פרוטוקול של ישיבת ועדה הכנסת העשרים-וחמש הכנסת 85 הוועדה המיוחדת לעובדים זרים 04/03/2024 מושב שני פרוטוקול מס' 54 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, כ"ד באדר א' התשפ"ד (04 במרץ 2024), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין ופתרונות מגורים לעובדים הזרים הצפויים להגיע לישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר סימון דוידסון חברי הכנסת: ששון ששי גואטה טלי גוטליב מוזמנים: משה נקש – ראש מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה ישי לוי – מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע – עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה מיכל ארן – מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון לאה בן עזרא – ראש ענף בקרת תוכניות עבודה, משרד הבינוי והשיכון אביבית אסרף – מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מנהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה אליעזר חביב – מרכז בכיר, משרד ראש הממשלה עומר ואגו – ראש צוות תחבורה, רשות התחרות אוריאל סיטרואן – סגן בכיר לממונה, רשות התחרות מיכל מיטרני – יועצת למנכ"ל, מנהל התכנון שחר סולר – סמנכ"ל אסטרטגיה, מנהל התכנון אביה אזולאי – אגף תכנון, רשות מקרקעי ישראל גאליה מדינה – רכזת, הסתדרות העובדים הלאומית ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי בהסתדרות עובדי המדינה, ההסתדרות הכללית החדשה מאיר שמש – יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים יורם בר הלוי – חבר נשיאות וקבלן, לשכת הקבלנים בישראל אוראל פרץ – חבר נשיאות, קבלן חשמל, אוראל שירותי חשמל, לשכת הקבלנים בישראל אורן דוד – מנהל בחברת שיכון בינוי דור לבן רן – נציג חברת נ. סער השקעות נכסים ונדל"ן מוטי פריימן – נציג חברת י. סער השקעות נסכים ונדל"ן נמרוד ערד – מנכ"ל ובעלים ערד אחזקות מתן בוזגלו – מנכ"ל דוד אולניק – מנכ"ל אולניק בע"מ דני פיין – מנהל כספי, צ'יינה סיביל, חברות ביצוע זרות רן כהן – חבר הנהלה, התאחדות קבלני השיפוצים ארנסטו שוורצר – מהנדס, מנכל איי.טי.סי החברה הישראלית לייעוץ וטכנולוגיות אדוארדו שובל – מנכ"ל איי.טי.סי החברה הישראלית לייעוץ וטכנולוגיות אלירן אהרונוב – מנכ"ל ליבינג מגורים לעובדים זרים אבי תפארת – חברות הביצוע הסיניות מרדכי שלו – חברת שאנדו גאיספיד ניצן בסן – לוביסט, מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים יובל בראון – חתנו של קית' סיגל החטוף בעזה קובי בן עמי – אחיו של אוהד בן עמי החטוף בעזה משתתפים באמצעים מקוונים: אלדד ניצן – יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר לענף הבניין מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; מיטל פורמוזה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין ופתרונות מגורים לעובדים הזרים הצפויים להגיע לישראל << נושא >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> צוהריים טובים, ברוכים הבאים. לפני שנפתח בישיבה המתוכננת, כדרכנו אנחנו נציין ונבהיר שגם אם לכאורה אנחנו מנהלים שגרת חיים לרגע אחד אנחנו לא שוכחים בתפילתנו ומחשבותינו ובכמיהתנו את 150 הימים שבהם בנותינו ובנינו והורינו בני ערובה אצל חמאס דאע"ש. אנחנו שמים את זה על המוקד, זה במרכז העיסוק שלנו. וכאמור הפעילות שלנו באה לשדר מחד שהם לא ישנו את אורחות חייה של המדינה ובאותה נשימה מאידך שאנחנו לא מרפים מהשאיפה התכליתית להשיב את כל יקירנו כמה שיותר מהר לארץ. ותוך כדי זה ואחרי כן להכניע, לרסק ולהשמיד את שלטון חמאס דאע"ש שבא לכלותינו ולא יוכל לנו. לפני שאני אעביר את רשות הדיבור לנציגי המשפחות שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם, אני מבקש להביע את כאבי וצערי על האירוע האחרון שהתרחש במושב מרגליות, בהם יש נפגעים גם בקרב העובדים הזרים. לא נשכח אותם, לא נעזוב אותם. נמשיך ללוות אותם ואת בני משפחותיהם, בדיוק כפי שנהגנו עד כה. אז כאמור, לפני שאני אעבור לדברי הפתיחה, אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר יובל בראון שהוא החתן של קית' סיגל. << אורח >> יובל בראון: << אורח >> תודה רבה אדוני יושב-הראש, על רשות הדיבור ועל דברי הפתיחה המרגשים. 150 ימים שהאהובים שלנו חטופים בעזה. זה בוקס בבטן רק לשמוע את זה ובטח להגיד את זה. ומי מכם שמשכן הכנסת הוא משכנו יודע שאנחנו באדיקות שבוע אחר שבוע מגיעים. אנשים שואלים אותנו למה אתם מגיעים לכנסת, יש קבינט מלחמה, לכו דברו איתם. אבל רבותיי, רבותיי חברי הכנסת, רבותיי היושבים בוועדה, אם אתם יושבים כאן במשכן המכובד הזה יש לכם את הכוח, יש לכם את יכולת ההשפעה. ואני קורא לכם, אני דורש מכם לא לשכוח את אהובינו, לא לחזור לשגרה, בהמשך לדברים של יושב-הראש. אני יצורים סתגלניים והדבר שהכי מפחיד אותנו ומבעית אותנו זה שנתרגל למצב האיום הזה, שבו 134 אנשים מוחזקים כבר חמישה חודשים ללא תנאים הכי בסיסיים. אירועי ה-7 באוקטובר נוגעים גם לנושא הוועדה. עוד לא שמעתי את הדיון, אבל כולנו יודעים על העובדים הזרים שספגו אבדות קשות, שנחטפו. שרובם הגדול שוחרר בעסקת השחרור הקודמת. וזאת עוד הוכחה למחויבות של מדינת ישראל לכלל אזרחיה, תושביה ומי שנחטף משטחה. ושתיים, לאפשרות להשיב אנשים בחיים. אבל הדבר הזה צריך לקרות מהר. אנחנו בתקופה האחרונה שומעים על חטופים שמתים ואנחנו מקבלים חטופים חזרה רק בארונות. אני לא רוצה לקבל את חמי בארון. אני שב ודורש, משכן הכנסת הוא השורש. כאן הכול מתחיל בחקיקה, בעיצוב פניה של החברה הישראלית. אל תנוחו ואל תשקטו. זה שאתם מארחים אותנו זה מדהים וזה מרגש וזה נותן כוחות ותודה. זה שאתם נותנים לנו את הכבוד לדבר בוועדות זה משמעותי. אבל צאו לפעול. אל תזניחו, אל תפקירו את אהובינו. הם נמקים שם ואין להם זמן. תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה יובל היקר. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לקובי בן עמי. << אורח >> קובי בן עמי: << אורח >> שלום לכולם. אני אח של אוהד בן עמי, שנחטף מקיבוץ בארי. כמו שאתם רואים, ככה, בבוקסר, בטישרט קרועה. התמונה הזאת, יום לפני, חגגנו לבת שלי בת מצווה, ביום שישי בצוהריים. זה תמונה יום לפני התופת. וזו תמונה יום אחרי. אני רוצה שכולם יראו ויידעו. אשתו של אחי, רז, חזרה מהשבי אחרי 54 ימים. היום היא העלתה פוסט, והיא לא מעלה בדרך כלל. פוסט קורע לב, שהיא אומרת למה אני עדיין צריכה לסבול את זה? למה אני עדיין צריכה לחזור ממציאות של שבי, שזה נורא ואיום, למציאות של משפחת חטופים כשבעלי עדיין לא בבית. שלוש הבנות של אחי לא ראו את אבא שלהן 150 יום. אמא שלי, בת 80, חולת דיאליזה, לא ראתה את הבן שלה 150 ימים. המצב הוא נוראי. ומה שאני רוצה לבקש מכם זו בקשה אחת צנועה. שכל יום כשאתם באים לעבודה שתחשבו מה היום עשיתי למענם, למען ה-134 חטופים. ומה אני יכול לעשות למען זה שהם ישוחררו הביתה כמה שיותר מהר, כדי שנוכל להתאחד איתם ולגמור עם הסיפור הזה. וזה בכוח שלכם, אתם פה יושבים פה, אתם יכולים להשפיע ולעשות מה שאנחנו לא יכולים לעשות. אז זו הבקשה שלי אליכם. תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה קובי ויובל. אמנם אנחנו לא נפתח על זה דיון, אבל מן ההגינות, היות וכבר הגעתם אלינו לוועדה, אני אשוב ואבטא את גישתי לאורך כל התקופה, שהתחילה טרום חתימה על העסקה הראשונה. לגישתי העסקה הראשונה שנחתמה, לצערי, חששתי וכנראה שזה נכון, השאירה והכניסה עמוק יותר את שאר החטופים. נכון היה להתעקש יותר, להיות נחוצים יותר, חזקים יותר, פחות לחיצים אל מול דרישות העולם, גם מצד ידידותינו הטובות ביותר בעולם. ולהכניע את חמאס כך שהם יבקשו להשלים עסקה כוללת. אני מאוד מקווה שיהיה את תעצומות הנפש והעוז למקבלי ההחלטות שעסקה שתבוא, ותבוא מיד, תהיה חייבת להיות כזאת שכוללת את כל בנותינו ובנינו, ללא הבדלי דת, גזע, מין, מעמד ושיוך. רק שחרור מלא של כל בני הערובה יוכל באמת לסיים את הפרק הכאוב הזה בדברי הימים של העם היהודי. אני מבקש לחזק אתכם. אני אומר לכם שבמקומי, לא בלתי מוגבל, אני משמיע את דעותיי, אני קשוב לכם ויקיריכם נמצאים בלב תפילותיי השכם וערב. זה לא מספיק. אני יודע שזה לא מספיק. אבל זה לא פחות ממה - - - ביום הראשון. אני מקווה שבעזרת השם תהיה לי את התבונה למצוא עוד דרכים יצירתיות לבטא ולהיות יצירתי יותר בלהעלות לסדר היום הציבורי, לדחוף באמת לעסקה כוללת ולא רופסת, שדרכה גם כן לבחון מחדש את אספקת הסיוע שמגיע ברובו למחבלי חמאס דאע"ש ולא לאוכלוסייה. << אורח >> יובל בראון: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אם יורשה לי, אני מודה לך על דבריך. אני מסכים שהראייה צריכה להיות שחרור כלל החטופים. אבל נקודה חשובה שחשוב לזכור היא שלרבים מהחטופים אין שם זמן. הם חולים, פצועים, זקנים, ללא תנאים בסיסיים של מזון או היגיינה או רפואה. וכדי לסיים צריך להתחיל. ולכן לראייתי אין דבר כזה עסקה רופסת, מדובר פה בהצלת נפשות, הצלת חיי אדם. כל חיים שניתן להשיב יש לעשות זאת. כמובן בראייה שבה יחזרו כולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר גמור. אני רק מזכיר לך את מה שבוודאי אתה זוכר יומם וליל שחלק מאותה עסקה כללה אפשרות כניסה של גוף הומניטרי אובייקטיבי והכנסת תרופות. אלה שני תנאים בסיסיים שלא מומשו. ולגישתי עסקה חזקה בעוז ובעוצמה לכל הפחות הייתה משיגה את ההישג הזה. זה מצטרף לשאר דבריי. << אורח >> יובל בראון: << אורח >> אני רק אגיד שהעסקה הקודמת החזירה לנו את חמותי ואת גיסתו של קובי ואנחנו מודים עליה מאוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זו טרמינולוגיה שנכון יהיה שהיא לא תדון כאן בנסיבות האלה. אבל אני מבין לחלוטין את זה. יש חילוקי דעות שיכול להיות שכמה ימים המתנה ולהמשיך בעוז ובכוח היו מאפשרים גם את חזרתו של חמיך ואחיך עד היום. 50 ימים אל מול עוד 100 ימים נוספים, זה ה-150. << אורח >> יובל בראון: << אורח >> זו חוכמת ה-בדיעבד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. טוב, ברשותכם אין מנוס. אנשים הטריחו את עצמם והמתינו זמן ממושך. אז אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף הבניין ופתרונות מגורים לעובדים הזרים שיגיעו לישראל. למיותר לציין שכאשר אני אומר ענף הבניין אני מתכוון לכלל ענפי הבניין, בתוכם השיפוצים, תשתיות וכדומה. רבותיי, עצם העובדה שאנחנו חמישה חודשים מאז פרוץ המלחמה, ושם הדיון הוא עדיין בלשון עתיד, עם מינוחים של עתיד, של יגיעו ולא הגיעו ונפתור ולא פתרנו ויטוסו – הדבר מעיד על כישלון אדיר של השחקנים הפרטיים בנושא. וכמובן שגם הגורמים הממשלתיים, כל אחד בחלקו, מחויב במתן תשובות. בנושא הבאת העובדים זרים בענף הבניין ישנם מחדלים שמילים לא יכולות לתאר. ולמפרע אני אומר שחלק מהמהלכים אינם בגדר מחדלים, ורשויות רלוונטיות כבר בוחנות את הנושא. הצבתי את זה בעבר, כגילוי נאות אני מביא את זה שוב פעם לידיעת הציבור. לא יעלה על הדעת שאני, חבר כנסת ויושב ראש הוועדה הרלוונטית, אניף דגלים אדומים השכם וערב כבר חודשים רבים. ומסתבר, אפרופו חוכמת ה-בדיעבד, שכולם נכונים. וחרף העובדה שכולם נכונים, הרשויות שותקות. אני לא מגזים שאני אומר שכלכלת ישראל עלולה פשוט לקרוס, לא פחות ולא יותר. ואני שואל, איפה 200 התאגידים החדשים שהיו צריכים להיפתח? איפה הרכבת האווירית שכולם הבטיחו שנראה פה? איפה ההחלטה בנושא העובדים הפלסטינאים שהייתה אמורה להתקבל? ומי שעוקב אחר דיוניי וגישתי, זה בסדר גם שלא ייכנסו, רק שיחליטו שלא ייכנסו. ולא יטעו תקווה בקרב מעסיקים רבים שאוטוטו הם ייכנסו ולכן אין טעם לשנות פורמט העסקה. איפה העבודה המקבילה בהוצאת תעודות יושר ובדיקות רפואיות? איפה צמצום התלות במדינות? מה הסיבה שרוב רובם של המיונים מתקיימים רק בהודו? איפה פירוק המונופול על המיונים של העובדים הזרים? איפה תוספת של חברות ביצוע? גבירותיי ורבותיי, בקצב הזה שום יישוב לא ייבנה. שום תקומה לא תהיה. בקצב הזה מחירי הנדל"ן יעלו כל כך ששום ריבית שתוריד לא תספק את צמצום הפערים והנזק. קצר ולעניין. אני היום קצר רוח. נתתי לכם מספיק קרדיט, סיפקתי לכם מספיק פתרונות. הושטתי יד ימים ולילות. כל מי שלא רצה יצטרך להסביר למה הוא לא רצה. נתחיל עם מספר שאלות למשרד הבינוי והשיכון. אני פונה לנציגי משרד השיכון. נמצאת איתנו פה הגב' מיכל ארן, ברוכה הבאה. אני מבקש לדעת בבקשה כמה עובדים זרים הגיעו לארץ עד כה מפרוץ המלחמה. אני מבקש שתפרידי בין הגעה פרטית להגעה דרך הסכם בילטרלי. ואולי על הדרך תספרי לי מתי כן יגיעו אותם עשרות אלפים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני אתחיל, אבל של הבילטרלי הנתונים נמצאים בידי רשות האוכלוסין. אנחנו מבקשים מהם אותם כדי לעשות מעקב, אבל הנתונים הכי מדויקים להיום יהיו אצלם. לגבי הפרטי, עשינו איזה שהוא מיפוי. קודם כל, יושב-הראש צודק, לא נכנסו בעשרות אלפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תוכלי בבקשה לדייק, כמה כן נכנסו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני אגיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תפריעו לה, תאמינו לי שאני יודע בדיוק מה אני רוצה לשמוע. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מאה אחוז. נכנסו 357 עובדים עד כה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהיכן? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהמסלול הפרטי הכוונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהיכן? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מהודו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. תעני, יכול להיות שמה שאת רוצה להגיד אלה שאלות הבאות שלי. בסדר? ענית לי על מה ששאלתי, בסדר? מדינת ישראל בסיוע שלכם, פתחה אפשרות הבאה של 10,000 עובדים במסגרת b2b. כמה זמן עבר מאז? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה מנובמבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מנובמבר. כמה זמן עבר מנובמבר עד היום? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> שלושה, ארבעה חודשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ארבעה חודשים. בסדר? בואו נהיה מדויקים. כי אני לא מתכוון לוותר על שנייה. את עכשיו ויתרת לי על חודש. זה לא שלושה ארבעה חודשים, זה ארבעה חודשים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה היה מה-15 בנובמבר, נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. זה ארבעה חודשים, איך שאת לא הופכת את זה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> המיונים התחילו בדצמבר, נכון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 26 בדצמבר. נכון? יום שלישי. לאלו תאגידים שויכו העובדים שכן הגיעו עד כה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אז אני רגע אגיד שאנחנו עשינו ספירה, סכמה של כמה תאגידים, אבל לא ספרנו עכשיו אילו תאגידים זה. זה לדעתי נתונים שגם לרשות יש. כיוון שבנוהל של הרשות כל מי שעכשיו מתכנן להביא עובדים צריך לדווח גם עם איזה תאגיד מקומי הוא התקשר בתוך הנוהל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מדהים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה לא נורמלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חה"כ ששון גואטה, אתה רק חושב שאנחנו על המנגל. אתה רק חושב. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> הם לא סופרים אותנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תכף נבדוק. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל אני כן אגיד ברשותך כבוד יושב-הראש. אני רק אגיד, 29 תאגידים הגישו מועמדים אצלנו, מקומיים, ישראלים, לקבלת עובדים. בסבב הראשון. בסבב השני אנחנו מדברים כניסה של חדשים, אגב שהתחילו להגיש. אז זה בעצם 29 מתוך 49 ובסבב השני שעכשיו יתחיל זה מתוך 61. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואו, יהיו לי מספי3 שאלות לשאול אותך. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני רק אגיד שהכנו לכבודו מסודר את הנתונים. אני לא יודעת מדוע זה עדיין לא יצא, אבל אני אוודא את זה. יש לנו רשימה מסודרת, ממוענת כבר אליך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז קודם כל אני אופטימי. כי יש כאלה שלא מסכימים לספק לי את הנתונים האלה והם יצטרכו להסביר בשלב מאוחר יותר מה הסיבה שהם לא מסכימים לספק לי את הנתונים האלה בכל מיני אמתלות. עד כדי כך שהם מרגישים לא בנוח להגיע לכאן. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אם יורשה לי להגיד דבר אחד נוסף. אנחנו עובדים בצמידות פה עם רשות האוכלוסין וההגירה, אני חייבת להגיד, ביחד. כי הרבה מה-data הוא נחלק בעצם לשני הגופים ויש פה שותפות בעניין הזה מלאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נקודה אופטימית שייחלנו לה הרבה זמן. ראש מנהל עובדים זרים בפועל, משה נקש, ברוך הבא. אני אשמח בבקשה אם תוכל לומר לי כמה עובדים הגיעו מאז פרוץ המלחמה לענף הבניין דרך הסכם בילטרלי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> דרך הסכמים בילטרליים עדיין לא הגיעו עובדים. הגיעו עובדים במסגרת המסלול הפרטי, כמו שמיכל אמרה, 357 עובדים. למעשה קצת יותר. אבל לא הספקנו להתעדכן. במסלול הבילטרלי התחלנו את המיונים ואת המבחנים לעובדים כבר בינואר. 5,000 עובדים הוצעו לתאגידים לפני שבועיים או שלושה, ששלחנו להם מכתב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שיש לנו 5,000 עובדים עם פירוט המקצועות. הזמנו אותם להגיש אלינו בקשות. הגישו אלינו בקשות משהו בסביבות 4,000 עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה חיכיתם עד לפני שבועיים? למה לא כבר בינואר כשידעתם כמה עברו בהצלחה לא הוצאתם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כי יש את השלב, כמו שאתה מכיר, בדיקות רפואיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. מה הבעיה שאתה תפנה לתאגידים ותגיד יש כ-5,000 פוטנציאליים. הנכם מתבקשים להגיש בקשות. קחו בחשבון שבפועל זה יהיה מעט פחות פר תאגיד, כי חלק מהם אולי ינשרו בעקבות אי כשירות בריאותית או משטרתית. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני יושב-הראש צודק וזה מה שעשינו. אנחנו פנינו ללשכות עוד לפני שהיו בידינו את כל, למעשה עד עכשיו אין לנו את כל הבדיקות הרפואיות והרישומים הפליליים של כל העובדים האלה, אבל לא חיכינו. כי אנחנו אוהבים, כמו שגם אתה אמרת בדיונים קודמים, לעבוד במקביל ולא בצורה טורית. אז פנינו לתאגידים. אמרנו להם שיש לנו מכסה של עובדים. הם הגישו לנו בקשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לכמה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> 5,000. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לכמה הם הגישו בקשות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> 4,000. משהו כמו 4,000 בקשות. ואנחנו אמורים ממש בימים הקרובים לקבל כבר מועדי טיסות לנחיתות של עובדים, אחרי ששיבצנו לתאגידים עובדים. וזהו, אנחנו מקווים שכמה שיותר מהר. אנחנו לא תלויים רק בעצמנו. צריך להבין, זה גם יש לנו את ממשלת הודו על הפרק, שאנחנו עובדים מולם בעניין הזה. משרד העבודה המקומי שם. אבל אנחנו מבחינתנו באמת עושים כל מה שאפשר. אדוני שאל בזמנו לגבי ה-PCC או אישור ר"פ של העובדים. אז כמו שאמרנו בדיון הקודם, אני גם אחדד את זה עכשיו, באמת זו החלטה שהמנכ"ל שלנו קיבל, הדרישה לרישום פלילי היא זהה גם במסלול הפרטי וגם במסלול הבילטרלי. זו הדרישה נקרא לזה להליך מהיר יותר בהודו. זה עניין שלוקח שם רק כמה ימים. לכן אנחנו גם לוחצים על ההודים שיזרזו את הדבר הזה וכמה שיותר עובדים יהיו להם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אני מתנצל, קצת הולך לי לאיבוד. הדרישה הידועה שהייתה למי שנבחן ומוין בדצמבר ב-b2b היא הייתה דרישה מחמירה. אוקיי? זו דרישה מחמירה, כך יצא. אתה אומר לי היום שהדרישה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זהה בבילטרלי וב-b2b, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ממתי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לפני חודש לפחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שעד לפני חודש זה היה לפי המנגנון הקשיח שמשמעותו הגעה של שוטר לכל - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, אני לא עד הסוף יכול להגיד לך בוודאות שכך היה. כי היו פה כל מיני דרישות כנראה סותרות. צריך לראות מאיפה הם נבעו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני יודע מה היה. מה היה אני יודע. לפחות מה שדווח לי על ידי ההודים ועל ידי התאגידים והתאחדות הקבלנים. מה שנמסר לי שהיה זה שחלק ממסד הדרישות חייב הגעה של שוטר פיזית לבית המבקש. תהליך שאמור לקחת בין שבועיים לארבעה שבועות. אתה אומר לי שבחודש האחרון יש השוואת דרישות כלפי מטה בהקלה. כלומר שבהבאה בהסכם בילטרלי הדרישה מקלה יותר ומלפני חודש זה גם לגבי התאגידים בהבאה פרטית. זה מה שאתם אומרים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז יש פה כנראה אי הבנה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב, אני אשמח לקבל הבהרה לגבי זה. בסדר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אבהיר לגבי זה. אבל אני אומר, אני אעביר לוועדה בצורה מסודרת אחרי שאני אבדוק את הדברים האלה. אבל ממה שנמסר לי הדרישה מלכתחילה הייתה זהה לשניהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אם היא זהה לשניהם - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> שמעתי גם את הטענות ההפוכות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, מר נקש. אם היא זהה לשניהם הייתה ונשארה משמע שגם הדרישות מהעובדים שמגיעים במסגרת הסכם בילטרלי מחייבות את אותו תהליך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, היא הזהה מקלה לשניהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. טוב, אני אשמח שנלמד את זה לעומק. תוכלו להשיב לי על זה גם אחרי כן, גם לא בשעת הדיון. אתה יודע לומר לי כמה מתוך ה-5,000 ממוינים בהצלחה דרך המיונים של הסכם בילטרלי. כמה מהם טכנית היום יכולים לעלות לארץ? כמה סיימו כבר את התהליכים הרפואיים וה-PCC? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לפי מה שאני קיבלתי, 558 כבר יש להם ר"פ ובדיקות רפואיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 10%-12%. << אורח >> משה נקש: << אורח >> משהו כזה, כן. חלוקה של מקצועות. אותם שייכנו כבר לתאגידים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא משנה. זה לא משנה, עדיין מדובר בכ-12% שסיימו את התהליך. התחילו, אם אני לא טועה, ב-15 בינואר, אם אני זוכר נכון. מתי? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בינואר. אני לא זוכר את התאריך המדויק, אבל בינואר. רשום לי, ינואר 2024. אפשר לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. מה הצפי של ההשלמה לגבי השאר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לפי ההודים זה עניין של ימים בודדים. ימים בודדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. זאת אומרת שמה שאתם ידעתם לעשות בהפרזה בחודש וחצי התאגידים הפרטיים עם כל הזמינות הגבוהה למיונים, לצוותים, ומשרד השיכון שנרתם לא הצליחו לעשות בחמישה חודשים, ארבעה חודשים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מיכל תוכל להרחיב לגבי המיונים הפרטיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, היא הרחיבה. מה זאת אומרת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש עוד כמה אלפים שסיימו את המיונים הפרטיים. שוב, מיכל תוכל להרחיב על זה. עוד משהו שחשוב שנגיד בעניין הזה שמתקשר, וכמו שאתה אומר לומדים לקח. אז גם למיונים הפרטיים וגם למיונים שלנו, ביקשנו מהעובדים או ממרביתם לפחות, שיגיעו לתחילת המיונים כבר עם אישור ה-ר"פ, אם ה-PCC הזה מוכן, כדי לחסוך את כל התהליך אחר כך. ובמקביל, בימים אלו אנחנו עושים עוד בחינות בהודו. כבר נבחנו כמעט 3,000 עובדים. עשינו בסרילנקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עוד מעט אנחנו ניגע בזה, בסדר? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה הקטע של הבחינות? לשלוח אותם. עכשיו הם איפה? בהודו כרגע. לא? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהודו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> מה הרעיון שאם אנחנו נמצאים במצוקה כזאת ויש לנו הכשרות בארץ, תשחררו עובדים. אני אסביר לך מה הבעיה. החבר'ה שיושבים פה רובם לא מבינים את המצוקה. אחי, אני הייתי באילת, בסוף שבוע כי אני גר שם. ישבתי באיזה פרלמנט של יום שישי. אחי, אני יושב שם עם שני קבלנים, אנשים בוכים. אחי, הם אומרים לי עזוב, כמו שאמרת מקודם, הריביות. הוא אומר לך אחי, אני קורס. אני עניין של חודש חודשיים פושט רגל, אני לא יכול לעמוד בזה. אין להם יכולת לעמוד בזה, לא בבנייה. השיפוצניקים המסכנים שבכלל שחטו אותם גם, שאין להם אופק בכלל לשיפוצים. אין להם איזה קצה אור שאולי זה יסתדר להם. אין להם כלום. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו פה, אדוני, לא באילת. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא מכיר אתכם. << אורח >> קריאה: << אורח >> אנחנו בקריסה, מתפרקים לחתיכות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כל, ביטאתי את זה כבר בתחילת הדיון ואנחנו ניגע בזה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> בגלל זה דיברתי על השיפוצים. כי ראיתי ענף בנייה וראיתי שדיברת, אז בגלל זה אני גם המשכתי עם השיפוצים. מה שקורה פה שאתם באים להגיד הנה מבחנים והיינו בסרילנקה והודו, הכול סבבה. אחי, שחררו אותי מהמבחנים, מדינת ישראל נמצאת במצוקה הגדולה ביותר שידעה. תביאו עובדים, תשחררו שייכנסו עובדים. זה לא פייר מה שאתם מתנהגים. אני לא מדבר, חלילה, עליך משה, כי אני יודע איזה עבודה, איך אתה משתדל ועובד. אני, בכל החבר'ה, אם זה בקבלנים, התאחדות הקבלנים. יאללה, שחררו את הכול, תכניסו עובדים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני יכולה להתייחס? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא כרגע. חבר'ה, יש לי כל כך הרבה שאלות שאגרתי בתקופה האחרונה. כנראה שמה שאתם רוצים להסביר לי בסבירות גבוהה יפגוש את השאלות שאני הכנתי כבר. בסדר? אפשר? תודה. לאלו תאגידים שויכו העובדים הזרים שהגיעו עד כה? כמה תאגידים, מי הם? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> את המספרים אנחנו יודעים, כי עשינו את הבדיקה. אבל להגיד בדיוק עכשיו את הרשימה של השמות אני לא יודעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה תאגידים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אנחנו אמרנו על 29 מהסבב הראשון מתוך 49. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה 29? ממאה אחוז תאגידים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מ-49 תאגידים, שזה מאה אחוז לסבב הראשון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז 29? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שאנחנו מחלקים 350 ב-29? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא בדיוק. יש כאלה שהגישו רשימות הרבה. יש כאלה שלא הגישו רשימות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, מי ש-29 הוא הגיש למיונים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת, אני צריך לקחת 350 ולחלק, אתם יודעים מה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> למה 350? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, 357 זה שהגיעו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 357 הגיעו ל-29 תאגידים. איך אני מחלק אותם? איך ההתפלגות? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> לאה בן עזרא, מרכזת בכירה מדיניות עובדים זרים. המועמדים שהגיעו אנחנו לא משייכים אותם. זה מועמדים שנרשמו מלכתחילה על ידי תאגיד כזה או אחר. הם עברו את המיונים. אחרי שהם עברו את המיונים הודענו לתאגידים מי מהעובדים שלו שהוא הגיש מראש עברו מיונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מבין את זה. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אז מתוך כל אותם תאגידים בערך משהו כמו 22 תאגידים, הגיעו אליהם מועמדים מתוך כל אלו שהם הגישו. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אפשר להרחיב? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא כרגע. יצאו למיין 29 תאגידים בהודו. זה נכון? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. מתוכם הגיעו עובדים שהם כ-350 במספר ל-22 תאגידים. זה נכון? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אפשר להגיד רגע מילה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, תכף. תאמינו לי שזה סדור. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש פשוט בהמתנות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכול בסדר. מכמה חברות השמה מקומיות בהודו קיבלו התאגידים את רשימות העובדים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> את זה אנחנו לא יודעים לענות, שנייה אני אגיד. זה b2b. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, אני מבין b2b. כשהיית בהודו, היית גם במסגרת b2b. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אנחנו עכשיו מדברים על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני מדבר על b2b. אני רוצה לדעת. אנחנו יודעים, ככה, המספרים הם כאלה, חה"כ גואטה, ככה: יש 49 תאגידים ותיקים. מתוכם יצאו 29 תאגידים למיונים בהודו. מתוכם עד היום הצליחו לקבל 22 תאגידים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל אני רוצה רגע להתייחס לשאלה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> למה מכוונים אותם רק להודו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רגע. יש 14 תאגידי כוח אדם. יש 14 חברות השמה בהודו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל אני רגע אגיד, אנחנו שנייה, אצלנו, במשרד הבינוי והשיכון לא, כל עוד התאגיד הישראלי התקשר עם תאגיד מקומי מקובל לפי הרגולציה המקומית בהודו, כל עוד זה קרה אנחנו לא נכנסים לתקשורת ביניהם, אנחנו ממיינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הכול בסדר. את נותנת לי נתונים חשובים מאוד, גברתי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 16, מתקנים אותי פה, לא 14. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 16 חברות הודיות? יופי. איך מתפלגות החלוקות של ה-350 ב-16? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה אני לא יודעת לענות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוודאי שאתם יודעים אתם בוודאי יודעים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יכול להיות שצריך לבדוק את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, תקשיבו, בדיון הזה אנחנו מקבלים את זה. אני מבקש, הנה, תרשמו לכם ככה, חברים. תרשמו לכם ככה: כמה עובדים הגיעו להתמיין בהודו במסגרת b2b. אני מסביר מה אני מבקש לדיון הזה. הדיון הזה לא יסתיים בלי שאתם מספקים לי את הנתונים אם אנחנו מצפים שהכול יהיה בסדר. אני מבקש לדעת כמה עובדים הגיעו להתמיין בהודו במסגרת b2b. דרך כמה חברות מקומיות? כמה מכל חברה עברה, כמה מכל מי שעבר מכל חברה הגיע לארץ. אנחנו יודעים שמצידנו יש 29 ו-22. אלה הנתונים שיש אצלנו. עוד מעט אנחנו נחבר ביניהם. הדרישות שלי, אגב, הן מאוד בסיסיות. הן מובנות לכם? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> חשוב, אדוני יושב-הראש, להתייחס לזה שבמסגרת המתווה הפרטי, שוב, מיכל תוכל לדייק, אבל אישרנו הרבה יותר מ-350 עובדים. כן? אישרנו מעל 1,000 עובדים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> נכון. זה מה שרצינו לומר קודם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש עוד עובדים שקיבלו כבר אישורי עלייה למטוס ועדיין לא הגיעו לפה. יש עובדים שבתהליכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הנה, ביטלת לי את השאלה הבאה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני יכולה להביא את המספרים גם, אם רוצים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא אם רוצים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני יכולה את המספר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עכשיו. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אוקיי. ככה: בקשות שאושרו של עובדים, מדובר על 1,089. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני מתקן אותך, 1,584. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 1,584 מה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> 1,584 שהתקבלו. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אתה רוצה? קדימה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 1,150 בקשות אושרו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, לאט לאט. לא, לא, תקשיבו, מתחילים מלמעלה. אני רוצה לדעת כמה עובדים הגיעו להתמיין בהודו. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 5,000 מוינו בהודו. קצת יותר, 6,000. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, כמה הגיעו להתמיין? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רגע, שנייה. יש אחוזי מעבר של 70%. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עזבו, אחרי זה, אתם רוצים שאני אעשה חילוץ אחוזים, אני אעשה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, אני עונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את השלב הזה בבית הספר עברתי בהצלחה. אני מבקש תנו לי נתונים פשוטים. כמה הגיעו להתמיין? עזבו עברו לא עברו. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 6,500, הערכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. כ-6,500. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> בסבב הראשון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיבו טוב, רק אני שואל ורק לי אתם עונים. בסבב הראשון הגיעו למסגרת מיונים באמצעות b2b 6,500 מועמדים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> א', אני מבקש לדעת מכמה חברות השמה הודיות ואיך זה מתפלג. זו שאלה ראשונה. שאלה שנייה: כמה מתוכם עברו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> 5,000. אבל במדויק 4,546. יותר. יש לך גם את סרילנקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, תכף סרילנקה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אה, אנחנו על הודו? אז 4,546. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. בקשות שהתקבלו ברשות האוכלוסין, בקשות שהתקבלו, זה 1,500 לערך? << אורח >> משה נקש: << אורח >> 1,584 בקשות שהתקבלו, שמתוכם - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שנייה, ברשותך. 1,584 בקשות. שלום מר ישי, שם ותפקיד? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> שלום אדוני יושב-הראש. מנהל אגף בניין, רשות האוכלוסין וההגירה. ישי לוי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה, ברוך הבא. אז הגיעו סך הכול 1,584 בקשות. מתי הגיעו? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> החל מקבלת ה-PCC. הבדיקות הרפואיות, מתחילים להזרים אותם. זה יכול להיות גם לפני שבועיים, שבוע וחצי, שבועיים, ואנחנו בודקים אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. לכמה, לגבי כמה השבתם? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> 1,150 אושרו מתוכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> והשאר השבתם בשלילה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> השאר בטיפול. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> בטיפול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, 1,150. זאת אומרת שבאופן מעשי יכלו לעלות על מטוס 1,150 איש. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לא, לא, אבל יש פה טריגר. ה-1,150 זה בקשות שאושרו עקרונית. יש להם דרישה של השלמת מסמכים וכו'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. תראה, סך הכול יש שלושה מסמכים שאמורים להציג. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יש יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה יש חוץ ממיונים, רפואי ו-PCC? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יש להם הצהרת עובד וחוזה העסקה. הצהרת עובד חתום אפסטיל. תשלום אגרות זה אחר כך. הצהרת עובד וחוזה העסקה הם בתיק. כלומר, זה חלק מהבנצ'. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אבל זה לא עומד אצלכם. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אז אצל מי זה עומד? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אצל המעסיק, אצל התאגיד. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אנחנו רוצים לקבל את זה, כדי לאשר את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. אני רוצה לדעת מה שוחרר אצלך. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מה שאנחנו שחררנו זה כ-1,000 בקשות. 984 בקשות כרגע קיבלו קצבי קליטה. זה אומר מבחינתנו שכ-1,000 עובדים צריכים לקבל עכשיו אישור עלייה לטיסה, כ-1,000. מתוכם הגיעו 357 בחלוקה של - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה ה-650? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אז אני מסביר. ה-984, אמרתי, 934 זה קבצי קליטה. התהליך הוא כזה, הוא סדור. ברגע שהם מגישים את כל הבקשות ואנחנו מאשרים אותם נוצרים, שולחים להם בקשה ליצירת קבצי אגרות. הם משלמים את האגרות כדי שהעובד הזה יוכל להגיע לארץ. נשלח להם, בגלל שאנחנו דילגנו על המתווה הקונסולרי, כדי לזרז את הגעת העובדים לארץ, כי הקונסוליות טענו שהם לא יכולים לעמוד את זה אנחנו מבצעים את זה אצלנו ברשות, באגף אצלי. נוצרים קבצי קליטה ולאחר יצירת קבצי הקליטה נוצר אישור עלייה לטיסה, שהוא מהווה אסמכתה לכניסה לארץ. נוצרו 984 קבצי קליטה. מתוכם הופקו, זה השלב הבא, 790 אישורי עלייה לטיסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נחלק את זה, ברשותך מר לוי. תחלקו את זה לשני חלקים. יש את השלב שבו אתם אמורים לאשר, אם בן האדם עומד בדרישות. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה האישור העקרוני. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר? שזה 1,584. << אורח >> משה נקש: << אורח >> 1,150. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 1,584 בקשות שהתקבלו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 1,584 בקשות שהתקבלו זאת אומרת שבן אדם, << אורח >> משה נקש: << אורח >> אתה שאלת כמה אושרו עקרונית. אושרו עקרונית 1,150. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עובד, מועמד שסיים את שלושת השלבים העקרוניים שזה מבחנים מקצועיים, רפואי ו-PCC זה 1,584. אוקיי? כמה מאות מתוכם טכנית לא צירפו את החוזה העסקה מול התאגיד. וזה אומר שזה עומד ותלוי אצל התאגיד. וחלק לא שולמו האגרות, זה גם עדיין אצל התאגיד. מתוכם סיימו את התהליך כולל שתי הנקודות האלה 938 לערך. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> 934, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 934. מתוכם בפועל הגיעו 350. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> נכון. אני אדייק אותך, אדוני יושב-הראש. ה-357 נכנסו מתוך ה-790 אישורי עלייה לטיסה. אישור העלייה לטיסה תקף ל-14 יום ולבקשת התאגידים ובאישור מנכ"ל הרשות הוארך ל-30 ימים. כלומר, נתן להם עוד סד ימים להישאר בהודו מעבר לזמן שהם כבר יכולים להיכנס לארץ. יכולנו לראות את ה-790 האלה לעניות דעתי כבר בארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. לשם אני רציתי להגיע. זה חטא על פשע על עוון. זה לא מחדל. חבר'ה, זה לא מחדל. שאף אחד לא ימכור לי סיפורים. זה לא מחדל. יש פה, היד שמנענעת את העריסה, ואנחנו נגיע אליה. אנחנו נגיע אליה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הרציונל שליווה את הבקשה שלהם, אדוני יושב-הראש, הייתה, תקן אותי אם אני טועה, נקש. שלהודים, לעובדים, זה לא משנה אם הודים או סרילנקה, יידרש פרק זמן שהוא ארוך משמעותית מאשר 14 ימים להיפרד מהמשפחות. להתארגן להגיע לישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חברים, להיפרד מהמשפחה זה מהרגע שהוא הגיע למבחנים בדצמבר. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מסכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלא ימכרו לי סיפורים. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני יכול לשאול שאלה? יש מצב שרשות האוכלוסין, יש מצב שרשות האוכלוסין מתדרכת את התאגידים להגיש להם רק דרכונים מהודו, משהו כזה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מאיפה הבאת את זה? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> לא יודע, אני יודע? זה מה שהתאגידים אומרים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> מה פתאום. הם יכולים להגיש - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> נותנים להם הוראה להגיש רק מהודו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הם הגישו 33,000 - - - << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אני שואל את השאלה, לא בא להאשים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הם הגישו 33,000 רשומות מכל העולם ואשתו. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> זה מה שאומרים להם, אתם רוצים להביא? תגישו מהודו. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא, זה לא נכון. זה לא נכון. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ממש לא נכון. << אורח >> קריאה: << אורח >> על מה רבים, על 0.5 או 0.4? << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> תגידו, אז מי עוצר את הנושא הזה. שמע, אני, בסוף אני מכיר אתכם. אני מבין שאתם באמת רוצים לעשות עבודה. מי עוצר לנו את כל הכניסה? יש פה איזה חסם. אם אנחנו במצוקה, שאלה קטנה. אם אנחנו במצוקה כזאת גדולה למה לא בואו נשתדל כולנו, לא צריך ישיבה מצולמת, נראה איך אנחנו משחררים אותו. שקודם כל נכניס עובדים. לא משנה לי אם הוא יודע לרצף, אני אלמד אותו פה. שיהיו לי ידיים עובדות. למה אני חוסם את זה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אז יש לנו הרבה חסמים, אני רגע אגיד. אבל שנייה, אם להתייחס לשאלה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> יש פה מרכזי הדרכה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, זה לא שם. אני הצעתי למנכ"ל משרד השיכון, שהוא קיבל את גישתי באופן עקרוני, שהבאת עובדים תתבצע באמצעות הסתמכות על הצהרה והוכחת תעסוקה מוצלחת בעולם. אם עובד ממדינה כלשהי עבד במקום, לצורך העניין כמו האמירויות, ארבע שנים בבניית מגדלים, סביר להניח שהוא יידע להתמודד פה עם איזה הוא פרויקט. עם כל הכבוד. מי שיודע להוכיח הצלחת תעסוקה על פי הסטנדרטים הנדרשים, מבחינתי זה טוב יותר ממיון שבאים לבחון אותו אם הוא יודע לעשות תפסנות לעמוד טיפוסי 40 על 60. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אפשר להתייחס לשאלה, לסוגייה? אני רגע אגיד שהמנכ"ל של המשרד רצה להיות בדיון הזה כשהוא עוד היה בשעה 9:00 ואחר כך נבצר ממנו והוא מאוד ישמח להשתתף בדיון הבא. הוא ביקש ממני להעביר את המסר הזה גם כאן. הנושא חשוב, אנחנו מבינים. יש לנו רצון מאוד משמעותי לפתור חסמים, יש הרבה חסמים, עלה כאן קודם. אחד הנושאים שדיברת עליהם עכשיו הוא נושא שכבר למעשה ממש בשבוע האחרון היה איזה שהוא נוהל שהפצנו, העברנו אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> על ה-30%? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> נכון. הוא אושר רשמית השבוע והוא אמור להיכנס לתוקף מיד. אני אגיד שלמיונים אנחנו רואים עכשיו שמגיעים גם עובדים שאין להם ניסיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, באיזה סרט אתם חיים שאני לא חלק מהתהליך הזה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא אמרתי כלום. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני שואל. אתם מספרים לי מעשה עשוי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני מספרת מעשה עשוי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני שואל איך אני לא חלק מהתהליך הזה? אני יושב ראש הוועדה הרלוונטית, אני מניע את התהליך הזה. אני מטרטר את עצמי אליכם ואליכם בעשרות טלפונים. באה יוזמה, מבורכת. אולי תאפשרו לי להרפות מאיזה שהוא מאמץ אחר שאני מנסה לקדם. אני מנסה לרתום אתכם לאירוע. