פרוטוקולים/ועדת הפנים/700

1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
28/06/00

פרוטוקולים/ועדת הפנים/700
	ירושלים, ו' בתמוז, תש"ס
9 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה									נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ה בסיון התש"ס (28 ביוני 2000), שעה 10:00



נכחו:

			יושב-ראש הכנסת אברהם בורג

חברי הוועדה:	דוד אזולאי – היו"ר
		יולי  יואל אדלשטיין
		חיים דרוקמן
			אחמד טיבי
			מקסים לוי
			יהודית נאות
יצחק סבן
			אברהם פורז
	    מושה רז
	    ראובן ריבלין



מוזמנים:	שר הפנים נתן שרנסקי
		




יועצים משפטיים:  צבי ענבר	
			 מרים פרנקל-שור

מנהלת הוועדה:       יפה שפירא
	

קצרנית:                   מזל כהן
	






סדר היום:  גיבוש עמדת הוועדה בנושא שעון קיץ.


גיבוש עמדת הוועדה בנושא שעון הקיץ

היו"ר דוד אזולאי:

	אני פותח את הישיבה בעניין גיבוש עמדת הוועדה בנושא שעון הקיץ. אני רוצה להזכיר לכמה חברים כאן את השתלשלות העניינים בנושא שעון הקיץ.

	בעקבות החלטת בג"ץ שקראה לשר, ליושב-ראש הכנסת ולוועדת הפנים להגיע לאיזושהי פשרה - - -

חיים דרוקמן:

	 להבנה.

אברהם פורז:

	לתיאום.

יהודית נאות:

	 את המלה תיאום נעזוב.  

היו"ר דוד אזולאי:

	 אני מקבל את ההצעה של חברת-הכנסת יהודית נאות. נעזוב את המלה תיאום כי הגענו למסקנה שבה יש מוקש לא קטן. 

	הוועדה קיימה דיון כאן לפני כשבועיים-שלושה והקימה ועדה המורכבת משלושה חברים: חבר-הכנסת פורז, חבר-הכנסת ליצמן ואנוכי עבדכם הנאמן, על מנת להיפגש עם השר ולהבהיר לו את עמדת חברי הוועדה. אכן נפגשנו עם השר וכל בקשתנו מהשר היתה אחת, לבוא ולקבוע ששעון הקיץ יסתיים לפני יום הכיפורים במשך תקופה של ארבע שנים. אכן הצגנו, שלושת חברי הכנסת, את העמדה הזאת בפני השר. לאחר מכן קיבלנו את עמדת השר שלפיה בעצם השר מדבר על השנתיים הבאות שבהן אפשר לקיים תהליך תיאום, אבל לגבי השנה השר לא מוכן לשנות את מועד הקיץ כך שיסתיים לפני יום הכיפורים במקום אחרי סוכות. השר נימק את הארכת שעון הקיץ משיקולים של פיקוח נפש. אני חושב שיש הרבה יהודים, קשישים וחולים, שעוד שעה אחת של צום זה פיקוח נפש לגביהם לא פחות ממה שאדוני מדבר. 

אברהם פורז:

	 לפי ההלכה הם פטורים לגמרי.

היו"ר דוד אזולאי:

	יש אנשים, שלמרות ההיתר לא לצום הם עושים הכל על מנת לצום. אנחנו הולכים לבית הכנסת ורואים אנשים מבוגרים שיושבים וצמים עד סוף היום עם כל הקושי שבדבר.

יו"ר הכנסת אברהם בורג:

	 גם אבא שלי, עד יום כיפור לפני האחרון שלו צם ביום כיפור ובתשעה באב.

היו"ר דוד אזולאי:

	 כל המטרה של הדיון הזה הוא בעצם לקבל היום החלטה שאם לא מגיעים להבנה עם משרד הפנים, אנחנו חזירים את העניין לבג"ץ על מנת שבג"ץ יכריע בסוגייה זו. 

	אדוני השר, אתה רוצה להציג את הדברים?

חיים דרוקמן:

	 אולי כדאי שהשר ישמע אותנו ויתייחס.

ראובן ריבלין:

	 אני חושב שצריך לסכם את זה בשאלה אחת, מדוע בקונסנזוס כל כך גדול לגבי החגים ויום כיפור, מה עוד שמדובר ששלושה ימים אחרי זה יש סוכות, זאת אומרת מבחינת המשק הדברים הם לא מכריעים. מדוע לא לקדם את זה מתוך הסכמה לאומית?

