פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לביטחון לאומי
22/05/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 193
מישיבת הוועדה לביטחון לאומי
יום רביעי, י"ד באייר התשפ"ד (22 במאי 2024), שעה 09:08



סדר היום:
 << נושא >> התנהלות משטרת ישראל מול פעילים פוליטיים בנושא ההתיישבות בחבל עזה – בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת – לבקשתם של חברי הכנסת אריאל קלנר, משה סעדה, צבי ידידיה סוכות, עמית הלוי, סימון מושיאשוילי << נושא >> 


נכחו:
חברי הוועדה: 
אריאל קלנר – מ"מ היו"ר
סימון מושיאשוילי


חבר הכנסת:
ואליד אלהואשלה



מוזמנים: 
	ליאור מצרפי
	–
	רע"ן מבצעים, מחוז דרום, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

	נירית להב-קניזו
	–
	עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי), משרד המשפטים

	שמעון חוג'ה
	–
	עו"ד, פרקליטות המדינה

	גיא אתגר
	–
	סמנכ"ל מדיניות, תנועת דרכנו

	פרופ' עמוס עזריה
	–
	ראש מסלול מדעי הנתונים, אוניברסיטת אריאל, מוזמן על ידי יושב-ראש הוועדה

	עמישב מלט
	–
	פעיל התיישבות, מוזמן על ידי יושב-ראש הוועדה





מנהלת הוועדה:
לאה גופר

רישום פרלמנטרי:
א.ב., חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

<< נושא >> התנהלות משטרת ישראל מול פעילים פוליטיים בנושא ההתיישבות בחבל עזה – בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת – לבקשתם של חברי הכנסת אריאל קלנר, משה סעדה, צבי ידידיה סוכות, עמית הלוי, סימון מושיאשוילי << נושא >>


 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

בוקר טוב לכולם, אנחנו בי"ד באייר, תשפ"ד, 22 במאי 2024. השעה 09:07. אנחנו מתחילים דיון בוועדה לביטחון לאומי בנושא של התנהלות משטרת ישראל מול פעילים פוליטיים בנושא ההתיישבות בחבל עזה - בהתאם להוראות סעיף 111(ה) לתקנון הכנסת – לבקשתם של חברי הכנסת אריאל קלנר, משה סעדה, צבי ידידיה סוכות, עמית הלוי וסימון מושיאשוילי. 

אנחנו רוצים להיות מדינת חוק. זאת שאיפה של מדינה, שחוק יהיה שווה לכולם, כולם יכבדו אותו וכולם ינהגו לפיו, הן האזרחים ובוודאי גורמי האכיפה. כמו כל עם ישראל אנחנו עם הערכה עצומה לשוטרי משטרת ישראל על כל העבודה והעשייה וכמובן גם ההקרבה שראינו. אנחנו עומדים משתהים ומחזקים את כוחות הביטחון ואת כוחות מערכות האכיפה בעשייה החשובה שלהם בנושאים האלה.

עם זאת הגיעו לפתחי, לכן יזמתי גם את הדיון הזה, סוגיות שמעלות חשש ממש להתעמרות ללא כל בסיס חוקי לפחות או ענייני בפעילים פוליטיים. אפשר לתמוך בעמדתם, אפשר להתנגד לעמדתם. הרבה דברים אפשר לומר, נושא ההתיישבות בחבל עזה, אבל דבר אחד אי אפשר. אי אפשר לבוא ולנהוג כלפי פעילים פוליטיים או בכלל כלפי מישהו בדרכים שהן בעצם מעבר למה שנדרש בחוק, ככל שיש בכלל עבירה על החוק. הדברים האלה, אם זה צעדה ב-29 בפברואר 2024 עם 500 אנשים שקראו לחידוש ההתיישבות בחבל עזה, עשרה פעילים נכנסו לחורבות ניסנית, חזרו לאחר זמן קצר. לא הייתה שום אלימות מצידם. אמנם היה אדם אחד עם הפרעה נפשית שקרא כינוי גנאי, אבל בסוף נעצרו אנשים שהם בכלל לא קשורים, אנשים אחרים. באופן אקראי נעצרו אנשים. 

נושא אחר של חמש משפחות שהגיעו, ועשרות בני נוער - - -. במהלך השבת תוך כדי חילול שבת נעצרו שישה פעילים מתוך עשרות רבות שהיו שם, וביקשו עבורם הארכות מעצר שלא התקבלו. האשימו בכל מיני האשמות, כניסה לשטח צבאי סגור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הפרעת הוראה חוקית, התנהגות פרועה במקום ציבורי. התלונות האלה גם לא התקבלו בבית משפט.

דבר נוסף שראינו שם גם כן, אדם שבסך הכול, סיפור קפקאי, בן אדם מבקש להתפלל. מגיש בקשה, הטרלה. אפשר אם תירצו, לקרוא את מגילת אסתר בבית הכנסת בעזה. בסדר. נניח שאם רואים שהוא באמת רוצה, אז יש דרך לטפל. במקום זה עצרו אותו בירושלים כשהוא קרא את מגילת אסתר בירושלים. על מה ולמה? אלה דברים שאני רוצה לשמוע את ההתייחסות, וגם באופן כללי, גם ממשטרת ישראל ומגורמי האכיפה. נשמע גם את נציגי ההתיישבות בחבל עזה בנושא הזה. 

אני חושב שדווקא לפני שנשמע את המשטרה, את עמדתם, יש לנו פה את פרופ' עמוס עזריה שהגיע לכאן. הוא גם השתתף בחלק מהפעילויות הללו. נשמע את עמדתך, פרופ' עזריה, ובהמשך נשמע את ההתייחסות של המשטרה בנושא הזה. בבקשה.

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

שלום, קודם כל כמו שאמר אריק, אני באמת רוצה להביע את ההערכה לכל הגבורה שהראו במיוחד במשטרת שדרות במתקפת ה-7.10. 

