פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת



2
ועדת הכספים
21/05/2024

הכנסת העשרים-וחמש





הכנסת





מושב שני

פרוטוקול מס' 390
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, י"ב באייר התשפ"ד (21 במאי 2024), שעה 10:00



סדר היום:
 << הצח >> הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >>   


נכחו:
חברי הוועדה: 
משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
שרן מרים השכל
סימון מושיאשוילי
חמד עמאר
מיכל שיר סגמן
אושר שקלים

חברי הכנסת:
אברהם בצלאל
ששון ששי גואטה

מוזמנים: 
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב
	תאה אדרי
	–
	מנהלת תחום תגמולים, משרד ראש הממשלה

	נועה בלכר אורנשטיין
	–
	ראש תחום קשרים בין-לאומיים, המשרד לשוויון חברתי

	ד"ר אברהם ובר
	–
	יועץ המשרד לענייני רכוש יהודי מתקופת השואה, המשרד לשוויון חברתי

	מירי מאיר-שטטמן
	–
	מנהלת תחום פ"א ניצולי שואה - אזרחים ותיקים, מינהל, משרד הרווחה והביטחון החברתי

	רונית רוזין
	–
	מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה

	גליה מאיר אריכא
	–
	עו"ד, יועצת משפטית, הרשות לזכויות ניצולי שואה

	עמיחי פישמן
	–
	עו"ד, ממונה בכיר, הרשות לזכויות ניצולי שואה

	אושרית אברמוביץ
	–
	חשבת, הרשות לזכויות ניצולי שואה




ייעוץ משפטי: 
שלומית ארליך
עפרי נודל

מנהל הוועדה:
טמיר כהן

רישום פרלמנטרי:
הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


<< הצח >> הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024


 << הצח >>

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוסקים היום בהצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. לפני שאנחנו מתחילים אני מודה לך, אדוני סגן השר, שאתה ממונה על העניין של נכי רדיפות הנאצים. הבמה לרשותך. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברי הוועדה, אנשי הרשות לניצולי שואה וההנהלה הבכירה. אנחנו מניחים בשמחה בפניך ובפני חברי הוועדה הצעת חוק שהיא פרי עמל של זמן רב, ובעצם משקפת צורך שהגיע מהניצולים ומהטיפול המסור של הרשות לניצולי השואה במשך זמן רב. 

המטרה של החוק היא לייעל את הטיפול בניצולי שואה, לצמצם את הביורוקרטיה ולקצר זמנים בעדכון הקצבאות. רק כדי לסבר את האוזן, אנחנו משלמים מדי חודש קצבאות ל-60,000 איש, מתוכם 42,000 ניצולי שואה, ועוד 18,000 שהם אלמנים או אלמנות של ניצולי שואה. התקציב של הרשות לא קטן בכל קנה מידה, ומדובר על 5.6 מיליארד שקל לשנה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

הוא השתנה השנה?

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

השינויים בקטן, אבל הם לא משפיעים על המיליארדים. הם משפיעים על סכומים יותר קטנים. אני אתייחס לשינויים, ואני רוצה לשקף ממש בקצרה את הצעת החוק. עד היום, כדי לעדכן את מדד התקצוב של התגמולים, היינו צריכים להכין צווים, להחתים את השר הממונה, להחתים את שר האוצר, להגיש פנייה לכנסת ולבוא לכאן לדיון. לבוא לכאן זה היה החלק הכי קל וזאת הייתה הנאה שלנו. אבל עד שהיינו מגיעים לכאן, הייתה סחבת ומטבע הדברים כל מיני עיכובים שהיו מעכבים את העדכון של אותם תגמולים. 

היום זה יהיה מיידי ולא רטרואקטיבי, דבר שעשה לנו הרבה בעיות. פעמיים בשנה יהיה עדכון, שמיטיב. איך אנחנו יודעים שזה מיטיב עם הניצולים? העלות של העדכון היא 60 מיליון שקל, ההטבה היא של 60 מיליון שקל. זה יעשה מייד ב-1 ביולי. 

אנשי המקצוע ירחיבו, אבל רק שנדע שגילם הממוצע היום הוא 86, ובאופן יחסי הם מאריכים ימים יותר מכלל האוכלוסייה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי אמר את זה?

 << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>   

אלה נתונים שיש לנו ברשות. אם הגיל הממוצע הוא 80, אצלם זה 86. ההסבר לזה הוא שאנשים ששרדו הם אנשים חזקים גם נפשית וגם פיזית. זה אומר שהתגמולים שאנחנו נותנים יותר ארוכים, ואנחנו משלמים למשך יותר שנים. 

דיברנו כאן על זה שאולי בגלל זה, ההפסד שלנו הוא שאולי נצטרך להגיע לכאן פחות. אנחנו רוצים להגיע לוועדת הכספים. האמת היא שאנחנו נמצאים בכנסת כמעט בכל שבוע, ובזכותך, נתת אפשרות להקים ועדה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

של מירב כהן. 

 << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>   

כמעט בכל שבוע אנחנו נמצאים פה. גם היום אנחנו נמצאים פה ולא עזבנו את הכנסת. חשוב לנו לבוא לוועדת הכספים ואולי אני יכול להציע שיהיה דיווח שנתי או משהו מהסוג הזה. אנחנו נשמח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה לא רק בשביל הכבוד, אלא גם דברים שעולים כל הזמן דרך פניות שאנחנו מקבלים מניצולי שואה. צריך שיהיה דיווח. אני לא יודע בדיוק איך, ודיברתי גם עם היועצת המשפטית של הוועדה וגם עם גלית. אנחנו צריכים למצוא לעניין הזה פתרון, זה גם טובת העניין. יש חיסרון בכך שהעדכון יהיה אוטומטי. תמיד הייתי מוציא הודעה לעיתונות שסידרנו ועדכנו את זה, והיום לא נצטרך. הכול יהיה מסודר. 

 << דובר_המשך >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר_המשך >>   

אבל זה מועיל מאוד לניצולים. זאת הטבה בשבילם וגם יציבות בכספים שהם מקבלים. גם אנחנו, שהתעסקנו בזה, נוכל להתעסק בדברים אחרים. 

אתה מלווה את הרשות לניצולי שואה ואת כל התגמולים לניצולי שואה שנים רבות כימי היותך בכנסת. אתה מלווה אותה ואנחנו תמיד מציינים את זה, גם בדיונים שלנו. אבל יש שינוי, אתה נדרש לעשות היום פחות. זה לא מה שהיה פעם, שהיו עיכובים. היום וכבר תקופה ארוכה יש קביעות, והם מקבלים את התגמולים שלהם באופן קבוע. אני חושב שיש בזה שינוי רב. נעשה סדר, ואנחנו זוקפים הרבה מזה לזכותך. מעבר לזה, יש תוספות שלא קשורות לתגמולים או בנוסף לתגמולים. למשל, עוד שעות סיעוד לאלה שנצרכים. בתקופת הקורונה קיבלו ניצולי השואה תוספות משמעותיות, והן לא הסתיימו עם הקורונה. מכיוון שהן ניתנו, הן ניתנות גם הלאה. יש לנו שיתוף פעולה יפה ופורה עם ועדת התביעות, ואני חושב שהיחסים עם האוצר טובים. צריך להשתפר תמיד, אבל אנחנו משתדלים לקיים מערכת יחסים שגורמת ליציבות בתגמולים. 

בחרבות ברזל היו הרבה מפונים מניצולי השואה גם מהדרום. עד היום בדרום ובצפון יש מפונים מניצולי שואה. בדרום לבד חיים כ-20,000 וזה משמעותי מאוד. גם אם הם לא מפונים, ודאי הם נזקקים ליותר תמיכה. באופן כללי, הוכח שגם אנשים ששמרו כל השנים על כך שהילדים יחיו בבית רגיל, והיה להם הכוח לנצור את מה שהם עברו, בשנים החלשות שלהם, בשנות הזקנה, קשה להם לנצור את זה. זה גורם לבעיות כאלה ואחרות של תמיכות, כולל תמיכות נפשיות. פיתחנו מיומנות מיוחדת ברשות לצורך תמיכה, עם חברות שעושות את זה. לא צריך להסביר שמלחמת חרבות ברזל הגבירה את זה אצל ניצולי השואה – כל המראות, כל הדיבורים, כל מה שהיה. יש גם ניצול שואה אחד שנרצח בשבעה באוקטובר. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

ויש ניצול שואה אחד שעדיין בשבי.
 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

יש כאלה שם סבים לנכדים שנפלו, וכן פצועים. מסביב לזה יש לנו פעילות רבה. בתקופה הזאת פעלנו מיידית ומיפינו את מי שצריך את התמיכה – איפה הוא נמצא, איך הוא נמצא. כולם קיבלו טלפונים ומה שהם צריכים, אנחנו עושים. הייתה לנו פעילות גדולה מאוד, רחבה מאוד, תומכת מאוד ומקצועית מאוד בכל נושא ניצולי השואה. 

אנחנו מודים לוועדה על הליווי ועל התמיכה. כשצריך להיאבק, אתה נמצא במקום שצריך להיאבק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה. מי מציג את החוק?


 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אני היועצת המשפטית של הרשות. אני חייבת לציין, אתם המעטתם בתפקידכם כוועדת הכספים. התפקיד שלכם לא התמצה רק באישור התגמולים. אני חייבת לומר שכל תיקוני החקיקה שנעשו בהקשר לניצולי שואה, נעשו פה במסגרת חוק ההסדרים. אם זה מענקים ריבוניים לניצולי שואה מקבלי רנטה מגרמניה ואם זה תגמולים לבני זוג. לפחות שלוש-ארבע החקיקות האחרונות נעשו פה בוועדה הזאת, ולכן, הקשר הזה חשוב גם לנו. אנחנו נשמח לדווח לוועדה על מצבם של הניצולים ולהופיע פה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עברתי כאן הרבה שנים, והמדינה שינתה פאזה בעניין הזה, עוד מהדוח של דורנר ואחרי זה בדיונים פה בוועדה. המציאות הייתה שהיו מקבלים את הרנטה הגרמנית, מדינת ישראל הייתה רחוקה מאחור, עד שזה הגיע למצבים כאלה שעברנו אותם מאוד מאוד. היינו צריכים לפצות את ניצולי השואה, אלה שמקבלים את הרנטה הגרמנית, ומקבלים הרבה פחות ממה שנותנת מדינת ישראל. עברנו בעניין הזה מעבר חד, וזה תפקידה של המדינה. ניצולי שואה הם דבר שאין לגביו מחלוקת, שצריך לסייע להם בכל הכוח. 

