הוא תוכניות מאושרות ל-2,500 יחידות דיור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הפיזור שלהן? << אורח >> עינת גנון: << אורח >> זה מפוזר מאוד, החל מקרית ים וחיפה בצפון, דרך חדרה, ירושלים, בית שמש, כמה וכמה ערים במרכז, אשדוד. אשקלון נכנסה השנה, כך גם קרית גת. הפריסה יחסית רחבה. זה עוזר מאוד בתמרוץ ההיתרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והכסף עובר? כלומר, הכסף קיים והדברים עוברים חלק? << אורח >> עינת גנון: << אורח >> יש שיתוף פעולה מצוין עם האוצר. גם הם יושבים איתנו בוועדת ההיגוי. הכול עובד בצורה מוצלחת מאוד. הנושא של סבסוד התחדשות עירונית – השנה זה קיבל את הדגש בצפון, אבל אנחנו גם מפעילים 600 מיליון שקלים באשקלון, שנפגעה באופן קשה מהמלחמה. פה יש החלטת ממשלה מסודרת שמופעלת מדי שנה בצורה יוצאת מהכלל. השבוע פרסמנו מכרז שני לסיוע בהשלמת כדאיות כלכלית באשקלון. זה פתוח ליזמים ואנחנו מחכים לקבלת הצעות. כאמור, זה המכרז השני, אחרי שפורסם בשנה שעברה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא היו דברים מהסוג הזה קודם, נכון? << אורח >> עינת גנון: << אורח >> בלוד ובקרית משה ברחובות פרסמנו מכרזים דומים שלמעשה הסבנו את מנגנון הקרקע המשלימה למענקים. גם אשקלון היא למעשה על אותו מודל, אבל פה יש חשיבות רבה בגלל הסיוע במלחמה. יש פה תקציבים גדולים מאוד, ידועים מראש, מה שיוצר ודאות ונותן בוסט משמעותי לאשקלון. קיבלנו גם תקציב לשדרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במרחב העיר אשקלון, האם בעקבות הסיוע הזה, היום קבלן יושב עם יזם אחר והם אומרים שהיום יש כדאות כלכלית להתחדשות עירונית באשקלון או מחר בקרית שמונה או עדיין הפערים יותר גדולים? << אורח >> עינת גנון: << אורח >> בקרית שמונה עוד לא פרסמנו את המכרז ואני לא יכולה לומר, אבל באשקלון חד-משמעית כן. יש זוכים במכרז של שנה שעברה. לוקח לשוק זמן ללמוד את המכרז, אבל באשקלון זה חד-משמעית כן. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> זה לא אומר שביום אחד עושים את כל אשקלון וגם טכנית זה איזה אבולוציה שלוקחת זמן לפרויקטים. כרגע אין מגבלת תקציב באשקלון לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר שהתחדשות עירונית הצליחה במדינת ישראל, אבל היא הצליחה באזורים מסוים. ה-GPS של פייגלין כמעט לא עושה צפון, לא עושה דרום רחוק. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> דווקא עושה בקרית שמונה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> התחדשות עירונית הצליחה באזורי הביקוש בלבד. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לפרוץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קרית שמונה בעקבות זה או קרית שמונה גם בלי זה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> בלי זה. התחלנו את הפעילות בקרית שמונה לפני שלוש שנים ותיארנו לעצמנו --- << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על אותו פרויקט שהיה אז? מה שאושר אז? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> על פרויקט שהפך להיות גדול יותר. החתמנו הרבה מאוד דיירים במתחם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר שהגעתם לכדאיות כלכלית גם שם? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> לא הגענו לכדאיות כלכלית - - - << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אבל הוא צופה פני עתיד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אמרתי שה-GPS לא מגיע לקרית שמונה, לא אמרתי שהוא לא - - - << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> ה-GPS מגיע, אנחנו מגיעים, אבל אנחנו מצפים ומאמינים שברגע מסוים הממשלה תצטרף, כי אחרת אי אפשר יהיה לממש את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אתה אומר מה שאני אומר. אל תתקן אותי בפרוצדורה, ברור לי שאתה גם נוסע לצפון כדי לעזור להם בדברים שאתה יכול ברמה האישית. אני רק אומר שאם השוק יתחיל להתעורר בצפון ובדרום, במקומות שהוא היה מת אובייקטיבית, אם הוא יתעורר כמו שהתעורר במרכז, הוא יעשה את שלו לבד. כלומר, המדינה תשים את הכסף והמנגנונים יתחילו לעבוד. על זה דיברנו וזה מה שביקשנו כל הזמן שיהיה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> לכן באשקלון עשינו את זה לכמה שנים קדימה, כדי שיזמים ידעו. בסוף, התהליך של תכנון והסכמות דיירים בהתחדשות עירונית הוא תהליך ארוך. אנחנו נותנים להם ודאות שגם בעוד שנה, שנתיים ושלוש שנים יהיה תקציב ממשלתי לדבר הזה וקול קורא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אומר שוב, בכל תוכנית ממשלתית כזאת שאתם כבר שמים את הכסף, בהנחה ששמתם מספיק כסף – אני לא בודק את זה. יש לי בעיה עם הליבה, אני לא כלכלן, אני לא בודק את זה כרגע. לכן אני אשב אחר כך עם אלקין והוא יעזור לי... – ייתכן שצריך לעשות גם איזשהו מנגנון לפיו מי שמקדם תוך שנתיים, שלוש, ארבע שנים, הוא מקבל את התקציב. אני מניח שאין לך תקציב בלתי נגמר לדבר הזה. הייתי יוצר איזושהי תחרות בעניין הזה. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> זה בדיוק המכרז. המכרז הוא התחרות, כי אנחנו לא שמים את כל הסכום כל שנה. כמו שאמר מתן, אחת לשנה יוצא מכרז חדש עם סכום שהוא חלק מהסל כולו, וזו התחרות. זה בדיוק אותה הוודאות שאני רוצה לתת ליזם שידע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל כשיש לך את ההמשכים, מי שבשל היום יהיה בשל להתקדם עם זה עוד שנה או עוד שנתיים. אמר מתן, בצדק, שאנחנו מחלקים את התקציב בצורה כזאת, כדי שכשהוא יבוא מבושל, יהיה את התקציב. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> הכוונה היא להפך, לתת לו את הוודאות בתחילת הדרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק. לכן אני אומר שאם לצורך כך צריך להגביל, לעשות איזושהי בדיקה שלכם כמה אתם יודעים לדחוף בשלוש-ארבע השנים האלה מבחינה תקציבית ולהכניס תחרות לעניין הזה. מי שיקפוץ למים וילד קדימה – הוא בפנים. מי שלא – יכול להיות שיהיה מצב כלכלי טוב והאוצר ימשיך את זה וכו'. אני למדתי על בשרי שכשעשינו דברים, אפילו בתב"ע, בדברים שנתנו הקלות כאלה ואחרות, אבל אמרנו שרק למי שנכנס להליך של היתר, כן או לא – זה גרם לאנשים להתחיל לעשות. << אורח >> עינת גנון: << אורח >> כמובן שאנחנו קוצבים לוחות זמנים, אנחנו לא נותנים ליזמים להימרח עם התהליכים. אני רוצה להשלים אמירה אחרונה בהקשר המלחמה – קיבלנו גם תקציב משמעותי לתכנון בשדרות. כמובן שגם שם אנחנו שמים את הדגש על בניינים שנפגעו במלחמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור לתקומה? << אורח >> עינת גנון: << אורח >> כן, זה קשור לתקומה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> גם תקומה זה תקציב המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב שאתה אומר לי... בדיוק הבוקר פגשתי ראש רשות ושאלתי אותו מה קורה בתקומה. הוא אמר: מאוד רוצים, אבל כל המנגנונים המתישים שהורגים אותנו ביום-יום, כל הרגולציה וכל היועצים, הכול נכנס גם כן לתוך תקומה. כלומר, לפעמים אתה בונה משהו מסוים כדי לשנות. לדוגמה, הוותמ"ל – זה נבנה כמשהו מסוים ולקח קצת זמן עד שזה השתכלל, אבל הרגולציה והפרוצדורות שם יותר קלילות. לא פחות מקצועיות, אבל יותר קלילות. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אני דווקא חושב שהמון-המון דברים התקצרו בגלל תקומה ולא היו קורים בסדרי גודל, גם משמעותיים בתקציב וגם במהירות, אם זה היה בזמן שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תבורכו. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> עובדים זרים במקצועות הרטובים בענף הבנייה – רגע לפני 7 באוקטובר עמדנו על כ-142,000 עובדים: 72,000 פלסטינים שנכנסו בידיעתנו, מה שנקרא באישור, ואנחנו לא יודעים עוד כמה פלסטינים היו פה וסביר להניח שהיו עוד; כ-26,000 עובדים זרים, שהם גם עובדים של תאגידים וגם עובדים של חברותה ביצוע. ועם פרוץ המלחמה הייתה ירידה, כמעט לאפס, בעובדים הפלסטיניים ועדיין יש איסור על כניסת פלסטינים. על פי "פרסומים זרים" יש עדיין לא מעט פלסטינים שמסתובבים. זה מספר שאנחנו לא יודעים לאמוד אותו, אנחנו לא יודעים מהו, אבל אנחנו רואים אותו בעיניים ואנחנו בטוחים שהוא משליך והוא בוודאי חלק מהמשוואה הזאת . בהמשך אני אדבר על האתגרים ועל המספרים של העובדים הזרים. אנחנו רואים סוג של חזרה, ראינו את זה גם בתחילת 2023, כ-5,000 עובדים ישראלים שהצטרפו, אולי חלקם כתוצאה מאותם 30 מיליון שקלים של מענקים. גם זה היה חלק מהחלטת הממשלה של כ-2 מיליארד שקל לטובת הנדל"ן שהתקבלה לפני כחודשיים וחצי עם מענקים לאותם עובדים ישראלים שנכנסים לענף הבנייה. היום יש כ-38,000 עובדים זרים בעבודות רטובות. עברו ארבע החלטות ממשלה: במסלול הפרטי עשינו ארבעה סבבי מיונים בהודו, סרילנקה, אוזבקיסטן, בחמישה אתרי מיונים. נבחנו כ-18,000, עברו את הבחינות 13,700; במסלול הבילטרלי – עשינו חמישה סבבי מיונים, נבחנו 26,000 ועברו 14,000; במסלולים נוספים של חברות הביצוע נכנסו כ-3,000 עובדים; וכן במסלולי חזרה שיצרנו עם רשות האוכלוסין באינטר-ויזה ומסלולי חזרה לעובדים שיצאו וחזרו – גם כן עוד כ-7,000 עובדים. מ-7 באוקטובר נכנסו 17,000 עובדים למדינת ישראל. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> בגרף הקודם הגידול היה ב-15,000 בסך הכול. מהרבעון הרביעי של 2023 ועד הרבעון הראשון של 2024. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בשקף יש את הנתונים המדויקים, נתונים שאנחנו מקבלים מרשות האוכלוסין. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> השאלה היא אם יש יוצאים שמקזזים מהמספר הזה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אין לנו יוצאים עכשיו. היו יוצאים בתחילת המלחמה, הם חזרו ואנחנו לא רואים יציאה נוספת. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל אלה שחזרו נכללים ב-17,000. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> נכון. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני שואל, כי מה שמעניין אותנו זה כוח תחלופה מול עובדים פלסטינים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בדיוק, לזה אני מנסה להגיע. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> כמה עובדים זרים התווספו לעומת מה שהיה ב-6 באוקטובר. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> ברשותך, אני עובר לשקף הבא: סטטוס מיוני עובדים זרים. אנחנו רואים את החלק שמדבר על מכסת העובדים הזרים בחברות הביצוע, שזה 15,000. היום יש בישראל כ-8,800 . מתחילת המלחמה הגיעו 3,180, מתוכם 2,058 עובדים חדשים. כלומר, כ-1,000 זה אנשים שיצאו וחזרו ו-2,000 הם עובדים חדשים בחברות הביצוע. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה לא עונה לשאלה שלי. יכול להיות שיש כאלה שיצאו ולא חזרו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השאלה היא: כמה עובדים זרים היו בענף הבנייה ב-5 באוקטובר וכמה יש היום? << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> והפער בין מספר אחד למספר שני, זה מול הפער שנוצר בפלסטינים. זאת השאלה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כרגע המספר הקיים היום הוא 9,000 והחדשים זה מה שהתווסף למה שקיים. גם החוזרים הם כאלה שהיו בסוג של אינטר ויזה וחזרו וגם כאלה במסלול - - - << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זאת לא השאלה. אני לא שואל על קטגוריה מסוימת, אלא על הסך הכול. במדינת ישראל היו ב-6 באוקטובר X עובדים זרים בענף הבנייה, עכשיו המספר הוא Y. מה הפער בין Y ל-X. אנחנו יודעים שהפער בפלסטינים הוא 66,000. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ב-5 באוקטובר היו פה 30,700 עובדים זרים בתאגידים ובחברות הביצוע. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> בתחום הבנייה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בתחום הבנייה בלבד. אם נהיה מדויקים, 30,743. נכון לאתמול, יש 37,418. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הפער הוא 7,000. זאת אומרת שמול המחסור של 36,000 - - - << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> מתוכם 7,527 עובדים חדשים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא משנה, יש חדשים שבאו ויש כאלה שיצאו. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אלה התוספתיים – 7,527. אני מקבל את החידוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר, התרומה שהצלחנו להביא עכשיו מעובדים זרים כדי לסגור את הפער בפלסטינים, זה 10% מהחוסר. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה 10% ממה שצריך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רוצה להבין את המסלולים. במסלול הפרטי – 18,000 עברו הכשרה. למה רק 3,472 הגיעו לישראל? תגידו את האמת, כי אם לא הייתם אומרים את האמת בישיבה שהתקיימה לפני שלושה-ארבעה חודשים, גם לא היה את הדבר הזה שקרה אחרי הצונאמי שעשינו. אני מבקש לדעת איפה זה תקוע, מה החסמים בעניין הזה. אם תגידו לי שכל הסרילנקים או ההודים פתאום כבר לא ציונים ולא רוצים לבוא לארץ, אז זו סיבה ואולי נשלח משלחות של "נעלה" וכד' להביא אותם. רק במסלול הפרטי יש 13,000 שעברו כבר את כל הויה דולורוזה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני רוצה להראות שני שקפים שמתארים את התהליך ואז להתייחס לשאלה שלך. אולי בהזדמנות זו צריך להודות לך על המעורבות בכל החלטות הממשלה לפני ועל הדיונים פה בוועדה. המסלול הפרטי לא היה קורה בלי הסיוע שלך ועוד לא מעט דברים שעשית. צריך להגיד את זה גם בבמה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. אחרי המחמאות, עדיין תצטרך לתת תשובה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> רגע לפני החלטת ממשלה אחרונה שדיברה על מכסה כללית של עובדים זרים, ולאו דווקא לבנייה, המכסה לבנייה עמדה על 65,000. מיינו 44,000 עובדים. זה מספר שיא במיונים בזמן המלחמה. כמובן שמה שיצא ממנו זה אותם 7,500 עובדים חדשים שהגיעו. למעשה זה האתגר הגדול שלנו. אני אתאר איך עובד התהליך בהודו. יש פרסום של ה-NSDC, שהוא גוף היישום בהודו שעושה את העבודה מול דורשי העבודה שרוצים להגיע לארץ. הם מפרסמים ובודקים מי רוצה לבוא. הם מארגנים רשימות ומעבירים לרשות האוכלוסין את הרשימות. יש תהליך של סינון ועמידה בתנאי הסף – באים, בודקים - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> למשל שהוא לא היה בעבר בישראל, שאין לו קרובי משפחה בישראל ועוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה נחמד אם הייתם מפרטים כמה זמן לוקח כל תהליך. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> עמידה בתנאי הסף היא לא רק אם הוא היה בישראל או לא היה בישראל, אלא זה אמור להיות סינון ראשוני שגוף היישום ההודי מבצע במדינת המקור, כדי לוודא שהמועמדים שמגיעים למיונים עצמם ואחר כך מתמיינים באופן אנונימי, באמת עומדים בדרישות סף: שהם עבדו בבנייה קודם לכן, שהם דוברי אנגלית בסיסית וכד'. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל מגיעים לשם גם הרבה שעבדו כבר במדינות המפרץ למיניהן ועוד. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> התשובה היא שלאו דווקא. בתהליך הזה הם עסוקים יותר בפתרון בעיות האבטלה בהודו מאשר בפתרון המקצועיות של העובדים שבאים. באים למבדקים אנשים שלא עברו בכלל ליד אתרי בנייה. זו אחת הבעיות ולכן שיעור העוברים את המבדקים הוא נמוך מאוד. זה גורם לחוסר ייעול של כל התהליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין לנו מה לעשות עם זה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> יש הרבה מה לעשות. תנו לנו להביא את העובדים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> לאחר מכן יש תהליך מיונים אנונימי שמתבצע. למעשה המשרד אמון על המקצועיות של והספק שלנו זה התאחדות הקבלנים. אנחנו עושים מיונים אנונימיים – כשמגיעים למיון, למעשה מגיע קוד. אנחנו לא מקבלים דרכון ושם, כך שאנחנו לא יודעים את מי אנחנו ממיינים. יש עיבוד של תוצאות המיונים ואחר כך מתבצע שיוך לתאגידים באמצעות רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 13,000 עברו במסלול הפרטי. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> המסלול הפרטי עובד שונה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה לגבי המסלול הבילטרלי? כמה מיינתם? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> 18,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 18,000 עברו את כל הויה דולורוזה הזאת? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> יותר. היו 26,000 נבחנים, עברו 15,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 15,000 האלה עברו את כל התהליך? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> לא כולם קיבלו את השיוך לתאגידים. משה נקש יוכל להתייחס לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז איפה נמצאים כעת ה-15,000 האלה? איפה הם תקועים? או אולי הם לא תקועים, הם בדרך וינחתו עוד מעט. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חלקם הגיעו לישראל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל המספר בסיווג הזה אלפיים-שלושת אלפים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הרבה פחות. קריאה: << יור >> << יור >> << אורח >> משה נקש: << אורח >> יותר מ-4,000 נכנסנו במסלול הזה ולכן אני לא יודע על סמך מה נאמר שזה פחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ה-15,000 האלה שכרגע נמצאים, זה כולל את ה-4,000? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז נשארו בערך 9,000. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בגדול, חלקם כבר משויכים לתאגידים ואנחנו מחכים שישלמו את כל האגרות ויזמינו אותם להגיע לישראל, חלקם בהליכי תיאומי טיסות. יש כ-1,100 עובדים הודים שמוכנים להגיע וכרגע הם בשלבים של תיאום טיסה. יש עוד כ-500 ממולדובה, 1,200 מסרילנקה שהם בהליכים של המצאת מסמכים, למשל מסמכים רפואיים שהם צריכים להמציא כדי שנשייך אותם לתאגידים. יש לנו כרגע איזושהי עצירה של בקשות של תאגידים שמבקשים לעצור הגעה של עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הם יוכלו לומר בעצמם. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> יש באג אחד בתהליך – בסוף, כשעובד בתהליך הזה נוחת כאן, אנחנו לא יודעים אם זה עובד שמוין. אין לנו שום אינדיקציה ואנחנו לא יכולים לדעת אם זה עובד שמוין. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תהיה בטוח שזה עובד שמוין. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, עלו טענות על חוסר מקצועיות של העובדים מהודו. אני יכול לומר שכשמביאים בפנינו מקרים פרטיים אנחנו מנסים לבדוק ולהתחקות. עלו טענות בעיקר לגבי המסלול הבילטרלי. כשזה מגיע אלינו כשמועה, קשה לנו לבדוק את זה. אנחנו מנסים לבדוק ולהתחקות אחר מקרים פרטיים – מהנדס של המשרד בודק יחד עם רשות האוכלוסין ויחד עם התאחדות הקבלנים את המבחנים האלה ולבדוק את זה לגופם. חשוב לומר שלקחת עובד מתרבות אחרת, מצריך הסתגלות. דיברתי עם אנשים במשרד שהיו כשהגיעו העובדים הסינים. מסתבר שגם אז היה תהליך הסתגלותי, גם אז אחרי כמה אלפי סינים ראשונים שהגיעו הייתה איזושהי עצירה. חשוב להבין, אם יש טענות ספציפיות, אנחנו עובדים ובודקים. דבר שני, בסוף זה לא שישיית קולה או ברקוד של במבה שזה אחיד, once זה במבה של חברה כזאת או אחרת. מדובר בבני אדם, עם תרבות שונה וההסתגלות שלהם באתר בנייה מצריכה סבלנות. מיינו במהירות שיא 45,000 אנשים. אנחנו יושבים מספר פעמים בשבוע כדי לטייב את המודל. תמיד עלו טענות, ואולי עכשיו הדרך נראית ארוכה, אבל בסוף היא תהיה קצרה. אנחנו צריכים להיות סבלניים לאותם עובדים. הכי קל להגיד שהם לא טובים ושצריך להחזיר אותם, אבל בסופו של דבר אנחנו מפספסים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך ואפילו חיים פייגלין הנהן בראשו כשאמרת שגם עם הסינים זה לקח זמן. נכון, זה ברור וזה בסדר. השאלה שלי היא אחרת, כמה היום מתדפקים במסלול הבילטרלי, למעשה מחכים לשיוך שלהם לתאגידים? זאת אומרת שזה כבר לא בידיים של אף אחד מהצד הזה של השולחן, אלא זה עבר לצד האחר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש כמה אלפים בכל מיני שלבים של הגעה וגם כאלה שמחכים להזמנות. יש כמה אלפי עובדים כאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל על כאלה שמחכים להזמנות, כי מי שצריך להזמין אותם זה איגוד התאגידים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תאגידי הבניין צריכים לבקש אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התאגידים לא הגיעו לדיון היום? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין להם ויזה לירושלים... << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אומר משהו. כאילו שפתאום טוב להם בחיים? יש לך מושג למה הם לא מושכים יותר? או אולי זה חלק מהטענות, שהם מבקשים שייתנו להם להביא לבד. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> זה חלק מהטענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא יודע אם הם הוזמנו לכל הישיבות, אבל כשהייתה להם מצוקה – הם הגיעו לכל הישיבות והם שתו קודם גוגל מוגל, ובצדק. אבל זה שעכשיו הם לא נמצאים זה כי כנראה שהם מבינים שחלק תלוי בהם ותקוע אצלם. אגב, אלה החששות שהיו לא גם בעבר, לא רק היום, ואני מדבר בלשון נקייה. אני רוצה לחזור למסלול הפרטי. 18,000 נבחנו, 13,700 עברו. אם אני מפחית את ה-4,000 שהגיעו לארץ מתוך ה-7,000, אזי במסלול הפרטי הגיעו 3,000. איפה ה-10,000? מה תוקע אותם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> גם פה, יש לנו בקשות שהתקבלו מהתאגידים להזמנת עובדים: 6,642 בקשות התקבלו, אושרו 5,863. יש כמה בהשלמות, יש קבצי קליטה ואישורי עלייה למטוס ויגיעו לישראל יותר מ-3,500 עובדים במסלול הפרטי. השאר מחכים להזמנות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מר נקש, תוכל לעדכן את יושב-ראש הוועדה ואת הנוכחים כמה זמן חלף מאז שמוינו בהצלחה להבאה פרטית? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה הסתיים בינואר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלומר, הם עברו את המיון בהצלחה ועד היום אף אחד לא שאב אותם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שאבו, לא את כולם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את רובם לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, חשוב שנדייק – חלק גדול שהיו מיועדים למשיכה באופן מיידי, תהליך השלמת התהליכים בהודו התארך. זה נושא שמצריך דיון בפני עצמו ובירור. אני יודע שאדוני אוהב לדעת את האמת עד הסוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן שאלתי. כשאני מדבר על מצב שיש 13,700 שעברו , אבל מאחר שהם לא התבקשו – עדיין אין להם את האפוסטיל וכל הויה דולורוזה הזאת לא התחילה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> עוד לא. אם הם לא מוזמנים – אז לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בקיצור, אין חדש תחת השמש. יש התקדמות, אבל קטנה. אנחנו היינו צריכים לדאוג שהפרוצדורות תהיינה אחרות. גם במסלול הפרטי – חשבנו שהמסלול הזה יהיה הבשורה, אבל גם הוא לא הפך לבשורה. יכול להיות שצריך לתת בשורה אחרת, אולי חברות ביצוע או ייזום פרטי שלהם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> או אולי על מי שמנטר את קצב הגעתם והתנאי שהוא מתלה בדרך שלהם אל המטוס. עובד שהתמיין ומחכה כל דקה כדי להגיע לעבוד, עזבו רגע את הצורך שלנו, לעובד יש צורך קיומי להרוויח שכר של אלפי שקלים, שהוא גבוה בעשרות מונים ממה שהוא יכול להרוויח בארץ מוצאו. אם בכל זאת הוא לא מגיע לכאן, צריך לבדוק באיזה נסיבות הוא מעוכב מלהגיע אחרי שהוא מסיים את תהליך הוצאת האופסטיל והתעודה הרפואית. הינה, אני שם את זה על השולחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מצוין. זה עולה לנו לשולחן בכל פעם וזה נשאר אותו הדבר. מי הגורם המעכב, התאגידים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אומר בעדינות ובצורה ברורה שצריך לבדוק. זה לא חונה אצל המנכ"ל, אבל צריך לבדוק באיזה נסיבות עובד שעבר את כל התהליכים המאוד-מאוד מפרכים, שחלקם לא ברורים, והם לא אקוויוולנטיים לתהליכים שאותם עוברים עובדים שממוינים ב-G to G. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשות האוכלוסין, אתה יודע להגיד לנו למה זה מעוכב? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. אני יודע להגיד שבקשות שאני מקבל – אני מטפל בהן. אני לא יודע למה אני לא מקבל בקשות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עד הרגע שהוא מקבל בקשה, עובר פרק זמן ממושך. יש שם בהודו חלון שחור, שחור משחור, בתהליכים שהעובד עובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אנחנו יודעים לעשות בעניין הזה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למשל, לדאוג להטיס את העובד לכאן. הצעתי חלופה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שהוא עוד לא אושר, אז איך אתה רוצה להטיס? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני אסביר. יש כמה שלבים בדרך עד שהעובד מגיע לארץ. אני לא רוצה להכביר פה יותר מדיי. חלק מהקושי להגעת עובד לארץ טמון בתזרים המזומנים של אותו עובד לרכישת כרטיס טיסה ואולי גם לתשלום שלמונים כאלה ואחרים למשרדים המגייסים שלו. הצעתי, גם לנציג הממשלתי ההודי – שאיתו נפגשתי בארץ וניסיתי לאפיין את סיבת העיכוב – שניצור מנגנון שבו אם תאגיד רוצה להעסיק עובד, אם הוא מעוניין להקדים את התשלום של הטיסה ולאחר מכן לקזז את זה משכר העובד, וכן שהעובד מעוניין בזה, לעשות ביניהם איזשהו matching ואז אחד ייהנה מהשני. הוא אמר שזה רעיון נפלא ושהוא בטוח שהעובדים יקפצו על המציאה הזאת. שאלתי תאגידים וגם הם גילו עניין רב. משום מה התהליך הזה לא מבשיל. זו סיבה לא מבוטלת. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני רוצה להתייחס למספר נקודות : כשזיהינו שיש חסם שקשור לעלויות טיסה, בשיח קצר מול האוצר ועם איל סיסו מרשות האוכלוסין הקצנו 3 מיליון שקלים. לאחר מכן הוספנו עוד כסף. אם צריך להשלים את אותם 300דולר או יותר - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה בכלל לא עניין של השלמה. כל זמן שתעבורת רכישת הכרטיס של העובד עוברת דרך המשרד שמגייס אותו, הוא בעל עניין. עד שהוא לא מסיים איתו עניין וחשבון, הוא לא מאפשר לו לרכוש את הכרטיס ולהגיע לארץ. המימון וההשתתפות של המדינה הוא בעיניי יקר ומיותר, כי לא זה מה שעומד בדרך כדי להשלים את התהליך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אשלים את דבריו של המנכ"ל. כשהציגו לנו את זה כחסם, הייתה התגייסות כלכלית והוקצו הרבה משאבים ומאמצים ואכן הנחתנו פה שמונה טיסות צ'רטר בשבוע, יותר מ-2,000 עובדים זרים. אנחנו כן עושים את כל המאמצים כדי להביא אותם מהר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה נותן פתרון חלקי. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> לא נתת לי להשלים. אין חסם של כסף לטיסות. אם יש חסם בתהליך – למשל, זיהינו שבמסלול הפרטי היו תאגידים שתפסו עובדים מתוך המכסה הראשונה של ה-10,000. כשבדקנו התברר שלאותו תאגיד יש 900 עובדים והוא עדיין תפס 500 עובדים. בשיתוף רשות האוכלוסין, ב-21 במאי יצא נוהל שאומר שכל תאגיד שלא משך את העובדים שהוא הזמין, הם משתחררים חזרה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> עם כל הצניעות, וסליחה על איבוד הצניעות, זה היה ביוזמת הוועדה והעומד בראשה. זו הייתה יוזמה שלי אליכם. סליחה שבאופן חריג אני מבקש לקחת קרדיט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה נרשם בפרוטוקול. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זאת עובדה. תהליך מידוד הזמן של מימוש הפוטנציאל של הבאה על-ידי תאגידים היה יוזמה של הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נראה לי שאנחנו נכנסים לסחרחרה בתוך העניין הזה. אני יודע שבסוף התאגידים גם גובים והשכר של העובדים האלה הוא גבוה. אם זו רק שאלה של גישור לאותו פועל וזה לא נעשה, אז מישהו פה בדרך – ולא נראה לי שזו המדינה – אלא זה משהו בין המושכים של העובדים, שאולי לא מושכים מספיק עובדים, לא מושכים אותם מספיק מהר ואולי גם לא מממנים את הגישור הקטן הזה. כמה משלמים היום לפועל? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> זה מגיע ל-120-100 שקלים לשעה. זה מספרים מטורפים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וכמה התאגידים מרוויחים מזה? בצדק, כי שזה עולה, הכול עולה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> זה הפך להיות מרכז רווח עצמאי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אם זה מרכז רווח, איך יכול להיות מצב שבו בסופו של יום הם לא מבקשים את כולם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבקשים. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> מבקשים את המסלול הבילטרלי ורוצים לממש אותו. כל החסמים שיש פה הם לא הודים, הם כחול לבן, פה בארץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לי דוגמה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> קצב הוצאת הוויזות וכל הרגולציה שמועמסת על כל תיק כזה. צריך לבחון 60 דפים באנגלית ואין מי שיבחן. לכן הקצב איטי מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בגלל הבילטרלי? אוקיי. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא קשור לבילטרלי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ה-60 דפים האלה הם חלק מהסכם השכר של העובד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בפרטי זה לא שונה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בפרטי זה גם וגם. אדוני היושב-ראש, אלה טענות שחוזרות וכבר מזמן נתנו להן מענה. הן לא נכונות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני חושב שבמקרה הזה, כשהייתה בעיה ברשות האוכלוסין ידענו לזהות אותה וקפצנו עליהם בקפיצת ראש. יש לי הרגשה שמשהו בתחנה היותר מתקדמת לא עובד. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> שם, לא פה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אם היושב-ראש ירצה, אני אסקור ארבע-חמש נקודות שבעיניי הן הנסיבות שבעטיין יש פחות עובדים מכפי שציפינו . << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחת הנסיבות היא, כמו שאמרו קודם "על פי דיווחים זרים", שיש גם עובדים אחרים שעובדים בארץ. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אולי צריך לקיים דיון שבו משתתפים גם התאגידים ונוכל לשמוע אותם. אולי יש להם חלק בזה. הם בוודאי צלע בתהליך הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה צריך להזמין אותם וצריך לדאוג שהם יהיו. אני עובר לבקשה הנוספת של הקבלנים – ביקשתם מודל העסקה נוסף. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> יש הרבה מחלות רקע בענף הבנייה, אדוני, ואתה מכיר ויודע את זה, אבל יש פה שריפה אחת שמשתוללת ואותה צריך לכבות, וזו שריפת העובדים. אנחנו בסוף נחנקים מהעשן, לא מהאש. בסוף מישהו משלם את הריבית וקורס לאורך שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה ההצעה שלך? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> ההצעה שלי היא שבשריפה הזאת שישנה כרגע, ושמונה חודשים לא הצלחנו לכבות אותה, לאפשר לנו להביא את כל המכסה. להגדיל את המכסה, אבל לאפשר לנו להביא את כל המכסה באופן ישיר. אחר כך נוכל לפזר את זה, בזמננו החופשי, לתאגידים תוך שלושה-ארבעה חודשים, חצי שנה, אבל תנו לנו את האנשים בפועל. תנו לנו לבחור אותם, למיין אותם, עזבו אותנו מכל התהליכים של הבילטרלי ושל ה-G to G , כי הם לא יעילים. בסופו של דבר מגיעים עובדים קצת פחות טובים מאלה שאנחנו מיינו. אנחנו ממיינים גם במסלול הבילטרלי ואני אומר לכם שבמסלול הפרטי מגיעים למיונים אנשים הרבה יותר מקצועיים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה לא משנה, אז תעביר פחות אנשים. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> לך זה לא משנה, אדוני, כי אתה לא מנהל חברת בנייה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מה זאת אומרת "לך זה לא משנה"? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> הוא אמר שלו זה לא משנה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אמרתי שאתם עושים את המבחנים גם בפרטי וגם בבילטרלי. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אני אומר שהמקצועיות של האנשים שמגיעים היא מאוד חשובה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשות האוכלוסין, אני מבין את הבעייתיות שיכולה להיות בהבאה ישירה, אבל יכול להיות שאין לנו ברירה, כמו שהסבירו לנו עכשיו את הבעייתיות של להביא בלי בילטרלי ולא קרה כלום, השמים לא נפלו עם מה שהגיע וחבל שלא הגיעו יותר. מה עמדתכם לגבי מה שהציג נציג איגוד בוני הארץ? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לגבי הבאה ישירות על-ידי קבלנים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כרגע אנחנו חושבים שצריך להמשיך להביא על-ידי תאגידים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל למה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש פה כמה היבטים, גם היבטי פיקוח, גם היבטי התנהלות וגם היבטי יעילות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל השורה התחתונה מאוד פשוטה: עברה חצי שנה מאז ההלם ההתחלתי. היינו בהלם קרב באוקטובר, נובמבר, דצמבר, הייתה אז שאלה אם כן יחזרו עובדים פלסטינים או לא יחזרו. אדוני היושב-ראש, אני זוכר את ההצהרה של שר האוצר על כך שבינואר יתווספו 10,000 עובדים זרים. אנחנו ביוני ועוד לא הגענו למספר הזה. לכן, בדרך הזאת, כשאתם רואים שתוך חצי שנה כיסיתם רק 10% מהפער , אחרי כל ההבטחות, איך אתם חושבים שזה ייפתר? הרי זה לא ייפתר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הפוטנציאל גדול מזה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא שמעתי על בניין אחד שנבנה עם פוטנציאל. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מסכים איתך. אני כול להזמין עובדים שעוברים מיונים עם משרד השיכון ולהציע אותם כמאגר למעסיקים שמבקשים אותם. אם הם לא מבקשים אותם, אין לי מה לעשות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל למה אתה שולל הבאה באופן פרטי על סמך ניסיון תעסוקתי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה הליך שמתקיים ב-30% - - - << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> הוא לא מתקיים, הוא מתקיים על הנייר. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> על מה אתה מדבר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> על 30% הבאה פרטית בלי מיונים. << אורח >> עידן זינאל: << אורח >> יש עוד היבטים שלא מתייחסים אליהם. יש בעיה של מדינות המקור שמהן אפשר להביא מהן, כרגע הודו וסרילנקה. אנחנו חושבים שצריך להרחיב את זה הרבה יותר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא נכון, אפשר להביא מעוד מדינות. << אורח >> עידן זינאל: << אורח >> אבל בפועל העובדה היא שרק מהן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מטעים אותך. אני אומר לך שאפשר להביא מעוד מדינות. << אורח >> עידן זינאל: << אורח >> כרגע אין תהליכים שקורים וצריך להרחיב את מספר המדינות. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה צודק, אבל זה לא קורה בגלל המדינות, זה בגלל שאצלנו הפקידות, שאמורה לאשר את הבאתם על סמך ניסיון תעסוקתי ולימודים, לא מתפקדת. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> המשפט הזה לא מקובל עליי, אדוני חבר הכנסת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין בעיה, אני מוכן להתווכח עם זה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני כופר בטענה הזאת. כשמתקיים דיון ענייני בוועדה, זה בסדר, אבל סתם לזרוק האשמות – זה לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חס וחלילה סתם. אני מוכן להתמודד עם זה. << אורח >> עידן זינאל: << אורח >> הנושא הראשון זה מגוון המדינות שאפשר להביא מהן. צריך להביא גם ממדינות שההתאמה נמוכה יותר. הדבר השני, האישום הם בשכר גבוה מאוד ולכן פה נופלת הכדאיות של ההעסקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך לדעתך אפשר לפתור את זה? << אורח >> עידן זינאל: << אורח >> אפשר להביא בשכר יעד נמוך יותר ולהביא אנשים ממדינות נוספות. מעבר לכך, יש צדק במה שאומרים הקבלנים שיש בעיה בתהליך ההבאה. אני מכיר מקרים שעובד אותר, קיבל אישורים והכול, היו לו 30 יום להביא תעודת יושר, אבל במדינה עצמה הוא לא הצליח להביא את זה תוך 30 יום. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מייצג את ענף הבניין? << אורח >> עידן זינאל: << אורח >> אני מתעשיית הבנייה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אתה מדבר על עובדים לבניין או לתעשייה? << אורח >> עידן זינאל: << אורח >> לתעשייה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אל תטעה את היושב-ראש. אתה מייצג את האינטרס והצרכים של ענף הבנייה, כן או לא? אל תבלבל את הנוכחים ואל תבלבל את היושב-ראש. כשאתה מדבר על הנתונים האלה, אתה מדבר על משהו שלא קשור לבנייה. אתה מדבר על תעשייה. אל תבלבל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה, הבנתי. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אנחנו מבקשים, בכל לשון של בקשה. הכישלון מהדהד, הצליחו להביא 10% מהמחסור שיש, מה גם שהיה מחסור מקודם. המחסור הוא הרבה יותר גדול – אנחנו צריכים, מעבר למה שהיה ב-6 באוקטובר, עוד כ-50,000 עובדים נוספים, שהיו חסרים גם לפני המלחמה. המחסור הוא עוד הרבה יותר גדול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אומרים לך להביא, אבל אתם לא מבקשים. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אני לא חושב שהדברים שנאמרו כאן מדויקים. אני חושב שזה שמעמידים משוכה כזאת בינינו לבין העובדים, שנקראת "תאגידים", אז אנחנו לא יודעים מה קורה. אני לא מנהל תאגידים, אני יודע שחסרים לי עובדים. אני מבקש שתאפשרו לנו להביא את העובדים ישירות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני היושב-ראש, יש מאות עובדים אצל תאגידים שאומרים לנו שהקבלנים לא מבקשים מהם אותם. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> זה שטויות בריבוע, אנחנו פושטים את הרגל. הענף הזה קורס. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני שמח לשמוע, אבל התאגידים אומרים לנו שהם מבטלים הזמנות כי הקבלנים לא מבקשים מהם. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> עזוב תאגידים, אנחנו מבקשים להביא את העובדים ישירות. << דובר >> ארז מלול (ש"ס): << דובר >> אתה צודק, אין קרקעות, לא קונים – אז לא צריך עובדים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה לא בגלל זה, קונים. החסמים הם אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יכול להיות שיתברר לנו, כמו שנאמר קודם על פי "פרסומים זרים", שיש מספיק עובדים במדינה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> שאלת הכן/לא חזרת פלסטינים גם כן גורמת לתאגיד לומר אם להביא עובדים או לא להביא עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני לא מצליח להבין למה. במסגרת השוק הפתוח שאנחנו רוצים לעשות, יש את התאגידים במסלול הזה ובמסלול הזה, ואני טוען – לא אכפת לי שגם תשים הגבלה - שאולי כדאי לנסות גם את הדבר הזה. אני מבין שבניתם מערכת והמשרד בנה את זה, התאגידים ואת כל הדברים האלה והכול טוב ויפה, אבל זה עדיין לא עובד. אני אומר שיש שוק חופשי, עשיתם את המסלולים, אנחנו רואים כמה עובר בזה וכמה עובר באחר. היינו בטוחים שאם נעקוף את הבילטרלי, יהיו לנו הרבה, אבל מתברר שגם אם אין בילטרלי יש לנו בעיות בילטרליות בתוך אי קטן שנקרא "מדינת ישראל". אני טוען שאנחנו בשעת חירום ובשעת חירום אתה משתמש בכל הכלים. אני הייתי מוציא החלטה אד הוק, מוגבלת בכמות ונראה מה הם עושים עם זה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> החלטה על איזו כמות? סליחה, עוד לא הבנתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> של העסקה ישירה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אה, אבל יש החלטה כזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין כזה דבר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש, בוודאי, המנכ"ל יכול להגיד לך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, הוא מתכוון להעסקה ישירה על-ידי קבלנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אבל זה לא החסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תן לי ללמוד שזה לא החסם. זה שאתה יודע, לא אומר שאני יודע. אם ישכנעו אותי, אז אני אלמד. אני שואל מה יקרה למערכת – מה יקרה לרשות האוכלוסין, מה יקרה למדינה אם אנחנו נפתח מסלול נוסף כזה. בואו נראה איך זה עובד. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אדוני, אני רוצה להזכיר מה קרה בשנות ה-90 כשאריאל שרון ז"ל היה שר השיכון. הוא בא אלינו ואמר: חברים יקרים, מה אתם צריכים? אתם צריכים עובדים? בבקשה, סעו תביאו. ודאג ליישר את כל העניינים. הבאנו 100,000 עובדים ובנינו פה דירות למיליון עולים שנקלטו בחמש שנים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> משה, אם אפשר לתת מספר של כמה מועמדים פרסמתם לתאגידים שהם יכולים לקחת, כמה לקחו וכמה נמצאים על המדף וקבלנים יכולים לשייך אותם עכשיו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אין לי כרגע את המספר המדויק, אבל יש אלפים כאלה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> יש אלפי עובדים, נכון ללפני שבוע היו יותר מ-1,700 עובדים שתאגידים יכולים למשוך אותם במיידי ולהביא אותם, אבל תאגידים פשוט לא רוצים לקחת אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני לא רוצה להגיד את זה. אין לי עורך דין למקרה שמחר יתבעו אותי תביעת דיבה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אני אתייחס למה שאמרת וגם אשלים את דברי המנכ"ל. קודם כול, אתה צודק שהייתה צעקה אם לא הייתה שום חלופה אחרת, אבל כרגע יש חלופה ויש עובדים שמוכנים להגעה לישראל. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אין תאגיד שדורש אותם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. לגבי העסקה ישירות על-ידי קבלנים – זה אחד מהנושאים שבאים לפתחו של צוות המנכ"לים שהוקם. בהחלטת ממשלה נאמר שזה ייבחן ואני מניח שזה ייבחן שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש – אני מכיר את המונח "לפתחו", אני מכיר את המונח "צוות מקצועי" וכו'. כל זה מכרו לנו עד הבילטרלי ולקח חודשים עד שזעקנו ועד שאני הייתי צריך להתערב, למרות שזו לא הסמכות שלי לעשות את זה. עזוב את כל הצוות, יש בצוות פיבוט, והפיבוט בהחלטה כזאת זה אתם. אני יכול להבין אותך, אני יכול להבין את ראש הלשכה והשר שאומרים: בנינו קונסטרוקציה כזאת שנקראת "תאגידים", נעשה עם זה. אני לא אומר לפרק אותה, אלא שנפתח עוד מסלול, נעשה את זה שוק חופשי, נלמד את הטעויות תוך כדי ונחליט אחר כך. לכן תגביל את זה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני רק אומר שיש לזה הרבה משמעויות והן צריכות להיבחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תגביל, תגיד שהם יכולים להביא עד מספר מסוים. אני לא רוצה להיבחן בעוד חודש, אני רוצה היום, כי בסוף מחירי הדיור עולים. המנכ"ל, פה אני רוצה לדבר על נושא הבנייה בכלל ותשים את השקף שלך שראיתי אותו היום באוטו. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, קודם כול אני רוצה לענות לעניין ה-30%. צוות המנכ"לים יקיים היום ישיבה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני אשתתף בישיבה ואעלה שם את הקולות שעלו כאן בוועדה. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אדוני היושב-ראש, זה בסדר היום של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מבקש לוודא – גם תעדכן אותי – שזה עלה ומה הוחלט. אני אומר שוב, כהמלצה שלי, שכמו שלקח לכם הרבה זמן עיכול על הבילטרלי וכו' – אני מאוכזב מהמספרים, אבל פתחנו את הסכר. לצערי הרב אנחנו לא יודעים להגדיל אותו ולעשות אותו כמו שצריך – השוק החופשי ייתן עוד פלח. תגבילו אותו ונראה. << אורח >> דניאל איטח: << אורח >> אם היושב-ראש ירצה, אני אתייחס גם לסוגיה הזאת. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> חשוב לזכור שיש לנו אלפי עובדים שאפשר לקחת אותם כבר היום, כולל ביטולים של 1,700 עובדים, נכון ללפני שבוע, על-ידי תאגידים שאמרו שהם לא רוצים לקחת את העובדים; יש את שאלת החזרה, כן או לא, של העובדים הפלסטינים; השאלה כמה עובדים פלסטינים יש כאן היום, שלפי "פרסומים זרים" המספר מגיע אולי לעשרות אלפים; גובה האגרות והערבויות שכנראה יידון בישיבה אצל מנכ"ל ראש הממשלה; ביטולים של תאגידים, והתאגידים צריכים להסביר למה; ההסתגלות של הקבלנים. לגבי המודל של ה-30% - אישרנו במשרד את האפשרות לא לנסוע למדינת יעד ולמיין עובדים. לפעמים לגבי מדינה מסוימת אומרים – משרד הבינוי והשיכון, רשות האוכלוסין והתאחדות הקבלנים - לחברה שבשביל 50, 200 או 200 עובדים לא נקים צוות וניסע לאותה מדינת יעד, אלא או שנביא אותם בלי מיונים רק על סמך ניסיון קודם . ביחס עם צוותי היישום, ששותפים לו גם משרד המשפטים, משרד החוץ ועוד משרדים, הגענו להסכמה על מודל - כי אנחנו צריכים הסכמה של שאר השותפים – למיונים, אבל לא מיונים פיזיים. אנחנו מחכים לאישורים של חשב כללי, שלא חונים בפקידות של משרד הבינוי והשיכון, לעוד אפשרויות מיון מלבד התאחדות הקבלנים והדבר הזה קורה במקביל והתאחדות הקבלנים מודעת לו. במקביל לזה, רק ב-26 במאי נחתם מול ההתאחדות מסמך איך תיעשה אותה בדיקה. זה לא שחנו במשרד אלפי בקשות להביא עובדים ללא מיונים והפקידות במשרד לא עבדה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> זה ממש כך. אם צריך לספר את האמת, אני אדבר. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> קודם כול, תספר את כל האמת. צוות המנכ"לים התחייב לפני כשבוע שתוך כשבועיים נסיים את 4,000 הבקשות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> חשוב לומר שבזמן עד החתימה עם ההתאחדות היה סינון ועבודה בתוך המשרד. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> בהחלט. וגם עכשיו, אנחנו נמצאים כ-5,000 בקשות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש כ-5,000 בקשות וכל יום אנחנו מקבלים נוספות. עד מחר לכל המאוחר אנחנו ניתן מענה ראשון. ניתן מענה לכ-1,500 העובדים הראשונים שהוגשו במסגרת הבקשות. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> ונסיים אותן במהלך השבוע הקרוב. אלה בקשות של תאגידים שרוצים להביא 30% מהמכסה ללא מיונים פיזיים. כלומר, יש להם כמה עובדים בגיאורגיה, כמה עובדים בכל מיני מדינות אחרות. עד סוף שבוע הבא כל הבקשות האלה יאושרו. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אז אני מבקש רשות דיבור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה תקבל. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אני רוצה לעבור לשקף האחרון במצגת: פעולות אסטרטגיות של המשרד. כמו שנאמר פה קודם, בשלושת הווקטורים המרכזיים, מחוץ לאזורי הביקוש – אזורי הפריפריה ואזורי עדיפות לאומית – תקציב של יותר ממיליארד שקל, 50,000 שקל ליחידת דיור לסבסוד הפיתוח. זה עבד בבאר שבע, דימונה, מגדל העמק וזה ממשיך ועובד ונמצא בכל המכרזים החל מאפריל לאחר שקיבלנו את התקציב מתוקף החלטת הממשלה; דחיית תשלומים והורדת מחירי המינימום לאזורי הביקוש; תמרוץ שיווקים – לייצר עם עשר רשויות מקומיות יותר מ-3,000 יחידות דיור שיוכלו להביא יותר מ-30,000 יחידות דיור ב-2024; תמרוץ הרשויות להיתרי בנייה, כפי שציין מתן יגל, כ-10,000 שקל ליחידת דיור; מגה הסכמי גג עם רשויות גדולות שמסוגלות לספק הרבה מעבר ל-3,000 יחידות דיור בשנה. עובדים זרים – מיינו יותר מ-40,000 עובדים זרים. פרצנו את הבילטרלי והבאנו מסלול חדש של 20,000 עובדים זרים; << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבאתם מסלול, לא הבאתם עוד עובדים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> כתוב מסלול. אם אין מסלול, לא נצליח להביא עובדים. קודם דיברנו למה זה לוקח זמן. קול קורא לחברות ביצוע שיתפרסם בשבועות הקרובים כדי להביא לפה חברות זרות שיביאו לפה עובדים זרים, כ-1,600 עובדים לכל חברה; מודל הבאה – 30%. התחייבתי מתי אנחנו מסיימים את זה; ייעול מערך המיונים – יהיו מבחנים מוקדמים עם ה-NSDC, אנחנו מנסים יחד עם רשות האוכלוסין לטייב בעיקר ב-G to G, טרום הגעתם לארץ כדי לראות איך זה עובד טוב יותר. כפי שכבר הוזכר במהלך הישיבה, 120 מיליון שקל הסכמי מסגרת, 600 מיליון שקל באשקלון, 120 מיליון שקל ביישובי הצפון – שלומי וקרית שמונה, תכנון בשדרות וקידום התחדשות עירונית ביישובי מיעוטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חיים פייגלין, אתה רוצה להתייחס לנושא העובדים הזרים? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> זו בעיה אקוטית שיש לנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה רוצה להתייחס לשקף ששלחת לנו? << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> העברנו שקף בודד עם גרף: השפעת המלחמה על ההשקעות בבנייה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לדעתי הוא השקף המרכזי. ינקי, אני מבקש שתשים לב. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> אנחנו רואים פה את ההתנהלות של המערכת שנבנתה להוצאת היתרי בנייה, שתפקידה הוא איך לא להוציא היתרי בנייה, וזה התארך משנה לשנתיים, לשלוש, לחמש. אותה מערכת בדיוק בונים עכשיו פה לצורך אי-הבאת העובדים הזרים. איך בונים את הרגולציה ואת המעורבות של מינהל האוכלוסין במיונים עצמם? בכלל מה יש להם להתערב במיונים עצמם? למה אתם באים ולמה להכשיל ? למה להטיל כל כך הרבה רגולציה על הבאת העובדים הזרים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנושא של העובדים לא ימוצה כרגע עד הסוף. אני מציע שתעבור לגרף שהצגת. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> כתוצאה מכל הנסיבות שתוארו פה בפירוט, אנחנו רואים את הגרף שמתאר שני רבעונים של ירידה בתוצר של ענף הבנייה. כשסוכמים את שתי העמודות האחרונות רואים את אובדן התוצר בענף הבנייה בלבד של 55 מיליארד שקל. זה 3% מהתוצר המקומי הגולמי של כל המדינה, לא רק של ענף הבנייה. אם המדינה הזאת תכננה צמיחה של 3% בשנת 2024, אז הצמיחה הזאת נמחקה רק בענף הבנייה בלבד, בלי תעשייה, בלי חקלאות, בלי מלונאות. רק בענף הבנייה בלבד. הכול עומד על עובדים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא, לזה אני לא מסכים. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> כרגע זה המצב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה חסם קשה, הוצאנו עליו הרבה בריאות פה בוועדה, אבל - - - << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> יש המון חסמים. אדוני מכיר את כל מחלות הרקע של ענף הבנייה, הן נדונו פה בוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ושמענו עליהן גם מהאוצר וגם ממינהל מקרקעי ישראל. אני שמח שמה שיש לך להעיר כרגע זה רק על נושא העובדים. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> יש לי הרבה הערות. אם לא נכבה את השריפה הזאת של העובדים, גם לא נצטרך לטפל בכל המחלות האחרות. אדוני יודע שלוקח כל כך הרבה זמן להוציא היתר בנייה במדינה. אם נפתור את בעיית העובדים גם נוכל לטפל בדברים האחרים, אחרת לא יהיה טעם. בסך הכול אנחנו רוצים לייעל את המהלך הזה. ישב פה עורך דין שלום זינגר שתיאר בפירוש כמה מוקשים הוא זרע בתהליך עד שאפשר להתחיל התחלת בנייה כלשהי. על כל מוקש שאנחנו מנסים לפרק, למשל רישוי עצמי, שלוקח שנים לפרק, יש עוד שני מוקשים אחרים בדרך. אנחנו חייבים בעזרתך, אדוני, ובעזרת הוועדה הנכבדה הזאת ובעזרת השותפים שלנו כאן לשנות תפיסתית את כל הפרדיגמה. אנחנו לא נצליח לפרק מוקש-מוקש, זה ייקח 30 שנה. אנחנו מוכנים להניח מתווה שיקשור ויהפוך את הממשלה, את השלטון המקומי ואותנו כשותפים לאותו מעשה, זאת במקום המצב היום שכולנו מתגוששים אחד עם השני וכולם מפסידים מזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת אליהו רביבו, בבקשה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> תודה, אדוני היושב-ראש, על קיום הדיון, ולמנכ"ל שעושה רבות עם ינקי. יש ענף שלא דיברו עליו – ענף השיפוצים. אני מקבל מאות פניות של אנשים שקורסים. כשמדברים על עובדים זרים, צריך לתת גם למגזר הזה מענה. אני יודע שהמנכ"ל נפגש עם התאחדות קבלני השיפוצים ומשתף איתם פעולה. היה איזשהו מהלך כדי לעבור ללשכות פרטיות ומשום מה הוא לא צלח. לתשומת לבך, המנכ"ל. אני יודע שאתה עושה הרבה. זו לא ביקורת, זה עידוד. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אתמול דנו עם הרשות בדיוק על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה האזרחים שהתחילו שיפוץ ונתקעו ולמעשה הם לא בסדרי העדיפויות. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אמרנו שאולי אותם עובדים שהתאגידים לא רוצים לקחת לבניין, נעביר לשיפוצים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם לא, לרפואת שיניים... << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת עטאונה, בבקשה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני רוצה להתייחס לשקף אחד במצגת שדיבר על פעולות חירום בזמן מלחמה בתחום הבנייה, שאתם כביכול נקטתם בזמן המלחמה שנמשכת עד עכשיו. אני רוצה להזכיר לך ש-30% מאוכלוסיית הנגב היא ערבית-בדואית והיא שילמה מחיר גם ב-7 באוקטובר וגם אחרי. פעולות החירום היחידות שמתבצעות בזמן המלחמה בתחום הבנייה בקרב החברה הערבית-בדואית בנגב זה הריסת בתים. הריסת בתים של ריכוזים גדולים, 47 בתים, בבת אחת. שיטחו ממש. החרימו את תכולת הבתים ב-8 במאי ועד לרגע זה 350 אנשים, מתוכם 90-80 ילדים, נמצאים תחת כיפת השמים. גם שלשום, באותה מדיניות של ריכוזים גדולים, גם אצל משפחת אל-גנאמי ואבו אלהילאיל באבו גרינאת ========== אילצו את האנשים בזמן מלחמה להרוס את בתיהם. אדוני היושב-ראש, מדובר על פעולת חירום בזמן מלחמה, אילצו את האנשים להרוס במו ידיהם את הבתים שלהם והשאירו אותם ללא שום מענה. כתבתי לך, היושב-ראש, שאני מבקש לקיים דיון בוועדה כדי למצוא פתרונות. אני אשמח להתייחס. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לדיון על קרקע, הסדרה וכו', אלא שבזמן מלחמה הורסים 47 בתים והשאלה היא מה הפתרון שאתם נותנים לאנשים שהרסתם את בתיהם. אני מבקש להתייחס רק לנושא הזה. כתבתי לוועדת הפנים ואנחנו נקיים דיון על הנושא הזה בהיבטים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הפורום הזה הוא לא הפורום שיודע - - - << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כל פעם שאני מדבר על הסוגיה, אתה אומר שזה לא קשור לפורום הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, תענו לו תשובה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> יעקב, אני פונה אליך עכשיו, לא אל המנכ"ל, כיושב-ראש ועדה, כחבר כנסת, כבן אדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת שפנית אליי כדי לקיים ישיבה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כתבתי לך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עוד לא ראיתי את הפנייה הזאת. המנכ"ל, תענה לו תשובה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> לגבי הריסה – אני לא יודע לענות תשובה. יש יחידה לאכיפת מקרקעין ואני לא יודע לענות במקומם. לגבי פתרונות לאותם אנשים, חלופות דיור – יש קריטריונים לסיוע בדיור, שהם קריטריונים שוויוניים. זה ללא הבדלי דת, מין וגזע. אני לא יודע אם אותם מקרים פרטניים עומדים בקריטריונים של סיוע בשכר דירה, אבל אם הם עומדים – הם מקבלים. אם אתה מכיר מקרה פרטני של מישהו שלא מקבל ומגיע לו, אני אשמח שתעביר אלינו ונבדוק. בסוף יש קריטריונים ומבחנים מי זכאי לסיוע בשכר דירה וכמה. אותו הדבר בעולמות של דיור ציבורי, מי זכאי ומי לא זכאי. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> זה רק כדי לצאת ידי חובה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> קיבלת תשובה. << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אבל אנשים נמצאים תחת כיפת השמים, זה לא מעניין אותך? << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אם אלה אנשים חסרי דיור, ללא דירה, מגיע להם סיוע בשכר דירה. לכאורה הם עומדים בקריטריונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חבר הכנסת אלקין, בבקשה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני רוצה להתייחס לשני גרפים שישנם ולשני גרפים שהיו חייבים להיות ואינם, ולדעתי לא במקרה. קודם כול, גרף אחד שישנו – עסקאות. זה מעניין אותי הרבה יותר מהשיווקים לאור המציאות שבה אנחנו נמצאים. הנתון של העסקאות פשוט מאוד – אם לוקחים גם את הנתון של 2023, שהייתה ירידה דרמטית של 25% בעסקאות לעומת 2022, וגם את הנתון המסתמן של 2024, שאם עושים הקבלה לקצב הרבעוני, אנחנו נגיע ל-40,000 שיווקים, שהמשמעות של זה זה חזרה לשנים 2019-2018. כלומר, אם הגרף הזה לא משתנה דרמטית, אנחנו במסלול כמעט ודאי לחזור למציאות שבה היינו לפני כמה שנים של מחסור דרמטי בדירות. העסקאות של היום, זה הדירות של עוד כמה שנים. מכל מה שיש פה, הדבר שהכי מטריד אותי זה הגרף של העסקאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור, כי בסוף עסקאות מתורגמות לדירות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> כי אתה יכול לשווק הרבה, אבל אם מכרזים לא נסגרים, אין לך דירות. הדבר השני זה מה שראינו לגבי עובדים זרים. מכל הדיון הארוך שהיה פה, יצאתי יותר מודאג ממה שנכנסתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק אתה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אם עם כל המאמצים וכל ההכרזות, המספר שנקב שר האוצר שיהיה תוך חודש לא הגענו אליו תוך חצי שנה, ואם בינתיים כיסינו רק 10% מהפער ואומרים לנו שיעשו אותו הדבר רק קצת יותר טוב, אז איך זה יגיע לעוד 90%? אותו הדבר, קצת יותר טוב, לא יביא אותנו לפערים כאלה אם תוך חצי שנה סגרנו 10%. לכן התחום לא יוכל לקום על הרגליים וצריך להיות אידיוט עכשיו כדי להתקדם, כי מי יתחיל פרויקט בנייה אם אין לו עובדים? אני כבר לא מדבר על זה שאחת הסיבות לירידה בעסקאות תהיה גם זה, כי אם יראו שאין פתרון לעובדים, אז למה שייקחו קרקע כשהם לוקחים הלוואה ומשלמים ריביות גבוהות כדי לשלם עליה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אמרתי, לפתוח את כל המסלולים, להגדיל מסלולים חדשים. לפתוח כל מסלול. לא מקובל עליי אחרת, כי לקח לי חודשיים וחצי כדי לשכנע את משרד הפנים ורשות האוכלוסין לשנות את הראש, למרות שחלק מהם רצו וחלק לא. אני לא רוצה להאריך. חבר'ה, זה חירום. תגבילו, תהיו זהירים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא, לא תגבילו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, במסלול מסוים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אם תראה שטעינו, תתקן בעוד חודשיים-שלושה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במסלול מסוים תגבילו, תשימו עד 5,000 עובדים, עד 10,000 עובדים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו צריכים להגיע ל-66,000. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש עוד מסלולים ותאמינו לי שאם הם יפתחו את המסלול הזה, כל המסלולים האחרים יתחילו לרוץ. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> בינתיים בכל המסלולים האלה התפוקה שלנו היא 2% בחודש. זה מה שאנחנו מצליחים, 2% בחודש ממה שאנחנו צריכים. שני גרפים חסרים לי פה, ויכול להיות שלא במקרה, כי הם לא מזהירים: 1 . דירות בהנחה. אני מופתע, משרד השיכון הגיע לכזאת סקירה – בסוף לזוגות הצעירים זה הכלי העיקרי לקנות דירה במחיר סביר – ואין גרף שמציג לאורך שנים כמה דירות יצאו כדירות בהנחה, כולל השנים 2024-2024 ומה הקצב המשוער, הרי את כל הדירות בהנחה שתפרסם בחצי השנה הקרובה, כמעט את כולם אתה יודע, כי אלה מכרזים שכבר נסגרו ואתה מחכה רק לתשלום כדי לפרסם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חלק מהשיטה הקודמת, אנחנו לא רוצים לחזור אליה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל אני לא רואה שהמציאו אחרת. אם היו באים עם תוכנית אחרת, בסדר. אבל משרד השיכון ממשיך את התוכנית הזאת, רק שהנתון הזה לא הוצג. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> זה לא בכוונת מכוון, אפשר להציג אותו במיידי. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לזוגות הצעירים זה הכלי הכי משמעותי שמקל עליהם מאוד. הגרף הרביעי, שגם הוא בעיניי משמעותי מאוד וגם הוא לא פה, זה דיור להשכרה לטווח ארוך. דיברנו על זה כאן בוועדה ולבוא לסקירה כזאת בלי תמונה איפה אנחנו נמצאים לעומת שנים עברו בדיור להשכרה לטווח ארוך, גם זה בעיניי לא נכון. זה אחד מהכלים שהשוק והציבור משוועים להם. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אני אתייחס. קודם כול, לגבי הגרף של העסקאות - כמו שאמרתי בהתחלה, הנתון של העסקאות חסר את הרבעון האחרון של 2023, שזה פרסום המכרזים, וזה דוחה את הכול בסגירה של השנה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל זה כל שנה נכון. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> לא, הייתה את המלחמה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> זה לא עוזר, כי אם אני מסתכל על העסקאות מתחילת השנה, זה מספר נמוך מאוד. גם אם אני מעביר אותו לשם, זה אומר שב-2024 אנחנו במצב בכלל לא טוב. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> בכל הרבעון האחרון הייתה סגירת עסקאות של מכרזים שנסגרו בסוף 2023 או בסוף 2022 והיו אמורים להיסגר בתחילת 2024. הכול נחתם. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני מבין את זה, אבל אני מסתכל על הרבעון של 2024 עד מאי, הוא גם ככה נמוך מאוד. אם אני מקזז את חלקו על 2023 אז אולי 2023 טיפה יגדל, אבל זה אומר שב-2024 אנחנו בכלל לא נגדל. זה לא משנה איפה אני סופר את זה. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> לפי נתון של הלמ"ס, במדינת ישראל יש 2.9 מיליון דירות ו-2.857 מיליון משקי בית. כלומר, יש יותר דירות. בשיווי משקל, השוק צריך 60,000 יחידות דיור. ל-60,000 יחידות דיור האלה – השוק מקבל מקרקע פרטית, מהתחדשות עירונית ומקבל ממה שאנחנו משווקים. בסוף, כשנגיע לשיווי משקל ונשלים את החסר, ואלה בדיוק הדירות שנבנות היום - - - << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא נכון, כי היית בפער של כמה שנים. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> יש לך יותר דירות ממשקי בית. השאלה היא כמה השוק צריך – הגדלת, הכנסת מאסה רצינית, עכשיו הדירות האלה נבנות. אין ספק שצריך לתת יותר, אבל בסוף נגיע למצב של איזון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוא אומר שאם הייתה תקופה שהכנסת מאסה גדולה, זה מתאזן. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל הכנסת רק שנתיים, אחרי כמה שנים של מחסור. אתה לא היית ב-60,000 דירות בשנה במשך שנים. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> הכנסת שלוש שנים. אלה היו שלוש שנים וחצי שאנחנו מביאים מאסה הרבה יותר גדולה ממה שהיה קודם. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> תסתכל על כמות העסקאות. היו 46, 43, 38, 26. ב-2021 הייתה קפיצה של 63,000 וב-2022 - - - << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> זה עדיין הרבה פחות ממשקי הבית. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> יש 2.857 מיליון משקי בית. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> נוספים 70,000, 80,000 ואפילו 90,000 משקי בית בשנה. תבדוק בלמ"ס. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אני מדבר על נתוני למ"ס ולפיהם נוספים 65,000 בשנה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> המספר הוא בין 60 ל-70 אלף. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> מ-2017 עד 2020, אתה בין 26,000 - - - << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> זה אלה שאתה גורע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הוויכוח הזה הוא חשוב, אבל חשוב לקבל תשובות לשאלות הנוספות של חבר הכנסת אלקין. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> דירות למחיר מטרה – השנה יש פרסום ל-10,000 יחידות דיור. דירות להשכרה – 1,200. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> מה הצפי לדירות למחיר מטרה עד סוף השנה? << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> בדרך כלל זה מגיע ל-50-40 אחוזים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אם אין לך עסקאות, זה לא נכון, כי זה נכלל בעסקאות. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> עכשיו אנחנו מכניסים הרבה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> יש מכרזים שצריכים להיסגר בחודש הקרוב עם יותר מ-5,000 דירות בתוכנית דירה בהנחה. זה נותן לנו כבר ויהיו עוד, גם עסקאות שייסגרו בעוד חודשיים. אנחנו מחכים 90 יום. יש לנו עוד שני סבבים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> כדי להגיע לצפי של דירות של מחיר מטרה, מה שייסגר עד ספטמבר-אוקטובר, זה מה שיהיה לך. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> אתה מדבר כבר על ההגרלות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> ברור. אתה כבר יודע בערך להעריך ולכן אני שואל. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> הגרלנו השנה כאלה מ-2023. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> ברור לי. השנה היו 10,000 - - - << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> לא, 10,000 פרסומים. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> הגרלות. << אורח >> יעקב קוינט: << אורח >> לא, לא הגרלות. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אני שואל על הגרלות. כמה דירות הגרלתם ב-2023 וכמה ב-2024. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> ב-2023 היה סדר גודל של 20,000, ב-2022 היו יותר, כי ב-2022 היו הגרלות של 2022 ו-2021. ב-2024 יש 5,000 שכבר נמצאים באוויר. אנחנו מסתכלים קדימה והצפי שלנו הוא שנעמוד לפחות על מה שהיה לנו ב-2023, כלומר כ-20,000. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> כלומר, 20,000 בשנה שעברה ו-20,000 השנה. ברור לך שזו ירידה בערך בשליש ממה שהיה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> ב-2022 היו 25,000. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> אבל אם אתה מצליח באמצעות סבסוד פיתוח להגדיל עוד הרבה מכרזים בפריפריה שכשלו, אז נכון שלאו דווקא כולם יהיו - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממילא המחירים שלהם נמוכים יותר. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> המחיר שלהם נמוכים יותר והם פתרונות לזוגות צעירים. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> יש 570 דירות שמוגרלות בדימונה במחיר של בין 670,000 שקל ל-100 מטר ל-750,000. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> גם דירה באופקים שהשיווק שלה נכשל ומצליחה להוציא אותה לשוק ולא במסלול דירה בהנחה, היא עדיין פתרון לזוג צעיר מבחינת עלות דירה. זו לא דירה שעולה 2 מיליון שקל. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אבל אתה, כמדינה, לא עזרת לו. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> עזרנו לו. נתנו סבסוד פיתוח והוזלנו את מחיר הדירה גם בשוק החופשי, כי קבלן לא יכול היה לגשת. הוספנו עוד 50,000 ליחידת דיור on top ל-50% שיש מעדיפות לאומית. זה כסף תוספתי נוסף שמוזיל את מחיר הדירה. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אם לא היית מבטל את ההחלטה ההיא, היית מוסיף יותר. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> 50,000 זה לא סבסוד פיתוח, הפוך – זה העמסת פיתוח. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה מפיל לך מכרז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תהליך החפיפה בין המשרדים נגמר מזמן... << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> יש 200,000 נרשמים לתוכנית מחיר למשתכן. אנחנו יודעים שלא כל מי שהוא חסר דירה נרשם. יש לפחות כפול מאלה שנרשמו, אז איך אתם אומרים שהפער הוא כל כך קטן. יש לפחות 400-300 אלף חסרי דיור וזה פער הולך וגדל, כי משקי הבית הנוספים עוברים את קצב גידול התחלות הבנייה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> דרך אגב, אחת הסיבות שזה קורה, כי מחיר למשתכן גרם לזה שהביקושים עולים. הרבה פעמים זוגות צעירים - - - << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> אה, זוגות צעירים רוצים סתם. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זוגות צעירים שלא תכננו בשנה הראשונה או השנייה לנישואים שלהם, בגיל 20 וקצת, לקנות דירה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדיון הזה לא - - - << אורח >> מתן יגל: << אורח >> מה לעשות, ככה הכלכלה עובדת. פתאום יש הטבה של המדינה, אטרקטיבית מאוד, אז הם לא יוותרו. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לפי התיאוריה הזאת, מחיר השכירות צריך לרדת דרמטית, כי האנשים במקום שכירות עברו לדירה משלהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תאמין לי, אני יכול להגיד את זה יותר טוב. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אבל פקטור אחד שלא דיברנו עליו כי אנחנו בתוך מלחמה ןיש דברים חשובים יותר מריבית, אבל סביבת הריבית שהשתנתה היו לה השפעות על סיום מכרזים, על שוק השכירות השפעה מז'ורית. גם את השחקן הזה אנחנו צריכים לשים בחדר. << דובר >> זאב אלקין (הימין הממלכתי): << דובר >> לא קיבלתי תשובה על דירות להשכרה לטווח ארוך. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> המיקוד של הדיון היום היה בראי המלחמה. מבחינת המספרים – אנחנו נוכל לבוא לפה עם מספרים. בגלל שלשכירות יש השפעות ייחודיות בגלל עוד ריבית, מבלי קשר למלחמה, כמו כל דבר שמושפע, חשבנו שזה יסיט את הדיון. אנחנו לא מסתירים שום נתון, נשמח לדבר על זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה מהלכים שלדעתי האוצר היה צריך לעשות בחלק המוסדי של השכירות. היו כמה דברים שהיו צריכים לקרות בחוק ההסדרים ולא קרו. על הדבר הזה נקיים דיון, כי הייתה התנעה של תהליכים, אם זה בהתחדשות עירונית ואם בדברים אחרים, שהם תהליכים טובים. יש פה פן כלכלי שכל החברות ואלה שהתעסקו בזה, היום בורחים מזה ולא רצים לזה. פה השאלה שלך מצוינת, אבל זה דיון הרבה יותר מורכב וכלכלי, וזה עליי. << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> אני מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים. אנחנו שמונה חודשים בתוך המשבר הזה. הענף שלנו העסיק אך ורק פלסטינים. עד כה אין לנו שום פתרון. אנחנו רגע לפני שיפוצי קיץ, יש לנו בתי ספר שצריכים לעבור שיפוץ, גני ילדים שצריכים לעבור שיפוץ. יש לנו דירות עוד מלפני המלחמה, שהיו בעיצומו של שיפוץ ועדיין לא הסתיימו, מאחר שאין לנו עובד אחד. אז יש פה צרות של עשירים, כי יש כאלה שאומרים שעובדים זרים הגיעו והם פחות מקצועיים, יש גם כאלה שמחכים על המדף, אבל אנחנו לא יכולים להעסיק היום עובדים זרים. כולם יודעים, גם במשרד השיכון וגם ברשות האוכלוסין וההגירה, גם במשרד ראש הממשלה. כולם יודעים את המצוקה, מכירים את המצוקה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בישיבות הקודמות דיברנו על לפתוח להם חריץ קטן. ניצן בסן: לשכות פרטיות. דיברנו על זה עם המנכ"ל והייתה גם הסכמה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הבנתי שזה לא בסמכות משרד השיכון. ניצן בסן: בעוד כשבועיים ניפגש עם שר הפנים. יש הסכמה של רשות האוכלוסין, נשאלת השאלה איפה זה עומד, אם זה עולה לוועדת המנכ"לים או לא עולה. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אתמול זה היה בדיון פנימי. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> ברור לנו שכסקטור, גם קבלני השיפוצים נמצאים בבעיה. למשל, הוצאנו קול קורא לעובדים ולתת מענקים לעובדים ישראלים לבוא לתחום, כולל אותם. צריך להגיד מהכיוון השני, שכרגע המצוקה הכי גדולה שלנו בראי המלחמה היא התחלות בנייה. אם אני יודע להביא היום X עובדים זרים, וזה מוצר במחסור, מבחינה כלכלית יש לנו העדפה שכל כול יהיו התחלות בנייה מאשר שיפוצים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב למה שאני אומר. אני לא מדבר כרגע על העדפה. את ההעדפה אתה יכול לעשות אחר כך, להגיד שמתוך ה-100% יהיו 2% לשיפוצים. << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> אני מזכירה, גם בעבודת בנייה יש עבודות גמר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את מפריעה לי לעזור לך. מה שחשוב פה זה רק לתת להם את ה-standing בשביל זה. אין להם היום standing לחצי אחוז, לחצי פועל. קודם כול תשימו את ה-standing, אחר כך מקובל עליי שתחליטו על סדר עדיפויות. תסיימו את זה, ועדת מנכ"לים למיניהם. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> בסדר, אין בעיה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשות האוכלוסין? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני יודע את המצוקה שלהם, ישבתי איתם ואני חושב שהיא נכונה. על פניו הם יכולים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, המסלול שאני מציע – ותלכו על זה באומץ, כי תמיד לוקח לי שלושה חודשים ובסוף אתם משתכנעים. תשאל את השר שלך – זה המסלול שהציע חיים פייגלין קודם. זה יכול לפתור להם את הבעיה. הכוונה להעסקה ישירה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה מה שרציתי לומר. כרגע, על פניו הם יכולים להביא עובדים מתאגידים, אבל הם לא יכולים להתחרות עם הקבלנים, גם במחירים שכנראה דורשים מהם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה ההשלכה על עיריות, רשויות מקומיות, בתי ספר, שיפוצים, גנים, התחלת שנת לימודים. זה מגדיל לך את כל המכרזים ברשויות מקומיות, ומי משלם את זה בסוף? מענקי איזון, מענקי פיתוח, מענקים מיוחדים, מלחמה, לא מלחמה. << אורח >> חיים פייגלין: << אורח >> והם גם לא יכולים לשלם 120 שקל לשעה לעובד. << אורח >> נטלי ויינשטיין: << אורח >> והם גם לא יכולים להעסיק אותם 236 שעות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חברים, אנחנו לא נספיק לשמוע את כל הדעות. אני חושב שהעלינו פה את הנקודות העיקריות ואנחנו נקיים דיון המשך. אני מבקש דיווח, גם מרשות האוכלוסין וגם ממך, המנכ"ל, מה התקדם בנושא הזה של העובדים. חייבת להיות פה איזושהי פריצת דרך משמעותית. אני התרשמתי בתחילת הדברים שנעשים דברים בכיוון הנכון, בכיוון שרצינו אותם ודיברנו עליהם כל הזמן. לדעתי יצטרכו להרחיב את הטווחים שלהם. אני לא יודע אם זה יגבר על בעיות אחרות מובנות, כמו הריבית וכו'. לא יצא לנו להגיע לזה – נמצא פה גם נציג של בנק ישראל – לחשוב על מהלכים אולי יותר כלכליים שיכולים לעזור בעניין הזה בענף. מה שנראה לי כרגע – אולי יצא לכם מזל – שכל הפוקוס כרגע הוא על העובדים. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה הכי חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתן, כשאתה אומר לי שזה הכי חשוב, זה אומר שאתם, כאוצר, צריכים לעבור משרד-משרד – יש לכם כוח על כל המשרדים – ולומר: חבר'ה, לא מעניין אותי איך, אני רוצה לראות פה 20,000 עובדים בחודש הבא. לא מעניין אותי איך. צריך לפתוח כל אופציה, כמובן עם אצבע על הדופק, אני לא מופרע. אין לך מושג כמה קולמוסים נשברו פה בפרוטוקול על הדברים האלה ועד שהביאו את ההחלטה הזאת. צריך ללמוד מכל דבר איפה הבעיות שלהם. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> גם האוצר עם גובה האגרות והערבויות. יש כאן גם האלמנט של כמה זה עולה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. בזמנו דיברתי על זה ואני חושב שגם זה חלק מהפקטור. אבל אם אתם מבינים שהדבר הזה הוא בומבה שתכה בנו אחר כך, וראינו את הגרף שהביא חיים פייגלין. אתה מסכים עם הגרף, לא מתווכח על המספרים שבו. לכן אנחנו נקיים ישיבה נוספת בפורום הזה וכמובן נזמין גם את התאגידים. אני מבקש, אדוני המנכ"ל, לפתוח את היומן לעניין הזה. אני אעשה את זה בשעות שנוח לכם, אבל הדבר הזה חשוב. << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> אנחנו נתייצב פה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני רואה שנפל האסימון באוצר, שהנושא הקריטי כרגע – צריך לומר שעם דברים אחרים יש שיפור, כמו הנושא של הפיתוח, הורדת סכומי הפיתוח. הצעקות שלנו בפעם הקודמת היו על המנועים האלה. יכול להיות שאפשר לעשות יותר - - - << אורח >> יהודה מורגנשטרן: << אורח >> גם מיליארד שקל באמצע המלחמה, עם תקציב מלחמה. צריך לזכור גם את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דבר נוסף, אם יש כבר מלחמה, תנצלו את הדבר הזה כדי לסגור כמה דברים ביחד. בזה שאתה עושה היום התחדשות עירונית כוללת יותר חזקה או שכונות חדשות ומוגנות – זה אומר שבפעם הבאה, גם אם חיזבאללה יירו טילים ואנחנו נדע שכולם ממוגנים באותו אזור, לא נצטרך את המלונות, לא נצטרך את הדברים האלה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> עוטף עזה כולו ממוגן ובסוף פינינו הכול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פינית את כל עוטף עזה לא בגלל הטילים. ממש לא בגלל זה. זה נכון, ברגע שיש חס וחלילה פלישה פיזית, זה משנה. << אורח >> מתן יגל: << אורח >> זה ברור, השאלה היא על אורך הפינוי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברור דבר אחד, בסוף זה ממגן, זה גם מחזק בתים, זה עושה את הכול במכה אחת. חברים, אני נאלץ לסגור את הישיבה עכשיו. תהיה ישיבת המשך, בעזרת השם. אני מודה לכולם, הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:22. << סיום >>