בעצם אנחנו במצב מאוד לא נעים שבו כשיש לנו קבוצה גדולה של מוחים שבאים להביע איזשהו מסר, ויכול להיות שלא נוח למישהו, לא ברור לי באיזה או רמה זה נמצא, שהחליטו שלא נוח להם מהצעדה ומפעילות כזאת, ואז בצורה מאוד שרירותית באים ועוצרים הרבה מהצועדים, וזה לא רק שעוצרים אותם ומביאים אותם לתחנת המשטרה ומשחררים אותם שם כמו שמאוד מקובל בהפגנות השמאל, אלא מבקשים פעם אחר פעם הארכות מעצר ארוכות של שבעה ימים, חמישה ימים. בית המשפט אפילו משחרר וכאילו המערכת לא לומדת. המערכת עוד פעם עוצרת אנשים. כל פעם עוצרים אנשים, את כולם למעט זה שהיה עם הפרעות נפשיות וקטין. את כולם מעבירים אחר כך לבקש עבורם הארכות מעצר. זה קרה בתאריך ה-29/02, קרא עוד פעם ב-15/03. זה גם קרה ביום העצמאות. גם היו שניים שעצרו אותם. גם עליהם מבקשים הארכות מעצר. זה לא אנשים שעשו דברים חריגים כמו לזרוק רימון עשן או להבעיר אש עם לפידים ולזרוק על שוטרים או כל מיני דברים כאלה שאנחנו מכירים מהפגנות השמאל. זה אנשים שאין שם שום אלימות ופשוט בוחרים לעצור כל מיני אנשים ולבקש עליהם הארכות מעצר של שבעה ימים. לא רק זה, כשבית המשפט אומר לא, אז המשטרה באה ומגישה ערר, מבקשת עיכוב ביצוע. כשהיו אמורים להשתחרר ביום שישי, מבקשים עיכוב ביצוע שמשמעותו שעכשיו נשארים עוד יומיים במעצר רק בגלל עיכוב הביצוע הזה. ביקשו את זה פעם ראשונה. בפעם השנייה גם ביקשו אבל בית המשפט לא נתן את עיכוב הביצוע הזה. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

בוא תספר לי קצת מהחוויה שלך, פרופ' עזריה, כי אני יודע שהשתתפת לפחות בחלק מהפעילויות המתוארות כאן. תספר לנו מה אתה ראית.

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

מה שקרה, אני הייתי באמת בצעדה הראשונה שהייתה ב-29/02. נגמרה כל הצעדה, נגמר הכול. לא מצאתי את המפתח לרכב. למעשה הוא היה בתחנת המשטרה בשדרות כי הבן שלי היה עם המפתח. ניסינו עם עורכי הדין לשחרר את המפתח, אז בינתיים הייתי תקוע עם כל המשפחה שם באזור. פשוט חיכינו שיביאו את המפתח מתחנת המשטרה. אנחנו מחכים, מחכים, מחכים. באיזשהו שלב מגיעה המשטרה ואומרת, טוב, אסור לכם להיות פה, בואו נקפיץ אתכם טרמפ. את האוטו תיקחו בהמשך כשתקבלו את המפתח. אמרנו, אבל אנחנו מחכים למפתח שיגיע. טוב, אז עלינו על הזינזנות כל המשפחה שיובילו אותנו ליד מרדכי. את האוטו ניקח מתישהו בהמשך. 

באמצע הדרך אני עם הבן הקטן שלי ברכב, עוצרים את הניידת, באים ואומרים לי שאני עצור. אחר כך מאשימים אותי בתקיפת שוטרים, בתקיפת עובדי ציבור, העלבת עובד ציבור. לא היה לי אפילו מצב שנגעתי בשוטרים. הנגיעה היחידה שהייתה זה אחר כך כששמו עליי אזיקים. נעצרתי בתוך זינזנה. איך תקפתי שוטרים? בכלל מופרך לחלוטין איך מאשימים אותי בכל ההאשמות האלה. את כל מי שהיו שם האשימו בכל הסעיפים האלה. אחר כך בבית משפט שואלים, רגע, תסביר מה הוא עשה, מה הוא עשה. לא היה להם בכלל מה להגיד כי פשוט כל הצעדה הזאת לא הייתה אלימה ועצרו אנשים בצורה אקראית כזאת, אז בטח שאין שום דבר להראות, למשטרה.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

תודה על הדברים. 

מי נמצא איתנו כאן מהמשטרה? רק שם ותפקיד לפרוטוקול.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

שלום וברכה, קוראים לי ליאור מצרפי, אני ראש ענף המבצעים של מחוז דרום, משטרת ישראל. אני אתייחס ברשותכם לדברים. קודם כל תודה על המילים החמות שפתחתם איתם. מאז מלחמת חרבות ברזל אנחנו נמצאים באיזשהו מצב מאתגר שכולל לא מעט אירועים יזומים וחלקם לא יזומים מכל רחבי הקשת הפוליטית, שאיכשהו קשורים למלחמה. תפקידנו באמת לתת לידי ביטוי את הדעות האלה במסגרת החוק, לדאוג לשלום הציבור, הרכוש, ולסייע לשאר הגורמים ביניהם גם צה"ל, בנושא של ביטחון והחלטות הממשלה. זה במקרו. 

אם אני ארד למיקרו, בתאריך המצוין כאן, ב-29/02 התקיימה צעדה של 500 אנשים בקריאה לחידוש ההתיישבות בחבל עזה, ופעילים נכנסו לחורבות ניסנית. חזרו לאחר זמן קצר. לטענת הצועדים לא הייתה כאן שום אלימות. זה אירוע אחד מיני מספר אירועים שאנחנו מתמודדים איתם בנושא הזה של כניסה לשטח צבאי סגור, ופה אנחנו נותנים סיוע לצה"ל בהיבט של מתן מענה משני היבטים. היבט אחד זה ההיבט של חשש לחיי אדם, לשלום המשתתפים. הדבר השני זה חשש לפגיעה ביכולות של צה"ל בניהול הלחימה. פה צה"ל מסתייע במשטרת ישראל. משטרת ישראל מגיעה, מבצעת הערכת מצב אל מול צה"ל, מקבלת את ההתרשמות. צה"ל הוא הריבון בשטח וברגע שצה"ל מצביע על איזושהי בעיה ביטחונית או לצה"ל או למשתתפים באירוע, אנחנו צריכים לנקוט בפעילות מסוימת שאני לא אפרט אותה כאן, אבל חלק ממנה גם יכולה להסתיים בשימוש באמצעים שמקנה לנו החוק.