 << דובר_המשך >> גליה מאיר אריכא: << דובר_המשך >>   

אין חולק שזה מה שצריך לעשות. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, אין ספק שהתקציב של הרשות הוכפל מ-2 מיליארד שקלים בתחילת הדרך ל-5.6 מיליארד שקלים. אותו דבר גם בהיקף האוכלוסייה, ואם בעבר 50,000 איש הוכרו, הגענו כבר ל-200,000, אבל המספר הולך ויורד, לצערי. התקציב לא פחת כי גם הצרכים עולים. 

אני אתן מסגרת כללית להצעת החוק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>  

תסבירי כללית, ואחרי זה נעבור סעיף-סעיף. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

הצעת החוק מתייחסת לקצבאות שמשולמות על ידינו ל-60,000 איש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני זוכר שבשנה אחת עשינו את המדד הקהילתי. איזו שמחה הייתה פה.

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

זה היה הישג בלתי רגיל. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה היה הישג עצום. הייתה שמחה גדולה, המדד הקהילתי ומשרד האוצר הסכים. 

 << דובר_המשך >> גליה מאיר אריכא: << דובר_המשך >>   

אתה מדבר על 2013. אנחנו מדברים על 60,000 איש שמקבלים קצבאות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי מלחמה בנאצים. חשוב לציין שאנחנו מדברים על כל סוגי התגמול, גם תגמול רגיל, גם תגמול מוגדל למעוטי הכנסה וגם תגמול לבני זוג. מה שאנחנו מבקשים בהצעת החוק זה לעגן במידה מסוימת הסדר שעד כה היה בנוהג, ואושר פה בוועדה, ותוך כדי גם לייעל את המנגנון ולהפוך אותו לאוטומטי. 

רק נסביר שבמהלך השנים העדכון נעשה בהתאם למדד שהזכרת, ואנחנו קוראים לו מדד השכר הקהילתי. זה מדד שלוקח בחשבון את כל תוספות השכר במגזר הציבורי הרחב – גם ממשלה, גם רשויות מקומיות, גם חברות ממשלתיות. הוא לוקח בחשבון את כל רכיבי השכר ברוטו, כולל הבראות, כולל תוספות יוקר, ולכן נחשב למדד מיטיב. 
אגב, הרבה פעמים נעשתה חשיבה האם להחליף עם מדד אחר, אבל הוא באמת נחשב למדד מיטיב, ולפיו גם מעודכנים התגמולים של נכי צה"ל. יש חיסרון בצידו, וזאת העובדה שהוא מתפרסם באיחור, יחסית, בגלל שהוא מדד מורכב ולוקח הרבה זמן לאסוף את הנתונים. הוא הופך להיות סופי חודשים לאחר המועד הרלוונטי. זאת אחת הבעיות שהייתה לנו, שהיינו צריכים להמתין. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ואתם לא עושים השלמות?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה מה שהיה קורה. היינו צריכים להמתין קודם כול שהמדד יהיה סופי, אחרי זה מכינים את הצווים, ובגלל שאנחנו כבר לא בתוך משרד האוצר, אנחנו צריכים לקבל את הסכמת שר האוצר ואז מגיעים לכאן, לכנסת. לכן, אנחנו מגיעים לכאן עם עדכונים רטרואקטיביים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם לגבי זה שאתם כבר לא במשרד האוצר, אנחנו זוכרים את הוויכוח הגדול שהיה פה. עיכלתם את זה כבר, או שאתם עדיין בתקווה?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

עברנו שוב, ואנחנו שמחים. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

עברנו מהמשרד לשוויון חברתי למשרד ראש הממשלה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אני מקווה מאוד שזאת תהיה הטלטלה האחרונה של הרשות. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

זה גם שווה דיון. העובדים חושבים על העתיד שלהם. דיברנו על כך שניצולי השואה מתמעטים והולכים. העתיד של הרשות בהסתכלות כוללת, זה דבר שדורש חשיבה. המלחמה קצת טרפה את הקלפים, ובזמן שיהיה ראוי ונכון, נביא את זה לסוג של דיון. העובדים צריכים את השקט הזה, ואנחנו חושבים על זה הרבה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מאה אחוז. אנחנו לא אהבנו את התנודה הזאת, ואנחנו היינו נגד. עם זאת, רק שתדע, מירב כהן פנתה אליי ושאלה אם אני מסכים לעניין. אמרתי שאני מסכים. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אמרת שהסכמת. מפעם לפעם אני רואה בך אחראי. טוב שאתה אומר את זה, שנדע. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

כן, הסכמתי. חשבתי שבכל מקרה, במה שצריך לעזור לניצולי השואה, צריך לעשות. היא מאוד רוצה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אנחנו מציעים לעגן לראשונה את החובה לעדכן לפי המדד הזה בחוק, מה שלא היה קודם, ולקבוע עדכון אוטומטי. בנוסף לזה, אנחנו מציעים שהעלייה תגלם עלייה חצי שנתית. עד היום, עדכנו לפי שני חודשים – אפריל ואוקטובר, וזה במידה די רנדומלית. אנחנו מציעים שהעלייה תגלם עלייה חצי שנתית, ואז אנחנו נרוויח חודשים כמו יוני-יולי-אוגוסט, שבהם משולמות הבראה ותוספת יוקר. אלה חודשים שבהם אנחנו רואים קפיצה במדד, והיום לא באים לידי ביטוי באופן שייטיב עם הניצולים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה זה לא בא לידי ביטוי?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כי היום אנחנו צמודים לאפריל ולאוקטובר. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

ואלה לא חודשים חזקים. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אלה חודשים שבהם יכול להיות משולם משהו, ויכול להיות שלא. בעצם זה שאנחנו מסתכלים על עלייה חצי שנתית, אנחנו פחות חשופים לתנודתיות, ומצד שני, אנחנו כן משקללים חודשים שבהם אנחנו רואים באופן סיסטמתי – הסתכלנו על המדד לאורך השנים לפי חודשים – שההתנהגות של המדד בחודשים מסוימים שבהם ידוע שמשולמות הבראות ותוספות - - - 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

60 מיליון שקל משקפים את המדד בחצי שנה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כמה תהיה תוספת לאדם?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

תלוי בסוג התגמול. בגדול, תוספת חודשית מתחילה מ-100 שקלים ועד למעלה מ-400 שקלים לחודש, תלוי בסוג התגמול, תלוי בדרגת הנכות. העלות השנתית היא 120 מיליון שקלים. לגבי השינויים שאנחנו מבקשים להכניס בחוק, עשינו השוואה בין שתי השיטות. אם תשאלו אותנו מה עדיף, השיטה הישנה הקיימת מול השיטה החדשה עם העדכון, יש יתרון קל לשיטה החדשה שאנחנו מבקשים לעדכן פה, עם הנושא החצי-שנתי. עשינו השוואה מאוקטובר 2015 עד דצמבר 2020, תקופה שהיא טרום קורונה. השווינו בין שתי השיטות. השיטה הישנה הביאה לעלייה של 8.19% והשיטה החדשה שאותה אנחנו מבקשים לעדכן היום, הביאה לעלייה של 9.54%, אז רואים שיש יתרון לשיטה החדשה. 

כפי שאמר סגן השר, ברגע שהחוק הזה יאושר אנחנו כבר נבצע עדכון. התחולה שקבענו היא תחולה רטרואקטיבית מינואר 2024. הבאנו בחשבון שהליך החקיקה יארך זמן, ואנחנו רוצים לשמור את המועד הזה לניצולים. לכן, ברגע שהחוק יאושר, אני מקווה שכבר בתגמול יוני אנחנו נבצע הפרשים רטרואקטיביים אחורה מינואר, בעלות כוללת של 60 מיליון שקלים. כבר ב-1 ביולי יבוצע עדכון שני. הצעת החוק מציעה שני מועדי עדכון, אחד בינואר ואחד ביולי. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

1 בינואר יהיה רטרואקטיבי?

 << דובר_המשך >> גליה מאיר אריכא: << דובר_המשך >>   

בדיוק. נשלם את ההפרשים רטרואקטיבית. ב-1 ביולי כבר יבוצע עדכון שני. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש כאלה שמקבלים תגמול שנתי משנת 1953. הם לא נמצאים פה? הם לא יקבלו איזשהו עדכון? עוד שאלה ששאלנו בעבר, האם לא הגיע הזמן לשנות להם - - -
 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כמה זה היום? 6,400?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

7,248. הם לא נמצאים פה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בפעם שעברה הם עלו מ-4,500. למה לא לעדכן גם להם?

<< דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

הצמדה הייתה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

כמה אנשים מונה האוכלוסייה הזאת?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

48,000 יוצאי חבר העמים, ועוד כ-40,000 מצפון אפריקה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא הגיע הזמן? אני בכלל טוען שצריך לתת לכולם גמלה חודשית, אבל לפחות כשעושים עדכונים, צריך להיטיב גם איתם. אין סיבה להיטיב רק לחלק אחד, אנחנו בעד להיטיב לכולם. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה נכון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה שזה נכון, אנחנו יודעים, והשאלה מה עושים. בכל פעם שאתם באים לוועדה אנחנו מעלים את הנושא הזה, ואני חושב שגם הפעם צריך להעלות אותו. אבל צריך גם לעשות. איך אנחנו פותרים את הבעיה הזאת?