שר הפנים נתן שרנסקי:

	אני רוצה להגיד את העמדה שלי ואשמח לשמוע התייחסויות. בשעה עשר וחצי אני חייב לצאת לענייני המשרד שלי.

יעקב ליצמן:

	 מפליא שרק חצי שעה נתת לדיון הזה. 

שר הפנים נתן שרנסקי;

	זה לא הדיון שלי. אני דווקא כן מבקש דיון של הרבה שעות.

היו"ר דוד אזולאי:

	וזה כשנקיים הליך של תיאום. בוודאי נזמין את השר להליך של תיאום. כרגע אנחנו לא מקיימים דיון על הליך של תיאום. כרגע אנחנו מקיימים דיון על תשובה לבג"ץ, האם אנחנו הולכים להבנה ואז נגיד לבג"ץ: הגענו להבנה; או שאנחנו הולכים להגיד לבג"ץ: לא הגענו להבנה ומבקשים שבג"ץ יכריע בעניין. זה כל מה שעומד על הפרק.

שר הפנים נתן שרנסקי:

	אני הבאתי את הנימוקים שלי למה אחרי הרבה דיונים והרבה בדיקות החלטתי מה שהחלטתי. כמובן גם נושא של יום כיפור לא זר לי. חבר-הכנסת ריבלין אמר ש-80% בישראל צמים. אצלי 100% של המשפחה צמים, הבנות שעדיין לא חייבות לצום צמות, גם אמא שלי שהיא בת 92, עד 120, צמה. אני יודע לא רק מנסיון שלי אלא גם מנסיון של קטנים וזקנים. בין האנשים שביקשתי מהם התייחסות היו גם הרבה נציגים של הציבור הדתי. מבחינת כל קריטריון שלקחתי לא היה קונסנזוס. אז הסברתי את זה במפורש, אני לא אחזור על זה עכשיו. לגבי קריטריון של פיקוח נפש. דווקא נושא של פסח וסוכות היה מאוד חשוב בקריטריון הזה. זה דווקא זמן של הרבה תאונות דרכים כאשר כל עם ישראל על גלגלים. בגלל זה הצעתי סוף סוכות ותחילת פסח. אני שמח שזה גם מתאים לתפילות הטל והגשם.

	אמרתי אז שזה לא טוב ותקין שעד עכשיו לא היה דיון בוועדת הפנים עם כל הגורמים, גם עם הגורמים שאני התייעצתי איתם וגם עם הגורמים שעליהם התבססו שרים לפניי ושיש שם דעות סותרות אבל אלה דעות של מומחים. בדיוק כמו שאני עשיתי והגעתי למסקנה, הצעתי שנקיים דיון בוועדת הפנים. 

	בג"ץ מציע לנסות להגיע להסכמה בקשר לשנתיים הבאות, לא בקשר לשנה זו. אחרי שהיתה החלטה, אני לא עומד לשנות אותה לגבי השנה. גם לפי החוק צריך להיות זמן מסויים. 
 	

היו"ר דוד אזולאי:

	אדוני השר, אם השר רוצה ויש הבנה, אפשר לשנות על פי החוק את מועד סיום שעון הקיץ בשנה זו.

אברהם פורז:

	 לגבי השנה אפשר לשנות רק בחוק.

נתן שרנסקי:

	רק בחקיקה, זו לא החלטה של שר הפנים. בג"ץ גם לא מציע את זה.

יעקב ליצמן:

	 בג"ץ בינתיים לא הציע כלום. הוא מציע שנתפשר.

נתן שרנסקי:

	בג"ץ כותב שבקשר לשנתיים הבאות הוא מציע שנגיע לתיאום.

יעקב ליצמן:

	 תיאום יכול להיות גם דרך החוק.

נתן שרנסקי:

	בג"ץ לא מבקש לשנות את סיום מועד שעון הקיץ לשנה זאת. הוא מציע להגיע להסכמה בקשר לשנים הבאות.

	אתם שמים דגש חזק על יום כיפור. אני מוכן עוד פעם לשלול נימוק זה מול נימוק של פיקוח נפש. 

ראובן ריבלין:

	 עד ברכת הגשם בשמחת תורה צריך לתת לקדוש ברוך הוא להתרגל שיהיה גשם בדיוק באותו זמן. 
	
 נתן שרנסקי:

	זה גם יכול להיות. זה מה שאני מציע, לעשות דיון כזה.

היו"ר דוד אזולאי:

	אני חוזר ואומר, אדוני השר, אם אנחנו מגיעים להבנה אין בעיה לקיים דיון עם כל המומחים על מנת לבצע את הליך התיאום, אבל אנחנו מבקשים, רוב חברי הוועדה מבקשים שהתיאום הזה וההליך הזה יתחיל עכשיו והוא יחול גם על שנה זו.