יש אירועים שמתרחשים אד הוק, שאנחנו לא מכירים אותם, שביום מסוים, בשעה מסוימת אנחנו נקראים על ידי צה"ל לאירוע במעברים, ששם יש מספר משתתפים שאנחנו צריכים להגיע ולראות מה קרה, ואז אנחנו מקבלים את ההתרשמות מצה"ל, את הבקשה מצה"ל. אנחנו פועלים כמובן בהתאם לשיקול הדעת. 

יש אירועים שאנחנו יודעים עליהם מראש כמו שהיו ביום העצמאות, של צעדות חוקיות מסודרות, ידועות מראש, שאנחנו מאוד מתגמשים אליהם. גם אם הבקשה מגיעה מאוד מאוחר, אנחנו עושים את ההתאמות ואנחנו נותנים את הפלטפורמה שהדברים האלה יתקיימו על אף הקושי ועל אף הקרבה לעוטף ועל אף הסכנה של ירי תל"מ וכו'.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

ליאור, ברשותך, הטענה היא לא כלפי עצם המעצר או אכיפת החוק כלפי אנשים שנכנסו למקום שאסור היה להם להיכנס. הטענה היא שהיו מעצרים שרירותיים של שמונה בנים ובת שלא היו קשורים, וגם האשמות. אם אתה רוצה להאשים מישהו שהפר שטח צבאי סגור, זה דבר אחד, אבל יש הבדל בין לבוא ולזרוק עליהם כל כך הרבה האשמות, גם כניסה לשטח צבאי סגור אבל גם התפרעות וגם העלבת עובד ציבור ותקיפת עובד ציבור ותקיפה סתם, ואחרי זה אנחנו גם מגלים שבבית משפט הטענות האלה לא מתקבלות. האנשים האלה גם לא היו קשורים לכניסה. 

חידדתי בהתחלה ואני אומר גם עכשיו. אנחנו אנשי חוק. אנחנו לא באים לגורמי אכיפת החוק בטענה על אכיפת חוק, אבל אנחנו כן באים לנסות לברר איך קורים דברים שהם לכאורה לא במסגרת החוק.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

תראה, חבר הכנסת, אני אגיד שכל מה שקשור להחלטות בית המשפט ולראיות, אז אני מאמין שיתייחסו לזה כאן בהיבט המשפטי, אבל אני כן אתייחס לסיטואציה שהייתה במקום. אני מכיר אותה אישית. לא סתם אני כאן. אני יכול להגיד שגם גורמי הצבא וגם אנשי המשטרה שהיו במקום עשו ככל יכולתם כדי לתת פתרון מכובד במיוחד לאנשים. אחת הסיטואציות הייתה שזה היה ביום שישי, כניסת שבת, ששם באמת היה פה מאמץ גדול לתת לאנשים פתרון על מנת לא לחלל את השבת, ומצאו שם איזשהו פתרון בדמות של ישיבה בשדרות. היה שיח עם האנשים. היה דיבור. עמדו לידם, כיבדו אותם, ניסו לתת להם מענה, מחסה, ואחרי מספר קריאות שלא עזר ולא הצליחו לקבל מהמשתתפים שם מענה הולם לעזוב את המקום, אז בוצעו גם פעולות שמוקנות לנו במסגרת החוק, וזה גם לעכב ולעצור. זה מה שקרה. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

זה ה-29/02 או שאנחנו מדברים על אירוע אחר? 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

לא, אני מדבר על ה-15/03 במקרה הזה. לא נדבק לי האירוע הספציפי, אבל מה שציינתי כרגע על אירוע שקרה ביום שבת זה האירוע של ה-15/03/24. אני רואה פה שלושה אירועים שאתם מדברים עליהם.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

כן.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אבל יש פה עוד עשרות אירועים שקרו. זה לא שלושה האירועים היחידים שקרו בתקופה האחרונה. היו עוד לא מעט אירועים שבהם לא בוצעו מעצרים וניתנו התראות.

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

יש מישהו אחד שתמיד אתם עוצרים. כל פעם כשאתם רואים אותו, אתם עוצרים אותו. אתה יודע על מי אני מדבר. לא משנה מה הוא עושה. אתם רואים אותו, אתם עוצרים אותו. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני לא יודע. אם יש מישהו ספציפי שאתה רוצה להתייחס אליו. אם זה מהות הדיון, אין בעיה, תיכנסו לזה. 
 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

בלי שמות בבקשה. הדיון הזה משודר. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

היו עוד אירועים שלא נגמרו במעצרים אלא כן נגמרו בהתראות, כן נגמר בשיח. חבר'ה, משטרת ישראל נמצאת פה במצב שהיא צריכה לתת מענה לכל רחבי הקשת הפוליטית בלי קשר. אנחנו לא מתייחסים מי מימין, מי משמאל. אנחנו אמורים לשמור על חיי אדם וגם אנחנו כפופים לחוק. ברגע ששטח צבאי סגור, אין לנו יותר מידי שיקול דעת בעניין הזה. מחובתנו לסייע לצה"ל במימוש הצו ואנחנו משתדלים לעשות את זה בצורה הכי הוגנת, הומנית, עם שיקול דעת. אנחנו לא נתפסים לצד כזה או אחר. יש פה אירועים שאני יכול להגיד, אני לא ראיתי בהם פגם. לא נפל בהם פגם. כן, מותר לנו להשתמש בכוח. לפי הדוחות ולפי ההתרשמות שהיו במקום כן היה שימוש בכוח, וזה לאור התראות, אי ציות, פניה או התנגדות פסיבית או אקטיבית שבעקבותיה בוצעו פעולות שמוקנות לנו בחוק, שוב אני אומר, שנגמרו גם חלקם במעצר והארכת מעצר והגעה לבית משפט. חבר'ה, זה חלק מהעניין.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

אני אתן אולי לחבר הכנסת סימון מושיאשוילי.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> 

בוקר טוב לכולם, אני רוצה להתייחס לאו דווקא לעניין הספציפי הזה. גם, בין היתר. לטנגו צריך שניים. יש דברים אולי שימצאו חן או לא ימצאו חן. קודם כל נתחיל עם הרישה שהיא לא מפריעה לי. אין אדם שהוא מעל החוק. כולנו כפופים לחוק. הבעיה זה הסיפה, זאת אומרת שזה כולם.

