פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



40
ועדת החינוך, התרבות והספורט
05/06/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 216
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, כ"ח באייר התשפ"ד (05 ביוני 2024), שעה 9:00


סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, של ח"כ ששון ששי גואטה << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
יוסף טייב – היו"ר
לימור סון הר מלך
קטי קטרין שטרית


חברי הכנסת:
ששון גואטה
שמעון פסל


מוזמנים: 
	צח בסול
	–
	רפרנט תקשורת באגף התקציבים, משרד האוצר

	סרן אילה בן חמו
	–
	ס' רמ"ד חקיקה, משרד הביטחון

	הדיל יונס
	–
	עו"ד, משרד המשפטים

	עמרי גולן
	–
	עו"ד, לשכה משפטית, מל"ג

	דבורה מרגוליס
	–
	ור"ה

	איידן נפתלי
	–
	ממונה סיוע כלכלי ותקציבים, ור"מ

	שרון סלע
	–
	סמנכ"ל כספים, ור"מ

	רעות קרן 
	–
	תקצוב, ות"ת

	חנה גיאת
	–
	ארגון אימהות לוחמים

	עדי שושן
	–
	יו"ר ארגון סטודנטים בחזית

	שפרה שחר 
	–
	מנכ"לית בית חם לכל חייל




ייעוץ משפטי: 
תמי סלע

מנהלת הוועדה:
יהודית גידלי

רשמת פרלמנטרית:
שרון רפאלי 


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< הצח >> הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, של ח"כ ששון ששי גואטה << הצח >>


 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, היום כ"ח באייר – יום ירושלים שמח לכולם. 5 ביוני 2024. על סדר היום: הצעת חוק מתן עדיפות לחיילים ולמשרתי מילואים בזכאות למעונות סטודנטים (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. הצעת חוק חשובה של ח"כ ששון ששי גואטה וח"כ משה פסל. 

תמי, את רוצה להתחיל בסקירה ראשונית או נתחיל לקרוא? המציעים רוצים לומר משהו? 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

לא. תתחיל. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

- - - ראשונית ויש לנו פה גם המשרדים השונים שירצו להתייחס. 

הצעת החוק מבקשת לקבוע הוראת שעה שמתייחסת לשני שנתונים: תשפ"ה ותשפ"ו ומחייבת לתת עדיפות למי ששירת בסדיר או במילואים במלחמת חרבות ברזל ועדיין משרתים, לצערנו, בזכאות למעונות סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. מדובר פה על מוסדות בהגדרה הרחבה יותר כמו בחוק זכויות הסטודנט שזה כולל גם מכללות טכנולוגיות, מכללות לאמנות, מוסדות להכשרת מורים ולא רק המוסדות שנכללים בחוק המועצה להשכלה גבוהה. 

כבר היום יש לנו חוקים שמתייחסים למתן משקל לשירות מילואים או לשירות כחייל משוחרר בהקשר של זכאות למעונות, וזה גם בחוק קליטת חיילים משוחררים שיש שם סעיף 19(ב), שלפיו מוסד להשכלה גבוהה – בהגדרה רחבה – מוסד לאמנות, מוסד להכשרה מקצועית ומכינה קדם אקדמית, רשאים לקבוע כי בקביעת זכאות לדיור במעונות או להטבות כלכליות אחרות יינתן משקל, בין השאר, להיותו של המבקש חייל משוחרר, כלומר שהוא היה בתפקידים מסוימים ושירת בשנים האלה. אבל זה שיקול דעת. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

זה שיקול דעת, ובגלל לחצים מכל מיני מקומות הם לא מפעילים את זה ואז החיילים והמילואימניקים נשארים בחוץ. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה ההבדל בהוראת השעה. נשמע מהם. יש הרבה מוסדות שנותנים לזה משקל, במיוחד בשנים האלה. אבל זה באמת לא אחיד וזה חלק מהמטרה של הצעת החוק. גם בכללי זכויות הסטודנט שהם לפי חוק זכויות הסטודנט ויש גם כללים חדשים שאמורים להתפרסם בקרוב בעקבות החקיקה שהייתה פה בוועדה יש התייחסות לכך שמוסד רשאי להכיר בשירות מילואים כפעילות שמקנה נקודות זכות לצורך זכאות למעונות. אבל כמו שציינת היום זה עניין של שיקול דעת והשינוי המשמעותי בהצעת החוק זה ההתייחסות לכך שחייבים לתת לזה משקל, ובצדק, כמובן לצד קריטריונים אחרים שהם רלוונטיים לזכאות למעונות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

היו אצלי חבר'ה מאחת המכללות, שתהיה בעזרת השם אוניברסיטה, ודיברתי איתם על הנושא הזה. והם דווקא מאוד אהבו. התייעצתי איתם כדי לראות את שיקול הדעת. אז יש לחצים מכל מיני ארגונים לא לתת עדיפות, ואיפשהו פה זה עוזר להם.

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בסדר. אז כמה הערות עקרוניות: א', כמו שעלה כשדיברנו על הטבות מסוגים מסוימים גם במעונות המקומות הם מוגבלים. זה משאב מוגבל הוא רלוונטי לכל מיני אוכלוסיות, וגם את זה צריך לקחת בחשבון; דבר נוסף, בין האוכלוסיות של חרבות ברזל ושל התקופה הנוכחית אולי כדאי לשקול גם אנשים שפונו מבתיהם. כרגע זה לא נכנס וגם בשיחות מקדימות שעשינו זה עלה. אז אולי נבחן את זה; באותו הקשר חשוב לראות מה מצאי המקומות במעונות היום ביחס לביקוש, כלומר איך זה ישפיע. ביקשנו נתונים ויציגו לנו כאלה גם לגבי המכללות וגם לגבי האוניברסיטאות. 

עוד דבר שנכנס לחקיקה שעברה בוועדה לא בהקשר של מעונות אלא של הטבות אחרות זה איזשהו שירות מינימלי. כלומר לדרוש 30 ימים ולהתייחס גם לתקופת השירות – שוב, בגלל שזה משאב מוגבל. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

את צודקת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אז זאת עוד נקודה שנחשוב עליה. 

לגבי לוח הזמנים שלנו – וגם על זה ביקשנו נתונים וכבר חלק מהנתונים שקיבלנו מלמדים שאכן צריך לקחת את זה בחשבון – לוח הזמנים לקביעת הזכאות למעונות קורה ממש בימים אלה, לפחות בחלק מהמוסדות. ממש בסוף יוני קובעים את הזכאות אז נצטרך לקחת גם את זה בחשבון בקידום הצעת החוק. אגב, כבר היום הם נותנים משקל ושיקול הדעת נתון להם – זה קורה בפועל. אבל ככל שרוצים לקבוע חובה ולייצר אחידות, כי זאת המטרה, שכולם יהיו מחויבים אז לוח הזמנים הוא משמעותי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לפני שאנחנו צוללים להצעת החוק אני מבקש לקבל נתונים מה קורה היום עם מעונות, מה מספר המקומות הקיימים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

מה הביקוש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן, גם מה הביקוש. מי יכול לפרוס בפנינו? המל"ג? 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

ברמה העקרונית, אדוני היושב-ראש, באים לתעדף קבוצה מסוימת בלי קשר לזה – יש משאב שקיים שצריך להיות לכולם בצורה שוויונית. לבוא ולתת לקבוצה מסוימת פוגע במה שקיים. פה לא מדובר על משהו ייחודי תוספתי שבאים להיטיב, אלא על מה שקיים. זה פוגע באנשים ובמיוחד באוכלוסיות שאין חובה לשרת. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

העיקרון המסדר מאחורי הצעת החוק זה לא out of the blue, סתם לתת למילואימניקים כי החלטנו שלמילואימניקים מגיע יותר. נכון, זה עומד בבסיס של רוב האנשים, רוב העם, ברור. אני מניח שרובם רוצים לתעדף מילואימניקים. אבל כאן יש עיקרון מסדר שבא להגן על אוכלוסייה שהפסידה לימודים והרבה מהמילואימניקים שמשרתים עזבו את ספסל הלימודים בלית ברירה, כי המדינה קראה להם. זה לא שהם החליטו על דעת עצמם. המדינה קראה להם, הם הפסידו לימודים, הם נפגעו בגלל העניין הזה; ולכן אנחנו רואים צורך לתקן ספציפית את זה ולתת להם לחזור לספסל הלימודים יותר בקלות. כמובן, יש לזה השפעות רוחב למשק. זה אינטרס של המדינה לגרום להם לחזור לספסל הלימודים יותר בקלות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הנקודה הזאת עלתה גם כשנתנו נקודות זכות נוספות לאנשי המילואים ובעיקר בהקלות בהעדפה לכניסה לאקדמיה שגם שם זה משאב מוגבל. בסוף הוועדה החליטה להעביר את זה לא כהוראת שעה אלא כהוראת קבע. 

 << דובר >> יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל): << דובר >>   

אבל מי שנפגע משירות מילואים - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הייתה הוראת שעה והייתה הוראת קבע. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מדבר על העדפה לכניסה ללימודים בהוראת קבע. אני שומע ומבין את מה שאתה אומר, ולכן בהתקדמות של הצעת החוק גם נביא את האוצר וננסה לבקש מהאוצר כדי לא לפגוע באוכלוסיות נוספות, לראות איך אנחנו מביאים משאבים נוספים לסיפור הזה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אולי גם להתייחס לנקודה הזאת בקצרה שהיא באמת מאוד נכונה ועלתה גם אז כי זה משאב מוגבל, וגם כשמחלקים משאב כזה החלוקה צריכה להיות לפי קריטריונים ענייניים שהם רלוונטיים לעובדה שהם מקבלים זכאות למעונות. פה הדגש הוא גם על כך שזאת הוראת שעה לתקופה הזאת בלבד ולא תיקון קבע, גם על זה שהשירות מתמשך ואינטנסיבי והשפיע על היכולת להיערך. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

ודאי. על היכולת לשכור דירה. כשאתה נערך לשנת לימודים אתה צריך להיערך גם למגורים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אבל חשוב להדגיש שמדובר על קריטריון שהיתוסף לקריטריונים אחרים. זאת אומרת גם קריטריונים של מרחק מגורים, מצב סוציו-אקונומי ועוד קריטריונים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

ודאי. אנחנו לא מבטלים את כל השאר. אני אגיד משהו כללי: מה שחשוב לנו זה העיקרון. איך לעשות – אנחנו פתוחים לשמוע. אני אפתיע אותך, ולדעתי גם ששון יסכים איתי – אם כל אוניברסיטה תגיע לפה ותגיד, אנחנו לבד החלטנו שאנחנו נותנים 10%-15% הקצאה קודם כול למילואימניקים שחזרו עכשיו מהמלחמה – יכול להיות שהצעת החוק תתייתר. בסוף מעניין אותנו העיקרון, והעיקרון הוא מאוד פשוט: כמו שרוב העם מעריך את המילואימניקים ומבין – אני רוצה להגיד לך משהו: זה נראה לכם אולי דבר קטן. אני אומר לכם – הרבה מהחברים שלנו ומשפחה נקראים לעוד ועוד ימי מילואים, וזה נראה לכם אולי שינוי קטן – בסדר, יקבלו 10%-15% במעונות סטודנטים. אבל 100 כאלה וכך משנים מציאות. 100 שינויים קטנים כאלה של עוד אחוז פה ועוד אחוז פה – ככה משנים מציאות. החברה האזרחית כבר עושה את זה. כל מה שנדרש כרגע זה שאנחנו הכנסת, הממשלה נעשה את זה גם ונראה אותם. 