	אדוני יושב-ראש הכנסת, בבקשה.


יו"ר הכנסת אברהם בורג:

	 אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת וחברותיה, כמו בכל ישיבה בנושא הזה, אני רוצה, ראשית, להביע את עמדתי האישית. מצידי שיהיה שעון קיץ עד חנוכה. זה לא מעניין אותי מבחינה דתית, זה לא מעניין אותי משום בחינה אחרת. פשוט כיף לי שיהיה כמה שיותר שעות קיץ כי אני חושב שהיום שלי בנוי יותר נכון כך. 

	אחרי שאמרתי את עמדתי האישית הבלתי משוחדת בהקשר הזה, אני רוצה להתייחס לסוגייה הציבורית שנמצאת על השולחן. למדנו כולנו את השיעור, גם הזרוע המבצעת וגם הזרוע המחוקקת, איך כן צריך לקיים תהליך של תיאום כאשר הנושא הזה מוזכר בחוק, ואני חושב שלהבא אנחנו נקפיד לקיים אותו כהלכה ולא כאן הזמן להיכנס לפרטים ולחשבונות ההיסטוריים.

	מחר נגמר פרק הזמן של 30 היום שבג"ץ קצב להידברות. אני לא בטוח שמחר ישב ההרכב הנכבד של בג"ץ ויאמר: נו, נו, שיסיימו. זה יקח עוד כמה ימים אלא אם כן תתבקש הארכה ומיד אגע בנושא הזה, אבל מחר תם הזמן. אנחנו צריכים לדעת בסוף היום הזה האם יש תהליך של הבנה או אם אין תהליך של הבנה. אם יש תהליך של הבנה, שיכול להיות שהוא לא נגמר עכשיו, אפשר בדעה משותפת על דעת הכנסת ועל דעת הממשלה לבקש עוד איזושהי ארכה מבג"ץ כדי להמשיך לשבת ולהגיד: אנחנו רוצים בכל זאת עוד נסיון אחד לנסות את הנושא הזה – כן או לא. היה ואומר השר: אני מתעקש בנושא הזה בצורה חד-משמעית, קטגורית, שאיננה ניתנת לחזרה, אזי בעצם בפני הכנסת פתוחות שתי דרכים: הדרך האחת היא הדרך האומרת: ניסינו, לא הלך, נחכה לפסיקתו של בג"ץ שזה ראוי לחלוטין. הדרך האחרת היא דרך שכבר נרמזה כאן בעדינות, אני אגיד את הדברים על השולחן, יש גם התארגנות לנסות להעביר ביחסי רוב ומיעוט בכנסת הוראת שעה שנוגעת עדיין לשנה הזאת. אני מניח שאם לא נצליח למצות כאן את תהליך ההידברות, תהליך כזה מן הסתם כבר יהיה לקראת תחילת שבוע הבא. אני מדבר לא מהרהורי לבי אלא מידיעתי כי יושב-ראש הכנסת לפעמים יודע אפילו מה קורה בתוך הבית. 

יהודית נאות:

	 אתה צריך לפתור את זה מחובת הנחה.

יו"ר הכנסת אברהם בורג:

	 הכנסת סוברנית לעשות מה שהיא רוצה, אבל מי שרואה פחות או יותר את הנסיבות הציבוריות שבהן מתפקדת הכנסת ואת ההרכב הפנימי שלה יודע שיש סיכוי לגמרי לא מבוטל להגיע להסכמה פרלמנטרית על נושא יום כיפור מסיבות מסיבות שונות. מה עוד שאני לא רואה מרחקים מאוד גדולים בתוך הכנסת בנושא הזה.

	בהקשר הזה הפנייה שלי היא אל הממשלה, כי זו לא עמדת השר, זו עמדת הממשלה בנושא הזה, להשתדל לעשות מאמץ לא להגיע למצב של עימות כנסת-ממשלה על נושא יום כיפור. לפחות לשקול את ההיבט הזה. לא יישקל ההיבט הזה, אני מניח שחברי הכנסת יפעלו בהתאם לשיקול דעתם. דבר אחד ברור, שאי-אפשר לעצור תהליך כזה אם יש לו רוב בכנסת.  