קראתי השבוע ידיעה שאני מעריך שהיא נכונה, אלא אם מישהו יבוא ויאמר לי שהיא לא נכונה. אני רוצה לומר מה ראיתי. עו"ד מנשה יאדו מ"חוננו" חשף בוועדת חוקה השבוע - בשנים 2022–2023, סעיף 151 של התקהלות אסורה – הוגשו כתבי אישום רק נגד הציבור החרדי. כולם מעל החוק, אבל, ואז כל אחד שיוסיף אחרי שלוש הנקודות, את מה שהוא חושב. 

 << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> 

אני לא מכירה את הנתון הזה ואני לא יודעת על מה הוא מתבסס.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> 

טוב. אפשר לבדוק את זה לכל הפחות? 

 << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> 

הנתונים ממה שנמסר לנו מהפרקליטות ומהמשטרה, הנתונים במערכות לא מפולחים לפי השיוך המגזרי והפוליטי של החשודים. הם מאוזכרים בשמם ובתעודות הזהות שלהם.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> 

עו"ד מנשה יאדו למיטב ידיעתי הוא לא חרדי. זה העיקרון, שכולם כפופים לחוק. המקרה הספציפי הזה דווקא, רפ"ק ליאור, אנחנו שנינו מאותו מתרס. גם אתה וגם להערכתי שני החבר'ה שיושבים כאן איתנו היום מאותו המתרס, אז המטרה שלהם להפגין. המטרה שלכם לשמור על שלום הציבור ולתת את האפשרות להפגין, וככה זה צריך להיות. בואו לא נביט לעבר אלא רק לעתיד. תשמרו על זה, זה הכול. אני אמרתי, לטנגו צריך שניים.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני מסכים איתך. תפקידנו, שוב אני אומר, לאפשר את חופש הביטוי לכל אחד ואחד ולא משנה מה דעתו ומה הקשת הפוליטית שלו.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> 

אתה מדבר בכובע של משטרת ישראל או בכובע של רפ"ק ליאור? 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

גם וגם.

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> 

כי רפ"ק ליאור, יכול להיות שזה נכון, אבל משטרת ישראל אני לא בטוח. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני חושב שכן. 

 << דובר >> סימון מושיאשוילי (ש"ס): << דובר >> 

זה הבעיה, שאתה חושב. העובדות מראות שזה לא. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני לא יודע מה העובדות. אם יש לך איזה עובדות אחרות להראות לי, אני אשמח. אני יכול להגיד שאני כפוף למפקד המחוז הדרומי, ואני נחשף לפעילות שהוא עושה לקראת הפגנה או מחאה גם אם זה ברמת מידע. אני אתן לך דוגמה, אירוע מספר 3 שציינתם כאן. מגיע פעיל למשטרת שדרות מקריאת מגילה בבית כנסת העתיק בעזה. אנחנו על השולחן הזה די מבינים שזה בלתי אפשרי.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

בסדר, אבל להגיש בקשה, אני יכול גם להגיש בקשה בדמשק.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

בדיוק, לכן אנחנו מתייחסים לדבר הזה מאוד ברצינות ומאוד בכבוד. זה לא שעכשיו אנחנו אומרים, אוקיי, אנחנו דוחים את זה על הסף ולוקחים את זה כהלצה. לא. מתייחסים ברצינות, מדברים עם האדם, שיחות והסברים. נערכים ועושים על זה הערכות מצב. בסוף מנסים למצוא אלטרנטיבות וכל מה שאפשר כדי שהאירוע הזה לא יקרה. כולנו פה על השולחן מבינים שאירוע כזה לא יכול לקרות. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

ליאור, אבל הוא ביקש דבר אחד. מה שמונח לפניי, הוא ביקש, תנו לי תשובה בכתב. אני מניח שיש לכם הרבה מאוד סיבות למה אי אפשר. לפי הבנתי הוא גם לא קיבל תשובה בכתב למרות שהוא ביקש פעם אחר פעם את אותה בקשה, ובסוף עצרו אותו בירושלים.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

חבר הכנסת, יש לי פה את התשובה שהוא קיבל אצלי בטלפון. אחרי זה אני אוכל גם להראות לך אותה. 

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

תשובה רשמית?

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

רשמית, כתובה, מודפסת, חתומה שאומרת חד משמעית. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

אוקיי, קודם כל אני אשמח לראות. אני קיבלתי דבר אחד. אני גם שואל אותך לגבי העובדה השנייה. האם הוא נעצר בירושלים בקריאת מגילת אסתר?

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

לחלוטין לא.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

על ידי בלשים? אם אני הגשתי בקשה עכשיו שאני רוצה לטייל בדמשק, למה לעצור אותי בירושלים?

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אנחנו נכנסים פה לאירוע מספר 3, אז אנחנו כן ביצענו הערכת מצב על הבקשה, כי בסוף לא קיבלנו מכל האירוע הזה איזושהי הבנה שהאירוע הזה באמת לא יתקיים ולא יהיה חשש כזה באמת שמישהו יכנס לתוך עזה, לתוך בית כנסת כמובן, שאנחנו פה כולנו יודעים מה התוצאות של האירוע הזה יכולות לקרות. אחרי שבדקנו ועשינו וחשבנו והבאנו את היכולות שלנו בהיבט של האירוע הזה, הגענו למסקנה שלא יהיה מנוס מאשר לעצור את זה מבעוד מועד, למנוע את זה מבעוד מועד. חלק מהפעולות שביצענו זה לבצע גם מעצר של אותו אחד שהגיש את הבקשה. אני לא מכיר שזה היה במסגרת קריאת מגילה. להיפך, הנתונים שבידי מראים - - - 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

מסיבת פורים, סליחה. זה טעות שלי. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

מסיבת פורים זה לא קריאת מגילה.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

אבל בירושלים. אם היית אומר לי בשדרות, הייתי אומר לך, טוב, יש חשש, שדרות קרוב, אבל בירושלים?