דיברתי עם אחד מהחברים שלי עושה מילואים כבר שבעה חודשים עם הפסקה של חודש באמצע – אתה לא תאמין, היושב-ראש, הוא אומר לי, המנהלת בבית הספר קראה לילדה שלו ודיברה על זה שאבא שלה במילואים ונתנה לילדה קרמבו. הוא אומר לי, מושיקו, אתה לא מאמין כמה הקרמבו הזה עשה לה. מה זה קרמבו? אבל היחס הזה והעובדה שמכירים ומוקירים ומדברים עם הילדה על כך שהאבא במילואים זה נותן לו כוח. אנחנו צריכים להבין שהדיון הזה פה, כמה שזה 10%-15% - כאן רואים שאנחנו הגב שלהם. זה סופר קריטי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה. אני רוצה לקבל את הנתונים, בבקשה. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

סליחה, אני מבקשת להעיר על מה שקורה כאן. אני שומעת את היועצת המשפטית וגם חלק מהאנשים כאן כמעט מתנצלים על כך שמעדיפים כאן מילואימניקים. ואני מודה לחברי הכנסת שמקדמים את החוק הזה. 

אני אתן דוגמה את הבנים שלי שהיו סטודנטים והיום כבר לא, והם תמיד שירתו הרבה מאוד במילואים – מעולם הם לא יכלו לקבל מעונות בכל המוסדות שהם למדו בהם משום שהם תמיד היו בתעדוף אחרון; ובסופו של דבר – אני אגיד את זה – רוב אלה שמילאו את מעונות הסטודנטים, במיוחד באוניברסיטה העברית – היו ערבים שלא שירתו בצבא ושלא שירתו במילואים במהלך השנה. ועכשיו אנחנו מנצלים את המלחמה כדי לעשות פה תיקון ששנים היה צריך לקרות ולא צריך להתנצל על זה - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני רוצה - - 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

- - יש כאן אוכלוסייה שנושאת בנטל ומגיע לה - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה לא עניין מגזרי – אני רוצה לתקן אותך. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

לא צריך לגמגם ולהתנצל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אף אחד לא מתנצל. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

אותם אזרחים ערבים – שיבואו לשרת בצבא ויקבלו את אותן זכויות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תגידי לי מתי אני יכול לדבר. 

זה לא עניין מגזרי. יש קריטריונים מאוד ברורים; מי שעומד בקריטריונים – מקבל, ומי שלא עומד בקריטריונים לא מקבל. יכול להיות שהמציאות היא כזאת שיש מגזר היום שמקבל יותר כי המצב הכלכלי שלו והמצב הסוציו-אקונומי - -

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

חברים, זה הזמן לתקן את העוול הזה. אלה שמשרתים את המדינה תמיד נדחקים לאחור. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני לא רוצה לקרוא לך לסדר. תודה רבה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

זאת הצעת החוק בלי קשר איזה מגזר מקבל מה. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

אני לא סומכת לאוניברסיטה העברית שמאפשרת הפגנות כאלה ששיקול הדעת שלה יהיה שיקול ענייני. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני לא רוצה לגלוש לנושא הזה כי הוא לא קשור לעניין. 

מל"ג, אני רוצה לקבל נתונים: מספר בקשות ומהו מספר המיטות הקיים. 

 << דובר >> עמרי גולן: << דובר >>   

לפני הנתונים שרעות תציג נדבר על הצעת החוק. אני מהלשכה המשפטית של המל"ג. כפי שתמי ציינה בכללים שלנו הנושא כבר קבוע כהוראת רשות, לא כהוראת חובה. יש גם סעיף שמדבר על רציפות המילואים, שוקלים שם את משך התקופה, רציפות השירות לאורך השנים – יש כמה קריטריונים שלא נמצאים היום בהצעת החוק, ואולי כדאי לקחת מהכללים שלנו ולהכניס אותם לתוך הצעת החוק. 

מצדנו אין מניעה לקבוע את מתן העדיפות לזכאות לדיור במעונות כהוראת שעה מחייבת בחקיקה, אבל חשוב לוודא, בהמשך לדיון שהתפתח פה, שהתיקון לא יפגע באוכלוסיות ייחודיות שאולי לא יפנו ללימודים אם הם לא יוכלו לקבל דירה במעונות שהמחיר שלהן בחלק מהמוסדות הוא מחיר מסובסד. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

חברים, יש לי חדשות בשבילכם: באופן כללי תמיד כשאתה נותן עדיפות למישהו, מישהו נפגע. האם אני אומר לך עכשיו שתקפיא את כל מעונות הסטודנטים למילואימניקים? לא. יש איזונים. תמיד כשאתה מתעדף מישהו ברור שמישהו נפגע מזה. הרי אין מעונות סטודנטים בלי סוף. 

 << דובר >> עמרי גולן: << דובר >>   

נכון, זה משאב מוגבל כמו הרבה משאבים. לכן אנחנו לא רוצים שמישהו יישאר מאחור ולא יירשם ללימודים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

ודאי שלא. לכן נעשה את זה בשום שכל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו גם לא רוצים שאותם הם אלה אנשי מילואים יישארו מאחור. 

 << דובר >> עמרי גולן: << דובר >>   

נכון. לכן צריך ליצור איזשהו איזון בין הדברים. 

בכל מקרה, לדעתנו, התיקון הזה צריך להיעשות במסגרת חוק זכויות הסטודנט כפי שנעשה תיקון לאחרונה שקשור לתנאי הקבלה בהקשר של מלחמת חרבות ברזל. 

דבר נוסף מכיוון שאנחנו מדברים על הוראת שעה לחרבות ברזל חשוב שתדעו שקיבלנו נתונים מהמוסדות – מהמכללות בעיקר – שכבר החלה הרשמה למעונות לשנה הבאה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מעולה. ולכן אם זה לא רלוונטי לשנה הנוכחית אנחנו נבקש להאריך את הוראת השעה בעוד שנה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

כבר עכשיו זה לשנתיים וזה עדיין רלוונטי. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לצערי הרב, הייתי שמח אם הייתי במציאות אחרת, אבל אני לא רואה שהמילואים הולכים להיגמר מתישהו בזמן הקרוב. בואו נהיה אמיתיים עם עצמנו – גם אם נגיע לאיזשהו מצב - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בהצעת החוק זה מופיע לשנתיים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אז אני אומר שאם השנה כבר פספסנו - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא פספסנו. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

- - אז אנחנו רוצים לשלוש שנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא פספסנו. יכול להיות שנבקש מהמוסדות להאריך. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני מור"ה. מדובר על תשפ"ד ותשפ"ה ממילא. עכשיו מתקיים הרישום לתשפ"ה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מה זאת אומרת "ממילא"? איפה? בהצעת החוק? 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני מדברת בשם האוניברסיטאות. המציאות באוניברסיטאות היא שבתשפ"ד ובתשפ"ה התעדוף הזה כבר ניתן. אז אם הצעת החוק קובעת שנתיים שזה השנה ושנה הבאה - -

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

תשפ"ה ותשפ"ו.

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אה, אתם על תשפ"ו. בסדר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

תשפ"ה זה השנה הקרובה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

היא מתכוונת בתשפ"ד שהרישום לתשפ"ה, ותשפ"ה – רישום לתשפ"ו. זאת הכוונה שלך. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

השנה בתשפ"ד הדבר הזה כבר נעשה. למיטב ידיעתי, אין מילואימניק שהשנה ביקש - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

המציעים אמרו שאם המוסדות יגידו שזה כבר ניתן – אדרבה, תביאו לוועדה את הנתונים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

ודאי. אנחנו גם לא באים להכריח בכוונה. אם האוניברסיטאות יגידו שהן הקצו 15% קודם כול למילואימניקים – יכול להיות שאנחנו נייתר את הצעת החוק. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

יש מוסדות שיש בהם יותר - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

דבורה, אז מעולה. אני מציע שנשמע מהמל"ג מה המשאב הקיים, ואני אבקש אחר כך מהמוסדות להעריך כמה מתוך המשאב הקיים אנשי מילואים מקבלים. בבקשה, רעות.

 << דובר >> רעות קרן: << דובר >>   

במקרו אני יכולה להגיד שיש מחסור במספר המיטות במעונות בארץ. היחס בישראל עומד על 9% של מספר מיטות לעומת מספר הסטודנטים שזה פחות מהיחס הרצוי והדרוש שעומד על 13%-15% בעולם. זאת הנקודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יש מחסור של 10%? 

 << דובר >> רעות קרן: << דובר >>   

יש מחסור של 6%. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לעומת העולם. אי אפשר לדעת – יכול להיות שפה גם יותר נדרשים פתרונות של מעונות סטודנטים. 

 << דובר >> רעות קרן: << דובר >>   

מהנתונים שקיבלנו מהמכללות ומהאוניברסיטאות אנחנו רואים שהמוסדות נותנים ניקוד למשרתי מילואים. זה לא אומר שהם נותנים העדפה מוחלטת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מה הניקוד שאיש מילואים מקבל מתוך הטבלה? 

 << דובר >> רעות קרן: << דובר >>   

כל מוסד מחליט לעצמו את הקריטריונים לקבלה למעונות שלו. יש להם יד חופשית בדבר. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

למה יש יד חופשית? למה אין קריטריונים למעונות הסטודנטים? 

 << דובר >> רעות קרן: << דובר >>   

המוסדות להשכלה גבוהה מנוהלים עצמאית, לפי חוק, והם רשאים לבחור את הקריטריונים שלהם. גם לכל מוסד יש מאפיינים אחרים ואוכלוסייה אחרת שמגיעה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חלק מהמעונות הם פרטיים, שזה גם סיפור בפני עצמו. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

שיקול הדעת לגבי המקום. 

 << דובר >> עמרי גולן: << דובר >>   

אני אחדד את הנקודה הזאת: הקמת מעונות סטודנטים על-ידי מוסדות להשכלה גבוהה וההפעלה שלהם נמצאות במסגרת העצמאות המנהלית והאחריות שלהם כמו כל הפעלה של כל מבנה אחר במוסד להשכלה גבוהה. חלק מהמעונות מופעלים גם בשיטת B.O.T  - קבלן חיצוני. אז לנו אין קריטריונים לניהול. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל בסוף מדינת ישראל מסבסדת את המוסדות האלה במיליארדים, ומותר למדינת ישראל לבוא ולהגיד שיש צורך לאומי, יש פה מילואימניקים שאנחנו מעוניינים לתעדף – וזה בסדר גמור גם במסגרת הניהול העצמאי. 