שר הפנים נתן שרנסקי:

	אני רוצה להעיר הערה אחת, כי כאן פתאום אני מול כל העם נאבק נגד יום כיפור. שיהיה ברור, אם יש אפשרות לחוקק חוק בשביל לתקן את שעון הקיץ רק ליום אחד, ליום כיפור, אני מוכן להיות יוזם.  כאשר לוקחים את שיקול יום כיפור ומוציאים אותו מהקונטקסט של כל השיקולים שהיו, זה באמת נראה כך. בגלל זה אני מציע לקיים על כך דיון.


יו"ר הכנסת אברהם בורג:

	 כבוד השר, מכיוון שהיכרותנו האישית היא יותר רחבה מאשר ההיכרות הפוליטית שלנו, אני אהיה האחרון בעולם להציג את זה באיזשהו מצב חס וחלילה של השר נגד יום כיפור. אבל בהכירי את העומק המסורתי של הדיון הציבורי בישראל, שהעומקים שלו הם בכל זאת עם רבדים אינטלקטואליים ומוסריים חסר תקדים בפרלמנטריזם המערבי, בסוף בסוף זה יגיע לוויכוח של כן יום כיפור, לא יום כיפור. זה יהיה שם המשחק. לכן גם על זה הכנסת צריכה להיות רגישה.

ראובן ריבלין:

	 אם לליכוד יהיה חופש הצבעה, להערכתי 90% יצביעו בעד. 

צבי ענבר:

	אני רק רוצה להעיר הערה הלכתית לגבי העניין הזה. דווקא בשנה מעוברת כמו שהיתה השנה, הרי ברור שיום כיפור נכנס למה שנקרא צינה. זאת אומרת, שזה שעון חורף. שהרי נאמר שלא מושיבים כהן גדול בעיבור השנה. השיקול הוא שלא יכנס בחורף ברגליים יחפות וזה ישפיע עליו. זאת אומרת, בשנה מעוברת יום כיפור זה כבר חורף לפי ההלכה. 

היו"ר דוד אזולאי:

	אני רוצה שתדעו שהשנה יום כיפור הוא ב-9 באוקטובר. בתשס"ב זה ב-27 לספטמבר ובתשס"ג זה ב-16 בספטמבר. למעשה, השנה היחידה שיום כיפור חל באמצע ספטמבר זו שנת תשס"ג. בעניין הזה הגענו להבנה שבשנה זו אפשר לדחות את סיום מועד שעון הקיץ לסוף ספטמבר ולא באמצע. לגבי כל השנים, אנחנו בהחלט יכולים להסכים על סוף ספטמבר כסוף מועד שעון הקיץ. זה יכול לפתור את הבעיה ויכול לתת פתרון לכולם.

	חבר-הכנסת מקסים לוי, בבקשה.

מקסים לוי:

	 אני בהחלט מסכים עם דעתו של יושב-ראש הכנסת.  אני חושב שצריך ללכת לבג"ץ ולאפשר דיון מקיף בשאלה הזאת עם אותם מומחים. אני לא מניח ששר הפנים הוא אדם שלא מכבד את הדת. אני מכיר את משפחתו. אני חושב שצריך לתת ארכה של חודש חודשיים, לדון עם אותם מומחים ואולי נגיע לעמק השווה ואפשר יהיה ליצור קונסנזוס. 

	בנושא של פיקוח נפש, אמרתי איזו בדיחה בפעם שעברה. יהודי הוזמן לכנסיה לאכול. הכומר אומר לו: אולי יטעם קצת לחם? אמר: לחם אני אוכל? אומר לו: אולי ישתה קצת יין? אומר: יין אני אשתה אצל גויים? אולי יטעם קצת בשר? אומר: בשר אצל גויים? אומר לו: מה עושה יהודי אם הוא נמצא במדבר והוא מוצא משהו? הוא אומר לו: זה כבר פיקוח נפש. לקח הכומר את האקדח ואיים עליו: תשתה את היין. היהודי שתה את היין ואמר לו: חבל שלא איימת עלי לאכול את הבשר. 

	לכן אני חושב שבנושא יום הכיפורים יהיה דיון על שינוי החוק. צריך גם לשמוע את אותם מומחים. זו הצעה הוגנת וטובה.   

היו"ר דוד אזולאי:

	תודה רבה. חברת-הכנסת יהודית נאות.

יהודית נאות:

	 אני חושבת שצריך לעשות כאן הבדלה בין שני דברים. לגבי השנה, אין ספק שזה טעון חקיקה. לגבי חקיקה, זה לא יעזור אם יבואו ויכופפו ברוב ובמיעוט משום שאנחנו נשארים תמיד עם השאלה: האם אנחנו מגיעים פה להסכמה לגבי שלוש או ארבע השנים הבאות. 