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

תקציבית. רק תקציבית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כבוד סגן השר, לא מקובלת עליי התשובה הזאת. היה אפשר להביא תקציב לאוכלוסייה אחת, ולאוכלוסייה שנייה אי-אפשר להביא תקציב?

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אנחנו לא מביאים יותר. אנחנו נותנים את מה שהיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את יודעת אולי להגיד לנו למה זה?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

קודם כול, חשוב לציין שהמענק שמשלמים צמוד למדד המחירים לצרכן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מהבדיקות שלכם, המדד הזה פחות טוב מהמדד שעכשיו אתם עושים. לא אני אמרתי, אלה דברים שאת אמרת וזה בסדר גמור. אני גם בעד. למה לא לעדכן את המדד הזה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למרות שבתקופה שבה עשיתם את הבדיקה הייתה תקופה אחרת מבחינת המדדים. כל התקופה הזאת, מ-2015 עד 2020 הייתה תקופה של מדדים נמוכים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בדקתם את העלות של מה שאני שואל? 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

השאלה בכמה רוצים להעלות. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה? מי עשה את החלוקה?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אותו אחד שעשה חלוקה שזה פעם בשנה וזה פעם בחודש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לגבי החוק ששאלת, קובעים עכשיו מדד שהוא נכון וכך צריך להיות. מי עשה את החלוקה הזאת?

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את ההיסטוריה אי-אפשר לשכוח, אבל לפעמים אפשר לשנות את העתיד. 

 << אורח >> נועה בלכר אורנשטיין: << אורח >>   

אני מהמשרד לשוויון חברתי, ואני עוסקת בנושא הזה מ-2001. הנושא הזה היסטורי וכל מי שנמצא פה עוסק בנושא הזה הרבה זמן ומכיר את הפצע הזאת ואת השאלה הזאת. השאלה מי החליט על זה היא שאלה מצוינת, אבל הכוח של האנשים שנמצאים פה הוא למצוא את הדרך לשינוי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הינה, זאת הדרך. יש פה חוק. להכניס סעיף בחוק ולגמור את הסיפור. 

 << אורח >> נועה בלכר אורנשטיין: << אורח >>   

כולנו אומרים שצריך לעשות שינוי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

בכל המפגשים שלי עם הווטרנים, עם השורדים, השאלה הזאת עולה בכל פעם מחדש. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו שאלנו, אני שאלתי מי החליט על החלוקה הזאת, שפה מעלים את זה באופן מסודר ונורמלי, ופה לא נוגעים. למה? מי עשה את החלוקה? משרד האוצר? מי עשה את זה?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אני רק אסביר שזה עניין היסטורי. הרי חוק נכי רדיפות הנאצים שנחקק ב-1957 נועד רק למי שעלה עד אוקטובר 1953, כי מי שעלה לאחר מכן, גרמניה הייתה אמורה לפצות אותו. לימים נעשו תוכניות שהרחיבו את הסיוע – ב-2007 וב-2014 – ותוקן חוק הטבות לניצולי שואה, שזה חוק אחר שלא נמצא לפנינו. בחוק הזה נקבע שגם מי שעלה אחרי אוקטובר 1953, אבל הוא מעגל ראשון, כלומר יוצא מחנות וגטאות, עובדי כפייה, מי שחי בזהות בדויה או בכלל כל מי שחי בשטח כבוש, מקבל בדיוק את אותן זכויות. כל הקבוצה הזאת נמצאת פה היום לפניכם. 

הקבוצה היחידה שבאמת מקבלת מענק שנתי ונשארה בחוק ההטבות – היא הוכרה בשנת 2014 – היא המעגל השני שעלה אחרי אוקטובר 1953. זאת הקבוצה שנמצאת בחוק ההטבות, שמקבלת מענק שנתי. בצד הקבוצה הזאת יש קבוצה נוספת של נפגעי התנכלות אנטישמית, שהוכרה ב-2015 וגם הם מקבלים מענק שנתי. שוב, אלה תוכניות סיוע שאנחנו תמכנו בהן, אנחנו דחפנו אותן כי לפני 2015-2014 בכלל לא הייתה הכרה באוכלוסייה הזאת, והם נכנסו לחוק בשנים האלה. במהלך השנתי הועלה המענק השנתי, ואני חושבת שבמהלך החקיקה האחרון, הייתה תוספת של 300 מיליון שקלים לקבוצה הזאת ולא לקבוצות אחרות. אנחנו נברך על כל תוספת נוספת שתהיה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה תהיה העלות אם תצמידו למדד השכר הקהילתי?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אנחנו נעשה את הבדיקה הזאת. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא בטוח שאלה סכומים שלא נוכל לעמוד בהם. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

בהחלט נעשה בדיקה. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אפשר לבדוק את זה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הרב מקלב, כשיש לך חוק, זאת הזדמנות  להכניס את הדברים האלה בחוק. הייתי מכניס את זה בחוק. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אנחנו מוכנים לכל תוספת; אנחנו נלחמים על כל תוספת. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה יעלה גרוש וחצי ולא יביאו עוד חוק בשביל זה. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

ננסה לבדוק את זה תוך כדי. 
 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

לפי הבדיקה שלכם, ההפרש בין המדדים יסתכם ב-1.5%? 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

צריך לבדוק. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מן הסתם, עכשיו זה אולי קצת יותר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בכמה אנשים מדובר?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

בערך 90,000. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

חבר הכנסת אזולאי, מי שעלה אחרי שנת 1953, אבל הוא יוצא מחנות כפייה, כן נכלל בקבוצה הזאת. יש שתי קבוצות שעלו אחרי 1953.

  << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כל המעגל הראשון נמצא פה, וחשוב לציין את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו נבקש לדעת כמה מדובר, ויכול להיות שנכניס הסתייגות של הוועדה כאן בחוק. תגידו על כמה מדובר. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

נעשה את הבדיקה, אבל זה תיקון לחוק אחר. אנחנו נביא את הדברים ונחזור לוועדה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

למה חוק אחר? אפשר להכניס את זה לתיקון הנוכחי. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

הם לא נכנסים לחוק הזה, אבל בסדר. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

גם אם זה חוק אחר, אפשר לתקן עם השלכה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אפשר לתקן תיקון עקיף. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אפשר להכניס את זה. אם משרד האוצר רוצה, אין לנו בעיה טכנית להכניס את זה. זה קל ופשוט, רק שיסכימו. 
 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם אם משרד האוצר לא רוצה, אין לנו בעיה טכנית. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בבקשה, תתחילו לקרוא את החוק. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

הצעת חוק עדכון שיעורי תגמולים לנכי רדיפות הנאצים ולנכי המלחמה בנאצים וביטול המרת תגמולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024. 

פרק א': נכי רדיפות הנאצים

1. בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז–1957 (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים) – 
1. בסעיף 1, במקום ההגדרה "השכר הקובע" יבוא:
""השכר הקובע" – סכום של 6,569.15 שקלים חדשים;";

השכר הקובע הוא בעצם הבסיס לחישוב התגמול העיקרי ולחישוב תגמולים למעוטי הכנסה. הוא מתייחס לתגמול רגיל בדרגה של 100%, והיום החוק מגדיר את השכר הקובע כאחוז ממשכורת עובד מדינה בדירוג מינהלי. למעשה, אתם תראו לאורך כל הדרך, סכומי התגמולים שמוגדרים בחוק נכי רדיפות הנאצים ובחוק נכי מלחמה, הם נגזרת והם שיעור ממשכורת עובד מדינה בדירוג מינהלי. אנחנו מציעים לאורך כל החוק להחליף את ההגדרה הזאת בסכום שמשולם היום בפועל, ועל הסכום הזה יבוצע מנגנון העדכון שאנחנו מציעים בהמשך.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

למה כותבים את הסכום? למה לא כותבים הגדרה?

 << דובר_המשך >> גליה מאיר אריכא: << דובר_המשך >>   

אנחנו עוברים עכשיו לשיטה של עדכון לפי מדד השכר הקהילתי, ואת העדכון הזה אנחנו מפעילים על סכום. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ממה נובע הסכום הזה?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה הסכום שמשולם היום בפועל לפני העדכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אבל איך הוא משולם היום? לפי מה?

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

זה אחוז משכר של עובד מדינה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

החוק אומר 227.2% מסך כל המשכורת המשתלמת לעובד המדינה, שדרגת משכורתו היא 17 בדירוג המינהלי. אבל כשהם מגיעים אלינו בכל שנה לעדכן את הסכומים, אנחנו מבקשים לדעת בכמה כסף מתעדכן. כלומר, מה הסכום שמשולם ובכמה הוא מתעדכן. בעצם עכשיו הם עשו את ההמרה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

למה הצמידו את זה למדד הזה? מה הקשר?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אני לא יודעת להגיד היסטורית מה עמד בבסיס העניין הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ולדימיר, זה לא מצחיק. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני מחפש רציונל. אני לא אומר שזה נכון או לא נכון. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ההתייחסות לניצולי השואה באותן שנים הייתה התייחסות שונה ממה שהיא היום. זאת הייתה המציאות, ולכן שמו את זה באופן כזה שהוא מצחיק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא רק ניצולי שואה, גם נכי צה"ל. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן, גם נכי צה"ל. זה נכון, מתייחסים לזה כשכר. אנחנו גם מוציאים להם תלוש. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עכשיו לוקחים ומעגנים ישירות את הסכום, כדי שנוכל לראות את הסכום, ולא מצמידים את זה.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם מוציאים להם תלוש שכר רגיל? מה יש בתלוש השכר הזה? כל המרכיבים?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן. יש להם פירוט איך נבנה להם התגמול. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כל מה שמגיע לעובד, כולל הבראה וביגוד?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן, גם דמי נסיעות. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אם המשכורות היו עולות, יכול להיות שהם היו מרוויחים יותר. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