 << דובר >> רעות קרן: << דובר >>   

כמובן, כשות"ת משתתפת בבינוי המעונות במוסדות להשכלה גבוהה אנחנו מבצעים את זה באמצעות קולות קוראים שוויוניים על-ידי קריטריונים. יש קריטריונים בקולות הקוראים האלה. היום אחד מהקריטריונים הוא מוסד שנותן עדיפות לאוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך או מרחק. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל כשאני מסתכל על אוניברסיטה – זה אורגן כללי. אני לא מסתכל על מעונות הסטודנטים בלבד. באופן כללי מדינת ישראל מממנת את המוסדות להשכלה גבוהה ומותר לה גם להגיד מה היא חושבת שהוא צורך לאומי בקשר למעונות הסטודנטים, והיא מבקשת מהמוסדות להשתתף בצורך הזה. אני לא רואה בזה בעיה. זה בלי קשר כמה היא מממנת את מעונות הסטודנטים על-ידה ספציפית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

דבורה, יש נתונים של המוסדות מה התקציב של הזכאות למעונות? כי זה יכול ללכת למעונות כמו שזה יכול היה ללכת לעזרה לשכר דירה. מה הסכום הכולל? 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני כאן בשם תשע אוניברסיטאות ששבע הן באירוע של המעונות: מכון ויצמן שמתאפיין בהיותו מכון מאוד קטן עם פתרונות טובים מאוד למי שלומד שם, והאוניברסיטה הפתוחה שמפוזרת בכל הארץ והם לא מעניקים שירותי מעונות, אין להם צורך, והלימוד מקוון מרחוק. אז אנחנו מדברים על שבעת המוסדות האחרים. 

שאלתם מה הקריטריונים. יש קריטריונים של אגודה "ראויים לקידום" שמטפלת באנשים שיש להם רקע סוציו-אקונומי קשה; נותנים הקלות לפריפריה – לאנשים שמגיעים מרחוק וצריכים מענה כי הם לא יכולים לחזור כל יום הביתה; אוכלוסייה חרדית; אוכלוסייה ערבית – מגוון מאוד גדול. אנשים עם מוגבלויות, מחלות וכולי. יש קריטריונים מאוד מסודרים. כל האוניברסיטאות מפרסמות, הדברים האלה מאוד גלויים, יש טפסים שממלאים ומגישים בקשות. השנה עוד לפני החקיקה והיוזמות – חבר הכנסת טייב יודע – ניהלנו כאן שעות של דיונים כמה האוניברסיטאות פנו ועשו המון דברים לסטודנטים עוד לפני חקיקות ולפני שהמדינה פנתה, כולל הפחתת שכר דירה במעונות, פריסה של חובות עבר ומענקים כדי לא לגבות מהם כסף בכלל. הדבר הזה מטופל ומכוסה על-ידי תרומות של יהודים. אגב, חבר הכנסת פסל, למען הפרוטוקול – אכן, מדינת ישראל מתקצבת, אך האוניברסיטאות כולן נשענות על תרומות ומממנות דברים מהסוג הזה ותרומות חיצוניות כי התקציב השוטף אינו מספיק. 

לענייננו, השנה ובתשפ"ה נוסף באוניברסיטאות קריטריון של שירות בסדיר, שירות קבע ושירות מילואים. כמובן, זה עוד קריטריון שנוסף לרשימת הקריטריונים של אדם שפונה ומבקש. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

את יודעת מה המשקל של הקריטריון הזה? 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני לא יודעת להגיד כי הדברים נעשים ברמת אוניברסיטה ובוועדות שיושבות על הדבר הזה. מה שאני יודעת להגיד זה שלמיטב ידיעתי, אין מילואימניק שביקש מעונות ולא קיבל. הוא אולי משלם סכום ממש מופחת או אולי אפילו לא משלם עליהם בכלל. האם יש בעיה? אולי בהמשך בשנה הבאה יהיו יותר כי מספר הבקשות ילכו ויגדלו, אבל כרגע הדברים האלה מטופלים. מבחינת האוניברסיטאות זאת לא בעיה שאנחנו מתמודדים איתה. אנחנו אולי נתמודד איתה בעתיד ואז יהיה צריך, אבל הוראת שעה טוב שתהיה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני אשמח להעביר לך פניות. בתל-אביב פנו אליי שני סטודנטים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני מוכנה לטפל בכל פנייה שתרצו. אני אקח ממך. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כדי שלא נדבר באוויר אני אשמח לקבל נתונים של מיפוי מספר מיטות, לפי מספר האוניברסיטאות. כלומר כמה מתוך הזכאויות שמחלקים הם אנשי מילואים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני אבקש קצת זמן לזה מהסיבה הפשוטה - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני לא מבקש ממך לשלוף את זה מהשרוול. אבל אם אנחנו רוצים להתקדם בחקיקה ולקבוע אחוזים מסוימים אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו מדברים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אנחנו מדברים על כך שכמו שיש הטבה עד 10% למילואימניקים בקבלה וכל הדברים האחרים. דומני שמספר האצבע עד 10% יהיה נכון גם לעניין המעונות – זאת בגדול האוכלוסייה שצריך לתת לה את המענה. לגבי נתונים לתשפ"ה אני אצטרך כחודש מהיום ואולי קצת יותר מכיוון שבגלל ששנת הלימודים התארכה בגלל המלחמה גם זמני הרישום למעונות לשנה הבאה הוארכו. עדיין אין מפה מדויקת של כל מי שפנה ורוצה וצריך לקבל מעונות. אנחנו נצטרך לזה קצת זמן. שנת הלימודים הבאה תתחיל באוקטובר – יש לנו קצת זמן. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אני רוצה לשאול – למה הוראת שעה ולא לחוקק שיהיה קבוע? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אתה ביקשת. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אני לא ביקשתי הוראת שעה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה מה שמופיע בחוק. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בסדר, הוא שואל שאלה. עכשיו הוא רוצה - -
 
 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה מה שהוצע, אז אנחנו דנים במה שהוצע. אתה עכשיו מציע משהו אחר – אפשר לדון גם בזה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כבוד היושב-ראש, אתה יודע, אנחנו קודם כול מציעים אבל בתוך הוועדה - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בסדר, אז עכשיו הוא שאל שאלה אחרת. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה לא רלוונטי לעניין הרלוונטיות של השירות לצורך עדיפות במעונות. יש הבדל בין מישהו שבשגרה – והלוואי שנחזור אליה כמה שיותר מהר – משרת עשרה ימים וזה פחות משפיע על היכולות הכלכליות שלו, על ההיערכות שלו ועל השיקולים – זה לא קשור למרחק מהאוניברסיטה וגם לא למצב הכלכלי – לבין מישהו שעכשיו כמה חודשים עזב הכול, גם את העסק שלו וגם את הפניות שלו להתארגן לקראת שנת לימודים, והוא צריך את הדחיפה הזאת, וזה מאוד רלוונטי. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו לא מדברים על התקופה. זה, כמובן, פקטור שאפשר להכניס כמו שדיברנו אבל גם בעוד ארבע שנים יכול להיות שיהיה אדם שייקרא לחצי שנה מילואים. אנחנו באירוע שאנחנו לא יודעים לאן הוא הולך. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לכן זה נמצא כבר היום בשיקול הדעת של המוסדות, והם גם לוקחים את זה בחשבון. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני חייב להגיד לכם ששיקול דעת זה לא משהו שמספק אותי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז אפשר להכניס שבמצב חירום הוראת השעה תיכנס אוטומטית לתוקפה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כן, כן. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אתם יודעים שמדינת ישראל נמצאת במצב חירום שנים רבות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז אנחנו נגדיר. אנחנו מדברים על זמן מלחמה. ברוך השם, בעשרים השנים האחרונות לא היינו במצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

היושב-ראש, אני חייב להגיד לך משהו: אני כבר בא לפה מוכן במידה מסוימת לכל הטיעונים המשפטיים. חבר הכנסת ששון גואטה צודק במהות של הדברים שגם בלי שום טיעון ספציפי לעכשיו – כן, אנחנו רוצים שמילואימניקים יהיו שווים יותר. לא צריך להתבייש להגיד את זה. מי שנותן למדינה – ראוי שיהיה שווה יותר. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

גם החיילים. גם לחיילים לתת עדיפות. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו באים מצומצמים מראש כי אנחנו מבינים שיש כל מיני קשיים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני בא בראש פתוח. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אוקיי. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

איזה קשיים, מושיקו? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

התחלנו לדון בהצעת החוק שמונחת לפנינו שמטפלת - - -

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

למה? כי כמו שאת יודעת, על הצעת החוק הזאת היו כמה משרדים שדיברו באופן גלוי שזה מפלה אוכלוסיות אחרות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אז שיעשו מילואים ויתנדבו. אתה יודע מה, לא רק מילואים – מי שמתנדב לטובת הקהילה - -

 << קריאה >> קריאות: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

האמת היא שאני מ-7 באוקטובר מקדם רק הצעות חוק שקשורות למילואימניקים ולחיילים. אבל אני נקרע בין הצורך להביא תוצאות למילואימניקים לבין אמירת האמת על השולחן כמו שהיא - - 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

זאת האמת. מספיק עם הפוליטיקלי קורקט. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

- - אבל יכול להיות שזה יפגע בתוצאה. בסוף אני רוצה למילואימניקים גם תוצאות. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

מספיק עם הפוליטיקלי קורקט. הבנים שלי תמיד שירתו במילואים ותמיד היו מקופחים. תמיד היו מאחור באוניברסיטאות - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, תודה רבה. קיבלת זכות דיבור. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

- - אף פעם לא קיבלו מעונות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אבל היא צודקת. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה שהיא צודקת זה לא אומר שהיא יכולה להתפרץ. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

הם תמיד שירתו במילואים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, שפרה. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, אני לא רוצה להוציא אותך, באמת. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

שהמל"ג לא יצקצק לי פה במילים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, תודה רבה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני נכנסתי בדיוק במשפט האחרון של חבר הכנסת משה פסל. אני שמעתי את הקטע של הייעוץ המשפטי. לי נמחק חוק בגלל שהייעוץ המשפטי התערב בנושא של השוויוניות. היום קוראים לו "חוק זרע הנפטר". החוק שלי הוא בכלל "חוק ההמשכיות" שמיועד לחיילים ששילמו מחיר כבד ונהרגו, נרצחו או נטבחו, וההורים שלהם רצו לשאוב את זרעם כדי לתת להם המשכיות ולהחזיר אור. בגלל ש"צריך חוק שוויוני לכל האוכלוסיות" – גם למחבל. גם אימא של מחבל יכולה לשאוב את הזרע ולהמשיך. זאת לא הייתה כוונתי. כוונתי הייתה "חוק המשכיות". ולכן צודק חבר הכנסת שאומר: די. תפסיקו כבר עם השוויוניות הזאת. שוויוניות חלה על כל האזרחים, אבל כשיש אוכלוסייה מסוימת שלא מתגייסת לצבא היא לא יכולה לקבל את ההטבות האלה, עם כל הכבוד. זה אחד מהחובות המוסריות שלנו, הערכיות, האידיאולוגיות לשרת את העם הזה בדרך כזאת או אחרת. אני בעד שירות לאומי, אני בעד שירות אזרחי – רק תבואו ותוכיחו שזה מוסיף לחברה. אם אתם מוכיחים שזה מוסיף לחברה הישראלית – מצוין. יושבים בגיל 18 באוניברסיטאות ולא עושים שום דבר למען החברה, אלא רק למען עצמם – לא מגיעות להם הטבות. עם כל הכבוד.

