פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 64 ועדת הפנים והגנת הסביבה 20/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 207 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (20 במאי 2024), שעה 11:44 סדר היום: << נושא >> היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – היו"ר ווליד טאהא לימור סון הר מלך מוזמנים: עאטף חיראלדין – מנהל האגף לחופי רחצה ארצי, משרד הפנים תומר ביטון – מנהל מינהל שלטון מקומי, משרד הפנים יוסי בן יעקב – הכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם, משרד העבודה ויקטור מגרם – אכיפה והסדרה, משרד העבודה פרד ארזואן – מנהל היחידה להגנת הסביבה הימית, המשרד להגנת הסביבה מייסא ענבתאוי – ראש תחום בריאות הסביבה, משרד הבריאות דועאא שחאדה עדוי – מנהלת תחום ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות סנ"צ ארמן סקיימן – רמ"ד שיטור ימי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי אוריאל צ'סטר – מנהל תחום תח"צ מחוז ירושלים, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, משרד התחבורה אורלי אלמגור לוטן – ראש צוות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ד"ר אביעד אגם – מנהל מחלקת מחקר, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים רחל צובטה – מנהלת מחלקת שעת חירום, איחוד הצלה לאה דקלה הראל חושנגי – יושבת ראש, מים חיים - הוועד הארצי למניעת טביעות אורי חי – הוועד הארצי למניעת טביעות פול חכים – מנכ"ל, משמר הצלה ימי אברהם אפיה – יו"ר, ארגון המצילים הארצי, מייצג את ההסתדרות יאיר שמאי – מציל, ארגון המצילים הארצי אמיר פרץ – מציל, ארגון המצילים הארצי מור קורנגולד – אח של טל שהם, חטוף בעזה אלה בן עמי – הבת של אוהד בן עמי החטוף בעזה, ורז בן עמי ששוחררה מהשבי יותם כהן – אח של נמרוד כהן, חייל חטוף בעזה ירדן גונן – אחות של רומי גונן, חטופה בעזה משתתפים באמצעים מקוונים: אריה תורג'מן – מנהל אגף חופים, עיריית אשדוד, מרכז השלטון המקומי אופיר פינס פז – ראש המכון לשלטון מקומי, פורום רשויות החוף ייעוץ משפטי: לירון אדלר-מינקה מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים – נועם כהן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר היום היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה. אנחנו קיימנו גם דיון שנה שעברה לאור מקרי טביעה רבים שהיו. אנחנו נשמע אחר כך גם נתונים נוספים וכמובן שרוב ההיבט שלנו בעניין הזה הוא נושא הבטיחות ונושא של מניעת אסונות חלילה שיקרו. אני רוצה רק לומר משהו בתחילת הישיבה לפני שאני אתן גם לנציגי משפחות החטופים כנהוג בכל ישיבה אצלנו. אני רוצה רק לומר דבר אחד ולהזכיר, שבישיבה בשנה שעברה השתתף אדם בשם אדם ביסמוט. ואף אחד לא הודיע לי, אבל אני ראיתי ברשימת הנופלים במערכה הזאת שהוא נפל בקרבות ברצועה. הוא הציג בפנינו סטארטאפ שלו, שכל הנושא שלו היה הצלת חיים בים, שמבוסס על טכנולוגיה של זיהוי תמונה שמראה אפשרות לטביעה. משהו שיכול לתת את המרווח של ההתראה המוקדמת, הוא הציג את זה בצורה מאוד מרשימה. אמנם הוא בא כאדם פרטי, אבל נראה שמאוד היה אכפת לו מהעניין הזה. בשבילי זה היה ממש הלם לראות את תמונתו בתוך רשימת הנופלים. אז אנחנו קודם כול מנחמים את משפחתו. ואני מאמין – אני לא יודע, לא יצרו איתי קשר מאז – אבל כנראה שיש עוד אנשים שהיו איתו בפיתוח הזה, כי אז בזמנו, אני חשבתי שזה דבר מאוד מאוד נכון במסגרת המאבק שלנו בטביעות ובכל הדברים הללו. אז אני מזכיר את זה כאן, יהיה זכרו ברוך ומאחלים ניחומים למשפחתו. אנחנו נתחיל עם משפחות החטופים, יותם כהן. << אורח >> מור קורנגולד: << אורח >> ברשותכם אני אתחיל. מור, אח של טל שוהם שחטוף, מקיבוץ בארי. אני אתחיל ואחרי שיצא לי שיח עם אנשים פה בוועדה, אני מבין את חשיבות הנושא ומשתתף בצער המשפחות שככה נמצאות פה עם טביעות ומבין את החשיבות המאוד רבה בנושא. ובכל זאת, ברשותכם, אני אגזול מזמן הוועדה מספר דקות לספר לכם קצת על אחי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר גמור. << אורח >> מור קורנגולד: << אורח >> אחי בן 39, נחטף מקיבוץ בארי ביחד עם אשתו, עדי ושני הילדים הקטנים, נווה ויעל, נווה בן שמונה, יעל בת חמש. עם אימא של אשתו, ד"ר שושנה רן, דוקטור לחקלאות, בעלת עמותת Fair Planet שמפתחת זנים של צמחים ושל פירות וירקות ועוזרת במדינות מעוטות יכולת כמו באפריקה, עמותה ישראלית, שרון ונעם אביגדורי, הדודה ובת הדודה. ב-7 באוקטובר התמונה שהייתה לי, שבעה בני משפחה שנחטפים ועוד שלושה שנרצחו. בתוך משפחות החטופים, אתם יודעים, אנחנו כבר עם ההומור השחור שלנו אז אומרים לי, זכית בתואר, משפחה עם הכי הרבה חטופים ונרצחים. אח שלי ב-6:30 כששמע את האזעקות בקיבוץ בארי, הוא ואשתו תפסו את הילדים וירדו לממ"ד, ובמשך שלוש שעות היו בממ"ד כשמחבלים הפכו את הבית שלהם למפקדה, מחבלים ירו, הרסו, שברו, ובשלב מסוים הביאו טרקטור והתחילו להרוס את הבית. המחבלים הרסו את הבית בשביל שהם יצאו מהמקום המוגן, מהממ"ד. בשלב מסוים, אחי ואבשלום זיכרונו לברכה מחליטים לנהל משא ומתן אל מול המחבלים ולבחור בין החלטה של כולם מתים, שמונה נפשות בממ"ד אחד לבין להחליט לצאת. אחרי שיח עם מחבלים, כשמעדכנים את המחבלים שיש שם הרבה נשים וילדים והם לא חמושים, אחי פותח את החלון, אוזקים אותו עם הידיים מאחורי הגב ודוחפים אותו לתוך בגאז' של רכב. בסיפור של אלון וירדן גת, אם מישהו שמע ומכיר, אז בזמן שאלון וירדן נחטפו מקיבוץ בארי, אחי היה בבגאז' של הרכב כשהוא התחנן על חייו שלא יכניסו אותו לשם ואלון בהתחלה מנסה להסביר לו, לדובב לו מה קורה מסביב, עד שהמחבלים אומרים לו, אם אתה לא שותק אנחנו הורגים אותך. אחרי זה מוציאים את הילדים, את אשתו, את האימא, את הדודה, את בת הדודה, מוליכים אותם בקיבוץ, מראים להם את הגופות של השכנים שלהם, מראים להם איך הם שורפים בתים. אבשלום, אחרון שיצא, לא היה לו מקום ברכב – נרצח במקום. אבשלום נרצח כי לא היה לו מקום ברכב להיחטף. מרגע שאחי נחטף ועד היום, מעבר לזה שראו אותו ב-7 באוקטובר בעזה, אנחנו לא יודעים עליו כלום. אחרי 50 יום, עדי, נווה, יעל ושאר המשפחה חזרו מהשבי, אבל הם לא איתנו, בפורים, נווה, ילד בן שמונה, ביקש להתחפש למחבל. יעל, בת שלוש, בשבועיים הראשונים לא הסכימה להוציא מילה. וגם היום, כשהיא מדברת על מה שהיא עברה שם – היא לוחשת, כי היה אסור להם לדבר. ילדה בת שלוש סופרת בערבית, ילדה בת שלוש מפחדת ממואזין, ילדה בת שלוש שאם באתי לה לא במקום לרגע – היא שורפת אותי, זאת המילה. וכשאני בא ללכת, היא אמרה לי פעם אחרונה שהלכתי, דוד מור, אם תמות, רק תעדכן אותי לפני. ילדה בת שלוש. ואני מבין כמה הנושא הנ"ל חשוב כי יש המון טביעות; אבל אני רוצה לבקש מכם, אני יודע שאין פה הרבה חברי כנסת, אבל מאלו שכאן, חברי הכנסת, אני רוצה לבקש מכם שלפני שאתם מרדימים את הילדים שלכם בבית, תזכרו שאח שלי לא יכול להרדים את הילדים שלו. לפני שאתם מכינים לילדים שלכם לאכול, תזכרו שהילדים של אח שלי לא אוכלים את האוכל שלו ויש מאכלים שעד היום אי אפשר לעשות כי זה המאכל של אבא. איך נעשה פירה כשאבא מכין הכי טעים? ככה אומרים הילדים. ואני מבקש מכם, החטופים זה לא פוליטי. החטופים זה לא ימין ושמאל. אף אחד כאן לא יודע מה הדעות הפוליטיות שלי ואף אחד לא יודע מה הדעות של אח שלי וככה זה ימשך. כי אני רוצה את אח שלי בבית ולא מעניין אותי ימין, שמאל, שחור או לבן. ואני אגיד לכם את האמת, הדרך מאוד מעניינת אותי, אבל אני סומך עליכם, אתם חברי הכנסת, אתם אמורים לעשות את זה. לא מדבר איתכם על הדרך, מדבר את זה שצריך לסיים את הסאגה הזאת ולעשות כל מה שאתם יכולים להחזיר את החטופים. ואני מקווה, מתפלל, שמה שאני אמרתי לכם פה היום לא יכנס מצד אחד ויצא מצד שני. כי אם יקרה משהו לאח שלי, אני אישית ארדוף את כל חברי הכנסת ואת כל השרים ואת כל מי שהיה קשור לזה. והדם יהיה על הידיים שלכם אם יקרה משהו לחטופים החיים ונזכור תמיד שצריך להחזיר את החטופים החיים לשיקום והנרצחים לקבורה בארץ ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. אלה בן עמי. << אורח >> אלה בן עמי: << אורח >> שמי אלה בן עמי, אני הבת של אוהד בן עמי שנמצא בשבי חמאס ושל רז בן עמי ששבה לאחר 54 ימים. האמת שזה כבר נהיה די הרגל בשבילי לשבת פה ולנסות להמציא דברים חדשים מהמוח כדי לזעזע או לנסות להעביר את המסר חזק יותר, או לעשות משהו שכל מה שתתעסקו בו יהיה רק החטופים ורק איך מחזירים אותם הביתה, ולצערי, אני לא מצליחה להמציא את עצמי מחדש. ואני מרגישה שבשביל להציל את אבא שלי, אם אני לא אמציא את עצמי מחדש כל יום, אני פשוט לא אצליח. וזה כואב לי, כי אתמול בלילה הלכתי לישון ב-2:00, נכנסתי מתחת לשמיכה ובתוך החושך של החדר פשוט שמעתי את אבא שלי מתחנן לעזרה. שמעתי אותו מבקש ממני שאני אמצא עוד דרך, שאני אמצא עוד משהו לעשות כדי להשיב אותו אלינו. אני לא רוצה לתאר לכם את המצב של אימא שלי, כי הוא פשוט קשה מדי ולי קשה מנשוא לתאר ולהתמודד איתו. אני רק אגיד שאני גרה איתה לבד בבית וכל יום כזה שאני בכנסת זה יום שכל שתי דקות היא מתקשרת אליי ואומרת שהיא מפחדת להיות לבד, אימא שלי. התפקידים התהפכו, איך שהוא אני הפכתי להיות זאת שצריכה להציל את ההורים שלי. ומה שהכי כואב לי זה שלא כולם איתנו, זה לא כולם איתנו. אף אחד פה לא מבין את הכאב שלי ומעבר לזה, הוא גם לא מנסה להבין את הכאב שלי. וזה כואב לי לדעת שהמנהיגים של המדינה הזאת לא מאחוריי ולא עושים הכול להחזיר אותם הביתה. כי אבא שלי ישב בממ"ד שלוש שעות לפני שחטפו אותו ולא הפסיק להסתמס איתי, לבקש שאני אמצא דרך להציל אותו, ולא הצלחתי בשלוש השעות האלה. כשקיבלתי את התמונה שלו בטלגרם, שהוא עם בוקסר וחולצה קרועה ומוחזק באלימות וזיהיתי שזה לא בישראל, אלא זה בעזה, אני לא ידעתי מה לעשות. אני ישבתי בממ"ד, באותו קיבוץ, 500 מטר הבדל, והדבר היחיד שעצר אותי מלצאת ולנסות להציל את אימא שלי זה בן הזוג שלי שהחזיק לי את היד ואמר לי, את לא יכולה לצאת, את לא מבינה מה קורה פה? ואם הייתי יוצאת, אני לא הייתי כאן היום, ואני לא מצאתי אף דרך אחרת להציל את אבא שלי עד עכשיו. אני ישבתי מחוץ לשער של הקיבוץ שלוש שעות, בזמן שמחבל הגיע עד לשם, במקום הכי מוגן, כבר היינו מסביבנו עם מלא חיילי צה"ל והוא עדיין הצליח לירות עלינו. אז מה אבא שלי, שמוקף במחבלים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע כבר 227 ימים? אני באמת הגעתי למצב שאני מפחדת. אני מפחדת, אני כל הזמן אופטימית וכל הזמן עם תקווה וחושבת מה עוד אפשר לעשות, אבל היום, היום כשאני הולכת להלוויה של רון בנימין, אני מפחדת. אני מפחדת מהבשורה הכי מרה, ויותר מזה, אני מפחדת שהיה כל כך הרבה זמן להציל אותו ולא הצלחתי, אז אני פה היום מבקשת. חזרתם מהפגרה, הם עדיין לא פה. תעזרו לי למצוא את הדרך, כי כשאני מדברת עם הקבינט, עם הממשלה, אומרים לי, כשתגיע עסקה, נגיד כן. זה לא מספיק, זה לא מספיק. כל אחד פה צריך לשבת ולשבור את הראש שלו עד שמוצאים פתרון, עד שמוצאים את הדרך להביא את העסקה הזאת. זה לא מספיק להגיד כן לעסקה. כי עד שהעסקה תגיע אנחנו יכולים לאבד עוד הרבה מהם. את אלה שהיו בחיים אנחנו יכולים לאבד, ואני לא מוכנה שזה יקרה, אני לא מוכנה לחיות עם האשמה הזאת שיכולתי להציל את אבא שלי ולא עשיתי את זה. וכל אחד מחברי הכנסת וכל אחד מחברי הממשלה צריך להרגיש את האשמה הזאת על הידיים שלו ולהתעסק מזה מבוקר עד ערב. כי אם הם לא יחזרו בחיים זה על הידיים של כל אחד מאיתנו, ובעיקר שלכם, כי אני לא יכולה לשבת בממשלה ולקבל את ההחלטות. אז אני מתחננת, די, תמצאו את הפתרון, גם אם זה אומר לשבת בחדר סגור כל ה-120 במשך שבוע עד שיוצאים משם עם פתרון, תעשו את זה, תמצאו את הדרך. ואני לא אומרת, הוועדות פה הן מאוד חשובות. אבל ביחד עם זה, יש אנשים בעזה עכשיו שאפשר להציל מאונס, אפשר להציל אותם משריטות לכל החיים, אפשר להציל אותם ממוות ומהתעללות. כי כל יום שם זו עוד שריטה שהם יחזרו איתה הביתה ולא יצליחו להשתקם ממנה. אז תמצאו את הפתרון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מור קורנגולד: << אורח >> אפשר לבקש להקרין את הסרטון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. יש אבל עוד מישהו שביקש לדבר? << אורח >> יותם כהן: << אורח >> ארצה בבקשה לדבר אחרי הסרטון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. (הקרנת סרטון) << אורח >> יותם כהן: << אורח >> אני יותם, אני אחיו הגדול של נמרוד כהן, מופיע פה מולי, חייל, נחטף ב-7 באוקטובר. אני לא אספר את הסיפור שלו, אני חושב שאחרי שבעה חודשים, אזרח ישראלי שלא מכיר את כל סיפורי החטופים זו בושה, על אחת כמה וכמה חברי כנסת או כל מי שמתהלך פה. אח שלי נחטף ב-7 באוקטובר מהטנק שלו ועדיין, אחרי שבעה חודשים אנחנו פה. היינו פה לפני הפגרה ואנחנו פה עדיין, והדבר היחיד שהשתנה מאז והיום, הדיפרנציאל פה זה כמות ההלוויות שהיינו בה. עכשיו אנחנו אחרי סוף שבוע שהיו שלוש הלוויות אתמול, תהיה אחת היום וכולנו גם נהיה בה. לוויות של עוד חטופים שחזרו אלינו, שזה יפה להגיד חזרו אלינו, אבל הם חזרו מהסיבות הלא נכונות. אני רק רוצה להגיד פה שכל מי שחושב ומדמיין בראש איך חוזרים חטופים מעזה ורואה בעיני רוחו ארונות יפים מעץ עם דגלי ישראל, אז רבותיי, לא ככה חוזרים חטופים מעזה. למי שלא ברור, חוזרים בשקיות, כן? שקיות שחורות, שקיות ברבים, פר חטוף. ככה חוזרים מעזה אזרחי ישראל. ואני רק רוצה להגיד, שוב, אמר פה מור, לא משנה מה הדעה הפוליטית שלנו, אלא כל חברי הכנסת שנמצאים פה במשכן הזה, ימין ושמאל, ממשלה, אופוזיציה, כל חבר כנסת מתוך ה-120 חתום על כל אחת ואחת מהשקיות האלה. כל חברי הכנסת פה, ואני מסתכל לכם בעיניים, כולכם, אמרתי את זה גם לשרים ולחברי הכנסת בוועדות הקודמות, כולכם חתומים על תעודות הפטירה ועל הקברים, גם אם לא רואים את זה בעיניים, של אלה שחזרו מהשבי. כי כל יום שעובר, ואתם כנבחרי ציבור, ולא מעניין אתכם למי הצבעתי, אח שלי נחטף במדי צה"ל, לא מעניין אתכם למי הוא הצביע. כולכם מבחינתי, וככל שהזמן עובר גם מבחינת כל עם ישראל, אתם חתומים עליהם. וכל חטוף שהיה יכול לחזור בחיים ויש כאלה, ולא חזר בחיים בעסקה וחוזר בשקית ויקבר בקבר ישראל ולצערנו, גם יהיו כאלה שלא יחזרו ולא יזכו לקבר ישראל, על כל אחד ואחד מהם יהיו חתומים 120 חברי כנסת שיכלו לעשות דברים וכולנו יכולים לעשות דברים ולא עשו. מבחינתי, כאזרח ישראלי וכאחד ששירת בצה"ל, על כל אחד ואחד מחברי הכנסת יש כיום, עד שיחזרו החטופים, אות קין על המצח. היה פה חודש וחצי של פגרה והנה חזרנו ושום דבר לא השתנה, אח שלי עדיין שם. ואני לא מוכן, לא מוכן שאח שלי הקטן, שגידלתי מגיל צעיר ולימדתי אותו חשבון בבית הספר, אני לא מוכן שאח שלי יחזור בשקיות. לא מוכן לזה. וכשאני פה עומד או יושב כרגע, זו הדרך שלי להחזיר אותו. אני ניסיתי להחזיר אותו בעזה, אני ב-7 באוקטובר הייתי קצין בקבע, אני נכנסתי עם הפלוגה שלי לעזה וחיפשתי אותו עם הטנק שלי. הסיבה היחידה שאני לא שם עכשיו זה כי אימא שלי דיברה עם הרמטכ"ל וראש אכ"א שיוציאו אותי משם, כי היא אמרה שהיא תפגע בעצמה אם אני לא אצא מעזה, כי בן אחד בעזה זה מספיק והיא לא רצתה עוד אחד שם. ואמר פה מור ואני אגיד את זה שוב, אם הם לא יחזרו, אם אח שלי הקטן יחזור בשקיות ואני אקבור חתיכות ממנו, זה יהיה על כל אחד ואחד מכם. אני, הדבר האחרון ששמעתי מאח שלי זה את הקלטות הקשר. אח שלי, הטנק שלו, הם קיבלו טנק מקולקל שאחרי 40 דקות הפסיק לעבוד, עצר, לא יכל לנסוע, זו הסיבה שהושבת. זה מה שהפך אותו לחטוף ולא גיבור כמו שאר החברים בפלוגה שלו, זו הסיבה שהוא נחטף. רבע שעה הם קראו בקשר שיצילו אותם, רבע שעה, אני שמעתי את ההקלטות האלה והדם שלי עצר. אח שלי הקטן קורא לעזרה ואף אחד לא בא. הם יצאו להציל אזרחים, אח שלי יצא להציל אזרחים, להגן על האנשים פה, על קרובי המשפחה שלהם, להגן עליכם. אין סיבה שאתם לא תעשו הכול ואתם לא עושים הכול, כי אם הייתם עושים הכול הוא כבר היה חוזר. הוא נחטף בסרבל צה"ל, סרבל שריונאים. אין סיבה שבגללכם הוא יחזור בשקיות. על כל קבר של נרצח, על כל קבר של חטוף שחוזר, אתם חתומים עליו, תזכרו את זה. לא מעניין אותי מה הדעה הפוליטית שלכם, לא מעניין אותי אם אתם ימין, שמאל, חרדים, יהודים או ערבים. כל אחד ואחד מ-120 חברי הכנסת שכרגע מכהנים בהיכל הזה, אתם חתומים על הקברים שלהם. ואני אומר, ככל שהזמן עובר, העם מבין את זה, מימין ומשמאל. ונאמר פה מקודם היום ואני אחזור על זה שוב, נאמר גם מנציגים של פורום תקווה. אם 120 חברי הכנסת שפה לא יהיו מסוגלים להחזיר את החטופים, וכבר שבעה חודשים אתם לא מסוגלים להחזיר את החטופים וכולכם נבחרי ציבור, יחליפו אתכם. גם מימין וגם משמאל. יש חטופים יהודים, ערבים, חילונים, חרדים, דתיים. לכולם כבר נמאס, לכולם נמאס. הייתה פגרה, לא קרה כלום. תתאפסו על עצמכם, רבותיי, תתאפסו על עצמכם, אתם חברי כנסת. אתם מייצגים אותי, כולכם. די, נשבר, נמאס לנו כבר. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. ירדן גונן. << אורח >> ירדן גונן: << אורח >> תודה רבה. אני לא אגזול הרבה זמן כי הוועדה הזאת ברעיון שלה היא קריטית. אני פשוט רואה משהו שחוזר, גם במטרה שלשמה כנסת ישראל קיימת, חברי הכנסת, השרים, גם מטרת הוועדה הספציפית הזו, גם קבינט המלחמה – מניעה. צה"ל קיים כדי למנוע, שלא יקרו לנו דברים רעים, הוועדה הזאת הולכת לדבר על מניעת טביעות כדי שאנשים נוספים לא יפגעו מזה, כדי שמשפחות נוספות לא יתפרקו, קבינט המלחמה נועד כדי לתרום למלחמה וכדי למנוע מעוד אסונות להגיע, למנוע מוות. וכל מה שיושב לי בראש מהסרטון הזה, כל פעם קופץ לי משהו אחר והפעם הפנים של אלעד קציר קפצו לי בסרטון החטופים. אלעד קציר היה בחיים, היו לו שני סרטונים שלו בחיים. ואז הזמן עבר והוא הוחזק על ידי מחבלים והם רצחו אותו, לא מנענו את זה. אנחנו חייבים להיות יותר אקטיביים, לא לחכות שזה יבוא עלינו משמיים, מפעולות של צדדים אחרים, זה שלנו, זה משלנו, זה משפחה שלנו. אנחנו לא יכולים לחכות בשביל שדברים אחרים יקרו עבורנו, אנחנו צריכים לגרום לדברים לקרות. זו השליחות שלנו פה. יש את מי שמנתב אותנו ויש אותנו שבוחרים מה לעשות עם זה ואיך לעשות את זה. ואנחנו חייבים את זה למדינה שלנו. ואני באמת, זה יום של הלוויות ואובדן מבחינתי. באתי מוועדה לקידום האישה שהנושא שם היה על אלמנות ונפגעי המלחמה, עכשיו לפה, ב-17:00 אנחנו הולכים להלוויה של רון בנימין ובואו נחדול את זה, בואו נגרום לדברים להשתנות פה ומהר, לפני שאנחנו מאבדים את הכול, לפני שנצא קירחים מכל הכיוונים ושום דבר לא יעזור לנו. ותודה לכולכם שאתם מקשיבים ומסתכלים לי בעיניים בזמן שאני מדברת ולהבא, מי שבטלפון, זה לא כל כך מכבד. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה רבה. יש עוד מישהו מהמשפחות שרוצה לדבר? אוקיי. טוב, תודה לכם על הדברים. היינו גם בישיבה הקודמת, שמענו את המשפחות. אנחנו מקווים שיהיו בשורות טובות ובמהרה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אמן, בקרוב. תודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, אז אנחנו נחזור לדיון, היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה. אני רוצה באמת שיעלו כל ההיבטים, כמובן בראש ובראשונה הבטיחותיים, וגם הייתי שמח לאחר שנשמע את הדברים של מרכז המחקר והמידע על העבודה שנעשתה בעניין הזה לבקשת הוועדה, נעשתה עבודה מקיפה. והייתי רוצה, ואני אומר את זה בתחילת הדברים, אני אומר למשרד הפנים, נמצא כאן תומר, ראש מנהל שלטון מקומי במשרד הפנים, נכון, לא טעיתי בהגדרה? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אנחנו נשמע קודם כל את מרכז המחקר והמידע, נשמע כמובן גם את האנשים, ננסה לעשות את זה כי אנחנו קצת בלוח זמנים בעייתי. אבל אני חושב שמה שצריך להיות, למרות שאני לא יודע, לא קיבלתי תשובות על זה, אני אחכה כמובן לשמוע את הדברים שלכם, אבל לדעתי חייבת להיות איזו שהיא תוכנית על השולחן, ברורה. אוקיי, יש אילוצים תקציביים, אז נדע מה כן ומה לא. אני רוצה שמהדיון הזה או מהעבודה שלכם, אני מתאר לעצמי שיש עבודה כי נעשו עבודות. היה ב-2018 איזה דו"ח, היו דברים. אני רוצה תוכנית, מאסטר פלאן מה שנקרא, שנגזור אותה לפי היכולות וננסה לעזור גם אנחנו כאן מתוך הוועדה. כי אנחנו, הוועדה הזאת, משרתת חלק גדול מהשחקנים הראשיים שנמצאים כאן. אם זה משרד הפנים, אם זה רשויות מקומיות ואם זה אחרים. ואני אומר, אני באמת רוצה, למרות שאין לוועדה סמכות, אדוני היושב ראש, קודמי בתפקיד, אין לנו סמכות ניהול והפעלה נקרא לזה ככה, אבל אנחנו יכולים לגרום לדברים לקרות. אנחנו חייבים, יש דבר אחד ברור ותכף נשמע אותו בפרוטרוט, שטחי החופים במדינת ישראל אל מול צורכי האוכלוסייה הם קטסטרופה. המשוואה של זה בסופו של דבר – צפיפות בפיקים גדולים ולפעמים זה גם יכול להיות תקופות ארוכות. כשיש צפיפות גדולה, המצילים מאבדים את מה שנקרא כושר האבחון המהיר בדברים כאלה, שלא לדבר על סכנות הצפיפות עצמה. אילו דברים אפשר להוסיף היום בקדמה שקיימת היום? אם זה אמצעים טכנולוגיים כמו שדיברנו קודם, אם זה אמצעים חכמים יותר של פיזור הסוכות בצורה כזו או אחרת, אם זה תוספת כוח אדם. שתהיה תוכנית, תומר, אני מעביר את זה דרכך למנכ"ל ולשר ואני עובר דרכך כי אתם אנשי המקצוע. שתהיה תוכנית על השולחן. יהיו לה עלויות, יהיו לה דברים, יריבו אחר כך בממשלה מה מאשרים עכשיו, מה מאשרים אחר כך, אבל קודם כל שתהיה איזו שהיא תוכנית על השולחן. זה מה שאני מצפה, זה מה שאני רוצה, זה מה שאני אנסה לנדנד בהמשך הדרך ולנסות להגיע לדבר הזה. ואת זה אני אומר כבר בהתחלה, אני כבר קראתי את התוכניות וכולי עוד לפני, אבל אני אומר, דבר אחד חסר פה לדעתי כרגע. בואו נדע מה חייבים וצריך לעשות בשנים הקרובות, מה חייבים וצריך לעשות. אוקיי, אז נכון, אנחנו במלחמה ויש דברים חשובים, ואנחנו במשבר כלכלי וצריך לדעת סדרי עדיפויות, הכול טוב ויפה. אבל בסוף, בסוף, גם הסיפור הזה, זה לא רק שירות לציבור, שגם הוא דבר קדוש בפני עצמו, אלא פה זו בסוף משוואה של מספרים של אנשים שטובעים ונהרגים או כאלה שחלילה הופכים להיות בנכויות כאלה ואחרות מטביעה. כי טביעה זו גם פגיעה שעלולה להיות טביעה מוחית. וכמו שצריך להיאבק בתאונות דרכים, צריך להיאבק גם בעניין הזה. והדבר הזה הוא חשוב, ולדעתי, העלויות שלו גם לא מטורפות שהן לא בקנה מידה שאפשר לחשוב עליהן, אבל זה מה שאני שואף וזה מה שאני רוצה שיקרה לקראת סוף הדיון. נתחיל קודם כל עם מרכז המחקר והמידע, בבקשה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אורלי אלמגור לוטן, אני ראש צוות במרכז המחקר והמידע. אני אציג עיקרים מתוך מסמך שכתבה ד"ר נלי כפיר, שהיא חוקרת אצלנו שלצערי לא יכלה להגיע היום, אני אשתדל לייצג אותה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני ניסיתי לדחות את הישיבה, אבל זה לא הצליח. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני אשתדל מבחינתי לייצג נאמנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> השתדלת בשבילה גם שהיא תהיה כאן, אני יכול להעיד על זה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> המסמך השלם נמצא באתר, אני לא אסקור את כולו, באמת מפאת הזמן. אז ככה, רק במבט מלמעלה, בטח משרד הפנים יציג אחר כך יותר בפרוטרוט. (הצגת מצגת) אנחנו התחלנו לכתוב את המסמך לבקשת יושב הראש בקיץ 2023 – לפני עידן שלם זה נראה כרגע – באמת פנינו למשרד הפנים ולכל הרשויות החופיות, לקח קצת זמן לאסוף את הנתונים, לקבל התייחסות ממשרד הפנים, בכל זאת, גם מלחמה באמצע, ועדיין. אז חלק מהנתונים שכאן, רובם בעצם, מתייחסים לשנת 2023, שזה לא בהכרח רע כי בעצם הם מתייחסים למצב לפני המלחמה ומייצגים איזה שהוא מצב של שגרה בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין שינוי, אין הרבה שינוי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני אומרת, ככל שיש, אנחנו לא התייחסנו לזה. נכון למרץ 2023, בישראל היו 157 חופי רחצה מוכרזים שמתפרסים על 21 קילומטר מתוך 306 קילומטר של רצועת חוף. בעצם 7% מרצועת החוף בישראל הם חופים מותרים לרחצה, היתר הם חופים אסורים או חופים חסרי סטטוס. על החופים חסרי הסטטוס אני אחזור כמה פעמים לאורך המצגת כי זה חשוב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההגדרה של מוכרזים זה לא חסרי הסטטוס? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא, חוף מוכרז זה חוף שהוכרז כמותר לרחצה, חוף אסור הוכרז כאסור לרחצה, חוף חסר סטטוס זה חוף שהוא לא זה ולא זה וזה בעצם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ברגע שחוף מוכרז, בילט-אין זה אומר שיש שירותי הצלה ויש את כל הדברים הבסיסיים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> החופים חסרי הסטטוס הם לא זה ולא זה ואני אחזור על זה כמה פעמים, זה חשוב כי זה בעצם הפוטנציאל להכרזה על חופים חדשים. כמו שהיושב ראש אמר, מחסור בחופי רחצה מביא גם לצפיפות של רוחצים ואחת התוצאות של זה היא רחצה בחופים ללא שירותי הצלה וטביעות. המסמך לא כולל נתונים עדכניים של טביעות, אבל נתונים לאורך השנים האחרונות, לדעתי בערך עשור, הם די עקביים שמשהו כמו 80% מהטביעות למוות מתרחשות במקומות או בזמנים שלא היו בהם שירותי הצלה. זאת אומרת, או בחופי מוכרזים מחוץ לזמני ההצלה, שזאת גם נקודה שצריך לתת עליה את הדעת, או בחופים שהם חופים שלא מוכרזים. זאת אומרת, שני הדברים קשורים אחד לשני. אני אתמקד קצת בנושא של צפיפות. אז בעצם דיברתי על אורך החוף המוכרז, אם אנחנו מסתכלים על צפיפות, כמו שהיו"ר דיבר, אין איזה שהוא מדד בישראל או מספר שאנחנו יודעים, וזו באמת הייתה אחת השאלות שהתבקשנו לבדוק. מה הצפיפות בחופים, איפה יש יותר צפיפות, באיזה סוג חופים יש יותר צפיפות. אי אפשר לתת על זה איזו שהיא תשובה מדויקת בגלל שאין נתונים מדויקים של כמה אנשים מגיעים לחופים, לכל חוף. אפשר, אנחנו הסתכלנו במסמך על שתי אינדיקציות שיכולות ללמד על הצפיפות. אחת זה אורך החוף המוכרז ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל והשנייה זה איזה שהוא מדד צפיפות שנבנה עבור משרד הפנים בשנת 2018. אז בעצם הפרמטר הראשון זה אורך החוף המוכרז. ב-2015 פורסם דו"ח מבקר המדינה, לאורך השנים פורסמו כמה דו"חות מבקר המדינה שהתייחסו גם לנושא של היצע חופים אל מול האוכלוסייה. בזמנו, בזמן הדו"ח, היו 19 קילומטר של חוף מוכרז על אוכלוסייה של 8.5 מיליון. בחישוב גס, זה 224 מטר של חוף מוכרז לכל 100,000 נפש. את החישוב אנחנו עשינו, הוא לא מופיע בדו"ח. בזמן יציאת הדו"ח, המבקר כבר דיבר על זה שיש חוסר בחופי רחצה ובין היתר על ההשלכות על זה, אחת מהן היא הטביעות. בחישוב שעשינו לצורך המסמך, מאז ועד שנת 2023 נוספו שני קילומטרים של חופי רחצה מוכרזים, האוכלוסייה עלתה ל-9 מיליון בישראל והתוצאה היא 204 מטר ל-100,000 נפש. כלומר, בשנת 2015 או 2016, כשפורסם הדו"ח, המצב הוגדר כרע וכחוסר בחופים. מאז למעשה, המצב נהיה יותר גרוע מבחינת החישוב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כי האוכלוסייה גדלה והחופים לא. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> בדיוק, האוכלוסייה גדלה, היצע החופים לא גדל באותה מידה. בשנת 2018, ויושב הראש הזכיר את זה, בוצע עבור משרד הפנים מיפוי של חופי הרחצה בישראל, אני אחזור למיפוי הזה כמה פעמים. אחד הדברים שהמיפוי הזה כלל זה איזה שהוא אומדן של הצפיפות בחופים בישראל. המסמך כולל את זה ביותר פירוט, אני ככה רצה על זה מהר, גם כולל את המתודולוגיה שהם עשו. זה התבסס על אילו שהם אומדנים שהרשויות המקומיות שלחו למשרד הפנים על בסיס שאלון. על בסיס התחשיב הזה, מספר המבקרים למטר זה אחד וחצי בסופי שבוע ורבע בימי חול ב-2018 והם עשו אומדן צפיפות של 1.62 בסופי שבוע ו-0.27 בימי חול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל העניין הוא שכל הנתונים הם ביחד כי בתוך הנתונים האלה יש גם את החופים המופרדים שבסוף שבוע לא נמצאים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> בסוף שבוע הם משמשים כחופים לאוכלוסייה לא נפרדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן, זה מצויין. אבל זה אומר שהצפיפות של 0.25 בחול, יכול להיות שהיא פחותה במקומות - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הדו"ח כולל התייחסות לחופים שונים, בכל מקרה זה אומדן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל בכל מקרה זו רמת צפיפות גבוהה בכל מקרה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כן יש כאן נקודה חשובה לחבר למה שאתה אמרת, זה רק אומדן של מספר המבקרים בחופים המוכרזים. כשהעריכו שאחוז ניכר מהמבקרים בעצם רוחצים בחופים הלא מוכרזים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והם עושים את זה בגלל הצפיפות. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ואם כל המבקרים כולם היו רוחצים בחופים המוכרזים, לפי חוק, אגב, אז הצפיפות שם הייתה הרבה הרבה יותר גדולה. אז זה משהו שגם צריך לקחת בחשבון. הזכרתי קודם את הנושא של חופים חסרי סטטוס. אז כאן יש את התפלגות אורך חופי הים התיכון לפי הסטטוס שלהם. כל זה מופיע במסמך אז אתה לא צריך לצלם, אולי בצורה קצת אחרת. אז אנחנו יכולים לראות שיש 15 קילומטר בערך של חופים מוכרזים, 86 קילומטר של חופים אסורים לרחצה, אני רוצה להתעכב על האורך של החופים חסרי הסטטוס, זה 92.5 קילומטר של חופים חסרי סטטוס, בגלל שזה, כמו שאמרתי קודם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במקומות שונים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> במקומות שונים לאורך הים התיכון. זה בעצם הפוטנציאל או המאגר של חופים שיכולים להיות חופים להכרזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, הפוטנציאל הזה, ברובו, נמצא בסמוך לחופים מוכרזים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני לא יודעת לענות לך על זה בשלוף, אני אצטרך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כי זה מעניין אותי. אז תמשיכו את העבודה גם אחרי הוועדה כי אנחנו כנראה ניפגש על העניין. אני אגיד לך למה אני חותר, דקה. אני עוצר אותך שנייה כדי שתוכלי גם לנשום. למה אני חותר? כדי להוסיף עוד חופים, צריך להקים חופים חדשים. להקים מאפס זו תשתית הרבה יותר קשה וכולי, גם זה צריך לעשות אבל, זה צריך להיות חלק מהעניין. אבל כמו בדיור, יש הקמת ערים חדשות או שכונות חדשות שזה משהו אחד, אבל יש תוספת למקומות. אם יש חוף שהוא כבר מוסדר, הוא מתאים כרגע לאוכלוסייה מסוימת מצומצמת כי הגדרות שלו הם כאן וכאן וטווח הראייה של המצילים הוא כאן, בהשקעה הרבה יותר קטנה אפשר להרחיב. לכן הייתי רוצה לדעת אם אפשר יהיה לעשות על זה עבודה, כמה מהחופים שאת קוראת להם, איך קראת להם, ההגדרה? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> חסרי סטטוס. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חסרי סטטוס, כמה מהם נמצאים בצמוד למוכרזים ובעלי סטטוס. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> יש לנו את זה על פני מפה, אני פשוט לא רוצה בשלוף לענות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אם תוכלי לתת לי את זה בנתונים מילוליים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זה באמת יהיה בהמשך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה יהיה בהמשך, כן, לא עכשיו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אני אומרת את זה עם כוכבית, פוטנציאל ההכרזה, בגלל שלא כל החופים האלה יכולים להיות חופים מוכרזים. בחלק מהם יש שיקולים של שטח של הצבא, שהוא שטח ביטחוני, בחלק מהם יש שיקולים בטיחותיים, שיקולים סביבתיים, אבל בגדול, זה הפוטנציאל שמשמש להכרזה על חופים חדשים. אז בעצם מה קורה עם פתיחת חופים חדשים בשנים האחרונות? באותו מיפוי שנערך עבור משרד הפנים בשנת 2018, התייחס לסוגיה של היצע החופים והדרכים להגדלתם. במיפוי נכתב, אני בכוונה מקריאה, כי לא הוצגה תוכנית פעולה המסדירה פיתוח חופי רחצה בראייה אסטרטגית למספר שנים קדימה ופיתוח החופים הינו תגובתי לדרישות של רשויות שונות. הסיפור של תגובתי לדרישות של רשויות שונות זו נקודה חשובה שתכף נחזור אליה, מתכתבת עם מה שהיושב ראש דיבר עליו, על הצורך באיזו שהיא תוכנית שמגיעה מלמעלה. זאת אומרת, בזמן כתיבת המיפוי ובמידה רבה, להבנתי, גם היום זה מגיע מלמטה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה שאני מפריע לך, אבל את רגילה כבר, נכון? כי גם אם יש מקומות שבהם הרשות המקומית חושבת שצריך להוסיף עוד חוף אבל הם לא מבקשים בגלל שהם אומרים, אם הם יבקשו, זה יעלה להם מה שנקרא. ולכן, לדעתי, צריך להיות מאסטר פלאן של מה המדינה חושבת שצריך להיות, ולצורך זה אחר כך השותפים צריכים לחבור בצורה כזו או אחרת. סליחה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זו לא הפרעה, אלה שאלות מוזמנות, ביחד, מתואמות. האמת שהן תואמו בזמן כתיבת המסמך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אל תגלי לנו את כל הסודות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממש לא, אבל - - - << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא, אבל אלה השאלות בין היתר שאתם ביקשתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה שאלות של אנשים, הרי בשביל זה ביקשנו את העבודה, אלה שאלות שלצערי את חלק מהן שאלתי בפעם הקודמת ואני מקווה שלא אצטרך לשאול אותן עוד הלאה. כי זה בדיוק העניין, בסוף, צריך להוריד את זה לשפת המעשה ופה אני יכול לקוות ולהתפלל שאולי נצליח. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אז באמת מה שהדו"ח הזה עשה, הוא הציג איזה שהוא מיפוי של חופים שהם מציעים לפתוח בהם, שהם שמים אותם בתיעדוף גבוה לפתיחה. בנו איזה שהוא מודל תיעדוף, המודל שקלל את ארבעת המרכיבים האלה: הראשון הוא צרכי בטיחות, לפי היקף הטביעות ברשויות המקומיות השונות. השני זו רמת הצפיפות בחופים המוכרזים ברשות המקומית, לפי האומדן שקודם ציינתי אותו. השלישי זו מידת היתכנות של פיתוח חוף לפי יכולת ורצון הרשות המקומית והרביעי זו עלות הקמה, שיכולה להשתנות לפעמים בין רשויות שונות. ובעצם, המיפוי העלה פוטנציאל לפתח לפחות 30 חופים מוכרזים עד שנת 2022, על פני 5.5 קילומטר של רצועת חוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עד שנת? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> 2022. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אלה היו ההחלטות של משרד הפנים? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זו הייתה הצעה שמשרד הפנים קיבל במסגרת דו"ח מבקר המדינה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה חופים? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> 30 חופים לפחות עד שנת 2022. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חדשים? כמה נעשה בפועל? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> תכף אני אגיד. מתוכם, מתוך 30 החופים, 12 חופים היו ברמת היתכנות גבוהה מאוד להקמה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> על אורך של כמה קילומטרים? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> 5.5 קילומטר בסך הכול, מתוכם 12 היו ברמת היתכנות גבוהה מאוד, חלקם כבר היו בתהליך הקמה כשכתבו את המיפוי, זאת אומרת זה לא להתחיל מאפס. אנחנו שאלנו את משרד הפנים לגבי אימוץ ההצעה הזאת שכלולה במיפוי וגם לגבי סטטוס ההקמה. לא נענינו לגבי אימוץ ההצעה, אז אני לא יודעת להגיד למה כן או לא אימצו אותה וגם לא לגבי סטטוס ההקמה של החופים שנכללו. מבדיקה עצמאית שעשינו, אז צריך לקחת את זה בעירבון מוגבל כי זה לפי פרסומים באתרים, 20 לא הוקמו מתוך 30 החופים שהיו בהצעה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, תהיי חיובית, תגידי עשרה הוקמו. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא, אבל לא עשרה הוקמו. 20 לא הוקמו, על שלושה אנחנו לא יודעים, ארבעה הוקמו ושלושה היו בתהליך. זאת אומרת, עשינו כאן איזו שהיא בדיקה עצמאית, לכן אני מסתייגת, אני שמה כאן איזו שהיא כוכבית על הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אז משרד הפנים לא השיבה לנו קונקרטית לגבי השאלה האם אימצו או לא אימצו את ההצעה הזאת ולמה כן או לא. הם כן ציינו בתשובה כי משרד הפנים לא מתעדף פתיחת חופים ברשויות מקומיות מסוימות, שכן הבקשה להקמת חופים חדשים מגיעה מהרשויות המקומיות עצמן. כלומר, להבנתנו, יש כאן המשך של המדיניות שהמיפוי הצביע עליה כבעייתית, שהדרישה צריכה להגיע מלמטה ולא לפי איזו שהיא תוכנית מלמעלה. עוד בתוך המלצות המיפוי היו הגדלת התקציב הממשלתי לפיתוח והקמת חופי רחצה, הקצאה תקציבית להרחבת חופי רחצה, בעיקר ברשויות עם חוסן כלכלי נמוך - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בלי מספרים, בלי כלום? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> - - והיעדר הכנסה, בדיקת מתן אישורים למקורות הכנסה מחופי רחצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני אומר, התקציב והכול זה היה בלי מספרים, או שאת לא יודעת? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> לא יודעת ברגע זה. והקמת מנגנון שנתי לבדיקת צורך בתוספת חופי רחצה, שזה מה שאתה הזכרת, בשנים הבאות. זאת אומרת, לעשות איזה שהוא תכנון מלמעלה. עד כאן המיפוי. בדקנו את תוכניות העבודה של משרד הפנים בספרי תוכניות העבודה של הממשלה מהשנים האחרונות בהתייחס לפתיחת חופי רחצה, יכול להיות שיש יעדים שלא מפורטים בספר התוכניות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככה זה נשמע. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זה מה שיש בספר תוכניות העבודה, שזה אמור להיות העיקרים. אז מה שאפשר לראות כאן, שלא רק שלא עומדים ביעדים שנקבעו בשנים האחרונות, מה שקורה בשנים האחרונות זה שהיעד מתעדכן למטה בספר תוכניות העבודה כשבספר תוכניות העבודה של 2024 כבר לא מצאנו יעד להקמת חופי רחצה חדשים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> והאוכלוסייה גדלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> והאוכלוסייה גדלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בלי משרד הפנים ובלי ממשלה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> ידברו פה הרבה על החסמים, אז אני רק באמת רוצה ללכת על זה מאוד מאוד מהר כי אני מניחה שזה מה שהרשויות המקומיות גם יציגו. אז באמת החסם העיקרי זה העלויות להקמת חופי רחצה חדשים. העלויות נחלקות לעלויות הקמה ועלויות החזקה. בזמן כתיבת המיפוי למשרד הפנים, עלות של הקמת חוף הייתה כ-2 מיליון ש"ח בממוצע, היום, לפי מה שרשויות השיבו לפניות שלנו, זה עומד על 3 מיליון ש"ח בממוצע, שוב, זה מידע שקיבלנו מהן. עלות של התחזוקה בזמן כתיבת הדו"ח, תחזוקה של חוף נאמדה בכ-1.5 מיליון ש"ח בשנה בממוצע לחוף מוכרז בודד. היום קיבלנו מהרשויות מנעד מאוד גדול של תשובות אז קצת קשה לי להצביע. שוב, בגלל שונות בתשובות כל אחת כללה בפנים דברים אחרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למשל? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> בין 200,000 לשנה ליותר מ-2 מיליון בשנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, תחזוקה? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כן, אבל חלק כללו בפנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כולל כוח אדם? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אז נראה שחלק לא כללו כוח אדם וחלק כללו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 200,000 זה בלי כוח אדם כנראה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אז לכן קצת קשה לי לומר כאן איזה שהוא מספר, אז אני מעדיפה כרגע לא להגיד סתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל אני רוצה לשים כוכבית פה בעניין הזה, דווקא גם כראש רשות לשעבר, רשות בלי ים. זה נכון שיש עלויות על הרשויות ואני חושב שלא הכול צריך ליפול על הרשויות, אבל בל נשכח דבר אחד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכנסות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רשויות מקומיות שיושבות על שפת ים זו לא ירושה מאיזה אבא או סבא של ראש עיר שהעביר את זה בירושה. עיר שיושבת על חוף ים, אם העירייה יודעת להפיק מזה את מה שהיא צריכה להפיק מזה, היא יודעת להפיק מזה. למה? אם ניקח עיר שבונה, אז לא לבנות על החוף וכולי, אבל בונה מה שנקרא, כמה שוות המילים האלה, נוף לים? זה אומר, הדירות נמכרות יותר גבוה, זה אומר היטלי השבחה יותר גבוהים לרשויות המקומיות. והיטלי השבחה הם בדיוק הנושא הזה של פיתוח. פיתוח זה חופים, פיתוח זה גם שירותים לאזרחים, לאו דווקא השירות הזה. ואגב, אתה יודע מה עולה לי, תומר? תוך כדי זה, שוב, בגלל התפקיד שלי הקודם שאני לא מצליח להתנתק ממנו אחרי 11 שנה. אני לא יודע אם זה אפשרי או לא, אבל אם כן, אולי כן היה צריך לחשוב על זה. לתת לרשויות מקומיות, יכול להיות שהקמה של חוף, שהיא 1.5 מיליון, 2 מיליון, 2.5 מיליון, תלוי בזה ועם השתתפות של משרד הפנים, זה משהו שרשות יכולה להרים, אוקיי? ממה הם מפחדים? ממה רשויות מפחדות? בדרך כלל מהקבוע, מההוצאה הקבועה אחר כך. אם יהיה אישור שאפשר מהיטלי השבחה, מה שנקרא, הרי ברשויות מקומיות יש תקציב שוטף ותקציב תב"רים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פיתוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתקציב פיתוח. אם יהיה אפשר, כמו שמרשים בהנדסה. בהנדסה, בתכנון ובנייה מותר עד 12% או 14%, משהו כזה, נכון? אני זורק לך משהו, רעיון, לא אקח ממך. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> בהנדסה מותר את כל העלויות פלוס 15% תקורה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקורה זה אומר החלק של מה עולה לך המנהלת. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, כל העלויות פלוס - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> המנהלת והכול. אם יהיה היתר כזה, אני בטוח שיהיו רשויות שיעברו קצת את מחסום הפחד הזה. כי הפחד של ראש ראשות זה מהדברים הקבועים, מהדברים שהולכים לזרום לו עכשיו קבוע כל חודש. משכורות, ניקיון, וכולי וכולי וכולי. ואם זה יעבוד בצורה כזאת, סתם זורק, עלה לי תוך כדי ישיבה אפרופו ההכנה שאנחנו כאילו עושים, אבל זה עלה לי כאן. תשלימי בבקשה ואחר כך נתחיל את הדיון. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> המשפט הבא שלי היה שעל פניו חופים יכולים להוות מקור הכנסה לרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, עצרתי אותך בדיוק כאן. כדי שיראו שזה לא מתואם, אחרת לא הייתי עושה לך את זה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אבל התשובות שקיבלנו מהרשויות - שלא בכל הרשויות זה ככה. שוב, אני מזכירה שבהמלצות של אותו מיפוי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אגב, רשויות שזה לא ככה, שזה לא מעלה להם את התקציב וכל מיני דברים אחרים, אז או שזו רשות שלא מתפקדת או שזו רשות שלא בונה, אני לא יודע מה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, לאו דווקא. בעיקר מועצות אזוריות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> במועצה אזורית זה משהו אחר. זה חוף גדול ורשות קטנה. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> הרשויות האלו העלו את העניין של אישורים שנדרשים לצורך פיתוח מקורות הכנסה בחופים, זה גם משהו שעלה בדו"ח של המיפוי בזמנו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אוקיי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> שני משפטים אחרונים. בהמשך למה שהיושב ראש אמר על עלויות האחזקה, משרד הפנים בטח ירחיב על התמיכות שהוא נותן לרשויות המקומיות שעלו בשנים האחרונות, תמיכות להקמה ולאחזקה של חופי רחצה. כשמשרד הפנים תומך בהקמה של חוף זה הקמה ותחזוקה לחמש שנים קדימה, חלק מהרשויות המקומיות שענו לנו ציינו שהן נמנעות מהקמת חופי הרחצה החדשים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל חמש השנים שאחרי. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> בדיוק, בגלל מה שקורה אחרי חמש שנים, כשהתמיכה נפסקת. אני אעצור עוד רגע. המסמך מתייחס גם לשיקולים סביבתיים ועוד כמה. רק הערה אחת לגבי הנושא של שטחים של הצבא עליהם שטחים ביטחוניים, דו"ח המבקר משנת 2021 ציין שחלק מהשטח שמוגדר היום כשטחי אימונים, השטח החולי, יכול לשמש לצרכים אזרחיים אם צה"ל יגביר את הפיקוח והבקרה על ניצול נכון שלהם. זאת אומרת, אם קודם דיברתי על הפוטנציאל, יכול להיות שאפשר להוריד ממנו חלק קטן יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אני גם מכיר, מקומות שמוכרזים כשטח אש, שטח אימונים ולא היה בהם מבקר אחד עם מדים. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אז עיריית ראשון לציון נמצאת באיזה שהוא תהליך כרגע בנושא הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, במיוחד שאפשר לבוא לצבא ולהציע להם טרייד אין. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ליד הים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, קודם כול, אפשר גם ליד הים, יש מספיק מקומות שאי אפשר לעשות חופים. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> בעיקר בתהליך שיעשה עוד כמה וכמה מיליארדים משיווק נדל"ן באזור שם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה עוד דבר. אוקיי, קודם כול, תודה רבה ותמסרי גם לנלי את תודתנו ואנחנו נעשה כנראה, אני מקווה שבצוק העיתים נעשה גם ישיבת מעקב בעניין הזה. משרד הפנים, תתחיל אתה, אחר כך אם תרצה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אדוני היושב ראש, יש לי ועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן, סליחה. חברת הכנסת לימור. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז קודם כול, אני חושבת שכולנו מבינים שאנחנו עוסקים פה בנושאים שקשורים לדיני נפשות ממש וכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא. אז אנחנו מבינים את הדבר הזה ואני חושבת שהדיון הזה מאוד מאוד חשוב, אז קודם כול תודה לך אדוני היושב ראש על קיום הדיון הזה, ואני יודעת שגם לך הדבר הזה חשוב וגם אתה עושה כל שביכולתך כדי שיהיו נפשות שהחיים שלהם ישמרו ולא חס וחלילה נאבד כל נפש יקרה. אז אני רוצה לומר, קודם כול, כדי שהדבר הזה יקרה, אני חושבת שלא דובר פה, דובר על תוכנית, אבל קודם כול זה שיש מציאות כזאת שיש חופים שאין להם סטטוס. הרי רוב הטביעות מתרחשות באותם חופים שאין להם הגדרה ואין להם סטטוס. לא יכול להיות שבמדינת ישראל יהיו חופים כאלה, בואו נתחיל עם הדבר הזה. מעבר לזה, גם באותם חופים שהם אסורים, שנאסרה כניסה אליהם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני למדתי מחברות הכנסת לעשות שני דברים ביחד. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני לא יודעת לעשות את זה עדיין, רק בבית, במשימות הבית, בזה אני טובה. אז באמת, אני חושבת שהדבר הנוסף הוא שבאותם חופים שהם אסורים, לראות איך אנחנו, יש הרי אכיפה, יש אפשרות לאכוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> לא, אין אכיפה, אבל אני אומרת, יש אפשרות לאכוף. זאת אומרת, בחקיקה יש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אגיד לך, לימור, מה שאני תמיד אומר. אכיפה טובה באה כשאתה נותן אפשרויות אחרות. כשאתה לא נותן אפשרות, בסוף הציבור מנצח, אנשים רוצים לצאת. אכיפה יכולה להיות כאשר - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה איתך. אבל כרגע, במציאות שאנחנו נמצאים בה, אני חושבת שעוד פעם, איך אמרת? צריך את שיטת המקל והגזר. אנחנו צריכים, כן, אז יש פה תוכניות, אמרת, דיברת על תוכנית. אני פגשתי תוכנית רצינית, משמעותית שנעשתה בשיתופים של כל הגורמים שמעורבים ומכירים ולצערי הרב, היא אפילו לא זכתה למבט, אוקיי? ואני חושבת שבסוף, ההתנהלות הזאת שלא מתייחסת ברצינות לאירוע כזה ואנחנו רואים שבממוצע, עוד פעם, אף אחד גם לא נותן לנו את הנתונים האמיתיים כי כל אחד מלקט את הנתונים מהמקום שהוא מגיע אליהם. ואין באמת שום בחינה של הדבר הזה ואנחנו יודעים שיחסית במדינת ישראל, ביחס לאוכלוסייה, אחוזי הטביעות הם גבוהים. ולנו יש דרך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נדמה לי שבשנה שעברה היו 30? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> 26. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה? 26? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> 26? << דובר_המשך >> עאטף חיראלדין: << דובר_המשך >> בכל המים, כן. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> בהכול? גם במוכרזים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> דרך אגב, משנים קודמות זו ירידה של קרוב ל-10%. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, השנה שעברה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מהשנה, מ-2022, מ-2021, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הדובר, רק תגיד מי אתה, שיהיה כתוב בפרוטוקול. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני עאטף, מנהל אגף חופי רחצה במשרד הפנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, טוב, השנה הבנתי שהיה איזה שהוא מקרה בודד? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> השנה היו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היו כבר כמה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן, לא בעונה, אבל בעונה היו שניים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אז עוד פעם, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מסכים איתך, אבל אני אומר, האפקטיביות של אכיפה היא תמיד כשאתה גם נותן - - - << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> אני מסכימה איתך, אני מסכימה. כשאני דיברתי על זה, כי אדוני דיבר על התוכנית. אז אתה דיברת על התוכנית וחוץ מזה, הרעיון שהצעת פה והעלית פה באמת לראות איך בסוף מייצרים פה איזה שהוא שיתוף בין השלטון המקומי לבין המדינה, איך אנחנו מייצרים את החיבורים האלה כי זה קריטי. בסוף, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו צריכים לדאוג לכל נשמה ולכל נפש במדינת ישראל וכל אזרח. ואני חושבת שיש תוכנית, זאת אומרת, נעשתה תוכנית, היא קיימת, אנחנו מבקשים ואנחנו דורשים ודרך אגב, אנחנו עכשיו גם נעקוב אחרי זה כדי לוודא שבאמת מישהו מסתכל עליה, קורא אותה, מתייחס אליה ברצינות הראויה כמו שראוי. ובאמת ציינת פה את אדם ביסמוט השם יקום דמו, הלוחם שנהרג, ובאמת אני חושבת שהביא את כל המשנה הסדורה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חי את זה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן, בדיוק, כי באמת, זה כאילו מוות שיש לנו את היכולת, באמת יש לנו את היכולת. עוד פעם, אנחנו יודעים שהכול משמיים, אבל בסוף, אנחנו מופקדים על ההשתדלות. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי שהדבר הזה לא יהיה ויש פתרונות. יש פתרונות לרצועות חוף יותר גדולות, פתרונות שהם לא הפתרונות הקונבנציונליים שחושבים עליהם. אפשר למצוא, יש רצון בכלל ארגוני ההצלה במדינת ישראל להיות שותפים למהלך הזה. אנחנו צריכים לאחד את כל הכוחות ובעזרת השם לתת לזה משמעות. אני מתנצלת שאני צריכה לצאת, ועדת חוץ וביטחון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה, תודה לך. תומר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני רוצה כי גם אני צריך לצאת. תודה רבה, היושב-ראש. תודה רבה לאורלי על הסקירה שלה. אכן סוגייה מאוד חשובה, אבל משהו מסמל כזה שאין, אין בדיוק כתובת לכל הדבר הזה שקוראים לו החופים במדינת ישראל. אמנם יש את האחריות המוניציפלית של הרשויות, אבל יש הרבה דברים שלא נעשים כי הרשויות לא יכולות לעשות את זה. כי לעניין יש קשר עם גורמים נוספים ואז אין את המנהלת שמתכללת את כל הנושאים האלה, ואז אין את הכתובת כדי לפנות אליה. באמת העלויות של הקמת חופים הם מסחרה, העלויות הן מסחרה. 2 מיליון שקל כדי להקים חוף זו עלות שכל רשות ענייה יכולה לעמוד בה. עכשיו התחזוק של ההקמה, עם כל הכבוד למשרד הפנים, אתם צריכים לתת על זה את הדעת, אי אפשר לבוא בטענות רק לרשויות. המועצות האזוריות, אנחנו קיימנו על זה יותר מדיון אחד בזמנו בוועדה. המועצות האזוריות חולשות על עשרות קילומטרים של חופים, מאות, מאות קילומטרים של חופים. לבוא להלביש עליהם גם את הבעיה של המצוקים, גם את הבעיה של המפגעים שיכולים להיגרם כתוצאה מלא יודע, סיכון כל שהוא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אין להם גם תמריץ כי כל הציבור שלהם יכול להיות 5,000 איש. 5,000 תושבים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן, בדיוק. אז הסוגיה הזו צריכה לצאת ממסגרת הרשות המוניציפלית הספציפית כדי לעבור לרשות, למנהלת שתהיה אחראית על החופים, שתתן מענה גם לתחזוק, שתתן מענה גם למצוקים שהם מאוד מסוכנים, יש הרבה מאוד מצוקים שמסכנים חיים. השנה, רק לפני ימים אחדים, רק בנס כי היו שמה איזה שני צעירים שקפצו למים כדי להציל מישהו או מישהי, אני כבר לא זוכר, בצפון. אז זה לא רק הדברים הרשמיים והמצילים. אז זו באמת סוגיה חשובה, דרך אגב, אין בה הרבה מאוד עלויות. לא מובן לי, באמת לא מובן לי למה כל פעם חוזרים על אותו דיון ועל אותן שאלות. למה לא עושים תכל'ס בעניינים האלה? למה לא עושים תכל'ס? למה לא חותכים? אני חושב שבזמנו אנחנו המלצנו על משהו, לא זוכר את כל הפרטים, אבל המלצנו על משהו, שיהיה מעין גוף מתכלל כזה שירכז את הדברים ויקדם לקראת פתרונות. תודה, היושב-ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תומר, במסגרת התחום שלך. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כן, תודה אדוני היושב ראש. אני אגיד כמה מילים ביחס לנושא החשוב הזה של פיתוח ואחזקת חופים. טוב, קודם כול, אני אשלים את הדברים, אני אבקש אחר כך ממנהל אגף חופי רחצה במנהל, עאטף חיראלדין, להשלים את הדברים שלי מבחינת הנתונים ונושאים נוספים שעלו פה. אני אפתח ואומר שמשרד הפנים, במסגרת האמצעים שעומדים לרשותו והם לא רבים, באגף של עאטף יש מנהל אגף ושני מפקחים שעוסקים בנושא הזה ותקציב בסך הכול של 7.5 מיליון שקל לציוד הצלה ובטיחות, זה מה שיש בתקציב משרד הפנים לצורך הנושא הזה. אנחנו עושים את מירב המאמצים ומאמצים רבים על מנת לסייע לרשויות המקומיות כשבסופו של דבר, האחריות גם לאחזקה וגם לנושא הביטחון וגם לנושא הבטיחות וגם לנושא הפיתוח היא בסופו של דבר על הרשויות המקומיות, כפי שנאמר פה. אנחנו, מבחינתנו, בשנים האחרונות גם השקענו כספים נוספים מעבר למה שנמצא בבסיס התקציב של המשרד. השקענו כספים נוספים גם בפיתוח חופים, מ-2018 עד 2022, אני אדייק, כ-46 מיליון שקל בפיתוח חופים חדשים שהוקצו לרשויות. מעבר לזה, אנחנו ניסינו, כפי שנאמר פה, במהלך שנת 2022 לתת איזו שהיא תוכנית שהיא קצת אחרת כדי בסופו של דבר לתמרץ רשויות מקומיות כן לפתח חופים חדשים. ולמעשה השקנו תוכנית שכוללת בתוכה גם אחזקה לחמש שנים על מנת להקל על הרשויות המקומיות בתקציב האחזקה בחופים כאשר יש פה לאחר חמש שנים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> התוספת התקציבית שאמרת, היא באה מעבר ל-7.5 מיליון? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני אומר שהתוספת התקציבית שאנחנו נתנו, היא באה מתקציב שהמשרד ממקורותיו איתר לנושא הזה. בבסיס התקציב יש רק תקציב לנושא של הצלה ובטיחות, החל משנת 2021 אנחנו גם תגברנו את תקציב האחזקה השוטף שעומד על 25 מיליון שקל בנוסף ל-7.5 מיליון שקלים האלה והוא מחולק להשתתפות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה זה אומר לגבי ההשקעה של הרשות? כמה מזה הם משקיעים, בכמה אחוזים? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> רגע, רק שנייה. אנחנו מדברים על השתתפות באחזקה שוטפת לכלל הרשויות על פי מפתח, אנחנו לא בדקנו עכשיו כמה כל רשות משקיעה. יכול להיות שיש רשויות שמשקיעות יותר, יש רשויות שמשקיעות פחות, אנחנו לא הלכנו ואמדנו כמה כל רשות משקיעה בחוף שלה, אלא עשינו נוסחה על פי פרמטרים שמשקללת גם את המצב הסוציואקונומי של הרשות. ואנחנו נתנו לרשויות שאינן איתנות, רשויות איתנות לא נמצאות בתוך הנוסחה, לרשויות שאינן איתנות נתנו השתתפות בסדר גודל של 25 מיליון שקל בשנה החל משנת 2021, וזה ממקורות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה 21 פלוס 7? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה לגבי הרשות? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> 25 מיליון שקל החל משנת 2021. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אמרת מקודם 7 מיליון. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> 7.5 מיליון שקל ניתנים לציוד הצלה ובטיחות, זה לכלל רשויות החוף על פי קול קורא שיוצא להן. הן אומרות מהם צרכי ההצלה והבטיחות וזה מתוקצב, זה על בסיס התקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, הלאה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> מתקציב משרד הפנים אנחנו הוספנו החל משנת 2021, 25 מיליון שקל השתתפות באחזקה לרשויות שהן אינן רשויות איתנות על פי פרמטרים שמשקללים בתוכם גם את גודל החופים, גם את כמות החופים המוכרזים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> סליחה שאני נכנס לך לדברים, כמה באחוזים לרשות שהיא איננה נמנית עם הרשויות האיתנות? כי זה מצלצל יותר לאוזן. אם אתה תגיד לי 20%, אז אגיד תודה רבה, לא צריך יותר. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אז אני אומר שוב פעם, יש רשויות שמשקיעות בחופים הרבה מאוד כסף ויש רשויות שמשקיעות פחות כסף. אנחנו לא הלכנו ולקחנו את ההשקעה של הרשות ואמרנו אנחנו ניתן לכם 20% או 30% או 40% או 50% מהאחזקה. לקחנו מפתח שהוא על פי מפתח של גודל החופים ועל פי המפתח הסוציואקונומי של הרשות בגדול וחילקנו את זה בין הרשויות השונות, בסדר? אני לא נכנס עכשיו אם הרשות רוצה להשקיע יותר או רוצה להשקיע פחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לפי גודל ההשקעה. וזה תקציב קבוע? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה סיפור אחר. לגבי הנתון, אני רציתי ללמוד ממנו משהו אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זהו, אני הבנתי מה אתה רוצה. אתה רוצה שיעשה הבנה עם הזה, אני נותן 50%, אתם 50%, אבל הוא לא - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה תומר אומר שנעשה? הוא אומר 25 מיליון לרשויות שאינן איתנות ולתקופה מוקצית. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, לא, לא, כל שנה, כל שנה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לכמה זמן? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה מה שאני שואל. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לחמש שנים. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כרגע כל שנה, גם ב-2021 - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, ווליד, דקה, אתה מבין מהר, אני לא מוכשר כמוך. עזוב את חמש השנים. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> רק שנייה, אני אעשה סדר, רגע, אני אעשה סדר. 7.5 מיליון שקל – ציוד הצלה ובטיחות, זה בבסיס התקציב וניתן לכלל הרשויות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כלל הרשויות, הלאה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> תקציב השתתפות באחזקה, השתתפות באחזקה, לא קשור עכשיו לפיתוח, השתתפות באחזקה לרשויות שאינן איתנות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה כולל משכורות והכול? אחזקה זה כולל הכול? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה אחרי הקמה, אתה מדבר על אחזקה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כן, כן, לשוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שהשוטף הוא הקריטי, אגב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא ראינו שקמו הרבה, דרך אגב. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> 25 מיליון שקל החל משנת 2021, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, ב-2021 היה, ב-2022. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> ב-2022 והיה ב-2023. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> בסדר? ותקציב - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> וזו אותה רשות ממשיכה לקבל, יכולה להמשיך לקבל? תלוי כמובן אם היא מגישה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כן, כן. לא, היא לא צריכה להגיש, זה על פי מפתח. אנחנו מחלקים על פי מפתח הקצאה לכלל הרשויות שאינן איתנות במפתח של סוציו, מפתח של גודל החופים וכן הלאה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנתי. וזה מפה והלאה? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> היא מקבלת מדי שנה, בסדר? לגבי שנת 2024, אני חייב לומר שכרגע אני יודע להתחייב על 7.5 מיליון השקלים, לגבי יתר התקציבים אנחנו צריכים לעשות את הבדיקה מבחינתנו כי אתם יודעים שבשנת 2024 גם נגזר קיצוץ וגם אנחנו באופן טבעי נפנה את המשאבים שלנו לצרכים שעולים כתוצאה מהמצב שבו נמצאת המדינה ולרשויות הללו ולכן, כרגע אני לא יודע להגיד בצורה מדויקת. אנחנו ניתן תקציב, אני לא יודע להגיד עכשיו את סדר הגודל של התקציב שאנחנו ניתן השנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי פה מהאוצר? זאת אומרת, אתה כן יכול להגיד אבל שהוא לא יפחת ממה שהיה שנה שעברה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני לא יודע להגיד שהוא לא יפחת, אני יודע להגיד - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אני יודע להגיד את זה, אני אגיד לך גם למה. בגלל שאתה נכנסת לאיזה מוד של פעילות מול הרשויות, אוקיי? הרשויות גם צריכות לתכנן את עצמן תקציבית, נכון? אף אחד לא נתן להם התראה קודם, בשנת 2023 אמרו להם, חבר'ה, ב-2024 תתחילו לגייס לעצמכם עוד כסף לעניין הזה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> קודם כול, כן ניתנה התראה. תקציב המדינה מסביר על קיצוץ בתקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אני מדבר על קודם, אני לא יודע מתי ניתנה להם ההתראה הזאת. עכשיו, לו אנחנו היינו מדברים כרגע על כל כלל הרשויות, עוד הייתי יכול להבין. אתה מדבר פה בדיוק על אותן רשויות שאתה מזהה שהן צריכות את העזרה הזאת כי הן לא הרשויות החזקות, אז ברור שחייב להמשיך. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני לא אמרתי שאנחנו לא נמשיך, אני אמרתי שבשים לב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מתי זה יוכרע? עבר כבר תקציב 2024. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני אומר, אנחנו בימים אלה עושים את סדר העדיפות בתוך התקציב של המשרד. יינתן תקציב לנושא הזה, אני לא יודע כרגע להתחייב על המספר, אני לא יודע להגיד ש-25 מיליון השקלים שנתנו לאחזקה יימשכו גם השנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, והאוצר בא ואומר לכם שלמרות שיש לכם עוד הוצאות בגלל המלחמה ודברים מהסוג הזה, את התקציב הזה, הקבוע, תגייסו מתוך משאבי המשרד. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> קודם כול אני חייב לומר שככה זה גם היה בשנים שעברו, מתוך מקורות המשרד, מהתקציב האגמי של המשרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אני יודע. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אבל, אני אומר שוב פעם, בהינתן שבשנת 2024 אנחנו לא יודעים להצביע כרגע על סדר העדיפויות במה שנקרא מקורות תקציב המשרד הגמישים יותר, אני לא יכול להתחייב כרגע על 25 מיליון השקלים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עכשיו, העונה שאנחנו נמצאים בה עכשיו בעיצומה, מה היא נקראת, 2024 או 2023? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> 2024. אנחנו עובדים לפי שנת תקציב, לא לפי עונת רחצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז מתי זה יוחלט? היום יכול להיות שיש רשויות שבאו ואמרו, אני מוריד כוח אדם, אני סוגר - - - << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני אומר עוד פעם, אנחנו נעשה את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תוך כמה זמן, תומר? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני מעריך שברבעון הנוכחי אנחנו נשלים את הדבר הזה שקשור לתקצוב החופים ואנחנו נעדכן את הרשויות מה התקציב שהן יקבלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה הרבעון הנוכחי, הרבעון הראשון או השני? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> ברבעון השלישי אנחנו ניתן להם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה, זה בחורף כבר. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> זה לא. יולי, אוגוסט, ספטמבר זה קיץ. אני לא יודע, בישראל זה קיץ, לא חורף. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה צריך להיות עכשיו, לא באוקטובר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, זה יגיע אליהם במקרה הטוב בחורף. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני יכול להגיד לך שבשנים קודמות זה ניתן גם בסוף השנה. אנחנו בשאיפה שזה ינתן כמה שיותר מוקדם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ככה זה נראה, ואם אני הייתי גזבר של רשות - - - << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני מסכים איתך. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> הייתי אומר, אל תשקיע, אל תוסיף ספסל, אל תעשה מכרז ניקיון שינקו חמש פעמים בשבוע, שינקו רק פעם בשבוע וכהנה וכהנה וכהנה. פחות שוטרים, פחות כוח אדם, פחות זה, ככה זה נראה. עכשיו, בסוף מה קורה? בסוף גם משלמים, גם לוקים ובמקרה הזה גם אנשים נהרגים. משרד האוצר, אולי אתם רוצים לעזור להם? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני לא הייתי רוצה לקשור בין התקציב לאחזקה לבין העניין של המספרים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא פופוליסט גדול כמו שאתה מכיר אותי. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> גם אני לא, אבל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה ודאי לא, אתה איש מקצוע. אני חשוב לי הפופוליזם. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> פופוליזם יכול להיות גם לא ברמה של פוליטיקה, אבל בסדר. רגע, דקה, אני רק רוצה לומר את המשפט. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> היות והכנסת תהיה המבקר של פעילות הממשלה - אז אני אומר לך, זה לא תקין שאתם עושים את זה לקראת סוף הקיץ. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> נכון. אני חושב שבאופן כללי כל התקציבים לרשויות המקומיות - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> רגע, אני אגיד את זה לפרוטוקול. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אבל אני מסכים איתך. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תן לי להשלים אבל. זה לא תקין שאתם עושים את זה לקראת סוף הקיץ, אתם הייתם צריכים להחליט על זה עוד לפני שהתחיל הקיץ. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כדי שהרשויות יתאימו את עצמן בהתאם. תודה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני חושב שבכלל, הרשויות צריכות לדעת עוד מראש את התקציב שלהן לפני שהן מאשרות תקציב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה לא אישי, אתה יודע. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, זה ממש לא אישי. אני חושב שאתה צודק באופן כללי, אבל דרך אגב, זה לא משהו שהוא נחלת משרד הפנים, בסדר? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, לא רק משרד הפנים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הדיון הזה הוא על - - - << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, ברור. אני רק אומר רק לגבי העניין הזה, ובאמת אני לא רוצה חלילה לדבר בעניין הזה של חיי אדם כי ברור לנו שכולנו רוצים שתהיה שמירה על חיי אדם. אבל כשמתייחסים למספר החופים המוכרזים ומספר החופים האסורים ומספר החופים שאינם מוכרזים ביחס למקרי מוות מטביעה, כדאי להסתכל על השטח ועל האורך כשמדברים על צפיפות. כי אם אני מנתח ואני מסתכל על המספרים, יש לנו פה מספרים משנת 2007, נכון עאטף? משנת 2007 יש 88 מקרי מוות מטביעה בחופים המוכרזים. אם אני מחלק את זה ב-21 קילומטר שיש חופים מוכרזים, היה שינוי במהלך השנים כמובן, אבל בממוצע 21 קילומטר ונניח שחוף מוכרז כזה הוא רק במחצית מהיממה מופעל, אני גם את זה עושה באיזה שהוא ממוצע, אז אנחנו מדברים בממוצע על שני מקרים מוות לקילומטר חוף מוכרז, בסדר? מקרי מוות מטביעה. ואם אני מסתכל על החופים שאינם מוכרזים והחופים האסורים, אנחנו מדברים על 1.5 מקרי מוות לקילומטר, חוף שאינו מוכרז או אסור ברחצה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר, כי החוף - - - << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> רגע, דקה. אז זה לא אומר שבהכרח אם יהיו פה יותר חופים מוכרזים, כמות הטביעות תפחת באותו אופן, בסדר? ככה זה נראה לי אם אני מסתכל על פי אורך החוף. כי מדברים פה על צפיפות ועל אורך חוף וכן הלאה. אבל אני אומר שוב פעם, צריך לעשות בדיקה ממש יותר מדוקדקת של המקרים ושל זה, אבל לא להסתכל סתם על ממוצע באופן כללי כי להסתכל על מספר החופים זה לא משהו שהוא נותן את הנתון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מסכים איתך. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> החלוקה הכללית הזאת לא נותנת את הנתון, צריך להסתכל על הממוצעים ולראות אם זה כך או אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, רגע, אתה באמצע משפט? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, אז אני אומר שצריך לבחון את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני אבל שואל שאלה, יש לכם תוכנית שאתה בא ואומר, אם היינו מה שנקרא זוכים בפיס? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אז אני אומר, בשנת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה אתה חושב שצריך כרגע בתור האיש שאחראי? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> עזוב את הפיס. אז אני אומר קודם כול, האחריות לפיתוח ולאחזקה, היא חלה על הרשויות המקומיות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אחראי על הרשויות המקומיות. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> זה נכון שאנחנו כמשרד הפנים מתקצבים אותן ואנחנו אחראים על הרשויות המקומיות מבחינת ההסדרה וגם מבחינת העניין של הפיקוח והבטיחות. גם בשנת 2022, כשהוצאנו קול קורא בסדר גודל של כ-40 מיליון שקל, עאטף? הוצאנו קול קורא של בין 40 ל-50 מיליון שקל, אני כבר לא זוכר את המספר. בסופו של דבר, רק 20 מיליון שקל הוקצו לרשויות כי היו רק ארבע רשויות שניגשו לזה. ואני שוב פעם אומר, הלכנו על מודל שהוא מודל חדשני ביחס לעבר, כי בעבר תקצבנו רק את הפיתוח, לא דיברנו כלום על השוטף, ופה אמרנו אנחנו ניתן לכם גם בגין אותו חוף אחזקה שוטפת לתקופה מסוימת כדי להקל עליכם באחזקה לתקופה מסוימת שלאחר מכן תהיה יציאה מהאחזקה הזאת. עכשיו, אני חושב שכן צריך לבוא ולבחון עוד כלים נוספים, אבל שוב, כרגע אנחנו נמצאים בדיונים בתוך המשרד, אני אביא את זה גם כמו שאמרת בפני המנכ"ל ובפני השר ונראה מה אנחנו יכולים לעשות מהבחינה הזאת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל איך זה יגרום לכך שירחיבו חופים, שיוסיפו עוד חופים? בגלל שכרגע אתה מדבר בעצם על חופים קיימים. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אנחנו נותנים תקציבים, אם בסופו של דבר הרשויות לא ניגשות לקול קורא, אין לי דרך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל הקול הקורא, הוא מכוון לחופים חדשים? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לחופים חדשים, כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כל 40 המיליון היו מיודעים לחופים חדשים? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כן. בפועל רק חצי מזה מומש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואיפה הכסף? חזר לאוצר, כן. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, אנחנו בדרך כלל משתדלים לא להחזיר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תומר, אתה יודע למה אבל לא מומש? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> למה לא מומש? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כן. אתה מדבר על תקציב להקמה. אתה יודע למה לא מומש? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני מניח שהיו רשויות שלמרות שנתנו תקציב כולל אחזקה שוטפת לכמה שנים קדימה עדיין עושות את החשבון שגם אחרי השנה החמישית הם יצטרכו לשאת באחזקה של החוף הזה באופן עצמאי. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> זה בדיוק מה שרציתי לומר, היושב ראש. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אבל אני אומר שוב, בסוף אין כסף שאנחנו כמשרד מקצים לרשויות מקומיות שהוא צבוע למטרה מסוימת שאנחנו אומרים אנחנו נותנים לכם אחזקה בכל שנה ושנה, גם בתוכניות כאלה ואחרות, בסופו של דבר, המדינה לא מקצה כסף, המשרד לא מקצה כסף באופן שוטף. זה מעבר ל-25 מיליון שקל שכן מוקצים במקרה הזה ובסוגיה הזאת לטובת השוטף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תודה. תומר, אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב שיש פה איזה משהו, אני מרגיש פה כאילו בגדר של משהו וולונטרי, עם המלצה, עם זה, עזרה, מי שרוצה, יקח, מי שלא רוצה, לא יקח. אני מדבר עכשיו מדינה, ממשלה, אבל הממשלה במקרה הזה זה משרד הפנים כי הוא הכי קרוב לנושא הזה. הממשלה צריכה לקבוע מה צריך להיות באילו חופים ופשוט לא יכול להיות שכל רשות תחליט שיש לה עכשיו חוף קטן, שבוא נאמר, אולי לתושבים שלה זה מספיק ובא ראש העיר ואומר, אני לא הולך עכשיו להשקיע יותר כאילו החוף הוא שלו פרטי בטאבו. אני חושב שצריך להיות פה שינוי אחר לגמרי בתפיסה, יכול להיות שצריך פה איזה שהוא שינוי חקיקה של להגדיר כמה חופים צריך במדינת ישראל, באילו מקומות, לקבל את ההחלטות של זה לפי פיזור כזה או אחר. עכשיו, רשויות גדולות שרוצות מעצמן ויש להן את האפשרויות, כמו תל אביב ואחרות, שירימו חופים כמה שהן רוצות מצדי. אבל במקומות שאתה בא ומסתכל, יש לי אוכלוסייה, אנחנו מדברים על פריפריות שאנחנו רוצים לקרב לזה. אתה יודע מה זה בשביל פריפריה להגיע למקום שיש ים או משהו? עוד פעם, אתה צריך שיקולים של מדינה פה ובסוף הדברים הללו הם יהיו מחייבים, יחייבו אתכם ויחייבו את האוצר לתקצב את הדבר הזה ותעשו איזה שהוא קנה מידה, ולא, לא יודע אם זה צריך להיות בקול קורא כל פעם מחדש, אלא תחליטו. יישובים סוציו אקונומי מ-1 עד 5, שיש להם רצועת חוף כזו וכזו, עם מינימום מסוים ועם אפשרות להרחבה, ונמצאים בזה. איזו שהיא ועדה שתחליט, תקבל החלטות, יתקצבו את זה בהתאם, תוכנית רב שנתית, חמש, שש שנים, עם החלק של העזרה לאחר מכן כמו שאתה נותן היום עזרה בשוטף. תחליטו אם זה לעשר שנים נותנים עזרה או במשך חמש שנים נותנים x ואחר כך z ולאט לאט מאזנים את העניין. תקימו איזו ועדה, תקבלו החלטות שזה יחייב את המדינה. אל תיקח את זה על עצמך, תביא את זה להחלטת ממשלה שהממשלה תחליט מה היא עושה. אבל זה לא יכול להיות וולונטרי, זה לא יכול להיות מי שבא ברוך הבא, מי שלא בא שלא יבוא, זה לא יכול להיות. יש חופים שזה פשוט סכנת נפשות. יש חופים, ואני אומר עוד פעם, אני מכיר לפחות במגזר של החופים הנפרדים, בפיקים מסוימים, בבין הזמנים במקומות כאלה זה איפה 0.25 על מטר? זה 25 על מטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ומחוץ לגדרות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ומחוץ לגדרות וסכנת חיים. ואני אומר לך, כן, יש קשר, כן, בין השימוש באיזורים לא מוכרזים לבין זה. כי הסטטיסטיקה שאתה אומר, המוכרזים הם 20 קילומטר, נכון? רגע, דקה, רגע, תקשיב לפני שאתה מתווכח. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> בסוף זה המספרים, אני לא יודע. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> 21 קילומטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 21. כמה הלא מוכרזים, ההפקר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 86. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כמה? איזה? חסרי הסטטוס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא חסרי הסטטוס. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא מוכרזים וחסרי סטטוס ביחד זה 307 קילומטר, 308. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה, שמה אתה מביא לי דוגמאות? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אז אני אומר, שמה יש 448 מקרי טביעה ואם מסתכלים על פי הממוצע, זה משהו כמו 1.5 מקרי טביעה לקילומטר חוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל עזוב את הקילומטר חוף. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אז מה? אז לאן ניכנס? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, פה זו הטעות, זה לא לפי החוף הלא מוכרז. זה 438 אנשים שחלקם, לא כולם, הולכים לשם כי אין להם מקום אחר. מה זה משנה על איזה קילומטר חוף? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אבל גם אם היו הולכים לחוף מוכרז, בממוצע, זה מה שקרה שמה, שני מקרי טביעה לקילומטר, זה מה שקרה גם בחוף מוכרז. שני מקרי טביעה לקילומטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא. רגע, סליחה, הייתי שמח לו היית אומר לי איזו ועדה מצדכם - - - << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> נניח שהיו יוצאים מקילומטר החוף הלא מוכרז ואסור ועוברים למוכרז, אז על פי הממוצע שהיה עד עכשיו, זה שני מקרי טביעה לקילומטר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא נכון. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אוקיי, אז תגידי מה נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את לא יכולה, לא. את לא יכולה, במסגרת תפקידך את לא יכולה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני יודעת, פשוט - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז רגע, לא, לא, לא, אני לא רוצה להכשיל אותך אז תעצרי פה, אני אשמח לשמוע את זה אחר כך. אוקיי, סליחה. תומר, תקשיב, אני בא ואומר דבר אחד. הייתי שמח מאוד לו היו איזה מסקנות של צוות בדיקה שבא ואומר למה אנחנו מגיעים לשני נטבעים לקילומטר בחופים המוסדרים. צריך לבדוק, גם שמה יש סיבות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל זה חלקם מחוץ לשעות שירותי ההצלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי אתה אמרת מקודם - - - << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אז שיקללתי את זה, לקחתי את ה-88, חילקתי ב-21 ואת זה חילקתי בשתיים כי אמרתי במחצית מהיממה זה מופעל ומחצית זה לא מופעל. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> הוא לא הוריד את הנמלים, הוא לא הוריד את הצבא. תוריד את הצבא, תוריד את הנמלים ואז תעשה את הפרופורציות. הסטטיסטיקה הזאת היא לא נכונה. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> נכון, זה לעוות את הנתונים פשוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, משרד האוצר. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> להפך, אם אני אוריד את הנמלים וזה, אז אנחנו נקבל בחופים הלא מוכרזים והאסורים כמות יותר גדולה של מקרי טביעה ממוות מאשר מה שאני שקללתי כרגע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, תסתכל לפה, אני מנהל את הישיבה, אתה לא עונה. משרד האוצר, אתם לא חושבים שיש חשיבות שתתגייסו גם לעניין הזה קצת במסגרת - - - << אורח >> ידידיה גרינוולד: << אורח >> ידידיה גרינוולד, אגף תקציבים. ברור שאנחנו מבינים את החשיבות של זה, הוזכר פה שהיו תקציבים ייעודיים לזה בשנים האחרונות. תומר הזכיר את התקציבים שהוקצו לכלל החופים, אבל הייתה גם תוכנית ייעודית לכנרת בגובה של 30 מיליון שקל כש-25 מהם יצאו ממש בסוף השנה שעברה מה שאני מאמין שיביא לסוף שנה הבאה את צאלון וצמח, תקנו אותי אם אני טועה פה. במקביל, בשנים האחרונות כל הנושא של תיעדוף החופים היה במסגרת התיעדופים של משרד הפנים. זה נכון, אנחנו בשנה מאתגרת מבחינת תקציב, נוספו גם למשרד הפנים הרבה תקציבים בשביל המלחמה ואני מבין וברור שיהיה את האתגר כדי לדעת מה ואיך לתעדף במסגרת ההקצאות של המשרד. אנחנו לא הקצינו לזה איזה שהוא תקציב ייעודי, לא כפינו פה על המשרד איזה שהוא תיעדוף בנושא הזה, אבל כמו שנעשה בשנים אחרונות, אני מאמין שהמשרד גם כן יעשה את התיעדופים שלו. אני כן אתייחס למה שאמר יושב היושב ראש בנוגע לאיזו שהיא תוכנית מקיפה שתבחן, אנחנו כמובן בעד, אנחנו חושבים שגם נכון לבחון במסגרת הזאת איפה כדאי לפתח, בעינינו זה גם נושא הרבה מאוד של ביקושים. איפה יש ביקוש לאותם חופים, לא בהכרח איפה שיש הרבה רצועות חוף אלה המקומות שצריך לפתח בהם, צריך גם להתייחס לביקושים של המתרחצים. כשבמקביל אנחנו גם חושבים שנכון לבחון בהקצאות של חופים את הרשויות המקומיות שיש להן איזו שהיא תוכנית כלכלית של איך הם מגיעים עם החוף הזה שאתה עכשיו מקצה להם, גם אם מקצים להם מעט יותר בשנים הראשונות, איך הם בסוף מגיעים לזה שהם יוכלו לממן. וכמו שהוזכר פה, אפשר להביא מקורות הכנסה גם מפיתוח חוף, גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. אבל מי עושה את זה? מי יעשה את זה? כן, את רוצה להוסיף משהו? << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> כן, אני רוצה רק לשאול שאלה, אני לא יודע למי מכם. כמה משלמים בשנה פיצויים על תביעות של אנשים? זה אחד מהדברים שעלו גם בדו"חות מבקר קודמים, שגם משולמים סכומים יחסית גבוהים לפיצויים עבור טביעות למוות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> הרשויות. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> זה מגיע ממישהו, אני לא יודעת אם האוצר, אם הרשויות המקומיות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> רשויות מקומיות משלמות. הן נתבעות בעיקר, משרד הפנים גם נתבע אבל בואי נגיד באחוז קטן יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נתבע ומגלגל את זה לרשות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, לא, משרד הפנים גם משלם. << אורח >> אורלי אלמגור לוטן: << אורח >> אדוני היו"ר, כי יש כאן סכומים שמוציאים שחלקם אולי - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה, תמיד הפקידים לא יודעים לחשב את הדבר הזה. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, יש סוגיה מעבר לזה, יש גם את סוגיית הביטוח שגם היא סוגיה בפני עצמה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> התביעה מגיעה לרשות? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אבל זה חלק מהשקלול של עלות אחזקת החוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמו מדרכה. אני מנסה רגע לקחת את מה שאתה כידררת כי זה נכון. לכן אני בא ואומר, אני לא יודע איך לאכוף אתכם לעשות את זה. לעשות תוכנית, התוכנית צריכה לרדת גם לרזולוציות של ערים. יש ערים שאותו משרד פנים ביד תכנונית אחת מאשר הרבה מאוד דברים לרשות בגלל הים, בגלל הזה. יש גם דברים שאולי אפשר היה לעשות פעם חשיבה, אולי לתת אפשרויות מסחריות כאלה בסביבת, יש פה בעיה, של הוולחוף וזה. אולי דברים שהם - - - לא, זאת הוועדה של הגנת הסביבה פה גם כן. ויכול להיות שאפשר לעשות כל מיני דברים שיתנו לזה ערך כלכלי. גם דברים, ואגב דיברנו על זה בפעם הקודמת גם, על דברים ניידים, דברים יבילים שהם לא יהפכו להיות משהו בנוי או משהו כזה, או בסביבה. אבל לשבת רשות רשות, יהיו רשויות חלשות שיכול להיות שעם עזרה נכונה של המשרד ועם הפוש הראשון והכול בסוף ידעו גם למנף את זה להכנסות שלהם בסופו של יום. אבל חייבת להיות תוכנית גדולה. כי אתה אומר, פה, בסדר, בכנרת הוסיפו, אני יודע? שנה שעברה הוסיפו חוף נפרד אחד ועוד חוף אחד ואולי פה, אבל בגרף שאנחנו רואים, אנחנו סביב 161-160 חופים, אתה לא גדל, זה לא גדל. אלא אם כן אתה יודע שכן אז תגיד לי. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, לא, אתה צודק. בקנה עד סוף השנה הזאת או סוף העונה הזאת, אני מקווה מאוד שחמישה חופים יפתחו עכשיו. חמישה חופים עכשיו יפתחו עד סוף העונה, אנחנו בהליכים מה שנקרא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חופים חדשים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> חדשים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה, עכשיו אני יכול לשאול שאלה? הרחבה של קיימים, שזה חצי בעלויות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מה זה הרחבה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לקחת חוף, אני אתן לך דוגמה. עוד פעם, אני אתן לך מהמגזר שלי, אני מצטער שאני עושה את זה. בנתניה יש חוף נפרד, אוקיי? אני לא יודע את כל הסיבות או את כל הזה. אם אתה מגדיל אותו, מכפיל אותו באיזו שהיא צורה, אתה יכול לעשות בו שימוש רחב יותר, יש לך איזור שלם שאתה פותר איתו, שאל תשכח שבסוף שבוע, לצערי, הוא משמש לכלל האוכלוסייה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני יכול להגיד משהו בנושא הזה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש חוק. החוק קובע שחוף רחצה מוכרז, 150 מטר. החוק קובע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל דיברנו על זה בפעם הקודמת, איזה חוק זה? איפה החוק הזה יושב? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מה זה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איפה החוק הזה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> בחוק הסדרת מקומות רחצה כתוב, חוף רחצה מוכרז עם שירותי הצלה זה 150 מטר, כאשר יכולים להגדיל אותו ל-225 באישור המפקח הארצי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מה שעשינו בנתניה, אכן הגדלנו את החוף בשנה שעברה ל-225 מטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה אחרי הקטסטרופה שהייתה שמה או לפני? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, לא, לפני, דווקא לפני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זו הייתה קטסטרופה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> פעם בבין הזמנים גם זה היה 225 מטר והכוונה, הייתה גם התחייבות של הרשות נתניה לבנות חוף לידו. כי פשוט אי אפשר לבנות חוף אחד עם תחנת הצלה אחת גם לגברים וגם לנשים, אלא יבנה עוד חוף לידו שתהיה הגדרה של חוף חדש. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עאטף, התכוונת 225 מטר לעמדת הצלה אחת. עכשיו אני מחבר אליי, זה קשור לעמדת ההצלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, כן. לא, וזה באישור מיוחד. אבל דיברנו גם - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, החוף יכול להיות יותר גדול עם יותר עמדות הצלה, כן. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> נכון. כל עמדת הצלה צריכה לשלוט על לא יותר מאשר 225 מטר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לכן אני שואל, אני אומר, גם כשאתה עושה עמדת הצלה שיש בה, כמה אנשים זה עמדת הצלה לפי התקן? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> תלוי, שלוש לפחות, כאשר באזורים הצפופים ארבעה וחמישה מצילים בתוך התחנה. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> בין הזמנים שאמרת זה גם תשעה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה, ומה היה קורה עם התשעה האלה היו מתפזרים לשתי עמדות, זאת אומרת, עמדת הצלה - - - << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> לא, אי אפשר, אי אפשר. סליחה אדוני, אבל בתוך המים, אתה אומר בעצמך - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל, אני שואל, אני לא קובע. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> - - כמויות אדירות. והציבור לא כל כך יודע לשחות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, שם ותפקיד, שהפרוטוקול יזהה אותך. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> אבי אפיה, יושב ראש ארגון המצילים הארצי. אני אומר שוב פעם, בבין הזמנים למשל, הציבור מגיע, רובו, רובו, לא יודע לשחות. כמויות אדירות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> עזוב, אני מדבר איתך על כל חוף. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> לא, דיברנו על חוף נפרד. אני אומר, הצפיפות היא אדירה, שמה אנחנו שמים כמויות ומתנדבים אפילו. זה לא דומה לשום חוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל לכן אני שואל דווקא, תקשיב לי רגע עד הסוף. אחת הבעיות שאתה לא יכול להשתלט, כי זה הכול מרוכז בים של אנשים. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> נכון, ולכן צריכים לשים עוד עמדה צפופה יותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז לכן שאלתי. באותם מקומות, כשאתה צריך תשעה אנשים, זאת אומרת אתה משקיע בכל מקרה בין שישה לתשעה אנשים, תעשה את זה מראש, תפזר את זה לתחנה אחת גדולה ושתי תחנות משנה ואתה פתחת רצועת חוף יותר גדולה שלכל אחד יש את הקבוצה שלו. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> נכון, אבל לא עושים את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> על זה אני שואל למה לא עושים, זה לא התפקיד שלך. << אורח >> אברהם אפיה: << אורח >> צודק. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> צריך להכריז על זה. כי פשוט מאוד צריך להיות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מכריז על זה עכשיו. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אבל הרשות המקומית צריכה לבקש ולעשות את זה כי אני לא יכול לחייב את הרשות לעשות את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אל תחייב, תכריז בלי לחייב. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא ידעתי שיש לך רגש מיוחד לים, יעקב, עכשיו אני מבין. אתה מפתיע אותי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל על זה אני מדבר. תקשיבו אליי, אם אתה הולך להיות פקיד בכיר שאני יודע שאתה עושה מאמצים עם אפס כוח אדם, אני יודע את זה, אבל שעובד מול וולונטריה כאילו. ראש רשות, אז לפני הבחירות כולם אומרים אנחנו נקים עוד חופים, אחרי הבחירות הם נעלמים או סוגרים לא סוגרים. תקשיבו אליי, אני אומר, משרד הפנים חייב להרים את הכפפה, אבל אני אגיד לכם איפה הבעיה במשרד הפנים. מה אומר לעצמו תומר? הוא יודע לעשות עבודת שטח, הוא יודע לעשות עבודה, האם רשות נותנת את השירות הנכון שלה בדברים האלה כמו שהוא יודע גם לבדוק רשויות מקומיות שהן לא מתפקדות. אם לא נותנים שירות בסיסי לאזרחים, אם רשות מקומית לא תתן חשמל בכל העיר ברחובות הראשיים, משרד הפנים ידע לטפל בה באיזו שהיא דרך. זה יקח זמן, אבל ידע לטפל בה. מה אומר לעצמו תומר ובצדק? גם אני אם הייתי בתפקיד הייתי אומר, אם אני אבוא עכשיו עם איזה מאסטר פלאן גדולה ואני אגיד זה מה שצריך, פה צריך, כאן צריך, כאן הרשויות גם נהנות מזה, יבוא משרד האוצר ויגיד לו, אוקיי, אבל תשלם את זה אתה, זה לא מזה. אז בא פה ידידנו מהאוצר, לרגע חשבתי הוא אמר אני הולך להביא כסף, אז הוא אמר עוד משהו. אבל אני אומר שהאמת היא בשלושת הדברים ביחד. זה צריך להיות ממשאבי משרד הפנים כי זה חלק מהמשאב שמשרד הפנים עבד עליו בשנים האחרונות, זה צריך להיות תוספת אוצרית לתוכנית מסוימת שנותנת לחמש-עשר שנים ראייה של פיתוח ובדיקה של הרשויות המקומיות שמרוויחות מזה המון כסף, רק הן מעדיפות להשקיע את זה בפנסים, בנצנצים ברחובות ולא לתת את השירות הזה. למה? כי הם אומרים בסוף, לא תמיד זה הציבור שלנו, אם זה ראש עיר שגם לא אוהב ים אז גם לא יהיה זה. לכן אני אומר, אני לא יודע, אני במצוקה, מצוקה של יושב ראש, גברתי היועצת המשפטית. אני לא יודע על מי להטיל את זה חוץ מלעשות איזו שהיא הצעת חוק שתחייב את המדינה לעשות את זה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> תטיל את זה על תומר. תגיד לו תבוא אליי עם תוכנית ושישבור את הראש עם האוצר, זו בעיה שלו, לא שלך. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני רוצה להציע משהו. בשנת 2008 הוקם איגוד ערים כנרת. הרי לפני 2008 כל מי שרצה, יש לו איזה דחפור, לקח כמה בולדרים, סגר איזה קטע חוף בכנרת ואמר מי שנכנס לפה משלם כסף. ב-2008 המדינה הקימה את איגוד ערים כנרת, ולמעשה הסדירה את כל נושא חופי הכנרת. למה שלא תקום פה למעשה רשות חופים? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> מה אמרתי? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מה שאמרת נכון, ואני זוכר מה שאמרת. רשות חופים, לפחות במועצות האזוריות שהן לא יכולות להחזיק את החופים, בוא נגיד. בחוף כרמל, 36 קילומטר אורך החופים שלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי אחראי על הרשות? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> תחת משרד הפנים, תחת לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע. יפה, יפה. אבל אם זה תחת משרד הפנים התקציב הוא? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הנה הגענו. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אם אני עושה חשבון פשוט, 157 תחנות הצלה בחופי מדינת ישראל, מיליון וחצי אחזקה, זה קרוב ל-400 מיליון שקל, אלה סכומים אדירים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לכל עמדה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן, לכולם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, לכל עמדה מיליון וחצי? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מיליון וחצי אחזקה במשך שנה. אחזקה והפעלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל יש מקומות שהם יודעים - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ואתם רוצים שהרשות תשבור את הראש. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, אז אני אומר - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> עאטף, לא, לא אתה אישית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תקשיב אליי, יש רשויות גדולות. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> שיכולות, ויש כאלה שלא יכולות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שיכולות ועושות. לא רק עושות, יש להם בימים טובים יותר מיליוני תיירים בארץ שבאים לשם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, יש כאלה לא יכולות, פשוט לא יכולות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> הרשויות הגדולות לא רוצות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> בתל אביב הגדולה עד שנת 2000 היו 17 תחנות הצלה. היום כמה יש מאז, מ-2000? 13 תחנות הצלה. בשנת 2013 ניסו להוריד לשש תחנות הצלה והייתה עתירה לבג"צ ובג"צ חייב אותם להמשיך ולהפעיל את 13 תחנות ההצלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה צריך בג"צ בשביל זה? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חייב את מדינת תל אביב. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מדינת תל אביב. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תומר, אם היית במקומי, מה היית אומר למשרד הפנים לעשות עכשיו? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אני לא רוצה להחליף אותך. אין לי אספירציה כזו. אני אומר, אדוני היושב ראש, באמת, הדיון הוא חשוב, אנחנו, גם את הדברים שעלו פה נביא כמובן גם בפני המנכ"ל וגם בפני השר וכמובן נעשה את זה בשיתוף פעולה גם עם משרד האוצר. יש פה כמה רעיונות וכמה דברים שצריך ללבן אותם ולהביא תוכנית יותר בשלה כדי שנוכל לדון עליה, אבל כרגע, באמצעים שיש היום וביכולת היום כדי לפתח חופים חדשים ולהגדיל אותם, אלה כרגע האמצעים שיש לנו, אין לנו מעבר לזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, בוא נשמע עוד, אחר כך נגיע לענייני סיכום, אוקיי. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> ברשותך אדוני היושב ראש. לדעתי, פיתוח חופים חדשים, זה יכול לפתור 10% מהבעיה של הטביעות למוות. כי פשוט מה שקורה, ואני רואה את זה במשך שנים, מ-2010, בן אדם שטובע בחוף שאין בו שירותי הצלה, גם אם תבנה לו ליד עוד חוף רחצה, הוא ירצה ללכת לשמה כי הוא לא רוצה את המציל שיראה אותו. זה מה שקורה למעשה. ואנשים שטובעים בלילה – איפה יש שירותי הצלה? תבנה, תעשה את כל החופים במדינת ישראל מוכרזים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא אמרתי לך שזה ימנע את הכול, אבל זה ימנע 20%, 30%, כל הדבר הזה זה עולם ומלואו. וחוץ מזה, אתה יודע מה? למה אנחנו צריכים לדבר על שירות לאזרח, לתת לאנשים איכות חיים להיות בים, זה חייב להיות רק בגלל פיקוח נפש? זה צריך להיות גם סתם ככה כי מגיע להם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לא, לכניסה לאזורים לא מורשים בכוח צריך להתערב. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> זה מה שאני רוצה להגיד. האכיפה של הרשות המקומית ולמעשה - - - << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אבל שוב פעם רשות מקומית, העלויות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כמעט, מעטות מאוד הרשויות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש קנסות על הדברים האלה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש, בטח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמה רשות יכולה לעשות על זה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> משהו בסביבות 1,000 שקל בן אדם שנכנס למים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחלה הכנסה לרשות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> בסדר גמור, אבל הן לא עושות. למה? ראש הרשות רוצה להיבחר עוד פעם, לא רוצה לשים דו"חות לאנשים. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אבל יכול להיות שתושב לא מהרשות שלו, אז - - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> בסדר, לא משנה. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> חופים מארחים אנשים מכל הארץ, זה לא בהכרח תושב הרשות הספציפית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אוקיי. חברים, נמצא איתנו בזום חבר הכנסת לשעבר, אנחנו נותנים עדיפות תמיד בסדר, אופיר פז פינס, שבתפקידו כיום הוא מפורום רשויות החוף. שלום, אופיר, אנחנו נמשיך ונחזור אליך, תאותת לנו כשאתה יכול. אוקיי, בואו נתחיל לפי סדר, נגיע לכולם. בבקשה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> לאה דקלה הראל, יושבת ראש מים חיים – הוועדה הארצי למניעת טביעות. אני רוצה דווקא נקודה פרטית ואחר כך לכל הנושאים הכלליים. חוף מעיין צבי, בדיון הקודם הבאתי כאן את החוף הזה, מועצה אזורית חוף הכרמל, בו אח שלי עלה לגנזי מרומים לפני כמעט שלוש שנים. הראיתי את כמות הטביעות שמתרחשת שם כמעט כל שנתיים, זעקתי, תעשו משהו, אנשים טובעים שם. אח שלי טבע כי כולם שתקו. שלושה שבועות אחרי הוועדה שנה שעברה טבע שם עוד מישהו למוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני זוכר שהיית שנה שעברה. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אני ממש מבקשת, בוא רגע נדבר על חוף מעיין צבי. אוטוטו מישהו הולך לטבוע שם למוות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תזכירי לי מה הסיפור שם. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> באיזו רשות הוא? << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> מועצה אזורית חוף הכרמל, זה חוף לא מוכרז, יש שם אחלה שביל גישה, יש שם חניה טובה, יש שם פחים, יש שם גישה מעולה לחוף, זה חוף עם מאות אנשים, אין שם שום - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה שטח מוניציפלי של מי? של חיפה? << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> מועצה אזורית חוף הכרמל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> חוף הכרמל. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אסיף איזק, כן. זה מקום מסוכן. צריך או לאסור אותו, שר הפנים, לשים שם שילוט, פקחים קנסות, או להפוך אותו לחוף מוכרז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש להם חופים למועצה מקומית חוף הכרמל? << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> מעט מאוד. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן, כן, בטח, שישה חופי רחצה מוכרזים. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> זה אחד המקומות שהראיתי שיש - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והם לא רוצים להעמיס על עצמם עוד אחד? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, יש להם רצועת חוף מאוד ארוכה, 36 קילומטר. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> מאוד ארוכה. אני כבר אגש אולי לנקודה הבאה. דיברנו פעם שעברה על המשמעות הזאת של פיילוט, אנחנו מדברים כאן על העלויות היקרות האלה שיש להקמת חוף. יש שיטות בעולם שמשתמשות במתנדבים, בפטרולים, בטכנולוגיה של אדם ביסמוט. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני זוכר את ההרצאה שלו פה, של אדם זיכרונו לברכה. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אנחנו כבר התיישבנו, אופיר תכף יעלה, בנינו איזו שהיא קבוצה עם פורום רשויות החוף יחד עם מודי ברכה, אחד הנציגים של פורום רשויות החוף, כמובן בברכה של אופיר פינס. הבאנו מנהלי חופים, הבאנו את אנשי המקצוע, התחלנו לתכלל רעיונות על איך לבנות את זה באיזה שהוא פיילוט ככה לבנות אותו בפועל. בממשלה הקודמת יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, הצעתי לו את הרעיונות, הוא אמר, בואי נעשה פיילוט, מיליון וחצי שקל, תקציב משרד הפנים, בואי אני אתן לך, בואי נתחיל משהו. ביקש מעאטף להקים איזו שהיא תוכנית, לא קרה כלום. הצענו לו תוכנית יחד עם אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, על חוף מעיין צבי, הגשנו, הממשלה נפלה ועאטף בחר לא לקדם את זה. אפשר, זה כל כך קרוב, אנחנו צריכים את הזעקה שלכם לבוא ולהגיד בואו נעשה פיילוט דבר ראשון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה היה שם בישיבות האלה? דובר? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני לא - - - הפיילוט הזה, מה זה הפיילוט? הפיילוט הזה, אני נותן כסף - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מאשים אותך, אני רוצה לשמוע מה היה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, היא מטילה אשם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה לא מקבל, לא, היא לא מאשימה אותך. אתה פשוט עומד מולה, זה הכול. מה אתה רוצה שהיא תגיד? השר? אז היא אומרת אתה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מה שקורה, מה זה הפיילוט הזה? הפיילוט הזה, אני גם הלכתי לחוף אשקלון יחד עם ביסמוט זיכרונו לברכה. הלכנו לשמה, אמרתי לו, אתה יודע מה? אני נותן לך כסף למעשה לשוטף או מציוד ההצלה לבטיחות, תקנה את המצלמות, תתן לו את המצלמות, תתן לו עוד, הרשויות לא רוצות. שתיים, הפיילוט הזה, מה זה עוזר? המסך הזה בתוך סוכת ההצלה והמצלמות האלה במרחק של קילומטר, שני קילומטר מסוכת ההצלה. אוקיי, אותו מציל זיהה אותו, מה הוא יכול לעשות? איך הוא יכול להגיע אליו? אם לא תיבנה תוכנית הרשות עם צוות כוננות מה שנקרא, עם הצלה רכובה שברכב מזהים, המוקד צריך לזהות, צריך להקים מוקד. שאם במידה ומזהים את הסכנה של מישהו והרכב הזה, המיול, שאני גם נותן דרך אגב, מיולים, נותן לרשויות המקומיות מיולים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למצילים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן, מתוך התקציבים האלה שאני נותן להם. ולמעשה, אותו צוות כוננות, ברגע שמזהים משהו נותנים התראה, המוקד נותן התראה למקרה חירום כזה, אז אותו רכב, אותו צוות הצלה או כוננות ירוץ לשמה ויציל, אחרת לא שווה כלום. תשים מצלמות, מה שאתה רוצה. אוקיי, אז ראה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל זה אומר שזה יכול להיות חלק מתוכנית שלמה. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אבל זה בדיוק זה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אין ספק, אין ספק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אין תוכנית כזאת. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אנחנו רוצים. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> זה לא יהיה בתוך סוכת ההצלה כי המציל, תפקידו להסתכל על המתרחצים ב-150, ב-200 מטר לפניו. וברגע שאתם שם לו מסך, כל הזמן אותו מציל יסתכל על המסך הזה ויפקיר את האנשים מולו, זה מה שיקרה. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> למה לאוסטרליה זה בסדר לבנות קילומטר חוף עם מגדל מציל, עם סיורי מצילים, עם פטרולים עם מצלמות? למה הם יכולים לתכלל משהו חכם ויפה ואתם לא מסכימים לעשות את זה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> נגעת בנקודה הכי חשובה. אני יכול להגיד לך, שיטת ההצלה שונה לגמרי בין אוסטרליה לפה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין מה להשוות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הציבור שונה, הציבור. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> נכון, אין ספק, אין ספק. אבל אני אומרת בואו נשב, בואו נשב, נקבע מה שמתאים לציבור שלנו. אתם מסכימים, נכון? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברור, אנחנו לטובת הציבור. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> הרשויות מסכימות, מנהלי חופים מסכימים, כולם רוצים. בואו, אני מבקשת, משרד הפנים, תהיו שותפים לזה, בואו נשב כולנו ונתכלל את הדבר הזה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> את דיברת על חוף כרמל, חוף כרמל לא רצו. אני דיברתי איתה, עם - - - << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אסיף עצמו הזמין אותי ואמר לי בואי נעשה את זה ביחד. << אורח >> פול חכים: << אורח >> לא רצו וזהו? << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> הוא בנה את זה ביחד, אני לא יודעת מה - - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני גם לפני כן נתתי לחוף כרמל, לחדרה, מצלמות, התקינו מצלמות, אפילו עם - - << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> זה היה בשביל איכות הסביבה, לא בשביל הצלה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> - - התרעה שבמידה ויש משהו בחוף הזה, לוחצים על הכפתור הזה ומגיע צוות כוננות מחוף כרמל. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> השאלה אם הוועדה יכולה לעזור לנו להקים את הוועדה הזאת שתעשה את הדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> את כבר נמצאת פה שעתיים, את שומעת שאני חותר לשמה. זה מה שאני חושב שצריך להיות וזה מה שאני אנסה שיהיה ואני אנסה את זה בכל מיני דרכים. אני חושב שהמדינה לא יכולה לברוח מלקבל איזו שהיא החלטה כוללת, לקבוע נוסחאות שלפחות מחייבות ולתקצב את מה שמחויב. אז בסדר, אז לא יגיעו למקסימום שצריך, אבל לפחות זה. עכשיו, בתוך הדברים, אם תהיה חשיבה, כמו שאתה אמרת באוצר, תהיה חשיבה של הכנסות ואם תהיה חשיבה גם של טכנולוגיות חדשות ודברים אחרים בתוך המצילים, ופה צריך מישהו שלכם כי המצילים, אתה יודע, אנחנו אוהבים שלא נוגעים לנו בגבינה יותר מדי כאילו וזה. אבל לפעמים צריך להתקדם עם כל מיני דברים. אתה יודע, פעם בתברואה לא אהבו את הצ'יפים במשאיות ובא ראש עיר והכניס את זה בזמנו עוד לפני שעשו את זה אחרים. ואנחנו עכשיו הולכים לעשות חוק לפסולת בנייה שהולכת כל התובלה וההובלה לעבוד בשיטות אחרות לגמרי, כמובן יש את המשאית ואת הכול אבל על זה יש מערכת שלמה של מחשוב. בואו נעשה, נקבע איזה סטנדרט מסוים, גם סטנדרט של כמה מקומות צריך, גם סטנדרט של כמה חופים צריך. נאתר את המקומות הנכונים גם כלכלית וגם זה לעשות. וכשיהיה את כל זה, אז שנבוא לדבר על הפיקוח ועל האכיפה, אבל כיום אנחנו לא משתלטים על מה שאנחנו כן צריכים לתת את השירות. אוקיי, מילת סיום. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> שוב, זה קצת מתסכל כי אנחנו יושבים לילות - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, הבנתי, הלאה, בואי נמשיך. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אז אני אגיד דבר. בנינו תוכנית, באמת, תוכנית חומש. תקצוב על רמת הטרקטורון והמציל, לקחתי את כל הנתונים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבנו, זה הובן לכולם, אני גם זוכר. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> אוקיי. זה ודבר נוסף גם. שינינו את כל חוק הסדרת מקומות רחצה כולל הצו, כל התקנות, כל מה שצריך, עד פרטי פרטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה שיניתם? הצעה לשינוי. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> כן, ברור, על הדף. הכול אפשרי, זה באמת רק מישהו שיקח את האחריות. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> היא יכולה להחליף את מנהל אגף חופי רחצה. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> לא, אני אשמח שמנהל אגף חופי רחצה יסכים לראות את זה אפילו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, אבל שזה יהיה מקצועי. בואי, שזה יהיה מקצועי, שמישהו מקצועי ידבר. עם כל הכבוד, את לא מקצועית. << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> א', אתה לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מעריך את זה מאוד, אני מאוד מעריך את זה, אני 40 שנה בתחום. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני לא יודע, הוועד הארצי. כשיש ועד ארצי זה משהו ממלכתי. אני לא יודע, מי הסמיך אותם להיות? << אורח >> לאה דקלה הראל חושנגי: << אורח >> א', אתה לא יודע כמה אני מקצועית או לא, אתה לא יודע. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא קשור, עאטף. שנייה, חבר'ה, התחלתם לנהל לבד? תקשיבו, קודם כול יש בכל הדיונים בוועדה, גם בנושא של איכות הסביבה, גם זה, יש עמותות ויש גורמים. כן, גם גורמים אגב שמתוקצבים על ידי משרדי ממשלה. רק הבוקר היה לנו דיון על נושאים כאלה של הגנת הסביבה. אני חושב שצריך לדעת לרתום את העמותות האזרחיות ואת הגופים הללו, צריך לרתום אותם. אבל אני אומר עוד פעם, מה שלא נגיע משום צד של השולחן הזה פה בלי שאני יודע את כל התפקידים של כולם. אבל איך שלא יהיה, אנחנו מגיעים לכך שקודם כול אין תוכנית אחת ברורה שגם חידשה את עצמה, גם בדקה איך אני יודע להגדיל. אם ידעת לתת אישורים מ-150 ל-250, להגדיל את החופים כי זה היה מותר לך. נכון, עד 250? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> עד 225. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> 225, סליחה. אז צריך לחשוב אולי איך בפחות כסף אתה מגדיל בעוד 50 או 100 מטר רצועת חוף יותר גדולה בעזרת אמצעים על בסיס כוח האדם הקיים. גם המצילים יודעים להתחדש. תאמין לי, הם יעברו קורסים, הם יודעים לעשות דברים שיכול להיות שאפילו יעשו להם את החיים יותר קלים. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אין להם מבחנים עכשיו, למצילים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אה, עוד דבר. למה אין? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> רוצים ביטוח ולא יכולים לעשות סוג 1, סוג 2, לא יכולים לא לעשות. כן, יש מחסור אדיר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז שוב, באות רשויות מקומיות ואומרות לך, זה עם הביטוח, אני לא מסכים, ככה זה לא, מצמצמים הכול, למה? כי הם בעלי הבית על הנושא הזה. ובעל הבית צריך להיות, לדעתי, משרד הפנים, ולא רק כגוף נותן וולונטרית – מחייב. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> משרד העבודה הוא האחראי על ההכשרה של המצילים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל אתה לוקח אותי לפרוצדורה. אני אומר לך בסוף אין את התמריץ. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו לא הפרוצדורה, זה החוק באמת. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> זה החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל מישהו צריך לממן את זה? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> את מה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מישהו צריך לגרום לכך שיהיה להם את הביטוח? מי לא נותן להם? למה אין ביטוח? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> רגע, המשרד נמצא פה? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> כן, אני נציג משרד העבודה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל עזוב את המשרד, אני שואל אתכם רגע. << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> אתם מקיימים דיון בלי השלטון המקומי לאורך שעתיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה? << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> אני אומר, אדוני היושב ראש, אתה הרי היית ראש עיר מוצלח. אתה מקיים דיון עכשיו שעתיים על כל הנושא בלי לשמוע את הרשויות המקומיות זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל שלרשויות המקומיות הייתה בעיה במיוט בזום. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> פורום רשויות החוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> פורום רשויות החוף, כן. רצית לומר משהו, תומר. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> לא, אני אומר ביחס לנושא של ההכשרה, יש עמדה שלנו מבחינה מקצועית מה צריך להיות בזה. בסופו של דבר, מי שאחראי על זה זה משרד העבודה והם מסדירים את העניין. שוב, אני לא חושב שיש איזו שהיא בעיה עם ההכשרה של המצילים כי המשרד מצא איזה פתרון וכרגע המצילים מוכשרים. << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> לא, ממש לא. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> מי אומר ממש לא? << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> יאיר שמאי מעיריית הרצליה, בוחן מצילים, מציל ראשי בחוף. בעיה רצינית, אני בוחן המון שנים, בחנו פעם דרך משרד העבודה והכול היה שריר וקיים, היינו עובדים של המשרד, מבוטחים על ידי המשרד. עבר להיות פרילנסר, חברה פרטית, בחנתי, לא ידעתי שאין לי ביטוח. כשהגיעה חברה חדשה, זכתה במכרז, מנכ"ל החברה נכנס לישיבה ואמר, חבר'ה, אני רוצה להסביר לכם דבר אחד. אין לי קשר איתכם, אתם לא עובדים שלי, אין קשר עובד-מעביד, אין לכם ביטוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אני יכול לשמוע את משרד העבודה והרווחה? שם ותפקיד לפרוטוקול. << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> כן, אני אתייחס לזה. שמי יוסי בן יעקב, אני מפקח באגף להכשרה מקצועית, מפקח על התחום של הכשרת המצילים. כל הנושא הזה של תפעול מערך הבחינות מתקיים אצלנו, בעצם מתבצע על ידי חברה חיצונית שזכתה במכרז למתן השירות הזה של תפעול מערך הבחינות. זה כבר קיים ככה למעלה מ-15 שנה, שכל הבחינות בכל המקצועות שבעצם מפוקחים על ידי משרד העבודה הם דרך חברה חיצונית שזוכה במכרז ובכלל זה גם הנושא של הצלה בים ובבריכה. בתוך המכרז הזה יש נספח ביטוחי שבעצם מוגדר על ידי חברת הביטוח הממשלתית שזו חברת ענבל. במשך כל השנים הבוחנים בחנו, לא השתנו התנאים, לא של המכרז ולא של הנספח הביטוחי. לפני כשנה זכתה חברה חדשה בשם ריבה יחזקאל במכרז לתפעול מערך הבחינות. לא השתנה שום דבר בנספח הביטוחי והבוחנים מסיבותיהם החליטו שהם לא יכולים להמשיך ולבחון. הם בחנו כל השנים, אבל לפני כשנה הם החליטו שהם לא יכולים להמשיך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הבוחנים עובדים בחברה? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> הבוחנים הם בעצם, משרד העבודה קבע פרופיל בוחנים, הבוחנים בעצם מגויסים ומועסקים על ידי החברה כפרילנסרים. אנחנו לא נכנסים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, עכשיו, אני לא מבין, אני נכנס לעניינים של חברה, אמרה לי שהיא תתן לי בוחנים, היא צריכה לתת לי בוחנים. << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> בגדול, המאגר קיים כל השנים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, כאילו עכשיו מתחילה להיות עוד חברה בתוך החברה? חברה של בוחנים בתוך החברה של הבוחנים? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> לא, יש חברה שזוכה מכרז. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה הבעיה כרגע? למה כרגע אין בחינות? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> הנושא של הביטוח, יש ביטוח מסוים שהיה קיים כל השנים וכרגע הבוחנים לא מוכנים להמשיך ולבחון עם הביטוח הקיים, מה שהם כן בחנו במשך 15 שנה. כרגע הם לא מוכנים לבחון עם הביטוח הקיים. אנחנו מנסים למצוא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> משהו מהשנה הזאת? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> משהו מהשנה האחרונה, כן. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנתיים. << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> שנה, בערך שנה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא רוצה להיכנס מה הביטוח. אני לא מבין, יש לך חוזה עם חברה שצריכה להביא לך בוחנים? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> לא, חברת הביטוח הממשלתית ענבל הגדירה את הנספח הביטוחי, לא הגדירה שם את העניין של אחריות מקצועית ולטענת הבוחנים, ברגע שאין להם ביטוח של אחריות מקצועית, הם לא מוכנים להמשיך ולבחון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז זאת אומרת שיש פה איזו החלטה ממשלתית שיכול להיות שהיא צריכה להשתנות או להתאים את עצמה לעניין? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> לגמרי, ובשבוע הבא אנחנו אמורים לשבת עם נציגי חברת ענבל ולראות אם אנחנו יכולים לפתור את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי אחראי על זה? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> אנחנו באגף להכשרה כבר קבענו ישיבה עם חברת ענבל, חברת הביטוח הממשלתית, לשבת ולראות אם אפשר לפתור את זה כרגע, ובכל מקרה - - - << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> לקח לכם שנה לקבוע את הישיבה הזאת, אבל יפה שקבעתם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני שואל, מי אחראי על החברה הממשלתית הזאת? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> לא, זו חברה שנותנת שירות לכל משרדי הממשלה בנושא ביטוח. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני יודע, תחת מי היא? משרד האוצר? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> אני לא יודע, אני חושב שכן, אני לא יודע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> ההחלטה שלה, לא של הממשלה, היא החליטה, החברה החליטה, נכון? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, ואתם ישבתם איתם על זה כבר? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> אנחנו אמורים לשבת איתם על זה ולראות אם אפשר לפתור את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ממתי הבעיה הזאת צפה ועלתה? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> הבעיה הזו כבר קיימת כמעט כשנה, ניסינו למצוא כל מיני פתרונות כאלה ואחרים, אבל בסוף אנחנו כנראה נדרש לבדוק מול החברה עצמה מה אפשר לעשות כרגע ואמור לצאת מכרז חדש. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> רגע, מי מבצע את הבחינות? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> מי מבצע את הבחינות? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> כרגע, כן. << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> תראה, לאחרונה היו בחינות, לסוג 1 היו בחינות, היו בחינות. לפני כחודש היו בחינות והיו גם לפני זה, פעם קודמת לפני כשנה היו בחינות גם כן שהסכימו הבוחנים לבחון לסוג 1 מכיוון שהיו סוג 1 בהצלה בים. הם מבוטחים על ידי מוסדות ההכשרה שהם עומדים בהם, שמפוקחים על ידינו. הבעיה כרגע יותר לגבי סוגים 2 ו-3 שזה נבחנים אקסטרניים ואת זה אנחנו צריכים לפתור. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> הרשויות מבקשות ממני לאשר להן להקטין את מספר המצילים וגם להתחשב בהן שיהיו מצילים סוג 2 במקום 3. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ברמה, רמת המקצועיות תרד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אופיר, בבקשה. << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> תודה, אדוני היושב ראש. נמצאים איתי גם פה מנהלי חופים מאשדוד, תל אביב, נתניה ועוד בזום. העלית פה שלל גדול של נושאים, אני רוצה להגיד קודם כול, הלב שלך במקום הנכון, וגם הלב של יושב ראש הוועדה הקודם במקום הנכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה לא עוזר לי. << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> אבל, אם נגיד ביושר, מהדיון בשנה שעברה שהתקיים אצלך שהייתי בו ועד היום לא השתנה שום דבר, אבל שום דבר. אם אתה זוכר אדוני היושב ראש, אתה הודעת בסוף הדיון שאתה הולך לקדם הצעת חוק פרטית או הצעת חוק של ועדת הפנים, זוכר? אני זוכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נכון. << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> אני מצטער שלא עשית את זה אדוני, אני מצטער. כי עד שלא תעשה את זה, כנראה שום דבר לא יעזור. הכנסת צריכה לעשות מעשה. הכנסת צריכה להציע הצעת חוק פרטית ואני מוכן לבוא ולסייע לך לכתוב אותה על בסיס הניסיון של כל האנשים שעוסקים בנושא הזה מהצד של השלטון המקומי. יש פה משהו בסיסי שצריך לשנות אותו, ואתה עלית עליו, אתה מדבר עליו כל הישיבה הזאת, והוא לא ישתנה מעצמו, הוא ישתנה רק אם הכנסת תחליט לשנות אותו. קודם כול, התקצוב, יש כאן תת תקצוב טוטאלי. אגב, לא דיברנו עוד על המצוקים, שכל יום שלא נהרג כאן בן אדם זה נס. כי כל יום יש ממפולת, כל יום יש מפולת במצוקים בחופי ישראל, כדאי שנדע. כל יום, אין יום שלא. בסביבות 350 מפולות בשנה, זה בממוצע מפולת ליום. וזה נס שלא נהרגים. אגב, נהרגו כבר אנשים, אבל נס שלא נהרג כל יום מישהו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה מרחיב את היריעה. << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> ודיברת על החופים החדשים. דיברת, אדוני, ולא יפתחו חופים כי הם לא נותנים כסף לפתוח חופים. התקציב שיש למשרד הפנים הוא בדיחה, בדיחה לנושא, בדיחה. הוא לא רלוונטי ולא קשור למציאות. חופי ישראל זה האתר הכי אטרקטיבי לתושבי ישראל. אין דבר שעם ישראל רוצה יותר מלבוא לחופים, אין, אין. לא לכותל, סליחה, ולא לכלום. חופי ישראל הם המקום הכי אטרקטיבי. בכל סקר ששאלנו מה הדבר שהכי חשוב לתושבי מדינת ישראל, מספר אחד – חופי הים. מה מדינת ישראל משקיע בחופי הים? כלום ושום דבר. כדי לשנות את זה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל יש פה עוד שחקן. אופיר, אני מסכים לחלק גדול מהדברים שאתה אומר. אבל יש פה עוד שחקן ואתה אמרת שנמצאים איתנו בזום גם מרשויות כאלה ואחרות. אני חושב שהרשויות האלה צריכות להיות שחקן יותר גדול ויותר אטרקטיבי בעניין. אז זה נכון שאוהבים לחסוך ואוהבים זה ומצמצמים סוכות מצילים וכולי, אבל - - - << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> תשמע, עיריית תל אביב בכלל, היא מטפלת בכל לבד. איפה כל הדברים האחרים? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אבל השאלה כמה פותחים, האם פותחים עוד חופים, האם מגדילים עוד? כי אל תשכח דבר אחד, בסוף אני מסכים איתך, זו אחריות של המדינה, המדינה צריכה להיות שחקן מרכזי בעניין הזה, אבל - - - << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> אני מסכים איתך שזו גם אחריות של הרשויות המקומיות << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא רק אחריות, אלא גם תמריץ שלהם. << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> מסכים איתך, אבל בוא נעשה רפורמה. בוא תציע, תכתוב את הצעת החוק, תאמין לי שזה יעשה את השינוי, אני משוכנע בזה. תכניס את רמ"י פנימה בחוק, תקציבי רשות מקרקעי ישראל, תכניס את משרד האוצר. תייצר כאן מציאות שהמדינה חייבת בחוק להעביר תקצוב מינימלי מסוים כל שנה בבסיס התקציב לנושא החופים בישראל, מצוקים, פתיחת חופים, תחזוקה, כל מה שתגיד, מצילים, כל הדברים האלה. אנחנו הגענו למקום כל כך נמוך שאם לא נעשה שינוי רבתי גדול, אז כל השינויים זה קוסמטיקה קטנה של שקל לפה וחמישה שקלים לשם, לא יפתור את הבעיה. זו הצעתי אליך, אדוני, לקחת את העניין לידיים, לחזור לרעיון המקורי שלך, לכתוב הצעת חוק, להניח אותה על שולחן הכנסת, להחתים את חברי ועדת הפנים, קואליציה, אופוזיציה, דתיים, חילונים, יהודים, ערבים, החופים הם של כולם. ולקדם את זה, אני אומר לך, אם תעשה את זה, תעשה דבר גדול. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי. זו אפשרות ואגב דיברנו עליה גם אז ונדמה לי שאפילו ביקשתי איזה שהוא נוסח, אני לא יודע אם נשלח או לא. כולנו נקלענו בסוף אחרי כמה חודשים או פחות אפילו לאיזור חיוג אחר. אבל אני מסכים, למרות שאני חושב שבסוף זו אחריות של המדינה והמדינה צריכה ליזום את זה, אני חושב שמשרד הפנים - - - << אורח >> אופיר פינס פז: << אורח >> אם אתה מוכן לתת לאחד ממנהלי החופים לדבר, אני מאוד אעריך את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, תכף נראה, אני עם לוח זמנים קצר. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה מחזיר את האחריות של המדינה באמצעות החוק. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, זה נכון, אבל אני חושב עדיין, אני אפילו לא נכנס כרגע אם הצעת החוק תהיה כזו או אחרת, אבל בסוף צריך פה גם עבודה ממשלתית על העניין הזה. צריך עבודה ממשלתית ודווקא לקחתי את החלק של האיש של האוצר, שלא משנה שהוא עושה את זה כדי לחסוך, שלא יצטרך להביא כסף מהבית. לא, בסדר. אבל החשיבה היא נכונה, כי צריך ללמד לעשות את הסריקה הנכונה, לראות איפה המקומות הכדאיים, איפה יש כדאיות לדבר הזה ואיפה לא ומקום שיש כדאיות, לרתום, אם זה בששון או אם זה בששון יותר, לרתום את הרשויות המקומיות, לחייב. לא יכול להיות שאנשים שהחוף אצלם הם בעלי הבית, הם יחליטו אם יהיה חוף או לא יהיה חוף. לא יכול להיות, זה לא יכול להיות. אבל ליהנות מהיטלי ההשבחה של הים והקרבה לים והקרבה לטיילת והקרבה לדברים האלה, זה כן ופה לא. יאיר שמאי? << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה כבר דיברת, אבל ניתן לך עוד. דיברת על הבחינות, כן. רק תגדיר לי אותך, אתה גם מציל וגם בוחן וגם? << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> מנהל תחנה, מציל ראשי. גדלתי בתור נער בים ומשמה המשכתי. אני בוחן מצילים הרבה שנים, הסוגיה הזאת לא הייתה, לא ידענו שאין ביטוח. הסבירו לנו שאין ביטוח, מרגע זה יש לי חשש עליי, על המשפחה שלי ועל הבית שלי, אני יכול להיתבע אישית, אין לי אחריות מקצועית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה, ביטוח למדריך כאילו? << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> ביטוח לי, כשאני נותן לו הוראה, תכנס עם החסקה והיא מתהפכת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כמציל או כבוחן? << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> כבוחן. הוא מקבל מכה בראש, אני חשוף לתביעה. אם אני אצא זכאי, אין בעיה, אבל עד שאני אצא זכאי אני צריך לקחת עורך דין, 5,000 דולר התחלה, לסכן את המעמד שלי, אני לא שם. אני מרוויח ביום הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא הבנתי, אתם חלק מחברה שהיא כמו בית ספר למצילים. << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> לא, הוא גויס על ידי חברה חיצונית כבוחן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> איך אתה יודע שהוא גויס? אתה מכיר חברה, חברה צריכה לבוא, לתת שירות, השירות שהיא צריכה לתת צריך לעבור את האישורים שלכם ולדעת שיש לו ביטוח ויש לו כל מה שצריך. מה זה הוא גויס? אתה לא צריך להכיר אותו בכלל. והיה מכרז, סליחה, אתה משלם כסף לחברה הזאת? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה, משהו לא הוגדר פה נכון בתוך העניין? << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> זה מה שאמרתי, הנושא של הביטוח כנראה לא הוגדר נכון. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז ה-'כנראה' הזה היה צריך להיפתר לפני כמה חודשים ולא היום. אז בסדר, אפשר תוך שבוע לגמור את העניין הזה? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תוך יום. << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> אנחנו בשבוע הבא נפגשים עם חברת הביטוח הממשלתית וננסה לפתור את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אפשר לעשות את זה בשבוע הזה עוד מה שנקרא? או שאנחנו כבר - - - << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> זה תלוי במנהל האגף שלי ונעשה מאמצים, אני אדבר איתו כשנחזור. << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> עוד מילה אחת, כבוד היושב ראש. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא צריך לפנות לשר בשביל זה, נכון? לבקש עזרה. << אורח >> יוסי בן יעקב: << אורח >> לא נראה לי. << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> סליחה, הצענו לקחת את השכר שלנו, אנחנו את השכר הרי תורמים, לא רוצה את השכר שלי. 1,200 שקל, שיעשו לי בזה ביטוח ליום אחד. אני לא רוצה כסף, אני בא למטרת שמיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תורם אותו. << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> תורם את הכסף שלי, את השכר שלי באותו יום, 1,200 שקל, לא רוצה אותם. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אוקיי, הבנתי. << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> שיעשו ביטוח, זה הכול. תודה רבה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, בואו נלך לפי הסדר, הלאה. אתם מאותו איגוד? אתה רוצה להוסיף מילה? << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אופיר ביקש שתדבר עם אחד ממנהלי החוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מנהלי החוף, נמצאים פה מישהו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בזום. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז רגע, זום זה אחר כך. אופיר, אם אתה היית מנהל במקומי, אז אני הרשיתי לך בזום, לא לכולם. אתם קוראים יותר מדי בעיתונים שיש הפגנות, הפגנות, סך הכול אפשר היה להגיע היום. לא קרה אסון גדול בינתיים. אתה רוצה לדבר? בבקשה, אבל בוא נעשה את זה זריז כי אני עוד כמה דקות רוצה לסיים. << אורח >> פול חכים: << אורח >> שלום, שמי פול חכים, אני המייסד והמנכ"ל של משמר הצלה ימי ודיברנו הרבה אבל לא על האזרח עצמו. אנחנו עושים את התוכנית, אתם רוצים תוכנית? יש לנו תוכנית לאזרחים לנוער וילדים, תוכנית של בטיחות בים. אנחנו עובדים בזה כבר הרבה זמן עם אלפי ילדים בכל המגזרים, גם במגזר הערבי גם כן מנסים במגזר החרדי. העניין של חינוך לילדים והנוער, כשמדברים, זה עניין של תרבות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> היה פה בזמנו הדיון על זה ואתה העלית את זה אז, היה נציג משרד החינוך שאני לא יודע אם יש פה כרגע. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן, כן, עבדנו קצת איתם, אנחנו חייבים להתקדם עם זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואז הם אמרו - - - << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בגלל ההפגנות הם לא הגיעו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, אבל הם טענו, לא בגלל זה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> אז חשוב מאוד להמשיך עם חינוך לנוער גם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, הם אמרו שיש. אז הם אמרו בישיבה שיש שיעורים ויש הדרכות. << אורח >> פול חכים: << אורח >> יש לנו את זה, אנחנו עושים את זה בכל המגזרים, אבל עדיין צריך לקדם את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> צריך להגביל את זה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> כן. דבר שני, העניין של הפטרולים. אנחנו מדברים קצת, אין מדריכים למציל ים, אין בוחנים, אז הנה, אנחנו מוסמכים בין לאומיים שאפשר את ההכשרה, כבר מכל העולם מחוץ לישראל - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה זה, כהתנדבות? כמה? << אורח >> פול חכים: << אורח >> כהתנדבות. אנחנו בדיוק כמו משמר אזרחי, אנחנו כאן, מוסמכים, עם ידע. << דובר >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> לשמש כבוחנים? << אורח >> פול חכים: << אורח >> לא, לא, אנחנו לא מצילים. << דובר_המשך >> ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר_המשך >> אז זה נושא אחר. << אורח >> פול חכים: << אורח >> רגע, אנחנו באנו לעזור כפטרולים עם אישור, עם החברה, לעשות את הפטרולים. יש להם רק 200 מטר בין דגל לדגל, אנחנו כמו בדגם האוסטרלי, שזה עובד הכי מוצלח בעולם, שאנחנו עושים אזרחים עם הכשרה לעשות פטרולים, להגדיל את האזור. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> דקה, דקה, אני אעשה סדר בעניין הזה. אתה לא יכול לעשות את זה לבד כאילו, מעצמך. << אורח >> פול חכים: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני אומר, כן, שוב, במסגרת אותה תוכנית, כמו שיש –, התגובות שלכם, חבר'ה, ראיתי ככה בתנועות הגוף. רגע, אל תעשה ככה, אני יודע מה אתה אומר. היו גם כשאמרו פעם על איחוד הצלה, על זק"א פעם. אמרו יש, יש מי שיעשה. הכול טוב ויפה, ברור שזה יכול להיות רק כוח מסייע שאתם מפעילים. שוב, עם עבודת ההתנדבות שלהם, אתם מנצלים את ההתנדבות לצורכיכם. כמו שבאמבולנס של מד"א יודעים לשבת שלושה שכירים ומתנדב אחד, אותו דבר יכול להיות גם כאן. ואני אומר עוד פעם, אז אני יודע וזה סוד, אנחנו בארבע עיניים לכן אני אומר, שאתם מפחדים שזה יפגע בעבודת המציל. יש כל כך הרבה חוסר במצילים שצריך אותם בכל מקרה, אנחנו רק הפוך, נוכל להרחיב יותר מקומות. כשאתה תרחיב יותר מקומות, אתה לא יכול להסתמך רק על האנשים שלהם, אתה חייב מציל כמשמעותו בחוק מציל. אבל אתה יכול לתת לו איזה שהוא גיבוי בעניין הזה. לכן אני אומר עוד פעם, חסר מישהו שיקח, איזה משרד, לא יודע, פנים, משהו כזה, אתה מכיר מישהו שמה, תומר? << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אנחנו עושים את זה, כבוד היושב ראש. יש לנו מתנדבים ילדים, בחופשה יש לנו ילדים שמתנדבים ללא שכר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל יש לך גם ארגון. << אורח >> פול חכים: << אורח >> יש לנו ארגון מוסמך בין לאומי, אנחנו כאן, אלפי אנשים. << אורח >> תומר ביטון: << אורח >> אבל הארגון חי באוסטרליה, הוא לא חי בארץ, ים אחר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רגע, אז אתה תגייר אותו לארץ מה שנקרא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לוקח את זה בשתי ידיים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז אני מבקש, תעשו איזה שולחן עגול בעניין הזה. << אורח >> פול חכים: << אורח >> בשישי-שבת עמוס עם הרבה אנשים. גם עוד דבר, סליחה, שזה דבר חשוב מאוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אחרון. << אורח >> פול חכים: << אורח >> תודה. לציין את היום הבינלאומי למניעת טביעות ב-25 ביולי, זה מוכר בכל העולם. שב-25 ביולי נעשה פעולות, גם בכנסת, פעולות לבטיחות בים. ללמד את הילדים להיות בחוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלח לי מכתב ואפשר לעשות. << אורח >> פול חכים: << אורח >> קבענו את זה שנה שעברה, לא קיים חוץ ממשרד הבריאות. אז בבקשה לציין את זה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה יודע מה? זה יכול להיות מועד טוב לישיבת מעקב על הישיבה הזאת שתכף נראה איך אנחנו גומרים אותה. טוב, אריה תורג'מן, מנהל חוף אשדוד ואתה מדבר בזום, אתה מדבר בשם כל החופים, איגוד החופים להלן. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> בסדר. זכות גדולה, תודה רבה על ההזדמנות. ראשית, לבי עם החטופים שהתחילו את הדיון ואני רוצה לציין שלפני כשבוע וחצי ציינו יום הולדת לאחד החטופים שהגופה שלו הוחזרה ביום שישי האחרון, איציק גלרנטר, עם כל בני המשפחה שלו. אז החופים והחטופים, ליבנו איתכם. לגבי אדם ביסמוט, אני בדיון הקודם, לפני שנה, היה מציל אחד שלי שדיבר, הגיע לשם לא כנציג אשדוד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, אני יודע, זוכר. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> ואמר את מה שאמר, לא נרחיב. הקשר שלי באופן אישי עם אדם ביסמות זיכרונו לברכה, כבר כשש שנים אנחנו ממשיכים, יחד בנינו את המערכת שלו, הוא לא בנה אותה לבד, הוא למד איתנו הרבה ואנחנו מתכוונים לחנוך יחד עם ראש העיר את המערכת אצלנו באשדוד והמערכת הזו היא נחוצה והכרחית. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> והמערכת הזאת יכולה לתת אפשרות להרחבה יותר של חופים בלי להגדיל כוח אדם? << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> כן, כן, אדוני. אני כבר 11 שנים מנהל חופים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא, מישהו ממשרד הפנים ישב איתך ללמוד את זה? << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> אני אסביר לך, הרקע שלי הוא רקע צבאי, משטרתי, עולם ההצלה הוא עולם מבצעי ובהחלט יש לי מגוון רחב של יוזמות, אני לא אפרט כי אנחנו קצרים בזמן. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי מרכז את כל זה? הרי מה שטוב לאשדוד יכול להיות טוב לחוף הכרמל, יכול להיות טוב לערים אחרות, לנתניה ולתל אביב. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> אז עאטף מכיר אותי היטב כבר 11 שנים, אני טיפוס עם הרבה יוזמות והבאתי לחופים מודלים שהם מוצלחים. אני הייתי מבקש לחלק, ברשותך כמובן, יש כאן שני דברים. אחד לטווח הרחוק, שזה להוסיף חופים ולהוסיף עוד שעות עבודה. הדברים האלה, צריך להקים איזו שהיא קבוצה שתתעסק רק עם זה ותביא בפניך המלצות. זה אחד. קבוצה נוספת שאני מוכן ורוצה להיות חבר בה, ברשותך, ולדעתי, אדם כמו אופיר פינס בוודאי יכול לרכז את הדברים האלה עם מה שהוא עשה בפורום רשויות החוף. אלה שלושה דברים שאנחנו יכולים כאן ועכשיו לטפל, לא צריך הרבה כסף, צריך הרבה רצון ויצירתיות. אחד זה הנושא של טכנולוגיה, השני זה הנושא של הסברה, אין לנו מודעות לסכנות בים במדינת ישראל. << אורח >> פול חכים: << אורח >> בדיוק, כן. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> ברגע שכל אחד, ולא משנה אם בעירו יש ים או לא, ברגע שהוא מגיע לחוף הוא צריך להבין מה זו הסכנה ואדוני היושב ראש, בארבע דקות אני מסביר לך את הסכנה ויש לי מודל שהוא מצליח באשדוד, אני עושה אותו כבר כמה שנים ואנחנו עיר גדולה. אני יכול, אם תרשה לי, לבוא אליך אפילו באופן אישי יחד עם עוד מנהלי חופים, אני אוכל להציג בפניך את המודל הזה, אתה תגיד עכשיו אני עוזר לך לפרסם אותו. והנושא הנוסף זה נושא של הצלה רכובה. אצלי באשדוד, ואני המלצתי את זה למנהלי חופים, גם זה, לא צריך תקציב ולא צריך אישורים מיוחדים כדי לעבור להצלה רכובה. הקיבוע הזה של תחנה, 220 מטר, 150 מטר, זה פאסה כבר, זה לא עובד. אני יכול להגיד לך, מליל הסדר האחרון אני משאיר מצילים כוננים לפחות שעה-שעה וחצי אחרי שעות העבודה של המצילים, שני בחורים בגיל 25 שנכנסו לים, אם לא היה הסיור הרכוב, לא היו עושים את ליל הסדר בבית. זה רק אירוע אחרון. ויש לי עוד דוגמאות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> טוב, אני חייב לקטוע אותך, למרות שחשוב לי לשמוע את הדברים, אבל אני חייב לקטוע אותך כי אנחנו צריכים להתקדם. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> ואדוני, הנושא גם של חופים נפרדים חייב לקבל התייחסות נפרדת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בגלל הסכנה הגדולה שקיימת שם בצפיפות? << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> בגלל הצפיפות שם שהיא בלתי סבירה, היא בלתי סבירה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל זה הכול אותם פתרונות, זה הכול אותם פתרונות בסוף. כי הפתרון להגדלת חוף שמיועד לחרדים הוא בדיוק כמו פתרון להגדלת חוף שמיועד ללא חרדים. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> יש עוד פתרון לזה, אפשר להגביל כמות. לא חייבים להגיע 10,000 איש לחוף. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> רק זה אני לא רוצה שיתחיל להיות. כי אז אני אגיד לך מה יקרה, יגבילו את זה לאוכלוסיות מסוימות. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> לא, אז אני ברשותך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא שאתה מתכוון לזה חלילה, אני בטוח שלא. << אורח >> אריה תורג'מן: << אורח >> אני יודע, האמן לי, אני רגיש לעניין הזה. אני ממש מבקש, ברשותך, שיקימו מכאן קבוצות עבודה כדי להביא - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל קבוצות עבודה יכולות להיות, אתה יודע מתי? אני מרגיש במצוקה. כי אני בא מניהול, אני הייתי ראש עיר, לא הייתי צריך לחכות שמישהו יאשר לי את כל הדברים חוץ מאישור מועצה ודברים שאני צריך. אני לא יודע לנהל את זה לבד, אני יכול להמליץ, אני יכול להתחנן, אני יכול להגיד למשרד הפנים ואני אומר. אני אומר את זה כבר עכשיו, את הסיכום של הישיבה. משרד הפנים חייב להושיב צוותי עבודה עם אנשי המקצוע בעניין הזה, עם המתנדבים שמוכנים לעזור בעניין הזה, עם אנשי מקצוע שיודעים מה קורה ואיתכם. שאתם יודעים שאפשר היום, על אותו רעיון, בלי לפגוע בכוח האדם, בלי לפגוע במצילים עתידיים. כי יצטרכו יותר, על כל דבר טכנולוגי, על כל התנדבות שתהיה, אתה עדיין צריך את המציל המציל. אבל בואו, אפשר לתת שירות טוב יותר לתושבים במדינה. אתה יודע כמה זה משחרר נפש? בואו ניקח את התקופה של עכשיו, אוקיי? ים זה אמור להיות דבר מרגיע. אבל כשאתה בא לחוף וכולו בלאגן וזה, אתה יוצא רגוע? לא מדבר איתך עוד על פיקוח נפש ועל הכול, בואו תעשו שינוי, תעשו שינוי בכל החשיבה. ואני אומר, אם אני הייתי שר הפנים, זה מה שהייתי עושה. הייתי מוליך רפורמה חדשה, יכול להיות שאפילו רשות. אני אומר לכם, הנושא של הרשות שאמר ידידי, אנחנו במרפסת, עמדתי אני והעוזרים שלי ודיברנו על הרעיון הזה, אולי לעשות רשות. רק אני מפחד מכל מיני רשויות ממשלתיות כאלה שבסוף אני לא יודע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, זה איגוד ערים. בכנרת זה איגוד ערים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לכן אני אומר עוד פעם, הנה, נתחיל ליפול על המילים האלה. אני מכיר מה זה איגוד ערים, היה פעם איגוד ערים שטיפל בכבאות. בבני ברק אני הייתי יושב ראש כיבוי, עשינו דברים טובים לא פחות מהמדינה, אבל לא מספיק. אני אומר עוד פעם, אני אומר כבר את הסיום של הישיבה, אני תכף גם אתן למי שעוד יכול שנספיק. אני קורא למשרד הפנים להציג תוכנית של מה צריך להיות לעשר השנים הקרובות, כמובן עם תוכנית שבשלבים. זה יהיה מלווה בתקציב שנצטרך לעבוד על זה ביחד כדי שזה יקרה, אבל עם חשיבה חדשה על מקומות חדשים, על מקומות שיבואו על סמך בדיקות שיעשו, בדיקות כלכליות. ופשוט להביא, לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות, יש לכם גוף יציג שמשרת כרגע את רוב ערי החוף, אני מקווה שאת רובן, אני לא יודע, אופיר, אם זה כולן או לא, אבל משרת את רובן. יש מתנדבים, יש אנשים מקצוע שיעזרו בעניין הזה. בואו ננסה לעשות דבר כזה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> צריך לזכור שצריך שינוי חקיקה בדבר הזה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> למה אני אומר, אני יכול לבוא עם הצעת חוק פרטית כמו שאומר זה. אבל רק הדיונים של אם כן כדאי או לא כדאי ולאשר את זה בוועדת שרים או לא, וכל משרד יגיד את שלו וכל זה. זה צריך לבוא מכם, זה צריך לבוא זעקה מכם. אבל תכתוב בזעקה הזאת למעלה, צריך לעשות כך וכך, אבל תכתוב, עאטף, אני לא מביא את הכסף מעבר למה שאני מביא כל שנה. זה תכתוב בהתחלה כדי שיהיה לך, אבל צריך לשנות. אי אפשר, אנחנו חיים באינרציה כזאת שהיא לא נכונה, אתה שומע את זה מהשטח גם כן. אפשר, אנחנו הולכים על המציל הישן, על הקופסאות הקודמות, על החסקה פה ושם, שזה תמיד יצטרכו, אין תחליף לבסיס. אבל כדי להגדיל את הבסיס, כדי להכפיל כוח, אתה יכול לעשות את זה עם אלף אמצעים אחרים. טוב, אל תענה לי עכשיו. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> רציתי להגיד משהו. מה שהצעתי לו, הוא דיבר על החופים - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> תלך לשר שלך ולמנכ"ל שלך ותגיד להם שיעקב אשר אמר, הוא ביקש ממך ומתומר לבוא עם בשורה לציבור. בשורה שהיא גם הצלת נפשות, היא גם איכות חיים לאנשים, היא הכול. ובסוף, היא לא תעלה הרבה יותר ממה שהיא עולה היום, האמן לי שלא. עם קצת חשיבה איך להפוך את זה לכלכלי. אני לא יודע אם מותר לתת פרסום בחופים או אסור. אסור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מותר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מותר, נכון? מישהו בדק את ההכנסות האלה פעם? << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> אני בדקתי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> לא על זה. רגע, אתה לא, אתה תגיד מה שיגידו - - - << אורח >> יאיר שמאי: << אורח >> מסעדה אחת משלמת 2.5 מיליון שקל. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> נו, אז מה קרה? אז מה קרה? אז לא יכולים להיכנס לתוך הליך יותר רציני? אני לא אומר, תקשיב, לא הכול שחור ולבן. אבל אני אומר, מישהו צריך לבדוק את הגוונים האלה, מישהו צריך לדעת? כי אם אתה תבוא לראש רשות ותגיד לו, תקשיב, אני עכשיו הולך להקים עשרה חופים חדשים, אני סוגר אצלך ארבעה, הוא ימחא כפיים? לא, מבטיח לך שלא. ראש רשות שתבוא, תגיד, אני סוגר לך על חופים, אתה לא מוכן להשקיע יותר? אני סוגר את החוף. מעביר אותו למקום אחר, שמה אני אעזור לו כי הוא מסכן יותר ואתה פחות. אתה תבוא עם איזה פלאן, איזו תוכנית. אני אומר לך, אנחנו חוזרים על אותה ישיבה כבר שנה שנייה כמעט על אותו דבר, רק פה יש לי רק דבר אחד לזכותנו בעניין, שנפלה לנו גם מלחמה באמצע, שגם היו לי כל מיני ישיבות מעקב שהייתי צריך לעשות. אבל גם זה, זה לא יעזור אם זה לא יבוא עם סטארט שלכם. או בהצעת חוק פרטית. << אורח >> פול חכים: << אורח >> מי הכתובת לפנות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> סליחה, לא בלי רשות. טוב, יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו, דחוף לו מאוד? כי אם לא אז אנחנו נסיים כאן כי אני כבר מהבוקר, מ-10:00, איחרתי חצי שעה. אז אוקיי, גברתי מנהלת הוועדה, אנחנו נעשה ישיבה. יכול להיות שאפשר לעשות אותה ביום - - - << אורח >> פול חכים: << אורח >> היום הבין לאומי למניעת טביעות, 25 ביולי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואני קורא באמת לשר הפנים ולמנכ"ל משרד הפנים ואני גם אשב איתם. תומר, אני מבקש שתהיה דובר הוועדה לכמה דקות, אוקיי? כי גם השר יודע הרבה מאוד דברים שעשינו פה ביחד בוועדה. אני אזכיר לך רק דבר אחד וזה חשוב. כשישבנו פה על משבר הדרכונים ופה העלינו בוועדה, אני הקטן העליתי ואמרתי בואו נפתח כרגע ארבעה-חמישה מקומות בארץ עד 00:00 או אפילו רצוף, אני כבר לא זוכר. כל הפקידים של המשרד קפצו ואמרו, לא, זה יהיה אסון. כי אז היו חסרים המון דרכונים. במשבר הגדול שהיה אמרו, אם אתה תעשה בלי תור, יהיה שמה חבל על הזמן מה שיקרה. ואז משה קלט את זה, לקח את זה, כידרר, כידרר, כידרר, קיבלו את ההחלטה האמיצה הזו, גם היו כל מיני דברים שקרו בתוך המערכת, קיבלו את ההחלטה הזאת. זאת הייתה אחת ההחלטות האמיצות והחזקות והאפקטיביות שקרו. כל הגל הזה של הדרכונים ירד בחצי כשנכנסו לדבר הזה. יש דברים שצריך לעשות שינוי, אי אפשר ללכת עם החשיבות שהיו כל הזמן. החופים השתנו, אפילו הדגים כבר השתנו, כולם השתנו. לחשוב מחוץ לקופסה. אם לא נחשוב מחוץ הקופסה, ואני אומר עוד פעם, זה לא יפגע במצילים, כי כמה כבר עומדים בתור להיות מצילים? כמה עומדים בתור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אף אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יפה. אז בואו נשמור על הקיים, בואו נפתח עוד דור ב' מה שנקרא, שצריך אותו על בסיס, אבל מסביבו לפתח את כל הדברים האחרים. אני מבקש, אני גם אנסה לעשות ישיבה אולי אצל השר בעניין הזה, לבקש ישיבה. תבואו אתם, תדחפו אתם מלמטה. תעזור לי, רבי עאטף, תעזור. תבואו, צריך פה שינוי. צריך איגום משאבים, צריך זה, האוצר יעזור לך גם. יכול להיות שזה יעלה בסוף לאוצר עוד כסף. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> בסופו של דבר זה כסף, מה לעשות? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אבל הכסף הזה, אם אתה בונה את זה נכון ואתה בונה את זה גם עם בונוס וקונוס, כן? ורשויות שאתה מאפשר להן לעשות מזה גם הכנסה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> ברגע שיש הכנסה, יש עסקים מניבים בצמוד לחופים, החופים יתפתחו וגם - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אז בצמוד, וגם לפעמים לא בצמוד. כי בסוף זו אותה מדינה שמנהלת אותם. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אז שיאשרו בנייה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ואם גם מנהל מקרקעי ישראל, בסוף האוצר, אבל לא משנה, זה עובר דרך המנהל, מקבל כסף על קרקעות בגלל שיש ים לידן, אז שישים כמה לירות לשנה על חופים, הוא לא ירגיש את זה. טוב, חברים, אני הגעתי לקצה בישיבה הזאת. יהיה לזה המשך, אני מקווה שיהיה לזה המשך טוב. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:12. << סיום >>