יש שאלה חשובה, ואני רוצה שהוועדה תהיה מודעת לזה. מעצם זה שהתגמולים היו מוגדרים כשיעור ממשכורת עובד מדינה, ברגע שהיו תוספות במדינה, הן ניתנו גם ניצולים. כשאנחנו עדכנו מדד, אם כבר ניתנה תוספת קודם, קיזזנו את זה מהמדד. מה שקובע זה מדד השכר הקהילתי. בעצם, ההנחה שמדד השכר הקהילתי כבר לוקח בחשבון גם את התוספות שיש במדינה, וכמו שאמרנו, הוא במגזר ציבורי רחב יותר. הוא לוקח בחשבון גם תוספות בבתי חולים ממשלתיים, בחברות ממשלתיות, ברשויות מקומיות ולכן הוא נחשב מיטיב. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם כותבים סכום, זה כן יילקח בחשבון?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

היא אומרת שממילא הם היו מקזזים את זה אחר כך, כשהיו מחשבים את המדד הקהילתי, כי המדד הקהילתי כבר מביא בחשבון את התוספות. לכאורה אם זה ישפיע, זה אמור להשפיע רק לטובה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

נכון. מתמטית זה אמור להשפיע לטובה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אם אתה כותב את הסכום, אתה כבר לא קובע את המדד הקהילתי. זה נובע מזה. אבל אם יהיו תוספות לעובדי המדינה או לחיילים משוחררים - - -

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה ישוקלל במדד הקהילתי. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

מתמטית, זה אמור לבוא לידי ביטוי במדד.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הסכום הזה הוא רק בסיס. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

היושב-ראש צודק מאוד, כי אם תהיה העלאת שכר רק לאותו מגזר, שאנחנו צמודים אליו, הבכירים, אז זה לא יקרה. אבל כנראה לא יכול לקרות. הרי המדד הקהילתי מורכב מכמה - - - 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה עדיין יגדל. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

השאלה צריכה להיות האם במדד אותה העלאה תבוא לידי ביטוי באופן חלקי. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

באופן חלקי, אבל כשאנחנו בוחנים את ההתנהגות לאורך שנים, אנחנו רואים שהמדד מיטיב  יותר בגלל שהוא לוקח פלח רחב יותר של מגזר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

ואתם עשיתם את הבחינה הזאת לאורך שנים. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן, עשינו. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

קבוצות כמו בתי חולים, רשויות מקומיות וקבוצות אחרות, צפוי יותר שהן יעלו.

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

המבחן הכי טוב זה שהגענו לוועדה ועשינו העלאות, זה אומר שתוספת השכר הייתה קטנה יותר לעומת המדד. במבחן התוצאה הגענו לכאן בכל שנה והעלינו, וזה אומר שהמדד היה גבוה יותר. אם המדד לא היה גבוה יותר, לא היינו מגיעים לפה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אולי מה שצריך לעשות מעכשיו, שלוש שנים אחרי זה, לחזור לכאן ולבחון.

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אין בעיה. גם בעוד שנה. אין בעיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו רוצים להכניס סעיף שיבואו בכל שנה. בין היתר להביא את הנושא של המדד. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אני לא יודע אם אפשר לבחון את זה בשנה, אבל לאורך שלוש שנים, נניח, כבר נקבל תמונה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

שלוש שנים זה בעוד הרבה זמן. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם חושבים שצריך בכל שנה? אפשר גם שנה, אם אתם חושבים שזה מה שצריך. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אני מציעה שהדיווח יהיה שנתי, ואתם תחליטו אם נגיע לפה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אפשר לעשות פילוח גם שנה אחורה, וגם ביחס לשלוש השנים שקדמו לכך, אם יש נתונים. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

צריך לציין שבדיווח השנתי יצוין שבכל שלוש שנים נצטרך לראות מה קרה עם המדדים האלה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה מה שהיא הציעה עכשיו. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אני ממשיכה. 

1. בסעיף 4א(א), במקום הסיפה החל במילים "תגמול בשיעור" יבוא "סכום של 10,703.22 שקלים חדשים";

סעיף 4א(א) זה סעיף שמסדיר תגמול לפי הכנסה בדרגה של 50%. זה תגמול נוסף שמוגדר בחוק, וגם אותו אנחנו מחליפים בסכום שמשולם היום בפועל. שוב, זה סכום לפני העדכון של המדד. 

1. במקום סעיף 4ה יבוא:

זה ההסדר העיקרי שבחוק. אני אסביר שסעיף 4ה הוא הסעיף שנותן סמכות כללית לשר הממונה להעלות את שיעורי התגמולים בצו. סמכות שבשיקול דעת. היא לא חובה והיא לא קובעת את אופן העדכון. אנחנו מציעים להחליף אותו בסעיף הזה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

עוד מילה אחת לפני. בעצם סעיף 4א שמדבר על התגמול הנוסף (1), אתם לא נוגעים בו. הוא לא משווה את זה למשכורת המינהלית, אבל הוא כן אומר שתהיה תוספת של 5% מהתגמול העיקרי, וזה פשוט ייגזר בהתאמה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

נכון. כמו שאמרה היועצת המשפטית, סעיף 4א(א) זה תגמול לפי הכנסה בדרגה 50%. החוק קובע תוספות נוספות בהתאם לדרגת הנכות, מ-60% ומעלה. זה לא משתנה, ובעצם הסכום בפועל הוא לא 10,703 אלא למעלה מ-12,000 שקלים עם התוספות שיש בחוק, וזה נשאר. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

חשוב לציין שיש היום אנשים שמקבלים למעלה מ-12,000 שקלים כקצבה חודשית, וזה לא סכום קטן. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

והסכום הזה יגדל בעקבות העדכון שתאשרו פה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ויש כאלה שלא. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בוא נגיד שמי שמקבל את הסכום הזה, כנראה יש לזה הצדקה, ואפילו יותר אם הוא הגיע למצב הזה. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אבל אין עוד מישהו במדינה שמקביל אליו במצב הרפואי שלו.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה בסדר, אבל אם אנחנו מסתכלים על אותו אדם שהגיע לזה, כנראה זה היה מוצדק ועדיין חסר. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

יש קבוצה לא קטנה, והיום יש יותר ויותר. הסכומים עולים בכל שנה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

4ה. (א) הסכומים שלהלן יעודכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. 
תכף נראה את ההגדרות של מדד חדש ושל מדד בסיסי. 

1. הסכום הקבוע בהגדרה "השכר הקובע" שבסעיף 1;

זה הסכום שהזכרנו קודם. 

1. הסכומים הקבועים בסעיפים 4(א1) ו-4א(א).

4(א1) זה תגמול מינימום. קבענו בחוק שיהיה תגמול מינימום, שהתגמול לא יפחת ממנו, וגם כאן אנחנו מעדכנים את התגמול שמשולם בפועל. 4א(א) – תגמול מוגדל לפי הכנסה. בעצם, המדד יופעל על הסכומים האלה, וכמו שאמרנו, מהסכומים האלה נגזרים שאר התגמולים. כלומר, זה ברור שהעדכון חל על כל סוגי התגמול שיש בחוק. 

(ב) ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א).

העיקרון הוא שברגע שיש מדד שלילי, אנחנו אף פעם לא מפחיתים את התגמולים לניצולי שואה. במקרה כזה, ואתם תכף תראו בסעיף קטן (ג), אנחנו נזכור את הירידה ובעלייה הבאה זה יקוזז. העדכון הוא תמיד תמיד כלפי מעלה. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

אבל זה כן יילקח בחשבון בהמשך. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה ייזכר, וגם לתקופה. כלומר לתקופה ארוכה או קצרה זה ייזכר, אבל העדכון תמיד כלפי מעלה. 

(ג) עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; ואולם, אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה, בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.

זה מה שאמרתי קודם, שאם תהיה ירידה של המדד, לא נוריד, אבל הירידה תיזכר ובעלייה הבאה יהיה קיזוז של הירידה שהייתה, והעלייה תהיה בשיעור יחסי בניכוי של הירידה הקודמת. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

בחודשי לא תהיה ירידה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כלומר, תהיה עלייה יחסית, ועדיין תהיה עלייה. 

(ד) בסעיף זה – 

"המדד" – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב-15 בנובמבר באותה שנה, או מדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב-15 במאי בשנה העוקבת; 

אנחנו מקבעים פה את המועד שבו אנחנו שולפים את הנתונים על המדד. אמרנו שהעדכון של התגמולים יהיה ב-1 בינואר וב-1 ביולי. ב-1 בינואר אנחנו נעדכן לפי נתוני המדד שידועים לנו ב-15 בנובמבר. ב-1 ביולי נעדכן לפי הנתונים שידועים לנו ב-15 במאי.

"המדד הבסיסי" – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה הסכומים לפי סעיף זה;

	כמו כל מדד, תמיד יש מדד אחרון ויש מדד חדש. 

	"המדד החדש" – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקודמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו. 
	"מדד החציון הראשון" – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני;

	"מדד החציון השני" – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר;

ב-1 בינואר אנחנו לוקחים את המדד הממוצע החצי-שנתי. למשל, ב-1 בינואר 2025 אנחנו נעדכן לפי הממוצע החצי שנתי של חצי השנה הראשונה ב-2024. מינואר עד יוני 2024 אנחנו נחשב מה המדד, ב-15 בנובמבר יהיו לנו כבר נתונים סופיים וב-1 בינואר 2025 כבר נוכל לשלם באופן מיידי. ככה אנחנו מתגברים על כך שאמרנו שהמדד לוקח לו הרבה זמן עד שהוא הופך להיות סופי. בדרך הזאת, במועדים שבהם אנחנו נעדכן בינואר וביולי, יש לנו נתונים סופיים, ואנחנו יכולים לשלם באופן מיידי לניצולים בלי עיכוב ובלי המתנה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה המדד החדש, וזה ההסבר שלו. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

נכון, זה המדד החדש. בינואר אנחנו מעדכנים לפי מדד החציון הראשון; ביולי מעדכנים לפי מדד החציון השני. 