 << דובר >> חנה גיאת: << דובר >>   

	מי שמדבר על שוויון צריך לזכור שהשוויון הוא גם בנטל. מי שלא מתגייס בגיל 18 – לא ראוי למעונות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שמך, בבקשה. 

 << דובר >> חנה גיאת: << דובר >>   

אני חנה גיאת ואני אימא לשני לוחמים ששירתו עד לפני חודשיים בעזה, ושניהם סטודנטים באוניברסיטה העברית. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

שלי עדיין משרתים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

הם במעונות? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חנה, בבקשה, זכות הדיבור לך. 

 << דובר >> חנה גיאת: << דובר >>   

	אני מארגון אימהות ללוחמים. הצטרפנו לבקשה להצעת החוק. לא חשבתי לדבר כשנכנסתי לדיון הזה אבל הייתי המומה לגלות שיש מי שחושב שזה עניין פרקטי – לפתור בעיה נקודתית שנוצרה עכשיו כי החבר'ה היו במילואים. לא. יש פה אמירה ערכית: למילואימניקים שלנו, למי שמשרת, מגיע יותר. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

- - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, גם לה את מפריעה? 

 << דובר >> חנה גיאת: << דובר >>   

לא רק במלחמה, לא רק היום, לא רק שמשרתים חמישה, שישה ושבעה חודשים בשנה. יש אמירה ערכית שאומרת שמי שתורם למדינה המדינה דואגת לו. יש כל כך מעט משרתי מילואים. גם המשרתים בסדיר הם מעטים. גם מקרב המשרתים גם בסדיר וגם במילואים יש לתעדף לוחמים שבכל זאת עושים עבודה הרבה יותר רצינית מאשר כאלה שבמהלך השירות הסדיר כבר מצליחים לעשות תואר כי הם חוזרים כל יום הביתה. זאת אמירה ערכית, זאת לא אמירה פרקטית. תודה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

ולא הגענו לאוניברסיטאות שלא מקלים עליהם, אלא בדיוק להפך – אין שום הקלה. ישבנו פה והחלטנו שצריך להקל עליהם, ושכל אוניברסיטה תגיד במה היא מקלה עליהם. אני נתקלת יום-יום בסטודנטים שאומרים לי, אני מקבל מועד ג' – אני יכול לקבל מועד ג' גם בהזדמנות אחרת אם אני מוכיח שעברתי ניתוח או קרה לי משהו. זאת ההטבה שנותנים להם? בשום פנים ואופן לא הייתי קוראת לזה "הטבות". 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ור"מ נמצאים איתנו בזום, ואפשר להעלות אותם. איידן נפתלי או שרון סלע, בבקשה. שרון סלע, בבקשה. 

 << דובר >> שרון סלע: << דובר >>   

אין לי מה להוסיף, תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

דעתכם – מה זה אין לכם מה להוסיף? מה קורה אצלכם? מספר הזכאויות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה מהמכללות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מהמכללות, כן. 

	טוב, אז בור"מ אני מבין שכל הזכאויות יעברו לחיילים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

בדיוק. 

 << דובר >> שרון סלע: << דובר >>   

אני מהמרכז האקדמי רופין. לנו אין מספיק מיטות. זאת אומרת יש לנו מעט מיטות ביחס לביקוש. יש לנו לא מעט מילואימניקים שישנים כבר היום - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אפשר לקבל נתונים מדויקים? 

 << דובר >> שרון סלע: << דובר >>   

כן. יש לנו 294 מיטות וכ-15% מילואימניקים. אני רק אדגיש שהשנה הוועד המנהל אצלנו החליט לתת למילואימניקים חדר במעונות ללא גבייה. אנחנו לא גובים מהם כסף גם מכיוון שרובם לא היו תקופה ארוכה וגם מכיוון שהם נתקלים בהרבה מאוד קשיים אחרים שקשורים ללימודים. לכן שמרנו להם חדרים. יש להם פינה חמה אצלנו אבל לא גבינו מהם השנה כסף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כמה בקשות של אנשי מילואים הגיעו, וכמה קיבלו בפועל? 

 << דובר >> שרון סלע: << דובר >>   

בתחילת השנה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן. 

 << דובר >> שרון סלע: << דובר >>   

אני לא יודעת להגיד את הנתונים המדויקים בפתיחת השנה כי זה היה לפני המלחמה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז להמשך הדיון אני מבקש גם מור"מ וגם מור"ה להעביר לנו נתונים כדי שנדע על מה אנחנו מדברים – מה היקף הבקשות ומה קורה בפועל. 

 << דובר >> שרון סלע: << דובר >>   

חשוב שתבינו שהתקציב עצמו נלקח כרגע ממקורות שלנו שמכסות את ההוצאות. זה לא נשמע לי סביר שחייל שהוא מילואימניק ויש לו חדר במעונות צריך לשלם על זה כסף. זה נשמע לנו לא הגיוני. הוא חתום על הסכם לשנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אוקיי. לפני שאני עובר לור"ה – מה דעתכם על הבקשה של היועצת המשפטית להוסיף לזה גם את המפונים? 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אין לנו התנגדות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני יודע שאין לך התנגדות. אני רוצה לשמוע - - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בהצעת החוק מה שחשוב לנו זה המילואימניקים אבל אנחנו מבינים את הצורך, ובשמחה רבה אפשר להכניס גם אותם. זה נראה לי הגיוני שמי שפונה מביתו ואין לו פתרון דיור יהיה בתעדוף הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני לוקח הכול בחישוב. אני שמעתי גם את הבקשה שלך ושל חבר הכנסת ששון גואטה להפוך את זה להוראת קבע - - 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מעולה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

- - ויכול להיות שבהוראת שעה להכניס את המילואים. אנחנו דנים בזה עכשיו ונראה מה הקשיים ומה הפתרונות. 

עדי, בבקשה. 

 << דובר >> עדי שושן: << דובר >>   

אני עדי, אני יושבת-ראש ארגון שנקרא "סטודנטים בחזית". אנחנו מאגדים כמה אלפי סטודנטים משרתי מילואים. אני אישית משרתת כלוחמת הגנה אווירית, ומאמצע אוקטובר אני מגויסת. אני רוצה להגיד תודה לחבר הכנסת פסל ולכל חברי הוועדה על הנכונות לקדם את רווחת משרתי המילואים באקדמיה. 

אני אפתח בשתי מילים על ההקשר המרגש של היום הזה. היום אנחנו מציינים את יום שחרור ירושלים. לפני 57 שנים הגיעו לכאן לוחמינו – דתיים לצד חילונים, חיילים במודל צבא העם, ובדמעות התרגשו יחד מהקריאה: "הר הבית בידינו". מאז המודל הזה מתפרק ואיתו העתיד המשותף של החברה הישראלית הולך ומתפורר. צריך להגיד – המשכן הזה כשל במשך עשרות שנים בהשגת השוויון בנטל. ההפך הוא הנכון – אי השוויון בנטל רק גדל ומעמיק והמחיר שלו נהיה כבד יותר ויותר. בזמן שיש אימהות שישנות טוב בלילה אחרות לא ישנות בכלל. אנחנו חווינו את המחיר הזה גם כסטודנטים וסטודנטיות בשירות מילואים. רבים מאיתנו מגויסים כבר חודשים רבים, ובניסיון לנהל שגרת חיים לצד המלחמה חווינו גם פגיעה אקדמית ניכרת וגם חלקנו חוו פגיעה כלכלית בצדה. לפנינו מסתמנת מערכה ארוכה ולא פשוטה שנצטרך להתמודד איתה. 

אסור לנו לוותר על הדרישה לשוויון בנטל אבל אנחנו מבינים שגיוס אוכלוסיות שונות לצה"ל זה תהליך רגיש ומורכב והשינוי לא יקרה מחר ולא מחרתיים. לכן כרגע בתוך המציאות הלא שוויונית הזאת המדינה נדרשת לחבק את אלה שכן משרתים. שמעתי כאן את הדיון, ואני לא חושבת שיש כאן סתירה של ערך השוויון. כל סטודנט שנה א' למשפטים מכיר את המונח "שוני רלוונטי". וכאן יש שוני רלוונטי של מי שנותן יותר ונפגע יותר – מגיע לו לקבל יותר מהמדינה. זה צריך לבוא לידי ביטוי גם באמצעים לדיור בר-השגה, גם בהטבות בארנונה ובשורה של צעדים. גם החוק המוצע – לתת עדיפות במעונות לסטודנטים משרתים. זה צעד חשוב אל עבר הגישה הזאת. 

בהיבט הפרקטי צריך להגדיר בצורה ברורה את אופן מתן העדיפות ולייצר מנגנון של פיקוח ואכיפה כדי לוודא שהדברים מתבצעים בשטח. גם כאן כמו בנושא הזכויות הלימודיות יש פער באופן התיווך של הזכויות האלה לסטודנטים. הרבה סטודנטים לא מכירים את הזכות שלהם כמשרתי מילואים כדי לקבל איזושהי העדפה, גם כשהיא קיימת היום. אנחנו צריכים לייצר כתובת אחת שהסטודנטים יכולים לפנות אליה גם אם יש פער במימוש של זה. תודה לכם על הצעד החשוב הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה רבה, עדי. נמצאים איתנו בזום ממשרד הביטחון, בבקשה. עד שיעלו בזום – משרד החינוך, בבקשה, ערן. משרד המשפטים, בבקשה. 

 << דובר >> הדיל יונס: << דובר >>   

בוקר טוב. אני אמסגר קצת את הדיון: ועדת שרים לחקיקה תמכה בהצעת החוק כפוף להסכמה עם משרד החינוך, הביטחון והמשפטים. העמדה של משרד המשפטים שהוצגה בוועדת השרים לחקיקה היא שאין מניעה לקדם את הצעת החוק משום שמדובר בהוראת שעה לתכלית טובה שלוקחת בחשבון גם את אופי השירות ואת האוכלוסיות הרלוונטיות. לכן חשבנו שאין מניעה לקדם את ההצעה בהוראת שעה. 

אנחנו מדברים על משאב מוגבל מאוד, ולכן כל פריצה של ההסדר שהוצע טומנת בחובה גם פגיעה באוכלוסיות אחרות. אוכלוסיות אחרות שלא משרתות לאו דווקא לא משרתות מהטעם של הלאום, אלא יש אנשים עם מוגבלות שהם פחות משרתים בגלל המוגבלות שלהם; נשים דתיות פחות משרתות ונשים בכלל פחות משרתות - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

הן עושות שירות לאומי. ונשים חרדיות לא הולכות לאקדמיה הזאת שאת מתכוונת אליה. יש להם מכונים משלהם ואין להם צורך במעונות. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

לחבר'ה עם מוגבלויות יש העדפות בתנאים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אני יודעת לאיזה אוכלוסיות היא מתכוונת. 