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

במקרה הזה הוא שהה בירושלים והיה צריך לנסוע לירושלים לבצע את המעצר, אבל זה לא האישיו. האישיו הוא שהוגשה כאן בקשה מסודרת שקיבלה התייחסות מלאה, מכבדת, עם תגובה מסודרת של משטרת ישראל.

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

תגובה רשמית, אתה אומר.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

רשמית.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

מתי הוא קיבל את התגובה?

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני לא יודע. אין בידיי את התאריכים המדויקים, אבל יש תגובה ואני ראיתי את מסמך התגובה, והוא מסמך מסודר, מודפס ורשמי. נבחנו אלטרנטיבות. הוצעו אלטרנטיבות שלא התקיימו, לכן לא היה מנוס מביצוע פעולות שבוצעו באותו אירוע. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

אם אדם מבקש משהו ונענה בשלילה, האם זו אינדיקציה מבחינתכם לבוא ולעצור אותו? אני יכול לבקש איזה בקשה שאני רוצה, לעשות הפגנה איפה שאני רוצה. אתם תגידו לא מכל מיני סיבות. מכאן ועד לעצור את אותו אדם שביקש בקשה, רק כי הוא ביקש אותה נראה לי קצת מרחיק לכת. אני אגיד לך עוד דבר. נראה לי שגם לעצור מישהו במרחק כל כך גדול, מילא, אתם רוצים לבדוק, לעקוב. לא יודע, לא קיבלתם תשובה, זה משהו אחר. 

שם לפרוטוקול.

עמישב מלט: 

עמישב מלט. אני הייתי באותה שבת ב-15/03 עם המשפחה שלי שם במעבר ארז. הטענות שלך פה שהציעו לנו דברים כאלה ואנחנו סירבנו כביכול או כל מיני דברים כאלה, חברי ליאור, זה בדיוק הפוך. היה שם מג"ד של הצבא שהציע שנהיה שם בבסיס ליד, והמשטרה, דרגים מלמעלה קיבלו הנחיה לא לתת לנו את האפשרות הזאת. המעצר עצמו בשבת היה גם בלי שום סיבה, בלי שום טעם. אם היה מעצר כל כך חשוב, היה אסור לנו להיות שם כי זה מהווה איום ושטח צבאי סגור וכדומה, אז למה כל שאר המשפחות נשארו שם וכל שאר עשרות האנשים שהיו שם במהלך השבת כן נשארו שם? המעצר היה סלקטיבי. לקחו כמה אנשים והלבישו עלינו את התיק באמצע שבת. חילול שבת בלי שום סיבה. לא היה שום הבדל ביני לבין כל אחד אחר. פשוט חטפו אותי שם מאמצע הסעודה והחליטו לעצור אותנו. שוב, אם היה שם סיבה למעצר, אז היה צריך לעצור את כולם, ואם זה היה כל כך דחוף במהלך השבת עצמה, זה אירוע ביטחוני כל כך מסוכן, אז איך השאירו שם את כל המשפחות והילדים? היה הצעות להישאר שם בשטח ולאבטח בשטח, והיה אות מלמעלה לא לאפשר לנו להיות שם בכלל. זה מה שהיה שם.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

אני אשמח לתגובתך גם בנושא הספציפי הזה. אני באמת מנסה לשאול אותך שאלה לגבי ביצוע מעצרי מנע בצורה כזאת, כי אני לא זוכר ולא רואה מעצרי מנע גם במקומות אחרים. יש היום, אני יכול למצוא לך במעבר מהיר בטוויטר, אנשים שלא שואלים את המשטרה, לא מגישים בקשה למשטרה אלא פשוט אומרים, במוצאי שבת איילון יהיה סגור וחסום מכל הכיוונים. ביום שני אנחנו נסגור את כביש 1. נכון שלפעמים יש גם מעצרים לאחר מכן. לא ראיתי הרבה מעצרי מנע, תקן אותי אם אני טועה בעניין הזה.

<< אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני לא יודע על מספרים אבל אני יכול להגיד, חבר הכנסת, שאתה לא טועה, שזה באמת צעד שצריך להתבצע במקרים חריגים. זה לא משהו שצריך להיות חדשות לבקרים. כאשר מקבלים החלטה כזאת, היא לא החלטה שמתבססת בצורה כמו שהצגתם אותה פה, כצורה מופשטת שפתאום בא אדם בבוקר וממלא בקשה ואז אומרים, וואו, זה בקשה חריגה, בוא נעצור אותו. לא כך הדברים. זה לא כזה פשוט. כאשר מונחת בפנינו הסיטואציה, אז נכנסים עוד גורמים. זה לא רק משטרת ישראל. מתבצעת הערכת מצב. אני לא אפרט פה יותר מידי, גם זה פחות מעניין אבל יש מספר גורמים שנכנסים לעובי הקורה וכאשר מגיעים למסקנה, וזה בדרך כלל מגיע מגורם בכיר, שצריך להגיע לפעולה הזאת, אז היא לא מתבססת אך ורק על הבקשה שהוא הגיש אלא על עוד ועוד דברים. חלק מהם זה מידע, חלק מהם זה ניסיון עבר, חלק מהם זה גם חוות דעת משפטיות וחלק מהם זה גם גורמים נוספים שאומרים, חבר'ה, פה מדובר באירוע שמצריך את הפעולה הזאת, ואז מקבלים החלטה. זה לא החלטה פשוטה.

<< יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

מה זה גורם בכיר?

<< אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

בדרך כלל זה מגיע ממפקד מרחב, מפקד מחוז, אנשים כאלה. זה בטח לא החלטה של גורם זוטר. בדרך כלל במשטרה. זה לגבי ההחלטה. ההחלטה בוצעה לאחר הערכת מצב מסודרת, והתקבלה. אני רואה אותה כהחלטה טובה, ראויה, סבירה לאור הדברים שאני יודע ואני לא יכול לפרט כאן. זה אחד.