"מדד השכר" – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

זה המדד שדיברנו עליו ואנחנו מכנים אותו בשם מדד השכר הקהילתי. אנחנו יכולים לציין במדויק שהכוונה ללא ה-5.9 בירחון שכר ותעסוקה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

חוץ מנכי צה"ל ושורדי השואה, יש עוד מקום שמשתמשים במדד הזה? מדד השכר הקהילתי הוקם בשביל נכי צה"ל?

 << אורח >> תאה אדרי: << אורח >>   

בעבר אמרו לנו שהמדד הזה נבנה עבור נכי צה"ל.

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>  

אנחנו לא מכירים עוד אוכלוסייה שהולכת לפי המדד הזה. כמו שאומרת תאה, הטענה היא שהמדד הזה ממש נבנה עבורם. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

מה זה הרשות המוסמכת?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

הרשות המוסמכת מוגדרת בסעיף 2 לחוק, זה בעצם מינהלת הרשות, שמקבלת מינוי ישיר מהשר הממונה להיות רשות מוסמכת, ויש לה סמכויות מעין שיפוטיות להחליט בתביעות. היא מופקדת על ביצועו של החוק. 

(ה) הרשות המוסמכת תפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אתם רוצים ש הרשות המוסמכת תדאג לפרסום ולא שר האוצר?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

ששר האוצר יהיה חתום על הפרסום? לא שר האוצר, אם כבר השר הממונה. אנחנו כבר לא תחת שר האוצר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הרשות המוסמכת היא גוף שמפרסם ברשומות?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

את צודקת שנהוג. זה פחות ביורוקרטיה. ברגע שזאת הרשות המוסמכת, זה אצלנו ואנחנו מייד מפרסמים. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אני מוותר על זה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אני מציעה להשאיר את זה, כי זה פחות ביורוקרטיה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

משרד המשפטים ראה את זה? הוא חי עם זה בשלום?

 << אורח >> עמיחי פישמן: << אורח >>   

כן, כן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

טוב, אנחנו לא משנים. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

מורידים מהכוח. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לגופו של עניין, אני חושב שזה פחות ביורוקרטיה וצריך לפרסם את הנתונים. 

<< דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא את הסכומים אלא הודעה על הסכומים המעודכנים.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מי מייצג את השר? יש בעיה עם השר?

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

השר נותן לרשות המוסמכת. 



<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

(ו). על אף האמור בסעיף זה, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו במקרים חריגים, את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה הסעיף הזה?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

מול המנגנון שכולו אוטומטי, כמו שאתם רואים, רצינו להכניס איזושהי סמכות בשיקול דעת למקרים חריגים ויוצאי דופן. למשל, התפרצות אינפלציונית, מיתון, תקופת הקורונה. מהניסיון שלנו, ברגע שיש אירועים מהסוג הזה, תמיד בררת המחדל של האוצר היא להקפיא את התגמולים. כך נעשה ב-2002. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בתקופת הקורונה באנו לפה כדי לא להקפיא את התגמולים. זה הגיע לפה פעמיים. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

גם בתקופת הקורונה הייתה הצעת חוק להקפיא את התגמולים. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

זה בא להוסיף ולא להוריד. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

את זה החרגנו מההקפאה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זה יכול להיות גם הפוך. אתה לא אומר שזה על הורדה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כתוב שלא יהיה שלילי. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

בתקופת הקורונה, למשל, הייתה קפיצה מלאכותית במדד. הרי לא היו תוספות שכר, אבל היו פיטורים המוניים של כל הדרג הזוטר, ואז המדד קפץ אבל באופן מלאכותי מעל 8%. לכן רצו להקפיא. אם אתם זוכרים את הדיונים בוועדה, הגענו להסכמה של 2.45%. לקחנו את המדד וההתנהגות שלו ב-2018 וב-2019, והגענו לאיזושהי הסכמה. לכן, טוב שיש סעיף שמותיר שיקול דעת בדיוק למקרים כאלה, גם אם לא עדכון מדדי. לכאורה, לפי העדכון המדדי היה צריך לעשות תיקון מדדי של 8% באותה תקופה. מה שקורה הוא שאגף התקציבים במשרד האוצר מגיש הצעת חוק להקפאה של כל המדדים, אבל זאת סמכות שמאפשרת לקבוע עדכון גם אם לא בגובה של החוק, ועדיין לתת איזשהו עדכון וגם אם לתקופה מוגבלת. לכן, קבענו פה שבמקרים חריגים. נציין שאותו סעיף קיים גם בעניינם של נכי צה"ל. גם הם הותירו לעצמם שיקול דעת למקרים חריגים ויוצאי דופן. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

גם שם קיים הסעיף הזה? אותו הדבר?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן, אותו הדבר. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן, הם גם עשו תיקון דומה, תיקון 32 לחוק הנכים, תגמולים ושיקום. אני חושבת שזה שאנחנו קובעים שהתיקון לא יהיה שלילי, בזה אנחנו נותנים הגנה. כמובן, שימו לב, זה בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש מקרים שבהם אישור ועדת הכספים הוא לא הגנה כזאת גדולה. יכול להיות מצב במין ממשלה כזאת, שוועדת הכספים היא לא - - -

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, מדובר בכך שאתה יושב-ראש הוועדה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

(4)סעיף 15 – בטל;

סעיף 15 לחוק נכי רדיפות הנאצים – אגב, קיים סעיף מקביל לזה בחוק נכי המלחמה בנאצים, סעיף 16 – מסמיך את הרשות המוסמכת להמיר ולהחליף את הזכאות לקצבה חודשית במענק חד-פעמי. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

סוג של היוון הפוך. זה כמו לומר, אני לא רוצה גמלה חודשית, אני רוצה את כל הכסף. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

להעביר במענק חד-פעמי, בסכום שהוא עד חמש שנות תגמולים לנכי רדיפות הנאצים, ועד שלוש שנות תגמולים לנכי מלחמה בנאצים, וזה אם הרשות המוסמכת סבורה שהדבר יעזור לשיקומו. זה סעיף שנמצא במקור בחוק משנות החמישים, והיה רלוונטי כשהניצולים היו צריכים איזשהו סכום חד-פעמי גדול שישקם אותם ושיאפשר להם לחזור למעגל העבודה. זה סעיף שכבר לא רלוונטי היום, בגילם ובמצבם של הניצולים. המשמעות היא בעצם שהוא מותיר אותם בלי קצבה חודשית. לצערנו הרב, הפניות האחרונות שנעשו אלינו בנושא הזה, היו מצד ילדים של ניצולים, באופן שהעלה חשש כבד מאוד אצל השירות הסוציאלי שלנו לניצול של הסעיף הזה. גם אותן המרות בודדות שנעשו בעבר, הניצולים חוזרים אלינו ומבקשים להחזיר בחזרה את הקצבה החודשית, כשידינו כבולות. הנושא הזה הגיע גם לבתי משפט, כולל לבית המשפט העליון שאמר שידיו כבולות בנושא לאור הוראות החוק. הנושא הגיע גם לבחינה של מבקר המדינה ושל היועץ המשפטי לממשלה. מבקר המדינה גם הוא הביע הסתייגויות רבות מההסדר הזה, ואמר שלא נכון להותיר את ההסדר הזה על כנו. מבחינה מקצועית, אנחנו ברשות סבורים שמצד אחד, אין שום משמעות לסעיף הזה היום, אין לו תרומה, ומצד שני, יש בו פוטנציאל לנזק כי הוא מותיר ניצולים ללא קצבה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כלומר, עד עכשיו אותם יורשים ניצלו את זה כחוק. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

מצד אחד, אנחנו מציעים לבטל את הסעיף, אבל מצד שני, בפרק ג' בהוראות המעבר אנחנו מציעים לחדש את הקצבה למי שבעבר בוצעה לו המרה ואין לו אפשרות לקבל מאיתנו את הקצבה מחדש. אלה לא מקרים רבים, אבל אנחנו מציעים לתת להם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

יש לכם כמה מקרים כאלה?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן, יש כמה מקרים. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

בכמה מקרים מדובר?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

מקרים בודדים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

הסעיף מתייחס לחמש שנים ולשלוש שנים. המקרים האלה שיש לכם הם לא בחמש או בשלוש השנים האחרונות. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

הם עברו כבר מזמן את החמש שנים והשלוש שנים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

במקרה שהמרת לתגמול חד-פעמי, קיבלת את זה שווה ערך לחמש שנים. בשנה השישית לא היית זכאי יותר. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה הגיע גם לבחינה של בית משפט, של היועץ המשפטי לממשלה ושל מבקר המדינה. כולם ציינו שידיהם כבולות. החוק מאוד חד-משמעי בנושא הזה, וברגע שהמרת, לא משנה מה הסכום. דרך אגב, גם אם זה לא חמש שנים, החוק קובע עד חמש שנים, והרשות המוסמכת יכולה להחליט שהיא ממירה את זה לתגמולים של שנה. במקרה שמבוצעת המרה, אין אפשרות לחזור למסלול של קצבה. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

יש לנו מקרים בודדים, אבל מאוד קשים, ואני יודעת על שניים. אחד מהם פנה גם לכל חברי הכנסת פעם אחר פעם, כי הוא כבר שנים אחרי החמש שנים. לא העריכו, כנראה, שיאריכו ימים כל כך הרבה, והצרכים הרפואיים רבים. הם לא מקבלים שקל. שני מקרים שהגיעו אליי מאוד קשים. אחת עזרה לבת שלה והיוונה את הכסף והיום היא זקוקה לו למחייתה. המקרה השני שמוכר, גם שם הם זקוקים לכסף למחייה שלהם. הם עשו טעות למרות שמנהלת הרשות ניסתה לשכנע אותם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני לא מבין דבר אחד. במשך חמש שנים העבירו להם את זה, ואז הפסיקו לקבל?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

זה היוון. זאת המשמעות של היוון. ניסו לשכנע אותם בכל דרך אפשרית לא לעשות את זה, אבל זאת הייתה זכותם החוקית. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לשכנע אדם כזה, זה לשכנע חסר ישע. ואז גם להפסיק לו את הקצבה? זה לא אדם רגיל. זה אדם שעבר דבר או שניים בחיים. 
 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

אלה אנשים שהיו תחת לחץ כלכלי. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אנחנו לא תמכנו בזה ולא עודדנו את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

ינון, זה לא סיפור פשוט. לפעמים בא אחד כזה ואומר: אני צריך את הכסף. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה בסדר גמור, אבל למה להפסיק להם?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

המקרים האלה יתוקנו על ידי החוק הזה?

<< אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אנחנו מציעים להחליט לחדש להם את הקצבה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זאת על בסיס בקשה שהם יצטרכו להגיש. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם תפנו אליהם אקטיבית?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אלה שאנחנו מכירים – בוודאי. אנחנו מחכים לזה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הרי יש לכם במאגר את כל אלה שהפסיקו. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

יש כאלה שלא ביקשו. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

יש כאל שהם משנים מאוד מוקדמות. יכולים להיות כאלה משנים מוקדמות, שאנחנו לא מכירים. יש לנו נתונים משנת 1995 בערך, אני לא יודעת אם יש משנות השישים והשבעים. יכול להיות שאנחנו מפספסים אותם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

משנת 1995 ודאי יש לכם. למה לא לשלוח לכל מי שנמצא אצלכם במערכת?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

כי יש מקרים בודדים וזה רק מייצר בלבול ולחץ. נאתר את המקרים האלה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אנחנו מאמינים שאלה באמת המקרים היחידים, אבל כמובן שיהיה פרסום מסודר. אני אקריא את סעיף 15, שיבוטל, וכותרתו המרת תגמולים. 

 15. רשאית הרשות המוסמכת, בהסכמת הנכה, אם היא סבורה שהדבר יעזור לשיקומו, להמיר לו את תגמוליו במענק חד-פעמי, שלא יעלה על סך התגמולים שנכה בדרגת נכותו בזמן ההמרה זכאי לקבלם במשך חמש שנים, ומיום ההמרה ואילך לא יהיה הנכה זכאי לתגמול לפי חוק זה. הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים לדרכי השקעתו של מענק כאמור. 

כדי להפיס את דעתכם, כבר שנים יש לנו ברשות מסלול הלוואות לניצולים, ואנחנו רואים מה הצרכים שלהם. אם הם רוצים סכום מסוים, מיוחד, הם בדרך כלל מבקשים סכום כספי לתת לנכד לבר-המצווה, או מבקשים הלוואה לטיפול שיניים פרטי.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

באיזו ריבית?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

ריבית חשכ"ל ופורסים את זה לתקופה ארוכה. אלה הצרכים שלהם היום, בטח ובטח אף אחד מהצרכים האלה לא דבר ששווה להפסיד בגללו קצבה חודשית. אנחנו שלמים עם הביטול של הסעיף, ובטח כשנגד זה אנחנו מחדשים את הקצבה למי שהומר לו בעבר. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כיום לא ניתן יהיה לקבל את זה חד-פעמי. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

נמשיך לפרק ב' – נכי המלחמה בנאצים. 

תיקון חוק נכי המלחמה בנאצים. 

1. בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד–1954 (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים) – 

1. בסעיף 1 – 
1. במקום ההגדרה "השכר הקובע" יבוא:
"השכר הקובע" – סכום של 5,307.74 שקלים חדשים;";

גם כאן יש הגדרת השכר הקובע, שזה סכום תגמול רגיל לדרגת נכות 100%, שממנו נגזרים שאר סוגי התגמול. אנחנו מציעים להחליף את ההגדרה שקיימת היום בסכום שמשולם בפועל. 

1. ההגדרה "הדרגה הקובעת" – תימחק;

הדרגה הקובעת משמשת לסעיף 4ב, שגם אותו אנחנו מציעים לבטל. 

1. סעיף 4ב – בטל;

זה סעיף שעוסק בתגמול למחוסר פרנסה, וזאת קבוצה ריקה שלא קיימת היום. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו מעדכנים את זה כל שנה, אבל תמיד מציינים אנשי הרשות שזאת קבוצה ריקה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אין מי שמוכר היום כמחוסר פרנסה. זה תגמול שנועד במקור לניצולים שהייתה להם יכולת להתפרנס, והיו צריכים לבוא לרשות המוסמכת – זה לפי תנאי החוק – להוכיח שאין ביכולתם להתפרנס ושאין ביכולתם להגדיל את הכנסתם. כל עוד הם הוכיחו את זה, שולם להם תגמול. כמובן, מחליפים את התגמול לפי הכנסה בתגמול מוגדל לפי הכנסה, שככלל הם גבוהים יותר ומיטיבים יותר עם הניצולים ברוב המוחלט של הדרגות, והם מוכרים לפי התגמול הזה. אין היום נכה שמוכר לפי תגמול מחוסר פרנסה. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

הנכה הכי צעיר בכל הקבוצות, בן כמה הוא? נדמה לי שהוא בן 80-79.

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

זה מראה שהקבוצה ריקה, כי בן אדם בן 79 לא יכול להתפרנס. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אנחנו מדברים על נכי מלחמה בנאצים או על כל הקבוצה? 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

רק למה שהחוק מתייחס. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

מדובר פה למי שהיה בגיל מלחמה. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

הם בני 90 ומעלה, ונשארו 177 בפעם האחרונה שבדקנו. הם מאוד מאוד מבוגרים. אלה מי שהיו בגילאי 15 ומעלה בתקופת המלחמה. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

גם יותר צעירים. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

בגיל לחימה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

גם אם אתה מסתכל על יותר צעירים, הם כבר לא עובדים. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

זה ברור. הם לא עובדים. מי שנזקק, מקבל במסגרת תגמול לפי הכנסה ותגמול מוגדל לפי הכנסה. יש לנו מענה בחוק למחוסרי פרנסה במובן הרחב. 

1. בסעיף 4ג(א), במקום הסיפה החל במילים "ישולמו לו" יבוא "ישולם לו, במקום התגמול שהיה משתלם לו לפי סעיף 4א סכום של 10,703.22 שקלים חדשים;";

סעיף 4ג(א) מדבר על תגמול מוגדל לפי הכנסה בדרגה של 50%. גם כאן אנחנו מחליפים את ההגדרה שנגזרת ממשכורת עובד מדינה, לסכום שמשולם היום בפועל, וזה הסכום שלפני העדכון. 

1. בסעיף 4ד(א) –

1. ברישה, במקום "התגמולים האמורים בסעיף 4א או 4ב" יבוא "התגמול האמור בסעיף 4א";

	זה תיקון טכני לנוכח הורדת סעיף 4ב. אנחנו מתקנים את הנוסח. 

1. במקום פסקאות (1) עד (3) יבוא – 
"(1) לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ-10% עד 18% – 6,301.45 שקלים חדשים;
(2)לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ-19% עד 39% – 6,459.40 שקלים חדשים;
(3) לנכה זכאי לתגמול לפי הכנסה שדרגת נכותו מ-40% עד 49% – 7,049.64 שקלים חדשים". 

כל הסעיף הזה מתייחס לתגמול לפי הכנסה. גם כאן, אנחנו מחליפים את ההגדרות בסכומים שמשולמים בפועל, ועל הסכומים האלה יופעל מנגנון העדכון. 

(5) סעיף 4ו – בטל;

הסעיף הזה עוסק בשינוי בסולם הדרגות של משכורת עובד מדינה, ומה עושים במקרה של שינוי. זה סעיף שרלוונטי למצב הקודם, שבו התגמולים הוגדרו כאחוז ממשכורת עובד מדינה. הסעיף קובע שבמקרה כזה, אנחנו נבחר דרגה מקבילה אחרת שתקבע הממשלה. הסעיף הזה לא רלוונטי כי אנחנו עוברים לשיטה אחרת. 

(6) במקום סעיף 5 יבוא - 

זה בעצם הסעיף העיקרי שאותו אנחנו מתקנים. הוא מקביל לסעיף 4ה שבחוק נכי רדיפות הנאצים. היום הסעיף קובע סמכות עדכון כללית לשר להעלות את שיעורי התגמולים בצו, סמכות שבשיקול דעת בלי שהוא קובע חובת עדכון את אופן העדכון, ואנחנו מציעים להחליף אותו בסעיף הזה. 
 
עדכון סכומים. 

5. 	(א) הסכומים שלהלן יעודכנו ב-1 בינואר וב-1 ביולי בכל שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי. 

(1) הסכום הקבוע בהגדרה "השכר הקובע" שבסעיף 1;
(2) הסכומים הקבועים בסעיפים 4א(ב), 4ג(א), 4ד(א), 13א(ב) ו-13א(ב)(1).

רק נציין ש-4א(ב) זה תגמול המינימום; 4ג(א) זה גמול מוגדל לפי הכנסה; 4ד(א) זה תגמול לפי הכנסה; 13א(ב) זה בן זוג שמקבל תגמול מוגדל לפי הכנסה; 13א(ב)(1) זה בן זוג שמקבל תגמול לפי הכנסה. 

(ב)ירד המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, לא יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א);

(ג) עלה המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, יעודכנו הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי, ואולם אם המדד שחל מאז המועד האחרון שבו עודכנו סכומים לפי סעיף קטן זה ירד בפועל, יופחת שיעור הירידה במדד משיעור העלייה בהתאם למשך התקופה שבה ירד המדד ולא עודכנו הסכומים.  