 << דובר >> הדיל יונס: << דובר >>   

ברשותכם, תרשו לי להשלים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בואו ניתן למשרד המשפטים להביע את דעתם. אין בעיה, אנחנו לא חייבים להסכים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

נשמח לקבל נתונים. שייתנו נתונים – הם לא נותנים נתונים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חברים, אני רוצה לשמוע את העמדה של משרד המשפטים. 

 << דובר >> הדיל יונס: << דובר >>   

בזה שגם נותנים העדפה לקבוצה מסוימת וגם מרחיבים את ההעדפה הזאת לקבוצות אחרות כמו המפונים – הכול טוב. אבל צריך לזכור שיש פגיעה באוכלוסיות. למשל, אדם עם מוגבלות, היכולת שלו למצוא דיור בקהילה הוא יותר מורכב מאשר מי ששירת במילואים שאין לו מוגבלות וגם אין לו קושי סוציו-אקונומי למצוא דיור באופן מהיר. צריך לקחת את זה בחשבון. כשאנחנו פורצים את הקריטריונים האלה לגבי אוכלוסיות נזקקות צריך לחשוב על פתרונות אחרים כשמתחרים על משאב מוגבל כל כך. יש פתרונות אחרים, כמו למשל שאם אנחנו מרחיבים את הקבוצה שזכאית להעדפה אז יהיה מתן סיוע בשכר דירה. במקום לכרסם במשאב המוגבל שיכול להיות שנכון יותר שהוא יהיה עבור אנשים שבאים מרקע סוציו-אקונומי קשה או אדם עם מוגבלות שהרבה יותר קל להציע לו מעון מונגש מאשר דירה בציבור – צריך לחשוב. אם אנחנו פורצים את העניין של הוראת השעה זה שיח אחר, וכנראה גם אנחנו נבוא עם עמדה אחרת. הטעם שבגללו אמרנו שאין התנגדות הוא מכיוון שמדובר בהוראת שעה. אם זה משתנה אז אנחנו - - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מה שמך? 

 << דובר >> הדיל יונס: << דובר >>   

הדיל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

רק רגע, חבר הכנסת פסל. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אבל כשהיא מדברת על מתן העדפה בשכר דירה, משרד האוצר מכיר במה שאת אומרת? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, הוא לא מכיר כרגע. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אז אמרת את זה כדי שהרעיון ימות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

היא אמרה את זה על רקע השינוי שעלה פה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

ברגע שאתה רוצה להגיד משהו אז אתה אומר שאתה מעלה - - -

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

- - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

ברור שמשרד האוצר יתנגד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מבקש ממשרד המשפטים לקראת הדיון הבא להביא עמדה אם נלך לכיוון של הוראת קבע. מה תהיה העמדה של המשרד בנושא? 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

היא אמרה "אנשים עם מוגבלויות" – אין לאנשים עם מוגבלויות העדפה במעונות סטודנטים? זה מה שהבנתי בדיון עכשיו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

ברור שיש להם העדפה. זה משהו שקיים כבר שנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל אם אני נותן העדפה למשרתי מילואים זה יבוא גם על חשבונם. בסדר, שמענו. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אני לא בא לקחת להם 100%; אנחנו מדברים פה על אחוז מסוים שאנחנו נותנים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

למה דווקא פריצת הוראת השעה היא זו שעושה הבדל? הרי אנחנו לא מדברים פה על הפקעה של כל מעונות הסטודנטים למילואימניקים. אנחנו מדברים על תעדוף מסוים. לכן האם זה בהוראת שעה או משהו קבוע? במיוחד שאנחנו לא רואים את המלחמה מסתיימת בקרוב, ואנחנו לא רואים את שירותי המילואים מסתיימים. לכולנו ברור שמשרתי המילואים יישאו בנטל עוד הרבה זמן. 

 << דובר >> הדיל יונס: << דובר >>   

כי צריכה להיות הצדקה לפגיעה. ההצדקה הייתה נסיבות התקופה האחרונה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל מדינת ישראל עברה עכשיו לתקופה אחרת. היא עברה לתקופה שמילואימניקים שנושאים בנטל – לצערי הרב, מעט מידי אנשים – נושאים בהרבה נטל, וזה לא הולך להשתנות בטווח הנראה לעין. 

 << דובר >> הדיל יונס: << דובר >>   

ההצדקה הזאת תמשיך להתקיים כמו אם למשל, ההצדקה של מי שמפונה. צריך להוכיח שמי שהתפנה מהיישוב שלו למקום אחר יש לו יותר קושי - - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אם לא יהיו משרתי מילואים מעל הימים שנקבע פה – בסדר גמור, שלא ייתנו להם תעדוף. אפשר לקבוע את זה במספר ימי המילואים עצמם. אבל אם ימשיכו להיות אנשים שמשרתים 180 יום במילואים יהיו חייבים להמשיך את ההטבה הזאת. זה לא חייב להיות בזמן של הוראת שעה, אלא אפשר לקבוע פקטור של מספר ימי המילואים, ושם לתעדף. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

משה, כדי לנסות לעקוף את הקושי המשפטי שמוצג על-ידי משרד המשפטים אני רוצה שלקראת הדיון הבא משרד האוצר יבוא עם עלות תקציבית במקרה שאנחנו הופכים את זה להוראת קבע. אנחנו לא רוצים שזה יבוא מהמשאב הקיים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

סיוע בשכר דירה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן, אפשר סיוע בשכר דירה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

מצד אחד מספר המקומות במעונות זה משאב מוגבל אבל בשונה ממקומות באקדמיה שזה משאב מוגבל שאפשר לפרוץ אותו רק אם - - - מספר המקומות באקדמיה, פה זה בסופו של דבר פתרון מגורים ואפשר לתת אותו גם בדרך של סיוע בשכר דירה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

ודאי, בשמחה. רק שנינו מכירים את המציאות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו יודעים איפה אנחנו חיים. איזה סיכוי יש לזה? 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הגיע הזמן שיבנו יותר מעונות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אבל עם הוצאות כל כך גבוהות כרגע - - 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

חבר הכנסת ששון גואטה, אני רוצה להתקדם בהצעת החוק. אני רוצה שלקראת הדיון הבא משרד האוצר יביא לי עלות תקציבית אם נחליט שזה יבוא מהם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אתה צריך לדעת מה הביקוש ומה ההיצע ומה החוסר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז נקבל גם ממל"ג וגם מור"ה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

מבחינתם חוק הגיוס יתעסק רק בנושא של חרדים. זהו. 

 << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >>   

אם אנחנו מדברים על שוויון בנטל אז שכולם יתרמו לחברה וכולם יקבלו עדיפות. מה הבעיה? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

יש פה דברים שצריך להחליט לגביהם גם מבחינת מינימום ימים. בהסדר שנקבע בחוק זכויות הסטודנט דיברנו על 30 ימים מינימום בהקשר של שירות מילואים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מציע שנעשה את התיאום הזה עם הקמל"ר. משרד הביטחון נמצאים איתנו בזום? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני מעלה את זה כנקודה להחלטה של הוועדה. הוועדה צריכה להחליט. אפשר לשמוע, כמובן את קמל"ר. גם לגבי מפונים יש הצעות חוק שהתייחסו אליהם; יש פינוי לפי החלטת ממשלה; יש מי שפנה ביוזמתו. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

היושב-ראש, יש לי אליך בקשה אישית: דיונים ונתונים זה הכול בסדר. אבל הייתי מאוד רוצה שנתאמץ. בסוף אנחנו יושבים פה בנחת, יש מזגן, סודה – זה רק בגלל שיש מי שכרגע נלחם עבורנו. לכן אני מבקש ממך שנעשה מאמץ להביא את הבשורה הזאת במושב הזה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תאמין לי, לא השתתפת פה מספיק בוועדות. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

זה אפשרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו אוכלים הצעות חוק לארוחת בוקר. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

תקשיב, זה אפשרי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תמי מסכנה עובדת מאוד קשה. אילה, בבקשה. 

 << דובר >> אילה בן חמו: << דובר >>   

שלום, אני רק אשלים התייחסות שלנו. אנחנו, כמובן, לא מתנגדים להצעה. כמו שאני מסתכלת על זה זה משלים את העבודה שנעשתה בחוק סיוע לסטודנטים במילואים. לכן גם מבחינת ההיבט של המספר שדיברנו עליו זה נכון לחבר את זה למספר שהגיעו להסכמות עליו עם המל"ג וקמל"ר. אמנם זה בנושא אחר אבל, מן הסתם, הגרף שעשינו שם של 30, 60 ו-90 ימים רלוונטי גם לפה, מן הסתם. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל בהסכמות שלכם עם המל"ג הכנסתם עדיפות למעונות סטודנטים? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, הכנסנו שם כניסה לאקדמיה. אבל היה אחוז שנקבע על-ידי הקמל"ר. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אגב, אם תגיעו להסכמה הצעת החוק מתייתרת. אם המל"ג יגיד שהם משריינים 20% מכל המעונות למילואימניקים – הכול טוב, אפשר לסגור את הדיון. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בינתיים אני מציע שניצמד למה ששמנו בחוק המילואים הקודם בנושא הכניסה לאקדמיה בהתאם למספרים האלה שהיו מתואמים עם קמל"ר. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לגבי תקופת המילואים? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן, לגבי תקופת השירות. 

 << דובר >> אילה בן חמו: << דובר >>   

אני אוסיף רק שהנוסח שיקודם שנהיה בקשר אליו, יהיה בו התייחסות לנושא של אנשים שנפצעים ולא הגיעו לשירות של 30 יום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

התייחסנו לזה גם בהצעת החוק הקודמת, וגם פה נתייחס לזה. זאת נקודה חשובה. 

 << דובר >> אילה בן חמו: << דובר >>   

בדיוק. רק חשוב להדגיש את הנקודה הזאת. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

כן, נכון מאוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

תודה, אילה. תמי, בבקשה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

מבחינת הנוסח כמו שנאמר פה על-ידי עמרי מהמל"ג זה מופיע כרגע כחוק בפני עצמו, וההצעה היא להכניס את זה לחוק זכויות הסטודנט כהוראת שעה שנמצאת שם. הכנו טיוטה של נוסח שאני יכולה להציע אותו, וזה יעזור לנו להתקדם. להוסיף בחוק זכויות הסטודנט ליד סעיף 19א שמדבר על התאמות למילואימניקים: "על אף האמור בהוראות לפי סעיף 19א" – כי שם אין חובה, אלא רק שיקול דעת – "לעניין דיור במעונות לשנות הלימודים התשפ"ה והתשפ"ו מוסד יכיר" – כלומר לא בשיקול דעת, אלא חובה – "בשירות סדיר או בשירות מילואים של מעל 30 ימים"; ופה נוסיף: "או בהיות הסטודנט מפונה", ונצטרך להגדיר מה זה "מפונה" – מיישובים לפי החלטת ממשלה או שפונה מיוזמתו – "בתקופה הקובעת" – ופה נגדיר את התקופה הקובעת כמו שהגדרנו אותה אז – "כפעילות המזכה בנקודות זכות לצורך קביעת זכאותו לקבלת מעונות. 