לגבי הנקודה אם ההפגנות הספציפיות האלה שציינו כאן, ואני רואה שההתייחסות היא יותר לאירוע מספר 3, אני אגיד. להיפך, עצם העובדה שציין הבחור הנכבד כאן, שכחתי את שמך.

עמישב מלט: 

עמישב.

<< אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 


עצם העובדה שכן ניתן למספר אנשים שם להישאר במקום, רק מראה עד כמה הופעל שיקול דעת, עד כמה הסיטואציה הייתה הומנית, עד כמה כן הלכנו לקראתכם. חשוב לדעת שהפתרון והמענה באותו רגע הוא לא רק משטרת ישראל, הוא גם של צה"ל. דרך אגב, ההחלטה הבלעדית של מג"ד במקום היא לא רק שלו. בסוף זה מגיע מהדרגים היותר בכירים שזה לפחות מפקד האוגדה, אם לא אלוף הפיקוד, מי נשאר שם ומי לא נשאר שם. 

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

אתה אומר שההחלטה הגיעה מאלוף הפיקוד?

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

לא, לא. חבר'ה, החלטות כאלה לא נגמרות ברמת מג"ד. אולי בסוף עשה רושם שאתם קיבלתם את הרושם שמג"ד החליט, אבל יש עוד גורמים שבסוף שם כן יכולים להחליט או להחמיר את עמדתו, לכן זה שאמר המג"ד משהו, יכול להיות שהוא כן אמר אבל זה לא מחייב שזה דעתו של צה"ל. באותו אירוע או באירועים דומים מתבצעת הערכת מצב יחד עם צה"ל. צה"ל אומר, אוקיי, אני יכול להשאיר פה חמישה, ואם אנחנו כמשטרת ישראל רואים שאין בעיה להשאיר חמישה, אז יישארו חמישה.

 << אורח >> עמישב מלט: << אורח >> 

הצבא הציע להשאיר שם את כולם. הוא לא הציע להשאיר שם חלק. המשטרה התעקשה לפנות את כולם.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני לא חושב שהנתונים שבידך מדויקים.

 << אורח >> עמישב מלט: << אורח >> 

זה מה שאני ראיתי בעיניי ובאוזניי.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

לא חושב שהנתונים שבידך מדויקים. אנחנו מבצעים הערכות מצב יחד עם הצבא. לא הגיוני שהצבא יאשר הישארות של עשרות אנשים במעבר.

 << אורח >> עמישב מלט: << אורח >> 

עצרו שישה אנשים ועשרות נשארו.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

מי שהיה צריך להיעצר, נעצר, ומי שהוחלט בשיח משותף עם צה"ל שניתן להשאירו, הושאר.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

ליאור, פאוזה קטנה מאוד, ולברך את הסטודנטיות החרדיות מהקהילה האקדמית אונו בירושלים שלומדות מסלול שיווק, תואר מנהל עסקים ותקשורת. יפה. אתן לומדות על מוסדות השלטון בישראל. אני מברך אתכן שהגעתן לכאן, לכנסת. בעצם מי שמוביל פה את העניין זה הכתב הפוליטי של כלכליסט, צביקה זכריה. כך או אחרת, אני רוצה לברך אתכן שתעלו ותצליחו גם בלימודים וגם בהמשך. ברוכות הבאות. נתראה כשתעלו מעלה מעלה. 

ליאור, אמרת שאי אפשר להתייחס לחלק מהדברים ולהעלות אותם פה. למה אי אפשר להתייחס? אנחנו פה לא מדברים על איזה מידע ביטחוני מסווג. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אמרתי את זה כי חלק מהערכות המצב שאנחנו עושים כוללים דברים מודיעיניים מסווגים שאני לא יכול לציין אותם פה, שימוש של אמצעים מסוימים או דברים מסוימים. בגדול, חבר הכנסת, צריכים להיות סמוכים ובטוחים, לפחות אני אומר את זה פה בפה מלא כי אני מעורב בדברים האלה, שכן מתבצעת הערכת מצב מסודרת עם שיקול דעת, עם בחינת כלל הנתונים שבידינו לפני שמתקבלת החלטה. אין פה שליפה מהשרוול. 

חבר הכנסת, אני רוצה רגע לצאת למקרו ולהגיד פה לכל הנוכחים. ההחלטות שמתקבלות על ידי משטרת ישראל הן החלטות שאין בהן משהו מוטה, קשת פוליטית או מוטה חלילה דת, גזע או מין. שיקול הדעת של משטרת ישראל או ההחלטות שמתקבלות, הן בנויות על שיקול דעת שמתבסס על החוק ועל גופים נוספים שאנחנו גם, דרך אגב, כפופים אליהם בחוות הדעת שלנו כמו צה"ל לדוגמה. אם מתבצעים פעולות של שימוש בסמכויות, הן פעולות שמתבצעות באמת אחרי שלב של הכלה, של שיח, של כבוד הדדי או לפחות אנחנו משתדלים שזה יהיה גם מהצד השני. לעיתים זה גם מתבצע מהצד השני, אבל ההחלטות מתקבלות בצורה הגיונית. אני יכול להגיד פה שמפקד מחוז דרום ניצב אמיר כהן מעורב מאוד בכל מה שמתרחש. המדיניות שלו היא מאוד ברורה, מדיניות של הכלה, של כבוד, של שיקול דעת. אם מתבצע פה פעולות מעצר, סימן שלא הייתה ברירה אלא לעצור. צריך לזכור גם את זה.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

ליאור, אני אשאל אותך עוד דבר. יש את הנושא של המעצר כפעולה לשמירה על הסדר, שאתה מתאר אותה. צריך לוודא שהיא נעשית בדיוק במינון המתאים כדי לשמור על הסדר לא חלילה ככלי ענישה וכלי התעמרות. מעצר הוא לא עונש. מעצר הוא חלק משמירה על הסדר. נשאלת השאלה למה הארכות מעצר? האירוע כבר נגמר. אני לא מכיר הארכות מעצר בהפגנות הרבה יותר גדולות והרבה יותר מסיביות שאנחנו מכירים אותן. לא מכיר הרבה מאוד אירועים של הארכות מעצר, אלא אם באמת דברים שם באמת יותר משמעותיים, של אקטים אלימים או חשד לאלימות של ממש, אבל אנשים שנעצרים משוחררים במהירות. אני אבקש את ההתייחסות שלך לנושא של הארכות מעצר. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