	אני חושבת שדווקא הציבור שמקפיד על יום כיפור, לא צריך לעשות זילות של יום כיפור. הוויכוח הזה הוא ויכוח שפוגע, כי אני תמיד חושבת על הנער בן ה-16  או הילדה בת ה-15 ששומעים על הוויכוח הקטנוני הזה. אני יודעת שיום כיפור אומר לכל מיני אנשים כל מיני דברים, אבל לי יום כיפור מסמל עוד דברים. 

	כבוד השר, אנחנו כן שמענו מומחים. אחת הסיבות להצעות החוק שנוגעות לנושא זה היא בגלל כל המומחים שגם אנחנו שמענו אותם. פרופסור הקר הוא עמיתי מהטכניון ואני מבינה את המשמעויות.
 
	לכן, אם יוצאת החלטה מהוועדה הזאת שמטרתה ללכת לבג"ץ ולומר: לגבי השנה נגיש הצעת חוק, היא צריכה לכלול את כל השנים הבאות ובלי התחכמויות. אם מדברים על הסכמה, זו צריכה להיות הסכמה שהנושא הזה יפסיק להיות נושא פוליטי של ויכוח. 

היו"ר דוד אזולאי:

	תודה רבה. חבר הכנסת הרב ליצמן.

יעקב ליצמן:

	 אנחנו כצוות של ועדת הפנים נפגשנו עם השר והסכמנו לקבל את ההצעה של חבר-הכנסת אברהם פורז. הוא דיבר על סוף ספטמבר עם גמישות, כאשר נאלצנו להתפשר לגבי שנת תשס"ג, שנה שבה יום כיפור יוצא באמצע ספטמבר. אמרנו לחבר-הכנסת אברהם פורז: אם זה המחיר, בוא נעשה את זה לחמש שנים. משום מה השר לא קיבל את זה, וחבל. אני חושב שההצעה של חבר-הכנסת אברהם פורז היתה הוגנת כאשר אף אחד לא קיבל את הכל, כל אחד קיבל את המעט שהוא רוצה.    

	אני חוזר ופונה לשר בהזדמנות זו שיקבל את ההצעה ואז אולי אפשר להגיש הצעת חוק לגבי חמש השנים הבאות בצורה כזאת או אחרת.  לגבי השנה הזאת, ללא ספק אני תומך במה שאמר יושב-ראש הכנסת, שאם לא נגיע להסכמה, ברור לי שהכנסת תחוקק הצעת חוק.

היו"ר דוד אזולאי:

	תודה לרב ליצמן.

	חבר-הכנסת פורז.

אברהם פורז:

	מבחינה הגיונית, הדבר הטוב ביותר לישראל היה אם היינו מפעילים שעון קיץ וחורף יחד עם הקהילה האירופית. כשהם עוברים לשעון חורף – אנחנו עוברים. כשהם עוברים לשעון קיץ – אנחנו עוברים. אנחנו היינו צריכים באופן לוגי להתיישר איתם. זה היה מקל על כל הפעילות.

יולי-יואל אדלשטיין:

	 שם יהודים לא צמים ביום כיפור?

יהודית נאות:

	 צמים. אתה מעלה בדעתך יהודי בצרפת מדבר על זה בכלל?

אברהם פורז:

	זה מבחינתי הדבר הכי חכם. אבל אני יכול להבין גם מצוקות של אחרים ואני יכול להבין את הצורך להתפשר. מי  שפה לא מבין את הצורך להתפשר, לדעתי יכול לשאת נאומים נהדרים במליאה ובזה נגמר העניין. אם אתה רוצה לפתור בעיות, אתה חייב להתפשר.

	בסולם העדיפות שלי, כמה שמתרחקים מ-31 באוגוסט שעון קיץ נהיה פחות חשוב. זאת אומרת, אם הייתי רוצה ששעון קיץ יהיה גם ב-31 באוקטובר, זה פחות חשוב מ-30 בספטמבר. לכן אמרתי שאני מוכן לעשות פשרה. 

יו"ר הכנסת אברהם בורג:

	 למה?

אברהם פורז:

	 כי היום הולך ומתקצר. מה לעשות, הקדוש ברוך הוא מ-21 ביולי מתחיל לקצר לנו את היום. 

	לכן אמרתי שאם נצליח להשאיר את חודש ספטמבר בשעון קיץ, אני מוכן ללכת לפשרה שבחודש אוקטובר לא יהיה שעון קיץ. 

