פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 19 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 21/05/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 70 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שלישי, י"ג באייר התשפ"ד (21 במאי 2024), שעה 15:10 סדר היום: << נושא >> 1. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 1527 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות 2. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 175 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות הלאומיות נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר מוזמנים: עופר אליישר – מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים משה נקש – מ"מ מנהל עו"ז, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה רחל אוברמן – עו"ד, מחלקת אמנות, משרד החוץ לינא סלאם – עו"ד, משרד המשפטים דינה דומיניץ – עו"ד, לשכה משפטית , משרד המשפטים אורי יצחקי – אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה שלומי איתן – משנה סמנכ"ל הנדסה ופיתוח לביצוע, חברת נתיבי ישראל ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות הכללית החדשה איציק גורביץ – סמנכ"ל ומנהל אגף כאן כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ ייעוץ משפטי: נעה בן שבת מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: אפרת שלמה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> 1. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 1527 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות 2. מעקב אחר יישום החלטת ממשלה מספר 175 בדבר עובדים זרים בענף התשתיות הלאומיות << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צוהריים טובים שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המעקב של הוועדה לעובדים זרים בנושא התשתיות ותשתיות לאומיות. כפי שנאמר כאן על ידי ועל ידי נוכחים בוועדה עשרות פעמים, תשתיות בכלל הן מנוע צמיחה במשק, מנוע צמיחה גדול במשק, חובתנו לדחוף אותם קדימה בכל הכוח, המדינה משלמת מיליארדים על כל העיכובים ומשום מה נראה לי שישנם גורמים מסוימים גם בתוך הממשלה שלא יוצאים מספיק מגדרם כדי לטפל בסוגיות שאנחנו מעלים כאן. כדי שנהיה תכליתיים ובתקווה שנהיה בעלי בשורה טובה יותר מכפי שסיימנו את הדיון הקודם, הדיון הקודם שעסק בעובדים זרים לענף המסעדנות והברים ונצלול ישר להמשך הדיון שקיימנו בנושא. בדיון הקודם ביקשתי ממשרד התחבורה: א' להגדיר באופן מפורט את המקצועות ליישום החלטת הממשלה בתשתיות, האם זה בוצע אני מבקש לדעת, לדוגמה אלה סוגי כלים כבדים יוכלו העובדים הזרים להפעיל וכן הלאה. ב' לפרט כאן את התהליכים שיש להשלים על מנת לקבוע דרישות רישוי בטיחות ומיונים לעובדים זרים בתשתיות, אני גם מבקש לדעת אם זה כבר בוצע. ג' מה הם לוחות הזמנים ליישום החלטת הממשלה להבאת עובדים זרים לתשתיות ולדעת האם ישנו לו"ז כזה וניתן לשתף את הוועדה לגביו. מי הם נציגי משרד התחבורה? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> שמי עופר אליישר, מנהל אגף אסטרטגיה משרד התחבורה. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם משרד העבודה ועם הרשות האוכלוסין לגבש נוהל ליישום החלטת הממשלה, אנחנו בדיונים על כל מיני פרטים עדיין לא סגרנו, יש קצת מחלוקות אבל אנחנו בדיונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תשתף אותי בבקשה מהן המחלוקות סביב מה הן נידונות? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> יש נושאים של איך להגדיר שכר, יש נושאים של חלקיות משרה, יש כל מיני נושאים שמצידנו מערימים קצת קשיים, כי אנחנו רוצים אנחנו סובלים ממחסור חמור בעובדים זרים לתשתיות, עובדים ישראלים לא מוכנים להגיע וכל הרמת קושי שהיא שמתבטאת אחרי זה בזה שאי אפשר להביא עובד זר, אי אפשר להביא עובד בכלל והתשתיות נתקעות, ואנחנו נתקעים עם זה גם בלוחות זמנים, גם בכסף, אז אנחנו מנסים, יש מחלוקות כאלה אבל אנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה, אנחנו עובדים דיי טוב ביחד ואני מקווה להשלים את זה בקרוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקי, אז קודם כל לגבי זה ואז תמשיך להשיב לי על שאר השאלות שאני ביקשתי לקבל תשובות, הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה ובמקביל ממשרד העבודה ציון נקודות שבמחלוקת ועמדת כל אחד מהמשרדים לגבי כל אחד מהנושאים שהם נידונים בסוגיות שאין לגביהן הסכמה, בבקשה. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> לגבי פרטים יותר טכניים בנושא התשתיות צריך לשאול את האנשים מתשתיות, הבחורה כאן הייתה מתשתיות אבל היא הייתה צריכה ללכת כי הדיון הזה קצת התארך, אתה רוצה מנתיבי ישראלי להתייחס לזה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת הדיון התארך, עדיין לא עבר מועד סיום הדיון היא הייתה אמורה להיות פה בדיון עד השעה 16:00, הדיון הקודם התארך - - - << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני מתנצל אבל אין לי את האשם שייתן את הנתונים האלה כרגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז למה הגעתם? איך אנחנו יכולים להניע תהליכים? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אתה רוצה לדבר בנושא הדרישות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני קודם כל רוצה לדעת אם סיכמתם איזה סוג כלים כבדים יוכלו להפעיל העובדים הזרים, אני רוצה לדעת כל נושא הרישוי, ההכשרה, מיונים, הבטיחות והביטוחים, עם זה יצאתם בישיבה הקודמת לשיעורי בית. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אין לי את הנתון הזה כרגע, אני יכול להביא לך אותו בדיון הבא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא אביבית זה משרד העבודה, אביבית יודעת וצריכה להשיב לי לעניין הסוגיות שהם סל המחלוקת ביניהם לא שייך. אז מה הטעם בזה שקטענו את הדיון הקודם כדי לתת לכם להתארגן להתגבש ולהשיב לנו? לא הגעתם לפה כי חלפתם במסדרון ועצרתם לנוח, באתם לתת לנו מענה. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> לא יודע זה מה שיש לי זה הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה, זה מה שיש לך? מה זאת אומרת אמרו לך גש יש ועדה לעובדים זרים, הנושאים הם כאלה וכאלה, זה מה שסוכם זה מה שנדרשנו בדיון הקודם ותחזור ותגיד תיתן איזה משפט לקוני ובזה תסיים את המטלה שמוטלת עליך ואתה משוחרר כמו שהיא שיחררה את עצמה לפני שהתחיל הדיון. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני מתנצל אין לי מעבר לזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ההתנצלות שלך לא מתקבלת. מה התפקיד שלך במשרד התחבורה? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני מנהל אגף אסטרטגיה במשרד התחבורה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אתה לא אמור לקבל את התשובות אתה אמור לתת אותם, הוא מנהל האגף מה זאת אומרת? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> לא אני לא מנהל, הדברים האלה לתשתיות זה שאלות לאגף התשתיות למנהל התשתיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה סיבת הטרחתך לכאן? מה הצדיק את זה שהתאמצת להגיע לכאן אדוני? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני נציג משרד התחבורה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תענה לי, אני לא התחלתי עכשיו שאלה שלא ידעתם אותה קודם, זה דיון המשך. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אם אתה רוצה אני אנסה למצוא את התשובות ואני אחזור לכאן עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקי. אז בוא תרשום לך מה התשובות שאתה אמור להשיב לי: אני מבקש שתדאג לפרט לי מה הם המקצועות שאתם מתכוונים להביא לתוך ועדת המנכ"לים בנושא התשתיות. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> יש לנו תשובה לזה, שנייה יש לנו פה מנתיבי ישראל אתה רוצה להגיד? שלומי מחברת נתיבי ישראל הוא מתעסק בזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברת נתיבי ישראל היא לא משרד התחבורה, היא ספק שירות של משרד התחבורה, אתם יכולים לאפיין לי את הצורך שלכם שאתם אמורים לשקף להם, אבל אני אמור לקבל ממשרד התחבורה את האפיון של אותן מקצועות. 2. לדעת על איזה כלים אתם מתכוונים למקד את מתן הרישיונות וההיתרים. 3. לעדכן אותי מהם התהליכים הפתוחים שעדיין יש לכם להשלים בכל עניין הדרישות רישוי, הבטיחות, המיונים לעובדים הזרים, דרכי הגיוס, ולעדכן אותי לעניין לוח הזמנים ליישום ההחלטה על הבאת עובדים זרים לתשתיות, זה משהו שהיה אמור להיות מזמן כבר. עכשיו חלק מהתשובות לא ידעתם לענות אז, ביקשתם זמן לא הוצאתי אותכם החוצה בשביל לבדוק את הגישה שלכם ושתגבשו החלטה קבענו ישיבת המשך, הטרחתם את עצמכם והוועדה הטריחה את כל המעטפת שנמצאת פה כרגע כדי לקבל את הנתונים האלה, כי בלעדיהם אין לי איך להתקדם, אין לי איך לקיים את הדיון הזה. << אורח >> שלומי איתן: << אורח >> אם אפשר לנסות לומר פה משהו ברשותך, אז את רשימת המקצועות העברנו לגבי מספר תפקידים גם תרגמנו אותם לשפה האנגלית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למי העברתם אותם? << אורח >> שלומי איתן: << אורח >> גם לרשות האוכלוסין, למשרד העבודה ועכשיו מה שצריך לעשות בעצם מה שנאמר כאן - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש לי שאלה, הוועדה פנתה בכתב מספר רב של פעמים כדי לקבל את הנתונים בכתב לפני קיום הדיון, הבקשות הגיעו אליכם? << אורח >> שלומי איתן: << אורח >> אלינו לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן אז הינה אז אני מנסה להסביר לך, הרפרנטים שלכם זה משרד התחבורה, הגורם המקשר בין הוועדה אליכם הוא משרד התחבורה בראש ובראשונה, אני העברתי אליהם את הדרישות את השאלות האלה, הם היו אמורים להחזיק בנתונים האלה ולבצע עבודת מטה בלי שום קשר לדרישת הוועדה, לכל שכן לאור דרישת הוועדה ובוודאי ובוודאי כשהוועדה פונה בכתב לאורך הזמן מאז שהוועדה סיימה את דיוניה, עצרה את דיוניה הרלוונטיים והתארגנה לקראת הדיון הזה. מכיוון שלא קיבלתי תשובות עד הרגע הזה הנחנו שאם אישרתם את הגעתכם אתם אומרים למה נשיב לכם באופן לקוני בכתב, נגיע באופן מכובד וראוי, נפרט בפניכם את עבודת המטה, נספר מה הם השיקולים שהובילו אותנו למסקנות האלה, מה הם איתור הצרכים שביצענו ומה השלמנו ומה עוד חסר, ואצל מי זה תקוע מה שתקוע, ואיך אתם מבקשים לקדם את זה, זוהי מהות הדיון אדוני אני לא מבין את זה אחרת, אבל בואו אני לא מספיק ותיק פה וגם לא מספיק חכם כמוכם, אז אם אני ניגש לזה לא נכון תתקנו אותי. אז מה גברת אסרף בואי תכווני אותי באמת. עו"ד לינא. << אורח >> לינא סלאם: << אורח >> אני לא מקבלת את מה שיו"ר הוועדה אומר על עצמו, חוץ מזה הכל סבבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כנראה שאני אפספס משהו בתהליך הסדור שאני מפרש אותו לעצמי, יכול להיות שאני מכוון את הוועדה להתקדם בתהליכים לא נכונים, ככה אבל אני מבין את זה אבל אני באמת אשמח ללמוד. << אורח >> שלומי איתן: << אורח >> אני אנסה לסייע פה בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה לא יכול לסייע כמקור חיצוני, אתה לא יכול לסייע כמקור חיצוני, מה שאתה מספר לי היה אמור לשבת אצלם כחלק מאותה עבודת מטה באמת. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אדוני היושב-ראש תן לי כמה דקות ואני אחזור אליך עם תשובות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. אתה יודע מתסכל אותי שאנחנו בהלקאה עצמית שאנחנו לא קובעים מספיק דיונים ואני אומר לעצמי למה? לא אני לא צוחק אני רציני אני מדבר מתוך תסכול, כשאנחנו מחלקים את הלו"ז שלנו בלשכה אנחנו יושבים על תיעדופים של נושאים ותמיד יש ויכוח בין עדן לדיקלה בישיבת הכנה ואחרי זה זה מתכנס אצלי ואומרים לא אבל אין מספיק זמן לזה בוא ניתן לה גם זמן לזה ולא התייחסנו לזה, אתה יודע מה בוא נפנה למזכיר שיאפשר לנו באופן חריג בפגרה לקיים עוד דיון, ואתה יודע מה פה תכניס דיון נוסף באותו יום, זה לשחק סטנגה עם עצמך, אי אפשר באמת להניע תהליכים ככה, אי אפשר לבשר איזושהי בשורה למשק, אנחנו לא חבובות, מנהל אגף בכיר אמור להסתכל על צרכן שירות שלו בשביל לקבל התייחסות? זו קביעת מדיניות, יש ועדת מנכ"לים היא אמורה לדון במה שמזמן היה אמור להסתיים, אתה רפרנט של אותם ספקים, אתה אמור לדעת מה הצורך ולקבוע מה המנגנונים ולשתף אותי במוקשים שננסה לפרק אותם ביחד לדוגמה מולכם. טוב אני אמצא נחמה בראשות האוכלוסין, מניסיוני הם לא מאכזבים הם עובדים. בדיון הקודם ביקשתי גם כן מרשות האוכלוסין א' לבחון את הפרדת ההיתרים, היתר לעבודות רטובות והיתר לעבודות לא רטובות, ועשינו את זה כדי ליצור איזה שהוא סדר ברגולציה המכבידה מידי לגישתי על פי מקצוע ולא על פי ענף שנקבע באופן שרירותי. אז א' אני מבקש לדעת האם בוצעה מחשבה כזאת ואם כן מה הן מסקנות גם אם הן לא סופיות, כדי שננסה להתחיל איזה שהוא תהליך הבנייה של מה שסדור. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כמו שהצעת, קודם כל זה כבר הופיע בהחלטת הממשלה אבל מבחינת הפרקטיקה בשטח מה שנקרא, אנחנו ניתן רישיונות עבודה לעובדים האלה שיגיעו לענף התשתיות התחבורה בנפרד, זאת אומרת עם סימון שזה לענף תשתיות בסדר? בשונה מעבודות הרטובות שמגיעים רשום להם עובדי רישיון - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל נקש, גם בענף התשתיות יש עבודות רטובות, זה בדיוק העניין. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא לא אז אני אחדד, מה שעבר פה בהחלטת הממשלה זה שעובדים שמגיעים לבצע עבודות רטובות, יגיעו כעובדי בניין ממכסת עובדי הבניין עשרות אלפים שיש להם, עובדים שיגיעו לעשות העבודות של עבודות שהם לא העבודות הרטובות, העבודות שכתובות בהחלטת הממשלה יקבלו רישיון נפרד כעובדי תשתיות, ואנחנו נוכל להפריד ביניהם ובאמת למנוע את החשש של כולנו מהדבר הזה, שעובדים אלו יבלעו לתוך המכסה הזאת או להיפך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאם אני מבין נכון אדוני, חברה קבלנית לתשתיות תקבל עובדים משתי מקורות משתי מכסות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> החלק הרטוב של אותה עבודת תשתית הרטובה תיגרע מהמכסה הכללית של עבודות רטובות בבניין, ואילו מה שלא רטוב תהיה לה הקצאה עצמאית נפרדת שיגיע ממקור אחר, לשם אנחנו שואפים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שם אנחנו נמצאים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן בהחלט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באלה נסיבות? לא מעניין אותי אני לא שם. עבודת JCB לקבלן בניין עדן היא חלק משני שמגיע מחברת פיתוח ותשתיות והוא מעצמו לא מפעיל כלים כבדים. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אני חייבת רק לדייק משהו רק שנדייק בלשוננו, זה לא ענף התשתיות זה ענף הבניין, זה עבודות תשתית בענף הבניין, זה לא ענף בפני עצמו הוא שייך לענף הבניין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה תת ענף בענף הבניין? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כן כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> העניין הוא אני רק רוצה רגע לבאר, אני לא בטוח שכל חברת פיתוח ותשתיות היא חברה שיש לה סיווג לבניין בסדר? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כולם כן, כולם כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לא לא כולם כן, לא כולם כן ברשותך מר גורביץ אני אשמח רגע לנבור עם זה לעומק, לפי מיטב הבנתי וידיעתי חברה שהתמודדה במכרז לרבד כביש או מדרחוב הולנדי אבנים משתלבות וכאלה, היא לא בהכרח חברה שיש לה היתר לבנות בניין, נכון עורך דין ואאיל? << אורח >> ואאיל עבאדי: << אורח >> כן אני חושב שכן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא גשרים רגע זה סיווג אחר זו הגדרה אחרת, שניה אני רוצה רגע לקחת חברת פיתוח ותשתיות, חברה שהיום יום שלה הוא הטמעת צנרות, תשתיות, בדיוק זה עפר ותשתיות ולא בהכרח בניין, זה נכון שהרבה מחברות הפיתוח והתשתיות הם גם חברות קבלניות לבניין אבל זה לא בהכרח, זה לא חוסה תחת אותו סיווג נכון? ובדיוק על זה אני מדבר. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> נכון, יש סיווג . << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר יצחק גורביץ התאחדות הקבלנים. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> סיווג 100 בענף הבנייה מגדיר את כל העבודות, 100 וכל תתי הסעיפים כמו 131 שזה שיפוצים וכולי, כל הסיווגי 100 הם עבודות לבנייה למגורים ולמסחר וכולי. סיווג 200, 300 ו-400 הם סיווגים שהם רשומים עם קבלנים רשומים, אבל הם מיועדים לטובת תשתיות או גשרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיוק ככה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> עכשיו הדרך להגדיר אפרופו עובד שהוא לא ילך ממקום למקום, הוא להגדיר וככה זה הוגדר בהחלטת ממשלה, הסיווג הקבלני 200, 300 ו-400, אלה סיווגים קבלניים שאסור להם לבנות בתים אף אחד מהם לא יכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל הם כן עפר בתשתיות? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כן ברור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי עליהם אני מדבר, לא לא מר גורביץ עליהם אני מדבר בדיוק זה העניין. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא רק אבל עפר ותשתיות, שניה יש כאן אירוע בנושא תשתיות זה גם גישור וגם הנחת תשתיות, זה לא רק עפר ותשתיות, זה גם הנחה. עכשיו יש פה נאמר שעובד רטוב יבוא מהבנייה למגורים, יש בענף הבנייה למשל מעבירי מים בכבישים, זה עבודה רטובה אין לזה קשר למגורים, זה עבודת בטון עם ברזל אבל זה לא קשור לענף המגורים. זאת אומרת אתה לא תיקח עובד שעושה בניין שלד, הוא לא נבחן אפילו בשביל האירוע הזה אבל אתה צריך אותו, עכשיו מה לעשות שזה נקרא עבודה רטובה? כי זה לא טפסן של בניין אבל הוא עוסק בטפסנות של כביש, כשיש לא רק מעבירי מים, כשאתה עושה יסודות להנחת תשתיות, זה אלמנטים של בטון טפסנות וברזל, עכשיו הוא לא הטפסן והברזלן של המגורים אבל אתה חייב להביא אותו, ואתה לא יכול להביא אותו מהמגורים כי הוא לא נבחן על זה, זה שונה שם הוא נבחן על המדד כל מיני אלמנטים פה לא, פה הוא ייבחן וצריך להיבחן וצריך להיות עבודות רטובות אבל הוא נבחן על משהו אחר. כל הקירות התומכים בכבישים, זה מיומנות של עובדים שלא יודעים לעשות מגורים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר גורביץ סליחה, לגישתי אנחנו קצת סוטים ומעט מעוותים, אני רוצה רגע להתעכב איתך על זה. לעשות שנוגריס, סליחה תיכף נתמקד בזה, אני עכשיו רוצה רגע טיפה להתעכב עם מר גורביץ לעניין האפיון. לעשות שנוגריס למגרש כדורגל או לבית צמוד קרקע זה אותו שנוגריס, טפסנות לחומה בין שכנים או קיר הפרדה היא אותה טפסנות, זה שטפסן נבחן על ידיך בהודו לעבודת טפסנות לבנייה צמודת קרקע, בהכרח מחייב שהוא ידע לעשות טפסנות גם לבנייה רוויה וגם כן לקיר אקוסטי בכביש מהיר, זה אותו טפסן, זה אותו טפסן. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> בחלק מהמקרים כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לא לא, מי שיודע לקרוא שרטוט לכופף ברזל ולקשור אותו, הוא יודע לעשות את זה אם זה בית פרטי, אם זה מבנה ציבורי ואם זה בקיר תמך בכביש מהיר, אלה אותם נתונים נדרשים. זה שמראש לא נאמר לו שהוא מגיע לעבוד אצל קבלן תשתיות והוא חשב שהוא מגיע לעבוד אצל קבלן בניין זה עניין אחר, אבל אין פה סטייה ואין פה הפרה של חוזה, זה עדיין אותו מקצוע. מה שאני מבקש רגע להבין האם כל מה שמדובר פה הוא בהכרח לחברת פיתוח ותשתיות שהיא גם חברה קבלנית לבנייה, או לכלל ענפי הפיתוח והתשתיות ועבודות העפר גם אם הם בסיווגים של ה-200, 300 וכן הלאה? אתם יודעים עכשיו לסוף דעתי? זהו ואני על זה רוצה לקבל התייחסות, כי אי אפשר לכלול אותם כמקשה אחת אי אפשר. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> תרשה לי גם להוסיף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> גם אי אפשר לכלול במקשה אחת את העובדים עצמם, זה נכון שאלמנט וזה נכון אתה קורא תוכנית הוא יודע לקלוט תוכנית פה אותו דבר, רק שהמבחן שנעשה הוא שונה, כי אז אתה בודק את המיומנות שלו שהוא מתאים לתשתיות. הרי מי שנוהג יכול להיות שהוא יודע לנהוג בכמה כלים אבל אתה בוחן אותו על המיומנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לא אבל זה לא כלי אחר, כמו שאתה אומר לי אני יצאתי עם משלחת להודו, בחנתי מפעילי ציוד כבד, והעובד ההוא שאתה רואה אותו בחנתי אותו על JCB כתום, והגיע לארץ אתה אומר לו לנסוע ב-JCB אדום, זה אותו דין, אותן מיומנויות אמורות להישמר לו פה ופה, אם הוא נבחן כטפסן בישראל הוא מגיע לעבוד כטפסן בישראל, זה לא משנה אם המפעיל הוא איציק או שמוליק, זה לא משנה אם הוא עושה עבודת טפסנות לחומה בין שני בתים פרטיים או לעבודת פיתוח ותשתיות בכביש בינעירוני, זה לא שייך. תנאי העבודה, שעות העבודה, החשיפה לשמש יותר או פחות זה עניין אחר זה משהו אחר, ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו בחוקי העבודה ומבחינה משפטית, האם יש פה סטייה מחוזה בין הצדדים? לגישתי לא. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> יש פער, יש פער לדעתי יש פער. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בשביל זה יש פה ייעוץ משפטי, אבל כל מה שמעניין אותי כרגע באכיפה וקיום החוזה בין הצדדים, אני מסתכל רק על משרד העבודה ומשרד המשפטים כל השאר לא רלוונטי, אני צריך לשאול אותך האם בחנת אותו ואם במיומנות העבודה שלו הוא טפסן כן או לא, אם הוא טפסן כל עבודת הטפסנות בפנים, איך אני מחלק את המכסה עוד דיון אחר, אבל זה לא אומר שאם בחנת בן אדם להיות טפסן לקבלן בניין צריך לתאם איתו מחדש או לבחון אותו מחדש אם הוא יכול להיות טפסן לחברת פיתוח ותשתיות, אם זה אותה עבודה עם אותם כלים? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה לא אותה עבודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה אותה עבודה מה אתה אומר לי לא. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> סליחה, האלמנטים הם אותם אלמנטים, אם אני בוחן בן אדם שהוא מסתכל על אלמנט מסוים, ברזלנות לצורך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> - - בוא תרכז את תשובתך תחתור למיצוי התשובה, בקשה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אם משרד התחבורה יבקשו לבחון עובדים בטפסנות לתשתיות - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא בוא תשמע, בוא בוא, לא אל תגיד לי אם הם יבקשו, אני לא מקבל את זה ואני לא יאפשר לגישה הזאת להתגבש אצלי פה בוועדה, יש מספיק בירוקרטיות שמכבידות. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> עם כל הכבוד אז מה שאתה אומר, שיבואו אלה ויבואו על חשבון הבנייה למגורים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> או, אתה עכשיו מדבר על חלוקת מכסה לא על אפיון, אני הסברתי לך מר גורביץ רק מלפני כמה דקות, אם אתה מדבר על דרך חלוקה המכסה זה עניין אחד אי אפשר להתעלם ממנו, אתה צודק לכן כבר הפניתי אליהם שאלה. אתה לא יכול אבל להטעות את היושבים פה ולהגיד שמי שנבחן לעבודה מסוימת אצל מעסיק אחד הוא לא בהכרח יודע לתת מענה למעסיק אחר כשזה אותו תחום עם אותם כלים עם אותם חומרים. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> לא אז זה מה שאני מתכוון להגיד עם כל הכבוד, אם זה אותו טפסן, אבל אם אני צריך לבחון טפסן שמעביר מים, אני לא צריך שיעשה לי ספסל ולא חישוק כי זה לא רלוונטי, אלה אלמנטים לא רלוונטיים למעביר מים, גם לא אלמנטים להנחת תשתיות, בוחנים אותם המבחן הוא שונה הוא נראה אחרת, המבנה שהוא צריך לבנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המבחן הוא לא אחר, הוא לא אחר. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> בפירוש כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש פה קבלנים מאיתנו מי שעבד בידיים? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רגע אני לא קבלן, סך הכל מיינתי 130,000 איש לא קבלן, אני רק אומר הוא שונה, כשאתה נותן לעובד לבחון את האלמנט הוא צריך לזהות את האלמנט מראש, זה שכולם יודעים לכתוב עם נייר ועיפרון זה לא אומר שכולם רופאים וזה לא אומר שכולם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא אתה לוקח את זה למקום לא נכון וזה לא ענייני. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> זה בדיוק ככה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא לא ממש לא ואני מתעקש על זה, וחבל שאת מעט הזמן של הדיון אנחנו מכלים על נושא שהוא סתם מסיט את הדיון המרכזי. תקשיב, צבעי שיודע לצבוע חדר שינה יודע לצבוע סלון, אתה מסכים איתי? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. טפסן אמור להיות אחד כזה שא' יודע לקרוא שרטוט, ב' יודע לעבוד עם דיסק, ג' יודע לעבוד עם מכופפת, ד' יודע לעשות חישוקים, ה' יודע למצב ולפלס את האלמנט שלו, אם הוא עושה את זה כספסל למקלחת או כקיר לממ"ד, או כמפריד בין נתיבים בכביש נסיעה זה אותו בעל מקצוע, זה אותו בעל מקצוע, עם כל הצניעות לפחות אותי אתה לא יכול ללמד מציאות אחרת. מי שיודע להפעיל שופל ונבחן על הרמת חול, יכול להיות שכשהוא מגיע אומרים לו, לא אצלנו אין חול אצלנו מרימים מלט, אתה אומר לא זה במפעל מלט, זה כבר בחינה אחרת הוא נבחן על חול, ממש לא, ממש ממש לא. טוב נציג משרד התחבורה חזר. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> כן קיבלתי תשובות, ביקשת לדעת מהם המקצועות שאנחנו מבקשים להביא לוועדת המנכ"לים, אז אנחנו מדברים על אותם מקצועות שהיו בהחלטת הממשלה שהם עבודות מים, ניקוז, וביוב בתשתיות שזה עובדים לצורך הנחת תשתיות לקווי ניקוז, ביוב ומים בפרויקטים בתשתיות. צוותי אספלט שמדובר בביצוע עבודות למניעת כביש בעבודות אספלט, פיזור אספלט, פיזור והידוק שכבות מצע, מומחים לעבודות קרקע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מדבר על העבודה כולל הפעלת הכלים הרלוונטיים? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> יש עוד מעט מפעילי כלים מפעילי ציוד צמ"ה. עד עכשיו דיברתי על עבודות כפיים מה שנקרא. מומחים לעבודות קרקע, טיפול בתשתיות תת קרקעיות והקרקע עצמה בתחום תשתיות, שאינן בנייני מגורים ומשרדים כגון: עבודות חפירה, חציבה, פינוי עודפי עפר ותימוך וכיוצא בזה. מומחים להנחת תשתיות חשמל ותקשורת בתשתיות, העתקת מיקומי תשתיות תקשורת וחשמל לצורך בניית תשתיות תחבורתיות, חפירה והנחת תשתיות לצנרת חשמל, תקשורת, תאורה והנחת שוחות. מפעילי ציוד כבד, זה מה שאמרת מפעילי צמ"ה, מפעילי צמ"ה ציוד כבד הנדסי, מפעילים ציוד מכני הנדסי שונים להעברת עפר, הידוק מבנה הכביש וחפירת מערכות תת קרקעיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איזה צמ"ה? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> שופלים, מכבש, מחפרון, באגר, אלה הדברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גרדר? ברומג? << אורח >> שלומי איתן: << אורח >> גרדר, ברומג כן כל הדברים האלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פינישר? << אורח >> שלומי איתן: << אורח >> פינישר זה באספלט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן הוא דיבר על אספלט, כן גם גרדר זה לאספלט. << אורח >> שלומי איתן: << אורח >> גם לאגום. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> רתכים ומסגרים לתשתיות, עבודות מתכת וצנרת לפרויקטים לתשתיות, ריתוך צנרת פלדה ועבודות מסגרות שונות, בנאים לחיפוי בקירות אבן בתשתיות כדוגמת אלמנטים של בטון בכבישים, בידוד רעש אקוסטיקה, הפרדות ותפיסת קרקע למניעת גלישת קרקע ותמך הכביש. ועובדי כפיים לעבודות פיתוח תשתיות, טפסנים, ברזלנים, בנאים ועובדים מקצועיים, מעורבים בעבודות תשתיות תחבורה לביצוע עבודות שונות בפרויקטים תשתית, הנחת אבני שפה ועבודות ריצוף בפיתוח, עוזרים לעבודות בטון עם קירות תומכים, תעלות למעברי מים. זה השאלה הראשונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. יצאתי מתוך נקודת הנחה תמימה כנראה שגויה שנתת לי קצת יותר קרדיט שאני מכיר את החלטת הממשלה, לא היית צריך להתאמץ, לצאת, להתייעץ, לחזור ולהחזיר את החלטת הממשלה, היא ידועה לכולנו, זה לא מה שאני שואל אותך. ביקשתי לדעת מה הם מנגנוני אפיון הבדיקה והמבחנים. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> כן אני לא הגעתי לזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ביקשתי לדעת מה הם דרישות הרישוי הנצרכות. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני אגיע לזה יש לי תשובות, נתת לי את השאלות אני עונה לפי סדר השאלות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה אדוני. << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> שאלת מה הם התהליכים הפתוחים שיש להשלים בדרישות הרישוי המיונים ודרכי הגיוס, אז יש לנו שני דברים: יש לנו סיווג שכר ויש לנו קביעת נהלי עבודה, סיווג שכר סיימנו ונשאר לנו אנחנו באמצע הנושא של קביעת נהלי עבודה, נקווה שעד יום חמישי הבא אנחנו נסיים את זה. מבחינת התהליכים: אנחנו עובדים מול מדינות עם הסכם בילטרלי כמו סרי-לנקה לדוגמה, שולחים לממשלת סרי-לנקה לנציגים המתאימים והיא מזמנת עובדים, עושים מיון ראשוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי עושה אותו? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> שם עושים שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן אבל מי מקיים אותו? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> הממשלה שם עושה את המיון בהתחלה כמיון ראשוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המיפוי הראשון? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> כן ואחר כך מגיעים נציגים של חברות תשתית שלנו לשם ועושים מבחנים בארץ המוצא שם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קבעתם כבר את המנגנון הזה? יש אנשים בסרי-לנקה שכבר קיבלו את ההצעה הזאת מהממשל הסרי-לנקי? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> לא שאני יודע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פורסם קול קורא? ביצעו איזושהי פעילות כדי להתחיל לגייס את אותם עובדים שבסוף אתם תבחנו אותם? << אורח >> עופר אליישר: << אורח >> אני לא חושב שזה קרה עדיין לא נראה לי. הרשימה הועברה משה? הועברה רשימה לממשלת סרי-לנקה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו מדברים עם הסרי-לנקים התחלנו לדבר איתם כבר ברגע שעברה החלטת הממשלה, להתארגן לקראת כל האירוע הזה של חתימה על הסדר יישום לעניין הזה, כי זה יותר פשוט מאשר לעשות הסכם חדש עם מדינה חדשה, והסירי-לנקים רוצים ומשרד התחבורה רוצה, אז העברנו להם גם את רשימת המקצועות העתידיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והם התחילו לגייס עובדים? הם התחילו למיין אותם לסנן? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מניח שעוד לא אבל אני יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מול מי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו צריכים הרי בסופו של דבר כמו שהסבירו פה נציגי משרד התחבורה לסיים את שני - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם בודקים את זה שם מול משרד העבודה בסרי-לנקה או מול משרד התחבורה בסרי-לנקה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא יש שם משרד של עובדים זרים או משרד העבודה של עובדים זרים, מי שאחראי על עובדים זרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. כמה זמן אתם צריכים בשביל לקבל מהם תשובה באיזה שלב התהליך שלהם נמצא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אבדוק את זה כשנסיים את הדיון, אני רק אומר בשביל לקדם לשלב עוד יותר אופרטיבי של כל הדבר, אנחנו צריכים לסיים את העבודה של שני הצוותים ולהעביר את ההמלצות, ולכתוב את הנהלים הרלוונטיים כדי ששם הכל יהיה מוגדר וכתוב באמת מה שיטת הבחינות ואיך העובדים ייבחנו וכולי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתר הבחינות, האם נקבעת בחינת ניסיון הפעלה קודם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הדרישות