פה אנחנו מציעים בהמשך להערה שעלתה לגבי השיקולים כמו שנמצא היום בכללי זכויות הסטודנט: "והכול מבלי לגרוע מחובתו לשקול את מכלול השיקולים הנוגעים לעניין" – שיש שם גם מרחק מגורים, מצב סוציו-אקונומי, ולכלול את זה בתוך הקריטריונים. אבל בכל מקרה להכיר בשירות בסדיר או במילואים ובלבד שזה מעל 30 ימים. 

מוצע גם לצד קביעת התקופה הקובעת לאפשר באותה מתכונת לשר החינוך באישור הוועדה להאריך בחצי שנה את התקופה הקובעת אם פעולות הלחימה נמשכות – כפי שנעשה בהרבה הצעות חוק בהקשר הזה. נוסיף פה הגדרות ל"תקופה הקובעת", ל"פעולות הצבאיות", ל"שירות סדיר", ל"שירות מילואים". 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני גם מציע שתכינו איזשהו סעיף חליפי אם אכן נחליט לעשות את זה הוראת שעה כך שמשרדי הממשלה גם יוכלו לתת את ההתייחסות שלהם לסעיף הזה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, כרגע להכיר כשלא ברור מה קורה בהכרה הזאת זה ערטילאי מידי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

למה? "תינתן עדיפות". אתה רוצה שנקבע מספר? 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

ודאי. מה העדיפות? להגיד: "הוא יכלול", "במכלול השיקולים, "ואולי" - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לא - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני אגיד לך מה עשינו בעניין הכניסה לאקדמיה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני רוצה לשריין למילואימניקים - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מה שעשינו בכניסה לאקדמיה – אם יש 10 נקודות למי שהוא במצב סוציו-אקונומי נמוך ויש לו עוד 10 נקודות על כך שהוא מוגבל, מי שמגיע עם שירות מילואים משמעותי כפי שייקבע על-ידינו בחוק, הוא יקבל 20 נקודות נוספות. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל אז אתה צריך להיכנס לשיטת הניקוד של מעונות הסטודנטים. אני אומר את האמת, אני לא חושב שמקומנו להתחיל להתערב בניקוד של מעונות הסטודנטים. אותי מעניין שיהיה שריון למילואימניקים. אם לא יהיה שימוש בזה – ודאי, יעברו לכלל המועמדים, אבל הם יהיו משוריינים למילואימניקים. להגיד בהצעת החוק שהם חייבים לשקול ולשקלל בפרקטיקה לא נקבל את התוצאה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

הם צריכים לקחת בחשבון. אם בסוף בגלל ששריינת מישהו שגר 20 דקות משם ואין לו בעיה אמיתית, אבל הוא שירת במילואים ורוצים לתת לו הטבות והוא ייכנס במקום מישהו שבסוף לא ילמד כי הוא גר שלוש שעות משם והוא לא ייסע - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל אני מדבר על אחוז מסוים. זה לא בכל הדירות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כן. בדירות מסוימות גם אם מילואימניק גר קרוב יותר. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אני חושבת שחשוב להשאיר את שיקול הדעת כי אנחנו לא יודעים - - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אבל אני נותן את שיקול הדעת בכל שאר האחוזים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

גם אם מראים לך שבפועל הם עושים את זה ולא משאירים אנשים מילואימניקים שביקשו בלי מעונות אז למה צריך להיכנס לזה? 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

כי הצעת החוק הזאת נולדה כי פנו אלינו סטודנטים מילואימניקים. לא סתם קמנו בבוקר עם זה. פנו אלינו סטודנטים שלא התחשבו בהם. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

אבל יש פה שינוי משמעותי כי אתה מחייב אותם להתחשב. אתה רק משאיר להם בכל זאת את שיקול הדעת בתוך התמהיל של הקריטריונים כי אתה לא יודע מה המרחק הגאוגרפי.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אבל בתוך עמנו אנחנו חיים. את יודעת מה קורה בתוך האוניברסיטאות. את יודעת שזה לא בדיוק ככה. את יודעת שיש שם פרוגרס, את יודעת שצריך ממש להגיד להם. הרי הם כל הזמן מתעטפים סביב חופש הביטוי וכל מיני מושגים ערטילאיים, ובסופו של דבר יושבים שם מרצים נגד מדינת ישראל, נגד צבא ההגנה לישראל, ואף אחד לא עושה איתם כלום. למה? כי זה לא כתוב בחוק. לי יש חוסר אמון מוחלט באוניברסיטאות. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

היושב-ראש, ממה שהצלחתי להבין מדבריה של חנה שיש לה שני בנים לוחמים, הם ראו את הטפסים של מעונות הסטודנטים והחליטו לוותר. זאת אומרת זה קצת חלש מידי להגיד שהם ישקלו את זה במכלול השיקולים. צריך ללכת פה עוד צעד ולהגיד שאחוז מסוים יהיה משוריין לטובת המילואימניקים. ושוב, זה לא בכל האחוזים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

איך אנחנו קובעים את האחוז? 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בוא נדבר על זה. אני לא חושב שכל הצדק אצלנו, אבל בוא נראה את הנתונים. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כל הצדק אצלנו. אל תתבלבל. כל הצדק אצלנו. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אני אומר שאנחנו פתוחים לשמוע רעיונות כמה אחוזים, איך - - 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אה, נשמע רעיונות. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

- - אבל להגיד משהו ערטילאי כזה "יהיה בשקלול השיקולים" זה כמו לעשות כלום. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

אני לא חושבת שצריכה להיות בעיה שמשרת מילואים יהיה על חשבון המקום של מישהו שלא עשה צבא. כן, על חשבון המקום שלו. ההוא לא ילמד כי הוא לא שירת בצבא מכל הסיבות שבעולם - -

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אם יש מילואימניק שגר קרוב יותר בחמישה קילומטר – כן, הוא צריך לקבל לפניו. אתה מבין מה אני אומר? 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

גם ב-50 קילומטר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, לא צריך להתפרץ. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

יש אנשים שגם לא במלחמה שירתו הרבה מאוד במילואים. הבן שלי הקצין וכמוהו עוד הרבה קצינים אחרים שירתו 100 ימי מילואים בשנה גם כשלא הייתה מלחמה. הוא תמיד היה בכל מוסד ציבורי  בתעדוף אחרון לפי הקריטריונים. הוא במקרה למד באוניברסיטת תל-אביב. זה לא ייתכן. 

לכן אנחנו לא מדברים רק על מצב החירום שאנחנו נמצאים בו עכשיו, אלא גם במצב של שגרה. יש כאן אנשים שעליהם המדינה עומדת, שהם מסכנים את חייהם, שהם נותנים מעל ומעבר ומגיע להם יותר – כן, על חשבון אחרים. שלא ילמדו. אני לא מתביישת להגיד את זה. אם איזה בן מיעוטים בטייבה לא ילמד בגלל שמילואימניק יקבל את המקום שלו – ואלה, אני חיה עם זה טוב מאוד. לא מתביישת להגיד את זה. תפסיקו כבר עם הפוליטיקלי קורקט הזה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אל תדאגי, יש לו הטבות נוספות – תאמיני לי. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

גם אם המל"ג יצקצק לי במילים: "בשם השוויון" או בשם אני לא יודעת מה – בסדר – אין שוויון בנטל אז אין שוויון בזכויות, ולא צריכים להגיד את זה, ולא צריכים להתנצל על זה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

נראה לך? 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

הגיע הזמן לעשות תיקון אמיתי.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אל תדאגי, את מיד תככבי בכל הערוצים, שאת נגד. את מבינה? 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

אני יודעת להתמודד עם זה, ברוך השם. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אין אצלנו "בעד" אותם חיילים. הבן שלי שירת 96 ימים. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

הבן שלי 136 ימים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

הוא עצמאי והחברה שלו כמעט התפרקה. את חושבת שלמישהו אכפת? 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

לא. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לא, לאף אחד לא אכפת. ועוד אומרים לו שביולי הוא חוזר שוב. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

כן, כולנו - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

ויש לי עוד בן שמשרת עכשיו. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לתפארת מדינת ישראל. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

ועוד בן שמשרת עכשיו. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

יושבים פה ושומרים לי פה על זכויות של כל מיני בני מיעוטים שלא משרתים - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לא מעניין אותם. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

- - ורק עובדים נגד המדינה באוניברסיטאות שמאפשרות הפגנות נגד המדינה וממשיכות לקבל מימון? די, מספיק כבר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הנקודה הובהרה. חזרת על הדברים כמה פעמים. הבנו. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

אפשר גם לסגור את המדינה וללכת למדינות אחרות - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

מי שרוצה לעזוב את המדינה יכול לעזוב. אנחנו לא עוזבים. 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

אנחנו לא רוצים, אבל - - - נגמר. אתה יודע כמה משרתי מילואים לומדים בחו"ל? יש להם שם מעונות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, תודה רבה. 

ור"ה, יש לכם התנגדות שנשריין אחוז מסוים בתוך המעונות? 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני לא יודעת להגיד כרגע אם יש התנגדות או לא. אנחנו צריכים לבדוק את זה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

זה פשוט לא ייאמן. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

כמו שאמרתי – אין מילואימניק, למיטב ידיעתנו, שביקש ולא קיבל - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אתם חושבים שצריך לתעדף? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נקבל את הנתונים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

רגע, שני משפטים ברצף, בבקשה. אין מילואימניק שביקש ולא קיבל, ואם יש אני אשמח לדעת. במקרה עכשיו צופים מתל-אביב בדיון ומבקשים את הפרטים כדי לבדוק את מה שאמרת, אם יש אחד כזה שנפל במקרה בין הכיסאות. 

אני רוצה שיהיה פה ברור – מעבר לכך שהשמיכה צרה זה לא רק כמו שמנסים להציג פה שזה כביכול האוכלוסייה הערבית שלא משרתת; אנחנו מדברים על דרוזים שמשרתים וצריכים מעונות - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל אם הם משרתים אין שום בעיה. אנחנו בדיוק מדברים על זה. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אנחנו לא - - - מי שמשרת – משרת. זה לא משנה מיהו ומאיפה הוא בא. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אם כולם יקבלו תעדוף זה אומר שאף אחד לא מקבל. אני מקווה שאתם מבינים את זה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו לא מדברים על כולם, אנחנו מדברים על משרתי מילואים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

- - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

כרגע יש תעדוף למגזר מאוד מסוים שלא משרת בצה"ל. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

שפרה, לא, תודה. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

בואו עכשיו לעשות סיור במעונות. יש אנשים עם מוגבלויות, יש אנשים עם מחלות, לא עלינו, שיש להם בעיה של ניידות והם נזקקים למעונות קרוב למוסד הלימוד שלהם - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אבל זה קיים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

- - יש אוכלוסייה של פריפריה. ולא בהכרח כולם משרתים וצריכים לקבל את התעדוף.

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

- - -

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

זה יהיה על חשבונם.