	מה היתה הפשרה? השנה למשל אין שום בעיה בקיצור מסויים, כי גם אם אנחנו מקצרים את שעון הקיץ, עדיין כל חודש ספטמבר הוא בשעון קיץ. בשנה הבאה יש לנו בעיה עם חמישה ימים. אני לא עומד פה עם סטופר. אם זה נגמר בשבוע האחרון של ספטמבר ויום כיפור נכנס לשעון חורף – בסדר. לגבי ההתחלה נלך לפי האירופים. בשבוע האחרון של מרץ, כשאירופה עוברת לשעון קיץ, אנחנו עוברים איתם. בעוד שנתיים מהיום יום כיפור יוצא באמצע ספטמבר. הנציגים החרדים והדתיים הסכימו לוותר. הם אומרים: אם אחת לכמה שנים יום כיפור אחד קשה – ניחא. שנה לאחר מכן זה שוב מתיישר.	  

	למה החוק אמר שההודעה צריכה להיות שישה חודשים מראש? לא כדי לכבול את ידיו של השר אלא כדי שחברות התעופה וכל מיני גורמים שצריכים לעשות תיאומים, יידעו מתי מתחיל שעול קיץ ומתי נגמר. השנה נכנסנו לאיזושהי מלכודת.

	אם צריך לעשות תיקון חקיקה, אני מוכן שלגבי השנה נלך לתיקון חוק. לגבי השנים הבאות זה על סמך החוק הקודם של התיאום.

	שוב אני אומר, בעיקרון אנחנו מתחילים את שעון הקיץ בשבוע האחרון של חודש מרץ, כמו האירופים. לגבי הסיום, אם יום כיפור אחרי 30 בספטמבר, אפשר לעשות את סיום שעון הקיץ עוד יותר רחוק. נניח שיום כיפור הוא ב-15 בספטמבר, כבר לא איכפת לך ששעון קיץ יהיה עד 15 באוקטובר. אני מוכן שאצלנו יהיה זיג-זג. בשנה שיום כיפור יוצא לקראת סוף ספטמבר, נקדים את סיום שעון הקיץ ביום או יומיים לפני יום כיפור. יתר השנים זה ייצא בסדר. 	בעניין הזה אני מתפשר. גם אתם התפשרתם.

היו"ר דוד אזולאי:

	תודה רבה לחבר-הכנסת פורז. חבר-הכנסת ראובן ריבלין, בבקשה.

ראובן ריבלין:

	 אני כמו היושב-ראש נולדנו בארץ ישראל. אני כמו היושב-ראש הייתי בכל רחבי העולם ומעולם לא הייתי ביום כיפור אלא בארץ ישראל. אני יודע איך זה בירושלים. גם אני מאמין שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. ואני מאמין באמונה שלמה, שלמרות שלא הייתי אף פעם בשום מקום אחר בעולם ביום כיפור, יום כיפור בירושלים הוא אחרת מאשר יום כיפור או יום שבת במקומות אחרים. אני לא שומר תרי"ג מצוות, לצערי הרב, אפילו לא י"ג מצוות,אבל יום כיפור הוא סמל. אני לא מבין מדוע לא ייאמר שסיום שעון קיץ יהיה לפני י' בתשרי. החג הזה הוא חג לאומי. יש הרבה אנשים שעושים חשבון נפש למרות שהם לא שומרים אפילו י' מצוות. יש אנשים שתאמר להם לא לנסוע בשבת, הם יאמרו לך: כפייה דתית. ביום כיפור הם מרגישים צורך לא לנסוע.

אברהם פורז:

	 אין לזה שום קשר. שעון קיץ לא מחלל את יום כיפור.

ראובן ריבלין:

	 קודם כל לא אמרתי שאתה מחלל. אני מדבר רק על הצד החיובי, אני לא מדבר על הצד השלילי. אני לא אומר שאתה פרובוקטור. אני יודע את כל הדברים. אני יודע שאין אדם מגיע למעלות של צדיקות כמו אדם שמחוייב בסיביר לשמור את יום כיפור, פי אלף יותר קשה לו. 

	אני באמת חושב מתוך הכרה מלאה שמדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, שהיא מדינה יהודית דמוקרטית, אנחנו בהחלט שומרים על הצביון היהודי. לא הרי יום כיפור בארץ ישראל כהרי יום כיפור בגולה. אני מציע לקבוע את סיום שעון הקיץ בי' בתשרי. 

היו"ר דוד אזולאי:

	 תודה רבה. אחרון הדוברים – הרב דרוקמן.