בנושא של הארכת מעצר בטח תתייחס חברתי בהיבט המשפטי. אני רוצה להגיד לדוגמה. אתם כל פעם אוהבים לעשות את ההשוואה בין ימין, שמאל, דתיים, חילוניים וזה בסדר, זה טבעי. כולנו כל הזמן מסתכלים על הצד, אבל אני יכול להגיד שיש לא מעט סיטואציות, ולדוגמה, אירוע שהיה בהיבט של החסימה של המשאיות ההומניטריות במקום מסוים, לא חשוב איפה. הייתה טענה למה לא היו יותר עצורים באירוע או למה לא היו עצורים באירוע. בתמונה הכללית יש פה שוויון, יש פה שיקול דעת. יש ימין, יש שמאל, דתי, חילוני. מבחינתנו כארגון אנחנו לא רואים הבדל. מדובר בבני אדם עם דעות. בסוף כשאתה מגיע לאירוע אתה לא אומר, אוקיי, רגע, זה ימין, אני אעצור יותר, זה שמאל - - - 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

אנחנו לא מבקשים פה דעות. אני רוצה פה אכיפה שוויונית. זו הטענה. אין לי דבר וחצי דבר, בקשה למשטרת ישראל לעשות לא הנחה ולא הקשחה במקום אחר. צריך להיות שוויון בפני החוק. זה הכלל מספר 1 כדי שתהיה חברה מתוקנת, שוויון בפני החוק. כולם צריכים להיות שווים בפני החוק. 

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

לחלוטין, ואני מסכים איתך.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

יפה. אנחנו רואים שפה כלאחר יד מתבצעות בקשות להארכות מעצר. אנחנו מדברים פה על אירוע של איזה 200, 300, 500 איש, חמישה, שישה, עשרה עצורים ובקשות הארכת מעצר על כולם. באירוע אחר גם כמה עשרות, הארכות מעצר על כל מי שנעצר. אנחנו לא רואים את זה בהיבט של השוויון במקומות אחרים. לא תגיד שאנשים פה זרקו לפידים, רימוני עשן, ירו זיקוקין, אני לא יודע מה הם עשו, התפרעו בכלל, נקטו באלימות. עכשיו, בסדר, טוב, האנשים האלה, צריך מעצר. אולי כתב אישום, אולי לא יודע מה, כל הכלים שבידכם. הדברים פשוט לא מסתדרים דווקא בהיבט השוויוני, לכן אני שואל. 

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

אני אשמח גם להוסיף התייחסות בתור נציג של תנועת דרכנו. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

עוד שנייה נעבור אליך.

 << אורח >> ליאור מצרפי: << אורח >> 

אני שוב אומר, כאשר מתבצעים מעצרים, מתבצעים מעצרים כשבאמת כלו כל הקיצין ואין ברירה אחרת אלא לבצע את המעצר. בחלק מהמקרים אנחנו מפעילים שיקול דעת ולא מבצעים מעצר. מרחיקים אפילו בלי לעכב. בחלק מהמקרים מעכבים. בחלק מהמקרים גם עוצרים. בחלק מהמקרים אחרי מעצר אנחנו גם עושים הארכות מעצר. כנראה שיש סיבה להאריך את המעצר, כשזה כבר לא פעם ראשונה וכשהפעילות הייתה כבר אגרסיבית מידי או שהייתה קיצונית מידי. יש לא מעט שיקולים למה מאריכים מעצר. אני לא אכנס לכל עצור ועצור, אבל אם חברתי תרצה להתייחס לזה, היא רשאית. אני יכול להגיד שכמו שיש טענות כלפינו למה אנחנו עוצרים פחות, לצורך העניין מהמגזר הימני, אז יש גם טענות למה אנחנו לא, אבל אף אחד פה לא הציג מספרים ואמר אוקיי, חבר'ה, בואו תיראו, מימין עוצרים יותר, משמאל פחות, וההיפך. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

אני חושב שדווקא חבר הכנסת מושיאשוילי הציג נתונים מאוד מסודרים בנושא שנאמרו במקום אחר, בוועדת חוקה השבוע על נושא של מעצרים של חרדים. זה לא ממש הנושא שלנו עכשיו אבל אנחנו יודעים שבמשך שנה שלמה כשהיו פה הפרות סדר באמת שמדינת ישראל לא ראתה אותם הרבה מאוד שנים, אנחנו יודעים על אפס כתבי אישום, ולעומת זאת בתקופות אחרות ובמקומות אחרים אנחנו זוכרים על מעצרים המוניים והכול, והדברים האלה כבר נאמרו ודנו בהם. איך יושב-ראש האופוזיציה אמר? אלה היו אנשים אחרים בזמנים אחרים, אבל אנחנו לא רוצים שיהיו אנשים אחרים. כל האנשים הם אותם אנשים והזמנים לא צריכים להשפיע. מדינת ישראל צריכה לבוא ולאכוף את החוק. 

אני כן מבקש ממך וממשטרת ישראל לקחת את העניין הזה יותר לתשומת לבכם, כי בסופו של דבר בית המשפט אמר את דברו גם בנושאים של הארכות המעצר ובכל הנושאים האלה. בסוף, בקצה לא רואים את העניין של לבוא ולהאריך את אותם מעצרים של אותם אנשים. אם בית המשפט אומר את מה שהוא אומר, אז כנראה שהייתה בקשה שהיא קצת מוגזמת מהצד שלכם. 

אשמח לעבור לנציגת משרד המשפטים, ברשותך. תציגי את עצמך לפרוטוקול בבקשה. אשמח לשמוע את ההתייחסות שלך לכל הנושאים והדברים שעלו כאן כרגע, במיוחד בנושאים של הארכות המעצרים.