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

דבורה, זה לא יהיה על חשבונם. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

הטענות האלה אחת אחרי השנייה נשמעות כמו תירוצים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ור"מ וור"ה, אני מבקש שתביאו נתונים לדיון הבא. אני רוצה לדעת מה הנתונים בשטח: כמה בקשות היו, כמה מתוכן אנשי המילואים קיבלו, כמה מיטות יש, כמה חוסר יש. אנחנו מדברים באוויר. יכול להיות שהכול פיקס ויש כמה שנפלו בין הכיסאות, ויכול להיות שלא. ואם לא אנחנו נתקן את זה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לפעמים גם צריך להקשיב לרחשי הלב. אני בטוחה שברחשי הלב שלך את רוצה לתת את ההעדפה. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אנחנו אמרנו שאנחנו לא מתנגדים להצעת החוק. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לא לזה התכוונתי. אני אומרת שלפעמים אנחנו אפילו חוששים. שפרה אומרת את זה בקול רם; אנחנו חוששים שמא אנחנו יוצרים חוסר שוויוניות. אבל בלי כוונה אנחנו אכן יוצרים חוסר שוויוניות, כי זה לא הגיוני שבחור שמשרת כל כך הרבה זמן ונותן מעצמו חוזר בחזרה לחייו האזרחיים, ואין לו הטבות. אני בודקת עם הרבה סטודנטים ומקבלת עשרות תלונות של סטודנטים שאין להם שום הטבה בשום דבר. כאילו הם היו באותו זמן במילואים – התקופה של המילואים נמחקה. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

זה לא מדויק. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

התקופה של המילואים נמחקה לראשי האוניברסיטאות. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

עברה פה בוועדה הצעת חוק - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אז אני אומרת לך שיש מרצים שאומרים להם במילים הללו: זה לא מעניין אותי שהיית במילואים, תמלא את כל החובות. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני לוקחת על עצמי - - - באוניברסיטאות.

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אני אגיד לך מה קורה: סטודנט פנה אליי ופניתי לאוניברסיטה. למחרת אותו מרצה בא ואמר לו, זה שפנית לחברת כנסת – אני אעשה את זה אפילו יותר גרוע. שתביני – הם אפילו נענשים על כך שהם פונים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

הילה הררי - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

בבקשה, דוגמה – הילה הררי. את מכירה את הסיפור של הילה הררי? 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

הילה הררי זה מכללת לוינסקי. עם כל הכבוד אני לא נותנת תשובות - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

מה זה משנה? 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

גם באוניברסיטה העברית יש הרבה מאוד - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לוינסקי מוכר על-ידי משרד החינוך. זה מקום מכובד וצריך לקחת את זה לתשומת הלב. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

את יודעת שאני טיפלתי לא בפנייה אחת ולא בשתיים, ואני מעמידה את עצמי - - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אבל זה לא הגיוני שתהפכי להיות היועצת המשפטית של כל האוניברסיטאות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

צריכה להיות פה מדיניות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

הגיע הזמן שהאוניברסיטאות יידעו שאנחנו פה נגן על כל סטודנט באשר הוא. כל פגיעה כזאת או אחרת שתיעשה לסטודנט - -

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

משרתי מילואים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

משרתי מילואים – ועוד איך. אם הוא מגיע לאוניברסיטה ורואה הפגנות שפוגעות בו וקוראות לו בשמות גנאי – אנחנו לא ניתן לזה לקרות. גם אם נצטרך לעשות עשרות חוקים. זה הייעוד שלנו, לכן אנחנו נמצאים כאן – כדי להגן על כל הקדושים האלה. אני קוראת להם קדושים כי הם משלמים בחייהם, הם נפצעים. אני ביקרתי בבתי החולים, אני ראיתי חיילים גם חיילים שפצועים קשה מאוד. ראיתי כמה הם צריכים להתמודד. והם סטודנטים. בגלל זה נקטעו חייהם האקדמיים כי הם לא יכולים לחזור ללמוד. אז אנחנו באים עם טיפת ההטבה הזאת לתת להם את המעונות, לסייע להם להיכנס לשם – גם בזה אנחנו צריכים שוויוניות? איפה השוויוניות כשהחייל הזה פצוע קשה? ואין לו רגל או יד או שהוא התעוור? איפה השוויוניות? מי ייתן לו? אף אחד לא נותן לו שום דבר. הוא לא צריך כסף – הוא צריך שיכירו בו וייתנו לו את המיטה הזאת שהוא לא יצטרך להיגרר בדירות שכורות הרחק מהאוניברסיטה. זאת בושה וחרפה שאנחנו בכלל דנים על זה. זה חוק שהיה צריך לעבור במידית. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

משרד האוצר, בבקשה, צח. 

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

ראשית, יושב-ראש הוועדה, אנחנו נכין את המספרים. הם בסיס חשוב בדיון הזה. משרד האוצר בשיתוף ות"ת בתכנית הרב-שנתית הקצינו משאבים משמעותיים לטובת בינוי ולכל הרכיבים התומכים של זה – כ-87 מיליון שקלים בשנה. הדברים האלה הוקצו והם מבוצעים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לא הבנתי – בינוי של מה? 

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

של מעונות. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בלי קשר למילואימניקים. 

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

אני מדבר באופן כללי על כך שות"ת משתתפת בדבר הזה. אני רוצה לומר בהמשך לזה שכשרוצים לדבר – ונקודת התוספתיות עלתה פה – צריך לבחון כמה נדחקו החוצה ואיך הביצוע בפועל של פרויקטי הבנייה האלה מתבצע. אנחנו במצב תקציבי מורכב, אני חושב שכולם כאן מסביב יודעים ומכירים את המצב הזה.

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל הגיע הזמן שמדינת ישראל תבין שכשיש אנשי מילואים ואנחנו צריכים להוקיר אותם – לפעמים צריכים גם להכניס את היד לכיס. 

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

בוודאי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אי אפשר להגיד, אני לא נותן להם כי אני פוגע בשוויוניות, אבל אני גם לא מוכן לשים כסף. עם כל הכבוד. אז אל תפגעו בשוויוניות ותוסיפו כסף לאנשי מילואים. 

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

אין כאן התנגדות לשאלת התעדוף. יש כאן שאלה איך מתמחרים ואיך מבינים מה מספר המילואימניקים שנדחקו – כמה רוצים לשריין ומהי העלות התוספתית של זה במצב התקציבי הזה. זאת ההתייחסות שלנו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

הם בכלל לא מגיעים לזה. הם יודעים שהם לא יתקבלו. אתה מוכן להתייחס לתשובה של נציגת משרד המשפטים שתתגמלו אותם בשכר דירה? זאת הייתה הצעה של משרד המשפטים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

נכון, נו. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

דבר כזה עלה?

 << דובר >> צח בסול: << דובר >>   

כשתגיע הצעה מסודרת של משרד המשפטים שתצטרך את הבחינה התקציבית שלנו אנחנו, כמובן, ניתן תשובה. כרגע ההבנה שלי היא שהדיון הוא סביב המעונות. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

היושב-ראש ביקש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני ביקשתי את ההתייחסות התקציבית שלכם אחרי שנקבל את הנתונים. 

כן, גברתי. 

 << דובר >> איידן נפתלי: << דובר >>   

שלום, אני מייצגת את בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב. שמי איידן נפתלי. חשוב לציין שלבצלאל אין מעונות בבעלותו. חברה חיצונית "שפיר" מתפעלת את המעונות בבית אגרון שזאת ההצעה שלנו לסטודנטים שלנו למעונות. יחד עם זאת מתחילת השנה בצלאל בשיתוף עם הנהלת המעונות "שפיר" בית אגרון נתן זיכוי מלא עבור שכר הדירה במעונות לסטודנטים משרתי מילואים לכמה חודשים, ונשא בעלויות הארנונה בחודשים אלה. יחד עם זאת מתוך 200 סטודנטים שמתגוררים במעונות בית אגרון 10% הם משרתי מילואים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כמה מהם ביקשו לא קיבלו? 

 << דובר >> איידן נפתלי: << דובר >>   

כל הסטודנטים שפנו לקבלת המעונות, כולל אלה שהיו מפונים ומשרתי מילואים ניתנה להם הזדמנות להיכנס למעונות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אוקיי, אמירה ברורה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

10% זה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אנחנו נקבל את הנתונים הרשמיים. 

 << דובר >> איידן נפתלי: << דובר >>   

למרות שזאת חברה חיצונית שמתפעלת את המעונות. וגם לקראת השנה הבאה חשוב לציין שתינתן העדפה לסטודנטים משרתי מילואים ומפונים. יחד עם זאת חשוב לנו לשמור על הקריטריונים שלנו: נזקקות כלכלית, מרחק ומוגבלויות, כמובן. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אין לנו בעיה שתשמרו על הכול. אם אתם אומרים – אין מילואימניק שיישאר בחוץ - -

 << דובר >> איידן נפתלי: << דובר >>   

אין, אין, חד-משמעית. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מעולה. תעשו מה שאתם רוצים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

זה לא משנה אם הוא לא עומד בקריטריונים האחרים שלכם?

 << דובר >> איידן נפתלי: << דובר >>   

לא משנה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

כל הכבוד. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אמירה חשובה. כל הכבוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

עמרי, בבקשה. 

 << דובר >> עמרי גולן: << דובר >>   

בהמשך לדברים שתמי אמרה על התיקון – היכן הוא יתבצע במסגרת חוק זכויות הסטודנט – את התייחסת לסעיף 19א שמסמיך את המל"ג לקבוע כללים. אולי זה מתאים יותר ל-9א שעשינו בו את התיקון שקשור לתנאי קבלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה עניין של מיקום. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל אנחנו רוצים לקבוע שם כללים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה עניין של מיקום. 

 << דובר >> עמרי גולן: << דובר >>   

סעיף 19 מתייחס לסמכות שלנו לקבוע כללים אז זה לא מתאים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

זה לא בסיפא. אבל המיקום הוא עניין לנוסח. 