המקצועיות זה דברים שאני לא יודע להגיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם יודעים סתם לדוגמה, כשמדינת ישראל מקבלת עובד סיעודי הוא לכאורה מגיע בעל ניסיון, לצערנו בחלק לא קטן מהמקרים פעם ראשונה שהוא רואה טיטול זה בארץ, הוא עדיין מוגדר כמטפל סיעודי, אני פגשתי בעובדים שחשבו שהטיטול הוא כובע בסדר? הם עברו איזה שהוא קורס מזורז והם עדיין קשורים עם אותו מרכז הכשרה שמלמד אותם ושולח אותם, הם יודעים כמה מילים בעברית והם מדקלמים את זה באותו ראיון מוקלט, הם לא יודעים באמת שום דבר בעברית חוץ מאותם מילים, והם יודעים להגיד סבא, אבא, לילה טוב, בוקר טוב, לצערנו זה המצב אבל זה עניין אחד. להפעיל ציוד מכני כבד מי שהוציא היום רישיון לא מספק אותנו, אנחנו רוצים לוודא שהם באמת בעלי ניסיון מוכח בהפעלת אותו כלי ואת זה אנחנו הולכים לבדוק, במיומנות, בבטיחות, בשמירה על הכלי, מדובר בכלים מאוד יקרים גם, בשמירה על חיי אדם חייהם וחיי הסובבים, ולכן אני מבקש לדעת מה המנגנון שקבעתם כדי לאפיין, לנטר, למיין, לקבוע, לגייס, להעסיק ואיך אנחנו מתרגלים את זה פה בהיבט דרישת רישוי? והאם מי שקיבל רישוי להפעיל כלי מסוים זה בהכרח אומר שהוא יוכל להפעיל גם רכב פרטי? לקבוע את כל המנגנונים האלה, אנחנו צריכים לעשות אותם, היינו צריכים לבצע אותם עוד קודם כי כבר היום אנחנו בדפיציט. שימו לב הדיונים בענף התשתיות היו מלווים בהגעה המונית של בעלי עניין והם ברמת ייאוש כזאת שהם אפילו לא מגיעים, עם איזו בשורה אנחנו מגיעים חברים יקרים? אני באמת מבקש לדעת וזה מה שהוועדה מצפה, אלה התהליכים שהוועדה מצפה פעם אחר פעם שתקיימו אותם. עכשיו אתם נתקלים באיזה שהוא דו"צ ביניכם? תשתפו אותי בוא נחשוב ביחד, בוא נקבע פגישה שלא בדיון, אני זמין אני אגיע אליכם. כן גברת אסרף רצית לומר משהו כבר הרבה זמן. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כן. אני חייבת רגע שניה ברשותך לחזור שניה אחת אחורה להחלטת ממשלה שבעצם קובעת שני צוותים, שני צוותים, פשוט אני מרגישה שבשיח כל הזמן הסיפור הזה מתערבב וחשוב לי רגע לדייק את כל העניין הזה. מדובר פה בשני צוותים, יש צוות אחד שהוא צוות ברשות משרד התחבורה, הצוות הזה אמור לקבוע את נהלי העבודה, איך יעבדו, מה יהיה הרישוי, איפה בדיוק, כל ענייני התחבורה המקצועיים שבאמת אני לא יודעת להגיד אותם, אבל כן יש עובדים של משרד העבודה יש שני נציגים של משרד העבודה באותו צוות, יש נציג של בטיחות בעבודה כדי לתת את המענה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה הנציג הזה לא כאן היום? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כי הוא שותף בתוך צוות שמנהל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תביני רגע משהו, את אמרת משהו שהוא מאוד מאוד נכון, במשרד העבודה מתכללים שתי פעולות מקבילות, האחת עוסקת בקשר תנאי העסקה של העובד והמעטפת שלו, וזה הנושא שלך ועל זה את יודעת להשיב. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> לא אז רגע, יש את הצוות של נהלי עבודה, זה צוות שהוא בעצם ברשות משרד התחבורה לא משרד העבודה שם שותפים בין היתר נציגים של משרד העבודה, כדי לתת מענה להיבטי הבטיחות ככל ויעלו, לעניינים של זכויות העובד ככל ויעלו, בהקשר של העבודה של נהלי העבודה בסדר? זה רגע דבר אחד, מתוך הבנה שאנחנו כגורם כמשרד העבודה לא הגורם המקצועי שיודע להגיד בדיוק את הצורך של אותו ענף, מי שמתכלל את אותו ענף זה בעצם משרד התחבורה זה אחד. לצד זה יש צוות נוסף, הצוות הזה הוא בראשות משרד העבודה וזה הצוות לסווג את המקצועות ולקבוע את השכר באותם מקצועות, עכשיו המקצועות אומנם נקבעו בהחלטת הממשלה, אבל בסופו של דבר שורות בהחלטת ממשלה מתורגמות או עוברות ללמ"ס לבדיקה של הלמ"ס כדי לראות מה השכר שמוצע באותם משלוחי יד, למה זה נוצר? אני שניה חוזרת אחורה, בגלל שבאמת ראינו שונות שלא מדובר פה בשכר מינימום, זה לא מקצועות בשכר מינימום. ולכן הצוות ברשות משרד העבודה זה צוות שאני יכולה לתת עליו מענה, שבו יש נציג האוצר, נציג רשות האוכלוסין וההגירה ונציגי משרד התחבורה, הצוות הזה גם ישב עם גורמי מקצוע שמשרד התחבורה ביקשו מאיתנו לשוחח איתם, הכלכלנית אצלנו ישבה ופרטה אחד לאחד את השורות, כדי לוודא שאנחנו מתאימים את רשימת משלוחי היד למקצועות שבפועל עושים, כי הלמ"ס יכול לכתוב כמה שורות שהם נראות לכאורה דומות, אבל לא בוודאות מדובר במקצוע הספציפי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואיך אתם מגיבים ומתרגמים מצב שבו רמת השכר גבוהה יותר משכר מינימום? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> ולכן מתוך הבנה שזה באמת המציאות, בעצם יש פה שמונה משלחי יד, לקחנו אותם בדקנו מה השכר שלהם בלמ"ס ואיכשהו הצלחנו להגיע לקבוצות שכר, שכל קבוצה היא בעצם מתכללת רמת שכר מסוימת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תסבירי על עניין רמת שכר, לצורך העניין הגעתם למסקנה שמפעיל שופל מקבל 9,000 שקל בחודש. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> נניח כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אנחנו נביא עובד שיקבל 9,000? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מבינים כמה אנחנו מגיבים באופן מעוות? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> למה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי ניחא אני יכול להבין שאתם לא רוצים לעודד מתן שכר נמוך, כי אז זה נותן תמריץ שלילי לאותו מעסיק להעסיק ישראלים, אבל למה שלא תיקחו לדוגמה ואם עובד מסכים להשתדרג ולקבל פי 20 ממה שהוא מרוויח בארץ מוצאו וזה שכר מינימום פלוס עוד איזושהי תוספת, ואת היתרה את אותה יתרה בין השכר הזה לשכר הממוצע להטיל כאגרה לאותו מעסיק, שאז הכסף הזה חוזר לקופת המדינה. ואז מצד אחד לא הרסת את השוק, מצד שני לא הבאת תמריץ שלילי למעסיק ישראלי לא לקלוט ישראלים, מצד שלישי המדינה החזירה כסף לעצמה, כמה אנחנו חושבים מעוות מה יש לנו? מה יש לנו במדינה הזאת? << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אבל השאלה של אדוני, בסוף זה לא מנדט של הצוות הזה, כי הצוות הזה כפוף להחלטת הממשלה שקבע ששכרו של העובד הזר לא יפחת משכרו של ישראלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עלות המעביד. << אורח >> אביבית אסרף: << אורח >> אבל זה החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואיפה אתם בתמונה? איפה כלל המשרדים הרלוונטיים? איפה משרד האוצר? אם זה קצר מתייחס רק לזה כן בבקשה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבקשה. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> אני ראיתי קצת את התוצרים, הם קבעו שהשכר של עובד הכי פשוט יהיה 71% מהשכר הממוצע במשק, זאת אומרת שאנחנו אומרים שהעובד הכי פשוט שרק מנקה את החול - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 8,500 שקל בערך. << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> בדיוק, עכשיו הוא צפוי להעלות השכר הממוצע ל-14,000 שקל על רקע כל הסוגיות של המילואים וכולי, העובד הכי זול יעלה 8,800 ל-182 שעות, המשמעות של זה, זה מעל ל-16,000 שקל למעסיק, מעל ל-16,000 שקל עם כל האגרות וכולי, ועל זה לא נעסיק אף אחד כזה וגם לא מנהל עבודה ישראלי, וגם אף אחד שמלווה אותו שהוא ישראלי. 8,800 שקל זה פשוט הזוי, 71% על עובד הכי פשוט, והבאנו נתונים של הלמ"ס שהם נתונים אחרים, הבאנו דוגמאות אחרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם יודעים מה אתם גורמים פה? עורכת הדין לינא סאלם תקשיבי, לחם חוקך הוא להיאבק בסחר בבני אדם. << אורח >> לינא סלאם: << אורח >> לא, זה דינה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> דינה סליחה, תמיד היא מציבה לי ומה עם סחר בבני אדם, גברת דינה דומיניץ תקשיבי, אני רוצה רגע להגיד מילה, תקשיבו תראו איזה אבסודר. מה אנחנו גורמים? יד אחת לא יודעת מה יד שניה עושה זה משהו מטורף, על ידי זה שאנחנו קובעים שכר הרבה יותר גבוה, המקצוע וההגעה לכאן הופכים להיות יותר אטרקטיביים, משמע גובים מהם יותר שלמונים כדי שיגיעו לכאן, משמע הם מחויבים להרבה יותר כסף, משמע תופעת הברחנות והעבודה הבלתי חוקית תהיה גבוהה יותר כי הם יצטרכו להחזיר יותר כסף לאותם אלה שסוחרי בהם. אבל אם אתה מביא אותם להפעיל כלי בשכר שהוא שכר המינימום בישראל או טיפה יותר, שהוא יכול להגיע לידי פי 20 ממה שהוא מרוויח בארץ מוצאו והוא מאושר מזה, ועדיין את הטולרנס אנחנו גובים, קודם כל אנחנו מגלמים בכלל העלויות את סך ההוצאות שיש למעסיק להוציא, כמו אגרות, היטלים, דיור וביטוחים וכאלה, ואם נשארה יתרה ונשארת יתרה, נגבה את זה כאגרה עודפת ונחזיר את זה לקופת המדינה. ריבונו של עולם למה אף אחד, אף אחד מבין מי שנמצא בכל אותם ועדות שמגבשות את ההחלטות לא מבין את זה? << אורח >> איציק גורביץ: << אורח >> רק הערה, בסופו של דבר זה לא מתגלגל למחירי הדירות זה מתגלגל לתקציב של המדינה, כי אלה הפרויקטים של התשתיות, אלה בדיוק הפרויקטים של התשתיות, זאת אומרת עכשיו יבוא קבלן, אותו כביש יעשה אותו 60% יותר יקר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. יש ימים שבהם אני יוצא מסופק יותר ואני מרגיש שהתקדמתי עוד איזה שהוא פסע במעלה ההר, יש ימים שפחות, צריך לקבל את זה באהבה. אנחנו עוברים לדברי סיכום. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לענות על כל בקשות הוועדה משני הדיונים הקודמים בכתב עד לתחילת השבוע הבא, ולפרט במסמך נפרד מה הם הנושאים שעדיין נמצאים במחלוקת מול משרד העבודה ו/או משרדים משותפים אחרים לדיונים האלה. הוועדה שמעה מנציג משרד התחבורה שעד יום חמישי הבא יסיימו את קביעת נהלי העבודה ומבקשת לשלוח לנו את הנהלים מיד כשיגובשו, הוועדה תעריך מאוד אם התהליך הזה יסתיים עוד לפני יום חמישי הבא. הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין לבדוק מול הסרי-לנקים, אם התחילו לעבוד על רשימת המקצועות שהועברו אליהם ולעדכן את הוועדה להתקדמות בנושא. הוועדה מבקשת מראשות האוכלוסין לבדוק מול הסרי-לנקים ומול הגופים הממיינים כאן מהם אתרי הבחינות ומנגנוני הבחינות שבהם ימונו וייבחנו המועמדים לעבוד כאן. הוועדה תקיים דיון נוסף בהקדם ומצפה שלדיון יגיעו כל הנציגים הרלוונטיים מהמשרדים. הוועדה מבקשת ממשרד העבודה וממשרד האוצר לקבוע כי שכר העובדים בתשתיות יהיה שכר מינימום, אגב לאו דווקא בתשתיות, כרגע אנחנו מדברים על תשתיות, יהיה שכר מינימום ולהגיש בקשה לוועדת האגרות, כי ההפרש בין השכר וכלל ההוצאות בגין העסקת עובד זר לבין השכר הממוצע במשק בענף לבין שכר המינימום, יועבר ויושלם המינימום, יותאם בהתאם עורך דין ואאיל, יותאם בהתאם שההפרש הזה יגבה כאגרה, כך כולם ייחסו בהגדרת זה נהנה וזה לא חסר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:06. << סיום >>