חיים דרוקמן:

	 קודם כל, אני חושב ששעון הקיץ שלנו בכלל לא קשור לשעון הקיץ באירופה. אני חושב שליל הסדר עם שעון קיץ בשביל הילדים הוא איום ונורא.

אברהם פורז:

	 שישנו אחר הצהריים.

שר הפנים נתן שרנסקי:

	את זה צריך לתקן, אני מסכים.

יהודית נאות:

	 מה נורא? 

חיים דרוקמן:

	הילדים עד לסדר הרוגים לגמרי. 

	דבר שני, אני רוצה להגיד, לפחות מבחינתי האישית, בישיבה אצלנו אולי היינו שמחים אם היתה לנו עוד שעה ביום כיפור, כי אנחנו מתחילים בשש בבוקר ולא מספיקים את התפילה. אנחנו צריכים ב"נעילה" לרוץ כי לא מספיקים. אף על פי כן, גם אם מישהו יגיד שאובייקטיבית זה לא משנה, סובייקטיבית זו בעיה גדולה מאוד. 

	לכן גם אני רוצה להצטרף לפנייה לשר לקבל את מה שנאמר פה גם לגבי השנה.

היו"ר דוד אזולאי:

	 רבותי, אם אני מסכם בקצרה את הדברים שנאמרו כאן, בעצם רוב החברים, כולם אפשר לומר, פונים ומבקשים ששעון הקיץ יסתיים לפני יום כיפור כבר בשנה זו למשך תקופה של ארבע שנים. 

אברהם פורז:

	 לי יש פשרה  שאומרת כך: שעון הקיץ מתחיל כמו באירופה, בסוף מרץ. לגבי הסיום, אם יום כיפור הוא אחרי סוף ספטמבר או בימים האחרונים של ספטמבר, שעון הקיץ יסתיים לפני יום כיפור. אם יום כיפור נופל באמצע ספטמבר, זה יפול בשעון קיץ.

מקסים לוי:

	 אני מציע הצעה יותר הוגנת. תבקש מבג"ץ לדחות את הדיון לחודשיים, נקיים דיון מקיף בשאלות האלה כאן עם מומחים ולהגיע להסכמה.

שר הפנים נתן שרנסקי:

	אני מקבל את ההצעה של חבר-הכנסת מקסים לוי.

יו"ר הכנסת אברהם בורג:

	 חבר-הכנסת מקסים לוי אימץ כאן קו, אני חושב שהוא מאוד נכון. אם השר מוכן להמשיך להידבר בנושא הזה, צריך לנסח פנייה לבג"ץ על דעת הייעוץ המשפטי שלנו והייעוץ המשפטי של המשרד, אנחנו מבקשים ארכה בת - - -

מקסים לוי:

	 שלושים יום.

שר הפנים נתן שרנסקי:

שלושים יום זה הרבה.

אברהם פורז:

צריך להחליט על זה מהר. 
 
היו"ר דוד אזולאי:

	 אדוני היושב-ראש, אדוני השר, יש פה שני דברים שאנחנו חייבים לקחת אותם בחשבון. מושב הקיץ מסתיים בסוף החודש הבא. יש ארבעה שבועות עבודה. אחר-כך אנחנו בבעיה בנושא הזה. אנחנו חייבים לקבל החלטה בזמן הקרוב.

מקסים לוי:

	 אתה יכול לגמור את זה תוך שבוע.

יו"ר הכנסת אברהם בורג:

	 אני מציע שנבקש ארכה מבג"ץ על דעת שני הצדדים לשלושה שבועות. אם בשלושה שבועות אלה תתקיימנה ישיבות ועדה בנושא עם מומחים ונציגי השר ומגיעים להסכמה – מצוין. היה ולא, כל מי שרוצה להניח חוק על השולחן, שמורה לו הזכות לעשות זאת לפני שיוצאים לפגרת הקיץ.

היו"ר דוד אזולאי:

	אדוני היועץ המשפטי, אני מבקש לשמוע את חוות דעתך בעניין הצעתו של היושב-ראש.

צבי ענבר:

	אין בעיה אם בא-כוח שר הפנים יודיע לבג"ץ שעל דעת השר, הוועדה ויושב-ראש הכנסת, בית המשפט מתבקש לתת ארכה של שלושה שבועות נוספים לצורך המשך ההידברות בין הצדדים.

היו"ר דוד אזולאי:

	 אדוני השר, אני מבקש לצמצם את הארכה לשבועיים.

אברהם פורז:

	 בבג"ץ אתה יכול לבקש ארכה של שלושה שבועות. אנחנו בינינו מסכימים שתוך שבועיים גומרים את העניין הזה. 