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אותו סעיף כמו שהיה קודם. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

בדיוק אותו הדבר. כל הסעיף הזה הוא בדיוק אותו הדבר. 

(ד)בסעיף זה – 
"המדד" – מדד החציון הראשון כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב-15 בנובמבר באותה שנה, ומדד החציון השני כפי שחושב בהתאם לנתונים הידועים ב-15 בשנה העוקבת. 

"המדד הבסיסי" – המדד שחושב לפני המועד שבו עודכנו לאחרונה הסכומים לפי סעיף זה. 

"המדד החדש" – לעניין עדכון בינואר, מדד החציון הראשון של השנה שקדמה לו, ולעניין עדכון ביולי, מדד החציון השני של השנה שקדמה לו. 

"מדד החציון הראשון" – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים ינואר עד יוני. 

"מדד החציון השני" – הממוצע החצי שנתי של מדד השכר בחודשים יולי עד דצמבר. 

"מדד השכר" – מדד השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר בסך כל השירותים הציבוריים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

(5) הרשות המוסמכת תפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות לזכויות ניצולי השואה הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. 
(6) על אף האמור בסעיף זה, השר הממונה על ביצועו של חוק זה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו במקרים חריגים את שיעור העדכון של סכומים לפי סעיף זה, לתקופה מוגבלת שתיקבע, ובלבד ששיעור העדכון שייקבע כאמור לא יהיה שלילי. 
(7)  בסעיף 13א – 
 	
(1) בסעיף קטן (א) המילים "או 4ב" – יימחקו. 

גם זה תיקון טכני לנוכח מחיקת סעיף 4ב. 
	
(2) בסעיף קטן (ב) במקום "בשיעור 166.7% מסך כל המשכורת הנהוגה אותה שעה לגבי עובד המדינה, שדרגת משכורתו היא 20 של הדירוג המינהלי, יבוא "בסכום של 6,114.4 שקלים חדשים. 

פה בעצם אנחנו משנים שוב את סכום התגמול של בן זוג, שמקבל תגמול מוגדל לפי הכנסה, לסכום שמשולם לו בפועל. ובסעיף קטן (ב1) אנחנו מדברים על תגמול בן זוג שמקבל תגמול לפי הכנסה. 

(3) בסעיף קטן (ב1) –

(1) ברישה, במקום "בשיעורים" יבוא "בסכומים";
(2) במקום פסקאות (1) עד (3) יבוא – 
(1) הייתה לנכה דרגת נכות מ-10% עד 18% - 5,366.21 שקלים חדשים. 
(2) הייתה לנכה דרגת נכות מ-19% עד 39% - 5,528.31 שקלים חדשים.
(3) הייתה לנכה דרגת נכות מ-40% עד 49% - 6,114.4 שקלים חדשים. 

פסקה 2 עסקה בבן זוג שמקבל תגמול לפי הכנסה, והסעיף הקודם עסק בבן זוג שמקבל תגמול מוגדל לפי הכנסה. אנחנו שינינו את כל ההגדרות שקיימות היום בחוק, שהן נגזרת ממשכורת עובד מדינה לסכום שמשולם בפועל, ועליו מופעל העדכון המדדי.

(8) סעיף 16 – בטל;

זה הסעיף שמקביל לסעיף 15 לחוק נכי רדיפות הנאצים, ואם אתם רוצים, אני אקרא אותו. 

סעיף 16 לחוק נכי המלחמה בנאצים, וכותרתו המרת תגמול. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

זה מקביל לסעיף שהקראת קודם לכן, רק שפה מדובר בשלוש שנים במקום בחמש שנים. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

נכון. "הרשות המוסמכת רשאית בהסכמת הנכה, אם היא סבורה שהדבר יעזור לשיקומו, להמיר לו את תגמוליו בסכום חד-פעמי שלא יעלה על סך התגמולים של נכה בדרגת נכותו בזמן ההמרה זכאי לקבלם תוך שלוש שנים. מיום ההמרה ואילך, לא יהיה הנכה זכאי לתגמול לפי חוק זה". 

הסעיף הזה בטל. 

פרק ד': תחילה והוראות מעבר. 

יש פה טעות סופר, וזה צריך להיות פרק ג': תחילה והוראות מעבר. 

1. (א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשפ"ד, 1 בינואר 2024 (להלן – יום התחילה).

כמו שאמרנו, ברגע שהחוק ייכנס לתוקף, נפעיל את העדכון כבר לחודש ינואר אחורה. המשמעות היא שכל מקבלי הקצבאות ביום שבו ייכנס הסעיף לתוקף, יקבלו הפרשים אחורה מינואר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כבר עשיתם את הבדיקה וראיתם שזה חיובי?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

עשינו את הבדיקה וזה יהיה עדכון חיובי. כמו שאמר סגן השר, זה בעלות של 60 מיליון שקלים, העדכון הראשון. ב-1 ביולי יהיה עדכון שני. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני מבקש שיהיה בחוק מה שדיברנו קודם, שתבואו לתת דיווח כללי בנושא הזה אחת לשנה, ולראות מה היה מבחינת המדדים האלה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

נשמח למסור דיווח גם על המדדים, גם על הסכומים, ונשמח למסור דיווח בהיבט רחב יותר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

שזה יהיה בחוק. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן, הצענו נוסח. 

 << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >>   

שבדיווח תהיה התייחסות לנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אמרתי שגם זה צריך להיות בחוק. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

מה דעתך להכניס בחוק גם את ההצמדה למדד?

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

עם המענק השנתי? תכף נדבר על זה. 
 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

(ב)על אף האמור בסעיף 4ה לחוק נכי רדיפות הנאצים ובסעיף 5 לחוק נכי המלחמה בנאצים, כנוסחם בסעיפים 1 ו-2 לחוק זה, העדכון ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) יהיה לפי שיעור העלייה של מדד החציון הראשון של שנת 2023 לעומת מדד השכר של חודש אוקטובר 2019, כפי שהיה ידוע ביום י"א באדר התש"ף (15 במרץ 2020), ובהפחתה של 7.53%.

אנחנו מבקשים להסדיר מה יהיה מדד הבסיס הראשון לחישוב. בעצם, העדכון הראשון בשיטה הזאת הוא ב-1 בינואר 2024. פה אנחנו רוצים לקבוע שמדד הבסיס שאליו נעשה את ההשוואה, יהיה מדד אוקטובר 2019, בהפחתה של 7.53%. למה? מדד אוקטובר 2019 היה העדכון האחרון שאנחנו ביצענו לפי מדד. מאז אוקטובר 2019, ובגלל שנכנסנו לתקופת קורונה, נעשו שלושה עדכונים, ושלושתם נעשו בשיעור של 2.45%, וזה היה מכוח סיכומים ומכוח החלטות ממשלה שנעשו בתקופה הזאת. לכן, בהפחתה של 7.53%, שזה בעצם 2.45% כפול שלוש. תאה, את רוצה להוסיף משהו?

 << אורח >> תאה אדרי: << אורח >>   

אחרי הקיזוז, העלייה הכוללת היא 3.76% בתגמול מינואר 2024. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בהצעה שלכם יש כמה מעלות. יש מעלה שבאמת הסכום עולה. הוא הופך להיות עדכון שהוא אכן צריך להיות, והוא מעלה את הקצבה שמקבל הנכה או זה שזכאי לה שהוא ניצול שואה. הוא מקבל סכום יותר גבוה, וזה הופך להיות מסודר. זה לא שמתחיל להגיע לכאן ועד שהשרים מביאים וחותמים. כאן זה נעשה אוטומטית, ויש בזה מעלה גדולה ואני מברך על כך. 

יש שתי בעיות שצריך למצוא להן פתרון. בעיה אחת, אנחנו רוצים שוועדת הכספים תמשיך לעקוב אחרי מה שקורה בפעילות של נכי רדיפות הנאצים. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

זאת לא בעיה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

לפי הנוסח הנוכחי, אנחנו בעצם נפרדים לשלום, מוחאים לכם כפיים ובזה תם העניין. זה לא טוב בגלל שעולות בעיות, ואנחנו גם יודעים שככל שנוקפות השנים, מתעוררות בעיות חדשות ודברים שלא חשבנו עליהם קודם. לכן, הדרך הפשוטה היא למצוא ניסוח – גברתי היועצת המשפטית – שיחייב אתכם לבוא לכאן לדיווח אחת לשנה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אנחנו יכולים לחשוב על איזשהו ניסוח שאומר שאחת לשנה עד סוף חודש דצמבר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

להכניס שם את העניין של בדיקת המדדים. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

דיווח במובן הרחב יותר, לא רק שמתייחס למדדים אלא במובן הרחב על מצבת הניצולים, זכאויות ואוכלוסיות. באמת במובן הרחב של הדברים, כי גם המעורבות שלכם הייתה במובנים רחבים יותר. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

זאת בעיה אחת. צריך למצוא ניסוח ונראה איך עושים את זה. 


הבעיה השנייה היא המענק השנתי. אנחנו מדברים על זה הרבה וגם אתם מדברים על זה. הינה, אנחנו הולכים לאשר חוק שעושה סדר, ודווקא פה הוא לא נוגע. אנחנו רוצים תשובה איך אנחנו יכולים להוסיף את זה בחוק. זה משאיר לנו טעם רע בפה. אנחנו עושים פה תיקון חשוב וטוב, ודווקא להם לא. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אנחנו נעשה את הבדיקה שאתם הצעתם. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אני מציע משהו אחר, שנכניס סעיף שמוסיף את זה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא, הם יעשו את הבדיקה. זה גם משהו שלא הובא קודם לכן, אז כדאי. ננסח ונפיץ את זה כך שאפשר יהיה לראות את זה ולהתייחס לזה, ואז נקיים דיון. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

דיון לא עוזר; צריך את זה בחוק. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נעשה את זה. נכניס תיקון, נפיץ את הנוסח. הם יעשו את הבדיקה אצלם - - - 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

באיזה חוק? בחוק הזה נכניס את זה?