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אנחנו היינו באירוע הזה כבר תקופה. אני רגע אגיד, אני גם יודעת שאתה מאוד מעורב ומסייע לנו גם מקדימה ומאחורה, הכול, אין לי שום אמירה בהיבט הזה. אני רק רציתי לעדכן לגבי זה שזהו, זה רשמי, אושר סופית השבוע. אנחנו נפיץ את זה בצורה מסודרת לתאגידים והם יצטרכו ללכת לפי המתווה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. אז קודם כל, אני אומר המתווה הזה הוא חשוב, הוא נחוץ ואני בטוח שהוא יהיה מוצלח. הוא לא מספיק, הוא מגיע באיחור, אבל אי אפשר רק לבכות. לפחות משהו חשוב ונחוץ מתקיים. אין אלא לברך עליו. אז אני כאמור ביקשתי לדעת מה אחוז הבחינות שעברו, הסתיימו בהצלחה אצל כל אחת מחברות ההשמה ההודיות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> המקומיות, שוב, אני לא יודעת, יודעת להגיד על ישראלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אני צריך לדעת אצל ההודיות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> הרציונל של ה-b2b פשוט אנחנו לא עושים מעקב על החברות, אנחנו כמשרד לא עושים מעקב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראי, בסופו של יום נציגים מטעמך, שהם עובדי התאחדות הקבלנים מגיעים למדינת המוצא וממיינים עובדים. נכון? יש לך ברומטר, יש לך דרך לבדוק מי עבר, כמה עבר, מאיזה תאגיד, האם ביקשתם את התנאים האלה והאלה. אתם הרגולטור. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אתה צודק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כי לי הם לא רוצים לענות. הנה אני מספר לך, לי הם לא רוצים לענות. וכשאני שואל שאלות נוקבות מידי את הסוכנויות ההודיות אז הם מאיימים שאם אני אלחץ בקבלת נתונים הם יתפטרו, כי זה גורם להם מבוכה. מעניין למה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני אגיד שעכשיו בסבב השני עשינו הליך הפקת לקחים אצלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני עוד לא נגעתי בסבב השני גברתי. אתם בסבב השני? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי, אני שמח. כמה תאגידים בסבב השני מגישים מועמדים? אני שואל בימים האלה, עכשיו בשעה הזאת. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> המקומיים שלנו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, שם. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> שם? 16. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 16. זה מתוך אותה כמות שהגיעו פעם שעברה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. אני רגע צריכה להגיד כאן שכאן יהיה לי מעקב להעביר לוועדה בצורה מסודרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם כתנאי מתלה להגשת מועמד דרשתם שכל מתמיין יגיע כבר עם PCC ובדיקה רפואית? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. אבל בואו - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן או לא? זה היה התנאי הבסיסי? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש נוהל שהוצאנו שמבקש את זה. ואנחנו יכולים להגיד לך אותו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם וידאתם שכל מי שהתמיין עד היום, עד היום, בנגלה הנוכחית, שמתקיימת בשעות האלה בהודו? התמיינו כמה אלפים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא חייבנו. אנחנו המלצנו, לא חייבנו. ואני רגע אסביר גם למה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני רוצה להסביר מה המשמעות של המלצה ולא חיוב. הרי ראיתם שמה שהזהרתי אתכם כבר באוקטובר שבעל תאגיד ששולח עובד שלא עולה לו כסף ואין לו הון סיכון לגביו, הוא שולח דייג. הוא והמזל שלו. עבר טוב את הבחינה, הוא ישתחל לארץ. לא עבר, הוא יביא מישהו אחר. אם בעל תאגיד יודע שהוא מסכן 200 דולר, שכל עובד שהוא לא מותאם למקצוע עלה לו, סתם, בדיקה רפואית ו-PCC, אתם מסכימים איתי שהוא ישלח אנשים ממוינים כבר? כי הוא לא יסתכן בשליחת עובדים שייכשלו. אבל למישהו אצלנו יש אינטרס לשמור על אותם תאגידי הודיים. שהם ישלחו וכל עובד שמגיע עולה לנו כסף. כל עובד שמגיע להתמיין מדינת ישראל משלמת כסף, תשבו טוב ותפתחו את האוזניים. היא משלמת כסף לאותו תאגיד מרכזי ששולח את העובדים. זאת אומרת או שהוא הרוויח כי הם עברו את המבחנים והוא לא סיכן כלום ואז הוא מקבל קומיסיון. ותכף נדבר עליו. או שהוא מרוויח כי הוא עבר דרך תחנת הבדיקה שלו ומדינת ישראל משלמת לו כסף על כל אחד שנבחן. מה אכפת לו לשלוח עובד כמה פעמים, את אותו עובד? הוא יודע שהוא לא יעבור. כל אחד שנכנס מדינת ישראל שילמה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל אנחנו מממנים מיונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. המיון, המיון הוא עלות. הוא הזמן. נכון? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אנחנו מממנים בעצם את כל המשלחות שנוסעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני מסביר, גב' מיכל, אני אסביר עוד פעם. צאי רגע מכיסאך כפקידה בכירה, תחשבי שאת בעלת עסק. אם אני אמור לספק לעסק שלך עובדים ואת אומרת אני צריכה לבחון אותם. ואני מרוויח כסף על כל אחד שרק בחנת – יש לי אינטרס למיין אותם לפני שהם מגיעים אלייך? הפוך. יש לי אינטרס להביא כמה שיותר. כי כל אחד שעבר דרכך הפעמון צלצל, את משלמת לו. אם להבדיל מכך הייתם אומרים כל אחד שהגיע להתמיין הגיע קודם כל כאשר מימנת לו את עלות הבדיקה הרפואית והוצאת אישור ה-PCC. יש לי אינטרס כדי להרוויח 50 דולר לבדיקה לסכן 300 דולר? לא הגיוני. אז אני אשלח אנשים שהם בסבירות מאוד מאוד גבוהה יעברו את המבחנים. משום מה אף אחד מכם לא מבין את מה שאני צורח ארבעה חודשים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> האתגר הוא שהעובד בסוף יהיה זה שיישא בעלויות הבדיקה הרפואית. וזה מבלי שאולי עבר מיונים בהמשך לדבר הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שאת עוברת אחרי חודשים של צרחות שלי להמלצה, אני שואל מי הדביל בהודו שיענה להמלצה אם את לא חייבת אותו? אם זה לא תנאי מתלה. הרי ידוע לך שהם עושים מיליונים רבים. רבים, רבים, לא מיליון, 2 מיליון, 5 מיליון, 10 מיליון. מדובר בבחור, אתם יכולים לשנות את השם שלו. אתם יכולים להגדיר אותו באיזה שהוא שם אמריקאי. הוא עדיין בחור נחמד, חביב וחלקלק לשון מהודו שבחודש עבודה עושה עשרות מיליונים שקלים באמצעותנו. לא המינימום הנדרש שאנחנו נצפה ונדרבן אותו ונחייב אותו לקיים הון סיכון שיממן את הבחינות קודם? שיממן את הבדיקות? לא מינימום? ואז במקום ארבעה חודשים לקבל 350 עובדים, אני בחודש מביא 10,000 עובדים. תספרו לי מי היד שמנענעת את העריסה. למי יוצא כל כך הרבה כסף מזה? תספרו לי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני רגע רוצה להגיד. הבדיקה הרפואית ובדיקת היושר עולה בסוף לעובד כסף. אין, זה לא התאגיד המקומי לוקח על עצמו את העלות הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מצידי שהתאגיד המקומי, אני לא צריך למצוא לו את המנגנון. שהתאגיד המקומי יבוא לעובד ויגיד לו הנה אני שילמתי, לך תעשה. כי אם אתה לא ישר או לא בריא, אני בכלל לא מגיש אותך למבחנים. ואם עברת את המבחנים בהצלחה אני אחזיר לך את זה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני חושבת שהמצב שהיה עם בדיקות היושר הקודמות שדנו בו קודם, אני מבינה, אגב, שזה נפתר וזה הפך להיות הליך הרבה יותר מהר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עדיין את מספרת לי שאחרי ארבעה חודשים תמימים, במקום 10,000 עובדים שפה ואתם מבקשים עוד 10,000, הצלחתם במאמץ רב, יצאתם מגדרכם להביא 350 עובדים. אוי לבושה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, רגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוי לבושה. הנה אני מודיע לכם, אם אני הייתי פקיד וזה היה חונה אצלי, הייתי מתפטר בבושת פנים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני לא מתפטרת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מבקש ממך להתפטר. כל מי שיכול לשנות ולא שינה, שיעשה חשבון נפש עם עצמו. חברים, כלכלת מדינת ישראל מתרסקת על אוזלת יד של חלק ועל קומבינות של חלק אחר. יש פה מישהו שחוגג על הקופה הציבורית. יש פה מישהו שבשביל לקבל עוד שלמון מייבש את המשק. מינימום. הרי לא האמנתם, אותם תאגידים וחברות כוח אדם ובעלי עניין, לא האמינו שמדינת ישראל תפתח את השוק לאפשרות הבאת עובדים, 10,000 עובדים, ריבונו של עולם. מה צריך לעשות? ביום הראשון שאתה רוצה, אתה מוצא את הקבלן, אתה מוצא את הדירה שאליה הוא אמור להגיע לגור. אתה מוצא את התאגיד, ולא שמכתיבים לך אותו. תכף אנחנו נגיע אליו. אתה מראש אומר לו שלח לי רק אנשים מוכשרים, שהם יסתכנו בכך שהם ישלמו, או אתה בשמם, איזה שהוא סכום של 200 דולר. ואם הם באמת אנשי מקצוע אין להם בעיה לסכן את זה, כי הם באמת בעלי מקצוע. הם באמת בעלי מקצוע. מי שלא ירצה לסכן זה אומר שהוא לא בעל מקצוע והוא עזר לי בלנפות את עצמו. ואז, מהרגע שהוא סיים מיונים בהצלחה, שבוע, שבועיים, הוא בארץ. לא ארבעה חודשים 350 עובדים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש עובדים בקנה שטרם שויכו לתאגידים. זו השאלה בעיניי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אני אספר לך למה זה לא. אני אספר לך למה זה לא. כבר עדכנתם אותי לפני שלושה חודשים שתאגידים חברו יחדיו בצמדים או בשלשות, בשביל להביא capacity. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה לא איך שאנחנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עדכן אותי מי שעדכן אותי בהתאחדות הקבלנים והתאגידים. ועדכנו אותי גם תאגידים שבויים מסכנים. שהם התאחדו והביאו כמות ובחרו למענם ובשמם תאגיד מסוים בהודו, מעניין למה ולמי יצא מזה מה יצא מזה. והם בחרו עובדים שהם אלה שיתמיינו. אז אי אפשר להגיד שעובד עבר מבחן והוא לא התמיין. אגב, גם אם היה אחד כזה שהתמיין בלי שמישהו בחר אותו, יש 49 שקופצים על המציאה, מחכים לו. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל אנחנו לא רואים אותם קופצים, זו בדיוק הנקודה כבוד יושב-הראש. זה קצת מה שאני מנסה שנייה, אולי בכל זאת אם אפשר לצייר תמונה מורכבת גם לרגע. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> יש מגיאורגיה שרוצים לעבוד בבניין, הם לא הולכים לעשות להם את המבחנים. לכו תבחנו אותם, הם באו מתחום הבניין. לא הולכים לבחון אותם. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש כרגע בקנה לא מעט עובדים שניתן לשייך. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> יש ברומניה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, ברומניה לא מצאתי, זאת האמת. לא מצאתי. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> בגיאורגיה 800. מיכל, בגיאורגיה 800 דרכונים והם לא הולכים לעשות להם מבחנים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא צריך מבחנים עם המתווה החדש. אם יש להם ניסיון עבודה, שיבואו במתווה החדש. אבל אני רגע שנייה. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אז אולי החברות, אני לא יודע. אולי הן לא יודעות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חה"כ גואטה, רגע, שנייה. ברשותך גברתי. רשות הדיבור לחה"כ טלי גוטליב. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> תודה רבה. סליחה, אני לא חברה בוועדה של חה"כ אלי רביבו בגלל שיש לי דעה בהקשר להכנסת עובדים למדינת ישראל. אני מבקשת לומר את הדבר הבא: מדינת ישראל והממשלה החליטה שלא ייכנסו עובדים פלסטינים לשטחי מדינת ישראל, בטח לא בזמן מלחמה. זו הייתה ההחלטה. מאז ההחלטה הזו ראיתי קולות אחרים שמנהלים את מדינת ישראל וזו לא הממשלה. כך לדוגמה ראיתי תדרוכים של גורמים בביטחון, תדרוכים, אנונימיים של בכירים, שאין לי מושג מיהם, לגורמים שונים, לכתבים שונים, שהפחידו מפני טרור בתקופת הרמדאן אם לא יוכנסו 100,000 עובדים מהרשות הפלסטינית לישראל, הרי שיבוא עלינו טרור ותופת מיהודה ושומרון. תפתחו סוגריים, מיהודה ושומרון עלולה להיפתח עלינו רעה בלי קשר, אם מישהו מצוי ומבין את הסיכונים שמדינת ישראל נתונה בהם. כך גם ראיתי שמתאם פעולות הממשלה בשטחי יהודה ושומרון אמר ותדרך ונפגש עם מישהו, גם עם ראש השב"כ וגם עם מישהו מהרשות הפלסטינית לבדוק איך מכניסים עובדים פלסטינים בתקופת הרמדאן שמא יבוא עלינו טרור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי יעסיק אותם ברמדאן? הם צמים. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ועוד משהו מדהים, שלמרות עמדת המדינה נכנסו עובדים, תחזיקו חזק בכיסא. << אורח >> קריאה: << אורח >> 18,000. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> רק רגע. נכנסו עובדים גם מחברון. קבל למה? כשיש לנו, היה פיגוע בסמוך. נכנסו עובדים פלסטינים מחברון לתקן את הגבול בעזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> ואת הג'יפים של משרד הביטחון. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> ברור. עכשיו, אני רוצה להבהיר פה לפרוטוקול, ולכן נכנסתי לוועדה. אין לי ספק שיש כאן כוחות חזקים ממני, מכם, מכל מה שאתם רק מדמיינים. הרי אני מזכירה לכם שארצות הברית, ואני אומרת, אני לא קולוניה של ארצות הברית וגם לא כוכב בדגל. אני מזכירה לכם שיש כאן כוחות קשים עלינו, בהתחשב ובהתכתב עם עמדת יהודה ושומרון ועם עמדת מתיישבי יהודה ושומרון. מתחילת המלחמה יש כאן שימור של נרטיב איום ונורא של אלימות מתנחלים. שאני אומרת לכם כחברה בוועדת חוץ וביטחון שלאחר דיון שהיה בעניין מדובר במקרים ספורים בלבד. אבל לוקח לדובר צה"ל למעלה מחודשיים להוציא הודעת דוברות סדורה שלא הייתה תזוזת כוחות צה"ליים מהדרום לסוכה בחווארה. בינתיים חודשיים מפמפמים באמצעי התקשורת שבגלל תזוזת כוחות ליהודה ושומרון היה חסר בכוח אדם בתופת 7 באוקטובר. בכל הכבוד, אני מבהירה, עמדת ממשלת הימין, לפחות לכאורה, היא שלא, עמדתי שלי היא מובהקת, היא לא לכאורה, היא נאמרת מעל כל במה. לא ייכנסו עובדים פלסטינים למדינת ישראל. למה? רציתי להגיע כובע. אני לא אומרת כובע. אני לא מוכנה יותר לקונספציה הזו שאני מתמרצת ומשלמת פרוטקשן למחבלים בפוטנציאל ואני כדי למגר טרור אני משלמת. אני כשלעצמי מאמינה שמיגור טרור הוא רק על דרך הרתעה. זאת הדרך, לא שום דרך אחרת. ולכן מצופה ממדינת ישראל לעשות הכול, אבל הכול, להכניס לכאן עובדים זרים. דיברנו על זה רבות. אני לא חברת ממשלה, אני בסך הכול חברת כנסת שמתקפת החלטות או חוקים שמגיעים לחקיקה. לא מעבר לזה. אבל אני כן אנצל את הבמה ואומר לכם שלכבודה של מדינת ישראל ולכבודו של צה"ל ולכבודם של חיילינו ולוחמנו שלא ייכנס לכאן ולו עובד אחד. אני לא משלמת שקל כדי למגר טרור, בטח לא אחרי שנודע לכם וידעתם על העברת כסף קטארי במיליארדים לתמיכה בחמאס. ואני אזכיר לכם שהמדינה, הממשלה, המל"ל, שבוע לפני התופת ראש המל"ל אמר שאנחנו מעבירים כספים לרשות, שמעבירה לחמאס, אבל זה הרע במיעוטו. שום רע ושום מיעוטו. אני מאמינה בכוחה של מדינת ישראל וחובתה לדאוג לביטחון אזרחיה במסגרת החובות של המדינה לאזרחים זה גם לאפשר עבודה שוטפת תקינה. אני לא מדברת פה על 10,000 עובדים. מבחינתי צריך להכניס לכאן 120,000 עובדים, בלי שום חסמים רגולטוריים, בכל הכבוד, ותוך מתן תעדוף לביטחון מדינת ישראל. לכן אני נכנסתי כדי לומר מספיק לעבוד עלינו, עליי זה לא עובד. לי ברור שיש כאן כוחות חזקים מאתנו. לי ברור שעמדת ארצות הברית ככזו מפריעה ושמה מקלות בגלגלים בתפעול המנגנון של הכנסת עובדים זרים לשטחי מדינת ישראל. אני בטוחה שארצות הברית ועוד כוחות בתוך מדינת ישראל מעדיפים כניסתם של פלסטינים. כבר שמעתי על מתווה מעל גיל 50 או כל מיני מתווים מן הסוג הזה. המתווה הזה לשיטתי לא מקובל על רוב אזרחי מדינת ישראל שמאמינים ומבינים אחרי התופת שבאה עלינו, שהכול היה שגוי. שהתפיסה הייתה שגויה. עשו לנו, וצריך לעשות שינוי קונספטואלי מוחלט. אסור לנו לבנות ואסור לנו להסתמך על עובדים פלסטינים, בטח לא מעזה ובטח לא מגזרת יהודה ושומרון שטרם גינתה את תופת ה-7 באוקטובר. אז קודם כל, כל הכבוד ליו"ר ששם את הנושא הזה כוועדת משנה רבת חשיבות שהוא הוביל לכינונה. אבל אני מבקשת להבהיר לממשלה ולאזרחי מדינת ישראל, אל תעבדו עלינו. אנחנו רואים את הכול. אנחנו שומעים את הקולות, אנחנו רואים את הדברים ואנחנו רואים את מה שנעשה. ממשלת הימים מחויבת לאזרחי מדינת ישראל ולהבטחתה למשילות ימנית ולאי כניסתם של עובדים פלסטינים לשטחי מדינת ישראל. כך אני מקווה שיקרה. וכמובן, בשורות טובות לעם ישראל ושנראה ימים טובים. << אורח >> קריאה: << אורח >> טלי, מה כן, מה כן? << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> עובדים זרים, ממדינות זרות. אין בינתיים. << אורח >> קריאה: << אורח >> תעצרי, תעצרי. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, תגידו לי, נראה לכם שאני, רגע, שנייה, אני צריכה לצאת לוועדת חוקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> תני לי לסיים דקה. את דיברת. << דובר >> טלי גוטליב (הליכוד): << דובר >> סליחה אדוני, אני יוצאת לוועדת חוקה. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, לא, תעצרי. את אמרת כל יום נכנסים עובדים פלסטינאים. נכנסים, נכנס, יש בארץ פה 10,000 עובדים פלסטינאים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, פעם ראשונה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אם את רוצה אני אקח אותך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פעם שנייה. << אורח >> קריאה: << אורח >> גם בגבעת שמואל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> פעם שנייה, סליחה. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני אקח אותך, אני אראה לך שיש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אל תיתן לי להגיד את הפעם השלישית. תקשיב. תקשיב. פעם שלישית. << אורח >> קריאה: << אורח >> רק שיכניסו זרים. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא מעניין אותי זרים, אני מחר צריך עובדים. << אורח >> יורם בר הלוי: << אורח >> אני יכול לומר משהו לגבי מה שהיא אמרה << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> יורם בר הלוי: << אורח >> ברשותכם, שמי יורם בר הלוי, קבלן ירושלמי. עושה בנייה, לרוב בנייה ציבורית. אם מישהו מכיר את האקווריום וגן חיות בירושלים אני בניתי אותו. בשנת 2005 ממשלת ישראל שהייתה גם ממשלת ליכוד, שר הפנים מש"ס, קיבלה החלטה להוציא את כל העובדים הזרים מהארץ. עד אותו רגע הייתה לנו נבחרת של פועלים בולגרים. בזמנו היו לנו בולגרים ורומנים. הייתה לי סיירת מטכ"ל שעבדה מעולה והייתה מקצועית. ופתאום יום אחד הודיעו לנו שאנחנו צריכים להחזיר אותם לבולגריה. בלית ברירה החזרנו אותם לבולגריה. צעקנו צעקה מה עושים? ממשלת ישראל הודיעה לנו קחו פועלים פלסטינים. יש למדינה אינטרס כלכלי וביטחוני לקחת פועלים פלסטינים. מה אתה אומר לי היום? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הרלוונטיות של זה כרגע? << אורח >> יורם בר הלוי: << אורח >> לענות לגברת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ביטאנו את זה מספיק בישיבות הקודמות. << אורח >> יורם בר הלוי: << אורח >> לענות לגברת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כל, היא לא נמצאת. ב' זה לא רלוונטי כרגע. זה רק גוזל זמן לקדם את הנושאים החשובים. לא כרגע. << אורח >> יורם בר הלוי: << אורח >> ואני חושב שמדינת ישראל צריכה לתת דוגמה לא להכניס 18,000. אנחנו לא סוג ז', אנחנו קבלנים שרוצים לעבוד. וכמו שישראל מכניסה למוסכים של משרד הביטחון פלסטינים לעבוד ולמשחטות. למה, במשחטות הם לא מסוכנים להרעיל את העופות? בג'יפים הם לא מסוגלים לחתוך את צינורות השמן? << אורח >> קריאה: << אורח >> הרוקחים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הם גם לא במשחטות. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור לחה"כ סימון דוידסון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב-הראש, קודם כל שמור על הבריאות שלך. אתה לוקח את זה ללב יותר מידי. אני מעריך את זה מאוד, אבל ישבה פה טלי גוטליב, חה"כ גוטליב, שמעתי אותה מדברת. הרגשתי כאילו, היא לא מבינה שהיא בקואליציה? לא הבנתי את האירוע פה. ממש הזיה. אני חושב שאחרי ארבעה חודשים, מיכל, השר שלך צריך להתפטר. לשים את המפתחות ולהגיד אני שר השיכון כישלון גמור במדינת ישראל. והמנכ"ל שלו צריך גם לשים את המפתחות. את פקידה בכירה אמנם, אבל בסוף החיים הם מבחן התוצאה. אי אפשר להגיד שלא ניסו ולא התקיימו דיונים. אני לא חושב שאי פעם התקיימו כל כך הרבה דיונים על נושא של עובדים זרים. ובסוף יש איזה מן, יש לי, אדוני יושב-הראש, מן איזה הרגשה בזמן האחרון בדיונים בוועדות, לא מדבר רק פה. שיש איזה שהיא שיטה, במיוחד של משרד האוצר, לגרום לנו להתייאש, להרים ידיים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו נראים כאלה? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אני מרגיש את זה. לאט לאט פחות לשלוח נציגים, לאט לאט פחות להביא נתונים. לגרום לנו לאט לאט להגיד טוב, זה המצב, אין מה לעשות. אבל מיכל, 357 עובדים זרים שהגיעו, זה יותר מארבעה חודשים. חוץ מכישלון אני לא יודע איך להסביר את זה. כישלון. ואת מסכימה איתי, את לא יכולה להגיד שלא. עכשיו מפה, אני רוצה לשמוע, אני, סימון הקטן, חבר כנסת בישראל, רוצה לשמוע מה יהיה בעוד חודש. יש לכם בכלל איזה שהיא תוכנית להבין מה יקרה בעוד חודש? מה יקרה לקבלן המסכן הזה שהוא לא יודע איפה לשים את הראש שלו? מה יקרה לחבר'ה של התשתיות? הרי פעלנו מול משרד התחבורה וזה עבר החלטת ממשלה ואפשר להביא עובדים. אבל לא מגיעים לתשתיות עובדים. אז באמת, אני מדבר, אני לא צועק. אני באמת בטוב רוצה להבין מה יהיה עוד חודש. עוד חודש נבוא לפה לוועדה, איזה מספרים נקבל? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני יכולה להתייחס? קודם כל, אני מקווה שנגיע עוד שבוע, בכל שבוע. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אין מקווה. אני לא, המילה מקווה זו מילה לא נכונה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> התכוונתי על הוועדה. ככה: אנחנו יש לנו תוכנית, קודם כל. כן, להגיד שאנחנו מרוצים מהמספר הזה 357? לא. אנחנו לא מרוצים ממנו. אני רוצה להגיד, אנחנו היינו אמורים להיות היום ב-2,000 לדעתי. זאת אומרת, יש עובדים שאושרו בידי הרשות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה היינו רוצים להיות? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> היינו אמורים להיות ב-2,000. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה 2,000? דיברנו על 10,000. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> היום לפטר אותם, היום. 2,000? חצי שנה. אתה יכול להוציא אותי, זה בסדר. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אתה לא קבלן רלוונטי כרגע, סליחה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> מה לא קבלן רלוונטי? מה את מדברת שטויות? אני, אני היום, כשאני משיג פועלים גם אין לי איפה להעסיק אותם ואז אני מפטר אותם. תבינו איזה לופ זה. אתם לא מבינים מה קורה פה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני אשמח להתייחס. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אני כבר העסקתי פועלים אריתראים אבל אין לי איפה להעסיק אותם. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> חבר'ה, אני רוצה לשמוע את מיכל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מתפרץ, לא נחזור על הפעם שעבר מר מאיר. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רגע, אני אשמח להסביר את הכוונה של המשפט שלי. לא אמרתי ש-2,000 זה יעד. היעד היה להיות עם 10,000 עובדים היום, בואו, אנחנו יודעים. אני לא מתחמקת, לא בורחת מזה. בסדר? זו אמירה ראשונה. בתוך זה נכון להיום, טכנית, טכנית, לא יעד, היו אמורים להיות 2,000, לא 357 עובדים. זה מה שניסיתי להגיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה היו אמורים להיות רק 2,000? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, לפי המספרים שיש מולי לכל הפחות כרגע, אני יכולה להגיד לכם. יש לנו 932 עובדים שטרם נדרשו על ידי התאגידים ועברו מיונים ואפשר לקחת אותם. זה אחד. שתיים, מתוכם יש איזה שהיא התפלגות. אני יכולה לענות עליה, אבל רגע שאני אגיד, של מספר תאגידים מקומיים וחברת כוח אדם בהודו, לא אחת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה תאגידים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> ההתפלגות של ה-16? אני יכולה לכתוב לך מסודר. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> תבטלו את התאגידים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא, תקשיב. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> לא, אין לי מה להקשיב, תודה רבה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין לך מה להקשיב? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> תודה רבה. אין מה להקשיב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואי תקשיבי. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אין מה להקשיב. אנחנו באים כל כך הרבה, הגיעו עד היום 400, בקושי 400 פועלים. מה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. אתה היית אמור לקבל משהו מהם? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> כן. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> נו, אמרתי לכם שאתם ההצגה הכי יפה בעיר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אוקיי, יאללה, החוצה בבקשה. << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> אני שם עליכם פס כמו שהפקידים שמים עליכם פס. << אורח >> קריאה: << אורח >> תתבייש. מה זה? << אורח >> מאיר שמש: << אורח >> חתיכת 120 אפסים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> החוצה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אנחנו סיימנו להתייחס פשוט כי אדוני לא יודע לדבר בצורה מכובדת גם איתנו, זה הכול. אני אמשיך. אני רגע אגיד, אנחנו יכולים להעביר את ההתפלגות כי אין לנו, אנחנו רק עשינו וידוי לפני כאן באמת להבין שה-932 האלה איזה תאגידים מקומיים אצלנו פה במדינת ישראל ביקשו אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, תקשיבי. מישהו מהתאגידים המקומיים שקיבל משהו מה-932 קיבל את כל מה שהוא הזמין, את כל מה שהוא מיין? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רגע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יודע את הנתונים. << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> רגע, רע. יש תאגידים שקיבלו תשובות לגבי מועמדים שעברו מיונים. אף אחד לא מונע מהם. הם אמורים להתחיל לכאורה. היה צריך להיות אצל רשות האוכלוסין וההגירה הרבה יותר מ-1,584 בקשות. תאגידים, 500 מועמדים עברו מיונים. איפה הם? התאגידים כבר היו אמורים להגיש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי אמור להגיש אותם? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> התאגידים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה את אומרת. באמת? מה את אומרת. מה את אומרת. אולי נדייק? אולי נדייק ונקרא לילד בשמו? הרשימה של ה-5,000 ממוינים בהצלחה נמצאת אצל תאגידי כוח האדם בהודו. הם לא נותנים אותם לתאגידים כאן. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> יש עובדים שהגישו שמות מראש, כ-3,000 עובדים שהגישו שמות מראש. הם ידעו בדיוק עם מי התקשרו. כ-3,000 עובדים כאלה עברו את המיונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה הם? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> שאלה שאני גם שואלת את עצמי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את מי את שואלת? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> את התאגידים, אותנו, כל הזמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה את התאגידים ואותך? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אם הם עברו מיונים והם היו מראש ברשימות והוציאו תעודות יושר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גב' מיכל ארן, אני אשאל אותך, את היית בהודו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני הייתי בסרילנקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסרילנקה. מישהו מהמשרד שלך היה בהודו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוא פה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא כאן כרגע. אבל כן, היה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יכולה להעלות אותו על הקו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני לא יודעת אם עכשיו אני יכולה להעלות אותו. אני יכולה אבל לחזור עם תשובה מנומקת לכל שאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. לא, אני רוצה מישהו, אני אשאל אותו שאלה אחת בלבד, זה מספיק. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מה השאלה? אני מכירה פחות או יותר מה מתנהל במיונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם העובדים שלך שהיו בהודו נפגשו גם כן עם בעלי תאגידים בהודו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> עובדים שלי? לא. הם היו באתר המיונים בלבד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק באתר המיונים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נפגשו שם עם בעל תאגיד? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, הם היו באתר המיונים בלבד. התאגידים אולי נפגשו עם תאגידים. מה הכוונה? עובדים שלי מפקחים על תהליך המיון. עובדים של משרד הבינוי והשיכון מפקחים על תהליך המיון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נציגים מטעם משרד השיכון כממיינים מטעמכם. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כהתאחדות, אתה שואל על ההתאחדות אם היא נפגשה עם תאגידים? סביר להניח שבזמן שהיא חיפשה אתרים היא נפגשה, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואחרי החיפוש? תוך כדי ימי המיונים? את מכירה בעל תפקיד אחד שנשלח מטעם המדינה בשמכם להודו, לצורך העניין. תכף נדבר על עוד מדינות. להודו לצורך העניין. את מכירה מישהו שיכול להיות שנפגש תוך כדי ימי המיונים על בעלי תאגידים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני לא יודעת מה היה שם בהיבט הזה. אבל יכול להיות שהתאגידים כן, מהתאגידים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם למדינת ישראל הגיעו בעלי תאגידים הודיים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, אני לא יודעת. את יודעת להגיד? << אורח >> לאה בן עזרא: << אורח >> אני לא מכירה. יש פה נציג של אחת מחברת ההשמה שנמצא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, זה לא מה ששאלתי. שאלתי האם למדינת ישראל הגיעו בעלי תאגידים הודים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני לא כל כך הבנתי את השאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שאלה, אני אשאל אותה עוד פעם. האם למדינת ישראל הגיעו בעלי תאגידים הודים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא שאני מכירה. אבל אני לא יודעת, לא ירדתי לסוף דעתך אולי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא מכירה? לא, הבנת את השאלה, זו שאלה מאוד פשוטה. האם ג'ון מהודו, שהוא בעל תאגיד הודי, הגיע לישראל? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> ג'ון אבל הוא ישראלי להבנתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סתם אמרתי ג'ון, אני לא מכיר מישהו כזה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, יש באוזבקיסטן ג'ון ישראלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, אני שואל אם בעלי תאגידים הודים הגיעו לישראל למפגשים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני אגיד כזה דבר. באמת עכשיו אני אגיד, סוף, במודל b2b, אני באמת עכשיו אומרת, במודל b2b כרגע אנחנו נותנים לתאגידים המקומיים להתקשר עם תאגידים שלנו להתקשר שם. אם היה ביניהם ממשק בהיבט הזה, זה חלק מהמודל של ה-b2b. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האם לא בעלי תאגידים מישראל נפגשו והתארחו בהודו ואירחו בארץ בעלי תאגידים מהודו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני יכולה לבדוק את זה, אני לא יודעת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אז אני מספר לך שכן. בסדר? חלק גדול מהשאלות שלי יש להן תשובות. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אז אני לא מבין, איפה הברקס? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אספר. לא היית פה בתחילת הדיון, אני אספר. מדינת ישראל באופן חריג, מה שחברת הכנסת גוטליב לא ידעה, לצערי היא בחלק גדול מהמקרים לא צוללת לעומק העניין. היא מפתחת איזה שהיא תיאוריה, יוצאת לה תקשורת טובה מזה וזה מספיק. היא לא באמת רצתה לדעת את האמת. האמת היא כזאת: מדינת ישראל באופן חריג תקדימי ומפתיע שינתה את התזה ואפשרה בנסיבות העניין להביא 10,000 עובדים לבניין שלא במסגרת הסכם בילטרלי. B2b. לטובת העניין היא הקצתה משאבים לשליחת ממיינים מטעמה דרך ההתאחדות. ההתאחדות הם הנציגים של משרד השיכון למיין במדינות העולם. הגיעו למדינות העולם. מדינת ישראל מימנה בגין איתור אתרים, שכירתם ורכישת החומרים המתקלים לטובת המיונים, המבחנים. התמיינו בהצלחה 4,546 עובדים בהודו במהלך חודש דצמבר בהבאה פרטית ב-b2b. עד היום הגיעו לארץ 356. זאת אומרת שהמדינה מטעם עצמה עשתה את המקסימום, היא לא הבעיה. וזה מפנה אותי להתייחס למה שאמרת קודם, מן ההגינות, אתה באת בטענות כלפי שר הבינוי והשיכון והיה מי שאמר מנכ"ל המשרד, צריך לומר את האמת, הם את שלהם עשו במקסימום. פרצו גבולות, שינו סדרי עולם והגיעו להבנות עם כלל המשרדים הרלוונטיים שזה עבודה, משפטים, פנים וכן הלאה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת הגיעו עד רחבת ה-16 אבל הם לא יודעים להבקיע את הכול. << דובר >> ששון ששי גואטה (הליכוד ): << דובר >> אז מי עוצר את זה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> המדינה לא מעכבת דקה. כי השלב הבא זה המצאת ממסכים שמביאים אותם לרשות האוכלוסין, שכל אחד בתורו ובתפקידו אמור להשיב. בדרך כלל זה לוקח המון זמן. הם צמצמו את זה לרמה של 48 שעות. אישרו מתוכם כ-1,100. זאת אומרת אומרים אושרת, אבל בוא תביא את חוזה ההתקשרות שלך עם התאגיד. זאת אומרת, זה משהו שהתאגיד, שהוא בעל העניין, אמור קודם כל לצרף. או אושרת, לך תגיד לתאגיד, תשלם את האגרה שלך. אושרו 1,100 ומשהו. בפועל הגיעו 350. זאת אומרת שמה שהיה אמור להיות 10,000 היום פה, מזמן כבר, כי זה ארבעה חודשים, אחרי כל ההקלות והסיוע בהתמודדות הרגולטורית הגיעו 350 עובדים לערך. זה האירוע. אולי היום הגיעו עוד 10-20. למה? זה הנושא שבבדיקה. אני שואל את נציגת משרד השיכון, שעשו את המקסימום כדי שזה יקרה. כשאתם עשיתם את המקסימום וזה לא קרה, האם אתם מגיעים לאותם בעלי תפקידים בין היתר שנשלחו בשמכם ובמימונכם. ואומרים להם חבר'ה, אתם חלק מאיזה שהיא חתונה לא מוצלחת. אתם דורשים תשובות, שואלים אותם? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מביאים לנו נתונים? תספרו לנו בבקשה כמה תאגידים, תספרו לנו בבקשה מה אחוזי ההצלחה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אנחנו שינינו את הנהלים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תספרו לנו תוך כמה זמן מפיקים. תספרו לנו מי כבר השיג את האישורים ומה הסיבה שחרף העובדה שהוא כבר השיג את האישורים המיוגעים הוא עדיין לא עלה על מטוס. האם אתם עושים את הבדיקות האלה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. ואני אגיד יותר מזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אלה התשובות שאני רוצה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> כן. אבל אני רגע רוצה להגיד. אתה ציינת פה איזה חברה ספציפית, הייתה לא הייתה. יש תאגידים שהתקשרו עם חברות מקומיות אחרות. ביקשו עובדים מראש. העובדים האלו מוינו בהצלחה. ומהתאגידים האלה טרם נלקחו העובדים. זאת אומרת, הבעיה שלי כאן, וזה מה שאני מנסה רגע להגיד כשאמרתי שהיינו אמורים להיות ב-2,000 לא כיעד, אלא כטכני. יש פה תאגידים ששלחו רשימה מראש, עכשיו אומרים רגע, אני לא רוצה את הדבר הזה. אני נמצאת גם בעולם הזה. אפשר להגיד שהסיפור שעכשיו סיפרת קודם הוא אחת מהבעיות ואנחנו עשינו חידוד נהלים, הפקת לקחים. וסדר בדבר הזה, כן. חד משמעית כן. אבל אני רגע אגיד יש לי בעיה עם עובדים גם מסיטואציות אחרות. זאת אומרת שנשלחו לי מראש, עברו את הרשימה, אוקיי? את הבדיקה של רשות האוכלוסין. הגיעו למיונים, מוינו בהצלחה, קיבלו הודעה על כך וטרם נלקחו. וזה לא מתאגיד אחר, זה מכמה תאגידים. וזה לא מתאגיד הודי אחד, אלא מכמה תאגידים מקומיים הודים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את יכולה להסכים איתי שבכזה מצב תציפו את זה בפנינו. אנחנו נפנה לתאגידים האלה, נסביר להם ביקשתם עובדים. עברו את כל השלבים, אם אתם לא מושכים אותם אנחנו נקצץ לכם מהמכסה העתידית. אפשרי? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני רק אציין שהייתה ישיבה. הייתה ישיבה מסודרת עם רשות האוכלוסין וההגירה והמנכ"ל שלנו, כמובן עם המנכ"ל של הרשות, מול כל ה-49 תאגידים פלוס החדשים שמתהווים כרגע. שבמסגרתה ניסינו להבין וצפו אתגרים. וכן, אנחנו עושים את המעקב הזה. המעקב הזה גם יימשך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שולח אותי לשאלה הבאה, אפרופו תאגידים חדשים. הגישו 200 ומשהו תאגידים חדשים בקשה להצטרף. אני אשמח בבקשה לדעת כמה מהם היום כבר בפול. << אורח >> משה נקש: << אורח >> טוב, אז כמו שאדוני יושב-הראש אמר, נכון, הגישו 284 בקשות לתאגידים חדשים. 50 נדחו על הסף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא רלוונטי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא רלוונטי. עוד 7 משכו את הבקשות שלהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא רלוונטי. אנחנו ב-231. << אורח >> משה נקש: << אורח >> 100 מתוכם כבר קיבלו אישור עקרוני לתפקד כתאגידים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> באיזה גדלים, איזה מספרים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, זה עד 1,000. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> 1,000 זה המקסימום, המינימום זה 350? הרוב זה 350? << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, כן, כל החדשים. מתוך ה-100 שאישרנו עקרונית יש תהליך אחרי האישור העקרוני שבו החברה צריכה להמציא לנו את המשרדים שלה, שנלך לעשות ביקורת ולראות שהם תקינים ועומדים בדרישות. הרי לא הגיוני שנדרוש מהם משרדים אם לא אישרנו אותם. זה התהליך. אחרי זה הם צריכים כמובן גם לשלם ערבות ואגרות. ואז אנחנו מאפשרים להם לפעול, מי שמשלים את כל התהליך. 19 כבר פעילים לגמרי. זאת אומרת 19 כבר קיבלו אישור סופי, פעילים, נכנסו לשוק. חלק מהם כבר פרסמנו באתר שלנו. אנחנו כל שבוע מעדכנים את החדשים ומעלים את השמות לאתר כדי שהקבלנים יידעו שאפשר לפנות לתאגידים נוספים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, בוא נחלק את זה ככה, בסדר? 284 הגישו בסך הכול. נשארנו עם 230 בערך אחרי חוסר התאמה מוחלט ומשיכה. מתוכם יש 100 שקיבלו אישור עקרוני. וכל עוד שהם לא משלימים מצידם את השלב, אז זה בגללם שהם עדיין לא בפול. נוריד את זה הצידה. נשארנו עם עוד בערך 130. << אורח >> משה נקש: << אורח >> פחות או יותר, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ה-19 הם מתוך ה-100 או מתוך ה-130 בערך? << אורח >> משה נקש: << אורח >> ה-19 הם מתוך ה-100. קיבלו אישור עקרוני, המציאו את כל מה שצריך, קיבלו אישור להתחיל לעבוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אז זה לא רלוונטי. מה קורה עם עוד 100 ומשהו? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש לנו כאלה שהם בהשלמות מסמכים, יש כאלה שהם בבירורים, כל מיני בירורים שונים. בדיקות מעמיקות של רישומים פליליים ובעלי מניות וכו'. בדיקות שאנחנו עושים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מתי יסתיים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו עושים על זה את מירב המאמצים. זה באמת, אני לא אומר את זה סתם, אני חושב שביום הראשון או השני כשנכנסתי לתפקיד השר קרא לי אליו ואמר לי כמה זה חשוב. אז אנחנו עושים את מירב המאמצים גם לתגבר את כוח האדם שמטפל בהם. אני מאוד מקווה ומעריך שחודש חודשיים אנחנו מסיימים עם כולם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה הרבה זמן. << אורח >> משה נקש: << אורח >> תראה, יכול להיות שזה הרבה זמן. יחד עם זאת, יש כבר 19 שנכנסו לעבוד. יש עוד 81 שישלימו, ייכנסו לעבוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה. מכובדי נקש, נכון. עדיין, יכול להיות שמתוך ה-100 ומשהו שממתינים יש כאלה רציניים כמו ה-19 שכבר מימשו. נכון? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אוקיי, יכול להיות. אם הם רציניים הם צריכים להשלים מסמכים, שרובם לא השלימו. או שאנחנו, אתה יודע, יש בדיקות, אני לא יכול להרחיב כרגע, אבל הבהרתי בעניין רישומים פליליים וכדומה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. טוב, בסדר. כן בבקשה? << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> אבי תפארת, חברות הביצוע הסיניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אגב, אני רק מעדכן, שאמור להתפרסם קול קורא בעניין הרחבת חברות ביצוע ואני עדיין ממתין לפרסום הקול קורא. זה שאלה הבאה, אחת השאלות הבאות שיש לי לשאול. בבקשה. << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> אני רוצה לשאול, מה-7 באוקטובר כמה סינים הגיעו לחברות הביצוע ולתאגידים? כי זה המספר, אתם מדברים איתי על 340-350 הודים מתוך 30,000 שהיו אמורים להגיע. וזה בדיחה. לענף הבנייה חסר ב-7 באוקטובר, ב-8 באוקטובר היו חסרים 100,000. היו 80,000 עם היתר, ויותר מ-20,000 ללא היתר. אז 100,000 חסרים בשטח. האתרים סגורים. כל אתר רמת בית שמש סגור. לא עובדים שם. אין עובד אחד ברמת בית שמש. << אורח >> קריאה: << אורח >> שלושת רבעי מירושלים. << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> מתחננים אליי שאני אגיד לרמת בית שמש. יש לנו בעיה של מגורים שם וזו הסיבה שבאתי לפה לדון בנושא המגורים באתרים. כן? אבל כמה סינים הגיעו מה-7 באוקטובר עד היום לארץ? לתאגידים ולחברות הביצוע. כי לדעתי המספר הוא סביב ה-3,000 אם לא יותר. שזה נותן מענה יותר טוב. דבר שני, אם תעלו את גיל החוזרים לארץ, הרי מאפשרים לפלסטינאים, אם נחזיר פלסטינאים אז מעל גיל 50. אז למה לא לאפשר לעובדים החוזרים מסין לעבור את גיל ה-50? קרי 55? זה יאפשר באופן מיידי לתאגידים להכניס לפחות עוד 6,000-7,000 עובדים בקל. זה המספרים שבענף הבנייה צריכים לדבר. לא 300, לא 400, לא 2,000. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. מי רוצה לקבל את השאלות? משרד השיכון? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לגבי בילטרלי וזה, כניסות, אני צריכה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מה, עוד פעם, סליחה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אנחנו רוצים בבקשה לדעת כמה עובדים הגיעו מסין לחברות הביצוע ולתאגידים מפרוץ המלחמה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אענה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שאלה שנייה, מה עמדתכם לעניין בקשת העלאת הגיל המורשה להגיע? שאלה שלישית, מתי יפורסם הקול קורא לתוספת חברות ביצוע זרות? שאלה רביעית, מה הסיבה שלא מאפשרים הבאת עובדים סינים לתאגידים. לחברות ביצוע אין מניעה. << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> לחברות ביצוע יש מניעה להביא. << אורח >> קריאה: << אורח >> הסינים שמו ברקס בגלל המלחמה בעזה. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אדוני יושב-הראש, למה חברות ביצוע יצטרכו להביא עובדים שעבדו בעבר, שחלקם גיל 55, שסביר להניח שרובם, אני לא אפרט יותר מידי. אבל, כשהם יכולים להביא בפועל עובדים חדשים בלי שום בעיה. נכנסו לפה כ-700 עובדים חדשים החל מה-7 באוקטובר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אציין בעניין הזה שיש תאגידים שביקשו מאתנו שלא להכניס סינים ותיקים, מסיבות שהם יודעים אותם. ואם רוצים, גם אחרי זה נוכל להעביר לאדוני יושב-הראש. << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> אני אומר לאפשר לתאגידים להביא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קודם כל, אני חשוב שאני יודע במה מדובר. ואני חושב שאפשר לשים וצריך לשים את זה על השולחן. למה צריך להסתיר את זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> בסדר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> הייתה דרישה, עוד פעם, מתאגידים, חלקם, שלא להחזיר סינים ותיקים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות שיש סיבה שאתם מכירים טוב יותר למה לא לדבר על הסיבה. אבל אני לא מוצא אותה. אני לא אפרוץ גבול שאתם מבינים אולי יותר טוב ממני. אני יודע מה הסיבה והיא סיבה נכונה ומבורכת. ואגב, היא צריכה להתבצע ולהתקיים באכיפה כלפי כלל מקורות ההגעה לארץ. כי בסוף בסוף הם עובדים אצלנו ולא אנחנו אצלם, אצל אף אחד מהם. ודי לחכימא. אז אני שואל אותך מר תפארת, מה הסיבה שאתם לא מביאים חדשים? << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> הבירוקרטיה להבאה של עובדים חדשים החזירו לנו את הבירוקרטיה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מי החזיר? << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, למה? למה? << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> אם עובד שצריך להגיע אליי, צריך להגיע לראיון לפני הקונסול ולחתום על תצהיר בפני הקונסול שמאפשרים לעובדים חוזרים. הרי מה הרעיון? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עזוב, עזוב, תקשיב. << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> הנוהל חזר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם בן אדם רוצה לעבוד חמש שנים במדינה שהוא התפרנס ממנה עשרות מונים יותר מאשר בארץ מוצאו בתנאים טובים יותר ושמירה על כבוד האדם, שלומו וחירותו, וכל מה שיידרש ממנו זה להגיע לקונסול שיגזול ממנו חצי יום. וזה שער הכניסה שלו לאותה מדינה לחמש שנים, שיתאמץ, מה קרה? << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> לא. אבל כל ההליך מרגע ההגדלה, מרגע הבקשה שלנו ממשרד השיכון להגדלה הרי ההגדלה לא נעשית אוטומטית. זה לא שאני מחליט להביא מחר עוד 1,000 עובדים ואני מביא לעצמי או מגדיל בוא נגיד ב-600 עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא. אז מר תפארת, כמה אחוז מיצוי מהמכסה שלך ממומש? << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> מאה אחוז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אז מה רלוונטי לחוזר או חדש? << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> לא, אני יכול, יש לי בקשה להגדלה לעוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תגדיל. מה זה רלוונטי? השלב להגדלה לעוד הוא לא תלוי אפיון העובד שמגיע. << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> לא, הבירוקרטיה שאנחנו נדרשים אליה, במקום להסיר את כל החסמים האלו. זה לא שהריאיון זה מה שמונע מאתנו להביא את העובד. היה נוהל שהוא לקצר תהליכים. אנחנו נמצאים בזמן מלחמה. תפשטו תהליכים. היה נוהל ספטמבר 2022. ספטמבר 2022 אומר על פי המלצה של רשות האוכלוסין. אנחנו מעבירים להם רשימות, הם מאשרים את הרשימות, הם מוציאים לנו הנחיה, אלו עולים למטוס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. מר נקש, שאלה. אומר פה מר תפארת שיש להם בקשה להגדלת מכסה. עזוב רגע חדש, חוזר, גיל. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש לכם 1,600? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, יש להם 1,000. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נו, אז אפשר להגדיל ל-1,600. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שהוא אומר. הוא הגיש בקשה והוא עדיין ב-hold. מה הסיבה? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אנחנו העברנו לכם את ההמלצה. << אורח >> אבי תפארת: << אורח >> קיבלתי אישור המלצה. עדיין אני מחכה חודש וחצי לאישור של רשות האוכלוסין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אפשר לקבל פה התחייבות לטיפול? << אורח >> משה נקש: << אורח >> נבדוק את הנושא הזה, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה רבה. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אדוני יושב-הראש, אפשר להגיד משהו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> דני פיין: << אורח >> שמי דני פיין, אני מנהל הכספים של צ'יינה סיביל, זו חברת ביצוע. אנחנו גם עושים את הרכבת הקלה בתל אביב. עשינו ומפעילים אותה. יש לנו 500 פועלים סינים בישראל. אנחנו כל שנה מביאים עוד פועלים. יש לנו בעיה מאוד רצינית היום. לדוגמה בשלושה חודשים האחרונים הבאנו 60 עובדים ו-60 עובדים נעלמו לנו במקביל. כלומר, אנחנו מביאים כל חודש 20 עובדים חדשים. 20 עובדים נעלמים לנו. עכשיו, זו בעיה שכבר התרעתי שלנו קשה להתמודד איתה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לאן הם נעלמים? << אורח >> דני פיין: << אורח >> נעלמים לשוק השחור. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> או שמציעים להם במקומות אחרים יותר. << אורח >> דני פיין: << אורח >> אבל הם משלמים להם בשחור. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. אם הם סיימו את תקופת העבודה המורשית שלהם. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> הם לא סיימו. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא, הם לא סיימו. עובדים חדשים נוחתים ועוברים את הכביש. מציעים להם מעבר לכביש 1,500 שקלים ביום. איך הם לא יעברו? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זאת אומרת שיכול להיות שהם נכנסו, הם רק נמצאים חצי שנה במדינה ומישהו אחר משלם להם יותר אז הם הולכים לשם פשוט. << אורח >> דני פיין: << אורח >> המישהו הזה זה בצורה לא חוקית. אנחנו לא מדברים על אנשים, הם עובדים בצורה לא חוקית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יש להם תקופה שבה הם יכולים, שהתאגיד, המעסיק החדש. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, זה חברת ביצוע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אה, אוקיי. << אורח >> דני פיין: << אורח >> הבעיה היא שאין אכיפה, כי הם עובדים בצורה לא חוקית ולא מגרשים אותם. עכשיו, בתקופה בגלל שיש ביקוש כל כך גדול לעובדים סיניים אז הם מצרך מאוד מבוקש שהם יכולים להרוויח הרבה יותר אם הם יעבדו בצורה לא חוקית. עכשיו, לנו קשה להתמודד עם זה, קודם כל. דבר שני, דיברנו על זה שיש לנו המון עלויות, כולל אגרות לרשות האוכלוסין שאנחנו צריכים לשלם למרות שהם כבר לא עובדים שלנו, שזה גם בעיה. עכשיו, פה אני חושב שצריך להתקיים איזה שהוא דו שיח. כי אנחנו יכולים להביא עוד עובדים, יש לנו מערכת שעובדת מצוין. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איזה דו שיח, בעניין האכיפה? << אורח >> דני פיין: << אורח >> דו שיח עם רשות האוכלוסין, עם משרד השיכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באיזה עניין? בעניין האכיפה? << אורח >> דני פיין: << אורח >> קודם כל בעניין אכיפה. ודבר שני, לעזור לנו עם האגרות. הרי זה לא הגיוני שכל חודש ייעלמו לנו 20 עובדים ואנחנו נשלם את האגרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב אז ככה: אם עובד נעלם, זה חמור, זה גרוע. לטובת העניין אנחנו מוודאים ואני יודע שגם שר הפנים וגם מנכ"ל רשות האוכלוסין שמים את כל יהביהם על פירוק ובנייה מחדש של מנהל האכיפה, עם תגבור בתקנים ותקציבים. לצד זאת, אנחנו מבינים שככל שתהיה פה רוויה של עובדים המחיר שלהם ירד ויהיו פחות מעסיקים שיסכימו להעסיק אותם באופן לא חוקי כי כבר תהיה כניסה, זה עיקרון של היצע וביקוש. מעבר לזה אין משהו שכרגע ניתן לעשות. ואי אפשר לצפות שהרשויות יוזילו את עלויות האגרות רק בגלל שיש לכם ברחנים. בסדר? זה פשוט. אני רוצה להתקדם עם זה. אני חושב שאת רוב הנושאים המהותיים בעניין קצב הכניסה של העובדים והכשלים מיצינו לעת הזו. ובנסיבות העניין, הואיל ואנחנו בזמן לא בלתי מוגבל, אני אעבור לתת נושא הבא שהצהרתי לגביו בתחילת הדיון לעניין פתרונות מקומות הדיור. כזכור, כבר בסוף אוקטובר אני דרשתי שחלק מהתהליכים המקבילים שיהיו זה מתן מענה דיור הולם וראוי. בעקבות בקשתי והצעותיי אני שמח שמנהל התכנון ויושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה הרימו את הכפפה ומנהל התכנון כבר עוסק במתן פתרון. אז נמצאים אצלנו כאן נציגים ממנהל התכנון? שלום. אני אשמח בבקשה לדעת מה הפתרונות למגורים לעובדים הזרים הצפויים להגיע? האם סיימתם את סקר האתרים ומתי תתפרסם תוכנית מסודרת? << אורח >> שחר סולר: << אורח >> תודה רבה. שחר סולר, סמנכ"ל אסטרטגיה מנהל התכנון. אנחנו מקדמים באמת עבודה לגבי הפתרונות של העובדים הזרים. העבודה כמובן מתבססת גם על הערכה כמה יגיעו. כי הכמות או עוצמת הפתרונות תלויה בכמות שתגיע. כרגע אנחנו ישבנו גם עם משרד השיכון וגם עם רמ"י שעושים את סקר האתרים וגם עם חברה פרטית ואנשים שמה שהם עושים בעצם שוכרים דירות בשוק הפרטי. זה כמו חברות השמה כאלו. המענים אמורים להינתן בשני מעגלים: אחד זה השכרת דירות בשוק החופשי. ברור שיש לזה מגבלה. כשאתה שוכר דירות בשוק החופשי אתה מוציא דירות מהיצע הדיור ואנחנו יודעים שיש משבר דיור. מצד שני, זה מאפשר גמישות הרבה יותר גדולה בתפעול של העובדים, בגישה לאתרים. הם לא מקובצים, יכולים להיות קרובים לאתרים, גם לאתרים יחסית קטנים. אז זו חלופה אחת. ואם תגיע כמות עובדים שהיא לא מאוד גדולה זו חלופה שהיא הרבה יותר ישימה והיא פשוטה. החלופה השנייה זה מגורים בתחומי תוכניות באזורים שכבר אושרו למגורים או לתעסוקה. זאת אומרת תוכניות מאושרות שניתן בשטח להוציא או היתרים או בפטור. אנחנו בודקים כרגע את החלופות, מה החלופה הכי מהירה ופשוטה. ואז לאפשר לעשות איזה שהוא תיקון שיאפשר באזורים האלה לשכן עובדים. כמובן בבנייה שהיא זמנית, פריקה, בתנאים מסוימים. שגם יאפשר איכות חיים גבוהה, אבל גם שהשטח בסוף ניתן יהיה לבנות בו. שני המענים האחלה ביחד אמורים לתת מענה להיקפים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אתה נגעת באפשרות הקמת ערי עובדים זמניים? << אורח >> שחר סולר: << אורח >> אנחנו לא חושבים שזו אפשרות טובה. אם הייתה אפשרות להקים ערי עובדים היינו מקימים ערים לישראלים. אנחנו מחפשים גם ככה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. ברשותכם, מי שרגיל להופיע כאן חשוף לעובדה שאני פעיל בעוד כמה ועדות. הואיל ואנחנו נמצאים בימי תקציב סופיים ואני מרכז הקואליציה בוועדת כספים אני נאלץ להוציא את הוועדה להפסקה, אני מניח של 20 דקות. אנחנו נמשיך עם מנהל התכנון ברגע שנחזור. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:47 ונתחדשה בשעה 14:40.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ישיבת הוועדה מתחדשת. דיוני הביניים מתבקשים להיפסק. הוועדה יצאה להפסקה תוך כדי סקירת נציג מנהל התכנון, מר שחר סולר, אנחנו נשמח להקשיב לו. לאחר מכן אנחנו נשמח להקשיב למציעים לפתרונות דיור חלופי זמני לעובדים. יש פה שניים. יש פה עוד נציג שמבקש לדבר על תאגידים. חרף העובדה שכבר סיימנו את המקטע הזה, בהינתן זמן פנוי אז אנחנו נאפשר לך גם רשות דיבור. בבקשה, כאמור, מר שחר סולר. << אורח >> שחר סולר: << אורח >> תודה רבה. אז כמו שאמרתי, יש שני מערכים של פתרונות: אחד הדברים היותר פשוטים שזה דיור בשוק החופשי. פשוט השכרת דירות. עם המינוסים של זה, אבל גם יתרונות. והמענה השני שהוא להיקפים יותר גדולים. זה הקמה של פתרונות שאני מניח שתראו פה דוגמאות באזורים שהם כבר מיועדים לפיתוח. למה באזורים שמיועדים לפיתוח? גם עובדים זרים אנחנו רוצים שיהיו שם את התשתיות, גישה לכל מיני שירותים. ואם אנחנו שמים אותם איפה שהוא במקומות אחרים אז מעבר לפגיעה בקרקע שאנחנו צריכים אותה ליישובים שלנו, לתשתיות, לשטחים פתוחים וכו', בסוף גם צריך לשרת אותם בתשתיות על, שזה מסבך וכמובן סטטוטוריקה וכו'. לכן את הפתרונות שאני מניח שנראה יותר קל ופשוט יהיה להציב במקומות שממילא כבר מיודעים לפיתוח ולעשות אותם זמניים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה מר סולר, יש כמה עקרונות שאנחנו רוצים לשמור עליהם. אנחנו לוקחים בחשבון שהבאת עובדים זרים באופן מרוכז וגדול לאזורים אורבניים פוגעת במרקם החיים של התושבים. היא מאפשרת להם להתערות, היא מאפשרת להם להיכנס לחיי החברה ולהרגיש כבני חברה. אין לנו כוונה כזאת. אנחנו מנסים אפילו להיאבק בזה. לטובת העניין מוצעים פתרונות של ערי עובדים, שיגיעו באופן מרוכז מהעבודה בשינוע מרוכז לאותם אזורים ומהם ייצאו בבוקר. אותם מקומות יתנו להם מענה מלא לשגרת חיים ראויה. מכולת, טלפונים ציבוריים אם מישהו צריך, כספומטים וכל הפעולות הנדרשות והצרכים הנדרשים לטובת התנהלות מכובדת וסבירה כעובד זר. מציאת המקום היא חלק מהאתגר שעומד בפני אותן חברות שמציעות את השירותים האלה של חברות הבנייה ושל הרשויות המקומיות. סמוך ובטוח שראש עיר שיש לו שטח שעדיין לא מוקצה למימוש, כדי שלא יתערבבו בעירו וכדי שלא ישנו את המשוואה העדינה של שכירות הדירות, שכירויות. וכדי שיהיו פחות תופעות של ערבוב באוכלוסייה ופגיעות כלפי אוכלוסייה, יתאמצו ויקדישו את אותם אזורים שנמצאים בפאתי עיר או אזורי תעשייה ותעסוקה. ולכן לבוא ולומר שלהקים עיר עובדים, ערי עובדים, זה משהו שהוא מורכב ומסובך ולוקח זמן, אני יודע שחיבור למים, חשמל וביוב אלה שלושת הצרכים היחידים שצריכים למצוא. ולבוא ולשלול את זה מראש זה זה להיתפס באיזה שהיא גישה מסוימת, להתאהב בה ולהתקבע סביבה. לכן אני אשמח לקבל סקירה משתי החברות שמציעות את הפתרון הזה. אני אשמח לדעת מהן אם יש להן ניסיון בזה. אני אשמח לדעת אם בדקו את השווקים בעולם באמצעות אותן החברות שבהן הם דורשים את המבנים היבילים. אם הם בחנו את זה, אם יש להם איזה שהן עדויות איך זה נראה ומתקיים ומתבצע. אשמח לקבל התייחסות לעניין מתן מענה מיגוני בהינתן העובדה שהמבנה היביל הוא לא יודע לספק רשת ביטחון כחדר מוגן. אני מעביר את רשות הדיבור למר נמרוד ערד, מנכ"ל ובעלים של ערד אחזקות, פתרונות מגורים לעובדים הזרים. << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> תודה רבה על ההזדמנות. יגיעו לישראל מספר רב של עובדים זרים. המספר יכול לנוע בין 20,000 ל-80,000, אבל מדובר במספרים מאוד גדולים. בתור מישהו שחי במרכז הארץ, בתל אביב, יודע שזה דבר אחרון שאוכלוסייה רוצה לראות מסתובבת בקרב האוכלוסייה. עובדים זרים שיוצרים בסופו של יום אי נעימות, מטרד, עליית מחירי הדיור. מצד שני, יש צורך גדול בפיתוח למעשה הכלכלה הישראלית וחזרה לשגרה והצורך הוא רב. צריך להימנע מפתרונות של השכרה פרטית למגורים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר נמרוד, ברשותך, למה נכון ולמה לא נכון נשים את זה בבקשה בצד. תן לי סקירה על הפתרונות שאתה מציע. << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> אז לגבי הפתרונות שאנחנו מציעים, ניסיון גדול בהרבה מאוד מקומות בעולם. ערי עובדים מ-25,000 עובדים במתחם אחד, למתחמים של 8,000 עובדים, של 3,000 עובדים. במתחמים האלה למעשה במבנים חד קומתיים או דו קומתיים או תלת קומתיים ניתן להקים מחוץ לריכוזי אוכלוסין בטווח הזמן המיידי. כלומר טווח זמן של 60 עד 90 יום אפשר להקים מתחמים של אלפי עובדים. כלומר אם צפויים להגיע לישראל במהלך ה-60 ימים הקרובים סדר גודל של 5,000 עובדים או יותר צריך להיערך לכך מהיום וניתן להיערך לכך מהיום. כמובן שצריך לדעת איזה קרקע רלוונטית שבה ניתן יהיה להקים את אותם מבנים. הם מגיעים מוכנים, מובלים לקרקע ובאמצעות מנוף דו קומתי, אחד מעל השני. וכמובן שומרים על צביון החיים שלהם וזה בצורה מפוקחת ומנוהלת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. אתה לוקח בחשבון שכ-5,000 עובדים יגיעו בפיזור ארצי. זאת אומרת שמדובר בכמה אתרים. מה המודל העסקי? מה המנגנון שבאמצעותו אתה אומר זה מה שאני הולך להציע? מי שוכר ממך את השירותים? מי משלם לך? ממי אתה שוכר? איך אתה משלם? איזה מענה אתה נותן חוץ ממגורים? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> אז מבחינת המודל העסקי זה תלוי כמובן מי המעסיק שלהם. במידה ומדובר בתאגיד כוח אדם או חברת הבנייה, ההתקשרות היא למעשה מול אותו תאגיד או מול אותה חברת בנייה שהיא למעשה עומדת בתשלומים כנגד אותו מבנה. יש כמובן מודל עסקי של השכרה, יש מודל עסקי של מכירה. מכירה או השכרה וניהול. כל המודלים האלו קיימים. כרגע מה שאני מציע לעשות כרגע בטווח המיידי פיילוט עם רשות מקומית או מועצה אזורית כזו או אחרת שבה ניתן להראות לחברי הוועדה איך זה עובד בצורה איכותית, שומר על צביון החיים. לא פוגע במרקם החיים של אותם יישובים ומאפשר למעשה פיקוח ובקרה אחר אותם עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נרחיב ונציין ברשותך מר ערד, שכאשר עובד גר בעיר עובדים, אני אקרא לזה עיר עובדים או ריכוז מגורי עובדים, סיכוי הברחנות והחשיפה שלו לחיי החברה והתערות בה יורדים בעיניי בעשרות אחוזים. << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> וגם יש אפשרות לרכז את הפיקוח. אם מדובר על פיקוח עירוני שמפקח מה קורה אחרי שעות העבודה, כשהם מרוכזים זה הרבה יותר נוח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך אתם משפים את הרשויות המקומיות? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> רשות מקומית כמובן זה עניין של התקשרות איתה. אם היא תאפשר לנו להגיע איתה להסדר אנחנו יכולים כמובן להגיע לתנאים שמוסכמים על כל הצדדים. בראש ובראשונה זה אותו תאגיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה העלות הממוצעת שאתם צופים שיעלה פר עובד? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> עלויות מבנה זה סדר גודל של 2,000-2,500 שקלים למטר. כלומר אם אני צריך להקים פתרון - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא שאלתי מה העלויות שלך. שאלתי קבלן שעכשיו, תאגיד, אומר לך אני יש לי X עובדים, כמה אני משלם פר עובד על הפתרון הזה? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> אז העלות הזאת יכולה להגיד לפחות מ-1,000 שקלים בחודש לעובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה השירותים שאתה מספק ב-1,000 שקלים? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> מקבל את המבנה. המבנה המגורים עצמו שבו הוא יכול - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא, מר ערד, אני שואל שאלות פשוטות, תשובות פשוטות ברשותך. בסדר? שירותים אמורים להיות מקום מגורים, מים, חשמל, ביוב, הקמת חנות לצורך רכישה, כספומט, וכן הלאה. בסדר? מה מתוך אותם צרכים שזקוקים להם העובדים אתם מתכוונים לספק בהתקשרות? מה נכנס ב-1,000 שקלים, מה לא נכנס? האם אתם ערוכים לתת מענה הוליסטי? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> אז כשאני מדבר כרגע על פתרון הוא פתרון אך ורק למגורים. כאשר צריך לתכנן את אותו מתחם כמובן שלטובתו מכינים גם כן את אותם מבני ציבור לאותה אוכלוסייה. ואם צריך לטובתם מרכז קניות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא אם צריך. הרעיון לרכז אותם במקום ייעודי הוא כדי שלא יהיה להם למה לצאת החוצה. אוקיי? רוצים לקנות פירות וירקות יש להם במקום, רוצים לקנות סיגריות ונייר טואלט יש להם במקום וכן הלאה. אם הם יצטרכו לצאת בשביל לקיים את עצמם כל פעם מאותו מתחם, יצא שכרם ושכרנו בהפסדנו. זאת לא הכוונה. << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> אני מסכים לחלוטין. ולכן צריך בצורה מתוכננת יחד עם הגורמים הרלוונטיים לתכנן את כל הצרכים של אותו מתחם. כמובן ביחס לכמות האוכלוסייה שאמורה להתגורר בה, כמות העובדים שאמורה להתגורר בה. ואחרי שניתן לאפיין אפשר להביא תכנון. אנחנו מסוגרים לספק את כל הצרכים מבחינת המבנים ומבחינת הלוגיסטיקה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מבנים או מבנים ושירותים? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> מבנים ושירותים כמובן שאנחנו מסוגלים לספק אותם גם, אבל צריך לקבל החלטה ביחד מי אחראי לנושא הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. יש לנו פה עוד נציגים? אלירן, בבקשה. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> שלום, אלירן מחברת ליבינג מגורים לעובדים זרים. אנחנו לא חברה עכשיו שבונה מתחמים ומוכרת איזה שהוא מבנה. אנחנו חברה שהיום מלינה 3,500 עובדים בכל רחבי הארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כבר. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> כבר, כבר. מספקים את כל השירותים והפסיליטי מסביב. אני חושב שאנחנו חברה בודדת בארץ שיודעת להביא את כל המעטפת והפסיליטי לעובד. לפני ה-7 באוקטובר התקשרנו עם חברת EME זה נרקם, בואו נגיד אחרי ה-7 באוקטובר. זה חברה, ספקים של משרד הביטחון. ספקים של כל גוף ממשלתי במבנים יבילים. אנחנו רכשנו ממנה 50% וכל המודל, הבנו שזה הולך לשם, לעשות את זה במבנים יבילים. המודל שלנו, קודם כל לגבי השכרה בדירות זה לא ישים. היום חברה שמחזיקה 350 עובדים היא לא באמת יכולה לנהל 80-90 דירות. אז היא מחברת כוח אדם נהפכת לחברת נדל"ן. אז באופן אוטומטי אנחנו מדברים על 350. אם אנחנו מדברים עכשיו בסייקלים יותר גדולים של 1,000 עובדים, אז פתאום מחזיקה אנשי צוות, אנשי אחזקה. מישהו שישלם את החשבונות. לא באמת ישים לחברות שעבדו עם פלסטינים עד היום ומחר בבוקר הם צריכים להיות מנהלי דירות או הקבלן או חברת כוח האדם. אני לא רואה את זה ישים. הבעיה הזאת, אני הצעתי אותה עוד לפני, בגלל מצוקת הנדל"ן מאז הקורונה אני הצעתי אותה עוד לפני כל המלחמה ולפני כל הבלגן. השירות שאנחנו מציעים יש לנו קודם כל התקשרות קיימת היום עם ערים בדרום, מרכז וצפון עם ראשי עיריות. לגבי המתחמים האלה, במתחם יהיה את כל הפסיליטי שהעובד צריך. זאת אומרת תהיה לו מיטה, כמובן לפי התקן שדורשים מאתנו, 4 מטר רבוע לעובד וכל הדברים האלה. מבחינת פסיליטי מקלחות, שירותים, כמובן נאותים. חדר אוכל, סלון משותף לכולם. אנחנו לא דוגלים באלפי עובדים במתחם. דוגלים במתחמים קטנים של 500-600 עובדים ולפזר את זה פיזור נכון כמו שסולר אמר לגבי הפיזור. כי זה מאוד חשוב. סתם דוגמה, קבלן, שלא להוביל אותם אתה יודע, במיוחד בפקקים, מעיר מסוימת לעיר מסוימת, זה יכול להגיע בבוקר ל-40-50 דקות. אז לעשות פיזור יותר נכון. וגם מבחינת סיכון. מבחינת פסיליטי, תנאים, תהיה חנות מכולות. זאת אומרת, תיאורטית יש לנו בן אדם שאנחנו עובדים איתו כבר היום. אם זה הודים אז הוא מספק שירותים להודים. יש לו פוד טראק. הוא נכנס, סוג של משאית של 40 פיט. העובד נכנס, יש לו קופה בסוף, זה להודים. הוא מתעסק בהודים, אוזבקיסטן יש לו וסינים. חנויות כאלה, שהוא בא, עובר כל שעה ויכול להיכנס למתחם. או שהוא יכול לעשות פוד טראק תואם לנו שם. מבחינת תנאים ופסיליטי יהיה מרחב ירוק לכולם. עלות שאנחנו מעריכים זה סביב 900-950 לעובד לחודש, כולל כל הפסיליטי: מים, חשמל, ארנונה. הניהול של הנכסים. אנחנו לא מוכרים רק מבנים, בשביל זה התקשרנו עם EME. זה בגדול. עכשיו הבעיה היחידה שיש לנו זה שקיבלנו אישור מראשי הערים. מה שהם אמרו שקשה להם לפתור זה הם אמרו לנו בואו תעשו את זה במגרשים שמיועדים למגורים. שאנחנו הלכנו או לקנות או לשכור מגרשים כאלה זה לא היה רלוונטי. בגלל ששוכר רוצה להשכיר לי את זה, משכיר לשלוש שנים ויש לי פה איזה שהיא עלות השקעה. מה שיותר רלוונטי ומצאנו זה תעשייה, תעסוקה, חקלאי אני לא מאמין שאיכשהו זה יתאפשר, אבל אם זה יתאפשר עוד יותר טוב. מה שאנחנו מבקשים רק לפתור לנו את הבעיה הזאת. << אורח >> מתן בוזגלו: << אורח >> עוד משהו שאני רוצה לציין, אני מתן, מנכ"ל חברת EME של המבנים היבילים ושותף של אלירן. הנושא הזה של מגורים לעובדים זרים במבנים יבילים זה לא פיילוט, יש לנו מתחם היום שהוא פעיל בירושלים. כמובן בשיתוף פעולה עם העירייה. הוא אמנם לא מתחם גדול, זה מתחם של 40-50 עובדים שהוקם עוד לפני המלחמה. וזו הצלחה מסחררת. גם העובדים, עובד שהוא עובד בבנייה הוא רגיל להיות בחוץ. הוא בא לבית לדירה, הוא ישר רוצה לצאת החוצה. מה שקורה בדירות שהם פשוט מסתובבים ברחובות, אז פה יש להם את החצר שלהם ואת המתחם שלהם. וכמו שאלירן אמר, גם אנחנו דואגים להם לשמירה של 24/7 וגם לפוד טראק אוכל שיבוא וימכור להם ציוד שהם צריכים. בקיצור, המעטפת השלמה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עם מענה מיגוני? << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> לכל מבנה יביל אפשר לצרף ממ"דים. יש לנו תוכנית סדורה לזה. התקן מבקש על כל 8-10 עובדים ממ"ד או ממ"ק משותף לכולם או כמה משותפים לכולם. נותנים מענה לזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אתם אומרים שהיום המודל שלכם כבר מוכח. אבל מצד שני אתה אומר שיש לכם רק אחד כזה בארץ. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> אנחנו יכולים, יש לנו מלאי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא מה אתם יכולים. אני שואל מה אתם עושים היום, מה הוכחת התעסוקה? << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> קודם כל הוכחת התעסוקה - - - 500 עובדים לא במתחמים של יבילים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה? << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> בתל אביב, חיפה, ירושלים, כל הארץ. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בבתים? << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> לא. במבנה משרדים ותעסוקה ששמנו אותם לאכסניות. ציוד שלא נגמר. שם אנחנו משכנים את העובדים היום. עובדים על כל החברות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אולי זה הפתרון? << אורח >> שחר סולר: << אורח >> זה מה שהצעתי. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> לא פשוט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> כי היום להוציא אישור לדבר כזה, כי זה מבנה סגור. כיבוי אש. עכשיו, אין הסדר לדבר הזה. אומרים לנו לך תעשה אישור לאכסנייה. זה לא אכסנייה בסוף. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא אכסנייה. עזוב, בוא נראה שזה הפתרון ונראה מה הרגולציה שצריכה להתגמש פה. פשוט. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> אני לפני המלחמה לא התנגדתי לזה. << אורח >> קריאה: << אורח >> כבודו, פה אנחנו לא חוסכים כסף לקבלן אבל. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> לא, זה לא העניין. האישיו הוא אחר. גם לי אין עובדים היום. כשאני בא ומקים את המתחמים האלה, אני קל לי. אני מקבל את המבנים מוכנים. EME יש לה פטנט קיפול יחיד בארץ היום. מבנה מתקפל, נפתח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר אם יש מבני תעסוקה פנויים וזמינים ונמצאים בפאתי ערים וניתן להסב אותם ומבחינה רגולטורית אנחנו נתמודד ונסייע וננגיש, אולי זה הפתרון. << אורח >> שחר סולר: << אורח >> זה מה שניסיתי להציע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אין בעיה. אני לא מקובע באף גישה. אני אוהב ללמוד ולהקשיב. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> אני חייב להגיד ששחר, ישבנו עם שחר והאוזן הייתה קשבת לכל דבר והם פתוחים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר סולר, יש לי שאלה. מה כמות הזמינות של כאלה מבנים שניתן להסב שאתה מכיר? << אורח >> שחר סולר: << אורח >> אני לא יודע, אני לא יודע לגבי בנייה בפועל שהיא קיימת בנויה. אנחנו כן יודעים או יכולים לייצר נתונים לגבי שטחי תעשייה לא ממומשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אם זה שטחי תעשייה אני לא אבנה עכשיו מבנה קבע, בסדר? אם זה שטחי תעשייה המבנים היבילים זה פתרון טוב. יכול להיות שאיפה שהוא האמת נמצא בין שניהם באמצע. << אורח >> שחר סולר: << אורח >> לא, זה גם וגם. אם יש מבנים קיימים שניתן להסב אותם בצורה אינטליגנטית אז אפשר לפעול בכיוון הזה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ואיך אפשר להקל עליהם בהוצאה? << אורח >> שחר סולר: << אורח >> צריך להבין איפה החסמים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. אני אשמח בבקשה שתקיימו פגישת המשך עם כלל הגורמים הרלוונטיים. עם כלל המעוניינים. אני מבקש לצרף גם נציג מטעמי אם אני לא אהיה זמין לכך. אני רוצה לדעת עד אז מה תוצאת איתור הנכסים הפוטנציאליים. מה הפרוצדורות שצריך לעבור כדי להכשיר אותם. מה הזמינות שלהם לעיר מצד אחד, ומאידך עד כמה הם לא בתוך מרכז חיים של אוכלוסייה. מה מידת מתן המענה שניתן לתת באותם מבנים אל מול זה כשהציפייה המתוכננת היא ל-20,000 במופע הראשון. וככל הנדרש אנחנו נשוב וניפגש בעזרת השם, נקיים דיונים. אל מול זה איתור שטחים שניתן להוביל אליהם מבנים יבילים. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> יש לי מיפוי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, אני אשמח שתעביר אותם ושיהיה סיעור מוחות להקים שולחן עגול, כדי שאנחנו נלמד את זה. מישהו מכם הבנתי שהביא איזה שהוא סרטון, איזה שהיא מצגת, סקירה? << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> כן, איך להעביר? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> העברתם את זה אלינו, ערוך הכנסת, מצגת? << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> אפשר להציג את של נמרוד, זה פחות, שלנו קצת שונה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> רק להבין את הרעיון. << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> אני אשמח, אני הבאתי מצגת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי, תציגו לי אותה בבקשה. מיד נתייחס לזה גם. (הצגת מצגת) << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> זאת דוגמה למבנה ששם הוא מגיע מוכן לארץ. זמן אספקה תוך שלושה שבועות מהזמנה מגיע לישראל. משונע ישר לקרקע, לאתר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתה אמור להכין? ביסוס אני רואה? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> שום דבר. למעשה קרקע רק שתהיה מרובדת. קרקע מרובדת. היא לא חייבת להיות אספלט, לא חייבת להיות בטון. זה דוגמה לדו קומתי, כאשר בכל קומה יש 21 מטרים עם חלוקה לשני חדרים. מקלחת, שירותים, הכול מוכן. סלון מוכן. ובמתחמים כאלה, כמו שאפשר לראות בפינה הימנית למטה, אפשר לראות ממש מתחמים מסודרים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איפה זה קיים? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> זה קיים בקזחסטן, מלזיה, דובאי, אבו דאבי, טורקיה, רוסיה. יש לנו מתחמים כאלה מ-3,000 עובדים ועד 25,000 עובדים. וזמן האספקה הוא מיידי, כמו שאני אמרתי. ואפשר לספק את זה לישראל ולהתקין את זה. הדבר היחיד שצריך לעשות זה חיבור חשמל, מים וביוב. וזה פשוט. תלוי כמובן בקרקע. זה כל מה שצריך. וזה מוכן למגורים מיידית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה עם מענה לממ"ד? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> זה כמובן חלק מהתכנון שאנחנו נצטרך. כמו שאמר החבר שלי, אנחנו נעשה ממ"ד. יש כאלה ניידים שמניחים אותם ליד המתחמים או מוגן קומתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> קיימתם סקר שוק מול רשויות מקומיות? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> כרגע נמצאים במצב שאנחנו מבקשים מהוועדה לסייע לנו מול הרשויות. הרשויות כרגע מאוד מעוניינות ואנחנו צריכים את העזרה שלכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה זקוק? היתרים, מה? << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> אך ורק רשות מקומית שתאפשר לנו לעשות פרויקט. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה זה תלוי בוועדה? רשות מקומית יכולה להחליט שזה פתרון שמתאים לה. << אורח >> נמרוד ערד: << אורח >> יש לנו כרגע דרישות ממספר רשויות מקומיות. ואנחנו מתכוונים כרגע להקים פיילוט ל-200 או 300 עובדים מתוך מטרה להראות שזה עובד. במידה ומראים לרשויות אחרות שזה עובד אנחנו נוכל להתקדם עם רשויות נוספות. אנחנו לא מחפשים מתחמים של 3,000 או 5,000 עובדים, אבל מתחמים של 1,000 או 1,500 עובדים אנחנו חושבים שזה מאוד הגיוני ונחוץ. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> בגלל שאני רואה שיושב-הראש הוא קונקרטי, אני מציע ל-EME יש מבנים במלאי, 1,200 יחידות, הם ספקים של משרד הביטחון עם כל המלחמה. אנחנו מוכנים תוך שבועיים מהים להקים פיילוט אצלנו בשטח. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רגע, אני על זה רוצה להתייחס, ברשותך. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> לא חייב להלין אותם שם. לבוא לראות רגע איך זה נראה. אצלנו זה מבנים קצת שונים, עם קצת יותר פסיליטי ושטח ירוק. אני בא מעולם התכנון, בא מעולם הבנייה. לעשות את זה באמת כמו שצריך. לא כמו בקזחסטן. בסוף זה אנשים ואנחנו כן רוצים שיהיה להם תנאים טובים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא בוחר בין א' ל-ב'. אני אסביר משהו, אני מחפש פתרון. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> לא, לא, ברור. אני מציע פיילוט מיידי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> התאגיד או הקבלן אולי בכפוף לדרישות הרשות המקומית יבחרו בהתאם לעלויות ולפתרונות המוצעים בין הצדדים את מתן המענה. יכול להיות שאחד יגיד שהוא רוצה לעובדים שלו שיהיה חיפוי שיש עם מפל מים מעליו. אני לא נכנס לזה. אני צריך לוודא שמדינת ישראל מספקת מענה דיורי לכמות העובדים הזמניים שמגיעים, בשאיפה שזה לא יהיה בתוך אזור אורבני. פשוט אלה הדרישות. מאוד צנועות, אגב. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> נכון. ופתרנו את זה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> בגלל שבכובע אחר אני עוסקת בנושא יבילים, בסדר? לצפון כרגע אנחנו נערכים עם ספקים, לראות איך אנחנו נערכים למקרה שיש תרחיש עירוני רחב וכו'. אני יודעת שיש מחסור מטורף כרגע במבנים יבילים במדינת ישראל. אני יודעת שגם מנהלת תקומה עושה הרבה מאמצים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> את מתכוונת ליבילים חדרי ביטחון או ליבילים מגורים? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מגורים, מה שמציגים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, יבילים מגורים אז הנה, אולי הוא ימכור לך. יש לו עכשיו בכמויות גדולות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רק ההערה של הספק למשרד הביטחון וזה. זה לא אירוע כזה, שנייה אני רגע אגיד. זה לא אירוע פשוט, זה אירוע די מורכב. ואנחנו כרגע אני יודעת במשאבים של פה מבחינת ייצור של הדבר הזה יש פה כושר ייצור נמוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אומר לך בעל החברה שהוא יבואן. הוא יבואן מחו"ל. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אז אני שנייה אגיד, זה לא כובע של עובדים זרים. זה כובע שאני אחראית עליו בעולמות התקינה. א' עלויות הפיתוח של קרקע לטובת הצבה של מבנים יבילים בטח באזורים כאלה או אחרים היא עלות כספית בעיניי גבוהה. יש לה משמעות. אנחנו מאוד מתקשים לעשות את זה בכובעים אחרים כממשלה בזירות אחרות. אני באמת לא, לא שזה לא פתרון שצריך להיות אולי בתוך ארסנל הכלים שמדברים עליהם. אני רק רוצה לשקף שנייה. זו לא תמונה כזאת ורודה מהירה. זה עלות מאוד גבוהה. יש לזה השקעה. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> הקבלן לא משלם עבור - - - הוא משלם עבור הלינה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> ברור. אבל בסוף אני מאמינה שאם זה יהיה לכם מאוד יקר זה יגולגל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל גב' ארן. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> ורק במילה, רוב העובדים הזרים הם כן באזורים אורבניים, צריכים לעבוד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אסביר. בעיר שיש בה תנופת בנייה, לא מדובר פה על איזה שהוא צמוד קרקע. בעיר שיש בה תנופת בנייה, באופן טבעי תנופת הבנייה היא בדרך כלל באזורים לא מפותחים. אם זה באזור של התחדשות עירונית אז זה כן באזורים מפותחים – הם יצטרכו לצאת לפאתי העיר או לעיר סמוכה או לאזור תעסוקה כזה או אחר. אם מדובר באזור שלם שמתחדש או נבנה והוא אתר בנייה, יכול להיות שנכון שבהעמדה, כשמעמידים תוכנית ושולחים לרשות המקומית לקראת הפקת היתר, צריכים להראות היכן ימוקמו השירותים והיכן מכולת הפינוי וכן הלאה, יצטרכו להראות מקום שבו ישימו את אותם מבנים ששם ישכנו את העובדים והם לא יצאו משם. והמקום ייתן להם שירות מלא. לא יהיה להם גם למה לצאת. עכשיו, בכזה מצב התשתיות כבר קיימות. קבלן יצטרך להתחבר אליהם או לחברה שמספקת את זה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> רק רוב הסיכויים שאם מדובר בקרקע מדינה כאן, נכון? ולא בקרקע פרטית לדברים האלה. וקרקע מדינה היא, אני מסכימה פה עם האמירה של שחר, אנחנו נשמח לבנות עליה בתים. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> אנחנו לא רוצים קרקע מדינה. אנחנו מצאנו קרקעות של יזמים פרטיים של אנשים פרטיים. מצאנו את הקרקעות מהצפון לדרום. אנחנו מהבחינה הזאת סגורים. אני צריך רק דבר אחד שביקשתי, שבקרקעות של תעסוקה, מסחר, חקלאי, שייתנו לנו לעשות את הדבר הזה תחת תנאים מחמירים, אנחנו מוכנים לעמוד. אבל מצד שני אנחנו גם מוכנים להתחייב פה למחיר, להיות הגיוניים. אני מוכן, אמרת שהמחיר יכול להיות, לעלות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, של עלויות הפיתוח רק. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> אנחנו חברה יבואנית די גדולה. אנחנו לא בונים שום דבר בארץ. זאת אומרת, הכול מגיע בפטנט קיפול מאוד מאוד ייחודי. מגיע לנו שמונה מבנים במכולה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתם מדברים על תשתיות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> הפיתוח. עליה מונח המבנה. המבנה יכול להיות, אגב, אם הוא עם פטנט אז זה אתגרי ייבוא, נדבר על זה אחר כך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יישור שטח, הידוק, פסולת מחצבה. << אורח >> מתן בוזגלו: << אורח >> אז אני יכול לתת דוגמה למפוני הדרום? הקמנו בים המלח ובאילת, בעין בוקק, ממש מרכז קהילתי, כיתות לימוד, מרכזי סדנאות, חדרי טיפולים. אתם יכולים גם ללכת לראות. זו עיר שהקמנו אותה בשבוע. עם תשתיות, עם הכול, שבוע הקמה בדיוק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אשמח שנלך לבדוק את זה. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> טרקטור והידוק, זה מה שעשינו. << אורח >> שחר סולר: << אורח >> אני חושב שכל הדיון פה בסוף מתמקד, איפה יכולות להיות מחלוקות? האם השטח הוא מיועד לפיתוח. נגיד ים המלח, מיועד לפיתוח. אין בעיה, יאללה. נפתח את החסמים, ניכנס לשם ונעשה. אזור שהוא לא מיועד לפיתוח, אמרת סלאש חקלאי? זה אירוע אחר לגמרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נרד רגע מהחקלאי. << אורח >> אלירן אהרונוב: << אורח >> אני לא רוצה חקלאי. חבר'ה, אני רוצה להתקדם. כל קרקע בבעלות פרטית שהיא מיועדת לפיתוח והיא נותנת לנו מענה זה משהו שהוא מעניין אותי ואני רוצה שנבחן את זה. אני מבקש להעביר את רשות הדיבור למר דוד אולניק. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> תודה. אני הרבה פעמים פה לצערי הרב. ובינתיים אין לנו עובדים אדוני. אני רוצה לגעת בדיון שהיה מקודם, לגבי העובדים הזרים. אנחנו דיברנו, העליתי לך את זה מקודם, לגבי האמירויות שיש שם תאגידים הודים. שיש שם ניסיון לעובדים, תאגידים הודים. ודבר שני, לגבי, בשנות ה-90 אנחנו גם קיבלנו, אנחנו מקבלים שטחי התארגנות, קבלני התשתית, שיש לנו משרדים שם, בקרת איכות, חדר אוכל, הכול. היינו מלינים את העובדים שלנו ואנחנו עוברים איתם מאתר לאתר, זה נקרא שטח התארגנות. קנינו קרוואנים בשנות ה-90 שעבדנו ופיתחנו את הערים. והעובדים היו ישנים שם. היה לנו את הפתרון שלנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> דיברתי על הפתרון הזה. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> היה לנו את הפתרון שלנו לקבלני התשתית והם עוברים איתנו מאתר לאתר. זאת אומרת אנחנו היום עובדים בעוטף, אז הם עובדים איתנו בעוטף. עוברים מקיבוץ רוחמה לקיבוץ דורות, מפה לשם. ואנחנו מלינים את העובדים שלנו. יש לנו את הפתרון. דבר שני, עד היום, העובדים שדיברו עליהם שאנחנו נקבל, שנוכל להביא אותם ישירות, יש לנו כבר שמות, יש לנו תעודות, פספורטים, הכול, אנחנו לא מצליחים להביא. לא מצליחים. עובדים, אנחנו לא מצליחים. הפרויקטים עומדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה העבודה שלהם כוללת? << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> מפעילים, תפסנים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא נעזוב רגע הפעלת כלי צמ"ה רגע בצד. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> יש לנו רתכים. אנחנו עושים את צנרת המים, צנרת ביוב, ניקוז, ריצופים, הכול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז ככה, אז אני מעדכן אותך שהאירוע של מתן מענה בכוח אדם בתשתיות - - - << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> גם נהגים אין לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, נהגים זה צמ"ה. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> עוד פעם משרד התחבורה לא פה. נהגים, נהגי משאיות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה גם תחבורה, אגב. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> נהגי סמיטריילר, חסר 3,000 נהגים. << אורח >> קריאה: << אורח >> נביא לך מהודו. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> תביא לי מהודו, אני אשמח שתביא, שיפתחו את השמיים ויביאו לנו מהודו, יביאו לנו מסרילנקה, לא יודע מאיפה. שיביאו. כרגע חסר לנו 3,000 נהגים היה לפני המלחמה אדוני. היום יש לנו מגויסים גם. כל חברת הובלה עומדים לה איזה 10, 5 משאיות לצערי הרב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה אירוע של משרד התחבורה שנדרש לסוגייה. השרה הצהירה שהיא נתנה מענה. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> יש לנו בעיה לקבלני התשתית. הפרויקטים מתמשכים, בגלל שאין לנו ויש לנו ביטוחים ועלויות נוספות. ומשרד השיכון הוציא לכמה קבלנים אפילו סילוק יד מהפרויקטים בזמן שאין עובדים בכלל. זה גם חוצפה. ויש לנו מגויסים והכול. שזה גם לא בר דעת מה שהם חושבים לעשות. זהו, אנחנו צריכים עובדים. עובדים, עובדים. איך אומרים? עוד לא נולד התינוק, אתם דנים על מיטה לילדה או מיטה לילד. אנחנו רוצים את העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני בגישה לתת מענה לכלל הנושאים. בתוכם זה גם מתן מענה לדיור. אני לוקח בחשבון שחלק מהעובדים לא מגיעים בין היתר - - - << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> אנחנו מקבלים שטח התארגנות. אנחנו, העובדים שלנו אפילו אם אנחנו עובדים בים המלח הם לנים אצלנו בשטח התארגנות. חדר אוכל, מקלחות, ממ"דים יבילים אנחנו מביאים. הכול יש לנו. גם היום, בכל האתרים שלנו יש לנו ממ"דים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה מאוד. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> כל אתר אנחנו מעבירים אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יפה מאוד. אתה מסווג כקבלן? << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> אני מסווג קבלן, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. אתה יכול להביא היום. תכף יוצא הקול קורא, 30% מהמכסה שלך, אה לא, שנייה. אתה לא תאגיד. אתה צריך להתקשר עם תאגיד. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> בסדר. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו יכולים לעזור עם זה. יש לנו תאגידים שיש להם עובדים שאין להם למי למסור אותם, כי כולם מחכים לפלסטינאים בגלל שעלות המגורים בדירות היא מטורפת. הם יודעים את זה. בגלל עלות המגורים נטו. יש לי פה הודעות, אני יכול להראות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז קודם כל, בוא, אני אשמח שתקשר אותו. << אורח >> קריאה: << אורח >> אני יכול, שאלתי אותו מקודם, אתה רוצה 70 הודים? אני יכול לקשר אותך. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> הודים לא מתאים לנו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה? הרגע אמרת תביא הודים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גם אי אפשר להיות מפונקים, צריכים להבין את האירוע. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> בשלוש שניות קיבלנו הרבה ממה שאנחנו שומעים מהשטח. עזוב עכשיו אנשים, שנייה רגע, מאנשים שאומרים או שאני מחכה לפלסטינים שיחזרו, כי זה יותר זול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מפסיק לבטא את זה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> או שהם באים ואומרים הודים אנחנו לא רוצים או גם סרילנקים אנחנו לא רוצים. סינים לא יהיה כרגע. זהו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> טוב. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> יש לנו עובדים בניגריה שמחכים לנו, דרך אגב. כי אמרו שאנחנו נקבל ישירות, התשתיות, 10,000 עובדים. ואנחנו עד היום מחכים ל-10,000 עובדים האלה, שלא מקבלים אותם. כי אנחנו צריכים לבנות. זה מפעילים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר משה נקש, יש לך תשובה למה שאומר הבחור? עובדים מניגריה שאמרו שיקבלו עדיפות עובדי תשתיות. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> עובדי תשתיות דיברו שאנחנו נקבל ישירות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מי זה דיברו, מה? << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> שרת התחבורה שהיא תעלה את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אה, אוקיי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אז אני אמור לענות בשמה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל אם אליך הגיע משהו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו בדיונים ושיח עם משרד התחבורה לעניין עובדי תשתיות. עדיין לא נסגר כלום. אבל אנחנו כן דנים איתם על הנושא. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> לא יהיה להם קבלנים. אנחנו נקראים מל"ח, משק לשעת חירום. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הכול בסדר. רק אמרתי, אתה שואל מה משרד התחבורה עונה, אני לא יודע לענות בשמם. אני יודע להגיד שאנחנו דנים איתם. << אורח >> דוד אולניק: << אורח >> אנחנו אין לנו בכלל עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר דוד אולניק תודה רבה. אני מעביר את רשות הדיבור למר שלו מרדכי, ביקש את רשות הדיבור. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> מרדכי שלו, מייצג את חברת שאנדו גאיספיד. אני נמצא פה באיזה סוגיה שאני לא מצליח לפתור אותה. קיבלנו אישור לעובדים נוספים. יש לנו 196 היתרים נוספים, אבל מתנים את זה ותולים את כל הקבלה של העובדים באגרות של המלחמה, ימי המלחמה. ואני רוצה, כרגע נכון להיום אף חברה לא ישלמה את אגרות המלחמה. אוקיי? של הבנייה, ענף הבניין. << אורח >> קריאה: << אורח >> לא מדויק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תנו לו לסיים ואז תתייחסו. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> ואני יודע שבענף החקלאות נתנו הקלות. והייתי שמח לראות אם אפשר להפריד ולהתנות את זה. לקבל את העובדים והיה ותהיה החלטה לשלם את האגרות של חודשי המלחמה נשלם אותם. מה שאני מבקש לעשות פיצול בשני האירועים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. אבל אתה מוסר נתון שהוא לא אוחז במציאות הואיל והרשויות הרלוונטיות מבהירות בפניך שהנתון הוא לא נכון. שכן רוב רובם של התאגידים שילמו גם על התקופה של המלחמה. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> אני יודע שיש כרגע תשע חברות שהתאגדו ומביאים פועלים סינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה מדבר על תשע חבורת, יש 49 חברות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, אבל שנדו היא חברת ביצוע. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> נכון. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה לא תאגיד. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> לא, לא, אנחנו לא תאגיד. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> מדובר פה בחברת ביצוע. יש חברות ביצוע שמביאות עובדים אחרי שהם משלמות את החובות. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> אין לי בעיה לשלם את ה-1,700 ש"ח פר עובד, אבל למה לקשור את זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני יושב-הראש, הסוגייה הזאת, יש תקופה אוקטובר עד דצמבר, סוף שנת 2023, אתה מכיר, שהתאגידים וחברות הביצוע לא כולם שילמו את האגרות וכאלה שרוצים להגדיל את המכסה שלהם נדרשו לשלם את האגרות על אותם חודשים. היו פניות מכמה תאגידים שביקשו לדחות את זה או לא לשלם בכלל. והנושא הזה נבדק כרגע מול משרד האוצר, אנחנו פנינו אליהם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה על ההתייחסות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו בודקים את זה מול משרד האוצר. הנושא הזה נבדק ברמה המקצועית, אבל אנחנו לא יכולים לפתור מן הסתם תשלום. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> האם יש לוחות זמנים מתי יהיה תשובות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> שלחנו להם את זה. אנחנו מקווים שכמה שיותר מהר. אנחנו על האירוע הזה. << אורח >> מרדכי שלו: << אורח >> אוקיי, תודה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. נמצא איתנו יושב-ראש התאחדות תאגידי כוח האדם לענף הבניין, מר אלדד ניצן. הוא איתנו בזום. בינתיים ניתן את רשות הדיבור לרן כהן, חבר הנהלת התאחדות קבלני השיוצים. << אורח >> רן כהן: << אורח >> שלום לאדוני. כידוע אדוני מראה בקיאות רבה בנושא שלנו, קבלני השיפוצים. לא יכולתי לנסח את זה טוב יותר מדבריך בהתחלה. תודה רבה. כרגע אנחנו בכלל לא בלופ שמדברים עליו. לא מבחינת הבאת עובדים מחו"ל, המערך לא מתאים לנו. והנחנו לפתחך הצעה משלנו שלשמה הגעתי ולנסות לקדם אותה. עד שכל החברות פה יגמרו קצת להתפוצץ ויראו איך מביאים ולאן. אנחנו באמת לא עובדים. אנחנו סגורים לגמרי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אחת הבעיות שהייתה בהעסקה דרככם של עובדים זרים הייתה היקף השעות החודשיות. אז אני שמח לעדכן אותך ואת כלל הקבלנים שעומדים להסתייע בעובדים זרים שלאחר עבודה מאומצת ושוב יש מקום להודות למשרד השיכון, למי שחשב שהם לא עושים, ובוודאי לגב' מיכל ארן, על הצעת מחליטים להורדת ההיקף ל-200 שעות חודשיות ולא 236. << אורח >> רן כהן: << אורח >> אוקיי, זה כבר מאוד עוזר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה משמעותי מאוד. אני אשמח לנסות לבדוק את האפשרות לפחות בעניין השיפוצים להוריד את זה לכיוון ה-186. זה כרגע לא שם. << אורח >> רן כהן: << אורח >> לפחות מתקדם. אבל כרגע אנחנו אחרונים בשרשרת המזון הזאת שתוארה פה. זה התחיל כמובן עם ידידינו הקבלנים הגדולים שבהחלט מגיע להם. כמובן לתשתיות. אבל אנחנו צריכים לקדם גם אותנו. בזמן הזה חבריי ואני משותקים. כמובן שכמו רבים וטובים שכמותי וחברים לענף. הענף הוא גדול, הענף הוא רחב. אנחנו רוצים לנסות ולקדם פתיחת תאגיד משלנו. אני הייתי בעצמי בשתי סדרות מיון. אחת בהודו ואחת במולדובה. נשלחתי מטעם התאחדות בוני הארץ, הגם שאני חבר בהתאחדות קבלני השיפוצים ולא בבוני הארץ. מה שהנבחנים נבחנים עליו לא מתאים לצרכים שלנו בכלל. אנחנו יוצרים, אנחנו עושים עבודות אומנות. החל מהרצפה שאנחנו דורכים עליה, התקרה שאנחנו מסתכלים עליה. כמובן שגם הקבלנים, אבל הם מתעסקים בשלד וביופי שלו ואנחנו בפנים. המבחנים שאתם בוחנים את אותם עובדים, גם בתור אחד שהיה בוחן בשטח, לא מתאימים לצרכים שלי ומה שאני עושה עם העובדים שלי. לבנות צוות כמו שהיה לי, נכון ליום המלחמה החזקתי 14 פלסטינאים. לבנות צוות כמו שהיה לי, העובדים שלי היו איתי 18 שנה. אני בענף יותר מ-22 שנים. 22 שנים עצמאי. לבנות צוות כמו שהיה לי לוקח המון שנים. צוות שיודע להתעסק גם עם התקרה, גם עם הרצפה וגם עם כל מה שמחבר ביניהם. אנחנו מאוד רחוקים מזה במבחנים ובמיונים האלה. לפיכך אני חושב שאנחנו צריכים לבנות מערך משלנו. העובדים האלה שיגיעו אלינו, גם לכשיגיעו, לא מתאימים לעבודה שלי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> ולא ניתן להכשיר אותם? << אורח >> רן כהן: << אורח >> לוקח זמן. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אבל זה נראה לי נכון לגבי כל עובד. גם עובד פלסטיני חדש שמגיע אתה מכשיר אותו. << אורח >> קריאה: << אורח >> צריך למסור מחר בבוקר, לפני שלושה חודשים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, אני מבינה. אבל אני מנסה, אנחנו קודם כל יושבים אתכם ביום חמישי ואנחנו שנייה נבין יותר לעומק את ההצעה ויש גם ישיבה עם רשות האוכלוסין בהקשר הזה כדי לתת מענה ממשלתית. אבל אני רוצה רגע להגיד משהו. להביא את אותם עובדים מיומנים שהיה לך את אותו צוות באותה רמה כנראה שזה רעיון שנצטרך להיפרד ממנו כרגע. << אורח >> רן כהן: << אורח >> אני מקבל את זה. וגם אני מקבל את זה ש-יאללה, בואו, אנחנו לא רוצים יותר לשמוע את המילה פלסטינאים, למרות שלדעתי זו טעות. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני לא נכנסת לזה אפילו, אני רק אומרת זה לא יהיה אותו דבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> גב' ארן, סליחה ברשותך. מר כהן. גב' ארן, מה שאומרים נציגי השיפוצניקים. << אורח >> רן כהן: << אורח >> קבלני השיפוצים. המילה נשמעת יותר טוב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שאומר מר רן כהן בשם חבריו ועמיתיו, זה שלענף שבו הם עוסקים, המבחנים לא מייצגים את הצורך. זאת אומרת הוא לא צריך בן אדם שיודע לטייח טיוח של אומן. הוא צריך בן אדם שיודע לחפות קיר בגבס. ריצוף הוא ריצוף, את צודקת. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> גם טיח. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל קבלן שיפוצים, אחוז הממשק שלו בעבודת טיח היא שואפת לאפס. קבלן שיפוצים מטפל במבנה קיים. טיח זה בדרך כלל במבנה שהוא שלדי. בדרך כלל. << אורח >> רן כהן: << אורח >> גם החומרים, סליחה, אדוני יושב-הראש, גם החומרים שאנחנו מתעסקים איתם שונים לגמרי ממה שבונים הקבלנים. הקבלנים מתעסקים עם ריצוף, של 60 על 60, 80 על 80. אתם כל אחד מכם הולך לחנות קרמיקה וחוזר עם קרמיקה בגודל 1.20 על 3 מטרים. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> הטענה שלנו אבל היא שאנחנו לא נצליח למיין ולספק את הצורך הספציפי מאוד שאתם צריכים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה שאומר לך מר כהן זה שאם יש מנגנון של 30% הבאה ללא מיונים תאפשרי להם ליהנות גם מה-30% האלה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אם הם יחברו לתאגיד שעובד, שהוא רשום ודרכו יביאו, אין בעיה. אנחנו לא מונעים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני רוצה רגע להציע איזה הצעה. בסדר? שתאגיד שיספק עובדים לקבלני השיפוצים יקבל מכסה מוגדלת על אותם 30% למימוש הבאת עובדים לחברה קבלנית בונה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אז בזמנו הצענו לייצר מנגנון הקצאה. באופן כללי לקבלנים קטנים. ואמרו לנו שכיוון שזה שוק פרטי לא להיכנס לשאלת מנגנון ההקצאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אמרו פעם אני עוזב. בואי, אני רוצה רגע פרקטי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה זה אבל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני אומר פרקטי. הרי אחוז המעסיקים של הפלסטינאים מקרב קבלני השיפוצים הוא הגבוה ביותר. הוא הגבוה ביותר. אומר לך קבלן שיפוצים תאפשרי לי להתקשר עם תאגיד שברגע ההתקשרות שלי איתו כל מה שאני מושך ממנו לא נספר במכסת ה-30% אבל יהיה על פי אותו מנגנון של ה-30%. לפחות את יודעת מה? נחלק את זה ככה: ריצוף לא יהיה במסגרת ה-30%. כלומר ממוינים. ושאר המקצועות יהיו לא מהממוינים, אלא על סמך הוכחת תעסוקה מוצלחת. אני חושב שזה פורמט שהוא נכון, הוא ישים, הוא מתבקש. ואנחנו נותנים פה מענה באמת למגזר שקורס. << אורח >> רן כהן: << אורח >> עדיין אדוני יושב-הראש, אם העובדים יעברו אלינו דרך התאגידים מה שאוזניי שומעות, בסדר? לגבי עלות של אותם עובדים, אני קבלן שיפוצים שעובד פה באזור ירושלים בעיקר. אני לא אצליח להוציא את הסכומים האלה. אני לא אצליח להביא את המחירים האלה ללקוחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תקשיב, יש איזה שהוא קו שממנו גם המדינה לא יודעת לתת מענה. אתה צריך לקחת בחשבון שכאשר תהיה רוויה של עובדים זרים, אנחנו פועלים לשם כך, אזי עובד זר אמור לעלות כ-65 שקלים לשעה. << אורח >> רן כהן: << אורח >> אז. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר? זה מה שאמור לעלות. אם נתח הרווחים שלך לא מגיע למצב שבו אתה יכול להרשות לעצמך להעסיק עובד - - - << אורח >> רן כהן: << אורח >> לא, כרגע מדברים על 110 שקלים לשעה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז הנה אני אומר לאן זה אמור לרדת. זה אמור לרדת לכ-65 שקלים לשעה פלוס מע"מ. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> ניצן בסן, לוביסט, אני מייצג את התאחדות קבלני השיפוצים. זה נכון, רק המודל הזה הוא נכון עבור חברות קבלניות שמעסיקות המון המון עובדים ואז זה מתחלק. אנחנו מדברים בענף השיפוצים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, זה לא רלוונטי. פר שעה היא פר שעה. אתה צריך להיות מחויב כלפי התאגיד שבהתאם למכסה המחויבת, כלומר 200 שעות לצורך העניין, אתה מתחייב להעסיק אותם על פי אותם כפולות של פר שעה. << אורח >> ניצן בסן: << אורח >> ובסכום הזה אתה מגלם את הכול? גם עלויות לינה ועלויות? << אורח >> קריאה: << אורח >> כמעט. זה יוצא 80 ומשהו שקלים כולל לינה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> ברשותכם, אנחנו יושבים עם השיפוצים לשמוע את הבעיות. אנחנו נשב עם הרשות. יש לנו רעיונות לפתרונות. אני לא בטוחה שעובדים זרים זה המקור המושלם לשיפוצים באופן כללי. אני חייבת להגיד רגע, אתם עובדים על מערכות יחסים ארוכות טווח. כאן אני חושבת שמאמצים בשוק המקומי, אגב, 1,000-2,000 עובדים בשוק המקומי שנצליח אולי לייצר הם אימפקט מאוד מאוד גדול לשיפוצים. תקנו אותי אם אני טועה במספרים. << אורח >> רן כהן: << אורח >> אנחנו מאוד מאוד רחוקים מזה. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני מבינה. אנחנו במצב גרוע מאוד. << אורח >> רן כהן: << אורח >> יש לי הרבה מאוד חברים עם פרויקטים תקועים לגמרי. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> אני מבינה, נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חשוב רגע שנציין שבהרבה מקרים קבלני שיפוצים הם קבלני הגמר. בסדר? משכך, היקף שלהם בכוח אדם הוא משמעותי יותר. טוב, אבל כיוון שבין כה וכה השבוע יתקיים דיון השבוע במשרד השיכון בעניינכם, אני חושב שמיצינו את הנקודה הזאת והקדשנו לה את הזמן הראוי. אנחנו נעבור ברשותכם ליושב ראש התאחדות תאגידי הבניין מר אלדד ניצן שחידש את התקשורת איתנו. ברוך הבא, מה שלומך? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יופי, יופי. ברוך הנמצא. קודם כל, אני רוצה להתייחס לכמה דברים שעלו פה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ברשותך, מר ניצן, בוא נעשה קצת סדר. אני בהמתנה ממושכת ומורטת עצבים לפגוש אותך אצלי פה בדיון. בחודשים האחרונים זה לא קורה. עד שיסתייע בידינו בידינו ואתה עכשיו לוקח חלק בזום. אני ברשותך רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולשאול אותך כמה שאלות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל אדוני, אני רוצה להתייחס קודם כל לדברים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, לא. אני קובע את סדר הדיון כאן. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כי נאמרו פה דברים לא נכונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה ניצן, אני שואל את השאלות, אתה עונה. אתה יכול להחליט שאתה לא רוצה לענות, זה שלך. אבל אני שואל את השאלות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל ביקשת ממני שאני אעלה, אז תרשה לי להתייחס. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, אני גם אתן לך להתייחס. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אוקיי, בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מהנתונים שנמסרו לנו הגיעו במסלול הפרטי מהודו כ-350 עובדים עד היום. מוינו בהצלחה 4,546 עובדים. אני אשמח בבקשה לדעת מה הסיבה שעד עכשיו לא הגיעה הכמות שמשנה קידומת לפחות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אוקיי. אז קודם כל, אני יודע, וישי גם יוכל לאשר שהגיעו יותר מ-400 ומשהו, למען הנתונים היבשים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> ישי, כמה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הנתונים שהצגנו לוועדה נתונים שנכון ל-24 שעות האחרונות. יכול להיות שהתבצעה נחיתה ואנחנו עדיין אין לנו את הנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואו נדבר נכון לאתמול. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> בוא נגיד כ-400. אז יכול להיות שזה 357 עובדים, גם הסרילנקים וגם ההודים ביחד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, רק מהודו כמה? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> הודו 301. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יופי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הלאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז בואו נעדכן, 301 עובדים הם כ-4% מכלל הממוינים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יפה, אז שאלת ואני אסביר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תודה. יש לי סבלנות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> ישי, כמה אנשים נמצאים אצלך בתהליך לקראת הגעה? שהוגשו הפוסטילים, ונמצאים אצלך בישורת האחרונה לקראת הגעה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, סליחה, תעצרו כאן. תעצור. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל - - - שאלת שאלה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> סליחה, מר ניצן, מר ניצן. אני שואל שאלה ואתה עונה לי בתשובה. אתה לא עונה בשאלה למישהו אחר. אני שואל אותך שאלה. אתה יכול לתת לי נתון שנמצא ברשות האוכלוסין ואני אצטרך להצליב את זה מולם. אתה תענה לי על מה שאני שואל. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בסדר. אבל רק לא להרים את הקול אני מבקש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מרים את הקול. בוא, אני חושב שאנשים שמעו מה קורה כשאני מרים את הקול. סבלנות והכול בסדר. אני אומר עברו בהצלחה לפני מספר חודשים רבים 454 עובדים את תהליך המיון להגיע לעבוד במדינת ישראל מהודו. בפועל הגיעו 301 עובדים. תסביר לי. זהו, תסביר לי רק את שני הנתונים האלה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כל העיכוב, לא עיכוב, כל מה שהגעה של מי שמגיע או מי שלא נמצא רק בדבר אחד. הרשות החליטה, ראש הרשות החליט מטעמים שמובנים, אבל זו הייתה ההחלטה, להביא את העובדים רק עם אישור אפוסטילי שזה לא היה בבסיס הראשוני של ההחלטה להביא את העובד עם אפוסטיל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אם אני אספר לך שאני מכיר את עניין האפוסטיל רק חודשיים וחצי? לא הרבה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל מה אפשר לעשות שאפוסטיל לוקח בהודו בין שבועיים לשלושה שבועות? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מה אפשר לעשות? זה מה שקורה. אני לא מאתגר את האפוסטיל. ברגע שהאפוסטיל מגיע - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> האפוסטיל זה חתימה של נוטריון. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל מה אפשר לעשות שברגע שהאפוסטיל מגיע, אני רוצה להסביר לך מר רביבו דבר אחד. התאגידים מתפרנסים מהעסקת עובדים זרים. התאגידים רוצים שיהיו פה עכשיו 100,000 עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לי לא צריך לספר. הם בוכים לי דמעות שליש. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יפה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל התאגידים הם בני ערובה, הם לא יכולים להחליט להביא את העובדים. אז אני שואל, אני שואל, תראה, אתה אומר כזה דבר, בוא ננסה למרכז אדוני. אני שאלתי מה הסיבה שמתוך 456 עובדים שעברו בהצלחה את המיונים הגיעו רק 301, אתה אומר בגלל האפוסטיל. זה מה שאת אומר? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> האפוסטיל - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה מה שאתה אומר? אפוסטיל? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> תקשיב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אז אני עונה. שאתה מקבל עובד שעבר מבחנים אתה צריך לקבל מקבץ מהחברה בהודו של חבילה, שמתוכו זה גם האפוסטיל. היה עיכוב בהתחלה שתעודת יושר. זה לקח איזה חודש וחצי תעודת יושר. קיבלנו את תעודת היושר אמרו לנו תביאו גם אפוסטיל. אנחנו מקבלים את האפוסטילים כדי להשלים זה לוקח הרבה זמן בהודו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה, הוצאת האפוסטיל? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני רוצה ללכת לגישתך, מר אלדד, אני רוצה ללכת לגישתך. ואני אומר הנפקת האפוסטיל לוקחת שבועיים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שלושה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בסדר? עדיין מתוך 10 שבועות שאני מכיר את האפוסטיל, שלושה שבועות, תמיד רק לגישתך. יש לנו שבעה שבועות חריגה. אחרי כל החריגות שעברו. למה הם לא פה בשבעה שבועות האלה? למה עדיין הגיעו 301? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אז אני מסביר. קודם כל, למה שבעה שבועות? מתי היו המיונים? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 26 בדצמבר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> 26 בדצמבר. מ-26 בדצמבר המיונים הסתיימו, היינו צריכים לקבל גם את תעודת היושר וגם את כל החבילות האחרות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, מה זה חבילות אחרות? בוא תסביר לי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> חוזה של העובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חוזה זה התאגיד. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בדיקות רפואיות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בדיקות רפואיות יומיים, שלושה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל זה לא שלושה ימים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה, מה לעשות שאני ולא אחר, מה לעשות שאני ולא אחר הוא מי שדיבר איתך ועם מר גורביץ עד יום שישי שלוש דקות לפני כניסת שבת, שאני נתתי לכם מענה של מאגר בלתי נדלה של מרכזיים רפואיים שנתנו לכם מענה ואמרתם כן, זו כמות יפה. במקרה זה גם בהתכתבות בינינו. אז בוא נשים רגע בצד את הבדיקות הרפואיות. נשארנו עם תעודת יושר ועם אפוסטיל. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אז השתמשו בעזרה הזאת ונכון שהעזרה הזאת סייעה יותר לזרז, כי אז היה הרבה יותר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז אני לא בדצמבר ואני לא בינואר. אני שואל, אני דילגתי אדוני. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל תקשיב. אני מסביר. ההגעה של החומר תלוי רק ורק בהודו. לנו אין שום אפשרות להאיץ או לזרז תהליכים בהודו. ברגע שההודים, החברות ההודיות שולחות לנו את הקבצים אנחנו מיד מגישים את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה החברות ההודיות? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> החברות ההודיות שמיינו עבורנו את העובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. כמה חברות כאלה קיימות? עם כמה חברות כאלה התקשרתם? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא יודע. בסביבות 7-8 חברות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> 7-8 חברות. כמה עובדים כל אחד מהם מיין? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני לא ידוע כמה כל אחד. אין לי את הנתונים האלה. אבל סך הכול מוינו בסביבות 6,000-7,000 בהודו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בהצלחה 4,546. בוא, אני אקצר לך. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מה שעברו, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה חברות? שבע חברות? אדוני, בוא, ברשותך, שבע חברות? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> משהו כזה, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כולן מיינו באופן שווה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא. אני חושב שהייתה חלוקה כזו או אחרת לפי מי שהביא. אבל אני לא שולט בנתונים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמה, מה זאת אומרת? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני לא שולט בנתונים מי קיבל יותר או מי קיבל פחות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זאת אומרת? בוא תסביר לי איך זה עובד. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני לא יודע. אני לא מנהל את, המיונים היו באחריות התאחדות הקבלנים וגם עכשיו המיונים הקרובים. אנחנו כתאגידים, כל תאגיד עובד עם חברה X. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך התאגידים מגיעים לחברות ה-X ו-Y? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> חלק מהחברות הציעו את שירותיהן, חלק מהחברות התאחדות הקבלנים גם המליצה עליהם. חלק מהחברות היו מקורות כאלה או אחרים של תאגידים שהתקשרו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, התקשרו אני שואל איך התקשרו. איך הם נחשפו לשבע החברות האלה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> - - - החברה ההודית. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא הבנתי. איך התאגידים המקומיים פה הגיעו ונחשפו ובחנו את ההתקשרות עם שבע החברות האלה? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אז אני אומר, חלק על ידי המלצות. חלק על ידי פניות של חברות הודיות לתאגידים שהם הגיעו ומצאו את התאגידים - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> איך הם הגיעו לתאגידים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> טלפוני. הרימו טלפון, שלחו מייל אני חברה בהודו, בוא תתקשר איתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> באם גם אתה סייעת לחברות הודיות להתקשר עם תאגידים בארץ? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כל חברה - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, אני שואל שאלה. אני שואל אם אתה גם חלק מהנשיאה בנטל לקשר בין תאגידים לחברות הודיות. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה נכנס עכשיו, אתה שואל על התהליך או שאתה שואל איפה אני, מה אני - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה, אתה נסעת להודו ואתה יושב ראש התאחדות התאגידים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני יכול, ברגע שיש חברה כזו או אחרת, מישהו שואל אותי המלצה אני יכול להמליץ לו. כן. אני לא רואה בזה שום דבר רע. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. על כמה חברות אתה המלצת? על כמה חברות אדוני המליץ? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> דרך אגב, החברה שאני - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אין בעיה, אני רק שואל שאלה, על כמה חברות אתה המלצת? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אז אני עונה. קיבלתי את זה, החברה שאני עבדתי איתה למשל, קיבלתי דרך התאחדות הקבלנים. זו הייתה המלצה של התאחדות הקבלנים לעבוד איתה. מתוך ההיכרות. אני לא מכיר בהודו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה עובדים הזמנת דרך החברה הזאת? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני אישית? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אתה אישית. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> 275 עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כמה מהם הגיעו עד עכשיו? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הגיעו עד עכשיו 21 נחתו ו-48 קיבלתי אישור נחיתה. לא קיבלתי, קיבלתי אישור לשלם אגרות ומחר אני אקבל אישור נחיתה. עוד 48. 60 ומשהו עובדים סך הכול. והזמנתי 270. ועוד נתון שאני אומר לך, חה"כ רביבו, נתנו לנו במסגרת ההסכם בילטרלי 5,000 עובדים בהודו. כולם כמעט התבקשו על ידי התאגידים. כמעט כולם. בבילטרי, לא במיונים פרטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוצאו על ידי המדינה באמצעות הסכמים בילטרליים 5,000 עובדים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> וכמעט כולם התבקשו, כולם רצו אותם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה לא הנתון שאני מקבל פה במהלך הדיון. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> לא, הוא מדבר על בילטרלי ואנחנו מדברים על פרטי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אני מדבר על בילטרלי. אתם אמרתם לי שהמדינה הציעה ב-4,000 ואין להם דורשים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, הצענו 5,000, כי 4,000 הגישו בקשות ואנחנו בתהליכים של לסיים את האישורים. זה בבילטרלי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. לכמה מה-4,000 יש כבר אישור אפוסטיל? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אמרתי, 500 ומשהו. אם אתה צריך אני אמצא את זה שוב. כל האישורים יש לי 558 עובדים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אפוסטיל. << אורח >> משה נקש: << אורח >> עברו בדיקות רפואיות, ר"פ וכבר שויכו לתאגידים ואמורים לתאם להם רק טיסות. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אוקיי. ואני שואל את מר ישי, תוך כמה זמן על פי הנתונים שאתה מחזיק ביד לוקח להוציא אישור אפוסטיל. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> את האישור אפוסטיל, את תעודת היושר, במסלול הארוך. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא, אפוסטיל, לא אמרתי יושר. אפוסטיל. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אפוסטיל למה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זה השלב האחרון אחרי שיש כבר תעודת יושר. חבר'ה, אמרתי מראש לפני כמה דקות נוטריון. אישור נוטריוני לאשרור אישור שהוצא. יופי. כמה זמן לוקח לבצע את אותו אשרור, את אותה פלומבה של הנוטריון? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> יש שני מסלולים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מדבר על הנפקת ה-PCC. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ה-PCC לוקח הרבה זמן ולא צריך - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא מדבר עליו כרגע. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אתה מדבר על האימות עצמו? אני רוצה להבין על מה אתה מדבר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> צריך לעשות אימות לתצהיר של העובד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> לפי מה שאנחנו שומעים לעשות את האפוסטיל זה יכול להיות בין שלושה ימים לשבעה ימים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הבנתי. זאת אומרת זה לא ארבעה שבועות. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> ארבעה שבועות זה למסלול הארוך, להוציא את תעודת היושר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בואו, בואו, תקשיבו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה מה שאני הבנתי. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> חבר'ה, תקשיבו, אני עושה לכם סדר. מה לעשות שחלק מהבדיקות אני קיימתי באמצעותך ובנוכחותך בבדיקות מקדימות שעשיתי? גם אם נדמה שאני מגיע לפה לדיון ופה אני לומד את הנתונים זה קצת מטעה. תעודת יושר היא תעודה שמנפיקה מדינה בהתאם לדרישות המדינה המזמינה, שמבטאת את יושרו ואי קיום רישום עבירות פליליות של אותו מבקש. האישור הזה יכול לצאת בכמה דרגות חומרה. הוא יכול לצאת בQR בהזמנה דרך האינטרנט, זה ייקח בין שלוש לשמונה דקות. יש שלב שני שצריך להגיע פיזית ויש שלב שלישי שזה קצת יותר מחמיר וכן הלאה. יש כמה דרגות החמרה. עודכנו שכבר לפני חודש וחצי הדרגות האלה הוזנו והוקלו באופן משמעותי והושוו לזה של מה שהמדינה דורשת. במקביל, מעבר לזה ביקש יושב ראש רשות האוכלוסין לקבל חותמת המאשררת את אותנטיות הנפקת המסמך. זה כשהולכים לנוטריון ואומרים לו אדוני, זה האישור שהוצאתי. תאשר לי שהוא אותנטי. חותם, מקשקש, משלם והולך. זה האפוסטיל. אוקיי? אני שואל על התהליך הזה, של ללכת לנוטריון ולהחתים אותו כמה זמן לוקח? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> המנכ"ל שלנו שהיה במסגרת תפקידיו בעבר גם קונסול בהודו אמר שזה עניין של ימים בודדים. אגב, כמו ה-PCC, זה עניין של ימים בודדים. וזה לא משהו שהוא מעכב. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז איך אני מקבל פה ארבעה שבועות לזה, שלושה שבועות לזה? תסבירו לי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אדוני יושב-הראש, גם בנוכחות שלנו, מה שהסברנו, שנייה רגע אלדד. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בתיאוריה הכול נשמע פשוט. אבל כאשר אנשים נמצאים בכל מיני כפרים מבודדים וצריכים לנסוע. זה לא ישראל, זו מדינה עצומה. והם צריכים לבוא ולחתום, זה הנוטריון. עובדתית, אני לא מחרטט, עובדתית זה מה שקרה. ואם בתיאוריה חושבים שאפשר לעשות את זה בשלושה ימים, הכול נחמד, אבל זה לא מה שקרה. אני רוצה את העובדים בארץ שיעבדו, כי התקורות שלי, אני מפסיד כל חודש כסף כי אין לי מספיק עובדים ואני משלם משכורות ומשלם הכול ואני רוצה שיגיעו עובדים. האינטרס של כולם שיגיעו עובדים. אבל מה אפשר לעשות שבמבחן המציאות זה מה שקרה. זה לא שאני יכולתי לזרז את זה ולא עשיתי. או הייתי צריך לקחת מטוס סילון ללכת. ראש הרשות נתן לנו עורך דין שאמר הוא יעשה, יעזור לכם. נכון, והוא זירז את זה יותר. אבל במבחן המציאות אני עדיין לא מצליח לקבל את האפוסטילים בכמות של העובדים שצריכים לבוא. אף אחד מהתאגידים לא מעכב כלום. אם לא היינו רוצים עובדים, חה"כ רביבו, לא היינו באים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני לא חושב שאתם לא רוצים עובדים, תתפלא. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, נאמר שאנחנו לא רוצים להקדים את תהליך הגעת העובדים. חס וחלילה. אני רוצה שהעובדים יהיו אתמול. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה הזמנת 270 עובדים מהודו? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני הזמנתי 276. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יכול להסתכן אדוני ולהמר שאתה הזמנת דרך חברת דינמיקס אמיר? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, לא מסתכן, אני אומר את האמת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני שואל שאלה, אם דרכו הזמנת או לא. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני יכול להמר או לדייק את הנתונים שמתוך 4,546 עובדים שעברו בהצלחה את המיון כ-3,800 הם דרך המשרד שלו? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל אני לא קבעתי את זה אדוני. זה מה שקרה, כן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תבדקי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> זה מה שהיה כנראה, אבל אני לא קבעתי. אין לי שום שליטה על זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תראה, כשבעל חברה שאמור לקבל כסף כתוצאה מהצלחת הפעולה שלו, זאת אומרת הנה עובד עלה למטוס, סיימתי את עבודתי, תשלם לי. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יש לי אינטרס להביא את העובדים כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון? באיזה היגיון פעולות שאמורות לקחת בין כמה שעות לכמה ימים נמשכים חודשיים וחצי? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אתה יודע מה? יש לי בשבילך רעיון לא נורמלי חה"כ רביבו. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אדון סמיר, בעל חברת דיינמיק היה פה במשך חודש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> נכון. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> וליווה את כל התהליך ורצה לזרז את הדברים. וכשאני צרחתי עליו בטלפון כמה זמן לוקח להביא אפוסטיל, כמה זמן? התשובה שלו הייתה אתם משוגעים, אתם כל שני וחמישי משנים נהלים, משנים דברים, מקשים. ואחר כך אתם מתפלאים למה זה לא מגיע. אז האמת, אני מבין ואין לי שום טענה לאייל סיסו. הוא רוצה שעובדים יבואו בצורה חוקית למדינת ישראל. אבל בהודו לוקח המון המון זמן. אני אתן לך רק לשם השוואה, עד 2008 התאגידים גייסו לבד את העובדים. היינו מביאים מסין, ממולדובה, מרומניה, הכול היה מהר. המכסות תמיד היו מלאות, העובדים הגיעו מהר. אני היום מסתכל בדיעבד אחורה ואני אומר עשיתי טעות. כי אז אמרו לי בוא, תלך עם מיונים, גם מיונים בהתאחדות ולהכניס מאה גורמים. אסור היה להסכים לזה. היה צריך ללכת מההחתלה, כמו במלחמה, במלחמה. להביא את העובדים מכל מקום. 200 מפה, 300 מפה, 400 מפה. איפה שיש פנויים, לא הקצאות של עד 1,000 הולכים למיונים. אם רוצים כמו במלחמה, אז במלחמה. מביאים עובדים מהר. וזה אחד הכשלים, זה אחד הכשלים המהותיים שצריך ללמוד מפה. כל הצורה הזאת של המיונים והנסיעות והזמן ומשרד השיכון ואחר כך משרד, כל הדברים האלה תקעו את התהליך. היה צריך לעשות את זה מהר. עכשיו במסגרת החלטת הממשלה, עכשיו אם היא תצא לפועל, כי קו לעובד הגיש בג"ץ, אני לא יודע. אם הכול יהיה בסדר, במסגרת המיונים עכשיו נתנו לכל תאגיד להביא בצורה עצמאית מכל מדינה 30%. ואנחנו מחכים לנוהל הזה שייצא. הנוהל עוד לא יצא. << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> זה לא קשור. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל דבר אחד אני חייב להגיד. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה לא קשור? << אורח >> מיכל ארן: << אורח >> ל-10,000 הנוספים זה לא קשור. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני רוצה להגיד לך דבר אחד. רשות האוכלוסין, שי, ישי ונקש עושים כל מה שהם יכולים. הם מקבלים משהו הם מטיסים לנו את זה מהר. אין בעיה ברשות האוכלוסין. רשות האוכלוסין מזרזים. ישי עובד מסביב לשעון. כל פעם מביא לי - - - << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יודע כמה מר לוי ונקש סיימו להגיש לאותם תאגידים ועדיין אין פה עובדים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> מה הכוונה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אתה יודע כמה? סיימו את התהליך. זאת אומרת יש אישור עלייה למטוס מה שנקרא. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> ישי יגיד לך שעדיין לא קיבלנו אישורי עלייה למטוס. יש אצלו בגלגל 1,400 עובדים שנמצאים על הגלגל, שצריכים לקבל אישורי עלייה למטוס. כל אחד בסטטוס אחר. אני אומר לך. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אלדד. אלדד, שנייה רגע. דייקתי את הנתונים בתחילת הדיון הקודם. אצלנו, אני לא יודע אם שמעת או לא, מה שנמצא אצלנו כרגע על הגלגל זה 1,584 בקשות שהתקבלו בסך הכול. כולל אלו שנחתו. כלומר, ה-357 הם נכללים בפול הזה שציינתי כרגע. שמתוכם 1,150 אושרו. עזוב את הסטטיסטיקה. כרגע, קבצי קליטה שנשלחו לתאגידים 934 לשלם אגרות, שמתוכם 790 כבר הונפקו אישורי עלייה לטיסה. מבחינתנו זה אשרת כניסה לישראל. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> תענה לי רק על הנתון הזה. בוא, עזוב, בוא נדלג בינתיים על השאר, תענה לי רק על הנתון הזה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הנתון הוא מדויק. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, נו, אז תענה לי. למה הם לא פה בארץ? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> עכשיו הם צריכים להגיע, במהלך השבוע הזה, מזמינים להם כרטיסי טיסה. הם בדרך להגיע. עכשיו גם פתחו את אייר אינדיאה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> בוא, בוא, תקשיב. אני יודע לסדר לך מטוס למחר, תביא את העובדים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> סליחה? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אני כבר דיברתי עם חברת תעופה, עם משרד נסיעות. אני יודע לסדר לך מטוס. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> בבקשה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אז תביא אותם. תן לי את הנתונים שלהם. תן לי את אלה שיש להם אישור עלייה למטוס. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אין בעיה. אתה תקבל את זה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> יכול להיות שיש לכם מאגר של 700 ומשהו עובדים פוטנציאלים שמסכימים לבוא, סיימו את התהליכים, יש להם אישור עלייה למטוס והם לא עולים למטוס ואני מקבל אותם במנות של 20, 23 עובדים ביום? בימים, לא ביום. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> רגע, אם תוכל לשאול את ישי. ישי, במה שאמרת 900 ומשהו שקיבלו אישורי עלייה. כמה, מתי המסה הקריטית קיבלה? בימים האחרונים? ביום יומיים האחרונים? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> זה מחולק, אלדד. קבצי קליטה 934 זה אומר שהיום יכולים מתוך ה-934 להגדיל את המסה של ה-790. כלומר, יכול להיות כבר היום 934. אבל בוא, כרגע יצאו מאצלנו, כולל אלו שנחתו בארץ, 790 אישורי עלייה לטיסה הונפקו לתאגידים. אני ציינתי עוד משהו אלדד, זה משהו חשוב. אני ציינתי עוד משהו. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> רגע, אני פשוט רק רוצה להבין. כשאתה אומר 790 הונפקו אישורי עלייה למטוס זה כולל ה-300 שכבר נחתו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> לא, לא. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> שנייה. אישורי עלייה לטיסה שיצאו מאצלנו זה 790 כולל אלה שנכנסו לארץ. מתוכם נכנסו לארץ 357. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> זאת אומרת שיש עוד 370 אנשים. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> שממתינים כרגע לעלות על טיסה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> שמוכנים וסיימתם לגביהם והכול. ואפילו התקבלה בקשה להאריך את מועד האפשרות הגעה שלהם. נכון? למה? אם הם מוכנים למה הם לא עולים על המטוס? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אלדד, דיברנו על זה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, הם מוכנים עכשיו, ביום יומיים האחרונים הם מוכנים. הם יגיעו השבוע. השבוע הם יגיעו. << אורח >> ישי לוי: << אורח >> אלדד, מה שיושב הראש מנסה להגיד ואני אמרתי את זה בתחילת הדיון, אני אמרתי ש-14 ימים שהיה בתחילה בתוקף של האישור עלייה לטיסה היה מזרז את ההגעה של העובדים לארץ. היה מיותר לבקש. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה הסיבה שלא דאגתם לממש? זה המינימום של המינימום, חברים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> עכשיו הם ממתינים. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> למה ממתינים? יש להם את הכול. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אבל עכשיו קיבלנו אותם, לפני יומיים, לפני שלושה. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מה זה עכשיו, לפני כמה זמן? ישי? לפני כמה זמן הוצאתם אישור עלייה למטוס? << אורח >> ישי לוי: << אורח >> האישורים האלה הונפקו בסד זמנים של עד עשרה ימים. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> יפה. עכשיו, מה הם אומרים בהודו? << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> עשרה ימים. כן, מה הם אומרים בהודו? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אני אגיד לך מה הם אומרים בהודו. הם אומרים בהודו את הדבר הזה: מרגע שהעובד קיבל את אישור הטיסה הוא רוצה לאסוף כסף למשפחה שלו. להשאיר אוכל. הוא לא מאמין שהוא יגיע לישראל עד שהוא לא רואה את אישור העלייה למטוס. הוא קיבל את אישור העלייה למטוס, הוא הולך למשפחה. הוא נותן להם דמי כיס, הוא מסדר אותם. הוא מארגן אותם. אומר לי סמיר אלדד, אנחנו לא חיות. אנחנו בדיוק כמוכם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> אבל חודשיים וחצי עברו מהרגע שהם באו להתמיין בשביל להגיע. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> הוא אומר לי אני רוצה שבוע, אחרי שקיבלתי את אישור העלייה למטוס להתארגן. זה דברים שתלויים בהם. אי אפשר לשנות מנטליות של עם. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> מר ניצן, מר ניצן, אני מודה לך. לצערי חרגתי מעבר לכל זמן סביר שמותר לי לנהל דיון. אני מודה לך על דבריך. אנחנו נמשיך את ההתדיינות בנושא. אנחנו נתכנס לדברי סיכום. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון להעביר לוועדה את הנתונים הבאים: כמה עובדים מוינו מכל חברה הודית; האם יש חובה להגיע למיונים עם בדיקה רפואית ותעודת יושר. הוועדה מבקשת שזוהי תהיה חובה; הוועדה מבקשת לקבל את הפילוח לפי אחוזי מעבר במבחנים ואחוזי הגעה בפועל מבין כל חברה הודית. הוועדה מבקשת ממנהל התכנון תשובות לשאלות שהעליתי בדיון. מהם תוצאות איתור הנכסים הפוטנציאלים, הפרוצדורות שצריך להכשיר אותם. איתור שטחים שניתן להעביר אליהם מבנים יבילים. שבוע וחצי זה מספיק? << אורח >> שחר סולר: << אורח >> מה שאני יודע, אדוני, שרמ"י מפעילים חברה שעושה את העבודה הזאת. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> כן, אבל אם אני אחכה עכשיו לרמ"י. אני אהיה בפנסיה אולי. << אורח >> שחר סולר: << אורח >> די מהר אפשר להגיע עם נתונים גסים. אבל להגיע בצורה מדויקת זה ייקח קצת יותר זמן. << יור >> היו"ר אליהו רביבו: << יור >> הוועדה מצפה ממנהל התכנון ומהנציגים של פתרונות הדיור לעובדים הזרים לקיים פגישה בשולחן עגול כדי לבחון את מתן הפתרונות והקלת החסמים הרגולטוריים; הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לעדכן את הוועדה על תוצאות הפגישה עם קבלני השיפוצים ולנסות לעזור להם; הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה לסיים את הליך אפיון וטיוב נושא הבאת עובדים לתשתיות ומפעילי צמ"ה. הדיון הסתיים, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>