 << אורח >> נירית להב-קניזו: << אורח >> 

שלום, עו"ד נירית להב-קניזו, ייעוץ וחקיקה (פלילי). הזכות להפגין היא זכות חשובה מאוד במדינה דמוקרטית, חשובה במיוחד בתקופות מלחמה. כמו שהמשטרה מתארת וממה שאנחנו מכירים, מתקיימים בשבעת החודשים האחרונים מאות אירועים, כבר מגיע לאלפי אירועים של מחאה מצד כל גווני הקשת הפוליטית. בחלק מסוים מהם אנחנו נתקלים במקרים לא רצויים. אנחנו עוקבים אחרי הדברים במשרד המשפטים. במקרים המתאימים נותנים הנחיות, מנהלים שיח עם המשטרה על הדברים ומשתדלים למנוע במקומות שבהם הדברים נעשים בצורה לא נכונה. 

לגבי הארכות מצב אני לא יכולה להתייחס למקרים הספציפיים, אני לא מכירה אותם, אם הייתה הצדקה או לא הייתה הצדקה לביצוע המעצר. קורה כמובן שבתי משפט דוחים את בקשות המעצר של המשטרה. בשביל זה יש בתי משפט וההחלטות לא מתקבלות רק במשטרה, כדי שבית המשפט יבחן האם הבקשה מוצדקת או לא מוצדקת. לפעמים היא מוצדקת, לפעמים היא לא מוצדקת והאנשים משוחררים. כאמור, המקרים האלה לא מוכרים לי, אבל ככל שמסתמנת תחילתה של איזושהי תופעה, אנחנו משתדלים לתת את ההנחיות המתאימות. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

טוב, תודה רבה לך על ההתייחסות. 

גיא אתגר, סמנכ"ל מדיניות, תנועת דרכנו. בבקשה.

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

שלום לכבוד יושב-ראש הוועדה, קודם כל אני רוצה להגיד שאני מסכים איתך. המשטרה אכן צריכה לאכוף בצורה שוויונית, ולא להפלות ולא לעשות איפה ואיפה בין שום צד פוליטי כזה או אחר או על בסיסים אחרים. עצם הדיון הוא קצת אבסורד. אם כבר המשטרה מתייחסת בתנאים שלVIP למפגינים של מה שנקרא תנועת צו 9 שאני רוצה להזכיר, בואו נזכיר את הרקע לדברים.

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

רגע, הדיון פה בכלל לא על זה. לא הגעת למקום הנכון. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

זה לא הדיון על צו 9.

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

אז על איזה?

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

נושא הדיון, התנהלות משטרת ישראל על פעילים פוליטיים בנושא התיישבות בחבל עזה. לא קשור לצו 9. 

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

יש עוד דיון בוועדה לביטחון לאומי בחדר השני?

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

לא. זה הוועדה לביטחון לאומי וזה הדיון. 

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

אוקיי. בהקשר לזה אני רוצה להוסיף לגבי עניין האכיפה הבררנית. שוב, ברקע של הדברים היו פה מקרים אלימים שאי אפשר להשוות אותם בכלל להפגנות ולמחאות שנעשו במסגרת המחאות נגד השלטון.

 << אורח >> עמוס עזריה: << אורח >> 

זה ממש לא קשור. 

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

איך לא קשור?

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

כל הנושא של ההפגנות בנושא של חסימת הסיוע זה דיון חשוב, אבל זה לא פה. 

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

אני הבנתי שאתם גם מדברים על הנושא הזה.

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

לא. יש פרוטוקול לדיון והדיון הזה משודר. לא דיברנו על זה. עמדתך חשובה. נשמח לשמוע אוותך בדיון אחר.

 << אורח >> גיא אתגר: << אורח >> 

אני הבנתי שהדיון מתייחס גם לנושא של האכיפה בנושא הזה. 

 << יור >> היו"ר אריאל קלנר: << יור >> 

לא. 

אני חושב שאנחנו יכולים כבר להתכנס כאן לסיכום לפחות בשלב הזה. נחזור על המובן מאליו, על מה שכולנו מסכימים עליו. אנחנו רוצים מדינת חוק. אני לא תומך בהפרות חוק. אני רוצה שכולם ישמרו על החוק. יש לי את העמדות הפוליטיות שלי, אבל גם מהמחנה הפוליטי אני דורש לשמור על החוק. בוודאי ממשטרת ישראל ששוב אני אדגיש עד כמה אנחנו מוקירים את כל הפעילות ואת כל העשייה ואת כל מה שתרמו לביטחון ישראל ולסדר, שוטרי ישראל הגיבורים. עם זאת, אנחנו רוצים לוודא ולראות שחירויות לא נשללות מאנשים כלאחר יד, חירויות, בין אם זה חירות הביטוי והדיבור ובין אם זה החירות בכלל, ושהכלי הזה שנקרא מעצר, בוודאי מעצרי מנע לא מתבצעים בצורה שרירותית, בוודאי שלא הארכות מעצר. 

אני מסכים שבשביל זה באמת יש בית משפט שהוא בסופו של דבר מקבל או שולל את הבקשה של המשטרה, אבל עם זאת, אם המשטרה כבר מקבלת פעם אחת קריטריון מסוים שהוא לא עומד בתנאים, ופעם שנייה קריטריון מסוים שהוא לא עומד בתנאים של הארכות מעצר, אז בפעם השלישית לא צריך לבוא ולהגיע למצב הזה שעוד פעם בית משפט יגיד את דברו, כי פה באמת מגיע החשש, ואנחנו לא רוצים להגיע לחשש ולא לתחושה של אף ציבור ואף אדם בישראל שהוא מופלה לרעה, שמתנכלים לו על סמך אם זה העמדה הפוליטית שלו, אם זה הדת שלו, אם זה כל דבר אחר. מכאן אני יכול רק לבקש שתיקחו את הדברים לתשומת ליבכם. 

חבר הכנסת אלהואשלה, אנחנו מתקרבים כאן לסיום, אלא אם אתה רוצה לומר משהו בנושא הזה. 

מכאן, באמת שכולנו נהיה חזקים במלחמה הגדולה הזאת שנכפתה עלינו. כולנו מייחלים לניצחון המוחלט, לשובם של חיילי צה"ל במהרה בריאים ושלמים, וכמובן להשבת החטופים שלנו. תודה רבה לכולם. 


 << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>