פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 15 182 ועדת הכלכלה 31/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 346 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ"א באדר ב' התשפ"ד (31 במרס 2024), שעה 9:00 סדר היום: << נושא >> 1. הצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 2. הצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 3. הצעת תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)(תיקון), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 4. הצעת תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)( תיקון מס' __ ), התשפ"ד-2024 << נושא >> << נושא >> 5. הצעת תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)(תיקון), התשפ"ד- 2024 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו ברוכי – מ"מ היו"ר בועז טופורובסקי מוזמנים: רפ"ק שמעון מנטאל – מ' גף כטב"ם, המערך האווירי, המשרד לביטחון לאומי פקד חן רייז – יועמ"ש המערך האווירי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יאיר מתוק – עו"ד, עוזר יועמ"ש בל"מ, המשרד לביטחון לאומי דניאל שוורץ – רפרנט תחבורה באג"ת, משרד האוצר אייזיק כץ עוזר לחבר הכנסת אליהו ברוכי אסף בן מיכאל – סמנכ"ל מבצעים בפועל, רשות שדות התעופה שמואל זכאי – מנכ"ל, רשות התעופה האזרחית אבישי פדהצור – עו"ד, סגן היועצת המשפטית, רשות התעופה האזרחית צחי גליצנשטיין – מפקח כטב"ם, רשות התעופה האזרחית בני דוידור – ראש אגף כשירות אווירית, רשות התעופה האזרחית עמי וייס מנהל מחלקת פיתוח, רשות התעופה האזרחית עומר דהן – מנהל מבצעים, אטיס תעופה איציק בן שבת – מנכ"ל, הארגון הישראלי לרב להב יובל סגל – מנהל ומדריך אישי, חברת פריפלייט בע"מ רונן איזנברג – חבר התעופה, "קלוב התעופה" לישראל ייעוץ משפטי: נעמה דניאל מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: איה פרידמן – איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 2הצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד-2024 << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בוקר טוב. נפתח את ישיבת ועדה הכלכלה 31 במרס כ"א באדר ב', שלום אייזיק. נעמה, תתחילי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו מתחילים מהצעת תקנות הטיס (הפעלת טיסן) התשפ"ד-2024. הוועדה קיימה דיון אחד בהצעת התקנות הזו ב-20 בפברואר 2024, ובו הוקראה תקנה אחת, אבל רק חלקה. זו תקנת ההגדרות והיא הוקראה עד הגדרת "טיסן זעיר", כולל. נוספו כמה תיקונים בדרך שרת"א ודאי תרצה להציג, בין השאר לאור הערות הוועדה. אפשר להמשיך משם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבישי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בוקר טוב לכולם ושוב תודה רבה. אבישי פדהצור מרשות התעופה האזרחית. כמו שאמרה היועצת המשפטית, נתחיל בתיקון שתי הגדרות קודמות ונמשיך בקריאת ההגדרות. ההגדרה הראשונה שאנחנו צריכים לתקן היא הפעלת טיסן בחריגה. בהמשך להוראות הוועדה הוספנו גם הוראות לגבי הפעלת טיסן גדול. בשעתו, הוועדה הביעה חשש מהפעלת טיסן גדול ללא בקרה, והוספנו בקרות לעניין זה. אמרנו שאחת הדרישות להפעלת טיסן גדול היא תחת רישיון הפעלת טיסנים, ולכן אנחנו רוצים להוסיף להגדרה של הפעלת טיסן בחריגה גם את נושא הפעלת טיסן גדול. נבקש להוסיף בסוף ההגדרה את המילים "הפעלת טיסן בחריגה – הפעלת טיסן שלא לפי תקנה מהתקנות כמפורט בתקנה 26(א)(1)", שם ישנן תקנות שמהן אפשר לבקש הפעלת טיסן בחריגה ו"הפעלת טיסן גדול". הפעלת טיסן גדול נכנסת בהכרח בגדר הפעלת טיסן בחריגה, וצריכה רישיון הפעלת טיסנים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מאה אחוז. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זו הגדרה אחת, והתיקון השני שאנחנו מבקשים לערוך הוא בהגדרה "טיסן". פסקה 2 עוסקת בעצם לא ממונע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כלי או מתקן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בהמשך להערות הטובות כרגיל של הייעוץ המשפטי לוועדה, חידדנו את הנוסח מעט והתאמנו אותו לסעיף ההסמכה בחוק הטיס. במקום להגיד בראשית הפסקה "טיסן" – כי לפי החוק טיסן צריך להיות ממונע, וכאן אנחנו מדברים על כלים לא ממונעים – הוספנו את ההגדרה הפיזית "כלי או מתקן שביכולתו להיתמך באטמוספירה מתגובות האוויר, שהינן תגובות האוויר במגעו עם פני כדור הארץ. לא ממונע – נהוג רדיו שאינו מאויש". בכך השלמנו חוקית את ההגדרה הנכונה, ודומני שאלה היו שני התיקונים. נכון, גברתי היועצת? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> טיסן גדול. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כמובן. הוספנו הגדרה לטיסן גדול, הרי זה היה ביסוד התיקון שלנו. "טיסן גדול – טיסן שמסתו בהמראה, כולל כל דבר שהוא נושא וכל דבר שמחובר אליו, גדולה מ- 25 קילוגרם". עכשיו אני זוכר את המדרגות שלנו. יש לנו טיסן רגיל שהוא עד 25 קילוגרם, בתוך המשפחה הזאת יש את הטיסן הזעיר שיש לגביו הוראות מיוחדת וכל מה שמעל 25 קילוגרם ועד 170 קילוגרם, אם אינני טועה, הוא טיסן גדול לעניין ההוראות הללו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אמשיך בקריאה, אדוני? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בבקשה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הגדרות "יחידת נת"א" – לרבות יחידה צבאית המספקת שירותי ניהול תעבורה אווירית לתעופה האזרחית; "לילה", "נוטאם (NOTAM)" ו"פמ"ת" – כהגדרתם בתקנות ההפעלה; "מגורים" – לרבות מבנה המשמש את הציבור, אף אם אינו משמש למגורים, ובכלל זה מוסדות לימוד, בתי חולים וכיוצא באלה; "מפגע בטיחות" – דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי כהגדרתו בסעיף 103 לחוק; "ספר העזר" - כמשמעותו בפרק ד'; "עדשות מתקנות" (corrective lenses) – משקפיים או עדשות מגע; "עמדת שליטה" – ממשק המשמש לשליטה בתוואי הטיסה של טיסן; "צופה" – אדם שמסייע למי שמפעיל טיסן בשמירה על קשר-עין ישיר עם הטיסן בהפעלת טיסן לפי תקנות אלה; אני אעצור כדי להגיד שחלק מההגדרות שישנן כאן, גם ראינו אותן בתקנות כטב"ם קטן. אם יש צורך אני אחזור על ההסבר בתמצית, ואם לא אני אמשיך. לגבי ההגדרות העיקריות שאנחנו מוסיפים כאן, דיברנו קודם כול על טיסן זעיר, שמסתו בהמראה היא פחות מ-250 גרם. יש הוראות מיוחדת לעניין הזה, בעיקר בנושא הרישום שנדבר עליו ובהטסה או חליפה מעל אנשים. ספר עזר זו גם הגדרה שנוספה כאן. במסגרת רישיון הפעלת טיסנים, כמבקש רישיון או כבעל רישיון אתה צריך מסמך אב שעל פיו אתה מפעיל את הטיסנים ולדבר הזה אנחנו קוראים ספר עזר. בהמשך נקרא את ההוראות שיש בהמשך לגבי מה הוא כולל ולמה הוא משמש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה זה ספר עזר? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ספר עזר. נגיע לזה בהמשך בפרק ד'. יש לנו רישיון הפעלת טיסנים למי שמפעיל טיסן בחריגה או טיסן גדול, ולבעל רישיון כזה יש קובץ נהלים שהוא כותב שצריך לעבור את האישור של רת"א. כתוב שם איך הוא מפעיל, איפה הוא מפעיל, למי הוא מרשה להפעיל במסגרתו, מה הוא דורש מהצוות שלו וכולי. זה סוג של מסמך פנימי שבאמצעותו הוא מנהל את עצמו - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתם מפרסמים בסיס לספר הזה? נקודות? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן, יש טמפלט. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני חושב שההגדרה האחרונה שלנו בהקשר הזה זה "צופה" שזה מי שמחליף לנו את התצפיתן. כמו בכטב"ם קטן, גם פה יש לנו דרישה לקשר עין ואפשר להאריך אותו באמצעות מישהו אחר שמשמש כעיניים של המטיס. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למה משמשת ההגדרה של מגורים? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מגורים ישמשו אותנו בהמשך בהגדרה של אזור מאוכלס. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אזור מאוכלס הוא הגדרה שכבר הוקראה וההגדרה של מגורים משלימה אותה. אפשר להמשיך. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> "קשר-עין ישיר" – מצב בו מי שמפעיל את הטיסן או הצופה, לפי העניין, רואה את הטיסן בעצמו, ובכלל זה בעזרתן של עדשות מתקנות, באופן רציף, במשך כל ההפעלה, באופן שמאפשר, בכל רגע נתון במהלך ההפעלה, את כל אלה: 1. לקבוע ביחס לטיסן את כל אלה: 1. מיקומו במרחב (location); 1. מצבו ביחס לאופק (attitude); 1. גובה הטיסה שלו (altitude); 1. כיוון הטיסה שלו (direction of flight); 1. לצפות במרחב האווירי ולאתר תנועה אווירית או מפגעי בטיחות אחרים, קרקעיים או אוויריים; 1. להבטיח כי הטיסן מופעל באופן שאין בו כדי לסכן חיים או רכוש של אחר; גם כאן זאת הגדרה דומה מאוד לתקנות כטב"ם קטן. ההבדל העיקרי בהקשר זה הוא במעבר מכטב"ם לטיסן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר הסבר קצר? בגלל שאנחנו בקובץ תקנות אחר, צריך להסביר הכול. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בוודאי, אני אסביר. אחת מדרישות היסוד בתקנות האלה היא לשמור על קשר עין עם הטיסן בהפעלה רגילה, כי זה חלק מניהול וצמצום הסיכונים שמאפשר הסדרה יותר מתירנית. אנחנו מגדירים מה קשר העין הזה כולל. זה אומר שיש שליטה במרחב שבו כלי הטיס הזה נמצא. זאת אומרת, לדעת מהי הזווית שלו, מהו הגובה שלו ואם הוא פונה אל האדם המפעיל או ממנו, בשביל שיוכל להפעיל אותו באמצעות שליטה. אנחנו מזכירים שוב שאת כל הכלים האלה מטיסים מרחוק, ולכן נדרשות היכולות האלה בהתמצאות כלי הטיס במרחב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> "ראות טיסה" – המרחק האופקי הממוצע ממקום הימצאו של מי שמפעיל את הטיסן, שממנו ניתן לראות ולזהות (see and identify) את אלה, לפי העניין: 1. ביום – עצם בולט לעין אף אם אינו מואר; 1. בלילה – עצם בולט לעין מואר; נראה שיש לנו בהמשך הגדרה של ראות טיסה. יש דרישות מזעריות לראות טיסה בשביל שתוכל לראות את החפץ הזה והוא לא יעלם לך פתאום מאחורי ענן או משהו כזה, אז אנחנו מגדרים מה היא ראות טיסה. בהמשך להערות שנשמעו פה לגבי כטב"ם קטן, מדובר על מרחק אופקי ולא מרחק אלכסוני שהיה במקור, שממנו רואים את הסביבה. אם יש חפץ בולט, צריך לראות אותו. למשל, פתאום מגיע כלי טיס אחר. כשמטיסים, בכל רגע נתון צריך להיות מסוגלים לראות כלי טיס מאויש שמתקרב. בלילה זה צריך להיות עצם בולט לעין. מובן שזו לא צריכה להיות ראייה אבסולוטית, אלא יחסית בהתאם למבחנים הללו. אין צורך ברישיון הפעלת טיסנים. "רישיון מטיס" – כהגדרתו בתקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן; "רישיון מטיסן– רישיון מטיסן שניתן לפי סימן א' לפרק ב'; בתקנות כטב"ם קטן, הגדרנו מהו רישיון מטיס. לפי תקנות הטיסנים, אנחנו מבקשים לאפשר גם למי שיש לו רישיון מטיס לכטב"ם להפעיל טיסן. האחד כולל את השני, ולכן אנחנו מבקשים להגדיר את שני הרישיונות הללו. רכוש זו הגדרה שאנחנו מוחקים, כי אנחנו משנים אותה לאחר מכן. ברשות הכבאות הארצית גם כן לא יהיה צורך. "שטח הפעלה" – אתר שאינו שדה תעופה או מנחת שניתן רישיון להפעלתו לפי סעיף 32 לחוק; הכוונה היא לאתר שבו מותר להפעיל את הטיסנים, במקרה הזה. אנחנו מגדירים את זה בשביל שישמש אותנו בהמשך. בתקנות ההפעלה קוראים לכך "שטח הפעלה" ואנחנו מאמצים את ההגדרה שם. "תקנות ההפעלה" – תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981; "תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן" – תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"ד-2024; << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לאט לאט, אי-אפשר להבין. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> "תקנות הרישום" – תקנות הטיס (רישום כלי טיס וסימונם), התשל"ד-1973; "תקנות הרישיונות" – תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981; את אלה אין צורך להגדיר, כי הן מעידות על עצמן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גם את תקנות התיעוד לא צריך, כי לא נעשה בהן שימוש. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> את תקנות התיעוד לא, הן רלוונטיות לכלי טיס ונכנסו לפה בטעות. מחקנו את החלק הזה. "תשתית" – כל אחד מאלה: 1. אזור מאוכלס; הורדנו את "תשתיות לאומיות" בהמשך להערות של תקנות כטב"ם קטן. 1. כל אתר שפגיעת טיסן בו עלולה לסכן חיים או רכוש של אדם. נגיע לזה בהמשך, אבל אזכיר בתמצית שיש לנו איסורים על הפעלה מעל תשתית. היה פה בוועדה שיח מאוד ער בנוגע להגדרה של תשתית בתקנות כטב"ם קטן אז הורדנו חלק מהדברים בשביל להסיר מקצת ההגבלות, והעברנו חלק מהאחריות למטיסים כדי שיעשו את ניהול הסיכונים שלהם וידעו אם זה יכול לגרום נזק או לא. הורדנו את הנושא התשתיות לאומיות ונותרנו עם ההסדר הזה לגבי טיסנים. << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> השאלה אם נכון להוריד את ההגדרה של תשתיות לאומיות גם בתקנות הטיסנים, כי מדובר על מתקני תשתית, שדות תעופה, גז, דלק ונפט. לגבי הכטב"ם, יכולתי להבין למה זה עלול לפגוע בעבודה שלהם, כי אלה המקומות שבהם הם עובדים. השאלה האם אין מקום להוסיף את ההגדרה כאן כדי לסייע לטיסנים חובבנים, שגם ככה לא אמורים להטיס במקומות האלה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נוכחנו שההגדרה של תשתיות לאומיות היא רחבה מאוד. בסופו של יום, דיברנו על כך שאנחנו רוצים שהתקנות תהיינה ישימות לבר-דעת. אם אני אטיל איסור שאומר לא לצאת מהבית, הוא ייצא ולא ישאל אותי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היא העירה הערה נכונה. יש עוד כמה וכמה מקומות שכדאי להרחיק מהם טיסנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני לא חולק על הרעיון, אני מנסה למקד אותו. ההגדרה של תשתיות לאומיות שהפנינו אליה מחוק התכנון והבנייה היא רחבה מאוד. אם יש משהו שרוצים למקד כמו תחנות משטרה, תחנת השנאה, תחנות דלק וכדומה שלא מוחרגים כיום באמצעות פרסומי המידע התעופתי כאזורים אסורים או מוגבלים לטיסה – שזה עוד כלי שלנו להרחיק משם את הדברים האלה –נשמח לבחון רשימה עניינית, אבל להגיד - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא רחב מדי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אחת הבעיות עם ההגדרה של תשתיות לאומיות מחוק התכנון והבנייה כפי שהוגדרה בהצעה, הייתה שהן כוללות גם שדה תעופה למשל, שמוסדר כאן באופן אחר לפי התקנות האלה, וגם דרך. ההערות של הוועדה היו שזה משהו רחב מאוד שכולל כל אזור בארץ כמעט. אם אתם חושבים שיש הגדרה אחרת שיכולה לצמצם את הסיכון שהמשטרה מצביעה עליו, אפשר לשמוע. << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> חשבתי שזה יכול להקל. כמו שאמרנו, לא כל חובבן מכיר ויודע מהם אזורים אסורים לטיסה. רוב המתקנים שמוגדרים כאן הם משהו שהרבה יותר ברור וקל להבין אם מותר להטיס מעליו או לא. אני מבינה שיש פה כמה ניואנסים שאולי יכולים להקשות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הגדרת תשתיות לאומיות לא תיתן הרבה למפעיל טיסן זעיר שלא יודע לגשת לפרסומים הקבועים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני מסכים עם מה שאמרו אבישי ונעמה. ההגדרה של דרך היא בעייתית, אפילו לא "רשום דרך סלולה" או משהו בסגנון, מה שהופך את כולם לעבריינים. לטעמנו, הדרך לגרום לאנשים לא לטוס באזורים מסוימים, אם מדובר בתשתיות או במשהו אחר, היא להגדיר אותם כאזורים אסורים, מסוכנים או מוגבלים ולהכניס אותם לאפליקציה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נמשיך. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> "תשתית צבאית" – כפי שפורסמה בפמ"ת. גם כאן זו הגדרה שמופיעה בתקנות כטב"ם קטן, ובהמשך אנחנו מבקשים להרחיק טיסנים מתשתיות צבאיות, והפומביות של תשתית צבאית היא כפי שמפורסמת בפמ"ת. פרק ב' : תנאים להפעלת טיסן סימן א' : רישיון מטיסן חובת רישוי ליחיד 2. 1. לא יפעיל אדם טיסן אלא אם כן מתקיים לגביו אחד מאלה: 1. הוא בעל רישיון מטיס תקף לפי תקנה 3 לתקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן ובעל ידע תעופתי עדכני לפי תקנה 6 לאותן תקנות, יש בידו את הרישיון או העתק ממנו, שאותו יציג בפני מי שמוסמך לכך לפי כל דין, לפי דרישתו, והוא מפעיל את הטיסן לפי תקנות אלה; 1. הוא בעל רישיון מטיסן תקף לפי תקנה 3 ובעל ידע תעופתי עדכני לפי תקנה 6, ויש בידו את הרישיון או העתק ממנו, שאותו יציג בפני מי שמוסמך לכך לפי כל דין, לפי דרישתו . (2א) הוא מושגח כאמור בתקנה 11, ומפעיל את הטיסן בהתאם להוראות אותה תקנה. הבסיס שלנו הוא להגיד למי מותר להטיס טיסן בתנאים הכללים והרגילים, כהתחלה. קודם כל, ישנו עולם הכטב"מים – מי שיש לו רישיון להטיס כטב"ם יכול גם להטיס טיסן. בדרך כלל זהו עצם שהשימוש בו משנה את הגדרתו המשפטית, והוא הופך מכלי טיס לכלי רחיפה – מכטב"ם לטיסן. אם קיים רישיון בתוקף להטיס כטב"ם והידע של המטיס עדכני לפי התקנות ההן, מותר להטיס טיסן, אבל עושים זאת לפי הכללים שבתקנות האלה, חוץ מכמה הקלות שאנחנו נותנים. כל אחד בפני עצמו, ואנחנו נסביר בהמשך כשנגיע לזה. סעיף (2) הוא כמובן הליבה שלנו. מדובר במי שיש לו רישיון מטיסן לפי התקנות הללו, אדם שעבר את אותו מבחן עיוני שאנחנו מדברים עליו, קיבל את הרישיון ומטיס את הטיסן לפי התקנות האלה. סעיף (2א) הוא הסדר שערכנו לטובת אלה שטרם מלאו להם 12 שנים ועדיין רוצים להטיס כטב"ם. אחת הדרישות המזעריות לקבלת רישיון מטיסן הוא הגיל, וקבענו אותו על 12 שנים. יש אנשים מאוד מוכשרים ומיומנים שטרם מלאו להם 12 שנים, וכן רוצים לאפשר להם את הפעילות הזאת, אם במסגרת הקלובים ואם במסגרת עצמאית. לכן, ייצרנו את המוסד המשפטי והמקצועי שקוראים לו "מושגח" ונדבר עליו בהמשך. על פני הדברים, שלושת אלה יהיו מורשים כיחידים להפעיל טיסן. עד כאן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תוכל לחדד את ההבדל בין המילה "הפעלה" כאן לבין המונח "הפעלה" לפי תקנות כטב"ם קטן? כדאי שהוא יובא בפני הוועדה. ובנוסף, בהמשך למה שאמר אבישי לגבי הפעלת טיסן גדול וההגדרה שהוא הקריא, לא מספיק שאדם הוא בעל רישיון מטיס, מטיסן או מושגח, אלא יש גם צורך שיהיה בעל רישיון להפעלת טיסנים. נגיע לזה בהמשך בתקנה 29(א). << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נבדוק אם צריך להוסיף את זה בנוסח אבל לעת עתה, שיהיה מונח בפני הוועדה שזו דרישה נוספת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אשלים בהמשך להערתה של היועצת המשפטית, בסעיף 1 לחוק הטיס יש הגדרה למונח "הפעלה" והיא "שימוש בכלי טיס למטרת טיסה, הטסה של כלי טיס או הרשמה או גרימה לדבר הזה". << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הרשאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן, הרשאה בא'. זו הגדרה רחבה מאוד. זה לא אומר רק לשבת מול ההגאים ולהטיס, אלא גם לאפשר למישהו אחר לעזות זאת. זה מתאים לצרכים של כלי הטיס המאוישים, כי רוצים לשרשר את האחריות על ההפעלה הזאת גם לחברת התעופה. אם אני לא טועה, בפרק ו', שעוסק בכלי רחיפה שהטיסן הוא חלק מהם, יש הגדרה אחרת של הפעלה ושם ההגדרה להפעלה היא מאוד צרה – הטסה. זאת אומרת, הטסה שוות ערך להפעלה. לכן, מי שיסתכל בתקנות כטב"ם קטן יראה שלפעמים מדברים על "לא יפעיל אדם" ולפעמים מדברים על "לא יטיס", ואילו בתקנות הפעלת טיסנים כתוב תמיד "לא יפעיל". לגבי טיסן שהוא כלי רחיפה, הטסה והפעלה היינו הך הם על פי חוק הטיס. זו הבהרה לבקשת הייעוץ המשפטי. תנאים למתן רישיון מטיסן 3. 1. המנהל רשאי לתת רישיון מטיסן להפעלת טיסן, למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: 1. מלאו לו 12 שנים; 1. הוא קורא, מדבר ומבין את הלשון העברית או את הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה לעניין הפעלת טיסן; את סעיף (3) מחקנו. 1. הוא בעל ידע מקצועי כנדרש להפעלה בטוחה של טיסן והוכיח זאת באמצעות מעבר מבחן בידע תעופתי כמפורט בתקנה 5; 1. הוא הגיש למנהל בקשה לקבלת רישיון מטיסן לפי תקנה 4. אמרנו לאדם שהוא צריך רישיון מטיסן כאחד התנאים להטסה, ועכשיו מסבירים לו איך הוא יכול לקבל אותו ובאילו תנאים הוא צריך לעמוד. יש דרישות גיל, ידע, מבחן וכמובן הגשת בקשה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> דרישות השפה כאן הן שונות מדרישות השפה לגבי כטב"ם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אסביר למה. הדבר נועד לתת מענה לתופעה די שכיחה –תיירים שמגיעים לארץ ומבקשים להטיס כטב"מים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> טיסנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה, צחי. אנחנו רוצים לאפשר את הפעילות הזאת, ולכן אנחנו לא דורשים מהם רק לדעת את הלשון העברית אלא לחלופין, את הלשון האנגלית, וגם המבחנים יותאמו כך שהם יוכלו לעבור אותם בשפה האנגלית ולהפגין את הבקיאות הנדרשת של הידע התעופתי שלהם. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> סליחה שאני שואל, זה בשביל תיירים? שהם יבינו את השפה העברית? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא. אפשרנו להוכיח את הידע גם בשפה האנגלית ולא רק בשפה העברית, או בכלל לא בשפה העברית אלא באנגלית, בשביל שתיירים יוכלו להטיס בארץ. הם יוכלו לעבור את המבחן ולקבל רישיון מטיסן ישראלי. 1. המנהל רשאי לסרב לתת למבקש רישיון מטיסן רישיון כאמור לתקופה שלא תעלה על שנה מיום הגשת הבקשה כאמור בתקנה 4, אף אם מתקיימים לגביו התנאים לפי תקנת משנה (א), אם נוכח כי במבקש הרישיון מתקיים אחד מאלה: 1. הוא מסר לו מידע כוזב או מידע שגוי בעניין בקשתו לקבל רישיון מטיסן; 1. הוא עלול להפעיל טיסן בנסיבות שעלולות לסכן חיים או רכוש של אחר, ובכלל זה בשל כך שהוא עשה אחד מאלה: 1. הפר הוראות לפי החוק; 1. הפגין חוסר מיומנות, כישורים לקויים או ידע מקצועי חסר בהפעלת כלי טיס או כלי רחיפה. אני אסביר. סללנו את הדרך לבקשת הרישיון - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> קודם תקריא גם את ג'. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. הודעה על החלטת המנהל לסרב לתת למבקש רישיון מטיסן רישיון כאמור, לפי תקנת משנה (ב), תימסר בכתב למבקש; החליט המנהל לסרב לתת למבקש רישיון מטיסן, יפרט בהחלטתו את משך הזמן בו לא יידרש לבקשה חדשה של מבקש הרישיון ואת הטעמים לכך. אדם נדרש לבקש רישיון ויכול להיות שהוא עומד בתנאים, רוצה לומר, מלאו לו 12 שנים והוכיח ידע, אבל הוא נושא בצקלונו חטא או בעיה בטיחות. קודם כול, יכול להיות שהוא מסר מידע כוזב, רימה בבחינה או משהו כזה ואני לא רוצה לתת רישיון לרמאי. זה דבר ראשון. דבר שני, יכול להיות שאם אני אתן לו רישיון, הוא יסכן חיים. איך אפשר לדעת? על בסיס התנהגויות עבר שלו. למשל, הוא הפר הוראות לפי החוק. נניח שיש לו רישיון טייס ורת"א תפסה אותו טס בלי תעודה רפואית או בלי תעודת כושר טיסה. נכון שאפשר לבוא ולהגיד, מטוס לחוד וטיסן לחוד, אבל בראייה שלנו, כשאני כמאסדר נותן רישיון למישהו, אני לא יכול לעצום את עיניי לנגד שהוא עשה תחת רישיון אחר. החלופה השנייה היא שהוא הפגין חוסר מיומנות. בתחום הטיס אפשר לא רק לקיים הפרות, אלא גם להפגין חוסר מיומנות, וזו עילה לנטילת רישיון לפי סעיף 38 לחוק הטיס. אנחנו רוצים ליישם את זה גם כאן. אם מישהו לא מצליח להפעיל בבטחהאת כלי הטיס או את כלי הרחיפה שהוא עוסק בהם, אני לא רוצה לתת לו רישיון, פן הוא ייקח עוד סיכון. מפני שזה דבר שהוא לא דרך הטבע ככלל, כי ככלל יש לנו תנאי סף, ומי שעומד בהם מקבל את רישיונו, אנחנו "מתבנתים" פה את אופן ההחלטה של המנהל. קודם כול, אנחנו אומרים שאם מתקבלת החלטה כזו לא לתת רישיון, היא קצובה בזמן. זה לא לנצח, רק לשנה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אחרי שנה אי אפשר להמשיך לסרב? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תוגש בקשה חדשה ולהבנתי, אם אותו אדם לא הוסיף עוד שרצים לקופה שלו והוא עומד בתנאים, הוא יקבל את הרישיון. יש גבול לכמה אפשר לפקוד אותו על החטא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם זו הדרך, מתי העבירות האלה נעשו? אם אדם מגיש בקשה עשר שנים אחרי שהוא עשה את העבירות האלה, המנהל עדיין רשאי לסרב? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יפה. אדוני מכוון בדיוק למה שרציתי להסביר. אנחנו "מתבנתים" את שיקול הדעת במובן הזה שהמנהל לא יכול להחליט שרירותית, אלא צריך להגיד לכמה זמן הוא לא מחדש את הרישיון ומה הנימוקים לכך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כתבת לכמה זמן, עד שנה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אבל בתוך השנה הוא יכול להגיד חודשיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> למה שהוא יגיד חודשיים? בדיוק בגלל מה שאדוני אמר עכשיו. כשתגיע למנהל בקשה כזו, הוא יסתכל על המידע שלפניו. אם מבקש רישיון הפעלת הטיסנים הוא אדם שהיה לו רישיון טיס לפני עשר שנים, מאז הוא לא טס ובזמנו, הרישיון בוטל בשל נסיבות רפואיות, כנראה שמנהל בר-דעת לא יראה שום סיבה לא לתת לו את רישיון המטיסן שלו. לא נתווכח על עשר או על חמש שנים, אבל אם זה אדם שעבר עבירה או הפר הוראות לפי חוק הטיס, כנראה תקופת ההרחקה מהרישוי תהיה יותר ארוכה. זה תלוי נסיבות ונתון לשיקול דעתו, לכן הוא צריך לתת החלטה להיות מנומקת והוא לא יכול לעשות את זה באופן שרירותי. תוך כדי כך, הדעת נותנת שהוא צריך לשקול את הנסיבות השייכות לעניין, ואם הדעת לא תיתן, אננו נסדיר את זה בנהלים שלנו. בכלל זה, מהות ההפרה וחומרתה לא דומות למישהו שלא ציית להוראת תעבורה אווירית בגלל בעיית קשר, כי הוא לא שמע אותה, למישהו ששמע אותה ואמר אני "לא טס" וכולי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לסיכום, אחרי שנה כבר אי אפשר להאריך את הסירוב? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אלא אם כן אירע אירוע חדש בתוך פרק הזמן הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם העבירה נעשתה שנה לפני הבקשה, כבר אי אפשר לסרב לו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה היסק הגיוני מאוד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא כיוונו לכך, אבל כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה טמון כאן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן, בסדר גמור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו מציעים להוסיף לתקנת משנה ג' שמשך תקופת הסירוב תיקבע בהתחשב בעילת הסירוב. אם העילה היא הפרה קלה, הסירוב צריך להיות תקף לפחות זמן, ולהפך. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מקובל עלינו לחלוטין. למעשה זה משכלל את מה שאדוני אמר, לשקול כל מקרה לפי הנסיבות שלו. תודה רבה לגברתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש הערה? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כן. בוקר טוב. הדבר לא מופיע בתקנות הכטב"ם, וביקשנו שיופיע גם שם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון, זאת ההערה הבאה שלנו. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נבקש להוסיף את זה גם לשם כשנגיע, אדוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> משום שהתקנה הזאת כבר הוצבעה בתקנות הכטב"ם הקטן, נצטרך לבקש רוויזיה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אין כוונה לייצור שונות בין ההסדרים בהקשר הזה, נכון לחלוטין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זו הערה טובה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בקשה לרישיון מטיסן 4. מבקש רישיון מטיסן יגיש למנהל בקשה לרישיון מטיסן באופן מקוון; בקשה כאמור תכלול את שמו המלא של המבקש ומספר תעודת הזהות שלו, ואם אין לו מספר תעודת זהות – מספר הדרכון שלו והמדינה שבה הוצא הדרכון, ואת כתובת הדואר האלקטרוני שתשמש אותו לקבלת מידע מהמנהל לעניין זה. הנושא מדבר בעד עצמו. המטרה היא להנגיש ולפתוח את התחום גם בפני מי שהוא תייר. צריך להגיש בקשה אונליין ולמלא את כתובת המייל כדי שיהיה אפשר ליצור קשר ולהעביר את הרישיון למי שזכאי לו. הוראות לעניין מבחן ידע תעופתי 5. 1. מבחן בידע תעופתי ייערך באופן מקוון, ויכלול את תחומי הידע האלה: 1. דיני התעופה האזרחית וההוראות לפי החוק שעניינם הפעלת טיסן, ובכלל זה – 1. מרחב הפיקוח התעופתי של ישראל; 1. דרישות לעניין הפעלת טיסן ומגבלות על הפעלתו; 1. הוראות התעבורה האווירית החלות על הפעלת טיסן; 1. עקרונות מטאורולוגיה תעופתית בסיסית ויישומם; 1. העמסה של טיסן; 1. נוהלי בטיחות והליכי חירום, לרבות במקרה של תקלת תקשורת בטיסן או הרעת תנאי מזג אוויר; 1. קביעת ביצועי טיסן; 1. קבלת החלטות ושיפוט בתעופה; 1. הפעלה בשדה תעופה, מנחת או שטח הפעלה או בקרבתם; 1. נוהלי תחזוקה וביקורת לפני טיסה; 1. הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה לעניין הפעלת טיסן. הנושא מדבר בעד עצמו. אני דורש ידע. זה מבחן אינטרנטי מקוון שנגיש לכולם, ורמת הדרישות נמוכה יותר מאשר במקרה של כטב"ם, בגלל מאפייני ההפעלה ומהותה, אבל עדיין צריך להפגין ידע. נכניס באופן ספורדי ואקראי שאלה מכאן ומכאן, כדי לכסות את כל התחומים עד כמה שאפשר. 1. המבקש להיבחן במבחן בידע תעופתי או במבחן חוזר לאחר כישלון במבחן כאמור, יזהה עצמו באופן מקוון. 1. המנהל יקיים מבחנים בידע תעופתי ומבחנים חוזרים בידע תעופתי באופן ובמועדים שיורה עליהם; הוראות המנהל כאמור יפורסמו באתר הרשות באינטרנט. זהו המשך חזון ההנגשה. המבחן נערך באינטרנט, ואני מגיע אליו שבו שהמנהל מפרסם באתר הרשות במרשתת. 1. ציון המעבר במבחן בידע תעופתי יהיה כפי שיפרסם המנהל באתר הרשות באינטרנט לגבי אותו מבחן. 1. המנהל יודיע לנבחן במבחן בידע תעופתי את תוצאת המבחן כאמור בתוך שבעה ימים ממועד המבחן. צחי אמר שהכל נעשה אוטומטית באופן עקרוני. המבחן הוא אונליין ומקבלים אותו באופן מיידי, אבל מוסיפים כאן שבעה ימים כדי שאם תהיה תקלה טכנית, שלא נימצא חוטאים חלילה. 1. נבחן רשאי – 1. לעיין במבחן בידע תעופתי שבו נבחן; עיון כאמור ייעשה במשרדי הרשות במועד שהורה עליו המנהל לנבחן; 1. להשיג בפני המנהל, באופן מקוון, על תוצאת מבחן בידע תעופתי שבו נבחן, בתוך שבעה ימים מיום שנודעה לו תוצאת המבחן כאמור בתקנת משנה (ה). גם אנחנו טועים לפעמים, ולכן אנחנו מאפשרים לנבחן להשיג על התוצאה. אנחנו רוצים לפתוח פתח לשפר את היכולת שלנו ולהנגיש אותה לציבור גם כאן, מבחינת הידע והבהירות. גם זה נעשה באופן מקוון וגם על כך יתפרסמו הוראות באינטרנט. 1. מי שנכשל במבחן בידע תעופתי רשאי להיבחן שוב במבחן בידע תעופתי (בתקנה זו – מבחן חוזר), והוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המתחייבים, על המבחן החוזר. הכול נעשה כחלק מההנגשה. המטרה שלנו היא שיידעו את החומר ויישמו אותו באמצעותה. 1. נמצא אדם מעתיק במבחן בידע תעופתי, מתחזה לאחר או שאחר התחזה לו בעת מבחן כאמור, מאפשר לאחר להעתיק ממנו, או עושה מעשה מרמה אחר במבחן כאמור, רשאי המנהל, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפסול את המבחן, ולפוסלו מלגשת למבחן בידע תעופתי לפי תקנות אלה או לפי תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן, או למבחן עיוני לפי תקנות הרישיונות, לפרק זמן כפי שיחליט, עד לתקופה של שנה מיום ביצוע המעשה. רימית ונתפסת ברמאותך, לא תקבל את הרישיון שלך. יתרה מזו, אם תנסה את מזלך במבחנים אחרים שעורכת הרשות, למשל מבחן עיוני לקבלת רישיון להפעלת כלי טיס מאויש - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> רמאי הוא רמאי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי שתי שאלות. אמרנו שהמבחנים לא זהים בין תקנות הפעלת טיסן ותקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן, אבל המונח שמשתמשים בו במבחן בידע תעופתי הוא בעצם זהה. איך תהיה אבחנה? איך נמנע מצב שבו מישהו שרוצה לעשות את המבחן של הפעלת טיסן, לא עושה בטעות את המבחן של הפעלת מערכת כטב"ם קטן? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה עניין של מחשוב. המערכת מובנית ככה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למה לא להבחין בין השמות שלהם? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> מבחן של כטב"ם הוא בכיתה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> המבחן הראשוני. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> צריך לעשות בכל שנתיים את המבחן הראשוני. מי שיש לו רישיון של מטיס כטב"ם, מקבל הודעה לפלאפון ולמייל שהוא חייב לעשות את המבחן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נוכל לבדוק בשלב הנוסח אם נכון להבחין במינוח. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בסדר גמור. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> צחי, אם מתבססים על מספר הטלפון, למה לא מוסיפים גם מייל וטלפון? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מי שמבקש בטיסן, בסעיף 4. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> ברגע שנכנסים למערכת הממוחשבת צריך לעשות הזדהות ממשלתית. ברגע שמזדהים, מקבלים גם את הטלפון וגם את המייל ממרשם האוכלוסין, ואין צורך להכניס את זה ידנית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם תייר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש תיירים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> תייר צריך להזין. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> איך הוא ייכנס? אני לא מבין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> דרך ההדהות הממשלתית? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> תייר מן הסתם לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אייזיק שואל על כך שבסעיף 4 ביקשת מספר זהות וכתובת דואר, בלי טלפון. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לתייר לא מודיעים בטלפון, אלא במייל. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> באופן כללי, בקשר עם הלקוחות מתבססים הרבה על מיילים. נניח שאדם סגר או החליף את המייל, נשארים - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אצל תיירים זה מייל. אין אופציה טכנית לשלוח סמסים לתיירים. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> מעבר לתיירים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הערה שנייה היא על תקנה 5(ח). יש פירוט של המבחנים שלא ניתן לגשת אליהם אם אדם נמצא מרמה בבחינה, והפירוט הזה לא מופיע בתקנות כטב"ם קטן, וזו גם תקנה שכבר הוצבעה. תרצו להוסיף את זה גם שם? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נרצה להוסיף אותו גם שם ואפילו ביתר שאת, כי אנחנו עוברים מטיסן לכטב"ם, וזה הרבה יותר משמעותי ודרמטי. את מי שירמה שם צריך גם כן לתפוס בדברים האלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נצטרך רוויזיה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> סימן ב', חובת רישום וסימון. תקנת משנה 7 - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 6. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 6. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> סליחה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> שאלה בנושא ערעור על מבחנים שצריך לעשות במשרדי רשות התעופה האזרחית. היום אלו נהלים מאוד דומים והם לא מוגדרים כל כך. אף אחד לא יודע איך עושים זאת, וחשוב לי לציין שכשאומרים לאנשים שנבחנים בחומר ולמדו אותו, לבוא בעוד שבועיים למשרדי רת"א לעיין במבחן – הם לא שוחים בחומר הזה ברמה שהם יכולים להסביר מדוע שאלה מסוימת היא לא נכונה. אם לא מנגישים להם את זה בצורה שהם יכולים לחקור שאלה ש"מרגיזה" אותם, היום אין להם פתרון לזה. כשאומרים לך לבוא לעיין במבחן ומגיעים לשם, לא באמת יודעים להסביר בלי חומרים למה שאלה היא לא נכונה כשנבחנים. אני שומע את זה לא מעט מחניכים היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מהי ההצעה? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> לעשות את באופן מקוון. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> צריך להבין שבהקשר של טיסן, אם נכשלת במבחן, אפשר לגשת אליו שוב ללא עלות. אף אחד לא יבוא לערער ברשות כשהוא יכול להיבחן ארבע פעמים עד שהוא עובר. ההקשר של הכטב"ם יותר רלוונטי למה שאמר יובל - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אלה הנהלים ברת"א לכל המבחנים, לא רק לכטב"ם. אפשר לערער, ואז מגיעים ורואים רק את השאלות שעליהן מערערים, כדי שכל השאלות לא ידלפו ואנשים יוכלו להעביר אותן בהקשר מסחרי. הנהלים ברת"א הם שקובעים, מקבלים את המועד הזמין הקרוב, יושב בכיתה ואומר למשל "בשאלה חמש כתבתם ככה ולדעתי זה שגוי" ואז אנחנו יושבים ובודקים את זה ידנית. בחלק מהמקרים בגלל עדכונים של פמ"ת, הנבחן צודק ואנחנו מעלים לו ציון. זו הדרך שכרגע זה עובד ברת"א. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מבחן חוזר בכטב"ם הוא יותר - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הוא דיבר על עיון חוזר שהוא כמו ערעור. במבחן חוזר פשוט עושים עוד מבחן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם במבחן חוזר צריך להגיע לכיתה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> עיון חוזר וגם מבחן חוזר הם פיזיים. בכטב"ם המבחן תמיד פיזי, חוץ מאשר אחרי קבלת הרישיון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הרישיון התקופתי. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> זה לא נעשה בכיתה, אלא במשרדי רת"א. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הבנתי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה נעשה ברת"א עצמה. אם זה בכטב"ם, אני יושב לבדוק את הערעור ונותן תשובה. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אפשר לשאול שאלה כדי להבין את ההערה? << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> מה שמך? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> בני דוידור מרת"א. הבנתי שני דברים מהשאלה שלך – אחד, שמי שבא לערער על המבחן, לא יודע את החומר. זה מה שאמרת. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> זה לא מה שאמרתי. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> זה מה שהצלחתי להבין. הדבר השני הוא שאתה רוצה את זה אונליין. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> התכוונתי שצריך להגיש את הבקשה אונליין, שיהיה אפשר לתקשר מהר יותר כדי שהחומר יהיה טרי בראש. אדם שלומר לא מבחן לא תמיד יודע את החומר ברמה מקיפה מספיק כדי להסביר מדוע שאלה היא נכונה. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אם הוא לא יודע את החומר ברמה שהוא יכול להסביר מדוע השאלה לא נכונה, איך הוא יודע שהיא לא נכונה? אני לא מבין את הטיעון. במידה והוא לומד רק תשובות ולא את החומר. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> קודם כול, יש אנשים שלומדים תשובות. הגישה האמריקאית היא כזאת – הם מפרסמים את המבחן במלואו בחוץ. לפחות בגישה האמריקאית, הם אומרים שאם מכירים את התשובות בעל פה, מבחינתנו מצוין שיודעים מה מותר ומה אסור. גם כאן, תלמיד שלומד את החומר הוא לא כמו מרצה שמלמד אותו. לטעמי, לדון בכמה שאלה היא מקשה, מכשילה, נכונה או לא נכונה זה לא בידיים של הנבחן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ואם זה יהיה מקוון? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אם זה יהיה מקוון - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם אם אתה נותן את המבחן, צריך לשבת ולהסביר. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני יודע על עצמי שאם תשאל אותי על שאלה שעניתי עליה לפני שבועיים, אני לא אזכור את השאלה ובטח לא אוכל להסביר לך למה היא לא נכונה. אין כאן הגדרה של זמן שאומרת מתי באים לערער ומי בא לערער. בעיניי זה מקשה, ולדעתי שמה שמקשה כאן זה שהם לא ידעו שיש שאלה עם טעות שהיא לא נכונה ופשוט תפיל עוד ועוד אנשים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מי עורך את השאלות? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אנחנו, רת"א. יובל אומר שמי שיודע שבעוד שבועיים הוא ייגש למבחן, בדרך כלל מתכונן וחוזר על החומר בשביל לדעת לערער. וגם אם הוא אומר "בשאלה 7 טעיתי ולדעתי זה לא נכון", וההסבר שלו לא מקיף, אנחנו בכל מקרה בודקים את המבחן. יכול להיות שהוא רשם שזה בגלל א' והתשובה לא נכונה בגלל סיבה אחרת, אנחנו תמיד בודקים את השאלות שוב. היו מקרים שנמצאו טעויות והעלנו את הציון. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני חושב שלא יהיו ערעורים במבנה הנוכחי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> למה? יש הרבה ערעורים היום וזה אותו - - - << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני אשמח להציע הצעה שאולי תפתור את העניין. במודל האמריקאי, כשנבחנים למבחן עיוני לטיס, מקבלים בסוף פלט של הבחינה שכולל קוד אינדיבידואלי של כל שאלה שאומר אם עברת או טעית ואם טעית, מהי התשובה הנכונה. נוצר מצב שבו אם נכשלים, יודע למה נכשלים וגם לומדים מזה. באופן כללי, בבחינות יכול להיווצר מצב שבו חסרה נקודה כדי לעבור את הבחינה, ולא בטוחים מדוע. אם יודעים באיזו שאלה טעינו והשאלות ממילא פתוחות, העניין ייפתר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בטיסן יש מצגת עם כל החומר, כולל השאלות, ומי שנכשל במבחן ייגש אליו שוב. למרות שאנחנו מדברים כרגע על טיסן, מדובר בעצם בכטב"ם וצריך להבין. בכטב"ם אנחנו לא נותנים את השאלות. אין לנו אלפי שאלות שאנחנו יכולים להציג והכול פתוח, כמו אצל האמריקאים, יש מאות שאלות ואנחנו לא רוצים לפתוח אותן לציבור בעת הזאת. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> גם לאמריקאים יש מאות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לכן זה לא רלוונטי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טוב. הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ידע תעופתי עדכני 6. לא יפעיל בעל רישיון מטיסן טיסן, אלא אם כן ידיעותיו בעניינים כמפורט בתקנה 5(א)(1), (4), (7) ו- (8) עדכניות, ובכלל זה בכל הנוגע לשינויים שנערכו בדיני התעופה האזרחית ובהוראות לפי החוק שעניינם הפעלת טיסן. בכטב"ם קטן היה מבחן עיוני מעשי, וכאן, במטרה להקל את האסדרה, אנחנו אומרים שזו אחריות אישית. צריך שיהיה ידע עדכני כמו שאצריך לדעת את לוח התמרורים שמתעדכן, זו הפשיטא. סימן ב' : חובת רישום וסימון חובת רישום וסימון 7. 1. – בעלים רשום של טיסן, למעט טיסן זעיר (א) – 1. יקבע את הסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הטיסן על משטח חיצוני של גוף הטיסן (א) – 1. כך שהם גלויים לעין וקריאים למי שאוחז בטיסן; 1. באופן שיבטיח שהם יישארו קבועים על-גביו בכל הפעלה שלו, ולמשך כל אורכה. 1. יבטיח כי הוראות פסקה (1) מתקיימות לגבי הסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הכטב"ם הקטן בכל עת. (א1) לא יפעיל אדם טיסן, למעט טיסן זעיר, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: 1. הטיסן רשום לפי סימן זה וקיימת לגביו תעודת רישום תקפה שנתן המנהל, כאמור בתקנה 9(א); 1. הטיסן מסומן בסימנים לזיהויו, כמפורט בתעודת הרישום, ולפי סימן זה; 1. יש בידו את תעודת הרישום כאמור בפסקה (1) או העתק ממנה, שאותם יציג בפני מי שמוסמך לכך לפי כל דין, לפי דרישתו . אסביר את ההתחלה. דיברנו על הרישוי האישי, שמנו אותו בצד ועכשיו אנחנו מגיעים לכלי הרחיפה עצמו, לטיסן, כדי ליצור את האחריות, כי אין אדם שמפעיל אותו. צריך שיהיה רישום מסודר. ניגשים, ממלא פרטים ומקבל תעודת רישום עם פרטים מזהים. את הפרטים האלה צריך לקבוע על הטיסן כפי שמפורט כאן. הם צריכים להיות מספיק גדול כדי שמי שאוחז בהם רואה, ולא רשומים בכתב סתרים שמצריך להתאמץ יותר מדי. צריך להיות משהו שממשיך להתקיים על הטיסן. לא לרשום בטוש מחיק ותוך כדי הטיסה הכתוב יימחק וייעלם, כי כל הרעיון הוא שאם חלילה קורה משהו, נוכל להתחקות אחר המטיס כדי לברר מה היה. לרשום, לסמן ולדאוג שהסימון יישאר על גבי הטיסן למשך כל זמן ההפעלה שלו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה לא חל על טיסן זעיר, כלומר, כל מה שהוא 250 גרם ומתחת לו, לא חייב בסימון או רישום. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה סייג שנראה אותו חוזר, וזו אחת ההקלות שאנחנו מדברים עליהן לגבי טיסן זעיר. אני מזכיר שטיסן זעיר, מסתו המרבית המורשית להמראה קטנה מ-250 גרם. עד היום, הדבר היה מחוץ לאסדרה שלנו, לפחות לגבי כלי טיס. בדומה לאמריקאים ולאירופים, אנחנו מכניסים את זה לתוך האסדרה, אבל מתאימים אותה למידת הסיכון שגלומה בכך. 250 גרם זה רבע קילו פיצוחים לשבת. זה יכול להזיק, אבל לא נזק כזה שמחייב את ההגבלות שכרוכות באי-הטסה מעל אנשים או למשל כאן, ברישום. לכן אנחנו אומרים שאת אלה, לא צריך לרשום. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אפשר בקשה להבהרה קטנה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק שם. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אנחנו ב"קלוב התעופה" לפעמים מלמדים עם הטיסן שלנו או נותנים לאחרים להטיס טיסנים. אם הרישום הוא של בעל הטיסן, הוא יכול לאפשר לאחר להטיס אותו? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בהחלט אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נדבר על כך בהמשך, אבל זאת הייתה הכוונה - - - גם בעקבות השיח איתכם בדבר הצרכים שלכם. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אני מודה לכם. הייתה לנו דלת פתוחה ברת"א עם שיתוף פעולה רב. תודה לצחי ואבישי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. לא יפעיל אדם טיסן, למעט טיסן זעיר, אלא אם כן הסימנים שפורטו בתעודת הרישום לזיהוי הטיסן קבועים על גבי משטח חיצוני של גוף הטיסן ומתקיים בהם האמור בתקנת משנה (א)(1)(א) ו- (ב). החובה היא שיהיה סימון לא מחיק ומתמשך. אחר כך נסדר את הרישומים, כמובן. 1. אין ברישום טיסן לפי סימן זה משום הוכחת בעלות עליו. יש הוראה כזאת בחוק הטיס ואנחנו לוקחים אותה לכאן. קניין לחוד והסדרת הבטיחות והזיקות הבטיחותיות לחוד. יש שאלות, גברתי? אדוני? בקשה לרישום 8. את תקנת משנה (א) מחקנו כי הוספנו אותה במקום אחר. 1. בעלים של טיסן, למעט טיסן זעיר, יגיש למנהל בקשה לרישום הטיסן (בתקנה זו - המבקש) ויכלול בבקשתו את כל אלה: << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רגע, אבישי. בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. פרטים מזהים מלאים ומדויקים של המבקש, כמפורט להלן: 1. מהותו: יחיד או תאגיד – ובכלל זה סוג התאגיד; 1. שמו המלא; 1. לגבי יחיד – מספר תעודת הזהות שלו, אם אין לו מספר תעודת זהות – מספר הדרכון שלו ושם המדינה שבה הונפק הדרכון, וגילו; 1. לגבי תאגיד – 1. המספר המזהה שניתן לו לפי הדין שלפיו התאגד; 1. פרטיו המזהים של מי שהוסמך מטעמו להגיש את הבקשה; 1. מענו של המבקש, ואם המבקש אינו יחיד – מענו של מי שהוסמך מטעמו להגיש את הבקשה; 1. כתובת הדואר האלקטרוני של המבקש, ואם המבקש אינו יחיד – כתובת הדואר האלקטרוני של מי שהוסמך מטעמו להגיש את הבקשה; הורדנו את סעיפים (ז) ו-(ח). צריך להיכלל בבקשה מי ומה שרוצים להטיס, וכך נדע מה לרשום. 1. פרטים מזהים מלאים ומדויקים לגבי הטיסן שרישומו מתבקש, כמפורט להלן: 1. פרטי יצרן הטיסן; 1. דגם הטיסן; (ב1) מסתו המרבית של הטיסן; 1. אחד מאלה – 1. אם הטיסן משדר מספר מזהה ייחודי שניתן לו בידי מי שייצר אותו – המספר המזהה כאמור; 1. אם הטיסן לא משדר מספר מזהה כאמור בפסקת משנה (1) – המספר הסידורי (serial number) שניתן לו בידי היצרן, ואם לא ניתן לו מספרי סידורי כאמור – המספר הסידורי של בקר הטיסה (flight controller) שלו, ואם לא ניתן לו מספרי סידורי כאמור – המספר הסידורי של אחד ממנועיו; כך גם לגבי כלי הטיס, כדי שנדע מהו בדיוק כלי הטיס שלגביו רוצים רישום, וצריך פרטים מזהים כולל מסה. (ב1) נוכח המנהל כי המידע שמסר המבקש לפי תקנת משנה (ב)(1) או (2) לא מספיק לשם אימות זהותו של המבקש או לזיהוי מלא ומדויק של הטיסן, רשאי הוא לדרוש מהמבקש כל פרט זיהוי נוסף של המבקש שהורה לו המנהל לשם אימות זהותו וכל מידע אחר הנדרש לזיהוי מלא ומדויק של הטיסן, לפי העניין. זאת הוראה שהוספנו בעקבות הערות הייעוץ המשפטי של הוועדה. כדי להקל על הנטל ולא להגיד להביא מראש את כל החבילה, אנחנו מבקשים להביא את המזער, ואם זה לא מספיק, הנטל לפנות אליך ולבקש עוד פרטים הוא עליי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כדאי להסביר את ההבדל מול תקנות כטב"ם קטן. שם אפשר לדרוש מידע נוסף רק לגבי זיהוי הכטב"ם הקטן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן. ההבדל העיקרי שנובע מכך הוא בנמעני ההוראה. בתקנות כטב"ם קטן, המבקש חייב להיות אזרח ישראלי או תאגיד שהתאגד בישראל, ואז שואבים את הפרטים שלו מאתר ההזדהות הממשלתי, מקבלים משם את כל המידע ויודעים בוודאות מי הוא. כשמדובר על מישהו שהוא תייר למשל, יכול להיות שיהיה צורך לגשש, כי הוא לא מופיע במאגרים הרשמיים של מדינת ישראל, וייתכן שנצטרך לפנות אליו ולבקש מידע נוסף לגבי זהותו ופרטיו האישיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. בקשה כאמור בתקנת משנה (ב) תוגש למנהל באופן מקוון ותתייחס לטיסן מסוים אחד. להגיש בקשה על כל טיסן. לא משלמים על כך אגרה, נכון צחי? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא. טכנית, אפשר אפילו באותה טבלה לרשום "פלוס" ולהגיש גם עשרה כלים בבת אחת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> רישום ותעודת רישום 9. 1. הוגשה בקשה לרישום לפי תקנה 8 ומצא המנהל כי מתקיימים בה התנאים הנדרשים, ירשום את הטיסן על שם המבקש בפנקס שהוא מנהל לעניין זה, וייתן למבקש סימנים לזיהוי הטיסן ותעודת רישום מתאימה, ואולם לא ירשום המנהל טיסן על שמו של יחיד שטרם מלאו לו 12 שנים. אם מדובר באדם שטרם מלאו לו 12 שנים, גם אם הוא הבעלים הקנייני, לא לרשום על שמו כי הוא עדיין לא נושא באחריות ויש לו הסדרים מיוחדים, אלא על בגיר אחר. 1. תעודת הרישום תכלול פרטים מזהים לגבי הבעלים הרשום ולגבי הטיסן, את פירוט הסימנים שניתנו לזיהויו של הטיסן ואת מועדי תחילת תוקפה ותום תוקפה, ותימסר למבקש בתוך 7 ימים מיום שהגיש את הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נוכח המנהל כי נסיבות העניין מחייבות פרק זמן ארוך יותר, ובכלל זה דרישת מידע נוסף כאמור בתקנה 8(ב1), שאז ימסור המנהל הודעה על כך לבעלים הרשום. בהמשך להערות הוועדה, אנחנו מנסים להחיש את המועדים. דרך המלך היא לענות בתוך שבעה ימים. אם אדוני המנהל צריך עוד מידע וזמן, מותר לו, רק שיודיע על כך למבקש כדי שלא יחשוב שעניינו תלוי בין שמיים לארץ. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> דה-פאקטו זה אוטומטי. בפועל, זה מגיע אוטומטית דרך המערכת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האישור, אבל אם צריך עוד פרטים, אז לא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הוא בכל מקרה יקבל את השורה שלו טכנית. יכול להיות שנדרוש עוד פרטים. נגיד לו שבשביל - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לרשום תעודה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> - - - תקין. אבל בכל מקרה כולם מקבלים את זה אוטומטית. ברגע שהוא ממלא את כל הפרטים, יכול להיות שיהיה חסר לו פרט שהוא לא יודע או לא יכול לספק, ואז הוא ייפנה אלינו. במקרה שאין לו מנוע או בקר טיסה, הוא יכול לפנות אלינו, אבל אם ישנם כל הפרטים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז זה מיידי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בודקים אוטומטית ומקבלים מיידית, לא צריך לפנות לרשות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. תעודת רישום תהיה תקפה למשך ארבע שנים, אלא אם כן פקעה או בוטלה קודם לכן, ואולם בעלים רשום רשאי לבקש להאריך את תוקפה של תעודת הרישום לתקופות נוספות של ארבע שנים; בקשה כאמור להארכת תוקפה של תעודת הרישום תוגש בתוך שישה חודשים לפני תום תוקפה, ותקנה 8 תחול עליה, בשינויים המחויבים; המנהל ימסור לבעלים הרשום את החלטתו בעניין הבקשה להארכת תוקפה של תעודת הרישום בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה כאמור. בהמשך להערות הוועדה, מלכתחילה, בגלל שהכלים האלה בעלי אורך חיים קצר, רצינו שהמרשם שלנו יהיה עד כמה שיותר עדכני ותקף, ולא יכלול מידע שהוא רעש לבן. רצינו לקצוב את זה לשלוש שנים לגבי כטב"ם קטן. בהמשך להערות הוועדה, הקצבנו את זה לארבע שנים והוספנו עוד תקופות הארכה בשביל לאפשר את הגמישות מצד אחד ולייצור בקרה עם מועדי קציבה שבסופן, אם אין חידוש, אני יכול למחוק את זה מהמאגר שלי. ההסדר משקף גם את מה שיש לנו בכטב"ם קטן. זה אומר ארבע ועוד ארבע ועוד ארבע עד לביאת המשיח או עד שהכלי מתכלה, לפי המוקדם מבניהם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> וכאן אין אגרות בכלל? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אין אגרות, נכון. זה חינם, אין כסף. 1. בעלים רשום יודיע למנהל באופן מקוון על כל שינוי או אירוע המפורט להלן, לא יאוחר מ- 14 ימים מקרות השינוי או האירוע: 1. שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר למנהל במסגרת הבקשה לרישום; 1. אירוע שבשלו תעודת הרישום פוקעת או שניתן לבטלה לפי תקנות משנה (ה)(1) סיפה, (ה)(2) ו- (ו), לפי העניין. תכף נדבר על זה. אנחנו רוצים שהמרשם שלנו יהיה כמה שיותר עדכני, מלא ומתאים למציאות, ולכן יש חובת דיווח. 1. בעלים רשום יודיע למנהל באופן מקוון על כל שינוי או אירוע המפורט להלן, לא יאוחר מ- 14 ימים מקרות השינוי או האירוע: 1. שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר למנהל במסגרת הבקשה לרישום; 1. אירוע שבשלו תעודת הרישום פוקעת או שניתן לבטלה לפי תקנות משנה (ה)(1) סיפה, (ה)(2) ו- (ו), לפי העניין. אלו העילות למועד פקיעת התעודה, ששוב נעשה בשביל להגביל. לא צריך להסביר יותר מדי. 1. המנהל רשאי לבטל תעודת רישום בהתקיים אחד מאלה: 1. הבעלים הרשום ביקש את ביטולה; 1. הבעלים הרשום נפטר, ואם הבעלים הרשום הוא תאגיד – התאגיד פורק; 1. הוא נוכח, לאחר שנתן לבעלים הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה או לפי הודעת הבעלים הרשום, כי מתקיים אחד מאלה: 1. עילה לפקיעת תעודת הרישום לפי תקנת משנה (ה)(2); 1. פרט מהפרטים שנמסרו לו בבקשה לרישום אינו נכון, או שהשתנה והבעלים הרשום לא הודיע על כך לפי תקנת משנה (ד). במטרה להבטיח שהמרשם כמה שיותר עדכני ושהתעודות תקפות, אני קובע עילות למועד פקיעת התעודה ולזמן שבו המנהל רשאי להפקיע אותה, כמובן, לפי בקשה. אם הבעלים נפטר חלילה, אין מי שנושא באחריות ועוצרים הכל, ואם תעבור הבעלות, הבעלים החדש יירשם. כמובן, אם נמסרו פרטים לא נכונים או שאירעה עילה ולא דיווחו עליה. (ו1) הודעה על החלטת המנהל לבטל תעודת רישום לפי תקנת משנה (ו)(3) תימסר בכתב לבעלים הרשום. זה א'-ב' של מנהל תקין. אם אדוני המנהל עשה משהו הוא צריך להודיע על זה לבעלים. (ו2) החליט המנהל לבטל תעודת רישום לפי תקנת משנה (ו)(3), ימחק המנהל את רישום הטיסן מהפנקס. צריך להשלים את מה שמובן מאליו – אם מוחקים – יש למחוק מהפנקס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם (ו2) מתקיים, בשביל מה צריך את (ו1)? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אלו שני דברים שונים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם המנהל מוחק, משהו כאן - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא, זה משכלל את ההסדר המשפטי. קודם כול, למנהל יש סמכות לבטל, וזו תקנת משנה (ו), ותוצאת הביטול היא שהוא מוחק את זה מהפנקס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם הוא מודיע, יש מטרה להודעה? כדי שאותו אדם יוכל לצורך העניין לקבל זמן תגובה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> או לערער. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כדי להגיד למנהל שהוא צודק או לא צודק - - - << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> צריך קודם להודיע לו, ואחרי זמן תגובה מסוים, מוחקים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אחרי שבעה ימים או 14 יום, אפשר למחוק. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> אם הוא מערער. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני לא חושב שיש מניעה משפטית, נכון? << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> לא, זה עניין טכני. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, זה עניין טכני לחלוטין. אני רואה בכך הגיון. מובן שלא המנוח, אבל בשביל כל עילה אחרת, אם ירצה ללכת לבית משפט, אני לא חושב שיש מניעה להוסיף כאן "החליט המנהל לבטל את תעודת הרישיון, ימחק את המנהל מהרישום - - -" << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לאחר 14 יום. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. 14 ימים, מה שטוב בעינכם. צחי, יש בעיה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עקרונית, המנהל רשאי לבטל תעודת רישום בעילה מהעילות המנויות בתקנת משנה (ו). (1) אם הבעלים הרשום ביקש את ביטולה, לא רלוונטי להודיע לו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה קל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם הוא נפטר, לא יהיה מי שיגיב, ובשאר העילות הדבר נעשה אם הוא נוכח, לאחר שנתן לבעלים הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו. השאלה היא על מה הסדר של הודעה יחול. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם הוא רוצה להגיש עתירה מנהלית, למשל. אני לא שש לכך, כי מי שרוצה להגיש עתירה מנהלתית, יכול להגיש אותה ולבקש צו מניעה, כך שזו לא חובה בראייתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא צריך. הערה נוספת של יובל. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> תודה. שאלה לגבי אזרחים זרים, תיירים. אני מנחש שהם גם צריכים לעבור את זה, נכון? הם צריכים לרשום את הכלי, אם הם רוצים להטיס כאן. אתם בטוחים שזה בכלל אפשרי דרך מערכת ההזדהות הלאומית? לפי מה שאני קורא, זה לא אפשרי לגביהם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> צחי אמר שלא, הם לא עוברים דרך המערכת. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הם לא עוברים דרך מערכת ההזדהות. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> הם לא יירשמו? הם לא צריכים לרשום את הכלים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם צריכים לרשום, אבל לא דרך מערכת ההזדהות הממשלתית. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> במידה והם תיירים, הכניסה שלהם למערכת היא לא דרך מערכת הזדהות כי אין יכולת לכך. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> באותו הקשר, המבחנים העיוניים הם רק בעברית? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, הם גם באנגלית. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> הם יהיו מעכשיו בעברית ואנגלית? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> תודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש הערה לגבי משהו שרק עכשיו ראיתי. בתקנות כטב"ם קטן יש תקנה מקבילה שמתייחסת לתקנת משנה (ד2) בתקנות כטב"ם קטן "אירוע שבשלו תעודת הרישום פוקעת או שניתן לבטלה לפי תקנות משנה (ה1) סיפה, (ה2)", אנחנו מחקנו שם את (ו) כי חשבנו שזה לא רלוונטי. השאלה היא אם נכון לעשות את אותו תיקון גם כאן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני צריך למצוא את זה. איזו תקנה זו בתקנות כטב"ם קטן? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בתקנות כטב"ם קטן זו תקנה 9(ד)(2), בדיוק אותו הדבר. אני אסביר שוב שתקנת המשנה (ד) עוסקת בכך שבעלים רשום יודיע למנהל באופן מקוון על כל שינוי או אירוע המפורט להלן בתוך 14 ימים. השאלה היא אם הוא צריך להודיע על אירוע, כשהוא מבקש את הביטול – אני עכשיו מקריאה מתוך תקנת משנה (ו) – כי ממילא הוא מודיע על כך. אם הוא נפטר, אין מי שיודיע, ויש מקרה של תאגיד שפורק. הפסקה האחרונה עוסקת במקרים שבהם המנהל נוכח במשהו והוא נותן לבעלים הרשום הזדמנות לטעון את טענותיו, וזה בעצם לא רלוונטי כאן. אגיד שהעניין של תאגיד שפורק כבר נכנס לתוך חובת ההודעה מכוח תקנת משנה (ה1) סיפה וזו מעין חזרה, ואני חושבת שאפשר להוריד את ההתייחסות לתקנת משנה (ו) מתקנת משנה (ד2). אני מתנצלת על הדיון המשפטי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא, חלילה. בסדר גמור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נמחק את ההתייחסות הזאת משם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הפעלת כטב"ם קטן בתור טיסן 9א. אדם רשאי להפעיל כטב"ם קטן שנרשם לפי תקנה 9 לתקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן וקיימת לגביו תעודת רישום תקפה לפי התקנות האמורות, בתור טיסן אף מבלי שירשום אותו לפי סימן זה, ויחולו לגביו לעניין זה הוראות הבאות: (1) יראו את הכטב"ם הקטן כאילו נרשם בתור טיסן לפי סימן זה, ובכלל זה יראו את תעודת הרישום שניתנה לגביו לפי תקנה 9 לתקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן, כאילו ניתנה לרישומו בתור טיסן לפי תקנות אלה; (2) הוראות תקנות אלה יחולו לגביו ולגבי הפעלתו בשעה שהוא מופעל בתור טיסן; (3) יראו את מי שהוא הבעלים הרשום של הכטב"ם הקטן בתור הבעלים הרשום של הטיסן. דיברנו על כך שמטבעם, החפצים הללו יכולים לעבור מכובע לכובע בשל שינוי השימוש ולא הייעוד. אנחנו אומרים שאם כבר רושמים לפי כטב"ם קטן, לא צריך לרשום שוב לפי טיסן, אבל נכנסים לבית הטיסן וטסים לפי התקנות שלו מבחינת גבהים ומרחקים בשביל לייצור מעבר ולהתאים את ההפעלה למאפיינים של טיסן. זו לא הפעלה מסחרית ולא הפעלה כללית, אלא פנאי וספורט, ויש לפעול בהתאם לכך. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני רוצה להסביר את הרציונל כי לכאורה, למה שמי שעשה מבחן כטב"ם לא יוכל להטיס מעל בני משפחתו, עד לגובה 100 מטר? חיל האוויר עשה בתקופה האחרונה עבודה טובה בלאפשר סיכון גדול יותר לכלי הטיס שלהם לטובת ההפעלה המסחרית וחלק מהסיבות לכך שהוא הסכים לעשות הן מפני שהכמות הרבה יותר קטנה. אנחנו לא רוצים לאפשר לאנשים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בטיסה מסחרית זה קטן. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כי הכמות קטנה בהרבה, ואנחנו לא רוצים לאפשר לאנשים לגשת למבחן המסחרי ולהטיס טיסות ספורט ופנאי עם תקנות של כטב"ם, למרות שהם עברו את המבחן לכאורה. כך נוכל לאפשר למלטיסה מסחרית לטוס בצורה טובה יותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> חזקה לעניין הפעלת טיסן 10. (1) חזקה שטיסן הופעל בידי בעליו הרשום; עורר הבעלים הרשום ספק סביר לעניין זה, יפעל הספק לטובתו. הזכרנו זאת כבר בדיון על כטב"ם קטן. הכלט הוא בלתי מאויש ולכן, הדרך העיקרית לקשור אותו לכאורה, באופן תחילי לאדם שהטיס אותו אם הוא מזיק למישהו, היא ללכת למרשם ולראות מי הבעלים הרשום. לכן, אנחנו צריכים את החזקה הזאת. כמו שאמרנו, זו חזקה חלשה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> דיברנו על כך באריכות בעניין כטב"ם קטן. התופסת של החזקה היא חריגה לעניין הליכים מנהליים של עיצומים כספיים. כאמור, ההפרות המנהליות צריכות להיות מאוד פשוטות. אין בהן יסוד נפשי, והיסוד העובדתי צריך להיות פשוט. לכן, התקשינו לקבל את ההוספה של החזקה לעניין זה. לגבי תקנות כטב"ם קטן, השתכנענו שזה עובר משפטית בקושי, אבל רציתי להניח את זה בפני הוועדה ולהגיד שבניגוד לתקנות כטב"ם קטן, שבהן מדובר על קהל יותר מקצועי, כאן אנחנו עוסקים בחובבנים. כלומר, אלה אנשים מהשורה ואנחנו מחילים עליהם את החזקה הזו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני לא אחזור על התשובות שלנו כי כבר התייחסנו לכך באריכות אבל בראייתנו, זו חזקה שחלה על כל דבר, לא רק על ההליכים המנהליים. החזקה הזאת היא עובדתית בעיקרה. היא לא בודקת יסוד נפשי או הלך רוח, אלא ספק סביר שזה עניין עובדתי יותר מאשר הלך רוח, שזו מחשבה פלילית או שליטה. אבל אם אנחנו מסכימים שניתן להתקדם עם כל הספקות שיש לנו, נתקדם ברשותך אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מתן רשות בידי הבעלים הרשום 10א. (א) בעלים רשום של טיסן לא ירשה לאדם אחר להפעילו, אלא אם כן בדק ומצא, עובר להפעלתו, כי אותו אדם רשאי להפעילו לפי תקנות אלה. (ב) נודע לבעלים רשום כי מי שמבקש את רשותו או קיבל את רשותו להפעיל טיסן שהוא בעליו, הפעיל או מפעיל אותו שלא לפי תקנות אלה, לא ירשה לאותו אדם להפעילו או להמשיך בהפעלתו. זה עניין של שכל ישר – הכלי שלך ואתה שולט בו. אם אתה נותן אותו למישהו אחר, תעשה את המזער שבמזער ותראה שאותו אדם רשאי להפעיל אותו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ומה אם נודע לו שהוא יפעיל אותו שלא לפי תקנות אלה בעתיד? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איך? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה הופיע באחד הנוסחים המקוריים וקצת הדאיג אותנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איך נודע למישהו שיפעיל? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מתכוון לשתות אלכוהול בזמן שאני - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> משחרב בית המקדש, ניתנה הנבואה לשוטים ואין עונשים על מחשבות שבלב. יש לנו הרבה מאוד כללים שאומרים שאני צריך לקבוע את החוק שלי עם שכל ישר. אם מישהו מספיק מטומטם כדי להגיד "אני הולך להטיס אותו שיכור" והבעלים הרשום, למרות שאין לו חובה מפורשת, אבל יש לו שכל ישר לא מפעיל אותו ואומר "תטיס אותו שיכור, כי זה לא כתוב בתקנה", אגיש נגדו כתב אישום 3(3)(8) לחוק העונשין. פרק ג' : כללים להפעלת טיסן הפעלת טיסן בידי מי שטרם מלאו לו 12 שנים 11. (1) בעלים רשום של טיסן רשאי להתיר למי שטרם מלאו לו 12 שנים (להלן – מושגח) להפעיל את הטיסן שהוא בעליו הרשום לפי תקנות אלה, אם ההפעלה נעשית תחת השגחתו של מי שמתקיימים לגביו, בעת הפעלת הטיסן, כל אלה: (1) מלאו לו 16 שנים; (2) הוא בעל רישיון כאמור בתקנה 2(א)(1) או (2). יש קהל לא מבוטל של חבר'ה שטרם מלאו להם 12 שנים שמצד אחד, לא יכולים לקבל רישיון, ומצד שני, רוצים לאפשר להם את הפעילות. אנחנו רוצים לאפשר את זה, בוודאי כשיש לנו "קלובים" שזה חלק מתפיסת העולם שלהם, בתנאי שיהיה משגיח שמלאו לו 16 שנים ושיש לו רישיון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי שתי שאלות. מה ההבדל בין השגחה לבין פיקוחו הישיר של מטיס מפקד בתקנות כטב"ם קטן? זו השאלה הראשונה. ולגבי טיסן גדול, האם המשגיח צריך להיות בעל רישיון להפעלת טיסנים? תרצו להוסיף את זה כאן? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נתחיל מהשאלה השנייה. הוא לא חייב להיות בעל רישיון הפעלת טיסנים בשביל לבצע השגחה. זאת אומרת, בעל רישיון הפעלת טיסנים יכול להשגיח אבל גם מי שאינו בעל רישיון הפעלת טיסנים אלא רק בעל רישיון מטיסן יכול להשגיח, כל עוד הם טסים לפי הכללים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ואם הוא טיסן גדול? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא. קודם כול, אבהיר שטיסן גדול ניתן להפעלה גם תחת השגחה, אבל לא יפעיל אדם טיסן גדול אלא אם כן בידו רישיון הפעלת טיסנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל הוא לא מפעיל, הוא משגיח. זה מה שאמרנו קודם – בעצם מי שמפעיל את הטיסן הוא מי שמטיס אותו. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון, נעמה. צריך להבין שאם יש לו רישיון הפעלת טיסנים, מוגדרת שם בספר העזר המבצעי ההפעלה, כולל השגחה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה היא אם צריך להוסיף כאן לגבי טיסן גדול, בנוסף על הדרישות בפסקאות (1) ו-(2) - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זו לא חובה, בגלל שמעצם העובדה שהוא מטיס תחת רישיון להפעלת טיסנים, הכול יהיה מוגדר תחת ספר העזר. אפשר להוסיף את העניין הזה, לא יזיק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תחדדי את ההצעה שלך בשביל שנוכל להבין אותה, ברשותך. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בטיסן גדול, מי שמשגיח עליו - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> - - - לעניין טיסן גדול, הוא בעל רישיון להפעלת טיסנים שמתאים להטסה כזאת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני מנסה לחשוב - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בשביל להטיס טיסן גדול צריך רישיון להפעלת טיסנים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מדברים על מצב שבו הילד מטיס, נכון? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון ואם הילד מטיס, השאלה היא אם לדרוש - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טיסן גדול? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> טיסן גדול. השאלה היא אם לדרוש ממי שמשגיח עליו שבנוסף, יהיה בעל רישיון להפעלת טיסנים. מי שמעל גיל 12 - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> או שיהיה תחת רישיון בעל - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש לי שאלה שנגזרת מכך. אם הוא לא מפעיל טיסן גדול, אלא טיסן רגיל, אבל בהפעלה חריגה, האם לא מתעורר אותו הקושי? יכול להיות שבהמשך להערה החשובה שלך אני אצטרך להוסיף הערה כללית, שאם הוא מפעיל את הטיסן בהפעלת טיסן בחריגה, מי שמאפשר לו יהיה מורשה - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מי שמשגיח עליו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הפעלת טיסן בהפעלה חריגה. אני חושב שנוסיף את ההערה הזאת, תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם הילד מפעיל טיסן גדול - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לאו דווקא גדול. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כל מה שהוא חריג. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> כל מי שמפקח עליו צריך לעמוד בתנאים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בכפוף להנחיות, שיטפל בתשובה לבקשה שלו להפעלה חריגה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כשאנחנו אומרים "מפעיל", אנחנו מתייחסים רק למי שמטיס. לכן, אם אנחנו רוצים להחיל חובות על מי שמשגיח על מי שמטיס, אנחנו צריכים להחיל אותן כאן מפורשות, להבנתי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני מסכים עם ההערה של גברתי ולחידודים של הוועדה. אני חושב שיהיה נכון להוסיף את זה כדי שלא יהיה לנו ואקום. לא טוב שיש לנו את ואקום דווקא בדבר הכי קריטי של מי שטרם מלאו לו 12 שנים. נוסיף הוראה שאומרת שאם מתבקשת הפעלת טיסן בחריגה, לבעלים הרשום צריך להיות רישיון הפעלת טיסנים מתאים. לגבי ההבדל בין השגחה לשליטה ישירה, זה בעיקר חלק מהמינוח. אנחנו מפרידים בין עולם הכטב"מים לעולם הטיסנים. אני חושב שאנחנו יותר מפרטים את החובות בהמשך עם היכולת לקחת שליטה, אבל ייתכן שאנחנו צריכים לבדוק שוב אם המינוח האלה שונים בצדק או לא. טוב שיש מונחים שונים לפעולות, גם אם הן דומות אבל נמצאות תחת אסדרה שונה, ואני מעדיף שהמושגח בפנאי וספורט יהיה מושגח, ופיקוח ישיר ושליטה ישירה יהיו בכטב"ם. גם לטרמינולוגיה עצמה יש ערך בהיבט של ההפרדה בין פנאי וספורט להפעלת כללית ומסחרית, אלא אם כן יש תקלה משפטית שנוצרת מזה – שנשמח לתקן– או הטעיה של הציבור. אני מעדיף לשמור על הבחנה בין המונחים האלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כל עוד ברור מה הם צריכים לעשות. אני לא חושבת שיש תקלה, השאלה היא - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נראה בהמשך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר. רק אציין שהתקנה הזאת אומרת שמי שהוא מגיל 12 ומעלה לא יכול להיות מושגח. וזה אומר שהוא חייב רישיון להפעלת טיסנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סליחה, רישיון מטיסן בשביל להפעיל טיסן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון מאוד. מלאו לך 12 שנים, אתה בר-עונשין, תתכבד ותעשה את המבחן האינטרנטי, תטיס בעצמך ותעמוד לגורלך באחרית הימים, ולא תחת חסותו של מישהו אחר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מי שמתחת לגיל 12 לא עושה אף מבחן? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> הוא לא רשאי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כלום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא יכול להטיס רק תחת מושגח, אבל ללא מבחן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון מאוד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> והמשגיח חייב רישיון? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> המשגיח חייב רישיון. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> המשגיח חייב להיות נוכח? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> גם להיות נוכח וגם צריך רישיון. נדבר על זה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תכף נקרא את זה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זה נראה לא הגיוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה שהוקרא עכשיו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה המגרש של המועדונים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בדיוק, אם יש לי עכשיו 3,000 מטיסים שרשומים תחת פנאי וספורט, אתה רוצה להגיד לי שאנחנו צריכים לעקוב אחריהם? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, רק אחרי מי שמתחת לגיל 12. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> רק אחרי מי שטרם מלאו לו 12. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> יש לי 100, 50 או 70. לא משנה כמה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כשהוא מטיס - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> הוא בן 12 והוא רוצה להטיס. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בן 12 זה בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> טרם מלאו לו 12. 11 ו-364 ימים, אני לא יודע כמה ימים יש בשנה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הוא צריך השגחה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> חייב השגחה פיזית? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> חד-משמעית, כן. הוא לא בר-עונשין. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אני חושב שהפתרון של כך יהיה בהפעלה חריגה. לכל ארגון כזה יהיה ספר עזר מקצועי כשירצה להפעיל אותו, ושם הוא ייתן לכך מענה. אנחנו עושים זאת גם היום, בדיוק כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> הפתרון יהיה בספר עזר מקומי נקודתית לכל מקום ומקום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> - - - המועדונים האלה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בדיוק. כמו שהוא טען, היום אנחנו נותנים מענה לכך. ספר העזר המבצעי שלנו אומר למטיס איך להתנהג ולפעול. למה - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה מופיע בהמשך. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> יהיה כך גם בעתיד, אותו דבר. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לא נראה הגיוני שה"קלובים" יתחילו לעקוב אחר מי שנרשם בגיל 11 וחצי – והם לא מעטים בסך הכול – ולהיות איתם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הם לא עוקבים, הוא בא להטיס תחת חסותו. עומד אדם שמלאו לו 16 שנים ויש לו רישיון ומשגיח עליו. הבעיה המשפטית והסביבתית שנוצרת כאן היא שיש לנו דילמה. אני נותן פעילות מזיקה בפוטנציאל למי שאני יכול אחר כך לאכוף עליו את הדין. מי שטרם מלאו לו 12 שנים, למעשה לא נושא באחריות פלילית ונזיקית. אני כרת"א עומד בצומת וצריך להחליט, או שאני לוקח את מי שטרם מלאו לו 12 שנים ומדיר אותו מהפעילות הזאת כי הוא לא בר- - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אבל זה מה ש"הקלובים" יעשו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> חכה רגע. אני מדיר אותו מהפעילות הזאת, ואז לא טוב לאף אחד, או שאני מכניס אותו לתוך הפעילות הזאת ויוצר לו מעטפת החוקית שמקטינה מאוד את פוטנציאל הנזק שלו, ואם חלילה הוא מזיק, יש לי כתובת. הדרך לעשות את זה היא באמצעות קביעתו של משגיח. "קלוב תעופה" שרוצה לעודד את הפעילויות האלה אצלו, ימצא את המשגיחים המתאימים. מי שלא רוצה כי זה כבד או גדול עליו, לא חייב. אין חובה חוקית לקיים את הפעילות הזאת, אבל מצב הדברים שבו אדם מטיס - - - גם אתה לא רוצה שמישהו יטיס במסגרת הארגונית שלך, בלי שמישהו משלך משגיח עליו. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> ברור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אתה לא רוצה שזה יקרה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לא זו הייתה הטענה שלי. ברגע שאני נותן לילד בן 11 אפשרות להטיס, צריך להבין את המשמעויות של כך שצריך אדם ספציפי שילך וישגיח עליו, ויש לי לא מעט כאלה. מה אעשה בנקודה כזאת? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבישי, אולי כדאי שתשלים את תקנת משנה (ב)? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בסדר גמור. כאן אנחנו מפרטים את החובות של משגיח כאמור בתקנת משנה (א). 1. משגיח כאמור בתקנת משנה (א) – 1. יבטיח כי הפעלת הטיסן נעשית לפי תקנות אלה, ויראו אותו לעניין זה בתור מי שמפעיל את הטיסן; זה בהמשך להערה שהקראתי קודם על מיהו המפעיל. 1. יימצא בקרבת המושגח ולא יותר משני מטרים ממנו, כך שהוא יכול בכל רגע נתון ליטול באופן מיידי את השליטה הישירה בטיסן; 1. יסרוק את המרחב האווירי בו מופעל הטיסן, סמוך לתחילת הפעלתו ובמהלכה, בחיפוש אחר מפגעים בטיחותיים, כגון כלי טיס, כלי רחיפה או מכשולים; 1. יקיים קשר-עין ישיר עם הטיסן, במהלך כל הפעלתו. אנחנו מפרטים כאן מה נדרש מהמושגח. אלה לא מילים בעלמא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מהמשגיח. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מהמשגיח, תודה אדוני. הוא צריך לבצע תפקיד עם אחריות בטיחותית גם למטיס וגם לסביבה, ואנחנו מפרטים כאן את החובות שלו. אני אומר את זה בפה מלא, אתה כבעל רישיון וכמשגיח יש לך אחריות ואני קובע לך איך אתה ממש אותה. אם אתה לא יכול לממש אותה, הדין לא מחייב אותך להיות משגיח אבל אם אתה משגיח, תעשה את זה בבקשה באמת. יש פה את המזער של המזער של הפעילויות שנדרשות וכמובן שיש לך שיקול דעת. ככול שהוא יותר מנוסה אתה אולי תיתן לו טיפה יותר שפיל אבל מצב הדברים שבו אתה נותן את הפעילות הזאת לילד, מוכשר ככול שיהיה, שמבחינה חוקית הוא לא בר-עונשין. אני מניח שיש היום ילדים בני 11 או 10 שהרבה יותר מוכשרים ממני בהטסה ופעילויות אחרות – יש לך עדיין קושי מבחינה חוקית. הדרך לגשר על כך היא באמצעות הקלובים. אני לא רוצה לספק לך פרנסה, אבל זו יכולה להיות - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני לא מדבר על פרנסה. לטעמי זה לא נכון. אם יש אחד או שניים, אין שום בעיה ואני מסכים עם נושא הבטיחות. אין ויכוח בנושא הזה, אבל אם יש 50 או 60 תלמידים ו"הקלוב" נמצא במרכז תל-אביב, ויש , תלמיד אחד מחיפה בן 11 שרוצה להטיס, אף אחד לא ייסע אליו להטיס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איך אתה מציע שנפתור את זה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> איך אתה מבטיח - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בדיוק, להשאיר את זה בתקנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגיע הזמן שלכם לפתוח סניפים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> תודה על הרעיון. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אני מזכיר שיש גם אחריות של ההורים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> מה קורה כאשר ילד בן 11 נרשם, ואני אומר לו שההורה שלו ילך איתו והוא לא מממש את זה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> להורה אין רישיון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני כמאסדר לא רוצה בכלל לפתוח פתח כזה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זאת אומרת, אם דיווחתי שהוא חייב ללכת עם מישהו, עשינו את שלנו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ממש לא. אתה צריך לקיים את החובות האלה. זה ילד בן 11, איך אתה מטיל עליו חובה? גם אם הוא רוצה, אין שום משמעות חוקית לשאלה אם הוא ציית או לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> להורה אין רישיון לשום דבר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני רוצה להפריד בין שני דברים, כי עשינו ערבוב בין רישיון להטסת טיסנים להשגחה. יכול להיות מצב שבו קניתי לבן שלי בן ה-9 ואני רוצה שהוא יטיס. אני הוצאתי רישיון והוא לא יכול אז אני יוצא איתו לחוף הים, הוא מטיס ואני משגיח. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זה בסדר, אין בעיה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זו פעולה ראשונה. הפעולה השנייה היא אנשים שיהיו רשומים תחת רישיון הפעלת טיסנים בעתיד. מנפיקים את זה כשרוצים לחרוג מאיזו תקנה, ולא סתם. נגיד שרוצים שאדם יטיס, רושמים אותו כמישהו שאחראים להטסתו, הוא מטיס במסגרתך ואתה אחראי על ההפעלה שלו. אם אתה לא רוצה לרשום ילד בן 10 אצלך ברשימה כי אתה לא סומך עליו, הוא לא יטוס תחת רישיון הפעלת הטיסנים שלך. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לדעתי זה משהו שימנע מאיתנו לרשום ילדים בני 11 שרוצים להטיס. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני אתן דוגמה מה"קלובים". הם לוקחים ילדי כיתה ד' לעשות להם הפעלה, רושמים ומכשירים אותם, ויכול להיות שיום אחרי כן הם כבר לא יהיו תחתם, אבל הם מוודאים שמי שמטיס אותם לא יתנגש בכלי טיס אחר. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> ברור. גם אנחנו עושים את זה. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> זה יותר רציני. נושא ההדרכה פועל כמו בית-ספר לטיסה לכל דבר. ההדרכות וההשגחות הן אחד על אחד, אי-אפשר אחרת. יש כלי באוויר, וצריך קשר עין ללא הפסקה איתו, כמו שכתוב. חלון העבודה שלנו צר מאוד, אנחנו עובדים בטווח של 200 ימינה ו-200 שמאלה ולא מעבר לזה. מה הטעם אם לא? אנחנו בסך הכול מתעסקים בספורט ופנאי, אז אתה רוצה קשר עין תמידי איתו. המרחקים הם לא גדולים ועובדים אחד על אחד, אתה לא יכול אחרת. נושא בטיחות הטיסה הוא בראש ובראשונה אצלנו. אנחנו מאוד משגיחים על זה ואני יכול להגיד לך שלפחות אני עושה את זה ברחל בתך הקטנה בנושא הזה ואני לא חושב שיהיה שינוי בנושא הזה בעתיד. לדעתי זה יהיה אותו דבר או לפחות כך אני מתכנן לנהוג. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אמשיך, ברשותך? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה רבה. אם צריך עוד הסברים, אני אסביר, ואם לא אני אמשיך. תקנה 11א היא הפעלת טיסן גדול ובהמשך להוראות הוועדה, זהו ההסדר המכונן לצד ההגדרות. הפעלת טיסן גדול 11א. בנוסף על האמור בתקנה 2, לא יפעיל אדם טיסן גדול אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: 1. הוא בעל רישיון הפעלת טיסנים שהורשה להפעיל טיסן גדול; 1. בעל רישיון הפעלת טיסנים שהורשה להפעיל טיסן גדול, הרשה לו להפעיל טיסן גדול במסגרת פעילותו ותחת אחריותו. טיסן גדול הוא מעל 25 קילו, וזה פוטנציאל נזק גדול יותר מהקטנים מאוד. גם אדם הוא בעל רישיון מטיסן אישי, הוא יעשה זאת במסגרת הגבוהה יותר של האסדרה – רישיון הפעלת טיסנים עם סע"מ והצגה של האתרים למנהל. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> מה המשקל? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 25 עד 170 קילו, אם אינני טועה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> 150. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 150, סליחה. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> דיברנו על הנושא הזה בפעם שעברה. אם צריך לסובב 150 קילו ביד - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה מה שאמרנו. אבישי הסביר עכשיו שאם אתה מטיס מעל 25 קילוגרם, חייבים רישיון הפעלת טיסנים עם ניהול הסיכונים בסע"מ. עשינו את השינוי בעקבות הערות הוועדה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כבר אי אפשר את זה בכיף, ומעל 170 קילוגרם זה כבר יוצא מהעולם כלי הרחיפה לכלי טיס לכל דבר ועניין. 150, סליחה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 150. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אמשיך עם ה-170, ואשנה את התקנות אם יהיה צורך. כשירות טיסן להפעלה בטוחה 12. לא יפעיל אדם טיסן אלא אם כן הטיסן כשיר להפעלה בטוחה. זה שוב כלל יסוד. אין כאן הוראות לשמירה על כשירות אווירית נמשכת, אלא מדובר בשכל ישר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם יוצא עשן או אם יש רעשים לא טובים, לא להפעיל. זה פנאי וספורט, מה שיכול לסבול דיחוי. בדיקת כשירות להפעלה בטוחה 12א 1. לא יפעיל אדם טיסן, אלא אם כן בסמוך לפני תחילת הפעלתו, בדק את הטיסן, בין השאר לפי הוראות היצרן, ככל שישנן, ומצא כי הוא כשיר להפעלה בטוחה; בדיקה כאמור תכלול, לכל הפחות, את כל אלה: 1. שלמות ותקינות המבנה, המעטפת והמדחפים ובכלל זה כי אין בהם: 1. סדקים או בקעים; 1. היפרדות של משטחים מודבקים או מוצמדים; 1. רכיבים חסרים או רופפים; 1. שלמות ותקינות מערכת הכוח וההנעה, ובכלל זה כי אין בה: 1. נזילת דלק או עיוות של מארזי הסוללות, לפי העניין; 1. שינוי משמעותי בשאון פעולת המנועים; 1. לגבי מערכות הנעה על-בסיס כוח חשמלי – ירידה בקיבולת מקור הכוח החשמלי שיש בה כדי לפגוע באפשרות לבצע הפעלה בטוחה; זו תוספת שהכנסנו בעקבות כטב"ם קטן, לאחר הערות הציבור. 1. שלמות מערכת החשמל, ובכלל זה קיום בעירה חשמלית או קשת חשמלית (arcing); 1. שלמות עמדת השליטה, קישורי תקשורת ורכיבים המשמשים לשליטה בטיסן, ובכלל זה בדיקה שהוראות שנשלחות מעמדת השליטה נקלטות בשלמותן ומיושמות באופן מדויק ומיידי בטיסן. 1. מצא מי שמפעיל טיסן, במהלך הפעלתו, כי הטיסן אינו כשיר עוד להפעלה בטוחה, יפסיק את הפעלתו. יש כאן חובה כללית לכשירות, מה צריך לעשות אם משהו משתבש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> למעשה, אם לילד בן 12 יש רישיון, הוא יצטרך לעשות את כל הדברים שמפורטים למעלה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בגדול, כן. הוא צריך להסתכל על הטיסן, לראות שהכול שלם כמו שהוא זוכר ושאין רעשים מוזרים. זה עניין של שכל ישר. הוא מזיז את הסטיק והכנפיים, רואה שהוא ממריא, נוחת וחוזר כשצריך ושהאורות דולקים, הדברים הבסיסיים האלה. כשירות בריאותית להפעלה בטוחה ואיסור שימוש באלכוהול ובסמים מסוכנים 13. 1. לא יפעיל אדם טיסן, לא ישמש אדם בתפקיד צופה, ולא ישתתף אדם באופן ישיר בהפעלת טיסן אם הוא במצב גופני או נפשי שעלול לפגוע בהפעלתו הבטוחה. 1. לא יפעיל אדם טיסן ולא ישמש בתפקיד צופה כשהוא שותה משקה משכר, כשהוא נתון תחת השפעת אלכוהול או כאשר מצוי בגופו סם מסוכן או תוצר חילוף חומרים של סם מסוכן, ותקנה 11(א) לתקנות ההפעלה תחול לעניין זה, בשינויים המתחייבים. גם כאן לא דורשים תעודה רפואית, אבל האחריות האישית היא שלך. כואב לך הראש, שברת יד או רגל שמפריעים לך לנהוג בכלי, או לא ישנת טוב בלילה – אל תפעיל. בנוסף, הורדנו את הדרישה של שמונה שעות מאז השתייה וקבענו מבחנים שהם קצת יותר ברורים. אל תשתה תוך כדי, אל תפעיל כשאתה נתון תחת השפעה או סם מסוכן, והפננו לתקנה 11 לתקנות הטיס - - - להפעלת כלי טיס וכללי טיסה התשמ"ב-1981, שם קבועים השיעורים של האלכוהול שנדרשים בשביל להגדיר שאדם נמצא תחת השפעה. איסור הפעלה מסוכנת 14. 1. לא יפעיל אדם טיסן באופן העלול לגרום סכנה לחיי אדם או לרכוש, ובכלל זה לא יפעילו בניגוד לתקנות אלה. 1. לא ישליך אדם חפץ מטיסן ולא ירסס אדם חומר מטיסן אם יש בכך כדי לסכן חיים או רכוש של אחר. 1. נוכח אדם כי קיים אתר שבו מסייעים כלי טיס שמפעילים משטרת ישראל, צבא ההגנה לישראל או גוף הצלה, לטיפול באירוע, ובכלל זה אירוע כבאות והצלה או בתאונת דרכים, לא יפעיל את הטיסן במרחק הקטן מ- 5 ק"מ מאותו אתר ללא אישור משטרת ישראל, צבא ההגנה לישראל או גוף ההצלה, לפי העניין. לטעמי, יש כאן עניין תחבירי שצריך לתקן. בתקנת משנה זו, "אירוע כבאות והצלה" – כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012; "גוף הצלה" – כמפורט בפסקאות (1), (2) ו- (5) להגדרה "גוף הצלה" בסעיף 90א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971. אלו כללי הטיסה הבסיסיים. לא לטוס באופן מסוכן, לא להשליך דברים, גם בטיסנים זה יכול לקרות. לא לעשות זאת אם זה מסוכן ואם מתקרבים לאתר שיש בו פעילות של כלי טיס אחרים בכלל, יש להישמר, ובוודאי אם זה אתר שיש בו משטרה, צבא או גופי הצלה שהוספנו. בתחילה היה רשום "מגן דוד אדום", והוספנו "גופי הצלה שהוגדרו לפי פקודת המשטרה" כדי לכלול גם את איחוד הצלה וכולי, על מנת לאפשר את ההגנה הזאת לכל הגופים האלה. לא לטוס שם ולהתרחק. הסברנו את זה גם בתקנות כטב"ם קטן. לא תמיד, אבל בדרך כלל אלו אירועים שיודעים עליהם. כלי טיס – בוודאי מאוישים – שמפעילים המשטרה או הצבא, שומעים ורואים אותם. הם לא מתגנבים בהסיח הדעת. אם יש ספק, אין ספק, יש להפסיק את ההפעלה. אין לסכן את הזולת, בטח לא בעולם הפנאי והספורט, אבל גם בעולם - - -. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי הערה לגבי עניין השלכת חפצים וריסוס חומרים מטיסן. מדובר בקהל שהוא הציבור הרחב, לא בקהל מקצועי. היום למפעילי טיסנים אסור לאפשר למישהו להשליך חפץ מהטיסן או לרסס ממנו, אלא באישור מראש מאת מנהל רת"א. השאלה היא למה לפטור אותו מהחובה הזאת. כאמור, מדובר בציבור הרחב ובילדים לפעמים, כמובן, בכפוף לכך שהם לא אמורים לסכן חיים או רכוש של אחר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אסביר את ההקשר, ויהיה אפשר לחשוב על זה בקול אם רוצים. קודם כול, ההוראה שאת מדברת עליה קיימת כיום בתקנות ההפעלה לגבי כלי טיס מאוישים. מטבע הדברים, אנחנו עוסקים בטיסנים שהמשקלים שלהם מלכתחילה מוגבלים יותר, ולכן יכולת הנשיאה שלהם קטנה יותר. אם מטוס ששוקל 4 טונות יכול לשאת 200 קילוגרם של חומר שהוא משליך, כטב"ם או טיסן ששוקלים 25 קילוגרם, או אפילו הגדולים בהם ששוקלים 150 קילוגרם, היכולת שלהם לשאת משקל גבוה היא קטנה יותר. לכן, אני לא רוצה להעמיס עליהם ועל מנהל רת"א את מנגנון האישור. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אציין שאני מתייחסת לתקנה 180ז(ד) שחלה על טיסנים נהוגי רדיו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו בחנו מחדש את האסדרה. ההוראה הזאת מכבידה מאוד והיא נכתבה בעולם אחר. כל תקנות הטיסנים נכתבו בסביבות שנות השמונים והתשעים המוקדמות. אף אחד לא דיבר בכלל על רבי- להב, היו רק "קלובים" עם כלי הטיס המדהימים שהם מטיסים, שהם מורכבים ויקרים. לא היה העולם הזה שבו כל אחד לוקח מבאג או מכל חנות אחרת – בלי לפרסם אף אחד, חלילה – מוצר ב-1,000 שקלים ומפעיל אותו, משל היה איל טיסה ותיק. אם נחזור עם דבר כזה למנהל רת"א, זה עלול לייצור הכבדה גדולה מאוד על הרגולטור. אנחנו רוצים להקל בדרישות ולא להוסיף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש עוד הערה של יובל. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אגיד בפשטות, אם כל ילד בן 12 יכול לעשות את זה, גם אני לא רוצה לבקש אישור מהמנהל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שזה ככה בתקנות כטב"ם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני לא מבין את העניין של לתת לילדים להשליך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בתקנות שלכם אתם צריכים לבקש אישור ממנהל רת"א להשליך משהו? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כן. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> כן. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אין לי בעיה שימחקו את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רגע, יובל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מקריאה מתוך תקנות כטב"ם קטן את תקנה 14(ב) לתקנות כטב"ם קטן, שהוועדה כבר דנה בה. היא קובעת ש"לא ישליך אדם חפץ ולא ירסס אדם חומר מכטב"ם קטן ולא יתיר מטיס מפקד השלכה או ריסוס כאמור, אם יש בכך כדי לסכן חיים או רכוש של אחר". << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זאת אותה הוראה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין עליכם חובה לבקש אישור מרת"א. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> בסדר. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אני יכול לציין שכל אלה שיש להם תחביב - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש הוראה נפרדת לגבי ריסוס וחקלאות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבל זה לא קשור להשלכה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לבקשתכם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> זה מפחיד אותי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הכותרת ארוכה יותר מהתקנה עצמה. איסור הפעלת טיסן מכלי טיס, מכלי רחיפה, מכלי רכב או מכלי שיט בתנועה 15. לא יפעיל אדם טיסן מכל אחד מאלה: 1. מכלי טיס או כלי רחיפה מאויש בתנועה; 1. מכלי רכב בתנועה או מכלי שיט בתנועה, בין שהם ממונעים ובין שאינם ממונעים, אלא אם כן הטיסן מופעל מעל אזור שאינו אזור מאוכלס. אם מפעילים טיסן, יש לעשות זאת עם קשר עין. אין "לגנוב מרחקים" על ידי כך שיושבים במטוס או נוסעים במכונית ומפעיל טיסן. בהפעלות מסחריות זה אפשרי תאורטית, אבל בארצות-הברית צמצמו את זה כי פתאום הסיכון משתנה. יוצאים מעולם שבו נקודת המוצא היא שמפני שהכלי הזה מוגבל בקשר עין, הוא מוגבל בטווח, ולפתע חוצים איתו את כל מדינת ישראל בקשר עין. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> חובבים אוהבים מאוד להפעיל טיסנים מסירות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לכן ישנו סעיף (2). << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שאינו מאוכלס. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. אם מטיסים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כל ההגבלה היא כשהטיסן מופעל מעל אזור שאינו מאוכלס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שאינו מאוכלס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לכן, אם מטיסים באמצע הים או רוצים לצלם את הג'יפ שלנו במדבר יהודה, זה מתאפשר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את הסירה שלך במדבר יהודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גם אם מטיסים טיסן מסירה שלא נמצאת בתנועה. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> הכוונה היא לא להטיס במרינה מעל אנשים. בים, שישעשו מה שרוצים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בהתאם לתקנות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> וגם אם כלי השיט עוגן, נכון מה שאמרה היועצת המשפטית. איסור הפעלת טיסן בלילה והפעלה בזמן דמדומים 16. 1. לא יפעיל אדם טיסן בלילה. 1. לא יפעיל אדם טיסן בזמן דמדומים, אלא אם כן, לטיסן תאורות מהבהבות דולקות, שהבהובן נראה למרחק של 5 קילומטרים לפחות מהטיסן והמושכות את תשומת הלב לטיסן, והוא מקיים קשר-עין ישיר, כך שהוא רואה את התאורות האמורות במשך ההפעלה. 1. בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), מי שמפעיל טיסן רשאי להפחית את עוצמת התאורות, אם נוכח כי הדבר מתחייב מתנאי ההפעלה לשם שמירה על בטיחות הטיסה. (ג1) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון כאמור בתקנת משנה (א)(1) רשאי להפעיל טיסן בלילה לפי תקנות אלה; על מי שמפעיל טיסן בלילה ועל הפעלת טיסן בלילה יחולו תקנות 16(ג) עד 18 לתקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: 1. במקום "כטב"ם קטן" ו-"מערכת כטב"ם קטן" ייקרא "טיסן"; 1. במקום "תצפיתן" ייקרא "צופה"; 1. במקום "מטיס-מפקד" ייקרא "מי שמפעיל את הטיסן". הכלל הוא לא להטיס טיסן בלילה. מדובר בפנאי וספורט, ואפשר לעשות זאת במקום אחר. יש הגדרה של זמן דמדומים שהראינו – לפני הזריחה ובסמוך לשקיעה – אפשר להפעיל, אבל הטיסן צריך להיות מואר וצריך לשמור על קשר עין איתו. הוא צריך להיות מואר באופן כזה שלא רק המטיס יראה אותו אלא גם כלי טיס מרחוק, באורות מהבהבים. הלכנו כאן לקראת מי שיש לו רישיון מטיס. זאת אומרת, רישיון להטסת כטב"ם, וכטב"ם מותר להטיס בלילה, כי כשמקבלים מקבל את הרישיון, עוברים הכשרה מתאימה. אם יש רישיון מטיס לכטב"ם ומטיסים אותו או כטב"ם אחר בתור טיסן, אפשר להטיס בלילה לפי התנאים שיש שם וחלים פה. פותחים את הפעילות הזאת למי שהוכשר אליה, אבל זו לא נחלת הכלל. זאת אומרת, אם יש רישיון מטיסן, טסים ביום או בזמן דמדומים בכלי רחיפה, בטיסן מואר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה אומר סעיף (ג)? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> את מה שאמרתי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מתי צריך להפחית את האורות? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם למשל, טסים באזור חשוך מאוד והתאורות העצמיות מסנוורות או כלי טיס אחרים מסנוורים, אסור לכבות אותן כי אף אחד לא יראה אותנו, אבל יש מקומות או כלים שבהם אפשר לעמעם אותן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האפשרות הזאת קיימת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש דימר לעמעום וכלי טיס אחר יראה את כלי הרחיפה שמטיסים,והוא לא יסנוור אותנו או אותו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בכפוף לתקנת משנה (ב). ההבהוב צריך עדיין להיראות למרחק של 5 קילומטרים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הערה לגבי סעיף ג(1) בהמשך למה שהסברת. צריך להיכתב "על אף האמור בתקנת משנה א', בעל רישיון כאמור בתקנה 2א(1)". << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעל רישיון להפעלת כטב"ם - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מי שמטיס טיסן עם בעל רישיון מטיס להפעלת כטב"ם. לא קראתי את תקנת משנה (ד). 1. בתקנה זו – "תאורות" – אורות למניעת התנגשות (anti-collision lights), בצבע אדום או לבן, המקובעות על גבי הטיסן. יש לנו מונח שגור, בלינקר מהבהב. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> יש לי הערה. אני מבקש לחזור מעט אחורה ל-14(ב), לנושא השלכה מטיסן. אני רוצה להסתכל על זה מהצד של המשטרה ולא מהצד של הילד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה משליכים אצלכם? << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> אני לא יכול להגיד לך מה אנחנו משליכים, אבל אני רוצה לוודא שהילדים לא משליכים את אותם דברים. למה לאפשר לילד להשליך משהו מטיסן? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם זה לא מסכן מישהו אחר, מה הבעיה? << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> זו בדיוק הבעיה, אנחנו לא יודעים אם הוא מסכן. << דובר >> קריאהרקריאהL << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איך אפשר להוכיח כזה דבר? << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> למה צריך בכלל לתת להם להשליך? איפה זה נדרש? << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> אם כבר צריך להשליך, שזה יהיה באישור המנהל. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> קודם כול, לא רק לילד. << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> בדיוק, לכולם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> דבר שני, אנחנו בפנאי וספורט. לי יש את הדמיון הפורה שלי ולכל אחד יש את הדמיון הפורה שלו. נניח שאני רוצה לעשות תחרות של השלכת חפץ כלשהו. יש דוגמאות כאלה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כדורסל לסל. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> יש, כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כדורסל נראה לי מעט כבד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בתוך אולם תעשה מה שאתה רוצה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> באולם התקנות שלנו בכלל לא חלות. מדוע כמאסדר של התעופה האזרחית, כשאני חושב על התמימים שרוצים להטיס, אצטרך לשקול שיקולים של נוח'בה שזורקים רימון או כל דבר אחר? << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> אתה מאסדר ואנחנו שומרי ביטחון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה בדיוק מה שאני אומר. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אם יבואו נוח'בה, לא צריך חוק בתקנות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, הם לא מתקשרים למנהל רת"א לבקש רישיון ובודק בפמ"ת מהו הגובה המזערי. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני אתן דוגמה ריאלית. אני אמנם לא מתחום הטיסנים, אבל יצא לי לראות חבר'ה שמטיסים טיסן שעליו יש עוד טיסן צנחן קטן. הם זורקים אותו מהטיסן והשני מטיס את הצנחן, סתם כתחביב. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> זה לא תחביב, זה סוג של תחרות. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני ראיתי שיורים כך זיקוקים ועשן. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> לרוב לא עושים זאת, אולי בהשלכת פייטים או סוכריות, לא מעבר לכך. בנוסף, כושר הנשיאה של המשקל הוא מזערי. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> זה לא שייך למשקל. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אם יש צורך, אין לי בעיה שתהיה הגבלה זה ואצטרך לבקש בקשה על כל זריקה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> משטרת ישראל, מה מטריד אתכם? << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> שייפתח פתח. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> פתח למה? << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> לכל מיני השלכות שאנחנו לא חושבים עליהן כרגע. לא סוכריות בבר-מצווה בעת הטסת טיסן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שמעון, איש המקצוע כאן אומר שאין בעיה בהגבלות. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> למה לא להכניס את זה להחרגות של רישיון מטיסן, לצורך העניין? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בסדר. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> מי שיהיה לו רישיון הטסת כטב"ם, יודע שצריך ללכת להרחבה. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> ראיתי טיסנים עם זיקוקים ועשן שהם יורים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה יכול להזיק לאדם? << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> כן, לגרום לשריפה בקלות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אסור, ייגרם נזק. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> סיכון חיי אדם. << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> אני במשטרה רואה דברים מושלכים מרחפן ולא באמת יודעת עכשיו אם זו סוכרייה או סוכריית נפץ, מה שיקשה מאוד את האכיפה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כשאת רואה כטב"ם, את לא יודעת אם מדובר בנוח'בה או - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבישי, יש בעיה להכניס את זה להחרגות? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> כן, מישהו צריך לאשר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כמה בקשות כאלה יש? הוא אומר לך שאלה מקרים בודדים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם זה דרך ה"קלוב", אין בעיה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איש המקצוע אומר לך שאלה בודדים ביותר. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> הבודדים שאסור להם ומגיעים הם אנשי המקצוע. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אנחנו מדברים עכשיו על חובבים. עדיף לתת אסדרה שמעבירה את האחריות לחובב ואומרת לו שאם הוא רוצה לעשות את זה, לא מעל אנשים, מאשר להגיד לו שהוא צריך לפנות לרשות לקבל אישור כי זה לא יקרה. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> אפשר להציע שמישהו יגיש את הבקשה למשטרת ישראל, הם יאשרו מה מותר לזרוק ומה אסור ואתם תאשרו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה לא ייגמר. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> מקובל עליי שהבקשה תוגש למשטרת ישראל. אין לי בעיה. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אנחנו עוסקים בבטיחות, וצריכים להסתכל על הסיכון ולא על - - - << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> אבל לי אין דרך - - - לי אין תקנות כאלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש פרצה, תהיה להם בעיה לאכוף זאת. אנשי הביטחון אומרים את זה, לא המועדון. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אם זו תקנה כל כך חשובה, שאנשי הביטחון יודיעו שאסור לזרוק. הסיבה שצריך אישור של מנהל רת"א לזרוק משהו מכלי טיס, מגיעה מאסון מעגן ב-1954. תוך כדי כך שראש הממשלה ישב למטה, מטוס פייפר היה צריך לזרוק איגרת והתרסק לתוך הקהל. זה נעשה בלי אישורים, ומשם התקנה הזאת מופיעה לכלי טיס ומידרדרת עד שהיא מגיעה לטיסן. אני חושב שאנחנו כבר לא שם. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אני חושב שהכלל שקבענו, שאסור לעשות זאת מעל שטח מאוכלס צריך להרגיע את אנשי הביטחון. אין שום סיבה שמעל מדבר יהודה, ים המלח ועוד אזורים – עכשיו גם ברמת הגולן אין אף אחד – ואנשים לא - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה לא כתוב. האזור המאוכלס לא נמצא בתקנה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אין שם אזור מאוכלס ואין שם מקום. רשום "חיים או רכוש". << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אבל טיסן לא יכול לטוס באזור מאוכלס בלי קשר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זהו. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האזור המאוכלס היה ב - - - << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> טיסן לא יכול לטוס מעל אזור מאוכלס. << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> אם אנחנו בטיסן זעיר שהוא מתחת ל-250 גרם ויכול לטוס מעל התקהלות, אבל רק - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> את מפחדת מטיסן של 180 גרם? << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> הוא יכול להטיל? מותר לו להשליך על פי התקנות, אם זה לא מסכן חיים? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> טכנית, אני חושב שזה בעייתי, אבל נגיד שימצאו טיסן של 150 גרם שמשליך דברים שהם במשקל גרם וחצי, מותר לו לעשות את זה חוקית. אני לא חושב שהמשטרה - - - << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> זה לא מטריד אותי אם זה לא מטריד, אבל אני לא יודעת וזה כל הקושי בהתמודדות עם איום - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> היא לא יודעת ואחרי זה האכיפה תהיה בעייתית. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, טיסן מעל 250 - - - << דובר >> יאיר מתוק: << דובר >> אדוני, גם הנוסח כפי שכתוב כיום, "עלול לגרום סכנה לחיים אדם", זה משהו אמורפי, לא ברור וחד-משמעי. חלק יגידו שכשזורקים את אותו חפץ מ-20 מטר זה נראה לא מסכן, ומ-22 מטר כן. הנוסח כפי שהוא מוצע כרגע הוא אמורפי ולא ניתן לאכיפה בפועל. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> טיסנים מעל 250 גרם לא יכולים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השאלה שלי חוזרת, לאנשי המועדון שמתעסקים עם ההטסות של ההשלכות אומרים שזה חריג מאוד ושהם לא מוכנים לקחת על עצמם את ההרשאה החריגה. מדוע אתם מתנגדים לזה? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כך זה סוגר גם את הפינה של המשטרה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם אלה שאומרים להתנגד לכך והם מוכנים לקחת את זה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אם סברו שהשליכו סמים – אני לא יודע, נראה לי שאלה החששות – לפחות אפשר לפנות למועדונים ולדרוש מהם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם חוששים שייתנו לילד להטיס משהו ויגידו לו לזרוק, ולך תדע אחר כך מי אמר לו. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> נכון, אני מבין. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אדוני, המשימה שלנו היא לסיים את היום כשמרימים כוסית ושותים לחיים לחיי התקנות. אם מקדם אותנו עכשיו להכניס את התקנה הזאת של ההשלכה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> את הסעיף הזה לחריגה, כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> להרשאה להפעלה חריגה, נספוג את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> קדימה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שוב, בעינינו אין צורך, אבל אפשר להתקדם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> קדימה. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> סיימנו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לפרוטוקול, נתקדם. אין לכך בסיס מקצועי, אבל המטרה מקדשת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש לכךבסיס מקצועי של אנשי הביטחון, אולי לא של אנשי רת"א. גם להם יש מקצועיות. הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לו היית שואל את משטרת ישראל, הם היו אומרים שאף-אחד לא יטוס אף פעם בלי אישור שלהם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא שלהם, שלך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא שלנו, של חיל האוויר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה שיהיה בתקנה 14(ב), ונבדוק אחר כך אם צריך להעביר, ובהזדמנות זאת אני מבקשת מהוועדה להסמיך אותנו לעשות תיקוני נוסח ולהעביר תקנות ממקום למקום אם צריך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תהיה נקודה אחרי מטיסן, ונוסיף את התקנה הזאת לאלה שאפשר לבקש אליהן הרשאה להפעלת טיסן בחריגה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההסדר בתקנות כטב"ם קטן המקביל, יישאר כפי שהיום, או שרוצים להתאים גם אותו? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שם הם רשומים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הם יותר מקצועיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם יותר מקצועיים והם רשומים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יש כמות הרבה יותר קטנה. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> בהשלכה רוצים להשאיר אותו הדבר, לא לשנות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האם השלכה של הזעיר עובר להחרגה? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השלכה של המקצועי נשאר בסיכון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בהחלטה אישית. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אם שואלים את דעתי, כי פנו אליי - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כהחרגה, למה לא? << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני עם רת"א בעניין הזה. תאפשרו לציבור לעשות מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> עם כל הכבוד למשטרה, אם הם רואים משהו סוחב משהו - - - << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> נשאר אצלם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יישאר אצלם. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא להכניס להרשאה חריגה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא להכניס להחרגה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> לא מכניסים להרשאה חריגה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון. כי אלה כטב"מים רשומים ומערכות הרבה יותר מסודרות. אנחנו רק מסבירים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לדעתי, שמים כאן נקודה אחראי רישיון מטיסן ומוסיפים את התקנה הזאת לאחר מכן להרשאה להפעלה חריגה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר גמור. ובכטב"ם קטן ההסדר נשאר כפי שהוא כעת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לרישיון להפעלת טיסנים, סליחה. הפעלה בקשר-עין ישיר 17. 1. לא יפעיל אדם טיסן אלא אם כן, במשך כל ההפעלה, הוא מקיים, קשר-עין ישיר עם הטיסן. הגדרנו מהו קשר עין בתקנת משנה (1). 1. אדם רשאי להפעיל טיסן אף אם לא מתקיימת לגביו תקנת משנה (א), אם הוא מסתייע בצופה, ובלבד שבמשך כל ההפעלה בסיוע הצופה, הוא והצופה עושים את כל אלה: 1. נמצאים בסמוך זה לזה, כך שלשניהם אותו שדה ראייה ביחס לטיסן וביחס לסביבה בה הוא מופעל; (2) מקיימים תקשורת מתמשכת ויעילה ביניהם, לצורך הבטחת בטיחות ההפעלה; (3) מתאמים ביניהם את ביצוע הפעולות הבאות באופן מתמשך: (א) סריקת המרחב האווירי בו מופעל הטיסן בחיפוש אחר מפגעי בטיחות, כגון כלי טיס, כלי רחיפה או מכשולים; (ב) קיום קשר-עין ישיר עם הטיסן; 1. לא יתיר מי שמפעיל טיסן בסיוע צופה את הפעלת הטיסן כאמור, אלא אם כן הצופה מקיים קשר עין ישיר עם הטיסן; נוכח מי שמפעיל את הטיסן כי הצופה לא מקיים קשר עין ישיר עם הטיסן –יפסיק את ההפעלה. אנחנו קובעים כאן את כלל הבסיס, מפעילים טיסן בקשר עין. רואים אותו בכל רגע נתון. לפעמים יש סוגי הפעלה כמו first person , או הטסה באמצעות משקפיים שבהם רואים דרך המצלמה של הטיסן, אבל לא רואים את הטיסן עצמו. זה קיים, יש תחרויות כאלה ואנחנו רוצים לאפשר זאת - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מרוץ. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בשביל לעשות זאת, הואיל וכשנמצאים בתוך המשקפיים, רואים רק את מה שהטיסן רואה ולא את המרחב, צריך להיות לידנו צופה. שלא כמו בהפעלה בסיוע תצפיתן בכטב"ם, שם יכול להיות שהמטיס בכלל לא רואה, כאן מישהו חייב לראות ולהיות ליד מי שמטיס, אם אין לו קשר עין. זה ההסדר שאנחנו מציעים כאן כדי לאפשר את ההפעלות האלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה המעמד של הצופה לפי התקנות והחוק? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בתקנות כטב"ם קטן, היה אפשר לומר שהוא איש צוות, כי יש הגדרה של איש צוות בחוק הטיס, וזה מי שהמפעיל האווירי הציב אותו לבצע תפקיד. לגבי טיסנים שהם כלי רחיפה, אין דבר כזה. הוא אדם מן היישוב שנושא באחריות ובחובות ככול שיש עליו מבחינה משפטית לצורך התקנות הללו. אין לו רישיון עובד טייס, הוא לא איש צוות ואני גם לא קובע לגביו כללים ומגבלות. אם חלילה הוא לא ממלא את תפקידו כהלכה, הוא נושא באחריות לפי כל דין - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בעניין האלכוהול, אם אני לא טועה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לפי פקודת הנזיקין או מוות ברשלנות לפי חוק העונשין. כך להבנתנו. << דובר >> אייזיק כץ: << דובר >> הוא צריך שיהיה לו רישיון? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני לא רוצה "לרשיין" אותו כי אין לי אמות מידה "לרשיין" מישהו שיש לו עיינים ושכל ישר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> פחות או יותר, החובה היחידה שמוטלת עליו היא לא - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אלכוהול. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא לשמש בתפקידו כשהוא שתוי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סמים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> או עם פחות מדי שעות שינה. אין הגדרה של גיל לצופה. זו הערה טובה, לא הגדרנו גיל לצופה. לדעתך נכון להוסיף? כי זה הזמן. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לדעתי נכון להוסיף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה להוסיף? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> גיל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גיל לצופה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> גיל מינימום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 12 ויום. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> צחי, להציע לוועדה את הרעיון של גיל מזערי לצופה, ומה הגיל המזערי שאנחנו נדרוש? 16 כמו של המשגיח והמושגח? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לדעתי כן. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אני חושב שיש משמעות לגיל. זה בטח לא יכול להיות ילד. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> 16 זה סביר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 16 סביר? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני חושב שכן. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אין לי בעיה. 16 זה בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם אדוני יסמיך אותנו, נוסיף כאן הוראה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זה קצת יגביל אותם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הצופה יהיה מישהו שמלאו לו 16 שנים. תודה רבה, אדוני. איסור הפעלת מספר טיסנים בו-זמנית 18. לא יפעיל אדם יותר מטיסן אחד באותו זמן, ולא ישמש אדם בתור צופה לפי תקנה 17(ב) לגבי יותר מטיסן אחד באותו זמן, בין שהוא משמש באותו תפקיד ובין שהוא משמש בתפקידים שונים. בכטב"ם היה לנו תנאי דומה, וכאן בפנאי וספורט קל וחומר – כלי אחד, מפעיל אחד וצופה אחד. לא להתחיל להפעיל עננים של טיסנים כשיש מישהו אחד שאין לו קשב לתפעול הזה. איסור נשיאת חומר מסוכן 19. לא יפעיל אדם טיסן הנושא חומר מסוכן. בפנאי וספורט לא מתעסקים בכלל. מניעת התנגשות וזכות קדימה 20. 1. לא יפעיל אדם טיסן בקרבה לכלי טיס או לכלי רחיפה אחר, אם יש בה כדי ליצור סיכון להתנגשות בין הטיסן לבין כלי הטיס או כלי הרחיפה האחר. 1. מי שמפעיל טיסן, ייתן זכות קדימה לכל כלי טיס מאויש ולכל כלי רחיפה מאויש, ובכלל זה יפנה את המרחב האווירי סביב כלי הטיס או כלי הרחיפה שלו ניתנת זכות קדימה, ויימנע ממעבר מעל, מתחת או לפני כלי הטיס או כלי הרחיפה כאמור, אלא אם כן הדבר יכול להיעשות באופן המאפשר הפעלה בטוחה. גם כאן הגענו לשלב קביעת כללי הדרך. לגבי טיסן, כללי הדרך הם להימנע אם רואים כלי טיס או כלי רחיפה מאוישים אחרים, ונותנים להם זכות קדימה. מה זה אומר לתת זכות קדימה? לעשות הכול בשביל שהם לא יצטרכו לשנות את ההתנהלות שלהם: להתרחק, לנחות, להנמיך, לפנות הצידה –מבלי לסכן אחרים. זה לגבי תקנת משנה (א) ו-(ב). ב-(ב) יש פירוט של מה שהיא אומרת. 1. נוכח אדם כי הוא מפעיל טיסן בקרבה לכלי טיס או לכלי רחיפה אחר שיש בה כדי ליצור סיכון להתנגשות ביניהם, ינחית את הטיסן מיידית, ולא יחדש את הפעלתו אלא אם כן מתקיימים כל אלה: 0. כלי הטיס או כלי הרחיפה האחר עזב את מרחב האווירי המיועד להפעלה; צריך להיות מרחב האוויר, אם אינני טועה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> המרחב האווירי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אז חסרה לי ה-ה', סליחה. 0. הוא ווידא כי ניתן לחדש את הפעלה באופן המאפשר הפעלה בטוחה, ובכלל זה: 1. הוא בדק את המידע הנוגע למרחב האווירי המיועד להפעלה כפי שהוא מפורסם בפמ"ת ובנוטאם, ובכלל זה את קיומם ומיקומם של נתיבי טיסה ואזורי אימון, ואת אפשרות המשך הפעלת הטיסן באופן המאפשר הפעלה בטוחה נוכח מגבלות ותנאים שנקבעו לגבי המרחב האמור או לגבי שימוש בו; 1. הוא סקר את המרחב האווירי המיועד להפעלה, במטרה למנוע הישנות של קרבה לכלי טיס או לכלי רחיפה אחר שיש בה כדי ליצור סיכון להתנגשות ביניהם, ובכלל זה בחן את המרחב האווירי המיועד להפעלה, בראייה ובשמיעה, במטרה לעמוד על הימצאות כלי טיס או כלי רחיפה אחר בסביבתו. מלכתחילה לא אמורים להימצא בשכנות להם. אם הגיעו, יש שוב את צעדינו. הפעלה מעל אדם או תשתית 21. 1. לא יפעיל אדם טיסן אם מתקיים אחד מאלה: 1. הטיסן מופעל מעל אדם; (1א) המרחק בין הטיסן לבין אדם קטן מגובה הטיסה של הטיסן או מ- 50 מטרים, לפי הגדול מביניהם, אלא אם כן אותו אדם משתתף באופן ישיר בהפעלת הטיסן; 1. הטיסן מופעל מעל כלי רכב בתנועה, בין שכלי הרכב ממונע ובין שאינו ממונע; 1. הטיסן מוטס מעל תשתית; 1. המרחק בין הטיסן לבין תשתית קטן מ- 150 מטרים, אלא אם כן התשתית היא בבעלותו או בחזקתו של מי שמפעיל את הטיסן או שהבעלים או המחזיק של התשתית הסכים לכך. תתרחק מאנשים עם תשתיות בפנאי וספורט ותטוס לפי המגבלות שלנו. אם אדוני זוכר, הוא הביע תמיהה לגבי האחד לאחד שדיברנו עליו, 50 המטרים, אבל לא מצאנו נוסחה טובה יותר, וזה גם מה שמקובל היום בתעשייה וכולם מבינים זאת – מרחק של מטר גובה על כל מטר ולא פחות מ-50. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה המינימום שמתירים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מינימום, בדיוק. מתשתיות 150 מטרים לפחות. 1. על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להפעיל טיסן בנסיבות כאמור בפסקאות משנה (1) עד (4) ובלבד שמתקיימים כל אלה: << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הכוונה היא לפסקאות משנה (1) עד (4) לתקנת משנה (א), נכון? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לתקנת משנה (א). << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסעיף הזה, כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נשנה לתקנת משנה (א) 1-4 וייפתר העניין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> (1*) מדובר בטיסן זעיר; הוספנו את זה בעקבות השיח. 1. אין בטיסן חלקים נעים גלויים שעלולים לגרום נזק לאדם או לרכוש במקרה של התנגשות; 1. הוא מפעיל את הטיס כך שבעת טיסתו הטיסן לא שוהה מעל; אדם בשטח פתוח או מעל כלי רכב בתנועה; לעניין זה, "שוהה" - לרבות מרחף, טס באופן חוזר או במעגלים, מעל אדם בשטח פתוח או מעל כלי הרכב, לפי העניין, ולגבי אדם בשטח פתוח - למעט מעבר קצר זמן וחד-פעמי מעליו, כאשר המעבר נועד לצורך טיסה מנקודה-לנקודה. גם אם אנחנו זעירים, לא נסכן. אנחנו מאפשרים הקלות בגלל המשקל הזעיר, אבל צריך לחלוף ולא להישאר ולרחף מעל, כי יש סיכוי שאם כושלים חלילה, נופלים למישהו על הראש. הפעלה בניגוד להוראות תעבורה אווירית 22. לא יפעיל אדם טיסן בניגוד להוראות תעבורה אווירית, ובכלל זה לא יפעילו באחד מאלה: 1. באזור אסור לטיסה או באזור מסוכן לטיסה – אלא אם כן אישר המנהל את ההפעלה המבוקשת; 1. באזור מוגבל לטיסה – אלא לפי התנאים והמגבלות שנקבעו לגבי אותו אזור או באישור הגורם השולט באותו אזור, הגורם המשתמש באותו אזור ויחידת הנת"א המתאימה, כפי שפורסם בפמ"ת או בנוטאם; 1. בניגוד לנוטאם בדבר הגבלות על טיסה באזורים מסוימים, אלא לפי אותן הגבלות או באישור הגורם השולט באותו אזור, הגורם המשתמש באותו אזור ויחידת הנת"א המתאימה, כפי שפורסם בנוטאם. יש לנו הוראות תעבורה אווירות שמוציא מנהל רת"א מתוקף סמכותו לפי סעיף 82. בין היתר, הוא מגדיר שם מרחבים שבהם הטיסה היא אסורה, מוגבלת, מסוכנת או מנועה ממגבלות כאלה ואחרות. צריך להכיר את האזורים האלה ואם מגיעים אליהם, יש לפעול לפי ההוראות. אם אסור, לא טסים. אם מוגבלים, יש לטוס לפי המגבלות. אם מסוכן, יש לערוך ניהול הסיכונים. נוטאם הוא מעין של פרסום מידע תעופתי - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זמני. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הוא קצר זמן יותר מהפרסומים הקבועים, ובניגוד אליו אסור לפעול. למשל, אם יש חלילה תאונה או שריפה ויש נוטאם, בנוסף על האיסור להתקרב בכלי טיס, אם הנוטאם אומר לא לטוס שם, אסור לטוס. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מחזירה אותנו לעניין הצופה שהוספנו לגביו גיל מינימלי. אתם רוצים לעשות תיקון דומה בתקנות כטב"ם קטן? לדעתי, צריך לבקש רוויזיה, כי התקנה שנוגעת להסתייעות בתצפיתן כבר הוצעה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני חושב שההיגיון הוא אותו היגיון ואולי אפילו לחומרה. כן, אנחנו נבקש רוויזיה כדי לקבוע גם שם את הגיל המזערי, תודה רבה גברתי ותודה רבה אדוני. זה בהחלט נדרש. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> חומרה זה אף-פעם לא טוב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה זה? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני אומר שזה לא המקום להחמיר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבישי? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתם רוצים לבדוק? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> צריך לבדוק. אם אין שם היום מגבלת גיל, נוסיף אותה, כי אין הגיון לקבוע בטיסן ולא שם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> הנושא של נוטאם יהיה מגובה באפליקציה לחובבים? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> עד כמה שאני יודע, חלק מהתחזית העתידית היא שיהיה לנו יישומון שיבטא אותם, אבל - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כרגע או לפחות בגרסה הראשונה של האפליקציה המקוונת, לא יהיו נוטאמים. זו עבודה שמנהל מחלקת המחשוב עושה מול רש"ת. הכוונה שלנו היא כן לאפשר את זה בעתיד, אבל אני לא יודע להתחייב מתי, כי זה לא תלוי לחלוטין ברת"א. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> להגיד לחובב לעבוד לפי נוטאם זה מכשול לפני עיוור ממש. אף אחד לא יודע לקרוא את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם למטיס. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כן. אנחנו לומדים קשה לקרוא את הדבר הזה. הם לא יידעו מה זה אומר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה ההבדל בין הנוטאם לפמ"ת? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אחד בעברית ואחד באנגלית מקוצרת תעופתית - - - << דובר >> עומר דהן: << דובר >> זו אפילו לא אנגלית. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> מהתקופה של מורס. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> יש אנשים שנמצאים הרבה שנים בעולם תעופה ולא יודעים לקרוא נוטאמים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז מה העניין להכניס את זה בתור חובבנים? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, בכל מקרה חייבים לדעת כי אין כיום כלי יותר - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין כלי אחר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נגיד שיש אירוע ורוצים לסגור משהו אווירית באופן מיידי, לא דרך פמ"ת, אין כלי אחר - - - << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני יכול להציע פתרון? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> חייב להיות פתרון. הכוונה שלנו מהיום הראשון שעבדנו על המערכת המקוונת היא שזה יתחבר באופן מיידי. אנחנו עובדים עם רש"ת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הפתרון לא יעזור כי גם אחרי שיהיה כזה, הוא אומר שלא יודעים לקרוא את זה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, הכוונה היא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה כן יופיע ויזואלית. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> ויזואלית יידעו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הכוונה היא שזה יופיע ויזואלית על האפליקציה שכבר קיימת. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה הרצון של רת"א. זה לא מופיע באף מקום אחר, ולדעתי אנשים אחרים יתחילו להשתמש באפליקציה שלנו, גם הטייסים של הספורט והפנאי המאוישים, כי אין מקום שמראה את זה בצורת מפה. כמו שאמר יובל נכון, קשה מאוד להבין איפה זה. צריך להתחיל להכניס נ"צ וזה באמת מורכב. אנחנו עובדים על זה והלוואי שזה יקרה. זה לא תלוי רק ברת"א, כי זה מידע שגורם אחר אמור להנגיש לנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> במה ובמי זה תלוי? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בגוף שלדעתי לא הגיע לפה היום. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> אנחנו פה, למה לא? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני מתנצל. זו עבודה מול רש"ת ואלה עניינים טכניים שייקחו זמן. אנחנו לא יודעים להגיד מתי. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כבוד יושב-הראש, אחת לשבוע אנחנו מוצאים בקבוצות שלנו הודעה של נוטאם למטיסים. זו יוזמה שלנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נוטאם מתורגם? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> נוטאם מתורגם. אנחנו מתרגמים ומסבירים בנוסחים פשוטים יותר, ומעבירים את המסר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אנחנו גם משתדלים להעביר נוטאמים מקיפים, כמו שהיו במלחמה בחודשים האחרונים, במייל לכל המטיסים שאומר "יש עכשיו נוטאם חדש של remote ID" או משהו יותר כוללני, אבל לגבי אזור ספציפי ששמו היום, אין כלי אחר. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אפשר להציע פתרון? מעבר להכנסה ויזואלית על מפה, יש היום כלים אוטומטיים רבים שבתור התחלה, מפרשים את הטקסט לשפה פשוטה שאדם יכול לקרוא. גם אם ברמה אפליקטיבית, תפרסמו את ההודעות האלה בטקסט שהוא לא נוטאם ברשימת הודעות, זה כבר יעזור. יש היום כלים אוטומטיים לכך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איפה יפרסמו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> צריך לעשות את זה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> יהיו רישומים. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> מתוכננת אפליקציה, נכון? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> הם לא יידעו לקרוא את זה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> סליחה שאני מחזירה אותנו אחורה, אבל בהמשך להוראות כאן, אני מסתכלת על תקנה 3א(2)שבה אחת הדרישות למתן רישיון מטיסן היא שאדם קורא, מבין ומדבר את הלשון העברית או את הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה לעניין הפעלת טיסן. בתקנה (5), במבחן בידע תעופתי, אחד הדברים שאדם אמור להיבחן עליהם הוא הלשון האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה לעניין הפעלת טיסן. השאלה היא אם נוצר כאן פער. האם חייבים לדעת עברית כדי לקרוא את הפמ"ת ואת הנוטאם או אנגלית, או שתיהן, ואיך אנחנו מיישבים את זה עם הבחינה של הידע באנגלית אם אנחנו לא דורשים את הדרישה הזאת באופן הכרחי ממי שמקבל רישיון מטיסן? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הנוטאם זה לא ספר באנגלית וזה כן נשאל במבחן, בסדר? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון אבל אנחנו מבקשים ממי שמבקש רישיון מטיסן לדעת עברית או אנגלית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> האנגלית היא בשביל התיירים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבינה שאנחנו רוצים לאפשר לתיירים להטיס. השאלה היא אם אנחנו מחייבים אזרח שמבין עברית גם להבין אנגלית כדי לקרוא את הנוטאם, ויהיה אפשר לתקן את זה בנוסח. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אפשר לתקן בנוסח. אני לא רוצה להגביל, כי אם תראי את הנוטאמים, את שזו שורה של שתיים, שלוש מילים ובעיקר מספרים וקודים. אני לא רוצה להגיד שעכשיו צריך להכיר את כל האנגלית התעופתית בשביל להטיס טיסנים. גם למי שעושה את המבחן בעברית, השאלות על נוטאם יהיו שם בכל מקרה. זה כן מה שאנחנו בודקים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אפשר להגיד שהוא מבין אנגלית ברמה שמאפשרת לו לקרוא נוטאם, אבל אם יש הודעות שהוא חייב להכיר שמפורסמות באנגלית, אני לא רואה איך אפשר לפטור אותו מהדרישה הזאת. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> צחי, יש לי שאלה מנכ"לית "קלוב התעופה. היא לא יכולה להגיע והיא שואלת אם אפשר לעשות פינת עדכונים של רת"א, שתוכל לעדכן במקביל. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> זה מה שאמרנו. בעתיד הכוונה היא להעביר את כל המידע שנמצא בנוטאם, בעברית באפליקציה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מי ביקש לשאול? << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> מנכ"לית "קלוב התעופה" שמסיבות רפואיות לא יכולה להתייצב פה. היא כתבה לי הודעה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה אנחנו אומרים לגבי ידיעת האנגלית? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> ידיעת אנגלית שמאפשרת קריאה של נוטאמים ושל הודעות תעופתיות. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני לא מכיר מישהו שיודע אנגלית ולא עסק בתעופה שיודע לקרוא נוטאם. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אין קשר לאנגלית. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אנגלית כמעט לא. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בדיוק, אין קשר לאנגלית או עברית בנוטאם. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> יש מנגנון אחר שנקרא English proficiency, אבל אני לא יודע כמה הוא מתאים לחובבים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה מוגזם. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> זה מוגזם, אני מסכים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ילד בן 13 - - - << דובר >> עומר דהן: << דובר >> רמה 3. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בוחנים אותו גם ככה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אדוני היושב-ראש וגברתי היועצת, אם אני מבין נכון, הרעיון הוא שלא כולם יידרשו לשפה העברית, למשל תיירים, אבל כולם יידרשו למזער של השפה האנגלית הטכנית המקובלת בתעופה. אם העיקרון הזה מוסכם, נבקש שיסמיכו אותנו לנסח זאת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הם חייבים לדעת לקרוא את ההודעות שמפורסמות. השאלה היא אם זה מקובל על - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני לא יודע. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> דיברתם פה על גיל 12. מגיל 12 ומעלה הוא יכול להטיס. איזה נוטאם הוא יקרא? באמת. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בדיוק. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> מה האלטרנטיבה? לא לאפשר להטיס? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שהוא יטוס בשדה - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לא, אבל הוא לא יודע לקרוא נוטאם. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> אני לא יודע, אבל נוטאם הוא לא יקרא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כמו שאמר עומר, היום גם טייסים בני 45 לא קוראים נוטאם. זה לא אומר שלא נאפשר לאף-אחד לטוס בגלל זה. בגלל הערה שלך ודברים שאנחנו מכירים, אמרנו שהכוונה היא כן לעשות זאת בצורה מונגשת ובאפליקציה, אבל התהליך ייקח זמן. אנחנו לא רוצים לא לאפשר לאף אחד לטוס כי מורכב לקרוא נוטאמים. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> מצד שני, התקנה לא תחול על אף אחד. אף אחד לא יקרא נוטאם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בסדר, מי קורא היום את חוק העונשין? << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> בסופו של דבר אנחנו רוצים - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> את חוק הנזיקין? את חוק איסור הלבנת הון? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ומה אם לא קוראים? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני חייב לפעול היום לפי חוק העונשין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני מבין את הבעיה. בסוף הנוטאם הוא ההנגשה של גופי ההצלה כשהם באים למקומות וסוגרים מרחבים אוויריים.אני מבין את זה. מצד שני, אי אפשר להחיל על ילד בן 12 משהו שהוא לא יידע לעשות. מחילים את זה בחוק ואומר אחר כך - - - חוק העונשין שם ואף אחד לא יודע לקרוא. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני כמאסדר בדילמה בין להטיל חובה שאינני יודע אם תקוים במלואה בגלל מגבלות שפה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא שאתה לא יודע, אתה יודע שהיא לא תקוים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אבל נכון להתחשב - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה יודע שהיא לא תקוים ושזה לא קריא. בהשוואה, לא תכניס לכאן הנחיות מסוימות שיוצאת בשפה הטורקית, נכון? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יתקנו אותי אם אני טועה, ההגדרות לאיך מנסחים נוטאם הן של - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא שלך, אני מבין. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יש משהו שאנחנו מחויבים לעשות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור, אבל מצד שני, אם הן לא קריאות, אל תחיל אותן כחובה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לכן אנחנו רוצים להנגיש. גם היום מטיסים טיסנים לפי התקנות של 1981 והם מחויבים לקרוא נוטאמים. האם הם קוראים? אנחנו מודעים לכך שכנראה לא הרבה, ולכן אנחנו רוצים להנגיש, אבל אני לא חושב שנכון - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כל עוד אין הנגשה מונגש, אי אפשר להחיל אותן כחובה לילדים בני 12. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אדוני, לפחות בראייתי יש הבדל מבחינה משפטית בין "יש חובה" ל"אין חובה". אם אין בכלל חובה לציית לנוטאם, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. אם יש חובה לציית לנוטאם – אחר כך נדבר על אם אני יכול לעמוד בה או לא – מוטלת עליי כאזרח חובה בסיסית לבדוק האם יש נוטאמים, האם אני יודע לקרוא אותם, ואם אני לא יודע לקרוא אותם, ללכת ולשאול מישהו שכן יודע או לחכות שרת"א תפרסם. אם אין חובה, גם אם פורסם נוטאם ענק שלפיו אסור להתקרב לאזור מסוים כי ראש הממשלה מבקר שם, או חלילה יש שריפה, חוקית אני אפילו לא צריך להתאמץ לבדוק מה יש שם ופטור מלקרוא את הנוטאם וזה עניין בעייתי לטעמי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בועז, הגעת בזמן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני בוחן אותו על הידע בשפה הטכנית המתאימה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> שלום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש כאן דיון מעניין. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שלום, אדוני. אני בוחן אותו על הידע בשפה האנגלית המתאימה. אני פועל להנגשה של המידע מחוץ לחוק. בין להטיל על אדם חובה שקשה לו לעמוד בה – תגידו, בלתי אפשרית – לבין לפטור אותו מהחובה הזאת לחלוטין כשיש לכך השלכות - - - נוטאם זה לא משהו שמפרסמים בשביל לשעשע אנשים, יש שם מידע קריטי.. אם לא יודעים לקרוא נוטאם, צריך להישאר בבית. טיסן זה פנאי וספורט, ויש להתכבד ולעשות את המזער. זה כמו להגיד "רכוב על אופנייך בלי להכיר את תקנות התעבורה". בעיניי, זה לא מתקבל על הדעת. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כן, אבל לא זו הבעיה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> ילד יודע לפרש שלט "עצור". << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> הבעיה היא שקשה לו לקרוא את הנוטאם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> נוטאם זה לא שלט "עצור". << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא לילד קשה לקרוא, לאנשים קשה. המאסדר נמצא בכמה שנות דור אחורה, והוא מחיל זאת היום על ילדים קטנים או על מציאות חדשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אז שהמאסדר יטרח וינגיש את המידע. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מנהל רת"א נס על נפשו. יחזור ו - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כנראה לא לחינם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מנהל רת"א לא ירא משום דבר. אני מכיר אותו מספיק זמן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת טופורובסקי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה עשיתי? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מדברים על טיסנים לאנשים חובבים, פנאי וספורט. רוצים להחיל עליהם חובה של - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> קריאת נוטאם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> קריאת נוטאם. יושבים פה כל אנשי המקצוע משני הצדדים ומסכימים שהוראות נוטאם יוצאות בשפה שמתאימה לשנות דור אחורה, שהן לא קריאות ולא מובנות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אלה לא שנות דור. יש הגדרה של - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איך מוציאים נוטאם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו מדברים על משהו בין-לאומי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה משהו בין-לאומי. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> הילד לא מבין את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אלה תקנות בין לאומיות בכלל. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> אפשר להתייחס? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תזדהה. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> אסף בן מיכאל, סמנכ"ל מבצעים ברשות שדות התעופה. הנוטאם לא כל כך מסובך לקריאה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה הראשון שאומר את זה כאן. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> שאני אגיד מה כן מסובך. זה לא פשוט, אבל יש רשימה ארוכה מאוד של נוטאם. אנחנו מפרסמים כ-7,000-6,000 נוטאמים בשנה. אלה יכולים להיות שורה של נ"צים או נ"צ ורדיוס. בסוף הבעיה היא להבין, לעבור על כל הדברים ולעלות אותם על מפה. הבעיה היא לא הקריאה של הנוטאם והנוטאם הוא לא מתי - - - זו השפה התעופתית שאנחנו מחוייבם לה, אבל אין ספק שצריך לעשות תהליך ולהנגיש ויזואלית את הסגירות האלה כדי שיהיה אפשר להבין מהן מה אפשר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מצוין. כל עוד הנגשה ויזואלית לא נעשתה, אי אפשר להחיל את זה על ילדים או על אנשים בכלל. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> זה כבר פחות בתחום שלי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בתחום של מי נמצאת ההנגשה הוויזואלית הזאת? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם מפרסמים את הנוטאם? << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> אנחנו מפרסמים את הנוטאמים. גם לנו יש פרויקט מחשובי גם לטייסים, לא רק לילדים בני 12, גם לטייסי יזם או לטייסי פנאי לא פשוט לקחת את כל הנוטאמים האלה. הם מפורסמים לציבור כמובן, לעבור על כולם ולהוציא מהם מפה עם סגירות זה אירוע מורכב שאנחנו מודעים לו, וכרגע אין פתרון אחר. נפגשתי כמה פעמים לגבי הסגירות האלה. יש פה עניין מחשובי, עניין של מידע וצריך לפתור את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם הטיסן שולח מיקום ומדובר בילד, צריך שהוא לא יוכל להגיע לאזור. זה הכל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כל טיסן שולח מיקום. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אנחנו בונים עכשיו את העולם הבא, נכון? - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו בונים את העולם הבא. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא את העולם הבא במובן הזה, סליחה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מדברים על העולם הבא ומתייחסים גם לעולם הזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בסופו של דבר, אני חושב שאף ילד לא ילמד לקרוא נוטאם, ואנחנו לא רוצים למנוע מילדים בכלל להטיס טיסנים. הכי טוב היה אם זה היה No flight zone. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> No flight zone יכול להתפרסם בפמ"ת כפרסום קבוע וגם בנוטאם, אם יש תאונה למשל. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> היום הטכנולוגיה מאפשרת מצב שבו אם ילד מטיס טיסן וילך לכיוון בסיס, הוא לא יוכל להיכנס. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בועז, אתה צודק, אבל אנחנו נמצאים כרגע שני שלבים אחורה. כרגע זה עדיין ברשימה ואפילו אין מפה. אתה מדבר על משהו אוטומטי שלא יאפשר לו להמריא, אתה ממש בעתיד. אנחנו עוד שלב אחד לפני. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לא הייתי בישיבה וחשבתי שהתקדמנו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם מה שאתה אומר קיים כבר. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> כרגע נוטאם הוא הכלי המקובל בתעופה לאזורים אסורים או מוגבלים לטיסה שמפורסמים באופן מיידי, בגלל סגירה שמבצעים מכוחות הביטחון, בשל תאונה או הטסה של כלי טיס צבאיים או כל סיבה אחרת. הפרקטיקה היא נוטאם. אנחנו לחלוטין מקבלים את הצורך להנגיש זאת לשפה של ילדים או - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ויזואלית. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> מטיסים של טיסנים. זה משהו שייקח זמן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תגדיר זמן. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אין כרגע דרך אחרת חוץ מלדעת לקרוא נוטאמים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תגדיר זמן. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לא יודע, זה לא תלוי בי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שמואל, כל אנשי המקצוע כאן, וגם אתם אומרים שנכון שזה מתחייב עם חוק בין-לאומי, אבל בסוף, זה לא משרת את המטרה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> בצבא, כשלא יודעים לתת תשובה סדורה לשאלה הזאת, אומרים "מהר ככול הניתן". זו התשובה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר להגיד שעושים סדר אבל לילדים לא יהיה סדר, כמו שאנחנו לא רוצים שילדים ייסעו בכביש. השאלה היא מה יקרה בשלב הבינים. אנחנו לא רוצים שיבואו אלינו ילדים ויגידו "תראו מה השארתם. חשבתם על 2050, ועכשיו באים ונותנים לנו דו"חות". << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> גם היום - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למרות שזה גם יעשה סדר, אני מבין. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> גם היום להטסה של טיסן נדרש לקרוא נוטאם. לא שאנחנו עושים משהו שהוא לא נדרש. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> בסדר, באתם לתקן. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> השלב הראשון שאנחנו רוצים לאפשר הוא שהמידע יופיע באפליקציה, ואז יהיה אפשר להתמודד עם זה. יש אפליקציות שיודעות לעזור ולתרגם נוטאמים. ברור לנו שזה מאתגר. השלב העתידי הוא מה שבועז אמר, שכולל אישורי טיסה וכדומה, אבל ייקח כמה שנים טובות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם אחרי האפליקציות הוא דיבר כך זה שהם שולחים לבתי-ספר שלהם. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם מוציאים בקבוצות שלהם. זאת אומרת שגם אנשי המקצוע עדיין צריכים תרגום של הנוטאם. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אנחנו מפרסמים את זה גם באתר שלנו, גם באתר הרשמי וגם בקבוצות הפייסבוק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צריכים תרגום של הנוטאם, תחשוב על זה קצת. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> איפה שאפשר, אנחנו מפרסמים את זה. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אם אפשר רגע, הנוטאם מיועד - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תציג את עצמך. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> עומר דהאן מאטיס תעופה. הנוטאם מיועד לדברים מיידים. אם יש סגירה קבועה, היא מתפרסמת בפמ"ת במקום קבוע וסדור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> והפמ"ת ניתן לקריאה על ידי - - - << דובר >> עומר דהן: << דובר >> הפמ"ת נקרא בעברית בצורה פשוטה יחסית, נוחה ונגישה, ויש גם אפליקציה של רת"א. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> מה שיהיה בפמ"ת יהיה באפליקציה בוודאות. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> כן. הנוטאם שהוא בשפת קוד סבוכה, אמור לשמש לאירועים מידיים. נניח שנסגר מסלול בנתב"ג. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> הנוטאם, שהוא בשפת קוד סבוכה, אמור לשמש לאירועים מיידיים. לצורך העניין, אם נסגור מסלול בנתב"ג מעכשיו לעכשיו או אם יש שריפה ואסור לטוס באזור מסוים. מצד אחד, קשה להתעדכן בזמן אמת. מצד שני, קשה לקרוא את זה ומצד שלישי, אני מבין מאוד את רת"א, כי צריך להעביר את המידע לציבור וזה המנגנון. כדוגמה, בארצות הברית יש כמה מנגנונים שמיושמים בכל מיני אפליקציות של moving map שרואים בהן את הנוטאם בשידור חי. כשנשיא ארצות הברית נוסע ברכב שלו, יש סביב הרכב שלו TFR, שזה בעצם נוטאם שכל הזמן מתעדכן ואסור לטוס שם. אלו מערכות שאולי אפשר ללמוד מהאמריקאים וליישם אותן. יש פער טכנולוגי שצריך להדביק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חוזרת על השאלה, אם מה שכתוב כיום בתקנה 3א(2) משקף את המציאות של מה שצריך לדעת בפועל, האם זה מספיק שתייר יודע רק אנגלית בשביל להטיס? האם הוא יכול לקרוא את הנוטאם ואת הפמ"ת ולהפך, האם מספיק שמי שיודע רק עברית - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כמו שאמרתי קודם, כנראה השפה העברית כשהיא לבדה לא מספיקה, ויש דרישה להכיר את הידע הטכני באנגלית. לא צריך לקרוא שייקספיר, אבל צריך לדעת A, B, C, D, E, F, G ולקרוא את הספרות, כי הנוטאם מנוסח כך, don’t fly, ויש רשימה של נ"צים, את זה הוא כן צריך, ולכן בוחנים על כך. ראיתי שהמינוח הוא אותו מינוח, השפה האנגלית הטכנית המקובלת. לכן, אם מקובל על הוועדה שננסח כך ואם אני מבין נכון, צריכים אחד מהשניים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רגע. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> או שאתה מדבר אנגלית - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק רגע. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ודאי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אבישי אמר אם מקובל על הוועדה. אני לא הוועדה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם אלה לימודי אנגלית חובה, בואו נצביע עכשיו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ברמה של נוטאם, אני חושב שזה לא יקדם אותנו הרבה. זה יפתור לנו את הבעיה של התקנות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא משנה, בואו נתחיל בלימודי אנגלית קודם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אומר שאם זה מקובל על הוועדה, נתאים את הנוסח ככה שיידרשו השפה העברית וידיעה אנגלית טכנית, או השפה האנגלית וידיעה טכנית. זאת אומרת, התייר - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ידיעה טכנית של השפה העברית? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא הבנתי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תידרש ידיעה של השפה העברית וידיעה של השפה האנגלית הטכנית המקובלת בשביל לשים את הישראלים בצד. לגבי התיירים, תידרש הכרה של השפה הטכנית המקובלת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זה מספיק להם בשביל לקרוא גם את הפמ"ת וגם את הנוטאם שהם צריכים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הפמ"ת בעברית. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> הפמ"ת הוא בעברית. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> הפמ"ת הוא בעברית, הם לא יודעים לקרוא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> האפליקציה - - - << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> יש גם פמ"ת בין לאומי שמופיע ב - - - שכחתי את השם. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אבל הוא בא להטיס בארץ. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כתוב באנגלית, מה הבעיה? << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אבל יש בין לאומי ושם הוא יכול לקרוא את זה. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> זה לא כולל את החלקים הפנים-ארציים. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אם נכנס טייס פרטי לארץ הוא לא יודע לקרוא את ה - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה עושים עם התיירים? מאפשרים או לא מאפשרים להם להטיס? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נמשיך הלאה, אבל הנושא של הנוטאם צריך להיכנס לדיון חדש. שמואל? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> מה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נמשיך הלאה, אבל הנושא של הנוטאם צריך לחזור לדיון. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> העניין הוא לא - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> העניין הוא שזה לא נמצא בפינה שלכם, ואני אומר שהוא חייב לצאת. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> כי הנוטאם הוא - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני מבין, אבל בסופו של דבר, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מנגישים את זה לעולם ולילדים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא רק לילדים, אדוני. אנחנו כל הזמן אומרים ילדים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, נכון. לא רק ילדים, סליחה שאני אומר, גם למטיסים מקצועיים שלא יודעים לקרוא נוטאם, כמו שכולם אמרו פה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יש אפליקציות היום בשוק שהן לא ממשלתיות אלא אזרחיות, ונותנות מענה ויזואלי וכדומה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם תבוא לילד או לא לילד, לאותו אחד שהטיס, כשהוא פגע במשהו והוא יגיד לך, "הסתכלתי באפליקציה הזאת" - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> ודאי שלא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תגיד לו שהאפליקציה לא עודכנה מהנוטאם האחרון, ולא תיתן לו להסתמך עליה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אמרתי, ודאי שלא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון אבל אבל החובה שלהם היא להיות בקיאים בפמ"ת ובנוטאם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> החובה היא חובה חוקית של המסמכים החוקיים המחייבים. זה לא המסמך הראשון – צר לי להגיד את זה כאזרח במדינת ישראל – שמחייבים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שמחייבים נוטאם למרות שהוא לא - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שמחייבים אותי להכיר אותו על בוריה בשביל לכוון את ההתנהגות שלי ואני לא תמיד מכיר אותו בעל פה או על בוריו כי הוא מורכב מאוד. יש לנו בתי משפט שמתפרנסים כבר שנים מלפרש את חוק העונשין ופקודת הנזיקין - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טוב. אפשר להמשיך הלאה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> או שיקימו waze-air וזה יעשה לבד את העבודה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יש כאלה גם היום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש באפליקציה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש, אבל לא כמשהו שמסתמכים עליו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם לא יודעים לעמוד בחובה החוקית, אל תפעלו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זו חובה חוקית רק ברגע שנצביע, זה העניין. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא, זו חובה חוקית גם היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה כבר נמצא בעולם בכמה וכמה מקומות. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> זה קיים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בועז, זה לא משהו שהמצאנו בתקנות האלה, אלא משהו שקיים. גם אם התקנות לא יעברו, עדיין מי שמטיס טיסן צריך לקרוא אותן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו רוצים להעביר, כן? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> ברור לי. אני רק אומר שזה לא משהו שמגיע מהתקנות האלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צחי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אולי זה משהו ששווה לתקן באופן כללי, אבל זה לא קשור לתקנות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בואו נתקדם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו בתקנה (23). << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הפעלה במרחבים אוויריים מסוימים ובקרבת שדה תעופה, מנחת או שטח הפעלה 23. (א) לא יפעיל אדם טיסן באחד מאלה: 1. באזור פיקוח, באזור פיקוח שדה או באזור שדה; 1. בתחום שהמרחק בין גבולותיו לבין כל נקודה על מסלול שדה תעופה או מסלול מנחת קטן מ- 2 קילומטרים, או אם נקבע בפמ"ת מרחק גדול יותר לגבי שדה תעופה או מנחת מסוים – מהמרחק באמור בפמ"ת; 1. בתחום שהמרחק בין גבולותיו לבין כל נקודה על מסלול תשתית צבאית קטן מ- 3 קילומטרים; 1. ביום, במרחק קטן מ- 500 מטרים מתחום אזור אימונים שלפי הפמ"ת מיועד למטוס זעיר; לעניין זה: "מטוס זעיר" – כהגדרתו בתקנות ההפעלה; (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להפעיל טיסן באזור, בתחום או במרחק בניגוד לאמור בתקנת משנה (א), אם מתקיים אחד מאלה: << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> במרחב או במרחק? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> במרחק בניגוד, כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. הפעלת הטיסן אושרה מראש בידי יחידת הנת"א המתאימה או בידי מי שנקבע לכך בפמ"ת לגבי אותו מרחב או תחום, לפי העניין, ולגבי מנחת – הוא גם הודיע על כך למפעיל המנחת; 1. נקבע בפמ"ת אחרת לגבי אותו מרחב או תחום, לפי העניין, והוא פועל לפי הקבוע בפמ"ת. אמרנו בהקשר של תקנות כטב"ם, ונכון גם לכאן, יש אזורים שמטבעם יותר רגישים לפעילות - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בכותרת של סעיף (ב) צריך להיות במקום "במרחק", "במרחב". נכון? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גם וגם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> גם מרחב וגם מרחק. 2 קילומטרים - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך לראות איפה צריך לתקן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסעיף (1) ו-(2) לקחת את המרחב. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו מדברים פה על אזורים, מרחקים ותחומים. תחום זה גם מרחק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, צריך לעשות התאמה. תבדוק את זה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו נתאים את הנוסח כך שהוא יחול לגבי הכול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שזה משהו שנוסף בעקבות הערות שנשמעו לגבי תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן. יכול להיות שגם שם יהיה צורך בתיקון הזה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שיהיה ברור שאנחנו מדברים גם על המרחבים, גם על המרחקים וגם על התחומים. יש אזורים יותר רגישים, כמו קרבה לשדות תעופה ומנחתים שיש בהם כלי טיס מאוישים בגובה נמוך. יש לשמור מהם מרחק ולא לטוס באזורים שמוגדרים בשדות האלה, אלא אם כן נקבע בפמ"ת או בהוראות המכוננות שמותר לטוס קרוב יותר בשדה התעופה הזה, או שלא צריך אישור. בדרך כלל ההפך הוא הנכון, יש יותר מגבלות כי אנחנו לא רוצים שכלי הטיס הלא מאוישים יהיו בסמיכות לכלי טיס מאוישים כשהם בשלבים הקריטיים של המראה או נחיתה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אפשר להעיר הערה בנושא של קבלת אישור מיחידת הנת"א המתאימה וכל שאר הטקסט כאן. להפנות את עשרות אלפי המשתמשים החובבים להתקשר למגדל בנתב"ג בשביל לאשר טיסה זה לא עולם ריאלי, תקן אותי אם אני טועה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שלא יהיו שם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> איפה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> באזורים האלה שאנחנו מדברים עליהם עכשיו. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> המגדל הוא לא בנתב"ג. המגדל של נתב"ג שולט בכל גוש דן מבחינה אווירית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שהחובבים לא יהיו בכל המקומות האלה של השדה ופיקוח השדה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כל מרכז הארץ, מקו פתח-תקווה ועד ראשון לציון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דרך אגב, גם בכטב"ם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כולל מרחב רוחבי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מרחב הרבה יותר גדול מ-2 קילומטר. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> כבוד יושב-הראש, כמו שביקשתם בדיון הקודם, על פי בקשתכם נמצא פה אסי בן מיכאל שהוא סמנכ"ל מבצעים ברש"ת. בדיון על כטב"ם קטן הייתה שאלה לגבי חריגות, כשמבקשים להטיס כטב"ם קטן ב-CTR של שדות התעופה, תוך כמה זמן מקבלים תשובה. אסי, בבקשה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> במסחרי. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> במסחרי. בואו נסגור את הפרשה הזאת, כי הם לא היו בדיון הקודם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> מגדלים עונים לעשרות וזה יכול להגיע גם ל-100 בקשות בשבוע. יש המון מפעילים. טיסנים פחות, אבל הרבה מאוד כטב"מים מכל הסוגים ומכל הפעילויות. רק בנתב"ג יכולים להגיע ל-40 או 50 בקשות בשבוע. אנחנו משתדלים לענות תוך סדר גודל של 72 שעות, והרוב מקבלים מענה אפילו לפני כן. כמו שנאמר פה, זה לפעמים מורכב מאוד ולא תמיד אפשרי. את רוב הבקשות אנחנו מאשרים או מפנים ליום או לשעה אחרת ממה שביקשו, כדי לאפשר את זה, אבל הסביבה של נתב"ג וסביבה של שדות אחרים היא מאוד מורכבת, ולא תמיד יש אישור להטיס שם. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אסי, בשביל שנסגור את הפינה הזאת, האם יהיה אפשר להגיד - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תוך כמה זמן? << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> אמרתי, בנהלים שלנו אנחנו נותנים מענה תוך 72 שעות, פחות או יותר. זה לא תמיד המענה שמבקשים, אבל תוך 72 שעות, ולרוב אנחנו נותנים את זה הרבה קודם. בכל יחידה יש לנו אדם שאמון על כך, הוא מקבל את הבקשות, בודק אותן וגם מרכז את הבקשות, כי אי-אפשר באותו היום לעבוד בשני הצדדים של המסלולים. זה גם תלוי בדחיפות של העבודה. אם אלה חובבים או טיסנים, יש מקומות שאנחנו לא מאשרים להם לעבוד בכלל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לגבי חובבנים, אני מזדהה איתך לגמרי, ושלא יהיו שם אבל בכל המרחב הגדול הזה יש גם משטרה וגם תעסוקה שהם לא חובבים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כולם מקבלים מענה והתייחסות. המשטרה מדברת איתי ואם יש דברים מורכבים יותר, אנחנו מוצאים פתרונות. יש מקומות שבהם יותר מורכב לענות, אבל אנחנו נותנים מענה להכול, לעשרות בקשות בשבוע, גם בנתב"ג באזורים הכי מורכבים שיש. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אנחנו יכולים להתחייב, או שרש"ת יכולה להתחייב על 72 שעות, כי זה הפער שלנו. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> להתחייב זו מילה קשה, אבל אנחנו - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עומר ויובל או אפילו שמעון, יש לכם עוד שאלות על הנושא? << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אמרתי שאני לא מהטיסנים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, אנחנו גם בכטב"ם עכשיו. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> לגבי הכטב"מים וגם לגבי הטיסנים, יש מנחתי טיסנים מוסדרים בתוך ה-TMA כמו מנחת אשרד. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> מה שמוסדר, מוסדר. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> תיתנו לכך מענה. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> למה? << דובר >> עומר דהן: << דובר >> מנחת אשרד הוא מנחת קיים שנמצא בתוך ה-TMA ואנשים טסים שם, ובכל טיסה יתקשרו אליך? זה מנחת מוסדר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם זה מוסדר, אז לא. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> הדברים האלה מוסדרים. לא צריך לבקש ממני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה מוסדר. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> לגבי כטב"ם - - - << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> אל תבלבלו בין ה-TMA ל-CTR, יש הגדרות. מעל מרחק מסוים בגובה מסוים מותר לכם להטיס באופן חופשי גם באזורים האלה. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> נכון. לכן אני אומר שהמרחק נשאר, הוא היה 2 קילומטרים - - - << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> הכול נשאר אותו דבר, אני לא חושב ששינו משהו. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אם תסתכל ב-AIP תראה שיש סגירה אווירית על המנחת שדיברת עליו, בצינור שם. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אמרתי את זה בשבילך, אתה מייצג את הטיסנים. לגבי הכטב"מים יש נושא של 2 קילומטרים ממרכז מסלול שלדעתי מספק וגובה - - - << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> בנתב"ג זה לא מספק. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> זה לא עובד, כל ה-CTR של נתב"ג. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש לנו CTR של נתב"ג. אני מזכיר לאדוני שיש בתקנה רכיב שמאפשר לקבוע בפמ"ת אחרת. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> רשום, מפורט בדיוק. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זאת אומרת, יש מגבלות, אבל מנהל רת"א רשאי לקבוע אחרת באמצעות פרסומי המידע התעופתי. למשל, ההפעלה באותו מנחת טיסנים מוסדר מוגדרת בפמ"ת ככזו שלא טעונה את כל מארג האישורים. יש לנו כאן שטר ושובר שבצידו, שמאפשרים לנו את הקיום הזה בצוותא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שמעון, רצית לומר משהו? << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> דיברנו על הכטב"ם והעליתי את זה גם בפעם הקודמת. הרבה פעמים אנחנו עובדים בתוך CTR נתב"ג. השטח הוא גדול, לא 2 קילומטרים, אלא מגיע גם לאזור טירה, טייבה ועד לגדרה. אנחנו מאוד מוגבלים שם כמשטרה, והצענו הצעה לעשות מה שנקרא הפרדות מופחתות. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> דיברו איתי מהמשטרה עשרות פעמים, וביקשתי מכם לגשת לרת"א כדי לקבל אישור קבוע להפרדות מופחתות ולא טיפלתם בזה. אני לא יכול להתחיל לפנות לרת"א כשמבקשים ממני בקשה. ההגדרות להפרדות מכטב"מים הן עצומות. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> אני מעלה את הנושא פעם נוספת בגלל שאנחנו פה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני מציע הצעה של היועצת המשפטית. בואו נדחה את זה לסוף הדיון ונתעסק בכטב"ם הזעיר - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> טיסן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בטיסן. נמשיך איתו ונקיים על זה דיון. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> נוגעים בזה באופן ישיר. אנחנו מדברים כאן על הדוגמאות של הכטב"מים המסחריים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סליחה. אמרנו קודם - - - << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אלה כמויות קטנות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מעדיפים שיתרחקו. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> מאה אחוז. אתה רוצה שהם יתרחקו, אבל בשדה ליד פתח-תקווה ליד הקיבוץ, הוא צריך להתקשר למגדל. אנחנו מדברים פה על מרחקים עצומים משדה התעופה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני מבין את האחריות הציבורית של אדוני ושל הוועדה וקטונתי מלהעיר, אבל אי-אפשר אגב התקנות האלה שבאות לסדר עניין קטן, לפתור את כל בעיות העולם מראשיתו. יש כאן בעיות שלא ייפתרו - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבישי, תתפלא לשמוע שבבניין פה זה עובד ככה לא פעם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני מכבד את כללי הבית, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, לפעמים כשאתה מביא נושא אחד, אנחנו מסדרים איתו עוד כמה נושאים אחרים. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> גם בשביל להמריא מחוף הים של בת-ים צריך אישור מגדל של נתב"ג. בכל מקום שבו מישהו ירצה להרים טיסן, הוא יצטרך את אישור נתב"ג. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> איפה שהחוק קובע שצריך אישור, כנראה שיש סיבה לכך. אם רת"א החליטו - - - << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני חוזר להערה המקורית שלי. אנחנו מדברים על עשרות אלפי מטיסים. אולי ברת"א יודעים מספרים יותר טוב ממני, אני מכיר כ-40 אלף מטיסים של רחפנים חובבים, ואלה רק רחפנים, לא טיסנים. לנו בקושי עונים היום. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> נאמר לך כאן על ידי יושב-הראש וגם אני אומר, בכל מקום שיש בו סכנה פוטנציאלית לכלי טיס אזרחי, התשובה היא שלא מטיסים. אם רוצים להטיס למרות שנקבע שלא, צריך להתקשר ולקבל אישור, או לא לקבל אישור. בהקשר להפרדות, כמו הצבא, גם אתם תפנו לרת"א בצורה מסודרת, ונאשר או לא נאשר הפרדות מעבר למה שמפורסם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כן, אבל השאלה היא אם יעמדו ב-72 שעות עם עוד 40 אלף מטיסים. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> התשובה היא לא. אם יש 40 אלף, התשובה היא לא. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> התשובה היא לא, אבל אני רוצה להגיד משהו בבסיס. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> אני לא חושב שזה יגיע לכך. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> הם לא יעמדו בזה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שלא יטוסו שם. אלה חובבנים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שיזוזו משם, שילכו למקום אחר. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו בבסיס. אנחנו לא מעוניינים שהם יהיו שם, זו התשובה הבסיסית. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אפשר להראות לך מפה? אני לא חושב - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> צריך לראות את המפה בשביל לדעת לאן להתרחק. צריך להגיע למדבר בשביל להטיס או לחוף הים במרחק של כניסה פנימה. המפה גדולה מאוד. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> התיחום הסגול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נשלחו מפות לוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל מרכז הארץ. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> זה שטח ענק. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כמעט. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> רק המרכז - - - << דובר >> עומר דהן: << דובר >> בארצות הברית ה-air space בנוי בצורת class bravo. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> עוד לא מדובר על LLP ו-LLR למיניהם. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> יש נושא של class bravo האמריקאי, שבנוי כמו עוגה הפוכה. ככול שמתרחקים, הוא מאפשר - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> הייתי לאחרונה, אנחנו לא באמריקה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו. אני לא מוכן שכלי טיס קטן יסכן כלי טיס גדול שנוסעים בו 300 נוסעים. הוא יתקשר ואמרו שיקבל תשובה תוך 72 שעות או לא. אם לא קיבל תשובה, הוא לא יכול לטוס. לא באנו לפה בשביל להכניס כל טיס מאוישים לסיכון. אם יכולת ההטסה של החובבן את הרחפן עומדת מול סיכון כלי טיס גדול, אם הוא לא קיבל תשובה, הוא לא יטוס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה שאמרת נכון. האם, בכל הטסה, בכל גובה, צריך לבקש רשות? << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> לא. תלוי במרחק ובגובה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הגובה מוגבל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, הגובה יהיה מוגבל. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> הגובה מוגבל מראש. טיסנים וכטב"מים מוגבלים ל-100 מטר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> הגובה בכל מקרה מוגבל ל-100 מטר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ירדנו מ-100 מטר, לא? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> באזורים מסוימים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> באזורים מסוימים. << דובר >> אסף בן מיכאל: << דובר >> טיסן לא אמור לעבור את ה-100 מטר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בואו נשים את זה בפרופורציה בבקשה. << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> אני חושב ש-72 שעות הן פרק זמן סביר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אמרת נכון, גם חובבן וגם מול מטוס מאויש. הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> פעולות נדרשות לפני הפעלה 24. 1. לא יפעיל אדם טיסן אלא אם כן, סמוך לפני תחילת ההפעלה, הוא עשה את כל אלה: 1. בדק את סביבת ההפעלה, תוך שקילת הסיכון לאדם, לרכוש ולתשתית בסביבת ההפעלה, על פני השטח ובמרחב האווירי המיועד להפעלה, במטרה להבטיח את היכולת להפעיל את הטיסן בהפעלה בטוחה; הערכה של סביבת ההפעלה תכלול, לכל הפחות, את כל אלה: 1. תנאי מזג האוויר, קיימים וחזויים, בסביבת ההפעלה; 1. מידע אודות המרחב האווירי המיועד להפעלה, ובכלל זה נתיבי טיסה, אזורי אימון, מגבלות או תנאים שנקבעו לגבי המרחב האמור או לגבי שימוש בו; 1. מיקום אדם, רכוש ותשתית על פני השטח והימצאות כלי טיס או כלי רחיפה במרחב האווירי; 1. מפגעי בטיחות אוויריים וקרקעיים, ובכלל זה מכשולים, תשתית וכל דבר שיכול להפריע להפעלה בטוחה; אם רוצים להטיס, יש לפקוח עיניים. חכם – עיניו בראשו. יש להסתכל מה קורה מסביב, ללמוד את הסביבה ואת הנסיבות ולראות שאפשר לעשות את זה בצורה בטוחה. אם יש מזג אוויר רע, אין לטוס. (1א) הוא הביא לידיעת כל מי שמשתתף באופן ישיר בהפעלת הטיסן מידע הנוגע לביצוע הפעלה בטוחה, ובכלל זה סביבת ההפעלה, תנאים להפעלה, נוהלים לעניין חירום, נוהלים לעניין התמודדות עם מקרים בלתי צפויים וחלוקת תפקידים ואחריות לגבי ההפעלה; אם מעסיקים תחתיך צופה או שיש לנו עוד מטיס שאנחנו חונכים, יש לדאוג שכולם יהיו שותפים למידע שלנו כדי שיוכלו לממש את אחריותנו לגבי ההפעלה הזאת. אין לשמור זאת בסוד. 1. הוא הבטיח שיתקיימו כל אלה: אין "הוא", הוספתי את זה לרישא. 1. יש מספיק הספק (power) זמין להפעלת הטיסן למשך זמן ההפעלה הצפוי; 1. כל מטען שמחובר לטיסן או נישא על-ידיו, מאובטח לגוף הטיסן ואינו משפיע על מאפייני הטיסה של הטיסן או על היכולת לשלוט בו באופן שעלול לפגוע בהפעלה הבטוחה של הטיסן. ההיגיון פה ברור, כשאתה הולך לטיסה, תבדוק שיש לך מספיק "דלק" להשלים אותה כפי שאתה רוצה, ואם העמסת על הטיסן שלך מטען, תבדוק שההעמסה הזאת של המטען לא מסכנת את ההפעלה, שלא תשים משקל מסוים שייפגע באיזון שלו. תכף אבקש מאדוני שירשה לנו לשנות את הנוסח. שינינו את הנוסח בהמשך להערות הציבור לגבי כטב"ם קטן. אמרנו שזה לא משהו שמשפיע על מאפייני הטיסה ככלל, כי לפעמים ניתן להשפיע על מאפייני הטיסה ועדיין לשלוט בכלי הטיס בצורה מבוקרת תוך התחשבות, למשל, בהטיה כזאת או אחרת. אבקש מאדוני להתאים את הנוסח למה שיש לנו בתקנות כטב"ם קטן."כל מטען שמחובר לטיסן או נישא על ידיו, מאובטח לגוף הטיסן ואינו פוגע ביכולת לשלוט בו או לבצע הפעלה בטוחה". << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> גברתי היועצת המשפטית, אם אינני טועה, כך היה פחות או יותר הנוסח. אני מבקש שנשתול אותו כאן כדי שהם יהיו תואמים בהקשר הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. במילוי חובותיו לפי תקנת משנה (א) יביא בחשבון מפעיל הטיסן את הוראות יצרן הטיסן. לא לכל טיסן יש הוראות יצרן, אבל אם כן, יש לשקול אותן ולתת דעתנו עליהן. בסופו של יום, האחריות היא שלנו. יש להתחשב בהן, אבל ההחלטה היא שלנו. 25. לא יפעיל אדם טיסן אלא אם כן מתקיימים כל אלה: 1. המהירות ביחס לקרקע של הטיסן לא עולה על 87 קשר; 1. גובה הטיסה של הטיסן לא עולה על 50 מטרים מעל פני השטח, אלא אם כן נקבע אחרת בפמ"ת לגבי המרחב האווירי בו הוא מבקש להפעיל את הטיסן כאמור; 1. המרחק בין מי שמפעיל את הגאי הטיסן לבין הטיסן קטן מ- 500 מטרים; 1. מתקיימת ראות טיסה של 3 ק"מ לפחות; 1. בין הטיסן לבין ענן נשמר מרחק מזערי של 600 מטרים במישור האופקי. 1. ביכולתו, באופן מיידי, להפעיל בעצמו את הטיסן. אלה שוב כללי טיסה, מהירות וגובה. פה מדובר בפנאי וספורט, אין משחקים עם הגובה. הוא מאוד קשיח, אלא אם כן נקבע בפמ"ת אחרת. עוד דרישה כאן היא להישאר קרוב לטיסן. גם אם יש קשר עין ב-600 מטרים, לא להגיע לשם. יש להישאר 500 מטרים מהטיסן, מה שאמור להספיק. תיקנו מרחק מענן בדומה למה שתיקנו בכטב"ם קטן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבי 24(ב), אני חושבת שבחלק מהמקומות הוספנו "לפי הוראות היצרן ככול שישנן" ובחלק מהמקומות לא. צריך להוסיף את זה גם כן? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני מציע שכן, ולו בשם האחידות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נעשה את התיקון הזה גם בתקנות כטב"ם קטן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בהחלט. הערה נכונה, תודה. נתקן בהתאם. פרק ד' : רישיון הפעלת טיסנים נפתח במבוא. אנחנו עוברים כאן לעולם שקראנו לו "הפעלה מיוחדת", הפעלת טיסנים, ומה שמאפיין אותה שהיא בניגוד לתקנות הכלליות. מי שטס בתוך התקנות הכלליות עם רישיון מטיסן, תודה רבה, כל עוד זה לא טיסן גדול. ברגע שיש טיסן גדול או שחורגים מהתקנות, נכנסים לעולם האסדרה, שהוא בעיקרו העולם המסורתי של ה"קלובים" והטיסנים. אני אתחיל לקרוא ונסביר תוך כדי, ברשות אדוני. רישיון הפעלת טיסנים 26. 1. המנהל רשאי להרשות לאדם, באמצעות רישיון הפעלת טיסנים, להפעיל טיסן בהפעלת טיסן בחריגה, אם שוכנע לפי בקשתו כאמור בתקנה 27, כי הפעלת הטיסן בחריגה יכולה להיעשות באופן המאפשר הפעלה בטוחה. (א1) המנהל רשאי להרשות הפעלת טיסן בחריגה לגבי כל אחד מאלה: 1. אחת מהתקנות הבאות: 1. תקנה 16; 1. תקנה 17; 1. תקנה 18; 1. תקנה 21; 1. תקנה 25. 1. הפעלת טיסן גדול. אני חושב שכאן אנחנו צריכים להוסיף את השלכת החפצים, אדוני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. תקנה 14(ב), היכן שלא יהיה מקומה לאחר התיקון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו שוב אומרים למנהל, אתה לא יכול לעשות כפי רצונך. יש כמה תקנות ובעיקר בכללי הטיסה, שלפי בקשה אפשר להרשות חריגה מהן. אם זה לא נופל, צריך לבקש פטור בדרך המלך הקשה של חוק הטיס. כאן אלו דברים שאנחנו רוצים לאפשר פחות או יותר בשוטף. 1. המנהל רשאי להרשות לבעל רישיון הפעלת טיסנים להתיר לאחר, שהוא יחיד, להפעיל טיסן בהפעלת טיסן בחריגה, במסגרת פעילותו ותחת אחריותו, לפי הוראות פרק זה. זו אחת הליבות של קיום הפעילות של גופים כמו ה"קלובים". אנשים רוצים להתנסות בהפעלת טיסן שלא לפי הכללים, ואת החסות של הגופים המקצועיים והמבוססים הללו, ואנחנו אומרים "זאת המטרה. הם יפרסו עליכם את חסותם המקצועית והבטיחותית, ואפשר יהיה לקיים את ההפעלות האלה". 1. החליט המנהל על פי בקשה לרישיון הפעלת טיסנים שהוגשה לו כאמור בתקנה 27, להרשות לאדם לקיים הפעלת טיסן בחריגה, יעשה את כל אלה: (1*) יודיע בכתב על החלטתו למי שהגיש את הבקשה, ויפרט בה את פרטי בעל הרישיון, פרטי הפעלת הטיסן בחריגה שהרשה, התקנה לגביה ניתנה ההרשאה להפעלת טיסן בחריגה ותנאים ומגבלות עליהם הורה כתנאי להחלטתו, ויצרף אליו את ספר העזר שאישר לו (בפרק זה – רישיון הפעלת טיסנים); לדעתי צריך להיות כתוב "יצרף אליה", כי זאת החלטתו. זו ההערה שאני מקבל בעקבות הבקשה שמאפשרת לי להפעיל טיסן בהפעלת טיסן בחריגה. (1) יהפוך אחרי זה ל-(2). 1. יפרסם את רישיון הפעלת הטיסנים, למעט ספר העזר שאישר, באתר הרשות באינטרנט; מצד אחד, אני רוצה לייצר שקיפות כדי שידעו שהדבר מורשה, אבל מצד שני, אני לא רוצה לפרסם את ה"קרביים" שלו, את ספר העזר, כי אולי יש שם סודות מקצועיים. אלה לא סודות מסחריים כי לא מדובר במסחר בפני עצמו, אבל האיזון נכון. עשינו זאת גם בכטב"ם קטן לגבי הפרטים של ההרשאה להפעלה חריגה, ואין סיבה שהדבר לא יוחל כאן. כמובן מי שרוצה, יכול לפרסם את זה לרבים, אבל אין לכפות את זה חוקית על אף אחד. (1) ימסור העתק של רישיון הפעלת הטיסנים למי שמפקד חיל האוויר הסמיך לכך (להלן – נציג חיל האוויר), ורשאי הוא להעביר לנציג חיל האוויר, לפי בקשתו, פרטים נוספים הנוגעים לאותה בקשה לרישיון הפעלת טיסנים, הדרושים לו לשם הבטחת בטיחות הפעלתם של כלי טיס צבאיים. זאת בשביל לסגור את מעגל העברת המידע מול צה"ל, כדי שגם הוא ידע לכלכל את דרכיו. יש שיח תמידי, אבל אנחנו הופכים אותו לפורמלי אותו גם כאן. (3) החליט המנהל שלא להרשות לאדם להפעיל טיסן בהפעלת טיסן בחריגה, ימסור לו את החלטתו בכתב. אמרת כן - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> החלטתו המנומקת, אני מניחה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אין לי בעיה לכתוב "החלטתו המנומקת". כל ההחלטות שלנו מנומקות. "המנומקת בכתב" כדי שהאדם יידע בפני מה הוא ניצב ואם ירצה לתקן, יתקן. ירצה לעתור לבית המשפט המוסמך, יעתור לבית המשפט המוסמך. יקבל את גורלו, יקבל את גורלו. תקנה 27, בקשה לרישיון הפעלת טיסנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שכדאי להבהיר כאן מה יהיה המעמד של ספר העזר והאם הוא יהיה חלק מהרישיון. מה זה אומר שהוא יצורף אליו? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> תנאי לקבלת הרישיון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> חלק מהרישיון במובן הזה - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> חייב להיות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תכף אסביר. ההבדל המשפטי הוא למה צריך לציית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בסופו של יום, אני כותב בתקנות שצריך לציית גם לרישיון וגם לספר העזר. חובת הציות קיימת לגבי שני המקרים. אני חושב שבאופן מסורתי, הרעיון הוא לפרסם את שניהם ביחד, כי הרישיון כשלעצמו הוא בדרך כלל די ריק. יש עליו שם, התקנה שממנה ניתנה ההרשאה להפעלת טיסנים בחריגה וכולי. הליבה המהותית של העשייה נמצאת בספר העזר, ולכן הם הולכים ביחד, אבל יש חובה משפטית לציית ולפעול לפי כל אחד מהם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל כן תפורסם התקנה שממנה הוחרגה החריגה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן, כחלק מהרישיון, והיא גם מופיעה בדף הכיסוי שמפורסם באתר שלנו. אדם יידע שפולני מורשה להפעיל, להשליך חפצים או להפעיל טיסן גדול. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נוצר כאן מצב מוזר שבו אנחנו מדברים על ההרשאה שכבר ניתנה לפני שדיברנו על הבקשה, אבל נטפל בזה אחר כך. בתקנות האגרות מוצעת אגרה תקופתית שצריכה להשתלם בכל שנתיים כדי לשמור את הרישיון ולהמשיך לפעול לפי רישיון להפעלת טיסנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו נבדוק עם מחלקת הבניית חקיקה במשרד המשפטים, אם צריך להוסיף את זה גם כאן, אבל מעבר לכך, עקרונית, רישיון להפעלת טיסנים לא מוגבל בזמן? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כמו הנוהג שקיים לגבי רישיון הפעלה מבצעית, המקבילה להפעלת טיסנים, משלמים אגרה - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> היום אנחנו מחדשים בכל שנה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אמורים לשלם אגרה תקופתית פעם בשנתיים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> פעם בשנתיים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> יהיה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בכל שנתיים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לי כמאסדר יש דילמה, אני יכול לעשות שני דברים. כל תקופה לבקש מאדם לעבור את כל תהליך הרישיון מחדש, מה שלא תמיד הכרחי, או להגיד לו לשלם אגרה בכל תקופה של שנה או שנתיים עבור השירות השוטף. זו הרי אגרה - - - אנחנו רוצים לתת לאדם את הרישיון, שייסע, ישלם את אגרתו השנתית והרישיון שלו יעמוד בתוקפו – אני לא אבקש שיחדש את הרישוי בכל שנתיים או שלוש – עד אשר חלילה יבוטל, יותלה או יוחזר. זהו ההסדר באופן עקרוני. אדם יקבל את הרישיון בכפוף לתשלום אגרה שנתית. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם האגרה לא משולמת, הרישיון פוקע? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם האגרה לא משולמת, הוא מפר הוראה לפי חוק הטיס. הרישיון לא בטל כשלעצמו. אני נכנס לתקנה שנדבר עליה בהמשך של הפרת הוראות לפי חוק הטיס. אני נותן לו זכות טיעון, הוא טוען ואני מקבל החלטה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> החלטה רק לגבי התשלום, הרישיון לא פג. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הרישיון לא פוקע כשלעצמו. מכל מיני שיקולים וגם מסיבות משפטיות, עדיף לא להפקיע מסמך, אלא בתהליך סדור. אם אדם לא יודע שהופקע לו המסמך והוא ממשיך לפעול - - - בקשה לרישיון הפעלת טיסנים 27. מבקש רישיון הפעלת טיסנים יגיש למנהל באופן מקוון בקשה ויצרף לה, להנחת דעתו של המנהל, את כל אלה, ככל שהם ישימים לבקשתו: (1) פרטים מלאים ומדויקים לגבי זהותו; הוראות תקנה 8(ב)(1) ו- (ב1) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; (2) טיוטת ספר עזר, שיכלול מידע והוראות לעניין הפעלה בטוחה של הטיסנים אותם הוא מבקש להפעיל בהפעלת טיסן בחריגה, בעניינים אלה: (1) מידע לגבי כל אתר שבו הוא מבקש להפעיל טיסן בהפעלת טיסן בחריגה, שיכלול את כל המפורט להלן: (1) תיאור האתר וסביבתו, ומיקומו הגיאוגרפי; << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> סליחה אבל לגבי הגיאוגרפיה, אנחנו מטיסים טיסנים בכל רחבי הארץ. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה לא ישים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא בחריגה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם במסגרת ההרשאה להפעלת טיסנים בחריגה אין ייחוד של אתר מסוים מצד אחד, אבל יש רמת בטיחות שוות ערך לכל המקומות שבהם פועלים, לא צריך לצרף. בעקבות ההערות החשובות של הייעוץ המשפטי לוועדה, הוספנו ברישא "ככול שהם ישימים לבקשה". יכול להיות שאם אין אתר קבוע ורוצים להפעיל טיסן סילוני מהיר, ללא אתר קבוע לא יאושר הרישיון. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> ברור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אחדד, לא חייבים אתר בכל רישיון. (2) שרטוט מפורט של האתר ושל סביבתו; שרטוט כאמור יכלול גם התייחסות לאופן ההפרדה בין המתחם בו הוא מבקש להפעיל טיסן לבין המתחם בו יימצא מי שאינו מעורב באופן ישיר בהפעלת הטיסן ולמרחק שיש לשמור ממי שאינו מעורב באופן ישיר בהפעלת הטיסן, באוויר ועל פני הקרקע; (2) ציון פרטיו של יחיד שימונה בידי בעל הרישיון כאמור ויהיה אמון על הפעלת טיסן בהפעלת טיסן בחריגה לפי ספר העזר, ובכלל זה על בטיחות הפעלת הטיסן באתר (להלן – ממונה בטיחות באתר); (3) אופן יישום תקנה 29, ובכלל זה הפעלת טיסן בידי אחר במסגרת פעילותו של המבקש ותחת אחריותו; (4) אופן הפעלת הטיסן בחריגה המבוקשת; לעניין זה יפרט המבקש באופן מקיף ומפורט את כל אלה: (1) פרטי הפעלת הטיסן בחריגה שהוא מבקש המפורטים להלן: (1) מספר התקנה שלגביה הוא מבקש הפעלת טיסן בחריגה ופרטים בדבר האופן שבו הוא מבקש לקיים את הפעלת הטיסן בחריגה כאמור; (2) מאפייני כל טיסן שהוא מבקש להפעיל בהפעלת טיסן בחריגה ובכלל זה המסה המרבית של הטיסן; מהירות טיסתו המרבית; מאפייני טיסתו ובכלל זה מידע על היותו בעל כנף קבועה, בעל כנף סובבת אחת או יותר, בעל שילוב של כנף קבועה וכנף סובבת, או מאפיינים אחרים לעניין זה; ושיטת ההנעה של הטיסן, ובכלל זה אם הטיסן בעל מנוע חשמלי, מנוע בוכנה, מנוע סילוני, או בעל מנוע או אופן הנעה אחר; (2) ניהול סיכונים מפורט לגבי הפעלת הטיסן בחריגה המבוקשת, ובכלל זה האופן שבו תבוצע הפעלה בטוחה של הטיסן בעת הפעלת הטיסן בחריגה תוך התייחסות לסיכונים הכרוכים בהפעלה כאמור; (3) כל פרט אחר הדרוש למנהל לשם בחינת בקשתו, כפי שהורה לו המנהל. נעשה סדר. הגענו לשלב הבקשה, שכוללת את כל המידע שהמנהל צריך בשביל להחליט האם אפשר להפעיל טיסן בהפעלה חריגה. א. את התקנה שבה מבקשים את החריגה. ב. טיוטה של ספר העזר. זאת אומרת, אם הולכים להטיס טיסנים מהירים, איך עושים זאת בצורה בטוחה. יש אתר בטוח, הוא רחוק משדות תעופה אזרחיים, מרחיקים את האנשים עם גדר פיזית או פשוט לא מאפשרים להם להתקרב. ג. איזה טיסן מפעיל, מהיר, איטי ואם הוא ממריא כך או אחרת. המידע הזה מאפשר למנהל הרשות להגיד "נחה דעתי ואני מאפשר זאת", או "לא נחה דעתי ואני לא מאפשר זאת" או "מוסיף לכך תנאים". << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כן, אבל אם כל זה לא מתקיים ומטיסים רחפן? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם מטיסים רחפן לפי הכללים, לא פוגשים את המנהל בשלב רישיון הפעלת הטיסנים. אם חורגים מהכללים, למשל, טיסן מהיר, מרחקים שמחוץ לקשר עין ועוד דברים, מגיעים למנהל ומוכיחים לו מה שישים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> איציק, צריך להבין שמה שאבישי אמר תקף רק לאלה שחורגים מתקנה. יכול להיות שיש תחתיך 300 שמטיסים רחפן ויכולים לעמוד בתקנות, ולגביהם לא נדרש ניהול סיכונים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הדברים האלה הם רק בהפעלות החריגות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> רק להפעלת טיסן בחריגה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> רק להפעלת טיסן בחריגה, בדיוק. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מה שהטריד אותנו בעקבות כך הוא העובדה שיש כאן תוספת לרישא של סעיף (27) "ככול שהם ישימים לבקשתו". המהלך שקרה הוא שבעצם נוספו לתוך התקנה הזאת גם כל מי שמטיסים טיסן שהוא מעל 25 קילו.אנחנו שאלנו האם כל אדם שרוצה להטיס טיסן גדול יצטרך לעמוד בכל התנאים האלה. הצענו לשקול מודל מדורג שבו בהתחלה תהיה הגשה של חלק מהפרטים, ואם מנהל רת"א מוצא לנכון, הוא יבקש פרטים נוספים. רת"א לא חשבו שזה נדרש. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> פחות אהבנו את זה, נכון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הכוונה היא לא להטיל את מלוא הדרישות האלה על מי שלא באמת נדרש להן. אני מניחה שתפרסמו דוגמאות של מה שצריך בשביל הפעלות שונות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כמו שיש לנו בדרך כלל, יהיו נוהלי רישוי, פיקוח ואכיפה גם בהקשר הזה, אני מניח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבי תקנה 27(2)(ב), "ציון פרטיו של יחיד שימונה בידי בעל הרישיון ויהיה אמון על הפעלת טיסן בחריגה ועל בטיחות הפעלת טיסן באתר". האם יהיה מדובר באותו גורם שמפעיל את הטיסן או שהוא צריך למנות גורם חיצוני? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה תלוי בנסיבות. אני אסביר. יכול להיות שיש גוף כמו חברה לתועלת הציבור כזו או אחרת והיא מבקשת את הרישיון להפעלת טיסנים. ברור שהיא צריכה למנות אדם יחיד שישקף את האחריות של אותו ממונה על בטיחות באתר. לעומת זאת, זה יכול להיות יחיד. למשל, באתי לרת"א, ביקשתי ממנה רישיון להפעלת טיסנים, קיבלתי רישיון להפעלת טיסנים, אם כי אני מטיס מעל 25 קילו ואם כי אני רוצה להפעיל את הטיסן שלי בחריגה –אני יכול להציע את עצמי בתור ממונה בטיחות באתר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה כל כך מורכב שאתה צריך עוד מישהו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יפה. רציתי להביא את הדוגמה הפשוטה יותר. יכול להיות שמנהל רת"א יגיד "נחה דעתי. במקרה הזה, כלי פשוט יחסית, הוא לא מציע את השירותים שלו לקהל, אז שהוא יהיה להקה של איש אחד, גם בעל הרישיון, גם המטיס וגם - - -" << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> או שבכלל לא צריך ממונה בטיחות באתר, נכון? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> או שבכלל לא צריך ממונה בטיחות כי זה לא ישים, אבל יכול להיות שהוא יבוא ויגיד " רגע, הכלי הזה מורכב מאוד. שתיים, אבישי רוצה שאנשים יטיסו תחתיו, והוא כבר לא יכול להיות גם במשרד לקבל את הטלפונים, גם לדבר עם רת"א וגם להיות בשטח ולהשגיח". המנהל יגיד "תמנה אדם ייעודי". יכול להיות יותר מאדם אחד. אם יש לי שלושה אתרים שאני מפעיל בהם באופן תדיר - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כמה שמתחלפים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> או תחלופה כן, יכול מאוד להיות. אנחנו רוצים לאפשר את הגמישות הרבה ביותר במסגרת שלטון החוק, גם למנהל וגם לבעלי העניין. הם יוכלו לתפור לעצמם את החליפה שמתאימה לצרכים שלהם, ומנהל רת"א יוכל להתאים את חליפת האסדרה המתאימה לצרכים של כל בעל עניין. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך כאן גיל מינימום? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הגיל ירדוף אותנו עכשיו כל הזמן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, אם זה ממילא מובא לאישורכם, יכול להיות שלא צריך. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. המנהל מאשר אותה בין כה וכה, אז אם תביאי לי נער בן 16 עם המון ניסיון או בן אדם בן 50 בלי שום ניסיון, המנהל יפעיל את שיקול דעתו בהתאם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תנאים ומגבלות למתן רישיון הפעלת טיסנים וברישיון 28. המנהל רשאי לקבוע ברישיון הפעלת טיסנים תנאים ומגבלות, ככל שהדבר נדרש לביצוע הפעלה בטוחה, ובכלל זה: עכשיו זה יהיה (2). (2) תנאים ומגבלות לגבי מי שישמש בהפעלת טיסן בחריגה לפי רישיון הפעלת הטיסנים, ובכלל זה הגדרת תפקידים בהם ישמשו אנשים בהפעלה לפי הרישיון כאמור וידע או מיומנות בהפעלה של טיסן שנדרשים לגבי כל תפקיד כאמור; (3) הגבלת ההפעלה בזמן או במרחב; (4) הפעלת טיסן שלא לפי יותר מתקנה אחת כמפורט בתקנה 26(א1) בו זמנית. הגענו לרישיון. ברישיון אני קובע תנאים, יכול להיות שאני אדרוש עוד אנשים ויכול להיות שאני אגביל את זה. אם מישהו רוצה להפעיל טיסן סילוני מהיר, אני לא אאפשר לו לעשות זאת, אלא אם כן לאדם שמטיס אותו יש רישיון מטיסן. זאת אומרת, לא תוכל לעשות את זה תחת השגחה. אם אתה סמוך לאתר אזרחי שפעיל בשעות הצהריים, אני אגיד לך, "אדוני, אני לא מאפשר לך להפעיל את הטיסן בגלל הסיכון שאתה עלול ליצור בשעות הפעילות של האתר ההוא". אני שומר לעצמי כמה שיותר גמישות כמאסדר כדי לתפור את חליפת הבטיחות המתאימה בהקשר הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בפסקה (2), איך ייבחנו דרישות הידע או המיומנות בהפעלה של טיסן? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש כאן מעין פינג-פונג. מלכתחילה, בעל העניין יודע יותר טוב ממני מה הוא רוצה, ולכן הוא מגיש לי את הדרישות. מובן שלי יש נהלים וטיוטות אבל בסוף, הניסיון המעשי טוב יותר מכולם. בעל רישיון שיבקש הפעלת טיסן סילוני מהיר, יבוא ויגיד לרת"א "אני מכיר אותו, אני מבקש להטיס טיסן במשקל של 70 קילוגרם, המהירות המרבית שלו תהיה כך וכך קשרים, ומי שיטיס אותו הוא אדם שעבר אצלי הכשרה ייעודית פנימית שלי". המנהל יראה את זה ויהיה יותר תגובתי מיוזם ויגיב. במקום שבו יהיו פערים דרמטיים, המנהל יתערב, אבל בסופו של יום, צריך לזכור שזה תחום שיש בו התמחות מקצועית גדולה מאוד שלר"תא אין בשוטף. קוראים לזה חובבנים, אבל החבר'ה האלה לא חובבנים. המושכות הן בראש ובראשונה בידיים שלהם המנהל מגיב ליוזמות שלהם בדרך של תנאים לרישיון. זה המתווה שבדרך כלל פועל, עד כמה שאני מכיר אותו. 29? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> חובות בעל רישיון הפעלת טיסנים 29. 1. לא יפעיל בעל רישיון הפעלת טיסנים טיסן, ואם הרשה לו המנהל להתיר לאחר להפעיל טיסן לפי תקנה 26(ב) – לא יתיר לאחר להפעיל טיסן במסגרת פעילותו ותחת אחריותו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: (1) הטיסן מופעל לפי ספר העזר, וכל שינוי בו, שאישר לו המנהל; (2) הטיסן כשיר להפעלה בטוחה; (3) אם נדרש לכך לפי רישיונו – הוא מינה יחיד בתור ממונה בטיחות באתר לגבי אותה הפעלה; (א1) לא ימנה בעל רישיון הפעלת טיסנים יחיד בתור ממונה בטיחות באתר לפי תקנת משנה (א)(3), אלא אם כן לאותו אדם מלאו 18 שנים ומתקיימים בו כל אלה: 1. הוא בעל רישיון מטיס תקף לפי תקנה 3 לתקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן ובעל ידע תעופתי עדכני לפי תקנה 6 לאותן תקנות או בעל רישיון מטיסן תקף לפי תקנות אלה; 1. הוא בקיא בהוראות החלות לגבי הפעלת טיסן לפי החוק ולפי רישיון הפעלת הטיסנים, ובכלל זה האתרים בהם מותר לו להפעיל טיסן. כאן נצטרך להתאים את הנוסח, כי אולי ערבבנו קצת בין הרישיון לספר העזר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> למה? שניהם ביחד. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כתוב פה לפי רישיון הפעלת הטיסנים, אבל לא לפי ספר העזר, ואמרנו ששניהם מקשה אחת. הוא צריך להיות בקיא גם וגם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ולפי ספר העזר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. מה שמחקתי פה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כתוב "ולפי". << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מה שמחקתי "בספר העזר" צריך להחזיר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בהתכתבות שלנו על הטיוטות, הרעיון היה שספר העזר יהיה חלק מהרישיון. השאלה היא איך להבהיר זאת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, איך לעשות זאת באופן שיטתי. הפער הניסוחי הזה לא טוב. אנחנו נתקן אותו, אדוני. (א2) לא יתיר בעל רישיון הפעלת טיסנים לאחר להפעיל טיסן במסגרת פעילותו ותחת אחריותו, אלא אם כן מתקיימים כל אלה: (1) בעל רישיון הפעלת הטיסנים מקיים רשימה עדכנית של כל מי שהוא מתיר לו להפעיל טיסן במסגרת פעילותו ותחת אחריותו, כאמור בתקנת משנה (ב); (2) במי שמבקש להפעיל את הטיסן מתקיימים כל אלה: 1. הוא בעל רישיון כאמור בתקנה 2(א); 1. הוא הוכיח בפניו את בקיאותו בהוראות החלות לגבי הפעלת טיסן לפי החוק ולפי ספר העזר, ובכלל זה האתרים בהם מותר לו להפעיל טיסן לפי רישיון הפעלת הטיסנים; << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך להיות כתוב "הוא בקיא בהוראות". הוא הוכיח בפני גורם - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן. כמו שעשינו לגבי ממונה הבטיחות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה רבה. (3) הטיסן רשום ומסומן לפי סימן ב' לפרק ב', למעט טיסן זעיר; (4) הפעלת הטיסן נעשית לפי ספר העזר ולפי תקנות אלה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ולפי הרישיון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן, נוסיף את זה. נעשה האחדה של הנוסח לכל אורך ורוחב התקנות האלה כדבעי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, בדיוק. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> (א3) בעל רישיון הפעלת טיסנים רשאי להפעיל טיסן בהפעלת טיסן בחריגה, ורשאי הוא להתיר לאחר שהוא יחיד להפעיל טיסן בהפעלת טיסן בחריגה במסגרת פעילותו ותחת אחריותו, אם הרשה לו המנהל לעשות כן לפי תקנה 26(ב) ואם מתקיימים כל אלה: 1. בספר העזר שאישר לו המנהל יש הוראות לעניין הפעלת טיסן בחריגה, ובכלל זה לגבי אמצעי הזהירות בהם יש לנקוט כדי להבטיח הפעלה בטוחה של הטיסן; 1. הפעלת הטיסן בחריגה נעשית לפי ספר העזר. גם כאן אותו הדבר. דיברנו על תהליך הגשת הבקשה, ועכשיו אנחנו אומרים אדם קיבל את הרישיון ואת ספר העזר. עכשיו, מה החובות שלו? קודם כול, החובות הבסיסיות הן אישית. כשאדם מפעיל טיסן בעצמו, צריך להפעיל אותו לפי הרישיון ולפי ספר העזר. אם יש מגבלות או תנאים, צריך לעמוד בהם ולקיים אותם. אם נדרשים לכך, צריך למנות את אותו ממונה בטיחות שהוא השלוחה באתר שמבטא את האחריות שלנו ומקפיד על כך שגם באתר המרוחק הזה, הפעילויות נעשות בהתאם לרישיון ולספר העזר. קבענו גם דרישות לגבי אותו ממונה בטיחות. הוא צריך להיות לפחות בן 18, צריך להיות לו רישיון מטיס לפי תקנה 3, לפי תקנות כטב"ם קטן או לפי התקנות האלה. הוא לא יכול להיות מושגח או חסר בקיאות מזערית הנדרשת בתקנות ובהוראות לפיהן וכמובן, הוא צריך להכיר את המטריה, את הנושא, את הרישיון ואת ספר העזר. הוא לא צריך להוכיח זאת למנהל רת"א, אלא לבעל רישיון הפעלת הטיסנים. המטרה היא לתת אפשרות ואוטונומיה לנהל את עצמם תוך הבהרה של מה שנדרשים לו במסגרת האוטונומיה הזאת בלי יותר מדי התערבות שלנו, לאור הניסיון והמומחיות של רוב הגופים האלה. עכשיו נעבור לבעל רישיון הפעלת טיסנים. אם רוצים להתיר לאחר לפעול בשורותינו, אנחנו קובעים את התנאים האלה, נוסף על מה שקבענו בסע"מ ובתקנות. קודם כול, צריך רשימה של מי שפורסים עליו את חסותנו, כדי שלא יבוא אדם ויטיס היום בלי רישיון, מחר עם רישיון, אצל פלוני או אצל אלמוני. אם קורה משהו, חס וחלילה, בעל הרישיון ואני כמאסדר יכולים להתחקות תחת מי, אם בכלל, פעל אותו אחד שהזיק. במי שמפעיל את הטיסן צריכים להתקיים שני תנאים. קודם כול, הוא בעל רישיון כאמור בתקנה 2(א). זאת אומרת, הוא בעל רישיון להפעלת כטב"ם קטן - - - או בעל רישיון מטיס או בעל רישיון מטיסן. גברתי היועצת המשפטית, לדעתי הניסוח פה לא מתאים כי אני כן רוצה לאפשר הטסה תחת השגחה. לכן, כשאני אומר "בעל רישיון", אני לא כולל פה את המושגח. זה ניסוח שאנחנו צריכים לתקן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אולי "הוא רשאי להפעיל את הטיסן"? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הוא רשאי, בדיוק. נתקן את הנוסח. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אבישי, זה משליך גם על המשגיח עם משקפיים? אלה אותם קריטריונים? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני לא בטוח שאני מבין את השאלה. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> קבענו גיל למשגיח של מישהו שמטיס עם משקפיים. קבענו שזה יהיה גיל 16. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא, כאן זה משהו אחר. במשגיח משקפיים שלא עושה את זה במסגרת תפקידו כממונה בטיחות של בעל רישיון להפעלת טיסנים, זה גיל 16. כשנכנסים לעולם של רישיון הפעלת טיסנים ויש ממונה בטיחות באתר, כשהדבר נדרש בהוראה של המנהל – כנראה אם לאתר יש רגישות, ואם מפעילים סילונים, גדולים או מהירים – האדם הזה צריך להיות בן 18 לפחות. כל עוד הוא רק משגיח וההשגחה הזאת - - - << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> נניח שיש מדריך שמלמד להטיס והוא מתחת לגיל הזה, אין קשר בין אחד לשני? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם הוא לא בתפקיד של ממונה בטיחות - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אין לו הגדרת גיל. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם אין לו הגדרת גיל ואם הוא גם לא משגיח, הוא בכלל יכול להיות בן 12 ויום מבחינה תיאורטית, אם אתה סומך עליו שיעשה את התפקיד הזה. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> תודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מבינה גם שתקנת משנה (ב) לא תמיד תהיה הכרחית, נכון? "הוא בקיא בהוראות החלות לגבי הפעלת טיסן לפי החוק ולפי ספר העזר", אם מדובר במושגח, הוא גם צריך להיות בקיא בהם? אולי צריך לעשות מסלול אחד למי שמטיס בעצמו ומי שמטיס תחת השגחה של בעל רישיון להפעלת טיסנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זו שאלה מקצועית. לא נתקלנו בה קודם, כי אנחנו משנים תוך כדי תנועה. יכול להיות שאפשר להתאים את זה למרות שהדרישה של בקיאות בהוראות לפי החוק - - - אני חושב שאת צודקת במובן הזה כי המושגח הוא בן פחות מ-12 שנים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. ואז גם ככה - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני ממנה לו את המשגיח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ממילא המשגיח הוא המפעיל, לצורך העניין. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שוכנעתי לחלוטין. נפריד פה לשני מסלולים. אם אינו מושגח – או איך שננסח את זה – הוא צריך להוכיח את הבקיאות, אבל אם הוא מושגח, אז מינינו - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא מושגח. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אפוטרופוס והוא דואג לכלל ענייניו. תודה רבה גברתי ואדוני. הוא צריך להיות בעל רישיון או מורשה. אם הוא בעל רישיון, הוא צריך להוכיח ידע ובקיאות במסמכים, שלא יהיה רק טרמפיסט, אלא שיכיר את הכללים. וכמובן, הטיסן רשום ומסומן, מכך אין פטור. לא משנה אם מביאים את הטיסן שלנו או את הטיסן של ה"קלוב", הם צריכים להיות רשומים כמו שצריך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> גם כאן צריך לעשות לפי ספר העזר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן, נתאים זאת לפי הרישיון וספר העזר. תקנת המשנה האחרונה בנאום הנוכחי שלי נוגעת לליבה שדיברנו עליה, לאפשר למישהו אחר לפעול תחתינו. צריך לקבל על כך הרשאה מיוחדת ברישיון הפעלת הטיסנים, ומרגע שזה קיים, לאפשר לאחר לפעול תחתינו. כך תהיה לנו מעטפת שמאפשרת לאנשים להפעיל טיסנים בהפעלת טיסן בחריגה, בלי להיות בעלי רישיון בעצמם. כך יתאפשר לקלוב ולמועדון לפרוס את חסותם על אחרים שמצטרפים לשורותיהם. נמשיך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הם חייבים להיות בעלי רישיון, לא? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> המושגחים לא. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> המושגחים לא. המושגח הוא מתחת לגיל 12. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> המושגח לא, כל אחד כן, אבל הוא לא צריך רישיון הפעלת טיסנים בשביל לבצע. זאת הליבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רישיון אישי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. אחרת באמת הייתה כאן הפקה ולא כולם רוצים בכל יום, כל היום להטיס את הכלים האלה או לעבור את כל הבירוקרטיה, ולכן הם הולכים ומבקשים חסות של אחד מבעלי הרישיונות האלו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעוד שמונה דקות נצא להפסקה קצרה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה רבה. אלה הכללים הבסיסים שספר העזר מאפשר, ופועלים לפיו. תקנת משנה (ב) ברשותכם. 