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

כן, זה תיקון עקיף. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

כלומר, או שנאשר ונעשה רוויזיה, או שלא נאשר. בסדר, לא נאשר. מקובל. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אנחנו צריכים שהחוק הזה ייכנס לתוקף. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ייכנס לתוקף בעוד יום-יומיים. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תכף נחליט. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אנחנו לא רוצים לעכב את החוק. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

לגבי המענק השנתי, הייתה טעות לטובת העלייה במענק, ולכן הבדיקות שלנו אחורה יראו שהשיפור למעשה מרע את מצבם. ב-2020 וב-2021 גובה המענק היה 3,991 שקלים. ב-2022 היה תיקון שהעלה אותו ל-6,500 שקל, תוספת שהעלתה מ-3,500 ל-6,500. ההצמדה שהגיעה מייד אחר כך בינואר 2023, לא הצמידה את התוספת למועד ההצמדה, אלא למועד של ה-3,500 ולכן, ההצמדה הייתה 7.5%, וזה עלה ל-7,248 שקלים מייד אחרי התיקון הזה. אנחנו נעשה את הבדיקה. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

איך זה משפיע?

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

אנחנו צריכים לבדוק קדימה מה המשמעויות. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אתם לא תחזרו על הטעות הזאת עוד פעם. אנחנו רוצים להסתכל מכאן ולהבא לפי מה שיש להם. 

 << דובר >> רונית רוזין: << דובר >>   

אנחנו נבדוק תקציבית מכאן ולהבא מה המשמעויות, אבל אני אומרת שבינתיים לא הייתה פגיעה אלא להפך. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אני רוצה להגיד לך משהו, גברת רונית, אנחנו רואים גם בחוק שלא מורידים את מה שהיה. אין דבר כזה, אנחנו הולכים ומסתכלים קדימה. אנחנו מתפללים שניצולי השואה המבוגרים יהיו בריאים. בחוק הזה פחות מעניין אותנו עכשיו מה היה. מה שהיה היה, ואנחנו לא יכולים לשנות אותו. בוודאי שאנחנו לא מעוניינים, גם אם הייתה טעות לטובת הניצולים. לא נוגעים בזה. אנחנו מדברים על העיקרון, והעיקרון החוק הזה אומר את מה שהוא אומר, ואנחנו שמחים על כך. 

אנחנו לא מבינים ולא יודעים ואין לנו את הנתון למה לא עושים את זה למענק החד-שנתי. הם גם ניזוקים מהעובדה שהם לא מקבלים את זה בתור קצבה חודשית אלא בתור מענק אחת לשנה. בסדר, אנחנו לא מתווכחים על זה עכשיו וזה סיפור בפני עצמו, אבל למה ששיטת העדכון לא תהיה כמו בחוק הזה? את זה אנחנו רוצים. אנחנו מברכים על כך שהייתה טעות לטובת הניצולים, ואנחנו מקווים שתמיד יהיו טעויות לטובת הניצולים. שאף פעם לא יהיו טעויות הפוכות. אבל אנחנו רוצים לתקן את זה. 

ינון, אני מכיר את השרים בממשלה. יכולים לבוא השרים ולהגיד: עשינו מאמץ לטובת העניין בתקופה הקשה הזאת שאנחנו נמצאים בה. היהודים האלה, בכל פעם שנותנים להם משהו, הם רוצים עוד. אני מציע שלא נצביע היום אלא בשבוע הבא. נשים את זה בסדר-היום. בפרק הזמן הזה תכינו את הניסוח לגבי זה שאנחנו לא מתנתקים מהרשות ואתם תבואו לפה אחת לשנה. לנסח באופן מחייב ומסודר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

נעשה סעיף פיקוח שבעיקרון שלו יאמר, שהוועדה תוכל לקבל נתונים אודות זכאותם של ניצולי שואה, תוך פילוח לפי סוג זכאותם, על עלות התגמולים או ההטבות ששולמו באותה שנה, עדכונים שבוצעו בגובה התגמולים בשנה שקדמה למועד הדיווח והשפעת העדכון על סכום התגמול או ההטבה, וגם ביחס לשלוש השנים שקדמו לכך. משהו בסגנון הזה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

דבר שני, במהלך הדיון הגענו למסקנה שאנחנו עושים אפליה. אנחנו מעדכנים את הקצבאות, אבל לא מעדכנים את המענק. אנחנו מבקשים להוסיף גם את העניין הזה. אנחנו לא נוגעים בזה עכשיו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לא אפליה.

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

את צודקת, לא אפליה. אבל זה דבר שנשמע לא טוב. הוא לא בסדר. 
 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אתה מיטיב עם קבוצה של ניצולי שואה מעגל ראשון, שנמצאת פה, ואתה רוצה להיטיב גם עם קבוצות אחרות שלא מקבלות קצבה חודשית אלא מקבלות מענק. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

מה זה שאני מיטיב איתם? היות וזה מה שאנחנו הולכים לעשות עכשיו, על פי ההצעה שלכם, כשאנחנו מסדירים את זה, אנחנו רוצים להסדיר גם את החלק הזה. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

אנחנו נעשה את הבדיקות, ואם יש עוד רעיונות או עוד בדיקות - - -

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

אנחנו מבקשים לשבוע הבא לפני ההצבעה, גם בעניין הזה להביא נוסח, אם אכן יש הסכמה. בכל מקרה אני במקש להביא נוסח, כי גם אם התשובה תהיה שלילית, חס וחלילה, נחליט פה מה אנחנו עושים עם התשובה השלילית. אני מקווה שלא תהיה תשובה שלילית. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

קודם כול, אנחנו מאוד מכבדים את הבקשה, את הדרישה של ועדת הכספים, במיוחד כשהיא באה להיטיב עם עוד קבוצות. זה דבר חשוב מאוד. אני רק מסתכל על לוחות הזמנים, כדי שזה לא ימנע מאלה לקבל ב-1 ביולי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

לא, כי ה-15 במאי כבר עבר, וזה יהיה לינואר. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

בכל מקרה אנחנו נערכים לתשלום בתגמול יוני. אני לא חושבת שזה ישנה את לוח הזמנים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

את מתכוונת לתשלום הפרשים. 

בסעיף קטן ב' נפלה טעות בתאריך העברי. במקום י"א באדר התש"ף צריך להיות י"ט. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

איך יכול להיות דבר כזה? זה עבר גם את משרד המשפטים. 

אני אמשיך בהקראת החוק. 

(ג)על אף הוראות סעיף 15 לחוק נכי רדיפות הנאצים וסעיף 16 לחוק נכי המלחמה בנאצים, כנוסחם ערב ביטולם כאמור בסעיפים 1(4) ו-2(8) לחוק זה, מי שערב יום פרסומו של חוק זה קיבל לפי הסעיפים האמורים מענק חד-פעמי, יהיה זכאי לתגמולים חודשיים לפי אותו חוק, בכפוף להגשת בקשה, ומועד הזכאות לתגמולים כאמור יהיה מ-1 בחודש שבו הוגשה הבקשה או מיום פרסומו של חוק זה, לפי המאוחר שבהם. 

זה בעצם חידוש האפשרות לקבל קצבה למי שבוצעה לו המרה למענק חד-פעמי. כאן אנחנו מחייבים הגשת בקשה, והזכאות תהיה ממועד הגשת הבקשה, אבל כמובן כמובן שאנחנו אומרים פה לוועדה את מה שאמרנו קודם, שכל מי שאנחנו מכירים, אנחנו פונים אליו באופן אקטיבי. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

ממתי הוא יוכל להתחיל לקבל?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

מיידית. מבחינתנו מרגע שהחוק הזה יאושר. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

אין מועד להגשת הבקשה, נכון? כלומר, הוא יכול להגיש את הבקשה ברגע שנודע לו, בכל עת. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

כן, ברגע שנודע לו. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

הוא יקבל את זה רטרואקטיבית?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

מיום הגשת הבקשה. אנחנו מאמינים שזאת קבוצה ריקה, כי חוץ מהניצולים שאנחנו מכירים, אנחנו לא מכירים עוד מישהו שקיבל בעבר ולא פנה לארגון מסוים או לגוף סיוע או לא פנה אלינו. אנחנו קובעים את האפשרות הזאת כדי לכסות את כל המקרים האפשריים, אבל מקרים כאלה לא ידועים לנו. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

רק לשם הבהירות – יהיה זכאי לתגמולים חודשיים לפי אותו חוק. מה זה לפי אותו חוק? זה החוק ערב ביטולו?

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

או חוק נכי מלחמה או חוק נכי רדיפות הנאצים. 

 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >>   

לאחר הביטול? הרישה מתייחסת לערב הביטול וכשאומרים לפי אותו חוק, זה לא כל-כך ברור. 

 << אורח >> גליה מאיר אריכא: << אורח >>   

ערב הביטול. אפשר לחדד את זה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

בשבוע הבא, בעזרת השם, נצביע על זה, ואני מבקש את הניסוח לגבי ההופעה בוועדה ולגבי נושא המענק, שיהיה גם באותה חקיקה. לנסח את זה כך שלא נצטרך לקיים דיון אלא להצביע. 

 << דובר >> סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב: << דובר >>   

אנחנו מבקשים מאוד להודות לך, אדוני היושב-ראש ולחברי הוועדה על המאמץ, על הנכונות, על העבודה המקצועית שנעשתה פה. אנחנו רואים את זה, וזה משתקף בעבודה המקצועית של הרשות. ראיתם את זה בעבודה של המחלקה המשפטית, שהם הציגו את זה בצורה מקצועית ונעשה מאמץ. אנחנו מודים לכם על שיתוף הפעולה. 

 << יור >> היו"ר משה גפני: << יור >>   

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה. 

 << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >>   

אגב, לשם שינוי, רצוי להודות גם למשרד המשפטים. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:33. << סיום >>