צבי ענבר:

	ארכה של שלושה שבועות היא ארכה ארוכה מאוד. הוועדה יכולה תוך שבועיים לקיים את המפגש כדי לראות אם הגיעו להבנה ותיאום או לא הגיעו להבנה ותיאום. הגיעו להבנה ותיאום – מה טוב. אם לא הגיעו להבנה ותיאום, יכול חבר-הכנסת יעקב ליצמן להגיש את הצעת החוק שלו מיד בתום שבועיים.

היו"ר דוד אזולאי:

	הבנה ותיאום לגבי השנתיים הבאות?

אברהם פורז:

	 גם השנה.

היו"ר דוד אזולאי:

	את השנה אתה חייב להפריד, כי השנה זו הוראת שעה.

אברהם פורז:

	 השנים הבאות זה תיאום. השנה הזאת חוק נפרד. 

צבי ענבר:

	והיה ולא תהיה הבנה או כן תהיה הבנה שמוגשת הצעת חוק, הצעת חוק פרטית במקרה הזה יכולה להיות אפילו יותר מהירה מהצעת חוק ממשלתית.

אברהם פורז:

	 כלומר, אם אנחנו עושים חקיקה, אפשר לעשות הוראת שעה לשלוש השנים הבאות. מי שלא יהיה שר הפנים, זה יחייב אותו. 

צבי ענבר:

	כל מה שאני אומר זה שמבחינת פרק הזמן, הרי אפשר גם לקבל חובת שחרור של הצעת חוק פרטית. אחרי שיתקיים פה דיון ואחרי שיידעו בדיוק מה העמדות, הדיון בהצעת החוק כבר לא יהיה מפני שכבר גובשו העמדות ויהיה פה סיכום מה כן רוצים. השאלה תהיה רק מה הולכים לקבוע בהוראת שעה.    

אברהם פורז:

	 צריך לקבוע הוראת שעה לארבע השנים הקרובות ולקבע את זה. בעוד חמש שנים שוב תחול חובת התיאום.

יהודית נאות:

	 לא תיאום. אז תהיה חובת התייעצות.

צבי ענבר:

	יכול מאוד להיות שבעניין הזה תגיעו להסכמה עם מציעים אחרים.

אברהם פורז:

	 אני מציע הצעת חוק שאומרת כך: ההתחלה היא בשבוע האחרון של חודש מרץ. הסוף ייקבע לפי תאריך פיזי. בשנים הקרובות אנחנו קובעים: שעון הקיץ יהיה מיום עד יום. 

היו"ר דוד אזולאי:

	מתי מתחיל שעון הקיץ?

אברהם פורז:

	 בשבוע האחרון של חודש מרץ.

היו"ר דוד אזולאי:

	אנחנו נכנסים לאמצע פסח וגם פה לא תהיה לנו בעיה.  אנחנו יכולים ללכת על אותו עיקרון של כניסה יום אחד קדימה, יום אחד אחורה.

אברהם פורז:

	 פסח זה לא קריטי.

היו"ר דוד אזולאי:

	אנחנו מדברים על ארבע שנים, תשס"א, תשס"ב, תשס"ג.

מרים פרנקל-שור:

	השנה פלוס שלוש שנים. 

היו"ר דוד אזולאי:

	אנחנו מדברים על תש"ס, תשס"א, תשס"ב ותשס"ג, ארבע שנים. נלך לחקיקה בעניין הזה. אנחנו נהיה מוכנים עם הצעת החוק  וכבר בשבוע הבא נקיים דיון אם יתחיל תהליך התיאום כפי שהשר מבקש.

מרים פרנקל-שור:

	מתי יתקיים הדיון?

היו"ר דוד אזולאי:

	בשבוע הבא. 

צבי ענבר:

	מה שיותר מהר.
 
היו"ר דוד אזולאי:

	 הבעיה זה לא אנחנו. לאורך כל הדרך מה שקורה תמיד זה מתעכב בגלל השר, לא בגללנו.

צבי ענבר:	

אנחנו צריכים לדעת מה שיותר מוקדם באיזו מידה הולכים להצעת חוק. 

מרים פרנקל-שור:
	
השר מוכן להגיע לידי תיאום בתקנון, בחקיקה, לא משנה לו, לגבי כל השנים. אבל הוא לא מוכן להגיע לידי תיאום והבנה לגבי שנה זו אלא אם הכנסת עושה זאת.

היו"ר דוד אזולאי:

	 תודה רבה, ישיבה זו נעולה.

	הישיבה ננעלה בשעה 11:15