1. בעל רישיון הפעלת טיסנים המתיר לאחר להפעיל טיסן במסגרת פעילותו ותחת אחריותו ימציא למנהל, לא יאוחר מהיום החמישי לאחר תחילת כל רבעון, רשימה עדכנית של כל מי שהוא מתיר לו להפעיל טיסן במסגרת פעילותו ותחת אחריותו; רשימה כאמור תכלול פרטים אלה: 1. שמו המלא של כל אדם כאמור ומספר תעודת הזהות שלו, ואם אין לו מספר תעודת זהות כאמור – מספר הדרכון שלו והמדינה שבה הוצא הדרכון; 1. הצהרת כל אדם כאמור כי הוא בקיא בהוראות החלות לגבי הפעלת טיסן לפי החוק ולפי ספר העזר, ובכלל זה האתרים שבהם מותר לו להפעיל טיסן לפי רישיון הפעלת הטיסנים. לעניין זה – "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה; אני אסביר את ההוראה הזאת כי יש עליה דיון שאולי נרצה לקיים. אחרי שאפשרנו לאדם להפעיל, החובה הבאה היא להעביר לי, המאסדר - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה זה אומר להפעיל? להסמיך מישהו אחר להפעיל? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא. אני לא מסמיך אותו, אני מאשר לו לפעול בשורותיי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אחרי שהמנהל אפשר לי לאפשר לאחר לפעול בשורותיי, הוא אומר לי לערוך רשימה של כל מי שטס בשורותיי ואחת לרבעון להעביר לי, המנהל, את הרשימה הזאת. היא כוללת את הפרטים שלהם והצהרה של מי שאינו מושגח – נסייג לגבי המושגח, כי הוא כנראה לא צריך להצהיר על משהו שהוא לא יודע – שהוא מכיר את ספר העזר, מכיר את החוק ופועל כדין, בשביל לאפשר למנהל לעשות בקרה על העניין הזה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אפשר לשאול למה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> זו השאלה שלי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זו גם הייתה השאלה של הוועדה, ואני אנסה לחדד את השאלה שהתשובה לה היא לא משפטית, ולכן אנחנו מעלים את זה לדיון. קבענו קודם את החובה של בעל הרישיון לערוך את הרישום הזה, ואפשר לפרט מה הוא יכלול, כמו שכתבנו כאן. יש שאלה שעלתה בשיח המקצועי עם הייעוץ המשפטי לוועדה, וגם בעלי העניין העלו עכשיו. יש לבעל הרישיון חובה לנהל את הרישום, למה צריך לחייב את בעל הרישיון להעביר את רשימת השמות הזאת כל רבעון למנהל רת"א? האם מנהל רת"א צריך את זה לצורך פרסומי? האם הוא שומר את זה אצלו? האם לי די בזה שיהיה לבעל הרישיון לשמור את זה לחצי שנה או 60 יום אחרי ההפעלה של ההטסה האחרונה? זאת שאלה שעלתה בשיח בינינו, ולכן היא טעונה מענה מקצועי, כי זה לא עניין משפטי. משפטית אפשר ללכת לכאן או לכאן ולכן, ביקשנו להעלות את זה כאן. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני חושב שזה בסדר. זה מה שאנחנו עושים כבר תקופה, כולם נרשמים. אמנם אנחנו לא מעבירים רשימה לרת"א, אבל אנחנו כן עורכים רשימות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני חושב שהשאלה ממוקדת להעברה לרת"א. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> השאלה היא למה רת"א צריכה את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הרשימות קיימות? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> הרשימות קיימות, בדיוק. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> יש להם כבר רישיון. יודעים מי הם, מה זה משנה אצל מי - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> להגיש לרת"א זה כבר החלק הפשוט. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני מסכימה עם החובה של התיעוד ושמירת המידע. השאלה היא למה רת"א רוצה את המידע הזה אצלה בכל רבעון, והאם היא רוצה להחיל עליו את כל הכללים שחלים על מערכי מידע? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מה עמדתנו? << אורח >> שמואל זכאי: << אורח >> תסביר למה הגענו לזה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בניגוד להיום, כשיש רישיון הפעלה מבצעי, הם מטיסים לפי החוקים ואין להם החרגה מתקנות, ההשוואה למצב היום לא נכונה ב-100%, כי כיום אנחנו מאפשרים לעשות משהו שהוא בניגוד לתקנות. הרציונל שהיה לנו לנהל מעקב יותר הדוק הוא כדי שנדע אילו אנשים מבחינת כמות, צורה ועדכניות של המידע וגם מבחינת חיל האוויר. זה כן מידע שהוא רלוונטי בעינינו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> השאלה היא אם נכון לקבוע את זה בחוק. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> במידה ולא נקבע שהם צריכים להעביר לנו, לא יהיה מצב שבו הם ישמרו את זה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אין להם בעיה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אנחנו לא רואים בעיה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הם לא רואים בכך בעיה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אין לנו בעיה, הרשימות קיימות מתי שתרצו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אין בעיה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני חושב שאם להם אין בעיה ואנחנו כן מרגישים שיש - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הלאה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נתקדם. תקנת משנה (ג) - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם משאירים את זה, תסבירו איך מדווחים לגבי הרבעונים. האם מגישים דיווח אחורה או קדימה, ואיך אמורים להגיש רשימה של מי שפעל במסגרתנו. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בדרך כלל מדווחים על כל רבעון אחורה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עד 1 בינואר, למשל? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הרשימה של 1 באוקטובר כוללת את כל האנשים שמותר להם מהיום והלאה. כשאני בודק מישהו ב-7 באוקטובר – לא 7 או 10 באוקטובר – ויש דילמה, אני בודק את הרשימה שהוא הגיש ב-1 באוקטובר, לא אתה אלה שאולי יהיו בעתיד והיו בעבר, אלא רשימה עדכנית לנקודת זמן הנוכחית שבה הוא שלח. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אין חובה לעדכן תוך כדי - - -? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כל מי שהוא התיר לו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, כל מי שהטיס. זו רשימה צופה פני עבר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> היינו יכולים להגיד על כל עדכון, אבל בכוונה רשמנו כך. אנחנו לא רוצים שישלחו לנו בכל יום, וזה גם מורכב. אחת לרבעון, שתהיה רשימה עדכנית של הדברים. יכול להיות שהוא יגיד "שלחתי לך ב-1 באוקטובר רשימה, אבל ב-20 באוקטובר הוספתי מישהו. זה תקין אצלי והוספתי רישום". בסדר? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. יש הערה? << דובר >> יאיר מתוק: << דובר >> נשארו עוד שתי דקות, ורציתי להעיר שתי הערות קטנות, כי אני אאלץ לצאת לדיון בוועדה לביטחון לאומי. אני עורך דין יאיר מתוק האמון על החקיקה הביטחונית במשרד לביטחון לאומי. לגבי תקנות הכטב"ם, להבנתי יש הסכמה גם עם רת"א וגם עם הגופים שבדומה למשטרה, גם לשירות בתי הסוהר וגם לרשות להגנה על עדים יהיה מתווה דומה לגבי פרסום הפנקס. כלומר, יתווסף סעיף שאומר שסמכות - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם לא צריכים לפרסם את זה, כן. הלאה. << דובר >> יאיר מתוק: << דובר >> בדיוק. משיקולים מבצעיים, כמובן. אני אקריא אותו, "סמכות המנהל למסור מידע מפנקס הרישום לא תחול לגבי כלי טיס של שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על העדים". זה נושא אחד. היבט נוסף הוא לגבי 100 המטרים. היה דיון שערכנו עם גורמי המקצוע ויחד עם חיל האוויר וכלל גופי הביטחון תחתינו בימים רביעי וחמישי. היה שיח מתקדם ועוד אין לנו הסכמה מוחלטת, אבל העקרונות הם שמעל 100 מטר, גם הגופים שלנו יצטרכו אישור של חיל האוויר, אבל מתחת ל-100 מטר לא, לפחות לא מלכתחילה. יש שיח האם יהיה נוהל תיאום מבצעי בין כל גוף ביטחון או לא. עוד אין לנו נוסח סופי, אבל אנחנו מתקדמים בהיבט הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נצא להפסקה של רבע שעה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה אדוני. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 11:56 ונתחדשה בשעה 12:10.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו חוזרים מהפסקה. לפרוטוקול, נגיש רוויזיה בהמשך על התקנות שקשורות בכטב"ם הקטן שהוזכרו בדיון פה וגם על תקנה 13 שעוסקת במטיס מפקד. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה רבה. 1. לא יפעיל אדם טיסן במסגרת פעילותו ותחת אחריותו של בעל רישיון הפעלת טיסנים, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה: 1. הוא רשאי להפעיל טיסן לפי תקנה 2(א); 1. הוא בקיא בהוראות ספר העזר של בעל הרישיון, ובכלל זה האתרים בהם מותר לבעל רישיון הפעלת הטיסנים להפעיל טיסן; 1. הוא עושה כן לפי הוראות ספר העזר כאמור, ובכלל זה באתרים בהם מותר לבעל רישיון הפעלת הטיסנים להפעיל טיסן. ברשותך אדוני, כמה הערות בשלב הזה. גברתי היועצת המשפטית, אני חושב שאנחנו נקבע זאת כתקנה נפרדת כי גיאוגרפית היא לא במקום שלה. זו חובה של האדם ולא חובה של בעל הרישיון. זה אחד. שתיים, זה מטיל את החובות על מי שבא להטיס במסגרת בעל רישיון כאמור. יש חידודים שאני רואה שצריך להוסיף ברשות אדוני וברשות הוועדה. קודם כול, לערוך גם כאן את האבחנה בין בעל רישיון לבין מושגח שהוא מתחת לגיל 12 שלא צריך להוכיח בקיאות. כמו כן, להבהיר גם כאן את הטרמינולוגיה של מה בין רישיון לספר עזר. אני אמשיך, ברשות אדוני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> איזו תקנה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> היינו ב-29(ג). << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> היינו ב-29(ג) ועכשיו אנחנו ב-29(א). שאקרא אותה ואחר כך אדון בה? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אם אתה רוצה למשוך אותה,שאין טעם להקריא אותה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני מעדיף כך, אלא אם כן אדוני רוצה הסבר. זה הסדר שהצעתי לקבוע - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא מקריאים את 29(א). << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נמחקה. הלאה, 30. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הגבלת רישיון הפעלת טיסנים, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו 30. 1. המנהל רשאי להגביל רישיון הפעלת טיסנים, להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה או לבטלו, לאחר שנתן לבעליו הזדמנות לטעון את טענותיו, בהתקיים אחד מאלה: 1. הוא ניתן על יסוד מידע כוזב; 1. הוא ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; 1. חדל להתקיים תנאי מהתנאים לנתינתו; 1. תנאי מתנאי רישיון הפעלת הטיסנים או הוראה מההוראות לפי החוק, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש בו שנקבעו לפי תקנות אלה, הופרו במהלך הפעלת טיסן לפי רישיון הפעלת הטיסנים. 1. היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי הפעלת טיסן לפי רישיון הפעלת טיסנים עילה מהעילות האמורות בתקנת משנה (א), וסבר כי קיים צורך דחוף להתלות את רישיון הפעלת הטיסנים לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון להפעלת טיסנים לאלתר, ובלבד שייתן למי שניתן לו רישיון הפעלת הטיסנים הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד ההתליה. 1. הודעה על החלטת המנהל לפי תקנות משנה (א) ו- (ב) תימסר בכתב למי שניתן לו רישיון הפעלת הטיסנים. 1. בעל רישיון הפעלת טיסנים שהמנהל ביטל את רישיונו לפי תקנת משנה (א), לא יגיש בקשה לרישיון הפעלת טיסנים מאותו סוג, אלא לאחר שחלפה שנה ממועד הביטול כאמור. פה אנחנו כמעט לקראת סוף שרשרת המזון. קיבלנו רישיון, פעלנו לפי הרישיון וגילינו הפרות או בעיות בהפעלת הזכויות לפי הרישיון או במתן הרישיון, ואז אנחנו מסמיכים את מנהל רת"א לפי העניין להתלות, להגביל, לסרב – לחדש זה לא כל כך רלוונטי כי אין לנו פה חידוש – או לבטל רישיון הפעלת טיסנים, בהתקיים אחת מהעילות המפורטת כאן. אם אדוני ירצה אני יכול להרחיב. את הדבר הזה הוא עושה אחרי שהוא נותן זכות טיעון לבעל העניין בהחלטה מנומקת, ואת ההחלטה הזאת הוא מפיץ. יחד עם זאת, בתקנת משנה (ב) אנחנו מבקשים לשמר כוח שקיים כבר היום בחוק הטיס בסעיף 38(ד), למקרים דחופים. בדרך כלל הרשות המנהלית שומעת ועושה. נותנים זכות טיעון ומחליטים. לפעמים יש מקרים דחופים שבהם המנהל צריך להחליט עכשיו, קודם כול לעשות ואחר כך לשמוע. זאת אומרת, קודם להחליט ואז לתת זכות טיעון. בהגדרה, ההחלטה שלו חסרה, כי הוא עוד לא שמע את בעל העניין, אבל בגלל צורך של בטיחות הציבור והגנה מיידית עליו, אני מאפשר לו להתלות את הרישיון לפני השמיעה ואז להשלים את זכות הטיעון כמה שיותר מהר. אנחנו רוצים לקבוע זאת בתקנה 30(ב) ולמעשה, זה דומה מאוד למה שיש בחוק הטיס לגבי רישיונות אישיים ורישיונות מסחריים בסעיפים 38 ו-39. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> ההתליה הדחופה לפי תקנת משנה 30(ב) היא גם לתקופה של עד שנה לכל היותר, נכון? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מן הסתם, כי ברגע שביטול הוא עד לתקופה של שנה, גם התליה לא יכולה להיות ליותר משנה. זאת האבחנה שקיימת כיום בחוק הטיס. אם מבטלים, בעוד שנה אפשר לבקש מחדש. המשמעות העיקרית של התליה היא שכשנגמרת התקופה, הרישיון חוזר לתוקפו, בעוד שאם רישיון בוטל, צריך להתחיל את כל תהליכי הרישוי מחדש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ההפרה יכולה להתקיים גם אם נודע למנהל עליה אחרי שנתיים? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תיאורטית זה אפשרי, והמנהל צריך להפעיל את שיקול דעתו בכל מקרה לפי נסיבותיו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נניח שאני מגלה אחרי שנתיים שהוא הטעה או רימה אותי כשהוא ביקש את הרישיון. ברור שזהו פגם מהותי מאוד שמצדיק את ביטול הרישיון. אם אחרי שנתיים מתברר שהוא לא רשם שני אנשים שטסו אצלו לפני חמש שנים, כנראה שההשלכה של כך תהיה זעירה, אם בכלל. פרק ה' – הוראות שונות פרסום הודעה בדבר אופן ביצוע פעולה באופן מקוון 1. המנהל יפרסם, באתר הרשות באינטרנט, הודעה על האופן המקוון שבו ניתן לעשות כל אחד מאלה: 1. להגיש בקשה לרישיון מטיסן, לפי תקנה 4; 1. להיבחן במבחן בידע תעופתי, להזדהות לצורך זאת ולהשיג בפני המנהל על תוצאות מבחן בידע תעופתי, לפי תקנה 5; 1. להגיש בקשה לרישום טיסן, לפי תקנה 8(ג); 1. למסור הודעה למנהל על שינוי או אירוע, לפי תקנה 9(ד); 1. להגיש בקשה לרישיון הפעלת טיסנים, לפי תקנה 27. אנחנו רוצים להנגיש, ומאפשרים חלק מההנגשה הזאת באמצעות כך שהמנהל מפרסם באינטרנט, באתר הרשות, "בקשה זו תגישו בכתובת הזאת, צרפו את המסמכים האלה והאלה, באתר הזה", בשביל לייצור את השקיפות והסדר שאנחנו רוצים לאפשר אותם. רבות מהתקנות האלה מבוססות על גישה מהירה ופשוטה למאסדר, מתוך הבנה שככול שנכביד יותר, פחות יבואו אלינו והסיכוי לתפוס אותם במספרים שבהם הם פועלים הוא קטן מאוד. אנחנו רוצים לחבק את ישרי הדרך. תקנה 32(א), נכון? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> מחקתם ב-32 את תקנת העונשין. תסביר בקצרה מה תהיינה הסנקציות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אתחיל מהסוף. לפי סעיף 142 לחוק הטיס היום, כמעט כל ההוראות לפי חוק הטיס הן עבירות פליליות. יש לכך יתרונות וחסרונות, אנחנו רואים בזה בעיקר חסרונות. 1. זה מטיל נטל גדול מאוד על רשויות החקירה והאכיפה וזה מגוחך, כי אם יש עבירה שאף אחד לא אוכף, היא לא באמת קיימת. 2. זה מאוד מכביד עלינו ועל הוועדה ,כי זה אומר שעל כל שינוי פעוט שלי אני אצטרך להגיע לוועדה לקבל את אישורה, כי כל תקנה פעוטה, מקצועית ככול שתהיה, היא עבירה פלילית. כשכתבנו את התקנות האלה, עבדו בד בבד על תיקון לחוק הטיס שיבטל חלק גדול מהעבירות הפליליות ולכן, מתוך שלא ידענו מה יקדם למה, תיקון חוק הטיס או התקנות האלה, הוספנו כאן פרק של תקנות פליליות, שהיה וחוק הטיס יתוקן קודם, תהיה לנו אכיפה פלילית של התקנות האלה. לא הספקנו לתקן את חוק הטיס, ולכן מצב הדברים שלנו היום הוא כמו שהיה קודם. יש עבירות פליליות בחוק הטיס עצמו, ולא צריך את תקנת העונשין 32 כולה. הואיל ואני לא קובע פעמיים את אותה הוראה פלילית, גם בחוק וגם בתקנות, אנחנו מבקשים למחוק את תקנה 32 ולא לקדם אותה. ההוראות שאנחנו קובעים לפי התקנות הן עדיין אכיפות פלילית לפי 142 לחוק הטיס, ומי שיש לו סכום בסיסי, ואלה בדרך כלל בעלי הרישיונות, אכיפות לפי פרק י' לחוק הטיס שמטיל עיצומים כספיים, וזה בצד עבירות המעטפת שקיימות בחוק העונשין וכיוצא באלה. בחינה לפי חוק עקרונות האסדרה 32א. הרשות תבצע בחינה ראשונה של תקנות אלה לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה בתום 5 שנים מיום תחילתן. ישנו חוק עקרונות האסדרה שבסעיף - - - אני לא זוכר איזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> 24. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 24, תודה. כתוב שכל מאסדר שקובע אסדרה, ככול שהיא מוגדרת שם וזו אסדרה בבירור, צריך לקבוע בתקנות את מועד הבחינה מחדש של העניין. פה זאת אסדרה חמורה או משמעותית, ואנחנו צריכים לקבוע תקופה של חמש שנים מיום תחילתה, ונערוך בקרה – ובחינה ראשונית של התוקף.האם מה שרצינו להשיג הושג והאם צריכים להתבצע תיקונים. זה בהתאם לדין ההוא. תחילה והוראות מעבר 33. 1. בכפוף לתקנת משנה (ב), תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). 1. על מי שערב יום התחילה היה בעל רישיון הפעלה מבצעית שניתן לו לפי תקנה 163(ד) לתקנות ההפעלה, יחולו הוראות אלה: 1. אם הוא מבקש לקיים פעילות שלו תקנות אלה היו חלות עליה הייתה הפעלת טיסן בחריגה לפי פרק ד' לתקנות, יחולו לגביו הוראות אלה: 1. המנהל ייתן לו רישיון הפעלת טיסנים חלף רישיון ההפעלה המבצעית, כמפורט בפסקת משנה (ב), ובלבד שבעל רישיון ההפעלה המבצעית הודיע למנהל, באופן מקוון, לאחר יום הפרסום ו- 45 ימים לפחות לפני יום התחילה, על רצונו כי רישיון ההפעלה המבצעית שבידיו יומר ברישיון הפעלת טיסנים; המנהל יפרסם, באתר הרשות באינטרנט, הודעה על האופן המקוון שבו ניתן להגיש בקשה כאמור. 1. המנהל ייתן לבעל רישיון ההפעלה המבצעית רישיון הפעלת טיסנים על-בסיס רישיון ההפעלה המבצעית שבידיו, ובכלל זה תנאים או מגבלות שנקבעו ברישיון ההפעלה המבצעית; על מתן רישיון הפעלת טיסנים ועל רישיון הפעלת טיסנים לפי פסקה זו יחולו תקנות 26 עד 28, לפי העניין ובשינויים המתחייבים; << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ברשותך, לפני (ג), יש לכם הערות? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני רוצה להעיר ולעשות פה סדר כי - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון, אלה הוראות של הטיסנים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. הניסוח שלנו כאן לא מיטבי כעת. בגלל שהרגולציה הייתה הרבה יותר מקיפה בתקנות כטב"ם קטן, קבענו מנגנון די אוטומטי של המרה, שבו מגישים מה שיש לנו ומקבל גב אל גב פחות או יותר, בשינויים המתחייבים בהתאמה לתקנות. בהקשר של רישיון להפעלת טיסנים זה מעט יותר מורכב, כי השינויים היום דרמטיים מצד אחד ומצד שני, אין כמעט אסדרה של הדברים האלה. יש דרישה כללית לרישיון הפעלה מבצעית, אבל אין הוראות מפורטות לגבי סע"מ, לגבי אחריות בעל רישיון ולגבי הפעלה תחת, ולכן אנחנו רוצים שתוגש לנו בקשה לרישיון הפעלת טיסנים. אנחנו לא רוצים שזה יהיה גב אל גב כמו בכטב"ם קטן, אלא שתוגש בקשה. לכן, אנחנו צריכים לחדד את הטרמינולוגיה. כמובן שמי שהיום מבוסס ויש לו קובץ נהלים, לא "נקיז את דמו" בתהליך הזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, אתם למעשה רוצים שבעל רישיון להפעלה מבצעית שניתן לו לפי תקנה 163(ד), יגיש בקשה למנהל, לא יודיע לו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, וגם הרישיון לא יומר, אלא יינתן לו בשים לב ל - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר. כמה בעלי רישיונות כאלה יש כיום? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לדעתי שישה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הם יחידים או חברות? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לדעתי יש שני תאגידים וארבעה יחידים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יש גם וגם, אבל זו כמות קטנה מאוד. אנחנו צופים שבגלל שיש 25 קילו, בעתיד יהיו יותר בעלי רישיונות, אבל היום יש כמות קטנה מאוד. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תקנת משנה ג'. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הרישא של תקנת משנה (ב) לא רלוונטית. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כלומר, הרישיון לא יינתן על בסיס רישיון ההפעלה המבצעית, אלא פשוט יינתן רישיון חדש. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון, אבל נכתוב "בשים לב לרישיון ההפעלה המבצעית", כי אין סיבה שנתעלם ממי שיש לו כבר מפעל מכובד, כאילו לא היה. 1. על אף האמור בפסקת משנה (ב), המנהל רשאי שלא לתת לבעל רישיון הפעלה מבצעית רישיון הפעלת טיסנים חלף רישיון ההפעלה המבצעית שבידיו כאמור בפסקת משנה (א), אם מצא, לאחר שנתן לבעל רישיון ההפעלה המבצעית הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי מתקיים אחד מאלה: 1. רישיון ההפעלה המבצעית ניתן על יסוד מידע כוזב; 1. רישיון ההפעלה המבצעית ניתן על יסוד מידע שגוי, ויש יסוד סביר להניח שאילו היה ידוע למנהל לא היה ניתן; 1. חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן רישיון ההפעלה המבצעית; 1. תנאי מתנאיו של רישיון ההפעלה המבצעית או הוראה מההוראות לפי החוק, לרבות חובה, הגבלה או תנאי לשימוש ברישיון ההפעלה המבצעית, הופרו במהלך הפעלת טיסן לפי רישיון ההפעלה המבצעית. אדוני וגברתי, אני מציע לבטל את הפסקה הזאת, כי ברגע שאין גב אל גב, אין המרה אלא תהליך של רישוי עצמאי, ולא צריך עילות - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אתה בודק מחדש. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, אני עושה בדיקה מחדש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> את כל תקנת משנה (ג)? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כל תקנת משנה (ג) היא לא רלוונטית, אבל כמו שאמרתי, נציין בתקנת משנה (ב) "בשים לב ובהתחשב ברישיון ההפעלה המבצעית". << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> במה שהיה, כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. רישיון ההפעלה המבצעית יפקע ביום התחילה או ביום מתן רישיון הפעלת הטיסנים, לפי המאוחר מביניהם; לא נתן המנהל לבעל רישיון ההפעלה המבצעית רישיון הפעלת טיסנים לפני יום התחילה, יראו את רישיון ההפעלה המבצעית כאילו הוא רישיון הפעלת טיסנים לעניין תקנות אלה, לפי התנאים והמגבלות שנקבעו בו, עד למתן רישיון הפעלת הטיסנים, והכל אלא אם כן בוטל או הותלה רישיון ההפעלה המבצעית. ההוראה הזו יכולה להישמר. זה דרבון לנו ורציפות של דינים, אם חלילה לא נספיק לתת להם את הרישיונות בעת היעודה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי הערות, אבל אולי כדאי לסיים את הנושא. אני לא יודעת איפה הוא נגמר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אסיים את תקנות משנה (ה) ו-(ו), ברשותך. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 1. הוא לא יידרש לשלם בעת הגשת בקשה כאמור בפסקת משנה (א), אגרה לפי תקנה 36א(א)(2) לתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009; 1. תחילתן של תקנות 26 עד 28 לגביו תהיה ביום פרסומן של תקנות אלה (להלן - יום הפרסום). אני לא אגבה אגרה על הבקשה החדשה ממי שהיה לו וצריך להגיש בקשה, אז התקנות שנוגעות לבקשה יחולו לגביו מיום הפרסום. כן, גברתי היועצת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לגבי תקנת משנה (ד), ההסדר שמוצע כאן הוא שאם לא ניתן רישיון הפעלת טיסנים לפני יום התחילה, יראו את רישיון ההפעלה המבצעית כאילו הוא רישיון הפעלת טיסנים לעניין תקנות אלה. השאלה היא אם זה ההסדר המשפטי שנכון להחיל כאן, או שנכון שימשיך לחול עליו ההסדר המשפטי ערב יום התחילה. בגלל שאתם אומרים שמדובר במטריה שהיא כל כך שונה, השאלה היא אם התקנות האלה יכולות בכלל לחול על רישיון הפעלה מבצעית לפי - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון להיום, האסדרה של הפעילות של הגופים האלה לפי רישיון ההפעלה המבצעית היא מאוד דלה. זאת אומרת, אין מיסוד של מערכת היחסים בינם לבין המורשים. יש כמה כללי טיסה שקראנו אותם, מרחק ממקום יישוב, אי-התקרבות לאזורי טיסה כאלה ואחרים וכולי. לכן, הנטייה שלנו היא כן להמשיך לעבוד עם הרישיון ההוא, לפעול לפי התקנות האלה מבחינת שמירת מרחק מאתרים, מבחינת כללי טיסה של מהירות וכולי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> צריך להבין שבניגוד למה שאמרנו על כטב"ם, הרישיון הקודם לא מקנה להם יכולת לחרוג מהתקנות האלה ולכן אין פה נזק גדול כמו שהיה יכול להיווצר בעולם של הכטב"ם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כי הם לא חורגים משום דבר, הם ימשיכו לפי הרישיון. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שכדאי להוסיף כאן "יראו את רישיון ההפעלה המבצעית וכולי, לפי התנאים והמגבלות שנקבעו בו עד למתן רישיון להפעלת הטיסנים או לסירוב לתתו". << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון מאוד, תודה רבה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך לערוך את התיקון הזה גם בכטב"ם קטן. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> יכול להיות שפספסתי לגבי לוח הזמנים של ההגשה, כי בכטב"ם קטן דיברתם על 45 יום מראש. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אמרנו שזה יעבור אוטומטית. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כתוב כאן "לאחר יום הפרסום ו-45 ימים לפחות לפני יום התחילה". << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איציק, זה שונה בין כטב"ם לבין הקלאב, המועדונים של החובבנים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אנחנו מדברים עכשיו על החובבנים, נכון? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כן אבל גם שם דיברנו על כך שזה יעבור אוטומטית, לא? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא. היום ברישיון ההפעלה המבצעי, לא חורגים מתקנות. בתקנות החדשות שלנו, רישיון הפעלת הטיסנים הוא בעצם חריגה מתקנה, ואם אתה רוצה שתהיה חריגה, חייבים לבקש - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> שוב להגיש בקשות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> רק אם מעוניינים בחריגה כלשהי. היום, ברישיון הפעלה המבצעית, עובדים לפי התקנות הסטנדרטיות הרגילות 180(ז). << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> היום רישיון הפעלה הוא חובה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון. בתקנות החדשות כבר אין חובה להיות תחת רישיון הפעלה מבצעי, אבל אם רוצים לחרוג מתקנה, צריך לבקש - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> להגיש בקשה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> ולהסביר איך תבוצע את החריגה. אי-אפשר לעשות כאן המרה אחד לאחד, כי זה לא אותו הדבר. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> מפעיל אווירי בצורה אחרת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה לא מפעיל אווירי. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> סוג של - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זו לא הפעלה מסחרית. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אלה תקנות. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אם רוצים לחרוג מהתקנות, יש להגיש רישיון, זה מה שמבקשים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. אם רוצים לחרוג מהתקנות האלה - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אם לא, אפשר להמשיך לעבוד כרגיל. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, להמשיך איך שרוצים עם רישיון מטיסן לכל אחד, ושלום על ישראל. 1. אם הוא מבקש לקיים פעילות שלו תקנות אלה היו חלות עליה לא הייתה הפעלת טיסן בחריגה לפי פרק ד', יחולו לגביו הוראות אלה: 1. המנהל ייתן לו רישיון מטיסן חלף הרישיון שבידיו, ובלבד שהגיש, באופן מקוון ו- 45 ימים לפחות לפני יום התחילה, בקשה לקבלת רישיון מטיסן לפי תקנה 4, והוא זכאי לקבל רישיון כאמור לפי תקנה 3(א)(1), אלא אם כן סירב המנהל לתת לו את הרישיון לפי תקנה 3(ב); המנהל יפרסם, באתר הרשות באינטרנט, הודעה על האופן המקוון שבו ניתן להגיש בקשה כאמור; אנחנו צריכים לכתוב את הסיפא קודם עם הבקשה המקוונת. אני אגיד מה הרציונל פה ולמה התכוונו, יכול להיות שאנחנו צריכים לעשות עוד תיקוני נוסח. נכון להיום, יש לי שני ציבורים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כתוב. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מצוין. מה הרעיון? היום אי אפשר להפעיל טיסן בלי שיש רישיון הפעלה מבצעי, בין שעושים זאת במה שהוא היום הפעלה רגילה, ובין שעושים זאת במה שהוא הפעלת טיסן בחריגה לפי התקנות האלה. צחי אומר שיש מעט מאוד כאלה בפועל, כי הרוב עבריינים וטסים בלי רישיון. רצינו לייצור הסדר שלפיו, מי שרוצה להפעיל טיסן לפי הכללים, זאת אומרת, לא רוצה הפעלת טיסן בחריגה ויש לו היום רישיון הפעלה מבצעי, כן ניתן לו רישיון הפעלת טיסן גב אל גב. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> רישיון מטיסן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> רישיון מטיסן, סליחה. מהבחינה הזאת, הכוונה שלנו כן, מתגשמת אבל יש פה נקודה אחת שהחמצנו והיא נוגעת בקבוצה הראשונה. זאת אומרת, מישהו שיש לו רישיון הפעלה מבצעית היום והוא רוצה להפעיל הפעלת טיסנים בחריגה, ולגביו לא אמרנו מה יש לו ביד. נניח, אם אני כיחיד רוצה להפעיל טיסנים בחריגה, אני אבקש מהמנהל רישיון הפעלת טיסנים בחריגה אבל לא כתוב האם - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה לא סותר. הוא עדיין יכול להגיד "אני רוצה להטיס לא בחריגה" ולקבל. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זו בדיוק השאלה. אם לי יש היום רישיון הפעלה מבצעי כזה, האם כשאני מקבל רישיון להפעלת טיסנים, מתאפשר לי אישית להטיס טיסן, או שנאמר שיש לי רישיון להפעלת טיסנים, אבל - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה יכול לאפשר לך או לאחרים תחתיך. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> השאלה היא אם מתאפשר לי גם להפעיל טיסן, כי לא כתבנו במפורש. לא כתוב שיחיד שקיבל רישיון להפעלת טיסנים, יראו אותו כאילו יש לו רישיון הפעלת מטיסן. אני מזכיר לך שבשביל לקבל רישיון הפעלת טיסנים, צריך להוכיח שיש ארגון ואנשים. לא עובר בחינת ידע אישית ואין חובת - - - תעזוב חובת רענון, אבל אני לא עובר בחינה אישית. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> דיברנו על רישיון הפעלה מבצעית ורישיון מטיסן - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> למרות שלא עושים לו בחינת ידע? מגיע ל"קלוב התעופה", שהוא תאגיד. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, בגלל שהוא שלח - - - וזה תהליך והוא כבר מכיר את החוקים, << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> גם ליחיד. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא גם, רק ליחיד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לפי התקנות האלה, נוצרה אבחנה לפי הפעילות הצפויה של בעל רישיון להפעלה מבצעית. לפי פסקת משנה 2, אם בעל רישיון להפעלה מבצעית מבקש לקיים פעילות שהיא לא הפעלת טיסן בחריגה, יינתן לו רישיון מטיסן. השאלה היא למה לא לתת לו רישיון מטיסן, גם אם הוא כן מבקש לקיים פעילות. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בדיוק על זה דיברנו גם פעם שעברה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוא צריך לבקש באופן נפרד - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה מה שאבישי שאל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הוא יוכל להגיד שהוא לא רוצה לעשות בחריגה, ועדיין לקבל את את המטיסן שלו. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אי אפשר לעשות משהו בלי חריגה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אבל אם הוא כבר עושה היום באישור דברים שלפי התקנות החדשות הם חריגה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אין כלי כזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> למה אין כלי כזה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זו רק בקשת פטור. אין מנגנון כזה דה-פקטו שמטיסים עכשיו עם פטור בצורה רחבה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לנו כאן שני עניינים. הדבר ראשון הוא הפעלה בחריגה, מה שאנחנו קוראים לו לפי התקנות האלה רישיון להפעלת טיסנים, והדבר השני הוא הרישוי האישי. אני מבינה שמי שיש לו היום רישיון הפעלה מבצעית, יש לו רישוי אישי? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אין היום רישוי בכלל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אין רישוי? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אין צורך. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אין רישוי אישי היום בכלל. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא אבל תיאורטית, אם היינו מדינה שומרת ומכבדת חוק מא' ועד ת', בשביל להפעיל היום טיסן, צריך רישיון הפעלה מבצעי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> או להטיס תחת אחד. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> או להטיס תחת אחד. קיבלתי מרת"א רישיון להפעלת טיסנים שמאפשר לי לטוס בתוך התבנית. לפי התקנות החדשות, אני יכול לעשות אחד מהשניים – להפעיל טיסן בחריגה, ואז אני מבקש רישיון הפעלת טיסנים בחריגה – או שאני רוצה להפעיל טיסן באופן אישי עם רישיון מטיסן. אם אני רוצה להפעיל את זה עם רישיון מטיסן, יש פה הוראה שאומרת שאני מקבל גב אל גב, אבל אם ערב יום הכניסה לתוקף של התקנות, היה לי רישיון הפעלה מבצעי - - - אולי צריך למקד את זה ליחיד, וברגע שזה יחיד - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני פשוט לא מבינה מה הנפקות של היחיד. כשיש לי יחיד שיש לו היום רישיון להפעלה מבצעית, למה זה משנה איזו פעילות הוא רוצה לעשות לפי התקנות החדשות? כלומר, לצורך הרישוי האישי שלו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה לא משנה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה לא משנה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אז צריך להתאים את הנוסח, כי כרגע נוצרה אי-התאמה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מעולה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> מדובר בקבוצה של בין אחד לשלושה אנשים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר, זה לא משנה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> בסדר גמור. אז למעשה יחיד יקבל רישיון מטיסן חלף - - - << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> זו חובה על כל אחד בכל מקרה, גם תחת רישיון הפעלה וגם בלי רישיון הפעלה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון, רק מחדדים את הוראת המעבר לגבי מי - - - << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> מי שירצה לפעול בחריגה, יצטרך לעבוד תחת רישיון הפעלה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון מאוד. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ברור. אני אמשיך ברשות אדוני וגברתי. 1. תחילתן של תקנות 3(א)(1), 3(ב), (ג) ו- 4 לגביו תהיה ביום הפרסום; כי הוא מבקש רישיון וכולי, וחלקן צריכות את העילות של מתן הרישיון. 1. המנהל רשאי לתת רישיון מטיסן גם למי שהגיש בקשה כאמור בפסקת משנה (א) פחות מ- 45 הימים לפני יום התחילה, אם שוכנע כי נבצר מהמבקש, מטעמים שאינם תלויים במבקש, להגיש את הבקשה 45 ימים לפחות לפני יום התחילה. זה מנגנון כמו שהכנסנו בכטב"ם לגבי האירועים החריגים. 1. רישיון ההפעלה המבצעית שבידיו יפקע ביום התחילה או ביום קבלת רישיון המטיסן, לפי המאוחר מביניהם; לא נתן המנהל למבקש רישיון מטיסן לפני יום התחילה, יראו את רישיון ההפעלה המבצעית שבידיו כאילו הוא רישיון מטיסן לעניין תקנות אלה, עד למתן רישיון המטיסן או עד לסירוב המנהל לתתו לפי תקנה 3(ב); 1. אם אינו יחיד – זאת אומרת – גוף, תאגיד, מלכ"ר או חל"צ. יפקע רישיון ההפעלה המבצעית שבידיו ביום התחילה. זאת אומרת, הוא יפסיק להתקיים. אם הוא לא יחיד, ביקש רישיון הפעלת טיסנים וקיבלו, מה טוב. אם עשה זאת בהפעלה שהיא לא חריגה, כל יחיד ויחיד יצטרך רישיון מטיסן משלו, ולא יוכל לעשות הפעלה רגילה תחת רישיון מטיסן רגיל. עד כאן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יש לי הערה. מתי יהיה אפשר להגיש בקשות לרשום טיסנים ולרישיונות מטיס ובחינות במסגרתם? נדמה לי שרציתם לאפשר זאת מיום הפרסום. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> המערכת בשלה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> תלוי מתי יעברו התקנות, אבל בעיקרון, המערכת סיימה בשבוע שעבר - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> תדאג שבועז יהיה פה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> המערכת סיימה את כל ההכנות שלה בשבוע שעבר והשבוע כבר עלינו לאוויר, רק באופן פנימי כרגע. השבוע אנחנו עורכים בדיקות, ויכול להיות שכבר השבוע נדע שהכול תקין או שיהיו באגים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אי-אפשר להעביר את התקנות אם המערכת עדיין לא מוכנה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך גם זמן לניסוח. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, המערכת הסתיימה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש עוד שאלה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> האם ישנן תוכנית שיווקית או תקציבים? נאמר פה קודם נכון שהיום אלו עשרות אלפי אנשים שהם עבריינים בפועל, אין להם רישיון והכלים לא רשומים. האם הולכים לעשות לזה פרסום בשביל שהם יידעו שהם צריכים להוציא רישיון, מעבר לאתר רת"א, בעיתונים, ברדיו, בטלוויזיה או משהו בסגנון? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני מניח שזה מצריך תשובה ממנהל רת"א, אבל ממה שאני מכיר, במסגרת התקציב הלא רב שיש, רת"א מתכוונת לעשות כמה דברים. אני לא חושב שיש השנה תקציב לטלוויזיה, לפי מה שאני מכיר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מלכתחילה כשיצאנו לדרך – זה היה עוד תחת מנהל הרשות הקודם, יואל – בשיח שלו עם משרדי הממשלה האחרים, הוא התנה את זה בזה שיהיה תקציב, אלא שמאז השתנו כמה דברים, בין היתר המלחמה והאילוצים התקציביים שהיא גזרה, ולכן, היכולת שלנו לקבל תקציבים ולממשם בהקשר הזה היא מאוד דלה. יש לנו עדיין האמצעים הדלים שלנו, האתר של רת"א, הקבוצות של החברים במרשתת שיש לנו אפשרות להשתמש בהן באמצעות אנשים אחרים, וגורמי ממשלה אחרים, אבל מסע פרסום מסודר, כמו שחפצנו כמו שהיה בשעתו - - - לצערנו לא הסתייע. נעשה את המירב בהינתן האילוצים והמשאבים שלנו, אבל זה פחות ממה שהיינו רוצים לעשות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בתקופת המלחמה ראינו שאנחנו כן מצליחים להגיע לכמות גדולה של אנשים תחת קבוצות וואטסאפ ופייסבוק, כי זאת קהילה יחסית - - - מהבחינה הזאת אנחנו יותר רגועים, כי באמת הצלחנו להגיע להרבה אנשים בתוך זמן קצר בעזרתם של אנשים שלא קשורים לממשלה, אבל מבחינת תקציב גדול, אני לא חושב שאמור להיות השנה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> כן רוצים, במסגרת התקציב. זו התשובה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כשאין מסגרת, לא רוצים. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> לא. זו הייתה הכוונה מלכתחילה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מנהל רת"א לא פה כדי להגיד לנו מה הוא כן מתכנן לעשות. ברור שיש כאן שינוי מהותי לשכבת ציבור לא קטנה. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> כרגע, הפרסומים שביכולתנו הם דרך המדיה שלנו באתר הרשות, ונפרסם שם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זו בעיה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> וצריך לשלוח סוכנים לקבוצות. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אולי צריך לחשוב על הנושא של הורים לקטינים. יש הרבה קטינים שמטיסים בקבוצה הזאת, וההורים שלהם יצטרכו לדעת שהם נדרשים ברישיונות. פעם היו ניסיונות לציין את הדברים האלה דרך היבואנים והמשווקים של הרחפנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כן. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> לגרום להם לשים פתק בפנים או משהו כזה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ראשית, יש לנו כאן שליחי ציבור טובים כמוכם שמעורים בענף, ובוודאי יידעו לנתב ולעזור לנו בהעברת המסר גם כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הם במגזר העסקי, אבל אנחנו מדברים פה על הזעירים האלה - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> ברשותך - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הזכרנו פה ילדים. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אם תביא לי טיסן, אני אשמח לייצג. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> גם "קלוב התעופה" וגם הארגון הישראלי לרב להב, עושים את העבודה הזאת מצוין ומפרסמים. אנחנו עושים את המירב מבחינתנו, אבל אנחנו מוגבלים. לדעתי, נכון שרת"א יעשו את הפרסומים. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> רת"א מסכימה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני בטוח, אין לי ספק. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אני חושב שגם המשטרה צריכה להיות בעניין. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> מה המשטרה מתכוונת לעשות כדי לאכוף את הנושא? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זו בדיוק השאלה, האכיפה היא החלק המרכזי ביותר כאן. אם אין אכיפה, כל התקנות והפרסומים לא יעזרו. << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> האכיפה היא לאו דווקא - - - << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> זה חוק, לא? הרעיון הוא שזה פלילי. עכשיו זה פלילי אישי. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זה החלק הכי חשוב כאן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי אוכף את התקנות? << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> האכיפה היא החלק המרכזי. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> אכיפת חוקי הטיס נעשית על ידי רת"א. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> לא חוקי הטיס. האחריות היא אישית על המטיס, לא? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם הוועדה תרצה לכנס דיון בנושא האכיפה, אני בטוח שהיא תדע לעשות זאת. יש מורכבות בעניין וכולנו מכירים אותה. אני חושב ש - - - << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> כרגע לא. בעל הרישיון הוא האחראי, לא המטיס. כשיעבור החוק, תהיה למטיס אחריות אישית. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אבל לא מדברים על האחריות, מדברים על האכיפה. << דובר >> פקד חן רייז: << דובר >> אכיפה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> מדברים על אכיפה, לא על אחריות. האחריות היא על המטיס. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני חושב שהיו לאדוני או לייעוץ המשפטי הערות. אשמח להתייחס אליהן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הנהנת, אבל צריך לומר לפרוטוקול מתי אתם רוצים לאפשר - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בראייתנו, כמה שיותר מוקדם אחרי שהתקנות נכנסות לתוקפן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אי-אפשר להעביר את התקנות אם אי-אפשר לכתוב. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שכשהתקנות תיכנסנה לתוקפן, תהיה מערכת מחשוב תומכת. אנחנו רוצים להקדים את מערכת המחשוב למועד הכניסה לתוקף. זאת אומרת, לקצוב מועד שהוא בין יום הפרסום ליום התחילה שבו כבר ניתן יהיה ליישם ולהגיש את הבקשות. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני אגיד מה הבעיה שעולה מכאן, ודיברנו על זה גם בתקנות כטב"ם קטן. ברגע שהתקנות נכנסות לתוקף, אדם לא יכול להפעיל טיסן אם הוא לא רשום ואם אין לו רישיון מטיסן. אם אנחנו מחילים עליו את האסדרה הזאת ביום הכניסה לתוקף, זה אומר שבתקווה, ביום הזה רת"א תקבל מבול של בקשות לרישום טיסנים ולרישיונות מטיס, ובינתיים הציבור לא יוכל להפעיל את הטיסנים האלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אי-אפשר שהמדינה תקבע משהו, אם היא לא מוכנה ולא יצרה את הכלים המתאימים. ברמה הכי מינימלית גם אם לא יבוא אף אחד, לא ייתכן שיבקשו משהו ולא יצרו את הכלים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני חושבת שבכטב"ם קטן הצעתם מיום הפרסום. השאלה היא אם תהיו מוכנים ביום הפרסום. << דובר >> יייובלך << אורח >> יובל סגל: << אורח >> בכטב"ם יש רשימת דיווח. קל לדבר איתנו - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו לא מדברים על הפרסומים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עוד נגיע לפרסום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו מדברים על מערכת המחשוב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו מדברים על אם בכלל יצרו את הכלים המתאימים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה חייב להיות מסודר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> צחי, מה אתם אומרים? אני חושב שככול שנוכל להחיש את העניין, יהיה יותר טוב לכולם. חודש מיום הפרסום? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. שלושה חודשים יתחילו מחודש אחרי מועד הפרסום. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שלושה חודשים? בואו נעשה סדר. יש לנו יום פרסום ויש לנו יום התחילה. נכון להיום, יום התחילה הוא לא 90 ימים, הוא שלושה חודשים ואנחנו גם נבקש לשנות את זה. משרד המשפטים מעדיף לדבר בחודשים ולא בימים. נתקן את זה אחר כך, זה עניין שהוא יותר נוסחי. זה אומר שביום הפרסום כלום לא משתנה בעולם, עולם כמנהגו נוהג, ואחרי שלושה חודשים התקנות נכנסות לתוקף. חלק מהתקנות מחילים לפני יום התחילה, בשביל שיוכלו להגיש בקשות ולבקש המרות של רישיונות ורישיון להפעלת טיסנים. השאלה היא אם יש עוד תקנות או עוד הסדרים שנרצה שיחולו בתוך פרק הזמן הזה. זאת אומרת, לפני השלושה חודשים, כי ככול שאתה מחיל את התקנות מוקדם יותר, כך אנשים יכולים לפעול ולממש את החובות שלהם לפי התקנות האלה מוקדם יותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה אומר שהמערכת חייבת להיות מוכנה עוד הרבה לפני התחולה בפועל. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מבחינתי זה ברור. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון. היא צריכה להיות מוכנה מתחילת השלושה חודשים, כי אמורים לעשות את ההעברות של כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון. והיא תהיה מוכנה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> חודש מהיום, כן. אמרתי שיכול להיות שכבר השבוע נגיד שהכול בסדר, אבל עדיף לקחת מרווח בהקשר הזה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עוד שאלה. עמי, בדיון הקודם דיברנו על כך שרת"א יפרסמו דוגמאות של בקשות חריגות ומה הדרישות שנדרשות שם, נכון? << אורח >> עמי וייס: << אורח >> הן מופיעות בתקנות כטב"ם קטן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון, והן ולא פורסמו. לא ראיתי דוגמאות כאלה או טיוטות. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> עוד לא הגענו לשם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אמרנו שהמפעילים כבר יראו דוגמאות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יש דברים שיהיו רלוונטיים לתקנות, פירוט, מצגת וגם נהלים. אני לא בטוח שיש לנו היום מידע לגבי כל אחד מהם. << אורח >> עמי וייס: << אורח >> נזכרתי למה התכוונו. אמרנו שנפיץ AP, שזו הדרך שלנו לתקשר עם הציבור בעלוני מידע. אנחנו מפיצים הרבה כאלה, וב-AP הזה ננחה לגבי הדרך שבה אנחנו מצפים שיוגשו בקשות. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> גם הדרך וגם דוגמאות בסיסיות. << אורח >> עמי וייס: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> דוגמאות בסיסיות ודרישות. << אורח >> עמי וייס: << אורח >> כן. זה יהיה דומה למה שהוציאו גם ברשויות באירופה, באותה השיטה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יש כבר נוהל מוכן שקוראים לו תפיסת הרישוי. לחלק מהדברים כמו הטסה מחוץ לקשר עין, גבוהה ורחוקה, יש דברים שכבר קיימים היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ומפורסמים? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן, שמפורסמים. נחשוב אם יש עוד דברים שיש לנו לגביהם מספיק ידע להגיד מראש שאלו הכללים, אבל בדברים הגדולים יותר שאנחנו עובדים על פיהם כבר שנים, הם מפורסמים ומוכרים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אבל אלה התקנות שאנחנו מכירים. אנחנו מדברים על התקנות החדשות ועל האכיפה. אלה שני הדברים הכי חשובים שאנחנו צריכים, אם רוצים להתחיל את התהליך מחר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> המהות היא אותה מהות בהרשאה להפעלה חריגה, שהיום כוללת רישיון הפעלה אווירית או תעודת כושר טיסה לשימוש בטיסנים. ניהול הסיכונים הוא אותו ניהול סיכונים. אם אתה רוצה לטוס מחוץ לקשר עין, היום זו הרשאה להפעלה חריגה או מיוחדת בלי קשר עין, ועד היום קראנו לזה רק הטסה מחוץ לקשר עין. המהות המקצועית של ניהול סיכונים, מטיס פנים, מטיס חוץ, נותרה. צריך פשוט לשנות את הכותרת, אבל המהות לא משתנה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אבל גם עכשיו מפעיל אווירי או מפעיל מבצעי שמתחיל לכתוב ספרים להחרגות, זה גם משהו שלוקח המון זמן מבחינתנו, ואמרנו גם בתחילה שלפחות ההחרגות למי שיש מפעיל אווירי כבר יעברו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו עכשיו בטיסן. אתה מדבר על תקנות כטב"ם קטן, ושם אמרנו שזה כן גב אל גב. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> שם זה עובר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מפני שהיום זה נעשה באופן ממוסד דרך תעודת כושר טיסה ורישיון הפעלה אווירית. גוף הידע קיים, לא כמו ברישיון הפעלת טיסנים, שצריך לתת חריגות למשהו שלא קיים. כבר היום, אם יש רישיון הפעלה אווירית או תעודת כושר טיסה, ושימוש חיצוני, החריגות כבר טבועות במסמכים האלה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה אומר שקיבלת את החריגה הזאת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מותר לטוס מחוץ לקשר עין וכולי. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אז למה לא לעשות את זה גם במבצעי? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כמו שצחי הסביר קודם, נכון להיום, צריך רישיון הפעלה מבצעית לפי תקנות ההפעלה לכל הפעלה, לא לחריגה. החריגה לא מובנית בניהול הסיכונים. כאן, מקבלים רישיון הפעלת טיסנים להפעלת טיסן בחריגה, וצריך להוכיח ניהול סיכונים, אז אי-אפשר לעשות גב אל גב, כי זה מין בשאינו מינו. פה אתה צריך רישיון בלי קשר לניהול סיכונים ופה אתה צריך רישיון בהוכחת ניהול סיכונים, אתה לא יכול להשוות ביניהם בכלל. לכן, מי שיש לו היום רישיון הפעלה מבצעית ולא עושה הפעלה חריגה, מקבל רישיון מטיסן וטס בהצלחה. אם הוא רוצה לעשות הפעלה חריגה, הוא צריך להוכיח ניהול סיכונים שעד היום הוא לא הוכיח לרת"א בשום צורה שהיא. היום, כשאתה עושה רישיון הפעלה אווירית או תעודת כושר טיסה מחוץ לקשר עין, כבר הוכחת לרת"א בניהול סיכונים איך עושים הפעלה מחוץ לקשר עין, נכון? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> נכון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זו אותה הגברת בשינוי אדרת, רק שלא קוראים לזה רישיון להפעלה אווירית, אלא הרשאה להפעלה מיוחדת. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> ועשית את זה כבר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בטיסנים זה לא קיים. היום באמת העולם חדש ואמיץ. גברתי, רק תחדדי מה סיכמנו לגבי החודש בסופו של דבר, כי מרוב דיבורים הלכנו לאיבוד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הבנתי שאמרתם שאתם רוצים שהגשת הבקשה לרישום טיסנים והגשת בקשות לרישיון מטיס יתאפשרו החל מ-30 יום מיום הפרסום של התקנות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מעולה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> שוב, תלוי מתי יסתיים תהליך התקנות. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אם המערכת - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יום הפרסום תמיד תלוי במתי שמסתיים התהליך. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אם נסיים בעוד חודשיים, אז לא צריך את החודש. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בוא נקווה שלא יהיה צורך. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טוב, סיימנו את נושא הטיסנים. נדון בהמשך במה שעוד נשאר פתוח. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לאגרות, הצעת תקנות טיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד) התשפ"ד-2024. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ברשותך אדוני, לקרוא? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק רגע אחד, שבועז ייכנס. כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הצעת תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד) (תיקון מס' __), התשפ"ד-2024 בתוקף סמכותי לפי סעיף 164(א)(4) << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 168. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 168, סליחה. בתוקף סמכותי לפי סעיף 168(א)(4) ו-(ב) לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן – החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית, בהתאם לסעיף 197 לחוק, בהסכמת שר האוצר לפי סעיף 168(א)(4) לחוק ובאישורו לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה: תיקון תקנה 1 1. בתקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד), התש"ע-2009 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "תקנות ההפעלה" יבוא: ""תקנות הפעלת טיסן" – תקנות הטיס (הפעלת טיסן), התשפ"ד-2024; "תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן" – תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשפ"ד-2024;". << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תיקון תקנה 26 1. בתקנה 26 לתקנות העיקריות, תקנות משנה (א)(8א) ו- (ב)(8א) – בטלות. אלה התקנות שקובעות היום את האגרה לרישיון הפעלה מבצעית. רישיון ההפעלה המבצעית בטל מהעולם אז ממילא האגרות לשמו בטלות מן העולם. הוספת תקנות 36א ו-36ב 1. אחרי תקנה 36 לתקנות העיקריות יבוא: "אגרות לפי תקנות הפעלת טיסן 36א. 1. המבקש שירות לפי תקנות הפעלת טיסן, ישלם בעת הגשת הבקשה את האגרה שנקבעה לשירות, כמפורט להלן: הבקשה האגרה בשקלים חדשים 1. בקשה לרישיון מטיסן ומבחנים בידע תעופתי במסגרתה 30 1. בקשה לרישיון הפעלת טיסנים 200 1. בעל רישיון הפעלת טיסנים ישלם מדי שנתיים מיום שהודיע לו המנהל על מתן הרישיון, אגרה תקופתית בעד המשך פעילותו לפי רישיון הפעלת טיסנים שבידיו, בסך של 200 שקלים חדשים. אסביר את המבוא. אנחנו מוסיפים כאן שתי תקנות אגרות לעניין התקנות החדשות שאנחנו מוספים. אגרות לעניין תקנות הפעלת טיסן ואגרות לעניין תקנות הפעלת כטב"ם קטן. בתקנות הפעלת הטיסן הנטל האגרתי הוא בסך הכול מאוד פעוט, יחסית. יש לנו אגרה אחת - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה צריך נטל אגרתי? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כי יש פעילות של הרשות המנהלית שנעשתה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתם מקבלים משכורת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני מקבל משכורת ודרך אגב, אני משלם מיסים מהמשכורת שלי, אז - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם אני. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש להקים מערכת מחשוב חדשה, וממשקים עם הציבור. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה שלא תקבלו תקציב? בנושא האגרות, יש מיסים שאנחנו משלמים, יש מע"מ ועכשיו יהיו גם אגרות על כל דבר? הגיעו לפתחנו תקנות של אגרות. מה ההיגיון בכך? במדינה שבה אני משלם למדינה מיסים, אני משלם את שכר העבודה של העובדים ואת העלות של מערכת המחשב, למה אני צריך גם לשלם אגרה כאזרח? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אני חושב שזה לא דיון לתקנות האלו, כי אגרות הן השיטה של המדינה לכסות את העלויות. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> שמי דניאל שוורץ מאגף התקציבים. בואו נעשה - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? העובדה שזו שיטה של המדינה - - - << דובר >> ד"ר עידית חנוכה: << דובר >> נציג אגף התקציבים רוצה לענות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש נציג אגף תקציבים, הוא יודע יותר טוב מאיתנו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מעולה, אני אשמח. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> הפער בין מס לאגרה באופן כללי הוא שמס גובים מהציבור, לא עבור שירות מסוים, ולעומת זאת אגרה היא עבור שירות מסוים. ברגע שרת"א מספקת שירות עבור התעשייה למשהו ספציפי, קובעים עבורו אגרה בהתאם לעלות, ולכן גם עושים את כל התהליך - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מס בריאות הוא - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה כשאני הולך לביטוח לאומי לבקש קצבה, אני לא משלם אגרה? למה אם אני הולך למשרד החינוך לשאול על חוק חינוך חינם - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אם אתה רוצה רישוי של כלי - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה אני הולך למשרד הפנים אם אני לא רוצה טופס? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אם אתה רוצה רישוי של כלי, של טיסן, אתה רוצה רישיון הפעלה, אתה רוצה רישיון נהיגה, משלמים אגרה עבור השירות הזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל פשוט הגיע לכאן דיון על אגרות. למה האזרח צריך לשלם מיסים, מע"מ, אגרות, בשביל מה? למה לא להפריט? אפשר לעשות מכרז ולהפריט את כל רת"א, ואולי מישהו יגיש הצעות יותר זולות שיעלו פחות כסף למדינה וגם למשלם המיסים. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> רת"א היא גוף תעופתי שאנחנו אמונים עליו מה-ICAO. לכן אנחנו לא יכולים להפריט אותו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> קשה להפריט בפרט, ובכלל, קשה להפריט סמכויות שלטונית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני יכול להבין שאומרים אגרה כי לא רוצים שאנשים סתם יגישו בקשות וכדומה, אבל בקרוב נגיע ל-670 שקלים, ל-200 שקלים בסעיף הבא, ואני יודע שזה דיון רחב יותר מהדיון שכאן, אבל הגענו לעניין האגרות. אני לא מבין את העניין הזה, שכל הזמן משלמים ולא מקבלים כסף בחזרה. אם הערעור על התוצאה התקבל ואושר, למה לא מקבלים את הכסף בחזרה? זה אומר שנתנו לי תוצאה לא נכונה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אני בטוח שיסבירו כאן את החישובים הפרטניים אחד לאחד, אבל ברגע שמישהו מבקש שירות ספציפי מהמדינה, הוא צריך לשלם עבורו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל הוא משלם על כל שירות. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> לא, הוא משלם כמו כל אזרח רגיל - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> היום יש חיילים ששומרים עלינו ואני לא משלם להם אגרה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> כי אתה משלם מיסים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הבן שלי יהיה בצבא אבל אני לא משלם להם. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> השירות שהחיילים נותנים הוא לכולם, דרך מיסים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל גם רת"א. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> רוב האנשים במדינת ישראל לא רוצים להפעיל טיסנים, אז אין סיבה שיעלו להם את מיסי מס ההכנסה או כל מס אחר עבור השירות הספציפי הזה. למי שרוצה להפעיל טיסן יש עלות לא גבוהה במיוחד של אגרה וצריך לשלם אותה לרת"א. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה מבין שהתשובה לא מתיישבת עם ההיגיון? אני מדבר עכשיו כמחוקק או מישהו שאמור לאשר תקנות. להגיד שאם רוצים שירות, צריך לשלם אגרה - - - בואו נראה את כל השירותים שמדינת ישראל נותנת, ותראה שעל חלק יש אגרה, על חלק אין אגרה ועל חלק יש אגרת הדפסה של התעודה. אני מנסה להבין מה ההיגיון חוץ מעוד כסף למדינה, כי אנחנו משלמים לרת"א ולמדינה בהרבה מאוד דרכים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה לא תחום המומחיות שלי, אבל אני אנסה להסביר את המעט שאני יודע. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם אתה כבר מסביר, איך הגעתם למספרים האלה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנשי המקצוע יידעו להסביר יותר טוב ממני על הסכומים. אני בקושי מבין מה כתוב לי בתלוש המשכורת. התשלומים שאנחנו מכירים בעולם המשפטי – אחר כך, אם יש צורך, נעביר את זה לעולם הכלכלי – הם מחיר אגרה ומס. ההבדל העיקרי ביניהם, חוץ מזה שאת זה גובה המדינה ואת זה לפעמים גובה גוף פרטי, הוא הקשר הסיבתי בין מה שאני משלם למה שאני מקבל. המחיר ברור, זה מחיר השוק. אני משלם על מוצר ומקבל את השווי הכלכלי שלו. מס זה משהו שאני משלם בלי קשר לשאלה מה אני מקבל וזה המיסים שכולנו משלמים. למשל, אני יכול להיות בן אדם שלא נוגע במכונית ולא נוסע בכבישים ועדיין ישתמשו במיסים שלי בשביל לממן כבישים שאני לא משתמש בהם. אגרה זה איזשהו יצור ביניים שהוא לא מחיר, כי אני לא משלם מחיר כלכלי על השירות שאני מקבל מצד אחד אבל מצד שני, זה גם לא משהו כללי. אדוני אמר שזה לא הגיוני. אני אסביר ואציג לאדוני משהו אחר. ברור שאין יש מאין, והמדינה צריכה את הכסף מהיכן שהוא– כולל המשכורת שלנו – בשביל לממן את הפעילות שלה. אנחנו מדברים עכשיו על עולם התעופה האזרחית, ויש כאן אנשים שזה המיזם העסקי שלהם. האם יותר הוגן שהם ישלמו אגרה בשביל לממן את פעילות הרשות או שייקחו מהכסף שלי, האזרח? אני אישית לא הייתי בחו"ל כבר הרבה מאוד זמן ולא אוהב כלי טיס. האם ייקחו את המיסים שלי וייחדו אותם לפעילות המגזרית הזאת? האם לא יותר הוגן והגיוני שתהיה אגרה שתשולם מקרב בעלי העניין במגזר הזה? לי כאזרח, נראה הרבה יותר הגיוני. אני מבין שהמיסים שלי ישלמו על כבישים, תשתיות ואנרגיה, לחיילנו ולחיילותינו שישובו בשלום ולדברים הכלליים, אבל למה שייקחו את המיסים שלי למגזר פעילות מאוסדר כללי, מסחרי מסוים? גם ככה לוקחים ממני מס הכנסה ומס ומע"מ, ולא נשאר לי הרבה בסוף התשלום. אז את כבשת הרש שלי ייקחו, ועוד יגידו "בואו נממן את הפעילות של צחי בתעופה האזרחית"? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> עורך הדין פדהצור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אדוני. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כשמגיע עכשיו טיסן לארץ, יש מכסים, יש תקנים ועל הכול צריך לשלם. כשאתה קונה את הטיסן אתה משלם עליו מע"מ ומס הכנסה וכל זה הולך בשביל לממן הרבה דברים. אתה רוצה גם לשלם על רישיון המפעיל, ואם אתה רוצה בקשה שהיא - - - אתה צריך לשלם ואם אתה רוצה בקשה לרישום, אתה צריך לשלם. על הכול אתה צריך לשלם. אני מנסה להבין איפה - - - אני מנסה לדבר למעלה, כי אלו דיונים יותר רציניים. האזרח משלם יותר ממה שהוא - - - הכסף לא מתחלק בצורה יעילה. לפנינו עולם חדש של כטב"מים שהולך לייצר תחום חדש של רישיונות. אם הייתי מפעיל טיסן, הכול היה ממשיך כרגיל, ואתם אומרים לי שאני חייב רישיון, לרישיון צריך כל מיני דברים מבחינת בטיחות, וצריך לשלם. בקשה לרישום, 30 שקלים. בקשה לרישיון, 200 שקלים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תיאורטית, כבר היום היית צריך רישיון והיית צריך לשלם אגרה של 200 שקלים בשביל להפעיל טיסן שמשקלו מעל 300 גרם. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כי היום לפי החוק, היית צריך רישיון הפעלה מבצעית. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אין יש מאין. הכסף הזה צריך להגיע מאיפה שהוא. אני קטונתי, ממשלת ישראל וכנסת ישראל בחוכמתן האין-סופיות החליטו שהמודל הכלכלי שעליו הממשלה פועלת כישות הוא של מיסים ואגרות. וכמו שאמרנו, אין יש מאין. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אבל אני מנסה - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם לא תהיה אגרה מכאן, היא תבוא מהכיס של הציבור הכללי, כי הוא יצטרך לממן את זה. את העבודה יצטרכו לעשות ואת הכסף יצטרכו להביא. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לפי מה נקבעו המחירים האלה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הם נקבעו בדומה מאוד לאגרות - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בואו נשמע את המספרים. מה ההיגיון בהם? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. אתם מדברים על 30 השקלים? איך הגענו למספר 30? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> 30, 200, 670, 360, 220. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 30, כל המספרים האלה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כרגע דיברנו רק על הטיסן ואפשר לדבר על כל אגרה. לא אני קבעתי את האגרות, מי שעשה זאת היה גדי רגב, אבל נקבעו בזמנו 30 שקלים כי זה הגיע מהעולם של part 107, סכום נמוך וסמלי. לדעתי שם מדובר ב-5 דולרים או משהו כזה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> דולר אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, 5 דולרים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לפחות 5 דולרים לרישום של כטב"ם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כשאני הוצאתי זה היה דולר אחד. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני לא יודע למה הוחלט ספציפית 200 שקלים ולא 285 שקלים, אבל זו אגרה שאמורה להוות שעת עבודה – אם אינני טועה, זה התעריף בתקנות שלנו – למי שמקבל את הבקשה ועובד עליה ברת"א. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חצי שנה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> תלוי למי. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> 280 זה לחידוש, לא? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, גם לרישיון עצמו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> החידוש אחר כך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החידוש גם עולה 200 שקלים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון. צריך להבין שהיום רישיון הפעלה מבצעי הוא 230 שקלים בכל שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> וזה מכוון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אתה רואה שבכל שנה הוא צריך לשלם מחדש - - - << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בכל שנתיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בכל שנתיים, 200 שקלים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון. היום זה כל שנה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם היום זה יקר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה שהיום נחשב - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חבר הכנסת ברוכי, אדוני יושב-ראש הוועדה, ברגע שנאשר, זה רק יעלה. זה יהיה הבסיס, יתחילו לעלות ואי-אפשר יהיה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אחר כך כשנדבר על אגרות אחרות, יגידו "גם שם זה אותו דבר". << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו בדיון על הכטב"מים לא נשנה סדרי בראשית בכל מדינת ישראל, אבל יש כאן חוסר הוגנות. אומרים אגרה, אבל מחליטים לפעמים כן אגרה ולפעמים לא אגרה, ואני לא מרגיש שזה מסודר מספיק. אלה 200 שקלים. מה עם שאר המספרים, למרות שעוד לא הגענו אליהם? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם סעיף 2(ב) של חידוש לא - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אולי נשאיר את המספרים, אבל נעשה את האגרה באגורות חדשות. תשאיר את המספרים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בסופו של יום מישהו צריך לשלם על פעילות הממשלה, מה לעשות? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> פדהצור, אני מכיר את האוצר טוב. אם האגרות יכניסו לכם 20% מהתקציב של רת"א - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 50. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> שנה אחר כך יקצצו 20% מרת"א, כי האגרות מכסות את זה. שלא תחשוב - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> מה פתאום, האגרות הולכות לרת"א. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ברור שהן הולכות לרת"א, אבל אם יש תקציב של מיליון, נגיד - - - הן הולכות לאוצר המדינה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> לא, האגרות האלו הן הכנסה מיועדת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מעניין. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> זו הכנסה מיועדת והוצאה מותנית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אל תדאג, ברגע שיראו שיש לרת"א - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם בעוד שנה יהיו 1.1 מיליון, תראה שתקציב רת"א מהאוצר יהיה 900 אלף. לא שהאגרות - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> רגע השינוי של האגרות עכשיו הוא בסכום אפס. לא השתנה שום דבר בסכום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה הולך לרת"א, אבל כשרואים שיש להם כסף, מביאים לפה תקנות ומכון התקנים- - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ברור, מקצצים ברת"א. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אני רוצה להוריד את הציניות קצת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זו לא ציניות, זה ניסיון. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> זה קיצוץ והורדה ממה שמשלמים היום, לדעתי ב-70%. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לפרק זמן ארוך זה לא נכון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, מה השם? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> בני דוידור, ראש אגף כשירות אווירית ברת"א. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מעולה, אתה אחראי על המספרים? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אני לא אחראי על המספרים. אני מנסה להסביר שכשאנחנו באנו עם תקנות כטב"ם קטן, רת"א ירדה באגרות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בצורה מהותית. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> בצורה מהותית, לטובת הציבור. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חד-משמעית. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה לא קורה בדרך כלל. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין. מבחינת הציבור הרחב, לא אלה שזה המקצוע שלהם, זה היה אפס ועכשיו זה יהיה כסף. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא נכון. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> לא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא נכון, כי יש חובת רישיון הפעלה מבצעית. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן, אבל אני מדבר על הציבור הרחב. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> על זה אני מדבר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם אני אדבר עם השכן שלי ואגיד לו שיש לו חובת הפעלה מבצעית, הוא לא יבין על מה אני מדבר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אבל עדיין יש לו חובה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מבינים שאנחנו בונים משהו חדש, והגיוני שלוקח זמן. אני מבין שהמספרים צריכים להיות נמוכים. מדאיג אותי שעם הזמן הם יעלו. אני מנסה להבין מה עומד מאחורי המספרים. הבנתי ש-30 שקלים הם דולר שעלה ל-5 דולרים לפי 4 שקלים לדולר או 6 שקלים לדולר. 200 שקלים זה שעה. הולך להיות רגולטור גדול מאוד לתחבורה המעופפת. אין בעיה אם תהיה התחייבות של האוצר שכל האגרות הולכות לרת"א, ולא יקצצו בתקציב שלה בעקבות הכנסות מהאגרות, ואתה לא תתחייב. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> - - - זה מופיע בתקציב המדינה הנוכחי.אפשר להסתכל. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> איפה נסתכל? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בועז, במכון התקנים יש - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בתקציב המדינה, סעיף רת"א, 40/52, לפי דעתי. יש שם טור של הצעה מותנית, הכנסה מיועדת, וכל האגרות הן אליהם. הם בעודף ואפילו נתנו להם פער כדי שאם יכו את התחזיות, גם זה יוחל. רוב הכסף שם הוא לא מטיסנים אלא מרישיון שהם מנפיקים לתעשיות, ושם התעשיות משלמות על המהנדסים 80% מערך המענה והמדינה מוסיפה עוד 20%. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> קודם כול, אני בעד שההכנסות יהיו מהתעשיות. זה הרעיון. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני עוד זוכר שזה היה 300 שקלים לשעה, היום זה 400. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אבל גם פה יש תעשייה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חד וחלק. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> מי שמקבל רישיון מסחרי זה התעשייה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> חד וחלק. תבינו שאני מנסה להיות הגיוני. בהיגיון, אם זה לא יעלה כסף, רת"א תיתקע עם אין-סוף בקשות, כי מה אכפת לי להגיש בקשה ועוד בקשה? אני מבין את ההיגיון, אבל מנסה להבין מה עומד מאחורי הסכומים של המספרים? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> עלות שעת עבודה של מהנדס ברת"א היא 400? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> היום זה 400 שקלים. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> 400 שקלים. כשאתה לוקח - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה עלה. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> זה מתעדכן כל שנה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מהנדס תעופה בודק בקשה לרישיון מטיס? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> לא, אני נותן את זה כאמת מידה כדי להבין מאיפה מגיעות השעות. כשאתה מדבר על 200 שקלים, זו חצי שעת עבודה. יש רישיון הפעלה ורישיון - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> רישיון הפעלת טיסנים. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> זו חברה או "קלוב תעופה" שאמור לפתוח תיק, ומישהו אמור לבדוק מה שהוא מגיש. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> דה-פאקטו זה יהיה הרבה יותר מחצי שעה. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> תמחרנו את זה בערך בחצי שעת עבודה של - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה שעוד לא קראנו, אבל בקשה לרישיון מטיס בכטב"ם קטן? צחי גליצנשטיין:<< אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> המבחן העיוני הוא כמו המבחן העיוני כיום. כמה הוא עולה עכשיו? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> << אורח >> יובל סגל: << אורח >> 390. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כתוב כאן 360. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> היום לוקחים 390. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אלו הסכומים הלא מעודכנים, נדבר על זה עוד מעט. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הסכומים לא מעודכנים. להוצאת רישיון זה הסכום שלוקחים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת בועז, אני מציע שנעבור סעיף-סעיף ונלך לבעיות. עם השניים הראשונים בטיסן זעיר, 30 ו-200, אני חושב שאפשר לחיות. החידוש בסעיף 2(ב) לא נראה לי בכלל, סליחה שאני אומר את זה ככה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זה 2(ב)? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> 2(ב) חידוש רישיון של קלאב תעופה שכבר קיבל רישיון והכול בסדר. בכל שנתיים עוד 200 שקלים. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> אין לנו בעיה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר גמור. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בכל שנתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> איציק, מה אתה אומר? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אתייחס. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> בטח שיש בעיה, כי אם משלמים פעם אחת בשביל הרישיון זה בסדר, אבל בכל שנתיים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בשביל מה? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זה מיותר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> באמת בשביל מה? לוקח דקה וחצי להכין את המסמכים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם על רישיון נהיגה אין תשלום בכל שנתיים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני מסכים שיהיה תשלום. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> עד עכשיו שילמנו בכל שנה, ועכשיו בכל שנתיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תשלם. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני חושב שזה נכון כי זה יעשה סדר ויראה מי מפעיל שיש לו נכונות לבצע פעולה כלשהי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> התקדמנו. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני חושב שזה נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעבור לשלב הבא. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> עברנו במשרד האוצר בוועדות של אגרות עם האגרות שהגיעו לפה, לפני שהגענו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש ועדה של אגרות שאישרה אותם? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> כן. . << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> כן. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אם דנים במחיר, שנתיים או לא שנתיים, בואו נחזור אחורה, כי יכול להיות שיהיה תמחור אחר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא מקבלים את התקנה, ותחזרו אחורה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בדיוק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה מאיים עלינו? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, מה שאתה אומר - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין היגיון. אני לא מבין. בוא נפתח את זה עכשיו. למה צריך להאריך רישיון בכל שנתיים? אני מבין את הטענה של המשטרה שזה רק למי שבאמת פעיל. למה צריך לשלם אגרה כל שנתיים? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> כי אנחנו בתור רשות שמוודאת, צריכים לפקח על האנשים כל שנתיים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה אתה עושה בכל שנתיים? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בהקשר של ה"קלובים", נבקש את הסע"מ שוב ונבדוק את השינויים. מחילים חצי שעת עבודה אחת לשנתיים, זה סביר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לי התקנה הזאת לא נראית הגיונית. ברוכי, אתה משלם בכל שנתיים על אגרת רישיון נהיגה? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא. השאלה היא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל חמש שנים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם אם אתה נוהג וגם אם אתה לא נוהג. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> - - - רישיון עסק? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני לא משלם בכל חמש שנים, היום כבר שינו את התקנות. יש לי רישיון נהיגה עד גיל 60 ומשהו. << אורח >> רונן איזנברג: << אורח >> רישיון נשק עושים בכל שנתיים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> גם טסט לאוטו עושים בכל שנה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בכל חמש שנים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אל תדאג, אני בטוח שעוד יגיעו טסטים לטיסנים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מי יודע לעשות את זה? << אורח >> בני דוידור: << אורח >> יש כבר היום ואנחנו יורדים מזה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אין בעיה. אני לא יודע למה צריך לשלם על רישיון בכל שנתיים. לא קיבלתי תשובה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני יכול לנסות להסביר. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אנחנו מדברים כאן על רישיון של תאגיד, לא על רישיון של אדם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה לא מה שרשום כאן, "בעל רישיון הפעלת טיסנים משלם מדי שנתיים". << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הפעלת טיסנים זה מועדוני התעופה. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> מועדוני התעופה הם לא אדם. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> יהיו גם יחידים שירצו להפעיל. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אלה יכולים להיות יחידים, אבל כאלה שעושים הפעלה מורכבת. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> כן אבל זו גם הפעלה. החברות האלה הן מלכ"ר, לא מרוויחות כל כך הרבה כסף בשביל לשלם. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בשביל לשלם 200 שקלים פעם בשנתיים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני לא אומר ש-200 שקלים - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> פעם בשנתיים והיום הם ישלמו יותר. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אולי להוריד למטיסים לפחות מ-200 שקלים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> למטיסים זה לא 200 שקלים, זה 30 שקלים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זה 30 שקלים, לא משנה אבל הוא לא צריך חידוש. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני חושב שהמחירים הגבוהים בסעיף הבא הם החלק שיותר כואב. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> למה המטיס צריך לחדש? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה החידוש? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם בעיניי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם המבחן הראשוני, גם הבקשה וגם סעיפים 2, 3, 4 - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רגע, אמרת לפי סעיף - - - ואנחנו בסעיף (ב) עדיין. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני הולך איתך. אני מקשיב לרב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר גמור, אבל לגבי סעיף (ב), בעלי העניין יושבים פה ואומרים שאין להם בעיה עם זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין את המשטרה, כי הם אומרים שכדי שלא יהיו סתם אנשים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא המשטרה. שני בעלי - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לספורט ופנאי. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> גם לנו יש בעיה עם זה. למה לא? 670 שקלים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> רק רגע. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, אנחנו מדברים על הטיסנים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני בסעיף (ב), על טיסנים. אני יכול להבין שמישהו שיש לו עסק משלם בכל שנתיים, אבל נגיד הבן שלי כשיהיה בן 17 - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הוא ישלם רק 30 שקלים כי אין לו מידע התעופתי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא, בעל רישיון הפעלת טיסנים יצטרך לשלם 200 שקלים בכל שנתיים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, רק לחריגה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא המטיס. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> זה קשור רק לבעלי עסקים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אם הבן שלך בן ה-17 מטיס לפי הכללים, הוא ישלם 30 שקלים - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הבן שלך יהיה בסעיף (1) בלבד. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> והוא יוכל להיבחן באופן חופשי עד שהוא יצליח, אם הוא לא יצליח בבחינה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בדיוק. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה יקרה לו אחרי שנתיים כשיהיה לו רישיון הפעלה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> התשלום של 30 השקלים הוא לכל החיים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לכל החיים, באופן חד-פעמי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר בעל רישיון הפעלת טיסנים? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא חייב להיות אישי, אלא של ארגון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> רק העסקיים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא, אלה יכול להיות המורכבים, בהפעלה מיוחדת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אחדד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בדיוק, הפעלה מיוחדת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יכול לעזור לכם? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל לא כתוב הפעלה מיוחדת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רשום בתוך הרישיון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר כי זה יהיה בתקנות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא כי זו המהות של רישיון הפעלת טיסנים לפי התקנות המעודכנות, הפעלת טיסן - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לכן ישבנו פה שעות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה היה כשלא באתי? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. הלאה, הסכמנו על זה. בואו נעבור לשלב הבא. 36(ב), תקרא. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תודה, אדוני. אגרות לפי תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן 36ב. המבקש שירות לפי תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן, ישלם בעת הגשת הבקשה את האגרה שנקבעה לשירות, כמפורט להלן: הבקשה האגרה בשקלים חדשים 1. בקשה לרישום כטב"ם קטן (בעד כל כטב"ם קטן שרישומו מתבקש) 30 1. בקשה לרישיון מטיס 670 1. להיבחן במבחן ראשוני בידע תעופתי 360 1. בקשה להשיג על תוצאות במבחן ראשוני בידע תעופתי 220 1. בקשה להרשאה להפעלה חריגה 200 << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זו בעיה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> סליחה, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כל זה. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זו בעיה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? אם אני סתם רוצה להטיס בחוף הים בבת ים, אני צריך לבקש מכם אישור? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, כי זה ספורט ופנאי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה זה אומר "ספורט"? ואם אני רוצה להעלות כטב"ם של קילו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין דבר כזה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> טיסן או כטב"ם? << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כטב"ם קטן. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה אומר שאתה עובד מסחרית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש כטב"ם קטן ויש כטב"ם זעיר, יש מסחרי ויש פנאי וספורט. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> יש לי כטב"ם של קילו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יכול. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אם אתה מטיס - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה בקשה חריגה, אני צריך לשלם אגרה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתה לא יכול. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> לא. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אתה לא יכול. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אדוני הגיע לפרק האחרון בסדרה של עשרה פרקים, אז אני אתמצת. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא סתם לא הגעתי. קשה לי, אני לא רגיל לשבת 20 שעות ביום כמוהו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש לנו הפעלה של פנאי וספורט וזה טיסן. ראינו קודם שאלה 30 שקלים ו-200 שקלים לרישיון מבצעי, למי שעושה הפעלות שהן לא רגילות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> גם אם מדובר בטיסן של 2 קילו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עד 25. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> רק 30 שקלים עד 25 קילו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עד 25 קילו רק. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> שם מה שקובע זה לא המשקל, אלא מאפייני ההפעלה. טסים מהר מאוד, מעל גבהים ומתחת לגבהים עד 25 קילו. צריך את ניהול הסיכונים הפרטני המיוחד הזה. עזבנו את הפנאי. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> סליחה, לא הייתי בדיון הזה ואני לא רוצה לעכב. אני סומך עליכם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני אומר לך את האמת חבר הכנסת בועז, יש לי הרבה כאבי בטן עם כל הסעיפים האלה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> במספרים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> דבר ראשון, בסעיף (4), בקשה להשיג על תוצאות במבחן ראשוני במידע תעופתי. במקרה שההשגה צודקת, הוא לא צריך לשלם. אתם צריכים לשלם לו על כך שהוא היה צריך - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא יאשרו לאף אחד השגה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא מדדו. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> יש בכך היגיון, אם טעיתם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אם ההשגה הייתה צודקת, הוא לא צריך לשלם שקל אחד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אני רוצה להוסיף, בסיכון שאני אלבה את האש - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הוא צריך לשלם, ואם היא צודקת, הוא יקבל החזר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נכון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אחרת סתם יגישו. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הכמות היא מאוד קטנה, אין עם זה בעיה. אנחנו מסכימים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כרגע. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, אנחנו מסכימים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אם זה יצליח לנו כמו שאנחנו רוצים, כולם ייגשו למבחנים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> סעיף (2) גם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> סעיף (2) הכי חריג ולדעתי הוא לא סבר, בניגוד לאחרים, שהם דומים למה שיש היום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה היה עד היום, יובל? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> היום משלמים 390 שקלים על מבחן בידע תעופתי, היכן שכתוב 360, אבל לא מגישים סתם בקשה לרישיון. לא משלמים היום אגרה על כך שמבקשים. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> היום עושים חמישה מבחנים. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> סליחה? << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לא, מבחן אחד. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אחד. 390 שקלים. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> לא, בני. למטיס פנים-חוץ היינו עושים חמישה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> לפנים-חוץ עושים חמישה מבחנים. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני אגיד שברישיונות טיס כן מקובל לשלם אחר כך גם על הפלסטיק. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> על הפלסטיק שילמת בסעיף (1), עומר. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> לא. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> פה התחלת מלשלם על הפלסטיק. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני יודע מה אני משלם כי כבר עשיתי את זה מספיק. אתה משלם על הבחינה, ואז משלם עוד פעם על הוצאת ההיתר ועל ההקצאה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אבל אלה ה-30 שקלים. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אתה משלם גם מקדמה להיתר נוסף. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה אתה רוצה להגיד, עומר? << דובר >> עומר דהן: << דובר >> קודם כול, אמרתי שזה נכון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בוורסיה הקודמת, עד היום שילמת הרבה כסף. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> יום אחד אני אבקש מרת"א דו"ח על כלל האגרות ששילמתי, סתם מתוך סקרנות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> וכלל האגרות שגבית גם. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> גם, הכול בסדר. אני לא מתלונן, אני מציג מצב. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> עומר, התמונה הכללית בעינך היא שרמת המחירים יורדת כאן? << דובר >> עומר דהן: << דובר >> אני מציג מצב נתון. עד היום, בתחם התעופה המאוישת, על כל הוספת הגדר או קבלת פלסטיק נוסף, משלמים אגרה. עד היום בכטב"ם זה לא היה. זה הנתון, תעשו איתו מה שאתם מבינים. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> זה לא מדויק, אתה הולך מסביב. על כל הגדר קבעו לך מבחן של 1,500 שקלים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה קיים גם במאויש. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> שם, בנוסף למבחן היית משלם עוד. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אם אתם רוצים, אני יכול להסביר גם את האגרה הספציפית הזאת. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> עוד לא הגענו לתקנה (5) אבל עקרונית, נקבע כאן מנגנון הצמדה שהטריד אותנו, כי הוא למעשה מעלה את סכומי האגרות החל מסכום העדכון הראשון. אפשר להקריא אותו, ואולי תוכלו להסביר אחרת, אבל הבנו שביום העדכון הראשון, האגרה שקבועה בפסקה (2) לא תעלה לפי 670 שקלים אלא לפי 730, בפסקה (3) לפי 400 ובפסקה (4) לפי 240. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני אבהיר את ההיגיון המחונן שאמרו לנו שהוא ישים כאן, וזה יהיה לשיפוט הוועדה. התקנות האלה מתקנות תקנות שכבר קיימות, שתוקנו ב-2009 ועודכנו מעת לעת. חלק מהסכומים שנבחרו כאן מבוססים על סכומים מקבילים שקיימים בתקנות הקיימות שלנו היום. עלתה קושיה קשה מאוד, כיצד ייתכן שאגרה בעד מבחן עיוני לגבי כלי טיס מאויש, שהוא שווה ערך למבחן שיש לנו כאן, מונה 600 שקלים ביסודה, ואילו התקנה הזאת שנקבעת שלוש שנים מאוחר יותר תגבה 630 שקלים, שזה הסכום המעודכן? אמרנו לנו שבשביל שלמות הסכומים במקור, תקבעו מנגנון הצמדה, כך שהעדכון הראשון של אגרה לפי התקנות האלה ייעשה לפי הסכום שהיה במקור. כך, לאורך זמן, כל מי שיחפש בתקנות שלנו את סכום האגרה, יגלה שזה אותו סכום. זאת אומרת שמבחינת סכום האגרה בבסיס, אין שונות בין האגרה בעד מבחן עיוני לכלי טיס פלוני ולכלי טיס אלמוני. יש בכך היגיון, וזאת העמדה שהוצגה בפנינו מטעם מאסדרי האגרות במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. בדקתי, ויש הוראות מעבר דומות לכך בתיקונים קודמים שנעשו. אפשר לאהוב אותם פחות או יותר, אבל יש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> דומות זה מונח רחב. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> מה זה אומר? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה קיים. ראינו את זה גם בתיקון שהיה ב-2021, אם אני לא טועה. אני לא מכיר את המציאות הכלכלית שבבסיס העניין ויש פה מומחים גדולים ממני. האם המנגנון ההצמדתי הזה, כמובן בתנאי שאנחנו אומרים מה הסכומים שיהיו מעודכנים, הוא תקנה משפטית? בוודאי שלא. אני לא חושב שזה אסון משפטי לבוא עכשיו ולקבוע את הסכומים המעודכנים, ולהתחיל למנות לגביהם את המדד לפי המנגנון הכללי שקיים בתקנות, כשאנחנו לא ערב עדכון, אלא אחרי העדכון. העדכון הקודם היה בסוף השנה. האם יש לכך השלכות ברמה הכלכלית או התקציבית? את זה יגידו - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> לא. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כנראה שלא. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> מה שישלמו זה בסוף אותו מספר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. במקום לכתוב כאן "לפני שנתיים הסכום היה 630 שקל פלוס הצמדה בריבית", נכתוב כאן 650 שקל, ובא לציון גואל. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אנחנו חושבים שנכון לציין - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> 350 שקל זה למטיס חדש. אולי הישן לא ירגיש בשינוי. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> איציק, חכה. נסיים את העניין של ההצמדה ונחזור לסכומים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אבל עשית את זה בגלל ההצמדה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסעיף הזה הוא בעצם אומר שכל המחירים לא רלוונטיים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא, החל מיום ההצמדה הראשון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נבטל את (5). << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לא. את תקנה (5), כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> את תקנה (5), כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תקנה (5). << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נבקש שבמקום זאת, הסכומים העדכניים שקיימים היום כפי שפורסמו בהודעת האגרות הרלוונטית לשנה, ייקבעו פה כסכומי היסוד. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> חשבנו שגם לא נכון להביא לוועדה אגרות שלא משקפות את המציאות החל מיום העדכון הראשון, ולכן חשבנו שנכון גם לשקף את זה לציבור בנוסח שיתפרסם. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> גם אם הורדנו את (5) זה עדיין - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בסוף זה אותו מספר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> - - - סופיים. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> נכון. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> בסוף ישלמו את אותו סכום, אבל השאלה היא מה יותר חשוב. הוועדה מציעה שעכשיו דברים יהיו מסודרים, ואיך שמקריאים אותם פה בוועדה, ישוקף לציבור, או שמי שעוד שנה ייכנס לנוסח באינטרנט, יראה את אותם מספרים ויבין שאין הבדל בין המבחן ההוא למבחן הזה, והם יהיו מוצמדים משם והלאה. זו שאלה של טווח קצר או טווח ארוך. כאן בוועדה אפשר להסביר למה מציינים מספר אחד שמוצמד כבר שנתיים קדימה, ולהבין את ההיגיון בזה. לא יהיה אפשר להסביר למי שייכנס בעוד שנה לאתר האינטרנט, למה שם זה ככה ופה זה ככה. נראה לי שעדיף עם הנוסח הזה, אבל אין כאן בעיה תקציבית או משפטית. שתי האפשרויות הן - - - << אורח >> יובל סגל: << אורח >> בתמונה של מפעילים מסחריים שעובדים בתחום הזה, אני חושב שבגדול, המספרים לא מפחידים כמו הקיום של חלק מהשורות. למשל, לשורה מספר (2) אין זכות קיום. להגיד שרוצים לעבור מבחן ידע ולהצמיד אותו לכמה שעולה מבחן ידע מסחרי אחר, נראה לי הגיוני. חסרה כאן התייחסות לנושא של מבחנים מעשיים, למרות שאמרו שהם לא יהיו חובה, אבל אולי מתישהו הם כן יהיו, ואין פה מספר שלהם. היום הוא נלקח מתקנות האגרות ואלה 2,600 ומשהו שקלים. זה הרבה כסף. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> נכון. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אם כן ידרשו, ראוי לציין זאת, אבל אין שום ביסוס לגבות על בקשה לרישיון מטיס 670 שקלים. במיוחד אם אומרים שזו מערכת ממוחשבת קיימת, ואני נכנס לאתר ועושה כמה קליקים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בקשה לרישוי מטיס היא רק ממוחשבת? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לחידוש. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא, הוא מדבר עכשיו על אגרה של שנלקחת מכל מי שמוציא רישיון ברת"א, חוץ מכטב"ם, כי עד היום בכטב"ם לא ניתן רישיון, ניתן היתר, זה כלי אחר אז החליטו לא לגבות את האגרה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> עכשיו יהיה רישיון מטיס שיקבל - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בכטב"ם יהיה מבחן בכיתה, לא אונליין המידע הזה מועבר אלינו ואנחנו מזינים אותו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> חבר הכנסת טופורבסקי, מדברים פה על החלק העסקי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> על העסקי. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לא על החובבני. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> על המסחרי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כל הסעיפים כאן על החלק העסקי, אלה שמצלמים - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין, אני מנסה להבין את המספרים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אני מחדד. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מצוין, אני מנסה להבין מה עומד מאחורי 670 השקלים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> 670 זה הסכום שגובים ברת"א על הוצאת רישיון לכל התחומים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לכל התחומים? גם אם אני רוצה רישיון טיס על מעבורת חלל? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן, 670. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> כן? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אין לזה הגדר, לטעמי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לא ראיתי מעבורת חלל לפי התקנות, אבל לפי 18(א), זה גם הסכום שמתבקשים להצמיד לו את הסכום של בקשה לרישיון מטיס. מדובר במבקש רישיון עובד טיס או מבקש רישיון רחפן, ובו סוג הגדר אחד או אישורו, למעט רישיון טיס מתלמד, רישיון - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> חבר הכנסת, אם אתה רוצה - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ואז זה לתמיד? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> ברגע שהוא מקבל את הרישיון הוא לא צריך בכל שנתיים - - - כמו שהיה בתקנה הקודמת? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לא. 670 השקלים והמבחן העיוני האלו הם לא מופעים חוזרים כמובן, אלא רק להוצאת הרישיון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני מבין ש-670 זה מספר, אבל בואו נעבור ל-(4) ו-(5). צריך לשלם כסף כדי שמישהו יבדוק כשמשיגים על תוצאות ערעור. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אבל אם הערעור נכון וטעיתם לגבי האדם? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אנחנו מסכימים. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אמרנו שאנחנו מסכימים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יוחזר לו התשלום. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. בבקשה להוראות להפעלה חריגה, אני עכשיו מסתכל כאן גם בתור ביזנס. אם יש לי כל הזמן בקשות, אני אצטרך לשלם 200 שקל על כל בקשה? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אמרנו שבהרשאה מיוחדת אתה יכול לבקש בקשה עם ארבע תקנות, זה לא פר תקנה, ואתה מקבל את האישור הזה לתקופה שבין בין שלוש לחמש שנים. בדומה לרישיון הפעלת טיסנים, כאילו אתה יוצא מהמסלול הרגיל ואומר "אני רוצה להטיס 20 כטב"מים במקביל" - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. צריך את זה רק אם יש פתאום משהו שרוצים לנסות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> נכון. דיברנו על זה בוועדה ויכול להיות שתהיה כמות לא קטנה של אנשים שיצטרכו לעשות זאת ויעשו את ניהול הסיכונים הזה, או אפילו חלק גדול ממנו, אבל זו עלות של 200 שקלים ללא מעט שנים. יש הבדל אסטרונומי בין כמות ההוצאות שיש לחברה מסחרית לעומת כמות ההוצאות שתהיינה אחרי התקנות, לטובת המוציאים. יש אנשים שנמצאים איתנו בתהליכים היום שכל הזמן שואלים אותנו מתי התקנות עוברות, כי הם לא רוצים לשלם את הסכומים שנדרשים לשלם היום. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> סליחה, אבל זה לא נכון צחי. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> יש פה חידוש, צחי? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני אשמח להגיב. ההחרגות האלה עולות הרבה כסף, יותר ממה שמשלמים. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> לגבי החידוש, אין חידוש - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אנחנו מדברים על ההחרגות. יש חידוש? << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אחת לארבע או חמש שנים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> לארבע או לחמש? יש לכך משמעות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה תלוי בבקשה ובהפעלה ובדרישה ובסיכון, בכל הפרמטרים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> תראה לי שכשאני בא ודורש הפעלה חריגה עם כל המשתמע מכך - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בממוצע - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> משלם את 200 השקלים האלה וזה הכול, ובכך סיימתי. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה לא תלוי בבקשה, אם זה מופע אחד ואם זה בכול הארץ, אבל סדר הגודל הוא ארבע שנים. צריך להבין שעל בקשה כזאת של 200 שקלים, גם לרגולטור שעובד הרבה יותר שעות - - - << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אין לי בעיה עם 200 השקלים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> צחי, אני רוצה להתקדם. יובל, איציק, תגידו מה בחלק הזה - - - << אורח >> יובל סגל: << אורח >> שורה 2. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שורה 2. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. אבישי, תקריא ונתקדם. אנחנו צריכים לגעת בשורה 2 באמת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> קראנו את 2, לא? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> את כל 36(ב) לא קראת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> 36(ב). << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מהאגרות. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> לאור ההערה, אני אקריא מההתחלה עם הסכומים העדכניים, ברשותך, גברתי היועצת המשפטית. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אגרות לפי תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן 36ב. המבקש שירות לפי תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן, ישלם בעת הגשת הבקשה את האגרה שנקבעה לשירות, כמפורט להלן: הבקשה האגרה בשקלים חדשים 1. בקשה לרישום כטב"ם קטן (בעד כל כטב"ם קטן שרישומו מתבקש) 30 1. בקשה לרישיון מטיס 730 1. להיבחן במבחן ראשוני בידע תעופתי 400 אין "בקשה" כי זה השירות. 1. בקשה להשיג על תוצאות במבחן ראשוני בידע תעופתי 240 1. בקשה להרשאה להפעלה חריגה 200 אצלי כתוב, 200 ולדעתי זה הסכום העדכני. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כן, אין לנו מנגנון הצמדה נפרד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> קודם כול, אני מבין למה זה נראה טוב יותר כך, כי המחירים נמוכים יותר, אבל אנחנו רוצים להוריד את סעיף (2). כמה אתם מציעים? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> זה לא יורד. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה כאילו אנחנו עושים כאן סחר. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> הממשלה לא יכולה להוריד את זה, אלא אם כן יביאו מקור תקציבי אחר. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> מה זה אומר? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אנחנו לא יכולים להוריד. זה המחיר. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מהרגע ששמעתי ועדה באוצר, מבחינתם, שהתקנות לא יעברו והם לא יורידו בשקל. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> אנחנו עדיין מצביעים, לא? << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> הוועדה יכולה לא לאשר את זה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> לא נאשר את התקנות. אפשר להאשים אותם. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> חברי הכנסת יכולים לא לאשר את התקנות, זה בסדר גמור, אבל אנחנו לא יכולים להוריד. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצעת אפשרות אחת והיא שלא נאשר. אנחנו יכולים לאשר במחיר אחר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> בסופו של דבר, הסכום הזה לא מומצא. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> השרה שלי לא יכולה לחתום על התקנות האלה, כי תהיה פה אגרה שלא אישר אותה והסכים לה שר האוצר, ואז התקנות שלי קורסות. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> יש הבדל. אם שר האוצר אומר איקס ואנחנו מעלים פה, את זה הוא לא אישר, אבל אם שר האוצר אמר איקס ואנחנו מורידים, מה הבעיה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מבחינתי, מה שעליו אומר השר, אני נותן לך אישור - - - << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אין לזה מקור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק. << דובר >> דניאל שוורץ: << דובר >> אין לזה מקור תקציבי. העלות היא אותה עלות. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> צריך להבין שלעולם המסחרי - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> צריך לעשות את זה עם רוויזיה עד שהם יחזרו. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה גם מה שמשלמים היום בעד כל רישיון. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אבל היום התחום לא משלם את זה בכלל, זו לא אגרה ששולמה עד היום. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בוא נחכה לרוויזיה ונעביר את מה שחשוב. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> היום אין לך ביד כלום. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> יש לי היתר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> מה הוא מהווה? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> מה שהגדיר מנהל רת"א. מה זאת אומרת? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אנחנו מסכימים שאין לך רישיון. נתחיל בזה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אמרתי שיש לי היתר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יושב-ראש הוועדה - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בעוד חצי שעה אני יוצא, אתה מתיישב פה. << דובר >> עומר דהן: << דובר >> הוא יכול לעשות אותו הדבר, מה זה משנה? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אתה בוחר את הכותרת. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> יושב-ראש הוועדה, צריך להבין שהסכומים שהם משלמים היום הם באמת עשרות, יש רק רישיון הפעלה אווירי וחידוש שנתי, הדבר הזה הוא יותר מהעלות של הוצאת הרישיון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בכמה זהמדובר << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> להקמה 700 ומשהו, ולחידוש כ-1,200 שקלים שהם צריכים לשלם בכל שנה, לא באופן חד-פעמי. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> נכון, אבל זה ברמת מפעיל אווירי ואתה מדבר פה על כל מטיס במדינה. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> אני מדבר פה על - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כל מטיס מסחרי. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> נכון, זה לא הארגון שהיום שילם 1,700 או 1,040 או 1,050. פעם בשנה הייתי משלם את זה וכל הצוות שלי היה עובד. עכשיו, עבור כל עובד צריך לשלם 670 שקלים ועוד 360 לרישיון ועוד 200 - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> זה היה חד-פעמי. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אני לא מסכים עם מה שאתה אומר, כי כל מטיס אצלך היה צריך רישיון. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> נכון, אבל עד היום הוא שילם את אגרת המבחן העיוני, הוא לא שילם - - - << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> היום אין לו רישיון, יש לו היתר. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אתם נצמדים פה לכותרת שהיא לא רלוונטית. מבחינתי, אתם מחליפים פלסטיק בפלסטיק. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> יובל, למען הסדר הטוב ,תספר כמה התקנות עולות לך היום, לא רק רישיון המטיס. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כן, אבל - - - << אורח >> בני דוידור: << אורח >> זה מבטל את הדרישות לתעודת כושר טיסה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> כבר אין במשקלים האלה תעודת כושר טיסה מזמן. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> זה יישום של הפטור. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> אין בגלל הפטור. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> נכון. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> הפטור עולה כסף. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אנחנו מקימים פה עולם חדש, הגיוני שיהיו עלויות לרישיון. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> לגבי (4), יש הצהרה שבמידה וההשגה הוצדקה, התשלום יוחזר. << אורח >> בני דוידור: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הלאה. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אתה יודע שעכשיו אף השגה לא תקבל אישור. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> יש לנו מנגנון מכני שמאפשר החזרת אגרות? אל תתחייבו כאן על משהו שלא יודעים לייצר. << אורח >> צחי גליצנשטיין: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> טוב. אבישי, "תחילה". << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> תחילה 1. 1. תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן. ברגע שהתקנות האלה מתפרסמות - - - << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> לדעתי זה צריך להיות 30 ימים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> למה לא כמו כל התקנות? כולן 90 יום, לא? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כי אנחנו רוצים להתחיל לתת חלק מהשירותים לפני יום התחילה של התקנות, אדוני. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אמרתי 30 יום מיום הפרסום. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> גם טוב. חודש, אם נתכנס לזה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> חודש מיום הפרסום. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. "על אף". << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> חודש מיום הפרסום. 1. על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתה של תקנה 36א(א)(1) לתקנות העיקריות, כנוסחה בתקנה 2 לתקנות אלה, 30 ימים מיום הפרסום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> חודש. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך להיות חודשיים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> בדיוק, צריך להיות חודשיים מיום הפרסום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> תסביר מה זה אומר. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> או לקרוא לזה "יום התחילה" ויהיה חודש מיום התחילה. רצינו לעשות פה דרבון לאנשים לרשום את כלי הטיס שלהם כמה שיותר מהר, ולכן מי שיירשם בחודש הראשון לא ישלם אגרה בעד הרישום. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק לגבי טיסנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה מה שהחליט מנהל רת"א בשעתו. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הבנתי. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> רק לגבי טיסנים. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> נכון, רק לגבי טיסנים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> זה מבורך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מעולה, אתם הולכים לפרסם את זה? כי לא כולם נמצאים בוועדה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> דיברנו על זה קודם, אדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> דיברנו על זה קודם. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> עד כמה שאפשר ביכולותינו הדלות, ננסה לפרסם ולהביא זאת לידיעת הרבים ואולי גם הציבור יעזור לנו להפיץ את השמועה המבורכת, בעיקר כשמדובר במשהו שהוא בחינם. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מאה אחוז. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> את האגרות סיימנו. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> הוראת המעבר נמחקת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> הוראת המעבר נמחקה. תודה רבה לגברתי ולאדוני. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בואו נטפל עכשיו בתקנות הטיס ,הכטב"מים, הטיסנים והאגרות ואחר כך נמשיך הלאה. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> אתם רוצים לאשר את האגרות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כן. << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> צריך להצביע. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> על מה מצביעים? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> על האגרות. מי בעד? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> כולל התיקונים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הצבענו. בעד – 2. מי נגד? – אין. נמנעים – אין. הצבעה אושר << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אלו סכומים מטורפים, אתם מפספסים את המספרים. << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> אני נגד. לא יודע, הוא שאל מי, הרמנו. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> אני מדבר על הכסף של המשטרה, אבל בסופו של דבר לנו אלה מאות אלפי שקלים. הכמויות האלה של 670 שקלים רק בשביל הבקשה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> עוד 360. 1,000 שקלים לראש. לא, יותר. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> יותר מ-1,000 שקלים לראש, עוד לפני שהתחלנו לבקש בקשות של 200 שקלים - - - << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה, גם המשטרה משלמת את האגרות? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כולם משלמים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> המשטרה זה מכיס לכיס. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> המשטרה מקבלת שירות, נו מה? אם ניתן להם בחינם\ יגידו שזו אפליה. << דובר >> רפ"ק שמעון מנטאל: << דובר >> לא, מה שהיה במבחן - - - << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> שמעון, ברמה האישית יותר מפריעים לי העסקים. פה זה מכיס לכיס, אבל בעסקים הפרטים זה הרבה יותר מפריע לי. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> 1,000 שקלים לכל מטיס אלו סכומים שלא מוסברים. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לראות איך רחפן נותן דו"ח . << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> כואב לי בבטן על האנשים האלה. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> 1,000 שקלים למטיס זה סכום לא הגיוני ולא לגיטימי. אין הצדקה מאחוריו, ואף אחד לא מסביר עבור מה הוא. אני נכנס למערכת ממוחשבת או לכיתה לעשות מבחן? בשביל מה משלמים 1,000 שקלים? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> ברור לך שמבחן ראשוני בידע תעופתי שאותו אתה צריך בשביל לקבל רישיון מטיס, הוא בכיתה ברת"א? כתוב. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> לכן אני מבין את הסכום. ומה עם הסכום השני שהוא עבור בקשת בקשה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> איזו בקשה? להפעלה מיוחדת? << אורח >> יובל סגל: << אורח >> ללא מיוחדת. כתוב פה שלהגיש בקשה לרישיון עולה 670 שקלים. על מה? << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> זה גם מה שקיים כיום - - - << אורח >> יובל סגל: << אורח >> זה לא הופך את זה ללגיטימי. אנחנו מדברים על האם זה לגיטימי או לא. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> קודם כול, גם לאחידות יש היגיון. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אל תשווה אותנו לטיס של אל-על שממנים לו את האגרות, זאת לא השוואה. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> אני לא נכנס לכיס של אף חברת תעופה ואני לא יודע מה קורה שם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> אני משתף אותך. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אישרנו ונעשה על כך רוויזיה - - - בואו נמשיך. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> כמו שאתה משלם אגרה על רישיון טיס, למה שלא תשלם אגרה על הרישיון הזה כשאתה מגיש את הבקשה? זו תקנה 18(א) שהקראנו אותה קודם. << אורח >> יובל סגל: << אורח >> תגבה 30 שקלים או משהו שיש בו עיגון. בארצות הברית לקנו ממני דולר כי שולחים בדואר את הפלסטיק, אני מקבל את זה. תיקח איזשהו סכום שמחובר למציאות. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> נעשה על זה רוויזיה. כשתהיה לנו רוויזיה, נוריד אותו מתי שאנחנו רוצים. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעשה עכשיו רוויזיה לאגרות ונדון על כך עוד הפעם. אנחנו רוצים להצביע על התקנות של הטיסנים שגמרנו איתן היום ויש לנו את נושא האנגלית שעדיין לא - - - את רוצה להרחיב? << דובר >> נעמה דניאל: << דובר >> איך התקנות מתיישבות אחת עם השנייה? אין חובה לדעת גם עברית וגם אנגלית, מספיק שאדם יודע רק אחת מהן, אבל מצד שני, בוחנים אותו באנגלית. צריך לוודא איך אנחנו מיישבים זאת. << אורח >> אבישי פדהצור: << אורח >> דיברנו על כך שאם יודעים אנגלית ואנגלית תעופתית, אז מצוין. אם יודעים עברית, צריך לדעת גם אנגלית תעופתית. לא צריך לקרוא את שייקספיר ולא לכתוב אותו, אבל צריך לדעת את המושגים הבסיסיים ואנחנו ננסח זאת ככה. << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> בסדר. בועז, מי בעד התקנות של הטיסנים? בעד –2, מי נגד? אין. הצבעה אושר << אורח >> איציק בן שבת: << אורח >> צריך להצביע? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> הטיסנים אושרו. לגבי הכטב"ם, יש לנו ריביזיה ב-14:10 ונצביע על כך אז. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> מה עוד נשאר לנו לאשר? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> נעשה הפסקה, וב-14:10 אנחנו מתכנסים לדון על הכטב"ם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעוד שעה וחצי? << יור >> היו"ר אליהו ברוכי: << יור >> ניקח חצי שעה הפסקה. נשארו 3 ו-5. << דובר >> בועז טופורובסקי (יש עתיד): << דובר >> הכטב"ם קטן? << הפסקה >> הישיבה ננעלה בשעה 13:35.