אני רוצה להתייחס למשהו שפחות עלה כאן – דיברנו על משרתי מילואים ועל מפונים – בהצעת החוק כפי שהונחה נכללו גם מי ששירת שירות סדיר בלי הגבלה של מינימום ימים. גם ההגבלה לא רלוונטית פה כי מי שמשרת שירות סדיר בתקופה הקובעת בוודאי הוא מעל 30 יום. אבל בלי התייחסות גם לאופי השירות. זה אומר שכל מי שהיה חייל סדיר בתקופה הזאת ואז הגיש מועמדות להיות סטודנט תינתן לו עדיפות, וזה מאוד מגדיל את היקף האוכלוסייה שאנחנו רוצים לתת לה עדיפות. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לכן זה מגדיל את האוכלוסייה, ובאפקט של השוויוניות אנחנו יותר בסדר. לכן זה אומר שאנחנו צריכים לקבוע אחוזים מסוימים שבהם זה יתקדם. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יכול להיות שאנחנו צריכים לצמצם את זה ללוחמים כמו שעשינו בחוק הכניסה לאקדמיה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מעולה. אין לי התנגדות לצמצם ללוחמים. שוב אני אומר – אם אנחנו מכניסים גם את המפונים, גם את החיילים, גם את המילואימניקים – זה אומר שאם אנחנו לוקחים אחוז מסוים זה בסדר – אנחנו מגדילים את האוכלוסייה שאנחנו נותנים לה העדפה, ולוקחים אחוז מסוים שלו אנחנו נותנים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל זה לא משאב בלתי מוגבל. אז אם אתה מגדיל את הקריטריונים ואת המאפיינים לזכאות אז מתוך מאה אחוז יהיה לך 50% של אנשים ששירתו במילואים ו-50% לכלל האוכלוסייה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

נכון. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לכן אולי פה לצמצם. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לוחמים זה מעולה, אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בוא נמשיך עם הצעת החוק הקודמת שהייתה בכניסה ללימודים שצמצמנו את זה ללוחמים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

לוחמים ומילואימניקים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

שירות סדיר. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לא רק סדיר. אני שמעתי את זה. אנחנו לא מדברים רק על סדירים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

לא, סדיר ואנשי מילואים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

על מילואים דיברנו באופן כללי. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

בהקשר של חיילים אנחנו מדברים על לוחמים ועל כל המילואימניקים. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

אחוז למילואימניקים? 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא דיברתי על אחוזים. אבל מבחינת האוכלוסיות שנותנים להן. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אז בואו נגדיר 50% לסדירים ולמילואימניקים. לא רק סדירים. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

לא הוחלט על התייחסות לאחוזים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הם ביחד. אנחנו מדברים על סדירים ועל אנשי מילואים. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אבל חייל סדיר לא יכול להיות סטודנט. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

הוא היה בשירות סדיר. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא היה לוחם בשירות סדיר, ועכשיו נכנס לאקדמיה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

הבנתי. נבהלתי, חשבתי שסדיר - - -

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

באקדמיה הוא גם יעשה מילואים, אל תדאגו. עד שהוא יגיע לשנת הלימודים הוא יעשה המון מילואים גם ככה במצב הנוכחי. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מסכם לקראת הדיון הבא: אני צריך לקבל נתונים ממל"ג, ור"מ וור"ה של כמות המיטות הקיימות, היקף הביקוש עם פילוח וכמה בפועל קיבלו מתוך אלה שביקשו. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

אפשר עוד נקודה? אתם אומרים שנתתם עדיפות למילואימניקים. השאלה היא אם אתם מפרסמים את זה איפשהו ומזמינים אותם. 

 << קריאה >> קריאה: << קריאה >>   

גם כדי שהטפסים יתאימו. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

היא לא אמרה שהם נותנים עדיפות, היא אמרה שאף מילואימניק שפונה לא נדחה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

השאלה היא האם זה מפורסם ואתם מזמינים את המילואימניקים לקבל את זה. 

 << דובר >> איידן נפתלי: << דובר >>   

בעת ההרשמה למעונות אנחנו מציינים את זה גם בקול קורא שאנחנו שולחים לסטודנטים וגם בטפסים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מעולה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

את יכולה להעביר לוועדה את הקול הקורא? תודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

דבורה, היה לכם פרסום לגבי הזכאויות למעונות? 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

כל המידע הזה כולו היה קיים, קיים וממשיך להיות קיים. הוא מתפרסם בכל אתרי האוניברסיטאות. יש אתר של המל"ג שמפנה לשם ונותנים את כל המידע. אין מי שרוצה מעונות ולא יודע איך לקבל תשובות. כמובן, צריך למלא טפסים - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

פורסם שם שיש העדפה למי ששירת שירות מילואים? 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

למיטב ידיעתי, כן. בכל מקרה – טופס 3010 תקין מקבל את ההתייחסות. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אפשר לקבל את הטפסים האלה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

כן, זה נמצא באתר. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אנחנו נשמח מאוד לקבל את הטפסים האלה, גם של בצלאל וגם של ור"ה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני מסכם שוב. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

בהקשר שעלה פה אני אזכיר שלפי כללי זכויות הסטודנטים לכל מוסד אמור להיות רכז מילואים שבין תפקידיו זה לסייע לסטודנטים ולהביא לידיעתם. אני לא יודעת עד כמה זה מבוצע בפועל אבל זה משהו שקיים בחוק. יש גם הוראה על הפרסום של הכללים שהם כוללים גם זכאות במעונות והכרה בפעילות - -

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אז אפשר לבדוק את זה. הנה, דיון שאני אזמן בוועדת חינוך – לבדוק האם בכל מוסד אקדמי יש רכז מילואים. נכון, מושיקו?

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

מעולה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

נבדוק את זה בוועדה הבאה. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

זה באמת חשוב, במיוחד בזמנים האלה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אז אני צריך את הנתונים גם מור"ה וגם מור"מ ומל"ג – מספר הבקשות ומה קורה בפועל. האוצר, להכין לי על-פי הנתונים מהי העלות התקציבית אם אנחנו לא רוצים לנגוס במשאב הקיים אלא להוסיף משאב נוסף; לייעוץ המשפטי של הוועדה – להכין סעיף חלופי במקרה שנרצה להפוך את זה להוראת קבע; משרד המשפטים והמל"ג – לאחר שתקבלו את הנוסח – התייחסות שלכם במקרה שנהפוך את אותו סעיף להוראת קבע. 

עוד מישהו רוצה להתייחס? 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

באוניברסיטה העברית אין שום התייחסות למילואים?

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

איפה את? באיזה אתר? 

 << דובר >> שפרה שחר: << דובר >>   

באתר של האוניברסיטה העברית בהרשמה למעונות סטודנטים אני לא רואה שום התייחסות למילואים. 

 << דובר >> דבורה מרגוליס: << דובר >>   

אני מתנצלת, אני לא יודעת לענות ככה מעכשיו לעכשיו. נענה בצורה מסודרת כפי שיושב-ראש הוועדה ביקש. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ור"ה, לבדוק את זה ולעדכן אותנו. בסדר? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

שני משפטים, אם אפשר. ראשית אני מסכימה עם חבריי על הטענה שמדובר בחוק שהוא מובן מאליו. יש אפילו מוזרות שבמדינת ישראל אנחנו צריכים להתעסק עם חוק כזה שהוא פשיטא. הוא הדבר הכי פשוט. 

שנית, אני אעלה את זה שוב ושוב: יש שתי מכללות – מכללת ספיר ומכללת תל-חי – שהסטודנטים שם מקבלים שכר לימוד מלא גם אם הם לא שירתו במלחמה. אתה מכיר את זה, אדוני היושב-ראש. זאת אומרת שלוחם ששירת בצה"ל ומקבל שכר לימוד מלא – כי זאת הפריבילגיה שהוא מקבל על הלחימה שלו, וזה הדבר הכי מתבקש – ולצדו סטודנט שלא לחם יום אחד או לא היה שותף למלחמה ולפעמים אפילו ביזה את אותו זה ששירת וכתב נגדו, והוא מקבל שכר לימוד מלא. צריך להבין את העוול הזה. זה לא מעט אנשים, לא מעט סטודנטים. איך יכול להיות? הגדרת השוויון הזאת היא מאוד בעייתית. לא יכול להיות שבמקומות כאלה שיש בהם ריכוזים גדולים מאוד של אנשים שלא משרתים הם יקבלו השוואת תנאים. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זה לא הדיון אבל על סמך מה מקבלים? 

 << דובר >> רעות קרן: << דובר >>   

זה סיוע למוסד, פחות לסטודנטים. מדובר פה על שני מוסדות שהם בשטח שפינו אותו. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אה, את מדברת על הסיפור של ספיר ותל-חי. זאת הייתה החלטת הממשלה. 

 << דובר >> תמי סלע: << דובר >>   

רוצים לעזור להם לחזור לתפקוד. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

זאת הייתה החלטת הממשלה. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

לחזור לתפקוד – לא ככה. צריך לייצר הבחנה. לחזור לתפקוד – לא יכול להיות שכר לימוד מלא לסטודנט שלא משרת בצה"ל ולסטודנט שמשרת בצה"ל. לא יכול להיות. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

בסדר, אבל היו סיבות נוספות. 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

סטודנט ששירת כל המלחמה ועכשיו צריך לחזור ולהתמודד עם כל הקשיים והאתגרים שהדבר הזה צורך ממנו – הוא מקבל שכר לימוד מלא; וגם זה שישב שם מתחילת הלימודים ויום אחד לא היה שותף למלחמה. איך יכול להיות הדבר הזה? 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

הוא מקבל את זה כהוראת שעה לשנה הזאת. זה לא משהו בלתי מוגבל. ממדים ללימודים - - - הוראת קבע. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לא נכון. לא ירדת לסוף דעתה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני יודע בדיוק. זאת הצעת חוק שהובאה על-ידי שר החינוך. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לא הבנתי. פה לא מדברים על חוסר שוויוניות. יש מישהו שמשרת ויש מישהו שיושב בספרייה - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אבל זה לא קשור למי שמשרת ולמי שלא משרת. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

לא הבנת את הנקודה. הרי אנחנו שמענו גם ממשרד המשפטים על הנושא של חוסר שוויוניות ו"חייבים ליצור שוויוניות" בין כלל הסטודנטים לגבי המעונות. פה זה בסדר שצריך להציף את זה - - -

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אני אחדש לכם שאם ההחלטה הזאת הייתה הופכת להיות הוראת קבע משרד המשפטים היה טוען - - - גם על ספיר. אנחנו מדברים על הוראת שעה. 

 << דובר >> קטי קטרין שטרית (הליכוד): << דובר >>   

אדוני היושב-ראש, אני אמרתי את זה גם כשהבאת את הנושא הזה לוועדה. אמרתי שאותם סטודנטים שלא משרתים ומקבלים את ההטבה שמשלמים להם שכר לימוד גם צריכים לעשות משהו למען הקהילה. הם נמצאים בשני קצוות במדינה שחווים היום טראומה שאין כדוגמתה: הם לא גרים שם, הם לא מתפקדים, הם בבתי מלון. אותם סטודנטים יכולים ללכת לבתי המלון או למקומות המפונים ולסייע לילדים שנמצאים שם. כי הם מקבלים שכר לימוד מלא. איפה הנתינה שלהם? הם לא משרתים, הם לא עושים שום דבר – הם מקבלים את זה כמתנה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

אם הזיכרון שלי אינו מטעה נאמר על-ידי המל"ג שיש להם שעות התנדבות. לא? 

 << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >>   

אף אחד לא בודק את זה, אדוני היושב-ראש. אני עוקבת אחרי האירוע הזה. אף אחד לא בודק את זה, אף אחד לא מפקח על זה. יש הצהרה כללית שלא כתובה בשום מקום, ופשוט נעשה פה עוול גדול ללוחמים שלנו. נקודה. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

ברשותכם, אני נועל את הדיון. נתכנס שוב. הדיון יהיה בשבוע וחצי הקרובים אז האוצר – להתארגן עם התשובות וגם מל"ג, ור"ה וור"מ – להתחיל להעביר לנו את הנתונים. 

 << דובר >> משה פסל (הליכוד): << דובר >>   

עם קצת רצון טוב יהיה עוד במושב. 

 << יור >> היו"ר יוסף טייב: << יור >>   

יהיה במושב. מה אתה דואג? 

ברשותכם, אני נועל את הדיון. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:20. << סיום >>